‫שיעור ‪7/12/16 - 4‬‬

‫ארץ ישראל‪ -‬תלמוד הלכה ומנהג‬

‫קדושת ישראל לעניין חיוב בהלכות התלויות בארץ‬
‫ע"מ ‪:3‬‬
‫הקדושה הראשונה‪ -‬היא א"י המעשית שאומרת מתי ובאילו מקומות מתחייבים במצוות‬ ‫‪.1‬‬
‫התלויות בארץ‪ .‬כאן‪ ,‬הקדושה הראשונית של א"י היא קדושת עולה מצרים‪ .‬בכל אותם האזורים‬
‫שיש ריבונות יהודית‪ ,‬הם חלקים מא"י ובכל אזורים אלה יש את הקדושה המעשית‪ .‬לכן‬
‫במקומות הכבושים מחויבים בכל מצוות א"י‪ .‬קדושה זו היא מהתורה כי הארץ נכבשה ע"י כל‬
‫עמ"י (כל מי שיצאו ממצרים)‪ .‬אין פזורה יהודית במקום אחר‪ ,‬כל עמ"י יוצא ממצרים עובר את‬
‫המדבר וכל מי שנשאר נכנס וכובש אותה‪ .‬לאחר מכן הארץ מתחלקת לנחלות‪ .‬כל שבט מקבל את‬
‫השטח שלו‪ ,‬ודואג לכבוש אותו‪ .‬כיבוש א"י הוא מה שנקרא בהלכה – כיבוש רבים בהסמכה‬
‫ממלכתית (בסמכות מלכות שהם משה ויהושע)‪ .‬כל שבט כובש את השטח שלו‪ ,‬לא לוקחים את‬
‫כל העם ואת כל הצבא לכבוש כל נחלה‪ .‬אין הכוונה שכל שבט כובש מלחמת מצווה‪ -‬כיבוש‬
‫ממלכתי כיבוש רבים‪.‬‬

‫אמנם כל אחד כבש את השטח שלו אבל זו מלחמת מצווה שנכבשת בסמכות רבים וכל שבט‬
‫כובש חלק מסוים‪ .‬ז"א‪ -‬שלא כל שבט כובש בשביל עצמו ומטרתו האישית‪ ,‬אלא כל שבט‬
‫"אחראי" ומקבל שטח מסוים שהוא צריך לכבוש‪ .‬הרי כשיוצאים למלחמה לא לוקחים את כל‬
‫הצבא והעם‪ .‬לוקחים יחידה מסוימת‪ ,‬אז כל שבט כובש חלק‪ /‬שטח מסוים‪ .‬אם יזדקק לסיוע‬
‫משבט אחר‪ ,‬יתגייסו לעזרתו‪.‬‬

‫(כיבוש שנעשה בעקבות "הקם להורגך השקם להורגו" או מתוך רצון סתמי‪ ,‬כלכלי או כל סיבה‬
‫אחרת – השטחים האלה לא יחשבו כא"י‪ ,‬כחלק מאזורי א"י‪ ,‬המחייבים במצוות התלויות‬
‫בארץ)‪.‬‬

‫הקדושה הראשונה בוטלה בגלות סנחריב‪ ,‬סנחריב מגלה את ‪ 10‬השבטים מא"י‪ ,‬שהם הרוב‬
‫המוחלט (יהודה ובנימין נשארים)‪.‬‬

‫ב‪ .‬רמב"ם הלכות תרומה פרק א‪:‬‬

‫מצוות תרומות ומעשרות צריך לקיימן גם אם יש בית מקדש וגם אם אין‪ .‬גם שטחים מחוץ לא"י‬
‫מחויבים בתרומות ומעשרות‪ ,‬אבל לא מהתורה אלא מדברי הנביאים (=חכמים)‪ .‬הנביאים‬
‫מרחיבים מעט את הגבול של א"י‪ ,‬כיוון שיש חילופי סחורה וזה קרוב לא"י מעבירים יש שם קשרי‬
‫מסחר (ישראל עוברים וחוזרים משם) ואז יהיה חשש‪ -‬עוברים הרבה סחורות שעושות סיבוב‬
‫ויכולות לשוב ולחזור לארץ‪ .‬במצב כזה יכול להיווצר בלבול‪ ,‬כי אין לדעת מה מהסחורה של א"י‬
‫ומה של בחוץ‪ ,‬הכול מתערבב‪ .‬חכמים ראשונים (תקופה שאחרי הנביאים) הנהיגו שבאותם‬
‫שטחים בארץ מצרים שיש להם קשר פיזי לא"י (לא כל מצרים)‪ ,‬כך גם באזורים של מואב‪.‬‬
‫סביבות א"י‪ -‬כיוון שהם מקיפים את הארץ ויש להם קשרי מסחר עם א"י המערבית‪.‬‬
‫מה צריך לקרות בא"י כדי שנקיים הלכות התלויות בארץ? א"י בכל מקום= כיבוש ממלכתי‪ .‬אם‬
‫לא כובשים את א"י בסמכות מלכות אלא בסמכות עצמאית כאדם עצמאי עם צבא פרטי‪,‬‬
‫השטחים לא נחשבים לתחומי א"י‪.‬‬
‫אבל יחיד מישראל‪ -‬אדם פרטי לא יוצר כיבוש ממלכתי‪ .‬גם אם השטח נחשב לחלק מא"י עדיין לא‬
‫יהיה אפשר לקיים מצוות התלויות בארץ כי נכבש כיבוש יחיד ולא כיבוש רבים (ממלכתי)‪.‬‬
‫הלכה ג‪ :‬הארצות שכבש דוד מחוץ לא"י המערבית (כמו הרם נהריים) שבם שטחים מחוץ לא"י‪,‬‬
‫אומנם הם גובלים‪ /‬קרובים לא"י‪ ,‬אע"פ שדוד הוא מלך ישראל והכיבושים שלו הם כיבוש‬
‫ממלכתי (מה שלא מוגדר כמלחמת מצווה אלא מדוברת במלחמת רשות‪ -‬לא נכלל בגבולות א"י‬
‫שבה מקיימים מצוות התלויות בארץ)‪ .‬מלך‪ ,‬לפני שהוא יוצא למלחמה‪ ,‬צריך לקבל אישור‬
‫למלחמת רשות (במלחמת מצווה לא נדרש אישור מסנהדרין)‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו שהכיבוש הוא כיבוש‬
‫רבים והמלך קיבל אישור סנהדרין‪ -‬כל עוד מדובר בכיבוש רשות‪ -‬השטחים לא נחשבים כחלק‬
 ‫מא"י שמקבלים קדושת א"י‪ .‬לכן סוריה לא נחשבת כחלק מא"י המערבית‪( .‬הרם נהריים=‬
‫סוריה)‪ .‬סוריה היא קדושה מדרבנן ולא מהתורה‪.‬‬
‫חלק ד ‪ -‬ומפני מה? אם סיימו לכבוש את כל א"י המערבית מומשו כל הגבולות ונוצר מצב שאין‬
‫מקום שמוביל לבעיות עם ריבוי טבעי‪ ,‬עליות וכו'‪ ,‬שטחים שיוסיפו לארץ מסיבות אלה יהפכו‬
‫לחלק מא"י‪ .‬מדובר כאן רק כאשר מרחיבים את הגבולות‪ ,‬לא מצב שחוצים יבשת אחרת‪ .‬אחרי‬
‫שאין מקום‪ ,‬ההרחבה של חלקים מגבולות ההבטחה‪ ,‬יחשבו כחלק מא"י שבהם יקיימו את‬
‫המצוות התלויות בא"י‪.‬‬
‫מה חייבים ומה לא חייבים? סוריה‪ -‬אם היינו כובשים את כל א"י ואז את סוריה‪ ,‬החיובים היו‬
‫מהתורה‪ .‬אבל‪ ,‬כיוון שכבש אותה המלך לפני שכבש את כל הארץ החיובים מחכמים‪.‬‬
‫חלק ו ‪ -‬רמב"ם מדבר על גלות עשרת השבטים‪ ,‬עוד לפני חורבן הבית‪ .‬כיוון שגלו‪ -‬בטלה קדושתם‪.‬‬
‫הקדושה הראשונה היא פונקציה של כיבוש ריבונות‪" .‬קדושה ראשונה קידשה לשעתה"‪-‬‬
‫בזמן שישראל ריבון‪ .‬אבל ברגע שהבסיס של הקדושה נעלם‪ -‬היא לא קדושה לעתיד לבוא‪ .‬כיוון‬
‫שברגע שיש גלות אין קדושה‪ ,‬קדושה זו מתבטלת‪ .‬היא לא לעתיד לבוא‪ .‬כל הקדושה הראשונה‬
‫היא פונקציה של ריבונות‪ .‬הקדושה המעשית בטלה‪ .‬בירושלים‪ ,‬בגבולות של הבית הראשון‪,‬‬
‫הקדושה המעשית נשארת לעד‪ .‬הקדושה הראשונה היא פונקציה של כיבוש‪ ,‬כבשת – שייך לך!‬
‫חלק ז‪" -‬כיוון שעלו בני הגולה"‪ -‬ברגע שהתרחשה גלות בבל‪ ,‬נגמרה קדושה ראשונה‪.‬‬
‫"והחזיקו במקצת"‪( -‬אחרי שהחלו לחזור מהגולה)‪ -‬לשים לב שכתוב החזיקו ולא כבשו‪ ,‬הם קיבלו‬
‫רשות מהריבון הספציפי בא"י (כורש) להחזיק בשטחים ספציפיים‪" .‬החזיקו"= עשו מעשה של‬
‫חזקה‪ ,‬מעשה של בעלות‪ ,‬לא כיבוש‪" .‬מקצת הארץ"‪ -‬לא בכל השטח של הקדושה הראשונה‪.‬‬
‫"קידשוה קדושה שניה" ‪ -‬אותם מקומות שקיבלנו רשות להתיישב בהם‪ ,‬שהקמנו בהם יישובים‪-‬‬
‫קיבלנו קדושה שנייה‪ .‬איפה שמימשנו את הרשות שניתנה לנו ממי שכבש את הארץ‪ ,‬היא הקדושה‬
‫השנייה‪ .‬קדושה שניה היא קדושה חזקה (= לִק ניין‪ ,‬לתחזק‪ ,‬החזיקו‪ ,‬חרשנו את השטחים שנתנו‬
‫לנו רשות להיות בהם)‪.‬‬
‫קדושה שנייה היא לעולם! בקדושה זו השטח שהחזיקו בו הוא יותר מצומצם‪ ,‬שטחים שהיו‬
‫בקדושה הראשונה ולא בשנייה‪ ,‬כיוון שבשנייה לא התיישבו יהודים‪ .‬הרי בשנה השביעית לא‬
‫מפרישים תרומות ומעשרות כל אחד יכול להיכנס ולקחת מה שהוא רוצה‪ ,‬אין בעלים לשטחי‬
‫היבול‪ .‬השאירו את שטחים אלה מדרבנן‪ ,‬כדי שיישאר לעניים מה לקחת בשנה השביעית‪ ,‬בזמן‬
‫שכל הארץ לא מחויבת בתרומות ומעשרות‪ .‬השטחים שהיו בעבר בקדושה הראשונה ואינם חלק‬
‫מההתיישבות חכמים יכולים לשחק איתם ולקבוע לשמר כמה הלכות כדי לסייע לאוכלוסייה‬
‫החלשה‪ ,‬לעניים‪" .‬ורבנו הקדוש"= רבי יהודה הנשיא‪ ,‬העיר בית שאן‪ -‬בית שאן אין קדושה‬
‫ראשונה ואין קדושה שנייה! אין שם יהודים ‪ -‬הכיבוש בטל! בבית שאן אין קדושה ראשונה כי הם‬
‫גלו וגם אין שניה כי לא התיישבו שם יהודים כשהגיעו מגלות בבל‪ -‬אז כל היהודים בבית שאן‬
‫פטורים ממצוות התלויות בארץ‪.‬‬
‫שיעור ‪14/12/16 -5‬‬
‫חלק ח‪ :‬סיכום של כל מה שהיה בחלקים הנ"ל‪ ,‬לא מחדש בחלק זה דבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בבלי ערכין לב ע"א‪ -‬ע"ב‬
‫משנה‪ :‬יש עיר שהחומה עצמה היא סוג של מקום מגורים‪" .‬ושאינה מוקפת חומה"‪ -‬עיר מוקפת‬
‫חומה צריכה להיות חומה ממש (לא חומה של מגורים) וחומה מימי יהושע בינון‪.‬‬
‫מהי עיר חומה?‪ -‬מינימום שיש בה ‪ 3‬חצרות ובכל חצר מינימום ‪ 2‬בתים (הסמוכים לחצר)‪.‬‬
‫גמרא ‪ :‬למה מנו דווקא את השמות של החכמים האלה? כי חכמים אלו חזרו לארץ מגלות בבל‬
‫והשרו את הקדושה בארץ‪ ,‬אבל זו לא הקדושה הראשונה‪ .‬קדושה ראשונה הייתה ולא תחזור‪.‬‬
‫קדושה ראשונה קידשה לאותו זמן‪ ,‬באותו זמן הייתה ריבונות מלאה‪ .‬ברגע שנגמרה הריבונות‬
‫נגמרה קדושה ראשונה‪ -‬זו לא קדושה לנצח‪ .‬קדושה ראשונה הייתה ולא חוזרת‪.‬‬
 ‫ה‪ .‬רמב"ם הלכות תרומה פרק א הלכה כו (ע"מ ‪)5‬‬
‫במקור זה הרמב"ם עושה מהפך‪:‬‬
‫כל הקדושה השנייה של א"י‪ ,‬כל ההתיישבות של קדושה שנייה שיש בה חובה מעשית‪ -‬אבל אין בה‬
‫חובה למצוות התלויות בארץ מהתורה‪ .‬כדי שהקדושה תהיה מהתורה צריך קודם כל שכולם יהיו‬
‫בא"י ‪ .‬כרגע כל ההלכות התלויות בארץ הן מדברי חכמים בלבד‪ ,‬כי לא נוצר הבסיס הדורש שכל‬
‫העם יהיה בא"י כמו בקדושה הראשונה‪ .‬אין חיוב מהתורה לתרומות ומעשרות בזמן זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בבלי ערכין לב ע"א‪ -‬ע"ב‬
‫משנה‪ :‬יש עיר שהחומה עצמה היא סוג של מקום מגורים‪" ,‬ושאינה מוקפת חומה"‪ -‬עיר מוקפת‬
‫חומה בא"י היא חומה מימי יהושע בינון‪ .‬עיר מוקפת חומה צריכה להיות חומה ממש לא חומה‬
‫של מגורים וחומה מימי יהושע בינון‪.‬‬
‫מזה עיר חומה?‪ -‬מינימום שיש בה ‪ 3‬חצרות ובכל חצר מינימום ‪ 2‬בתים (הסמוכים לחצר)‪.‬‬
‫גמרא ‪ :‬למה מנו דווקא את השמות של החכמים האלה? כי חכמים אלו חזרו לארץ מגלות בבל‬
‫והשרו את הקדושה בארץ‪ ,‬אבל זו לא הקדושה הראשונה‪ .‬קדושה ראשונה הייתה ולא חוזרת‪.‬‬
‫קדושה ראשונה קידשה לאותו זמן‪ ,‬באותו זמן הייתה ריבונות מלאה‪ .‬ברגע שנגמרה הריבונות‬
‫נגמרה קדושה ראשונה‪ -‬זו לא קדושה לנצח‪.‬‬
‫איך יכול להיות שלא עשו סוכות מימי יהושע בן נון? מה עם דוד המלך‪ /‬מלכי יהודה‪ /‬בבל‪ -‬הרי‬
‫סוכות מחויבים בכל מקום בעולם‪ .‬עד שבא עזרא לארץ וחידש קדושה לא עשו סוכות? איך יכול‬
‫להיות? כשיהושע נכנס לארץ‪ ,‬הוא התחיל להנהיג בארץ את המצוות התלויות בארץ‪ .‬כשקידשו‬
‫את הארץ בקדושה השנייה עשו זאת כמו יהושע שהגיע לא"י ויצר "יש מאין"‪ -‬יצר קדושה בא"י‪,‬‬
‫קדושה מעשית‪ .‬אותו דבר בקדושה השנייה‪ ,‬עזרא שמקדש את הארץ בפעם השנייה מחדש את‬
‫הקדושה השנייה על כל מרכיביה‪ ,‬שוב יש מאין‪ ,‬יוצר מחדש את הקדושה השנייה‪ .‬פירוש זה הוא‬
‫לא כמו הרמב"ם‪ .‬הקדושה של עולי בבל היא מעין כמו הקדושה שהייתה ליהושע‪ ,‬חידשו אותה‬
‫כמוה‪ .‬זה מתאים לשיטה שחולקת על הרמב"ם‪ .‬כמובן שזה לא בכל השטחים‪ -‬רק בשטחים‬
‫בגבולות ההתיישבות של בבל‪.‬‬
‫איך יכול להיות שהרמב"ם חולק על הגמרא? הוא לא חולק‪ ,‬אלא מסכים עם הדעה השנייה‬
‫בגמרא שמופיעה במקור ד‪.‬‬
‫ד‪ .‬תלמוד ירושלמי שביעית פרק א‬
‫דעה ראשונה‪ -‬ר' חנינא‪ :‬לכאורה "נתחייבו" – הכוונה‪ :‬אותו דבר כמו במקור ‪ 2‬שורות מעל‪ .‬אבל‬
‫ממה התחייבו?‪ -‬מהתורה התחייבו? כיוון שעשו כמו בקדושה הראשונה עם יהושע שחידשו את‬
‫הקדושה השנייה כי ברגע שקידשתם מחדש אז קיבלתם עליכם‪.‬‬
‫דעה שנייה‪ -‬ר' אלעזר אומר (ע"מ ‪ :)5‬ברית אמנה ‪ -‬הכוונה‪ :‬אנחנו מקבלים בברית‪ ,‬שבה חכמים‬
‫מאשרים וחותמים‪ -‬זה אומר שאנחנו מקבלים עלינו‪ .‬כמו תקנה‪ .‬דוגמה לברית אמנה‪ /‬תקנה‪ :‬לא‬
‫לעשות מסחר בירושלים בשבת‪ .‬זאת לא הלכה אבל עשו אמנה על כך‪ .‬בין שאר הסעיפים "ראשית‬
‫עשרותנו" מקבלים תרומות ומעשרות מאמנה‪ -‬בואו נקיים את ההלכה הזאת התלויה בארץ‪,‬‬
‫למרות שמהתורה אין חובה כי לא כל העם נמצא‪ ,‬אבל אני מקבל בעצמי ‪ -‬עד שחזרנו לארץ‬
‫וחידשנו את הקדושה‪ ,‬אני מקבל על עצמי‪ .‬זאת דעה כמו הרמב"ם‪ .‬המנהיגים וכולם יחד רוצים‪,‬‬
‫מרצונם‪ ,‬מאמנה לקבל עליהם מצווה זו‪( .‬מצווה דרבנן יכולה להתקבל רק אם העם מסכים)‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר כמו רבי אלעזר‪ ,‬זה המקור של הרמב"ם לדעתו‪.‬‬
‫נקודת ההבדל בין יהושע בנון לעזרא‪ -‬יהושע‪ :‬הגיעו כל עמ"י‪ ,‬לא נשאר אף אחד בגולה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬עזרא‪ :‬היו חלק יהודים שנותרו בבל (כל המסכנים)‪.‬‬

‫כל מה שדיברנו עכשיו על א"י והקדושות‪ ,‬יש מקום אחד שהקדושה לא אבדה בו מעולם‪ -‬ירושלים‬
‫לפי גבולות הקדושה הראשונה ‪ .‬מימי דוד המלך‪ .‬ירושלים היא אקסטריטוריה‪ -‬יש לה‪ ,‬לחלק הזה‬
‫של ירושלים‪ ,‬הלכה שונה‪ .‬ביחס לירושלים‪ :‬קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד‬
‫לבוא ‪ -‬ברגע ששלמה המלך קבע את ירושלים‪ ,‬תחם אותה‪ ,‬זו הקדושה של ירושלים בגבולות‬
‫הספציפיים של שלמה מאותו רגע ועד עולם‪.‬‬
 ‫קדושת ירושלים והר הבית – ע"מ ‪:5‬‬
‫משנה‪ :‬בבלי שבועות יד ע"ב‪ -‬טז ע"א‬ ‫א‪.‬‬
‫אם אני מחליט שאני מרחיב את גבולות ירושלים (כי יש עליה וסיבות נוספות) אבל שלהרחבה‬
‫לא רק יהיה סיפוח‪ ,‬אלא שההרחבה הזאת תהיה כלולה בקדושה של ירושלים‪.‬‬
‫"עזרות"‪ -‬חלק בבית המקדש‪ ,‬רצון להרחיב את המשכן‪.‬‬
‫מה צריך כדי להרחיב את י‪-‬ם? מלך‪ ,‬נביא (שיסכים)‪ ,‬אורים ותומים וסנהדרין של ‪( 71‬שזו‬
‫מערכת המשפט הגבוה ביותר!!)‪ ,‬קורבן תודה‪ ,‬שירה (תזמורת)‪ ,‬מלווה‪ ,‬עוד מישהו וכל‬
‫ישראל‪ .‬ז"א‪ -‬חייב לקיים טקס ממלכתי על כל מרכיביו ואז יהיה אפשר להרחיב ושההרחבה‬
‫תהיה כלולה בקדושה המקורית‬
‫אם לא עשיתי את כל מרכיבי הטקס‪ ,‬מי שיכנס לשטחים של הר הבית ונגיד נכנס טמא הר‬
‫הבית‪ -‬אם לא היו כל פרטי הטקס ונכנס בטומאה להר הבית‪ -‬לא עבר על איסור‪.‬‬
‫טז ע"א‪ :‬הקדמה‪ :‬קדושה ראשונה בטלה‪ ,‬אז אם אדם בא עכשיו להר הבית‪ -‬אין קדושה‪ ,‬כי‬
‫הראשונה בטלה‪( .‬בירושלים יש מעשר שני בניגוד לכל שאר הארץ שאין את זה‪ .‬בירושלים‬
‫אסור להכניס בהמות טמאות‪ ,‬בניגוד לשאר הארץ)‪ .‬מגעים לקדושה השנייה‪ ,‬מגיע עזרא‬
‫וצריך לקדש מחדש את הר הבית‪ .‬איך נקדש? הרי בזמן עזרא לא היו את כל המרכיבים‪ ,‬מה‬
‫לא היה?‪ -‬לא היה מלך‪ ,‬לא היו אורים ותומים‪ .‬אבל כדי להקריב קורבנות בזמן עזרא– לא‬
‫היה צורך לחדש את הקדושה שלה‪ -‬כי השטח הקדוש של ירושלים‪ ,‬מהקדושה הראשונה‪,‬‬
‫נשאר לנצח!! לכן אפשר להקריב בזמן עזרא את הקורבנות‪.‬‬
‫רב הונא אמר‪ -‬הגירסה של המשנה דורשת את כל המרכיבים‪ ,‬וכך גם אומר רב הונא‪ ,‬מסכים‬
‫עם המשנה‪ .‬כדי להרחיב את הקדושה של ירושלים צריך את כל המרכיבים‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬רב נחמן אמר‪ -‬לא צריך את כל המרכיבים‪ ,‬כי נוסח המשנה הוא לא כמו שלנו‪ ,‬ולכן‬
‫צריך רק אחד המרכיבים‪ .‬אז רב נחמן להגיד שהקדושה הראשונה של ירושלים לא בטלה‪ .‬רב‬
‫הונא חייב לומר שהקדושה הראשונה לא בטלה רב נחמן שאומר שצריך רק חלק מהדברים לא‬
‫חייב את עניין הקדושה הראשונה לא בטלה‪.‬‬
‫המשפט ששניהם מסכימים‪ :‬קדושת ירושלים הראשונה לא בטלה‪.‬‬
‫המשפט שהם לא מסכימים‪ :‬קדושה ראשונה של ירושלים בטלה כמו א"י‪ -‬רב הונא לא יכול‬
‫לקבל את זה ורק נחמן אומר שכן אפשר לקבל את זה‪.‬‬
‫רב נחמן אומר‪ -‬יש לי מספיק ממרכבי הטקס‪ .‬רב הונא חייב להגיד שקדושה ראשונה לא‬
‫בטלה‪.‬‬
‫מסכת עדויות פרק ח משנה ו‬ ‫ב‪.‬‬
‫רבי אליעזר ‪ -‬שמעתי (כך קיבלתי מרבותי)‪ ,‬בבית שני מתחילים לבנות‪ .‬יש לי מסורת לפני שבנו‬
‫בית שני הכניסו את כל המרכיבים‪ ,‬יצרו שוב את המסגרת (קלעים= סגרת)‪ ,‬תחמו מחדש את‬
‫האזור‪ ,‬אלא מה‪ -‬כשבנו את המקדש מי שבנה בנה מחוץ למקדש‪ ,‬ובעזרה בנה מפנים כלפי‬
‫חוץ‪ .‬יש פה סיפור‪ ,‬לאט משמעות הלכתית‪ .‬קודם יצרו את המסגרת‪ .‬רבי אליעזר אומר‬
‫שהקדושה הראשונה בטלה ולכן צריך לתחום מחדש את המסגרת כדי ליצור מחדש את‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫רבי יהושוע ‪ -‬שמעתי (לי יש שמועה אחרת)‪ :‬לא צריך לתחום מחדש את השטח‪ ,‬אפשר להגיע‬
‫להר הבית איפה שיש את המזבח ולהקריב‪ .‬אין חומות בירושלים‪ ,‬לא צריך לבנות את הקירות‬
‫מחדש‪ .‬אחרי שהקדושה של שלמה המלך קיימת‪ ,‬אין מה לתחום אותה מחדש‪ .‬אפשר להקריב‬
‫קורבנות למרות שאין בית מקדש‪ ,‬למה? כי קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד‪ .‬שלמה‬
‫היה חייב לתחום כי הוא יצר את הקדושה‪ ,‬אבל ברגע שנתון תחום קדוש אין צורך לתחום‬
‫מחדש‪.‬‬
 ‫חייב להגיד אצל רבי אליעזר שהקדושה בטלה? לא‪ ,‬למה? כי הקדושה קיימת‪ ,‬רק צריך‬
‫להוסיף מסגרת‪ .‬אבל רבי יהושוע חיי לומר את זה‪ ,‬כי מבחינתו לא צריך להוסיף כלום‬
‫הקדושה הקיימת היא המאפשרת שהמקום יהיה קדוש בלי תוספות נוספות‪.‬‬
‫שיעור ‪21/12/16 -6‬‬
‫ע"מ ‪:5‬‬
‫בבלי זבחים סב ע"א‬ ‫ג‪.‬‬
‫שיבת ציון‪ ,‬עלו איתם שלושה שנביאים‪ .‬המזבח בזמן זה היה גדול יחסית לפעמים קודמות‪,‬‬
‫לכן צריך נביא ראשון שיאשר אותו‪ .‬הנביא השני‪ -‬צריך להגיד להם איפה בהר הבית לבנות‬
‫את המזבח‪ ,‬מה היה המקור של המזבח? כי צריך שזה יהיה באותו מקום‪ /‬ציון שהיה המזבח‬
‫בבית ראשון‪ ,‬אסור להקריב במקום אחר‪ .‬הנביא השלישי (זה מה שחשוב לנושא שלנו)‪-‬‬
‫כשיטת רבי יהושע‪ :‬הנביא השלישי אומר‪ -‬המקום קדוש‪ ,‬לכן אתם יכולים להקריב‪ .‬לא צריך‬
‫בית‪ ,‬תקריבו הרי המקום קדוש‪.‬‬
‫מלכים א' ח י"ג‪ :‬אומר שלמה‪ -‬הבית שבניתי הוא לנצח‪ ,‬אלוקים אומר מה שבנית זה‬ ‫ד‪.‬‬
‫לנצח זה לא ישתנה גם אם בית המקדש ייהרס האזור‪ /‬המקום יהיה קדוש לנצח‪.‬‬

‫תהילים קל"ב‪ :‬עדי עד= נצח‪ /‬לעולם‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫דברי הימים ב' ז‪ :‬ועתה‪ ,‬אומר ה'‪ ,‬מדברים על קדושה עולמית‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫הרמב"ם הכיר את המקורות שקראנו‪.‬‬

‫ז‪ .‬רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א‪:‬‬
‫יש לנו‪ ,‬לעמ"י מצווה מהתורה‪ ,‬מצווה להקים בית מקדש בכל דור ודור‪ .‬עולים ‪ 3‬פעמים‬
‫למקדש בשנה‪ .‬איפה מופיע במקדש שצריך להקים מקדש? שמות‪ .‬המשכן היה משהו‬
‫הלכה ב‪ -‬המשכן היה בגלגל ‪ 14‬שנה שהייתה מלחמה בארץ‪ .‬המשכן עבר לשילה בשומרון‪ ,‬זה‬
‫היה ד קבוע אז היה מבנה מאבן ועל מבנה האבן שמו סכך אוהל‪ ,‬אבל לא הייתה תקרה‪ .‬היה‬
‫מעט זמן בגבעון‪ .‬ואז הגיע לבית העולמים= ירושלים‪ .‬ומאז זה חייב להיות בי‪-‬ם‪.‬‬
‫הלכה ג‪ -‬כיוון שנבנה המקדש בירושלים אין יותר אפשרות להקים מקדש או משכן במקום‬
‫אחר‪.‬‬
‫הלכה ד‪ -‬התיאור של הבניין אורך רוחב זה נמצא התיאורים בספר מלכים‪ .‬הבית השלישי‬
‫(העתיד להיבנות) בספר יחזקאל יש תיאור של בית מקדש שקשה להבין איך אפשר לבנות‬
‫אותו‪ .‬איך נבנה הבית השני‬
‫בית ראשון לפי שלמה‪ ,‬בית שלישי‪ -‬דמיוני לפי יחזקאל‪ .‬הבית השלישי‪ -‬עשו קופי של בניין‬
‫שלמה וקצת שינויים מיחזקאל‪ ,‬אבל הבסיס שלו בעיקר כמו הראשון‬
‫ח‪ .‬מקור ח‬
‫הלכה ט ‪ -‬רוצים להרחיב את חומת ירושלים‪ ,‬אבל כדי שזה יהיה קדוש‪ -‬צריך את כל הדברים‪.‬‬
‫הלכה יג ‪ -‬צריך מלך הכלה כל‪ ,‬אם אין את כל הרכיבים זה שמקימים את החומה זה לא יחשב‬
‫לקדושה‪ .‬עזרא לא יכול לקדש כי חסר לו מלך ואורים ותומים‪ .‬ואיך בית שני היה קדוש?‬
‫קדושה ראשונה שקידש שלמה‪ .‬הרמב"ם פוסק הלכה חד משמעית‪ -‬הקדושה הראשונה של‬
‫ירושלים לא בטלה‪ .‬כשם שעזרא על סמך הקדושה הראשונה חידש את הקדושה הראשונה‪-‬‬
‫זה נכון‪ .‬כי אם הקדושה בטלה יש בעיה‪ ,‬אב בגלל שהיא לא אין שינוי‬
‫מקור ‪ -7‬מסקנה מהדברים‪ :‬אם אין לך בית מקדש ואתה רוצה להקריב קורבנות‪ -‬תקריב‪ .‬אין‬
‫היום מחיצות למקדש‪ .‬אפילו שהחומה של ירושלים נחרבה אפשר להקריב‪ .‬כי קדושה‬
 ‫ראשונה קיימת‪ .‬לכן כל מה שבוצע אצל שלמה נשאר לעד‪ ,‬לכן עזרא המשיך את מה שהתחיל‬
‫שלמה‪.‬‬
‫הלכה טו ‪ -‬למה שיהיה הבדל בין ישראל לירושלים? הרי קדושת ישראל אבדה‪ .‬אז אם‬
‫הקדושה הראשונה בטלה – בטל הכיבוש בטלה הקדושה וגם ירושלים הייתה חלק מהקידוש‬
‫אז למה שיהיה הבדל בין ים לישראל? קדושת ירושלים זו קדושה של שכינה וקדושת שכינה‬
‫לא בטלה לעולם‪ .‬אבל קדושת ישראל היא לא קדושת שכינה‪ ,‬לכן היא בטלה‪ .‬אי אפשר לפגוע‬
‫בשכינה לעולם (גם אם ישימו שם כנסיה וכו')‪ .‬הוא מוכיח מראה בפסוק שאומר‪ -‬אני אחריב‬
‫את המקדש‪ .‬אפילו שהמקדש חרב היום הקדושה קיימת‪ .‬הקדושה הראשונה קיימת‪.‬‬
‫הלכה טז ‪ -‬הלכות התלויות בארץ שביעית ומעשרות‪ ,‬אי היא קדושה של כיבוש‪ .‬וברגע שבטל‬
‫כיבוש אין קדושה‪ .‬עזרא קידש את א"י בחזקה‪ ,‬הקדושה של עזרא היא קדושה של חזקה של‬
‫התיישבות‪ .‬היום הקדושה השנייה של אי הייתה מלכתחילה קדושה של חכמים‪ ,‬כי לא כל‬
‫עמ"י עלו‪.‬‬
‫מי שחולק על הרמב"ם הוא בנושא של ירושלים הוא רבי אברהם בן דוד‪ ,‬הוא אומר כשפם‬
‫שקדושה ראשונה בטלה ביחס לאי כך היא בטלה גם ביחס לירושלים‪ .‬לפי הרבד הקדושה‬
‫הראשונה בטלה והקדושה השנייה קיימת גם מן התורה‪ .‬אומר הרבד הקדושה השנייה שאי‬
‫כולל ים שעזרא קידש מחדש את ים בקדושה השנייה הוא ידע שזו קדושה זמנית‪ .‬כל עוד בית‬
‫שני קיים יש קדושה בירושלים‪ ,‬כל עוד בית שני קיים יש קדושה לים‪ ,‬אבל כל עוד בית שני‬
‫חרב דינה כדין קדושת א"י בטלה‪ .‬והוא אומר שזה (עניין החלוקה והקדושה) הגיע לו‬
‫מהחלום‪.‬‬

‫באופן מעשי‪ -‬אם קו ההלכה לפי הרמב"ם‪ ,‬שהקדושה מן התורה לפי גבולות שלמה המלך‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הר הבית לפי איך ואיפה ששלמה בנה אותו בפעם הראשונה‪ -‬עולים מדברי הרמב"ם שני‬
‫הדברים‪:‬‬
‫מאחר והמקום קדוש‪ ,‬יש אפשרות להקריב קורבנות בכל דור ודור‪ .‬לא צריך לחדש משהו‬ ‫א‪-‬‬
‫כי הוא קדוש‪.‬‬
‫אך מאחר והמקום קדוש‪ ,‬אינך יכול להיכנס אליו בהיותך טמא‪( .‬טמא מת יכול להיכנס‪.‬‬ ‫ב‪-‬‬
‫אבל אזור המזבח מי שטמא מת לא יכול להיכנס)‪.‬‬
‫לפי הרהב"ל – הקדושה הראשונה של י‪-‬ם בטלה‪ .‬השנייה הייתה זמנית‪ ,‬ברגע שבית שני‬ ‫‪‬‬
‫נחרב בטלה הקדושה‪ .‬היום להר הבית אין קדושה יתר מעבר למה שיש בא"י‪ .‬לכן‪ ,‬לפיו‬
‫ניתן להיכנס להר הבית חופשי כי אין קדושה בי‪-‬ם ולכן אתה גם מנוע מלהקריב קורבנות‬
‫בי‪-‬ם כי אין בה קדושה‪.‬‬
‫מכך נובעים קשיים‪:‬‬
‫כל הפוסקים פוסקים לפי הרמב"ם‪ .‬אז למה לא מקריבים קורבנות היום? כי אנחנו טמאי מתים‪.‬‬
‫טומאת מת‪ -‬לפי ההלכה אם יש קורבן שיש לו זמן קבוע‪ ,‬לדוגמא קורבן פסח צריך להקריב ב‬
‫י"ד ניסן‪ ,‬כל הקורבנות של שבת וחגים שיש להם זמן קבוע‪ -‬לגבי זה ההלכה אומרת אם כל‬
‫הציבור כולל הכוהנים הם טמאי מת "טומאה קטרה בציבור"‪( -‬להדגיש שזה ציבור ולא פרטי‬
‫אלא ציבור שכל הציבור שותף בו) אז ההלכה אומרת‪ :‬אם כולם טמאים בקורבנות ציבור‬
‫אפשר להקריב‪ .‬לכן זה לא קושי אמתי‪( .‬לא מחשיבים זאת כקושי‪ ,‬יש רק שני קשיים‬
‫המופיעים למטה)‪.‬‬
‫קושי מיקום ‪ -‬קושי נוסף‪ ,‬אוקי אנחנו מוכנים להקריב‪ ,‬אבל איפה המקום הספציפי‬ ‫‪.1‬‬
‫שצריך להקריב?‬
‫יש מסכת של משניות הנקראת "מסכת מידות" העוסקת בתיאור הר הבית (אורך‪ ,‬רוחב‬
‫וכו')‪ .‬בפירוש המסכת‪ ,‬הרמב"ם שכתב הלכות בית הבחירה= בית מקדש ואמר במפורט‪-‬‬
‫צריך להקים בית מקדש! מה עשה? לקח את ספר המידות והעתיק אותו למשנתו ופירש‬
‫אותה‪ ,‬תיאור מדויק של הר הבית‪ .‬במסכת מידות הכול מתואר‪ ,‬רק דבר חשוב לא כתוב‪-‬‬
‫המיקום‪ .‬אומרת המשנה‪ -‬זה הר הבית ובתוכו נמצא המקדש‪ ,‬המקדש מה מקומו?‬
‫אומרת מסכת מידות‪ :‬רובו מהדרום (רוב השטח הפנוי בין מקיר המקדש לחומת הר‬
‫הבית זה בדרום)‪ .‬החלק השני שפתוח מהמזרח‪ .‬השלישי מהצפון ומכיוון מערב זה הכי‬

‫צפון‪3 -‬‬

‫מזרח‪4 -‬‬
 ‫פחות שטח‪ .‬לפי כלל זה יש מלא אפשרויות למיקום‪ .‬זה הקושי להבין‪ ,‬המיקום‪.‬‬
‫מערב ‪2 -‬‬

‫קושי נוסף‪ :‬מציאות השטח היום‪ -‬כי הר הבית של היום הוא כפול‪ ,‬אז הקושי איפה הר‬ ‫‪.2‬‬
‫המקורי‪1.‬אבל אפשר לחפור‪ ,‬ולבדוק למצוא ממצאים‪ .‬אבל גם בלי חפירות אפשר‬
‫הבית דרום‪-‬‬
‫לדעת לפי המסורת‪ .‬ע"מ ‪ 7‬מקור י"א‪:‬‬

‫יא‪ .‬תוספתא יומא פרק ב (ע"מ ‪)7‬‬

‫אבן השתייה‪ .‬גובה של ‪ 3‬אצבעות‪ .‬היה עליה ארון הברית (איפה הוא היה? בקודש‬
‫הקודשים)‪ .‬במקור הוא עמד על אבן השתייה וברגע שלא היה ארון הברית הכהן הגדול‬
‫היה מניח על אבן השתייה‪ .‬ולמה נקרא שמה אבן השתייה‪ -‬שממנה הושתת העולם‪ .‬יש‬
‫סלע שנקרא אבן השתייה שלפי המסורת הוא תחילת הנקודה הראשונה של הבריאה‪.‬‬
‫ציון= החלק הרוחני של ירושלים‪ ,‬ירושלים של מעלה‪ .‬זוהי סלע שהיא חלק מההר‪ ,‬זה‬
‫נמצא בקודש הקודשים ועליה ארון הברית‪ .‬היום הסלע הזה נמצא מתחת למבנה של‬
‫כיפת הסלע (כיפה הבנויה מעל הסלע שממנו התחיל העולם)‪ .‬מסורת ימי הביניים אומרת‪,‬‬
‫שעל קודש הקודשים יבנה ההיכל של הגויים‪ .‬אם זה נכון שהסלע הזה הוא סלע היסוד‪,‬‬
‫וזהו קודש הקודשים‪ .‬מכאן אפשר להתחיל לחשב‪( ...‬אבל יש בעיה‪ -‬כי אבן השתייה‬
‫גבוהה ‪ 3‬אצבעות והיום הסלע הזה הוא מטר פלוס וגודל הסלע יותר גדול אז כך גם אמור‬
‫לגדול קודש הקודשים‪ .‬אז איך אומרים שזה זהה? כי כנראה השכבה היום היא גדולה‬
‫יותר‪ ,‬בגלל החפירות נגלה יותר חלקים ואז זה הרחיבה והגדיל)‪ .‬תימוכין לגישה זו‪ ,‬לפי‬
‫תיאורים של מסכת מידות‪ ,‬החלק המערבי של המקדש הוא גדול יותר‪ ,‬כך שקודש‬
‫קדושים היה במקום הגבוה ביותר‪ .‬לכן יש להניח שבשיא ההר נמצא המקדש‪ .‬אז כנראה‬
‫על סמך ההיגיון‪ ,‬המקדש לא נבנה במדרון ההר אלא בגובה‪ .‬אבל למרות שיש לנו נקודה‬
‫אחת יש מלא קווים שיכולים לעבור דרך הנקודה‪ ,‬אז צריך שתהיה עוד נקודה כדי שנדע‬
‫בדיוק באיזה קו לבנות‪.‬‬
‫שיעור ‪28/12/16 -7‬‬
‫בית שלישי‬
‫ע"מ ‪8‬‬
‫ספר המצוות לרמב"ם שורש ג‪ :‬הרמב"ם אומר שורש שלישי= העיקרון השלישי שלפיו‬ ‫א‪.‬‬
‫קובעים‪ .‬מה שלא נוהג לדורות ‪ -‬לא נכנס‪.‬‬
‫ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ‪ :‬קבוץ= להתקבץ בירושלים‪ .‬הציווי בתורה להקים‬ ‫ב‪.‬‬
‫מקדש הוא ציווי לדורות‪ ,‬לא רק למועד ספציפי‪.‬‬
‫רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א'‪ :‬ספרו "הלכות בית הבחירה" מתחיל בזה‪-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫להקים בית לקב"ה‪.‬‬
‫יש מצווה‪ -‬אנחנו רוצים לבנות משכן‪ .‬איך נבנה? הרמב"ם לקח את ספר המידות והעתיק אותו עם‬
‫הסברים שלו לתוך הספר העיקרי שלו‪ .‬עזרא בנה את בית המקדש לפי ספר המידות‪ .‬הרמב"ם‬
‫אומר‪ -‬מצווה לבנות בית מקדש‪ .‬הרמב"ם אומר המצווה חלה עלינו לא על הקב"ה‪.‬‬

‫יש כאלה שחולקים על הרמב"ם‪ -‬ע"מ ‪ : 11‬האומרים המצווה לבנות את המקדש חלה על הקב"ה‬
‫ולא על עמ"י‪.‬‬
‫יג‪ .‬ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג‪ :‬ה' הצית את האש‪.‬‬
‫יד‪ .‬תנחומא נ"ח י"א‪ :‬הקב"ה בונה את המקדש‪ ,‬זו לא מצווה שלנו‪ .‬בית ראשון בנה שלמה השני‬
‫עזרא‪ ,‬בנו עשו חטאים נחרב הולכים לגלות‪ .‬אבל בית שה' בונה ובית זה לא ייהרס לעולם‪ .‬הכול‬
‫יהיה נסי‪.‬‬
‫טו‪ .‬נוסח תפילת מוסף‪ :‬תפילה שקוראים בחגים‪ :‬תבנהו= הקב"ה יבנה‪.‬‬
‫גישה זו אומרת שהמצווה לבנות את המקדש חלה על הקב"ה ולא על עמ"י‪.‬‬
‫ע"מ ‪ :10‬יא‪ .‬תלמוד בבלי מסכת סוכה מא ע"א‪:‬‬
‫משנה‪ :‬בראשונה= בעבר‪ .‬לפי ההלכה= לפי התורה‪ ,‬המצווה מהתורה לקחת לולב ‪ 4‬ימים‬
‫ובמקדש תיקנו שהמצווה היא ‪ 7‬ימים‪ .‬רבי בן זכאי שחי בתקופת החורבן אמר‪ -‬כשהמקדש חרב‬
‫יש ליטול לולב במקום ‪ 4‬ימים (את ‪ 4‬המינים) לקחת ‪ 7‬ימים (את ‪ 4‬המינים) לזכר בית המקדש‪.‬‬
‫תקנה ראשונה‪ -‬לקחת לולב ‪ 7‬ימים‬
‫גמרא‪ :‬מה משמעות "יום הנף" = העומר‪ .‬הנפת העומר‪ .‬למחרת חג ראשון של פסח‪ ,‬היו מביאים‬
‫מנחה שהשעורים החדשים שגדלו לבית המקדש‪ .‬ברגע שהביאו את השעורים הראשונים למקדש‬
‫מכאן ואילך ניתן לקחת הביתה מהתבואה החדשה‪ .‬זה קורה ב ‪ 16‬לניסן‪ .‬כשהמקדש היה קיים‬
‫היו קוצרים את השעורים בלילה שלפניכן בבוקר היו טוחנים אותם ולקראת הצהריים היו‬
‫מספיקים להקריב את מנחת העומר ומצהריים ואילך ניתן לקחת מהשעורים החדשים לביתך‪ .‬זה‬
‫קרה כשהמקדש קיים‪ .‬אבל כשהמקדש חרב‪ -‬תיקן בן זכאי לא ניתן לאכול מהתבואה החדשה עד‬
‫שיגמר כל היום של ה ‪( 16‬ט"ז) בניסן‪ .‬למה קבע כך? למה כל ט"ז בניסן אסור לאכול מהתבואה‬
‫החדשה? כשאין בית מקדש‪ -‬עיקר הדין מהתורה איך שהשמש זורחת בט"ז אפשר לאכול מהחדש‪.‬‬
‫בית מקדש קיים‪ -‬אחרי המנחה אפשר לאכול את החדש‪ .‬בן זכאי אומר רק אחרי ה‪ -‬ט"ז בניסן‪ ,‬כי‬
‫יכול להיות שעוד מעט יבנה מקדש‪ ,‬אז כדי שלא יפספסו שנבנה בית המקדש‪.‬‬
‫אומרת הגמרא‪ -‬מתי המקדש נבנה שהם לא יודעים שיש מקדש? נגיד שנבנה המקדש ב י"ז‪ ,‬וב‪-‬‬
‫ט"ז הם כבר אכלו את השעורים החדשים אז בעייתי‪ ,‬כך גם הבעייתיות אם המקדש נבנה בחג‬
‫עצמו‪ .‬המקדש נבנה בלילה שבין ‪ 15‬ל ‪ .15‬או שנבנה בסוף החג עצמו בסוף ‪ 15‬ואז עמ"י לא יכולים‬
‫לדעת שיש מקדש‪.‬‬
‫איך יכול להיות שבונים מקדש בחג עצמו (ב ‪ ?)15‬רש"י‪ -‬חושש שהמקדש יבנה בלילה‪ .‬אנחנו הרי‬
‫יודעים שהוא לא נבנה בלילה ולא בחג אז זה לא מציאותי שיבנו את המקדש ב ‪ .15‬בית שלישי‬
‫שאנו מצפים לו יעלה ויבוא מהשמיים‪ .‬ה' לא מצווה על שמירת חג‪ ,‬זה רק לנו בני האדם‪ .‬אז רשי‬
‫מביא פסוק‪" -‬מקדש ה' כוננו ידך" (ידך= ה')‪.‬‬
 ‫אז יש כאן ‪ 2‬תפיסות‪:‬‬
‫רמב"ם= מצווה שלנו לבנות בית מקדש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רש"י ועוד כמה= המקדש יבנה ע"י הקב"ה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אז מה יעשה הרמב"ם שאומר שהמקדש יבנה בחג? איך הוא מסביר את זה?‬
‫תרוץ ‪ -1‬יב‪ .‬בית הבחירה למאירי‪ :‬אז איך יכול שבני אדם יבנו את בית המקדש בחג או‬ ‫‪.1‬‬
‫בלילה? אומר רבי מאירי תמיד היו מתלהבים מבניית המקדש היו קיצוניים דוחים את‬
‫ההלכות שאוסרות‪ .‬מרוב התלהבות טעו‪ ,‬אמרו מקדש דוחה שבת‪ .‬טעות‪ ,‬בית דין טועה‪.‬‬
‫תרוץ ‪ -2‬ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג‪ :‬מה שכתוב שהמקדש ייפול מהשמיים לא סותר מה‬ ‫‪.2‬‬
‫שאומר הרמב"ם שזו מצווה שלנו‪ .‬הרמב"ם אומר שיש לנו מצווה להקים מקדש בדיוק‬
‫כמו שעשה עזרא‪ .‬גם אם נבנה מקדש וייהרס‪ ,‬זה לא בעיה שלנו‪ .‬לא בעיה שלנו אם‬
‫המקדש יהיה לנצח או לא‪ ,‬אנחנו נבנה את המקדש שלנו‪ .‬עכשיו‪ ,‬יכול להיות שהבית‬
‫העתידי שלא יחרב זו כבר לא מצווה שלי‪ ,‬מה שהקב"ה יעשה זו "החלטה שלו"‪.‬‬
‫לכן אין כאן סתירה‪ ,‬יש כאן שני מישורים‪ :‬אחד לעשות מה שמצווה עלינו‪ -‬לבנות מקדש כמו‬
‫עזרא‪ ,‬והשני שה' יוריד את המקדש מהשמיים‪ .‬מה שהקב"ה יחליט לעשות עם המקדש שאנו נבנה‬
‫זה כבר לא ענייניו‪ .‬מה שעשה עזרא זה גם בימנו‪ ,‬הוא הסתמך על הקדושה הראשונה של שלמה‬
‫המלך‪ .‬יש לך מצווה להקים מחדש‪ ,‬בית שני‪ ,‬שוב‪ .‬תתקן מה שהיה‪ .‬וזה שיפול מקדש מהשמיים‬
‫ויישאר לנצח זה חשבון אלוקי‪ ,‬זה לא קשור למצווה שיש לנו‪.‬‬
‫עוד מקורות התומכים בכך שהמצווה חלה עלינו‪ :‬ע"מ ‪11‬‬
‫טז‪ .‬מדרש רבה תולדות סד (מדרש אגדה)‪ :‬מלכות הרשעה= רומים‪ ,‬נתנו פתאום רשות לבנות‬
‫מקדש‪ .‬אבל צריך כסף‪ ...‬התחילו לעשות מעשה ולאסוף כסף‪ -‬ואז הרומאים לקחו את הכסף‬
‫ואמרו שכחו מבית מקדש‪.‬‬
‫יז‪ .‬ירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ב‪ :‬מלכות בי דוד= משיח‪ .‬קודם למשיח‪ .‬בית המקדש קודם לבית‬
‫המשיח‪.‬‬
‫יט‪ .‬ירושלמי מגילה פ"ח הי"א‪ :‬יהודים מגיעים מהגלות (מהצפון)‪ ,‬העולים החדשים יבנו את‬
‫המקדש‪.‬‬
‫כ‪ .‬ויקרא רבה ט‪ ,‬י‪ :‬זה ידי אדם‪ ,‬אבל מי יבנה את זה? המשיח‪.‬‬
‫כא‪ .‬שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן רל"ו‪ :‬יש טומאה‪ ,‬הטומאה הייתה מוכרת בציבור‪ .‬וכהן‬
‫מיוחס‪.‬‬
‫סוף הפסקה‪ :‬על כן (מסקנה) החתם סופר אומר לא צריך כהן מיוחס (=כהן אמתי‪ ,‬שמגדירים‬
‫ככהן אם יש לו ‪ 4‬דורות אחורה של כוהנים) – אם נקבל רשות לבנות בית מקדש (מהעותומנים)‬
‫אפשר להקריב קורבן פסח‪ ,‬ולא צריך כהן מיוחס אלא כל כהן שאומר שהוא כהן‪.‬‬
‫שיעור ‪4/1/17 -8‬‬
‫בפועל לציבור החרדי נוח להיאחז שהבית השני ייפול מהשמיים‪ ,‬לכן כל עוד זה לא קורה הם‬
‫מתנגדים לבנייה עצמית של הר הבית‪ .‬מתנגדים אפילו לעלות להר הבית‪ .‬קשה להם עם זה כי זה‬
‫לא משהו אנושי שצריך לקרות‪ .‬לפי הרמב"ם מצווה שלנו להקים בית מקדש כמו עזרא‪ ,‬אם זה‬
‫יהיה ה‪ -‬בית השלישי זה לא חשבון שלנו זה עניין אלוקי‪.‬‬
‫הרהב"ט כנראה הבין שכל ההלכות שקשורות למקדש (קדושה ראשונה ושניה) הן נכונות לתקופת‬
‫בית ראשו ושני ספציפית‪ .‬הבית השלישי שאמור להבנות זו מהפכה‪ ,‬הקדושה השלישית זו קדושה‬
‫חדשה לחלוטין‪ .‬זה יהיה סדר עולם ‪ ,‬הקדושה הקודמת אין בה מספיק כדי לקדש את הקדושה‬
‫השלישית‪ .‬זו תהיה קדושה מסוג חדש – חזק לחלוטין‪.‬‬
‫הר הבית הוא הבית הכללי של עמ"י‪ ,‬זה לא כמו בתי כנסת שיש לפי מנהגים ועדות‪ .‬אלא זה בית‬
‫כללי לעמ"י‪.‬‬
 ‫השאלה היא – יש כאן בעיה פילוסופית עם כל הנושא של קדושת שטח‪ .‬שאני מצמצם לשטח‬
‫מסוים קדושה ספציפית מאשר שאר השטח‪ .‬והרי זה כמו חט העגל‪,‬‬
‫ע"מ ‪:7‬‬
‫ט‪ .‬מלכים א ח כז‪ :‬אומר שלמה‪ -‬כבודו של ה' הוא אינסופי‪ ,‬אפילו השמיים השמי שמיים לא‬
‫מספיקים לאלוקות‪ .‬אז הבית שאני בניתי יכול לכלול את כל הכבוד הזה? את כל הקדושה של ה'?‬
‫ישעיהו‪ -‬אתם יכולים לבנות לי בית? אני אינסופי! כל בית יגרום לצמצום שלי‬
‫י‪ .‬פסיקתא דרב כהנא (מדרש אגדה)‪ :‬אומר המדרש – אין כאן תשובה פשוט תבנה בית‪ ,‬את‬
‫המשכן ואני אצמצם את שכינתי את המשכן‪ .‬תעשה מה שאמרו לך‪ ,‬תבנה משכן והשכינה‬
‫תצטמצם‪.‬‬
‫יא‪ .‬תוספתא יומא פרק ב חומר תנאי שלא נכנס למשנה‪ :‬אומרת התוספתא‪ -‬מימות הנביאים =‬
‫הראשונים‪ .‬קודש הקודשים הייתה אבן‪ /‬סלע יסוד‪ ,‬חלק מההר שבלט מהמפלס של קודש‬
‫הקודשים ‪ 3‬אצבעות ועליו היה ארון הברית‪ .‬מאז ישעיה מלך יהודה לא היה ארון‪ ...‬אבן השתייה‬
‫היא אבן שתי‪ ,‬שתי= יסוד‪ ,‬היא נקודת הבריאה הראשונה של העולם‪ .‬ירושלים= טריטוריאלית‪,‬‬
‫ציון= ירושלים של מעלה‪ ,‬החלק הרוחני של ירושלים‪ .‬בקבלה הבניה של העולם התחיל‬
‫מהשתלשלות של הרוח קודם ואז לאט‪-‬לאט ירד עד לחומר‪ .‬אז אבן השתייה היא מקדשת בין‬
‫השמים לארץ‪ .‬יש לה תכונות של אבן שמצומצם בשטח שלו‪ .‬המעגל הראשון שנבנה בעולם היה‬
‫סביב אבן השתייה וככל שהולכים מהמעגל החיצוני של העולם למעגל אבן השתייה‪ ,‬זה חציון‬
‫מעגלים מהחול לקודש‪ .‬וככל שאני מתרחק מהמעגלים ‪ ..‬נקודת המעבר בין רוחניות לחומר היא‬
‫קודש הקודשים שנמצא איפה שאבן השתייה‪ .‬הקשר בין שמים לארץ זה הקשר בים ירושלים של‬
‫מטה לירושלים של מעלה‪.‬‬
‫יב‪ .‬מדרש תנחומא פקודי ג‪ :‬תבור הוא מרכז הגוף‪ .‬ה' ברא קודם את ירושלים של מעלה‪ .‬ירושלים‬
‫של מטה מכוונת לכיסא של מעלה לירושלים של מעלה‪.‬‬
‫יג‪ .‬פרקי דרבי אליעזר‪ :‬מה עשה ה' כשברא את העולם? לכאורה הוריד את הרגל שלו למטה ואת‬
‫אבן היסוד כשבנה את כל העולם הזה הוא יצר באבן הזאת כפקק ששאב את כל המים שהיו הרי‬
‫תוהו ובוהו‪ ..‬הוא שם את האבן היסוד עמוק‪-‬עמוק במים ומשם התחיל‪ ..‬ועל אבן הזאת בנו את‬
‫המקדש‪ ,‬עומד המשכן‪.‬‬
‫יד‪ .‬מסכת אבות ה‪ :‬לירושלים יש תכונות על מקומיות‪ ,‬היא יכולה להתרחב אם נגמר המקום‪.‬‬
‫טו‪ .‬בבלי מגילה י ע"ב‪ :‬כל הדבר בעולם בסופו של דבר רוצה לחזור למקומו‪ .‬ירושלים חוזרת‬
‫למעלה‪ ,‬אין גבולות‪ .‬עד שמגיעה לכיסא הכבוד‪ .‬ירושלים רוצה להגיע עד למעלה עד לרוחניות אז‬
‫השאיפה היא כל הזמן להתעלות ולעלות עד למעלה ברמה כזאת שהיא מגיעה לכיסא הכבוד‬
‫ומבקשת מהקב"ה לפנות את הכיסא כדי שתוכל להגיע עד אליו‪ .‬אין לה גבולות‪ ,‬היא יכולה‬
‫להתרחב עד אינסוף‪.‬‬
‫טז‪ .‬הארון לא לוקח שטח בקודש קודשים‪ ,‬יש לו תכונה ניסת‪ ,‬הוא נמצא אבל לא לוקח מקום‪.‬‬
‫הארון עצמו לא יכול לעמוד כי הקרובים נמצאים בקצה הארון‪ .‬אז איך הארון נכנס? הארון עצמו‬
‫לא יכול להיכנס עם כהן‪..‬‬
‫*******עד כאן נושא בית המקדש*******‬
 ‫יישוב א"י בזמן הזה‪ :‬ע"מ ‪ .12‬זמן הזה = מבית שני אם אני לא טועה‪..‬‬
‫משנה‪ :‬אומרת המשנה יש במשפחה כפיה משפחתית הבעל על האישה וההפך שעולים לא"י אם‬ ‫א‪.‬‬
‫אחד מהם מתנגדים יש סנקציות נגדו‪ .‬וגם הפוך‪ -‬אם הבעל רוצה לצאת מא"י והאישה לא האישה‬
‫צודקת‪ .‬כך גם בירושלים‪ ,‬יש חשיבות לגור בירושלים‪" .‬ואין הכול מוציאין"‪ -‬לא מוציאים מא"י‬
‫החוצה‪.‬‬

‫גמרא‪ :‬הכול מעלים לאתי מים‪ -‬הכול= להוסיף עוד ועוד‪ .‬את מי עוד מרבים שחייבים לשמוע‬
‫בקולו חוץ מהבעל את האישה וההפך? את מי זה בא להוסיף? את העבד‪ .‬ז"א‪ -‬אם העבד לא מוכן‬
‫לעזוב את הארץ הוא לא יעזוב וגם אם העבד אומר לאדונו בא נלך לאי האדון חייב‪ .‬מדובר על עבד‬
‫כנעני‪ .‬הכול מביאה יותר מהפרוט של אישה איש ועבד‪ .‬הבעל יכול לעקוף את האישה וההפך גם‬
‫אם מדובר בהרעת תנאים‪.‬‬
‫אבד שברח מאדונו מחוץ לארץ לישראל‪ -‬האדון היהודי רוצה את העבד החזרה‪ ,‬אין בעיה אתה‬
‫רוצה את העבד שלך תבוא אתה לארץ ישראל‪ .‬למה שהוא יבוא לשם‪ -‬כי גם לאדון יש מצווה‬
‫לעלות לארץ‪.‬‬
‫הכול עתויי לירושלים‪ -‬אותו דבר‪ ,‬אם אתה נמצא בוילה בצפון הארץ אז גם יש הרעת תנאים צריך‬
‫לעבור אליה‪.‬‬

‫תנו רבנן – דרשו‪ /‬שאלו חכמים‪ :‬הוא‪ -‬הבעל אומר לעלות‪ ,‬והאישה אומרת שלא לעלות‪ -‬מכריחים‬
‫אותה לעלות לא בכול אלא משכנעים‪ .‬ואם היא לא מוכנה‪ ,‬אז נותנים לה גת‪ ,‬אבל לא נותנים לה‬
‫כתובה‪ .‬ואם הפוך‪ -‬אם הבעל ממש מסרב והאישה רוצה‪ -‬היא תקבל גת ‪ +‬כתובה היא תקבל את‬
‫כל הכסף‪ .‬ואם היא אומרת לצאת מארץ ישראל והוא לא‪ -‬יתנו לה גת בלי סנקציה כספית‪.‬‬

‫תנו רבנן‪ -‬יש אפשרות לגור בא"י שהיא סביב עובדי כוכבים או לגור בחוץ לארץ שכולו מלא‬
‫ביהודים נראה כמו בני ברק‪ .‬אבל זה חוץ לארץ‪ .‬אז גם אם בא"י יש מלא עובדי עבודה זרה יש‬
‫לגור בא"י‪.‬‬

‫רבי זירא‪ :‬חכם בבלי למד אצל רבי יהודה דור ‪ 3‬לאמוראים‪ -‬כרבי זירא רצה לעלות לאי הוא‬
‫התחמק מרבו רבי יהודה כי ידע שאם הרב שלו ידע על כך הוא רבו יתחיל לצום (לצום כדי לשכוח‬
‫את כל תורת בבל) מי שעולה לאי ‪ .‬ירמיהו אומר תשבו בגלות כמה שנים‪,‬‬
‫שיעור ‪11/1/17 -9‬‬
‫דיברנו שיעור שעבר על יישוב א"י בזמן הזה‪ .‬עפ"י המשנה אדם יכול לכפות את משפחתו לעלות‬
‫לא"י‪ ,‬וכן כפייה להישאר בישראל‪ .‬זו משנה שיש בה סנקציות‪ -‬אישה שתסרב תקבל גת בלי‬
‫כתובה וכן הבעל שיסרב ייתן גת עם הכתובה‪ .‬מה יוצא מהמשנה הזאת? שיש מצוות חובה לגור‬
‫בא"י‪.‬‬
‫המשנה‪ ,‬כרוב המשניות‪ ,‬נכתבה אחרי חורבן בית שני‪ ,‬כשהיה קשה ולא מצב שבו היה הכל טוב‪.‬‬
‫האם כוונת המשנה שהמצווה לגור בא"י זו מצווה שנוהגת לדורות? האם בכל מצב אם לאדם יש‬
‫אפשרות הוא חייב לעלות לא"י ולגור בה?‬
‫ע"מ ‪:13‬‬
‫תוספות ד"ה (דיבור המתחיל) הוא אומר לעלות‪ :‬המשנה דיברה הוא אומר לעלות ואישה מסרבת‬ ‫ב‪.‬‬
‫ד"ה‪ -‬ציטוט של הטקסט ופירוש מעמיק עליו‪.‬‬
‫אומרים התוספות (הוספות לפירוש רש"י) אומרת המשנה לא רוצה לעלות והבעל כופה אותה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התוספות אומרים "בזמן הזה"‪ -‬בזמן של התוספות מאה ‪ ,14‬מאה ‪ ,13‬אין היום במציאות לעלות‬
‫לא"י כי יש סכנת דרכים‪ ,‬כמו‪ :‬אונייה יכולה לטבוע‪ ,‬שודדים בים‪ ,‬אז בתקופה שלהם הם אמרו‬
‫שלא עולים לישראל‪ .‬הבעיה בכך היא‪ ,‬נחזור לעליית עזרא‪ :‬אחרי גלות בית ‪ ,1‬הם חזרו לא"י‬
‫ברגל‪ .‬בזמן ההוא‪ ,‬לא היה חשש לעליה ברגל? גם כשיצאו ממצרים‪ ,‬זה היה פשוט? לא‪ .‬אף אחד‬
‫לא אמר שיש כאן פיקוח נפש‪ .‬אף אחד לא דיבר על סכנה‪ .‬מה יוצא מזה שהתוספות בעצם נתנו‬
‫תירוץ‪ .‬זה פירוש טכני‪.‬‬
‫היה אומר רבנו חיים (דור שני לבעלי התוספות)‪" :‬דעכשיו‪ -"..‬לא בגלל סיבה טכנית סכנת דרכים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אלא כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה אנשים ואין אנחנו מספיק בקיאים איך לקיים‬
‫אותן‪ ,‬כי מי שמגיע לישראל ולא מקיים חלק ממצוות א"י דינו מוות‪ .‬אז זה מביא אותך למצב‬
‫קשה‪ .‬כי אין חובה לשמור על מצוות התלויות בארץ בגלות‪ ,‬אז אין לך את החינוך הזה‪ .‬זו סיבה‬
‫מהותית‪ -‬אין היום לעלות לא"י‪ ,‬מתי כן תהיה מצווה‪ -‬אין לדעת‪** .‬כשהגלות נמשכת יש‬
‫תירוצים לא לעלות לא"י‪ ,‬אז הרבנים צריכים לתת לזה הסבר‪** .‬‬
‫סוגיית ג' השבועות‪:‬‬
‫ע"מ ‪ 13‬למעלה‪:‬‬
‫רבי זירא (חכם בבלי שהחליט לעלות לא"י)‪ :‬כשהחליט לעלות לא"י הוא התחמק (=השתמט)‬
‫מלהיפגש עם הרב שלו‪ .‬והרי זה דבר מפתיע‪ ,‬רבי יהודה היה ראש הישיבה שלו‪ ,‬הוא לא הלך‬
‫לבקש ברכה‪ /‬להיפרד לשלום‪ .‬מתי התעלם? כשרצה לנסוק (= לעלות) לא"י‪ .‬למה רצה להתחמק?‬
‫מדוע פחד מרבו? כי רבו אמר‪ :‬כל העולה מבבל לא"י בתקופת הרומאים (מאה ‪ ,3‬מאה ‪ )4‬מפר‬
‫הוראת עשה‪ -‬מצווה הורה מה לעשות‪ .‬שנאמר בירמיהו‪ :‬אתם בגלות? אל תרימו ראש‪ ,‬פשוט‬
‫תקימו ותתיישבו בגלות‪ -‬אין לעלות לא"י עד שתהיה הוראה אלוקית‪ .‬אז אומר רבי יהודה‪ -‬אנחנו‬
‫בגלות? נהיה בגלות! הקושי הוא שהפסוק שנאמר בירמיהו היה רלוונטי לבית ראשון‪ ,‬ובאמת‬
‫כורש הוא היה הציווי האלוקי‪ ,‬קיבלו את הציווי האלוקי‪ .‬ואז כבר הוקם בית שני‪ .‬אז בעצם למה‬
‫רבי יהודה מביא את הפסוק הזה? הרי זה כבר לא רלוונטי לימיו‪ .‬בזמן שרבי יהודה מביא את‬
‫הפסוק הזה כבר נחרב בית שני‪ ,‬ואז זה מחזיר אותנו למצב של אחרי חורבן בית ראשון‪ ,‬במציאות‬
‫של רבי יהודה שבירושלים יש שלטון זר‪ ,‬היהודים בגלות‪ ,‬אין מה לחפש שם! זו המציאות של‬
‫חורבן בית ראשון‪ ,‬שזה הזמן שנתן ירמיהו את ההוראה לשבת בגלות‪ .‬רבי יהודה רואה בגלות‬
‫שליחות‪ ,‬כרגע במצב הנתון אנחנו לא צריכים להרים את הראש‪ .‬לעומת זאת רבי זירא אומר אני‬
‫עולה לארץ ישראל למרות השלטון הזר וכו'‪ ,‬אני יהודי אני עולה לא"י‪ .‬אז למה זירא מתעלם‬
‫מפסוק של ירמיהו? הרי רבי זירא לא רוצה להמר את הוראת נביא זירא? זירא אומר שההוראה‬
‫של הנביא לא מתייחס לאנשים אלא לכלי המקדש‪ .‬כי פסוק לאחר מכן מדבר על כלי המקדש‬
‫שהובאו לבבל ואין להעלות אותם עד שיהיה ציווי אלוקי‪.‬‬

‫רבי יהודה שמונע עליה לאי בזמן גלות מסתמך על פסוקים אחרים‪ ,‬וכאן נכנסים לשבועות‪ ,‬הוא‬ ‫‪‬‬
‫מתייחס לפסוק של שיר השירים שמופיע ‪ 3‬פעמים‪ -‬מי אלה בנות ירושלים‪ -‬מ"י‪ .‬ה' משביע אותנו‬
‫עם ישראל בצבאות= ריבוי של צבי‪ .‬מה אני משביע אתכם‪ -‬אם תעירו ואם תעוררו את האהבה‬
‫עד שתחפץ‪ -‬מה אומר הפסוק? מערכת היחסים בין ה' לעמ"י‪ ,‬הגאולה אם תעוררו את זה לפני‬
‫הזמן זה יהיה בעיה‪ .‬בגלות אתם מושבעים לשבת בשקט‪ ,‬לא לזוז לא לבלוט לא לעלות לאי עד‬
‫שה אומר שהגיע הזמן לגאולה‪ .‬אני משביע אתכם שלא תעשו את זה‪.‬‬
‫רבי זירא‪ -‬סוף שורה רביעית‪ -‬מה הוא עושה עם הפסוק הזה‪ -‬אתה צודק השבועה מקבילה דבר‬ ‫‪o‬‬
‫אחד‪ -‬לא יכול להיות שיהיה מהלך כוחני לאומי לפני הזמן "לעלות בחומה" כיבוש רבים‪ .‬שאיפות‬
‫לאומיות‪ ,‬כיבוש רבים‪ -‬תמתינו‪ .‬אבל בין זה לבין זה שיהודי פשוט יעלה לא"י‪ ,‬אני רוצה לעלות‬
‫לאי ולא אכפת לי מהשלטון‪ .‬אני פשוט רוצה לעלות לא"י‪ ,‬קיבלתי אישור מהשלטון המקומי אז‬
‫אני רוצה לעלות‪ .‬זה לא מה שהשבועה אומרת היא רק אומרת לא לכבוש לפני הזמן‪.‬‬
‫ורבי יהודה ‪ -‬רבי זירא אומר ליהודה שהשבועה לא גורפת מבחינת יחידים אלא רבים‪ .‬פסוק אחד‬ ‫‪‬‬
‫אומר לא עולים בכוח‪ .‬אז אם יש הפסוק הזה ‪ 3‬פעמים‪ ,‬זה אומר‪...‬‬
‫רבי זירא אומר‪ :‬רבי יוסי רבי חנינא‪ -‬מה הן אותן ‪ 3‬שבועות שמופיעות בשיר השירים? מזה בא‬ ‫‪o‬‬
‫להקביל?‬
‫שבועה ‪" -1‬לא יעלו עמ"י בחומה" לא עושים עליה לאומית לפני הזמן‪.‬‬
‫שבועה ‪ -2‬לא רק שלא עולים בכוח לפני הזמן‪ ,‬לא עשויים מרידות מול אומות העולם ‪ .‬בגלות לא‬
‫עושים מרידות‪ ,‬לא למשוך אש‪ .‬כי אתם תפגעו מזה‪ ,‬אל תתנו לגויים לעשות לכם ונדליזם‪ .‬זו‬
‫אמרה גלותית אבל נכונה‪ ,‬כדי לעבור את הגלות בשלום צריך להוריד את הראש‪ .‬לא לתת לגויים‬
‫סיבה לפגוע בנו‪.‬‬
‫שבועה ‪ -3‬אם ה' משביע את היהודים לא למרוד‪ ,‬אז ה' משפיע את הגויים לא לנצל את זה שעמ"י‬
‫יושבים בשקט כדי לפגוע בהם‪.‬‬
‫אבל כל אחד מהשבועות הנ"ל לא מתייחסת לאנשים פרטיים‪.‬‬
‫הכדור הזה חוזר לרבי יהודה ‪ :‬אם תעירו ואם תעוררו‪ -‬כל שבועה היא לא להעיר ולא לעורר‪ .‬זה‬ ‫‪‬‬
‫אומר שכל שבועה זה ‪ ,6‬כי הפסוק הזה מופיע ‪ 3‬פעמים‪ .‬כי כל שבועה יש בה ‪ 3‬שבועות‪.‬‬
‫אומר רבי יהודה‪ -‬כפול ‪ 2‬יש לי ‪ .6‬איך אתה רבי זירא תעלה לא"י? יש כ"כ הרבה שבועות שבטוח‬
‫תהיה שבועה אחת שההסבר שלה יהיה משהו שקשור לאדם הפרטי‪.‬‬
‫רבי זירא‪ :‬הסברתי ‪ 3‬שבועות‪ ,‬ה ‪ 3‬אחרים אומרות שלא יגלו את הקץ‪ .‬השבועה הרביעית‪ -‬יש‬ ‫‪o‬‬
‫אנשים שחושבים שהם יכולים לחשב מתי יגיע הקץ‪ ,‬מתי יבוא המשיח‪ .‬אחת השבועות היא‬
‫להשביע את עמ"י בתוכו שלא לנסות לגלות מתי יגיע המשיח‪ ,‬הקץ‪ .‬אני פשוט רק רוצה לעלות‬
‫כאדם פרטי לא"י‪.‬‬

‫השבועה החמישית‪" -‬שלא ירחיקו את הקץ"‪ -‬לפי גרסה זו‪ ,‬איך לא מרחיקים? לא לעשות מעשים‬
‫שידחו את הקץ‪ ,‬כמו – שכולם חוטאים‪.‬‬

‫רש"י מביא גרסה אחרת לשבועה החמישית‪ -‬שם ד במקום ר‪" ,‬שלא לדחוק את החץ" אני לא‬
‫עולה בכוח‪ ,‬אבל אני מכריח את הקב"ה‪.‬‬

‫השבועה השישית‪ -‬לא לגלות את הסוד לאומות העולם‪ .‬איזה סודות? שני פירושים של רשי‪:‬‬
‫‪ -‬סודות הקבליים‪ ,‬ההסברים הפנימיים שעוברים בע"פ מרב לתלמיד‪.‬‬
‫‪ -‬סוד העיבור‪( -‬אם חודש יהיה ‪ 29‬יום או ‪ 30‬יום) מבנה לוח השנה העברי‪.‬‬
‫רבי יהודה חושב שהשבועות יותר גורפות‪ ,‬גם לאדם שעולה לבד לא"י‪ .‬אבל כולם הולכים לפי רבי‬ ‫‪‬‬
‫זירא‪ ,‬אבל גם עפ"י זירא יש מגבלה ‪ -‬שאסור לעלות בצורה לאומית‪.‬‬
‫גמרא‪ :‬מזה ‪ 6‬השבועות‪ -‬במה אני ממחיש את השבועה בנות ירושלים? מזה בצבאות ואיילות‬
‫השדה?‪ -‬זה בעצם כמו אני משביע במזוזה הזו‪ .‬למה דווקא בצבי? למה בחיות האלה? אמר רבי‬
‫אלעזר‪ -‬אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימים את השבועה ברמה הלאומית אין בעיה‬
‫תעלו פרטי‪ ,‬אבל אם תנסו להתחיל לעלות כלאומי אנשים יתייחסו אליכם כחיות בר שהם הפקר‬
‫שאוכלים אותם וצדים אותם מתי שהם רוצים‪ .‬בעצם אם אתם תעלו לא"י לפני הזמן יבתרו‬
‫אתכם כמו חיות שאין להם שומר‪ ,‬הם לא שייכים לאף אחד‪.‬‬
‫שיעור ‪18/1/17 -10‬‬
‫השבועות הנ"ל מופיעות גם בימי הביניים‪ .‬גם בימי הביניים יש שימוש של רבנים בשבועות האלה‪.‬‬
‫במאה ה‪ 13 -‬הייתה עליה של כמה עשרות רבנים (כמו רבנו תם ומשנתו) מצרפת לישראל (בעלי‬
‫התוספות) וזה עורר את ההתנגדות של הראשונים מאשכנז‪.‬‬
‫גם הרמב"ם‪ -‬הרמב"ם‪ ,‬בסוף מאה ‪ 12‬תחילת מאה ‪ ,13‬נתקל בבעיה של יהודי תימן (שהיה להם‬
‫משיח שקר‪ ,‬אמר להם למכור את הנכסים ועשו כך‪ .‬השלטון המוסלמי ניצל זאת ועשה בהם טבח)‬
‫ואז הרמב"ם שולחם להם את "איגרת תימן" שאומר להם‪ -‬לא להיות פתי מאמין‪ .‬הוא אומר לא‬
‫צריך להאמין‪ ,‬כי בסופו של דבר אנחנו נמצאים בגלות ובזמן הגלות אומרים לנו לא לעלות לא"י‪.‬‬
‫כי כבר נאמר בחז"ל במסכת כתובות שלא עולים בכוח‪ .‬הגמרא נותנת עצות איך להתנהג בזמן‬
‫גלות‪ -‬להוריד את הראש‪ ,‬לא לתת לגויים סיבה לפגוע בנו‪ .‬זה מראה לנו‪ -‬שהשבועות האלה הן‬
‫גורם לוויכוח דיאלוגי עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫ע"מ ‪ -13‬אמר רבי אְל עָזר‪ :‬רבי אלעזר כחכם ארץ ישראלי אמר שגם אם לא טוב שעמ"י יעלו‬
‫בצורה לאומית‪ ,‬חשוב שיעלו יהודים לא"י‪ .‬מי שקבור בא"י קבור תחת המזבח‪ -‬מיטה מכפרת‪.‬‬
‫אחד הרבנים היה רגיל לעלות לא"י מפעם לפעם‪ ,‬והוא נפטר בבל (בגלות)‪ ,‬אז אותו רב שאמרו לו‬
‫זאת אמרו להם‪ -‬לא טוב למות בחו"ל‪ .‬אמרו לא טוב להיות בא"י אנשים מתים‪ ,‬רוצים אנשים‬
‫חיים‪ .‬א"י קולטת אנשים חיים‪.‬‬
‫עוד מקרה‪ -‬האם אני יכול לרדת מא"י ולקיים מצוות ייבום? אותו רבי אלעזר שמדבר שהפרת‬
‫השבועה גורמת לנו לפגיעה (חיות בר‪ )..‬אומר לאותו אחד לא לרדת מא"י לגלות!! זה היה‬
‫אמוראי א"י‪.‬‬
‫רבו של רבי זירא (רבי יהודה) שאומר שלא צריך לעלות לא"י כי בבל זה כמו א"י‪ .‬כי בבל יש‬
‫ישיבות יותר מא"י‪ ,‬יש חופש דתי‪.‬‬
‫אז אומרת הגמרא‪ ,‬האמוראים בבלים‪ ,‬שגם אם יוצאים מחוץ מבבל לבית קובי לקצה אחר של‬
‫בבל שהוא לא מקום יהודי‪ -‬גם אסור לצאת לשם‪ ,‬כי רוצים לשמור על היהדות ‪ ,‬לשמור על האזור‬
‫היהודי‪.‬‬
 ‫רבא ורב יוסף (אמוראי בבל)‪ -‬האנשים הכשרים שבבל צריכים להיקלט בא"י‪ .‬וכאלה שכשרים‬
‫בשאר הארצות צריכים להיקלט בבל‪ .‬הם בעצם אומרים כי חכמי בבל הם הקדושים ביותר‪ ,‬כי‬
‫בימי עזרא העלה אתו ‪ 4‬דורות של ייחוס – כהן‪ ,‬לוי‪ ,‬וישראלים‪ ,‬כאלה גרועים‪ִ ,‬מ ְש תוֵק י (ממזרים‪.‬‬
‫שיודעים מה קרה לאבא אבל לא מדברים על זה)‪ ,‬אסופי (כשמוצאים תינוק בפח אשפה ולא‬
‫יודעים מי אבא ואימא שלו)‪ .‬א"י אמורה להיות הארץ הקדושה ביותר‪ .‬אז כל הארצות מול בבל‪-‬‬
‫יש קליפות‪ ,‬אז כל הארצות ביחס לארץ ישראל הם עיסה‪ /‬תערובת‪ ,‬א"י נקייה יותר‪ .‬אבל בבל‬
‫לעומת א"י‪ -‬אלה שנשארו בבל הם המיוחסים ביותר (שלא רוצים לעלות עם עזרא לא"י)‪ ,‬א"י היא‬
‫התערובת‪ /‬העיסה לעומת בבל‪.‬‬
‫לכן יש להגיד‪ -‬שהמקום הכי כשר זה בבל‪ .‬אבל אומרת הגמרא‪ -‬ישראל רק מבחינת קבורה‪:‬‬
‫הקדושים של בבל מגיעים לא"י רק בקבורה‪ ,‬כי קבורה מכפרת על עוונות באופן כללי‪.‬‬
‫אמר רבי יהודה (שמתנגד לעליה לא"י)‪" -‬כל הדר בבל דר בא"י"‪ -‬עד עכשיו ‪ ,‬ועכשיו עושה בניהן‬
‫השוואה‪ .‬מי שגר בבל אין לו צרות שלפני משיח (אין חבלי משיח)‪.‬‬
‫אמר רבי אלעזר (חכם א"י)‪ -‬אומר כל הזמן שצריך לגור בא"י‪ .‬פה הוא אומר‪ -‬לא"י יש יותר זכות‬
‫מבבל‪ .‬בחוץ לארץ לא קמים לתחייה‪ ,‬ואילו בא"י כן קמים‪.‬‬
‫בשורה התחתונה זה הוויכוח‪ -‬אדם שגר בא"י וירד ממנה (יש ירידה מא"י בגלל הגזרות) ובתור‬
‫מנהיגים רוחניים של א"י לשמור על הישוב היהודי בא"י ולכן מנסים לעודד להישאר ולעלות לא"י‬
‫מתוך סיבות אידיאולוגיות‪ ,‬כי א"י היא ארץ החיים‪.‬‬
‫ג' השבועות‪:‬‬
‫רמב"ם (לא נמצא בחוברת)‪ -‬רמב"ם‪ ,‬לפני שכתב את ספרו ההלכתי משנה תורה‪ ,‬כתב את ספר‬
‫המצוות‪ .‬ההנחה הייתה שיש תרי"ג מצוות ואז הייתה גרסה ספרותית איך מקיימים מצוות‪ .‬אז‬
‫מה נכנס לרשימה? כי יש יותר מתרי"ג מצוות‪ ..‬הרמב"ם גם כתב ספר מצוות‪ ,‬בנה רשימה‪,‬‬
‫ובהקדמה לספר זה כותב מה נכנס לתוך הרשימה‪ -‬מצווה שאינה נוהגת לדורות – אינה נכנסת‬
‫לרשימה! תרי"ג מצוות= מצוות שמתקיימות בכל מקום‪ .‬אז בספר המצוות שלו לא כתובה מצווה‬
‫לכבוש את א"י‪ ,‬רמב"ם לא מונה אותה כמצווה‪ .‬אז זה מוזר‪ -‬כי הוא כותב שכן מצווה להקים בית‬
‫מקדש אבל יישוב א"י זו לא מצווה‪.‬‬
‫הרמב"ן כתב הערות לרמב"ם‪ -‬הרמב"ן מונה בצורה מפורשת שיש מצווה לכבוש את א"י וליישב‬
‫אותה‪ .‬למה הרמב"ם לא מנה את מצוות יישוב א"י כמצווה? כי היא לא נוהגת בכל הדורות‪.‬‬
‫והראיה שאין מצווה לכבוש את אי בכל הדורות‪ -‬ג' השבועות!! כי לא יודעים כמה זמן הגלות‬
‫תמשך‪ ,‬אז יש תקופה שאסור לנו כשבועה בשיר השירים לכבוש את א"י‪ ,‬כי זו לא מצווה שאפשר‬
‫לקיים בכל דור‪ .‬הרמב"ם טוען שהמצווה ליישב את א"י ניתנה אך ורק ליהושע בן נון ולכן לא‬
‫כולל מצווה זו בספר המצוות‪ .‬ולהלן הערות הרמב"ן לרמב"ם‪:‬‬
‫ג‪ .‬רמב"ן בתוספותיו לספר המצוות של הרמב"ם מצווה עשה ד' (ע"מ ‪)14‬‬
‫מונה מצוות שהרמב"ם לא מנה אותן‪ .‬הרמב"ם אמר במגילת אסתר שניתנה מצווה ליישב ולכבוש‬
‫את הארץ רק ביהושע בן נון (כשעמי כנען היו בארץ‪ ,‬אז אם היה עם אחר אסור היה לכבוש)‪ .‬אומר‬
‫הרמב"ן בניגוד לרמב"ם‪ ,‬אסור להשאיר את א"י לשלטון של זולתנו‪ ,‬פשוט אצל יהושע היו ספציפית‬
‫כנענים‪ .‬יש לנו מצווה לעלות וליישב את הארץ‪ ,‬המרגלים לא רצו לעשות זאת בזמנו‪ .‬זו לא מצווה‬
‫של ה' זו מצווה שלנו‪ .‬אחת ההגדרות של מלחמת מצווה היא‪ -‬כיבוש א"י (יש לשים לב שזו לא‬
‫מצוות רשות)‪.‬‬
‫אומר הרמב"ן – לפני שיהושע כבש את הארץ שלח איגרות לכל הכנענים‪ ,‬אין מצווה להרוג את‬
‫הכנעני בגלל שהוא כנעני‪ ,‬ולכן יהושע שלח איגרות‪ .‬הראשונה‪ -‬מי שרוצה להיות תחת שלטוננו יכול‪.‬‬
‫נתן להם לחיות כאן‪ ,‬אבל "לא נניח אותה בידם" אבל כל אומה שיושבת בא"י אנחנו צריכים לגרום‬
‫לכך שהשלטון יהיה שלנו‪ ,‬לא משנה מי נמצא כאן‪ -‬כנענים‪ /‬ערבים‪ /‬אנגלים‪ .‬יהושע כתב איגרת‬
‫שניה‪ -‬מי שרוצה מעמי הגויים לברוח מהארץ‪ -‬תברחו‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬יהושע שלח לכנענים שהיו בארץ לפני שישראל כבשו אותה ‪ 3‬אגרות‪:‬‬
 ‫איגרת ראשונה‪ -‬מי שרוצה להשלים‪ ,‬נשלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איגרת שניה‪ -‬מי שרוצה לברוח‪ ,‬שיברח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איגרת שלישית‪ -‬מי שרוצה להילחם‪ ,‬נילחם נגדו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫"אם רצו שפטנו לעוזבם‪ "..‬אתה לא יכול לכבוש מעבר לא"י‪ ,‬כי המצווה לכבוש רק את גבולות ישראל‪.‬‬
‫ז"א‪ -‬קודם תכבשו את א"י‪ ,‬רק רם תכבשו את כל א"י המערבית ופתאום יש עליה גדולה מאוד לארץ‬
‫ואין מקום רק אז אתה יכול לכבוש שטחים מחוץ לא"י‪.‬‬
‫סיכום (שורה שישית מהסוף)‪ -‬הצטווינו לכבוש בכל דור ודור‪ ,‬וזו מצווה שחכמים משבחים אותה‪.‬‬
‫אם כן‪ -‬מסקנה ‪ :‬המצווה קיימת עלינו גם בזמן גלות‪ .‬אומר הרמב"ן יש לנו מצווה בכל דור ודור לכבוש‬
‫את הארץ‪ ,‬גם בגלות אם יש לך את היכולת הצבאית‪ .‬אבל מה עם ג' השבועות? והרי נאמר בשבעה‬
‫הראשונה נאמר‪ -‬שלא להשתמש בכוח (לעלות הרבה)‪ .‬הרמב"ן לא מתייחס אליהן‪" .‬יישוב א"י שקולה‬
‫כנגד כל המצווה"‪ -‬מצווה שיש בה הרבה שכר‪.‬‬
‫אבל הרמב"ם שלא הגדיר את כיבוש א"י כמצווה‪ ,‬ובפירוש רמב"ם למגילת אסתר‪ ...........‬את הרמב"ם‬
‫אפשר להסביר אחרת‪ -‬הרמב"ם באף מקום בספרו ההלכתי לא הזכיר את ג' השבועות‪ ,‬איפה הזכיר את‬
‫זה? איגרת תימן‪ ,‬וכעצה בלבד! אבל בספרו ההלכתי יש ספר שלם על מלחמת מצווה‪ .‬מלחמת מצווה לפי‬
‫ההלכה היא כיבוש א"י‪ ,‬מחיית עמלק‪ ,‬ועוד משהו שפספסתי‪ .‬אם בספרו ההלכתי הוא מפרט את זה אז‬
‫סימן שהוא חושב שכך צריך להיות (=לכבוש את הארץ)‪.‬‬
‫שיעור ‪25/1/17 -11‬‬

‫‪ ‬יש מקור קבלי‪ ,‬תלמידו של האר"י הקדוש האומר‪ -‬שלשבועות האלה יש תוקף של ‪ 1,000‬שנה‪,‬‬
‫שכבר עברו ממזמן‪ ...‬לפי האדמור מסטאמר הגאולה העתידית כדי שהיא תחזיק לנצח היא‬
‫חייבת להיות על טבעית‪.‬‬
‫מרד בר כוכבא‪:‬‬
‫מרד בר כוכבא מסופר לנו בשני מקומות עיקריים‪:‬‬
‫‪ )1‬מדרש רבא על מגילת איכה (מקור א"י)‪.‬‬
‫‪ )2‬ומנגד מוזכר בר כוכבא בתלמוד הבבלי לא בצורה של המרד‪ ,‬של הסיפור‪.‬‬
‫בספרות חז"ל לא נכבה כדי לספר את ההיסטוריה‪ ,‬אלא כדי להעביר לנו מסרים‪ .‬הבעיה במרד בר‬
‫כוכבא‪.....‬‬
‫(לקרוא ברפרוף ע"מ ‪ ,14-17‬זה סיכום דברים שדיברנו‪ .‬תהיה שאלה על זה במבחן‪ .‬לקרוא לבד)‬
‫תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד' הלכה ה'‪ :‬ע"מ ‪4 28‬‬
‫יש משמעות למיקום הסוגיה‪ ,‬הוא מופיע במסכת תענית פרק ד‪ ,‬כי תמיד הגמרא קודם מביאה‬
‫משנה (=מקור תנאי) ואז מרחיבה את היריעה‪.‬‬
‫המשנה אומר‪ -‬יש ‪ 5‬ארועים קשים שהתרחשו ב ‪ 9‬באב‪:‬‬
‫חטא המרגלים‬ ‫‪.1‬‬
‫חורבן בית ראשון‬ ‫‪.2‬‬
‫בית שני‬ ‫‪.3‬‬
‫ביתר‬ ‫‪.4‬‬
‫הקמת איליה קפיטולינה – עיר רומאית‬ ‫‪.5‬‬
‫אמר רבי יהודה (תלמיד רבי עקיבא)‪ :‬קול יעקב‪ ,‬ידיים ידי עשיו‪ .‬בסופו לש דבר קול יקב זה אנחנו‬
‫בוכים על מה שעברנו ע"י עשו (הרומאים)‪.‬‬
‫כוזיבא= שמו של בר כוכבא‪ .‬בר כוזבא זה שמו האמתי ובר כוכבא זה שמו האמתי‪ ,‬שהוא כוכב‪.‬‬
‫רבי עקיבא אומר שבר כוכבא הוא הכוכב? אומרים תמות (צומח עשב על הפנים כאשר אדם מת)‬
‫לפן יגיע בר כוכבא‪.‬‬
 ‫רבי יוחנן‪ :‬אומר שבביתר נהרגו הרבה מאוד אנשים‪ .‬במרד ביתר נהרגו קרוב ל ‪ 800‬יהודים בא"י‪.‬‬
‫שמונים אלף תוקעי קרנות‪ -‬דרג פיקודי רומאי יש ‪ 80‬אלף‪ ,‬שכל אחד מהשמונים אלף זוג יש כמה‬
‫חיילים מאחורה‪ .‬זה אומר צבא רומאי של מיליון שש מאות‪ .‬מדובר כאן על ביתר‪ ,‬השטח שלה‬
‫הוא קטן‪ .‬אז מיליון שש מאות זה מלא‪.‬‬
‫סדן יהודי‪ -‬יושב בביתם ובן כוזבא עשה גיבוש‪ ,‬מיין מי יכול להצטרף לצבא שלו‪ ,‬איך? משהו עם‬
‫אצבע‪ -‬פירוש אחד אומר דקירה באצבע‪ ,‬מקור אחר קטעו להם את האצבע‪ .‬מאה אלף היו אצלו‪.‬‬
‫מבחן שני היה חכמים אומרים מי שתוך כדי רכיבה מצליח לעקור משהו של ארז לבנון נכנס‪.‬‬
‫סה"כ היו לו ‪ 4‬אלף חיילים‪.‬‬
‫בר כוכבא שם סימן קריאה במקום סימן שאלה‪ -‬אלוקים אתה לא מגויס‪ ,‬אל תעזור‪ ,‬תעמוד בצד‪.‬‬
‫הוא מצליח לרתק את הרומאים לשלוש שנים‪ ,‬הם לא מצליחים להכניע אותו‪ .‬זה כוח עצמי ועוצם‬
‫ידי‪.‬‬
‫מקיף= מצור‪ 3 .‬וחצי שנה מצור על ביתר‪ .‬רבי אלעזר יושב כל יום עם שק עפר ומתפלל שהקב"ה‬
‫ירחם‪ .‬זה כמו המילים של בר כוכבא אלא בצורה הפוכה‪ -‬ה' תעזור!‬
‫"אנדריאנוס מיידלא"‪ -‬אנדריונס רצה לחזור לרומא והוא לא מצליח‪ .‬אלה מילות מפתח‪ .‬שומרוני‬
‫אחד אומר לאנדרינוס אני אעזור לך שתכבוש את ביתר‪.‬‬
‫כל עוד רבי אלעזר המודאי אין לך אפשרות לכבוש את ביתר‪ ,‬השומרוני אומר אני אשתיק אותו‬
‫ואתה אנדרינוס תכבוש את ביתר‪.‬‬
‫השומרוני נכנס דרך הביוב לביתר‪ ,‬נכנס לבית של רבי אלעזר‪ .‬ואלעזר התפלל כל הזמן‪ .‬אז עשה‬
‫עצמו‪ ,‬הגוי‪ ,‬כאילו הוא לוחש לו באוזן‪ ...‬המשך בשיעור הבא‪.‬‬
‫שיעור ‪1/2/17 -12‬‬
‫המשך מרד בר כוכבא‪:‬‬
‫קראנו בעמוד ‪ ,28‬ראינו את תמיכתו של רבי עקיבא ובר כוכבא‪ .‬בר כוזבא הוא הכוכב‪ .‬הדבר‬
‫המעניין‪ 0‬למה רבי עקיבא ראה בו כמלך המשיח? מה הוא ראה‪ -‬מנהיג‪ ,‬עומד בראש מרד‪ ,‬יש לו‬
‫קונצנזוס‪.‬‬
‫במדרש רבא במגילת איכה יש תיאור דומה עם קצת שינויים‪ -‬הרומאים זרקו אבנים ובר כוכבא‬
‫קיבל את האבנים בידו וזרק אותם חזרה לכיוון הרומאים וכשראה זאת רבי עקיבא אמר שזהו‬
‫מלך המשיח‪ .‬התפיסה המשיחית של רבי עקיבא היא באופן ברור שהאישיות המשכית היא בדרך‬
‫הטבע‪ -‬משהו פיזית שמייצג את היכולת להנהיג של בר כוכבא‪ .‬ככה הוא רואה את המשיח‪,‬‬
‫כמנהיג צבאי שמוביל את העם להצלחות במלחמה‪ .‬ולא איזה רב ישיבה‪.‬‬
‫קראנו גם שאדריאנוס אחרי ‪ 3‬שנים במצור בביתר לא מצליח לצאת משם ורוצה לחזור לארץ‬
‫שלו‪ ,‬ואז בא אליו קוטי ואומר לו שהוא ינסה לסגור את ביתר עבורך‪ .‬קוטי עובר דרך צינורות‬
‫הביוב לביתר ונכנס לבית של דודו של בר כוכבא ‪ .‬דודו אומר לקב"ה תרחם על ביתר ואילו בר‬
‫כוכבא אומר הפוך‪ -‬אומר לה' לא להתערב‪ .‬קוטי השומרוני לוחש באוזן משהו לרבי דודו של בר‬
‫כוכבא וזה נראה לצופים שנראה שהתנהל דו שיח בין הרב לשומרוני‪.‬‬
‫עד כאן משבוע שעבר‪.‬‬
‫מקור ‪ 4‬באמצע‪" :‬ממבינה וממבניתה" – פגש את רבי ‪ X‬כשהוא מתפלל‪ ,‬עשה משהו שנראה כמו‬
‫לוחש באוזנו של הרבי‪ .‬החיילים הלכו עם הקוטי לבר כוכבא ואמרו לו זה לחש משהו לדודך‪ .‬בר‬
‫כוכבא אומר לו‪ -‬מה אמרת לרב ומה הוא השיב לך? קוטי אומר‪ -‬אם אני אגיד לך המלך הרודיסוני‬
‫יהרוג אותי ואם לא אגיד לך אתה תהרוג אותי‪ .‬ואז בסוף אמר הקוטי – שדוד בר כוכבא אמר לו‬
‫שביתר תהיה של הרומאים‪ ,‬הרב אישר שהוא מוסר את ביתר‪ .‬הלך בר כוכבא לרב ואמר לו – מה‬
‫אמר לך קוטי? אומר הרב‪ -‬לא אמר לי כלום‪ .‬בר כוכבא מתעצבן‪ ,‬נותן בעיטה לרב והרב מת‪ .‬כאן‬
‫נגמר המרד‪.‬‬
‫מיד יצאה בת קול ואמרה‪ -‬בר כוכבא נחלש‪ ,‬היד שלו ‪ ...‬הרגת את הרב‪.‬‬
‫מיד הרומאים חזרו לביתר‪ ,‬יצאו למלחמה נגד בר כוכבא והרגו אותו‪.‬‬
 ‫בעבר כשהיה ניצחון היו לוקחים את הראש של המפקד המחוזי‪ .‬אז עשו את זה והביאו אותו‬
‫למלך הרומאים‪ .‬שאל מלך הרומאים‪ -‬מי הרג את בר כוכבא? אמר הקוטי‪ -‬אני‪ .‬ואז אמר‪ -‬תוכיח‬
‫לי‪ ,‬תביא את הגופה שלו‪ .‬ואז הביאו את הגופה וראו שנחש הרג אותו‪.‬‬
‫ואז שמו בפה של אנדריאנוס‪ -‬אם אלוקים לא הרג את בר כוכבא אף אחד לא היה יכול להרוג‬
‫אותו‪ .‬אמרה זו אומרת לנו שבן אדם היה חזק מאוד‪ ,‬אבל זה היה עונש מה'‪.‬‬
‫אם אלוקים לא היה מסגיר אותם הם (היהודים) היו מצליחים לשמור על ביתר‪.‬‬
‫עכשיו יש תיאור של הרצח של ביתר‪ -‬הדם נשפך במרחק של ‪ 4‬מיל' ליד הים‪ .‬וביתר רחוקה מהים‬
‫ב‪ 40‬מיל'‪ .‬זה מלא!!!‬
‫השורה המודגשת‪ -‬רבן שמעון בן גמליאל (הוא היה הנשיא אחרי מרד בר כוכבא) אומר‪ 500 -‬בתי‬
‫ספר היו בביתר‪ ,‬כי כל עם ישראל נמצא שם‪ ,‬כל הרבנים נמצאים שם (כמו רבי עקיבא)‪ .‬ובית‬
‫הספר הכי קטן הוא עם ‪ 500‬ילדים‪ .‬זה אומר שיש מאה מליון ילדים בביתר‪ ,‬זה מלא‪ .‬והיו אומרים‬
‫הילדים הקטנים‪ -‬מכתובים= כלי כתיבה‪ .‬אם הרומאים יבואו עלינו נוציא להם את העיניים עם‬
‫כלי הכתיבה שלנו‪.‬‬
‫מה באמת גרם לכך שביתר תיפול? בגלל שהיהודים חטאו‪ .‬הרומאים שרפו את הילדים בדפים‬
‫שהם כתבו‬
‫הנשיא אומר שאני היחיד שנשאר ויודע את הסיפור של הילדים האלה (הוא גם היה ילד שם)‪.‬‬
‫אז בעצם אם הוא היה בביתר אז גם אבא שלו היה שם‪ -‬זה מרד עם קונצנזוס‪ .‬כולם נמצאים שם‪.‬‬
‫יוצא מהסיפור מהירושלמי‪:‬‬
‫קודם כל היה מרד עם תמיכה גדולה מאוד מהציבור‪ .‬בניגוד לחורבן שמחתרת אחת שרפה את‬
‫מחסן הנשק של אחרת כאן יש מוסכמה אחת‪ ,‬יש תמיכה גדולה ואחידה של תנאים גדולים כמו‬
‫רבי עקיבא שהיה גדול התנאים‪ ,‬אבי המשנה וגם רבי אלעזר שישב בביתר‪ .‬ובסוף המרד נכשל‬
‫באמצעות הקב"ה‪.‬‬
‫ע"מ ‪ 29‬שורה ראשונה‪" -‬כרם גדול היה לאנדרינוס הרשע‪ -"..‬יש שטח גדול של כרם באזור ציפורי‬
‫והוא הכיף את המרד בגופות של מרד בר כוכבא‪ .‬הרומאים לא אפשרו את הקבורה שלהם‪ .‬המלך‬
‫אחריו אפשר לקבור אותם‪ .‬בעקבות הדבר הזה המציאו את הברכה של הטוב והמטיב‪.‬‬
‫דבר אחרון‪" -‬תניא רבי יוסי אומר" (הוא מהדור של תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬הוא גלילי)‪ -‬הייתה‬
‫קביעה היסטורית‪ 52 -‬שנה אחר חורבן בית ‪ 2‬נחרבה ביתר‪ ,‬זה בא להגיד לנו שחורבן ביתר לא‬
‫קשור לחורבן הבית (כי זה ‪ 2‬דרות יותר מאוחר מחורבן הבית)‪ .‬למה ביתר נחרבה ‪ 2‬דורות יותר‬
‫מאוחר? כשחרבה י‪-‬ם אז בביתר הדליקו נרות שמחה‪ ,‬ואז ‪ 2‬דורות אחרי חורבן ירושלים ה' מצא‬
‫מומנט שעם ישראל חטא ובגלל עוונות העניש אותם‪.‬‬
‫למה הדליקו נרות?‪ -‬ביתר יחסית קרובה לי‪-‬ם‪ .‬אנשים היו עולים לרגל מביתר לי‪-‬ם‪ .‬בי‪-‬ם לפני‬
‫החורבן היה שלטון מושחת (הריגות‪ ,‬גנבות וכו)‪ .‬יהודי הגיע לירושלים‪ ,‬מחכים לו חבר'ה עבריינים‬
‫ושואלים אותו אם הוא רוצה לקבל תפקיד מנהלי עם שם יווני‪ ,‬הרי אתה כפרי גם ככה‪ ..‬בוא‬
‫תהיה ג'וב פוליטי מאשר עבודה קשה בביתר‪ .‬אמר להם‪ ,‬תודה רבה אבל אני מעדיף להישאר‬
‫חקלאי בביתר‪ .‬ואז שואלים אותו איפה הבית שלך כמה דונם יש לך וכו'‪ -‬ואז הם מזייפים שטר‬
‫שהוא מכר להם את השטח (זייפו שני עדים שחתומים)‪ .‬הלכו לאשתו הביאו את השטר‪ ,‬הוא חוזר‬
‫הביתה ורואה מה שקרה ואמר‪ -‬הלוואי והרגליים שלי היו נשברות ולא הייתי עולה לי‪-‬ם‪ .‬אז הם‬
‫אמרו טוב שנפטרנו מהשחיתות ומהשוד הזה שבעצם לא צריך לעלות לי‪-‬ם‪ .‬זו הייתה תופעה‬
‫שעושקים את האנשים הפשוטים מביתר‪ .‬ואז ביתר שמחה‪ ,‬ומאחר שביתר שמחה (הרי אסור‬
‫לשמוח בנפול י‪-‬ם)‪ ,‬נמצאה הזדמנות במועד הזה במרד של ביתר להעניש אותם‪.‬‬
‫עוד דבר אחד‪ -‬עד סוף הקטע יש סיפור של היהירות ""כוחי ועוצם ידי" שהתחילה אצל בר כוכבא‬
‫וזה עבר גם לחיילים שלו‪ .‬שני חיילים שראו שני רומאים הרגו אותם‪ .‬ואז הרומאי אומר צריך‬
‫לשים כתר על ראשם איזה אמיצים וחזקים הם‪ .‬ואז הם עשו את זה שוב ואחד הזקנים אמר‬
‫להם‪ -‬שה' ישמור אתכם‪ ,‬אמרו לו‪ -‬עזוב את ה' בצד‪.‬‬
 ‫יש מרד‪ ,‬ועפ"י רבי עקיבא ראה אותו כמשיח‪ ,‬איך זה קרה?‬
‫הרמב"ם פוסק כמו רבי עקיבא‪ -‬אני מסכים שהמשיח יהיה באופן טבעי‪ ,‬בשר ודם‪ .‬מה הביעה? עם‬
‫רבי עקיבא‪ .‬למה? כי הוא טעה באדם‪.‬‬
‫ע"מ ‪ 29‬מקור ‪ :6‬התלמוד הבבלי‬
‫מבחינת עובי הסוגיה‪ -‬בירושלמי היה כמה דפים טובים לדבר הזה ואילו כאן בתלמוד הבבלי ‪5‬‬
‫שורות‪.‬‬
‫פסוק ב'‪ :‬הנביא ישעיהו‪ -‬מה התכונות של מלך המשיח? רוח חוכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬רוח עצה גבורה ובינת‬
‫ה'‪.‬‬
‫שואלת הגמרא – מזה בהמשך יריאת השם?? יריח את השם? איזה מין ביטוי זה?‬
‫רבי= תלמיד חכם בא"י‪ ,‬חכמי בבל נקראו רק רב‪.‬‬
‫א"י‪ :‬עונה רבי אלכסנדרי‪ -‬כל העוונות של כולם‪ ,‬המשיח לוקח את כל העוונות של כולם‪ .‬רחיים‬
‫מלשון רחיים‪ -‬יסחוב מסע כבד על הגב שלו (=המשיח)‪.‬‬
‫אמוראי בבל‪ :‬אמר רבא‪" -‬ומורח ודאים"‪ -‬המשיח צריך להיות על טבעי רק מחוש הריח הוא יכול‬
‫לדעת מי צודק במשפט ומי לא‪ ,‬הוא לא צריך לשמוע ולראות את הטענות של כל צד‪ .‬המשיח יהיה‬
‫בעל יכולת על טבעית לקבוע את הדין לפי אינטואיציה הרוחנית ולעשות משפט צדק‪.‬‬

‫איך כל זה מתקשר לבר כוכבא?‬

‫בבלי‪ -‬היה אחד בר כוזיבא היה מלך‪ .‬מי זה המלך הזה? מתי מלך? מי הוא? יש לנו כאן משהו‬
‫חסר‪ ...‬אם אתה אמר לנו אירוע היסטורי בלי תקופה ובלי מקום זה לא נחשב‪.‬‬
‫אומר בר כוכבא (המלך הזה) לחכמים‪ -‬איזה חכמים?! לא כתוב‪ -‬הוא אומר להם אני משיח! אמרו‬
‫לו אין בעיה‪ ,‬בוא נעשה לך בחינה‪ -‬אם יש לך יכולת לשפוט בצדק עפ"י ריח‪ .‬בדקו אותו ולא‬
‫הצליח אותו‪ -‬הרגו אותו כי היה משיח שקר‪ .‬הבבלים אומרים שהגאולה צריכה לבוא בבום גדול‬
‫כדבר נסי‪.‬‬
‫לעומת זאת בירושלמי יודעים זמן מקור (תקופת רבי עקיבא‪ ,‬ביתר‪ )..‬ולא חכמים הרגו אותו אלא‬
‫רוח הקודש‪.‬‬
‫אז למה אין פרטים בבלי על בר כוכבא? מה ההבדל בירושלמי?‬
‫רשי אומר שבר כוזיבא של הבבלי הוא איש שונה שבמקרה יש לו את אותו שם ובמקרה גם מציין‬
‫את העניין המשיחי‪ .‬לעומת זאת בתלמוד הירושלמי זה בר כוזיבא מתקופת רבי עקיבא‪.‬‬
‫לפי תלמוד בבלי לא היה דבר כזה שנקרא בר כוכבא‪ ,‬המרד הזה לא היה ולא נברא‪.‬‬
‫לפי ירושלמי המשיחות היא בדרך הטבע‪ ,‬המשיחיות היא שהמשיח משחרר אותנו מעול העמים‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬אז על מה חרבה ביתר אם לא התקיים מרד?‬
‫בבלי (רבי יוחנן)‪ -‬אכן נחרבה‪ ,‬אבל לא בגלל מרד‪ .‬אלא היא נחרבה במסגרת מרד החורבן‪ .‬היא לא‬
‫נחרבה שני דורות אחרי חורבן הבית‪ ,‬אלא בהמשך למרד חורבן הבית‪.‬‬
‫אז למה חרבה ירושלים? קמצה ובר קמצה‪ .‬מי אשם בחורבן? הכהן הגדול שלא קיבל החלטה‪.‬‬
‫הבבלי מתנגד למרד החורבן ולמרד בר כוכבא‪ -‬שניהם לא התרחשו‪ .‬בירושלים הייתה מלחמה‪,‬‬
‫חורבן שהתפתח מהסיפור של בר קמצה‪.‬‬
‫אז מה הסיפור של ביתר לפי הבבלי? בביתר היה מנהג‪ :‬כשהיה נולד תינוק היו נוטעים לכבודו עץ‬
‫ארז וכשנולדה תינוקת נטעו עץ שיטה וכשהתחתנו היו לוקחים ענפים מכל עץ ועושים ממנו חופה‬
‫זה מסמל המשכיות‪ .‬זו לא הלכה‪ .‬יום אחד נוסעת ברחובות ביתר בת המפקד‪ /‬הקיסר שהיה‬
‫בישראל‪ .‬וקרה מקרה שנשבר אופן המרכבה בביתר‪ ,‬ובאופן טבעי ביותר החיילים של האופן לקחו‬
‫עץ בחצר הקרובה ועקרו את העץ כדי לתקן‪ ,‬באופן הכי טבעי‪ .‬ראו את זה היהודים והתנפלו חיילי‬
‫בר כוכבא ששברו להם את העץ‪ .‬ואז הקיסר שלח למלך הרומאי איגרת שאומרת שהיהודים מרדו‬
‫בו‪ .‬ואז הרומאים הגיעו לביתר ושפכו דם‪ .‬אז זה לא היה בעקבות מרד או מלחמה אלא מדבר הזה‬
‫שקרה‪.‬‬
‫עד כדי כך מתנגד הבבלי למרד‪ ,‬כי אם היה מרד שכל הרבנים תומכים בו ורק חכמי בבל לא באים‬
‫זו בושה וחרפה שחכמים של בבל לא תומכים במשיח‪ .‬לא יכול להיות שיהיה משיח עכשיו‪ ,‬כי לפי‬
‫בבל בתקופה הזו ישראל היו בגלות ואסור להרים את הראש בגלות‪.‬‬
‫ע"מ ‪ ,30‬מקור ‪ -15‬רמב"ם‪:‬‬
‫להלכה – איך יבוא המשיח?? אל תחשוב שהמשיח צריך לעשות ניסים‪ -‬אין הדבר כך‪ .‬רמב"ם‬
‫מתאר את רבי עקיבא כנושא כלים של בר כוכבא והוא פרסם שבר כוכבא הוא מלך המשיח‪.‬‬
‫ושגדולי החכמים מינו את בר כוכבא למשיח הם לא בדקו אותו (הבחינה של משפט צדק)‪.‬‬
‫בחזקת שהוא משיח‪ -‬אדם ששומר מצוות‪ ,‬נלחם במלחמות ה'‪ ,‬מצליח וכו'‪ -‬תתמכו בו‪ .‬אם יפו‬
‫ליפול‪ .‬מה שחשוב כאן‪ -‬שהמשיח יהיה מדרך הטבע‪.‬‬
‫מקור ‪ :16‬רב אחר סותר את הרמב"ם‪ -‬הרמב"ם הולך לפי ירושלמי והוא הולך לפי בבלי שהמשיח‬
‫צריך להיות מדרך הטבע‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ -‬שיעור ‪22/3/17 -13‬‬
‫ע"מ ‪ 30‬מקור ‪ :15‬לפי תלמוד ירושלמי‪ ,‬כפי שהוא מתאר את בר כוכבא‪ ,‬למרות תוצאות הטרגיות‬
‫שבר כוכבא מת מחטאיו‪ -‬הגאולה העתידית (המשיחיות) היא דבר שנעשה בדרך הטבע‪ .‬לפי‬
‫התפיסה הירושלמית‪ ,‬המשיח הוא בשר ודם עם יכולותיו וחולשותיו‪ ,‬המשיחיות היא ארצית‬
‫בדרך הטבע‪ .‬אם רבי עקיבא (גדול התנאים) ראה בבר כוכבא המשיח‪ ,‬התפיסה הזאת אמורה‬
‫להתאים גם לדורות הבאים‪.‬‬
‫מקור ‪ -15‬רמב"ם הלכות מלכים‪ :‬מלך המשיח הוא לא אדם שמחייה מתים‪ ,‬שעושה דברים מעל‬
‫הטבע‪" .‬נושא כליו" הרמב"ם מפרש‪ ,‬אולי לפי מדרש‪ ,‬שרבי עקיבא היה נושא כליו של בר כוכבא‬
‫או שפשוט תמך בו‪ .‬ורבי עקיבא אמר על בר כוכבא שהוא המשיח‪ .‬יש הרבה רבנים‪ ,‬אבל לא כולם‬
‫גדולים (לא מבחינת חכמה‪ ,‬אלא שיש להם יכולות ציבורית להחליט בהחלטות ציבור)‪ ,‬רבי עקיבא‬
‫וכל חכמי דורו חושבים שהוא מלך המשיח עד שעשה חטאים‪.‬‬
‫לסיכום הרמב"ם קובע לדורות‪ -‬המשיחיות‪ :‬למרות הטעות של רבי עקיבא וחכמי דורו‪ ,‬יש להבין‬
‫שזו טעות בזיהוי האדם ולא בחשיבה האומרת שהמשיח יהיה אדם בשר ודם בדרך הטבע‪.‬‬
‫"ועיקר הדברים ככה " הרמב"ם מסכם‪ :‬המשיח חייב להיות מבני דוד‪ .‬המשיח חייב להיות אדם‬
‫דתי‪ -‬אבל לא כתוב שהוא הופך להיות רב גדול (כמו בר כוכבא שהיה גנרל ורבי עקיבא ראה בו‬
‫כפוטנציאל)‪ .‬אדם עם נתונים ראשוניים‪ -‬דתי וגנרל (נלחם במלחמות ה') הוא בפוטנציאל להיות‬
‫משיח (יש לשים לב שהוא בפוטנציאל‪ ,‬עדיין לא משיח)‪ .‬הוא צריך לבנות את בית ה' (מקדש) וכל‬
‫ישראל יתקבצו מהגלויות‪ -‬זה בהחלט משיח!‬
‫שורה אחרונה‪" -‬אם עשה והצליח ‪ ..‬במקומו"‪" -‬במקומו" בנה מקדש או איפה שהמשיח גר או‬
‫איפה שהמקדש אמור להיות – בירושלים‪.‬‬
‫מקור ‪ -16‬הראב"ד‪ :‬מביא ציטוט מהרמב"ם ואז הוא מצטט את החכמים הבבלים (שמופיע‬
‫במקור ‪ -6‬תלמוד בבלי‪ :‬המילה "באריחו" לפי רבי אליעזר רחיים אבן רחיים שכל הצרות של‬
‫ישראל יהיו על צווארו של המשיח‪" .‬באריחו" לפי הריח ידע המשיח לשפוט מי צודק ומי לא‪.‬‬
‫הבבלי אומר שהמשיח יהיה על טבעי‪ .‬בר כוכבא בעצמו אמר שהוא המשיח‪ .‬ויש עוד דבר למשיח‪-‬‬
‫צריך שיהיה למשיח חוש שישי‪ ,‬ראו שאין את זה לפי שאין לו כוחות על טבעיים)‪ .‬שאומרים‬
‫שהמשיח יהיה על טבעי‪ .‬אומר הראב"ד‪ :‬אמנם אתה רמב"ם הולך לפי ירושלמי שאומר שהמשיח‬
‫יהיה בטבע‪ ,‬אבל התלמוד הבבלי אומר (שזו גם התפיסה החרדית‪ -‬אין חצי משיח‪ ,‬שליש‪ -‬אלא‬
‫באופן שלם‪ -‬יבוא בבום) שהמשיח יגיע באופן על טבעי‪.‬‬
‫מקור ‪ -18‬הרב שלום דב‪ :‬גם אם כל כנסת ישראל וכל ישראל צדיקים‪ ,‬הגאולה שלנו לא תהיה‬
‫בכוח הטבע‪ ,‬אלא באופן על טבעי‪ .‬מי שמחזיק בתורה ומצוות לא יכול להיות משיח‪ .‬זו הגישה‬
‫החרדית‪ .‬הציונות לא תביא גאולה‪ ,‬אלא הגאולה היא משהו על טבעי‪.‬‬
‫מקור ‪ -19‬הרב יצחק יעקב רבינוביץ‪ :‬מה שאנחנו עושים עכשיו (ההתיישבות בארץ) זה מה שעשה‬
‫בר כוזיבא "כוזביות" הוא אכזב‪ .‬בתוצאה של בר כוכבא זה משחק לטובת החרדים‪ ,‬כי תוצאתו‬
‫הייתה אסון! הציונים שאומרים שגאולה צריכה להיות עם התיישבות‪ ,‬ולא רק מלחמות זה יוביל‬
‫לאסון‪ ,‬המשיח חייב לבוא רק בדרך על טבעית‪ .‬זה כמו מקור ‪ 18‬רק שהתפיסה יותר חרדית‪.‬‬
‫מקור ‪ -20‬הרב מינצברג‪ :‬מה שהיה עם הטורקים‪ ,‬שגם אם יקום מלך טורקיה וכל אומות העולם‬
‫ויתנו לעם ישראל להקים מדינה בישראל‪ ,‬כמו שהיה בגלות השנייה שעלינו ברשות של מלך כורש‪,‬‬
‫אז למרות האישור של כל העולם‪ -‬זו לא הגאולה‪ .‬אפשר לעלות לישראל‪ ,‬אבל זו לא תחשב גאולה‪.‬‬
‫"רק אליה וקוץ בה נחשבה"‪ -‬לעלות לישראל זה נחמד‪ ,‬אבל לא נחשב לגאולה‪.‬‬
‫מקור ‪ -21‬מאמר שלושת השבועות‪ -‬הרב יואל משה סטמ‪ :‬תארו לכם שכל חברי הממשלה היו‬
‫מהחכמים הגדולים‪ ,‬מגדולי התנאים‪ .‬גם אם התנאים ישבו בממשלת ישראל (לדמיין שרבי עקיבא‬
‫יהיה ראש ממשלה) זה לא יעזור‪ ,‬המשיח יהיה משיחי‪ -‬על טבעי‪.‬‬
‫עכשיו הוא מתייחס לרמב"ם‪ -‬מה שכתב הרמב"ם יש הבדל בין מחיה מתים שזה מעל הטבע אבל‬
‫כן צריכות להיות לו תכונות שיהיה איש פלאי – לא ניסים של מחייה מתים אלא דברים על‬
‫טבעיים שיותר מתאימים למציאות שלנו‪ .‬כל הגויים יתפלאו מנפלאות המשיח‪ -‬יותר ממשה ויותר‬
‫משלמה המלך (שמלכת שבא הייתה באה אליו)‪ .‬הגאולה היא לא תחיית המתים זה שלב לפני‪.‬‬
‫עד כאן זה היה הצד החרדי‪.‬‬
‫הצד הנגדי הוא כאן‪ :‬לגאון מוילנא הייתה תפיסה גאולתית ציונית‪.‬‬
‫מקור ‪ -22‬גאון מוילנא‪ -‬קול התור‪ :‬הסימנים הראשונים של הגאולה‪ -‬קיבוץ גלויות וישוב ארץ‬
‫הקודש‪ .‬התעוררות מלמטה‪ -‬שאנחנו מתעוררים ועושים מעשה מלמטה של התיישבות‪ ,‬זה לא‬
‫קורה בבום אלא מתחיל מדרך טבעית‪ .‬כמו בימי עזרא‪ ,‬ואח"כ יבוא משיח בן דוד‪ .‬אחרי שנקים‬
‫את המסגרת המעשית בדרך הטבע מדינה התיישבות אז יבוא המשיח‪.‬‬
‫מקור ‪ -23‬הרב צבי הירש קאלישר‪ :‬מי שאומר שהגאולה צריכה לבוא בבום שמישהו בא‬
‫מהשמיים‪ -‬הוא כופר!! כי חז"ל אומרים – שהגאולה תתרחש לאט‪-‬לאט‪ ,‬צריך לבנות אותה‪.‬‬
‫מקור ‪ -24‬רב מזרחי אבל בבסיס של הגאולה היא מעל הטבע! זה לא תלוי בנו‪ ,‬מייסד המזרחי לא‬
‫חושב כמו רבני חובבי ציון‪ ,‬הוא רואה במדינה כמקום מקלט בראיה מעשית שניתן לגור כאן ולא‬
‫בראיה גאולית‪ .‬יישוב א"י זה לא הגאולה‪ ,‬אבל כן – תבואו לישראל‪ .‬כל המטרה של הציונים היא‬
‫להטיב את מצב ‪ .‬מצד אחד תבואו לישראל הוא כמו הציוני מצד שני זו לא הגאולה‪ .‬אני בעד‬
‫הציונות אבל אני נגד ראיה זו כגאולה‪.‬‬
‫שיעור ‪29/3/17 -14‬‬
‫הרב ריינס לא רואה בציונות גאלה‪ .‬המזרחי הייתה תנועה ציונית פרקטית‪ .‬התנועה הציונית‬
‫הזאת לא דיברה על מושג של גאולה‪ ,‬אלא על א"י כמקום של היהודים‪ ,‬הפתרון לעם היהודי‪.‬‬
‫הפועל המזרחי היה יותר קרוב לפן גאולתי‪ ,‬כפי שמקובל בציבור הדתי‪ .‬אבל בסוף הם התאחדו‪.‬‬
‫הגישה השנייה‪ -‬הקץ המגולה (שרואים בעיניים שמתחילים ליישב את הארץ)‪ .‬הגאון מוילנא פיתח‬
‫אותה ב מאה ה ‪ .18‬הוא אמר לתלמידיו שאנו נמצאים בזמן הגאולה‪ ,‬והביטוי המעשי לגאולה הוא‬
‫הקמת מדינת ישראל‪ -‬ישובים חקלאות וכו'‪ .‬הקץ המגולה‪ -‬שהרי ישראל יתנו את פרים= חקלאות‬
‫יהודית‪ .‬התיישבות בארץ‪ .‬הגאון מוילנא שלח את תלמידיו לישראל‪ .‬זו התפיסה של הגאון‬
‫מווילנא‪ .‬הרב קוק למד בוולוז'ין‪ ,‬הוא אימץ את הגישה של הגאון מוילנא‪.‬‬
‫‪ .25‬הראי"ה קוק‪ :‬ההתנערות מעפר‪ ,‬תחילת הגאולה‪ ,‬היא בהשתדלותנו אנחנו יכולים להשתדל‬
‫ולהתחיל אותה במו ידנו‪ .‬הליכות היסטוריה‪ -‬תהליכים היסטוריים שהם בדרך הטבע‪ ,‬שאנו‬
‫יכולים להשתלב בהם‪ .‬יהיה גם שלב שמימי‪ ,‬נכון שהגאולה השלמה קשורה גם בתהליך שמימי‬
‫שאליהו הנביא ומבשר‪ .‬אבל ההתחלה היא ע"י הטבע‪ -‬שאנחנו עושים את ההשתדלות להקים‬
‫ישובים בישראל‪.‬‬
‫אורות קכב‪-‬קכג הרב קוק‪ :‬הרב טוען טענה חרדית‪ -‬שהציונים חוטאים‪ ,‬כופרים‪ ,‬ואיך אנשים‬
‫כאלה רשעים בתפיסה המחשבתית פושע להכעיס‪ -‬הם יודעים שזה אסור ובכל זאת הם עושים את‬
‫זה‪ -‬קיום תורה ומצוות קשור לגלות אבל עכשיו אפשר לעזוב את זה וללכת להקים את מדינת‬
‫ישראל‪ .‬אלה יהיו מנהיגים?? אבל‪ ,‬זה שיש להם את הדחף לעלות לישראל וליישב אותה‪( -‬הרצל‬
 ‫היה כופר‪ ,‬אפילו ביקש להתנצר) הם יש להם נשמה גבוהה‪ ,‬כי הם מהפכניים‪ ,‬כי הפתרון להיות‬
‫עם בפני עצמו‪ .‬עצם הרעיון להיות עם בפני עצמו ולא להתבולל – זו מהפכה‪.‬‬
‫זה שהם רוצים לעורר את האומה היהודית בארצה‪ -‬זה דבר של קודש‪.‬‬
‫שורה רביעית‪ -‬אחד הסימנים למשיח היא שתהיה הרבה חוצפה‪ -‬לעשות דברים נועזים כנגד‬
‫הנורמה‪.‬‬
‫משפט אחד לפני השורה האחרונה‪ -‬הם מתחילים את המהפכה הלאומית‪ ,‬אבל זה לא יכול‬
‫להישאר המהפכה היהודית בלבד כי בסוף הגאולה צריכה להיות בעלת תוכן המבוסס על היהדות‪.‬‬
‫חזון הגאולה ע"מ קה‪ ,‬הרב קוק‪ :‬אם ניקח את המוסר של אותם הכופרים ופריצים שבאו ליישב‬
‫את ישראל‪ -‬יש להם מוסר מאוד גבוה‪ .‬אין באותם מתיישבים ראשוני‪ ,‬הכופרים‪ ,‬את העברות‬
‫גזילה‪ ,‬גניבה וכו'‪ -‬כי יש מוסר גבוה‪ .‬ניתן להיות עם דלתות פתוחות בלי לפחד‪.‬‬
‫הגאולה היא לא רק שלנו אלא של כל העולם‪ -‬אנחנו מביאים את המוסר לכל העולם‪ .‬אמנם הם‬
‫כופרים‪ ,‬אבל במוסר האנושי הם נותנים דוגמא‪.‬‬
‫מי חשב?! למתיישבים יש וועד‪ ,‬הוועד קובע מה יהיה‪ .‬הוועד שמנהל את הקיבוץ בלי קבלת שוחד‬
‫ובלי קבלת שלמונים למרות שהם מקבלי החלטות‪ .‬בגלות‪ ,‬שם הדברים היו מושפלים‪ .‬בגלות‬
‫היהודי נהג ברמאות כלפי הגויים‪ .‬מאחורי הגלות‪ ,‬גרמו לרפואה האנושית והחזירו את קדושת‬
‫ישראל הבסיסית שהיא דרך ארץ קדמה לתורה‪ .‬מחזירים את המוסר‪ ,‬כי הגלות גורמת לנו לשתות‬
‫מדרך הישר‪.‬‬
‫ע"מ ‪ -33‬עמ רא‪ -‬רב ‪ :‬הרב קוק סנגור של המתיישבים הראשונים למרות שהיה בניהם פער בתורה‬
‫ומצוות‪ .‬הם בונים את אי לא כי כתוב בתורה שהארץ צריכה להיות שלנו‪ ,‬אלא מבחינה שהם‬
‫מאמינים שישראל זה מקום טוב ליהודים‪ .‬למרות שהם לא באים מהמקום הדתי‪ ,‬אבל החלק‬
‫שלהם בבניין הלבנים הראשונות שייך להם‪ .‬כלל מה שהם עושים‪ ,‬בסופו של דבר זה קודש‪.‬‬
‫אורות התשובה סיז‪ :‬עצם ההתעוררות הלאומית ולא הרצון להתבולל‪ ,‬תהליך ההתיישבות של‬
‫אנשים כופרים פרנציפ‪ ,‬אבל זה שהם רוצים לחזור לישראל ולא להתבולל זו התחלה של תשובה‪.‬‬
‫זה בניגוד לחשיבה הקודמת‪.‬‬
‫מקור ‪ . 26‬הרב צבי יהודה כהן קוק‪ :‬לא כעונש‪ ,‬אבל היה ניתוח כואב מאוד של העם ע"י הגרמנים‪.‬‬
‫הם כ"כ מעורים בגויים בגלות עד שה' חייב לגרום לשפיכות דמים‪ .‬בגלל שהיהודים התערבבו‬
‫בגויים והחרדים אמרו לא לעלות לישראל‪ -‬העלייה לא"י הייתה חייבת להיות כרוחה בניתוח כואב‬
‫מאוד‪.‬‬
‫הרב אליהו אביחיל‪ -‬ברגע שהתחילה הגאולה במשמעות הדתית זה בלתי הפיך‪ .‬אם ה' החליט‬
‫שמתחילה גאולה בדרך הטבע זה בלתי הפיך‪ .‬ההנהגה האלוקית מראה לנו סימנים שמתחילה‬
‫הגאולה‪ -‬אין לנו מה לעשות‪ ,‬הגאולה התחילה‪ .‬ברגע שהתחיל הקץ המגולה (כי מי חלם שתהיה‬
‫א"י??) אי אפשר לחזור אחורה‪ .‬ה' נותן לנו את היכולת לבנות ולהקים‬
‫מקור ‪ 28‬ביניים‪ -‬בין התפיסה החרדית‪ ,‬לציונים הכופרים שתהליך ההתיישבות זו התחלת חזרה‬
‫בתושבה‪ ,‬כאן יש דעה באמצע‪ :‬הרב קוק היה משוכנע שאנחנו בתחילת הגאולה‪ ,‬אבל דבר אחד לא‬
‫חזה הרב קוק והוא השואה‪ .‬ההתיישבות זה דבר גלוי שמדבר על תחילת הגאולה‪ ,‬גם אם יש את‬
‫תהליך הגאולה – תלמידי הרב קוק אומרים א‪ .‬אני לא כופר באפשרות שזו תהיה הגאולה‪ ,‬אבל זה‬
‫עדיין יהיה הפיך‪ .‬אם נהרוס את המדינה כל הגאולה הזאת תיהרס‪ .‬זה הפיך‪ .‬הראיה לכך היא‬
‫הטעות של רבי עקיבא‪ ,‬שטעה שבר כוכבא הוא משיח‪.‬‬
‫יש כאן פוטנציאל‪ ,‬אז בואו נעשה את הדברים הנכונים‪ .‬אבל אף אחד לא הבטיח לך שזה בלתי‬
‫הפיך ושזו הגאולה‪ .‬זה פוטנציאל יפה‪ ,‬אבל לא בטוח שלא נפספס‪ .‬גם בר כוכבא היה פוטנציאל‪,‬‬
‫אבל בסוף פספסנו‪ .‬הגאולה תלויה במעשנו‪ .‬ראיית שמיים‪ -‬מה אני יכול לעשות כדי לא לפספס‪ .‬ה'‬
‫עושה גאולה‪ -‬איך אתה יודע? למה אתה מתיימר?? את יודע בכלל מה חשבונות שמיים?? אנחנו‬
‫מקווים ויש פוטנציאל אדיר‪ ,‬אבל מי שחושב שהוא יודע מה הקב"ה מחליט ועושה‪ -‬אין לנו לדעת‪.‬‬
‫חשוב להשתדל לשמור על כך‪.‬‬
‫חינוך למורכבות‪ -‬נכון יש פוטנציאל‪ ,‬אבל יכול להיות שבסוף זה לא יהיה‪ .‬לא כמו החרדים‬
‫שאומרים‪ -‬אם הגאולה מתחילה אי אפשר לחזור אחורה‪ .‬הכי קשה להיות בחינוך ציוני כי מצד‬
‫אחד מחנכים לתורה ומצוות אבל מצד שני מחנכים להשכלה‪ .‬הוא אומר הרב‪ ,‬הציונים נותנים‬
‫תשובות מורכבות בניגוד לחרדים‪ ,‬לשמאלנים‪ ,‬דתיים קיצוניים‪.‬‬
 ‫התשובות המדינה היא פוטנציאל‪ ,‬אבל זה לא בכיסנו‪ ,‬זה תלוי במעשים שלנו‪ .‬אם נפספס את‬
‫הפוטנציאל‪ ,‬את ההזדמנות היא לא תישאר‪ .‬היא תצא‪.‬‬
‫לפי הרב קוק – התחיל תהליך‪ ,‬יהיו ירידות כמו השואה‪ ,‬אבל זו התקדמות לגאולה‪.‬‬
‫מקור ‪ 31‬הרב יהודה עמיטל‪ :‬בהתחלה הוא אמר כמו החרדים‪ ,‬התחילה הגאולה וזהו‪ .‬אבל אח"כ‬
‫כשראה מה קורה בישראל הוא שינה את עמדתו‪ ,‬וטען שהגאולה תלויה במעשינו‪.‬‬
‫כל הרבנים האחרונים שהגאולה באה בדרך הטבע‪ ,‬כפי התפיסה של רבי עקיבא שיש פוטנציאל‪.‬‬
‫נושא חדש‪ -‬האיסור לצאת מן הארץ לחו"ל‬
‫אצל חז"ל יש מגבלה הלכתית לצאת מחוץ לארץ‪ .‬אין קשר למשיח‪ ,‬אם אתה גר בארץ תישאר‪.‬‬
‫הסיבה‪ -‬גזרה שגזרו חכמים אחרי מרד בר כוכבא שהיה תהליך ירידה מהארץ בגלל הגזרות‬
‫הקשות‪ .‬לכן רבני ישאל הטילו טומאה על חוץ לארץ‪ .‬טמא משתי סיבות‪:‬‬
‫טומאה‪ -‬הגויים היו קוברים בצורה לא טובה‪ ,‬היו קוברים בלי מצבות ואז אם היית הולך‬ ‫א‪.‬‬
‫על מקום של טמא מת ואתה מביא את הטומאה הזו לארץ‪ .‬הוא נחשף לטומאת מת‪.‬‬
‫טומאה רוחנית‪-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שיעור ‪5/4/17 -15‬‬
‫אנחנו חוזרים קצת לנושא הקודם‪:‬‬
‫ע"מ ‪ ,33‬מקור ‪ 29‬הרב בניין זילבר‪ :‬יהודי חרדי גר בבני ברק‪ .‬הוא הולך בין שתי הגישות‪:‬‬
‫דתית ציונית מתחלקת לשתיים‪ :‬תחילת הגאולה‪ ,‬אבל זה תלוי בנו זה טבעי אנחנו עושים‪ .‬וצד‬
‫שני זה תלוי בנו וזה יכול להתהפך‪ .‬והחרדים אומרים שזה על טבעי‪ ,‬גדול מאתנו‪ ,‬לא קשור‬
‫אלינו‪.‬‬
‫אנחנו לא יודעים להגדיר דברים אנחנו בהתחלת הגאולה או בהתחלה בהתחלה של הגאולה‬
‫מצד שני הוא אומר אנחנו לא אומרים שאסור לעלות לא"י‪ .‬הוא לא יודע להחליט כי הוא לא‬
‫אחראי על הגאולה אבל מצד שני גם לא להישאר בגלות‪ -‬אני לא יודע‪ .‬אני יודע דבר אחד‪,‬‬
‫הלכה‪ .‬כשיש דברים ברורים והלכות אני יודע להגיד‪ ,‬זו המקצועיות שלי אבל לדון בתפיסות‬
‫עולם משיחיות אני לא יודע להחליט‪ ,‬בואו נראה מה יהיה‪ .‬זה חידוש כי הוא לא כמו השיטה‬
‫החרדית החד משמעית‪.‬‬
‫ע"מ ‪ 30‬רב אמריקאי‪ -‬ליטאי‪ :‬יש דורשים לשבח כל מה שקרה במדינת ישראל‪ .‬הציבור הדתי‬
‫לאומי רואה בזה כתהליך הגאולה‪ .‬למה? כי אחרי ‪ 2000‬שנות גלות יהודים מתחילים לעלות‬
‫לארץ‪ ,‬זו הגאולה‪ .‬ויש שטוענים אחרת‪ ,‬כמו סטאמר שטוענים שא"י וההתיישבות היא מעשה‬
‫שטן‪ .‬אז יש שאומרים ככה ויש ככה‪ .‬ומה אומר הרב פיינפלד? אני לא יודע מה להגיד‪ ,‬זו לא‬
‫הלכה כי הלכה פותחים גמרא יודעים מה יש‪ ,‬זה לא ויכוח הלכתי טהור‪ .‬זה יצא ממסגרת של‬
‫הלכה שניתן לבדוק בתורה‪ .‬כמו הקודם הוא טוען‪ .‬האם המדינה זה חסד דבר טוב של תחילת‬
‫גאולה או מעשה שטן?? אנחנו לא רוצים להחליט‪ ,‬אני יכול ללמוד דברים שיש בהלכה‬
‫ובספרים אבל דברים שמימיים צריך רוח הקודש ונבוא‪ -‬מה שאין לנו‪ .‬כי לימוד תורה זה שכל‬
‫אנושי‪ ,‬הבנה של כל אדם בתורה זה לא שמימי‪ .‬הדבר נשאר בספק עד שיבוא מישהו רציני עם‬
‫רוח הקודש שיסביר מה קורה למעלה‪ -‬אז הוא כמו סאטמר גישה חרדית אבל יותר מתונה‬
‫שאומרת אנחנו לא נחליט מה יהיה‪ ,‬עיניני מעלה‪.‬‬
‫האיסור לצאת מהארץ‪ -‬נושא חדש‪:‬‬
‫תוספתא‪ -‬מקור תנאי שנאמר אחרי מארד בר כוכבא שקרה תהליך של עזיבה מהארץ יהודים‬
‫אמרו בואו נעבור לבבל יש קהילות דתיות עם אוטונומיה דתית ולא מגבילה כמו הרומאים‬
‫שהיו מגבילים‪ ,‬שנשאר מחוץ למשנה‪ .‬חלק מתוספתא זו ברייתא‪ .‬הסתוספתא זהה למשנה‪.‬‬
‫תוספתא מחולקת לפי החלוקה של המשנה אחרי שכל החומר הזב נשאר בחוץ הוא מחולק‬
‫לפי אותו עיקרון של שישה סדרי משנה‪.‬‬
‫תוספתא פרק ה'‪ :‬אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים‪ -‬הרמב"ם גרס שאפילו עיר שכולה עובדי‬
‫כוכבים‪.‬‬
 ‫מי מעוניין לגזור את הגזרה לא לצאת מהארץ? חכמי ישראל שתפקידם לשמור את‬
‫האוכלוסייה בארץ‪ .‬אבל יש בארץ יוקר מחיה וקשה לך להתפרנס‪ -‬תצא‪ .‬אמר רבי שמעון בר‬
‫יוחאי‪ -‬אדם שאין לו מספיק לשלם עבור אוכל דברים בסיסיים אז שיצא‪ ,‬אבל מי שיש לו כסף‬
‫וזה פי שתיים יותר יקר תישאר כאן כי עדיין יש לך אמצעים להתמודד עם זה‪ .‬אמר רבי‬
‫שמעון‪ -‬מגילת רות נסיכי יהודה עזבו‪ ,‬היה לו היתר לעזוב כי היה רעב בארץ‪ .‬כי כמו שאמרנו‬
‫לפניכן מבחינה הלכתית יבשה אין לך כסף צא מהארץ ובכל זאת קיבל עונש איך זה? כל מי‬
‫שנשאר בארץ היה חי אבל הנסיכים שברחו מתו – כי אנחנו מצפים ממנהיגים להתנהג‬
‫בהתאם ושלא הם הראשונים שיצאו וישאירו את כל העם מאחור‪ .‬זו לא דוגמא‪ .‬אז ראינו‬
‫היתר אחד לצאת לחוץ לארץ‪ -‬כשאין לך מספיק אוכל תצא כי אין מצווה למות בארץ‪.‬‬
‫מקור ב'‪ -‬גמרא בעבודה זרה מקור תנאי‪ :‬תניה מילת פתיחה של ברייתא‪ -‬הולכים ליריד של‬
‫עובדי כוכבים וקונים מהגויים שפחות‪ ,‬כרמים וכו'‪ .‬וקונה מהם שיהיה אישור משפטי של הגוי‬
‫כדי שחס ושלום הגוי לא יכחיש‪ .‬לא בית דין דתי‪ -‬כי הגויים לא אכפת להם מבית משפט זה‪.‬‬
‫מציל מידם= רכוש שהיה שייך ליהודים‪ .‬אם מי שקנה את זה הוא כהן ויש לו בעיה לצאת לחוץ‬
‫לארץ‪ ,‬כהן שקונה את הדברים האלה למרות שהוא כהן הוא יכול לאת לחוץ לארץ למרות שאמרנו‬
‫שיעור קודם שחו"ל זו טומאה‪.‬‬
‫בשדה שהיה בו קבר אחד ותוך כדי חרישה פיזרו את עצמות המת בשדה‪ -‬זו לא טומאה ‪ 100%‬זה‬
‫מדרבן‪ .‬להיכנס ממש לבית קברות ש‪ 100%‬אתה דורך על קבר‪ -‬אסור‪.‬‬
‫מותר לכהן לצאת לחוץ לארץ‪ -‬טומאת אר העמים שתי סיבות‪:‬‬
‫מי שיצא לחול עלול להיטמא בחול כי בחול לא סימנו קברים‪ .‬אז אם כהן יוצא לחוץ לאר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רוחנית‪ -‬בחול יש פולחנים של עבודה זרה שנגדו באופן מובהק את היהדות‪ .‬שכאשר אתה‬ ‫‪.2‬‬
‫נחשף לזה זה מחשב אותך לטמא טומאת מת‪.‬‬
‫אז מתי יוכל לצאת? הכהן יכול לצאת לחוץ לארץ (גם ישראל) כדי ללמוד תורה‪ ,‬הרי אין בארץ‬
‫ישיבות ‪ -‬אז אם אתה רוצה ללמוד בישיבה גדולה וטובה בחול‪ -‬תלך‪ .‬הדבר השני‪ -‬למצוא אישה‪.‬‬
‫אבל היום כשלא חסר בארץ ישיבות‪ -‬אין היתר לצאת לחול‪.‬‬
‫רבי יוסי אומר‪ -‬מותר לצאת לחול גם אם יש ישיבות בארץ אבל בחול יש ישיבה מיוחדת בחול‪.‬‬
‫הוא מביא הלכה שנהגו בפועל‪ :‬מעשה ביוסף הכהן‪ ,‬והדגש על הכהן‪ .‬שאחד מחכמי ארץ ישראל‬
‫הלך לגור בצידון ותלמידו הכהן הלך אחריו‪ .‬וההלכה לפי רבי יוסי‪ ,‬אם הוא צריך רב מסוים שיצא‬
‫לחול‪ .‬בתקופת רבי יוסי אין מקדש‪ ,‬אז מזה חשוב? כי גם אם אין בית מקדש צריך לשמור על‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫כשאין מה לאכול‬ ‫‪‬‬
‫ללמוד תורה‬ ‫‪‬‬
‫למצוא אישה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההלכה לפי רבי יוסי‪ -‬אם יש ישיבות בארץ ורוצה ללמוד בחול מותר‪.‬‬
‫יש משפט נוסף חשוב‪ -‬אתה יכול לצאת מכל הסיבות הנ"ל אבל חייב לחזור‪.‬‬
‫השאלה הבאה‪ :‬מה עם המצוות האחרות? סבתא של מישהו מתחתנת בחול‪ -‬זו מצווה לשמח חתן‬
‫וכלה‪ ,‬אז אסור לצאת?‪ -‬זו השאלה של בעלי התוספות זה לא כמו התוספתא‪ -‬אין היתר לצאת‬
‫לחוץ הארץ מלבד שני המצוות הראשונות כי הן חשובות למה הן חשובות? כי כדי לעשות מצוות‬
‫חייב ללמוד‪ ,‬עם הארץ לא יכול לשמור מצוות אם לא ללמד‪ .‬לימוד תורה הוא בסיס לחיי מצוות‬
‫בעיקר בימהם שאין ספרין כתובים‪ .‬ואישה‪ -‬להתחתן זה בסיס העולם‪ ,‬כי זה מביא לאנושות‬
‫ליישב את העולם ושלא יהיה פרו ורבו‪ .‬זו מצווה בסיסית של יישוב העולם‪ .‬לפי התוספות ניתן‬
‫לצאת רק בגלל שלושת הסיבות (אוכל זה עניין של הישרדות לא בדיוק מצווה)‪.‬‬
‫אומר התוספות בשם מקור גאוני‪ -‬למה חשובות? כי שתי המצוות האלה קלות יחסית‪ .‬החידוש‪-‬‬
‫שתי המצוות האלה קלות אז קל וחומר שלמצוות יותר חמורות ניתן לצאת‪ .‬לשאת אישה לא‬
‫מוגבל בזמן‪ ,‬כי זה לוקח זמן לכל אחד אינדיבידואלי‪ .‬לימוד תורה לא מוגבלת זמן כי זו מצווה‬
 ‫לכל החיים‪ ,‬זו מצווה של כל הזמן‪ .‬אבל ארבע מינים – זה לא שווה כלום‪ ,‬חתונה‪ -‬פספסתי‪ .‬אז‬
‫התוספות מביא דעה חלוקה שמתירה‪ .‬רוב הפוסקים הולכים לפי הדעה הראשונה של התוספות‪.‬‬
‫מקור ג'‪ -‬רב אסי‪ :‬הוא היה חכם בבלי והוא עלה לאי והפך לרבי גדול ראשון האמוראים‪ .‬בבל‬
‫כשהוא חיי הייתה לו אימא זקנה ומבוגרת‪ .‬היא אמרה לו "בעינה טכשיתי" היא רצתה תכשיטים‪.‬‬
‫ובאמת עשה לה‪ .‬ואז היא אומרת בעינה גברה‪ -‬היא רוצה גבר‪ .‬הוא אומר לה גבר לא עושים אלא‬
‫מחפשים‪ ,‬נחפש לך‪ .‬אפשר להבין גם את הבקשה הזאת‪ .‬ואז היא אומרת לו‪ -‬אני רוצה גבר שהוא‬
‫כמוך‪ .‬ואז הוא עושה מהלך‪ -‬עזב אותה ועלה לא"י‪ .‬אבל מה עם האימא??? אז מה אם יש לה בעיה‬
‫נפשית‪ -.‬הוא מקבל הוראה שאימא שלו באה אחריו בא רב אסי לרבי יוחנן דור שני לאמוראים‬
‫גדול‪ -‬אני רוצה לצאת לחוץ לארץ‪ .‬אז רבי יוחנן אומר לו אסור‪ .‬אבל אז רב אסי אומר יש לי סיבה‬
‫לצאת‪ -‬אימא שלי‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ -‬איני יודע‪ :‬גם לא אסור אבל גם לא מותר‪ .‬זה אומר שהוא לא‬
‫ממש מתיר לו‪ ,‬אם היה חושב שמותר היה נותן לו לצאת‪ .‬חיכה עוד כמה זמן רבי אסי ושוב חזר‬
‫לרב שלו ואמר לרבי יוחנן בדיוק אותו דבר‪ -‬אסי אני רואה שדחוף לך לצאת לחול אז תצא‪ ,‬הוא‬
‫לא אומר לו מור אבל אומר לו תחזור בשלום‪ .‬הלך רב אסי לחבר רבי אלעזר‪ -‬האם רבי יוחנן כועס‬
‫עליו בגלל שאני נודניק או שבאמת התכוון? ואז רבי אלעזר שאל מה אמר לך‪ -‬שמברך שאחזור‬
‫בשלום‪ .‬אז אלעזר אומר אם הי הכועס עליך לא היה מברך‪.‬‬
‫עד שהלך חזר שאל וכו‪ -‬שמע רב אסי שאימא שלו מגיעה בתוך ארון‪ .‬משפט החשוב‪ :‬אם הייתי‬
‫יודע לא הייתי יוצא‪.‬‬
‫אם הייתי יודע שהיא באה עם ארון לא הייתי בכלל מעלה בדעתי לשאול אם אני יכול‬ ‫‪.1‬‬
‫לצאת‪.‬‬
‫אם הייתי יודע שהמצב של האימא קשה שהיא הולכת למות אז מלכתחילה לא הייתי‬ ‫‪.2‬‬
‫יוצא‪ ,‬היא קצת הייתה מבולבלת‪ .‬אבל אם הייתי יודע הייתי דוחה עליה לארץ‪.‬‬
‫אז אפילו שלאדם יש סיבה רבני אי לא התירו כ"כ מהר לצאת הסיפור הזה הובא כדי להראות‬
‫כמה חכמי ישראל רצו לצמצם את היציאה מהארץ‪.‬‬
‫השאלה הנשאלת‪ -‬איך רבי אסי עזב את אימא שלו שהייתה מבולבלת והשאיר אותה לבד בלי אף‬
‫אחד שיעזור לו??‬
‫ע"מ ‪ 35‬מקור ה‪ -‬רמב"ם‪ -‬הלכות ממריא ששם יש הלכות כיבוד אב ואם‪ -‬מי שיש לנורים שלו‬
‫דינמציה אלצהיימר וכו'‪ -‬שלב ראשון תעזור להם תזרום איתם כמו שרב אסי זרם אתה בהתחלה‬
‫תכשיטים חתן וכו כי בהתחלה זה לא קריטי‪ .‬אבל אם כבר אי אפשר לטפל בהם יותר‪ -‬כי יש‬
‫לפעמים מצבים שהילדים לא יכולים לעשות להוריהם כמו לקשור אדם‪ ,‬לפי הרמב"ם‪ :‬לא יעלה‬
‫על הדעת שבן יעשה את זה להוריו‪ .‬מה הפתרון? אומר הרמב"ם יעזוב אותם וידאג שיהיה מישהו‬
‫שידאג להם‪ ,‬יש מצבים שצריך להתנתק מההורים כדי שחלילה לא יהיה חוסר בכיבוד הורים‪.‬‬
‫שיעור ‪19/4/17 -16‬‬
‫איסור יציאה לחו"ל‪ -‬ע"מ ‪ 35‬למדנו שיעור קודם עד ט"ו (משהי אמרה שהרבה חוזר על עצמו)‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫לפי חז"ל גזרו טומאה על ארץ העמים‪ ,‬שני סוגי טומאה‪:‬‬
‫פיזית ‪ -‬עניין הקבר‪ .‬ואז כוהנים שבחו"ל עולים על קברים בלי לדעת כי המקום לא מסומן‪ .‬בא"י‬ ‫‪.1‬‬
‫לא היו מצבות אבל בא"י לפי המשנה בא' באדר מציינים את הקברים‪ -‬סימן על הקבר שיש שם‬
‫קבר (לא מצבה אבל סימן)‪ .‬למה דווקא בא' באדר? אחרי החורף שבמהלכו הסימונים נמחקו‬
‫מהגשם‪.‬‬
‫רוחנית ‪ -‬מאחר ובארצות העמים יש אידיאולוגיה של עבודה זרה (פולחנים של חילופי נשים וגברים‬ ‫‪.2‬‬
‫ועוד) אז אדם שחי בחברה יהודית דתית ונחשף לדברים מהסוג הזה זה לא טוב‪ ,‬ולכן אסרו על כך‬
‫שיצאו לחו"ל כדי שלא יושפעו‪.‬‬
 ‫מתי מותר לצאת? כשחכמים התירו‪:‬‬
‫יוקר מחיה‬ ‫‪.1‬‬
‫צרכי מסחר ‪ -‬רמב"ם ירושלמי‪ .‬בתור יבואן צריך לדעת מה הוא קונה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לשאת אישה‬ ‫‪.3‬‬
‫ללמוד תורה‪ -‬למרות שיש ישיבות בארץ אבל הוא רוצה ללמוד אצל רב מסוים בחו"ל מותר‪ .‬אפשר‬ ‫‪.4‬‬
‫ללמוד גם מקצועות בחו"ל שחסרים בארץ‪ ,‬כמו‪ :‬וטרינריה‪ .‬אבל הרמב"ם מדגיש שהוא חייב‬
‫לחזור לארץ‪.‬‬
‫שתי הסיבות שחז"ל אסרו יציאה לחו"ל‪:‬‬
‫הנסיעה הייתה ארוכה מאוד‪ -‬חצי שנה‪ .‬אז הוא לא יישאר לזמן קצר‪ .‬וגם כשירצה לחזור לא‬ ‫‪.1‬‬
‫בטוח יהיו אניות‪ ,‬יש שודדי ים וכו'‪ .‬לכן‪ ,‬אם אין לך סיבה לחזור לארץ‪ ,‬אתה תישאר שם‪.‬‬
‫החשש מהשפעה של הפולחן התפיסה האידאולוגית של חוץ לארץ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫יציאת מצרים‪ -‬איסור חזרה למצרים ע"מ ‪35‬‬

‫יש בתורה ‪ 3‬פסוקים‪ /‬מקורות שמהם משתמע שאסור לחזור למצרים‪:‬‬
‫שמות‪ ,‬פסוק א'‪ .‬מדובר לפני קריעת ים סוף עמ"י מפחדים‪" .‬לא תוסיפו לראותם" שני פירושים‪ :‬אל‬ ‫‪.1‬‬
‫תפחדו מהם‪ ,‬הפירו שהשני אסור ליהודים לחזור למצרים לעולם‪.‬‬
‫דברים‪ ,‬י"ז‪ -‬ציווי המלך "רק לא ירבה לו סוסים" מלך ישראל לא צריך להרבות לעצמו סוסים‪" ,‬ולא‬ ‫‪.2‬‬
‫ישיב העם מצרים למען הרבות סוס" אסור לך לשלוח יהודים שיביאו לך סוסים ממצרים‪ ,‬כי אסור‬
‫לעמ"י לחזור למצרים‪ .‬הכוונה "לשוב בדרך הזה עוד"‪ -‬הכוונה שאסור ממש לשוב למצרים באותה‬
‫הדרך בדיוק שהם יצאו ממנה‪.‬‬
‫פסוק שלישי‪ ,‬ספר דברים‪ ,‬תוכחה‪ :‬חלק מהעונש שעמ"י עושה חטאים ויוצא לגלות "‪.....‬לא תוסיף‬ ‫‪.3‬‬
‫עוד לראותם‪ ..‬לעבדים ושפחות"‪ -‬אחד העונשים החמורים ביותר מחטאי עמ"י הוא שתחזרו למצרים‬
‫ומרוב שיש שם עבדים ושפחות לא ירצו לקנות אתכם שם‪.‬‬
‫מקור ב'‪ ,‬ע"מ ‪ :35‬אומר המדרש "‪ 3‬מקומות הזכיר המקום (הקב"ה)‪ "...‬בשלושה מקרים בהיסטוריה‬
‫שעמ"י חזר למצרים ונענש על כך‪:‬‬
‫ימי סנחריב‪ -‬היו יהודים שרצו לגלות מהמעצמה של סנחריב‪ ,‬גלו למצרים ושם מתו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חורבן בית ראשון ‪ -‬ימי יוחנן‪ .‬הנביא ירמיהו אמר לעמ"י‪ :‬אתם יוצאים לגלות אל תלכו למעצמה‬ ‫‪.2‬‬
‫מצרים‪ ,‬לכו לבבל‪( .‬מקווה שהבנתי נכון אבל העיקרון לא ללכת למצרים‪.)..‬‬
‫בימי טרונינוס‪ -‬מרד התפוצות‪ .‬היו ‪ 3‬מרידות מרד החורבן שנת ‪ ,70‬מרד התפוצות‪ ,‬מרד בר כוכבא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מרד התפוצות‪ -‬יהודי מצרים מרדו ברומאים‪ ,‬טרינוס שהיה ברומא נשלח למצרים להשמיד את כל‬
‫הקהילה היהודית במצרים‪.‬‬
‫הנ"ל הוא מקור האיסור‪.‬‬
‫מקור ‪ -3‬תלמוד ירושלמי מסכת סוכה‪ :‬בתלמוד ירושלמי במקום "יהודה" כותבים "יודה"‪.‬‬
‫אמר רבי יהודה‪ :‬מי שלא ראה את הפאר של הבית היהודי באלכסנדריה לא ראה פאר ישראל מימיו‪.‬‬
‫ומי החריבה‪ -‬מה קרה לקהילה הזאת?‬
‫מקור ד‪ -‬מקור תנאי אותו סגנון‪:‬‬
‫הוא מקדים את חורבן הקהילה לפני ‪ 400‬שנה‪ .‬כי הקהילה אלכסנדריה הוקמה על שם אלכסנדר‪ .‬מי‬
‫הרס אותה? אלכסנדר מוקדון‪ .‬למה נחרבה? יהודים חיו באלכסנדריה במצרים‪ ,‬וכתוצאה מזה נענשו כי‬
‫יש להם איסור לחזור לשם‪.‬‬
‫מקור ה'‪ -‬רמב"ם‪ :‬אדם שחי בחוץ לארץ‪ ,‬אין לזה איסור‪ .‬אבל אסור לחזור לעולם ‪ /‬לשכון בארץ‬
‫מצרים‪ .‬מה גבולות מצרים? ים גדול מערבי= ים תיכון‪ .‬כמגד ארץ כוש= אפריקה‪ .‬כנגד המדבר‪ .‬כל מה‬
‫שנקרא מצרים אסור להתיישב בה‪ .‬מה הכוונה להתיישב? לגור‪ .‬אבל לצורך מסחר אפשרי להגיע לשם‪.‬‬
‫"‪...‬ואלכסנדריה עיקר האיסור" מאיפה הביא את זה מהמקור הקודם‪.‬‬
 ‫הלכה ט‪ -‬רמב"ם‪ :‬מותר לחזור למצרים למחסר (פקמטיה= מסחר)‪ ,‬כי זו חזרה זמנית‪ .‬אם אני צריך‬
‫מקום להתאמן בו מבחינה צבאית אפשר להשתמש בשטח במצרים‪" .‬לא תשוב לראותה עוד" אסור‬
‫להתיישב לגור‪ ,‬אבל מבחינה זמנית מותר‪.‬‬
‫הרמב"ם בהמשך "ואין אסור להתיישב שם‪ .‬אדם שמשתקע שם עובר על איסור תורה וצריך להיענש‪,‬‬
‫עונש מלכות‪ .‬איסור משלווה באיסור גופני‪ ,‬העונש הוא מלכות‪.‬‬
‫החלק המעשי של העברייה לחזור למצרים‪ -‬שבאופן מעשי שאתה עם הגוף שלך נכנס למצרים‪ .‬אבל אני‬
‫אומנם עשיתי מעשה פיזי נכנסתי למצרים‪ ,‬אבל לאופן זמני לכן לא עבר על האיסר‪ .‬אבל ברגע‬
‫שמשתקע אתה עובר על האיסור‪ -‬החלק המעשי של האיסור לא קיים‪ ,‬אלא המחשבה של להשתקע‬
‫ברגע זה עובר על האיסור‪.‬‬
‫"ויראה לי שאם כבש מלך ישראל ארץ מצרים על פי בית דין"= מלחמת רשות שקיבל המלך אישור‬
‫רשמי מהסנהדרין‪" .‬שהיא מותרת" – מותר לנו כצבא להיות במצרים‪" .‬ולא הזהיר התורה אלא לשוב‬
‫ליחידי" = אם אני חוזר למצרים כיחידי אני מושפע מהם לרעה מהפולחן שלהם‪ ,‬אבל אם אני בא‬
‫בשלטון צבאי אני תחת הצבא ולא תחת השלטון הצבאי‪ .‬נראה לי = ברגע שהרמב"ם אומר מילים‬
‫אלה‪ ,‬הכוונה היא לדברי נבואה שלו‪.‬‬
‫לפי הרמב"ם ברגע שאדם מגיע למצרים ומשתקע שם לא נענש במלכות‪ .‬האדם אמנם עבר על איסור‬
‫אבל על האיסור הפיזי הוא לא מקבל עונש כיוון שהאדם יגיד בבית משפט שהוא נכנס למצרים‬
‫לתקופה זמנית ואין דרך לדעת אם הוא מחליט להשתקע במוחו‪.‬‬
‫מקור ו'‪ -‬הרמב"ם ספר המצוות‪" :‬לשכון בא"י לעולם" הרב מוסיף מילה חשובה "לעולם" הכוונה‬
‫לתמיד‪ ,‬אין לכם מה לעשות שם‪ .‬אז אם הוא פוסק כך להלכה‪ ,‬בחריפות "לעולם"!!!‪ ,‬אז איך הוא חי‬
‫שם? להלן מס' הסברים‪:‬‬
‫הסבר ראשון של הראשונים‪ -‬מצרים בימי הביניים זה לא אותו עם מצרי שדיברה עליו התורה‪ .‬אותו‬ ‫‪.1‬‬
‫עם מצרי אלילי שעבד עבודה זרה‪ .‬בסופו של דבר מצרים נכבשה ע"י השבטים הערבים‪.‬‬
‫ההסבר הזה לא כ"כ מתקבל‪ ,‬כי הרמב"ם אומר "לעולם" בלי עניין של האנשים שיש שם‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבר שני רבי אישתוריה הפרחי‪ -‬האיסור לחזור לארץ מצרים קיים כשיש ישוב בא"י‪ ,‬לעשות את‬
‫המהלך הזה חזרה (לחזור למצרים) גם אם זה לא בדיוק באותו השביל כשיצאו ממנה‪ ,‬אבל כל עוד אתה‬
‫עושה את הדרך הנגדית‪ ,‬הכוונה לחזור ארץ מצרים‪ ,‬זה איסור‪.‬‬
‫הסבר אחד‪ -‬כל עוד יש ישוב בארץ אסור לחזור מישראל למצרים‪.‬‬
‫הסבר שני‪-‬‬
‫מקור __סמד (ספר מצוות גדול)‪ -‬ההתחלה זה כמו הרמב"ם‪ .‬החלק השני‪ -‬החלק השני אומר אמנם‬ ‫‪.3‬‬
‫אתה הולך לזמן קצר למסחר אבל בסוף יהודים השתקעו שם‪ .‬וגם הרמב"ם ורבנים גדולים השתקעו‬
‫במצרים עשרות שנים‪ .‬אבל יש אומרים שמצרים הקדומה לא קיימת‪ ,‬כבשו אותה‪ ,‬אלא זו מדינה ערבית‬
‫לכל דבר‪ .‬זה תירוץ ראשון‪ .‬ורבי אחר אומר הסבר אחר‪ -‬כשיש מדינה יהודית אסור לחזור למצרים‪,‬‬
‫אבל כשאין מדינה יהודים והיהודים מפוזרים בכל מקום ואין תחליף לארץ כל מקום אפשרי לגור בו‪.‬‬
‫שורה אחרונה‪ -‬למה מותר לרדת (או לעלות?? לא שמעתי טוב) למצרים? כי סנחריב בלבל את אומות‬
‫העולם‪ ,‬סנחריב עמים ממקום למקום‪ .‬אז עוד לפני הכיבוש במוסלמי מצרים כבר לא הייתה מצרים‬
‫כמצרים‪ ,‬אלא סנחריב בלבל אותם עם עמים אחרים‪.‬‬
‫אבל תירוצים אלא לא טובים כיוון שהרמב"ם ציין את המילה "לעולם"‪.‬‬
‫מקור ח'‪ -‬כפתור ופרח ‪-‬יש הרבה איסורים שאנו עוברים עליהם ולא שמים לב‪ ,‬הנכד של הרמב"ם ראה‬ ‫‪.4‬‬
‫אותו חותם על מכתבים "רמב"ם העובר על ‪ 3‬לווים" הרמב"ם ידע את זה‪ .‬מכאן אנו מבינים‪ -‬המציאות‬
‫(בזמן הגלות) חזקה הרבה יותר‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬הרמב"ם היה רופא של מלך מצרים‪ ,‬הרמב"ם ראה את‬
‫היותו שליחות ציבורית לגור במצרים‪ .‬כי חוץ מהרמב"ם היו מלא יהודים במצרים‪ ,‬אז הוא הרגיש את‬
‫הצורך להיות שם כדי להזכיר לכל היהודים שם בגלות שהם חיים באיסור‪.‬‬
‫מקור ‪ ..‬רדב"ז‪ :‬כל התירוצים שניסינו להסביר אינם מספיקים‪ .‬לא הכוונה לשוב דווקא בדרך הזאת כל‬ ‫‪.5‬‬
‫היהודים שהגיעו למצרים בהתחלה לא הגיעו לשם כדי להשתקע‪ ,‬אלא למסחר‪ .‬מסחר הכוונה פרנסה‪.‬‬
‫וברגע שהייתה להם פרנסה השתקעו שם‪ .‬עצם ההגעה למצרים אין בה את האיסור‪ ,‬כמו שאמר‬
‫הרמב"ם‪ .‬עד שאדם מצא מקום של פרנסה בגלות כזאת‪ -‬לך למקום אחר‪ ,‬אי אפשר להגיד כך‪ .‬אמנם‬
‫להשתקע זה איסור‪ ,‬אבל כאן האדם מצא פרנסה‪ .‬אז אין מה לעשות‪ .‬התירוץ כמו הקודם‪ -‬היה אונס‬
‫מכך שהיה רופא המלכות (אמנם לא אנוס עם אקדח) הרדב"ז אומר שגם הוא השתקע שם כי היו שם‬
‫יהודים והציבור היה צריך אותו ללמד תורה‪ ,‬הקים ישיבה‪ .‬רמב"ם היה שם כמנהיג‪ ,‬לא רק רופא של‬
‫המלכים אלא גם של היהודים‪ .‬ובלילה כשסיים את כל העבודה ישב לכתוב את כתביו‪.‬‬
‫שיעור ‪26/4/17 -17‬‬
‫חזרה על שיעור קודם‪:‬‬
‫הרמב"ם היה ער לכך שהוא חיי במעיין סתירה‪ :‬הוא פסק להלכה בספר ‪ )1‬משנה תורה ‪)2‬וספר המצוות‬
‫(שזה ספר יותר משמעותי) סתירה של תרי"ג מצוות ובתוך סתירה זו הוא כולל את הירידה למצרים למרות‬
‫שמה שלא נוהג לדורות לא נכנס למצוות לכן למרות שהוא פסק זאת להלכה הוא חיי במצרים‪ .‬הוא עשה‬
‫כאן גמישות – אם באים למצרים באופן זמני למסחר זה מותר אבל ברגע שהוא מחליט להשתקע זה איסור‪.‬‬
‫לכן מי שמגיע קודם באופן זמני ואז משתקע עונשו יותר קל‪ ,‬כי הוא לא בא מלכתחילה להשתקע‪.‬‬
‫דבר שני למרות שהשתקע במצרים הוא היה אנוס כי היה רופא מלך מצרים בנוסף הוא היה חלק‬
‫מהמנהיגים הרוחניים של הקהילה היהודית הגדולה במצרים‪ .‬נכדו או בנו של הרמב"ם ראה שהוא חותם‬
‫מכתבים – "רמב"ם חוטא בשני לאווים" זה משהו שכתוב בספר "כפתור ופרח"‪ ,‬בספר הוא אומר‬
‫שהמציאות בגלות הייתה הרבה יותר מורכבת ולכן לא שחור לבן‪.‬‬
‫נושא חדש‪:‬‬
‫ע"מ ‪37‬‬
‫מקור א'‪ :‬דברי הקב"ה ליצחק "אל תרד מצרימה"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שכון= תקים שכונה חדש‪.‬‬
‫מדרש רבא הוא מדרש אגדה (על החומשים והמגילות)‪ ,‬הוא לא חובר ע"י אדם אחד‪ .‬תמיד המדרשים‬
‫מתחילים בפתיחה‪ .‬כאן רבי יהודה ועוד אחד פותחים את העניין‪" -‬אחרי ה' אלוקיך תלך ובו תדבקו"‪ -‬איך‬
‫אני יכול ללכת אחרי אלוקים? הרי אין לו גוף הוא לא גשמי‪ ,‬אז איך אני הולך אחריו?‬
‫המשך הפסוק "ובוא תדבקו"‪ -‬אם נתקרב אליו נשרף‪ ,‬הכיסא של ה' בשמיים מוציא אש‪.‬‬
‫אחרי שה' ברא את העולם בששת ימי בראשית הדבר הראשון שהוא עושה בעולם שברא הוא זה לטעת‬
‫עצים‪ .‬אז מזה ובו תדבקו‪ -‬תדבקו במעשים שלו‪ ,‬ברגע שתגיעו לישראל תטעו עצים‪ ,‬תקימו שכונות‪ .‬וזו‬
‫המשמעות למה שנאמר ליצחק‪ -‬תישאר בארץ‪ ,‬תקים אותה‪.‬‬
‫מקור ב'‪ :‬הוא מקור פוליטי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עמרי= היה אבא של אחאב‪ ,‬הוא מלך‪ .‬למרות שאתה לא בשלטון הוא עדיין משפיע‪.‬‬
‫מקור ג'‪ :‬הוא הלכתי ועוד משהו‬ ‫‪.3‬‬
‫יש מצווה בחומש דברים – משוח מלחמה= כהן שלפני מלחמה מושחים אותו במיוחד לפני מלחמה והוא‬
‫הולך איתם ומעודד אותם‪ ,‬רק במלחמת רשות‪ .‬מלחמת רשות אף אחד לא חייב להילחם‪.‬‬
‫מי שבנה בית ולא עשה חנוכת בית משחורר לביתו‪ -‬הכוונה לעורף‪ ,‬מקום שהוא יוכל לשרוד‪ .‬מי שנשא אישה‬
‫בכלל לא מתגייס במשך שנה אחת‪ ,‬אלא אם תפרוץ מלחמת מצווה‪.‬‬
‫אומרת המשנה‪ :‬כל אלה בהגדרה של בנה בית חדש פתורים ממלחמת מצווה‪ :‬אחד הבונה בית חדש‪ ,‬בית‬
‫התבן (=מחסן גדול)‪ ,‬רפת‪ ,‬מרתף לשמירת יין‪ ,‬לעצים‪ -‬גם הוא חוזר לביתו‪ ,‬גם מי שקנה דירה (לא בנה אלא‬
‫קנה)‪ ,‬מי שירש ולא הספיק לממש ירושה‪ ,‬ואחד שקיבל דירה במתנה‪.‬‬
‫גמרא‪ :‬מי שנה בית בחו"ל מחויב לחזור לארץ‪ .‬כי דין חנוכת הבית הוא רק בארץ ולא בחו"ל‪.‬‬
‫מגן אברהם‪ :‬כתב בספר מהמאה ‪ ,17‬אם יש מצווה לחנוך את הבית זה סעודת מצווה‪ .‬מזה לחנוך? זה לא‬
‫כמו מצווה מעשית‪ -‬לתקוע בשופר אז אתה תוקע‪ .‬אז כאן לחנוך הכוונה לשמוח ואיך שומחים? סעודת‬
‫מצווה‪.‬‬
 ‫נושא חדש‪ :‬תקנות וגזרות חכמים משום יישוב א"י‬
‫גזרה‪ -‬משהו שאין איסור מהתורה‪.‬‬
‫תקנה‪ -‬חוקי עזר עירוניים‪ .‬בתורה אין חוק שברמזור אדום צריך לעמוד‪ ,‬אלא אתה מתקן תקנה‬
‫כדי שיהיה טוב לציבור‪.‬‬
‫מקרים שחכמים תקנו או גזרו בגלל חשיבות מדינת א"י‪.‬‬
‫ע"מ ‪:37‬‬
‫אומרת המשנה‪ -‬בבא קמה‪ :‬בהמה דקה= עזים‪ ,‬לא מגדלים עזים במקום מיושב בישראל‪ .‬זו‬
‫תקנה‪ .‬התקנה היא ביחס לא"י‪ ,‬בסוריה מותר ובמדברות א"י שזה מקום לא מיושב‪.‬‬
‫גמרא‪ :‬תנו רבנן מקור מקביל במשנה‪ :‬חוָר שים שבישראל‪ -‬אפשר בחורשה איפה שאין מגורים שזה‬
‫פוגע בשכונה‪ ,‬בסוריה אפשר אפילו בתוך העיר‪ ,‬וגם בחו"ל מותר ביישוב‪.‬‬
‫תניא נוספת‪ -‬מקור תנאי‪ :‬לא מגדלים בא"י אבל במדבר יהודה מותר כי אף אחד לא גר שם‪ ,‬וגם‬
‫בספר עכו‪ -‬הכוונה לגבול של מקום לא מיושב‪.‬‬
‫לא מגדלים בהמה דקה כי זה פוגע בציבור‪ ,‬אבל בהמה גסה מותר לגדל בארץ‪ ,‬למה? כי אי אפשר‬
‫להביא בהמה גסה לארץ לעומת דקה אפשר לייבא מחו"ל‪ .‬תקנה צריכה להיות הגיונית ושמקובלת‬
‫על רוב הציבור‪.‬‬
‫אין שמחה בחג אלא אם כן זה מלווה בבשר ויין‪ .‬מזה בשר? עופות‪ .‬אז אפשר לשחוט כבש = בהמה‬
‫דקה‪ ,‬לחג ולהביא אותה ‪ 30‬יום לפני לחצר שלך בבית ואז לשחוט‪ .‬אז הוא אומר כאן‪ :‬אמנם אסור‬
‫לגדל ביישוב בהמה דקה‪ ,‬אבל ‪ 30‬יום לפני חתונה וחג מותר להביא לבית‪.‬‬
‫אדם שמייבא בהמה דקה‪ -‬הטבח בעל האטליז יכול להביא אותה מיד לשחוט אותה אבל שאחרי‬
‫השחיטה תישאר אצלך מקסימום ‪ 30‬יום ולא יותר‪.‬‬
‫רבן גמליאל‪ :‬קנית בהמות דקות ונשארה עז אחת‪ ,‬אין מה לעשות‪ .‬אז מה אתה עושה עם הבהמה‬
‫הדקה הזאת? תקשור אותה בחדר שינה שלחה‪ ,‬לא כעדר בחוץ בגינה‪.‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬מעשה בחסיד (אדם שנוהג בד"כ לפנים משורת הדין‪ ,‬מקפיד יותר מידי‪ .‬לחומרה) אחד‬
‫שהייתה לו מחלה (גונח בליבו)‪ .‬שאלו רופאים מה התרופה שלו? הוא צריך לשתות חלב ישר‬
‫מהתינוק‪ -‬חלב טרי שלא הרתיחו אותו‪ .‬אז הביאו לו עז וקשרו אותה למיטה‪ ,‬והוא היה יונק ממנה‬
‫מבוקר לבוקר‪ .‬לאחר ימים‪ ,‬נכנסו חברים (=רבנים) לבקרו וכשראו אותו מגדל עז ביטלו את‬
‫הביקור ואמרו‪" :‬הרי חכמים אמרו לא לגדל בהמה דקה‪ ,‬אז איך הוא מעץ לעשות זאת??" לכאורה‬
‫מה הם רוצים?? הוא קיבל הוראה מרופא‪.‬‬
‫איסור מהתורה ניתן לבטל אם מדובר בצרכי רפואה‪ ,‬למה? כי הפה שאסר הפה שהתיר‪ .‬תקנה של‬
‫דברי חכמים יש לה יותר תוקף של איסור תורה‪ .‬כי איסור תורה אומר אסור אבל פיקוח נפש‬
‫דוחה‪ .‬תקנה אין לה הלכות‪ ,‬יש לה כוח הלכתי ופחות היתרים מאשר התורה‪ .‬חכמים עשו תקנה‬
‫בשכל אנושי‪ ,‬כי אם תגדל עז היא תהרוס לא רק לך אלא לכל השכנים‪.‬‬
‫בהמה דקה‪ -‬יעלים‪ ...‬רבי ישמעאל אומר‪ :‬מגדלים כלבים כופרים‪ -‬לא מגדלים כלבים מפחידים אם‬
‫אין שלט וכו'‪ .‬אז איך כאן הוא מתיר כלבים כופרים? כי כלבים שלא נובחים כ"כ חזק וזה אז‬
‫מותר‪ .‬קופים‪ -‬לא הכוונה לקוף רגילה אלא לחיית בית קטנה חמודה ולא מזיקה‪.‬‬
‫למה מותר לגדל חתולים? כי לא רק שהם לא מזיקים הם גם מועילים‪ -‬אוכלים נחשים ועכברים‪.‬‬
‫תקנה נוספת‪ :‬קניתי בית מגוי בא"י‪ ,‬העסקה נעשתה בערב שלב והגוי הולך אחרי שקיבל את‬
‫הכסף‪ .‬ברגע שהוא הולך הוא לא יחזור‪ -‬אז אפילו בשבת מותר לכתוב בא"י שטר קנייה‪.‬‬
‫השתגעתם?? בשבת?? רב אמר במקום אחר‪ :‬תגיד לגוי בשבת שיכתוב לי את השטר‪ .‬אבל אסור‬
‫להגיד לגוי לעשות לי מלאכה‪ ,‬אבל מדרבנן בגלל שמדובר בא"י זה דוחה את האיסור‪ -‬הפה האוסר‬
‫הפה המתיר‪.‬‬
‫תקנה נוספת‪ :‬פעם היה אפשר לקנות את העיר ואז הוא בעל העיר‪ -‬גובה מיסים וכו'‪ .‬את רוצה‬
‫לרכוש את העיר? אין בעיה‪ ,‬תקנה גם את כל הדרכים לעיר כדי שהתושבים לא יצטרכו לשלם‬
‫פעמיים כל פעם שיצאו ויכנסו‪ .‬זה למטרת הנוחות של התושבים‪ ,‬שיהיה להם טוב בעיר‪.‬‬
‫מקור ב'‪ :‬עיר שהיא אלף אמה אסור לעשות בה חקלאות‪ .‬גם באלף אמה אסור לבנות בה‪.‬‬
‫משנה‪ :‬אין עושים שדה= מגרש משחקים פתוח‪ -‬לא הופכים אותו לשדה חקלאי וגם בחלק המיושב‬
 ‫לא עושים חקלאות‪ .‬יש מי שחולק על כך‪,‬‬
‫לפי החכם הראשון‪ -‬לא משנים כלום מהחלקים של העיר‪ ,‬מהשטח הפתוח‪ ,‬והמשטח של הלווים‪.‬‬
‫מקור ג'‪ :‬מותר לטעת עצים ‪ 25‬אמה‪ .‬כי השורשים יכולים לפגוע בשורשים‪ .‬וגם שקמה והעץ הנוסף‬
‫שכתוב שם כי אלה עצים חזקים גדולים עם שורשים שיכולים להרים בית‪.‬‬
‫אבא שאול אמה‪ -‬אילנות סרק הם יוצר מסיבים מאילנו פרי אז תרחיק אותם מהעיר‪.‬‬
‫אם מישהו שם בעיר אילנות כאלה חותכים לו אותם ולא משלמים להם כסף‪ .‬אם נטע את העץ‬
‫ל]פני שהיה עיר קוצצים את העץ אבל נותנים לו כסף‪ .‬אבל אם לא יודעים מי היה ראשון הוא או‬
‫העיר אז קוצצים אבל בלי כסף‪.‬‬
‫כשאמרנו שאלף אמה צריכים להיות נקיים הכוונה שמותר לנטוע עצים אבל אסור לזרוע זרעים‪.‬‬
‫אבל גם את העצים האלה צריך להרחיק ‪ 50‬אמה אם אני לא טועה‪ -‬מהעיר‪.‬‬
‫החלוק של אלף אמה אומרת כך‪ 1000 :‬אמה של יישוב‪ -‬ואז שטח קטן ריק‪ -‬ואז שטח חקלאי קטן‪.‬‬
‫שיעור ‪17/5/17 -18‬‬
‫מקור ד‪:‬‬
‫הקדמה‪ :‬אוצר‪ -‬מלשון אוצר‪ ,‬מחסן‪ .‬איפה‪ -‬משקל‪ .‬הכוונה מרמים במשקל‪ ,‬אנשים שמרמים‬
‫(עושים כסף קל) בכל מיני אפשרויות‪ .‬הכתוב אומר יש מנהג מקראי שבראש חודש אין עבודה‪ .‬יגיע‬
‫שוב ראש חודש נפתח את המחסן נעשה מחיר טוב‪ ,‬ומחכים לשבת נפתח את המחסן שוב ונרמה‬
‫את המשקל‪ .‬הם יכולים לגנוב ולרמות אבל הכול נרשם‪.‬‬
‫ברייתא שאומרת את הדברים בצורה משפטית‪ :‬אסור לעשות מחסנים‪ ,‬אסור להיות אדם שקונה‬
‫מהמגֵד ל ושומר במחסן כדי להעלות מחירים‪ -‬במוצרים בסיסיים‪ ,‬כמו יין‪ ,‬קמח‪ ,‬שמן‪ .‬אבל‬
‫תבלינים זה לא מוצרי יסוד‪ ,‬כמון ופלפל אלה לא מוצרי יסוד ולכן מותר לעשות מחסן‪ .‬האדם‬
‫הפשוט צריך מוצרי יסוד‪ ,‬ובגלל צורך של תושבי א"י והמצב הכלכלי שהיה בארץ באותו זמן‬
‫חוקקו את התקנה הזאת‪.‬‬
‫אחרי שהמוצר גדל‪ ,‬פירות ירקות סוגרים ומוכרים במחיר יקר‪ .‬אבל אם אני המגֵד ל ולא רוצה‬
‫למכור בשוק‪ ,‬הגידולים שלי‪ ,‬יכול להשאיר במחסן‪.‬‬
‫בזמן מצורת‪ ,‬החשש הוא מהגדלת מחירים‪ .‬אפילו כף חרוב (חרוב שאפילו קוטפים לבד) ברגע שיש‬
‫שנת בצורת ויש שוק שחור רק העשירים מסוגלים לקנות‪ ,‬אז בשנת בצורת אסור לשמור בכלל‬
‫במחסן‪.‬‬
‫ברייתא‪ :‬אם אתה מייצר ושולח לחו"ל‪ ,‬מה אסור לשלוח? מוצרי יסוד אסור לייצא לחוץ לארץ כי‬
‫זה פוגע באיכות חיים של תושבי א"י‪ ,‬כמו יין‪ ,‬שמן‪ ,‬וקמח‪.‬‬
‫רבי יהודה מתיר שמותר למכור לחו"ל יין‪ ,‬כי עם יין מגיעים לתפילות= דברי שטות‪ .‬יהיו פחות‬
‫שיכורים בארץ‪.‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬כאן הדברים מפורשים‪ -‬אסור לך להשתכר‪ -‬להיות סיטונאי בא"י רק במוצרי יסוד‪ .‬כמו‬
‫יין‪ ,‬שמן‪ ,‬וקמח‪ .‬אומרת הברייתא אמרו עליו רבי אלעזר בן עזריה הוא היה קונה יין ושמן והיה‬
‫עושה מזה משכורת כסיטונאי (לרוב מוכר בחו"ל)‪ ,‬אומרת הברייתא‪ :‬יין אפשר שיהיה מחסור‬
‫ושמן‪ ,‬למה עשה מחסנים משמן? כי במקומו של רב עזריה שכיח= מצוי הרבה מאוד שמן‪ ,‬כדי שלא‬
‫ישפכו סתם‪ ,‬עדיף שימכרו‪.‬‬
‫מקור ה‪:‬‬
‫זו משנה במסכת בבא מציאה‪ .‬אומרת המשנה‪ -‬אדם שתל איחור‪ -‬ענפים צעירים מאוד של עץ זית‪.‬‬
‫ואז היה שיטפון וסחף את השתילים שלו לגינה של מישהו אחר והשתרשו‪ ,‬העץ צמח ועשה פירות‪.‬‬
‫אז של מי הפירות? של האדם שקנה ושתל בגינה שלו או של בעל האדמה כרגע היכן שהזיתים גדלו‪.‬‬
‫אז מה עושים? חולקים‪ .‬כל שנה מוכרים את הפירות וחולקים את הרווחים חצי חצי‪.‬‬
‫מקור תנאי מחוץ למשנה‪" :‬אמר הלא זיתי אני נותן‪ "..‬למה שנריב? זו אדמה שלך‪ ,‬אבל העץ‬
‫המקורי שלי אני אביא דחפור ואעביר את העץ שלי מהאדמה שלך אלי‪ .‬כדי שלא נריב‪ .‬אבל למרות‬
‫שהטענה צודקת‪ ,‬אבל לא מסכימים התנאים‪ ,‬מדוע? בגלל ישוב א"י‪ .‬מה הכוונה? הרי העץ עבר רק‬
‫ממקום אחד למקום אחר‪ .‬המפרשים מסבירים אם בעל העץ המקורי ישאיר את העץ במקום‬
‫שהוא גדל‪ ,‬באדמה של השכן‪ ,‬הוא ייטע עץ חדש ובכך מגדילים את החקלאות או מה שזה לא יהיה‬
‫בא"י‪.‬‬
‫מקור ו‪:‬‬
‫כל העצים כשרים למערכה‪ -‬מערכה (=אש על המזבח)‪ ,‬על המזבח יש כמה מוקדי מדורות‪ .‬כל‬
‫העצים כשרים להדליק בהם את מדורות בית המקדש‪ ,‬חוץ מעצי גפן וזית‪ .‬מדוע? רב פפא אמר‬
‫בגלל קטרי= ‪ 2‬ביאורים‪:‬‬
‫‪ .1‬בגלל שהם עושים יותר מידי עשן‪,‬‬
‫‪ .2‬הענפים את העצים מכופפים יש בו קשרים שלא מגיעה אליהם אש ואז זה נשאר ירוק ויש הרבה‬
‫מאוד עשן על המזבח‪.‬‬
‫דעה אחרת‪ -‬אסור‪ ,‬כיוון ישוב א"י‪ .‬ברגע שייקחו עצי פירות זה עלול לגרום חוסר בא"י‪.‬‬
‫מה ההבדל בין ‪ 2‬הפרושים? עץ שלא מעשן אפשר להביא למזבח אין קשר לא"י‪ ,‬והשני על כל עץ‬
‫שיש בו יבול ופירות שעלולים לפגוע בא"י אסור לקחת מהם (הדוגמא כאן היא על גפן וזית אבל‬
‫הכוונה גם לעץ תפוז וכו')‪.‬‬
‫מקור ז‪:‬‬
‫אדם שלן בפונדק‪ ,‬במלון‪ .‬ואדם ששוכר בחו"ל (פונדק זה כמה לילות שכירות זה לטווח ארוך)‪ .‬אם‬
‫שוכר דירה בחו"ל אחרי ‪ 30‬יום חייב במזוזה‪ ,‬אבל עד ‪ 30‬יום אין חובה‪ .‬גם בפונדק כמה ימים לא‬
‫חובה‪ .‬אבל שוכר בית בא"י‪ ,‬חייב לעשות מזוזה מיד‪ .‬מדוע? משום ישוב א"י‪.‬‬
‫אומרת הגמרא‪ ,‬תנו רבנן‪ :‬אדם שמשכיר בית למישהו‪ ,‬מי אחראי לקבוע מזוזה? משכיר= בעל‬
‫הדירה או השוכר= מי שגר בדירה בפועל‪ .‬החובה היא על מי שגר בפועל בבית= השוכר‪ .‬כשהשוכר‬
‫מסיים‪ ,‬השוכר חייב להשאיר את המזוזות בבית‪ .‬למה? הרי הוא השקיע הרבה כסף‪.‬‬
‫אבל אם השוכר יודע שיכנס אחריו גוי‪ ,‬ולגוי אין קשר למזוזה‪ ,‬השוכר ייקח את זה‪ .‬אבל עדיין‬
‫יקבל עונש היהודי שיפנה את הבית‪ ,‬כי אם אחרי הגוי תבוא משפחה יהודית ולא יהיו מזוזות‪..‬‬
‫בעייתי‪.‬‬
‫למה משאירם את המזוזה? כדי שהמקום יישאר שמור‪ .‬שד י – שומר דלתות ישראל‪ .‬רמב"ם אמר‬
‫מי שיהפוך את המזוזה לשמירה ‪ /‬לקמע להנאת עצמם זה אסור‪ .‬כי היו כאלה שהפכו את המזוזה‬
‫לקמע בגלל שמטרתה היא שמירה‪ .‬אומר הרמב"ם שהמזוזה זה לא בגלל שהיא קמע של הבית‬
‫לשמירה אלא המזוזה מזכירה – היא מזכירה לנו שאנחנו לא מלך העולם‪ .‬כי אתה נכנס אחרי יום‬
‫עבודה מרגיש מישהו חשוב‪ ,‬אבל ברגע שתבין שאתה לא מלך העולם‪.‬‬
‫איך זה קשור לארץ ישראל שאדם שגר בא"י חייב במזוזה מיד?‬
‫תקנה ישוב א"י‪:‬‬
‫רש"י‪ -‬אם אדם איך שהגיע לדירה ויגידו לו מיד לשים מזוזה הוא לא ימהר לעזוב את הדירה שלו‬
‫בא"י‪ ,‬כי זה עולה הרבה כסף‪ .‬כי אם יעבור כל שנה הוא יצטרך להשקיע שוב כסף במזוזות‪ .‬מצד‬
‫שני אם אתה נאלץ לעזוב אדם יהודי ירצה להיכנס הוא יותר ירצה את הדירה‪ /‬יבוא מישהו מהר‬
‫מאוד לשכור את הדירה בגלל שהוא לא יצטרך להשקיע כסף במזוזות‪ .‬המטרה היא לשמור על‬
‫ישוב א"י של יהודים‪ ,‬ולא שהגויים ייקחו אותה‪.‬‬
‫מקור ח‪:‬‬
‫עיר הנידחת‪ -‬עיר שכל תושביה הודחו לעבוד עבודה זרה‪ .‬הדיחו (שכנעו) אותם מדרך הטוב‪ .‬מישהו‬
‫השפיע עליהם מבחינת כסף או מבחינה רוחנית ללכת בדרך עבודה זרה‪ .‬העונש שלה‪ -‬הורסים את‬
‫העיר‪ ,‬משמידים אותה ולא מקימים מחדש‪ .‬לא ממהרים לעשות דבר כזה‪ ,‬כי צריך לכנס סנהדרין (‬
‫‪ )71‬ואפילו אם יש את כל האישורים לא בטוח עושים את ‪ .V‬כל מה שקשור לנפשות‪ ,‬לא ממהרים‬
‫לעשות את זה‪.‬‬
‫משנה‪ -‬יש עיר נידחת‪ ,‬היא נמצאת על הגבול‪ ,‬אנחנו מתקנים שאם עיר נידחת נמצאת על גבול א"י‬
‫לא הורסים אותה‪ .‬חכמים תיקנו שלא עושים כדין תורה להרוס את העיר‪ .‬כי יכולים להסתנן‬
 ‫מהגבול‪ .‬ועוד דבר אם יש ‪ 3‬ערים נידחות באזור נידח‪ ,‬לא הורסים אותן‪ .‬אולי רק עיר אחת אם‬
‫כבר‪ .‬אבל לא את שלושתן‪.‬‬
‫גמרא‪ -‬אם יש עיר נידחת יהודה ועיר נידחת בגליל מותר לעשות את זה‪ ,‬כי הן באזורים שונים‪.‬‬
‫אבל אם יש ‪ 2‬ערים נידחות ביהודה ו‪ 2-‬בגליל‪ ,‬אסור להרוס את שתיהן‪ .‬הכוונה שמותר להרוס שתי‬
‫ערים אם הן לא באותו אזור‪ ,‬אבל אם מדובר בשתי ערים באותו מקום לא הורסים‪ .‬ועיר שסמוכה‬
‫לספר(=לגבול) אפילו עיר אחת לא עושים‪ .‬מדוע? ברגע שהורסים עיר אחת בגבול זה מעודד את‬
‫הגויים להרוס ערים ממדינת ישראל‪.‬‬
‫***עד כאן תקנות ישוב א"י***‬
‫הלכות התלויות בארץ‪ -‬לא נמצא בחוברת‪.‬‬
‫מקור א‪:‬‬
‫משנה‪ -‬כל ההלכות התלויות בארץ נוהגות בא"י‪ ,‬וכל ההלכות שאינן תלויות בארץ נוהגות גם‬
‫בחו"ל" כך פותחת המשנה‪ ,‬חוץ מעורלה וכילאים‪ ,‬למרות שהן הלכות התלויות בארץ נוהגים בהן‬
‫גם בחו"ל‪ .‬זה מדרבנן‪ ,‬אף החדש אסור לאכול מהתבואה החדשה רק אחרי הבאת העומר‪.‬‬
‫לפי רבי אליעזר‪ :‬מה קורה בחו"ל האם יש גם איסור לאכול מהתבואה החדשה לפני העומר? כן‪ ,‬יש‬
‫איסור גם בחו"ל‪.‬‬
‫מה מגדיר מצוות כהלכה שתלויה בארץ?‬
‫גמרא‪ -‬אי למה (=אם תאמר)‪ .‬יש הלכות בתורה שיש פסוק שמגדיר אותן‪ ,‬והיה כי תבואו אל הארץ‬
‫אתה מצווה כך וכלך‪ .‬הלכות שמוגדרות מהתורה התורה הביאה פסוק כי תבואו הכוונה למצוות‬
‫התלויות בארץ‪ ,‬ואם אין הקדמה כי תבואו זו לא הלכה של הארץ‪.‬‬
‫אבל הגמרא דוחה את זה‪ .‬כי מצוות תפילין שגם בה כתוב כי תבואו‪ ,‬וגם פטר חמור (=אם בבהמה‬
‫טמאה אין מום מביאים לכהן‪ ,‬כך גם בבהמות טהורות) – והרי אנחנו יודעים שתפילין נהוגה גם‬
‫בחו"ל‪ .‬זה מראה שהפסוק לא מגדיר אם ההלכה נהוגה בארץ או בחו"ל‪.‬‬
‫אז מה כן? שני פסוקים‪:‬‬
‫"אלה החוקים (=מה שלומדים במדרש) והמצוות והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ (=א"י)"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כל אלה החוקים מצוות משפטים‪ -‬תעשו בארץ‪ ,‬כי כתוב במפורש "בארץ" שזו א"י‪ ,‬ולא בחו"ל‪.‬‬
‫"כל הימים אשר אתם חיים על האדמה" (=כדור הארץ‪ .‬האדמה של העולם היא אדמה אחת)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לעומת זאת המשך הפסוק אומר שכל המצוות החוקים והמשפטים חייבים בכל מקום שיש בו‬
‫יהודים בעולם‪.‬‬
‫אז יש כאן סתירה‪ -‬מה בארץ מה בחו"ל?‬
‫תלמוד לומר‪ -‬אחרי פסוק ‪ ,2‬יש דוגמא של מצווה שחייב לשמור שהיא איסור עבודה זרה‪ .‬מה‬
‫מיוחד באיסור עבודה זרה שנוהג בכל העולם? כי מקור האיסור הוא בגוף‪ ,‬אני אסור לי להקריב‬
‫לעבודה זרה‪ ,‬להשתחוות לצל‪ .‬מזוזה חייב לנהוג בכל מקום כי אני מחויב בכל מקום שאני חי בו‪,‬‬
‫גם תפילין אני חייב לשים על היד שלי‪ ,‬קשור לגוף‪ .‬מכאן מבינים שמה שנוהג בא"י‪ -‬כל הנושאים‬
‫החקלאיים‪ ,‬כל מה שגדל בארץ גידולים בארץ מתחייבים לתקנות של הארץ‪ .‬הפרשת חלה היא רק‬
‫בארץ‪ -‬כי אלה חיטים מא"י‪.‬‬
‫מצוות עורלה‬
‫עורלה‪ -‬כל הפירות ולא ירקות‪.‬‬
‫פירות שלוש שנים ראשונות אסור לאכול אותם‪ .‬לא רק שאסור לאכול אותם גם אסור ליהנות‬
‫מהם‪ .‬אסור לקטוף ולמכור לערבים‪.‬‬
‫פירות של השנה הרביעית מעלים אותם לירושלים מוכר‪ /‬אוכל אותם בירושלים‪ .‬אבל אם לא‬
‫עולים לשם או חשש שיפגעו‪ ,‬פודים אותם‪ .‬פודה ומשתמשים בכסף‪.‬‬
‫השאלה ‪ -‬איך מחשבים את שנות העורלה? הזמן הראוי לנטוע עצים בא"י הוא באביב‪.‬‬
‫אז מה קורה אם אדם נטע עץ באביב‪ ,‬נטע את העץ בין ט"ו בשבט לט"ו באב תשע"ז‪ -‬כשמגיע א'‬
‫תשרי תשע"ח‪ ,‬עץ זה בן שנה למרות שבפועל הוא היה באדמה חודש וחצי‪ .‬לוקח לעץ מהרגע שהוא‬
 ‫משתרש נשאר עוד חודש באדמה‪ -‬הוא בן שנה‪.‬‬
‫א' תשרי תשע"ט העץ בן שנתיים‪.‬‬
‫א תשרי תש"פ‪ -‬בן שלוש‪.‬‬
‫סה"כ באדמה שנתיים וחצי‪.‬‬
‫אבל השלוש שנים לא יגמרו א תשרי תש"פ‪ ,‬אלא יהיה עליו להמתין עד טו בשבט תש"פ‪.‬‬
‫במקום שהעץ יהיה באדמה שלוש שנים הוא שנתיים וחצי‪.‬‬
‫זה המצב הנורמלי‪.‬‬
‫השנה הרביעית תסתיים בטו בשבט תשפ"א‪.‬‬
‫ואם התבלבלתי ועבר טו באב ושתלתי את העץ בט"ז באב‪ .‬אם פספסת את טו באב‪ ,‬כל מה שעד‬
‫תשרי החודש ושבוע חייב שלוש שנים מלאות‪ ,‬מתשרי של שנה לאחר מכן‪.‬‬
‫אם לא נטעתי בנורמה (טו בשבט – טו באב) אלא א' תשרי‪ -‬טוב באב אני סופר שנים מיום ליום‪,‬‬
‫אותו תאריך שלוש שנים‪ ,‬למשל כסליו תשע"ז‪ ,‬כסלו תשע"ח‪ ,‬כסלו תשע"ט‪.‬‬
‫יש פתרון לעורלה‪ -‬תמן‪ .‬לפני שהעץ התחיל פריחה של פרי אני קורה לערבי ואומר לו תקנה את‬
‫העץ ומה שיצא יהיה שלך‪ ,‬זה מותר לפני שיש פרי‪ .‬ואז כשמגיע זמן המסיק או הפרי לוקח את‬
‫הפרי ודואגים שזה לא יגיע לידי יהודי‪ .‬ואז הרוויח כסף בינתיים‪ .‬זה נקרא‪ -‬מוכרים את העץ‬
‫לפירותיו‪.‬‬
‫שיעור ‪7/6/17 – 19‬‬
‫חזרה על שיעור קודם‪:‬‬

‫עורלה נוהגת בא"י‪ .‬דיברנו על איך מחשבים זכות עורלה‪ .‬חשוב לזכור את החישוב של ט"ו בשבט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ט"ו בשבט הוא חג כי יש בו תאריך של נושא הלכתי‪ -‬אם אדם נטע עץ בין ט"ו בשבט ‪ -‬לט"ו באב ‪-‬‬
‫ואז מגיע א' תשרי שלאחר מכן‪ :‬העץ הוא בן שנה‪ .‬מדוע? כי ‪ 30‬יום בשנה נחשבים לשנה‪ ,‬פלוס‬
‫שבועיים שלוקח לעץ להשתרש‪ .‬ז"א שבפועל קיבלנו שנתיים וחצי במקום שלוש‪ .‬ט"ו בשבט של‬
‫השנה השלישית פודים ומעלים לירושלים שנה רביעית‪...‬‬
‫אם נטע בין א' תשרי לט"ו בשבט‪ -‬סופרים מיום ליום‪ .‬ז"א‪ -‬אם נטע בא' כסלו שלוש שנים‬ ‫‪‬‬
‫(מתחילים לספור שנה מ‪ -‬א' כסלו כל פעם) כך גם בשנה הרביעית‪.‬‬
‫עורלה היא רק בפירות האילן ולא בירקות‪ ,‬כי רוב הירקות הם לא רב שנתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פירות עורלה אסורים באכילה והנאה‪ -‬לא ניתן למכור אותם כדי להרוויח כסף‪ .‬אז מה עושים עם‬ ‫‪‬‬
‫הפירות? שתי אפשרויות‪:‬‬
‫אפשרות ראשונה‪ -‬בשלוש השנים הראשונות‪ ,‬כדי שהעץ לא ייתן כוחו לשווא‪ ,‬מורידים את‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרחים‪.‬‬
‫אפשרות שנייה‪" -‬דמן" (מילה בערבית) ונקרא בחז"ל "למכור את העץ לפירותיו"‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר העץ ריק מפירות‪ ,‬מוכרים אותו כפי שהוא כדי שהקונה יוכל להשתמש בפירות כשתגיע‬
‫העונה‪ .‬קובעים מחיר מראש‪ .‬זה מתבצע – כל עוד אין התחלה של פרי על העץ‪ .‬רק למשך שלוש‬
‫השנים‪.‬‬
‫הלכות התלויות בארץ‪:‬‬
‫תרומות ומעשרות‪:‬‬
‫א‪ .‬תרומה גדולה‪:‬‬
‫אדם חקלאי מגדל פירות‪ ,‬ירקות הוא קוטף את הפירות ושם אותם בארגזים‪ -‬זה השלב הראשון‬
‫שהפירות האלה מתחייבים לתרומות ומעשרות‪ .‬כל עוד לא קטף אותם אין בעיה‪ ,‬גם אם קטף אחד‬
‫ואוכל שזו אכילת עראי (אבל אם קטף כמה ושם אותו בידו‪ -‬אסור) אין בעיה‪.‬‬

‫מדין תורה‪ -‬אתה חייב דין תרומות ומעשרות כאשר קטפת אותם‪ ,‬אספת אותם והכנסת לתוך‬ ‫‪.1‬‬
‫הבית‪.‬‬
‫הדבר הראשון שאתה צריך להוציא ממה שקטפת הוא תרומה גדולה‪.‬‬
‫כמות התרומה הגדולה‪ :‬מדין תורה אין שיעור‪ ,‬גם אם תיתן אחד תצא ידי חובה‪.‬‬
 ‫דרבנן‪ -‬אסור אפילו אכילת עראי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כמות התרומה הגדולה לכוהן‪ :‬יש עין טובה (מישהו שלא קמצן) נותן אחד ‪ ,1/40‬בינוני ‪ ,1/50‬עין‬
‫רעה (קמצן) ‪.1/60‬‬
‫הכהן מקבל את זה ורק הוא ואשתו וילדיו ועבדיו הכנעניים (=לא עבד עברי‪ ,‬יהודי!!) כי גופם קנוי‪.‬‬
‫מי שאינו שייך לצוות הנ"ל אסור לו לאכול תרומה‪ .‬לתרומה יש קדושה‪ ,‬והכהן כיוון שיש לו‬
‫קדושה שהוא עובד במקדש יכולים לאכול‪.‬‬
‫גם הכהן ואנשיו לא יכולים לאכול את התרומה אם היא טמאה‪ .‬כל עוד הפרי מחובר לעץ אין‬
‫טומאה‪ ,‬אבל אם מורידים את הפירות ונגע בהם טמא מת זה נחשב שהם טמאים‪.‬‬
‫היום שאין כהן (וצריך להוכיח שאתה כהן) חוזרים לדין תורה המקורי‪ :‬כל שהוא הוא תרומה‬
‫גדולה‪ ,‬הכוונה מינימום ואפילו את הבררה‪ ,‬שמים באשפה עטוף כדי לבודד אותו שמי שיגיע לפח‬
‫יוכל לאכול אותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעשר ראשון‪ :‬אחרי שהוצאתי את התרומה לכהן‪ ,‬עשירית ממה שנשאר אחרי שהוצאתי‬
‫מהתרומה הגדולה נותנים ללוי‪.‬‬
‫היום כל התרומות בחזקת טומאות‪ ,‬כי היום כולנו טמאין בטומאת מתים‪.‬‬
‫מה שעושה עם תרומה טמאה הוא מכלה את זה לא בצור של אכילה אלא לקחת כחומר גלם‬
‫למדורה‪ ,‬יכול לתת לבהמות שלו ורק בתנאי שהבהמות של הכהן‪.‬‬
‫הלוי שמקבל את הכמות הזאת יכול לתת אותה או למכור אותה לכל אחד אחר (אפילו למי שנתן‬
‫לו)‪ .‬בניגוד לכהן שיש לו קדושה יותר גבוה הוא צריך להתנהג לתרומה זו כאל קורבן‪ .‬אבל כיוון‬
‫שהלוי עובד במקדש הוא צריך להתפרנס לכן הוא יכול למכור אותם‪.‬‬
‫היום מגיעים ללוי‪ :‬או שיוכיח שהוא לוי או שתיתן ללוי ותעשו הסכם בניכם שהלוי לכאורה מוכר‬
‫לך את הפירות שאתה אמור לתת לו ואז יוצא שאתה משלם לו כסף במקום לתת את התרומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרומת מעשר‪:‬‬
‫הכהן מקבל עשירית‪ ,‬הלוי מקבל עשירית ממה מהעשירית של הכהן ואז הלוי צריך לתת עשירית‬
‫ממה שקיבל לכהן‪.‬‬
‫כאן כמו התרומה הגדולה‪ -‬רק הלוי וקרוביו יכולים לאכול מזה‪.‬‬
‫אחד לחלק למאה פלוס משהו ‪ -‬תרומה גדולה‪.‬‬
‫אחד לחלק למאה פלוס ‪ 9‬חלקים ‪ -‬נותנים ללוי‪.‬‬
‫היום אחרי שהלוי מכר לך את חלקו אפשר לתת לפרות שלך‪ ,‬אבל הכי פשוט לזרוק לפח בעטיפה‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ -‬העשירית שקניתי מהלוי‪ ,‬חייב להפריש עשירית‪.‬‬

‫תרומת מעשר ומעשר ראשון נוהגים בכל השנים חוץ משנת שמיטה‬
‫מעשר ראשון‪ -‬נוהגים כל השנים חוץ משנת שמיטה‪ .‬בשנה השביעית‪ ,‬השמיטה‪ ,‬הפירות הפקר‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים נוספים של תרומות‪:‬‬
‫ד‪ .‬מעשר שני‪:‬‬
‫‪ ‬מעשר שני נוהג בשנים‪ :‬ראשונה‪ ,‬שנייה‪ ,‬רביעית וחמישית‪ .‬שלישית ושישית אין מעשר שני‪.‬‬
‫‪ ‬מהו מעשר שני ? אחרי שהפרשתי את כל הנ"ל‪ ,‬דוג'‪ :‬מעשר ראשון ממה שנשאר היה ‪ 100‬קילו‪,‬‬
‫הוצאתי עשר קילו מעשר ראשון‪ ,‬נשאר שישים ומהעשירית הזאת נשאר ‪ ,9‬ומה שנשאר חייב‬
‫לאכול בירושלים‪ .‬כי יש הרבה עולים לרגל לכן לא תאכל לבד אלא תחלק‪.‬‬
‫מה קורה אם אי אפשר לאכול בירושלים? מוכרים ומהכסף הזה עולים לירושלים וקונים אוכל‬
‫ואוכלים אותו שם‪.‬‬
‫‪ ‬החובה להביא את היבול לירושלים‪ -‬רק כאשר המקדש קיים‪.‬‬
 ‫‪ ‬היום עושים רק זכר פודים על מטבע כלשהו‪.‬‬
‫ה‪ .‬שנה שלישית ושישית במקום מעשר שני יש מעשר עני (=מעשר שלישי)‪.‬‬
‫‪ ‬מעשר עני‪ -‬נותן לעני‪.‬‬
‫‪ ‬איך מגדירים עני? קשה ומסובך‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר להגיע עם עני להסכם כמו הלוי‪ -‬קח חצי טון גזר‪ ,‬אבל איך ימכור? אין לו משאית‪ .‬אין בעיה‪,‬‬
‫אז תמכור לי (העני) חזרה‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר גם להשאיר אצלך‪ -‬אם העני לא מוכיח שהוא עני זה נשאר אצלך‪.‬‬

‫‪ 50‬שאלות עם בחירה של ‪ 3‬שאלות‪ .50/53 .‬שעתיים‪.‬‬

‫שיעור ‪14/6/17 – 20‬‬

‫מה הזמן שקובע לאיזו שנה שייך היבול הזה?‬

‫שנה ראשונה מעשר ראשון‪ ,‬שני ותרומת מעשר (=עשירית מהמעשר שקיבל הלוי)‪.‬‬

‫שנה שנייה אותו דבר‪ .‬מעשר ראשון ושני‪.‬‬

‫שנה שלישית מעשר עני‪.‬‬

‫שנה רביעית‬

‫שנה חמישית‬

‫שנה שישית היא כמו שנה שלישית‪.‬‬

‫פירות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התאריך שקובע את שינוי השנה הוא ט"ו בשבט (רק ביחס לאילנות) כי הפירות חונטים פונקציה‬ ‫‪‬‬
‫של האביב‪ .‬כי אילנות א"י מתחילים להיות מושפעים מרמת החום בכדור הארץ‪.‬‬
‫פירות שחנטו (=התחלה של פרי‪ ,‬בשלב אחרי שהפרח יורד רואים פרי קטן)‪ ,‬מי שהביא חנטה לפני‬ ‫‪‬‬
‫ט"ו בשבט שייך לשנה שנייה‪ .‬אם ההתחלה של הפרי שזה יותר מעשי חנט לפני טו בשבט הוא שייך‬
‫לשנה השלישית‪.‬‬

‫אם חנט עד ט"ו בשבט‪ -‬לפי השנה הזאת‪.‬‬

‫חנט אחרי ט"ו בשבט – שנה הבאה‪.‬‬

‫קיים הבדל נוסף‪ :‬אנחנו בשנה הראשונה‪ ,‬שנה שנייה לכאורה מזה חשוב הרי גם בשתיהן לא משנה‬ ‫‪‬‬
‫מתי ראש השנה כי זה אותו מעשר‪ .‬אז למה בכל זאת? כי לא מפרישים מפירות של שנה ראשונה על‬
‫פירות של שנה שנייה‪ .‬כל יבול אתה מפריש משנה על עצמה‪ ,‬מיבול שצומח בשנה הראשונה צריך‬
‫להפריש‪.‬‬
‫ירקות‪:‬‬

‫א תשרי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה שקובע‪ :‬מתי קטפתי בפועל את הירקות ‪ -‬קטפת את הירקות לפני א תשרי‪ ,‬אז שייך לשנה‬ ‫‪‬‬
‫הקודמת ואם בפועל קוטפים אחרי תשרי‪ -‬שייך לשנה הבאה‪.‬‬
‫גידולים מגורענים (דגנים וגרעינים) ‪ -‬כשיש שליש מגודלו של גרעין‪ .‬אם יש שליש מגודלו לפני ראש‬ ‫‪‬‬
‫השנה – שייך לשנה קודמת‪.‬‬
‫שיעור ‪21/6/17 – 21‬‬
‫שיעור חזרה לבחינה‪:‬‬
‫הבחנה בין הקדושות של א"י‪ :‬ההבדל בין הקדושה האקסיומטית (=לא תלויה בנו) לבין הקדושה‬ ‫‪.1‬‬
‫המעשית‪.‬‬
‫קדושה אקסיומטית ‪ -‬הביטוי המעשי הוא הנבואה שיכולה להיות רק בא"י למעט אנשים‬ ‫‪‬‬
‫שהתחילו לנבא בארץ יוכלו לקבל נבואה גם בחו"ל‪ ,‬כמו יחזקאל שהתחיל לקבל נבואות בארץ‬
‫והמשיך לקבל גם בבל‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫‪ -‬יונה הנביא שלא רוצה לענות לדברי ה' ברח לחו"ל בתקווה ששם ה' לא יתגלה אליו‪.‬‬
‫‪ -‬דוגמא נוספת בנאדם שהיה נשוי עם אישה עשר שנים לפי ההלכה אדם שנשוי ‪ 10‬שנים ואין לו‬
‫ילדים צריך לקחת אישה אחרת או בנוסף או להחליף‪ .‬אם היו בחו"ל ואז הגיעו לארץ ה‪ 10 -‬שנים‬
‫מתחילות מחדש‪ .‬הראיה לכך היא אברהם ושרה אחרי שגרו בא"י ‪ 10‬שנים ואחרי זה לקח את הגר‬
‫לאישה‪.‬‬
‫קדושה מעשית‪ -‬עוסקת בשאלה באילו מקומות‪ /‬באיזו תקופה חייבים בהלכות התלויות בארץ?‬ ‫‪‬‬
‫וזה מחולק מבחינה היסטורית לשתי תקופות‪:‬‬

‫קדושה ראשונה ‪ -‬גבולותיה כיבוש עולי מצרים (יהושוע שופטים)‪ ,‬איפה שכבשו מיהושוע שופטים‬ ‫א‪.‬‬
‫מהמקומות שיש בהם ריבונות זו הקדושה המעשית של א"י‪ .‬איפה שהייתה ריבונות חייבים הלכות‬
‫התלויות בארץ מהתורה‪ .‬קדושה זו לפי דעת רוב הפוסקים הופסקה אחרי גלות סנחריב שמגלה‬
‫את ‪ 10‬השבטים ואז נוצר מצב שרוב היהודים לא חיים באי את מכת המוות לקדושה הזאת הייתה‬
‫חורבן בית ראשון עי נבוכדנצר‪ .‬אפילו היהודים המעטים שנשארו בארץ‪ .‬הייתה מלחמת כיבוש לפי‬
‫הרמב"ם‪ -‬בטל הכיבוש (אין ריבונות) בטל הקדושה‪.‬‬
‫קדושה שנייה‪ -‬קדושה של שיבת ציון שמגיעה אחרי ‪ 70‬שנות גלות בבל‪ .‬בעלייה הראשונה של‬ ‫ב‪.‬‬
‫זרובבל וכעבור עוד זמן יש עליית עזרא בעלייה זו יש מעל ‪ 42‬אלף יהודים‪ .‬קדושה זו היא לא‬
‫מחמת הכיבוש אלא קיבלנו ראשות מכורש מלך פרס שאישר לחזור ולהקים את בית המקדש‪.‬‬
‫בהתחלה התיישבו מחוץ לירושלים ולאחר מכן התפתח‪ .‬גבולותיה‪ -‬גבולות החזקה איפה שהחזקנו‬
‫איפה שיש בפועל יישוב יהודי‪ .‬גבולותיה מצומצמים – אזור ירושלים חברון בנימין לוד (אזור‬
‫שומרון לא בקדושה השנייה) באזור הצפון יש את עכו‪.‬‬
‫חזקה‪ -‬לדעת רוב הפוסקים קיימת גם היום‪ ,‬חזקה של קניין לא מתבטלת‪.‬‬

‫בכיבוש אין מוכר‪ ,‬יש קונה‪ .‬ברגע שאין ריבון הקניין בטל‪.‬‬
‫חזקה‪ -‬זה כמו קניין‪ ,‬כי קיבלנו רשות ממישהו (מכורש)‪.‬‬
‫מחלוקת רמב"ם רהב"ד‪.‬‬

‫אלא שלדעת הרמב"ם וכך ההלכה‪ ,‬הקדושה השנייה מלכתחילה לא הייתה מהתורה כי כדי שתהיה‬
‫קדושה מהתורה צריך שרוב עם ישראל חי בה (גם בזמן שבית שני היה קיים רוב היהודים לא עלו‬
‫לאי) לכן אומר הרמב"ם הקדושה השנייה מהתחלה הייתה מדרבנן וכך נשאר עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫הרהב"ד (רבי אברהם בן דוד) שחולק על הרמב"ם‪ ,‬סבור שהקדושה השנייה היא מהתורה‪ .‬התנאי‬
‫שרוב היהודים יושבים בה הוא רק תנאי‪ ,‬כי רוב המצוות לא מחייבות שיהיה בישראל רוב יהודי‪,‬‬
‫אלא מספיק שמדובר בא"י‪ .‬לפיו הלכות התלויות בארץ הן מהתורה‪.‬‬
‫עד כאן א"י‬

‫ירושלים‪:‬‬

‫רמב"ם‪ -‬הטקס‪ -‬לזכור אותו‪ .‬חלק ממרכיבי הטקס לא בידנו לכן אומר הרמב"ם אם עזרא מגיע‬
‫לישראל בונה מקדש ומקריב קורבנות למרות שקדושה ראשונה של ישראל בטלה‪ ,‬איך מחזר את‬
‫הקדושה אם חסרים לו דברים לטקס? ביחס לירושלים לא בטלה בה הקדושה הראשונה‪ .‬געה‬
‫אחרת בגמרא שאומרת שמספיק אחד הדברים מהטקס כדי לקיים קדושה רבי נחמן‪ .‬על המשפט‬
 ‫קדושת ירושלים קדשה לשעתה ולעתיד לבוא‪ -‬קדושה לנצח‪ .‬על המשפט הזה מסכימים שני‬
‫החכמים‪...‬‬

‫ירושלים נשארה קדושה מהתורה מאז ששלמה המלך קבע את הגבולות שלה‪ .‬שטחים של ירושלים‬
‫מעבר לשלמה אינם קדושים מהתורה‪ .‬אבל מה ששלמה קידש – קדוש‪ .‬הנימוק לכך אומר הרמב"ם‬
‫כי קדושת ירושלים היא לא מחמת הכיבוש אלא מחמת הכיבוש כי שכינה אינה בטלה ‪ /‬אינה‬
‫נפגעת לעולם‪ .‬בניגוד לאי שמקור הקדושה היה בכיבוש‪.‬‬

‫הרהב"ד שחולק על הרמב"ם טוען שאין הבדלים הקדושה הראשונה של ישראל לבין קדושה של‬
‫ירושלים‪ .‬קדושה ראשונה שבטלה בטלה לגמרי‪ .‬עזרא קידש את ירושלים בקדושה הראשונה הוא‬
‫סובר כך מהסחבה שמספיק אחד ממרכיבי הטקס‪ .‬הקידוש של עזרא הוא זמני כי ידע עזרא‬
‫שהמקדש שבנה הוא זמני ולא לנצח‪ ,‬וברגע שיחרב בית שני תתבטל הקדושה‪.‬‬

‫ההלכה לפי רב הונה שאומר לפי רמב"ם‪.‬‬

‫רבי יהושוע ואליעזר‪ -‬לפי יהושוע לפי רמב"ם‪ .‬כך קיבלתי בחלום הלילה שאני צודק אומר רב‬
‫יהושוע‪.‬‬

‫לפי רמב"ם ‪ -‬אם הקדושה הראשונית של ירושלים לעולם לא כבתה‪ ,‬אפשר גם היום להקים בית‬
‫מקדש‪ ,‬ולא צריך לקדש‪ .‬גם בית שני ‪ -‬הוא המשך של בית ראשון‪ -‬אז אם בונים בית שלישי אנחנו‬
‫ממשיכים את שלמה (בית א') ועזרא (בית ב')‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬כיוון שהמקום קדוש אנו מנועים להיכנס כי אנו טמאי מתים‪ .‬טמא מת יכול להיכנס להר‬
‫הבית אבל למקדש לא‪ .‬מטומאת מת אי אפשר להיטהר כי צריך פרה אדומה‪ ,‬לעומת טומאות‬
‫אחרות שאפשר להיטהר מהן‪.‬‬
‫בעיה נוספת‪ -‬איפה הר הבית? השטח של חומות הר הבית הוא כמעט כפול‪ .‬אבל גם אם יודעים‬
‫איפה זה הר הבית קשה לאתר את מקום המקדש בהר הבית‪.‬‬
‫לגבי בית המקדש‪ -‬תבנהו מהרה (הכוונה שה' יבנה את בית המקדש)‬

‫לפי הרהב"ד ‪ -‬אין אפשרות להקים בית מקדש כי ירושלים לא קדושה‪ .‬כי ירושלים היא לא יותר‬
‫מא"י‪ .‬לפיו גם אין הגבלה שלכניסה להר הבית מבחינת טומאה כי הקדושה היא כמו בכל הארץ‪.‬‬

‫עברנו על נושאים נוספים‪....‬‬

‫יישוב א"י‬ ‫‪.2‬‬

‫לקרוא בחוברת ע"מ ‪ .12‬מעמוד ‪ 14‬מקור ה' הרב מלכי והרב חיים נבון עד עמוד ‪ ,27‬לקרוא את‬
‫המאמרים זה סיכום של המאמרים‪.‬‬
‫הסוגיה כאן היא מסכת תשובות‪:‬‬
‫המשנה ‪ -‬אומר הכול מעלים לא"י והכל מוציאים‪ -‬ישנה כפיה משפחתית אדם יכול לכפות את‬
‫אשתו לעלות לישראל ואם אשתו מסרבת הוא יכול לגרש אותה ללא כתובה‪ .‬וגם הפוך אם האישה‬
‫רוצה לעלות לארץ ובעלה לא היא יכולה לקבל גט עם הכתובה‪.‬‬
‫גם לגבי הארץ אותו דבר‪.‬‬
‫המשנה בנויה על האקסיומה שיש מצווה לגור בארץ‪ .‬השאלה אם המצווה לגור בארץ נוהגת בכול‬
‫דור ודור?‬

‫ואז מתחילה סוגיית ג' השבועות‪:‬‬

‫הוויכוח הוא בין רבי זירה לבין רבי יהודה‪.‬‬
 ‫זירה עלה לארץ ישראל וידע שרבו התנגד לעליה לארץ‪ .‬למה התנגד רבי יהודה? בשיר השירים יש‬
‫שבועות נשבעתי לכן בנות ירושלים‪ -‬לא להתעורר ולא לעורר עד שיגיע הזמן‪ .‬אלה השבועות ‪:‬‬
‫שלא יעלו ישראל בחומה‪ -‬ישראל לא יעלו לישראל בחומה בציבור גדול ומשהו מסיבי‪.‬‬ ‫א‪-‬‬
‫שלא ימרדו באומות העולם‪( .‬את שבועות אלה כתבו אחרי מרד בר כוכבא‪ ,‬היה ניסיון קשה מאוד‬ ‫ב‪-‬‬
‫לניסיון עצמאי בא"י‪ .‬לא לגרום לגויים סיבה לפגוע בהם‪ .‬גם בחו"ל לא למרוד באומות בעולם‪ ,‬כי‬
‫הגויים מחפשים לפגוע בנו‪.‬‬
‫לאומות העולם‪ -‬שלא ינצלו את החולשה היהודית כדי לפגוע ביהודים‪ .‬היהודים ישבו בשקט אל‬ ‫ג‪-‬‬
‫תפגעו בהם‪.‬‬
‫סה"כ יש ‪ 6‬שבועות‪.‬‬
‫רבי זירה אמר יש שבועות אבל הן לא אוסרות על עלייה של אנשים פרטיים‪ .‬ברמה הפרטית –‬
‫מותר‪.‬‬
‫רב יהודה סובר שהשבועות לא מכוונות רק ברמה הלאומית אלא גם ברמה הפרטית‪.‬‬

‫תוספות ‪ 2‬סיבות למה לא‪:‬‬

‫‪ .1‬הייתה סכנת דרכים לעלות לישראל‪ -‬ביום יש סערות וסכנות‪.‬‬
‫‪ . 2‬רבי חיים בתוספות אומר לא רק בעיה טכנית אלא אין לעלות לישראל כי אנחנו לא בקיאים‬
‫במצוות התלויות בא"י‪.‬‬
‫לפי סאטמר‪ -‬כל עוד זה לא מגיע ממלך המשיח‪...‬‬
‫מול סאטמר יש תפיסה שנייה שאומרת שהשבועות הן לא מקור הלכתי‪ ,‬בגמרא השבועות מופיעות‬
‫כאגדה‪ .‬אגדה היא לא החכה אלא סוג של עצה ולא לקח‪.‬‬
‫לעומת זאת הרמב"ם באיגרת תימן בגלל משיח השקר שהיה הוא כותב ליהודים אלה מנחם‬
‫ומסביר להם ומביא את ג השבועות – הוא מביא להם אותם כעצה ולא כהלכה‪.‬‬
‫ציבור דתי לאומי‪ -‬השבועות עצה‪ .‬הגאולה באה בדרך הטבע‪ ,‬אבל אם יש יכולת אז לעלות‪.‬‬
‫סאטמר‪ -‬אומר שמדינת ישראל זה מעשה שטן‪.‬‬
‫יש כמה דעות של רבנים – צריך לדעת אותם‪.‬‬
‫שורש הויכוח בין סאטמר לציונים מתחיל אחורה‪ -‬רוב יהודי בבל שלא עלו לא התייחסו לבית שני‬
‫מספיק ברצינות‪ .‬אח"כ זה נמשך למלחמות של מרד החשמונאים‪ .‬גם לפי החרדים מרד זה היה‬
‫נכון כי זה היה מרד נגד גזרות דתיות כמו לא להשתחוות לחזיר ולא לעשות ברית מילה‪.‬‬
‫תפיסת התלמוד הירושלמי אי‪ ,‬רבי עקיבא תמך בבר כוכבא עד כדי כך שאמר שהוא מלך המשיח‪.‬‬
 ‫איסור היציאה מהארץ לחו"ל‬ ‫‪.3‬‬
‫על רקע של מצב פוליטי של עזיבת יהודים מא"י לבבל בגלל מרד בר כוזיבא‪ .‬ואז חז"ל מדברים‬
‫שאסור לעזוב את א"י‪ .‬הם גזרו טומאה על חו"ל‪ .‬אין ציון קברים בחו"ל‪ ,‬ואז כוהנים נטמאים‬
‫בטומאת מת כי הם לא יודעים שורכים על קברים‪ .‬גם מדובר על טומאה שהיא רוחנית‪ -‬נתנו את‬
‫מצרים כדוגמא‪ ,‬בחו"ל אתה נחשף לכול מיני תפיסות של עב"ז‪.‬‬
‫מותר לצאת לחול‪:‬‬
‫אם אין אוכל בארץ גם אם האוכל זול ואי אפשר לשלם את המחיר הזול‬ ‫א‪-‬‬
‫לשאת אישה‬ ‫ב‪-‬‬
‫ללמוד תורה‬ ‫ג‪-‬‬