‫‪1‬‬

‫מבוא לסוציולוגיה – הכנה למבחן‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפרספקטיבה הסוציולוגית‪:‬‬

‫‪ –1.1‬סוציולוגיה מהי?‬

‫סוציולוגיה – מדע העוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני האדם‪.‬‬
‫לא האדם כפרט אלה מערכת יחסי הגומלין בין בני האדם והשפעותיהן כפי שהן באות לידי‬
‫ביטוי במעשיהם‪ ,‬רגשותיהם ועמדותיהם‪.‬‬

‫הסוציולוג – מעוניין לעזור לאנשים אך הוא אינו עובד סוציאלי ‪ ,‬הוא מעוניין להבין את האדם‬
‫בהקשרים החברתיים שלו‪ ,‬הסוציולוג הוא למעשה רפומתר‪.‬‬

‫‪ -1.2‬הסוציולוגיה והשכל הישר‪.‬‬

‫השכל הישר וניסיון החיים עוזרים לנו לתפקד בחברה ולהבין מצבים חברתיים שונים‪.‬‬
‫במה עדיפה הסוציולוגיה מהשכל הישר?‬
‫הסוציולוגיה אינה שוללת את השכל הישר אך לדעתה לא די בו‪.‬‬
‫כל אדם מכיר ופועל בתוך המעגל חיים שלו בלבד‪ ,‬הסוציולוג לעומת זאת יכול להקיף‬
‫במחקריו אנשים ממעגלים חברתיים שונים ‪.‬‬
‫רק שילוב של השכל הישר ‪ ,‬ניסיון חיים ואיסוף נתונים ועיבודם באופן שיטתי ומדעי מבטיח‬
‫תוצאות מהימנות‪.‬‬

‫‪ –1.3‬בסוציולוגיה ומדעי חברה אחרים‪.‬‬

‫אופן החשיבה וסוגי השאלות הנשאלות הם אלו שמייחדים את הסוציולוגיה משאר מדעי‬
‫החברה‪.‬‬
‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬היסטוריה ‪ :‬ההיסטוריה מנסה להבין אירועים בודדים לעומת הסוציולוגיה‬
‫המנסה להבין את החוקיות מאחורי כל האירועים‪.‬‬
‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬פסיכולוגיה‪ :‬הפסיכולוגיה מתעסקת בפרט ואילו הסוציולוגיה מתעסקת‬
‫בסביבה‪ ,‬ישנה חפיפה בפסיכולוגיה חברתית‪.‬‬
‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬כלכלה‪ :‬הכלכלה טוענת שלכל בני האדם יש מניע חומרי משותף להטיב‬
‫את עולם החומרי‪ ,‬ואילו הסוציולוגיה טוענת שאין משותף לכל האנשים והשיקולים החומריים‬
‫שונים מאדם לאדם‪.‬‬
‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬מדעי המדינה‪ :‬יש מעט הבדל בין תחומים אלו‪.‬‬
‫סוציולוגיה < ‪ > ----‬סוציאליות‪ :‬הסוציאליות היא עבודה מעשית – יישום הידע שהצטבר‬
‫ממדעים אחרים‪.‬‬

‫‪ –1.4‬התפתחות הסוציולוגיה – תחילת דרכו של המדע‪.‬‬

‫קרל מרקס‬
‫הדגיש את הקשר בין כלכלה וחברה‪ ,‬ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח‬
‫לחסרי הכוח‪ .‬אי שיווין בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך‪( .‬תיאוריית הקונפליקט)‪.‬‬

‫אמיל דירקהיים (ספר הקורס ‪ ,‬פרק ‪ 4‬עמ' ‪)112-113‬‬

‫סוציולוג שחקר את נושא "ההתאבדות" כדי לדעת האם יש השפעות חברתיות לנושא של‬
‫התאבדות ‪ .‬הוא גרס כי אפשר להסביר תופעה חברתית("עובדה חברתית") אחת‬
‫(ההתאבדות) באמצעות תופעה חברתית אחרת (לכידות חברתית)‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪2‬‬

‫דירקהיים האמין בתיאוריית הפונקציונליסטית‪ ,‬הוא ראה בחברה ישות בפני עצמה השואפת‬
‫להרמוניה ושיתוף פעולה‪ ,‬שהיחיד שואב ממנה את מחשבותיו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬רגשותיו ונורמות‬
‫התנהגותו‪ .‬קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף‪ ,‬המצפון הקולקטיבי‪ ,‬חלוקת‬
‫עבודה שיתוף פעולה וסולידריות חברתית המאחדים את היחידים שבה‪ -‬הוא הגדיר זאת‬
‫כרמת לכידות חברתית‪.‬‬

‫מקס ובר‬
‫חוקר גרמני שחקר את הדת מבחינה סוציולוגית ובדק מהם המאפיינים ומה הקשר בין רוח‬
‫הקפיטליזם והאתיקה הפרוטסטנטית‪ .‬הוא מצא שהאתיקה הפרוטסטנטית – לחיות בצניעות‪,‬‬
‫לעבוד קשה‪ ,‬לא משנה מה תעשה‪ ,‬הגורל נקבע מראש – גזירה משמים‪.‬והאמונה שלהם‬
‫הייתה כי מי שמצליח כלכלית מגיע לעולם הבא וכך הם התחילו לצבור הון‪ .‬ניתן לראות אצל‬
‫הפרוטסטנטים כנסיות פשוטות אך העם עשיר‪ .‬ואילו אצל הקתולים הכנסיות עשירות והעם‬
‫עני‪ .‬פעולה חברתית מכוונת ורצונית כדי להביא להתפתחות של תופעה חברתית‪.‬‬
‫הפרוטסטנטים לא חשבו להביא להתפתחות הקפיטליזם אך הפעולה החברתית שלהם‬
‫התחילו לצבור הון הביאה לתופעה חברתית‪.‬‬

‫ספנסר‬
‫תיאר את הגישה הפונקציונליסטית לגוף האדם שאיבריו תלויים זה בזה וכל אחד תורם את‬
‫תרומתו להישרדותו של האורגניזם השלם) כך גם המבנים החברתיים תלויים זה בזה‬
‫ופועלים במתואם לשמירת קיומה של החברה‪.‬‬

‫מרטון‬
‫היה סטרוקטורליסט אשר טבע את המושג דיספונקציה ‪ -‬תופעות שליליות שהתרומה שלהן‬
‫שלילית לחברה ‪ ,‬אך גם להן יש תפקיד‪ .‬כמו כן מרטון הוא אמר שבכל מוסד חברתי (דרך‬
‫מקובלת לביצוע פעולה חברתית הכוללת בתוכה נורמות וערכים סטטוס ותפקידים) אנחנו‬
‫נמצא ‪ 4‬מוסדות חברתיים בסיסיים (‪ : )A.G.I.L‬מוסד כלכלי‪ ,‬מוסד פוליטי‪ ,‬מוסד משפחתי‬
‫חינוכי‪ ,‬ומוסד תרבותי‪.‬‬

‫‪ –1.5‬דוגמאות למחקר הסוציולוגי‪.‬‬

‫אמיל דירקהיים (ספר הקורס ‪ ,‬פרק ‪ 4‬עמ' ‪)112-113‬‬

‫סוציולוג שחקר את נושא "ההתאבדות" כדי לדעת האם יש השפעות חברתיות לנושא של‬
‫התאבדות ‪ .‬הוא גרס כי אפשר להסביר תופעה חברתית("עובדה חברתית") אחת‬
‫(ההתאבדות) באמצעות תופעה חברתית אחרת (לכידות חברתית)‪.‬‬
‫דירקהיים האמין בתיאוריית הפונקציונליסטית‪ ,‬הוא ראה בחברה ישות בפני עצמה השואפת‬
‫להרמוניה ושיתוף פעולה‪ ,‬שהיחיד שואב ממנה את מחשבותיו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬רגשותיו ונורמות‬
‫התנהגותו‪ .‬קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף‪ ,‬המצפון הקולקטיבי‪ ,‬חלוקת‬
‫עבודה שיתוף פעולה וסולידריות חברתית המאחדים את היחידים שבה‪ -‬הוא הגדיר זאת‬
‫כרמת לכידות חברתית‪.‬‬
‫פיקוח חברתי – הכלים שהחברה משתמשת כדי לפקח על הנורמות של אותה חברה‪.‬‬
‫דירקהיים הגדיר כי דרגת לכידות חברתית ודרגת פיקוח חברתי‪ :‬כ"עובדות חברתיות"‬
‫‪. SUCIAL FACTS‬‬
‫‪‬התאבדות אנומית – כתוצאה מאנומיה חברתית ‪ -‬כאשר רמת הלכידות נמוכה‬
‫ורמת הפיקוח נמוכה ‪ -‬ערכים ונורמות לא ברורים ומטושטשים(בקרב מהגרים)‬
‫כתוצאה מהלם תרבות‪.‬‬
‫‪‬התאבדות פטליסטית – כשחשים שאין תקווה לשנות והמוות עדיף על החיים –‬
‫כאשר רמת פיקוח החברתי גבוהה‪.‬‬
‫‪‬התאבדות אלטרואיסטית‪ -‬למען הכלל‪ ,‬מתאבדים הבאים מסביבה שרמת‬
‫ההזדהות בהן מאוד גבוהה והם תורמים את עצמם למען הכלל כמו (פטאליסטים‬
‫בחברה מסורתית דתית) רמת הלכידות גבוהה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪‬התאבדות אגואיסטית – כאשר החשיבות העצמית שהאדם רוכש לעצמו וככל‬

‫שהוא מנותק מהחברה קטנה השפעת החברה עליו‪.‬‬

‫(מחקר בין טיפוסי משפחות לבין הסתגלות בניהן לצה"ל – חיילי מקא"ם) ‪.‬‬
‫המחקר בא להראות כי יש רמת הלכידות והפיקוח החברתי שבה האדם חיי משפיעה על‬
‫הסתגלותו בחיים‪ .‬תוצאות המחקר ‪ :‬חיילים שבאו ממשפחות חמות נמצאה רמת הסתגלות‬
‫גבוהה ביותר‪ ,‬ואילו אצל משפחות מזניחות רמת ההסתגלות נמוכה יותר‪.‬‬

‫‪ –1.6‬גישות תאורטית שונות‪.‬‬

‫** פרדיגמה – תאוריה שעסקת ברמת המאקרו – רמה כללית ולא פרטנית הכוללת קבוצות‬
‫רבות משתתפים‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית‪:‬‬
‫פרדיגמה המסבירה את החברה ברמת המאקרו כמערכת הרמונית של שיתופיות‪ ,‬כלומר‬
‫אידיליה של שיתוף פעולה בין כל המערכות החברתיות ובין כל תת המערכות ‪.‬‬
‫כל מערכת חברתית וכל תת מערכת חברתית עובדות ביחד למען החברה וליצירת איזון‬
‫חברתי‪ ,‬כל עוד שיתוף הפעולה קיים החברה תתפקד באופן תקין‪.‬‬
‫בגישה זו כל תת מערכת (חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬פוליטיקה‪ )...‬יפעלו לטובת מערכת ראשית אחת‬
‫(מדינה) וממצב זה יפיקו רווח הדדי‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית מודעת לעובדה שהחברה היא אינה מקום שוויוני אך היא מאמינה‬
‫בהענקת שיווין זכויות לכול וחוסר הצלחה או הצלחה מרובה תלויה באדם עצמו ולא בחברה‪,‬‬
‫לכן המשאבים החברתיים בה מחולקים – פחות או יותר‪ -‬בצורה שוויונית‪.‬‬
‫גישה זו היא גישה מבנית המאמינה כי החברה בנויה מתת מערכות אשר לאדם אין השפעה‬
‫עליהן‪ ,‬אך בתוכן האדם יכול לשפר עצמו‪.‬‬
‫מכיוון שהגישה היא גישה מבנית ושמרנית היא אינה תומכת בשינויים חברתיים משום שאלו‬
‫עלולים לערער את האיזון וההרמוניה בין המערכות ולכן היא מעודדת שמרנות ותמיכה‬
‫בסטטוס קוו הקיים בחברה‪.‬‬
‫מרטון הגדיר את המבנה שחייבים להיות בה ‪ 4‬מוסדות חברתיים בסיסיים וקרא לו ‪:AGIL‬‬
‫‪ .A 1‬ההסתגלות – מוסד כלכלי‬
‫מוסד המאפשר לאותה חברה בתהליך ההסתגלות של המקום כמו סחר חליפין‪.‬‬
‫‪ .G 2‬מטרה ‪ -‬מוסד פוליטי‬
‫מוסד פוליטי שלשמו הוא הוקם‪.‬‬
‫‪ .I 3‬אינטגרציה ‪ -‬מוסד משפחתי ‪ /‬חינוכי‪.‬‬
‫הגדרה ברורה של מוסדות משפחתיים ומוסדות חינוכיים לדוגמא בארה"ב יש חלוקה‬
‫ברורה במודות חינוך לעשירים‪ ,‬עניים‪ ,‬לכושים ‪,‬לבנים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫‪ .L 4‬סמוי (ליטנטי) – מוסד תרבותי‪.‬‬
‫ערכים שמקבלים אותם עם השנים אפילו מלידה ‪ ,‬נורמות וערכים שמלכדים אותנו‪.‬‬

‫תיאוריית הקונפליקט‪:‬‬
‫פרדיגמה העוסקת בחברה ברמת המאקרו‪.‬‬
‫שמה נובע מכך שהיא למעשה מתארת בחברה מצב של קונפליקט מתמיד בין רבדים שונים‬
‫בחברה המחולקים לפי‪ -‬קבוצות‪ ,‬מעמדות וכו'‪ ,‬המתחרים בינם על שליטה במשאבים‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫לפי תיאוריה זו החברה נמצאת תמיד במצב של אי שיווין חברתי הנובע מהמבנה החברתי‬
‫אשר קובע – מי למעלה ומי למטה ‪ ,‬כאשר אלו הנמצאים למעלה הם אלו אשר יש להם‬
‫שליטה על המשאבים החברתיים (כוח‪ ,‬כסף‪ ,‬יוקרה) לעומת אלו הנמצאים למטה אשר אין‬
‫להם שליטה זו‪.‬‬
‫חוסר השוויון נובע בעיקר מחוסר שינוי במבנה החברתי אשר נתמך ע"י חילוק המשאבים‬
‫החברתיים בצורה דיפרנציאלית – מיון והפרדה בין אלו שלמעלה ואלו שלמטה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪4‬‬

‫תיאוריה זו היא בעיקר מבנית הטוענת כי החברה היא בעלת מבנה קשיח ובלתי ניתן לשינוי ‪,‬‬
‫אך לעיתים רחוקות תומכת גם בתיאוריה הבנייתית האומרת למעשה את ההפך – החברה‬
‫נבנית ומשתנה בהתאם לפעולות האנשים הפועלים בה‪.‬‬
‫מכיוון שתיאוריה זו מתארת קונפליקט מתמיד בין שני מחנות היא תומכת בשינויים חברתיים‬
‫(אשר באופן בלתי נמנע נובעים מהקונפליקט) ואף מעודדת אותם‪.‬‬

‫אינטראקציה סימבולית‪:‬‬
‫תיאוריה אשר מתארת את החברה ברמת המיקרו‪.‬‬
‫המציאות‪ ,‬עפ"י תיאוריה זו‪ ,‬מתבססת ומתעצבת עפ"י האדם החי בתוכה הפועל עפ"י ניסיונו‬
‫והידע האישי שלו ומכאן שזוהי תיאוריה הבנייתית אשר טוענת שהמציאות החברתית אינה‬
‫נוקשה ומשתנה בהתאם לאנשים הפועלים בתוכה‪.‬‬
‫תיאוריה זו מתבססת על פילוסופיית הפרמטיזם אשר מתארת את האדם כייצור פראקטי‬
‫המסתגל לסביבה ולנסיבות ומכאן יבנה את סביבתו בהתבסס על רעיונות אשר יעזרו לו‬
‫להסתגל ולחיות‪.‬‬
‫מכיוון שהמציאות נבנית על בסיס ידע וניסיונו של האדם היא נמצאת בפוטנציאל מתמיד‬
‫לשינויים‪ -‬מצב היוצר אצל האדם החי בה חוסר וודאות מתמיד מושם שמצב זה שולל ביטחון‬
‫ו"עוגן" בחייו‪.‬‬
‫הפתרון לחוסר הוודאות תלוי בקיומם של סמלים משותפים ויצירת הגיון וודאות ע"י למידת‬
‫סמלים אלו‪ ,‬סיווג מצבים וסביבה ע"י למידתם‪.‬‬
‫* ארווין גופמן – טען שבני האדם חובשים מסכות במהלך חייהם כאשר רוב הזמן הם אינם‬
‫מודעים לכך‪ .‬המסכות מותאמות למה שהיינו רוצים שיחשבו עלינו‪.‬‬

‫גישת החליפין‪:‬‬
‫גישה שהגיעה מתחום הכלכלה כאשר לפיה בני האדם פועלים כדי למצות את התועלת‬
‫שלהם‪ .‬כלומר נתינת משאב חברתי מסוים תמורת אחר לדוגמא‪ :‬גבר מבוגר אך עשיר נושא‬
‫אישה צעירה‪.‬‬
‫החיסרון של גישה זו הוא למעשה שניתן להפריכה מאוד בקלות – משום שישנם מגוון רחב‬
‫של דברים שהאדם עושה שאינם למטרת רווח (לדוגמא עישון)‪.‬‬

‫הגישה האקלקטית‬
‫שילוב פרדיגמות‪ ,‬סוציולוג המסתמך בעבודתו על יותר מגישה תיאורטית אחת‪ ,‬ומנסה‬
‫להפיק את מרב התועלת מכל אחת מן התיאוריות השונות‪ ,‬כדי להבין את הסוגיה המחקרית‬
‫שבה בחר ולהסבירה מהיבטים שונים‪ ,‬נוקט בשיטה האקלקטית‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫אינטראקציה ‪ -‬יחסי גומלין‪.‬‬
‫מחקר אמפירי – לפיה רק הניסיון והניסוי משמשים בסיס לידיעה‪.‬‬
‫פיקוח חברתי – הכלים שהחברה משתמשת כדי לפקח על הנורמות של אותה חברה‪.‬‬
‫דיספונקציה חברתית – השפעותיו הבלתי רצויות של דפוס חברתי כלשהו‪.‬‬
‫פונקציה חברתית – השלכותיו של דפוס חברתי כלשהו על פעולתה של החברה‪.‬‬
‫פרדיגמה סטרוקטורלית פונקציונלית‪ -‬מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכת‬
‫מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום הסולידריות והיציבות‪.‬‬
‫פרדיגמת האיטראקציוניזם הסימבולי – מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כתוצר של‬
‫אינטראקציות יום יומיות בין יחידים‪.‬‬
‫פרדיגמת הקונפליקט החברתי‪ -‬מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כזירה של חוסר שיווין‬
‫המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט‪.‬‬
‫תיאוריה הבניתית ‪ -‬תיאוריה שטוענת שהמציאות החברתית אינה נוקשה אלה משתנה בגלל‬
‫בני האדם החיים בה‪.‬‬
‫תיאוריה מבנית – החברה היא מבנה קשוח שלאדם אין אפשרות לשנות‪ ,‬האדם יכול רק לשנות ‪/‬‬
‫לשפר את עצמו‪.‬‬

‫‪4‬‬
5

5
 ‫‪6‬‬

‫יחידה ‪ – 2‬ארגון חברתי‬

‫כדי לדעת כיצד מאורגנת החברה אנו יוצרים מערכת מושגים שמאפשרת לנו לפרק‬
‫את החברה ולדעת מה מרכיב אותה‪.‬‬
‫ישנם מושגים שבעזרתם אנו ננתח מערכת החברתית‪:‬‬

‫מבנה חברתי – מורכב מסטטוסים ותפקידים‪ .‬דפוסים יציבים יחסית של התנהגות חברתית‬
‫הוא נתון ראשוני עפ"י התיאוריה של מרטון‪ .‬במבנה נתון זה פועל האדם‪.‬‬
‫בעיותיו וגם מנגנוני הפתרון האפשריים נובעים מעצם טיבו של המבנה‬
‫החברתי‪.‬‬

‫‪ – 2.2‬מייצב ותפקיד‪.‬‬

‫סטטוס – מייצב‪ :‬מציין את מיקומו של האדם במערכת חברתית מסוימת‪.‬‬

‫לאדם יכול להיות מגוון סטטוסים המתחלקים בד"כ לשני סוגים עיקריים‪ :‬סטטוס שיוכי‪,‬‬
‫וסטטוס הישגי‪.‬‬
‫לסטטוס נלוות מערכת של זכויות וחובות החלות על האדם שממלא אותו‪ ,‬כמוכן לסטטוס‬
‫נלוות יוקרה חברתית מסוימת (גבוהה או נמוכה) ומשאבים חברתיים המתאים לו‪.‬‬
‫סטטוס הישגי‪ :‬סטטוסים שהאדם יכול להשיג בכוחות עצמו‪ ,‬וכך גם לשנותו כראות עיניו‪.‬‬
‫סטטוס שיוכי‪ :‬סטטוסים השייכים לאדם מיום היוולדו (בד"כ)‪ ,‬סטטוסים אלו אינם ניתן לשינוי‪.‬‬
‫סטטוס בולט‪ :‬סטטוס שמאפיל על שאר הסטטוסים ‪ ,‬בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות‬
‫החברתית‪ .‬כגון‪ :‬גבר או אישה‪ ,‬או נכה‪.‬‬
‫מערך סטטוסים‪ :‬סך מכלול הסטטוסים של אדם אחד‪.‬‬

‫סמל סטטוס‪ :‬סימן היכר מוחשי או לא הנותן לנו אינפורמציה על האדם (בד"כ שותף לא מוכר‬
‫לאינטראקציה)‪.‬‬
‫סמלי הסטטוס הם הדברים השונים המקיפים או קיימים באדם כגון‪ -‬פרטי לבוש‪ ,‬אביזרים‬
‫המאפיינים את סביבתו החיצונית‪ ,‬מבטא – המעניקים לנו ידע על עמדתו ותפקידו של האדם‬
‫במסגרות חברתיות שונות‪.‬‬
‫את סמלי הסטטוס אנו שואבים מתוך הידע שלנו על העולם והכרתנו עם הסמלים שהסביבה‬
‫מציגה‪.‬‬
‫עפ"י גופמן קיימים שני סוגים של סמלי סטטוס‪ :‬אלו המועברים במודע ובמכוון כדי ליצור‬
‫רושם מסוים‪ ,‬ואלו המועברים בצורה נסתרת אשר לפעמים משנים את הרושם הראשוני‬
‫שנוצר ולפעמים נסתרים גם לשותף לאינטראקציה עצמו‪.‬‬

‫דימוי סטטוס‪ :‬מערך סטטוסים של אדם אשר נבנה עפ"י סטטוס ידוע ובולט אחד מתוך‬
‫דימויים מקובלים בחברה אשר הושלכו על האדם כתוצאה מהסטטוס הבולט האחד‪.‬‬
‫דימויי הסטטוס לעיתים מעוגנים בחוק ולעיתים נובעים מנורמות חברתיות בלתי פורמליות‪.‬‬

‫סטריאוטיפ‪ :‬קישור בין סטטוס מסוים לבין תכונות אישיות של אותו אדם‪ ,‬הסטריאוטיפ אמור‬
‫לשמש אותו ככלי בהכרת האדם עמו אנו מעונינים לקיים אינטראקציה אך מכיוון שהוא נובע‬
‫מהכללות הוא בד"כ טועה ומכשיל אותנו במצבים מסוימים‪.‬‬

‫קונפליקט סטטוס‪ :‬מצב הנוצר בד"כ ע"י ריבוי סטטוסים‪ ,‬כאשר החובות במילוי סטטוס אחד‬
‫מתנגשים במילוי חובות סטטוס אחר (באותה הסיטואציה) במערך הסטטוסים של אדם‪.‬‬
‫סיטואציה זו מניחה את האדם במצב של בחירה בין שני סטטוסים השייכים לו‪ ,‬הפתרון למצב‬
‫זה הוא למעשה יצירת העדפות בין הסטטוסים כשהחשוב יותר ינצח‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪7‬‬

‫אי הלימת סטטוס ‪ /‬סטטוס לא מאוזן‪:‬‬

‫מצד אחד יש לי סטטוס בעל יוקרה חברתית ומצד שני יש לי סטטוס בעל יוקרה חברתית‬
‫נמוכה לדוגמא‪ :‬כושי – רופא‪.‬‬

‫תפקיד‪ :‬דפוס התנהגות הצמוד לסטטוס‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬התפקיד הוא התנהגות הצפויה מבעל בסטטוס (כאשר אין בהכרח התאמה מלאה‬
‫בין ההתנהגות הצפויה להתנהגות בפועל)‪.‬‬
‫זהו היבט דינמי ופעיל המדבר על ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬
‫‪.1‬הגדרה פורמלית של התפקיד‪.‬‬
‫‪.2‬תפיסת התפקיד (הגדרה אישית)‪,‬‬
‫‪.3‬מערכת ההזדמנויות והלחצים במצב נתון‪.‬‬

‫מערך תפקידים‪ :‬מספר תפקידים קשורים לסטטוס אחד‪ .‬לדוגמא‪ :‬סטטוס – סטודנטית ‪:‬‬
‫תפקידים‪ :‬ללמוד‪ ,‬לבוא לשיעורים‪ ,‬להגיש ממנים‪ ,‬לשלם למכללה‪.‬‬

‫שותפי תפקיד‪ :‬האנשים שסביב הסטטוס הנ"ל העוזרים לאדם למלא את תפקידו בעיקר ע"י‬
‫הגדרת צפיותיהם מדרך מילוי התפקיד שאליו הם שותפים‪.‬‬
‫שותפי התפקיד נבדלים זה מזה במעורבות שבה הם מביעים את צפיותיהם מבעל התפקיד‬
‫וכן גם בכוחם והשפעתם עליו‪.‬‬

‫קונפליקט תפקידי‪ :‬מתייחס לקונפליקט בין שני תפקידים באותו הסטטוס‪.‬‬

‫בדרך כלל הקונפליקט נוצר כאשר ציפיותיהם של שותפי התפקיד לא תואמות (ולעיתים‬
‫נוגדות) אחת את השניה ועל בעל התפקיד להחליט כיצד להתנהג בכל מקרה‪.‬‬
‫יש קונפליקט בין הציפיות שלי לתפקיד לבין מה שמגדירים לי האנשים איתם אני עובדת‬

‫נטישת תפקיד‪ :‬כאשר אדם נוטש תפקיד חברתי חשוב משום שהתעוררו בו ספקות לגבי‬
‫יכולתו או רצונו למלא תפקיד זה‪.‬‬

‫חיבוק תפקידי‪ :‬מצב שבו אנו מבצעים תפקיד מתוך השלמה והזדהות ורצון מלא לבצע את‬
‫התפקיד‪.‬‬
‫על מנת שיתקיים חיבוק תפקידי חייבים להתקיים שני תנאים‪:‬‬
‫‪.1‬על בעל התפקיד לגלות רצון והזדהות עם התפקיד ‪.‬‬
‫‪.2‬על בעל התפקיד להראות יכולת בביצוע התפקיד‬

‫מרחק תפקידי‪ :‬מתייחס למצב שבו על הפרט לבצע תפקיד שאין הוא שלם עמו או מזדהה‬
‫איתו‪ ,‬אין מצב זה מצביע על חוסר יכולת במילוי התפקיד אך בזמן מילוי התפקיד עלולים‬
‫להתגלות רמזים המעידים על הריחוק התפקדי (בעיקר מול שותפי התפקיד)‪.‬‬

‫מתח תפקידי‪ :‬אי התאמה בין תפקידים שונים הנובעים מאותו סטטוס‪.‬‬

‫תיאוריית התפקיד של ברגר ולאקמן‪:‬‬

‫ברגר ולאקמן שילבו בתיאוריה זו שתי גישות‪ :‬האחת מבנית שטוענת שהחברה היא מסגרת‬
‫קשוחה אשר לא ניתנת לשינוי ודרך ביצוע התפקיד נתונה מראש‪ ,‬כלומר אנחנו נולדים לתוך‬
‫חברה אשר ניכפת עלינו ומכתיבה את פעולותינו‪ ,‬התפקידים שנמלא בחברה הם קבועים‬
‫מראש‪.‬‬
‫השניה – הגישה האינטרקציוניסטית המגדירה את התנהגות האדם כגמישה ומשתנת‪.‬‬
‫השילוב בין הגישות הוא שלמרות שנולדנו ללא יכולת מרובה לשנות את המציאות החברתית‬
‫ואת תפקידנו בה‪ ,‬יש לנו עדיין את האפשרות (בתוך המגבלה החברתית) לבצע את תפקידנו‬
‫תוך שימת דגש אישית ב"תפיסת" התפקיד או ביצועו‪.‬‬
‫ולכן עפ"י ברגר ולאקמן האדם הוא מכלול התפקידים שאותם הוא מבצע‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪8‬‬

‫הבניה חברתית של המציאות‪:‬‬

‫כאשר אנשים מעצבים את המציאות באינטראקציה חברתית מסוימת‪.‬‬
‫כלומר כאשר אדם נמצא באינטראקציה חברתית מסוימת הוא יבחר להציג עצמו באופן‬
‫ההולם את מטרותיו לאותה אינטראקציה‪ ,‬מתוך כוונה לייצור רושם מכוון‪ ,‬וכך גם יעשו‬
‫שותפיו לאינטראקציה ‪.‬‬
‫כל אינטראקציה חברתית היא למעשה משא ומתן על הגדרת המציאות משום שלכל משתתף‬
‫אינטרסים וכוונות שונות והוא למעשה "מנווט" את המציאות לטובתו‪ ,‬אך גם במקרים אלו יש‬
‫גבולות לרמת השכנוע שאדם יכול להשיג מהסובבים אותו‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪9‬‬

‫יחידה ‪ – 3‬תרבות‬

‫תרבות היא מערכת ערכים ‪ ,‬רעיונות ודפוסי התנהגות‪ ,‬המשותפים לכל בני החברה‬
‫המועברים בתהליך של למידה חברתית לדור הבא‪.‬‬
‫התוצרים התרבותיים נעים בין מוצרים מוחשיים כמו אבן יהלום לבין רגשות התנהגות ועוד‪.‬‬
‫התרבות‪ ,‬מצד אחד היא תוצר של הבניה חברתית כלומר נוצרה בידי בני האדם ונועדה‬
‫לפשט את יחסי הגומלין בניהם כדי לאפשר להם לחיות יחד בחברה אחת‪ .‬ומצד שני התרבות‬
‫היא עובדה קיימת לגבי היחיד שנולד בתוכה ‪.‬‬
‫אנחנו מדברים על הדברים שמסביב להתנהגות ואנחנו מבינים שתרבות היא דבר מאוד‬
‫דינמי והוא משתנה על ציר של זמן ושל מקום‪.‬‬
‫התרבות עוזרת לאדם לגבש את אישיותו‪ ,‬מקנה משמעויות לחיינו‪ ,‬בניגוד לחיות ששורדות‬
‫באמצעות האינסטינקטים‪ ,‬האדם שורד באמצעות התרבות‪.‬‬
‫תרבות מאפשרת תקשורת בין אנשים‪ ,‬העברת מורשת תרבותית מדור לדור‪.‬‬
‫התרבות זהו כלי שבאמצעותו אנו רוכשים ומעצים ומעצבים את הסביבה‪ ,‬היא מצביעה על‬
‫זהות האדם בסיטואציות מסוימות‪.‬‬

‫‪ – 3.2‬מרכיבי התרבות‪.‬‬

‫מרכיבי התרבות‪ :‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬לשון‪ ,‬סמלים‪ ,‬מושגים‪ ,‬מוסדות חברתיים‪.‬‬

‫ערכים‪ :‬עקרונות כללים או אמות מידה הקובעים מה טוב ומה רע מה נכון או לא נכון במסגרת‬
‫חברה מסוימת‪.‬‬
‫ערך‪ :‬משקל להערכה כדי לדעת איך להתנהג‪.‬‬
‫הוא הנחייה מאוד כללית שמנחה אותי איך להסתכל בחיים ואיך אני מתנהל בחיים באופן‬
‫כללי‪ .‬קנה מידה להערכה‪ :‬מותר ‪ /‬אסור‪ ,‬נכון ‪ /‬לא נכון‪ ,‬יפה ‪ /‬מכוער‪ ,‬טוב ‪ /‬רע‪.‬‬
‫ערכים הם מרכיב היסוד של האמונות‪ ,‬האמונות הן טענות מוגדרות שאנשים רואים כטענות‬
‫נכונות ואמיתיות‪ ,‬דוגמא לערכים‪ :‬חריצות‪ ,‬שיווין הזדמנויות‪ ,‬השגיות‪ ,‬הצלחה‪.‬‬
‫נורמות‪ :‬הנחיות לביצוע של הערכים‪.‬דוגמא‪ :‬ערך‪ :‬הצלחה‪,‬נורמה שלו‪ :‬לרכוש השכלה‪.‬‬

‫סנקציות‪:‬‬
‫לצד כל נורמה פועלת מערכת של סנקציות חברתיות – שליליות או חיוביות כהן למעשה‬
‫משמשות אמצעי אכיפה (גמול או ענישה) לכפיית הנורמות‪.‬‬
‫ישנן שני סוגי סנקציות‪:‬‬
‫פורמליות – תגובה של גוף מוסמך לפעולה מסוימת‪ ,‬לדוגמא‪ :‬קנס או תואר‪.‬‬
‫בלתי פורמליות ‪ -‬הערה או הטפת מוסר שהיא תגובה של האנשים האחרים המשתתפים‬
‫בסיטואציה החברתית לדוגמא‪ :‬הטפת מוסר או חיוך‪.‬‬
‫ישנם מקרים בהם הקבוצה הרלוונטית לאותו אירוע מגדירה התנהגות מסוימת כמקובלת או‬
‫סוטה ונותנת משמעות רבה בהכוונת התנהגות הפרט (מדובר בד"כ בקבוצה מקרית העומדת‬
‫להתפזר בתוך זמן קצר)‪.‬‬

‫חמש השאלות של יונתן שפירא ואורי בן אליעזר‪:‬‬

‫הם הציעו חמש שאלות שבאמצעותן אפשר לנתח כיצד נורמה חברתית משפיעה על‬
‫התנהגות האדם ‪ ,‬ניקח לדוגמא את הנורמה אל תחצו את הכביש באור אדום ונשאל‪:‬‬
‫‪.1‬מי מצפה ? (הולכי הרגל‪ ,‬נהגים‪ ,‬שוטרים)‬
‫‪.2‬ממי ? (מהולכי הרגל)‬
‫‪.3‬מה לעשות‪ ,‬או מה לא לעשות ? (לחכות לאור ירוק ולא לחצות את הכביש)‬
‫‪.4‬באילו תנאים (כאשר ברמזור אור אדום)‬
‫‪.5‬מה תהיינה הסנקציות ? (קנס משוטר‪ ,‬או הערות מהולכי רגל אחרים)‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪10‬‬

‫"סמנר" חילק את הנורמות לשני סוגים‪:‬‬

‫נורמת “ ‪ - “MORES‬כללי מוסר שהם חיוניים להמשך קיום החברה ואי ציות להם תביא‬
‫לפגיעה חמורה ותאיים על המשך קיומה של החברה (רצח‪ ,‬אונס)‪ .‬יינקטו כנגדה סנקציות‪:‬‬
‫חריפות פורמליות המעוגנות בחוק ובלתי פורמליות ‪:‬ע"י תגובות החברה‪ ,:‬נידוי ‪.‬‬

‫נורמת “ ‪ - “FOLKWAYS‬התנהגות עממית שאינה חיונית להמשך החברה ואינה מביאה‬

‫פגיעה חמורה‪ ,‬ואינה מאיימת על המשך קיומה של החברה (חניית רכב על המדרכה)‪.‬‬
‫יינקטו כנגדה סנקציות‪ :‬קלות‪ ,‬פורמליות (המעוגנות בחוק כגון‪ :‬קנס)‪ ,‬ובלתי פורמליות‬
‫(הערות‪ ,‬הטפות מוסר‪ ,‬שימוש בשפת גוף המביעה על חוסר שביעות רצון)‪.‬‬

‫** נורמות רבות יכולות להתקיים גם אם אינן מקבלות ביטוי חוקי מפורש‪ .‬לעומת זאת שינוי‬
‫מהותי בנורמה בד"כ יביא לשינוי בחוק‪.‬‬

‫מוסד חברתי ‪:‬‬

‫קבוצת נורמות המעצבות יחד דרך מקובלת ומושרשת לביצוע פעולות חברתיות כלשהן‬
‫הנחשבות מרכזיות בחברה‪( .‬לדוגמא המוסד החינוכי)‬
‫המוסדות (עפ"י ברגמן ולאקמן) הם פועל יוצא של יחסי הגומלין החברתיים החוזרים על‬
‫עצמם‪ ,‬המוסדות‪ ,‬בהיותם דפוסי פעולה מוכרים מקלים על האינטראקציה החברתית‬
‫ומשחררים את היחיד מן הצורך לקבל החלטות ביצוע בנוגע לפעולות חוזרות בתחומי חיים‬
‫מרכזיים‪.‬‬

‫סמלים‪:‬‬
‫סמלים יכולים להיות חפצים ‪ ,‬צלילים‪ ,‬תנועת גוף ועוד‪ ,‬אשר הוקנתה להם משמעות מעבר‬
‫לצורך הקונקרטי שלהם לדוגמא‪ :‬מגן דוד ‪.‬‬
‫משמעות הסמל נגזרת חלקית מן הסמל עצמו אך ברבה היא נגזרת ממסורת ומנהגים‪.‬‬
‫* שפה ‪ /‬לשון ‪ -‬אמצעי שבאמצעותו אנחנו מקדדים את רגשותינו‪ ,‬רעיונות‪ ,‬מחשבות ועוד‪.‬‬
‫כדי ליצור שפה מיוחדת למקום או לחברה מסוימת ניתן להשתמש גם בסלנג‪ ,‬שפה מקצועית‪,‬‬
‫מבטא (דיאלקט – הלשון הנהוגה באזור מסוים) ותחביר שונה‪.‬‬
‫השפה היא גורם יסודי בתהליך האינטראקציה המאפשרת תקשורת רחבה‪ ,‬ומגדירה לנו‬
‫שייכות תרבותית חברתית‬
‫* השפה האילמת – מחוות (תנועות גוף או הבעה) משמשים אותנו כביטויים להעברת‬
‫מסרים‪ ,‬אך יש להבין ולדעת כי לעיתים הם שונים ממקום למקום‪.‬‬

‫‪ – 3.3‬המציאות בעיני בני תרבויות שונות‪.‬‬

‫התרבות היא גורם מכריע המשפיע על תגובתם של נחקרים שונים לגירוי‪.‬‬

‫אנשים מתרבויות שונות נותנים פרושים שונים לאותה מציאות ולפיכך אף מתנהגים אחרת‪.‬‬
‫מחקרו של זבורובסקי – חקר את התגובה לגירוי – כאב אצל תרבויות שונות‪.‬‬

‫‪ – 3.4‬אתנוצנטרית ויחסיות תרבותית‪.‬‬

‫"אתנוצנטריות"‪:‬‬
‫שיפוט של תרבות אחת באמצעות תרבות אחרת‪ ,‬אנו מעמידים את התרבות שלנו במרכז‬
‫כתרבות טובה והנכונה‪ ,‬ודרכה אנו רואים את התרבויות האחרות‪ .‬היתרונות – מהווה כלי‬
‫אמצעי (קנה מידה) לתפיסת התרבות‪ ,‬והמציאות שלנו‪ .‬חסרונות‪ -‬מתעלמת ופוסלת את‬
‫השונה‪ ,‬מגבילה את תפיסות המציאות והתקשורת שלנו עם תרבויות אחרות‪ ,‬והשיפוט‬
‫הערכי מתעוות בעת ניתוח התנהגויות‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪11‬‬

‫"יחסיות תרבותית"‪:‬‬
‫גישה שלפיה יש לראות כל תרבות בנסיבות שלה ובמונחים השייכים לה‪ .‬גישה שמתנגדת‬
‫לגישת האתנוצנטריות ומבקרת אותה‪ ,‬גישה שאינה מגדירה תרבות כטובה או רעה‪ ,‬הטוענת‬
‫שיש לבדוק דפוסי התנהגות חברתיים המאפיינים אותה‪.‬‬
‫יתרונות – מנסים להבין את האנשים כפי שהם תופסים מעצמם את מיקומם בטבע‪.‬‬
‫חסרונות – קשה ליצור הכללות מדעיות כיון שכל אדם יכול להסביר את התנהגותו כנכונה על‬
‫פי תרבותו‪.‬‬

‫** כדי להתגבר על חסרונות היחסיות התרבותית ננקטת הגישה הרציונלית – בחינת המערכת‬
‫התרבותית עפ"י מידת ההגיון הפנימי של הסוציולוג‪.‬‬

‫"כור היתוך"‪:‬‬
‫דגם של קליטה‪ :‬שנגזר מהגישה האתנוצנטרית‪ ,‬המשקף רצון ליצור משהו משותף והומוגני‪,‬‬
‫אוסף עדות ועולים מארצות שונות ותרבויות שונות ולגבש להם תרבות אחת‪ .‬החברות‬
‫קולטות מהגרים ושואפות לכך שהם יאמצו את התרבות הדומיננטית ויוותרו על התרבות‬
‫והערכים של ארץ מוצאם‪.‬‬

‫"פלוראליזם תרבותי"‪:‬‬
‫דגם של קליטה המגלה סובלנות‪ ,‬כיבוד‪ ,‬והתחשבות בערכים של קבוצות אתניות שונות‪,‬‬
‫המאפשר להם לחיות את חייהם לפי הנורמות והערכים המקובלים אצלם‪ ,‬אך עד גבול‬
‫מסוים‪ .‬נשען על גישת היחסיות התרבותית‪.‬‬

‫‪ – 3.5‬התרבות הדומיננטית ותת‪-‬תרבות‪.‬‬

‫הביטוס – עפ"י פייר בורדיה ‪ :‬מתפתח בנו במהלך תהליך החברות וכולל בתוכו את מכלול הסמלים‬
‫ההתנהגות והפרשנויות המתאימים לתרבות שהפרט שייך אליה‪.‬‬
‫הוא מאפשר לקבוצות שונות להבדיל עצמן מקבוצות אחרות באמצעות פיתוח יסודות תרבותיים‬
‫הייחודיים להן בלבד‪.‬‬

‫תת תרבות‪:‬‬
‫קבוצה בעלת זיקה כפולה מצד אחד לתרבות הדומיננטית‪ ,‬ומצד שני לתרבות הייחודית‪,‬‬
‫מבחינת תכנים ומטרות היא בעלת דפוסים חברתיים שמייחדים אותה‪ .‬לדוגמא‪ :‬בוקרים‬
‫מקולורדו‪.‬‬

‫תת תרבות נורמטיבית‪:‬‬

‫קבוצה המקבלת על עצמה את הנורמות והערכים של החברה הכללית ‪ /‬תרבות דומיננטית‪,‬‬
‫אבל בתחומי חיים מסוימים מתנהגת על פי הערכים ונורמות הייחודיים לה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫אמריקאי ממוצא איטלקי‪.‬‬

‫תת תרבות ערכית‪:‬‬

‫קבוצה של אנשים שמקבלים את רוב ערכי החברה הדומיננטית אבל לא מסכימים עם סדר‬
‫העדיפויות שקובעת התרבות הדומיננטית‪ .‬לדוגמא‪ :‬המתנחלים או התנועה לשחרור האישה‪.‬‬

‫תת תרבות נגד‪:‬‬

‫דפוסים חברתיים המייחדים מגזר מסוים של אוכלוסיית החברה שחבריה שוללים את הרוב‬
‫המכריע של הערכים של התרבות הדומיננטית‪ ,‬ומבטאים התנגדות לערכים הכוללים כתגובת‬
‫מחאה ומציעים מערכת ערכים אלטרנטיבית ‪ /‬חלופית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ילדי הפרחים‪ ,‬היפים‪ ,‬הפנתרים השחורים‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪12‬‬

‫‪ – 3.6‬שינוי תרבות‪.‬‬

‫התרבות אינה נשארת יציבה לעולם – היא נתונה להשפעה ולשינוי עקב מגע עם תרבויות אחרות‪,‬‬
‫שינויים אקולוגים ‪ ,‬שנוי בתנאים וסביבה‪.‬‬

‫תהליכי שינוי תרבות‪:‬‬

‫תהליך הגלובליזציה מתאפיין בשלושה היבטים‪:‬‬
‫‪.1‬התפתחות כלכלית גלובלית‪ :‬מסחר בינלאומי‪.‬‬
‫‪.2‬תקשורת גלובלית‪ :‬העולם "הצטמצם" באמצעות כלי התקשורת‪.‬‬
‫‪.3‬נדידה גלובלית‪ :‬התפתחות אמצעי תחבורה מהירים ונגישים‪.‬‬

‫לכאורה ניתן לראות כי ישנם קווים הדומים בין תרבויות שונות‪ ,‬אך לא ניתן להעיד על קיומה‬
‫והיווצרותה של תרבות גלובלית אחידה‪ ,‬וזאת משלוש סיבות‪:‬‬
‫‪.1‬זרימת המוצרים לא עקבית ולא מאוזנת‪ ,‬מדינות מתקדמות‬
‫נהנות מאותה זרימה הרבה יותר מאשר מדינות העולם השלישי‪,‬‬
‫כך גם הערים לעומת הכפרים‪ ,‬המדינות המתקדמות‪ ,‬יותר‬
‫משפיעות ממשופעות‪.‬‬
‫‪.2‬המוצרים וההטבות שהתפשטו כל פני כדה"א אינם נגישים לכל‬
‫האנשים ולמעשה רב האנשים בעולם חסרי אמצעי מחייה‬
‫בסיסיים‪.‬‬
‫‪.3‬בכל מקום ההשפעות המערביות נתפסות אחרות‪ ,‬תהליך‬
‫הגלובליזציה לא אחיד‪ ,‬כל תרבות תופסת את תהליך‬
‫הגלובליזציה באופן שונה בהתאם לתרבות המוצא שלה (דוג'‬
‫מקדונלדס בפסח בישראל)‪.‬‬
‫כל תרבות מפנימה את החידושים בצורה הייחודית לה‪.‬‬

‫שינוי תרבותי בשלוש דרכים‪:‬‬

‫‪.1‬המצאה – תהליך של יצירת מרכיבי תרבות חדשים‪.‬‬
‫‪.2‬תגלית – אבחון או הבנה של דבר שלא הובן די צורכו קודם לכן‪.‬‬
‫‪.3‬דפוזיה – התפשטות מרכיבי התרבות מחברה אחת לשניה‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫תרבות אידיאלית‪ :‬מה שאנחנו רוצים שיהיה‪.‬‬

‫תרבות ממשית‪ :‬התרבות הממשית בשטח‪.‬‬
‫תרבות חומרית‪ :‬עצמים מוחשיים שנוצרים ע"י האדם‪ ,‬ובני האדם מקנים להם משמעויות‬
‫שמוסכמות כמו‪ :‬ליהלום‪.‬‬
‫תרבות בלתי חומרית‪ :‬רעיונות‪ ,‬אמונות‪ ,‬אידיאולוגיות‪ ,‬צורות חשיבה‪ ,‬שגם הן נבראו ע"י בני‬
‫האדם‪.‬‬
‫תרבות פופולרית‪ :‬דפוסי תרבות הרווחים באוכלוסייה הרחבה‪.‬‬
‫הלם תרבות‪ :‬נוצר כאשר אדם נאלץ להתמודד עם תרבות שהוא אינו מכיר ואין לו את הכלים‬
‫(הסמלים והשפה) להתמודד עם אותה תרבות‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪13‬‬

‫יחידה ‪ – 4‬חיברות‬

‫תהליך שבו אנחנו הופכים לחבר בחברה‪.‬‬

‫תהליך מתחיל בלידה ונגמר במוות כאשר אנו מחלקים אותו לשלבים שונים‪.‬‬
‫אנו הופכים מיצור ביולוגי ליצור תרבותי ‪ -‬ע"י התנסות חברתית שבאמצעותה אנו מפתחים‬
‫את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו‪.‬‬

‫‪ – 4.2‬חיברות – לשם מה?‬

‫תהליך החיברות ממלא שלושה תפקידים עיקריים‪:‬‬

‫‪.1‬גיבוש אישיותו של היחיד‪.‬‬
‫‪.2‬העברת מורשת החברה(ערכים ונורמות) מדור לדור‪.‬‬
‫‪.3‬הכשרת היחיד למילוי תפקידים חברתיים בהווה ובעתיד‪.‬‬

‫חיברות ראשונית – למידה בסיסית‪ ,‬מתחיל בלידה ונגמר בגיל הנעורים‪ .‬זה תהליך שאני‬
‫רוכש מיומנויות בסיסיות שהולכות איתי לאורך החיים‪.‬‬

‫חיברות משנית – למידה מתווספת (לאחר שרכשנו תרבות בסיסית‪ ,‬אנו למדים תרבות‬
‫נוספת שאינה בסיסית) מגיל הנעורים ואילך‪ ,‬רוב תהליכי החיברות שאנו עוברים הם משניים‬
‫ומשתנים כל הזמן‪.‬‬

‫‪ – 4.3‬דיון בתיאוריות‪.‬‬

‫תהליך החיברות מנקודת מבטו של הפרט‪:‬‬

‫הגישות הללו מנתחות את תהליך החיברות מנקודת מבטו של היחיד ומבקשות להסביר את‬
‫המנגנונים שבאמצעותם היחיד מגבש אישיות עצמאית וזהות חברתית‪.‬‬

‫הגישה הסוציוביולוגית‬
‫גישה זו שמה דגש על התכונות המולדות שלנו כמעצבות את האישיות של האדם‪ .‬הם‬
‫קושרים את התורשה והסביבה ביחד‪.‬‬

‫"ווטסון" ‪BEHAVIOR‬‬
‫הוא תאורטיקן שיוצא מתוך הגישה ה‪ BEHAVIOR -‬התנהגות‪:‬‬
‫לפי הגישה שלו האדם נולד "לוח חלק" לעולם‪ ,‬והוא שם דגש על הגורמים הסביבתיים‬
‫כמעצבים את האישיות של האדם‪.‬‬

‫קולי – "האני במראה"‬

‫קולי תבע מושג שנקרא " האני במראה" ‪ ,THE LOOKING GLASS SELF‬זאת הדרך‬
‫שבה מתפתחת האישיות שלנו – הגרעין‪ ,‬החברה משמשת ליחיד כמראה ומסייעת לו לגבש‬
‫את הדימוי העצמי שלו‪ ,‬באמצעות הפנמת דימוי זה אנו לומדים להעריך את עצמנו‪.‬‬
‫הדינמיקה של התהליך מתבטאת בכך שדמותנו אמנם משתקפת בראי אך היא מוסרת לנו‬
‫מידע אובייקטיבי על הערכה שרוחשים לנו אחרים ‪ -‬הדרך בה אני מפרש את מה שאני חושב‬
‫שאחרים חושבים עליי‪.‬‬
‫גרעין ‪ +‬חברה = ‪ SELF‬שלנו‪ ,‬האני העצמי‪.‬‬

‫מיד – ‪ I‬ו‪ME -‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪14‬‬

‫אחד התאורטיקנים החשובים בתיאוריית ההתפתחות העצמית‪ ,‬מתומכיה של האינטראקציה‬

‫הסימבולית‪ ,‬הוא לקח את קולי ופיתח אותו‪ ,‬וטען שה‪ SELF -‬שלנו מורכב משני חלקים‪:‬‬

‫‪ " I "-5‬הסובייקט ‪ :‬הדרך שבה אני מתייחס לעצמי‪ ,‬חלק שהוא ספונטני וטבעי‪.‬‬
‫ה‪ " ME " -‬האובייקט‪ :‬הוא החלק החברתי הנותן לי את ההוראות כיצד להתנהג‪.‬‬

‫ה‪ SELF -‬שלנו – עצמי‪ ,‬סך כל מה שאנחנו‪ ,‬הוא אינטגרציה של ה‪ I -‬וה‪: ME -‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אני רוצה להשתזף בעירום ‪ -‬ה (‪ I‬שלי) אני רוצה להשתזף בעירום למרות הידיעה‬
‫שזה לא יהיה מקובל ע"י החברה (ה‪ .)ME -‬זאת אומרת שיש ביניהם אינטגרציה והרמוניה‪,‬‬
‫ובדרך הזאת האדם לומד לקחת את תפקידו של האחר‪ ,‬להסתכל על האחר וללמוד מהאחר‪.‬‬
‫בתיאוריה של מיד למשחק הגומלין יש תפקיד מרכזי בעיצוב ובהתפתחות של ה‪,SELF -‬‬
‫בתוך ההתפתחות יש לנו שלבים שונים של משחקים‪.‬‬

‫פרויד‬
‫אישיות היא שילוב של‪ :‬יצר ביולוגי ‪ +‬יצר חברתי ‪ ,‬הטבע של האדם נאבק מול החברה כדי‬
‫להיות קונפורמי (משום שהחברה לא מאפשרת ליחיד לתת דרור ליצריו)‪.‬‬
‫פרויד שחקר את ה‪ SELF -‬חילק אותו לשלושה חלקים‪:‬‬
‫‪ – ID‬ביולוגי‪ :‬מדבר על הטבע של האדם והיצר שלו – האינסטינקטים‪.‬‬
‫‪ – SUPER EGO‬החלק החברתי‪ :‬החלק החברתי קונפורמי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אם אני בעלת יצר‬
‫ביולוגי הרוצה לשכב עם הרבה גברים‪ ,‬בא החלק החברתי ה‪ SUPER EGO -‬שהוא הריסון‬
‫של היצר‪.‬‬
‫‪ – EGO‬אישיות‪ :‬שילוב של שניהם של ה‪ ID-‬ושל ה‪. SUPER EGO -‬‬

‫ההבדל בין מיד לפרויד‪:‬‬

‫מיד ‪ -‬מדבר על תהליך הרמוני‪.‬‬
‫פרויד ‪ -‬מדבר על תהליך קונפליקט מאבקי‪.‬‬

‫תהליך החיברות עפ"י הגישה הפונקציונליסטית‪:‬‬

‫עפ"י גישה זו כל חברה חייבת ללמד את צעיריה למלא תפקידי בוגרים (להיות חבר מועיל‬
‫בחברה) באופן התואם את תרבותה כדי להבטיח את קיומה התקין‪.‬‬

‫אינקלס – גישה פונקציונליסטית‬

‫החוקר חילק את המבנה החברתי לארבע תתי תחומים‪ :‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬אקולוגי וערכי‪.‬‬
‫תהליך החיברות שואף לדעתו‪ ,‬להתאים את האדם לדרישות המבנה החברתי שהוא שייך לה‬
‫בכל ארבעת תקופות במהלך חייו של האדם‪ :‬ילדות‪ ,‬נעורים‪ ,‬בגרות וזקנה‪ .‬לכל תקופה יש‬
‫משימות חיברות מרכזיות וסוכני חיברות מרכזיים הממונים על ביצוען‪.‬‬
‫ילדות‪ :‬סוכני החיברות הם בני המשפחה או אלה שנבחרו מטעמה כמו גננות‪ ,‬משימות‬
‫החיברות הן לימוד השפה חינוך לניקיון והכנה לשלב הבא‪ ,‬המבוגרים הם דומיננטיים ומקומם‬
‫במבנה החברתי כמו עשירים עניים מכתיב את התכנים המועברים לילדים‪.‬‬
‫נעורים‪ :‬סוכני החיברות הם חברים‪ ,‬בית הספר‪ ,‬תנועת נוער וכו'‪ ,‬משימת החיברות היא‬
‫העברה הדרגתית של סמכויות והכרת תפקידי הבוגרים‪.‬‬
‫הבגרות‪ :‬סוכני חיברות רבים וכל אחד ממונה על תחום מוגדר‪ ,‬משימות תפקידים‬
‫תעסוקתיים‪ ,‬התנדבותיים או במסגרת המשפחה‪.‬‬
‫הזקנה‪ :‬סוכני החיברות הם ילדיו בעיקר‪ ,‬חברי קבוצת הגיל שלו וקבוצת השווים‪ ,‬בגיל הזקנה‬
‫האדם חייב לוותר על תפקידים רבים (פרישה לגמלאות‪ ,‬או פרידה מבן זוג שנפטר) בגיל‬
‫הזקנה האדם חייב להתכונן למוות ולעבור תהליך של חיברות כדי לקדמו‪.‬‬

‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית‪:‬‬

‫החיברות נתפס בעיקר כתהליך שבאמצעותו היחיד לומד את כללי המוסר של חברתו ומפנים‬
‫אותם‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪15‬‬

‫המערכת המוסרית מתפתחת אצל האדם בכמה שלבים‪ :‬בילדות‪ :‬הילד רואה עצמו כמרכז‬
‫העולם ואין הוא מסוגל להעריך איך אחרים מערכים את התנהגותו‪ .‬בשלב מאוחר יותר הילד‬
‫מבין כי יש ערכים וכללים‪ ,‬שעליו לציית להם בעל כורחו מבלי להבין מה תועלתם וטיבם של‬
‫הכללים‪ ,‬אך הוא מפנים את התנהגותם שרכש מאלה שהיה במגע איתם‪ ,‬ורק אח"כ הוא מבין‬
‫שהכללים והערכים נחוצים לשמירת הסדר החברתי הקיים‪.‬‬

‫חיברות וקונפורמיות‪:‬‬
‫התיאוריות גורסות שאדם שהפנים את נורמות ההתנהגות האופייניות לחברתו יתנהג על‪-‬‬
‫פיהן‪ ,‬וכי סטייה חברתית נובעת מסוצאליזאציה לקויה‪.‬‬

‫ג'ונסון‪ :‬הפנמת נורמה של החברה מביאה לידי קונפורמיות ומונעת סטייה חברתית‪.‬‬
‫בקר‪ :‬הפנמת נורמה של תת קבוצה (סוטה) מביאה לידי סטייה חברתית ומונעת קונפורמיות‬
‫(עפ"י מחקרו "להפוך למשתמש במריחואנה")‪.‬‬
‫רונג‪ :‬הפנמת נורמה של החברה גוררת לחץ פנימי‪ ,‬ולעיתים מביאה לידי סטייה חברתית‬
‫(לדוגמא‪ :‬הומוסקסואל שמפנים את מצבו מחשש לתגובת החברה)‪.‬‬

‫‪ – 4.4‬סוגיות בנושא החיברות‪.‬‬

‫דפוסי חיברות‪:‬‬
‫בנושא חיברות במסגרת המשפחה דנים בשני דפוסי חיברות עיקריים‪ :‬חיברות מדכא‬
‫וחיברות משותף‪.‬‬
‫השאלות שנשאלות הן‪ :‬באילו חלקים של החברה נפוצים דפוסים אלה‪ ,‬האם חלו שינויים‬
‫בדפוסים בין קבוצות ומעמדות שונים‪ ,‬מה התוצר של כל אחד מדפוסי החיברות‪ ,‬האם יחיד‬
‫שחונך על פי דפוס אחד יתנהג באופן שונה מהאחר?‬

‫חיברות מדכא‪:‬‬
‫הענשה על התנהגות רעה‪ ,‬צייתנות של הילד‪ ,‬תקשורת לא מילולית‪ ,‬תקשורת בצורה של‬
‫פקודות‪ ,‬חיברות הממוקד בהורות‪.‬‬

‫חיברות משתף‪:‬‬
‫מתן פרס על התנהגות טובה‪ ,‬אוטונומיה של הילד‪ ,‬תקשורת מילולית‪ ,‬תקשורת כפעילות‬
‫גומלין‪ ,‬חיברות הממוקדת בילד‪.‬‬

‫לרוב נמצא משפחות שדפוסי החיברות שלהם נופלים אי שם ביניהם‪ .‬וספק רב אם נמצא‬
‫משפחות שדפוסי החיברות שלהם הוא ממש אחד משני הדפוסים הללו‪.‬‬

‫המסקנה‪:‬‬
‫הורים ממעמד חברתי נמוך נוטים להרבות בענישה‪ ,‬בעיקר ענישה פיזית‪ ,‬ודורשים צייתנות‬
‫מיריבת‪ - ,‬זהו דפוס חיברות מדכא‪ .‬סוציולוגים טוענים שאלה שעברו דפוס חיברות מדכא‬
‫ישאפו פחות להישגם אישיים‪ .‬אך אין זו טענה אובייקטיבית אלא טענה שיש בה הטיה‬
‫ערכית‪.‬‬
‫הורים ממעמד חברתי בינוני מעניקים פרס על התנהגות רצויה‪ ,‬ומתקן‪ ,‬באמצעות הסבר או‬
‫ענישה לא פיזית התנהגות לא רצויה – זהו דפוס חיברות משתף‪.‬‬

‫חיברות לתפקידי מין‪:‬‬

‫יחס ההורים לתינוק שנולד מושפעים ממינו‪ ,‬כמו כן דפוסי החיברות של בנים שונים מדפוסי‬
‫החיברות של בנות‪ .‬התייחסות ההורים לבנים או לבנות שונה‪ ,‬לבנות מעניקים יותר מגע‬
‫ועדינות ואילו לבנים פחות מגע פיזי‪ .‬הבנות נצמדות יותר לאם תוך נגיעה פיזית באם ואילו‬
‫הבנים פחות נוגעים ויותר מרוחקים פיזית מההורים‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫‪16‬‬

‫את הבנים מעודדים לאגרסיביות וגבריות והבנות זוכות לשבחים אם הן נחמדות‪ ,‬חברתיות‬
‫וממושמעות‪.‬‬
‫גם החפצים שנרכשים עבורם שונים‪ :‬בובות לבנות‪ ,‬מכוניות לבנים‪.‬‬

‫תיאוריית הפונקציונליסטים לחיברות תפקידי מין‪:‬‬

‫הפונקציונליסטים כמו פרסונס וביילס סבורים כי תפקודה היעיל של החברה מותנה בחלוקת‬
‫תפקידים ברורה בין נשים לגברים‪ :‬הגבר ממלא תפקידים כלכליים האישה לעומת זאת היא‬
‫אם המשפחה ותפקידה לטפח את היחסים במשפחה ודאגה פיזית לבני המשפחה‪.‬‬
‫כדי לאפשר חלוקת עבודה כזאת החיברות חייב להכשיר גבר פעיל‪ ,‬אגרסיבי ושאפתן ואישה‬
‫פסיבית‪ ,‬תלותית וחמה‪.‬‬

‫תיאוריית הסוציוביולוגיה לחיברות תפקידי מין‪:‬‬

‫לפי גישה זו חלוקת התפקידים היא אינה תוצאה של חיברות שונה ‪,‬אלה תוצאה של הבדלים‬
‫בסיסיים בין שני המינים‪.‬‬

‫תיאוריית הקונפליקט לחיברות תפקידי מין‪:‬‬

‫הדוגלים בתיאוריית הקונפליקט כמו קולינס רואים בחלוקת תפקידים בחברה תוצאה של‬
‫קונפליקט אינטרסים בין שני המינים‪ .‬כדי לשמור על עמדת הכוח שלהם הגברים מעונינים‬
‫להחזיק בנשים בעמדות משניות‪ .‬כל עוד הנשים מוחזקות בעמדות אלה הן אינן נכנסות‬
‫לחיים הפוליטיים והכלכליים‪ ,‬מצבם של הגברים שפיר‪ .‬מכיוון שמצב זה נוח לקבוצה‬
‫הדומיננטית – לגברים‪ ,‬הסדר החברתי הקיים נתפס כמובן מאליו‪ ,‬איש לא יפעל לשנותו‪,‬‬
‫וההפך הוא הנכון‪ -‬הוא יונצח באמצעות חיברות מתאים‪.‬‬

‫חיברות בגיל ההתבגרות‪:‬‬

‫חיברות מטרים‪:‬‬
‫בתקופת ההתבגרות המתבגר עובר הכנה והכשרה לקראת מילוי תפקידי הבוגרים‪.‬‬
‫הצעיר יוזם ולומד בהדרגתיות להתמודד עם תפקידי המבוגרים שחברתו מציבה בפניו‪.‬‬
‫בתקופה זו מתגבשת אישיותו החברתית‪ ,‬הפוליטית וכדומה‪.‬‬
‫קבוצת הגיל " קבוצת השווים " הופכת להיות לסוכן חיברות בעל חשיבות ראשונה במעלה‪,‬‬
‫אך היא משלימה את החיברות הראשוני שנעשה בידי ההורים‪.‬‬
‫בתקופה זו ובתהליך החיברות הזה יש להם תת תרבות עם ערכים ונורמות שלהם‬
‫המשמעותיים להם‪ ,‬והשונים מהמקובל בחברת המבוגרים‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫חיברות מחדש‪ :‬שינוי יסודי של אישיות השוכן על ידי פיקוח מכוון על סביבתו‪.‬‬
‫קבוצת השווים – (‪ )PEER GROUP‬קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה‬
‫חברתית ושותפים לאותם אינטרסים‪.‬‬
‫שלב האופרציות הפורמליות – (פיאז'ה) מושג לדרגת ההתפתחות האנושית שבה אנשים‬
‫מסוגלים לחשוב באופן מופשט וביקורתי‪.‬‬
‫שלב האופרציות הקונקרטיות (פיאז'ה) דרגת ההתפתחות האנושית שבה פרטים מתחילים‬
‫להבחין בקיומם של קשרים סיבתיים בסביבתם‪.‬‬
‫שלב הטרום אופ רציונלי – (פיאז'ה) דרגת ההתפתחות שבה אנשים מתחילים להשתמש‬
‫בשפה ובסמלים אחרים‪.‬‬
‫שלב הסנסורי ‪ /‬מוטורי – דרגת ההתפתחות האנושית בה פרטים מכירים את העולם רק‬
‫באמצעות החושים‪.‬‬
‫תקשורת המונים‪ -‬אמצעים אי מפרסונליים לשיגור מסרים לקהל עצום‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪17‬‬

‫יחידה ‪ – 5‬קבוצות וארגונים‬

‫‪ – 5.2‬שיטות בחקר אינטראקציה תוך קבוצתית‪.‬‬

‫קבוצה ‪ -‬יחידה חברתית המורכבת משני אנשים או יותר המקיימים בניהם אינטראקציה‪.‬‬
‫קבוצה ראשונית – משמשת מסגרת חברתית אינטימית ויציבה‪ ,‬מעניקה לחבריהן תמיכה‬
‫רגשית וההתקבלות אילה אינה כרוכה בדרישות פורמליות כלשהן‪.‬‬
‫קבוצה שיש בה קשרים אישיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬בדרך כלל ארוכי טווח‪ ,‬היא מאופיינת ביחסים‬
‫ראשוניים‪ ,‬התייחסות לאדם כולו כאשר היחסים הם המטרה של הקבוצה‪.‬‬
‫קבוצה משנית – קבוצה שהתארגנה לטובת ביצוע משימה כלשהי‪ ,‬או להשגת מטרה‬
‫מסוימת‪( .‬בית‪-‬ספר)‬
‫קבוצה בה לאנשים יש אינטרס משותף ומטרה משותפת‪ ,‬לרוב הקבוצה קיימת לטווח קצר‪,‬‬
‫מאופיינת ביחסים משניים‪ ,‬וזיקה רגשית חלשה‪.‬‬
‫עפ"י קולי – ההתייחסות לחברי הקבוצה היא מצומצמת יותר ומבוססת על התפקיד שהם‬
‫מקיימים בתוך הקבוצה‪.‬‬

‫סוציומטרייה (של מורנו)‪:‬‬

‫בעזרת הסוציומטרייה מתארים את היחסים הבלתי פורמליים בין חברי הקבוצה והתיאור‬
‫הגרפי של יחסים אלו מכונה סוציוגרמה‪.‬‬
‫כלי מדידה שבאמצעותו ניתן לתאר את האינטראקציה בתוך הקבוצה‪ :‬וכך ניתן ללמוד על‬
‫הקבוצה עצמה וגם על האנשים שבתוכה‪ .‬לפי ‪ :‬עוצמת היחסים ומיפוי לאלה שקיים ביניהם‬
‫יחסים ראשוניים‪ ,‬יחסי ידידות‪ ,‬משיכה או דחייה‪ ,‬סוגי תקשורת‪ ,‬תגובות‪ ,‬מי פופולרי ומי‬
‫פחות‪ ,‬מידת הליכוד הקבוצתי‪ ,‬ההשפעה ועוד‪.‬‬
‫השרטוט הסוציומטרי תלוי לעיתים ברצונם של הנחקרים לקיים משימה זו או אחרת עם‬
‫חבריהם לקבוצה‪ ,‬אפשר שמערכת היחסים תראה בצורה מסוימת ואפשר ששרטוט על ביצוע‬
‫משימה יראה בצורה אחרת לגמרי‪.‬‬

‫ניתוח תהליכי אינטראקציה (של בייליס)‪:‬‬

‫כלי מדידה המאפשר למדוד תווך יותר רחב של תהליכים‪.‬‬
‫ביילס גיבש שיטה לחקר האינטראקציה באמצעות התבוננות בפעולות השונות ומיונן‬
‫לקטגוריות התנהגותיות‪ .‬הצופה שוהה במחיצתה של קבוצת האנשים ומסווג את דפוסי‬
‫התנהגותם המילולית והלא מילולית לפי ‪ 12‬קטגוריות‪:‬‬
‫א‪ .‬תגובות רגשיות חיוביות‪:‬‬
‫‪.1‬מפגין סולידריות‪ ,‬תומך‪.‬‬
‫‪.2‬מפיג מתח‪ ,‬מתבדח‪.‬‬
‫‪.3‬מסכים מראה קבלה פסיבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬תגובות של פתרון בעיות – תשובות‪:‬‬
‫‪.4‬מציע הצעות‪ ,‬מכוון‪.‬‬
‫‪.5‬מביע דעה‪ ,‬מעריך‪ ,‬מבטא רגשות‪.‬‬
‫‪.6‬מספק מידע‪ ,‬הבהרות ואישורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תגובות של פתרון בעיות – שאלות‪:‬‬
‫‪.7‬מחפש כיוונים‪ ,‬מידע‪ ,‬אישורים‪.‬‬
‫‪.8‬מבקש דעות‪ ,‬הערכות וניתוחים‪.‬‬
‫‪.9‬מבקש הצעות‪ ,‬ודרכי פעולה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תגובות רגשיות שליליות‪:‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪18‬‬

‫‪.10‬אינו מסכים‪ ,‬פסיבי‪ ,‬מונע עזרה‪.‬‬

‫‪ .11‬מפגין מתח‪ ,‬מבקש עזרה‪ ,‬עוזב את שדה התצפית‪.‬‬
‫‪.12‬מפגין התנגדות‪ ,‬מפחית ממעמדם של אחרים‪ ,‬מגן על עצמו‪.‬‬

‫במהלך התצפית החוקר רושם כל תגובה התנהגותית ובסופה הוא מסכם את מספר‬
‫התגובות בכל קטגוריה (כך שניתן להציג את הנתונים בגרף‪ ,‬ובאחוזים)‪.‬‬

‫תצפית משתתפת‪:‬‬
‫החוקר נמצא בתוך הקבוצה "חבר בקבוצה" ולוקח חלק פעיל באינטראקציה החברתית‪,‬‬
‫ורושם את פרטיה מנתח אותה ומפרש אותה‪.‬‬
‫בשיטה זו מצד אחד מאמינים שמכיוון שהחוקר השתלב בקבוצה והוא מבין את ערכיה הוא‬
‫גם יוכל לנתחה בצורה טובה‪ ,‬אך מצד שני האם הוא אובייקטיבי?‬
‫דוגמא‪ :‬מחקרו של וייט – "חבורת נורטון" על קבוצת צעירים בשכונת עוני גדולה באמריקה‪.‬‬

‫‪ –5.3‬השלכות התנהגותיות של השתייכות קבוצתית‪.‬‬

‫לתחושת השייכות של היחיד לקבוצה ראשונית יש חשיבות רבה‪ .‬כדי להשתייך לקבוצה‬
‫ולזכות בתמיכתה הרגשית והמוסרית‪ ,‬בני האדם מוכנים לקבל את הנורמות ואת הערכים‬
‫המקובלים עליה‪ .‬לקבוצה יש השפעה עצומה על היחיד‪ ,‬ותגובות החברים בקבוצה יהיו‬
‫כתוצאה מלחץ קבוצתי שהופעל עליהם (כדי להישאר קונפורמים נאמנים לקבוצה)‪.‬‬

‫‪ –5.4‬אפיונים מבניים של קבוצות והשפעתם על יחסי הגומלין בתוכה‪.‬‬

‫דיאדה (של זימל) ‪:‬‬

‫קבוצה של שני אנשים אשר מודעים לכך שאם אחד מהם יפרוש תיפסק האינטראקציה וישים‬
‫קץ לקבוצה‪ .‬היחסים הם ישרים‪ ,‬אינטנסיביים‪ ,‬לרוב גם אינטימיים יחסים ראשוניים (השמן‬
‫והרזה)‪.‬‬

‫טריאדה‬
‫קבוצה של שלושה אנשים ( ויותר ) בה היחסים בלתי ישירים‪ ,‬תיווך קואליציה וכדומה (הגשש‬
‫החיוור)‪.‬‬

‫זימל טען שאם אנחנו באים לבחון את המשמעות של מס' האנשים בכל קבוצה אנחנו נמצא‬
‫שההבדל המשמעותי ביותר הוא המעבר מקבוצה של שני אנשים "דיאדה" לקבוצה של‬
‫שלושה אנשים "טריאדה"‪.‬‬

‫מבנה התקשורת בקבוצה‪:‬‬

‫מבנה מעגל ‪ -‬קבוצה פעילה‪ ,‬חסרת מנהיגות מאורגנת פחות וספונטנית יותר‪ ,‬רוב חבריה‬
‫מרוצים מההשתייכות אליה‪.‬‬
‫מבנה כוכב – פעילה פחות‪ ,‬בעלת מנהיגות מוסכמת ודפוסי ארגון ברורים‪ ,‬רוב חבריה אינם‬
‫מרוצים מההשתייכות אליה‪.‬‬

‫** תדירות האינטראקציה בקבוצה גם היא משפיעה על יחסי הגומלין בה‪ .‬לדוגמא ניקח את‬
‫מחקרו של פסטינגר על השפעת מיקום הדירות במעונות הסטודנטים על יחסי הגומלין‪ :‬הוא‬
‫הסיק לבסוף שמרחק פיזי אינו משפיעה על מערכות יחסי כמו מרחק פונקציונלי‪.‬‬

‫‪ –5.5‬קבוצות התייחסות‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫‪19‬‬

‫קבוצת התייחסות – קבוצות אשר היחיד אינו משתייך אליהן אך הן מהוות לו כנקודת‬
‫התייחסות או כדגם חיקוי או כדגם שיש להסתייג ממנו‪.‬‬
‫יחידת התייחסות נורמטיבית ‪ -‬התייחסות יחידים לקבוצה אשר אינם שייכים לה אך שואפים‬
‫להתקבל אליה‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬עולים חדשים‪.‬‬
‫יחידת התייחסות משווה (חיובית או שלילית) – התייחסות יחידים לקבוצה אשר הם אינם‬
‫רוצים להשתייך אליה אך להיות שווים לה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פמיניסטיות אשר שואפות להיות שוות‬
‫לגברים אך לא כמוהם‪.‬‬
‫ישנה גם אפשרות ליחידת התייחסות שלילית – כלומר לשאוף להיות ההפך‪.‬‬

‫קיפוח יחסי – תחושת קיפוח המתעוררת עקב השוואת מצבי לקבוצות אחרות‪.‬‬

‫‪ - 5.6‬גישות תיאורטיות שונות בחקר האינטראקציה הקבוצתית‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונלי סטית‪:‬‬

‫לפי גישה זו קיומן של קבוצות חברתיות הכרחי להמשך תפקודה התקין של החברה‪.‬‬
‫יחידים מפיקים תועלת רבה מעצם השתתפותם בקבוצות ראשוניות (תמיכה רגשית)‪,‬‬
‫וקבוצות משניות (מקום עבודה או חוגים)‪ .‬ויבדקו מה תפקיד הקבוצה הנחקרת במסגרת‬
‫החברתית הרחבה יותר‪ ,‬כיצד המסגרת נשמרת ועוד‪.‬‬

‫גישת האינטראקציוניזם הסימבולי‪:‬‬

‫האינטראקציה החברתית מבוססת על הפירושים האישיים הניתנים להתנהגויות בפועל ‪,‬‬
‫במתן פירוש זה נעזר הפרט בסמלים מילוליים והתנהגותיים‪ .‬הגדרת המצב מכוונת את‬
‫תגובותיו ואת התנהגותו‪.‬‬

‫תיאוריית החליפין‪:‬‬
‫מסבירים את האינטראקציה החברתית באמצעות דגם כלכלי‪.‬‬
‫ההנחה הבסיסית היא כי בין חברי הקבוצה מתבצע תהליך של חליפין והאינטראקציה‬
‫תמשיך להתקיים כל עוד המצב יישאר הדדי ומאוזן ובעל תגמולים חיוביים והקשר נשאר‬
‫ככדאי התגמולים אינם חייבים להיות זהים‪.‬‬

‫תיאוריית הקונפליקט‪:‬‬
‫קבוצה חברתית מתגבשת לעיתים בשל הניגודים הקיימים בינה לבין חברי קולקטיב חברתי‬
‫אחר‪ .‬בתקופתו של קרל מרקס (המאה ה‪ )19-‬פועלים רבים רוכזו בבתי חרושת גדולים‪ ,‬וכך‬
‫נוצרה ביניהם תקשורת נוחה‪ ,‬תנאי העבודה הקשים גיבשו את הפועלים כנגד בעלי‬
‫המפעלים‪ .‬וכך התגבשו קבוצות של מעמדות תוך קונפליקט חברתי‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫חשיבת יחד ‪( -‬ג'ניס) מצב שבו כל משתתפי הקבוצה קיבלו עליהם את דעת הקבוצה מבלי‬
‫להתנגד או להסתייג ממנה‪.‬‬
‫מצב זה פוגע בחשיבה העצמית ונותן תחושת כוח מוטעית ולמעשה גורם למצב שבו הסיכוי‬
‫שההחלטה שהתקבלה שגויה גדול יותר‪.‬‬
‫קבוצה חברתית‪ :‬שני אנשים ויותר בעלי תודעה קבוצתית משותפת כמו‪ :‬תרבות ומטרה‪.‬‬
‫קטגוריה חברתית‪ :‬אנשים בעלי סטטוס משותף שלא מכירים בהם אבל מודעים לאותו‬
‫סטטוס‪.‬‬
‫קבוצת השתייכות‪ :‬קבוצה שאנו שייכים לה‪ ,‬קבוצה משמעותית בחיינו‪ ,‬קבוצות השתייכות‬
‫גם מגדירות מי אנחנו‪.‬לדוגמא‪ :‬קבוצת השווים (‪: )PEER GROUP‬‬
‫קבוצה של אנשים בעלי סטטוס משותף‪ :‬גיל‪ ,‬מקצוע‪ ,‬מעמד אישי‪ .‬בד"כ מדברים על בני‬
‫הנוער בגלל שההשפעה שלה מאוד גדולה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫‪20‬‬

‫קבוצת "אנחנו" –( ‪ :) in group‬קבוצה שאני שייך לה ואני מאוד מזדהה איתה ‪.‬‬
‫קבוצת ה"אחרים" ( ‪ :)out group‬קבוצות התייחסות שאני לא שייך אליהן ולא מזדהה‬
‫איתן‪ ,‬אך אני מתייחס אליהן והן משפיעות עליי‪ .‬ואני מתנגד להם‪.‬‬

‫המשך היחידה – ארגונים‪.‬‬

‫‪ –5.7‬ארגונים פורמליים‪.‬‬

‫ארגון פורמלי – יחידה חברתית שהוקמה לשם השגת מטרה מסוימת ולקידומה‪.‬‬
‫הארגונים הפורמליים הם מסממני ההיכר של החברה המודרנית‪.‬‬
‫לפי מרטון‪ :‬בכל מוסד יש חלוקה לארבעה מוסדות "‪ :"A.G.I.L‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬חינוכי‪,‬‬
‫ותרבותי‪.‬‬

‫ארגון ביורוקרטי‪( :‬מקס ובר)‬

‫דגם ארגוני שמתוכנן בצורה רציונלית לביצוע יעיל של משימות‪.‬‬
‫בירו – ניירת‪ ,‬קרטיה‪ -‬שלטון‪ ,‬ביורוקרטיה – שלטון המכתבה‪.‬‬

‫ששת המאפיינים של הביורוקרטיה על פי וובר ‪ /‬ו הדיס פונקציות עפ"י מורטון‪:‬‬

‫‪.1‬התמחות‪ :‬כל אדם מוטלת עליו משימה מיוחדת ומוגדרת‪ ,‬כל אדם מיועד לתפקיד‬
‫מסוים שבו הוא משקיע את כל הידע והאנרגיה שלו‪.‬‬
‫* דיס פונקציה ‪" -‬כשל מיומן"‪ :‬ההכשרה והמיומנות של פקיד מסוים‪ ,‬שהיו יעילות בתנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬עלולות לפגוע ביעילות הארגון‪ ,‬עם השתנות התנאים ‪ :‬הפקיד אינו מסוגל להתאים‬
‫את דרך פעולתו לתנאים החדשים‪.‬‬
‫אי יכולתו של ארגון להגיב לנסיבות או צרכים מיוחדים‪ .‬חוסר יעילות ו"סחבת"‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מחלקות שונות בארגון נהפכות לקבוצה ראשונית ומפתחות נורמות וכללים ביניהם ונוצר‬
‫"אנחנו" "והם"‪ ,‬ופעמים רבות לא מעבירים בקשות ומידע ונוהגים לא לטובת הארגון‪.‬‬

‫‪.2‬היררכיה של משרות‪ :‬ארגון ביורוקרטי משבץ את עובדיו‪/‬חבריו בהיררכיה אנכית‬

‫של משרות (עץ משרות) מהמנהלים הבכירים ועד לעובדים נמוכי הדרגה ‪ ,‬לכל‬
‫אחד ידוע למי הוא כפוף ומי כפוף אליו‪.‬‬
‫דיס פונקציה ‪ -‬לפי קרוזיה מקבלי ההחלטות במבנה ביורוקרטי בעל היררכיה נוקשה הם‬
‫לעיתים קרובות חסרי ידע מקצועי‪ .‬המומחים לעומת זאת‪ ,‬עתירי מידע‪ ,‬אך חסרי סמכות‬
‫לקבל החלטות‪ ,‬החלטות יכולות להיות שגויות כי הן מתקבלות ע"י אדם שאינו מומחה לכך‪.‬‬
‫תומפסון טוען כי ארגונים ביורוקרטים הגיעו למצב של חולי וקורא לה "ביורו‪-‬פתולוגיה" אי‬
‫התאמה בין הידע המקצועי של הפקיד לבין מידת הסמכות שלו‪.‬‬

‫‪.3‬כללים ותקנות‪ :‬בארגונים ביורוקרטים מתנהלת הפעילות על פי כללים נהלים‬

‫ותקנות הנקבעים באורח רציונלי האמורים להכתיב את תפקוד הארגון וסביבתו‪.‬‬
‫* דיס פונקציה ‪ -‬עבודה לפי כללים‪ :‬הדרישה שהפקידים ינהגו לפי כללים ותקנות לעיתים‬
‫קרובות מביאה לקשיחות וקשיים בטיפול בציבור‪ ,‬הפקידים נוטים לשכוח שהכללים נועדו‬
‫להפעיל את הארגון ולסייע לארגון במימוש מטרותיו‪ ,‬והם אינם מטרה בפני עצמה‪ .‬והם‬
‫הופכים את האמצעים הביורוקרטים למטרות‪.‬‬
‫מרטון טבע את המושג "ריטואליזם ביורוקרטי" שפירושו הקפדת יתר על חוקים ותקנות עד‬
‫כדי סיכול מטרותיו של הארגון ‪ .‬ריטואליזם מדכא את היצירתיות והדמיון של העובדים ומחבל‬
‫בביצועיהם של העובדים ושל הארגונים‪ .‬מרטון טוען שתופעה זו היא אחת הדיס פונקציות‬
‫החמורות ביותר של הביורוקרטיה‪.‬‬

‫‪.4‬מיומנות טכנית ‪ :‬ארגונים ביורוקרטים מנהלים פיקוח על ביצועי העובדים‪ ,‬ומצפים‬

‫מהעובדים שיהיו בעלי מיומנות טכנית הדרושה לביצוע משימתם ושימשיכו‬
‫להתמקצע ולהצטיין במיומנות הטכנית הדרושה לביצוע משימתם‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪21‬‬

‫‪.5‬אי מפרסונליות‪ :‬ארגונים ביורוקרטים מתנהלים על פי כללים ולא על פי גחמות‬

‫אישיות על כן לקשרים אישיים רגשיים אין מקום בארגון אי מפרסונלי‪ .‬ישנו דגש‬
‫על יחסים משניים ולא ראשוניים‪.‬‬
‫‪.6‬תכתובת רשמית‪ :‬בירו (ניירת)– קרטיה (שלטון) ‪ :‬כל פעולה תיעשה באופן כתוב‬
‫ורשמי‪ ,‬ביורוקרטיות מעדיפות להתבסס על תזכירים ודוחות רשמיים בכתב ולא‬
‫על תקשורת מילולית אקראית‪.‬‬

‫על פי מקס ובר‪:‬‬

‫‪‬אי מפרסונליות בארגון לעיתים שוללת את היכולת של העובד להיענות לצרכיי הלקוח‬
‫משום שהעובד מתייחס ללקוחו אל "מקרה סטנדרטי" ובכך מוחקת את אנושיותם של‬
‫העובדים כלפי אלה שהם אמורים לשרת‪.‬‬
‫‪‬ביורוקרטיה ואי מפרסונליות מצמיחה תחושה של ניכור בקרב העובדים תחושה של‬
‫"בורג קטן במערכת"‪ ,‬והעובדים נעשים אדישים למטרות הפורמליות של הארגון‪.‬‬
‫‪"‬אינרציה ביורוקרטית" – נטייתם של ארגונים ביורוקרטים להנציח את קיומם‪ ,‬לאחר‬
‫שהשיגו את מטרתם ‪ ,‬החליפו או הגדירו מחדש את מטרתם‪.‬‬

‫חוק פרקינסון‪:‬‬
‫מספר העובדים גדל ללא קשר לכמות העבודה‪.‬‬
‫עובדים ביורוקרטים אינם מגלים בדרך כלל עניין אישי רב במשימותיהם ואם היתה להם ביום‬
‫מסוים פחות עבודה‪ ,‬הם יבצעו אותה באיטיות על פני יום שלם‪ .‬ולא ינסו לייעל את עבודתם‬
‫ובזמן הפנוי ליזום משימות אחרות‪ .‬הם משתדלים להיראות עסוקים וההטעיה הזאת גורמת‬
‫לארגונים לגייס עובדים נוספים‪ ,‬להכשירם‪ ,‬וכך לספק תעסוקה נוספת של הדרכתם של‬
‫העובדים החדשים‪ .‬התוצאה‪ :‬מעגל קסמים של התנפחות ביורוקרטית‪ .‬כמו כן טוען פרקינסון‬
‫כי בעיות חשובות אינן זוכות לדיון מעמיק כי רוב המשתתפים בו הם ממילא חסרי ידע והבנה‬
‫בסוגיות אלה‪.‬‬

‫העיקרון הפיטרי ‪:‬‬

‫אנשים בארגון ביורוקרטי מתקדמים עד לדרגה של חוסר מיומנות‪.‬‬
‫מתבסס על דעתם של שני חוקרים "פיטר" ו"האל" ‪" :‬במדרג נוטה כל עובד לעלות לדרג‬
‫חוסר הכשרון שלו" ‪ -‬עובדים המפגינים את יכולתם בדרגה מסוימת של ההיררכיה‬
‫הארגונית‪ ,‬זוכים לקידום לעמדה בכירה יותר‪ .‬בסופו של דבר הם מוצאים את עצמם בנעליים‬
‫גדולות מכפי מידתם‪ ,‬כאן הם אינם מתפקדים היטב וקידומם נעצר‪ .‬מנקודת מבטו של‬
‫הארגון ניתן לומר כי את רוב התפקידים בארגון מאיישים אנשים לא יעילים ובלתי כשירים‬
‫לתפקידם‪( .‬וכדי לשמור על דרגתם מתהדרים בהישגיהם של הכפופים להם)‪.‬‬

‫‪ –5.8‬גישות תיאורטיות בתורת הארגונים‪.‬‬

‫הגישה הקלאסית‪( :‬טיילור) ‪-‬‬

‫תמריץ חומרי לעובד להגברת תפוקתו‪.‬‬
‫המניעים העיקריים של האדם הם הפחד מרעב והרצון להשתכר‪.‬‬
‫על הבסיס הזה פיתחו שיטה שתייעל בצורה מקסימלית את עבודת הפועלים‪ .‬גישה זו‬
‫פותחה ע"י מהנדסים אשר בנו אותה כשהם מתייחסים לאנשים בצורה של מכונות מבלי‬
‫להתייחס לרגשותיהם‪ ,‬שעמום‪ ,‬מחלות‪ ,‬צורך במנוחה‪ ,‬דברים ואספקטים שלא מוצאים‬
‫במכונות‪.‬‬
‫טיילור סבר שיש לבנות מערכת של תמריצים כלכליים‪ ,‬שיהיה בה יחס ישר בין שכר העובד‬
‫לתפוקתו‪ .‬העלאת תפוקת העובד באמצעות תגמולי שכר‪ ,‬וליצור לעובדים תנאים פיזיים‬
‫(צורת ישיבה‪ ,‬תאורה‪ ,‬כלי עבודה) ותמריצים חומריים שיגבירו את תפוקתו‪ .‬מכך יצאו‬
‫נשכרים המפעל והעובדים‪.‬‬

‫גישת יחסי האנוש‪:‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪22‬‬

‫ליחסים החברתיים הנרקמים בין העובדים חשיבות רבה לתפקוד הארגון‪.‬‬

‫לאחר שהנחות שהיו מקובלות על אנשי הגישה הקלאסית התגלו כלא נכונות‪ ,‬גישה זו גילתה‬
‫לנו שהתפוקה של העובד לא רק מושפעת מהסביבה הפיזית אלא מן הנורמות של קבוצת‬
‫העובדים שהוא שייך אליה‪ .‬והתקשורת המילולית הלא פורמלית משפיעה על הארגון‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בחברת היי טק הוציאו הודעה פורמלית לעובדים שיפוטרו ‪ 20%‬ולא יותר מזה‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬התחילה שמועה לא פורמלית שיפוטרו יותר אנשים והחברה תעבור לכונס נכסים‪ .‬מה‬
‫שהשפיע יותר זו השמועה הלא פורמלית‪.‬‬
‫לדוגמא מחקריו של האותורן המבליטים את חשיבות הקבוצה הקטנה והיחסים החברתיים‬
‫הנרקמים בה לתפקודו התקין של הארגון שהיא שייכת אליו‪.‬‬

‫הגישה המבנית‪ :‬קרל מרקס‪.‬‬

‫גישה זו כוללת יסודות משתי הגישות האחרות‪ ,‬אך סוברת כי קיים קונפליקט בין העובדים‬
‫להנהלה‪.‬‬
‫היא עוסקת במבנה הפורמלי רציונלי של הארגון (כמו הגישה הקלאסית) וכן ביחסים הבלתי‬
‫פורמליים שנרקמים בין אנשים וקבוצות בתוכו (כמו גישת יחסי האנוש) אך טוענת שאין‬
‫הרמוניה ביחסי העבודה‪ .‬תחושת הניכור של הפועלים היא פועל יוצא של הקיטוב ההולך‬
‫וגובר בין הפועלים לבין המעסיקים‪ ,‬הפועלים הנם בורג קטן במערכת ונשללת מהם היוזמה‬
‫והביטוי העצמי‪ .‬עבודתו שגרתית חד גונית וחוזרת על עצמה ואינה מעניקה לו סיפוק‪.‬‬
‫בעלי הגישה סבורים כי מאבק פתוח יביא בסופו של דבר תועלת לעובד ולהנהלה כאחד‪.‬‬

‫‪ –5.9‬מטרות הארגון‪.‬‬

‫החלפת מטרות‪" -‬אינרציה ביורוקרטית" – שאיפתו של כל ארגון הוא להמשיך ולהתקיים‬

‫וכאשר הארגון משיג את מטרתו או כשקשה לו להשיג את מטרתו הוא מוצא מטרה חדשה‪.‬‬

‫הסטת מטרות – כאשר הארגון שכח את המטרה שלו והקיום הפך להיות המטרה שלו‪.‬‬
‫חוק הברזל של ה"אוליגרכיה"‪ -‬השלטון והכוח בידי קבוצה קטנה על רבים‪ ,‬הפועלת כדי‬
‫לשמר את עצמה‪ .‬ומטרתה לשמר את כוחה‪.‬‬

‫‪ –5.10‬תפקוד הארגון‪.‬‬

‫כדי למדוד את הצלחת הארגון יש שני מדדים‪:‬‬

‫אפקטיביות ‪ -‬מידת ההצלחה בהשגת המטרה המוצהרת‪.‬‬
‫יעילות ‪ -‬מדידת המשאבים להפקת תוצרת‪,‬כמה שפחות משאבים לכמה שיותר תוצרת‪.‬‬

‫כדי להעריך את תפקודו של הארגון נבדוק שני נושאים בעייתיים‪:‬‬

‫* הקושי להגדיר מהי מטרת הארגון – לעיתים קיים פער בין הגדרות המטרה של גורמים‬
‫שונים‪ :‬תוך‪-‬ארגוניים‪ ,‬וחוץ‪-‬ארגוניים‪.‬‬

‫* הקושי להגדיר את יחידת התוצרת שתשמש מדד ליעילותו של הארגון‪.‬‬

‫‪ –5.11‬הארגון הכוללני – אפיונים מבניים‪.‬‬

‫ארגון כוללני‪:‬‬
‫מסגרת שבה אנשים מבודדים מן העולם החיצוני וחייהם מוכתבים ע"י סגל מנהלי‪ ,‬לרוב‬
‫בניגוד לרצונם‪ ,‬כגון‪ :‬חולי נפש בבתי חולים‪ ,‬או אסירים בבתי הסוהר‪ .‬מטרת הארגון הכוללני‬
‫היא חיברות מחדש‪ ,‬שינוי יסודי של אישיות השוכן או החוסה על ידי פיקוח במשטר חמור‬
‫המכוון על סביבתו‪.‬‬

‫ארגונים אלה מאופיינים בשלוש תכונות ייחודיות‪:‬‬

‫‪22‬‬
 ‫‪23‬‬

‫‪.1‬אנשי הסגל מפקחים על כל תחומי החיים היום יומיים‪( .‬מקומות אכילה‪ ,‬לינה‪,‬‬
‫עבודה וכו')‪.‬‬
‫‪.2‬שיטה נוקשה המקנה לשוכנים תנאים אחידים‪ ( .‬מזון‪ ,‬לינה‪ ,‬ופעילויות)‪.‬‬
‫‪.3‬כללים פורמליים ולוחות זמניים יומיים המכתיבים לשוכנים את שגרת יומם‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫ארגון ‪ -‬קבוצה משנית עם יחסים משניים‪ ,‬מכוונים למטרה‪ .‬ארגון הוא חלק מהמוסד‬
‫החברתי לדוגמא‪ :‬במוסד חינוכי יש ארגונים כגון‪ :‬ביה"ס‪ ,‬אוניברסיטה‪.‬‬
‫סוגי ארגונים‪:‬‬
‫וולנטרי – מטרות ‪ -‬מרצון‪.‬‬
‫כפייתי – בכפיה‪.‬‬
‫תועלתני – לשם מטרה תועלתנית – לשם תגמול‪ ,‬כסף‪.‬‬
‫נורמטיבי‪ -‬לשם קידום מטרות בעלות ערך מוסרי‬

‫‪23‬‬
 ‫‪24‬‬

‫יחידה ‪ – 6‬המשפחה ‪.‬‬

‫המשפחה כמוסד – מכלול של נהלים והנחיות ביצוע‪.‬‬
‫המשפחה כקבוצה – קבוצה ראשונית המגשימה נהלים אלו בצורה זו או אחרת‪.‬‬

‫‪ – 6.3‬המשפחה כתופעה אוניברסלית‪.‬‬

‫הסברים לקיום המשפחה‪:‬‬

‫מדוע המשפחה קיימת בכל החברות האנושיות?‬

‫הסבר ביולוגי‪:‬‬
‫חלק מהחוקרים מצאו כי ההסבר ביולוגי הוא הסיבה לקיום המשפחה – אך את טענה זו ניתן‬
‫לסתור בדרכים אחדות‪:‬‬
‫•המשיכה המינית ‪ -‬המשפחה משמשת תשובה ליצר המיני של‬
‫בני האדם‪ .‬הסבר זה אינו תקף משום שבכל חברה ניתן למצוא‬
‫סיפוק מיני מבלי לכרוך בכך נורמות המסדירות משפחה‪.‬‬
‫•חולשתן של הנשים במהלך ולאחר ההריון – בתקופות אלו‬
‫הגברים נושאים בעול – מכאן ניתן להבין את התחייבות הנשים‬
‫למשפחה אך מה כורך את הגבר לקבל תפקיד זה??[‬
‫** ההסבר הסוציו ביולוגי טוען כי הגבר יודע שההשקעה בצאצא היא אינה‬
‫לחינם – הוא הרי נושא את הגנים שלו‪.‬‬
‫אם כך ההסבר הביולוגי הוא אמנם אפשרי אך אינו מסק מענה על השאלה – מדוע המשפחה‬
‫היא אוניברסלית‪.‬‬

‫גישת החליפין‪:‬‬
‫גורסת כי אנשים מעונינים למצוא "עסקה טובה" בבחירת בני זוגם‪.‬‬
‫משיכה גופנית היא אחד הממדים החיוניים של "עסקה" זו‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬שוויין של הנשים היה נקבע לפי מראן ואילו של הגברים לפי מעמדם הכלכלי‪ ,‬אך‬
‫בימינו כשהתלות בגבר נחלשת תנאי החליפין של הנשים נעשו דומים לאלו של הגברים‪.‬‬

‫ההסבר הפונקציונליסטי‪:‬‬
‫כדי שהחברה תוכל להמשיך ולהתקיים באופן תקין היא חייבת לספק צרכים חברתיים‬
‫אחדים‪.‬‬
‫המוסד המשפחתי מספק את הצורך של קיום החברה‪ ,‬הולדה‪ ,‬גידול ילדים וחינוכם‪.‬‬
‫המשפחה מהווה את עמוד השדרה של החברה‪.‬‬
‫המשפחה ממלאת ארבע פונקציות ‪:‬‬
‫‪.1‬חיברות‪.‬‬
‫‪.2‬הסדרת יחסי המין‪.‬‬
‫טריטוריה לסיפוק הצרכים‪ ,‬איסור על גלוי עריות מבחינה ביולוגית – מומים‪ ,‬מבחינה‬
‫חברתית – איום על הסדר החברתי‪.‬‬
‫‪.3‬מעמד חברתי התחלתי‪.‬‬
‫המעמד ההתחלתי הוא סטטוס‪ ,‬הוא משפיע על המשך חיי‪ -‬איפה אגדל‪ ,‬אתחנך‪ ,‬מי‬
‫יהיו חבריי‪.‬‬
‫‪.4‬הענקת ביטחון חומרי ורגשי ותחושת השתייכות‪.‬‬
‫אם נקבל את הטיעון שההולדה וחינוך הם צרכים בסיסיים של חברה חייבת אותם הרי נמצא‬
‫את הסיבה לקיומו של מוסד זה בכל חברה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪25‬‬

‫הסבר גישת הקונפליקט‪:‬‬

‫אי שיווין במשפחה‪( :‬קרל מרקס ו‪ -‬אנגלס)‬
‫‪.1‬במובן המעמדי – מעמד גבוה מול נמוך‪.‬‬
‫‪.2‬אי שיווין ג'נדרילי – גברים מול נשים‪.‬‬
‫איך משתמר אי השוויון? אנו מדברים על הרצון לשמר את הרכוש והורשה(הורשה היא‬
‫ירושות ותורשה) – התהוות של המשפחה לפי המבנה של שליטת הגברים התהוותה כדי‬
‫להגדיר יורשים ולאפשר לגברים להוריש את הרכוש לבניהם‪ .‬אחד ההסברים על שליטה‬
‫באישה הוא ברית מילה לנשים‪ ,‬הגברים ידעו בדיוק מי ילדיהם ואז הרכוש ישמר במשפחה‬
‫ויעבור לילדיו‪.‬‬

‫המשפחה הגרעינית (עפ"י מורדוק)‪:‬‬

‫בכל חברה ישנה משפחה המארגנת את הפונקציות‪ :‬הולדה‪ ,‬הסדרת יחסי מין‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫בתחום הכלכלי וחינוך הילדים‪.‬‬
‫בכל חברה קיים דפוס משפחתי‪ :‬גבר‪ ,‬אישה וילדיהם – המשפחה הגרעינית‪.‬‬
‫דפוס זה משמש בסיס לכל סוגי המשפחות האחרות (מורחבת)‪.‬‬
‫אך ישנם חוקרים רבים הסותרים את טענתו של מורדוק בדבר המשפחה הגרעינית‪:‬‬
‫•מלינובסקי טוען שדפוס המשפחה אינו מחייב נוכחות של אב‬
‫ביולוגי‪ ,‬אלה ניתן להיעזר גם באב חברתי ‪ -‬לדוגמא ניתן לקחת‬
‫את הדפוס המשפחתי בהודו שבו האם מגדלת את ילדיה ללא‬
‫בעל או בן זוג קבוע‪ ,‬כדמות אב משמש אחיה‪.‬‬

‫דפוסי שארות‪:‬‬
‫שארים – קבוצת קרובי המשפחה‪.‬‬
‫ההתייחסות לקבוצת השארים באה לידי ביטוי בחיבה‪ ,‬עזרה הדדית ובתחושת שייכות‪ ,‬אך‬
‫במידה ונוצר מצב שבו היחיד מרגיש שאינו יכול להסתדר עם אחד משאריו הוא יכול "למחוק"‬
‫אותו בקלות יחסית‪.‬‬
‫‪-‬דו קווי‪:‬‬
‫מתייחס להרקבת קבוצת השארים מצד האב ומצד האם‪ .‬כיום די נפוץ בחברה המערבית‪.‬‬
‫‪ -‬חד קווי‪:‬‬
‫כאשר נבחר רק צד אחד לשמש כשאר בשר‪:‬‬
‫* פטרילינאליות ‪ -‬פטרי‪-‬אב‪ ,‬לינאלי – צד האב‪ .‬מתייחסים רק לקרובי דם מצד האב‪.‬‬
‫* מטריליניאלי ‪ -‬מטרי – אם‪ ,‬צד האם (מדבר על תרבות)‪ ,‬כשלא יודעים מי האבא וזה לא‬
‫מעניין את החברה מי האב‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בהודו בחברת ה‪ ,NAYAR -‬הנשים מקיימות יחסי מין‬
‫ללא יחסים יציבים ולא ניתן לדעת מי האב שם קבעו שאח האם משמש אב חברתי‪.‬‬

‫* פטריאכלי ‪ -‬שליטת האב (נפוץ יותר)‬

‫* מטריארכלי – שליטת האם‪.‬‬

‫דפוסי מגורים‪:‬‬
‫פטרי לוקאלי – במסגרת משפחת הבעל‪.‬‬
‫מטרי לוקלי – במסגרת משפחת האם‪.‬‬
‫ניאו לוקלי – דפוס חדש‪ ,‬לא בקרבת אף משפחה‪.‬‬

‫סוגי משפחות‪:‬‬
‫משפחה גרעינית – יחידה המורכבת מאב‪ ,‬אם וילדים מדרגה ראשונה‪.‬‬
‫משפחה מורחבת – כוללת גם שארים אחרים‪.‬‬
‫משפחה גרעינית מבודדת – עצמאית עם קשרים רופפים‪.‬‬
‫משפחה מורחבת מתוקנת – חיים אצל אחד ההורים מתוך אינטרס של חיסכון בשכר דירה‬
‫למשל‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫‪26‬‬

‫דפוסי נישואין‪:‬‬
‫אנדוגמיה (גמיה – נישואין) בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫אקסוגמיה – נישואין מחוץ לקבוצה‪.‬‬
‫מונוגמי – עם בן‪/‬בת זוג אחד‪.‬‬
‫פוליגמי – ריבוי בני זוג‪ ,‬נישואין ליותר מבן זוג אחד‪.‬‬
‫פוליגיניה – ריבויי נשים‪.‬‬
‫פוליאנדריה – ריבויי גברים‪.‬‬
‫נישואיי ייבום – הגבר חייב לשאת את אלמנת אחיו במידה שנפטר בטרם הוליד ילדים‪.‬‬

‫‪ – 6.5‬בחירת בן הזוג‪.‬‬

‫אקסוגמיה – מחייבת את הפרט להינשא לבן זוג שאינו מקבוצתו‪.‬‬

‫אנדוגמיה – מחייבת את הפרט להינשא לבן זוג מקבוצתו‪.‬‬

‫דפוסים של בחירת בן זוג‪:‬‬

‫גם בחירה של בן זוג מתנהלת עפ"י חוקיות חברתית מסוימת‪ ,‬החברה קובעת ע"י חוקים‬
‫ונורמות מי האנשים המרכיבים את "מאגר האפשריים" שמתוכו ניתן לבוחר בן זוג‪.‬‬

‫חמשת הגישות לבחירת בן הזוג‪:‬‬

‫‪ .1‬גישת ההומוגמיה‪:‬‬
‫בחירת בני זוג הדומים להם באפיונים אישיים וחברתיים כגון‪ :‬דת‪ ,‬מוצא‪ ,‬מעמד חברתי‪.‬‬
‫גם סטטוס משפחתי מכתיב את בחירת בן הזוג‪ :‬רווק עם רווקה‪ ,‬אלמן עם אלמנה‪..‬‬
‫שני המאפיינים העיקריים הם‪ :‬דת ומוצא‪.‬‬

‫‪ .2‬גישת הצרכים המשלימים (וינץ)‪:‬‬

‫בחירת בן הזוג שצורכי האישיות שלו משלימים את שלה או הפוך ממנו‪( ,‬בוחרים משהו‬
‫שאישיותו שונה ממני וזה משלים אותי)‪.‬‬

‫‪ .3‬גישת הסינון‪:‬‬
‫בחירת בן זוג לאחר סינון‪ ,‬לתהליך הסינון יש שלושה שלבים‪:‬‬
‫‪.1‬חיפוש דמיון באפיונים אישיים‪ ,‬מבחינה של סטטוס חברתי‪.‬‬
‫‪.2‬בדיקה של מידת ההתאמה מבחינת דעותיו וערכיו הכללים‪.‬‬
‫‪.3‬אם הכל מתאים אז בא שלב של בדיקת האם תכונותיו מתאימות לצורכי האישיות‬
‫שלי‪.‬‬

‫‪ .4‬גישת החליפין‪:‬‬
‫ההחלטה בעניין נישואין היא רציונלית בה שוקלים את היתרונות מול החסרונות של בן הזוג‪.‬‬

‫‪ .5‬גישת הרווח המרבי‪:‬‬

‫רואה בנישואין פעולה רציונלית וכאן השאיפה היא להרוויח את המקסימום‪ ,‬שיקולים של מה‬
‫אני מרוויח וכמה אני הכי יכול להרוויח‪.‬‬

‫‪ – 6.6‬יחסים משפחתיים בחברה המודרנית‪.‬‬

‫סוגי משפחות (אליזבט בוט)‬

‫אליזבט בוט הדקה את הדפוסים שמאפיינים סוגים שונים של משפחות והיא בנתה שני‬
‫דפוסים טהורים‪( :‬דפוס טהור – מודל המשמש לנו מקור להשוואה)‪.‬‬
‫‪.1‬דפוס בדלני‪ :‬הפרדה בין תפקידי הגבר לתפקידי האישה‪ ,‬אופייני לחברה‬
‫מסורתית‪.‬‬
‫‪.2‬דפוס משותף‪ :‬תפקידים משותפים – אופייני לחברה המערבית‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫‪27‬‬

‫כדי לבדוק כציד שני טיפוסים אלו פועלים יחד בחברה נבדקה גם הרשת החברתית כאשר‬
‫הרשת צפופה – הקשרים הם פנימיים וזה מחזק את הקשר הבדלני‪ ,‬וככל שהרשת צפופה‬
‫פחות הקשר הוא יותר משותף‪.‬‬

‫חלוקת הכוח‪:‬‬
‫חלוקת הכוח בין הבעל לאישה נקבע בעיקר בהתאם לכמות המשאבים החומריים שכל אחד‬
‫מביא עמו לתא המשפחתי‪.‬‬

‫שביעות רצון מהנישואין‪:‬‬

‫קשור בעיקר בגבר – כמה הוא ליברלי‪ ,‬ורצונו להינשא‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שלמרות פתיחותו של הגבר‪ ,‬בביתו הוא תמיד ירצה למצוא דגם של אישה‬
‫מסורתית‪.‬‬

‫גירושין‪:‬‬
‫ששת הגורמים לגירושין בחברה המודרנית ‪:‬‬
‫‪.1‬האינדיבידואליזם בקו עליה‪:‬‬
‫כאשר משקיעים יותר זמן לעבודה ולהצלחה האישית ופחות מקדישים זמן זה לזה‪,‬‬
‫למשפחה ולילדים‪.‬‬
‫‪.2‬האהבה הרומנטית דועכת במרוצת השנים‪:‬‬
‫התאווה המינית דועכת עם השנים ויש צורך לחדש את הריגושים הרומנטיים עם משהו‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪.3‬הנשים של ימינו תלויות פחות בגברים‪:‬‬
‫נשים העובדות פחות תלויות בבעליהן מבחינה כלכלית ואינן חוששות לפרק את הנישואין‬
‫הלא מאושרים‪.‬‬
‫‪.4‬חיי הנישואין כיום מתוחים יותר‪:‬‬
‫כיום לרוב שני בני הזוג עובדים ומשקיעם יותר זמן ואנרגיה לעבודתם מאשר לחיי‬
‫המשפחה‪ ,‬גידול הילדים הופך לעול על שניהם ומשפיע על יחסיהם‪.‬‬
‫‪.5‬גירושין מקובלים כיום יותר מבחינה חברתית‪:‬‬
‫הסטיגמה השלילית על גירושין נעלמת מן העולם‪ ,‬כיום זה נפוץ יותר ואינו מלווה‬
‫בביקורת הסובבים‪.‬‬
‫‪.6‬גירושין הם כיום צעד קל יותר מבחינה משפטית‪:‬‬
‫בעבר נדרשו בני הזוג להוכיח כי קיימת סיבה לגירושין כמו‪ :‬בגידה או התעללות גופנית‪,‬‬
‫כיום מי שרוצה להתגרש יכול פשוט לומר כי הם הגיעו למסקנה כי נישואיהן נכשלו‪ ,‬והם‬
‫לא יתקלו בבעיה‪.‬‬

‫•גורמים מבניים – התלות הכלכלית נחלשת ולכן גוברים הסיכויים‬

‫לפירוק המשפחה‪.‬‬
‫•גורמים תרבותיים – ערכיים – שינוי רמת הציפיות ממוסד‬
‫הנישואין והעלאת חשיבותו של האושר האישי מעודדים גירושין‪.‬‬
‫•גורמים חברתיים – ככול שהמעמד החברתי עולה – כך יורד‬
‫שיעור הגירושין‪ ,‬עקב הבדלים השכר הגבוהים בין הגבר לאישה‬
‫הזוג מעדיף להישאר נשוי כדי לשמור על רמת החיים‪.‬‬
‫לעומת זאת במעמד בנמוך זה לא קיים ואחוז הגירושין גבוה ותר‪.‬‬

‫– דפוסי משפחה חלופיים‪.‬‬

‫משפחה חד – הורית – נוצרת עקב גירושין או מוות‪ ,‬ובשנים האחרונות גם בצורה וולנטרית –‬
‫נשים אשר מחליטות ללדת ולגדל את הילד לבד‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫‪28‬‬

‫נישואין פתוחים – לבני הזוג מותר לקשור קשרים‪ ,‬גם מיניים‪ ,‬עם בני אדם אחרים כל עוד‬
‫היחסים הראשונים הם המשמעותיים עבורם‪.‬‬

‫החלפת בני זוג – כאשר במפגש זוגות ניתן לקיים יחסי מין עם בן זוג אחר – רק לאותו‬
‫מפגש‪.‬‬
‫נישואין ללא תעודות – מתפקדת כמשפחה גרעינית לכל דבר‪ ,‬אך מסיבות אידיאולוגיות או‬
‫מעשיות מעדיפים לחיות ללא גושפנקה רשמית‪.‬‬

‫נישואין בשני שלבים – נישואין אינדווידואליים לצורך בני הזוג ‪ ,‬ונישואין לצורך הורות‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫‪29‬‬

‫יחידה ‪ – 7‬סטייה חברתית‪.‬‬

‫‪ – 7.2‬מהי סטייה?‬

‫הסטייה מוגדרת כתופעה יחסית – לזמן‪ ,‬לתרבות‪ ,‬למקום ואף למעמדו של הסוטה‪.‬‬
‫התנהגות או פעולה המפרה ציפיות חברתיות הנחשבות מחייבות במקום מסוים ובזמן‬
‫מסוים‪..‬‬
‫שונה מהמקובל‪ :‬בהתנהגות‪ ,‬במראה‪ ,‬באידיאולוגיה‪ ,‬משהו שנתפס כחריגה‪.‬‬
‫כל מי שלא נוהג כפי שנהוג בחברה נחשב ל‪ -‬סוטה‪.‬‬
‫כנגד הסטייה מופעלות סנקציות‪ :‬חיוביות או שליליות הבאות לפקח או לעודד סטייה‪.‬‬
‫סנקציה חיובית‪ :‬מראה לשאר החברה מה לעשות‪.‬‬
‫סנקציה שלילית‪ :‬מראה לשאר החברה מה לא לעשות‪.‬‬

‫מספר תיאוריות ‪ /‬גישות המנסות להסביר את תופעת הסטייה‪:‬‬

‫‪(.1‬ג'ונסון) ‪ -‬אדם שסוטה זהו "כשל" בתהליך החיברות‪.‬‬
‫‪(.2‬רונג) ‪ -‬קשור לאישיות של האדם‪ ,‬הקונפליקט של האדם בין הרצונות שלבין‬
‫הנורמות הנכפות עליו מבחוץ‪.‬‬
‫‪(.3‬בקר) ‪ -‬חיברות בתת תרבות סוטה‪ .‬אנשים עוברים תהליך חיברות של אותה‬
‫שהוא שייך לה‪ ,‬ולומד את הנורמות שלה שנחשבות סטייה‬ ‫חברה‬
‫חברתית עבור‬
‫החברה הדומיננטית‪.‬‬
‫‪.4‬גודפרסון והרשי – תיאוריית הפיקוח העצמי – הסטייה נעוצה ברמת פיקוח עצמי‬
‫נמוכה‪ ,‬היא מאופיינת בסיפוק מיידי קל ופשוט של רצונות ודחפים‪.‬‬

‫‪ – 7.5‬הסברים סוציולוגיים לסטייה‪.‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית (דירקהיים) על הסטייה‪:‬‬

‫ארבעת הפונקציות החברתיות של הסטייה על פי דירקהיים הן‪:‬‬

‫‪.1‬הסטייה מאשרת נורמות וערכים תרבותיים‪:‬‬

‫כל הגדרה הקובעת מהו טוב מבוססת על המושג ההפוך של הרע‪ ,‬הסטייה היא חלק בלתי‬
‫נפרד מן התהליך של התהוות מוסר ושמירתו‪ ,‬הסטייה מרעננת את זיכרוננו לגבי הערכים‬
‫והנורמות בחברה‪.‬‬
‫‪.2‬תגובתה של החברה לסטייה מבהירה את הגבולות המוסריים‪:‬‬
‫החברה באמצעות הגדרתם של אנשים מסוימים כסוטים‪ ,‬מסמנת את הגבול‬
‫החברתי בין טוב לרע ובכך קובעת את הגבולות הנורמטיביים‪.‬‬
‫‪.3‬תגובתה של החברה לסטייה מגבירה את האחדות החברתית‪:‬‬
‫סטייה חמורה יכולה לגרום לסולידריות ולאחד את החברה מול תופעת הסטייה‪.‬‬
‫‪.4‬סטייה מעודדת שינוי חברתי‪:‬‬
‫אנשים הסוטים מהנורמות מזיזים את גבולותיה המוסריים של החברה ומעודדים שינוי‪,‬‬
‫סטייה שמוגדרת בתקופה מסוימת לסטייה‪ ,‬יכולה להפוך בהמשך פונקציונלית ומקובלת‬
‫בחברה‪.‬‬

‫תיאוריית המתח המבני (מרטון) על הסטייה‪:‬‬

‫‪29‬‬
 ‫‪30‬‬

‫מרטון טוען שמה שמאפשר את הסטייה זה המבנה של החברה לשם בניית התיאוריה שלו‬
‫הוא הסתכל על הסדר החברתי‪ .‬והטענה שכל מי שלא הולך בתלם של הסדר החברתי והוא‬
‫לא נמצא במבנה – הוא סוטה‪.‬‬
‫הוא הגדיר שני גורמים בסיסיים שמגדירים את הסדר החברתי בחברה קפיטליסטית באופן‬
‫כללי‪ :‬הצלחה כלכלית ‪ /‬והדרך להשגת ההצלחה הכלכלית‪.‬‬

‫‪.1‬טיפוס הקונפורמי = הצלחה כלכלית ‪ ,+‬והדרך להשגת ההצלחה ‪.+‬‬

‫‪.2‬סוטים ‪ /‬חדשניים‪ =:‬הצלחה כלכלית ‪ , +‬והדרך להשגת ההצלחה ‪.-‬‬

‫מתוך שני הקריטריונים אפיין לנו ‪ 5‬טיפוסים בחברה‪:‬‬

‫‪.1‬קונפורמי‪:‬‬
‫אלה שמצליחים כלכלית ובדרך המקובלת בחברה‪.‬‬
‫‪.2‬סוטים חדשניים ‪:‬‬
‫הם אלה שהגיעו להצלחה כלכלית אך הדרך לא לגיטימית או לא מקובלת בנורמה החברתית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אל קפונה הגיע להצלחה כלכלית אך הדרך של עבירה על החוק‪.‬‬
‫‪.3‬סוטים ריטואליסטים‪:‬‬
‫שעובדים קשה אבל לא מצליחים כלכלית‪ .‬ז"א נכנסים לריטואל וויתרו על המטרה‪.‬‬
‫‪.4‬סוטים נסגנים‪:‬‬
‫אנשים שזנחו את המטרה ואת האמצעי‪ ,‬למשל‪ :‬הומלסים‪ ,‬לא עובדים ולא קונפורמיים‪.‬‬
‫‪.5‬סוטים מרדנים‪:‬‬
‫דומים לנסגנים אך אקטיביים ומרדנים‪ ,‬מציעים אלטרנטיבה לאמצעי ולמטרה‪.‬‬

‫"תיאוריית התיוג" ‪:‬‬

‫האינטראקציוניזם הסימבולי‪:‬‬
‫מה שמעניין אותם הוא התהליך של התהוות הסטייה‪.‬‬
‫איך סטייה הופכת לסטייה‪ ,‬ואיך סוטה הופך לסוטה – תהליך התיוג‪.‬‬

‫סטיגמה (גופמן)‬
‫תיוג חברתי שלילי רב עוצמה שמשנה בקיצוניות את הדימוי העצמי והזהות החברתית של‬
‫האדם‪.‬‬
‫השאלה למה זה קורה ? ולמה זה משפיע כל כך חזק על האדם ?‬
‫סוטה זה סוג של סטטוס‪ ,‬יש לזה תפקידים נורמות וערכים‪ .‬וזה סטטוס מאוד משמעותי –‬
‫סטטוס בולט שמשתלט ומאפיל על כל הסטטוסים האחרים של האדם‪ .‬ועל כן‪ ,‬זה ישפיע על‬
‫האדם לפתח קריירה של סטייה ולחזור לפשע‪.‬‬

‫התחברות דיפרנציאלית (מבחינה) – סאתרלנד‪:‬‬

‫אנשים שהם קונפורמי לקבוצה הסוטה ולכן הם סוטים לתרבות הדומיננטית‪.‬‬

‫תיאוריית הקונפליקט על הסטייה‪.‬‬

‫הגדרת הסטייה תלויה באינטרס של הקבוצה החזקה‪ .‬ההגדרה מה נחשב לסטייה משמש להם ככלי‬
‫להצדקת הריבוד החברתי‪ .‬ולהצדיק את השליטה שלה במשאבים‪ " .‬זה שאני הצלחתי כי עשיתי‬
‫למען ההצלחה‪ ,‬והם לא הצליחו כי הם לא עשו כלום"‪.‬‬

‫אחד החוקרים – ליאזוס – לטענתו כל מי שנחשב לסוטה נראה שהוא חסר עוצמה‪ .‬וכל‬
‫החוקים שנחשבים בעינינו נכונים וטובים תומכים באינטרסים של העשירים ופועלים לטובתם‪,‬‬
‫מי שמאיים על הרכוש של החזקים נחשב לסוטה‪ .‬לדעתו אותם חזקים יש להם את העוצמה‬
‫לנער מעצמם תווית של סוטים ע"י תשלום נכבד לעו"ד הטובים ביותר כדי שיוציאו אותם מכך‪.‬‬

‫"למרט" – נותן הסבר על תהליך שבו אדם עובר והופך לסוטה‪ ,‬וזאת משום שמידת התגובה‬
‫החברתית משפיעה על הזהות שלנו‪:‬‬

‫‪30‬‬
 ‫‪31‬‬

‫סטייה ראשונית‪ :‬אם התגובה החברתית לא תהיה חמורה – סביר להניח שאותו אדם לא‬
‫יחזור על הסטייה שלו‪.‬‬

‫סטייה משנית‪ :‬בגלל תגובה חמורה של החברה אני אחזור שוב על צורת ההתנהגות ואסטה‬
‫שוב ושוב‪.‬‬

‫מדיקליזציה של הסטייה‪:‬‬
‫כיום אנו נוטים לחפש הסברים לסטייה באמצעות מושגים רפואיים‪ .‬זה מעביר את הפיקוח‬
‫החברתי מהידיים של אנשי המוסר או הפיקוח לידיים של אנשי הרפואה‪ ,‬ניתן לראות יותר‬
‫ויותר אנשי רפואה בבתי המשפט‪ .‬לדוגמא‪ :‬רצח על אי שפיות זמנית‪ .‬או אונס מתוך מחלת‬
‫מין‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫‪32‬‬

‫יחידה ‪ – 8‬הקהילה‪.‬‬
‫קהילה‪:‬‬
‫יחידה חברתית בעלת זיקה לאזור גיאוגרפי מסוים שחבריה מקיימים אינטראקציה חברתית‬
‫וחשים תחושת שייכות‪.‬‬

‫חוקר בשם הילרי אומר שכדי כדי לדעת אם זו קהילה יש לבחון האם ‪ 3‬הממדים קיימים‪:‬‬
‫‪.1‬ממד גיאוגרפי – קבוצה חשה קשר וזיקה לאזור או טריטוריה מסוימת‪.‬‬
‫‪.2‬ממד החברתי ‪ -‬לכל קהילה יש קריטריונים עלפי הם מזהים את הפרט כחלק‬
‫מהקהילה‪ ,‬למשל‪ :‬הגדרה של תפקידים חברתיים‪ ,‬ומערכת נורמטיבית ייחודית –‬
‫נורמות‪.‬‬
‫‪.3‬הממד הפסיכולוגי תרבותי‪ :‬זהות משותפת‪ ,‬הרגשת שייכות ומערכת ערכים‪.‬‬

‫‪ – 8.3‬תהליך העיור‪.‬‬

‫תהליך שהפך את החברה המסורתית לחברה יותר מודרנית‪ ,‬השינויים בתהליך החברתי הוא מעבר‬
‫מיחסים ראשוניים ליחסים משניים‪.‬‬
‫בכפר‪ :‬יחסים ראשוניים‪ ,‬סטטוס שיוכי‪ ,‬קיפוח חברתי הדוק ולא פורמלי‪.‬‬
‫בעיר‪ :‬יחסים משניים‪ ,‬סטטוס הישגי‪ ,‬ופיקוח חברתי פורמלי‪.‬‬

‫‪ – 8.4‬חיי העיר לעומת חיי הכפר‪.‬‬

‫גיימנשפט קהילה (כפר)‪ ,‬גזלשפט חברה (עיר)‪( .‬טאניס)‪:‬‬

‫‪-‬גמיינשפט‪:‬‬
‫מסגרת חברתית המצויה על פי טאניס בכפר או בעיירה קטנה‪ ,‬שבין אנשיה קיימים קשרים‬
‫הדוקים‪ ,‬יחסים ראשוניים‪ ,‬אישיים‪ ,‬אינטימיים‪ ,‬המתמשכים לאורך זמן‪ ,‬יחסים בעלי יסוד‬
‫ריגושי חזק המבוססים על מסורת משפחתית‪ .‬גמיינשפט מדגישה יחסי שארות‪ ,‬תחושת‬
‫סולידריות (תחושת ה"אנחנו") וקשר ריגושי בין חברי המשפחה המורחבת או השכנים‪.‬‬

‫‪-‬גזלשפט‪:‬‬
‫מסגרת חברתית המצויה על פי טאניס בעיר הגדולה ובעולם העסקים‪ ,‬המבוססת על יחסים‬
‫משניים‪ ,‬קשרים רופפים‪ ,‬ארעיים ואי מפרסונליים‪ ,‬יחסים ענייניים ‪ ,‬שיקולים רציונליים‪,‬‬
‫אינטרס אישי‪ ,‬כדאיות והתקשרות חוזית‪ .‬בה החברים רואים באחרים אמצעי לקידום‬
‫מטרותיהם האישיות ופועלים לקידום צורכיהם האישיים ולא לטובת הכלל‪.‬‬

‫עיר‪( :‬וירת)‪:‬‬
‫ישוב קבע גדול יחסית שמאכלס בצפיפות אוכלוסייה הטרוגנית מבחינה חברתית והגדיר‬
‫שלושה מאפיינים שיוצרים סגנון חיים המיוחד לעיר‪:‬‬
‫הגודל‪ :‬הגודל משפיע על חלוקת העבודה‪.‬‬
‫צפיפות‪ :‬בכפר היה מרחק פיזי גדול אך קרבה אישית הדוקה‪ ,‬בעיר מרחק פיזי קטן ומרחק‬
‫רב בקרבה חברתית‪.‬‬
‫הטרוגניות חברתית‪ :‬מביאה לניכור וחוסר אכפתיות בין האנשים‪.‬‬

‫‪ – 8.5‬הגישות האקולוגיות‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫‪33‬‬

‫הגישות האקולוגיות‪:‬‬
‫התפתחות בהשפעה של גורמים גיאוגרפיים‪ :‬ניסיון להסביר את דרך התפתחות של העיר‬
‫במרחב ואיזה מאפיינים יש לערים האלה‪.‬‬
‫יש ארבעה מודלים מרכזיים‪:‬‬
‫‪.1‬דגם הכוכב‪ :‬העיר מתפתחת מהמרכז לסביבה עם נתיבי תחבורה עיקריים‬
‫לדוגמה‪ :‬כיכר המדינה‪.‬‬
‫‪.2‬דגם המעגלים הקונצנטרי‪ :‬העיר מתפתחת סביב המרכז במעגלים‪ ,‬לכל מעגל יש‬
‫אופי ייחודי להרכב האוכלוסייה‪ .‬לדוגמא‪ :‬שיקגו‪.‬‬
‫‪.3‬דגם האזורים‪ :‬אזור מרכזי שבו יש מרכז עסקים ובידור מסביבו אזורים‬
‫המאופיינים בעסקים קטנים וסוגים שונים של אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪.4‬דגם רב מרכזי‪ :‬עיר מודרנית שנוצרה מכמה ערים קטנות שהתחברו לעיר אחת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הוד השרון‪ ,‬כל המושבים מסביב התחברו‪.‬‬

‫‪ – 8.7‬החיים בעיר הגדולה – השלכות ובעיות‪.‬‬

‫מבנה העיר נקבע לפי כמה כללים שבניהם‪:‬‬

‫הגורם הביטחוני‪ :‬תכנון העיר לפי צורך להתגונן מפני התקפות ביטחוניות‪.‬‬
‫הגורם הכלכלי‪ :‬תכנון העיר מתוך אינטרס התושבים לשיתוף פעולה עסקי‪.‬‬
‫הגורם הדתי‪ :‬תכנון העיר לצרכים הדתיים של התושבים‪.‬‬

‫הבעיות שנוצרות בעיר גדולה הן‪:‬‬

‫‪.1‬אנונימיות וניכור – עקב ריבוי יחסים חברתיים משניים על חשבון‬
‫יחסים ראשוניים‪.‬‬
‫‪.2‬פשיעה – שעורי פשיעה גבוהים יותר ככל שהעיר גדולה יותר‪.‬‬
‫‪.3‬איכות הסביבה ואיכות חיים – צפיפות אוכלוסייה‪ ,‬בעיות‬
‫אקולוגיות של זיהום ורעש משפיעים לרעה על איכות החיים‪.‬‬

‫‪– 8.8‬קהילות מתוכננות‪.‬‬

‫ישובים שהוקמו ותוכננו מתוך כוונה ברורה וידועה מראש‪.‬‬

‫•ארגונים כוללניים –מנזרים‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬בתי סוהר ועוד‪.‬‬
‫•קהילות או ערים שהוקמו – שמטרתן היה בעיקר פיזור‬
‫אוכלוסייה ויצירת רצף של התיישבות‪ :‬ערד‪ ,‬וושינטון‪.‬‬
‫•קומונות – קהילות של אנשים בעלי השקפה משותפת שונה מזו‬
‫של החברה הכללית (קיבוצים‪ ,‬כתות)‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫אקולוגיה עירונית ‪ -‬חקר הקשרים שבין הממדים הפיזיים והממדים החברתיים של הערים‪.‬‬
‫גידול אפס של אוכלוסייה – רמת ילודה המותירה את האוכלוסייה בממדיה הקיימים‪.‬‬
‫דמוגרפיה – חקר האוכלוסייה האנושית‪.‬‬
‫מגלו פוליס – מרחב עירוני עצום המכיל מספר ערים ואת הפרברים הסובבים אותן‪.‬‬
‫מטרופולין – עיר גדולה החולשת מבחינה חברתית וכלכלית על מרחב עירוני‪.‬‬
‫עיור – התרכזות המין האנושי בערים‪.‬‬
‫פרברים‪ -‬אזורים עירוניים מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של עיר‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫‪34‬‬

‫יחידה ‪ – 9‬התנהגות קולקטיבית‪.‬‬

‫‪ – 9.2‬התנהגות קולקטיב – תנאים חברתיים‪.‬‬

‫קולקטיב‪ :‬מספר רב של אנשים שיש ביניהם אינטראקציה מינימלית שמתנהלת ללא נורמות‬
‫מוגדרות ומקובלות‪ .‬ניתן לחלקו לשני סוגים‪ .1 :‬מוגבל לזמן ומקום‪ .2 ,‬מפוזר – התנהגות‬
‫המונים‪.‬‬

‫התנהגות קולקטיבית‪:‬‬
‫פעילות ספונטנית של מספר רב של אנשים‪ ,‬בד"כ ספונטנית‪ ,‬היא זמנית‪ ,‬קצרת זמן‬
‫ומאופיינת לרוב בהתלקחות רגשות מהירה וחזקה‪ .‬אופיינית למצבים חברתיים בלתי מובנים‬
‫יחסית (אין מבנה מסודר ומוגדר שמאפיין את המצבים האלה)‪ ,‬אחד הדברים שמאפיין את‬
‫המצבים הלא מובנים האלה זה סוג של חדשנות‪ ,‬כגון‪ :‬הפגנת של מספר רב של אנשים‬
‫בכיכר רבין בה אנשים מדליקים נרות‪.‬‬

‫תנאים לקיום קולקטיב‪:‬‬

‫בד"כ מוצאים את ההתרחשות של מצבים לא מוגדרים בין שלושה תנאים ‪ ,‬שמספיק שאחד‬
‫מהם יתקיים על מנת שתהיה התנהגות קולקטיבית‪:‬‬
‫‪.1‬אנומיה חברתית –‬
‫טשטוש הנורמות ‪ ,‬העדר דפוסי פעולה והסדרים חברתיים ברורים‪ ,‬כאשר אין‬
‫מערכת פורמלית ברורה המעבירה מסרים ברורים לקולקטיב‪ ,‬אז מתחיל "הבלגן"‪,‬‬
‫הרוב עושה את אותה הפעולה‪.‬‬
‫‪.2‬החלטות לא ברורות –‬
‫כשמשטר או מנהיגות שאינה משדרת בבהירות והחלטות יכולות להתפרש בדרכים‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪.3‬תקופת מעבר –‬
‫חברה שנמצאת בתקופת מעבר‪ ,‬שינויים אידיאולוגיים ‪ ,‬שינויים טכנולוגיים‪ ,‬חלק‬
‫מהחברה לא מתחבר לסמלים החדשים שנוצרו ויוצרים התנהגות קולקטיבית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬סוף שנות השישים בה ישראל ניצחה במלחמה‪ ,‬הפכנו להיות חזקים‬
‫ומנצחים אך חלק מהחברה לא התחבר לכך ואז נכנסו הדתיים הציונים שההתנהגות‬
‫הקולקטיבית שלהם‪ ,‬התוצר שלה הוא‪ :‬גוש אמונים‪.‬‬
‫(אם זה תוצר של מדיניות מכוונת – אין מדובר בהתנהגות קולקטיבית)‪.‬‬

‫המודל של "סנסלר"‪:‬‬
‫"סמלסר" הגדיר ‪ 6‬תנאים חברתיים שצריכים להתקיים על מנת שתתגבש התנהגות‬
‫קולקטיבית‪ -‬כאשר כל התנאים צריכים להתקיים‪:‬‬

‫‪34‬‬
 ‫‪35‬‬

‫‪.1‬מצב מבני מסייע ‪ -‬חייב שיהיה מבנה בחברה על מנת ש"כדור השלג" יתחיל‬
‫להתגלגל – חייב להיות מבנה מסוים שיש על מה לריב‪.‬‬
‫‪.2‬מתח מבני ‪ -‬חייב שיהיה בנוסף למבנה מבני מסייע גם מתח בין הקבוצות‪.‬‬
‫‪.3‬אמונה כללית ‪ -‬יש אידיאולוגיה משותפת‪ ,‬אחרי שיש מתח יש אמונה כללית שגם‬
‫אחרים חושבים וכועסים‪.‬‬
‫‪.4‬מאורע מצית ‪ -‬מאורע שאם הוא יבוא אחרי שיש את כל התנאים הקודמים‪,‬‬
‫מספיק רק מאורע קטן ושולי שבגללו תהיה מהומה‪.‬‬
‫‪.5‬גיוס לפעולה ‪ -‬לא מספיק שיהיה מאורע מצית‪ ,‬צריך מנהיג שיתחיל במהומה‪,‬‬
‫כמו‪ :‬צ'רלי ביטון‪ ,‬מרטין לות'ר קינג‪.‬‬
‫‪.6‬פיקוח חברתי ‪ -‬מנגנוני הפיקוח החברתי‪ ,‬כמו צבא ומשטרה‪ ,‬מנסים לבלום את‬
‫ההתנהגות הקולקטיבית‪.‬‬
‫ביקורת לגישה זו‪ :‬לא תמיד היה אירוע מצית ובכל זאת היתה התנהגות קולקטיבית‪.‬‬

‫‪ – 9.3‬סוגים שונים של התנהגות קולקטיבית‪.‬‬

‫המון ‪ -‬התנהגות קולקטיבית של הרבה אנשים המפוזרים במרחב‪ ,‬שאין ביניהם קשר‬
‫לא בזמן ולא במקום‪ ,‬הם מגיבים ספונטנית על גירוי חיצוני מסוים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אנשים‬
‫המסתובבים ברחובות המגיבים להשמעת אזעקה ורצים למקלטים‪.‬‬

‫קהל ‪ -‬הקהל קיים במקום ובזמן נתון‪ ,‬יש ביניהם קירבה פיזית וקיימת אינטראקציה בין‬
‫האנשים‪ ,‬והם מגיבים על גירוי מסוים‪ .‬לדוגמא‪ :‬פורצת שריפה באולם הצגות‪ ,‬כל‬
‫האנשים יברחו לכיוון היציאה‪.‬‬

‫ציבור ‪ -‬דומה להמון‪ ,‬נוצר בסיטואציה חברתית שהיא לא מובנית שיש להם אינטרס משותף‬
‫או מערכת של דעות ועמדות משותפות‪ .‬כמו‪ :‬שביתת צרכנים‪.‬‬

‫תנועה חברתית ‪ -‬מאמץ קולקטיבי מתמשך להשגת סדר חברתי חדש‪.‬‬

‫‪ – 9.4‬התנהגות של קהל – גישות תיאורטיות‪.‬‬

‫תיאוריית ההדבקה‬
‫אדם שהוא חלק מקהל‪ ,‬נוטה לאבד את שיפוטו הרציונלי‪ ,‬הוא מושפע ונדבק מהתנהגותם‬
‫של ראשוני המגיבים‪ ,‬ומתנהג כמותם‪ ,‬התוצאה היא התרגשות והתנהגות קולקטיבית‬
‫ואחידה‪.‬‬

‫‪‬הפסיכולוג פרוייד טען שאובדן כושר החשיבה והשיפוט העצמי נובע מן העובדה‬
‫שהמנהיג משמש דמות אב‪ .‬בגלל הצורך הקשור לילדות של האדם במנהיגות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אחדות התגובה של קהל היא צורך של הפרט להזדהות עם אנשים אחרים תוך‬
‫תחושת שותפות וסולידריות‪.‬‬
‫‪‬התאורטיקן בלומר טוען שהתנהגות בני אדם כשהם חלק מקהל שונה מהתנהגות‬
‫באינטראקציה חברתית אחרת‪ ,‬שם האדם מפרש את המסר של זולתו לפני שהוא מגיב‬
‫עליו‪ .‬בהיותו קהל לעומת זאת‪ ,‬הוא מזניח את שלב הפירוש וההבנה‪ ,‬ללא מחשבה ומתן‬
‫פירושים‪ ,‬הוא מושפע מראשוני המגיבים‪ ,‬נדבק ממנו ומגיב כמותו‪ ,‬התוצאה היא‬
‫התרגשות קולקטיבית‪ ,‬המביאה לידי גיבוש התנהגות אחידה‪.‬‬
‫‪‬הסוציולוג לה בון טען שלקהל יש השפעה היפנוטית על הנמנים עליו‪ .‬האנונימיות של‬
‫הקהל מאפשרת לאדם הבודד להתחמק מאחריותו האישית ולהיכנע לרצון קולקטיבי‪.‬‬
‫הקהל נהפך לגוף בעל חיים משל עצמו המשחרר את הפרט ממעצוריו החברתיים ועושה‬

‫‪35‬‬
 ‫‪36‬‬

‫אותו ליצור אי רציונלי הנדחף ע"י רגשות מדבקים‪ .‬רטט של פחד או שנאה החולף בקהל‬
‫מסעיר את רוחו ודוחף את הנמנים עמו להתפרצות אלימה‪.‬‬

‫תיאוריית ההצטרפות‬
‫קושרת את התנהגותו של הקהל למניעיהם של המשתתפים בו‪ ,‬גורסת שמוטיבציה לפעולה‬
‫קולקטיבית אינה מתעוררת בקהל עצמו‪ ,‬אלא מובאת אל הקהל ע"י היחידים הנמנים עמו‪.‬‬
‫קהל אינו הצטרפות של יחידים בעלי מניעים דומים‪ .‬המוטיבציה יוצרת את הקהל ולא הקהל‬
‫את המוטיבציה‪.‬‬

‫תיאוריית הנורמה המתגבשת‬

‫מניחה שקהל עשוי לפתח נורמות התנהגות משלו‪.‬‬
‫קהל מורכב מאנשים בעלי אינטרסים ומניעים מגוונים‪ ,‬תהליך גיבוש הנורמות מתחיל לרוב‬
‫בהשראת מנהיגים‪ .‬למשל‪ ,‬אחד הצופים בקונצרט מניף מצית דולק כמחווה להערצת האומן ‪,‬‬
‫והצופים האחרים הולכים בעקבותיו‪.‬‬

‫תורת המשחקים‪:‬‬
‫גישה זו לא רואה בהתנהגות הקהל כתוצאה של הדבקה ואובדן כושר השיקול הרציונלי אלא‬
‫להפך‪ ,‬בני אדם מתנהגים תמיד על פי החלטה רציונלית ושיקול דעת של כדאיות – וכך גם‬
‫כאשר הם חלק מקהל או אספסוף (אספסוף – קהל של חמומי מוח משולהבים הפועלים‬
‫למטרה אלימה והרסנית)‪ .‬פעולה שניתן לאפיין אותה כהתנהגות קולקטיבית היא פרי‬
‫שיקולים רציונלים‪ .‬בני אדם השוקלים לנקוט פעולה מסוימת מביאים בחשבון את "הרווחים"‬
‫הצפויים להם ואת "ההוצאות" הכרוכות בכך‪ .‬והשאיפה העומדת לנגד עיניהם היא להגיע‬
‫לרווח המרבי‪.‬‬

‫‪ – 9.5‬תנועה חברתית‪.‬‬

‫תנועות חברתיות‬
‫יש מודל טהור שהוא מדד להשוואה שבעזרתו מנתחים תנועות חברתיות‪:‬‬
‫מצב התחלתי – מישהו קם מתוכם ומתחיל להחצין את התחושה וכך נוצרת תחושה של‬
‫שותפות‪.‬‬
‫התחושה לחוסר שביעות רצון גורמת לקשר שבין האנשים‪ ,‬יוצרת תחושת‬ ‫שלב העממי ‪-‬‬
‫שייכות וקבוצת ה"אנחנו"‪ ,‬ומתחילה להתגבש מנהיגות שמנסחת את‬
‫המטרות של התנועה‪.‬‬
‫שלב הפורמלי – הביורוקרטיזציה‪ ,‬שלב של מיסוד התנועה‪.‬‬
‫שלב של שקיעה – נובע או מהצלחה לאחר שהתנועה השיגה את מטרתה‪ ,‬או כאשר יש‬
‫אינטריגות במערכת‪ ,‬או כאשר התנועה לא מצליחה להתמודד‪.‬‬

‫תיאוריות המסבירות התפתחות של תנועות חברתיות‪:‬‬

‫‪ -‬תיאוריית הקיפוח‬
‫קבוצה של אנשים המרגישים תחושת קיפוח ועל רקע התסכול והרצון להשיב את הצדק על‬
‫כנו מתעוררת תנועה חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬תיאוריית חברת ההמונים‬
‫אנשים חסרי קשרים ומרגישים מנותקים‪ ,‬מתגייסים לתנועות חברתיות והן נותנות להם‬
‫תחושת שייכות‪.‬‬
‫‪ -‬תיאוריית המתח המבני‬

‫‪36‬‬
 ‫‪37‬‬

‫אנשים מצטרפים זה לזה עקב תחושה משותפת שהחברה אינה מסוגלת לפעול על פי‬
‫אמונתם וציפיותיהם‪ .‬צמיחתה של תנועה חברתית משקפת גורמים רבים‪ ,‬כולל אמונה‬
‫בלגיטימיות שלה ואירוע מכריע המעורר לפעולה‪.‬‬
‫‪ -‬תיאוריית גיוס המשאבים‬
‫אנשים מקימים תנועות בשל בכל הגורמים שנמנו לעיל וכן בשל קשרים חברתיים לחברים‬
‫אחרים‪ .‬הצלחתה או כישלונה של תנועה חברתית תלויים במידה רבה במשאבים העומדים‬
‫לרשותה‪.‬‬
‫‪ -‬תיאוריית התנועות החברתיות החדשות‬
‫התנועות החברתיות החדשות הוקמו למען מטרות "איכות חיים" ולא בהכרח להשגת יעדים‬
‫כלכליים‪ .‬כיום בין השאר באקולוגיה עולמית‪ ,‬בזכויות החברתיות של הנשים‬
‫וההומוסקסואלים ‪ ,‬והן מתאפיינות בהיקפן הלאומי והבינלאומי‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫אופנה‪ :‬דפוס חברתי המקובל לתקופה מסוימת על מספר רב של אנשים‪ ,‬התנהגות‬

‫קולקטיבית של המון‪.‬‬
‫אספסוף‪ :‬קהל של חמומי מוח משולהבים הפועלים למטרה אלימה והרסנית‪.‬‬
‫רכילות ‪ :‬שמועה על אודות עניינים פרטיים של אנשים אחרים‪.‬‬
‫תעמולה‪ :‬הצגת מגמתית של מידע במטרה לעצה את דעת הקהל‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫‪38‬‬

‫יחידה ‪ – 10‬ריבוד חברתי‪.‬‬

‫ריבוד חברתי‪:‬‬
‫שיטה שלפיה החברה מדרגת קטגוריות של אנשים בסולם היררכי‪ .‬ומשתמשים בשני‬
‫אלמנטים‪:‬‬
‫סקאלות‪ :‬דירוג אנשים לפי קטגוריות של סטטוסים‪.‬‬
‫היררכיה‪ :‬מידת היוקרה שאנחנו מעניקים לסטטוסים‪.‬‬
‫כאשר באים לתאם מצב של ריבוד חברתי אנחנו משתמשים בפירמידה ריבודית‪ ,‬כאשר‬
‫בקודקוד הפירמידה – המעמד הגבוהה ביותר‪ ,‬ובתחתית הפירמידה המעמד הנמוך ביותר‪.‬‬

‫קריטריון מרבד‪:‬‬
‫מצב הקובע את ערכו של האדם בסולם הריבוד‪ .‬לדוגמא‪ :‬כסף השכלה‪ ,‬מעמד משפחתי‪.‬‬
‫מבנה ריבודי‪:‬‬
‫מתייחס לדרך שבה החברה מרבדת את הקטגוריות החברתיות‪ ,‬מצביע לנו על המבנה‬
‫בריבודי שנמצא בחברה‪ .‬כסף או השכלה‪ -‬סטטוס הישגי‪ ,‬מעמד משפחתי – סטטוס שיוכי‪.‬‬
‫במבנה הריבודי קיימת תנועה של יחידים ושל קבוצות (ניעות)‪ .‬במבנה ריבודי יש שני‬
‫טיפוסים טהורים שמהווים שני קצוות של סקאלה‪:‬‬

‫‪ .1‬מבנה ריבודי סגור – מבנה של קאסטות אין אפשרות לשנות ריבוד‪ ,‬נולדת לריבוד הזה‬
‫ותישאר בו – סטטוס שיוכי‪ .‬הניעות במבנה הסגור הן ניעות אופקיות – בתוך הרבדים‪.‬‬

‫‪ .2‬מבנה ריבודי פתוח – יכולת ניעה אנכית‪ ,‬בין הריבודים השונים – סטטוס הישגי‪– .‬‬
‫החברה המודרנית מאופיינת במבנה ריבודי פתוח שהניעות בו הן אנכיות – היכולת לנוע בין‬
‫הרבדים‪.‬‬

‫מבנה סגור |‪ |--------------------------------------------‬מבנה פתוח‬

‫אפשר למקם חברה על ל פי הסקאלה בין מבנה סגר (קאסטה) לבין מבנה פתוח‬
‫(מבנה ריבודי מעורב – הוא באמצע בין זה לזה)‪.‬‬

‫מלכודת ניעות‪ :‬פרט הנמצא במלכודת ניעות ואינו מתקדם במסלול הניעות המרכזי של‬
‫החברה‪.‬‬

‫‪ – 10.3‬גישות סוציולוגית לריבוד חברתי‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫‪39‬‬

‫הגישה הפונקציונליסטית לחקר הריבוד החברתי‪( :‬דיויס ומור)‬

‫התזה של דיויס ומור טוענת שלריבוד החברתי יש השלכות מועילות על תפקודה של החברה‪.‬‬
‫ככל שהמשרות מחייבות יותר מומחיות‪ ,‬גוברת גם חשיבותן הפונקציונלית‪ ,‬ככל שחשיבותה‬
‫הפונקציונלית של משרה רבה יותר‪ ,‬עולה גם התגמול שהחברה מעניקה תמורתה‪ .‬בכך‬
‫מדרבנת ויוצרת מוטיבציה לחבריה לעסוק בה‪( .‬מערכת מריטוקרטית – מתגמלת מצטיינים‪,‬‬
‫מריטוס – ציון לשבח)‪ .‬כך החברה מרוויחה אנשים טובים‪ ,‬הם מתאמצים להשקיע ולהתקדם‬
‫‪ ,‬וזה חשוב להמשך קיומה התקין של החברה‪.‬‬

‫‪‬הביקורת המרכזית על התיאוריה שלהם‪:‬‬

‫ניתן למצוא הרבה מאוד מקצועות מתוגמלים הרבה יותר ממקצועות שתורמים לחברה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שחקני קולנוע מאוד מתוגמלים ופחות תורמים וחשובים לחברה מאשר מורים‪,‬‬
‫ומדענים‪.‬‬

‫הגישה המרכסיסטית לחקר הריבוד החברתי – (גישת הקונפליקט ‪ -‬קרל מרקס)‬

‫לדעתו בסיס הריבוד הוא הקונפליקט החברתי‪ ,‬מאבק בין מגזרים של החברה על משאבים‬
‫מבוקשים‪.‬‬
‫הכלכלה‪ ,‬המשפיעה לדבריו על כל תחומי החיים‪ .‬כלומר הקבוצה השולטת באמצעי היצור‬
‫שולטת גם בתחומים כמו פוליטיקה ותרבות‪ .‬קרל מרקס שחי בתקופת המהפכה התעשייתית‬
‫אומר שהריבוד אינו מועיל לחברה כולה‪ ,‬אלא מקנה יתרונות לאנשים מסוימים על חשבון‬
‫אחרים‪ .‬מדבר על מאבק כלכלי וקונפליקט מעמדי‪.‬‬
‫כתוצאה מהפערים העצומים בין שני המעמדות‪ .1 :‬בעלי אמצעי היצור (קפיטליסטים) ‪.2‬‬
‫הפועלים‪ -‬עובדים ומנוצלים ע"י הקפיטליסטים‪ .‬המערכת הכלכלית של מרקס – המוסד‬
‫הכלכלי כולל בתוכו את כוחות היצור (העובדים) ואת יחסי היצור (היחסים שבין כוחות היצור)‪.‬‬

‫מבחינתו המערכת הכלכלית מהווה את התשתית למערכת החברתית‪ .‬מערכת חברתית‬

‫שהתשתית שלה הוא המוסד הכלכלי וכל המוסדות יושבים במבנה מעל (כבנין על) המוסדות‬
‫האחרים המוסד הפוליטי‪ ,‬החינוכי משפחתי והתרבותי‪ ,‬כל מוסד אחר משרת את המוסד‬
‫הכלכלי‪ ,‬הוא נובע ממנו‪ ,‬והוא משרת אותו‪.‬‬
‫מרקס חזה באידיאולוגיה שלו את המהפכה הקפיטליסטית‪ .‬הפועלים הופכים למעמד‬
‫לכשעצמו ולמען עצמו תודעה המעמדית‪ ,‬תהליך שבו נכנסת התודעה המעמדית ולכן אנו‬
‫יכולים לחבור וליצור מהפכה‪.‬‬
‫מרקס גם שלל את ההיגיון הקפיטליסטי והגדירו כתודעה כוזבת ‪ -‬הסברים של בעיות‬
‫חברתיות המייחסים אותן לליקוייהם של יחידים במקום לפגמיה של החברה‪.‬‬
‫הוא טען שרבות מן הבעיות החברתיות נבעו מן הקפיטליזם התעשייתי עצמו‪ ,‬התודעה‬
‫הכוזבת הסתירה מעיניהם של אנשים את הסיבה האמיתית לבעיותיהם ובכך הפכה אותם‬
‫לקורבנות חסרי ישע‪.‬‬

‫‪‬הביקורת על התיאוריה של מרקס‪:‬‬

‫במדינות קומוניסטיות התיאוריה הזאת לא עמדה במבחן‪ ,‬שם הריבוד בא לידי ביטוי לא‬
‫בכסף אלא בעוצמה כלכלית‪.‬‬

‫התיאוריה של "מקס ובר" – שלושה מימדים ריבודיים‪.‬‬

‫מראה לנו שלא הכל יושב על הבסיס הכלכלי‪ ,‬הגישה שלו לעומת התיאוריה של מרקס היא‬
‫רב ממדית לעומת של מרקס היא חד ממדית ומתייחסת רק על המוסד הכלכלי‪.‬‬
‫"ובר" מדבר על שלושה ממדים שבזירה של הריבוד מתקיים משחק גומלין ביניהם‪:‬‬

‫‪ .1‬מערכת כלכלית‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫‪40‬‬

‫‪ .2‬יוקרה (סטטוס)‪.‬‬
‫‪ .3‬עוצמה‪.‬‬

‫היכולת של האדם בחברה להפיק ממרכיב אחד את השניים האחרים‪ .‬זה לא מספיק שיש לך‬
‫כסף כדי שתהיה בראש הפירמידה‪ ,‬צריך להשיג גם עוצמה וגם יוקרה‪.‬‬

‫תיאוריית הניאומרכסיסטי – פמיניזם ‪ ,‬מדברת על ג'נדר (מרקס)‪:‬‬

‫גישה זו מדברת על נשים לעומת גברים‪ .‬ומסבירה את יחסי הכוח בג'נדר‪:‬‬
‫בגלל המבנה החברתי בה אנו לא מוצאים את הפירמידה הרגילה של מעמדות אלא מעמד‬
‫שבנוי לאורך ולא לרוחב‪ .‬בכל רובד ניתן למצוא תמיד שהגברים מעל הנשים‪.‬‬
‫לתיאוריה של מרקס קשה לה לעבוד בו כי אין שכבה אחת של נשים שיכולות להתאחד אלא‬
‫הן נמצאות בכל רובד‪.‬‬
‫תקרת הזכוכית‪ :‬מצב שבו יש אפשרות לנשים להתקדם עד דרגת ביניים כאשר היא יכולה‬
‫להתקדם יותר אבל יש משהו שעוצר אותה מלהתקדם‪.‬‬

‫הגישה הסטרוקטורלית – פונקציונלית לג'נדר‪:‬‬

‫גישה זו רואה בחברה מערכת מורכבת‪ ,‬שחלקיה נפרדים אך משתלבים לשלמות אחת‪ .‬על‬
‫פי תפיסה זו‪ ,‬כל מבנה חברתי תורם לתפקודה הכולל של החברה‪.‬‬
‫היא רואה בריבוד טוב כאשר יש חלוקה בין נשים לגברים‪ ,‬בג'נדר בונה מערכת של תפקידים‬
‫משלימים המשלבים גברים ונשים ליחידות משפחתיות הממלאות פונקציה חיונית לתפקודה‬
‫של החברה‪ .‬הנשים מקבלות עליהן את האחריות לחיי המשפחה ונושאות בעיקר את הנטל‬
‫של ניהול משק הבית וגידול הילדים‪ .‬הגברים לעומת זאת ‪ ,‬הם החוליה המקשרת את‬
‫המשפחה עם העולם החיצוני בעיקר ע"י השתתפות בכוח העבודה‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט לג'נדר ‪:‬‬

‫מנקודת ראותה של גישה זו הג'נדר מוצא את ביטויו לא רק בהבדלי התנהגות‪ ,‬אלא גם‬
‫בפערי עוצמה‪ .‬מצדדי תיאוריית הקונפליקט טוענים שתפיסת הג'נדר המקובלת אינה תורמת‬
‫לגיבוש חברתי‪ ,‬כי אם למתח ולמלחמת מינים בין גברים‪ ,‬החותרים להגן על זכויות היתר‬
‫שלהם‪ ,‬לבין נשים המערערות על הסטטוס קוו‪ .‬כלומר‪ ,‬החברה היא שטח שבו מתרחשים‬
‫מאבקים‪ ,‬ואחד המאבקים הגדולים הוא בין נשים לגברים‪ ,‬ונראה שהגברים ידם על העליונה‪.‬‬

‫פמיניזם‪:‬‬
‫קריאה לשיווין חברתי בין המינים‪ ,‬בניגוד לפטריאכליות ( מורת ארגון חברתי‪ ,‬שבה הגברים‬
‫שולטים בנשים)‪ ,‬ולסקסיזם (האמונה שאחד המינים עולה מעצם טבעו על האחר)‪.‬‬

‫העקרונות הבסיסיים המשותפים כל הגישות הפמיניסטיות הם‪:‬‬

‫‪ .1‬הצורך בשינוי – החשיבה הפמיניסטית היא פוליטית לכל דבר – היא רואה ברעיונות‬
‫מתכון למעשים‪ .‬הפמיניזם מבקר את הסטטוס קוו וקורא לשיווין בין נשים וגברים‪.‬‬

‫‪.2‬הרחבת חופש הבחירה האנושי – התפיסה הפמיניסטית טוענת שהגדרות הג'נדר‬

‫התרבותיות מחלקות את הקשת הרחבה של תכונות אנושיות לשני תחומים מנוגדים‬
‫ומוגבלים‪ :‬עולם נשי של רגשות ושיתוף פעולה‪ .‬ועולם גברי של רציונליות ותחרות‪ .‬הפמיניזם‬
‫שואף להחליף חלוקה זו שתאפשר לכל אדם לפתח את מלוא תכונותיו האנושיות‪.‬‬

‫‪.3‬ביטול הריבוד על פי הג'נדר – הפמיניזם מתנגד לחוקים ולנורמות התרבותיות המגבילים‬

‫את הזדמנויות ההשכלה‪ ,‬ההכנסה‪ ,‬והתעסוקה של נשים‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫‪41‬‬

‫‪.4‬מיגור האלימות המינית – אחת ממטרותיה העיקריות של תנועת הנשים היא מאבק‬
‫באלימות המינית‪ .‬התנועה טוענת שהפטריאכליות מעוותת את היחסים בין נשים לגברים‬
‫ומעודדת את האלימות כנגד נשים על צורותיה השונות – אונס‪ ,‬התעללות בחוג‬
‫המשפחה‪ ,‬הטרדה מינית‪ ,‬ופורנוגרפיה‪.‬‬

‫‪.5‬קידום האוטונומיה המינית – הפמיניזם דוגל בשליטתן של הנשים במיניותן ובהריונותיהן‪.‬‬

‫התנועה תומכת בהפצה חופשית של מידע על מניעת הריון‪.‬‬

‫גישות שונות של פמיניזם‪:‬‬

‫פמיניזם ליברלי‪:‬‬
‫הוא הפמיניזם המתון ביותר השואף לשיווין הזדמנויות בין שני המינים במסגרת הקיימת‪ ,‬הן‬
‫מצדדות בזכותה של אישה לאימהות‪ ,‬הן מכבדות את המשפחה כמוסד חברתי‪ ,‬אך קוראות‬
‫לשיפור התנאים לנשים הרוצות לעבוד‪ ,‬תוך התחשבות בצרכים שלהן כמו חופשת לידה‪,‬‬
‫וסיוע בהשגחה על הילדים‪.‬‬
‫לדעתן הן הנשים והן הגברים‪ ,‬צריכים לפעול כיחידים עצמאיים‪ ,‬אך חייהם ישתפרו אם‬
‫החברה תשים קץ למחסומים החוקיים והתרבותיים המבוססים על הג'נדר‪.‬‬

‫פמיניזם סוציאלי‪:‬‬
‫קץ לעבדות הביתית של האישה באמצעים קולקטיבים‪ ,‬בגידול הילדים‪ ,‬חלוקת עבודות בבית‬
‫שוויונית‪ .‬מייחל למהפכה סוציאליסטית שתקים כלכלה ריכוזית בראשות המדינה שתדאג‬
‫לכולם‪ ,‬ותטפל בשילוב נשים בתעסוקה תוך שיווין שכר‪ ,‬שינוי יסודי במבנה החברה שמחייב‬
‫גברים ונשים להיאבק יחד על חירותם האישית ‪ ,‬ולא באופן אישי כפי שחושבות הפמיניסטיות‬
‫הליברליות‪.‬‬

‫פמיניזם ראדיקלי‪:‬‬
‫הוא הפמיניזם הנוקשה והקיצוני שביניהם ‪ ,‬האומרת כי הדרך היחידה להשגת שיווין בין‬
‫המינים הוא ביטול מושג הג'נדר בחברה ובתרבות‪ .‬בעד לחפש טכנולוגיות רבייה חדשות‪,‬‬
‫שתהפוכנה את ההורות להטרוסקסואלית וכך לא יהיה קשר בין גוף האישה לבין לידת ילדים‪.‬‬
‫לשים קץ לשיטה המשפחתית ‪ -‬שהמשפחה תהיה מיותרת‪ ,‬והזוגיות לא תצטרך להתקיים‬
‫לשם הולדה‪.‬‬

‫גישות שונות אלה יכולות לתרום להסבר התופעה של אי שייוון בין נשים לגברים‬
‫בתעשיית היי טק‪:‬‬

‫פמיניזם ליברלי‬
‫הפער בין הנשים והגברים בהיי טק הוא חוסר התחשבות בנשים מבחינת שעות עבודה‪,‬‬
‫נסיעות לחו'ל‪ ,‬השקעה בשעות עבודה מרובות‪ ,‬אין התחשבות בסיוע לטיפול הילדים‪ .‬ובהיי‬
‫טק מעדיפים גברים על פני נשים‪.‬‬

‫פמיניזם סוציאלי‬
‫ההסבר הבין הפערים לנשים וגברים בהיי טק נובע מעצם הכלכלה הבנויה בארץ‪ ,‬היא בנויה‬
‫בצורה כזאת שהגבר מביא את הפרנסה המשמעותית והעיקרית והאישה דואגת להשלמה‬
‫של הכנסה ודאגה לחיי המשפחה והילדים‪ .‬אם יחול שינוי בממשלה בארץ ותהיה אפשרות‬
‫בין גברים לנשים הפערים גם בהיי טק יצטמצמו‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫‪42‬‬

‫פמיניזם רדיקלי‬
‫הפערים בתחום ההיי טק נובעים מההתייחסות לאישה קודם כל אל אימא כזו שנעדרת‬
‫מהעבודה בגלל הריונות‪ ,‬בגלל הילדים‪ ,‬ולא מתייחסים אליה כאל אדם שיכול להוכיח את‬
‫עצמו על הטוב ביותר‪.‬‬
‫הפערים יצטמצמו ברגע שיבטלו את מושג האמהות וברגע שיפסיקו לייחס הריון רק לאישה‬
‫וכלל המשפחה תישא בנטל הילדים‪.‬‬

‫מושגים‬
‫ניעות חברתיות – שינוי בעמדה של אדם בהיררכיה חברתית‪.‬‬
‫ניעות חברתית מבנית‪ -‬שינוי בעמדה החברתית של מספר רב של אנשים הנובע משינויים‬
‫בחברה עצמה יותר מאשר מאמציהם האישיים‪.‬‬
‫ריבוד חברתי – שיטה שלפיה חברה מדרגת קטגוריות של אנשים בסולם היררכי‪.‬‬
‫שיטה מעמדית – שיטה של ריבוד חברתי המבוססת על הישגים אישיים‪.‬‬
‫שיטת קסטות – שיטה של ריבוד חברתי המבוססת על השתייכות מלידה‪.‬‬
‫הלימת סטטוס – מידת ההתאמה בין עמדותיו של אדם בסולמות חברתיים שונים‪.‬‬

‫יחידה ‪ – 11‬סוציולוגיה פוליטית‬

‫פוליטיקה זה מושג רחב שהמושג המרכזי בו זה העוצמה – יחסי הכוח‪ ,‬וניתן למצוא אותו‬
‫בכל מוסד חברתי‪.‬‬
‫אנו חיים בתקופה שהיא פוסט מודרניסטית‪.‬‬
‫התופעה שעליה אנחנו מתמקדים זאת המדינה ‪ -‬והיא יחידת הניתוח שלנו‪.‬‬

‫מדינה (יחידת הניתוח)‪:‬‬

‫מהווה מערכת מרכזית שמשפיעה על מוסדות חברתיים אחרים‪ .‬המדינה משפיעה על‬
‫משפחה‪ ,‬על ארגונים כלכליים‪.‬‬

‫הגדרה כללית‪ :‬מדינה‪ -‬ארגון פוליטי שיש לו זכות בלעדית להשתמש בכוח לגיטימי כלפי‬
‫אוכלוסייה בעלת זהות קולקטיבית מובחנת שיושבת בטריטוריה שהיא שטח מוגדר‪.‬‬
‫יש לה תפקידים אינסטרומנטלי ואקספרסיביים‪ .‬אינסטרומנטלי‪ :‬לענות לצרכים של‬
‫האוכלוסייה כגון‪ :‬בטחון‪ ,‬כלכלה‪ ,‬בריאות‪ .‬ואקספרסיביים‪ :‬לקבוע את הזהות של הקולקטיב‬
‫(מדיניות‪ ,‬עמים‪ ,‬תרבויות)‪.‬‬

‫* לפי ההגדרה המרכסיסטית (קונפליקט)‪ :‬המדינה היא אמצעי כפיה מודרני‪ ,‬מאורגן ונשלט‬
‫ע"י המעמד השולט‪ .‬כדי להשתלט על המעמד הנשלט‪ .‬באמצעות מכשירי פיקוח‪.‬‬
‫* לפי התיאוריה הפונקציונלית‪ :‬מדינה היא תת מערכת חברתית שתורמת להמשכיות‬
‫החברה‪ ,‬לאינטגרציה שלה ולהשגת המטרות‪.‬‬

‫אזרח – סטטוס אזרח היא בסיס לסולידריות חברתית משהו שילכד את החברה כולה‪,‬‬
‫ולסטטוס יש תפקיד‪ -‬לשרת בצבא לדוגמא‪.‬‬
‫קונפליקט סטטוס אזרח ‪ -‬דתי הנדרש לשרת בצבא יש קונפליקט בין שני תפקידים‪.‬‬

‫פוליטיקה‪ :‬מוסד חברתי שהוא מחלק עוצמה קובע את סדר היום החברתי ומקבל החלטות‪.‬‬

‫עצמה ( ‪:)POWER‬היכולת להשיג מטרות רצויות שונות באמצעים מגוונים שבד"כ אין להם‬
‫קשר לכוח‪ ,‬לא כופים את דעתו או רצונו בכוח‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫‪43‬‬

‫כוח ( ‪:)FORCE‬היכולת של צד אחד לכפות את רצונו על הצד השני‪ .‬כוח יכול להיות מקרה‬
‫פרטי של הפעלת עצמה‪.‬‬

‫סמכות‪ :‬הפעלת כוח או עוצמה לגיטימיים (מצב שבו העוצמה נראית לגיטימית‪ ,‬יש לגיטימציה‬
‫לעוצמה שלי‪ ,‬אני משכנעת אנשים שייענו לי)‪.‬‬

‫סמכות עפ"י מקס ובר‪:‬‬

‫‪.1‬סמכות מסורתית‬
‫עוצמה שהלגיטימציה שלה נובעת מכיבוד דפוסי תרבות ‪ ,‬על מסורת ארוכה ורעיון‬
‫של המשכיות ו"קדושה"‪ ,‬לרב ‪ ,‬לאפיפיור‪ ,‬לקיסרים ולאצילים יש סמכות ועוצמה‪.‬‬
‫‪.2‬סמכות רציונלית ‪ -‬לגלית‬
‫עוצמה שהלגיטימיות שלה נובעת מכללים ותקנות שקיבלו תוקף חוקי‪.‬‬
‫‪.3‬סמכות כריזמטית‬
‫עוצמה שהלגיטימציה שלה נובעת מסגולות אישיות יוצאות דופן באדם ‪ ,‬המעוררות‬
‫הערצה וציות‪.‬‬

‫סמכות עפ"י קימרלינג‪:‬‬

‫‪.1‬סמכות דתית אידיאולוגית‬
‫השליטה כאן מבוססת על רעיונות‪ ,‬הנותנים לגיטימציה לשולטים‪ .‬רעיונות אלו‬
‫מעניקים משמעות לחיי הפרט והקולקטיב‪.‬‬
‫מעבירים את המשקל מהכריזמה לרעיון עצמו לפאן הביולוגי‪ ,‬שהרעיון עצמו נותן‬
‫לפרט תחושה של שייכות ולכן זה מצליח לסחוף‪.‬‬
‫‪.2‬סמכות כוחנית‬
‫מבוססת על כוח ועל שליטה באמצעות כוח‪ .‬רואים את זה במשטרים טוטליטאריים‪,‬‬
‫והם בד"כ לא מחזיקים הרבה זמן מעמד‪.‬‬
‫‪.3‬סמכות שנובעת מיעילות ואפקטיביות‬
‫היכולת להביא את האנשים לבצע מטרות חברתיות (אפקטיביות) במחיר סביר‪,‬‬
‫אנשים נסחפים לבצע מטרות כי זה שווה להם (יעילות)‪.‬‬

‫יחסי עוצמה‪( :‬אדוארד לימן)‬

‫לימן מבחין הבחנה דיכוטומית (המשתנה יכול לקבל שני ערכים בלבד) בין מיקרו עוצמה לבין‬
‫מאקרו עוצמה‪.‬‬
‫מיקרו עוצמה‪ -‬עוצמה המופעלת בין פרטים‪ ,‬בין קבוצות קטנות‪ ,‬ובתוך קהילות מקומיות‪.‬‬
‫מאקרו עוצמה ‪ -‬על מערכת גדולה‪ ,‬המשפיעה על עיצוב המערכת הסוציו‪-‬פוליטית כולה‪.‬‬
‫מאקרו עוצמה מתאפיינת בארבעה מרכיבים‪:‬‬
‫‪.1‬מופעל על הרבה אנשים ובנושאים מגוונים‪.‬‬
‫‪.2‬הסמלה ‪ -‬יכולת להפוך את העוצמה לסמלים‪.‬‬
‫‪.3‬הפעלה ע"י מומחים – מפעילי המאקרו עוצמה הם בד"כ בעלי ידע ומומחיות‬
‫בתחומם‪ .‬המומחיות של אנשים מקנה להם את העוצמה כמו כלכלנים המכינים‬
‫תוכניות כלכליות ויועצים למיניהם‪.‬‬
‫‪.4‬ריבוי מקורות – המאקרו עוצמה מבוססת על הרבה מאוד מקורות‪ ,‬לא רק על‬
‫יכולת שכנוע‪ ,‬לא רק על הסמלה‪ ,‬ולא רק על מומחיות יש לה הרבה מקורות כוח‬
‫כמו‪ :‬משטרה‪ ,‬צבא‪ ,‬מס הכנסה‪ ,‬מערכת חוקים‪.‬‬

‫‪ 6‬מקורות העוצמה‪:‬‬
‫‪.1‬יכולת להעניק ‪ ,‬או למנוע‪ ,‬תגמולים תועלתיים מסוגים שונים‪.‬‬
‫‪.2‬פיקוח ושליטה על ארגוני הכוח (צבא‪ ,‬משטרה)‪.‬‬
‫‪.3‬גישה לעמדות של קבלת החלטות כלל חברתיות‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫‪44‬‬

‫‪.4‬שליטה על משאבים נורמטיביים או אקספרסיביים‪ ,‬כלומר היכולת ליצור ולפרש‬

‫סמלים רעיונות‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬ידע ואינפורמציה‪ ,‬וכן להעניק חיבה ולהביא הערכה‬
‫לפרטים ולקבוצות‪.‬‬
‫‪.5‬ידע ספציפי ומומחיות בתחום מסוים (‪.)EXPERTISE‬‬
‫‪.6‬אחד ממקורות העוצמה הפוליטית יכול לנבוע באופן פרדוכסלי מחולשה‪.‬‬

‫פרדוקס העוצמה‬
‫עוצמה הנובעת מחולשה‪ .‬פרדוקס העוצמה קובע כי בתנאים מסוימים "ככל שאדם או גוף‬
‫צוברים יותר עוצמה‪ ,‬יש להם פחות עוצמה"‪ ,‬הגורמים להפחתת העוצמה‪ :‬קואליציה‪ .‬ולמיעוט‬
‫עוצמה מקנה כוח‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תינוק בן יומו הוא יצור חסר אונים‪ ,‬אולם כאשר הוא מתחיל לבכות יש לו כוח מוסרי‬
‫עצום‪ ,‬ונדמה כי הוא יכול להשיג מסביבתו את כל דרישותיו‪.‬‬
‫בתהליך פוליטי מצבים כאלה נדירים יותר‪ ,‬בחברה המדגישה שוויוניות או רווחה חברתית‪,‬‬
‫בני מעמד נמוך יכולים להשתמש בחולשתם כבסיס לתביעות פוליטיות ולהפוך את חולשתם‬
‫לעוצמה פוליטית‪.‬‬

‫דגם אליטת העוצמה‪:‬‬

‫ניתוח של החיים הפוליטיים‪ ,‬הרואה את העוצמה כמרוכזת בידי העשירים‪.‬‬

‫דגם הפלורליסטי‪:‬‬
‫ניתוח החיים הפוליטיים הרואה את העוצמה כמפוזרת בין מספר רב של קבוצות אינטרס‬
‫מתחרות‪.‬‬

‫ועדות לפעולה פוליטית‪:‬‬

‫ארגונים בלתי תלויים במפלגות פוליטיות‪ ,‬הפועלים מטעמן ש קבוצות אינטרס לקידום מטרות‬
‫פוליטיות באמצעות גיוס והוצאה של כספים‪.‬‬

‫תרבות פוליטית‬
‫לכל חברה תרבות משלה‪ ,‬והתרבות הפוליטית היא חלק חשוב ממנה‪ .‬היא נועדה לקבוע מי‬
‫מקבל במדינה‪ ,‬מה‪ ,‬כמה‪ ,‬מתי‪ ,‬ועל פי אליו אמות מידה‪.‬‬

‫‪ -‬תרבות פארוכיאלית‬
‫דגם תרבות פוליטית בה המנהיג נתפס כאב קולקטיבי לשאר חברי החברה‪ .‬אין הבחנה בין‬
‫מוסד פוליטי למוסדות האחרים בחברה ואף הפרט אינו מודע לקיומם של מבנים חברתיים‬
‫ופוליטיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬שבטי האינדיאנים)‪.‬‬

‫‪ -‬תרבות של נתינות‬
‫דגם תרבות פוליטית בה יש הבחנה בין המוסד הפוליטי למוסדות החברתיים אולם תושבי‬
‫המדינה (הנתינים) אינם משתתפים בפעילות הפוליטית אלא צופים בה מהצד‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בתקופה של עם ישראל והמלכתו של שאול סימלה את סיומה של תרבות פוליטית‬
‫פארוכיאלית ותחילתה של תרבות פוליטית של נתינות‪ .‬בני ישראל הושפעו מן הנעשה בבית‬
‫המלוכה אך לא היו מעורבים בקבלת החלטות‪.‬‬

‫‪ -‬תרבות של השתתפות‬
‫דגם תרבות פוליטית בה יש הבחנה בין מוסד פוליטי למוסדות חברתיים אחרים‪ ,‬יש מעורבות‬
‫גבוהה של הפרטים והקבוצות במערכת הפוליטית ובתהליכים הפוליטיים מתוך עניין ומתוך‬
‫ציפייה להשגת מטרתם וקבלת תגמול על השתתפותם‪.‬‬

‫תורת המשטרים‪ :‬טיפוסי יסוד של מערכות סוציו ביולוגיות‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫‪45‬‬

‫דמוקרטיה‪:‬‬
‫מערכת פוליטית‪ ,‬שבה מוענקת העוצמה לכלל האזרחים‪.‬‬
‫מונרכיה‬
‫סוג של מערכת פוליטית‪ ,‬שבה השלטון בידי המשפחה ועובר מדור לדור‪.‬‬
‫משטר אוטוריטרי‬
‫מערכת פוליטית‪ ,‬המונעת את השתתפותם של המוני העם בשלטון‪.‬‬
‫משטר טוטליטרי‬
‫מערכת פוליטית המפעילה פיקוח הדוק על חיי התושבים‪.‬‬

‫אמצעי התקשורת ההמונים‪:‬‬

‫לאמצעי התקשורת ההמוניים יש חשיבות רבה בכל המערכות הסוציו ביולוגיות‪:‬‬
‫במערכת הטוטליטרית‪ :‬המערכת הטוטליטרית שולטת והיא המונופול על אמצעי התקשורת‬
‫ההמוניים‪ .‬באמצעותם היא מזרימה מידע סלקטיבי לאזרחים תוך שאיפה לעצב את דעתם‬
‫האידיאולוגית ומחשבתם על פי רצונה‪.‬‬
‫במערכות דמוקרטיות‪ :‬הגישה החופשית למידע והאפשרות להביע דעות הן תנאים הכרחיים‬
‫לקיומה‪ .‬אמורה לבטא את דעת הציבור ואת רצון האזרחים‪ ,‬לבקר את הממשל על עיוותים‬
‫ולאפשר זרימת מידע שהיא בסיס לגיבוש דעות ואינטרסים לקבלת החלטות פוליטיות‬
‫רציונליות‪.‬‬

‫חיברות פוליטית‪:‬‬
‫החיברות הפוליטי שואף להקנות לאדם התנהגות פוליטית ודעות פוליטיות מסוימות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫בין סוכני החיברות השונים אין הסכמה מה היא ההתנהגות הפוליטית הרצויה‪ .‬למשל‪ ,‬סוכן‬
‫חיברות אחד (המשפחה) יכול לחנך להתנהגות פוליטית מסוג מסוים‪ ,‬ואילו סוכן חיברות אחר‬
‫(תנועת נוער) להתנהגות מסוג אחר‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬תהליך החיברות מכוון להעביר לילד מורשת פוליטית של התרבות‪ ,‬או התת‬
‫תרבות שהוא משתייך אליה‪ ,‬כדי שידע כיצד להתנהג ומה עליו לחשוב בתחום הפוליטי‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫‪46‬‬

‫יחידה ‪ – 12‬הסוציולוג בעבודתו‬

‫‪ 12.1‬הקדמה‪:‬‬
‫* מחקרה של לויס בנג'מין – האם הגזע (במקרה זה אפרו‪-‬אמריקאים) משפיע על קרירה‬
‫מקצועית‪ .‬מסקנת המחקר – כן‪.‬‬

‫המחקר הסוציולוגי‪ :‬אשים רבים סבורים שמדענים הם אנשים המבצעים את עבודתם‬

‫במעבדות אך למעשה הסוציולוג מבצע את מחקרו בכל מקום בו מצויים בני אדם (רחוב‪,‬‬
‫שכונה‪ ,‬מקומות עבודה‪ ,‬בתי סוהר‪)..‬‬
‫המחקר הסוציולוגי כרוך לא רק באיסוף מידע אלה גם בשאלה האם הוא אובייקטיבי או חותר‬
‫לשינוי (לדוגמא‪ :‬מחקרה של לויס לא שימש לתיעוד הגזענות אלה למגר אותה)‪.‬‬

‫עיקרי המחקר הסוציולוגי‪:‬‬

‫בתחילת כל מחקר סוציולוגי ישנן שתי שאלות‪:‬‬
‫‪.1‬התבונן בעולם מפרספקטיבה סוציולוגית – ע"י אימוץ שיטה זו נפתחות עיננו‬
‫לדפוסי התנהגות שונים הדורשים למידה‪.‬‬
‫‪.2‬היה סקרן ושאל שאלות‪.‬‬
‫לאחר הנחת אבני יסוד אלו עלינו למצוא את התשובות לשאלות מתוך הבנה שישנם כמה‬
‫סוגים שונים של תשובות או אמיתות‪:‬‬
‫סוגי אמיתות‪:‬‬
‫•אמונות – לדוגמא אמונה בקיומו של אלוהים‪.‬‬
‫•קביעת מומחה – לדוגמא התייעצות עם פסיכולוג‪.‬‬
‫•מוסכמות – הסכמה פשוטה בין אנשים שמבינים ומסכימים שמעשה מסוים אינו‬
‫נכון‪.‬‬
‫אמיתות אלו למעשה שונות ומשתנות ממקום למקום ומתרבות לתרבות‪.‬‬
‫** המדע ‪ -‬היינו למעשה אמת רביעית אשר מתבססת על תצפיות ישירות ושיטתיות ‪ ,‬הוא‬
‫נשען על נתונים אמפיריים (מבוסס על ניסוי) שאנו יכולים לאמת בעזרת חושינו‪.‬‬
‫יש לזכור שהנתונים המדעיים אינם תמיד מקבילים לשכל הישר‪.‬‬

‫‪ 12.2‬בחירת נושא המחקר ‪:‬‬

‫‪46‬‬
 ‫‪47‬‬

‫בחירת נושא המחקר היא תהליך אישי יצירתי שאין לו חוקיות קבועה‪.‬‬

‫ניסוח שאלת המחקר‪:‬‬

‫כל חוקר חייב לנסח בתחילת מחקר טענות ספציפיות – השערות ולהמציא כלים‬
‫שבאמצעותם ניתן לבדוק את ההשערות בדיקה אמפירית‪.‬‬
‫ניתן לנסח השערה כללית בדבר קיומה או אי קיומה של תופעה מסוימת או קשר בין שתי‬
‫תופעות‪ ,‬וניתן לנסח השערה ספציפית על הקשר בין שתי התופעות (השערה כללית היא‬
‫הצבעה על קיום – או חוסר קיום בין תופעות‪ ,‬השערה ספציפית מצביעה בדיוק על הקשר‬
‫אותו אנו טוענים)‪.‬‬

‫יסודות המדע‪:‬‬
‫‪.1‬המושג – מבנה שכלי המייצג חלק כלשהו של העולם בהכרח בגרסה פשוטה‬
‫יותר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬חברה‪ ,‬משפחה‪ ,‬כלכלה‪.‬‬
‫‪.2‬משתנה – מושג המשנה את ערכו ממקרה למקרה ‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬מעמד חברתי –‬
‫במקרה מסוים גבוה ובאחר – נמוך‪.‬‬
‫‪.3‬משתנה בלתי תלוי – המשתנה (הסיבה) הגורם לשינוי ‪.‬‬
‫‪.4‬משתנה תלוי – המשתנה בו חל השינוי‪.‬‬
‫‪.5‬מדידה – השימוש במשתנים מותנה במדידה – תהליך של קביעת ערכו של‬
‫משתנה במקרה פרטי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬כיצד נמדוד את מעמדו החברתי של אדם? עפ"י‬
‫לבשו מקום מגוריו? או עפ"י הכנסתו עיסוקו והשכלתו? ‪ -‬כמעט כל משתנה‬
‫ניתן למדידה ביותר מדרך אחת ‪ ,‬בעיה נוספות היא חוסר היכולת למדוד אלפים‬
‫ואף מילונים לאור משתנה כלשהו הפתרון לכך הוא שימוש במדדים סטטיסטיים‪.‬‬
‫‪.6‬יעילותה של מדידה תליה בשני גורמים נוספים‪ :‬מידה העקביות שלה – כלומר‬
‫חזרה על התהליך וקבלת אותן תוצאות‪ .‬ותוקף – מידת ההתאמה של המדידה‬
‫לדבר אותו רוצים למדוד‪.‬‬

‫‪ 12.3‬סגנונות ‪ /‬מערך מחקר ושיטות לאיסוף נתונים‪:‬‬

‫סגנונות מחקר‪:‬‬
‫סגנון מחקר משמע בחירת תוכנית פעולה המכוונת את החוקר בכל תהליך מחקרו‪.‬‬
‫‪ .1‬בדיקת השערה – הניסוי – מאפשר לחוקר לבחון את הקשר הסיבתי בין תופעה מסוימת‬
‫לתופעה אחרת או להפך‪ .‬מחקר ניסיוני שואף להסביר לנו מה קורה ומדוע‪ .‬מערך הניסוי‬
‫מבוסס על שלושה שלבים‪:‬‬
‫(‪)1‬מדידת המשתנה התלוי (התוצאה הרלוונטית למחקר) בקבוצת הניסוי ובקבוצת‬
‫הביקורת‪.‬‬
‫(‪)2‬חשיפת קבוצת הניסוי למשתנה הבלתי תלוי (בסיבה לשינוי לפי טענת המחקר)‪.‬‬
‫(‪)3‬מדידה חוזרת של המשתנה התלוי כדי לבדוק אם חל בו שינוי‪.‬‬
‫יתרונו של תהליך זה הוא בכך שהוא מעניק לחוקר שליטה מרבית על הגורמים העשויים‬
‫להשפיע על הקבוצה ‪.‬‬

‫‪ .2‬הסקר – המחקר הנפוץ בסוציולוגיה‪ ,‬בעזרתו הנחקרים מגיבים על סדרה של נושאים‬

‫באמצעות שאלון או ראיון‪ ,‬בד"כ עמדות שהחוקר אינו יכול להתבונן בהן באופן ישיר (אמונות‪,‬‬
‫פוליטיקה‪ )...‬מטרתו של הסקר היא להבין את עמדתו של הנחקר בנושא מסוים‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫•ניתן לאסוף מידע רב בזמן קצר יחסית‪.‬‬
‫•הנתונים נאספים בצורה נוחה לעיבוד סטטיסטי‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫•מסקנות מוגבלות לשאלות ספציפיות‪.‬‬
‫•לא תמיד ידוע אם הנחקרים עונים בכנות (לדוגמא לגבי הכנסה)‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫‪48‬‬

‫•לפעמים אין התאמה בין האפשרויות המוצגות בשאלון לבין דעת הנחקר‪.‬‬
‫•תופעות וקבוצות חברתיות רבות לעיתים לא מתאימות למחקר מסוג זה ‪.‬‬

‫‪ .3‬חקר המקרה ‪ -‬התמקדות במקרה יחיד אותו לומדים לפרטי פרטים לעיתים כמחקר‬
‫מקרה יחיד ולעיתים כהשלכה על מקרים דומים‪ .‬במקרה זה החוקר יאסוף נתונים במספר‬
‫דרכים‪ :‬תצפית משתתפת‪ ,‬או שימוש בחומר ארכיוני‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫•מאפשר חקירה מעמיקה של התופעה‪.‬‬
‫•ניתן להיעזר בשיטות רבות של איסוף נתונים ללא תלות ושיתוף פעולה מצד‬
‫הנחקרים‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫•איסוף המידע אורך זמן רב‪.‬‬
‫•לא תמיד ניתן באופן ברור להשליך ממקרה אחד על אחרים‪.‬‬

‫שיטות לאיסוף נתונים‪:‬‬

‫קיימות שיטות רבות לאיסוף נתונים‪ :‬תצפית משתתפת‪ ,‬ראיונות‪ ,‬שימוש בנתונים קיימים‪,‬‬
‫שימוש בגופים המציעים נתונים (הלמ"ס – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪.‬‬

‫איסוף נתונים מחומר ארכיוני‪:‬‬

‫שיטה זו היא השיטה העיקרית לאיסוף מידע ע"י הסוציולוגים‪ ,‬ההתמקדות העיקרית בשיטה‬
‫זו היא מחקר תופעות שקרו בעבר אם זאת עדין נעזרים בה לחקר תופעות מן ההווה‪.‬‬
‫המסמכים השונים הם חומר הגלם של החוקר‪ ,‬הם שונים באופיים ולכן גם מפיקים מידע‬
‫שונה ‪.‬‬
‫בקטגוריה זו נכללים‪ :‬עיתונים‪ ,‬ספרים‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬רשימות (ציונים‪ ,‬נוכחות)‪ ,‬צוואות‪ ,‬יומנים‪,‬‬
‫תעודות‪ ,‬חומר מצולם (סרטים‪ ,‬תמונות) ועוד‪.‬‬
‫החומר הנ"ל משקף את המציאות החברתית בה הוא נוצר ולכן ניתן לדלות ממנו סוגים שונים‬
‫של מידע‪.‬‬

‫ניתוח משני של נתונים קיימים‪:‬‬

‫לעיתים יכול הסוציולוג לבדוק השערות ולהסיק מסקנות מנתונים סטטיסטיים או מחומר‬
‫ארכיוני שגורמים אחרים אספו לצורכיהם‪ ,‬קיימים שני סוגים‪:‬‬

‫‪.1‬סטטיסטיקות רשמיות ‪ -‬תרומתו המדעית של החוקר במקרה זה אינה באיסוף‬

‫הנתונים אלה בניתוחם וההסברים הסוציולוגים שניתנו לממצאים מהחומר‬
‫הסטטיסטי‪.‬‬
‫‪.2‬נתונים ממחקרים קודמים – בדיקת השערת מחקר תוך שימוש בחומר שנאסף‬
‫ממחקרים קודמים‪.‬‬
‫שיטה זו נפוצה בעיקר כאשר חוקר מעוניין לבדוק השערה המתייחסת לכמה‬
‫תרבויות שונות ולכן עליו להשתמש במחקרים שנעשו (כדי לא לצמצם את מחקרו ל‬
‫‪ 2-3‬תרבויות בלבד‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫•לא כל החוקרים הגדירו באותו אופן את המשתנה הנבדק‪.‬‬
‫•הממצאים לא תמיד נכתבים באופן חד וברור‪.‬‬
‫•לא כל המחקרים תקפים גם לימנו ‪ ,‬ישנם מחקרים שנעשו שחל באובייקט‬
‫הנחקר שינוי מהזמן שנחקר ועד לזמן עיבוד הנתונים המשני המבוסס עליו‪.‬‬

‫‪ 12.4‬בחירת כלי מחקר‪:‬‬

‫‪48‬‬
 ‫‪49‬‬

‫החוקר בונה או בוחר את כלי מחקרו בהתאם למטרת המחקר‪ ,‬השערותיו ולמשתנים‬
‫הכלולים בהשערות אלו‪.‬‬

‫קריטריונים להערכת כלי מחקר‪:‬‬

‫החוקר חייב לנקוט אמצעים מתאימים כדי לוודא שכלי המחקר שלו (שאלונים \‪ ,‬תצפיות‪,‬‬
‫וכדומה) יהיו בעלי שני קריטריונים חשובים‪:‬‬

‫‪ .1‬בעלי תוקף – כלי המחקר תקף אך ורק אם הוא מודד את המשתנה שנועד למדוד‬
‫לדוגמא‪ :‬מבחן בחשבון ימדוד את הידע בחשבון ולא בהבנת הנקרא‪.‬‬
‫כדי לוודא תוקף נשתמש בשני כלים‪:‬‬
‫(‪)1‬תוקף נראה ‪ -‬אם כלי המחקר נראה תקף עפ"י השכל הישר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מדידת‬
‫דעות קדומות של נחקרים ע"י מבחן במתמטיקה – אינו תקף עפ"י השכל הישר‪.‬‬
‫(‪)2‬תוקף הקריטריון (הגיבוי) – השוואת הממצאים המתקבלים מכלי מחקר מסוים‬
‫לממצאים שהתקבלו מכלי מחקר אחר הידוע כתקף‪.‬‬

‫‪ .2‬מהימנות ‪ -‬מדידה מהימנה היא מדידה בעלת טעות מזערית‪ ,‬ישנם שני סוגים‪:‬‬
‫(‪)1‬מהימנות השחזור – במידה ונבצע בעזרת כלי המחקר מדידות חוזרות ונשנות‪,‬‬
‫ויתקבלו אותן תוצאות ניתן להסיק מכך שכלי המחקר הוא בעל מהימנות שיחזור‬
‫גבוהה (לדוגמה מאזניים)‪.‬‬
‫(‪ )2‬מהימנות בין‪-‬אישית – אם חוקרים שונים יחקרו את אותה האוכלוסייה ויקבלו‬
‫תוצאות זהות נין להסיק שכלי המחקר בעל מהימנות בין‪-‬אישית גבוהה‪.‬‬
‫יש לקחת בחשבון שלא תמיד ניתן להשיג את שני הקריטריונים וכלי מחקר לעיתים יהיה‬
‫שימושי גם אם הוא מקיים את אחד הקריטריונים‪.‬‬

‫‪ 12.5‬מחקרי הכנה‪:‬‬

‫למחקרי ההכנה מטרות אחדות‪:‬‬

‫•להכיר הכרות כללית את שדה המחקר ואת הסוגייה הנחקרת לפני ניסוח‬
‫ההשערות‪.‬‬
‫•לבחון את כלי המחקר כדי לוודא שיהיה מובן ומתאים לאוכלוסייה הנחקרת‪.‬‬
‫•לבדוק את נוהל המחקר כדי לוודא שיהיה בר ביצוע ויספק נתונים שניתן לעבד‪.‬‬

‫מחקרי ההכנה נחלקים לשלוש קטגוריות (בהתאמה למטרות)‪:‬‬

‫‪ .1‬מחקר גישוש – משמש להכרה ראשונית של נושא המחקר ‪ ,‬נועד לגלות‪ ,‬להכיר וחשוף‬
‫מידע כללי על שדה המחקר ולא לאמת או לסתור השערות‪.‬‬
‫במחקר מסוג זה נהוג לערוך תצפיות או תצפית משתתפת או סידרת ראיונות עם אנשים‬
‫מרכזיים בקבוצה הנחקרת‪.‬‬
‫חשוב שהחוקר עצמו יבצע את מחקר הגישוש בייחוד אם נושא המחקר זר לו לחלוטין‪.‬‬

‫‪ .2‬מבחן טרומי – נועד לבחון את נהלי המחקר מתוך מגמה לשנותם ולשפרם ‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תגובה שונה למראיין או למראיינת‪ ,‬שפת כלי המחקר והמושגים המופיעים בו‪.‬‬
‫במבחן טרומי משלב החוקר מממצאיו משלב הגישוש לדוגמא‪ :‬רמת ההשכלה של‬
‫האוכלוסייה ‪.‬‬
‫המבחן הטרומי נועד לאמוד את יעילותם של כלי המחקר‪ ,‬או לתת לחוקר נקודות תועלת‬
‫כיצד לפנות ולהתנהג ליד אוכלוסיית המחקר‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫‪50‬‬

‫‪ .3‬מחקר ניווט – "הרצה" של המחקר על אוכלוסייה מצומצמת ‪ ,‬מעיין חזרה גנרלית לקראת‬
‫המחקר המקיף‪.‬‬
‫מחקר מסוג זה יכלול את כל השלבים שיהיו במחקר המקיף ותוצאותיו יתנו לחוקר אומדן‬
‫ראשוני על תוצאות המחקר המקיף ואפשרות לגלות ליקויים‪.‬‬

‫‪ – 12.6‬בחירת הנחקרים‪ :‬אוכלוסייה או מדגם‪:‬‬

‫במידה וחקר מחליט לחקור אוכלוסייה קטנה ומוגדרת לדוגמא" משפחה במאה שערים‪ ,‬יש לו‬
‫אפשרות לבדוק את כל אוכלוסיית המחקר‪.‬‬
‫במידה והתופעה הנחקרת מכילה אוכלוסייה גדולה החוקר ישתמש במדגם מייצג מקרב‬
‫האוכלוסייה ‪ ,‬על המדגם להיבחר בקפידה ולייצג נאמנה את האוכלוסייה על כל רבדיה‪.‬‬

‫•מדגם לא מייצג ‪ -‬כאשר למגזרים מסוימים באוכלוסיית המחקר ייצוג יתר‬

‫ולאחרים ייצוג חסר ‪.‬‬

‫‪ – 12.7‬תוצאות המחקר‪:‬‬

‫‪.1‬עיבוד נתונים והסת מסקנות‪.‬‬

‫‪.2‬שימוש במושגים סטטיסטיים בסיסיים בספרות הסוציולוגית‪:‬‬
‫* מקדם המתאם ‪( -‬של פירסון) ערך מספרי לעוצמת הקשר בין שני משתנים‬
‫שנחקרים‪ ,‬בעזרתו ניתן לנבא משתנה אחד עפ"י האחר ‪.‬‬
‫מתאם מצביע על קשר ולא על נסיבתיות‪.‬‬
‫* הסתברות – הסיכוי שיש לאירוע כלשהו להתקיים‪.‬‬
‫* מובהקות – משמש כדי לקבוע אם ההבדלים שנמצאו גדולים במידה מספקת‬
‫כדי לשנות או לאשש את ההשערה‪.‬‬

‫‪.3‬פרסום תוצאות מחקר – תוספת לידע הקיים בנושא שמטרותיו‪:‬‬

‫(‪)1‬דיווח לקהילה המדעית – מניעת כפילויות ‪ ,‬מאפשר התקדמות‪.‬‬
‫(‪)2‬הפצת הידע לקהל לא סוציולוגי ‪ -‬צריך להיות מנוסח בשפה‬
‫לא מקצועית ומובנת‪ ,‬תוך שימת דגש על הממצאים ואפשריות‬
‫היישום שלהם‪.‬‬

‫‪ – 12.8‬ערכים ומחקר סוציולוגי‪:‬‬

‫(עפ"י מקס ובר) על הסוציולוג להשתדל להבין את מעשי הזולת עפ"י מונחי הזולת ולא עפ"י‬
‫השקפותיו‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫סוציולוג הבוחן תופעה חברתית יפנה תחילה לגבש לעצמו את שאלת המחקר‪ ,‬או סדרה של‬
‫השערות ספציפיות‪ ,‬ולנסח אותן במונחים הניתנים לבדיקה אמפירית‪ .‬נוסף על כך יגדיר גם‬
‫את משתני המחקר‪ .‬בהשערות אפשר לדון בעצם קיומם של המשתנים או בקיומו של קשר‬
‫מסוים ביניהם‪ .‬לאחר בחירת משתני המחקר יבחר את כלי המחקר המתאים ביותר למדידת‬
‫משתנים אלו‪ .‬כלי המחקר ייבחר על סמך ניסיונו של החוקר או על סמך התוצאות של מחקרי‬
‫ההכנה‪ .‬לבסוף יבחר החוקר שיטת עיבוד נתונים מתאימה‪ ,‬ובתום המחקר יסכם את‬
‫תוצאותיו בכתב‪.‬‬

‫‪50‬‬