‫ר‪>/‬ורת‬

‫‪^ \ \' <v‬־‪♦ :‬וסף '‬

‫‪p n y --------‬‬
‫־*יודאוויטמ‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬

‫ה‬ ‫פ‬ ‫ד ו‬ ‫ת‬ ‫‪5‬‬ ‫'‬ ‫ם‬ ‫ל י‬ ‫ע‬

‫^‪ 13‬עיור כ^^גאבדו הרב‬ ‫^‬
‫ע ט ע לייג;י ר גרז ‪HE‬‬ ‫גז^^ודר‬

‫אגרת הרמב׳־ן דל ' וגם אגדת‬

‫הגאון רבינו אליהו דל מווילנא ‪.‬‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬

‫נדפסו זה איזה פעמים ועתה נדפסו מד?רש מדוייק עם העתקה‬

‫‪,‬‬ ‫לזישון אשכנז ע‪ S‬ירי‬ ‫‪,‬‬

‫״יו ליפמאן בלא־א ד ה זלק מאזזענבאכער ■צ־׳*‬

‫בס־ר‪ .‬׳האספורט‪.‬‬

‫נ‪5‬נ״ אי* יתז ל^מיט ר ג‪ S‬ך לפ*ק‪.‬‬

‫‪3m SSerfag‬‬ ‫‪^evauSgebcrd.‬‬

‫•‪ mrr in ^ilrtb‬זוז‪ ^prfff^ uiiP S 0‬ו^‪Crwcf tPii 3^i‬‬
 ‫פאררעדע‬

‫אייגע מריהערע ‪1‬ווי ‪5‬ןל(‪ 4‬ע רער ביידען ^);(]!‪:‬ענדען בריע^ע‪,‬‬

‫ומצןבע ‪ prt jniifiiji‬היטי‪ 3‬ט ‪« Vm‬יהרע ג‪!1‬טסע}‪£‬יר‪1:3‬ין‪:‬ען חוכר‬
‫^עןעהרטען פערפח«ער‪,‬ר!)» ‪1‬זויך ‪1‬וונד בעיחכדעס הינןי‪ 5‬טןין לןיהרע‪1‬‬
‫חונם‪(1‬ט‪ 3‬במרען^ינה‪(1‬ןטען חיינע וזעןטבעריך‪ 11‬טהייט ערןחגגט ה^בען‪,‬‬
‫‪ D»*rt‬ן‪(1‬נ^וט ‪}5‬ערן‪:‬ריפפען‪^5 .‬ון די ס ע ר ^יטטי^ען ‪f1‬וי‪£‬נ‪(1‬ה‪ M‬ע ער‪-‬‬
‫^נ ט ע ר ט‪^ ,‬וכד ‪ jrtE‬דע^ »«וגטע דור‪5‬דרונ^ען‪ ,‬דיעזע פיר יעדער««ן‬
‫‪1‬ווגד ‪1‬וין ‪ pjjrt‬ןעבעטפערה«ןטניז»ען י‪1‬ו ניט‪ 3‬ןיכע‪ ,‬גי‪ 5‬ט פיען ‪3‬ייט‬
‫‪1‬וין חנטפרוך געה‪ M‬ענרע )טקטירע ‪>pjjrt 4‬יינען טהיירען ^ן!יבעט‪#‬‬
‫^‪p n p w 3‬ו‪14‬ונן‪:‬ןיך ‪r1 pnti; ,p5tiM 13‬יך «יר םר(| פ‪1‬ור «עהרערען‬
‫י‪ rt‬הר ‪ p‬פ^ר‪>»1 ,‬יגע נייע ‪»1‬ויפן«^ע דע ^עןב‪ p 13‬בעווערקסטעןןין‪:‬ען‪,‬‬
‫היערביי^ בע‪ M‬ערקע ) ‪, j t‬‬ ‫‪M trtu‬יר נונ«עהר‪ ,‬תיל ^‪:‬עןוכ^‪p 1‬וי>ט‪.‬‬
‫דחס דירו «יבע ‪ 0‬ע ט‪3‬וגג דעו בריע^עו ‪ (pE‬הגאון זציל יענע רעו‬
 ‫‪M‬עהרלגר ‪p‬‬ ‫הטררן ‪ rtn Dr. Silberstein ,‬בערייטו‬
‫ןן! דחש‬ ‫‪pm 3‬י^ג»וו‪1‬ן ‪ 3‬טער ‪1‬ןבן‪.‬עדרוקקט וו‪^1‬רדען‪.Dt»rt ,‬‬
‫ן‪:‬וטעו חוגד עדןע» ‪1‬וין‪1‬ויור‪1‬ןעןבעווירקען מ‪1‬נר■‬ ‫»עגי‪4‬ע( בן‪ 1‬ןטטער‬
‫‪j, f‬‬ ‫■‬
‫‪ 5‬ערברייט^ א^כטען‪ ,‬ר‪1‬ון ווירדע ‪1‬ןיך איך רייכןין כע) ‪ 0‬הכט ‪ 5‬י ה ^ ^‬

‫•■‬ ‫מנחם אב תרי־ח ^פ־ק‪.‬‬ ‫ה א ם פור‬

‫‪\ ,‬‬

‫הק־ או!יעזר המכונה ליפמן מאזזעגבאכער‬

‫{‬ ‫כ׳ה שלמה מיל‪.‬‬
‫והיא האגרת ששלת הרמב״ן מעכו לקטלוניא לכנו על העניה‪ ,‬וצוה נו‬
‫שיקראה פעם אחת נשנוע כדי שילמדו גם אחרים עמו‪ ,‬ויהיו רגילים‬
‫בו בעל פה כדי לחנכם בילדותם ‪.‬ביראת שמים‪ ,‬ובישר לו שביום שיקרא‬
‫אגרת זה שיענוהו מן השמים כל מה שישאל‪ ,‬וכל מי שירגיל לאומרו‬
‫בודאי יהא ניצול מכל צרה‪ ,‬ומובטח לו שהוא בן עולם הבא‪,‬‬

‫‪ /‬צ מ ע בני מוסר אביך ‪ Sni‬תטוש תורת א מך‪ ,‬תו^נהג‬

‫תמיד לדבר כל דבריך בנ חת לכל אדס ובכל עת‪ ,‬ובזה תנצל‬
‫מן הכעס שהיא מדה רעה ל ה חטיא בני אדם וכן אמרו דבותינו‪.‬‬
‫ז״ל כל הכועס כל מיני ניהנם שולטין בו שנאמר הסר כעס מלבך‬
‫והעבר רעה מבשרך‪ ,‬ואין רעה אלא גהינם שנאמר ונם רשע‬

‫בריע(’ דעו »עןטבעריה‪»4‬טע( ג ח‪ m3 11‬נ י ד עו )רמב״ן(‪,‬‬

‫ווען‪3‬ען ער‪1 ,‬ויק בענרי‪££‬ע ט טע הענד‪1 ,‬וינין הייןינע ]תנד ‪13‬‬
‫רייוען‪ ,‬חן וייגע( סין קאטאלאניען ‪3‬וריקקנעבןיעבעכען ו‪(1‬הן עחן‬
‫עכו חויו וחנדטע‪.‬‬

‫״ ה‪1‬ןרע «יין ו‪1‬והן ‪ V1H‬דיח ‪3‬ורע‪3‬ט«ייוונן‪ :‬דינ ע ס פחטערכז‪,‬‬

‫‪£‬רןן דער ]עתרע דיינער <>זטטער" )מ שלי‬ ‫חונד ]חוו י גי ‪ 3‬ט‬
‫‪ — ( 1• 8 .‬נעוו‪!1‬הנע דיך יעדער«‪1‬ןן נענענחיבער חונד יעדער‪3‬ייט‬
‫ו‪(1‬נ‪£‬ט<»יטהינ ‪3‬ז ‘ נ׳ימרע‪ 5‬ען‪ ,‬ווונד היערדזרך ווירוט ‪!p 11£ tin 13‬רנע‪,‬‬
‫דער וח ועהר ‪ 3‬יי ינדע פיהרענדען ןיידענטחפט‪ ,‬פערטחנט’ בןיי»‬
‫בען; חונד ווי‪1‬ו וייו־זחפט דיעוע ]יידענמחפט‪ ,‬נע ה ט ט‪0‬ן דחרויכו‬
‫הער‪ 0£‬ר‪ ,‬וזיין חונוערע ווייוען‪ ,‬ועןינען'סנדענקענס‪£ 7 * ,‬וסענד‬
‫וווץ‪ 3‬ע חןס חיינע ‪3‬ור‬ ‫‪1‬זויןי קהלת ‪ J0 .11 .‬חוגד משלי ‪4.‬‬

‫בערענטע ביבעןטטעןןען טטעהען !!יח ‪5‬נ)!ןנט ‪1‬וימ ‪*13‬‬

‫חין קהלת הייסט עו‪ ,‬נערבחגגע ד ^‬ ‫ו‪ MMt1‬ענה‪!1‬ננע ;‬
‫‪3‬חרן וווי! דיינעק הער‪ 3‬ען‪ ,‬חונד ו‪1‬ו<ויט רעה ‪ 1115‬דיינעט‬
‫״עוען‪ ,‬חוגוערע »ייוען ויח ערקןקרען דיעועו רעה‪4rtlti;f1 ,‬‬
‫‪4‬ויט יענער טטעןןע חין משלי‪ ,‬ווע] ‪ 3‬ע ן!יטעט‪ :‬״ ‪" Till‬דעו‬
‫י ע י ) י ע ה ( ‪1‬״״ן‪-‬קקע<‪ 9 ,‬ןי ב ע‪ 3‬״ מונ ^‬

‫‪t‬‬
 ‫^יום רעה‪ ,‬וכאשר תנצ^ מן הכעס ת ^ ח עלי ^בך מד ת העניה‬
‫שהיא מרה טובה מכל המרות טובות שנאמר עקב ענוה יראת ^‬
‫ה ובעבור הענוה תעלה על לבך מרת היראה כי תתן אל לבך‬
‫תמיד‪ ,‬מאין באת ולאין א ת ה הולך ו שאתה רמה ותולעה בחייך‬
‫ואף כי במותך ולפני מי א ת ה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך ■‬
‫הכבוד שנ א מ ר‪ :‬הנ ה ה שמים ו שמי ה שמיס לא יכלכלוך אף ‪i‬‬
‫כי לבות בני אדם ונאמר הלא א ת ה שמים ואת הארץ אני מלא ■‬
‫נאם ה'‪ ,‬ובאשר תחשוב את כל אלה תירא מבוראך ותשמור מן‬
‫ה ח ט א ובמדות האלה ת הי ה שמח בחלקך‪ :‬וכאשר ת תנ הג במרת‬
‫העננה להתבושש מכל אדם ולהתפחד ממנו ומן ח ח ט א אז תשרת‬

‫טיע ‪5‬זטען ה‪!1‬ן‪ 1‬ע עיהרעגדע בע‪3‬יי‪!5‬נען‪ — .‬ווענן ע ס דיר גו(‬

‫ןונן‪,‬ען דין ווירד‪ 113 ,‬ר ן פחן ריר פערן ‪ 13‬ה‪ 1‬וןטען‪] ,‬חט עם דיר‬
‫חננעןענטן זיין‪ ,‬די‪1‬ו^דעאוטה‪) ,‬כעטיירעגהייט‪ (,‬דער ‪1‬ויינעגט‪1‬ז‪£‬טען‬
‫ן‪1‬ובענטווירדינ»טע‪ ,‬דיר וויינען ‪ p50w, 01 »3‬הייסט גגם יוו ‪»1‬ויך‬
‫)משלי ‪ 5 " ( 22. 4 .‬חזנע דער דעאוטח )בעטיידענהייט( חייט ‪04‬ט‪#‬‬
‫טעס‪£‬ור‪ 3‬ט ״ ; דיח דעאוטה חןיח ןייטעט דיך ‪3‬ור נ‪ 0‬טטעי‪£‬ור‪3‬בו‪,‬‬
‫דעגן ייח פיהרט דיר חוג״יןןקירןיך דיח פרחנען ‪ 0£‬ר ‪ :‬וו ‪ 0‬הער בייט‬
‫דוח נעק‪0‬אאען ? ‪ 011‬נעהיט דוח חייגיט הין ‪ V‬חוגד ייח טטעןןט דיר‬
‫ח!»ן ‪ 0£‬ר; דחם דוח טחן בייח ןעב‪3‬ייטען דער פערוועיוננ חויטנע־*‬
‫יילט‪ 3‬ט‪ pih ,‬וויח ‪£‬יען אעהר עריט נחך דעק טחדע‪ ,‬חוגד ד‪ 0‬מ דוח‬
‫מיינסט ‪ 5‬חר דעק הח‪ 3‬י ט ק קחניג רע‪ 3‬עגטחפט חיכער דיי(" טהון‬
‫חונד זחייען חב‪3‬וןענען החוט‪ ,‬ייעהע! ‪£‬חר דע ק קחנינע‪ (0S ,‬דעת‬
‫עם הייסט )מלכים ‪ (8.27 .‬״חןןע היאאע] קחנכען דיך ני‪ 5‬ט ‪£‬חייען‪,‬‬
‫ח!ק וויח ‪5‬יען ווענינער עריט דעס אענטען הער?‪ “,‬חונד וויעדערוכו‬
‫הייסט עס )ירמיה‪ . 24 .‬ג ‪ ( 2‬״חייט ע םני‪ 3‬ט‪ ,‬דחם חיך דעו הי‪ MM‬ען‬
‫חונד דיח ערדע ‪ 5‬יןןע? טפריצט דער עווינע! “ ביירו י ‪(0‬כען בע*‬
‫טרחצטוגנען ‪ dim‬דיר נחטטעטפורבט חונד חבגיי‪4‬וכ‪5 4‬חר דער יינדע‬
‫חיק החציטען נרחדע ‪ 13‬טהיין ווערדען‪ ,‬חונד ד»רך "יחן‪ 3‬ע חיינעג־‬
‫טח‪£‬טען וויריט דוח דער ווחהרען ‪3‬ו‪£‬ריעדענהייט טה^יןהח‪£‬ט‪— .‬‬
‫החיט דוח עם גון יח וןייט נעברחכט‪ ,‬בעטיירעגהייט חין י ‪0‬‬
‫חויםנעדעהגטעק אמחטע ‪ 13‬חיבען‪ ,‬דחס דוח י ‪ 0‬ן‪ 5‬ע יעדער‪ M‬חנן נע»‬
‫נעגחיבער חויסחיביט‪ ,‬יח‪ ,‬בייט דוח נןיי‪ 3‬יחק פח! חייגער נעוויייען‬
‫עהר ‪5‬ורכט ‪ 05‬ר יעדעראחן‪ ,‬חוגד ‪ (0B‬חייגער החדירי ‪5‬ור‪ 5‬ט ‪£‬חר‬
‫י‬
 ‫‪»V;vV‬״‬

‫עליך רוח ה שכינה וזיו כבורה וחיי עו ל ם׳ ה ב א‪ :‬ועתה בני דע‬

‫זראה כי ה מ תג א ה לבו על הבריות מורד הוא במלכות שמיס כי‬
‫מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים שנאמר ה׳ מלך גאות לבש וגו׳‬
‫יבמה יתגאה לב ה אד ם? אם בעושר? ה׳ ביידיש ומעשיר‪ .‬ואם‬
‫בכבוד? הלא לאלקיס הוא‪ ,‬שנאמר העושר והכבוד מלפניך ואיך‬
‫מתפאר בכבוד קונו‪ ,‬ואם מתפאר ב חכ מה‪ ,‬מסיר שפה לנאמנים‬
‫יטעם זקנים יקה‪ ,‬נמצא הכל שוה לפני המקום‪ .‬כ־• באפו משפיל‬
‫גאים וברצונו מגביה שפלים‪ ,‬לנן הש^יל עצמך וינשאך המקום‬

‫הוזהער!‬ ‫דער וינדע דזר‪3‬דרזכגען‪ ,‬דתנן »יחט ח « געוזים‬

‫גע‪ 5‬יהןען ‪1‬וונד עוופ^ינדונגען בעועעןט‪ ,‬יון‪ ,‬היא<יןימ בעגייזטערט‬
‫ווערדען‪ p»rt ,‬וזירדיטען ]עבען טחן גע ‪ 1‬יהןע דעכז ‪3‬וקינ‪5‬ט*ג ‪p‬‬
‫חיי עירם הבא וזין וזונד ‪1‬ןן דיינע^ ווע»ע( בעאערקען‪ — .‬יוונד‬
‫גון ‪)!p n «1‬ךן! ויעהע וזונד טרקעננע‪ :‬וועד ויך יויבער יזנרערע‪,‬‬
‫‪ *)♦irt‬יויינע דעם זיענמען גי ‪ 3‬ט גע‪3‬יע<וענדע ווייזע‪ ,‬ערהעבען וויןן‪,‬‬
‫דער ע‪ M‬פ‪1‬ןרט זיך געגען דיו? הי‪ MM‬ןי טע העררטון ‪ 5‬ט ; דעגן ער‬
‫בעדיענט ויך וזיינעט דער הי«‪?4‬ןיטען ‪M‬רן‪ 3‬ט ?!ירדיגען ק‪?1‬סטי«ס‪,‬‬
‫‪ r)t‬הייטט עט יון בייק פ‪t‬וןן‪M‬יוטען )‪ (9 3 .8 .‬״ג)?טט‪1 ,‬ויוט קוןניג‪,‬‬
‫‪ 3‬ערהעררןיצט‪ ,‬דער הערר"‪ ,‬ע ר הוןט דו?ט געמווגד דער ערהו?ז־‬
‫בעגהייט — דים הי««ןיטע <?‪?1‬יע?ט«ט‪' 1‬‬
‫»ו?ט ?וןןןטע וןבער ו?ויך ‪!/‬ווהן דען אענטען ‪ p ?3‬ט ט‪ 0‬ן‪ 3‬ע‬
‫בטרעצטיגען? עט»ו? וייגע ריי‪ 3‬טהי«ער? עט הייוט יו?‪ ) :‬שמואל‬
‫‪ <2. 27‬״ג וו ט ט וויוטיט‪ ,‬דער רייך‪ ,‬דער ו?ר ‪ p‬או?כט‪ ''.‬ן?דער‬
‫ווירגענד עטוזוז ווייגע עהרענהו?‪£‬טע אטיע^ע? ’ דיעס וויוט‬
‫ד ‪ 0‬ך !(יערעסכ} דירעקט ‪ 105‬ג‪ 1‬ןטט וןבהוונגין‪« ,:‬יו? «יר ווין דברי‬
‫הימים )‪ ( 1. 29.12 .‬ןעוען*\״ ‪ (05‬די ר ק‪ MM0‬טרי•‪ 3‬טהו ‪ p‬ו?ונדעהרע״‬
‫ו?וגד «יוו ‪] 01‬ןטע דו?ם ג ע ט מ פ ל ויך דע ‪ p‬טו ? פ ‪ 5‬ע ר ‪]4 13‬יי‪ 3‬ש‬
‫ויך ‪ 5‬ע ‪0‬וע«ען ? — ‪ 0‬דער ?‪ 10‬ןטע ו?יהן ?ייגע ??ייוהייט ‪ pii‬ט ט ‪ 0‬ן‪ 3‬ע‬
‫בערעצטיגען ? ד ‪050‬ן הייוט עט ד‪ 0‬ך) איו ב ‪ ( 12.20 .‬״ער כעגי‪ MK‬ט‬
‫דען רעדענדען דיו? טפרוןצע‪ ,‬ו?ו;ד‪,‬דען ו?ןטען )וזיינוי‪ 3‬טס ‪5‬ו?ןןעו(‬
‫דען ‪ 5‬ערטט‪ 0‬נ ד ‪ .‬״ ~ צחר ‪ 0:1‬ט ט ‪ m‬ייני ״!ןע אענטעו ג ״ד•‬
‫יענן «‪-‬ן ‪.‬״נער טטרענ‪,-‬ע ערנ•עדרי ‪ J‬ט ער ‪ n n‬ה ״ « ע ש ט עז ! ט ״‬
‫«ונד ן‪-‬ן ‪.‬״נער ננ״ ד ע ‪,‬ערהעבט ער יי « ינ «‪ .‬ט ה ס ‪ £‬טןןע‪,‬׳‬
‫יעט הי׳זב ״י ־י ״ייי ^ ע יי ״ י‪ ,7‬י ״ ני ע ר ‪ ,‬י ע ר הערר ‪,‬וירד ו ז‬
‫י‬ ‫‪*I‬‬
 ‫איך ת תנ הג במרת הענוה ‪ SS‬כ ת בה תמיד‬ ‫‪ > ' ‘,:‬׳ כ אפרש‬
‫דבריך יהיו בנ ח ת וראשך כפוף ועיניך יביטו ל^מטח ליארץ ו‪ S‬בך‬
‫'‪ 4‬מ על ה‪ ,‬וא^ תבט כפני ארם בדברך עמו‪ ,‬וכ^ אדם י היה גדו‪S‬‬
‫ממ ך בעיניך‪ ,‬ואם חכם או עשיר הוא עליך לכבדו‪ ,‬ואם רש הוא‬
‫ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב בלבך כי א ת ה חייב מ מני והוא‬
‫זכאי ממך‪ ,‬שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיר בכל דבריך‬
‫ומעשיך ומחשבותיך ובכל ע ת חשוב בלבך כאלו א ת ה עומד לפני‬
‫חקב״ה ושכינתו עליך^כי כבודו מלא העולם‪ ,‬ודבריך יהיו ב אימה‬
‫וביראה כעבד לפני רבו‪ ,‬ותתבייש מכל אדם ואם יקראך איש אל‬
‫תענהו בקול רם רק בנ ח ת כעומד לפני רבו‪ :‬והוי זהיר לקרות‬
‫בתורה תמיד אשר תוכל לקיימה‪ ,‬וכאשר תקום מן הספר תחפוש‬

‫ערהעבען‪ .‬חוגד ‪ m‬וויןן חיך דיר רענן ‪»1‬ויך ‪ 5‬חרטרי ‪ 5‬טען חיבער‬
‫דיח דע‪^M‬טה איטטהייןפן‪» ,‬ען ‪ 3‬ע דיר חי«<‪ 1‬ער ‪3‬ור ריבטטסר דיעכען‬
‫טפריך געןחזזען ‪M‬ים דעוזזטהס^חןן געביין‪ J‬טע ‪ p‬חגטןיט‪ 3‬ע‪,‬‬
‫ד‪ 0‬ך «יט ווירדעפחןן געהחבענעק ד‪.‬ער‪ 3‬ען‪ ,‬טויח דער מנגערערעטען‬
‫פ ע ס חן ני‪ 3‬ט ‪ 5‬רעך חינ’ ם געויבט‪ ,‬חונד בעטרוזכטע יעדער‪(1M‬ן‬
‫‪ oirt‬החהערטטעהענד וויה דיך‪ ,‬זעןכוטפערטטחנדןיך חנדערע‪ ,‬ריח‬
‫חן ‪ 2‬ערטטחנד חונד ‪ 5‬ער״ו!גען דיך חיבעררחגע(‪ ,‬חבער חויך דיע״‬
‫י״עגיגען‪ ,‬ווען‪5‬ען דו ח )היערי!( חיכערןעגע(‪«',‬וסט~דוח חוים דע^‬
‫‪ 4‬רוכדע עהרען‪ ,‬וויי] חיהגען — בייח עטווחיגען ‪ 5‬ערנעה‪/‬גגען —‬
‫ענטטוןדיגונג‬ ‫חונוויווענהייט ח!גד חונווחבטיגקייט געווי»זער‪)4‬חטען‬
‫‪3‬ור וייטע טטעהען‪ ,‬ווחמ בייח דיר דער פח]] ני‪ 3‬ט חי»ט‪£ — .‬ערנער‬
‫טטעןןע דיר יעדער‪3‬ייט פחר‪ ,‬ח]ם טטינדעוט דוח ^ןיי‪!3‬חק ‪!)£‬ר‬
‫גחטטעם העררןי‪ 3‬קייט‪ ,‬דענן היערפחן חיוט ♦ח דחס גחנ‪'3‬עוועןט^‬
‫‪ ]}11‬ער‪^£‬ןט‪ ,‬טפרק־ דחהער חויךחי««ער ווירדע‪£‬חןן‪ ,‬וויח עס ויך‬
‫דיענער ויין געגעגווחרט וייגעס געביעטערס גע‪ 3‬יע«ט‪ ,‬וייס‬
‫^ ך בעטיידע^ געגען יעדער<וחן‪ ,‬חונד חגטווחרטע «ענן אמן דיך‬
‫רופט‪ ,‬גי‪ 5‬ט «יט בחרטער‪ ,‬ו חנד ע ק איט איןדער טטי«אגב‬

‫יייח חביגר ח!יך טטעטו חייפריגוט בע‪£‬ןי«ען דע ‪ p‬גע‪ J‬עט‪f‬״‬

‫)תורה( סטודיוס ‪1‬ןבגי‪ 1‬יענען‪ ,‬חוכד חין דער עדןען חכוי‪ 3‬ט‪ ,‬דחס‬
‫ערןערגטע חייסטחיכען; ווענן דוח מייגע טרי‪£‬ט חויס דער החגד‬
‫באשר למדת אס יש בו דבר אשר תיכל לקיימו‪ ,‬ותפשפש^■‬
‫במעשיך בבקר ובערב‪ ,‬ובזה יהיו כל ימיך בת שובה‪ ,‬והסר כל‬
‫דברי העולם מלבך בעת התעלה והבן לבך לפני המקום ’ ב״ה ו ט הי‬
‫רעיוניך וחשוב הדיבור קודם שתוציאנו מ פי ך ^ו ?ן' ת ע ש ה כל ימי‬
‫חיי הבל ך בכל דבר ודבר ולא תח טא; ובזה יהיו דבריך ומעשיך‬
‫ומחעזבותיך ישרים ותפלתך ת הי ה זכה וברה ונקיה ומכוונת‬
‫ומקובלת לפני המקום ב״ה שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך‬
‫תקרא האגרת הזאת פעם אחד בשבוע ולא תפחות לקיימה וללכת‬
‫בה תמיד אחר השם יתברך למען תצליח בבל דרכיך ותזכה‬
‫לעולם הבא הצפון לצדיקים ובכל יום שתקראנה יענוך מן ה שמים‬
‫נאשר יעלה על לבך לשאול עד עולם‪.‬‬

‫}ע^זנז‪ ,‬וזיטדטרהחןט דקכז ן‪:‬עןערנםע ‪ p»ri‬נעד‪(1‬כטני«ע‪, ,‬וזוק ‪13‬‬

‫‪M‬טרקט(‪ 1(1(1,‬דייגט ‪0‬ב)יטן‪.‬טנהייטטן‪ — .‬פ רי ע ט דייגט הו(נדןונן‪:‬טן בייק‬
‫בייק ^טןוו»ט יטדטי טוזנטכז‪1 ,‬ווגד היטרדורך ווירד דיין‬ ‫בט^יננט‬
‫ןעבטן סיי( בושפטרטינטט ויין‪ — .‬פערטייכט ‪1‬וןןע ^עררוגקטן ‪(1‬י״‬
‫בטר דרזו וועןטןיכט‪ ,‬ווענן ‪ tin‬דיך‪1‬ןנםיקק»ט‪,‬פ‪1‬ורן‪(1:‬טט ‪ 3‬ובטטען‪,‬זו‪ 5‬ע‬
‫דיין ה ע ^ )דיין רזיננערטס( ‪ pii‬ן‪.‬טבטטע ‪ 13‬טטי««טן‪ ,‬ריינין‪.‬ט דיין‬
‫ן‪.‬טד‪(1‬גקטנווט»טן‪ ,‬הוגד סיבטרדטנקט' »ו‪(1‬ד‪,‬ן יטדטס וו‪1‬ורט‪ ,‬בט‪1£‬ור‬
‫דו‪ 1‬ו"טט וזויטטעריכזט‪ ,‬סונד ז‪1‬ו »‪(1‬ןןזט’דורו וו‪(3‬הרטגד דטם ן‪(1:‬ג‪ 3‬טן‬
‫כיכטין‪.‬טן !טבטנט הינדורך ן‪.‬ע(‪(11‬הגט זיין‪)(1 ,‬נד דו^ ווירזט ‪3‬ור‬
‫זינדט ז‪1‬ו ]ייכט ני‪ 3‬ט ‪ , pwwrtp‬דיטנן ד‪(1‬נן ווטרדטן דיינט ווו!רטט‬
‫הונד דייגט ה‪(1‬נדןונן‪:‬טן רטכטןיך זיין‪ ,‬דיין ^טבטט הירד קןרןר‪ ,‬ן!יטטר‪,‬‬
‫בט»‪!1‬הןט‪1 ,‬ונד‪5 !1‬טין‪ 1(1 :‬נד ‪5‬חן נ‪1‬וטט וו‪1‬והן ‪n‬וינ‪I‬ן‪:‬טנ‪ MMl1‬טן זיין‪» ,‬י‪1‬ז‬
‫טם ‪n‬יטדטרו ‪ p‬כיירו דט ‪ p‬פז‪(1‬ן«יזטטן )‪ ( 1 0 .17.‬היי ם ט ״דורו ריכטטזט‬
‫‪(1‬יהך הער*| ט‪ M‬ע‪(1‬ר‪ ,‬רזונד ה‪!1‬רזט ‪ > 1n‬רויהר ‪ 4‬טבטט‪'.‬י —‬
‫‪m iiijtl‬״! ו‪1‬והן!‪,‬ןיעסדיטוטס טרייבטן ‪{1‬ןןוו‪5 (1‬טכטןיך חונד פטר־‬
‫‪ 5‬טהןט ני‪ 5‬ט דטזזען רוינהרוןט ‪ 13‬בט‪£‬רוןן‪:‬טן‪ 1(1 ,‬נ ד ‪ p n‬דחטזטןבט‬
‫‪ I’rt‬נ‪ 0‬ט טנ ט‪(1£‬ןןינטן ווען‪.‬ט'ן ‪ 13‬וו‪(1‬נדען‪»1 / 1‬ויך ד‪(1‬ט ‪ tin‬רוין חןן ד ״נ ק‬
‫‪1(1‬נטט"רנטה«טן' !‪].‬יקקןיך ‪ 1‬״ ‪ j‬ווירזט‪ 1(1 ,‬נ ד איט ‪3‬ו‪£‬טרזי‪ 5‬ט דע ‪p‬‬
‫ה‪!1‬כטרה‪1‬וכטגען ן‪.‬ןיקקט‪ .‬דטו^ ‪3‬וקינפטין‪.‬טן ןטבען חיי עולם הבא‪,‬‬
‫ד‪(1‬ס דטן פר‪1‬ו<וזוטן רוויפבטווווהרט‪ ,‬טנטן‪.‬ען‪:‬טן זטהטן ק‪1‬ונגזט‪ 1(1 ,‬נד‬
‫יטדט ‪3‬ייט‪ ,‬וו‪1‬ןנן דוח דיטזטש טרייבען בעהער‪3‬ין‪:‬טנד !טוען ווירזט‪,‬‬
‫<וחן‪.‬זט דוח בייכן היזוזוט] טרה‪1‬ןרוננ פינדען‪ ,‬וויח עש דיינט ‪ p‬הטרנען‬
‫‪t1‬נ■ן‪ J‬ענעה ‪£ p‬יר די‪ (1‬דויער ‪ ' 13‬ווינםען‪ .‬אמן סלה‬
 ‫זו היא האגרת ששליז גאון עולם רנן של כני הטלה איש האלקים‬
‫הקדוש רבינו א^יהו החסיד גאון עולם ככתב לבני ביתו על הדרכות‬
‫ומוסרים מדרכו כשנסע לארץ הקדושה ודברים בועריס כאש להנה‬
‫כלבות היראים והחרדים לדבר ה׳‪— .‬‬

‫ב א ת י לבקש מאתכם ש^א תצערו ב‪ SS‬וכ‪ ,SS‬כ מ ה‬

‫שהבטיח ה לי אמי תחי׳ וגם מ ה תדאגו הנ ה אגשים נוסעים על‬
‫כמ ה שנים בשביל מ מו ^ מניחים נ שותיהן‪ ,‬וגס הם נע ונר‬
‫בחוסר כל ואני ת״ל נוסע לארץ הקדושה שהבל מצפים לראותה‬
‫ח מ ד ת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא‪ ,‬כל העליונים‬
‫ותחתונים תשוקתם אליה ואני נוסע בשלום ברוך ח׳ וגם א ת‬
‫יודעת ש הנח תי ילדי שלבי הו מ ה עליהם וכל ספרי היקרים‬

‫‪M‬טע| גאון ר אליהו ייייי ווילנא‪,‬‬ ‫חייו בריעף דע! בעריה‬

‫•וען‪3‬ען ער חן זייגע עח«יןיע מריעב‪ ,‬רןן» ער ‪ p»n‬בעגרי‪££‬ע‬
‫ו!חר‪ ,‬חין דחו הייןיגע ןחנד הינחיבער‪3‬ו‪3‬יעהען‪.‬‬

‫חיך ביטטע חייך‪ ,‬דחס חיהר חייך דורצחויו גיכט בעטריבען‬

‫<יחגעט‪ /‬וויח <>ייגע טהיירע ^ ט ט ע ר «יר בערייטו דיח פערויצעסגן‪:‬‬
‫געגעבען‪» .‬חריבער חוין קחננטעט חיהר בעווןרגט ויין? רייוען‬
‫דעגן ני‪ 3‬ט ^!פט ]ייטע פיעןע' יחהרע היגדירך געםח‪£‬טע )‪ 4‬עןדעו(‬
‫»עגען חז‪:‬ד ’ ןח«ען חיהרע ‪£‬רויען ‪3‬וריקק חונד חויך‘ יענע וינד יח‬
‫חונסטחטח«גד ‪5‬ןי‪ 5‬טיג‪ ,‬חןןעו עכטבעהרענד‪ .‬חיך הינן־עגען‪ ,‬ג‪0‬טט׳־‬
‫ן‪1‬ןב‪ 3 ,‬יעהע חינו הייןיגע ןחגד‪ ,‬דחו ‪ 13‬ועד‪.‬ען ח]ןע גע«יינוחת‬
‫חיורחען חונד ועןבוט דעו ע״יגען‪,‬‬ ‫הסררען — דיח ]!!ט ‪!ijS‬‬
‫גע^סכט וייח ער‪5 ,‬יגדען דחך ח]ןע‪",‬חין דען החהערן רעגיחנען‬
‫חוגד חין דען ניעדערן ו! ‪ 0‬הנענד‪ ,‬חיהר בעוחנרערעו ו!חהןגע‪£‬חןןען‬
‫דחרחן‪ ,‬חוגד חיך וחןןט’ עו גי‪ 5‬ט‪ ,‬דער ’ חיך חין פריעדען —‬
‫גע^יכט וייח דחרית דער עהיגע — דחהין ‪3 !3‬יעהען בעחבויצטי‪-‬‬
‫גע ‪ 5‬מויך חיוט דיר יח ניצט חונבעקחנכט‪ ,‬דחס חיך <>יינע קינ=‬
‫דער ‪ ,‬חן דיח טטעטו «יין הער? «יך צעוועןט‪3 ,‬וריקקןחוד‪, 1‬‬
‫והייתי כגר בארץ אחרת ו דנ ח תי הכ‪ S‬ונו׳ וידוע ני כ‪ S‬העו^ס‬
‫הזה ‪ Sin Sin‬וכ‪ S‬השעשועים הכ^ כ‪ S‬א ואוי ^הרודפים אחר‬
‫‪ Snnn‬אין בו מועי‪ S‬וא‪ S‬הקנא בעושר כי יש עושר שנזור ‪vSy2S‬‬
‫‪ S‬רעתו כאשר יצא מבטן אמו ערום ישיב וגו' )קהלת ה' י״נ‪S1 (,‬‬
‫עומרת שב*^ כן י ‪ S‬ך ומה יתרון ‪S‬ו שיעמו‪ ,n^S S‬ואי‪S‬ו אם‬
‫א‪ S‬ף שנים פעמים וני׳ כי אם שנים חרבה יחיה האדם ‪dS ^ i‬‬
‫י ש מ ח‪ ,‬ויזכור את ימי החושך‪ ,‬כי הרבה יהיו בר' שבא ‪S in‬‬
‫ו‪ S‬ש מ ח ה מ ה זו עושה‪, ,‬כי מחר תבכה מאשר היום תשחק ‪:‬‬
‫‪ Sx1‬תקנא בכבוד ה מדומה ‪ , S inn‬והזמן ביגר והוא כמאזנים‬
‫יגביה ‪ Spn‬וישפי‪ S‬הכבד‪ ,‬והעו‪4‬ם דומה ‪ S‬שותה מים מ‪ S‬וחים‬

‫‪1‬וונד הןןע <»יינע ווערטה ‪2‬הןןען בי‪ 5‬ער‪ ,‬וזוגד ווי^ו היין ‪5‬רפ<»דןינג‬
‫‪1‬זין היינעק וזנרערן )‪M‬יר ^‪1‬זונבעקהננטען( ןהנדע בין‪ ,‬דער הןןעו‬
‫‪1‬וין דער היי‪>1‬חטה ‪4‬עןי(«ען‪ .‬םןןיין דיעיע גמנ‪ 3‬ע וועןט היעניעדען‬
‫טמנד מונו־ ם״טען‪ .‬יןןןע ן!ונ‪1‬‬ ‫מיזט‪ ,‬ווימ בכג^^מכנ^‪ ' ,.‬ני‪ 3‬טז‬
‫דמרין — ניכטז‪ .‬וועה ‪ pntin‬דענען‪ ,‬דיח דעק פערגמנגןי‪5‬ען‬
‫נמ ‪3‬ימן‪:‬ען‪ ,‬דמו ‪ 13‬ניבטו וועזענטןי ‪ 5‬עק פיהרעט‪ .‬בעניידע מויך‬
‫ניצט דען רי’‪ 3‬טהוק‪< ,‬ומנ‪ 3‬ער רייכטהוק מיוט מך! ‪ 13‬דעו בפויט;‬
‫‪ 3‬ערו מונג‪ 1‬יקק מוי‪£‬ן‪,‬עט ‪ 1‬מרט; נון קעהרט ער נמקקט מונד !] מס‪,‬‬
‫ו‪/‬ימ ער מ‪/‬יו דעק «וטטערןייב הערעמרגעגמנ^ען‪ ,‬דמהין‪» ,‬ימ ער‬
‫הערגעקמ‪MM‬ע( מיוט‪ ,‬מונד נייז«ט ‪£‬יר מןןע ויינע מרבייט — ניבטו‬
‫מין ויינע‪ 1‬המנדען ‪M‬יט‪ .‬״«מן ן‪,‬עהט ‪ 01‬דמהין‪ ,‬ווימ ‪>1‬מן געקמ^י‬
‫«ען מיוט" ימו"! ‪» .11‬מו ניט‪ 3‬ט ‪ pn»n‬נון‪ ,‬דמש ער ומ ‪pin‬‬
‫ווינדיגע געדמנקען ויך מב^ע«יהעט? ימ‪ ,‬ווירדע מיין ומן ‪5‬ער^<זענט‬
‫מ‪/‬ין טויוענדיימהרע ‪3‬וויי‪£‬חך !עבען‪ ,‬ער גענמם ימ דמ»גוטעני ‪ 3‬ט;‬
‫ווענן ער מ!יך נמך ‪nr 5‬יע‪ 1‬ע‪»,‬מהרע ]עבטע‪^ ,‬מונד~ ‪^i0 I’rt‬ע ‪ p‬זיך‬
‫גע ‪5‬רייט המטטע‪ dim ,‬ער ‪ ,‬נון מן דימ טריבען טמגע דענקען‪,‬‬
‫דערען פיעך ויין !!ערדען‪ .‬דון נון מ]ןעו טמנד‪ ,‬ווימ מיוט’ו ממגןיך‪,‬‬
‫ויך דמרמב ‪ 13‬פרייען^‘ מבט כזמן בעוויינטע דער טטערבןיבע ‪pn‬‬
‫אמיגיגע[ טמגע‪ ,‬״מריבער ער מ ‪ p‬געוטריגען ומ ועהר ויך ער״טע‬
‫בעניידע מ!יך עהרע ניבט‪ ,‬דימ עבען ומ י ‪ 5‬ערגמנגןיך מיזס!‬
‫דימ ‪3‬ייט טייכוט דיך׳ ^יינעי 'י^‪»3‬ן‪-‬ע גןייך‪ ,‬העבט וימ דמ‪1‬‬
‫]ייבטערע מין דימ המהע‪ ,‬דריקקט מין דית טיעפע דמו טווערערע‬
‫)‪1‬ויבטיגערע‪ nn (.‬וועןט ג]ייבט מייגע ‪ , p‬דער‪ ,‬מו >ז״נע( דורוט‬
 ‫‪a‬‬
‫ידמ ה ‪4‬ו שמרוה וצמא יותר אין אדם מ ת וחצי תאיתי בירו‪ ,‬מח‬
‫יתרון לאדם בכל ע מ‪S‬ו ונו׳ זכור את הראשונים אשר היו ליפניני‬
‫שכל אהבתם וחמדתם ו שמחתם נבר אבדה ומקבלים ‪ Hy‬זה‬
‫דינים מרובים ומה הנ א ה לאדם שסופו לפרוש לעפר רמה‬
‫ותולעה וכל הגאות יתהפכו לו בקבר למרה והמות כרוך באדם‬
‫ו מ ה העו ל ם הזה כל ימיו כעס ומכאובים וגם בלילה איננו מניח‬
‫לי לישן והמות אינו מקוה‪ ,‬והכל יביא במ שפט על כל דיבור‬
‫ולא נאבד אפילו דבור קל ולכן אני מזהירך שתרגיל בכל היותר‬
‫לישב יחידי כי ח ט א הלשין על כילו כמאמר חז״ל)תיספתא דפאה‬

‫ס םטיןןען‪ ,‬זחןצ״וזזזער טריגקט‪ ,‬חין דער איינונג‪ ,‬דחו בעדירנניכז‬

‫נו בעטווי‪ 5‬טיגען‪' ,‬עאפפינדעט ער גיר גהך אעהר *ורזט‪ .‬קיין‬
‫אענם ^ע־ט ‪ (r)5‬דחננען‪ ,‬דעק וזויך דיח^ הק^פטע ויינער ינינסע‬
‫ערפיןןט ייחרדען »חרע‪ .‬יוחו פיר חיינען פחרטהיין החט ‪ mjn‬רער‬
‫אענם חו ‪ p‬ריח חרבייט חונד איהע‪ ,‬איט דער ער קחאפפט ? —‬
‫דעגקע דחך גור'חן דיח חןטען‪ ,‬דיח דח פחר חונו נעןעבט‪ :‬חןןע‬
‫חיהרע ן!זט חוגר']יעבע‪ ,‬חן! חיהר טטרעבען חיוט ]חנז‪-‬זט דחיהין‪,‬‬
‫חונד דחריבער עאפפחנ^ען ויח ^חיהרע רעכטזטפריכע‪ .‬חינ ד' «חז‬
‫גיט‪ 3‬ט עו דע ‪ p‬אענםען‪ ,‬דער ‪ 3‬וןעטנט חןם טטויב‪M ,‬חור ‪ p‬רזוכד‬
‫אחטטע ניר בייטע ויירה ? חןןע חגכעהאןיכקייטען פערויחנדען! ויך‬
‫‪ pnm‬חי ‪ p‬ן‪:‬רחבע חין ביטטערקייט; חין דע ‪ p‬אעגטען ח]» ‪p*'p‬‬
‫ןיען‪:‬ט יח ט^זן דער טחד‪ ,‬חינד ‪ tnii‬חיזט סן דיעזע וועןט היערגיע־‬
‫דען ? חןןע "ייינע _ןעבע ‪ 0‬ט חגע דירכןעכט ער חין !יידען‪ ,‬קואאער‬
‫חיזט ז״כע בעטחפטיןטנן‪» ,:‬עןבזט דעז כח‪ 5‬טז ^חכגען ‪,‬זיח חיה ‪p‬‬
‫קיינע רוהע‪ .‬דער טחד ייירד ניכט ערווחרטעט‪ .‬חיבער ווןןעז‪,‬‬
‫ועןבזט חיבער יעדעז חייג‪ 3‬עןגע ווחרט‪ ,‬ייירד' ער ‪3‬יר רעכענטחפט‬
‫‪j‬‬ ‫‪ 4‬ע‪ 3‬חגען; חויך ניבט דחי ןייזי^טע זוחרטכען‪ ,‬רמז זיינען ]יפפען‬
‫ן‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ענטפחהרט‪ ,‬ן‪:‬עד‪.‬ט פערןחרען‪.‬‬
‫‪J‬‬ ‫ד ‪0‬ר^‪ p 3‬ענ ע חיך דיר חכיז הער ‪ , f‬דחט דוח ‪ pih‬דו אעהר‬ ‫י‬
‫דיך ^עייחהגזט חן דיח חיינ‪;1‬ע‪ 3‬ח'גענע‪ ,‬חיינזחאע ןעבענזווייוע )ברידיח(;‬
‫י‬ ‫דענן דורך זיח חןןיין ייירד ריח זינדע דער ‪3‬ונן‪-‬ע‪ ,‬דיח ן‪:‬רחטטע‬
‫■‬ ‫חן!ער ויגיע!‪ 4 ,‬עאיעדען‪.‬‬
‫יייח טחן חונוערע "ייזען‪ ,‬ג־עוע^כעטען חגרענקענו‪ ,‬וחגען ‪ :‬׳ ‪I‬‬
‫פ״א( אלו דברים שאדם אובל פירותיהן ונו׳ ולשון הרע כנגד נולים‬
‫ימה לי להאריך בזה העון החמור מכל העבירות נ ל עמל אדם‬
‫לפיהו‪ ,‬אמרו חז״ל שכל מצותיו ותורותיו של אדם אינ ^׳ מ ס פי ק‬
‫למ ה שמוציא מפיו‪ ,‬מ ה אומנתו של ארם בעולם הזה ונו'‪,‬‬
‫וידביק שפתותיו כשתי רחיים ובל כף הקלע הכל בהבל פיו של‬
‫דברים בטלים‪ ,‬ועל בל דבור הבל צריך להתקלע מסוף העולם‬
‫וער סיפו וכל זה בדברים יתרים‪ ,‬אבל בדברים האסורים כגיז‬
‫לשין הרע רכילות ליצנות שבועות‪ ,‬נדרים מחלוקת וקללות ובפרט‬
‫בבית הכנסת ובשבת ויו״ט על אלו צריך לירד לשאול ל מ ט ה‬
‫חרבה מאד וא״א לשער גורל היסורין והצרות שסיבל בשביל‬

‫)תוספתא;מס׳ פאה( ‪11‬יבער פחןגענדע פערגעהונגען ‪_[1‬ירד דער‬

‫<וענט ט^ןן חי( דיעוער וועןט בעמטרחפט‪ ,‬חינדעכו דחו פערגעהען‬
‫חן »יך יענוייטו חויפכעווחהרט בןייבס ‪ :‬חיבער גוזש‪ 3‬ענדיעכוט‪ ,‬ח‪/‬נ?‬
‫כוכט‪ ,‬בןוט‪£‬ערגיעוען‪ ,‬חיבער ועדהחפטע ר ע ד ע‪ ,‬סבער צוחייוט‬
‫)ילשון הרע כנגד כלם(‪ .‬וויח ‪ j]n1‬חיך חבער חיבער דיעוע ויכרע‪,‬‬
‫דיח םווערוטע חןןער‪M ,‬יך פערברייטען ? ‪ rjjn‬ו‪/‬ידער«‪{1‬רטיגק'יטען‬
‫חוסערע‬ ‫דעו ‪4‬וענטען עגטסטעהען ‪ pirt‬זיינעו חונדעו וויןןען‪.‬‬
‫יויי»ען‪ ,‬געו‪ .‬חגד‪ ,.‬וחגען‪ :‬דחס )!]]ע געבחטע וזונד פחרסריפטען‪,‬‬
‫דיח דער ‪ M‬עג‪ D‬היעניעדען ער‪£‬יןןט‪ ,‬ניכט גןיי‪5‬קח<ו<וען )אינם‬
‫מספיקין( דעק‪» ,‬חו וייגעק חונדע עגטפחהרט‪ .‬ו!חו חיוט דיח‬
‫בעטטיווויוגג דעו (►עכטען חי( דיעוער ‪ ? b]r11‬חן חיינער חנדערן‬
‫טטען‪ 1‬ע הייסט עו; ער )דער ‪ M‬ענם‪ v‬פערבינדע וייגע [יפפען‬
‫ג‪1‬ייך ‪H3‬ייע(‪ M‬י־ןםטיינען חו"ו"וו‪ .‬חיבער יעדעו חונניט( חויוגעטפרח־‬
‫‪ 5‬עגע ווחרט החט דיח ועעןע חייכוט דער טווערוטען פערחנטע‬
‫וומרטןי‪’5‬קייט ו*ך ‪ 13‬חוגטער‪3‬יעהע(‪ .‬גי‪ 1‬ט דיעו כ!( טחן חיכערפןי«יגע(‬
‫״חרטען‪ pirt ,‬וויח פיע] החרטער ערוט טריטט דיח טטרחפע בייח‬
‫פערבחטענע( חיי(‪ ,‬ח]ו‪ :‬וינדהחפטע רעדע)לשין הרע(‪ ,‬טפחטטערייח‪,‬‬
‫חייסעיונגען פחן ט״ירע(‪ ,‬געןיבדען‪ ,‬בייח נוויזטיגקייטען^ פןי‪,(10‬‬
‫חיגובעוחנרערע ‪ p P‬בעטהויוע חוכר ‪! pP‬תכבחטה ח‪/‬כד פעוט׳‪.‬‬
‫טחגען‪ ,‬דחריבער ‪ dim‬ער חיינזט טיע^ חין ריח " ‪ • rjjpn‬פחהרען ‪:‬‬
‫כיכט ט ער‪4‬ועווע( וינד דיח ן״רען וז׳נד רי^נגזחןע‪ ■',‬דיח ער חויך‬
‫כור ‪ pin‬חייגעז ווחרטעז •<י)]ע( ‪ 13‬ערטטעהען החבען ווירד; דעק‬
 ‫‪\V‬‬
‫‪10‬‬
‫דבור אחד ולא נאבד אפילו דבור אחד שלא נכתב‪ »Syn ,‬גרפיז‬
‫חולכין ת מיד אצל כל אדס ואדם ואין נפרריז מ יו‪:‬ו וכותביז כל‬
‫דבור ודבור‪ ,‬כי עוף חשמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר‬
‫)קהלת י׳ כ׳( אל תתן את פיך לחטיא א ת בשרך ואל תאמר לפני‬
‫ה מלאך כי שגגה ל מ ה יקצוף )קהלת ה׳ ה׳( ע״נ כל כבודת ב ת‬
‫מלך פני מ ה )תהליס מ״ה י״ר( וכל אשר צריך לה תקח הכל ע״י‬
‫שליח ואף אם הוא פעמיע ושלש ביוקר היד ה׳ תקצר‪ :‬השם‬
‫יתברך זן סקרני ראמים ונותן לבל אחד ואחד די מחסורו‪r‬‬
‫ובשבת ויו׳׳ט אל תדברו כלל מדברים שאינם נצרכים מאוד‪ ,‬וגם‬
‫בדברים הנצרכים למאוד‪ ,‬תקצרו מאוד כי קדושת שבת גדולה‬
‫מאוד ובקושי התירו לומר שלום בשבת ראה בדיבור אחד כ מ ה‬

‫חויך קיין וו‪1‬ןרט ‪3‬ען ‪ 4‬ע הט נערן‪1‬ורע(‪ ,‬ד‪1‬ז‪f1) :‬י ‪ p‬בי‪ 1‬דןי‪ 5‬ען ייננע( '‬
‫ני‪ 3‬ט ניעדערנטמריעבע‪ /‬וויררע‪ 1‬דית בןיקק‪4‬ו דעי עווינען זיגד‬
‫מוגפערוותנדט ט טעטי ת»יןי ‪1‬ןןןע ייענטען נער*‪ 3‬טעט‪ ,‬טרעננען ייך‬
‫גי‪ 3‬ט ‪£‬תן תיהנען‪ ,‬תונד סרייבען יעדעי וותרט ניעדער‪ .‬דענן דער‬
‫‪ 5‬תנען ‪ p»rt‬הי‪ MM‬ען פעררתטה דית רעדע‪ ,‬תיין ^ע‪£‬ןין‪,‬ע]טעי ט הי ע ס‬
‫‪5‬ען בריננט דתי «תרט ת!יי )קהלת י׳ ב ( ‪ :‬״ן ת ט דורך דיינען‬
‫אוגד דיין פןייט'ני‪ 3‬ט יינדי^ען‪ ,‬תוגד טעריך ני‪ 5‬ט יו דע ‪ p‬כתטען‪,‬‬
‫דתס ער תי ‪ p‬תיררטהו ‪ p‬יייח‪ p0|l11 ,‬ית!! ן‪:‬חטט צידנע^ תויל‬
‫ד«גע טטיאאע תונד ‪£‬ערדערבען דתי ווערק’ דיינער התנד!"‬
‫העררןי‪3‬קייט ווייןט דית קתניג>טת‪ 3‬טער ‪ p*h‬תיננערן בעייתך )תהלים‬
‫י״ד מי ה;( דתהער דות תןןעי‪ ,‬״ ‪ m‬דות )איין ווייב( פחננתטהען התיט‪,‬‬
‫^ ר דורך תייגע! בתטען בריננען ץתיוען י ^‪ 1‬יט‪ ’ ,‬ווירדע עי' די ך‬
‫תויך דתי ‪>3‬ויית־־תונד דרייתעת‪ 3‬ע קתיטען‪ .‬תייט דית התגד נתטטעי‬
‫דער עויינע‪ ,‬ן‪.‬ע[תבט ייית ער‪ ,‬ערנתהרט ‪ ’ipE‬דע ‪p‬‬ ‫‪ 13‬קור?‬
‫ן‪:‬עה‪1‬זרנטען כי‪££‬ען תן ביי הינתב ‪ 13‬דען תייערן דעי ווינ‪3‬יבען‬
‫תיגיעקטי תו״י”וו‪ .‬ער םפענדעט יעדע ‪ p‬נתך ‪t‬יינע ‪ p‬בעדיר‪£‬ניויע‪.‬‬
‫תן יתבבתטה תונד פעיטטתנען רעדעט נתר ני‪ 3‬ט ‪5‬תן דינן‪:‬ען‪,‬דית‬
‫ני‪ 3‬ט תונתואנתננןיך ג^טהוועגדינ יינד‪ /‬תוגד יע]ביט ‪£‬תן דיעיען אתנעט‬
‫תיהראתנ‪1‬י‪3‬יט תבקיר‪ 3‬ען‪ ,‬דענןדית הייןינק״ט דעי ’ יתבבתטהי'תייט ‪.‬‬
‫יעהר נרתם‪ .‬התבען יית )דית וויי‪:‬ען( דתך ‪ p»1p‬דען נרוס תק‬
‫יתככתטה ערתיבט• ייעהע‪» ,‬ית ייח תויך^ סר איט תיינע ‪ p‬בןתםען‬
 ‫‪u‬‬

‫החמירו ותכבד את ה שבת מאוד כאשה הי ה לפני‪ ,‬ואל תצמצם‬

‫כלל כי בל מזוגיתיו של אדם קצוביז לו חוץ וכי׳ )ניצה דף ט״ו‬
‫»נ״א( וגם באתי לבקש מאתך מאוד מאוד בבקשה גדולה ועצומה‬
‫ו שטוחה שתדריך את בנותיך מאוד שלא יצא מפיהם קללה‪,‬‬
‫ושבועה‪ ,‬כזב‪ ,‬ומחלוקת רק הכל בשלום‪ ,‬ב א ה ב ה‪ ,‬בחיבה‪ ,‬ובנ חת‬
‫ו הנ ה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז יקראו תמיד וכ״ש‬
‫בשבת קודש קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר ו הנ ה תדריכם‬
‫תמיד בספרי מוסר‪ :‬ועל קללה ושבועה וכזב ומחלוקת תכה‬
‫אותם במכות אכזריות ולא תרחם עליהם כלל כי ח״ו בקלקול‬
‫הבנים יענש אב ואם מאוד‪ ,‬ואף אס תדריכס תמיד במוסר ‪ .‬ולא‬

‫‪X‬‬
‫‪ 1‬ה‪ 1‬זןטע דען זחבבסםה סין ה ‪ 0‬הען‬ ‫»)ןרטע עי ז)ו גענויוז‬
‫עהרען‪ ,‬ויינו ע» נ^ך וזין ^^יינע ‪ p‬חנוועוענדזיץ געססה‪» .‬ייוז דור‪3‬־«‬
‫חויזגוזכען‪ ,‬רענן )וויו! ט‪0‬ן חונוערע‬ ‫חויו גי‪ 3‬ט חנגוט‪1‬יך‬
‫״ דינו'גווג‪ 3‬ע ערנחהרוגג דעו ‪4‬וענטען‬ ‫י‪ 6‬גען‬ ‫יי ” יע|‬
‫ווירד ‪ f1‬יה ‪ (rtE p‬דעי יוזהרעו בעגינן )מר׳׳ה( סו ‪ pii‬חנדערן יחהרע‬
‫)‪^ | E(1‬ובען( בעטטיוו<»ט‪ ,‬גור ניכט דיח וווייגחבע פיר ווובבחטה‬
‫‪1‬ווגד פעוטט‪»1‬גע וזוגד דים ער‪ 3‬יעהונג דער קיגדער ‪ pj3‬געיעט‪ 3‬עז״‬
‫‪D‬טודיו ‪) p‬תלימור תורה ‪ .t‬מסכת ביצה(‪ .‬חויך ‪ M‬חכטע חיך דיך‬
‫ועהר‪ ,‬י‪1‬ו חיכטטחגדיג בימטען‪ ,‬דחס ח ח דיינע טח‪ 3‬טער ‪01‬‬
‫ער‪ 3‬יעהעיט‪ ,‬דחס חיהרע‪»p 1‬וגדע יח קיץ ‪5‬ןוך‪ ,‬טווחור‪ ,‬חונוו ‪0‬ך‪.‬רה ” ט‪,‬‬
‫‪ 0‬דער ‪3‬וויוט ענט^חהרע‪ .‬ח^עו געהע ‪ 5‬יען«עהר חין פריערען‪,‬‬
‫חין ןיעבע‪ ,‬חין ט ‪0‬ג!ג‪ 4‬ח^ד ■־!צןןעןח»ענהייט‪ .‬חיך החבע ‪ 5‬י ע|ע‬
‫ביכער ו»יט דייטסעריחיבער^ג^וגג^יחין דיעזען ‪iM‬ןגע( ייח ב ע ט ט ח ס‬
‫די^ ןעיען‪ ,‬חו ‪ p‬וויח עיע] אגנל‪,‬ך‪ ,‬דחס ‪ p11‬יחבבחטה‪ ,‬חן! ‪pn‬‬
‫חןןערה״ןיגוטען טחגע)קוד ש קד שים(‪,‬ויחסו־ <>יט~רעןיגיחיען‪4,‬ו ‪ 0‬רח־‬
‫וחן‪ 3‬ע ערמיןי‪ 3‬ע םרי‪£‬טען‬ ‫]יטען כי‪3‬ערן ויך בעסח^טיגען‬
‫עיהרע ייח ט ט ע טו; החרוט ח ח חייכעו פ|וך‪ ,‬חייכען טווחור חדער‬
‫חייגע חוסוחהרהייט ‪2‬חן חיהנען‪ ,‬וח ניכטיגע ויח חוין* דחו ’נח ‪?3‬‬
‫דריקקןי‪3‬וט'ע‪ ,‬ט חנע חיהרער ני‪ 3‬ט‪ ’,‬ד ענן חרך דיח פערגעה־׳כגע(‬
‫דער קינרער ״ערדען ‪1‬ו‪1‬יך דיוו ע^^ערן ‪£‬ערחנטווחרטןיך חוכר‬
‫ועהר בעי‪ 1‬טרח‪£‬ט‪ .‬יח‪ ,‬חוגר וועכן דוח ויו! וע[ביט^טטעטו ‪!3‬ר‬
‫‪ E‬רו‪MMt‬יגקייט ״חהגעוט‪ ,‬זיח עו חבער חונטערןחווע(‪ ,‬דעננחך וועה‬
‫אביה ‪II‬‬ ‫יקב‪S‬ום אוי ‪ S‬אותה בושה והצער והבזייז בעולים הבא א ת‬
‫י‘‬
‫היא מח‪S‬לית כמאן קרינן‪ ,‬ונן‪.‬שאר דירי ס ^ה״ר ורכיכות‪ :‬וש‪ S‬א ־‬
‫יאכ‪S‬ו וישתו כי אם בברכה רא שמדי‪-‬ואחרונה וברכת המזיז‬
‫וקריאת שמע והכללי בכוונה ועיקר הכ^ ש^א יצאו ח״ו מפ ת ה‬
‫ביתם ו‪ S‬חוץ‪ ,‬ושיצייתו ויכבדו אותך ו‪ S‬א מי ו‪S‬כ‪ S‬הגדוליים בשנים‬
‫מהם וגם כל הכתוב בספרי &*וםר יקיימו גם לבניך שיחי׳ שתנר^‬
‫אותם בדרך הישר עונחת ;תשלם שכר לימור ותחזיק מלמד‬
‫בביתך ולא תצמצם * ר ^ י ו כי כל מזונותיו של אדם קצובין לו‬
‫מראש ה שנה חוץ מת שרי‪ ,‬וגם הנ ח תי להם ספרים ולמען ה״‬
‫תרריכס בטוב ו בנ ח ^ ^ ג ם תשגיח על בריאותם ומזונותם תמיד‬

‫יעגער ט‪1‬זנדע ‪1‬ז‪ 1‬נד ט^‪1‬ןך‪ ,‬יענעק מ<זער‪ 3‬ע לזיכן יענזייטז‪ .‬לזיהרע(‬
‫עתטער ענטהיי]יגט זיוז‪ .‬היישט עז וזין דער היין‪ .‬סךי ‪5‬כ‪ .1‬ז ‪ 0‬הייסם‬
‫עז ביים לזונזערן ווייוען‪ ,‬ווירד דער בוזזי‪1‬וו»‪ 3‬ט — ז^הן וזיינעט‬
‫‪S‬ר‪MM!1‬ען — כחזע״יכט‪ ,‬זםהן םיינעז בםזיעוויכטז גענתגגט‪) ,‬כמאן‬
‫קרי^נן(‪ .‬עבענזם פערהםןט עז זיך ‪ M‬יט בוזזער רעדע' וזוכד פערי־‬
‫ןיי«ד‪ 1‬נג‪ .‬ווםכע^ דתריבער‪ ,‬דתש זים ‪/‬וערער טפייזע כ‪ 0‬ן טרתנק‬
‫^עכיעטען‪ ,‬םהנע מחר־ םונד נם‪ 3‬־ ברכה‪ ,‬דםש זים דחז טיטגעבעט‬
‫)ברכת המזון( םונד דםז שניע־ןעזען )קריאת שמע( םיבערהויפט‬
‫םןןעז «יט ‪ 5‬םןןער םנד'ם‪ 5‬ט )בנוגה( ‪ 2‬ערריכטען‪ .‬דים הויפטזם‪ 3‬ע‬
‫םיזט‪ ,‬דםט זי^ם ניכט' ם!יז םיהרעק הויזע געהען‪ ,‬דםס זים דיר‬
‫‪ 5‬ם!גע ןייזטען‪ ,‬דיך‪ ,‬זזייגע «!טטער םוגד םןןע םי ‪ p‬םץטער ‪5‬םר•‬
‫^עריקקטערע עהרען‪ ,‬ם!גד םן־]עז ערפיןןען‪ ,‬ו!םז םין רעןין‪:‬יםזען‬
‫‪ M‬םרםןיטע( בי‪3‬ערן ס ט ע ה ט‪ 5 '.‬יהרע דייכע »םהגע ‪ Vm‬דען ו'‪/‬ען‪:‬‬
‫דער רעכטטם ‪ £1‬עגהייט םוגד «יןדע‪ 3 ,‬םד‪.‬ןע' ‪5‬יר זים דען ןםהן‬
‫דעז םונטערריכטז‪ ,‬החןטע חייגען םייגעכען הויזןעהרער ‪£‬יר זים‪,‬‬
‫ם!גד זיים ניכט םגג»טןיך <ויט דע ‪ p‬ןםד‪.‬נע םייצעז זםן‪5‬ען ןעהרערז‪,‬‬
‫דע ‪ p‬דים גםכ‪ 3‬ע'ערנ םהרונג דעז ‪ M‬עג‪ D‬ען ווירד <»יט בעגינן דעו‬
‫גייחיםהרז )מר״ה( פםן םכען םיה ‪ p‬בע‪ D‬טי‪ MW‬ט‪ ,‬נור ני‪ 5‬ט דים‬
‫חוייגםבעו פיר זםככםנ‪ 1‬ה םוכר פיר דים ער‪3‬יעה‪/‬גג דער קינדער‬
‫‪^ 13‬עזעט‪ 3‬ע‪1‬סטודיחוכן_ ) ת ל מו ד תו •ה(‪ .‬םיך ה?ןכע םיהנען םויך בי‪ 5‬ער‬
‫סריקקגעןחטען‪ ,‬נור פי־רע זים ‪ pm‬דעז הי‪ MM‬עןז וויןןען םייןי דען‬
‫ייעג דער גיטע םונד י‪/‬יןדע‪ .‬טי םג ע סטעטז ‪5‬ירזםרגע ‪ pm‬םיהרע‬
‫שלא יחסר להם ו שילמ ת מקודם נ ל חחונזש שיהיו רגילים‬
‫כמע ט בעל פה ואל יכביד עליה ם‪ .‬ני אם בנ ח ת כי הלימוד אינו‬
‫נקבע באדם כי אם בישוב ובנחת ותפזר להם פרוטות וכיוצא‪.‬‬
‫ועל זה תתן תמיד דעתך והשאר הכל הצל ^ ן ^ ו מ ה לא ישא‬
‫האדם בעמלו רק שני חליפות בגדים לב «‪^ , 9‬ג ם אח לא פדה‬
‫יפדה וגו׳ )תהליס מ״ט( אל תירא **׳•יעשיר איש נתהלים מ״ט( ני‬
‫לא במותי נשם( ואל תאמר אניח לבני ־חק‪ ,‬בשאול וגו׳‪ .‬בני אדם‬
‫דומין לעשבי ה שדה‪ ,‬הללו נוצצין*־ןדלללו ניגלין נעתבין דף נ״ד ע׳׳א(‬
‫כל אחר נולד במזלו ובה שגחת אל עליון ברוך תוא‪ ,‬והם שמחים‬
‫במותו והוא יורד לשאול ומניחו ל איימו ול^נרי^ו‪ .‬ריש לקיש‬
‫הני ח לבניו קבא דמוריקא קרי אגפשיה ועזבו לאחרים הילם‪.‬‬

‫געזוגדהייט ‪(1‬ונד נחהרונג‪ ,‬דחט חיהגען היערי( ניבטז ג‪.‬עברי ‪ 3‬ט‪— .‬‬
‫‪£‬וורער»ט יווןןען ויה דען ן‪.‬חג‪3‬ע( פענטצןטייך ]ערנען‪ ,‬דחם ער‬
‫חיהנען ‪ 2‬חזנ‪ 1‬וזויםווענדיג גע]״‪£‬יג חיזט ; דיעז ג ע ט ע הע חבער ‪rirt‬‬
‫קיינע «ייוע‪ ,‬דיה חיהנען דח» ]ערכען ערטווערט ‪ 0‬דער עערןיידעט‪,‬‬
‫^ערנען גערייהעט‬ ‫*חגדערן חוי‪ *1‬דעק וועגע דער ‪ M‬יןדע ; רענן‬
‫‪ M‬עגטען נור דורך געןחזזענהייט וזונד ס ה ע )בישוב ו בנח ת‪(.‬‬
‫‪ r51t‬וי‪1‬ו ח פ ט ע ס ‪ M‬יט קןיינען געטענקען )פרוטות( חונד דערג]’’?‬
‫‪3‬ען ‪ 13‬ערפרייען‪ ,‬דון» זייוו דיר מ ט ע ט ע הער‪ 3‬ענזחגגעןעגענהייט‪,‬‬
‫?(!ןעי חגדערע חייט חייטע] וזוגד ני‪ 5‬טיג‪ ,‬דענן ניכטו ני‪ MM‬ט דער‬
‫אענס ווייניט איט ‪ pirt‬וייגע «יהע‪ rt[1 ,‬דען חג‪3‬ון‪3 :‬ווייער (וייסע!‬
‫קןיידער‪ ,‬חויך ייינען חייגענען ברודער ווירד קיינער )‪ p!i5‬ט‪ 1‬ןדע(‬
‫ןחיען ווו‪ .‬י‪ .‬וו‪) .‬תהלי־ מ ׳׳ה ג ‪^^, (.‬ירצמע דיך גי‪ 3‬ט‪ ,‬״ הייסט ע ס חין‬
‫עבען דערועןבען טטע]ןע »ייטער‪ ,‬״״ענן וויי( «חנן רייך ווירד‪ ,‬חונד‬
‫ייינעו הויועו העררןיכקייט ייך ‪ 5‬ער«עהרעט; דענן ‪ p’rt‬טחדע‬
‫דיח העררןי‪ 3‬קייט ‪!15‬הרט ‪pn’rt‬‬ ‫ני‪ MM‬ט ער קייכע כ‪11‬ןט‪ 3‬ע‬
‫כיכט נרוך‪5 ".‬ר‪1‬זגע וובער כי ‪ 3‬ט‪ jlm 1(311 ,‬חיך ‪ M‬״נען קינדעק‬
‫הינטערן‪ 11(1‬ען‪ V‬דיח ‪ M‬עג‪ D‬ענ ‪p‬ינדער גן״כען דע ‪ p‬גרחיע דעו פע]״‬
‫ד עו; דיעוע בזיהען‪ ,‬יענע וועןקען ד‪13‬הין ) ע רו בין (י ע ד ע ר ווירד‬
‫‪5‬יר וייגע חייגנע בעטטי««ונג חונטער דער פחרועהונג דעו ע״י^‬
‫גען‪ ,‬גען^בט יייח ער‪ ,‬געבוורען‪ .‬חפט פרייען חגדערע » ‪ T‬וייגעו‬
‫טחדעו‪ ,‬חיגדעט ער ‪5‬ור גרו פט היגחבפחהרט‪ ,‬וייגע! פיינדעו חוגד‬
‫‪ 5‬רעאדען ויין נ ע סי חג ען ‪(3‬ריקקן‪1(1‬ועגד‪ .‬ריש לקיש היגטערןי^גס ויי‪.‬‬
 ‫‪M‬‬
‫אוי ואבוי ‪ Sy‬שכו^ם חושבים ‪^ n'jnS‬בנים ואין יתרון מבגים‬
‫ומבנות רק בתורתם ובמעשיהם הטובים ; אב^ מזונותיהם קצובין‬
‫להם‪ .‬גם כן ידוע אגרא דנשי באקרוי בנייהו ומי )ברכות (' א'(‬
‫זאמרו חז״ל אין לך אשה כשרה בנשים אלא כשעושה רצון בעלה‬
‫וכל שכן שאני כותב לך דברי אלקים חיים ובטוח אני ש תע שה‬
‫כנל אשר כתבתי אעפ״כ באתי להזהירך באזהרה כפולה שלא‬
‫ת שנה דבר מכל אשר כתבתי ‪ :‬ותקרא א ת חאגרת הזאת בכל‬
‫שבוע ובפרט בע‪ £‬ת קודם האכילה ובתיך הסעודה שלא ידברו‬
‫דברים בטלים ח״ו וכ״ש ח״ו לשון הרע וכיוצא בהם‪ ,‬ובבקשה‬
‫לכולכם על הנ כ ת ב לע^ל שתדריך בניך ובנותיך ועיקר בדברים‬

‫כען קינדערן ‪1‬זיין קב )‪ ,<5affran CoHm‬ד^ז יווזנדטע טר מ‪1‬יןי »יך‬

‫הינ ט ע ס‬ ‫דען וווי‪ 1‬ט פ ‪0‬ך דע» פזםןיזזיזטען )תלים מ י״א( ‪:! rt‬‬
‫ןוזי‪:‬ען הנדערן וזיהד נ»ט‪.‬״ »עהע‪« ,‬עהע‪ ,‬דהם דוזך ווו ‪ 5‬יטןט‬
‫‪ m‬טרנז״טןין זיך בעסטרעבען‪ ,‬וזיהרען קיגדערן וזירריפע’ ט‪1‬ןט‪ 3‬ע‬
‫נו הינטערןוזיזען‪ ,‬דס דחך דיח וזההן^חהרט דער »וןהגע 'הוגד‬
‫טהבטער נור' ער‪ 3‬יע]ט ווערדטן קוזגן‪1 ,‬וין דעק ‪ <23di1(1m 1)1‬אוזן‬
‫‪ hn‬מק תורה ‪1‬זויז‪ 4‬עבי‪ 1‬דעט‪ .‬וו‪! 1‬ו'סבער חיהרע ערגלןהרונן‪ ,‬בע‪-‬‬
‫טרי ‪ 5£‬ט‪ nt ,‬מיזט מיהנען דיעז ע' טמן ‪ prtB‬הי<ז<)ע‪' 1‬בע‪ D‬טי‪ MM‬ט‪.‬‬
‫]ברמת[‪^ .‬מויך מיזט דער מויזפפרוך מונזערער •וייוטן בעקוזננט‪:‬‬
‫״דו« נר^מע ‪£‬ערדיענ»ט דער פסיען ב ע פ ט ע ה ט מק דער ה'י‪ £1‬ט״‬
‫ןייזכוונן‪ .‬מיהרעו נוזטטען מונה מיהרער קינדער ‪£ p13‬ןייכ‪1‬ין‪.‬ען‬
‫נעועט‪ 3‬עוטטודיחומ‪£ ".‬ערגער י‪1‬ןנען מוגוערע ״יייען‪ ,‬נעו‪ .‬סנדענקעט‪:‬‬
‫״דימ ‪ n»nB‬ווירד גור מ]! טונענרה‪ 5 (1‬ט מינטטר מיהרעק~נעטןע‪ 5‬ט ע‬
‫נעה‪ 1(1‬טען‪ ,‬וועגן »ימ נ‪ 6‬ן דעת ווי‪ 11‬ען מיהרעו אוזנגעו ה‪ 1‬זנדע‪ 1‬ט‪ ,‬״‬
‫‪ ht‬ווימ מוין מיך דיר נ‪<(1‬י‪1‬יד היער טר וו ‪ 0‬ר ט ע' דעו ןעבעגדינען‬
‫נמטטעו מוי‪£‬טרי(נע‪»'3 .‬מר בק מין חיבער‪ 3‬יינט‪ ,‬דמם ד!מ ו(‪ 1‬ןעי‪/‬‬
‫«‪1‬ןו מין גיעדערנעפריעבען‪£ ,‬מןן‪ 3‬יעהען ווירוט;'נןיי‪3‬וומהן עראמה״‬
‫נע מין דיך ‪ pii‬וויעדערהחןטען ‪ , yI(?M‬דמש ד!מ יח ״ קיין »ןורט‬
‫‪ 5‬ערמנדער*ט ®‪ lld 10‬ע‪ /P‬יי ‪0‬י ‪,‬י*ין יי ? נעטריעבען‪ .‬דילנוען‬
‫כריעד ״יריט יייי• י עי ע " ‪ 50‬ע ‪ 1‬עוען‪ ,‬בעומנדערו סבער ‪p 11)0 (1‬‬
‫^ ב‪ 1‬וטה ‪15‬ןר ע«ען מ!נד »‪ 1‬ןהרענד דער אמד‪.‬ן‪3‬ייט‪ ,‬דמ<»יט ויח )דייו‬
‫’ ק^^יעי( ני‪ 3‬טו מ!נניט‪ 3‬עו ;דברים בטלים( נעפ״יינע' מיב‪ 1‬ע רעדען‬
‫)דשין הרע( מ!נד דנ‪ •1‬מית אונדע ‪£‬יהרען‪ .‬מיין מבער ביטטע‬
‫״‪ 0‬נ‪1‬י‪ 5‬וט נענייען ^‪ 413110‬דעו ע ב ^ נ עו חנ ט ^‪ .‬א‪3 (1‬טעוש‬ ‫ייז‬
 ‫‪15‬‬ ‫•‬

‫רכיפ בדברי מוסר המתי שבים על הלב‪ :‬ובפרט אם נזנ ה לבא ‪ S‬ארץ‬
‫ישראל כי שם צריך לילך מאד בדרכי ה' ולכן תרגילם כי הדיבור‬
‫ו המדי ה צריכין הרגל רב וההרגל על כל דבר שלטין‪ ,‬וכל‬
‫הת חלות קשית‪ ,‬ואח׳׳כ ואוזל לי אז יתהלל כי הרשע יודע‬
‫בעצמו שרע ומר דרכו אך שקשה לו לפרוש‪ ,‬וזה כל האדם לא‬
‫יניח לו לחפצו ובמתג ורסן עדיו לבלום‪ ,‬ועד יום מותו צריך‬
‫האדם להתייסר ולא בתעגיתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאותו‬
‫וזהו ה ת שובה‪ :‬וזה כל פרי העולם הבא כ מ ה שכתוב כי גר‬
‫מצוה ונו׳ אבל ודרך היים תיכחת מוסר )משלי( וזהו יותר מכל‬

‫‪ rtn‬דייגע »‪ 1‬והגע חונד ט‪ 5!1‬טער נור ‪f1‬י‪ MM‬ער «יט נעןינדען וו‪1‬ורט"‪,(.‬‬
‫איט ווחרטען' דער רעןיגיח! חונד ‪ 0M‬רו‪r‬ן ער‪ 3‬יעהען‪ ,‬דיח ‪ P’rt‬ך־ער״‬
‫‪5‬ען »חור‪ 3‬ען ‪1£‬ןזזען; בעזחגדערו ווענ( וזיר זי! ^ןיקקןיך זיין ‪ ym‬ט ען‪,‬‬
‫חין דיזז היי^ינע ןי!גד ‪/ 13‬יעהען‪ ,‬רענן רחרט ‪ i!1m dim‬נחנז יזין‬
‫נח טטעי ייענען וויזנרע]} ; דחהער געווחהגע זיח רחרחן ;‬
‫ווחרט יווגד זיטטע *בעדיר‪£‬מ( חייגער ]חנ^ערן חימגג‪ .‬חיבוננ‬
‫)נעוויוהגהייט( חכער בעתעררטט ענדןיך יעדע פריהערע ןןייזע‪,‬‬
‫י!ןןער יזנפחנג חיזט טווער‪ 3 ,‬ו|עט‪ 3‬ט חבער ג ע ה ט עש דעגן ד‪ 0‬ך‪,‬‬
‫‪ *"PD‬ק חנן' ^(| זיך דחריןב ערייען‪ ,‬דעגן דער בח»עווי‪ 5‬ט ו‪”1‬ש‬
‫בייח זיך‪ ,‬דחס ביןזע חזנד" ‪£‬ערווי!ר‪£‬ען זיין ווחנדען ; גור ‪DMMnp‬‬
‫עז חיהק שוועד ח|‪ /‬זין דעזזען ‪ 13‬עגטטןי!גען‪ .‬הויפטבעטטרעבען‬
‫דעז ‪ M‬עג‪ D‬ען ‪ dim‬עז ‪£‬חרטחן רין‪ ,‬זיינעק ‪ M‬וגדע )זח ‪ 13,‬זי!נען( ‪3‬וימ‬
‫י!ונד ‪ 3‬ינען יזגטןענען‪^ .‬דער ‪ M‬ענש ‪ dim‬ביז ‪ 13‬זיינעק שטערבע״‬
‫ט חנע ‪!1‬ן זייגער זעןבזטער‪ 3‬יעהזננ חרבייטען‪ ,‬ריח חבער ניכט חק‬
‫‪ 5‬חזטען חוגר זעןבזטקחזט׳ייען ‪,‬בע שטע‪^.‬ט‪ ,‬זחנדערן‪.‬חין דער ענט^‬
‫החןטזח‪ M‬קייט דעז ״אוגדע‪ :‬חוגר ' זייגער בעגיערדען‪ ,‬מוגר דחרין‬
‫כע ש טע־ט ריח ווחד!רע בום>ג‪) ,‬חה^׳עיקר התשובה(‪ .‬דיזדורן‬
‫רי’ ‪£‬ען דייז ‪£‬ריכטע‪ ^ ,‬ח חי^^ <ייכוז ריי‪£‬ןי ‪ 3‬ע נחהרוננ נעוזחהרען‪,‬‬
‫חיינע ןיי‪ 5‬ט ע חיזט דחז נעביזט‪,‬‬ ‫ווייז עז היישט ]היש לי ו׳ כ״ג[‪:‬‬
‫דייז !עתרע )תירה( דחז ןי‪ 3‬ט‪' ,‬יזיין »ענ דעז ןעכעגז זינד ער‪ nM‬ה״‬
‫גוגנען דער ‪ 5 !3‬ט‪.‬״ דיעז גע חט וויבער חןןעז פחזטען יזונד 'וין‬
‫קיזזטייען יזין דער «־עןט‪ .‬יח‪ ,‬יעדען ^וינעגבןיקק‪" ,‬דח דער ‪ M‬עני‪L‬‬
‫וייגע! ‪] im; 1‬יזין דיעזע ‪ p‬זינכע[ ‪£‬ערנ ‪ 5‬יעסט‪ ,‬החט ער זין דעו‬
‫יי‪ 5‬טנןחג‪ 3‬עז טהייןהח‪£‬טינ נ ע‪M‬ח ‪ 3‬ט‪ ,‬דער דחרט יזיה;ן ‪£‬י!רבעהסןטען‪,‬‬
‫י*ימ ‪ |”p‬עגנע)‪ ,‬קיי( נעשיז‪££‬עגעז «עו^ ‪ 13‬עראעזזען ‪ £‬ע ר א ^‬
 ‫‪16‬‬

‫התעניתים וסיגופים בעו‪ S‬ם‪ ,‬וכ^ רגע ורגע שארם חלסם ‪6‬יו זונח‬
‫בשבילו ^אור הגנוז שאין מ^אך ובריה יני^ים ‪ S‬שער ואמר‬
‫הכתוב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים)תהלים ל׳ז(‪ :‬ובזה יכופר‬
‫לו כל עון וניצול משאול ת ח תי ה כמ״ש שומר פיו והשונו שומר‬
‫מצרות נפשי )משלי כ״א( מות וחיים ביד הלשון )םשלי י*ת( אוי‬
‫למי שממית עצמ‪ 1‬בשביל דיבור אחד‪ ,‬ומ ח יתרון לבעל הלשון‬
‫לכל יש רפואה חוץ וכי׳ והעיקר שלא תדבר בשום אדם בשבחו‬
‫וכ״ש בגנותו כי מה לו לאדם בדבר זרות שוחה עמוקה פי זרות‬
‫זעום ה' יפיל שס כמשלי כ״ב( ועיקר הגדר בבדידות שלא תצא‬
‫‘ ח״ו מפת ח ביתך חוצה ואף בבית הכנס ת תקצר מאוד ותצא‬

‫ד‪1‬זרזיןי בע‪ 3‬יעהט זיך יענע מטען]ע ]תחלים ל״ר י*ג( ‪ :‬וועד חיזט‬
‫‪13‬‬ ‫דער <^חגן‪ ,‬דער ]עבען בעגעהרט‪ ,‬דער טתגע וו»גסט‪,‬‬
‫מויען? זז ס ר ^י ד ע ר פס^גטנדע ‪£‬ערז דיס הח?»י‪ 5‬טיגע‪ ,‬דים ‪(1)1‬הרע‬
‫דייג^; ‪3‬זגן‪:‬ע פןור ב‪1‬ן‪ t‬ע ‪p‬‬ ‫ןעכענז^רסגע בעסנט»עךטעגד ;‬
‫ו»»גד דיינע ןיפפען‪ ,‬דסט זיס כי ‪ 5‬ט טריג רעלען‪.‬״ עער‪3‬ייהוכג‬
‫דער זינדען וו*רד ערסננען דורך וזונטרי^ןיך רערען‪ ,‬וויס וזיינע‬
‫תנדערע מ ט עןן ע »סגט ‪ :‬״»ער זיינען ‪M‬וגד בעווסהרט סונד זייגע‬
‫סנגע‪ ,‬בעהיטעט זיינע זעעןע ‪£‬סר ןיידען‪,, ".‬טסד סונד ןעבטן‪,‬‬
‫‪00‬ן‪-‬ט דער יזייזע קסניג( זיגד סין^דער ^‪ 3rt‬ט ד ע ^‪ 3‬ונגע‪ ".‬כמ שלי‬
‫י״ח כ’ א(‪» .‬עהע ד)^^ ‪ p‬דע ‪ ,p‬דער ‪ pirt‬דעז »סרטע» «יןןען זיך‬
‫טסרטעט )וייגע! חייגענען חונטערגסגג זיך בערייטעט‪ (,‬סונר ״סז‬
‫‪B‬ר‪ MMrt‬ט עו דע ‪£ p‬יע]טפרע‪ 3‬ער ?‪ .‬הויפטוס‪ 3‬ע וייס ע< דיד ווי«‪4‬וער‪,‬‬
‫דחס דוס גיס ‪ (0B‬סירגענד ‪rt‬יינע ‪« p‬ענםען הערער ‪ 13‬וייגע‪!p [1‬בי‪A‬‬
‫דער‬ ‫‪4‬עטוד*‪ 4‬ע ‪ 13‬וייגע ‪ p‬גס ‪ 5‬טהייןע טפרע‪ 3‬עוט‪ ,‬דענן !!ס!‬
‫«עגמ סיכער סייגע סיה ‪ B p‬רע‪ M‬ד ע סג‪ 4‬ע]עגעגהייט ויך ^מייםערן‪.‬‬
‫♦וייגע טיע‪£‬ע גרובע סיוט דער אוגד‪ ,‬דער ‪ 5‬סן ‪£‬רע<ודען &פרי‪ 3‬ט ;‬
‫ע«*‪ 4‬ען ‪ 5‬ערוויגסטע ‪£‬ס]ןט היגיין‪) ^'.‬משלי כ״ב ר'(‪.‬‬ ‫דער‬
‫הויעטוסכע סיוט היערבייס סייגויסאקייט )ועיקר הגרר בבדידות•(‬
‫'ד־י^ןטע גון טטעטו ס! !יטטעגןעהרע סוגד בעניידע דיעוע ווע|ני‬
‫־גיכט‪ ,‬דעגן ס>ןעו סיוט סייטען סוגד טר<‪ , 4‬דער איט דער נס‪ 5‬ט‬
‫י” | )דעי אעגטע ‪ 0‬גןיהה בין ‪P *3‬‬ ‫ל*‘‬
‫™‪ .‬ע ב ט‪ ,‬דין הויפט דיס ״ס^קען בעריהרט‪1)) ,‬יוב כ ו'(‬
‫‪ p tr‬י‪ 3‬ט ‪ £‬ר ע»י‪ 4‬סיוט ויין בע♦*ט‪D3‬הו ‪ ,p‬ג ‪ 0‬ך סיוט דיס קר)!נ^‬
‫‪17‬‬
‫ויותר טיב ‪ S‬ה תפל‪ V‬בבית כי בבית הכנס ת אי אפשר ‪ S‬הגצ‪ S‬מקנא ח‬
‫ולשמוע דברים בטלים ולשון חרע ונענשים על זח כמ״ש אןו‬
‫ה שומע ושותק כל שכן בשבת ויו״ט שמתאספין לדבר יותר טוב‬
‫שלא תתפלל כלל‪ ,‬ותשמור שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל‬
‫כי שם מתדבקין הקליפות מאוד וכ״ש בנשים וכל הצרות והעונות‬
‫באים מזה וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית הכנסת כי שם‬
‫ריאה בגדים טובים ו מ תקנא ת ומספרת בבי ת ומתוך זה באים‬
‫ללשון הרע ולשאר דברים אלא תדבק במוסר תמיד ואל תקנא‬
‫בעילם הזה כי הכל הבל מעשיה תעתועים שבין לילה הי ה כי‬
‫אם יעלה לשמים שיאו וגו׳ ]איוב כ[ כי לא לעולם חוסן ואם‬
‫נזר וכי׳ ]משלי כ״ז[ ואף בשעתו היא הבל אין בו ממ ש ומאוס‬
‫ובזוי בעיני כל בעל שכל אוי ואבוי למי ששוגה בו‪ ,‬ותקנא ביראת‬
‫ה' ולא תאמר ב מ ה אזכה לעולם הבא מה יכולת לעשות אלז‪1‬‬
‫המרבה ואחר ה מ מ עי ט ובלבד וכו' ולמען ה׳ שתפרוש א ת החומ ש‬

‫עיר חןןע ן‪:‬עטןעכטער!״ )משלי כ״ז כ״ד(‪ 1 .‬״יך»טןמט !!סהרעגר דעו‬

‫^ענוזועו סיוט עו סייטיל]‪ ,‬ניבט ב]ייבענדעו סיוט דוזרחן‪ ,‬ן‪:‬עריננ^ע®‬
‫טוןט‪ 3‬ט סונר עע ת‪6‬ו‪ 154* 55‬סין דען‪ :‬ס!י^ען יערעו פערטטסנרינען^‬
‫‪»1‬עהע‪ ,‬וועד דעק ן‪-‬ענווןיל ערסהכט ‪ .‬בעכיידע ‪£‬יען<ועהר דיס‪ H ,‬ען ‪ 5‬ע‬
‫‪oirf‬י‪ 3‬ט‪ ,‬ווס‪1‬זיט קסנן סיך ‪ ya‬דער‬ ‫גסטטעועילמוי‪“4‬וינד‪3 ,‬‬
‫‪1‬ורוו קסנן סיך מהון? ״‪ADM‬‬ ‫נוקינעטיגען ווע]ט פערדיענט‬
‫דיעוער זיעהר‪ ,‬יענער «ינדער דס‪3‬ו בייסטרסנען‪ ,‬ווענן נור סי‪ MM‬ער‬
‫דחי ד‪.‬ער‪) f‬דער ו»ין]ע( סייגען יע^ןיכען ‪^ 13‬סטט היגויו ^ ^ ע רי ס‬
‫טעט סיוט‪ .‬זיסכטעיט דוס דען עיגעטען טהיין ) חו מ ש( פיר דיס‬
‫סרייען סבזסגדערן‪ ,‬סוגד ניכט ווענינער ; דעכן «יט וועני^ער ‪)0‬י‬
‫רייליע ‪ p‬בעןנעהט <יסן פער^סטע‪ ,‬סיבעדטריטט זיסן ^עבסטע‪ ,‬יס‪,‬‬
‫נסט‪ 3‬עגךיענוטע )ן‪:‬סטט בעווסחרע( ! ו!סרע‬ ‫ן‪].‬ייכ‪3‬והס]טען‬
‫עי• סכער דסו ווי‪ 5‬טיגזטע ב^יבט סי{ו«ער‪ ,‬ד^ך עגטהס)טוס‪4‬וקייט‬
‫יע‪^15‬ר ו ו ע ן ^ ו ^ ‪ 5‬ערדיעגט‬ ‫חיק ר ע ד ען' ד עו סגטהיין!‬
‫)תורה(‬
‫‪r‬‬ ‫גסך ^עהה׳סן! ^עועט‪ 3‬עוםטודיוק‬ ‫סיוט נחך‬
‫דסו חי‪ 1‬ט‬
‫סוגד רחז‬
‫<יסכען‪ ,‬ןזו?‪-‬ר‬
‫ס<וסגז(‬ ‫)יס‪1‬‬
‫סןס<וסגו(‬ ‫^ידלר דיס טפריכע )‪1‬‬
‫׳!י׳״ר פרסווזוע הסגדןוגגעו! <וז‪ 2}1‬עט סיהר‬
‫’ ^יע! טחוי ןעוען'‪ ,‬ויס סיבערטרעפפען יערעו סגדערע זיטטענסך‪.‬‬
‫חויך דסייבוך דעו פרעדיגערו )קהלת( «ס^ען־ ויס בעטט ‪0‬גדי^ י־ ו‬
‫דיינער !‪:‬ע^ענ״סרט ]עוען‪ ,‬ד ע ^ ד ס דין ״ירד דחי ^'”^‘‪ 1‬חרימ?עגט'‬
‫ח*‪ 1‬דיעיער וועןט סין וייגער ן‪:‬סנ‪ 3‬ען‬
‫חויטער דיעוען טטעהעו סיהגען גסך סגדערע‬
‫! ‪*rtu‬‬ ‫גור <>חכטע סיהנען גיכט דס! ןע!ען סןןיין נ״עקק ’”*׳‬
‫י ענ ט ־נסך גיכט ‪3‬ור ט־ ס ט־ סן‪ n:^ .‬ר פיעןע ״עגסען ’‬
‫רחןיט'ל כ־בער‪ ,‬סהנע דסס ייס דסדורך ״ירקןיך בעווער ןןערד‪■|-‬‬
 ‫• ‘ י‪» 7‬‬ ‫;יי* ■‬
‫‪..‬‬ ‫כאשר צויתיך‪ ,‬וא‪ S‬תפחי ת כאשר הזהרתיך ‪"*5‬‬
‫'עוברים כל רגע על במה לאווין ועשין ישקיל בעיביי ‪r y‬־ ‪m : t‬‬
‫רעיין נים׳ כתובוח דף ס״ע ע׳יאס אבל העיקר ליבות לעולם תג א‬
‫י ש מיר ת פיו‪ ,‬וזהו יותר מכל התורה והמעשים ואלו נקראו נשים‬
‫שאננות כי הפ ה הוא ק״ק‪ :‬ובספריח שלי משלי עם לשון אשבנז‪-‬‬
‫למען׳ ה׳ שיקראו בכל‪ ,‬יום והוא יותר טוב מכל ספרי מוסר וגם‬
‫'ספר קהלת יקראו ת מיד לפניך בי שם מהביל עניינו עולם הזה‬
‫ושאר ספרים‪ ,‬אבל ה״ו לא ת הי ה התכלית הקריאה לבר כי בזה‬
‫אין מתפעל האדם נם כמה בני אדם קירין בספרי מוסר ואינם‬
‫מתפעלים והוא בשביל הנ״ל ועוד בשביל יציאתם בין תבריות כי‬
‫זה מאבר הכל וכמשל הזורע שיחטוף הרוח וישבע עופות ונו׳‬
‫והוא בשביל‪-‬שאין יכול לחסום עצמו ולגדור והוא כזורע בלא‬
‫דיעו חבער ה ח ט ‪4‬ייגען ן‪:‬רונד וזין דעק חכען ^עזוז^טען‪» ,‬יין ‪1‬זיה״‬
‫גען נחיזןיך «עהר דחז ןעזען‪ ,‬ח]! דיח ב'ע ‪2‬רןןנונן‪ :‬דעז ^עןעזענען‬
‫‪ pti‬הערנען ןיען‪:‬ט‪~.‬חיין פערגערער נ סנ ד ]יענט חין דעק ‪■- 1j‬י‬
‫הייפי^ען פערקעהר «יט ‪] p]](l‬ייטען‪ ,‬וו‪1‬ןז ח‪£‬ט זעהר גח^טהייןין‪ :‬־‬
‫חיזט‪ .‬דיעזעי נ]ייכט חיינעק‪ ' ,‬דער בייח העפטין‪:‬עק טטוראויינד‬
‫זוזחאען ‪ 3‬ערטטרייט ; חזנד דער‪ ,‬ס טח טט דע^ פרז‪ 5‬טבחרען בחרען‬
‫גחהךונן‪ :‬דיענט‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫!ע]ז ‪3‬ור ״‬ ‫ן‪:‬ע‪]£‬י^ען דע* ‪.‬ך‪,‬י‪j^]1‬‬
‫‪.‬הי^י ‪,‬‬ ‫זחחט‪ ,‬דעק‬
‫‪..............................‬‬ ‫‪.‬‬ ‫’סר־‬
‫חיהר ח‪1‬נהיי] ענ ט ט ט ע ה ט‪ 11,‬״] זיח חיה^!‪ !-‬אוכדע קייכען‪/3‬יק ‪1‬ן;ןען‪:‬ען‬
‫חונד זיך דחדורך טיט‪ 3‬ען‪ .‬זיח ן‪]:‬ייכען חיינעם‪ ,‬דער דח מזיזזחעט‬
‫חוין’ חיין פע]ד‪ ,‬דחז‪ ,‬דורך קיינען ‪3‬וין ‪ 4‬עםיטנט‪ p !15 ,‬ווי]דע ]ייכט‬
‫‪ 3‬ערטרעטען ווערדען קחנן‪ .‬אחנכער זחעט ‪ Virt‬טטיין‪ ,‬די׳ה חוין’‬
‫וזיין הער? חויו‪ ,‬דחז דע ‪ p‬טטייגע פער^]יי‪ 5‬בחר‪4 ,‬ען‪:‬ען חןןעז ‪0111‬‬
‫עאפ‪1£‬ןגנןיך חיזט; ‪1‬ויין זחןכעו אוס אוזן דורך ^וטע וזכןייטוגן; סר‬
‫אי]דע ‪1‬ווגד ^יטע ‪3‬ו ער‪ 3‬יעהען זוכען‪ .‬דו‪r‬רו ‪ p‬הוזבע ‪1‬ו*ך דיר‬
‫^עסריעבען‪ ,‬דמס ‪ tin‬חוסערע קינדער ‪1‬וו;ן דחי נ‪1‬ו ‪3‬רריקק]י‪ 5‬זטע‬
‫‪3‬ורע?ט •ייייען ז^‪1‬ון]עזט‪ ,‬חהנע חיתרער ‪ "13 .‬סחנען‪ ,‬וועגן זיון דיר‬
‫‪.‬גיכט ^?]ו‪-‬ען » ‪]]0‬ע|• ״כע]ע־רע )ער‪ 3‬יעהע(^דען קגרזבען זיינער‬
‫וו״זע ן‪.‬עא‪ 1‬ןם‪ ) ,‬על פי דרכו‪ 0‬״ )פרק אבות כ״כ י ( חיינע ‪ .‬סיכטינע‬
‫ס»יפן‪ 0.‬בע )עיקר( סיזט סיאאעי־ דיס ערזטע ער‪ 3‬יעהונג )חנוך(‪.‬‬
‫חויך אייכ^ טו»יען‪.‬ערז‪1‬ןד‪.‬ן עראסהנע סיך ‪ 0 13‬ן]ע ‪ p‬דיעזען‪ ,‬דחנז‬
‫ן־עזוז^טע פ)זר סיהנען ]עוע סונד רער ‪ 13‬יעקת‬ ‫ער ‪00‬ע*‬
‫‪•! 13‬עבע ;ל׳־פ ש״י ס( ‪,‬״״‪ ,‬ח‪,‬נ ר״‪ -‬ה ק‪1‬‬ ‫ן‪‘“ ’;:‬‬
‫לע•( ע״ ‪P J , 3‬ז ‪ ' 1‬ע כ ע ‪ ’(1‬כע ריר דוורין‪ .‬ק ע‪ -‬ר ע דיד סכט ‪ if1‬דיי‪1‬‬
‫‪ W 0 ',‬י ע י יזנ^ע «״כן ‪ ,‬ה ‪ :‬עי ( ב(י‪.-‬י‪£‬ע י‪3 -‬־ “ ט ־ י נ ע !‬
‫י ען קנ״כען גסך ‪ 1‬״נ עי‬ ‫) ‪prrn‬‬
‫״נ‪ 4‬ע‬ ‫י ״ ״״!ע י ע י נ‪,‬ם טעט‪(11 ,‬‬ ‫‪; ■ S‬״[ י*'‬ ‫‪.,‬״ ‪A,‬‬
‫נעז‬ ‫‪0‬ונירע ״’יזיין‬ ‫קילרגע ״ ]ייזען‪-‬‬ ‫׳י' ^ >׳ י‬
 ‫‪19‬‬

‫גיר ואוכלין החזירים וירמסון ויש שזורע על האבן והוא לב‬

‫האבן שאין נכנם בו כלל וצריך להכות את האבן עד שיתפוצץ‪,‬‬
‫לכן כתבתי לך שתכה את בנינו מ מ ת אכזריות אם לא ישמעו‬
‫לך וחנוך לנער על פי דרכו ועיקר בחינוך‪ ,‬ונם א ת חתני אני‬
‫מזהיר בכל זה שיקרא לפניהם כג״ל ושיהא לימודו לשם שמיס‬
‫ילמען ה' יחנך עצמו בזה‪ ,‬ואל ישגיח על האומרים כי הנער‬
‫אין צריך לזה ח״ו אדרבא חנוך לנער ונו׳ קליפת האגוז ירוקה נוהה‬
‫יני׳ ועיקר הכל הוא כי בזה זוכה אל הכל כמ ה שאמרו ז‬
‫ר׳ מאיר אומר כל העוסק בתורה ונו׳ ולא עוד וכו ותלמוד מ‬
‫אבות ובפרט בפרקי אבות דר׳ נתן ומסכת דרך ארץ יוי^^*' ^ ^ י‬
‫ותכבד לחמותך ולחמותך הזקנה תכבד מאד וגם עס כר‬
‫ת תנ הג בדרך אדץ ובכבוד ובנחת; א הוי תי אמי ידעתי שא ך‬
‫צריכה למוסר שלי כי ידע כל שער עמי כי צנועה א ת אע ^‬
‫^ראשר‬ ‫יקראו לפניך האגרת הזאת כי הם דברי אלקים‬
‫__•‬ ‫אני מאד מ מ ך בבקשה שטוהר‪ ,‬שלא תצער בשבילי‬

‫‪S‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬זנדענקענז‪ ^ ] ,‬ר ע !‪ :‬ר' מאיר זוזנט•‬

‫ג‪1‬ר וזיהר(‬ ‫יויהרער ז ען מ ט זרןןע( זיך בעטהפטי^ט׳‬
‫‪ .‬דעו ןיעבעגדען ;‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫׳ ־^ ׳ ‪-‬‬ ‫^׳י י’ ״‘ ׳‬
‫מ^‪£‬רייט דען‪ 1‬עו>יגע|‪/‬‬ ‫טהי;ער; ‪ | tlM‬נעננם וזיהן גוזכ‪-‬יטיח׳ י ^'‬
‫ומלבשתו( ע ע י'‬ ‫ער ויעבט נ ה ט ט‪} ,‬יעבט זייגע ‪M‬יט‪ M‬עגמע‪/J‬‬
‫דירע ‪2‬ןייסינ דייז‬ ‫ערפרייט דיס ‪ M‬ע;טען‪ ,‬זייכע ‪1‬ז” ט עי ^״‬
‫קינדעט דע‪ M‬וטה‪ ,‬נסטטעופורכט ^* * "י ר^ת דעו ר גחן‪ ,‬דען‬
‫ירונדןחגע דיענט‪.‬‬ ‫פיקי אבות סונד בעזסכדערז‬
‫עהר^לן‪ .‬במכירת דיו‬ ‫טרוזקטסט דרך ארץ‪ ,‬זועןבעי‬
‫־ו!]טע דייגע ם‪/ 1‬יענע ‪0‬זוטטעך ^‪U ^. ‘’’*^’■^0‬י »|ץרקט^יטהינ סי^ר‬
‫דויו‬ ‫)רז׳יבערהויפט(‬
‫םנערקסכנט‬ ‫ע־רערביעטיג‪ .‬טהיירע ^ ט ט עי ב ‪ 1‬־דעין‬
‫ד‪,‬ע‪,‬ען בריע‪ 1‬ך י‬ ‫נער זיטטעגןעהרע ניכט‬
‫‪»14‬טסע‪! 1‬יין ‪ j‬וזינהסןט^‬ ‫סיזט דייגע זיטטזסוזקייט‪,‬‬
‫ד‪ 4 ?1‬ך‪,‬״ דיך ‪TM pio‬‬ ‫עיזרןעזען‪ ,‬״‪-‬ין ווסרט^ י״* ^‬
‫«\ר‬ ‫עעסינערט■{‬ ‫* ׳ך‬ ‫‪;!0‬ד סינטטסנדינזט ביטטע‬
‫‪S‬‬ ‫^‪.‬ן ירושלים׳‬ ‫י״ ד‪ 0‬ם‬ ‫ניכט כעטריכען‬
‫«ערדע ‪ m‬יענער ‪'• i-MM’n‬‬ ‫ע• דער ו‪1‬י‪ 11‬ע דעו הסכזטע! י * ^‬
‫”סוני‬ ‫'‪^^-‬ד^‪^-‬בעטען‪ ,‬״יסיסיו דיי‬ ‫^ ”!ינען ס ט חד ט‬
‫״ ? ״!י־־‬ ‫^?יריסננט י’י‪/ 1‬‬ ‫" ^יי ^‬ ‫עפיורטע‪,‬‬
‫‪ ,‬מי ״ריייכעמ חרטע• יזיין‬ ‫צען {״?ןטע ען לזוג‪ :‬סנטר‬
‫״יס מי‬ ‫^עזוז״;! טל זו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫יי‬ ‫כיטטע מי־ ״׳^נע ‪£‬רוימ‪ ,‬רמס »י ‪'< 0‬‬
 ‫‪ • ,‬־ ‪r‬׳‬ ‫לי ואם ירצה ה' אם אזכה ^היוח‬
‫שער ה שמים אבקש בערך כאשר ה ב ט ח תי לך ז א ם'נזבח‪& ',‬‬
‫יהריזיכולגו אם ירצה בעל הרחמים‪ ,‬וגס באתי לבקש לאשתי‬
‫שהכבד א ת א מי ׳ כ מ ה שכתיב בתורה׳ בפרט לאלמנה שעוז־‬
‫פלילי מאד לצערה אפילו בתנועה ק^?‪ ,‬וגם לאמי בקשתי שיהא‬
‫שלום בין שניכם ואשר‪ ,‬את רעותה ת שמח בדברים טובים כי זח‬
‫הוא־ מציה גדולה לכל אדם‪ ,‬ושואלין לאדם ב שעת הדין וכו׳‬
‫ה מ לי ת את חבירך בנ ח ת רוח הרי צריך שימליכוהו ובזה רוב‬
‫התורה לשמת ל אים ואן* אם תעשה א ח ת שלא כהונן תמחלו‬
‫״‬ ‫תהיו למען ה׳ ב שאם‪ .‬וכן לאמי בקשתי שתדריך א ת מ י י‬
‫_‬ ‫ובנותי בדברים רכים שיקבלום ות שגיח עליהם‪ .‬ולבניי ולבניתי‬
‫אני מצוה שיכבדו אותה וגם ביניהם לא ישמע ריב וכעס נ ל ל‬
‫‪€‬‬ ‫אלא הכל שלום וי ע ל השלום יתן לכם ולבניי'ולבנותי וחתני‬
‫*‬ ‫ואחי וכל ישראל חיים ושלום‪:‬‬
‫זלק ! צייייי׳ • !‬ ‫שלמה‬ ‫ב־מ‬ ‫אליהו‬ ‫*י מנ אי אהובם‬

‫חימערע הייןי^גע תייי שפחרטרייבט‪« .‬ייכע א»טטער ביטטע ‪1‬זיך‪orti ,‬‬

‫‪ 5‬ריעדמ‪« 3 4‬יטען ‪1‬וייך בייד^ העררסע‪ .‬ד‪!1‬ם‪» .‬יוו חיינחנדער איט‬
‫פרייכדןינען וז^ורטען‪,‬ער ‪5‬רייען‪ ,‬ד ענן^ד עז חיוט מיין■ גצגבווט‪“ »!t1 ,‬‬
‫יעדעק אענטען יזבןיעגט‪1 .‬וייטט‪ prt ,‬טח^ע דעו בעריכטו‪ ,‬חיר‪,‬‬
‫דער אענט ן‪:‬ע‪£‬ר‪! 5‬גט‪ :‬החוט ‪ «n‬דייגען'נוןכוטען גערגע חירער‬
‫דין ערהחבען ) ה מלכ ת את חברך בנ ח ת רוח(‪ .‬דים תירה (‪1‬׳י»ט‬
‫דמרול ד‪1‬ן‪ ,‬דעק אעגטען מויןי מייגע פריינז‪-‬ןיכע וויי»ע ‪_ !3‬בעגעגגען‪,‬‬
‫מיהן ‪ 13‬ער ‪5‬רייען‪ .‬בייח מירגעגר מיינעק פעהןטריטטע פערכייהעט‬
‫מיין חייגמנדער חוגד ןעבעט ג ‪ 0‬ט ט ‪ 13‬ןיעכע רוין פריעדען מוגר‬
‫מייגטרמכט! ‪ hi‬זימבטעזט מוין דוח‪ ,‬אייגע טהיירע ^ט שער‪ .‬אייגע‬
‫ומהגע מוגר טמכטער איט געןיגרען ‪1(1‬ןרטען פיהרען מוגר מכי חס‬
‫גע ‪£‬יר ויח טלסגען‪ .‬זיייגען !חהגען ח«גד טחכטערן געביעטע חיך‪,‬‬
‫דחט ‪ rtn‬ויח עהרען חוגר ח<יך חוגטער חיהגען ^חכטע קיין ‪« 3‬י;ט‪,‬‬
‫קי*ן ח!ג»יןןע ‪£‬ערגרו<^ען ווערדען‪ ,‬גור )(]]ע‪ :‬חין ‪£‬ריעדען !‬
‫זח אח‪ 5‬ט ע ער‪ ,‬דער ח!רק‪1‬ועןן )‪ jrlfr‬פריעדעס חייך‪ ,‬זויינען‬
‫זחהגען חוגד טחכטערן‪M ,‬ייגען טוויעי‪.‬ער»חהגען חוגד ברירערן‪,‬‬
‫מיגי גחנן ■חיזרווע] )עבען טעגקטן חוגר פריערען‪.‬‬
‫חייער פרייגד‬ ‫׳‬

‫אליהו ב־מ שלמה' זלמן זצלה ה‪.‬‬