Professional Documents
Culture Documents
ילקוט משה PDF
ילקוט משה PDF
״JS
u
o ב ש מ א ל ה עושר ו כ ב ו ד
IJ
M
— כ1
If
וב
:X
u
■
ב n -
*ז
מ
t ^^ ״ ס5 X O ' ^
ס
ו- dj
nJ ־ וב
S- « ^ ״ KT
3c J־
VJ
I^
*V־ vr
< ?. ^ j »
זו
a
r\ » “ «_ _ ־ J
«י
J ן ם״״ ״ I וכ r«
_ 1 !כ Md .
I vJ- ס
ד5
m t» tr y
^
I יe" d
o T
k״/׳
a a
S ” J ז -I
*יV*
״H ^ _»
a F ״vj
3 6 , «
e T3 •
; j
J 3
«
ב =» f t
צ
B
d
Jc5;
3
[
u
€ול4n 4
ff
N jr
M
n i u L. > ,a 1 ,a C i . a ! . ? u
i5
3B
המדהת המהבה תמלה למשה
יודע ה:סמרומ ונויי! ה\בנו מ האל יגדול רג5ור ומורא אנקסך אל אלהי ישראל למכל מסלמי מסלה
למר כי יטט ,qאשר מה אני ומה מיי חולמה ורמה ,מסר מרפה
ואפס מדמה ,לסמיך יסודותי כספר החכמה ,מהוד משה סני חמה״סחזק ידי הרשה ,שלח לי סור ומרוסה,
ומננומי מחלקנל שכר סל הדרישה ,ואף כי קצרר^ ידי כדח לפרשה לני יחול כקרכי וכאש כומרס ,ולוקסתי
מאמרוס ,מנה מדנרח ,אמרוס טהורוס ,משני סורוח ,מה שהיה לפרס ,יפה ס־ורים ,רק מן לשונם פמדה
גדושה ,כפולה ומק-סלס ושכר הדרישה ,מודף טל יס־ישה ,ומקקהי כמט למשמרס ,כי מצוה היא נמןרג,1
וסנה האמת נהדרת ,כל דרכיה דרכ ם מסודרוח ,אמרוח ה' אמרות מ־ורוס ,אכניס יקרוח ,מקור כל
והדגירןל* 3עון המקורות ,ויהי נראיתי כי רוח ה׳ נשאחני ,ומעיר לים השליכני ,והוקיפלי בארן אמרח,
ואנחה ימד מוכרת ,וכס קני קדמת נור ,הוא ארן הוד ,וסנר סנ שכר יחד לא ירנקו ,נסרים «ה נוה דנקי,
ושם ישבתי טל המחיה וטל הקלקלה ,ומיני מחכות טל הארן וטל הכלכלה ,ומבירכת ארצי ארן וכת מלב
ודבש ,השם מלך גאות לבש נשאו כסאך מאז מסולם סמה טורם יבש מרונ הרפמקאי דטדו מלן מורק שן ,דם
ואש ומימרות סשן ,ינוסף סל זה כי הגיס פת ממן דמים בפרוט פרסות ,וירדנו פלאות ,ואין כםף לאדון
וס ,מה זה וטל מה זה ,רמים יקרים סיני נוקרים וברוחב ישיבתי ,ובמיפוט הצלחתי ,שמתי בלבי ללקיט אחר
הקוצרים ,כבצרת הביצרים ,למטן הקל מטלי כאבי ודין גרמא דעשיראה ביר ועליו אבן מזטק מקיר וס'
שלח אומי לארן גזרה להיות מביתי נגזרה לקבל דין שמים מפי הגבורה ,למת להבכירה הצטרה ,ונוסף
סל זה בראותי כי ילדי בני ישראל טזנו חכמת הדרישה הישן נושן ודבקו בחכמת אדום וישמטאל ללמדם
כתב ולשון מסיהם ומסי כתבם צרפת ממהר״ת ,מונה ימים וסוסרת ,ובסרט לעם מדינה שרובם
ספ״ו ומאמינים במזלות וכימה וכסיל מושיסם למה זה ממיר ביד כסיל הבל המה מעשה מטתופים פ״כ
יפצמי נפצה להוציא הפרי החוצה למטן יאמינו ט לא נטלו מחכמים מצה ,והנה החכמות והמזלות כנמצאות
ביד אדום וישמפאל כן הנה לבני ישראל וכאשר נעתקו לאומה נכריה ,נהפכו כקשת רומיה ,וירבו ססרים
לאין מקר ,וידרכו לשונם קשתם שקר “ ומנרתי ס פד כקטן מכל מיני מדפ קב ונק* טתקי ודובשי
פנינים שונים למטן ירוצו אל וכללתי נו מ ש ה להניקי וקראתי שמו בישראל י ל ה ו ט
השוקת וגם דלה דלה ממים שלנו ושם במרה נמצוא כוהף משנה בשקות ומכון תפלתי כמורה משה למטן
ידינני לכף זכות נלקטם מילקיט משה ומהלמם מפי נא ימשה והן אל כביר לא ימאס בתגרת אזוב
כי למורת אל מי לבי נמס כמאמר הירושלמ סנהדרין פי״א י ם כמעת דגר אחר מסי קטן ישראל לא
יהיה בעיניך כשמפו מסי קטן אלא כשמפו מפי גדול מפי מכם מפי נביא מפי רואה מסי רגב רה טלם
נתנו מרופה אמד כד׳׳א כמס ישראל ה' אלכינו ה' אמד פ״כ ינכר סי הבוערים גפם גראומם כל איש
אשר ידנט לבו להרים תרומת כקידש לסם קדוש ימזה לו משואות שוא ומריח נאמר כמכס משתולל וגבה
רוח והשכל מהבל יצא וכמכמה מאין ממצא ^ א טוב סגולת מלרכים מסגולת מנמים אשמים ומה יופיל
דברים פרגים הימנו לחם לרטבים ובדברו נגידים כימבלרו מגדים כיקר צו זינסכו נבנדיס כמו גמש
יסוחך ומסר אח בריתך ומדמה לשמש אשר ילבין פני כבגד ומשחיר פני הכובס כי רק בו בגד לרדמות
לצמח .אשר לא יעשה קמח ,היופינך ביום עברה הינטיאך ביום צרה בבוא ימי כמות רמרה לכן איסצך
ושמאל?טל גס מניה ומטל ,קנה מכמה ^ ® ”ל ויה'
שמחי חתנה מגרה מנחה לחסארת ,וקח ס»־י לג זכרת,
מרחשח לסגי כל פדה כגונה ^ ' ^ ^ ^ ן ן ^ ן ן ^ ^ ן ^ ^ ^ ^ ^ ו ר י ז נ י ס נ כו ד עיי י מר הי*ו
לקדש ספרי בניאח ככף שהוא כמר ^ מו ד טז ומשמר ויזכו בו טובר^ושייחו ווס דמו הנה נדרש כי
דרש דרש נמל כדסיס ודמו טסון ו^ן^^נ^^^ל^^^יוןאי^ו^^לגגינא ונים כיח קריא וריקם וריקם
שדה רבנן אז יציר מסה צר צו נאמר סל כן אמרתי נ!ם רכסר ייכוציא ממוק ממ1״ר וישמח כסה
ג המניג ם למטן ימוקו בכפר כצדיקים לחיים גמפן יסמדו ימים ר3יס ומה נייר ומה נפיס
מלקם במייס להזכיר גה נסכות כמתים בשמם שם יתנו צדקות סזרונס למלוי נשמהס להזכירם בנמוסס
הלי אדמות ומחזה שדי יחזו נמבייחן כי גדונה מצות בשטחן וושר כל רואם יזכירם לטויה ולברכה ברוב
הצלתתא
^ ד מ ה
הצלמתא ,לפילא מן כל ברכמא ,זמצוה כשולה מס“ מ הממש בהיכלא ,על שמם ,ו5טלס מטין ) ohט
»הנס לימן פ״מ עצכלמ» ומיו(זאנן מקיר סז»ן כמהנסשויז שקפו בבטן הזה מה זה ופל מה וה ואתיא
מכללא כלל גדול בתורה לא תשיג גבול בן שהוא בן ברית חייב לשמוע דברי מכמים שלא להדפיס ספרי
זה לא רובו ולא מקצתו פשרה שרס מיום כלות הדפוס בדינא שריא המסיג גבול דן נחש יהיה וחוש״ן
ילבש ומובטחני גפם אלהי אברהם שלא יעלה טל לבס להיות גרמא מזקין אלא אדרבא יצטלם וינשמם
לנימם ככסף מלא להשרות ברכה בביתם בסגולת התורה הקדושה פי המדבר לכבוד המורה ולאדירה :
הקטן מ ש ה נהרב המופ׳ מ׳ י שר אל בנימין נכר הה״צ מווברנ פקא זצ״ל ונכד הס״צ וק׳ רבי׳ ג ר שון
גיסו של הבפש׳׳ט המטנה חכם ד ב ש .
ואל ה יפמלו סל לברכה אשר ברך מ שה מחבר הספר להאנשים הג׳ הצדיקים תמימים וישרי לב ר׳
פליהם ימי׳ אפר סייפני מאז מעולם כמה פעמים והבטיחני פל לעתיד לבוא הספר לידס לסייטני
כמנהגם הטוב .השר והטפסר הג׳ המסיר פושה מסד לאלפים ס לי סנ׳י ע בד אל ופיר דוד ששון הי״ו
כי בהיותי מי חו סמוך פל שלחנו התחלתי לחבר הספר הזה והרבה פמי חסדים הוא ונות ביתו הצדיקה
חגה ב א תון ובנו היקר עזר א אשר נשא בת הרי מאיר רו ט שו לד בפיר פאריז והיום כינו שמו באראן
עייט וו אר ט ש שון הי״ו ואחיו הכר הטפסר החסיד ס לי שלי מ אן ש שון הי״ו וחתני המה״ש הג׳ סיקר
החסיד רוד^ צדקה ומסד סלי א הרן מ ש ה גנאי וז׳ הצדיקה ר חל ובת מלך הצדיקה כג׳ אשר אין סל ספר
משלה המכמנית בהורה ובגמרא ולצדקתה אין מקר ס לי סלי מזל טו ב ש שון הי״ו וכל בניה למולי
ה׳ וה״ג ר.ג׳ הפר כצדיק יעקב אליהו ש שון יז׳ בה הג' כצדיק שמעון רפאצ מייס הי״ו וה־ג הג'
החכם השלם חיים :
חיים אליהו החה׳׳ש בקי בחדרי הורה פושה צדקה ומסד עם ממלי חורה יותר מכדי כוחו
הלאלי ובנו החכם הלאלי וכל משסמחו הי״ו .
ועל הטוב יזכר למי׳ס המה״ש כמסיר והכולל המרומם אהרן שלום גבאי :
ועל הטוב יזכר לחי״ס הגביר הישיש כרסי־ המרומם רודן< צדקה ומסד המה״ש שמעון ר פ א ל
דד ם יצחק
ועל הסוג פכר לחייט יר״נ פוז החכם ושלם בכל מיני מדע איש טוב וישר נאמן רוח וכשר אוהב
המורה מלומדיה תלמודי כנסים סנ״י עזרא א ד רן שלום גנאי גארה ;
עי״ ת א עדן
הנהיג הרג הטציה אנ״ד דכם סלי בנין מנחם משה הי׳׳) וחמיו הג׳ היקר החסיד י הודא מנחם
מ ש ה זידיג תלמודי כחכם ונבון וי״^ מרבים יוחאי בן הכ'צ כמקונל מיו שמואל דומ״ן דשם
ואחיו ידיג סוז ותלמוד• כמה״ש כחסיד משומר בן מ״ו שמואל וכל אחיו ר\׳ו:
המקוגל איש מופת אב״ד דבל בלסניע מכס אגרהס אגיצין וכני החסיד המה״ש רודף צדקה ההיצ
ונו״ק שלמה חיים גן ההיצ הג׳ אברד׳ם שלום ואחיו שימי׳ לסד :
הסכמות
בעזה״י
ד 6 .פ פ ת הר ב הג׳ הג׳ דר שי ש p r .׳ הצ׳ ר ב ר 3גן 3ע*ר שאלניק ו»ע*ו isמ5ח 3ד ושאלו כי הוא ם״מ ק׳ וני תזו
לש״ש ומבקש נוזי כש qנוזי^הב ציניא נלכה אל ניהם וצקמס הספר בדמים יקיים וכ׳ושמסנסודשחמהתמ״ג להותסשמו
י ע ק ב חנגי׳ ק נ נו חכם ב א שי פ אלגו ק זכל הגליל f
הסכמת הרב הגדול הצדי ק הטשורפס ר ב ר בנן בעי״ ת סריי עוי וב א סניע ו היר צינווינ א 5וסוכן דבליו הוא מכפב
צויהא לכל עיל ועיל אשל בעידו באש :ע עע ד ומג ד על המסנל שהוא מזי»ק מהו״ל נגד לבי׳ נ ר שין גישי של הנעש״מ
ומעיד על ספרו כי הוא ש״ס ודאו להפיצו בישראל וציסן ט יקל וכטל ע״ז וגם י־\א נהן מעוה קדמה ליקס שער אאי
וחוסם שמי בחודש הלסמים יהשלימוס מספנקא דמצכא אברהם א בינון ס׳׳ם ז
תוכן הסכמות הרב הצדי ק הטפורס ם בו צינ א קדי ש א ע מוד א דנ הור א עיר ו קדי ש מן ש טיי א אד מויר קדי ש א
כק״ש ר׳ אלי עזר צ בי סאסרין ד עיר קאמארנא sודל העהולבמכתב תעודה אשל כהן להמחנר ונידו ס״ס אשי סיגל
ויל קו ט מ ש ה שמו והן הן מידי• כ• הולמו אומ׳סו ומצה להדפיס שפמ היקר ע״כ המו מעי לו ומבקש צעזלהו
»ןtenin ■1
תוכן השכמת הרב הנה״ג ר׳ נ תן נ ט ע יע קב נ טע אבדק״ק ז ב א ריוו tמעולל לטס הנדיגיס לימן לו מעוס
^וימיז על ספרו סנמד נכדי צהניא נלכה אצ בימה מולה א״י אויר מסכים מהאי מנא ירושלמי ויובלכס בשלום
טקוט הוסטו
טקום הוהטו
המכטת ש ״נ ה רג הצדי ק המפר מזר ק ט הור פועל י שי עו ת אדטי״ר טוי ה נ צ ל א ל יו צ ש ע טגלינ א } גס
אני אקס אי״ה שפל אסל מן הלב המסנל והיא ש״ב כאשר יצא מניס הדסוש היום יום ה׳ א׳ דל״ה כש^ Tסמ״ד ט שו לס
נ ריג דיננ ע ר משמש בקידש הטסב נע קז ס א ד מ ד ד הקדו ש שליע״א■
הסכמות הה״צ ד &ו ם' מ בנן של קדו שי ם :גס אני אקס אי׳׳ה שפל א׳ כשיצאמנדי״פ פ הזב אדיוו הק׳ מ איר נהה״צ הק׳ זצצה׳׳ה
הסכמת הר ב הצ׳ ה טופ׳ אד םי״ד קדי ש א ו הוא ש ״ בז גס אני אקסאי״זשפל א׳ באשל יגמול אוסוהעדפש יללאי׳
באתי עה״ס היום יום ג׳ לשדר לך לן שנס מלנ״ד הק׳ א הרן א רי׳ לי ב נהה״צ הק׳ זצללה״ה טנד בו רנ א
לאיש חמודות נדיב נדיבות ווזיתה לרצון׳ זאת תו ר ת העולה׳ היא העולה׳
בשמחה ובששק׳ קדמה לפני עט־ז וגולה׳ תודה ונ תל ה׳ ה״ה
נר״ו
אודך ימים ישכיעהו׳ וכבוד ו הדר יעטרהו׳ וכרבו ת ל עד ישיתיהו׳ בשמחה יחדהו׳ ועיניו
יחזו מהדש ואפריון וכל בית י שראל על נווהו׳ כנפ שי הנאמנה אתו ותבדכהו
!•זי*
I ),:Mill I I * M
שבתאי מאדים לקבל שבת עם דמדומי ממה קודם להורות שבמקום בעלי משובה עומדים אין צדיקים
שקיעתו ועיי ששולס ביום שנת ע״כ לא יכולים להרע גמורים יכולים לעמוד מפרשי׳ :ואה כל עו<1כג^
אבל לר\סיב לא ידעו מ״כ ויברך אלהים את יום למינהו ר׳ת גימטר' המלאכים למ״ד גבראו ביום ד'
השביעי להיסיב לנו ע״כ כל שומרי שבת שכעוסנין יעוסן< גימ׳ גבריאל למה בכל הבריאים לא נאמר
ביום ש׳ק על גוים או רשעים שבמאי ומאדים מכלה כי עוב מאוד כי עדיין היה שקול וערייא אס לברא
אותם ע״כ אמרתי סמך ע״ז סובים מאורות שברא האדם אם לאו ושמא לא יברא ממילא יהי׳ הכל
אלהינו יצרם בדעת וכו׳ כוח וגבורה נתן בהם לחנם נברא אבל אחר בריאת אדם נאמר כי סוב
להיות מושלים בקרב חבל למה לא אמר להיות מאוד"מאד ,אותי' אדם ע״כ :למה לא כחוב ברכה
מושלים בתבל מהקרב תבל היינו להוציא הב׳ בחיות לפי שראה הקב״ה שהנחש עת*ד לקלקל
מתבל היינו הב׳ כוכבים שבתאי ומאדים ומצוה ולגרום מיתה לאדם ע״ס כ׳׳ה ולהתקלל בי״א ארורי׳
עליהם לעשות מן חבל תל ועיקר כח הצדיקים בשבת ע״כ במקום קללה לא תשרה הברכה ס׳ יפה תואר
קודש כי אז נסשה גופם רוב רומני :נשמה ונשמה נעשה אדם למי אמר הבורא אלא ה"פ הקב״ה
יתירה הם שנים והגוף רק אמד ע״כ אז מילאה אמר לארן אתה תתן הגו^ המומר ואני אתן הנשמ׳:
גבר והם נקראים ע״ש שבת אף במול כמבואר נעשה אדם בצלמינו ר״ח נמלך אני בצדיקים .
בסס׳ שמ״ח נקרא שבת :את האור כי סוב ס״ת בצלמינו כדמותינו .היינו שיהי' גופו זקוף ולא
ברית לומר כי ע״פ הדברים האלה כרתי אתכם כבהמה :צלמינו ני ס נשבעתי ואקיימה לשמור
ברית ״ברית ,גימטרי׳ תלמידי חכמים וזהו אני זאת משפסי צדקך :אעשה לו עזר כנגדו עזר אותי' זרע
בריתי אותם אמר ה׳ ואם לא בריתי יומם ולילה כנגדו היינו לפניו שני זצאצאיהם לפניהם ׳ בצלם
חיקות שמים וארן לא שמתי :ויקרא אלהים לאור אלהיס גימס׳ רמ״ח שאם אינו שומר הרמ״ח מ״ע
יום לאור יום נמסר׳ ליעקב מהול שנא׳ בו ויעקב אז פורח ממנו הצלם אלהים כי ע״מ כן נברא האדם
איש תם דרשו מז״ל שנולד מהול ומעשיהם של צדיקי׳ ברמ״ח אברים יום הששי ויכלו השמים ר״ה הוי״ה
אור .ולחושך קרא לילה גימסריא עשו זהו מעשיהם רחמים שכל ששת ימי בראשית שיתף מדה״ר
טל רשעים שמעשיהם דומים ללילה .שאלו המוקרי׳ למדה״ר אבל כיון שנכנס שבת נעשה הכל רחמים
למה לא יוחד השי״ח יום מיוחד לבריאת האדם כמו גמורים .שבח ני ס שבת ברחמים תמלוך .ברוך שנתן
שייחד לשאר הברואים .וחרצו א׳ לפי שהאדם מקשר מורה .שבח תיקון בריח .יום הששי הוסיף ה' ביום
בנשמתו הנמצאות העליונות עם התחתונות .ב׳ לפי הששי לרבות ה׳ תנאים שהתנה הקב״ה מם עולמו
שהאדם אינו ארם בעת הבריאה כמו שאר הנבראים הים שיקרע והבאר שתעלה האור שלא יזיק לחנניה
כמשיג שור ועז ט יולד תיכף נברא בשלימוחו מישאל ועזרים ועל אריות שלא יזיקו לדניאל ועל
אבל האדם לא נגמר בריאותו אלא עד שיגיע אל הדג שיקיא אח יונה :הששי עה״כ גימס׳ המורה
התכלית כי לא נברא אלא כגולם פד שיגדל הששי ני ס המורה שבכתב שבעים יקבלו ישראל
מ״כ לא נאמר בבריאתו כי סוב כי אם לא שכל מ׳׳ב היה על מנת שיקבלו ישראל את התורה :
הגיע אל התכלית סוב לו שלא נברא ושלימותו ויצמח ה׳ אלהים מן האדמה כל סן נחמד למראה
הכל תלוי בידו הרע והסוב ויום בריאתו לא וסוב למאכל נחמד נו״ע נר חנוכה משמאל דמזוזם
העיקר :למה לא כומר בשר לאדהיר ולנוח ומהתחלת הס׳ עד אות נחמד מ׳ חיבות כנגד מ׳
הותר לסי שכל הברואים לא חסאו מדיין ימי חנוכה רמז בסורה שיצמיח ס' נס לישראל
באותה שעה לכן לא ניתן רשות לשחוט אותם מס בחנוכה :ויברך אלהים את יום השביעי :ילקוס
שא״כ בדור המבול שנא׳ כי השמית כל בשר וגו׳ דוד הלא כחוב וברכחיך בכל אשר תעשם ובשבת
ע״כ ניחן רשות לנוח ולכל אדם לשמוס אותם פ'כ לית מעשה א״כ מה ברכה מצויה אלא לפי שבשבת
פיה אסור לאכול בשר כי מה מותרות יש לו מבהמס מזל שבתאי שולט והוא מורה פל קללה ע°כ ויברך.
לשלוס עליה .יפה תואר ; זכר ונקבה ברא אותם זכר פוד אמרו בשביל שהתחלת ליל שבת בשעה א׳ מושל
ונקבה גמס׳ השכינה שברבוי הבנים השכינה שויס מזל מאדים ובהתחלת יום שבת בשעה א' מושל
בישראל פ׳ד שאמרו ז״ל ג׳ שותפים באדם אביו אמו מול שבתאי ששניהם מורים על הרג ואבדן שבתאי
הקב״ה :למה לא נצטווה אדהיר על המילה י'“א שנולד מאדים ד ת שם היינו שהקב״ה קרא אותם פ״ש
מסול
משה התורה 3יאשית »ער ייל^ט
טל גחונך מלך :זה לא מדה כנגד מדס אלא כדי מסול אס״ההיה לו להשיףלו דם גרית אלא גשנילשהי׳
שלא יכול לזקוף טוד וללחוש לאשה באזנה :ומסר י5ור כפיו של השי״ת וכדי שלא יהי׳ צראה שגיתן מ״ו
תאכל בשביל קללת אדם ואל טפר תשוב מדה כנגד חסרון בכריאה השי׳ת פ״כ לא מל .שם :ויפה
מדה• ויאמר ה״א לנחש וכ׳ חז״ל שנתקללה בי׳ באפיו נשמת חיים .מכאן ראייה שהדשמה מן השמי׳
קללות שמטתי בשם גדול אחר הלא מצאני שהנחש כי כל הנוסח ממצמיתו הוא נוסח והקכ׳׳ס נפח נו
היה מדבר שג׳ ויאמר הנחש א'כ מהיכן בא לו מפצמיתו זהו חלק אלוה ממפל להוציא מדטת המיני׳
נטילת הדבור שלא מכר זה בקללתו ותירץ האמת שאומרים ומותר אדם מן הבהמה אין'אין״ נופריקון
שהנחש יודט גם טתה לדבר ולמה לא מדבר בשביל אדם יש נשמה ״נשמה״ גימס׳ השמים יאין ,נו״ס אלהי׳
איבה שנ׳ ואיבה אשית וכו׳ ובזה פ׳ הגמרא כל מ״ח יפח נשמה כמו שדרשו חז״ל בסנהדרין ד׳ צ״ד יקרא
שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו מ״ח והקשה ט״ז וכי אל השמים מפל זהו הנשמה הכאה מטל השמים
הומרו ז״ל לתלמוד חכם לאו שבמורה דכ׳ לא תקום ואל הארץ לדון טמו זהו הגוף הבא מן הארץ ;
ולא תטור אלא לא התרה המורה למ״ח ח״ו רק ויפח באפיו נשמת חיים ס״ת מתוח שכבר נמתחו
להיות נוקם כנחש דוקא שיורט לדבר ואינו מדבר אבריו .חיים ויהי האדם לנפש ס״ת שמים שהנפש
כך הותרו קצת למ״ח בשביל כבוד התורה שיאמר נבראת מהשמים• ותרא האשה כי טוב הטץ למאכל
לשונאו איני רוצה לדבר טמך אבל לא לינקוס ולנטור מאכל אותיות מלאך טץ החיים דוגמת מלאך הגן
ח״ו :למה לא הרג הקב״ה לנחש כדין מסית אלא אותיות נגה אורה נוגה ומאיר :ביום אכלך ממנו
בשביל שהיה לה מקצת כונה טיבה בחשנו אם יחיה מות ס״ת מכות פ״ש שנתקללו אדם נחש חוס האדמה
האדם לטילם יטשנו פ״ז ט״ :הסית בו שימות ט״כ בפשר קללות .בי ביום אכלך ממנו מות תמות
לא הרג אותו אלא נתקלל ונירן ביסוריס וטור נתכיין אכלך גימטר* מ״א לומר אם יאכל ממנו ירין אותו
נמש טה״כ גי׳ שטן כי נחש הוא שטן ומה״מ וכמי: בס״א סנהדרין של מטלה :וידמו כי מרומים הם
בלט המות לנצח רק ישמוט למה״מ לפמיר ואם לא היינו דאמרי אינשי מכאן שדברי חכמים בנחת
יאכל האדם מטהד״ם יפי׳ מוכרח מה*מ למות תיכף נשמפים פרשו החר״ש טוביאנא בשם מכס אחד ט
כמו כדלטתיד ט“כ הסית בו ולאדם אמר כי שמטת יש שני מיני פרומים פרומים בלא מלבוש וטרומים
ס״ת מרית היינו מרדת ומרית דברי “כי ״שמפת בחכמה .ופרומים בלא מלבוש בדגש ופרומים בחכמה
'לקול אשתך .ר״ת יי*’ י כשל היינו שנכשל בכך ברחה זה וידפו כי מרומים הם בדגש מכאן שדברי
ששמט בקולה .בטצב תלדי בנים "בטצ3״ נוטר׳ בטוון חכמים בנחת נשמטים היינו טרומיס בחכמה הוא
פין צרה באורחים .איי במצב ני ט במסילת טרב ברפה; רמז החזק הוא הרסה לזאת נקרא אשה
בקר צהרים תלדי אף אס מקרה את כי הקב״ה כי ״מאישה לקמה זאת ,ר״ת מזל כי במזלו כן מהי׳
מתאווה למסילמס של צדיקים כדמצינו ויטמר לו בת גילו :
ה׳ .במצב נוט׳ בקשו צדק בקשו מנוה בזכות זה תלדי האדם האשס אשר נתתי טמדי היא דאמר
בנים ’ וקוץ ודרדר ס״ת צר רמז טל המן דרדר נמנה לי ואוכל במדר׳ אכלתי ואוכל
אותיות דר דר בכל דור ודור מטמד הקב״ה צורר פוד פרשו האשה היינו זה האשה הידיטה היינו
כהמן ומשפילו • טוד וקוץ ודרדר גמט' דורות כי אשר כתוב בה אשפ רפה מר ממות היא נתנה לי
בכל דור נברא קוץ ומכאוב לישראל המן למרדכי פ'כ ואוכל טוד לדון במות ולא במר ממות מס׳
טשו ליטקב דמן ואבירם למשה דואג לדוד אמרסל או יאמר ואוכל טוד מטץ החיים ר״ל לתקן אשר
לאברהם רופי גרר ליצחק .תצמיח לך ר״ת ת״ל משה מוות :הנחש השיאני הראב׳ד ז״ל שמכר זוהמת
ממנו תל ל׳ך גימטרי׳ נון רמז טל הטן שהיה הנמש נמסרו שר דלמין א׳ משם שדי וא׳ משם
גבוה נ׳ אמה כדאי׳ במד׳ שלא נתן שום טן א״ט אדני וכשנסתלקו נשאר אותי׳ השיאני זהו תקונו
לתלות מליו אלא הקוץ ודרדר אמר אני קוץ והיא לשקוד טל דלתותייוס יוסידלתיתי״ ב׳ דלתין.״השיאני״
קוץ ראוי לתלות טלי ; ויקרא שם אשתו חוה כי אותי׳ יש אין בחינת פץ הדפת טוב ורט .איכה אמר
היא היתה אם כל חי ״אם כל ,אותיות מאכל היינו סקב״ה במחילת דינו איכ״ה כי אדם נולד בר״ה א׳ רמז
אם נו״ט אם מות אם מאכל שנתנה מן המאכל פל ר״ה י' יוה*כ כ׳ רמו פל הדר שהוא בכ׳ משרי
לכל מי וגרמה מות לכל חי שנמנה מפרי הפץ לאשה ה׳ רמו תשובה כי בר״ה מחלת דינו של כל אדם;
טפס
ו משה הו/ורד- ביאשית ״ער ילהו»
יגיעות שיגפ פד שמצא פת לאכול חרש וורפ ונכש סמה וגס לכל חי :ונהמה וגרמה מיתה לכל מי ;
וכו׳ עור שש יגיעות פד שמצא בגד ללבוש נפפ והאדם ירפ את חוה אשתו ר״ל אמר החמלו כי
וקצר וליםן וסכך וארג ותפר :ראש הס׳ של התחלת במפאו נסתלק יוד מאיש וה׳ מאשה ולא הי׳ רק
התורה הוא ב׳ וסוף הפסוק של סיום המורה הוא ו״ה׳ זה כזנה הם' ״והאדם״ הוסיף ו״ה כי י׳ה נסתלק
צ' אותיות לב ה׳ יברך א״ע *בשלום ,אותיות שמו מהם ועתה כראותם זרמ אחר המנוא ידמו
לב היינו שמו של הקביה במורה שממחלת בבית סנממל להם המנוא פ״כ אמרה קניתי איש את ה'
ומסיימת בלמד רמז כי רחמנא ליבא בעי ; לפיני ר\ינו מזר י“ה ונעשה השם שלום .ילקוס לוד ; נע ונד
כל ישראל בראשית ישראל נוס׳ יש ששים רבוא אותיות תהיה אותי' מון דן וס״ת עדה לרמז ענ עדת ישרחל
לתורה בראשית ג״ב נו״ס ששים רבוא אותיות יש שיגלה נעוונתם כמו שגלה קין :כי תענוד את האדמה
בספר חורה ה׳ אלהי ישראל עולה תרייג ללמד לא מוסיף מת כוחה .ע״כ תקנו מדל לכרך המוציא
קוב׳׳ה ואורייתא וישראל בולה מד זהו כוונת הזוה״ק לסס מן הארץ ולא הכורה לחם לסי שאחר חנוא
זה שמי וזה זכרי שמי עס י*ה פולס שס״ה וכרי אדם וכנו נתקלנה הארן שלא מוסף תת כוחה רק
עס ו׳ה עולה רמ״ח נמצא ששרהם עולה תרי״ג עיי משונה הקכ׳ה כחסדו מוציא הלחם מן הארץ
והרי באדם רמ״ח ושס״ה גידים ביחד הס חרי״ג פי׳ נכח כאן רמז למחיית המתים ע״ד מה דלא
ואס מסר מצוה אמת הרי מסר אבר אמד ולזה הוי הוי מאי דהוי לא כש'כ :כי איש הרגת• :
נקרא האדם השלם היינו ששלם בתרי׳׳ג מצות ולא הרגתי אותיות תרי״ג ה׳ כי ההורג נסש מישרחל
חסר אפילו אבר אמד ומשוס שאי אפשר לכל איש פוכר סל ממשה ממשה מורה ותרי׳ג מצות ; ויתהלך
ישראל לקיים כל המרייג מצות כמו גש חליצה יבוס חנוך את האלהיס ; מנך אותיות כנח שהי' נכיא
ישובה ארן ישראל מעשר שמישה שאינו נוהג אלא דכי ויהי׳ כנח אליהם הרוס ויתננאו :מן האדמה
בפרסי ע"כ צווני ה׳ לא תשנא את אחיך ואהבת לרפך אשר אררה ה׳ אררה גימסר׳ סס האדן כי קין
כמוך להיומינו כלנו גוף אחד ומס שמסר לזה משלים לקח קרקעות הי׳ כי־א־מא כמדרש קין ע׳ה
זה והיינו לאחדים גוי אמד והקב׳ס א׳ ומורה אמס ; היינו עוה״ז והכל לקח מנולנוליןהיינו תורה
אר״י לא היה צריך להתחיל את המורה אלא מהחודש מצות ומעשינו יד יוסף ונשכיל שלא הקריכ
הזה לנס ומה שעם פתח בברשית משוס כח מעשיו אלא מפרי ה’''יז אסור לאכול בשר היינו משלמים
הגיד לעמו להגיד כי ברצונו נשלה מהם ונמנה לנו שהקריב הכל אבל לנח הומרה לאכול נשר כי הוא
זהו יהי׳ כוונת המשנה ר׳ חנניא בן עקשיא אומר הי׳ צדיק וכל בשר ישחית דרכו והוא אפילו בדור
רצה הקב' :לזכית את ישראל לס כך הרבה להס רשעים הי׳ צדיק ע״כ הומר לו הקב״ה :לא ידון
תורה ומצוות היינו רצה הקב״ה לזנות את ישראל רומי באדם לעולם כשגם הוא בשר בשגם אותיות
שארן ישראל :לנו הוא ולא כמו שאמרו העכו״ס ב>שס רמז שכונס יובלו בגשם של מבול .בגשם
לפיכך הרבה להם מורה היינו מבראשית עד החודש גימנורי׳ משה וסימן יהי׳ ימיו מחה ועשרים ומשה
הזה בשביל מה ומצוות כדי שנוכל לקיים המצוות אמר בן ממה ועשרים שנה אנכי כיוס :בכגס הוא
החלוים בארן כמו מעשר שמישה כרי שלא יאמרו בשר ״בשר ,סנור׳ בו ששיס רבוא רמז ששקול משה
ובוצע ברך ניאן ה׳ ודרשו חז״ל כל הגוזל ומברך כנגד כל ישרמל ; וכל יצר מחשבות לבו 'רק רע,
אין ז :מברך חצא מנאן לפיכך הרבה לנו הקב״ה גימנו׳ •צר רע וגס גמנו׳ רשע .כ־ז צקנומי
תורה כדי שנוכל לקיים המצוות וז :גומר שנא'ה׳ מנפל כרמז ם ופענח רזא ולקופי מהר״ס מרוטנבורג
חסן למען צדקו יגדיל תורה ה ינו שהצדק עמו ולא וכולו כחיי חון מפענח רזא ונופח משלי.
כמו שאמרו העכו״ס יגדיל מורה הגריל התורה יקרא לו האדם נפש חיה משר יקרא לו אשר
מבראשית פד החודש ויחדיר פשה מיזוקין למורה ד ת מ צ רמז לאילו של יצחק שנברח בששת
ע״כ תוכן כוונת תוצהת חיים ברוחב קצת : ימי בראשית הארס נפש חיה ר״ת מנה הראה לו
הקב״ה הצריקיס והצדקניות .לבשר אסר ויהיו שניכם
נח ס״ת מודר שמדר הנא :מאשתו ופירש מאשתו לנחר
מוצד1מ >מ .ם־רש־י רל מדכח־כ 6לס אלה המעא ולארס אמר ״שמעת לקול אשתך ומאכל מן
מולדות נח ומפסיק ואח“כ כתוב ויולד תבות שמעת עד סוף פסוק כ' תבות נגד ייד
נח
המורד. גח
א 3לכל ישראל• וישאר אך נח כי מה שהיה נקרא » להורוס שטקר מולרומיהס של צדיקים מטשים
מקודם צדיק חמים וה היה כשכיל כדורוח־ו שהיו שוגים זהו הטוגה אלה מ״ט לא המדרש היא סטיקר
רשטים אכל אמ״כ כשכמוג וימח אח כל היקום אז אלא המטשה סמן לזה מצאסי גווה״ק באדרא ממן
וישאר אך נח דיל אך מואר נח כלי שום כינו צדיק שנהמ״ק קייס כשאדם מושא מגיא קרנן ומסכסר
או ממים רק שם נח למוד ; לו וכשאדם כוסג גסטר מה שלמד אסו חידוש הכסיב׳
ל י ש ל ח אם היונה יונה סימן לכנ״י שנקר׳יונמי הצו׳ טולה לו גמקום קרנן :״אלה סולדוח גח צח
ממחי :ולא מצאה מנוח לכף רגלה והו איש צדיק ממים היה כדורוחיו״ אח האלהים הסרלו
כצי׳י בגלוח שנא׳ ולא יהיה מנוח לכף רגליך .ולא צח .צושר׳ אצי למוסר הייחי חשכילו וחלמדו לדורוח
מצאה היונה מנוח לכף רגלה וסשכ פם ה׳ של דח חורחיצו צשארמי מי כמצאס חן אלהים יקרא
רנלה אומי׳ משוכה שטחידין למשוח חשוכה שנא׳ שמי צדיק דגר ה׳ קייממי חמים מדורי יפן מאסמי
ושכח פד ה׳ אלהיך ושכ ה׳ אח שכוחך :ויוסף הרשט יחדמי ה׳ גדור רשמים חמים יקראצו
שלח אמ היונה רמז טל כיח חרכנוח :ומכוא אליו וימוגיגו :איש צדיק גיצו לגין פצמו מרים גיצו לגין
היונה לפח טרכ רמז לקינון גציוח :והנה פלה הגריוח אח האלהים המהלך צח גיצו לגין המקום
זיח ״כפיה״ נושר׳ סופצ ישוטוח גקרכ הארן כישרה סמיבח המסוק וצח מצא חן אצל אלה מולרוח צח אלה
לו טל הישוטה .בראשון כאחד לחודש ס־ח שנ״ד סוקל אס הלאשוצוח כיון שהאדם מוסל מטשיו
שהי׳ ראש השנה .וכחדש השני כשכטה ופשריס הראשונים ויושיב צטגוד אח ה׳ כדאי הוא גזכוח
שטמיד הקכ״ה ליחן יום לחדש •בשה המרן וה למצוא חן נמיני ה׳ וזהו צח איש צדיק שמיס
לישראל הנמוה והמורה שיש כה כ׳ ז אומיו״ היינו היה אס״ה מסל מטשיו הראשונים מממח וה מצא חן
טס אוהיו׳ הכפולים הסן מידה הדין למידמ הרממי' גריח אכרם j :׳ פ׳ צח גוה הססוק מד ג׳ טולמוה
יכשה הארן כגמסרי׳ מרי״ג היינו ויבשה הארץ סולםהגלנלי׳טולם המלאכים סולם הישודוח כצגדן
נזכוח מרי״ג מצות שיקכצו ישראל יכשה הארן שנא׳ אמר דוד כרכו ה' 3ל מלאכיו כרכו ה׳ כל צכאיו כרכו
אס לא כד מי יום ולילה מוקוח שמיס וארץ לא ה׳ כל מטשיו צח צח ג״ח כנגדם אמר משה חפילה
שממי .למשסמומיהס יצאו מן המיכה ס״מ מינה נטמ שטשו ישראל הטגל צ״ח מינוח מן ויחל מד ויפן
היינו שמנה אומם כמה יצאו :כל רמש אשר וירד וכן נמשצה מורה ה' אלקים אל משחח טד
הוא חי .לנמ וכניו הומר לאכול כשר לפי שכל נפח ההוא אמר נ״ח מיגומ אמר משה לפני הקנ״ה
כפלי חיים נחמיייכו כלייה שנא׳ כי השחיח כל כשר רכשיט דור נח היה רשפים וכשהוכיח אומם לא
כו׳ ולא ניצלו אלא כזכוח נח ט״כ הוסר לו נשרם קכלו ממנו אגל ישראל אמרו כל אשר דגר ה׳
רנינו כחיי .מיד האדם מיד איש אחיו אדרוש נפש נטשה ונשמט וקכל ממנו סקב״ה שנא׳ וינחם ה׳ טל
האדם מיד איש אחיו היינו מיד טשו אדרוש יטקכ הרמה ווהו ואלמו למטן אמצא חן נסיציו חן אוחי׳
מיד קין אדרוש ככל :כאדם דמו ישפך כי נצלם נח וזהו שאמר משה ממני נא אומיוח מנח אני
ס״מ מונים היינו המוכים ביד כני אדם ממפטים גורי האר״י ו״ל:
הצלם ח״ו :ואחס פרו ורכו ושרצו כארן .״שרצו״ סארן והנה נשמחה כי השחימ נל כשר ותשחת
גימס׳ ירושל־ם כמ״ש הפיר רכמי פס ואנמי ג“פ השמחה כנגד ט׳ז ג״ט שפ״ד שנאמר
ני מלה גם ילדה ציון אח כניה לאמור ואני גהם השחסה כפ״ז לך רד כי שמח ממך גג״ט והי׳
הנני מקים ר״מ למפרט מהול ,מקים אס כרימי אם נא אל אשס אחיו ושחה ארצה שפיכח דמים
אחכם ס״מ מחים רמז כל מי שהוא מהול הקכ״ה ויאמר דיד אל אנישי אל חשמיחהו רמז שדור
מקים כריחו להחיומו כחחייח המסים פוד ואני סמכול הי׳ כסופים ומשמימים גשלשחם :ואני הנני
הנני מקים אני ר״ל אני ראשון ואני אחרון ממצחי ואני מגיא אח המכול מים"את המכול מים״ גימסרי׳ ממוך
אמונים נוצר ה׳ . ארפא אני נו׳ס אל גקמוח ה׳ גהינם ט״ד כרוממין קלקלו וגרותמין נדונו טשה
אין נמנה יכולה .אל נקמות ס׳ רמז טל המבול. לו מנח .מכח נו״ס חשג 3ה מנצל :כי אומך
אמונים נוצר ס׳ רמז טל נח וכניו שנשארו וניצילו ראימי צדיק לפני כדור הזה "צדיק לפצי כדור הזס״
ממים הזידונים וכשמצא מן בטיגיו ולרוב צדקמו כגימסר׳ כצי ישראל כי ממנו הושחח הטולם אמר
אין נמנה יכולה וזהו ואני הנני מקי• וסקיממי המכול וממנו יצא אכרהם אנינו פ״ה שהי׳ כנין
א9
ו n r a f lW m >ומר ילקן®
קוס התהלך בארן לארכה וליסבה ט לך אמגנה אה מייהי סייגו במסי* עם מקיס בהמיה למוה״ב ;
מ״ו בא רמו מהגר״א מווילנא שסיא בא גדול אמר ויקס שסרסת אה השמלה וגו'ויד ם אה אשר ״פשה
ויכבדהו הגר״א מאוד ופרם פרידתו לביתו סיפר לו בנו ,ריה במל שבמל אומו כן הוא ג מו ר׳ :ויהי
להגריא שסברו יומר כשלשים שנס לימי מייו ואין כל הארץ ״שסה אמה ,פה״ב ע מפרי' לשון קודש
לו בנים לכן אמר לו ר' ברכני רושיס לו הגר^א נרדה ונבלה שם שסמים ד ה למסרפ ששון היינו
ימינו ויאמר לו לך לשלום ויאמר האיש להנר״א רבי ששון ושממה שלהם נהסך; וירד ס' לראוה אה
ולא פוד ויאמר הגריאפפיתי פסימי וס' יתן שא^ך הסיר ואה המגדל אשר בנו בני האדם רשיי ו׳ל
לא הוצרן לכך אלא גא ללמד לדילין שלא ירשיפו והיו סרגרים האלה למדרש פליאה גמיל הפומדים
אה הנידן סד שיראו בפיניכם והו סונה המגין פל שם מה היה הכוונה שאמר להגר״א רבי ולא פור
ב׳ של בראשיה ב' שני לגרים צדקה ומשסס שימשה ומה וה שאמר סגר״א פסימי פפיהי במס פפה ומה
צדקה במשסס היינו שיראי במיניהם קודם המשסנו משובה היא וס וה' יתן שאלתך ויהי כאשר יצא
כי כל הפושה צדקה שלא במש^ו נפנש כי כל האיש ממל סני הגר״א וישאלו אנשי המקום את סיו
מקום שנא' בו צדקה נאמר בו משסס כדברי הילקוס פל כל סנ״ל דמן לל:ם דאיתא בשים )ברכות לא(
הראובני ב' של בראש־מ סליו מגין רמו שצפה הקב״ס שהחושד למבירו צריך לפיסו שכן סלי אמר למנה
בגיחו של א״א שכמוב בו למפן אשר יצוס אה בניו לך לשלום ולא סוד אלא שברכה שנא' וס׳ ימן ש ^ו ך
ואה ביהו אמריו ושמרו דרך ה' למשוה צדקה ומשסנו :וסנה כאשר אמרתי לסגר״א רבי ברכני ופין השיב
לי לך לשלום וסי' סובר שוס בפצמו הוא הברכי וכאשר
אמרתי לו רבי ולא פוד הכוונה הלא בגמרא מסייה לו
בגימפרי׳ נברכה ויאמר אמירה רכה ולא סוד אלא שברכה א״כ משמפ שאין בדברים ויאמר
בכדי שירצה לצאה ; לך לך :נו“מ להנאמך האלה לך לשלום סיקר הברכה מדאמר ולא סור ל^א
כולו לטובמך כולו כפירש״י להנאמך ולסובמך שברכה וס' 1השיב הגר״א פסימי פסימי במה שגור מי
שהבפיח לו הקב״ה פל נ' ברכוה שר^דרך מממס לך ,לך לשלום לברכה רק צריך אני לברכך בברכם
היינו ממון מי ם ושם ; ד א ואפשך לגוי גדול והו אתרה לכן אמר לו הברכה פצמה שאמר פלי לחגה
שאומרים אלהי אברהם ואברכך והו שאומרים וד' ימן שאלמן גם שם היה סברכס מל בר• ט
אלהי יצמק ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יפקב פנס ה' מפנס סרי בפנס ובוס נוכל לסרש הם'
יכול יהי מוהמק בכולן היל והיה ברכה בך מוממין לך לך כדאימא במדושי הרין כי המלאך כמלווה
ולא בסס .הקשה מורי אבי ו״ל פ״ו מה הקשה לאדם בצאתו לדרך ״לך ,במו ווה כוונת הגמרא ברטה
לרש״י ויל שאמר ד״א .אלא הקשה לו למס הוצרך ליד שאמרו אל יספור אדם מחבירו אלא ממוך דברי
הקב״ה להבסימו כל כך הלא הוא בפל הנסיונוה הלכה היינו ממוך אמצס אומיוה הלכה שהוא ילך,
שפמד בפשר נסיונות וצא שינה דבר ס׳ מ״ו בלי מלאך המלווה והיה ס׳ בראש וס' בסו^ היינו יי'
שום הבפמה אלא בשביל שידס אברהם שהיצה״ר בראש ויי' בסוך ומלאך באמצס וס שאמר לו סקבים
נממכם לו להכשילו ואמר לאברהם מהר פשה מצוות לך לך היינו צזיה• המלאך ששמו לך לך לשמרך כש״נ
בוראן כי כמם סובוה ממידין לך פי״ו ממון בניס כי מלאכיו יצוהלך ולא » ד אלא ואברכך בו'ברכוה
ושם ומשם הבין שכל כוונה היצה״ר רק לפשוה המצוה מיין בפהיס כרמסיים בגמרא ולא סוד אלא שברכם
בשביל הנאומיו וברכומיו פ״כ נממכם אברהם אפ״ה ולא פוד אלא לשמרך בכל דרכיך מיד כמד' הלך
ואמיל לא כוונה הקב״ה וכוונתי לפשות מצוה בשביל פמו ללוומו פד הנחילו וכו' וזה פירש שממוך כך
ממון בנים והבם רק ד״א היינו כוונתו ומונמי באוסן זכרהו שמיובא רמיא מל המלווה לפשות ממו פובס
אמר ואפסך לגוי גדול והו שאומרים אלהי אברהם שיפזור לו בכל יכלמו שיוכל לבצס מס שיו שממוךכך
וכרכו לסולם ולא לי נלך לשלום לבד פיו רמומי וכו' אבל לא פ' מ לקבל סרס כלל :
וי אמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך וממזלדמך ברמו לך לך להנאתך כולו לפונמך כולו ; ואברכן
ומנית אביך אל ר^ארץ אשר אראך מצאתי בגמפר' אברהם בישר לו ש מוסיף לו ה׳ בשמו :
בססר מיס חיים שמצא מד״ר פ״ם וה וז״ל לך לך אל הארץ אשר אראך ״אראך ,גימ״ני בפננים שהפננים
מכאן שכביכול הלך ממו ללווהו פד הנמילו שנאמר היו מראים לו הדרך * ואברכה מברכיך .גימפר'
כסלם
מ ט ה מחזרה לוי י«?ור ילקוט
*ישראל ,ולא יספר מרוב ״מחב,גימ׳ אברהם זכותו כהרם המברכים ברך מם ב׳ כוללים .אז pto
סמרה לבניו ירו בכל ויד כל בו אותיות כלבו שהיא זירא ה׳ אל רמז איוב ד בימי אברהם היה :ויסט
וכלנו שרם זה אוכל נבלות וזה אוכל נבלות במדבר אברס הלוך ונסוט הנגבה מגבה בגמנורי׳ א מי
טל ״הטין ,היינו הכירה אומו כמיניה המלאך שראה שהליכתו פס׳י השם :אשר הי׳ שם אהלה ד ת אשה
ותמיד בבית אברהם שהוא גימט׳ במדבר :ותלד הגר היינו אהלה של שרם ־
לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ל ך לך גי»פ׳ מאה זהו המכסה אני מאברהם
ישמטאל סירש״י ז׳ל אמס״י שלא שמט אברס דברי אברהם אותי׳ בר מאה אברהם אבינו פה״כ
המלאך שאמר וקראת שמו ישמפל שרמה רוה״ק גימ׳ מצי׳ל מגסינם כרמז״ל א״א יושב ט״ס של
מליו וקראו ישמטאל ' .ישמפאל ,נוטר'מנבוא ה'ידמ גיהנם ומציל הרמולים אברהם טה“כ גימ׳ ואברכך
״אברם ״לא 'ששמט ״ממלאכי'מליון כי שמא שמט והיה כרכה והיה אומי׳ הוי״ה היינו אמר שימול
מהגר שהמלאך צוה לה לקרותו ישמטאל .פור נוטר׳ ישרה מליו שם הוי׳ ב׳ה * ויהי ריב בין י טי מקנס
מהגר לא שמט אברם טל ישמטאל • ויפול אברהם אברם כתיב נוובסת מריבה ושלוה בה “מביס מלא
טל פניו כיון שנפל ט״פ רמז הקב״ה לאותו מקום זבמי ריב ,ר״ת'ממזר ,מתוך מריבה הלך לובו והביא
וטקצו מקרה ונמצא מהול ,בטצס סיום הזה ממזרות בבר מואב וטמון .ויהי ריב הפרד נא מטלי
נמול מל לא נאמר אלא נמול היינו ט׳י מקרב הפרד אותיות פרדה שלוגו אמר אל אברהם שהוא
בטצם ר״ת *נפקיצת'פקרנ •מל'צדיק .התהלך לפני כפרידה שאינו מוליד ואני יורשו ט'כ טשה הקב״ה
והי׳ תמים היינו מיי המילה כשנ׳א ושמרתם את לבניו שלא יבואו בקהל שנא׳ לא יבוא טמוני ומואבי
בריתי והיתם לי סגולה מכל הפמים ס״ת פסוק זה בקהל ה׳ והרי הס כפרידה :זרסך כטפר הארן
תמים מילה שט״י מצות מילה נטשה ממים :ולא רית זכה שכבר זכה בנו לסי שמל פצמו וכיסה
יקרא טוד שמך אברם והי׳ שמך אברהם במדרש בספר זכו קודם שנצטווה טל המילה :שכרך הרבה
חנמומא אמר לו הקב׳ה טר שלא תמול הי׳ שמך מאוד רית משה שיצא ממלציו ,מנן נוטר׳ ממון
אברם טולה רמ״ג ומנין אברים של אדם רמ״ת גון< נפש .ויהי השמש באה ופלטה היה והנה תומר
מול היה ממים כשמל אמ׳ל הקב״ה לא יקרא טוד טשן ולפיר ■אש אשר טבר בין הגזרים האלה תומר
שמך אברם והיה שמך אברהם הוסיף לו ה׳ מרן טשן ולפיד אש זה גיהנם בין הגזרים האלה ס״ת
רמ״נו אברים לפיכך והיה תמים .והיה שמכה סמן הגזרים הן הגזירות בגזר והקב״ה מצילם ;
אברהם 'שמכה ,טולה שס״ה רמז שס׳ה מצות לא ואמה תבוא אל אבותיך בשלום שנום ר׳ ס ומגיר לאדם
לא תטשה מספר שמנה למה הוסיף ה׳ באברהם מה שימו .מקבר בשיבה טובה ד ת טבת כי בטבת מת
ולא אות אמר בשב ל שאברהם טולה רמ׳ת כרי אנרהם ובטבת טמיד להיות גאולה לישראל כאר׳י ז״ל
להשלים רמ״ת אבריו ברמ״ת מצית טשה ואברכך טולה לקוטיסומסרשי׳ ורמזי׳ לרבינו יואל הליי כת״י ובשינוי
רמ״ט היינו טה'כ זה ואכרכך בממין כי לקיים רמית קצת^טוב׳נאל מירא אברם אנכי מגן לך היינו השם בל
מ|זה כצריך מ׳ט ולכנסת אורחים ולגייר גרים אנכי יהיה מגן לך בזכות בניך שיאמרו נטשה ונכמט
תסרון כיס צר ך ממון ; המול ימול יליר בי רן המול ומשרת הדברות בשביל זה שכרך הרבה מאוד פ״ד
אותיות מהול אכילו נולד מהול ימול היינו מטיף טזרה בצרה נמצא מאוד וזה ס רש הס׳ שש אנכי טל
רם בריחו ״למוטד בגימטר׳ 'כפסת .והיה לאות אמרתיך השם של אנכי שש טל אמרתיך נ׳גשה ולשמט
בריח ביני וטניכם והיה זה שמי ה׳ הנחתי לאות כמוצא שלל רב וזה יהיה פי׳ הס׳ בצר לך ומצאיך נצר
הבריח למי שר.וא מהול ״ימול ,בגימטרי׳ רלהים לך סם האותיור וטה׳צ בגימ׳ מגן אברהם היינו אסילו
ואת בריחי אקים אח יצחק ״ואת .ר׳ח 'ולכן ״אתה בצר לך ותשיב תקייס י׳ הדברות אנכי יהיה
״חניך להכניסו בבריתו ״אקים ,נוטר׳ אשר קדש גטזרך בזכות אביך אברהם שאנכי מגן לך
ידיר מכטן: כאן רמז זכות אבות סל בנים ובנים טל אבוס .
ותאמר שרי וכו׳ ישפוט ה׳ כיני וניק־ ״שרה גימט׳
וירא ייין יאמת וכיון שמסרה רין לשמים למינך ממה
קמים ומנה גורי האריז׳ל .במדבר טל הטין ״במדבר,
אליו נוט׳ ואברהם יושב רואם אס אנשים ויד א גימשרי׳ אברהם והמפני תלות ידיה 'והתטני ,גימ׳
ל ^י
יו תוד ה וידא ש עד ילקוט
וכל הפושה צדקה שלא במשפט נענש וזהו חל על לאשר ימולו ויציל ״האהל כמם,מסר ו׳ כמייגגיימט׳
העושין והמעשין היינו הגבאי צדקה לעשות במשפט גיהנם מה״כ רמז שאפ״ה יושכ סמח הגיהגם
כי כל מקום שנא׳ צדקה נאמר בו משפט .ויקרא להציל הנימולים .וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים .
אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדת לו שרה יצחק ״והנה שלשה 5 ,גי' אלו מיכאל גכריאל ורפאל .
איתא במדרש יצחק ע״ש מאורעותיו נקרא י׳ נגד י׳ יושכ סמח האהל כנימטרי׳ להכניס את האורמים :
נסיונות שנתנסה אברהם צ׳ שנולד לשרת בת צ׳ ואל הכקר גימטריא למערה כדאימא כמדרש שרן
שנים מ׳ שנמול לשמונה ימים ק׳ שנולד לאברהם אמר הכקר למערת המכפלה :ויאמר אדני אם
3ן מאה שנים .תלפיות .וי»ל אברהם את יצחק צא מצאה״ חן נעיציך אל צא מטצור מטל
בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו אלהים הספס מכדך .״ויאמר ״אדני ״אם ״נא גימטרי׳ יזו ״היא
למה אמר אלהים ולא אמר כאשר צוה איתו ה׳ כי ״שכינה .״אדני ״אם ״נא גימטרי׳ ׳וזה'מלאך'הגדול .
מילה עה״כ גימטרי׳ אלהים וזהו שדרשו bס׳ ואת ואקחה פת לחם ״ואקחה נוטריקין התר חגורה
בריתי אקים את יצחק ״אקים ,נוטר׳ ״אשר קודם אכילה ושתיה ״פת ״לחם נוט׳ פן תנוא לידי
״קדש ״ידיר "מבטן וביצחק נתקן חטא אדה״ר מולה מעיים .מהרי שלש סאים קמח ס״ת משיח
אשר משך בערלחו ובהסיר הערלה ממתיקים הדין שכהכנסת אורחים מל שלמן מקרכ ביאת משיח שלמן
וכן מדת יצחק גבורה היא דין נמצא בשעת מילה גימ׳ למשיח .לושי ומשי גי׳ מיכאל גבריאל שכינה
המתיק דינים של אדה״ר ובשעת שפשט צווארו ע״ג כזכות הכנסת אורחים שכינה שורה מימין מיכאל
המזבח המתיק הדינים מעליו ומעל כל ישראל אבל ומשמאל גבריאל :לושי ועשו עוגות ״לושי ,אותיות
אברהם היה מדתו חסד יהאיך יכול בעל החסד שילו שהיו מקריכין קרבנית מדה במדה כל מה
להקריב בנו זה היה שאלת יצחק ויאמר יצחק אל שעשה אכרהם והמלאכים שילם הקב״ה לכניו ואת
אברהם אביו ויאמר אבי אל אברהם אביו מיותר כל ונכמת ״ונכחת ,גוט׳ ואומרים ״נשמת ״כל מי
היל״ל ויאמר יצחק אבי ודי אלא ה'פ ויאמר יצחק יתברך והוא עומד עליהם ס״ת אדם עליהם אותי׳
אל אברהם ויאמר אבי הלא אתה אבי שמדתך חסד מעלה תמת הפן זה לתקן הען שאכל אדה״ר כי
והאיך תוכל לעשית בך ויאמר הנני בני הרי אני אדם ען השדה הארי ז״ל .אברהם אבינו גימטריא
עתה במרת בני גבורה ויאמר הנה האש והעצים עולם העליון כי כל מעשיו תיו לתקן מה שפגם
ואיה השה היינו שהיה שואל היכן ברכה כי טצמק אדה״ר בעולם העליון .ואקחה פת גימ׳ ת״ר רמז
יקרא לך זרע ויאמר אברהסיאלהיס היינו מדת הדק שבזכותו ירד המן לת״ר אל| £ישרחג ״תעשה כאשר
אומר יראה לו השה לעילה בני כי ב צחק יקרא לך דברת ,ר״ת דתך וגמ׳ משיח ב! דוד .כי ידעתיו
זרע זהו כוונת העולה לבני וילכו שניהם יחדייו בכוונה למטן כו׳ ושמרו דרך ה׳ לעשית צדקה ומשפט ע״ד
א׳ לקיים באהבה מצות בוראם וכן כיונת המילה ג״כ מאמר רב הונא )מסכת ע׳ז ס״א( כל העוסק
לכוון האב היא העוקד והבן הנפקד והכסא המזבח וכן בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוה אלא בתורה
לשון הזוה״ק זכאה ח לקיה מאן דקרב האי קורבנא וגמ״א ודרשו חז״ל כל העוסק בתורה ובגמ״ח הקב״ה
בחדוותא קמי קיב״ה ובעי למחרי בהאי מדוותא כל אומר מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני וזה
האי יומא כדכתיב וישמחו כל חוסי בך מנחלת להיות ממיס אורחים כאברהם .אפר יצוה את בניו
אמרי מאל זכה״ס ״אקים נוטריקין ״אשר קדש'ידיד ס״ת תורה גי׳ גמילית מסרים "תורה ,עה"כ גי'
“מבטן למסור א״ע לשפיך דמו כמים במילה ואמ״כ ״ברית ,וגי׳ תלמודי חכמים רמז לעשות צדקה עם
למסור כל גופי לשחיטה בעקידה כי מבטן נתקדש עמלי תורה .והגאון חיד״א בספר כסא דוד מפרש
למצוה זו לפ״ז ברי״ח ועקירה א׳ הוא ע״כ מקנו ע״ז כל העוסק בתורה וגמ״ח ומתפלל עם כציבור
אנשי כנסת הגדולה בתפלה ועקדת יצחק לזרעו אומר הקב״ה כאלו מראני כנ׳ל תורה העיקר היא
היום ברחמים תזכור בריך אתה זוכר הברית כי הדבור תפילה העיקר היא היראה גמ״ח העיקר
י״ג בריתות ורב ברכית והבטחות הבטיח לנו בשני במעשה ובזה מבטל המרכבה טמאה במחשבה דבור
פרשיות העקידה ומילה היוצר הבורא המצווה לנו ומעשה ייראת ,גימ' סמאל לילית ,וכן תירה וכן
לזכור לט לברית עולם .ועיקר המילה הוא הפריע גמילות חסדים וזהו ראשית מכמה יראת ה׳ ,מכיל.
היינו להסיר הערלה ולהתגלות העטרה ש)׳ עוד ושמרו לעשות צדקה כו׳ רמז שיש משפק לצדקה
ומלפס
התודה שער יי ל^ ט
גימ׳ מיכאל עם האותיות והכולל גימע׳ העגל פשוש ומלמם nftערליו למכס ע״ו שמפמי מהרה״צ עיר
אמד רמז שמיכאל ממלין מל העגל רק על מלק וקדיש ממוין מל ולא פרע כאלו לא מל ר\ינו מל
א׳ אין כחו לכפר שנאמר וכיום פקדי כו׳ סבך נוע׳ כל ערלת לבנו ואפ״ה לא פרע היינו ומגלה ליצא
סוד כ״ב היינו כ״ב אותי׳ השורה .ויקרא אכרהס סנפו כעולם זה הוא כשניל כאילו לא מל היינו משוס
שס המקום ההיא ה׳ יראה אשר יאמר היום כהר לכ הכאילו שכמכ כגמרא כמו כל הממגאז כאילו עע״ן
ה׳ יראה מפרש מג״ע כי נ׳ שמות הס כסוד יב״ק כל המלכין סר מכרו כרכים כאלו שופך דמים וכן
הוי״ה אהי״ה אדנ״י הג׳ שמות אלו שולעים א׳ בר״ה הרכה :פ״א קח את כנך אמיחידך שאכה עם כנו
נ׳ ביוס״כ ג׳ בהו״ר זהו אשר יאמר היום נס״ר למי׳ יחודה זה וילכו שניהם יחדיו שמכוח מקדה
הושענא רצא ה׳ ״יראה ,ב״פ מולה הישמנא וזהו וכה להמשיך חיה יחודה והעלהו אל ארן המוייה
יומא דאכרהם כדאי׳ כזוה״ק .ויאמר ני נשבעת• נמפרי׳ כירושלים כי נשכעמי כמדרש אמר אכרהם
נאום ה׳ אמ״ל אחה נשבעת ,ואני נשכממי שלא איני « מהמזכה פד שששכע לי וושנע לו וירא את
ארד מן המזכח ער שאומר כל מה שאני צריך א״ל המקום מרחוק זהו שכינה ״וירא"אש ״המקום גימ׳
אמור א״ל לא כך אמרתי לי ספור הכככים אם ושכינשיה עם האושיוש .כי נשכעשי גימער׳ ככקששך.
תוכל לספור אותם כו׳ כה יהי׳ זרעך אמ״ל הן א״ל עוד וירא אליו ה׳ כאלוני ממרא גימע' "דיום ג' ״למילה
ממי א״ל מיצחק א״ל כשם שהי' בלבי מה להשיבך ״היה וכא הקכ״ה ושאל כו"באלוני,ממרא גימעריא
ולומר לך אתמול אמרח לי כי ביצחק יקרא לך ככיקר החולה עוד ממרא נוע׳ ״מלכים"מילה ״רעב
זרע עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה וכבשתי יאש שכאושו זמן היה אברהם מנוסה רק כאלו
את יצרי ולא השבתיך כך כשיר\ו בניו של יצחק הד׳נסיונוש מפרשים יושב סתח האהל גי'להכניס
מועאיס ונכנסים לצרה שהא זוכר להם עקדתו של אש אורחים "פשח האהל״ ר״ש פ״ה וכגי׳ מילה
יצחק ותחשב לפניך כאלו מפרו צבור על גבי המזבח להורוש כי הנימול יש לו פה נגד מדה״ד לנצחו עוד
ותסלח להם ותפדם מכל רע א״ל הקב״ה אמה סמח האהל ״פחמ״ נוע׳ פחד תפארה מסד זה הג׳ מדו׳
אמרת אח שלך ואני אמיתי אח שלי פתידין בניו של ג׳ אכוש ואכייהם מיה כנין אב לכילן"פתה האהל
של יצחק לחטוא לפני ואני דן אומם בר״ה אלה אס מהיכ״כגי׳כולס כנן פדן נהר לומר שאברהם אע״ה
מבקשים שאחפש להם זכות ואזכור להם עקידת יצחק יושכ סשח סגיהנס ומציל הנימולים ומכיאם לג״ע
יהיו תוקעין לפני בשופר של זה א״ל ומהו השופר חדל להיוש לשרה ר״ש עה״כ גי׳ נידה .כי ביצחק יקרא
א״ל מזור לאחירך מיד וישא אברהם את עיניו לך זרע כיצחק גימער׳ רד״ו שחיסר רד״ו משמו שהיה
וירא והנה איל אחר נאחז כסכך בקרניו זה אחד ישחק .ושאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השמע
מי׳ דברים שנבראו ביה״ש נאחז בסכך בקרניו א״ל יצחק לי"יצחק "לי גי׳ אברהם היינו יאמרו שכזכושו
הקב״ה יהיו מוקעין לפני בקרן איל ואושיעם ואפדם סימה זאש ולא כזכושה וזה גומר דכריה מי מלל
מעונותיהם וזהו ששבח דוד מגיני וקרן ישעי משגבי לאכרהם הרקה כנים שרה היינו כזנושו אלא כי
ומנוסי • בי נשבעתי יבי״ י״כ שבעים היינו שאזכור ילדתי ק לזקיניו היינו כזכושו :אלהיס יראה לו
זכות העקדה לכל ישראל . השה לפולה כני כספר י׳ מאמרות מכיא כשפה
שנעקד יצחק על המזכה פרמה נשמתו ממנו וכא
ש ר ה חיי לתוך האיל וכשחיעש איל כאלו נשמע יצחק ממש
נסתבנה ו ת מ ח שרה ואס שאמר למה ח״פ האלהים יראה לי השה לעולה היינו כני כאלו
מיתתה מל ידי רמאות השטן ומירן נקרב כני ממש לפי שנשמת בר כשה :וישאאכרהס
אטו של רבי י״ח דמדה במרה לא בעלה והקכ״ה אש עיניו וירא וסנה איל ממר מהו אחר כמדרש
מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לכן צעק ומכמש מייימא מיכן! כשיצא אכרהס רן אמריו איל זה •
שרה מחה בכחש השען שהיה מכזב בה ועוד דניון וילא והנה איל אמר פירוש איל שלאחריו ־ נאחז
ששיערה את עצמה בממס בהיתל וצחוק שצחקה ?סכך אותי׳ שנעת של בסבך הוא ״עגל״ ע״ד המד׳
כקרכה תהיות לה ק וחשוכי בניה חשובים כממים שהקכ״ה הקדים רפואה למכה איל לעגל ואומייש
לכן ממה כמדה כנגד מדה נל ידי בן שהיה לה שאחר מגל הם ״סדם״ זהו שיסד הסייען פדם היום
כצחוק שצחק בה השען .דקס אכרהס וישתמו לפס מדין גמור • מצאתי כספר מים חיים הנה איל
הארז
י »ו ח » וידיי •ער *י?יקר»
אה יצחק •הוליד .גימ׳ דומ״ה שקלסתר שנים דומה הארן למי »מ דשהמו אם סאומייוה גימש׳ מוד ם
לו ופוד דומה מה שקרה לזה קיא לזה; אחות לק מל בשורה שובה .מכשלה גי׳ קטיה כמצץ שצומיו
הארמי לק אוחיוח נבל הארמי אותיות הרמאי : של אברהם כשבא אברהם לקנות מפרח המכשלה
וחהר רבקה אשתו ״אשתו .גי׳ א״ש וק״ש זה יפקב לא רצו למכור לו מד שנשבש כשישראל יכבשו א״י
ופשי .״שני גויס בבטנך״ ריח וסיח גי׳ מרד:י וסמן פוד לא יכבשו עיר יבוסי וכתבו השבועה של הצלם .שרקי
גי׳" אלו ״אנטציצוס ״ורבי פס האותיות ; ותלך לדרוש דר׳ אליפור .למה קנה אברהם כ״כ ביוקר מפרת
אח ה׳ .לדרוש פס האותיות גי׳ ״מן ״שה ״גן ״נח : המכשלה לשי דאיתא במדרש שבמקום מערת
והנס חומם בבטנה חומם מסר אותיות י״א כי הכ״ב המכשלה יהא תמיית המתים תשלה .יד יוסן« .
אותיות אלפא ביתא הם י״א דין וי״א רתמים יחד הס ואברהם זקן בא בימים יש שזקנה קושצת פליו
כ״ב צינורות נמלקיןפלטוב ורע וכשהרג קין את הגל מחמת פניות אבל אברהם בא בימים מחמת ימים
נסתלקו הי״א אותיות של רממיס רזא ״אי ,הבל אחיך ולא עניות והא ראיה וה׳ ברן את אברהם בכל
ועתה בא יפקב ונטל י׳ ברפות של פשו ולא נשתייר מש׳ .א׳׳י בא בימים פם כל הימים בא לפה״ב שלא
רק אמח זיש טשו הברכה אמת הוא לך אבי הלא מסר יום אחד מתורה ומצות בשביל זה ברך את
לא ברכת ליעקב אלא י׳ ברכות ,לכך נתן לו את ׳׳אברהם״ ״בכל ,פה״כ גימ׳ בן שיים בגן פדן :ואשביפך
המרב זה שאה״ב אך סוב לישראל נוצתו יאך .צנורות בה׳ אלהי השמים .אלהי השמים גימ׳ אמת שהוא
י' דעשו וי״א שלו חשבונם א״ך סודו איך יצוא יצא אמת ומיתמו אמת :ותמלא כדה ותפל .ותעל נוטרי
חרי יציאות מדא לו ומדא לשכינה כנגדו קבלו ישראל *והמים פלו לקראתה תמיד . .פשרה זהב משקלם
י׳ הדברות ש»זמו א׳ וסיימו ך׳ הרי אין וכשטח רמז פל משרת הדברות ושני צמודים פל ידיה רמז
מרבן נאמר אך בי ישוב יהפוך י ד כלהיוסשנהסך פל שחי לוחות :שים נא ידך ״נא ״ידך גימ׳ מילה :
אותיות א . fמגיע .עשו הי׳ נקרא ק ודם פשיו והאיש משתאה פה״כ בגי׳ שוחה ממים וצשה אליה
היינו פשיו מקודם ויעקב עקב פ״ש וירו אוחזת היינו שראה אוחה צניפה ומתמיה פלה :והנה עומד
בעקב ,וזכה יפקכ ונטל י׳ מעשיו לשמו ופייז זכה טל הגמלים טל ממש שביקש לבן להרגו ואמר שם
לי׳ ברכאן וכי פקתא הוא ליעקב נסק־ י' מיעקב ושרחבאויר זה פל הגמלים ואז החמיל לשייסו ואמר
ואשחאר עקב והי׳ הולכת אל עשו ״פשיו ,ביי אותיות למה תשמור בסון ; ״נקרא צנפר׳ ונשאלה .גי׳ ״כי ״אין
יושע זה וטת צרה היא ליפק :וממנה הייני מהיור ימשיאין ״לקטנה ״רק ״בשיה .״ויצחק ״בא גי׳ ״מגן
בעצמה שצחק מן יעקב נפשה יושט .מהס״צ ר׳ צבי ״פדן .ויצא יצחק לשוס בשדה ר״ח יובל זהו במשוך
אלימלך ז״ל : היובל המה יעלו בהר היינו לעתיד יפלו ישראל
ו א ח ל י כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב פשו פ״י יצחק שנאמר מליו נהר ה׳ יראה ומנצח ב דן
הגמון אמד שאל מן אילין דביח ס^וני וא״ל על שיאמר סלגא עלי ושלגא פלך ויוצאים בדימוס .
מי תוסס המלכות אמרינו הביא ניר מיק וכחב תלמוד בשם האריז״ל .ויצחק בא גימ׳ מגן פדן
סליו ואמ״כ יצא אחיו וידו אוחזת בפק 5פשו וגו׳ כדאי׳ במדרש שראתהו הולך ראשו למטה ורגליו
וסיים כמדרש כמס צפר נצספי־ איח־ צדיק יסירש למפלה כי הבא מג״ט יבוא באושן זה פ״ד ששרשו
פל זה כמדרש חלחיוח בשביל שפשו הוא מססרא ז״ל ראיתי אלקים פולים מן האדן .ובני דדן היו
דסמא״ל פ״כ כתיבתו וקריאתו משמאל אל הימין אשורים ולטושים ולאומים .ולטושיים מטר׳ ואברהם
וכשכחב ליגמון החשוק הזה כתמיל לקרות פשו מסר להם שם טומאה וישלחם כדחז׳ל .ומשמע
בעקב אסזח וירו היינו לפחיד יטקכ תוסש המלכות ורומא ומשא .ומשמ״ט מט׳ וכל מי שאשתו מושלת
ופשו כםין< לו ואס היה אומר לו בפל פ־ כך הי׳ עליו .ודומא ר\ימ ידום דום לה׳ ומולל לו בשביל
הורגו שמירר במלכות הוא אבל בכתיבה היה אומר ומשא משא אותיות אשם ונוטר'״אשה שמלות ממון.
לו הרי אנו קוראים בהיסך זה פירושה כמה נצטער לומר שהכל תלוי באשם שלו ; בואך אשורה פל שני
אוחו צדק פר שנקש פרמה כזאת וש״י : כל אחיו נשל רמז שסנשרב מלך אשור פתיר לישול
ויקרא שמו יעקב .יעקב גי׳ ״מלאך ״האלהים רמז פל כל האומות ויבלבל אוחם י.
שדמותו מקוקה בכסהיב• ,הלפיטינו ינא •מן ר*ת תו לדו ת
•המן ,רמז שגס להמןיהיה מסלה עיי הלעטה .ידע• ל א ל ה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד
ציד
מ^«ףן ד^ורה תולדות שער ילהוט
'^ עונותיו והבכורה שנטל מעשו היוד שלו שהי׳ חקוקה ציד איש״ שדה״ס״מ *מרשה ,שמכר הבכרה בהלטמה
בעקבו שהי׳ עשו ונגמר ויעקב היה ראוי להקרא מהיפשים רמו לזה ופה צרה היא ליטחב וממנה
רק טקב ע״ס שידו אוחזת כו׳ והיו״ר לקח יעקב יושע ״וממנה״ אותיוח ומהמן יושט ט״ד דאי׳
ועשה טטרה לשמו שהיא ראש שם הוי׳ ואלל עשו נססר אנרא דשרקא דאי״ בח׳ז כד טקהא הוא
הי׳ בסושו ולעתיד יקח יטקב גם האות ו׳ מפשו ליפקב נסק י׳ מיטקב ואשהאר טקב ממילא כשנשק
ויהי׳ יעקב מלא ו׳ ועשו יהי׳ עש עש יאכלם . סי׳ מיפקב אודווג לטשו והיה טשי בי׳ אותי׳ יושט
והנה ברכת כהנים ג׳ ברכות יברכך יאר ישא זה וממנה מהצרה מצאה יושט .״נזיד״טדשים גי׳
כאו״א בת ג׳ .ט׳ ברכות ועם יעקב הרי י׳ ז״ש סמאל ונמש לכן קנה יטקב אה הבכודה כדי להוציא
מקודם בכורתי לקח זה י׳ ופתה לקח ר ת ברכתי יקר מזולל היינו מסמאל ונמש ;ויקרא שם הבאר
ברכת י׳ .מג״ע כי הקר׳ ה׳ לשני"הקי׳ גי׳ יש להנחיל טשק כי התטשקו עמו אלו הגליות והמלכיוח שנא׳
לאוהבי י״ש ; ״גשא ״נא ״ואמשך ״בני ״האתה ר״ת טשו^ם בני יהודה ובני ישראל יחדיו טשק זה גלות
גניבה שמא הברכה תהיה גניבה .ויתן לך האלה ים בבל פש״ק גי׳ ״ט׳ שנים״ כי מלכות בבל היתה ט׳
מטל השמים ״מטל ״השמיסעה״כ גימ׳ ״אליהו ״משיח שנים • טשק אותיות שקע ואותיות טקש שיקטו
"גן ״רוד״.מטל השמים״ גי׳ דעתויטש גס הוא מטעמי׳ ישראל במצולת הטמים בתוך עם טקש וטז שנים .
״ויעש ״גם נוטר׳ ויחרד יצחק על שראה גיהנה מתחתיו וימשרו באר אחרת ויקרא שמה שטנה .באר אמרת
״ולכה״ אותיות הולך היינו הולך לגיהנם .ויזעק זעקה וו גלות שני בימי אמשורוש .שטנה אותיות השטן
גדולה ומרה עד ויאמר לאביו ברכיני מאוד ויאמר״ זה המן וכתב כתבי שטנה טל ישראל ; ויחמור באר
לאביו״ ברכיני״ ס״ת יורד באותה שעה נגזר טליו אמרת זו גלות שלישי ויקרא שמה רחובות זו מלכות
שילך לגיהנם את בכרתי לקח בכרת״י אותיות יון שגורו מל בנות ישראל שלא לטבול להבטל משרי׳
ברכתי .ולכה אשוא מה אעשה״אשוא מה״ טס ורבי* וזימן הקב״ס מקואות מים וסבלו ושרו ורבו
האותיות גי' אך גיהנם עם הכוללים ולכה שנא׳ כי טתס הרמי״ב ה׳ לנו ושרינו בארן .ויטל
מוכן הגיהנם .וישטום עשו את ס״ת מות שמשן משם באר שבט זו גלות הרביעי כנגד מלכות אדום
להמיתו כברכתו ופל מרבך תחי' ; ״וילך ״עשו ״אל שהוא שקולה כנגד כל הגליות נכתב לבדה וכן
"ישמעאל גי׳ הלך לו הזרזיר אצל העורב כדחז״ל לא במשנה מורה ג' בהמות טמאות את הגמל ואת
לחנם הלך הזרזיר אצל העורב אלא מפני שהוא מינו ; סשסן ואת הארנבת כנגד בבל מדי יון והשסוק
השני כתוב ואת החזיר זה גלות אדום נכתב לברה
ויצא כנגדן הודה דוד מלך ישראל ג׳ הודא ח זו אחר זו
הודו לה׳ כי טוב כל״ח .הודו לאלהי האלהים כל״ח
ו י צ א יעקב מבאר שבע ס״ת ארבע שסופו ליקח ארבע הודו לאדוני האדונים כל״ח .וכנגד גלות ארום אמר
נשים וילך גי׳"בו"ביום מכאן שקפצה לו הארן הודו לאלהי השמים שנא׳ אם תגביה כנשר משם
ויקח מאבני המקום שנעקד עליהם יצחק "מקום״ אורידך נאום ה׳ :ותכהין טיניו מראות .״טיניו
גי׳ ״בהעקדה ,וישכב במקום ההוא אותיות וי״ש כ״ב •מראות גי׳ ״מכח ״עשן ״עבודה "זרה ובגי׳"ג ם
היינו הכ״ב אתוון של תורה שהיא סוד הקומה שקבל שמד ,היינו שוחד דברים שנאמר כי השוחד
שלימה שראה במקום ההוא; והנה סלם אותי׳ סמ״ל. יעור .לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי
״מוצב ״ארצה בגימ׳ ״ונבוכדנצר״ כדרשת חז״ל והנה פזים טובים מהו טובים טובים לבניך ש!.״י מתכפר
סלם מוצב ארצה זה הצלם שעמד נבוכדנצר שמראהו לב־ייך ביום הכפורים שנאמר כי ביום הזה כו׳
האיך בניו עובדי כו״ם ; ״והנה ״סלם "מצב בגימ׳ עצת רבקה ליעקב בשני גדיים בסוד ב׳ שעירים א׳
הכבש עה״כ .״והנה ״מלאכי אותיו׳ ״אלו הכהנים, לחגזאת לתקון עדת יטקב ושעיר לעזאזל לתיקון
שפולין ויורדין בכבש.עולים עה״כ בגי׳ בבל מדי יון המוצם זהו פשו אמי איש שעיר ונשא עליו את
עה״כ היינו מלאכי אלהים טולים ויורדים בהג׳ גליות סונותי׳ של יטקב .ואנכי איש חלק כי מלק ה׳ עמו .
עם ישראל ע״ד בכל צרתם לו צר .עלי״ם ויורדי״ם ויהי אך יצא יצא ב׳ יציאות א׳ ליעקב וא׳ למיכאל .
ב״ו גי׳"בבל •ומדי ״ויון •ורומי כדאי במדרש שהראו •מיכאל ,גי׳"י צ א ,כדמז״ל שזכה אז לברכת כהנים
לו כל הד׳ גליות .מצב ארצה ע״הכ גי׳ המשיח בן דור וכל הלווטין טל עשו כי אז נשא השעיר עליו את
^9
התורה ויצא עוער ילקוט
דוקא היינו רממיס אכל אלהיס נרוכ מסרן ריל ‘סלם ,ג*"סיני״ שהראה לו האין יקכלומיו החורה
כשרניס שס אוי אפי׳ אלהיס מרח הרין פננו כסיני .והנה ה׳ נ 5נ טליו ר״ח ״פניו״ כי גרולה פנוה
כאמח ישפן .פור סי׳ יפקב ראה סולס שהקב״ס פושה כ״כ שהוי״ה מרמס פליו לשמרו מכל רפ .סלס גימש׳
בשמים לזה משפיל ולוה מרומס סולס מלא עי מ׳ סיני כי מחמלה וישגט כמקוס orהר המוריה
ממון סלם מסר גי* טני והוא שלקח אליפז ממנו מקום שהחסצלו אכומיו וה אמרו אכן יש ה׳ כמקום
הכל ונפשה טני וזהו פרושו מוצב ארצה זה פני הזה שהוא הר המורי׳ מזה ירפחי אכל ואנכי
וראשו מגיט השמים בחינת טשיר או היוס כן ומחר שישראל יקכלו י׳ הדכרוח כסיני שכמוכ כהם ל^כי
מגיט השמים וראה ההפרש בין תפלח פשיר מזה לא ידטחי .מג״פ :
לתפלת הפני שט״י תסלח הפשירי׳ והנה מלאט ה* נ5כ פליו ר״ח טני שנא׳ ימלן פני כפניו
אלהים פולים פל הפושר ופל הטני אמר והנה ה׳ לומר שה׳ נ5כ כדינו של פ ר :״וסרלח ״ימה
נצב מליו מיד כי שומט אל אביורם ה׳ בטצמו גי׳ קריפס יס טה״כ כאן רמז לו כל הניסים שפסיד
וכשראה טצמו במחלה כחויל היה טשיר ובאיי לפשוח פס ישראל ״אל ״האדמה גי׳ ״כימוח המשימ״ :
נפשה פני וראה כי יפמוד לימין לי אביון לכן אמר ״ויקן יפקכ משנתו ויאמר״ ס״ח לכור שפיקר המסילה
אכן יש ה׳ במקום הזה שכיה יש מטלה לפני הוא כצכור ור״ח ״ומיו״ נושר׳ וכל י׳ מנין וצכור ט״ז
שלפולם ה׳ טמו מאנין חטרין דמלכא כמו שאמר אמר אין זה כ״א טח אלסיס וירא ויאמר מה נורא .
לו הקכ״ה וסנה אנכי פ מן ונו׳ אח הפני פ מן נורא אוחי׳ ארון שראה ארון והלומוח ט״כ אמר
ט״ז אמר ואנכי לא ידפחי שכ״כ מפלח הפט לפני וזה שפר השמיס ; ויקן יטקכ משנחו ויאמר אכן
המקום בפה״ז .מג״פ .אכן יש ה׳ במקום הזה ס״ח יש ה׳ כמקוס הזה ואנכי לא ידפחי הנה נודט
הנשמה שדרן זה השפר ממלין כל הנשמות : שהד׳ מיות המרככה הס ארי׳ נשר כרוכ יפקב
א ם יהיה אלהים ממדי ושמרני נ לרן אשר אני ויפקכ לא ידט שצורתו הוא נמרככה לכן אמר ״אכן״
הולן מטיז וג״ט ומש״ד ומל״ה פכל״ה וקשס היינו אריה כרוג נשר יש סירוש מזה ידפחי ״ואנכי״
מה רכומא ריפקב אבינו מובמר האטת ללא יפטר לא ירפתי היינו אריה נשר כרוכ ייפקכ״ לא ידטחי
פל החמורות האלה אשר יינם דיהרג ופל יפ טר מזה לא ידנוחי מד פחה שראה כל כמרככה וראה
וני׳ מורי זקיר זצ״ל ייפקב היה ממסמר ילא יפי׳ דמוחו חקוקה ככסא הכגוד'.מהיכמלאנציש; ויקן
נתפס טל מבירות הללו בפ 1ן בית לכן כרמג״ל וכשלו יפקכ משנחו ויאמר אכן יש ה׳ כמקוס הזה כו׳
איש באפיו כפון אחיו כי אנשי סיום היו רפים הקו׳ מסורסמח הלא היכן צא יש ה׳ הלא מלא כל
ומסאים לס׳ מאור ורמז׳ל רפים הייט זה לזה ובזס האין ככווו ומפרה כמג״ט פ״ד ה!וה“ ק.י פ קנ
נכלל גם לה״ר ורפאים נג״ט לה* זה פ״ז מאוד ראה הולם ז א צלומאדברנש ,ויככה כמקום כהוא
זה שכיכח דמים גס יאמ״ה היה ממירא שלא יאנה ראה ככמסלוח כנמפלי׳ לסולס יש הפרש כא״י
טליו הרפה באשר נוא בנית לנן כדמצינן אצל לוס מכמו״ל שגמו״ל והנה מלאכי אלהים פולים ויורדים
שהמלאן אמר לו כמלס טל נפשיך פן תססה בפון כו ונא״י והנה ה׳ נצכ טליו מיד כי לס׳ האיז
הפיר וכן מנן כמחנימן גלות כא לטולס פל פיז ומלואה ריל ימילוי שלה והחלל מתהום ארטאטד
ג״פ ושפיכות דמים צנן התפלל יאפ״ה ושכחי בשלום רום רקיט רק לס׳ וכמסלוח בנמו״ל פולוח דרך
אל כיח אבי ולא יארין הגלות טנור הפונות הללו סולמות צר כשיפוט לכן נבראה שהסולם הים
פלי כמקום שאני גולה לשה וגרר כל הנ״ל ואימא נשפוט קצה א׳ נמו״ל טל האין וקצה הפליון נשפוט
במדרש פל שאיחר אח נדרו נכשל בדינה ונכשל נייושליס ט״כ אמר יש ה' ניקוס הזה היינו שיש
ביוה^ אמנם קשה למה לא קייס אח נדרו אגל הם רש נין רקוס זה למקוס אמר ואנכי לא ידפחי
בשביל שלא קיכל פליו אנא טל תנאי אם יהי׳ ה' ני משנתי מלא כל הארן ככודו ולא יש כפרש כלל
פמדי אינו נדר גמור אבל כשלכמן לקה ר דן אליפז וכן פי׳ טד״ז ממכלה נצבור למפלה נימיי ז׳ש
להרגו וגם לקח כל אשר לו ופני משוב כמת זה ויקן יטקכ משנחו ויאמר ס״ת צכור ראה שאינו
שיד כט״ז טל שלקחה לחלהארסיס ונתגלגל באמרה דומה מפלח ימיר לחפלה כצנור וטז״ס ואני מסלחי
לו ימיה ומחה טקרה ג״ט כדינה והיינו דקאמר לן ה׳ פנז רצון ר’ל כנאני מחפלל כיחיד אזי צריך
צא שלומי מפשו כשיד ולא שקסמי מלגן נמשש פיז להיות ליקא כפח רצון לן 0׳ היינו נפח שלך ה׳
וצא
מ ש ה חתירה HTi w יילהוט
שסמידים לצאמי מרמל ופל ידיכם יצא משוסה 1לא >י«י נזיצה 3נ״פ ואסי״ס דניא רוגו של יוםן(
לישראל לכן ויאהב יפל,פ אח רסל :הנה את אשמי ואני אמרסי גשלוי כל אמיט לסולם ס*פ :אם יהיו
ני מלאו ימי ואנואס אליה ,״אשמי ,גימס׳ ״א ^ אלכים סמדי כלבון םפר! כלא י סור לנסוס להקכ״ר
הקדושה ,אליה אומי׳ אל י״ה ששם י״ה מפיר אצא נשכיל זה מסיים דנריו סכר אפשרנו לו
ישראל וסל ירושלים כשנ״א ששם טלו שבטים שנסי ונמטכר כ ר לנסוס בנא׳ נסנולו נזאס ופו' .מפרשי׳ .
יה פדוה לישראל כשנ׳א כי שמן נקרא על מירך וירא והנה כאר כשדה והנה שם שלבה סדרי .שלם׳
וטל סמך איממי שמך נקרא טל פמך וסל טירן• ״סדרי עי* *דהוא ימבה'ואהרן *ומרים p r :יש 0׳
כשהם נא״י מ־כ ניקב ג״כ למזור לאה׳ק ; וטיל לאה כמקום הזה אכן גי׳ ט״א זה הסנהדרין ושכינה
רכות שנכסה שלא מסול נגורלו של פשו וניטלה שחיה נניהס .מה נורא המקום הזה .נורא אומיות
הגזרה מכאן ששפרי דמסומ לא נ צ מ לו .שין.,וי מ ר ארון שם היה מקומו של ארון .וזה שסר השמים ״וזה,
אן< יטקנ נרמל ויאמר הממס אלהים אנכי אשר פוצה י*מ .שסר אומיוס פשר רמז סל מ׳י כרכות
מנס ממן סרי נ ק כוונמו לסי שהיא יושג כמרל בימפללין כסברה .ישמר כשמים״ ס״ת ’רה שרמסלה
שא״א לשנות המערכה שהיא ממת שריס של מפלה פולה למרום השמים .ויצוק שמן סל ראשה ״שמן
אצו היימי נא״י היימי יכול לסי ששם השגמת הש״י סל ״ראשה ר״ת ״שסר סנפנשת לשטר השמים שמן
לסי שסילק ס׳ אומוס לס׳ שרים ובשפת דור גי׳ כמיס ירד לו שמן מן הכמים ; ונתן צי למס
הפלגה נפל גורל הקנ״ה טל ישראל גס נמלק לאכול אלו הקרננוס.ונגד ללנוש אלו נגדיכהונה.
הישוב סל ס׳ שרים ומלק א׳י נטל הקנ׳ה זשאהיכ ושפתי כשלום אל כיה אני זה ישראל שיסזרו מן
כי שמן נקרא טל מירך וטל פמך פירוז ה ירושלים הגלות לפיס אפינו שנשמים .והאנן הזאת *והאנן,
וגם טמן וכן הם מממילים כאוס יוד שלה׳ ירוש׳ אותיות נפואה שמשם פא נכואה .פשר אפשרנו מנין
ישראל לכן סלם ור.נה הולם מוצב איצ׳ ומלאכי האותיות מכפ* תימס הם ס׳ כנגד ט׳ דנרים
אצהים סוליה ויורדים נו זה היה נחו״ל שהוא שעישר פנו סזיס וסישים רמיליס ואילים גמלים
מממ המלאכים אכל כאיי נמינ והנה ה׳) צנ סליו זכרות וסריס אתונות וסירים הס י׳ דנריס וכמפשר
כי איי מנהיג הקניה פסצמו לא פ״י מלאך פ״כ מזנה ט׳ ומוציא העשירי ;
שם יפקנ יהודה ישראל ירושל׳ יויד משמו וזהו כי וכנה נאר נשדה פאר פשדה זה סיני פאר״ וירא
בל הסמיס ילכו איש נשם אלהיז ואנסנו נלך נשם ה׳ כשדה* ס״ת *הר .כר סיני כי מן הנאר
וזש״א יסקב וכל אשר ממן לי פברפ שרנולו היי ט ההוא ישקו מסדרים ״כי ״מן ״הפאר ״ההוא סה״כ
נא״י כי ייושל׳ וישראל נטלו כל הנרכוס מאוס גי* ״פהר *סיני .ישקו הסדים זה יכראל.והאפן
יו״ד ויוד היא מסבר ממאה מונה ס׳ ונוטל היו״ד גדולה זה לרות האנן .ונאספו שמה כל כטדרים
וכן איי ר״ס א״י אוסיו׳ אלהים ה׳ כשנ״א והיה ה׳ לנכיאים ודנר מורה וגללו את כאנן באלו הנפוא׳
לי לאלהי׳ וז׳ש כתרס אלפיה אני התרת כיינו וניכסו י שמר.יומיות משה נאכסק אל משה לשאול
רשות כתמת רשות אלכים אני שאוכל נשנומ מטרכת כהלכה .הידסמס את *לכן וכי יודפיס אמם את לפן
השמים : בל גליות וסולם כקפה .והנה רמל נמו נאה פס
ו י ל ך ראונן נימי קציר סטים וימצא דודאים . כצאן .ימל זו כגבת ישראל נאה טס כצאן שהוא
’ ״דודאים ,אותיות ״ודאי אדם ,זה היה סרב כרמל לפני גוזד׳ נאלמה ; הן סוד היום גלול לא
שגופות לנן ישכב ממך כלילה ויצא יששכר אדם פת באכן< המקנה רמז הגלות ארוכה סד אבר
הגדול כתורה ששנוסות זמן קנלת התורה ודש יאכן^ כל הפדריס וימקפצו כלבגליות .וגללו את
כן ממיסי רמז פל ממשה מומבי תורה רמזים כ״י ; כאנן .כאכן זה משיס שנא׳ אנן בזמן פית יקרת
וינמס אלריס אל לאה ס״מ סמלה ולמפרט מפלס וימל פאה סס הצאן זה משרת כשנסיס .ויגד יפר,פ
שסמלה נמשלה ומפלה משה צג :שממנה יצא יששכר לרמל ויגד יטקפ גי׳ ככמנים .נרמג כהן גימט׳
שממל כמורה ומקרא שמו יששכר n'pאור זה אסמר.ורמל הימה יפת מואר ויסת מראה.יכמ
קור מורה .נינה לפמיס גגי׳ המורה :לכן י 0כנ מאר גי׳ ומרדכי היהודי ואהמ׳ כמלכי שראה פרו ריר,
גי׳ היא נקנורס סה*כ רמז לאה טמו כקכורס שאסתר יוצאמ ממנו :ויאכפ יטקנ רמז לויי ר נ
ולא רחל .האיך לקא יעקב נ׳ אחיות מס' כמד׳ המלן אס אסמר ולפי שראה אח מרדכי ואסמר
תצסיוס
יא ותורה ויצא עוער יל מ ט
רשנטים וסנד זה כנימין ושפחה זה דינה ואשלפה סלפיוס נשם המסרשי׳ דרמל ולל(ה נולדו ללק
משתי נשים וגר לוין נ רו מתימסי׳ כ״לו ל1מר הלום לרגיד לאדוני נמה יפה כוחי למצוא מן נפירך
ממיללו לוינם שמיות ממש :וילומר לוליו לנן נמכמי ויהי כמו ויהיה רמזים כ״י .טוד צאן ומנר ושפחה .
רנרכנו ם‘ כגללך היינו נחשתי שארמסטרא רנמש צאן שני ואחן צאני .ופכר שנ׳ כנה כפיר סנדיס פל יד
שנחקללם וא״כ צ״ל מה שנרכני ה׳ הוא רק אדוניהם ושפחה שני כפיני שפמה אל יד גנירחס ;
נגללך .ממנטש״ט :ויקס לו ימקנמקל לבנה לח טס לכן גר תי"ט ס לבן ,גי׳ קצ״כ זהו קצ*כ כדחות
ולוז ומימון קשה האיך משה ימקנ תמנולה כוה שנכרתו טל כחודה ; וארבט מאוח איש פמו כמנין
וגם נהושטנות מימם לימקב במקלות בשקתות קש כיח יפקכ אש כיח טשו לקש .וירא יפקכ מאד
המים ומזכיר זכות ימקב נזה מה זכות זה הלא ס״ח אנד ארמי אנד אני .ויירא וייצר לו סירשיי
מיו רמאות נראה נזה וא״ת מל סי המלליך משה ז״ל שמא יהרוג הוא אח אמרים קשה למה ירא
כך יומר קשה כא־ך המלאך למדו למשות הסך הלא הנא להרגך השכם להרגו אלא דאיחא נגמ׳
החסידות אך סיישו הרב מדרש מלהיות להס׳ והי׳ מאן אמרים ר׳ מאיר וירא שמא יהרג אח משו
נכל ימם כצאן המהשרות .המקשרות ס׳ המקרות שיצא ממנו נירון קיסר שיצא ממנו ר׳ מאיר והוא
שלא נהן לנן יטקב אלא צאן כחולות והפקרות ירא שמא יהרוג את ר׳ מאיר שהוא נקרא אמרים
לרמות מ״כ משה נמקלות ליממנ׳ להתאות התשמיש כדחזיל והגר יאשר ינוא מארן רחוקה ,ריח מאיר .
ומן השמים מיה מםיימין לו נאוסן שימקנ פשה מס׳ :וימן הפס לשני ממנוח כנגד יהודא וישראל
אם יבוא פשו ינוא אוהיו׳ אויב : חסידות שלא רצה להניח מאומן הנולדות ני אם
נא מיד ד ת כמן סן ינוא והכני אס הציליני מהמקרו׳ שרמקנן מ״י תיקון כמקלות ולכן נהושמג׳
סל בלם זה המן שניקש להשמיד רנה מיימס וכוס 'ג קנ נמקלו׳ לכן ח״א המקושרו׳
מרוב גי׳ אנרהס ננרימות היינו תחילת ליומן שלא הולידו מדיין נהרוג :אכר לא יספר מרוג
ו שיי .וימן סר כצאן אל טקוד כצאן זה ישראל בזכות אברכם .ומן שם כלילה כהוא ס״ת המן
שממסללי' ומזכירים זנות כטקידה יצחק מי' מקוד שכתוב בו בלילה ההוא נדדה שנת כמלך .מים
ק׳ס שנה .פקודים נקודים ונרודים ד ת מאתים בפסוק מ׳ מינים כנגד ח׳ מלכים שמלכו
כאין ארוס מ׳ מינים ששלח לו מ׳ מיני נהמות שיש פנו ; מד כגל הזה ושדה כמצנה כם מדים שלא
נפנור מנריה ונלטס בן ננו פנר והלך לקללם בכם מום שלא יקרב מהם לפיז לסי שפיו ו סונד׳
יש נהם מ׳ מינים שה להם ולא ידברו ונו׳ כמוהם ונא נין כגל והגצנה ״כמצנה ,גי׳ נלטם ;
יהיה פושיהס .הרי״ח .וימן ניד פנדיו פדר מדר לבדו
ונימי כמן כתוב ני נשנה פדר מדר ,פדר גימס׳ ויעלה
ד ע ל ח יסר,ג ריח וסיח 'JW * V n 16״ i #שאימי מרדכי וריור תשימו היינו שימצא דו מ ממרדכי
נדרו ומונו ודמזיל נטון נדרים אשמו נימי המן ונתוב ריוח והצלה ; ויאבק איש ממו
ונניו קטנים ממיס פייז רכניפו את פצמו לפשו ויאביק גי׳ סט״ן והפלה אבק פדכססיפ ״ויאבק,
מפני שכיה ירא טמא יגרום מחטא כנ׳ קטונתי אומי׳ וי אבק .אבק רניס אבק לס״ר אבק שניסית
מכל המסדיס ומי פוד וישלח יטקנ לרצות את מצות שכאדם דש נפ קדו ״אבק ,נוטר׳ *אומ ״ברית
פשו כי ארצה שפיר שדה אדום ריל שהימה מזכרת ״קידש זה מגין פיז פ״כ לא יטל לו .ו Tא כי לא
ינונ לו ויגפנכף ירכו כיינו דוצאי ירכו הואנניו פון לפני פשו שרימה אומו מ״י שפיר פיזים פל
ידו נכנרכות ופיי מבשיל פרשים אדום נ נ נוי׳ פ*כ פ״כ והוא צולט פל ירכו היינו פל יוצאי יר כו.
נמירא .אלשיך .אל משו גי׳ ״פן יגרום רטא ,ארצה כי כרית פם אלהים ואנשים ותוכל ״שרו^
שפיר ר״ת ״אש .והיה בית יפקנ אש .שדה אדום אותיו׳ מכרי רמז שזונין כדין נ מ שרי .פס
ר״ת אש היינו שישרוף אש שלו כאש השורסת את אלהים ואנשים יבא משפטינו נגד כמלאן המשסק
ורננים נקראו אומות ונצא זכאים :לא אשלמך השדה .פם לכן גרתי ,גרמי אומיו׳ חרי״ג היינו
ומרי״ג מצות שמרתי :וימי לי שור וחמור זה כ׳א ׳׳ברכרני .גי׳ רודה לי נרנת .פ*כ לא יאכלו
ישראל שמממיסין פליכם מצות כמשא שור וחמור .כני ישראל את גיד .גיד אומי׳ ג׳ כיייט ג׳ תשרי י׳
״לי שור ,גי׳ שנולד יוסף .וחמור זה יושכר צאן זה פשלה נפנח ד׳ צום הרניפי היינו י״ז ממת
התורה ויי«לח יול ק ש
פליו.מצא תי :ויחן אנז פני הפיל קבפ חחומין כהסשר גיד הנשה אוחץ' השנה שימעצו כל החעלו׳
לשבח וימן אוחיו׳ וינח .קח לי אנז הילדה קח לי בשנה :יש לי רב ר׳ל אני הפבד ואמה הרב ומה
אוחיו׳ חלקי שחהי׳ לחלקי ״לשכב .אומי׳ שכלב ,כלב שקנה פבד קנה רבו ז״ש כאז הודה לו פשו פל
אחד ישכב בח יפקב .חשקה נפשי ר״ח חן ,חן מצאה הברכוח כלי יקר ;
בפיניו ; “הרבו פלי מאד מסר .גי׳ מרי״ג היינו י ש לי כל גי׳ ח׳ היי» ארן ישראל שהוא ח׳
קבל א׳ט לקיים כל הנזרי׳׳ג מצווח .לאיש אשר פרסה פל ח' פרסה אבא אל אדוני שפירה
פרלה לו פרלה אוחיוח לרפה שסוף לרפה :איש ס״מ אליה לימוח המשיח כשיבא אליה אציגה נא
חרבו ויבאו ס״ח שוו שמפון ולוי שוו לגבורה :״יפקב ממך גי' אלו גריס .אציגה גי׳ זה פובדי׳ אבוא אל
יקום ״מלה "בית אלר״ח יפקבשנ׳ לכו ונפלה מל אדוני שפירה אבוא מ״ו נופי אנסנינוס בן אסוירוס
הר ה׳ ואל ביח אלקי יפקב .ולזרפך אמריך אחן פ׳׳ד המר׳ שני גויס בבפנך זהז אנפנינוס ורבי ,
אח הארן מנין את״ן א״ח שנים סיו בארן כמנין שפירה נוס׳ רמז פד שיהיה ימי המשיח :יפבר
ונושנמס ואח״כ גלו אלא שהקדים הקב״ה שמי שני׳ גא אדני לפני פברו ד ל אווז׳ נא משס אדני
למנין ונושנמם אמן אח גי׳ וגושנמס : יפבר נא לפני שהס רממיס וישאר אווזיו׳ יד שהס
ו ת ל ד רחל ומקש בלידתה ומקש אומיו' קשוח דין ומיז היד אמר הצילני נא מיד פשו .ויאמר פשו
סימן שביום שילדה ממה כן ביום שנולד אציגה נא פמך מן הסס אשר ארזי פשו הוא אדום
משיח נחרבה ירושלים וסימן לחבלי לידה שיהיה אדוס גי' נא והס כחווז הפומאה ויאמר למה זה
לבני בנימין הם בני רחל בגזירת המן :ומאמר לה ר״ל למה לי זה ליל כחוח הפמאה שלו ל^צא חן
המילדח אל מראו ני גם זה לך בן אל מראו היינו בסיני אדוני היינו אני רוצה להפביר יד באוחי' נא
שלא ייראו מגזירת המן כי גס זה לך בן זה מרדכי מן אדני ויהי׳ אדני שלס ואיני מפחד אז מיר משו
שיצא מבנימין :ויבא יפקב אל יצחק אביו ממרא ) מג״ פ( מנחה הוא שלוחה לאדוני לפשו שכינה
קריח הארבס הארבפ ה׳ מיומר לומר שארבס נקרא מנחה וגס הוא אחרנו פ״ד אני והוא ר ושיפה
אמהות שם שסוף שמומיהם ה׳ חוה ברה רבקה נא זשאה׳׳כ קומה ס׳ קדמה פניו שהשכינה קדמה
לאה .רמזים לרנני יואל הלוי : ואזלא בגלוס לכן כנווב גרפ אנד פמך כפפס
קדמא ואזלא שהקב״ה הולך מקודס בגלוח לשמור
וי ^ « ב צאנו בין הזאבים גס לקייס ומלכומו בכל משלה
ו י ש ב יטקב בארץ מגורי אביו מגורי אביו גי׳ מלך מלהים פל גויס אלו ב' פפמיס אמר יפקב
הוא חברון . .ויבב יפקב׳׳ נופר׳ 1יטקב קומה 0׳ חלן מחמלה קדמה פניו ספס אחר
ירצה כלוה בישיבמו קפן פליו בשורת יוסף .במד׳ הכריפהר ושברהו פלסה נפשי לפיכך ה' פפמיס
מנחומא וישב כ״מ שיש צפר אומר וישב פ״ש ונראה קומה 0׳ בחהליס נגד ד׳ גליוח ומלחמוח גוג ומגוג
לכך כתיב וישב בי וישב בס אומיוח שניות לצרוח שיקים ה' ויפשה לממן שמו ויקבץ נדחנו מד׳ כנסו׳
ימקב .י׳ לוזמ ג׳ מדיג׳ ו׳ אוח ב׳ מיוסף ש׳ אוח כ אין וכן במלר׳ שיפקב אמר מהליס בביח לבן .אחי
ב׳ מטשו ב' אומ ג׳ מלנן .מההייצ מלאנציס ז״ל : יהי לך אבר לך בגי׳ זה הברכוח )בפה״ם( ויפקב
כי בן זקנים ר.וא לו .זקיני׳ס היא ל״ו גי׳ או״ר ״נספ יססחה ריח נס< נס נפשה לו שניצל :
נג״ה כי יוסף הי׳ צדיק פליוגאמר ומגזר אומר וכוי ו ^ ב א יפקב שלס .שלס בגופו כלס בממנו שלס
ופ״ד נגה אור .אלה מולדת יפקב יוסף .אומיוח בחורחו בלס נופר׳ שנחאי לבנה מאדים .
נפלמוח של יפקב ככמכמוב יפקב מלא הס ו״ד י”ן שנחאי מכה אלם 3גין< לננה במורה מאדים מכה
רף י׳מ פולה מקס״ו גי׳ ׳משיח נן יוסף .וגימ׳ אדס בממון בשס מו ’נ והדרך מממט כג׳ לבדם
יישורן ,ולא יכלו דגרו לשלום לשלם כחוב חסר רמז הללו פ״כ כמיב ויבא יפקב שלס ״שלס ,נוס׳ שלא
לשלס לו גמול היינו שלומם היה חסר .והנה אנחנו לחפור מאומה .סוד שנמברך מהקנייה לזה .שלא
ממלמיס כו׳ במוך השדה אומיוה נפלמוח של שדה כס למסור מאומה .שיבוא לשכם משלום .פיר שנם .שכס
י״ן ליח 0׳ גי׳ סמאיל ונח״ש כמאמר הזוה״ק מאלמי׳ טפ* מקום שבירח כלים »“ ד המדר׳ שאמרו בני
אלומיס מיחדין שמהן כיינו לנפל אח הס'מ ונמש . יפקב צלולה היחה החביוח ובא שנס ופבר אוחה
והנס קמה אלומתי .קמה אלמחי אוחיוח הקם לי 'שכס .נופי שי»ור.ר כלנו מזוהמחס בסוד וחהי נדחה
לומס
יב משה התורה וישב *w י 7סוט
שפיר אטפ״י שהוא שר גדול ומלכותו מושכת ממיר׳ אמת שגא׳ מפן אמת ליפקנ)מג״ע( יקמה״ צונור׳
מיה״ד שמהפך פליו וישחט כשפיר פזים ופתודין הששיסה מממון רןדשך :רוסים ו טוד שגוא אומו ויוסשו
ישראל לרמוס אותו נרגליהם שנא׳ פל שמל וסמן מסר י׳ רמז שפל ידיהם גהרגו פשרה הרוגי מלכומ:
תדרוך תרמוס יפל ״שחל ״ופחן ר׳׳ת עשו ; הכר גא שמפו גא החלום ר״מ שגה כי שגה אממ הי׳ 5כימ אדוגו
הכמנת כנך הוא .הכר נא כ׳ כמסורה הכא ואידך קודם שכא לכימ הסהר :ר!מה אלממי הרי ה׳
הכר נא למי החותמת והפתילים לפי שרימה את אלומומ נם׳ כי ה׳ סטמים השממוו השנסים ליוסף .
אניו כהכר נא רמתה איתו חמר כהכר נא :ויכירה קמ׳הגוס׳ קח מפשרהאומיומ ק׳ פשרה מ׳ארנפה
היינו צוח וי יכירה :ויקרט ״יפהנ “ שמלותיו"וישם ה׳ ממשה הרי י״נו רמז שהמפלה מפומד וגם
“שק ר׳ת ישיש רוה״ק מרמז׳ אעפ״י שיקרמשמלות־ו גצנה וגם גימנו׳ מ״נו המ״ס ימים של הפומר ג״כ
ישוש לכסוף .ויתאכל פל כנו ימים רכים ר׳ת הייגו נרכמה מפומד ; הכוא גנוא אגי ואמך ואמיך
טכרי״ו זהו שם פ״כ שהוא ויסט ויכא ויט שהוא להשממוומ לך ארצה הכוא מלם של י׳׳ד כמגין הכוא
פ'כ תיכות כל אמת ג׳ אותי׳ והוא רי״ו אותיות הייגו 5נפ סרומ ושכפ שכלי׳ צכא כודאי להשמוומ
שכל זמן שהי׳ כצפר לא שרמה רוה״ק מליו שנא׳ לך .שמר אותיו׳ רשם ,רשס ,ככמכ איזה יום ואיזה
נסתרה דרכי מה׳ שאין השכינה שורה אלא מתוך שפה ואיזה שנה ראה אה שלום אחיך ר״מ ראש
שממה ואח״כ מה כחיכ וממי רוח יפקנ היינו רוה״ק : רמז שטל ידי זה יהיו ראש הוא וזר פו :וישאלהו
אכל שאלה .שאלה מסר כמיכ וכן גני קרח מסר איש גמס׳ מלאך גנריאל מצא .וישאלהו גי׳ המלאך
כתיכ שאין ישראל שוהים כגיהנס אכל גכי אוה״ט שאל .וימצאם כדמן מגין דמן מלכים יצאו ממגו.
כתיב ישונו רשטים לשאולה מלא שהם נידונין ויהנכלו גי׳ נשסה הכלנים כי אמרו נשסה כו
לטולם : הכלכים ;
1ה י ה ככזיכ כלדתה .ככזיכ נוטר׳ כזכות כלתו זכה נפל “החלומות״ אותיו׳ המל מות הנה זה הנה
יהודא כתאומים .כטיניס על הדרך ס״ת תחילת מיתתו .וישמט ראוכן ויצילהו
מלך הקב״ה פשה זאת שיצא ממנה מלך המשיח . מידם ו־צלהו מסר כשיכ לא היתה הצלה גמורה
מה תתן לי כי תכא אלי מ״ה צדיקים ממן לי תת״ן אטם״י שגתכוין לנוונה :ויפשינוו את יוסף את
הי׳ כארץ פד שגלו מת״ן לי שנים מיציאת מצרים כתנתו שכל קנאתם הי׳ נשכיל הכתונת לפיכך
פר רחורכן ורוכן של מלאכים מיהודה היו .פד קרטוה .ויאמר יהודה אל אחיו מה כצט כי נהרג
שלמך שלחך גי׳ משיח מוממך ופתילך ופתילך אומי׳ את אחינו וכסינו את דמו כמד׳ מה כצט מכאן
ומפילך וכן אוחי׳ הפתילים אומי׳ התסילי׳ ; ותלנש שהשננוים היו מתפללים שחרית וערנית פרשו
נגדי אלמנותה גי׳ פה׳׳כ אלף ר״צ והוא קז דניאל : המפרשים כצט נונור׳ נקר צהרים פרכ ואותי׳ שנית
וגם הנה הרה לזניניס ״לזנונים .נוט׳ להניא זרפ של האכומ הם נצט היינו מה תפלה נוכל להתפלל
נניאים וקדושים ״נון ״יהודא ״משיח .והנה תאומים כי נהרג את אחינו וכסינו אח דמו הלוא ע״ז נא׳
כנסנה רמז פל מלך וכהן גדול יצא מ־ס .ותקשור פודך דמים פליך לכו ונמכרנו לישמטאליס כדי
פל ידו שני רמז ליום הכיפורים אם יהי׳ חטאיכם שיהי׳ פכד ולא אמר הקכ׳׳ה כי גר יהי׳ כל זרפך
כשנים כשלג ילבינו ומכפר וכהן גדול לכוש שני : אלא זרפך אפי׳ מקצת זרפך ואנו פטורים מגלות
מה פרצת פליך פרן פרן גי׳ זה משיח .ויוסף ולפי שמהחלום שסיפר להם נראה שהוא יסול
הורד מצרימה ס״ת פדה שפדה את יטקכ• וכל יש המלוכה פ״כ מכרוהו לפנד וננמוסים אין פכד מלך.
לו נתן כידו ס'ת לשונו שבא גכריאל ולמד אותו ט׳ מס׳ :וישכ ראוכן אל הכור וכו׳ ויאמר הילד איננו
לשון טדות ביהוסף שמו בצאתו טל ארן מצדם . ואני אנה אני נא ראה ראוכן שפ״י חטא מכירת
טל נוס׳ ט׳ לשון • כי אם הלחם אשר הוא אוכל יוסף יהרגו פשרה הרוגי מלכות פ״כ אמר אנה
גי׳ הוא אשתו ,יפה תואר ויפה מראה ר״ת ימו״ם אני נא יאני״ נוטר׳ אל נקמת ה׳ .מהרא״י :וישחטו
אבי יתומים ודין אלמנות :אשר הוא טשה ה׳ מצליח שפיר פזים ר״ת טשו נשכיל שיפקכ רימה לאניו
גי׳ שמט ישראל ה׳ אלהינו אמד טיי שקבל כנגדי פזים טל כרכת פשו לכן נאה לו הצרה
עליו טמ״ש הצליח .ותאמר שכבה טמי ר״ת הזאת ורימהו כניו .פוד וישמטו שפיר פזים ר״ת
פשו היינו ממשה משו :אשר יש לו מי ם טשו אין שפיר אלא טשו שנא׳ הן פשו אחי איש
סים
דויוורמ ו^^6ב •w י ל מו ט
״נר ״מדליק ״ימין ״מזווה יהי׳ מכונים יחד מפניסמך p״ nלשוה נפל רשומו; וימלון דלומר וכוי הן
או מסתמך .פור ויהי »ר!ז נוע׳ ויוסף יפן הוא אדוני לא ירע אחי מה נניח וכל אשר יש לו כו׳
יבקש מהמשקה קורם צאחו שנתי© נוס׳ שנתי© אימו נרול כי׳ ולא משך ממנו מאומה כ״א אוחך
נתאחר משופות יצאימו מהמשמר פוד ויהי מקן פו' ואיך אפש׳ הרפי הגדול' ופו' הקושי׳ מסירסמח
שנחים גי׳ נא קן פשר שנים פל י׳ סיפוח שיצא למה הוכרח להאריך פ״כ ומהו הוא הרפה הגדול׳
מן י׳ אצנפומיו ונמיסף לו שנחים כשניל ששם וחירן פ״ז אדמו״ר מרווין ןי' ע פי רש׳׳י ז״ל שיי
מבסמו כבוד ויהי מקן שנחים ימים פי׳ לפי שיוסף שנם הוא לשם שמים נחפונה לזה וימאן פי הפון
הי׳ בטחונו בשר המשקים שאמר נ׳ ימים יצא מניח ינצח נאי מג׳ אוסהים א׳ או שאין ניכלתו להשיג
הסוהר שיזכיר אומו תיכף לפני פרפה לכך נענש סדני פ״י מניפוח ופ״פ כשמשיג ירו לפשוח מסצו
יום לשנה כמו המרגלים שנא׳ יום כשנה וזה סי׳ יצרו מקין< ומכריחו .נ׳ שצרך לפזר מפות ופמה
ויהי מקן שנחים מי גרם השנמים שנמאמר יוסף יעשה נמנם ופושה מצד הממון .ג׳ שהוא אינו נפנד
נניח הסוהר ימים אלו הכי ימים שנפח יוסף נשר פ״כ מושנ נין פך ונין פך אני נזוי ופ״ז השיג
המשקים וז"כ הכתוב נמהלים קוה קוימי אל יוש^ הן אדוני לא ידע אמי מה נניח ואם ארצה
ה׳ ויס אלי וישמע שופמי כלפי יוסף ויעלני מבור להשיג דנר יכול אני לפשות נהימר .ופל יפלו נתן
שאול שהי׳ נתון ככור שהי׳ שאון מנחשים ועקרני׳ נידי ים לי ממון .ואיננו גדול נניח הזה ממני יש
שהשליכוהו אחיו ומסיט היון הוא בית אסירים לי כנוד ואיך אעשה הרפה הגדולה הזאת ומה
ויקם על סלע רגלי שמגיח האסירים יצא למלוך שמאמר לי לפשוח לשם שמים לזה אמר ומפאת'
סלע מלכות וע״כ וימן בפי שיר חדש שיראו רבים לאלהים יומר פונ שאחטא לאליים ויוה״כ ומשונה
ויבטחו בה כי סבר שכנר אבדה מקומו ולא יתקיימו מכפרים .ילקיט פל המתים יקימין נארפא דגליל
חלומותיו ואמר אשרי הגבר אשר שם ה׳ מבטחו נגין דממן זמין מלכא משימא לגלאה נגין דאיהו
ולא פנו! אל רהבים ושנוי כזב שעי״ז נתעכב שמי נמלקא דיום^ דקאים כקיומא דכריח יח ר מכולהו ;
שנים כבית הסוהר רבות עשית אמה ר״ל מהימי׳ ויעזונ נגדו נידה וינס וינס ויצא המיצה פרשו
עשית שנים אמנם נפלאותיך ומחשבותיו אלינו כדי כמפרשים שדמות דיוקנו של אנין ראה ״ויצא״ נוט׳
שיעלה לגדולה מיד .והנה עומד על היאור היינו ויראיוםף צורח אניו פוד דכא הנימה למשוח מלאכתו
עומד בממום העוס״ב שכולו אור והנה עומד פל ואין איש מאנשי הניח .ואין איש נוט׳ ודמות אכיו
היאור מלס מן הקן ומן האומות כמו נבוכדנצר יפקנ נרא׳ אל יוסף שם .הרנ מאזולאי ; ספרי נא לי .
״היאור״ אומיו׳אריה וגבי נבוכדנצר כתיב עלה ארי׳ ספרו נא ר״ת נס כל הפורש מן הטרוהפושים לו גם•
מסבנו : דאמר לו נמלומי והנה גפן לפני ושר האופי׳ אמר
מן היאור פילות 1׳ סרות היינו שבפה והנה אף אר בחלומי מה ראה יוסף לסמור לזה לטונ
היכלי הג״פוז׳ רקיאים בריאת בשר ״בשי״ ולזה לרע אלא שהמ״ש אמר לו גפן ריח גבורסומר
נוס׳ בו שוכן רם היינו הקב״ה ; ומרפנה באמו נביא ושהאו״ס אמר אף אני ר״ת אמס יוסף נאפת
כל זה היה יכול להמרופפה בהם גס הוא באמו אשמ פונדפר לכך סמח לרעה אף אני נחלומי
במצית פשה ואהבת שהוא שקול ככל המורה כולו מלא ו׳ לפי שנא׳ נאף ו' מיט מלאכי סנלס שצף
כמעשה דהלל ; וסנה מן היאור עולות שבע סרוח ^ ף נגף משמית מימה והנה שלשה סלי מורי פל
אמרות רפות מראה זה 1׳ מדורי גהינס עוד שבע ראשי; מן הסל רמו המן אף המן נמלה ״הסל״ גי׳
סרות זה שבפה פממין .פלת שולטות בפולס ״פלמ״ המן :ג׳ הסלים זה ג׳ מלכיות ונסל הפליון זה
גי׳ מ״ק שהעולם מהלכה מ״ק שנה כמנין פלה . אומה הרשפה ; ומלה אומך מלא ו׳ ו׳ מליוח נאמרו
ומרפנה באמו יצאו ממצרים ס״ו ניסן מנין אמ״ו ; בהמן ונ טו לכך מלא ו׳ ; דשב את שר המשקים
שבפס סרוח הסובוח מרומז ז׳ מדורי ג״פ ושבע ר״מ אשם שר^מזיר אשמו ;
סרוח הרפות מרומז פל ז׳ מדורי גיהנם ותאכלנה
הסרות הדקות והרמות את שבע הפרוה יפות מקץ
המראה וכו׳ היינו החלפנו סוב ברע ז׳ מיורי ג״פ ו י ה י מקן שנמים ימים ופרעה סלם נוטר׳ ונחשב
בז׳ מדורי גהינם ומן שפט עשינו פשע :ויקן ׳״סצריק •ינמזלוס•קם יצרינו שנמי״ם ״שמאל
פלפס
מעה התורה ט קין מיער ילקוט
לה״ר לא רגיל על לשונו לא עשה לרעהו רעה ומרספ פרפה הייגו גמאס לגו היצה״ר שהוא המסרימ
לא נשא על קרוכו :אמרי הודיע אלהים אותך • למשות מצוח אכל מה מועיל וישן כינו נינו מח
אמרי היינו יקום עוד אמר הודי״ע גי׳ דניא״ל ויתלום שנית צריך לכוא כגילנול פעם שני לתקן
שסחר לנכוכדנצר החלום :על פיך ישק כל עזי ישי־ן qipהחלומות .ותכלען השכלים וחנלען חסר ה׳
נונו׳ ידע שיר קינהו שור זה יוסף שנקרא שור רמז מל ה׳ מלכיות ככל מדי יון אדום נוג ומנוג :
שנחפחד מיוצרו ולא ננוס אמר יצרו עי״ז 1כה על נער מכרי נער גי׳ שונוה ; הראה את פרעה רמז
פיך ישק כל עמי .על פיך ישק כל עמי אמר אוחיו׳ אמר רד״ו שרם יגאלו ישראל כשנת רייא כמנין
יש״ק הם כת״ר סל ששמר כחיר מצית ,תרי׳ג וז׳ הרא״ה :״ירא פרעה איש נכון ומכם״ ס״ח מנשה
דרכנן .וליוסף ילד שני כניס וגו׳ ״ילד שני כנים כי הוא הי׳ המליץ כיגוחס והי׳ חכם כאכיו ; ועתה ירא
נטרס חכא שנח הרעכ״ גי׳ אסור לו לאדם לשמש פרעה איש נכון ומכם וישתיהו על ארץ מצרים
מעתו כשני ר ע טן :וירא יעקכ כי יש שכר כמצרים שהוא יהי׳ המושל על היצה״ר :השנים הנוינוח
היינו שכר גדול למצרים אורח ישראל י׳ מכית הנאת האלה הכאת מסר ו׳ ״הנאת ,אוהיו׳ אהכח .
וככרר כחיה ואת כל עץ השדה שכר עוד שכר אצל הנוינות כתיכ ותרעינה כאמו וא5צ הרעות לא כתיכ
שעחירין מצרים לשכר את ישראל כמומר ולכינים אחו לשון אמוה כשיש שנים ם־כות יש אמוה ואס לא
בפרך .יש שבר במצרים ויאמר ר״ח ישכו שנאת' לא וכןתמצא כיורם כן אמאכ מה אמר לאש׳ מא*ן אושיעך
ישבו נא עבדיך שב״רגי׳דצ״ך עד״ש באח ׳ב פה*כ המן הגורן או מן היר!כ :וממש את ארץ מצרים חמ״ש
רדו שמ״ה אוחי׳ משה ואותיות השם רמז שהשם נום׳ מודשמיל'שכח שהם מכיאי׳ שונע כעול׳ :
גאל אוחס ע״י משה בסוף רד״ו שנים :הוא המשכיר ו י ט ב הדכר כעיני פרעה מפני כשחלם סרקו
משבי״ר גי׳ תלמוד מנם .וירא יוסף את אמיו כל אכריו וכששחרו יוסף חזרו מיד ;
עה״כגי׳ כחבי״ורא״היוס׳ף כדמז״ל בעשרה שעיים ״ותסעם רומו״ גי׳ לסי כי הופרקו כל אכדו י ״וי»כ
נכנסו כאו״א והוצרכו לכתוב כאו״א אח שמו והראו הדנר כעיני פרעה״ גי׳ כי חזרו אנריו כלם פנימ׳
לי! שף השוערים אח כתבם :וה״ם ל״א הכירה״ו אשר רוח אלהים ס״ח רמם מי שיש כו רוח אלהים
גי׳ והי״א ב»״ל זק״ן מפני שנשתנה שמו לצ״ס כודאי רחמן הוא ; ויאמר פרעה אל יוס qאמרי
ולכושו ללביש מלכיח ולשונו ללשין מצרי ופניו לחתימת הודיע אלהים אותך אח כל זאת אין מכם ונכון
זקן :ויכר ייסף את אמיו והם לא הכרהו כי הם כמוך ״כמוך״ גי׳ “אלהים ,כאשר ישאל איש כדכר אלהי׳.
לא רממו עליו בעת מכירתו אכל הוא הכירם צפנת פענח גי׳ מגלה מסתרים צפנת גי׳ כתר
שרחם עליהם .מרגלים נונו׳ מבני רמל גנבתם על ששמע חרי״ג מצות וזיין דרכנן פענח גי׳" הו א
לארחח ישמעאלים מכרתם :שלמו מכם אמד רמז מן המלוכה״ שראוי לכך מפני שהוא כן מלכים וגי׳
לשליח צבור עם עשרה שהיה י׳ :ואקם האסרו ג״כ סכם מלכים דהיינו שהוא היותר מכם שכמלכי׳
הקהל אוסרים עמכם בחסלס ובצום ; ויבמלו דבריכם ומה קרא שמו ״צפנת פענח״ כי הוא ד ת צעק
האמת אם באמת לשם שמים ולא חנליחו אלא פרעה נפשי חסעם פעמיים ענינים נפלאים חלמתי .
שחיסיפו עוד חיים .אם כנים אח״ם רמז אמ״ת ונהיסך האוחי׳ כך הוא מוף נהר עמדתי פתאום תוכן
אחיכם אמד יאסר זה ירמיהו שנאמר כקחחי אותו נראו פרות צומחות .צווחתי פנורו נסר תמהרו
והיא אסיתבזקי׳ ״יאסר״ גי׳ ירמיה״ו :על כן באה עלינו פותר ענרי נקרא מושה .צילל פנינו נזעף חנהלני
הצרה הזאת .הצרה הזאת ר״ח ה׳ ה׳ היינו צרחן פחאות עת נמלמה חלום .צדקו פחרנותיו נותן
של עשרה הרוגי מלכות :וגם דמו הנה נדרש . תוך סחאים ערמה נכון מכם .חכמתו נועצה עשות
בכל דור ודור נדרש י׳ הרוגי מלכות:שני בני תמית פקידים חנואוח נצכור פקדונות צפונות .צווארו
ר״ח שבח ״וכיום השבת שני כבשים בני״ שנה ס״ת סארחי נלנש חכשינו סנורון עשיתיו נמלך מנכחיו .
מחים מיינו שע״י חילול שבח מתים בני שנה היינו משקה נפשי על פיו חושק תקרא צפנת פענח .עוד
בנים קטנים ; והורדתם את שבחי ביגון שאולה . צפנ״ת פענ״ח צדיק פיפפנו נפש תאווה פונויפר
שאולה מלא ו׳ לומר דוקא ו׳ אבל בשבת לא שאולה . עינה נפשו מינם .צדיק סוחר נכיא חומך פרנס
והרעב כבד בארץ רמז שמעני אינו רואה פני עכרי נכיא מוזה :כל מכירת יוסף והריגת עשרה
גיהנם סרע״ב גי׳ פני גיהנם לא מפני שגיהנם מלוגי מלכות וגלות מצדם היה על שריכר יוסף
ולעב
משה ד<ף]ורה
טיח יל15וט
לגלות .רמזי׳ :ויגשו אל האיש ויגשו לפיוס .ירד ירדנו ורטכ שדם שנא׳ ילחץ טני גטציוי די לו נטניו ;
בתפלה זו הוא תחלת לכל גלות ישראל :כספנו אם ישן משלא ם״ת למסרט חכ״ם אם תטשה
במשקלו אצו הצדיקים שנ׳ צרור הכסף לקח בידו . בחכמה חשלח :הטור לכם אח ס״ח חמ״ד חמר
ונשב אוחו בידינו ונש״ב גי׳ משי״ח שבזכותו יבא אומו :הטוד אביכם מ״י הי״שלכ״ם א״ח רמז משיח
משיח :ואלהי אביכם נתן לכם מטמון זה הטוה׳׳ב שסי׳ מדבר טל משיח לכם אוחיוח מלו הייצו
שהוא טמון וצפון שנא׳ מה רב טובך אשר צפנת מלך המשיח :ויאמר יהודה אל אביו שלח הנטר
ליריא־ך מטמו״ן גי׳ מציא״ה .כספיכם בא אלי זה אמי וצקומה וצלכה רמו שיהודה ובצימיז יהי׳
מטשים טובים .ויוצא אליהם אח שממון רמז כשם מלוכה אמד בירושלים וכשגלו גלו שציהם יחד :
ששמטון יצא מהגלות כן יצאו ישראל מהגלות ; אצכי ״אטרבצו ״מידי ׳׳חביןשנו רמז אמח חותמו של
הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם הבוקר הקב׳׳ה אצכ״י לטרבצ״ו גי׳ ת״י כי ת׳י שצים טמד
של הגלות הדומה ללילה אור לישראל והאנשים בית א׳ והיה בחלין יהודה ובצימין .וחטאתי לך
שלחו •צאו מהגלות המה וחמוריהם זה המשיח כל הימים ל״ך כ״ל הימיים גי׳ בטול״ס הז״ה ולב״א
שהוא טני ורובב »ל החמור המ״ה וחמוריה״ם גי׳ כ׳׳ל הימי״ם טה״כ בגי׳ בטול״ם הב״א :כי טתה
משי״ח טה״כ ־ המ״ה וחייוריה״ם ה״ם יצא״ו ר״ת שבצו זה פטמים .שבצו בתשובה בר״ה וביום הכיסורי׳
הוי׳ שיהי׳ ה׳ שלם ויצאו מהגלות שנא׳ הכל צרתם כי טמה שבגו זה פטמים רמז ב׳ פטמים ישובו
לו צר מה נדבר ומה נצטדק נצטד״ק נוט׳ נקיים לארץ בימי טזרא ובימי משיח כי לולא התמהמגו
צדיקים טהורים דכים קדושים• האלהים מצא טון כמו שצא׳ אם יתמהמה חכה לו כ״י טת״ה שבג״ו ז״ה
טבודיך מצ״א נוט׳ מכירת צדיק אחינו טון טבדיך ס״ת הוי׳ כביכול יחזור טם ישראל זה פ1מים ז״ה
הננו מבדים ס״ת מוכן היינו מוכן ומה׳ יצא שבטים וזה אלי ואנוהו .לולא התמהמהגו לול״א
בסוף כל סדר שבתורה לא נכתב סכום התיבות ובט׳ אותי׳ אלול התמהמהנו לחזור ־ מטט צרי ומטס דבש
מקץ נכתב סכום התיבות אנפיס כ״ה לפי שבס׳ דב״ש צום׳ שם בן ד׳ .מט״ט צר״י גי׳ שמ״ט נשאר
מקץ חל להיות חנוכה ומדיקין בו ח׳ נרות ושמונה ט׳ הוא ש׳ הגי״ן אשר יש בם׳ לומר שהשכינה שור׳
פטמיס נר גי׳ אלפיס וכ״ה רומז שבכ״ה בכסליו בשפה שישראל קורין ק״ש ומתפללים :וכס^ משנה
מתחילין שמונת ימי חנוכה .מהה״צ ר׳ צבי אלימלך רמז לשנים מקרא ואחד תרגום ואין כסף אלא
זצ״ל : תורה שנאמ׳אם תבקשנה ככסף וכמטמונים ,ד״א
כסף משנה זה הלוחות כי ב״פ נימנה הלוחות ו״כסף
ויג ש היכסף ו׳ של וכסף רמו טל ו׳ סדרי משנה ה׳ של
ר י ג ש אליו יהודה ש ״ת שוה שהיה יהודה ויוסף הכסף רמז טל ה׳ חומשי תורה קמו בידכם
שויס זה מלך וזה מלך ־ טוד ויג״ש אלי״ו כטנין שנא׳ ויקח בידו שני לוחות אבנים :ואי .שדי
יהוד״ה גימט׳ כב״א להלח״ס ט״ם יוס״ף טוד גי׳ יתן לכם רחמים לפני האיש האיש זה הקב״ה שנא׳
בצכנ״ס לפייס״ו כדחז״ל שניגש לפיוס ולמלחמה כי וישלח לכם את אחיכם אלו י׳ ה׳ איש מלחמה
כמוך כפרטה ס״ת יכ״ה שרצה להכות ולהרוג את השבטים ואח בנימין זה גלות יהודה ובנימין
ויגש אליו יהודה ר׳ח אי״ו יוסף ואח סרטה שכלתי שכלתי שצי חורבנות שכלת״י אותיות
אברהס יצחק ויטקב .ויגש ר״ת וירא יהודה גלות שכל ת״י מ״י שנים טמד
שכינה .ויאמר בי אדוני שמלכי ב״ד יגאל השכינה ו א ל שדי יתן לכם רחמים .אל שדי גי׳ משה יתן
ידבר צא גי׳ מרכב״ה .פבדך דבר “דבר״ נוט׳ דוד לכם רחמים היינו יתפלל טליכם לפני האיש
ברגל רביטי ,ויגש אליו יהודה ויאמר ס״ת השו״ר . זה הקב״ה שצא׳ ה׳ איש מלחמה .ושלח לכם גיט׳
אדוני ידבר נא ס״ת ארי .ונפשו קשורה בנפשו . משיח בן דו ד .א ח אחיכם אלו י׳ שבטים ואח
קשורה גי׳ חור״ה שהי׳ מלמדו חורה .וחטאתי לאבי בנימין זו גלות ספרד וצרפת יהודה ובנימין ואז
כ״ל הימי״ס גי׳ פולס הבא לסי שיטקב ידט שאס לא אשכל מוד ויהי׳ הגאולה שלימה .האריזיל .אל
מת א׳ מבניו בחיו שלא יבא לטוה״ב והנסר יטל שדי יחן לבם רחמים ר׳ית ישראל כשצ״א הנה לא
טם אחיו רמז יטל מם הגלות לטתיד טם י׳ השבטים ינום ולא ישן שומר ישראל .וירדו מצרימה וירד״ו
כי ״איך "אפלה •אל ״אבי ר״ת ד׳ אלסין כנגד ד׳ אותי׳ ו׳י רד״ו שנים בגלות ויר ח ירידה שירדו
מלכיות
התורה וייג? 8ו שער ילפוט
פ'כ מסי מורי אני ולל׳׳ה פי׳ והקנאה ניניהם עד מלכיות שיפלה יהודה מתוכן גס כלמין יפלה וי&ודה
שיכוא משיח מס קנאה הי׳ לאפרים אלא הסירש לא יפלה כלא כגימין wכוגת איך אפלה ל(ל שני
דכתינ אפרים ומנשה כראונן ושמעון יהי׳ לי נמצא ו מ פ ר אימו אתי :ויקרא הוציאו כל איש מפלי
אפרים ראונן ומנשה שמעון ,וראוכןאמר אל תשפכו שגס הוא היה ככלל התרס שלא לגלות שמכרהו
דם השליכו אותו לכור ו כדני דגרמי פסור פ״כ ולפייו יתיישנ מה שהניס כ״כ ארו נצפר ולא הוריפו
רצה אפרים שהגואל יהי׳ מכניו אכל דיני דגרמי משלומו .וישימני לאנ לפרפה כו' ומושל ככל ארן
אעפ״י שסנוור מדיני אדם אכל מיינ כדיני שמיס מצרים כה אמר כנך יו qoשמני אלהים לאדון כו'
פ״כ לא יפיס דעתו פד שיראה שמשיח כ׳׳י ימות ולא ופר מושל • ויגידו לו לאמר וכי הוא מושל כוי
ואו יתפייס ע״כ .אל תרגוו נדרך פדש״י ו״ל אל סי' גאון א׳ מקודם סיפר להם יוסף דפרים כהויה
תתעסקו כרכר הלכה שלא תרגוו פליכס הדרך אמ״כ נתישכ שאם יאמרו לאכיו שקרא פצמו מושל
וקשה וכי אפשר שיוסף כצדק יצוום שלא למגרס לא יאמין פ״כ נתחכם וצוה להם לאמר לאכיו אדון
הרי אמרו ו״ל שנים שהיו מהלכין נדרך ואין ניניה׳ ולא מושל כי לה' המלוכה ומושל נגוים והם אמרו
ד ת כו׳ ותירן מורי וקני הק׳ וליה מדנתינ וישלח לו וכי הוא מושל פ״כ ויפג לכו כי לא האמין להם
את אחיו וילכו הלך ללוותם י ופ״ד שאמרו ויל אל ואמ׳׳כ כשראו כך וידכרו את כל דכרי יוסף היינו
יספור אדם ממכירו אלא מתוך דנר הלכה כמו שצוה להם לומר לו אדון ולא מו של .פי
ואמרו מהו הלכה הלכה פסוקה יחיד ורכים הלכה המדכר אליכם גיי כפגל״ה פרופ״ה .ניפול פל
כרכים ור״ת שלו יוה״ך והוא שם של שמירה לכן צוארי כנימין ויכך וה כיהמ״ק שהי כמלקו ועמיד
משש יוסף שמא יוסיפו פוד למשוא כאמרם שהלכי למרוכ צואריי ננימי״ן גי׳ רו מקד״ש .ויח״ן לה״ם
כמותם שהם הרכים נגדו והם דנו אותו שמייג צרה לדרך סית המן שפמידין לאכול כמדכר שנא׳ צדה
מימה מכמה ספמים ויוסף הוא היחיד שהלכה שלס להם לשוכפ׳י וה המן :וינשק לכל אמיו ויגך
כמותו כדמו״ל כי כן וקונים הוא לו שמסר לו כל פליהס פל פשרת השכפיס שפתידין לגלות .
מה שלמד משם ופכר שהלכה כמותו ככל מקום אל מרנוו כדרך .מרגוו גי׳ המור״ה היינו
לו״א אל חרגוו נדרך שלא חרגו עליכם הדרך כי בדכר הלכה .וירא את הפגלות אל מפסקו
כל הדרכים כחוקת סכנה ויש כח נמדה׳׳ד לסק אשר שנס יו סף .הסגלות 0׳ מצוינת רמו״שכפרכמ
הדרך לפניהם .ותמי רוח יפקנ אניהם ט מקודם פגלה פרופה פירש מאכיו ; וממי רוס יפקכ אכיה®
מת רוחו של יפקכ ואמיכ הי׳ תחיית המתים כרומו וחמ״י רו״ס פ0״כ גי׳ הויא רו״ח הקד״ש :וממי
של יפקכ ואינו כדין שימוח פוד פ״כ אמרו ו״ל רוח יפקכ אניהס ויגידו לו לאמר דגדו ח״י כי לא
יפקנ אנינו לא מת ולא מת אלא סלק הגופני הגידו לו פד שהמירו כמרס שעשו כפשרה .כאופן
מצד נפש ישראל כש״נ ויקרכו ימי ישראל למוח כי אמר שמני אלהיס לאדון היינו פשימי אלהים לאדון
יעקכ הקנ״ה קרא לו שמו שנא׳ ויקרא שמו יפקנ . פל כל מצרים כי מקודם לא אכו לשמופ את שס
תלפיות . אלהי® .שמני ילהים לאדון ר״ת אש*ל שנוטת
אשל אכרהם עלה לגדולה כמ״ש כווה״ק וינס
ו י ו ס ף ישיח ידו פל עיניך לסחמם שהיו סחוחים המוצה כופות אנרר.ם שנא׳ נו ויוצא אותו הרוצה .
י כראותו השכינה ונפשו קדושים לכך לא נשאיים מפו״כ פה״כגי׳ וו״ה הו״א יי״ן י ש׳׳ן'ין י 3ן גי׳
יגע נהם אמר רק יוסף שהי׳ ידיו קדושים שלא נגע נס״ש שממיה הנפש וגס כי מיה נפשי ולא נמגאל גפת
כאשת סופיפר כי כל מקום שאמה מוצא גדר נגס .תנמומא ויגש אליו יהודה וש״ה וסרה קנאת
פרוס 0Lאמה מוצא קדושה )ווה״ק( * ויכך פל אפרים כנגד מי אמר ישפי׳ פסוק וה לא אמרו
צואריו 1יפקכ קרא ק“ש ואמר נשכמל״ו ויל׳׳ד למה אלא כנגד יהודה ויוסף דאיר שמואל כר נממן
כמר יפקנ לומר נשכמל׳׳ו לסי שתמצא אלו התיכו׳ א״ר יצמק נשפה שהי׳ יהודה ויוסף מתוכמין וה
משמשים לכשם נססוקים היינו נכמוכ ואשניסך פ’ ! אמרו מה״ש ול׳ו נואו נרד למסה ונראה
״כה׳ אלהי רשמים כרי ב׳ אשרי הסם ’שה׳אלהיו שור וארי מנגסין וא״ו .כנוהג שכפולם שור ממירא
כרי ש׳ ומי גוי גדול כז׳'כ ה׳ אלהינו הרי כ׳ ויפן מפני ארי ומכשיו כור וארי מנגמין ופומדין והקנא׳
לכן וכחואל ויאמרו “מה׳ יצא הדכר הרי מ׳ למפן כיניסן פד שיגוא משיח לפיכך וסרה קנאת אסרי׳
חדק
חתזרד.
הרוגי מלטה שמסרו פצמם פל קלוש השם ממורת ווי מ ט ״לה׳ האיז הרי ל' ״זה' הכה כל ככור הד
י' השכסיסור״טהי׳נמקום השטצס צשמות יקרות ו׳ ו טון שראה יפקג שאלו סאומי׳ מטניס לסל
וזהו ומולדתך אשר הולדת אמריהם כנר ומ״מ ה׳ מ״כ נמר אלו האותיות )תלפיות נשם מצסם
יהיו אמריהם לך יהיו וזהו ציונה צפורק של ליון אשכמי( .אמותההספם כשנאו נגיי ואמרו לי
ראשוצי׳הייצו הי׳ ספות של הי׳ הרוגי מלכו׳ מכריסן יו סן מת אמרתי שאמות נ' ספמים פכשו שראיתיך
של אחרורם אשר הורתם ולידמם פ״י אשה ; ואציי מי מנושר אצי שלא אמות אלא פכשו נלנד לו״א
ננא״י מסדין מתיה סליי רמיל גי׳ איין אש״הממ״ס אמותה הפסה .ואלה שמות נצי ישראל הנאיס .
אל״א ס״ל כפליה .וירא ישראל את נצי יוסן< ראה שמות נצי ישראל הנאים ר״ת שניה זו גלות ראשוצה .
ירנפם ואמאנ יוצאים מהם פ׳כ אמר קמם צא אלי ונ ל דן משים • משים צוס׳ מנוכה שמאל ,ימין
ואנרכם קמים אומיו׳ ממק רמז פנירה מכנס מצוה ממזה כי מדש סכת ממימס לדן פיין נצי יששכר .
ואין פנירה מכנה מורס :וירא ישראל אה נצי משיים אותיו׳ משי״משנא משנס דן.ונהמדש הזה
יוסן< וכז׳ סר קמס צא אלי ואנרכס סירש״י ויל מת אכרהם אניצו פיה .סנ״ת טס׳ תקנר נשכה
נקש לנרכם וצסתלקה ממצו שכיצה לפי שפתידה סונה שנרך הקניה וכן הנסימ לו שיפשה ציסים
ירנפם ואמאנ לצאת מאפרים ויהוא ונציו ממצשה לישראל נמודש הזה .האריז״ל.טוד חשים גי' צחש
ויאמר מי אלה מהיכן יצאו אלה שאיצם ראףם יהי דן צמש פלי דרך :ואת יהודה שלמ לפציו ר*מ
לנרכה והקושי׳ מפרסמת הלא כמינ וטיצי ישראל שילו זה משימ שיצא מיהודה וסמיד לשלמן לפציו .
ישראל כנדו מזוקן ולא יוכל לראות ולמה כמינ לגוי נ אין נאט ר ת ככל רמז טל גלות ננל :
וירא ישראל ואמיל וירא נרוה״ק למה מקודם אמר ושמתם שרי מקצה .ושמתם נ׳ כמסורה הכא
מי אלה כאיצן ראוין לנרכה ואמ״כ אמר קמם צא ואידך ושמתם כארון רמז ששמו השנסים כארוצות
אלי ואנרכם וסי׳ כרנ נטל טמק נרכה כי כל כשיצאו ממצרים כמו שצא׳ טוסז< וישם כארון
כוצת הנרכה שאצו מנרכין נא״י אלהיט מזכירים נמצרים :הא לכם זרט היא לנים אותיו׳ מלאכה
ה׳ רחמים אלהיט דין הכווצה שצככך מדין לרחמים שיהיה המלאכה לפשומה ; למק פד היום הזה למק
כי אלהיס גי׳ רטנט והוי״ה למטלה מהסנט הוא אופיו׳ סלק לחלק נמלקיס האלה :וכאדמה לא משם
מטניט הסנט וניד ה׳ לשצות דין הסנט לרחמים צוט׳ וה אדם לא משים והאדמה אומי׳
גמורים זה צקרא תוספת נרכה זה שאמר ימרו מדנר שקר מריק הייצו ט״ז לא הייצו פוכר נלאו
פתה ידפמי ני גדול ה׳ מכל אלהים לכן סוד מרמק הייצו אפי׳ לשמוט שקר כש״צ נס׳ והיה אם
הנרכה הוא למכר שצי השמית ששציהם ימד טולים שמוט ששקר טרם שממה כאדמה :
יניק טס׳ ימוד נרכס קדושה שהם ג׳ קוין קו
המסד קו הדין קו הרחמים כזכות ג׳ אנות שמדמם
ויחי
מסד דין ורחמים וצטשה ייה מלא אותיו׳ אלהים ו ע ש י ת פמדי מסד ואמת אמית מס׳ ארון
וכאשר מטאו ישראל נסגל ואמרו אלה אלהיך מסה מכריכין .וישמחו ישראל טל ראש
ישראל הפרידו נין אלה למי כי מי אלה אותיות המטה וישממיו גימ׳ מודי״ם פ״ל הנשורה טונ״ס
אלהיס לכן הפך להם הקניה מאלה לאלה פם האומיות• טל ראש כמסה המטה קרי זה
וזהו כהים אמרתי אלהים אמם אכן נשכיל י ראונן שהיה ראש המטות לי שראל':אל שדי צרא׳
שהפרדמם אלהים ואמרתם אלה כאדם חמומון פי׳ אלי רית ארי׳ שור צשר אדם .וצחמיך לקהל פמים
אמרתי שאמם ממכרים מי פם אלה ואז הייתם סית מלך .ליי ה״ם אומי׳ מילה• אפרים ומצשה גי׳
נכלל כרכה שצאמר ה' נאור פצי מלך נרכה כמו ראונן ושממון טה״ה :ומולדר-ך אנר הולדת אמרירם
שאצו ממסללים נרכצו אניצו כולנו כאסד נאור לא מצינו שצולדו ליוס qנצים יומר וא״א להיות
פציך אכן סמה כמטאמם ורסרדמם נין »י לילה דנרי הצניא נטלין וגב כליל אשר יולדו לך והם
ואלס נמרפך לאלה שהיא סוד הקללה והארור אמריהם ל״ל הליל ר ר ד כן ימסרש ר מגיס לט
שצמקלל אדהיר י נהנה הצחש זה אכן כאדם שיוכף הי׳ ראוי להוליד י' נ כנסים כמו יסקנ שג׳
מרומון וזה הי׳ מטא ירנפס נ״צ שפשה סגלי אלה מולדות י»קנ יוכף אך שיצאו מנין צסורצי
זהנ ואמר אלה אלהיך ישראל שהפריש נין אלה יייו יוד טיפין וצא׳ ויפוזו זרופיי ידיו ונאו ני׳
למי
טו מ שה ד-תורד• ויחי
למי לפיכך נשכא יוס^ טם בניו ליטקכ לגרכם ראה שלא ראה קרי למולם :אל מומר אומי׳ מורת אל
ברוה׳ר! שיצא מהם ירבטם בן נבט שהטריד מי מאלה אל יהי׳ חורת רטולה מורת המטאת כלומר הכהוג׳
והוא בכלל ארור ואינו בכלל ברוך ט״כ אמר מי בשביל זה החטא :כלי ממס מכרמיהם .כלי ממס גי׳ זה
אלה שאינם ראוים לברכה והשיב יוסף לאביו בני יוכף.מכרומיהם שמכרו אומו .כ״י באס״ם הרג״ו אי״ש
הם אשר נתן לי אלהים בזה ד ל אלהים כזה טדיין גי׳ זהו שכם בן ממור :ברצונם פקרו שור ר״ח
לא הפרידו אלהים בזה אלי ואנוהו לכן טלזה הם פשב זהו וימרו את כבודו בתבנית שור אוכל פש׳ב
במי׳ אל ביחודו ואז אמר קמם צא אלי לשון אלי ר׳ת שבטה טשר בתמוז .סוד טרב שבת במנחה .
טוד בלטם שמום טין .פוד סם שצי בציו :גור ואברכם יברכם בשם אלהים כש״צ ישימך אלהיס ׳ ׳
אריה יהודה גי׳ בדו״ד ושלמ׳׳ה בנ״ו .גו״ר ארי׳׳ה טכ׳ל:
ה מ ל ^ לז ד כגואל אווזי מכל ש״יז כליל ,מ ליו גימ׳ משי״ח ב״ן רו״ד .גור אדה יהודה ר״מ גי׳
שהוא כליל אש גבריאל .וידגו לרוב דוד • אריה גי׳ חבקוק הנביא .סוד לס׳ כפסוק י
בקרב הארן .וידגו בא״לז ב״ש גי׳ לז״ק היינו בכל אריה שאג מי לא ירא ארי״ה נוטרק׳ אלול ר׳ה
הטולס שהוא מהלך לז״ק שנה .וירא יוסף כי יוה׳כ הושפנא רבה היינו בד׳ זמנים האלו מי לא
ישילז אביו יד ימינו טל ראש אפרים וירט בטיניו .יירא לחזור במשובה .וארי׳ גי׳ גבורה היינו מי
אפרים וירט בטיניו רמז והוא ירנטם :גם הוא מי לא יפחד ממגבורת הדינים כי מלך במשפט
יסמוד ארץ ואז אומרים המלך כמשפט המלך הקדוש יהיה לטם וגם הוא יגדל ם“ פ גימ׳ גלטון כי יצא
אמרו במדרש אני לדודי ודודי לי ד ת אלול וסיח ממנשה ומולם אמיו יקטן יגדל ממנו זה יהושט .
וזרט״ו יהי״ה מל״א גימ׳ יהושיט :ממנו וזרטו יהיה דלת יודין שהם ארבטים יום מר׳׳ח אלול פד אחר
מלא הגוים גי׳ זה משיח בן יוסף :האפפו ואגיד׳ יוה״כ ואמצס כתיבות נוד״ד שאז הקב״ה נודד
לכם אשר יקרא אסכס באמרילז הימים פירשיז״ל מכסא דין לכסא רחמי׳ ומקבל מפלת ישראל ותשובתם .
מטרף בני טלימ זה דניאל שטלה מגוף אריות וחבקוק בקש לגלולו להם הק! ונסלזלקה הימנו שכינה וק״ק
למה נסלזלקה בכינה היה לו להשיילז לצוולז טליו טמו ששניהם משבט יהודה ; וממקק מבין רגליו
שלא לגלול! אלא לפי שאמר באפריל! הימים כוונלזו מחקק גי׳ רמ׳יח זה תלמודי חכמים המפרשים רמ׳ח
לגלוס כקץ בטסה ורנה דז״ל לא זכו בטסה ולפי מצות פשה :טד כי יב״א שיל״ה גי׳ משי״ח :שיל״ס
גי׳ משה כיינו הגואל הראשון הוא הגואל האחרון שמפס שישראל לא יזכו ט״כ נסתלקה ממנו שכינה .
סוד נוס׳ שיל׳׳ה הגואל שהי׳ יהי לפתיד : יקרא אסכם באמריס ס״ס אמס הוא הקץ שנקרא
ו ב ד ם טנבים רמז שמקדשין טל היין בשבת אמל! שנאמר דניאל י׳ אבל אגיד לך את כרשום
ובדם גי׳ בן כי בן שבתות בשנה מפוברמ ; בכסב אמס .הקבצו ושמטו סיבת ושמט״ו ראשה ו׳
וסופה ו׳ ואמצטה שמט ראה יטקב שנשלם ממנו ראש הפסוקים של ברכת יהודה .אמה ,גור אדה,
הקץ אמר לבניו שמא יש 3כם פסולת אמרו לו שמט לא יסור שבט ,אסרי לגפן ,ר״מ אגל׳א אתה גור לא
ישר^ והוא השיב בשכמל ו שכם ששה סיבות ; אוסרי ובשביל שהי׳ מלך וגבור נתברך בברכת ס׳ ;
הקבצו ושמטו דמז״ל בקש לגלות להם הקץ לסי שלא ולשרקה גני אמנו שורקה גי׳ מורה אשרקה צוט׳
נמצא אומי׳ ח״ט בשמוסם ואמר יטן שאין מטא איכה שיר משירים רומ קהלת ממגילה .צ»!לי
ביניהם בודאי הם ראוים לגלות לכם הקץ ואמ״ל א״ילה ש״לומה מ״נומן ר*מ אשה שהיה לו הרבה בנוח .
הקב״ה בדוק שגם אומי׳ קץ לא נמצא בכם וזהו אילה אומיו׳ אליה שיבוא מיש מהר; בן פורם יוסף
אין ב״ד בא אלא בדור שכלו חייב שבכולם יהי׳ פורת אומיו׳פומר ואופיו׳ פרות שפתר טל הפרומ.
מטא או בדור שכולו זכאי שכולם יהיו קץ הכוונה בן סורת טלי טין שהפלה פ׳ נציצות וזה סוד לקיטת
הכסף בלקט יוסף .כאר״י ז״ל : גדור שכולו חייב שידט בל אדם בטצמו שכוא מייב
שלים ורחם .שדים ורחם גי׳ כח היצר ברכת ומלא חטאים או שיהי׳ כלו זכאי פי׳ שרואה א״ט
הרטשדחה יצרו .שדיסנוט׳ שמאל דוח׳ חוטא לנד וכל הדור בטיניו כולו זכאי מורי זקני ז׳ל .
אשר יקרא אחכם נארריח כימים בדרך מקרה ימין מקרבת .כדמז׳ל שאשה תינוק ויצר שמאל דוח׳
וימין מקרבת .ברכות שדים ורסס .שדים נוס׳ משה שכאו״א ישב טל טבול תו בהיסח הדפת ופמאום יבוא
משיח .בשם הגיש״ט :כח״י וראשיית אונ״י גימט׳ יהושס דוד שלמה שאלו הל׳ מקנו ד׳ ברכונסימשס
מ ^ 8ז ה ד״תורד. ויחי י?ג ר יי ל סוינג
מיקן ברכת האיץ .משה חיקן ברכס ה{ן בש»ס מ״ת .לזה אומרים פשע עבדי אלהי אביך :אלהי אביך
דוד תיקן פל ירושלים ועל מלכות כיס דוד שלמה נוסי אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא
מיקן סל הכיס כגדול והקדוש הזה .מס׳ .ויצוו מה״ר יצחק אבד״ק קמשניב ; וילכו גם אחיו ויפלו
אל יוסף לאמר דרז״ל סרס כס לושר ולוסרים ולמה לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים וזה נקרא תשובת
לא מחל להם יוסף וכבר אמרו אנא שא נא והיא המשקל בכרי שהמחילה יהי' להם לכפרה ;
כשביל ב׳ דברים הא׳ שלא אמרו שמעצמן הס ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו פ״ש
מבקשים אלא אביך צוה וסוד שהמבקש מחילה צריך אחיהם יקראו בנסלתם .לא מצינו שנולדו ליוסף בניס
לכקש כעצמו והם שלחו מ״י שליח והלכתא נרוי יותר וא״א להיות שיהיו דברי הצדיק והנביא בסלין וגם
ושבועה מסירין לו בשניו ושלא בפניו אבל אונאת הל״ל אשר יולדו לך וגם אחריהם הל״ל אחרי כן מפרש
דברים וממון פד שירצה .ויבך יוסף בדברם אליו המג״ע לפי שיוסף היה עתיד להוליד י״ב שבסיס
למה בכה שחשדו אותו שישנומס יוסף כשנ״א לו כמו יעקב כש״נ אלה מולדות יעקב יוסף אך שיצאו
יוסמגו יוסף וכתיב לא תקום ולא סמור וכן כ״ג מבין צפרני ידיו י' סיפין שני ויפוזי זרופי ידיו
הוא עורש ובוכיז והס פורשים ובוכים סל שחשדוהו ובאו ביי הרוגי מלכות שמסרו נפשם פל קה״ש
במינוח שמא איןבו .אנא שא נא סכע אחיך עבדי תמורות י׳ השבסים ור״ע היה במקום השכינה
אלהי אביך וגוי כי יוסף נקרא שור והוא שור כ״כ נשמות יקרות זהו ומולדסך אשר הולדה כבר
במרכבה והאחים פגמו במרכבה בבחינת שור וזכו ומ״מ יהיו אחרירם לך יהיו זהו סובה צסרנו של
נוס׳ אריא ארי' נשר אדם .ש״א ניא נוס׳ שור ארי׳ ראשולם היינו הי׳ סיסות שהמה י׳ הריגי מלכו׳
מכרסן של אחרונים אשר הורתם ולידתם פל ידי נשר אדם ואל תכפוס מ״ז כי אצחנוגרמנוכלזהכי
אשה : לולא לא מכרנו אותך לא היי לך נסיון באשת
•וסיפר ופיי כנסיון זכית להיות שור במרכבה
שמות
שהיו ישראל מצדנים שם היינו בשמם של לשון ו ^ ל ה כמ 1ת בני ינראל כבא־ם .כבאים נוסרי׳
כקודש ושבח ומילה והאות וירסז סל ששה דברים הוא בבל אדום יון מדי .ניצרימה גיגיס׳
שהיו מצוירם בכם שבת מילה ושעבוד ולא שינו שבינה רמז כ״מ שגלו שנינה סמהם פ׳ד וארד
לשונם ובחורף השפבוד היה להם נביאים ובשביל להצילו ואלה שמות בני ישראל הנאים ר״ת
זה מתימסיס צי לישראל אביר.ם כי הם זרע בירך שכיה ,ישראל נוסריקון אל שדי ימן לכם רחמים
ה׳ בני ישראל .ואלה שמות מי ישראל הבאים ם״ת ט כשכיס צריכים רחמים כמשנ׳א ויתנם
חהלים .מצרימה את יעקב איש וביתו ס״ח תשובה לרחמים לפני פוכירם .ואלה מכפרו מ״ב ונפסוק
רמז שפ״י תכלים זונה לתשובה ותהצים אבות יש כו י׳א מ־כות פולה יחד ג״ן כמנין ג׳ן כרשיו׳
תקנהו בן איתא גמד״ר שיעקב כבית לבן אמר שבחורה ואלה נמומ נוס׳ וחייג אדם לסבור כפרשה
תכליס .את יסקב איש ם״ת שבת בזכות שבת שנים מקרא ואחד תרגום וחז הוא מוכן לגן .שמות
נכנס הקב״ה עם ישראל שגא׳ את יפקב איש ,איש בני דית וסית שבת יקיימו .ישראל הנאיס רית וסית
זה כקג״ה.ציוני .מצך מצרים גי׳ כור הברזל ; ויקם מילה .שמות נוכריקן שבת מילה ושעבוד הוציאם
מצך חדש אשר לא ידע את יוסף חדש שנחמזשו היינו קודם כת׳ שנה שנגזר סליהם ואלה שמות
גזירותיו שלא ימולו יד׳פמה״כגימסרי׳ מילה .עוד בני ישראל ם*ת תהייל לרמז שלבסוף תהול חורם
אשר לא ידס שמכרו אוחו לסבר כי אילו היה יודס אור הגאולה כשביל ואנה שמות היינו שלא שינו
לא היה צריך רתמכמוס לשפבלם לסגדים כי כל שסם ושמרו שבס ומילה .ויכם באוון בנוצרים וסמיך
כמידות גמלו מון ממדה כנגר מידה .י״ד ; ליה ואלס שמות מכאן שפושין מצבות וכותבין שס
אל עמו הנה פס בני ישראל רב וסצוס ויאמר כמת סל קברו .רמזים לרבינו יואל הלוי .ואלה שמות
ממנו ,ממנו היינו מסקכ׳׳ס שאמיס וגזל •מלא ויו ומצוינת ע׳ד ויהי שם לגוי מלמד
פליסס
ט1 שומוה התויי׳ wזמות ^8 ילקוט
: הרי א״ך ו׳ ו Tבר א׳ אלה הדברים פליסם ופנו אותם מ׳ שנה *ס״ה ה5דקים שבהם
ל י א מ ר אלר\ם אל משה אהי׳ אשר אהיה קשה מבפלים טירת ה׳ לכך ופלה מן האת פפ״כ כביכול .
הלא שמותיו פ׳ ולא נגלה אליו אלא כלי יקר .הבה נתתכמה לו לא נדונם אלא במים
בשם אהיה לפי שר׳׳ח של ממשה חומשי מורה גי׳ בשביל שהקב״ה נוהג רק מדה כמידה וכבר נשבפ
אהיה היינו בראשית ואלה ויקרא וידבר אלה ר*מ שלא להביא פוד מבול וא״ת שידין אומנו במרב מל
טולה כ״א ור״ת של אברהם יצחק יפקב פולה כ״א שטרו אם בן הוא והמיתן אומו או בשאר סרפניו׳
גי»׳ אהי׳ וסו״ת של בראשית ואלס ויקרא וידבר לוה אמר נ״כ הבה נחחכמה לטור פל המילדות
אלה גימט׳ תורה וגימ׳ יראת זהו ראשית מכמה שהם ימשו ואת ולא אנחנו ואין שליח לדבר פבירה .
יראת ה׳ חכמה במילואו גימ׳ מד״ג וגימ׳ במור®. מפרשים .וימררו את חייהם בחמר .בחמר אותיות
ויאמר ה׳ ראה ראיתי אח פני עמי אשר במצרים ברמ״ח היינו שטרו פל המילה שהיא שקולה כ^
ואח צפקחם שמטתי מפני ניגשיו ט ידעתי אח רמיח אברים וכנגד כל רמ״ח מ״פ שבמורה .ויאמר
מכאוביו בפסוק זה כמיב ראיה שמיטה ידיפה מלך מצרים למילדות הפבריות .מילדת מ״ו גיממר׳
להוציא מלב המינים שאומרים שהקב״ה סלק ידיעתו יכבד בת לוי .א׳י וימררו את חייהם לשון רבים
מפולם השפל הזה ואינו משגיח בתחתונים לרוב פוהיז ופוה״ב כי חומר ולבנים מוה״ו .מבודה קשה
גדולתו .אהי׳ אשר אהי׳ נוט׳ אדון הכל יצרת הכל שהיא פ״ז זה מירור טוה״ב .ומרא אומו כי נווב .
אני הי׳ הווה אני יהי׳ אני הוא משה נולד כמנין אומו כי נווב גימנורי׳ שנולד מהול ולכך אומרים
סק״ד ימים היינו לז׳ חדשים וז׳ ימים וכל הנולד פל ברית מילה הודו לה׳ כי נווב .כי נווס אמרה ראוי
לט׳ חדשי׳ הוא חשבון רט ימים ז״ש ומרא אומו זה לפשות לו נס כי הרי נולד מהול פ״כ
כי טוב שלא נולד לרע ימים.י״ה בשם ש׳ך .למה ותצפנהו ג׳ ירחים .נטר בכה גימט׳ ודא אהרן
גזר פרטה טל הזכרים ולא על הנקבות כדי לזנות הכהן .שאהרן היה בוכה טל הילד שמא יקראהו
עמהם וכל מקום שאמה מוצא זנומאנדרלמוסי׳ בא אסון במים וממוך כך ממלה טליו ומאמר
לפולם והורגת רעים וטובים .שלח נא ביד משלח מילדי הפברי' זה :מן הטבריות ומניק לך ר״ת
ד ל אומי׳ נא מן אדני יתלבש באומיו׳ י׳׳ד מן אדני אומו היינו אות מהול וזהו ומרא אומו כי טוב
יען שנפרד אוחו׳ נא מן אדני בגלות.מג׳׳ט'אשר אפשה הבריח ותצפנהו שלשה ירחים ר״ל שיקבל המורה
בקרבו אשר גימ׳ דצ׳ך טד״ש באח״ב אעשה בקרבו בחודש השלישי וביום השלישי וימנה לישראל המשולשי׳
זה מכות הטשוי לכם במצרים ה׳ מן הפשוי לרמז בני ג׳ אבות כהנים לוים ישראלים מנ״ך ; וימת
טל ה׳ מיני עבודות טוני מירור לסן טבודה קשה מלך מצרים ויאנמו ב״י מן הפבודה ויופקו ומטל
סרך .וממצא פמלק יוצא בר׳ת כי מיוטצי סרטה הי׳ שופמס אל האלהים מן הטבודה זוה״ק כל זמן שנתן
לכל,העבודומ :השליכהו ארצה ויהי לנחש וק׳ למה שררה לשרו של מצרים טל ישראל לא נשמט צטקמם
המחיל הקב״ה להראות למשה אות מנחש דוקא ולא שנא׳ וימת מלך מצרי׳ כו׳ ומטל שוטמם אל האלהי׳.
משאר דבר לומר מה נ»וש הקדמוני הוציא לפז פל בלבת אש .בלבת נוט׳ ב׳ לוחות ב׳ מורות הראה
הקב״ה ונתקלל בפשר קללות כך פרפה אמר מי ה׳ למשה מורה שבכתב ושבט״ס ; מדוע לא יבטר
ה׳ אשר כו׳ ראוי ללקות בעשר קללות .בחיי .שלח הסנה ר״ת מילה שאין אש של גהינם שולט במהול .
נא ביד משלח משלח גימ׳ אהרן הכהן בן עמרם ; אהי׳ אשר אהי׳.אהי׳ פעמים אהי׳ גי׳ אמת ואמת
שלח נא ביד משלח ר״ל שלח נא ביד יהי׳ אותיות חוממו של הקב״ה »״כ משה נוס׳ מי שהי׳ הוא
אדני ור״ל שלח נא פ״י שתשלח לעמיד כדכמיב הנה שיר\׳ והי׳ מוסר נפשו על ישראל באמת פ״כ דוקא
אדני בחזק יבוא וגומר :זה שמי זה זכרי נימס׳ למשה אמר אבל לישראל שעדיין לא זכו ל»דמ אמת
מורה ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה׳ ויבקש המימו כתיב ויאמר כה מאמר לבני ישראל אהי׳ שלחני
רש״י ז*ל שלא מל את אליטזר בנו וק׳ למה נתרשל אליכם ב״ס אהי׳ גי׳ מ״ג זהו צדיקים ילכו נס
משה ממצות מילה על שהשביעו יתרו שבן הראשון ועד ישראל אמר פ״א אהי׳ רמז אך צדיקים יודו
יהי׳ לע״ז • ילקוט דוד בשם הש׳׳ך .וא׳׳ת הלא דרשו לשמך .מו״ר זקני ז״ל אהי' ני׳ אך וכן עולים הר״ת
חז״ל ויגרשום מפני הנדוי שפירש עצמו מת״ן ואין של אברכם יצחק יעקב וכן עולה הר׳ת של חמשה
המנה התנאי הזה ומס׳ ע׳׳ז הש׳׳ח שפירש פצמו חומשי חורה ב׳ בראשית ו׳ ואלה ז׳ ויקרא
»f*M
משף) ז״ייח ^6זמות שפי יילקונו
והמרסונגים במסה אהרן שסד ראו בסיניהם שבלס מפיו של מ דן למין אמרות שלא הרח פין שלא
מסה אהרן את מסות׳ כמו אמ״כ במכות שהודו מכרה לפן התנה ולפן התרשל פד שהתר לו ה5ן'5ה :
ואמרו אצגפ אלהים פל שלא האמינו שמסה אהרן
הוא סן אלא חשבו שהיה מנין ובלחש פשהו מסה וארא
ואמ״כ נהפך לתנין פ״כ אמיל הקביה והמטה אשר ארא ששה פפמיס עליתי אל האמת ואדאו׳
נהפך לנחש מקח בידך להכות את היאור ואם ר\׳ כאל שדי ולא אמרו לי מה שמו ואתה
כמו שחשבו שפשהו משה ס״י לחש כיון שהכה פל תסלח דכרין ואמרו לימה שמו .אכרה ילחא יפר!כ
המים המים אוזר ומבסל הכשו^ וממש כדאי׳ ר״ת נימי אהיה ושו״ת שלהם מקכ כאאכ״ש שד
בסנהדרין בפובדא דזפירא דזבן חמרא פ״ש .צפרדס וזה שגאמר מונה מלאך ה׳ סכיכ ליריאיו ויחלצם
נוס׳ צפור דפה שהרי מסרו פצמם לאש .אצבפ אלהים מלאך גימש' הוייה אדני אמ5פ תימת האמת הם
הוא אצבפ גי׳ אל qהי ויו הי נוס׳ אהו״ה גושפנקא כר״ה ציח פיק גימי פתה היינו בפתה אמישצה קן
דמלכא .ילקוט ראובר בשם כנפי יונה :בא דבר ישראל ואמר מד פתה נמצא כסדר אר\ שלי ממה
אל מלך מצדם מליך מצריים גימ׳ פק״ש שנא׳ פס פמשינ פמו אנפי בצרה שם של אנכי גיכ הולך
פקש ממפל ; באופן אמר וידבר אלהים אל משה בגלות ישראל זה אנכי מגן לך שם אנפי ה׳ מגן
ס״ח למ״ה לרמז שדיבר טמו קשות פל שאמר למה הוא לך פמשנ״א וה׳ סביב לממו זהו חונה מלאך
הרפות לטס הזה )וארא גימ׳ יצחק להורות שבזכו׳ ה׳ סביב ליריאיו ויחלצם .וידבר ה׳ אל משה לאמר
יצחק נג אלו( :ונמתי אומה לכם מורשה ,מורשה השסוק הזה יש בו ה׳ תיבות כנגד החומשי חורה
ולא ירושה לרמז שימותו במדבר ובניהם יירשו את ויש בו י׳ח אותיות כנגד י״ח ברכות שבתסלה ור״ת
האדן .א״י לכם מורשה בירושה נחלת אבות ולא שלו גימ׳ פז שנאמר ראשו כתם פז וס״ת שלו גימ׳
תצטרכו לזכותם כי הוא ירושה וזכותכם יהי׳ שמור תהלה שנאמר תהלה לדוד ארוממך ה׳ :וארא אל
לכס :והוצאתי את צבאומי את פמי זה פמליא של אברהם ס ’ת אלם מל שפשה פצמו אולם בכל
מטלה שהיו ג“כ בגלות בישר להם כשיוציא את הנשיונות זכה להיות אב המון .ברש״י ז״ל אצל מכת
אלו יוציא גם אותם כמשל הניס של מלך שנפל ברר כתיב הנה אנכי שולח בשמם הזאת את כל
לבור :ומשה בן פ׳ שנים זה שאה״כ פדות שלח מגסוחי אל לבך פירש״י ז״ל מכאן למדנו שמכות
לטמו ס׳ מן פדות זה משה שהי׳ בן פ׳ שנים בכורות שקולה כנגד כולן וק׳ בכירות מאן דפר
לפדות את ישראל ד׳ מן פדות זה שזכו ישראל לד׳ שמיהו ופי׳ הגאון ר׳ המשיל ז״ל דבאמת צריכים
דגלים במדכר פל ידו כד׳ רוחות הטולס .ויו מן להגיה ברש״י כי באמת רש״י מפרש זה פל מכת
שדות זה שנתייחד שמו של סקכ׳׳ה כשש מינוח ברד ששקול׳ רק שפ״ס נפל בדפוס שהי' כתוב מכת
שמט פל ידו ואו כמלואו גמט׳ אחד .מ׳ של פדות ברר ברית כזה מ״ב וסבר המדפיס שהיא ד ת
שנחנה חורה פל ידו שהוא פדות לכל הפולם .ד א מכות בכורות .במדר״ה בצפררפ כתיב ויצברו אותם
פדוח זה שלמה שכנה ביהמ״ק שהוא פדות לישרחל ממרים שלא ר\ה בהם שום הנאה פ״כ מתו
ופמד כמנין דו״ח שנים .פדות ג׳ כמסורה כ׳ מסר והסרירו את מצרים והפרוב שהי׳ להם הנאה
ו׳ וא׳ מלא פדוח כין פמי וכין פמך .שדח שלח בפורותיהם לא נשאר פד אחר שנאמר ויפש ה׳
לפמו .והרכה פמו פדוח .ולא כנגד ג׳ מקדשים בדבר משה ויסר הפרוב .למה הביא הקב׳ה פליהם
ב׳ נחרכו וא' שיכנה כ״כ שיפמוד לפולמי פד לפיכך מכת הפרוב לפי שהיו שוחעין ק״ן ילדים בבוקר
מלא אצל מכוח כתיכ ואח כל פן השדה שנר וקין במרב ובני נח נצסוו פל שפיכות דמים שנא׳
״שכר״ גימ׳ דצ״ך פד״ש נאח״כ כל המכות טמאות שופר דם האדם באדם דמו ישפך מיד כל חיה
חון משנים נרד וארנה שהם טהורות זה נגד 5׳ אדרשנו לכך הביא הקב״ה מליהם הפרוב ש׳׳ך ז״ל.
מצות שבת ומילה שלא מנפו אותם לפשות .וארא ושמתי פדות ושמתי נוס׳ והס שכינה מלאכים תור׳
גימ׳ יצחק כזכות יצחק נגחלו שחיסר משמו שהיה ישראל .וגם הקמותי לתת להם את ארן כנפן .
ישחק ופשה אותו יצחק הפמיד הגלות טל ר דו כנסן גי׳ קין למה הביא הקב״ה סל פרפה י׳
שטם כמנין שחיסר משמו וזהו פירש הכ׳ כי אברהם מכות ולא ס׳ או יותר כנגד י׳ נסיונות שנתנסה
לא ידפנו וישראל לא יכירנו :למת להם את ארן א״א וממד בכולם מדיר .למה לא האמין פרפו?
משה דותוויד. וארא ■
w יל8וש
לבו ואת לב עבדיו כו׳ אומומי אלה בקרבו ) .מעין מ סן ה״יגו כמלן לת״ת ת״י ת״ך גייו ראשון שממד
גגים ( .פרעה אומי׳ הסרןז שלא ידע מה׳ כש״ג »י מ״י וגית שגי ת׳ך גמצא שגיסם ממרו כמלן לת׳ת
ה׳ אשר אשמע בקולו ולא ידע אלא מחצי ה׳ אות שגה .גסה את ירך סל מימי מצרים .ירך סל מימי
ו״ה כי שם יה שייך אך אל הגשמ׳ כמש״א בעירובין מצרים סו׳ת כלי״ם כי גם שבכלים גססך לרם :כי
א״ר ירמי׳ מיום שחרב בהמ׳׳ק די לסולם שישתמש אפילות הגה פירש״י פלאי פלאות גסשה להם שלא
בשמי אותיות שגא׳ כל הגשמה מהלל יה וזי׳ש למען לקו ^לו ת אותיות פלאות הייגו אן< שלא לר!ו מצד
שתי אותומי ר״ל אומיותי אלה בקרבו הייגו שם יה רכותן מימ היה להם להיות גשרן< כדאיתא בפי
שהם אומי׳ הגשמה בסוד קרבה אל גפשי גאלה מי שמתו שתבואה רכס לוקה בשדסון ובשביל זה
לכך אמר אח״כ ה׳ הוא הצדיק וזהו לא המתים גקרא פלאות :
יהללויה :
^ ט ה ידך על ארן מצדם בארבה .וכי בארבה בא
היה גועה אלא רמז ששעבדו בישראל רד״ו
שגים כמגין בארבה .ויגח בכל גבול מצרים ויגח אל פרעה • בא גמע׳ ג׳ שעוד ג׳ מכות יביא בא
ב׳ כמסורה הכא ואידך ויגח ביום השביעי מלמד עליו .עוד בא גוע׳ברד ארבה • עוד גוע׳ אופל
שעלה הארבה ביום השבת .גם האיש משה ס״ת בכורות .בא אל פרסה זה שאה״כ לך ה׳ הגדולה
מש״ה ולמפרע הש״ם היינו שקול משה בעיגיה׳ כשכיג׳ והגבורה והתפארת והגצח וההוד ה׳ דברים אלו כגגד
וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמור צא ה׳ חומשי תורה הגדולה כגגד ספר בראשית שבו ברא
אסה וכל העם אשר ברגליך כו׳ עוב לכתוב למקשה הקנ׳׳ה כל בריותיו שגאמר פושה גדולות עד אין חקר
לילד ויולדת מהרה .וסודו כי צא גמעריא הוי׳ה והגבור׳ כגגד ס׳ שמות שבו הראה גבורותיו מכות
אדני והזכיר צא .אצא .ויצא .ג״ס צ׳ כנגד 5׳ ימי׳ מצרים וקריעת הים .והתפארת כגגד ס׳ ויקרא שבו
שהולד דר במדור התחמון בבען צ׳ יום באמצע צ׳ כל הקרבגות שגאמר יפאר עגוים בישועה ואין ישועה
יום בראש הכען כנגד הלב ואמ״כ מתגלגל מראש אל קרבן שגאמר וישע ה' אל הבל ואל מגחתו .
הבען ויוצא שנאמר ואח״כ אצא .צא אצא ויצא ג׳ והגצח כגגד ספר במדבר סיגי שבו גצחו ישראל
התיבות ע׳ אומי׳ כנגד ע׳ חדשים שהולד דר במימי סיחון ועוג וסכגעגי ובלק ובלעם וסי מלכי מדין .
אמו ואח׳כ יוצא :החודש הזה לכם ח״ו גימ׳ משי״ח וההוד כגגד ס׳ דברים שבי יחוד שמו של הקביה
ב״ן דו״ד וגמע׳ בד״ת שזהו השם חקוק סל מצחו שגאמר שמע ישראל ה׳ אלהיגו ה' אחר ; א״ת לב״ו
של משיח זהו שאנו אומרים עשה למען דמ״ך היינו וא״ת ל״ב .ר״ת אלו״ל אמ״ל הקב״ה אמור לו אגי
עשה למען משיח .לכס אותיות מלך שהוא מלך הזהרתי ישראל על המשובה מאלול עד מוצא' יום
על כל החדשים ועוד גוער׳ כדי לעהרגו מקליפתיגו . כיפורים ואגי מכפר עווגם ואמה הבאת עליך ועל
ראשו״ן הו״א לכ״ם לחדש׳׳י השג״ה גמע׳ והו״א מצרים ז׳ מכות משוגות ולא חזרת במשובה ; ולמען
רא׳׳ש השג״הלמלכי״ם ולרגלי׳׳ם :החודש הזה לכם וגו׳ מספר .מספ׳׳ר סם הכולל גמע׳ שב׳׳ת עם ל״ע רמז על
הו״א לכ״ם לחרש״י גיע׳ הו״א מל״ך המשי׳׳ח שבו ל״ע מלאכות שאסור לעשותן בשבת.שבת גוע׳ שבת
עומדין להיגאל ע״י מלך המשיח כי בניסן גגאלו במורה מעסוק .מספר ב׳ במסורה למען מספר
ובניסן עתידין להיגאל החורש ח״ו נוע׳ הימר כאן ולמען מספר באזגי בגן ובן בגך ולמען תאריכו
חמן ר׳ שעות .הזה לכם אם מהי׳ גהר ממשהו ימים שאם משמור שבת כמקגה ומעסקו במורה
חמן .והי׳ זה לכם נוע׳ כדי לעהריגו מקליפומינו ומספר באזגי בגך ובן בגך תאריכו ימים :הערם
כמאמר האד׳י ז׳ל כל הנזהר ממשהו חמן מובס׳ מדע כי אבדה מצרים מדרש חז־׳ל דין המצרים י׳׳ב
לו שלא יחעא באומו שגה .חדש אותיות נעלמות חודש כמגין אבד״ס ; עד ממי יהיה זה לגו למוקש
שלו הן אותיות תלת ״ן כזה ח׳ת דל׳׳ת שי״ן רמז *עד ״ממי ׳׳יהי׳ ר״ת עמי שאמר שלח עמי ויעבדוגי•
שהחודש הוא שלשים יום :לאמור החרש הזה לכם פרעה אמר מי ה׳ אשר אשמע בקולו ע“כ שלח
ד ת ההלל הוא לכם לחדשי רמז הלל שיש שאומרי׳ סליו השי׳ת יו״ד מכות דצ*ך ערש באח״ב כמגין
בברכה הוא ההלל ומה שאומרים בלא כרכה הוא הלל אש׳ר וזהו אש׳ר התעללתי במצרים וזהו ויספר משה
הייגוכשקורין בברכה אומרי׳ לקרוא את ההלג וכשקורק למומגו אש״ר משה ה׳ לסרסה כי אגי » בד מי את
בלא
ם ^ tז חתורד. ב א *w יי ל ה ו ט
כבר הכנתי לך רסואה אל מדבר סין .סי^ גימ׳ ה׳ וזה סשלמן לושר לסגי ס׳ גי׳ וה שלחן שנת
הסנ״ה ונמוסף לו אח״כ יוד כנגד מן הוא ר״ת כי שנח הוא מקור הנרכומ'» .כ הרהו נאצנע
מעשה נסים ואסור להנות ממעשה נסים ע״כ אמר זה אלי כי גסמחו פיגיהס וראו כל מסים מן שהוא
הוא הלחם אשר נתן ה׳ לאכלה והוא יוד הדברות : לחס שמיס וכל מאכל' שכגז שהוא רונמגז מן שלחן
ממססס גימ׳ רמ״ח שנבלע ברמ״ח אברים .למען גימ׳ למשי׳ח ושלחן אומיורז לגמש יזמלה ונשלחן
יראו את הלחם ד ת אליה׳ היינו לעמיד בבוא שנת מהסך למשיח וזה צריך דעת ושנת סוד הרעם
אליה׳ יראט את המן .זה הדבר אשר צוה ה' לקטו כמש״> לדעת כי אני ה׳ מקרישכם הנאמר נשכת .
ממנו איש לסי אכלו זה הססוק יש בו כל האלסא למים משנ״ה גימ׳ טה״כ דעת .ממטיר נוס׳ יצירה
ביתא מא׳ ער מ׳ זה שאמרו חז״ל לא נמנה מורה ממצה סונ מחצה רע כדאיתא כזוהיק שהמן היה
אלא לאוכלי המן התורה שיש בה כ״ב אותיות . ממצה סל ממצה וצריך נירור מס דעת ושכת ומן
וירם תולעיס ויבאש ג׳ וירם מ״ו וירה תולעים כאן י איז ישראל כחינ׳ שנת כסוד הרסת סוב .והם
וירם כבוד ה׳ מסל הכרובים .שנעו וירם לבבם ע'נ היו נסוד הדעת נאומה שעה והראו נאצכסם
שכמוני ע״ד שאמרו חזיל כל מי שיש בו גסות ואמרו זה אלי :
הרוח שכינה מסתלקת ממנו היינו שנסו וירם
א ט ו ר אוינ אררוןז אשיג אסלק שלל הס׳ הוה הוא
לבבם ע'כ שכחוני שכינה מסתלקת מ מנו .היינו
משולל הננה ני אימתי מחלקי׳ שצל אחר
וירם כבוד ה׳ מעל הכרובים .ואמרו מאוי מאוד
שכנר נחו ממלחמתם וכאן אומר אחלק שלל קודם
הוי שפל רוס שתקוות אנוש רימה זה וירם מולטי׳
ואחיה אריק חרכי אלא ס״ם ארדוף נודאי אשיג
ויבאש ; ולא הבאיש ע״ד שארז״ל ז׳ רימה לא שלטה
ואומר להם אחלק מה שינצלו ממצרים ואס לא ירצו
בהם וסימנן ולא ה״ב איש ה״ב הוא זיין ורמה לא
גס נזה שלל אקח מהם הכל ואם עוד יקשו פרסם
ורמה ב׳ במסורה כאן וסוד ורימה הימה בו
אומר להם תמלאמו נסשי לסחות תחזרו לשעבוד
מכסה עליהם .כי כל הקורא קיש נכונה אק
ואם לשלש לא יעשו אריק חרכי תורישמו ידי הרוקח
הרמה שולטת בו בקבר שנאמר ורמה לא הימה מ
זיל .מסול עליהם אימתה ופחד .וסח״ר גימס׳ ציח
בו קרי בואו כיינו בואיו אותיות של ס׳ שמע
היינו צ״ח קללות שנמשנה מורה ה׳ איש מלחמה
ישראל ובג׳ סרשות של קיש שמיבומיהם כמנץ רמיה
ה׳ מינות כנגד ה׳ מיני כלי זיין כאילו נלחם
פס ג׳ תיבות ה׳ אלהיכם אמת וזה ורמה צא
בס .ועלו מושיעים נהר ציון מושיעים גי׳ אליה׳׳ו
הימה בו .עיכ הוא נותן לכם ביום הששי לחם
משי״ח לן דו״ר .ומקמ מרים הנביאה ס׳ זו סמומה
יומים 1׳ דברים כל א׳ מהם הוא י״כ וסימנם
ויש בה ב׳ ססוקים ומינומיהם כיו כמנין הוי׳׳ה
השש״י לחים נוס׳ הס שנים שבסים ימים לילות
וצפי שנא׳ ויסע מלאך אלהים ההולך לסני מחנה
חושן מזלות .שנים י״ב חרשים .שבטים י״ב .ימים
ישראל מחניה פם האומיו׳ גימסד׳ קיז וסרשה
י״ב שטות .לילות י״ב שפות .מושן י״ב אבנים .מזלות
ומקח מרים יש בה מינות ואותיות קיא כמגין
י״ב .והם כולם יחד עולי׳ ע״ב כנגד שם סיב וכנגדן
מיכאל שהיא גימ׳ ק״א מיכאיל ואותיותיו גימסר׳ ק״ז
ברא הקב״ה העולם בסיב שעות .ביו״ם עשוית ה׳
ומלאך האלהיס האמור כאן הוא מיכאל והוא שר
ר״ת ע״ב ואותיותיה י״ב .עשות אותיות שפות.
ישראל ואין ממד מחזיק עמו מל אלה כ״א
ומטך אשר הבית בו קת בידך והלכת .קח בירך
wו וילך מאחריהם ,וחפן להם מיכאל שרכם .וזר
והלכת ד ת קב״ו ק״ח נוטריקון ק׳ מלוק היינו
מריס שירו ד ת שלום כי מיכף לשירת הים כתיב
חלוק הק׳ מיס הרי מ׳ סאה כי כן היה משקלו
וינואו מרמה ושבת נמרה נצטוו ע״כ זכו לשבת
והסאה ו׳ קבין :היש ה׳ בקרבנו אש אין כיון שראה
שלום .שלום נוס׳ ומגיד לאדם מה שימו פ״כ אסור
שהקב״ה מזהיר כ״כעלשבת חשבו שמא אין שכינתו
לשוס דנרים בטלים נשכת .מצאמי,נכמב מוירזקני
בקרבנו אלא ביום השבת הי״ש נוסי ששית
זיל .ני אני ה׳ רוסאך ריח כמו ריח של אמן כן
ימי המעשה ויבא עמלק וילחם עם ישראל דרזיל
יהי רצון :
שרסו ידיהם היינו הב׳ ידים שראו על הים שנאמר
וירא ישראל את היד הגרו׳ ובני ישראל יוצאים ביד ו י מ ת מ ל המיס שם שם ריהגימ׳ תוריה.אני ה׳
רמה הרי ב׳ בא עמלק שהוא אוחז ניר שנאמר רופאך היינו אני ה' רוסאך קודם המכה
הציליני
משה החורד• כ של ה njw ילפוט
משה מזבח כו׳ ה׳ נסי נס״י גימט׳ ק״ן נגד ק״ך הצילני נא מיד לכן אמר ני יד פל כס יה ) מג״פ(
צרוסי הוי״ה ויאמר כי יד פל כס יה מלחמה לה׳ נרסידס גי׳ סורים כי כסוריס הי^ המלחמה .
בפמלק מדר דר « ׳ כך כי אס מיסיף י״ד היינו ויבא פמל״ק גמס׳ מיר ממוס לרמז פל אגג
ארבפה פשר כזה א׳ פל כס ויהי׳ כסא נשאר י״ג סר מר המוס .מרור גימפריא שאמר אכן
מוסף י*א היינו דה ליה שיט׳ סשס שלס נשאר מו׳ס .פ׳ס ישרא״ל כרכיד״ס גימסריא ונרפיו
פוד ב׳ רמז לב׳ מלחמות ה׳ כממלק .מלממה לה׳ ידיה״ס ממצדה .במר לנו אנשים כח׳ר נונוריקין
בפמלק מד” ר ד״ר גי׳ לימי משיח ) .נשמט מלעיל( כאש״ר חכמים רממניס ; והי״ה 3יישנ ס
והיה ביום הששי והכינו זה ששי בסיון והיה משנה זה ירי״ם מש״ה יד״ו וגביר ישרא״ל .כי המלאכים
משנה מורה יום יוס פ״ש ואהיה שפשופים יוס היו נלחמים פמו ושרפו אוהו פוש״ה מלאכי״ו
יום לז״א לא טמנה מורה אלא לאוכלי המן .שיך . רומו״ס משרס״ו ריס פמרס .א״ש לה״ם גימ' משה
הקב״ה נמן לישראל המן כדי שיוכלו ישראל לקבל כמשנ״א יש דרך ישר לפני איש .יש דרך ישר ק*מ
המורה ויפסקו בה בלי דאגה מזונוה דוגמה מרומה י׳ של יש וסיבס דרך וי׳ של ישר גימם׳ פמלק
ומפשר לכהן וללוי.ב חיי.ורימה לא הימה בו היינו נשאר שר שר הייט שר של פמלק זהו ואמריסו
בוא״ו מה שנומר מיום ו׳ פל ש״ק לא שלט הרימה דרכי מוס היינו שר שלו טסה רש .כי יד
מכאןשהממיס איןלהס חיבוט הקבר בשבה .בחיי: אוסיוס פל כס יה הרי מסר מהשם ומהכסא י
הו״א זהו שאומרים בקדושה והוא יגאלנושניסוהוא
יתרו ישמיפנו אוהיוס הוא להשלים השם והכסא שיהי׳
ו י ש מ ע ימרו נימס' הוא כי גקרס לסס סיס שלום זה הפירוש כי במר ה׳ בציון או״ה למושב
וכי נלחמו מעמלק .ויחד ימרו פל לו .מצאסי .מחה אממה אס זכר פמלק במדר׳
גימט׳ דהפלו כל בשרו מדודים .אשר שס האמד פשו צוה לפמלק להזדוג לישראל והוא שמר צוואסו
גרשום ושס האמד אליפזר .ק׳ שהיה לו לומר ואח ופ'כ צוה השי״ס לממוס שמו ואמר ה' נראה דבר
שס השני אמרו רז״ל כשפצה משה למרום שמס קולו מי יקום פ״כ נאמר בזוה״ק זכר לצרף מטשי טשו
של הקב״ה שאומר הלכה משמו של בשר ודס אליפזר לכזכר בממייס פמלק .בני יששכר .ומשה אהרן
אומר פגלה 3מ שנה ופרה 3מ שנמיס אמר לפניו ומוי פלו ראש רגבפה מהר״ש אוספרפאלי ז״ל שיש
רבש״ט הטליוניס ומממוניס ברשומך ואמה אומר נ׳ משמיסי׳ .משמיס ,אף ,מימה ,ואנשי׳ צדיקי׳ יכולי׳
הלכה בשמו של ב״ו אמ״ל משה פחיד אמד לפמוד לבטל פ*י צדקסס להכניט הר״ם שלהם והנשים
בעולמי ולדרוש טגלה 3מ שנה ופרה בת שנמיס . הצדקניוס יכולים להכניס הסיס שלהם וזהו הוא
אמר לפניו רבש״ט יה״ר מלפניך שיהא ממלצי אמיל ישופך ראש ואמה משופט פקב ובשפה מסן מורה
חייך שיהא ממלצך הדאהוא דכתיב ושס האחד ומלימס טמלק פמדו וקטרגו .משה אררן מור פלו
אליפזר ושס אומו המיוחד בהלכה אליפזר ויאמר ראם הגבפה הדס שלרס מבטל הר״ה של הג׳
אל ימרו אני מותנך ימרו .אני מותנך ימרו ר״מ מבמימיס רנ״ל כי הר״ה דדין כר״ס דדין ונשאר
אמ״י שר^וא נשמתו של קין ומשה נשמתו של הבל הס׳ס שלהה שהוא המ״ף פ"כ באה מרים וסקח
לחיכך כמב אגרת אני מומנך ימרו וזרקה במן המדף וכמב הרב מרפא לפצס שהאומיו׳ הנשארים
וכיון שקרא אומו משה יצא לקררמו וכן אדה׳ר כס אוחי׳ משימ לומר כיון כנשברו ונכנטו יצממ
נשמתו נמגלגלר בדוד שנאמר אך מכך ישופני ר״ת המשימ וזהו משימ 0׳ נלכד בכמימומס היינו בין
אח״י וס״ת ככ׳י גימ׳ הארס וכתיב המס הוא כג׳ משמימים האלו זי ו וכל קרני רשפים רגדפ
ישוסך ראש חוה נתגלגלה נשמתה בבת כבע .בת היינו הר*מ וס״מ אז מדוממנה קרנומ צדיק היינו
כבט א״ת 3מ שגט אלא בית שבט ז׳ פפמיס ב׳ »שימ .ממה אמחה .אמחה נוט׳ אהרן משר מור
ררי י״ד וה׳ אותיות בת כבט כרי ייט כמנין מוה ה' שכינה ובנס המןפודניט׳אממה אבמר מרדכי
זי שאמרו מז״ל ראויה הימה ב׳ש לדוד מו׳ ימי מרבונה השכינה )י״ד בכס מג״ט( ממה אממר .גי׳
בראשית אלא שאכלה פגה .לאכול למס פס מומן ז״ה המ״ן .במלמממ פמלק היה אררן מור יהושט
משה לסט אלהים ר״ל שימרו גייר פצמו ומל איע משה ר״מ אמים .וזה כונה מה טוג ומה נפיס
ופשה ס»ודמ בדית מילה מדרש .ויבא אהרן ש>»ו אחים גס יחד שפשו יוזוד השס שלס .ויבן
yא9ול
ינו התורה י ת רו •W יו
נטשה שוחף להקניה נמטשי נראשיח וכאילו קינל לאכול למס לסני־ האלהיס ר״ל קולם קגלח לולהים
הדנריס מסיו יח׳ ולרמו כל מה שנרא הניס נששח כי גדולה הכנסה אורחיס יומר מהקכלם סר השכיג׳
ימי נראשיח אינו מחקיים אלא נוכומ המורה כמו לסר נא יום ה׳ .של״ה .הגאון משסמיווקא
ויש נו ד׳ אלסץ כמו שיש נס׳ ויאמר אלהים יהי הקשם ע׳׳ז המאמר שלמדו מז״ל שגדולה הכנ״א וגו׳
אור ויהי אור כנגד ד׳ אלפי׳ ימי מורה וימי משיח : מסי אל נא מטנר מטל טנדך שנקש מהשכינה
אח כל הדנרים האלה לאמר א״מ וה האלסא להממין לו מד שיכנים האורחים והקשה הוא גוסא
ניחא שמתחיל נא׳ ומסיים נה׳ היינו מורה ממי למל ומנא הוה יי®• י מייז שהוא למד
שנכמנ ושנט״ס מקרא ומשנה והגם שנאמר מהקנ״ה נטצמו כדאיחא נמד׳ שהוצי׳ הנ״ה רמה
כל הדכריס היינו כל הדנרים הנימנה נאלסא מנרחיק' כדי שלא להטריחו נאוררים מלהוצרך
נית אנכי גימ׳ ימלא שהוא הטולס שנאמר לשנוח מ״נ » ה למד דאם היה הלכה שאין הכנסח
מלא כל הארן ככודו פוד יומר יוד כנגד י׳ קדושו׳ . אורחים גדולה לא הי׳ צריך לשנוח מ״נ כלל שהרי
למה המחיל אנכי שהוא לשון מצרי לסי שהאומיות היה מדנר מם השכינה ולא היה מניח השכינה
היו סורחות נאויר כמש״נ רואין את הנשמס ואם ויכניס האורחים א׳ו שגדולה והי׳ מכניס האורחים
היו סורחות נאויר מינח אני היה נראה כאילו ס״כ שינה שלא להטריחו וכן׳ וש״י .ואחה חמזה
הוא מינמ אינו לכך כמה אנכי שלא יהיה מקום מכל הטס אנשי מיל .מייל גימ׳ מיס .מ״ח לנרים
לטפוח .למה אמר אשר הוצאתיך ולא אמר אשר שהחורה נקניח נהם וכן אשח מיל לכן אשה יראח
נראך נשניל שנוח לו לאדם שלא ננרא .כלי יקר . ה׳ הוא חחהלל להוהיר יראח ה׳ האנשים והנשים
וידנר אלהים אח כל הדנרים האלה לאמר גימ׳ וכן ראשיח חכמה יראח ה׳ יראח גימט׳ חורה .
ככל מה שנכמנ ושנטל סה .ספנח רוא .אנכי ואשא אחכם טל כנסי נשרים נזכוח הציציח כחיכ
גימ׳ כסא וגימ׳ ומלא גימ׳ ימלא רק י׳ יומר רמו נגד הכא טל כנסי נשרים וכחינ החם טל כנסי נשרים
י׳ קדושות שאיי מקודשת מכל ארצות ושוכן נציון וכחיה כחס טל כנסי נגדיהם .נשרים נגימטריא
ונוחר כירושלים כי שם שטר השמים וכסא כנודו ציצי״ח והייחם לי סגולה .סגולה נגימט׳ ציח וגי׳
מכוון נגד קה״ק כי הקניה ממלא וסוננ כל פלמין גהינ״ם רמו שהמקיים מצוח ציציח ניצול מצ״ר קללוח
והוא מקומו של טולם וליח אמר פנוי מניה שהמשנה מורה ומגהינס א״י ואשא אמכם טל כנסי
ומרוחק מכל ומוסרש מכל ומונדל מכל מה נשרים ר״ל נמפלה טליונה מטל המלאה׳ שיש להם
שלא יכול להיות נטנט כי רממלא אינו יכול ננסים ואנוא אמכם אלי ממש ני ישראל ממלמם
להיות מסונכ ולא יכול להיות המקום מהכול ואם גדולס מהמלאכים :
ממלא כל האיך יכול להיות מוסרש ורחוק מכל ד 1ג ה אנכי נא אליך נטה הטנן כסיה נוט׳ נרוך
והוא כי לא איש אל ומי ידמה לו לכן גם נקדושת פושה כראשיח שהי׳ גנח מש־מ י״נ
מלא סולם משרתיו שואלים כנודו כמר נמודש השלישי שמולו מאומיס היינו רנור ודנוק
וליו איה מקום כנודו וק׳ הלא כנודו מלא סולם כולם נאמד והלה אחד כדכמינ וימן שם ישראל
הכונה כי איך יכולי׳ לידט מקום כנודו שהוא לכדו ודרשו וגו׳ יד יו סן ;
מקומו ש״ט אנל להפריצו היינו מסלה ולהקדישו ל י ו צ א משה אח הפס לקראח אלהי׳ מן כממנ׳
לטומהם משנחים ואומרים כרוך כנוד ה׳ ממקומו וימיצנו נמממיח הכר רש״י ויל ומדרשו
היינו מקומו שהשכינה לא ווה ממקומו כשנ״א שנחלש ההר ממקומו ונכסה עליכם כגיגית כאמרם
והתפללו אל'ך די ך ארצם וכמו ששמו מלא כך פוד נרוך מקדש הוא החוסה ויל שכסיוח ההר
ימלח ולכן שמו מקוס ני הוא המלא והממלא והוא ישראל וכמורה הוא שטר כנמוכה ואיי היא ככמוה׳
ג״כ המקום נ׳ ה) כ ך סמח כאנכי .אנכי נוטר׳ אני והנלוניא וקיי״ל לאסור לאדם לטמוד טם אשחו
כנודי אני כסאי אני כוננתי אנא נסשאי כמנית נלא כהונה ט״כ כל כדר נח״ל דומה כמי שאין לו
יהניח הכונס שצמצם כניכול שכינתו נ כ'נ אותיות אלוה מלסיוח .וידנר אלהים אח כל הדניי׳ כאלה
התורה שהם הקומהשלימה ומקום כנודו ווס אנכי מ p לאמר נפסוק הוה יש שנטה מינוח וכיח אומיוח
לך ד ת מלא .לא יהי׳ לך אלהיס ריח אלי׳ל .לא תפשם וכן נפסוק נראשיח נרא .וכן יהא שמיה רנה
לך סהל וכל חמונםוכו׳ד׳לאכנגד ד׳ מלהיות הייט מכרך וגו׳ לומר כל השנה איכש״ר נכל נמו כאילו
(לא
מ מ ה התורה י ת רו ש ער יו ל ל ן ט
דקוב׳׳ה היינו א׳ אחד המיוסד וישראל אחד שנא׳ שלא ממטו אמריהם מפני שאני טמיר להיפרט מסס
ומי כטמך ישראל גוי אמר ושבת נקרא בת יחידה שנא׳ כי אנכי ס׳ אלהיך אל קנא פוקד טון אבות טל
לרמז אורייתא וישראל כולהו חד ; ברם טונו של נבוכדנצר .טל בנים»ה בלשצר .טל
ל א משא את שם ה׳.י״ז תיבות בפסוק זה לומר שלשים זה מלכות יון .וטל רבטים וו מל׳ אדום
שכל הנשבט לשקר פוכר טל הלוחות הכתובים שכתוב בה ואת טשו שנאתי ואח״כ וטושה מםד
י״ז פטמים בחורה וטל מורת משה דכחיכ י f לאלפים לאהבי זה מלך המשיח שהוא מזרט אברהם
פטמים ככל המקרא וכופר כאלהי אכרסם יצחק שכתוב נו זרט אברהה חמונ׳׳ה גי»׳ פרצו״^ אדם
יטקב הכתוב׳ י״ז פטמים כמנין טוב כי טוכ וישר ואשר בארן גימ׳ ואלו הההריס והגבטות ממחה
מ׳ ונתן לנו לקח טוב לזרט האבות שהיו טוב לפניו גימ׳ שילשול קטן .ממונה אשר בשמים גימטר׳ ולא
ית' וטשו הטוב והישר .רמזים כמ״י לא תשא אח בדמות המשמשים לפני .ד״א בשמים נוט׳ בדמות
שם ה׳ אלהיך לשזא לשון נוכח ולא כתיב שמי כמו שמש ירח מלאכי מטלה .בארן נוט׳ בהמה אדם
ב׳ דברות הראשונות מכאן מוכח שב׳ וכרות אנכי א״י אשר הוצאתיך מאמ״צ מבית רמש צפור .
ולא יהי׳ מנר הגבורה שמטנו הרמב״ן טק״ב חיבות טבדים אלו המזלות שהם טובדים להקב׳ה
בטשרת הדברות זהו מקב אשר שמט אברהם בקול' מחחיהם טוד שהיו רוצים לטכב ישראל
וישמור משמרתי מצומי מקותי ותורותי .יש בזה בגלות ולפי שלא היה בהמזלות כס לטכב
הפסוק טשר תיבות רמז שאברהם קיים כל משר ש״ך. לכן לא יהי׳ לך אלהים אמרים טל פני
דברות וכל התורה שלא נימנה ז :ו גס טבדך נזהר פוקד טון אבות טל בנים כמו ויפקד מקום דור
נזהר בהם בפמרם טקב מק״ב אותיות קב״ט משה היינו ממסר ונותן הטונות טל שלישים וטל רבפים
מורתך קפט אמור מטט ופשה הרבה .משרת כי לא יכול שאת אבל וטושה מסד לאלפים אין כתיב
הדברות מתחיל א׳ ומסיים ך׳ אותיות אך זה אך פוקד כי מדה טובה מרובה זה כונה ברוך גוזר
טוכ ומסד ירדפוני כל ימי חיי ודברות אחרונות ומקיים גוזר סי׳ מומך מתיכות חתיכות טל שלישים
יתר טל הראשונות טו״ב תיכות זה אך טוב ואוחי׳ ופל רבטים ומקיים .המודה בט״ז ככופר בכל
טשרת הדברות טד אשר לרסך הם מרי״ג אשר המורה כולה כי רמ״ח מ״ט ושס״ה ל״ח כנגד רמ״ת
לרפך ז׳ אותיות הס יחד מר״ך אותיות כנגד מיי׳׳ג אברי׳ ושס׳׳ה גידין הראש והמוח נגד אנכי ולא
מצות וז׳ דרבנן וזהו כח״ר חורה כמנין כר״ת לומר יהים לך שזה טיקר חיות זכר את יום השבת זכר
שאס מבר טליהס הן כרת לנפשו וגופו ואם מקיימו במילואו ס*מ נפש שמר במילואו ס״ת נשם רמז
הרי כחר לראשו .ואח ההר טשן .ואת הכר ר״ת לנשמה יתירה לשומר שבח ויום השביטי שגת לס׳
זסו״מ מורה ואמצ !.חיבות א״ה רמז לששה סדרי אלסיך ונו׳ וינח ביום השביטי ט״כ בנך ה׳ את
משגה שניתנה ברר ורמז שנחנה כששי לחודש יום השבת ויקדשהו .שב״ת גימ׳ האלהיס מירא
וניתנה בשבת שהיא ז׳ לימים שנאמר טס זו יצרת• כלחז״ל אה 0׳ אלהיך תירא לרבות מ״מ .טוד גי׳
לי תהלתי יספרו ז״ו ז׳ ו׳ שניתנה בששי שבימי מלאך תורה כדאמרינן בזהר שבת יומא דאורימא
את הקולות .כי לימים :וכל הטם רואים יומא דנשמתא שבת נוט׳ שבת בתורה מטסוק שאם
מכל דבר נברא מלאך ממש לכן בבריאות סטולם פוסק במורה בשבת אז נברא מלאך מלובש בתכשיטי
כתיב בדבר ה' וגו׳ וז׳ש אוחי׳ פורמות כאויר דאורייתא ופא לפני הקב״ה וחדי ביה שבת גימט׳
טל שהי׳ כהן ממש )כלי יקר( .וינטו ויטמדו מורה האלהים כי מורה מהשמים ונשמה מהשמים
מרחוק וינטו אותיות וי נטו צווחו וי נטו ט״כ בשבח מוליך המלאך החידושי מורה לשמים
ויטמדו מרחוק אומו׳ וי לרחוק ב׳ מיל לפורר ברכאן דלטילא ומתא .שבח גי׳ מברכותיך
טמדו כיון ששמטו ב׳ דברות אמרו למה האכלנו טס ב׳ הכוללי׳ כי בשבת כתיב ויברך ויקדש ט״כ
האש הגדולה הזאת קרב אחה ושמט זאת מדבר כל ברכאן דלטילא ומחא ביומא שביטאה חליא כי
אלינו וא״ת מדנ״ר גי' שמונ״ה דברו״ת דבר אתה הוא יום הברכה .שבת טט׳ שבימי בשבת משבות
טמנו ונשמטה ה׳ יותר היינו ונשמט ה׳ חומשי כלנמיג וינח ביום השביטי ט״כ ברך ה' את יום
מורה ובטבור תהיה יראתו טל סניכם ובטבור ככבמויקדשרו שנת נוט׳ תיקון ברית שבת שבת
מסיה ר״ת וסו״ת חורה יראתו היינו יראח »׳ גימ׳ ונך ו קגי ה 0׳ כדאיחאנזוהיקמהשנת שמא
יראה
מ ש ה התורה י ת רו ילקוט •ער
יורדוח מוח ובשבח שקר אין לה רגלים נמצא במול יראמ הש׳י שנרא העולם גששה ״מיס למה
שולע משקר ובשבח האמת .שקיר אמ*מ כשמם האכוח המוירו אחר גרים כי יש ששים רמא אוחי׳
ביחד הם אומי׳ שקר״א מ״ח .עשוח חפצי ביום לחורה נגד ס׳ רנוא נשמוח כדי שחגחן החורה
קדשי משוח ל׳ חקון ול׳ חשובה אז וקראת לשבח גימיהם דכחיב יצפון לישרים חושיה זה אברהם
עונג היינו כי בחול הענג הוא לנגע ובשבח מחהפך דכחיג ממוח נפשי מוח ישרים ודר׳ שביקש בלעם
לעונג לקדוש ה׳ מכובד כשיא שגימס׳ והוא להקב״ה למוח כמו אברהם אבל בימי האבוח לא היה עדיין
מהו שבח שמא דקוב״ה אז תתענג על מ' שמעשה ע׳ אומיח וכדי שלא יאמרו אלו היינו שם היינו
מנגע עונג מל .כמו בשביל ה׳ והרכבתיך על במחי מקבל המורה ג״כ ע״כ המחין ה׳ עד דור המדבר
ארן והאכלתיך נמלח יעקב אביך מעיד מקב״ה והחזיר המורה על כולם ולא רצו לקבל אלא עם
שיעקב אביך וכדאי אחה להזכיר לך זכוח אבוח : קרובו ומשה נגש אל הערפל נג״ש גימ׳ מיכא׳׳ל
מזבח אדמה מעשה לי במ״ח למה מן אדמה לפי וגבריא׳ל היינו נכנס לינים ממלאכי השרח .הערפ״ל
שאדם בריימו מן ארמה ונקרא אדם על שנלקח גי' שכינ״ה נגש אל הערפל סי׳ח שלל היינו ששלל
מאדמה ומפלים עילת וקרבנוח על המזבח שעשוי המורה מן המלאכים שנאמר עליח למרום שביח
מאדמה לכפר על הגייה שנלקח מהאדמה ומוזר אל שבי כי מן השמים ר״ח כמ״ה היינו כמה פעמים
האדמה והרם של הקרבניח הוא הנפש לכפר גם דברחי עמכם מן השמים .לא חעשון אחי ס״ח
על הנפש נמצא שכל כונח הקרבנוח הוא למעע א״ע אנ״י היינו אני הוא ולא אמר לא חעשון אמי אלהי
בלי גאות באשר סוף ב״א חוזר אל האדמה ואיך כסף הבא נשביל כסף אשר אני משפיע לכם אז
יחגאה אשר אזכיר אח שמי אבא אליך וברכחיך מרוב עובה חשכחו בי^דכחיב וישמן ישורין וגומר
וידוע קו׳ רמפרשים חזכור הל״ל ומצאתי בשם מזבח אדמה מעשה לי רמז חעשה חשובה וחזכור
גדול א׳ לפי פירש״י ז״ל הי׳ זה בבהמק״ר ושמי שאמה אדמה עפר ואפר ואם משיח כן מזבח כאלו
היינו שם המפורש שהי׳ הכ״ג מזכירו ביוה״כ ואמרו אחה זובח סרים ושלמים לפני שנא׳ ונשלמה פרים
ז״ל והנהנים העומדים בעזרה כשהיו כו׳ מפורש שפחינו ונאמר זבחי אלהים רוח נשברה שסחינו
יוצא מסי כה״ג שיצא מעצמו כי שכינה מדברח נועי שבמקום סרים חפלחו נרצח ומקבלח
מחוך גרונו באותה שעה לכך כחיב כאן אזכיר את ז כ ו ר ״אח יום השבח לקדשו״ ר״ח אלי״ה כי
שמי שאני לברי המזכיר אבוא אליך וברכחיך אבוא בזכוח שמירח שבח יבוא אלו״ה • אם
עולה פשרה שכל בי משרה שכינחא שריא וחיכף חשוב משבח רגליך ר״ח אמ׳ח כי בחול רגליה
ברכחיך ; יורדח מוח כי בחול נמשך פ׳ של שנח לאוחיוח
ב ם מאור ושמש ע״ס סנים בפנים ולא יהי׳ הקודמי׳ ק״ר וביחד אוחיוח שקר אבל בשבח
אלהים אמרים על פני ובאמצע דבריו כי לא מחקשר אוח ש׳ עם אוחיוח בח מרמז על השכינה
ניחנה חורה לקיימה רק בא״י וגנביא ראי׳ מש״ס שנקראת אמת אוחיו׳ שניות ממש״ה עבד״י
וגמרא הוריות וזוה״ק אעס״י שדבריו דחוקים מאוד מ״ח הם שבח שבשבח מת משה .משה עה״כ גימ׳
אסי״ה לכל הפרושים המקיים החורה בא״י יומר רצון לכן אנו אומרים במנחה ואני מפלחי לך ה׳
גדול מהגדולים שבחו״ל וכן אומרים המפרשים שאין עש רצון והוא רעיא דרעוון שמרצון נעשה צנור
רוח הקודש שורה רק בא׳י אשם נראה ברור כשמש להוריד לנו השפע בזכוח משה א״י אם חשוב
כי כונח השי״ח הוא לילך לאה׳׳ק לקיים החורס משבח רגליך ר״ח אמח כי מוחמו אמח ע״כ יום
במקום אשר עיני ה׳ תמיד בה ואמרו ז״ל סל הששי ויכלו השמים ר״ח הוי״ה .ברא אלהים לעשות
הדרים בחו״ל שעובדי ע״ז געהרה גם הם וכל הדר ס״ח אמח שבח עה״כ גי׳ והוא להקדוש ברוך הוא
בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוה וכן מביא הכלייקר ע*כ בשבח מעידים על הקב״ה שהוא אמת והכל
כי אנכי ולא יהי׳ לך א״א לקיים רק בא״יע״ש לפ״ז ברא באמח ,חשוב עם האוחי׳ והכולל גי׳ חשובה
אוי להם לבר וח שמחכבדים בקלונם של אנשי רמז לעשוח חשובה באמת . ,רגל^ך .והלא רוב אבוה
ארן ישראל: מלאכות אינם אלא ביד והידים עסקניות הם ולכך
מ ש פ טי ם , מפס הכ׳ רגליך ולא ידיך הכוונה שעשייח משובה
לעיל המשפעים אשר תשים לפניהם ו אל ה ממלין הרגלין מהשבירה שבמול הוא במי׳ רגליח
מגיס
מ^6זפטים ו«ויין ילסוט שעי
ומומים .וצאכל גדיש היצר ממגרה אפי׳ בצדיקים מי ה כתי 3וצא מעצה כממצות והמין ציה ואצה
שצקראים גדיש בגון שלמה שמרבס צשים ומצאה המשפהים רמו הוו מתיגים כדין .ממצות גימהרי׳
קוצים וצאכל גדיש ס״ת שלמה .איי בי מצא אש ממוצים :משהוק מזה יש כו ה׳ מינות מגר ה״ס
הפורשציות מתחיל בצדיקים ממילה זשאה״ב בצפול אור שכמוכ כס׳ כראשית שדגין כה׳ חומשי תורה
לפני בצי שולה צפלת לפצי מייצו לכפר עליהם כדאי׳ כי צר מצוה ומורה אור :ואצה המשסהים אשר תשים
במדר׳ מקב״ה לוקח צדיק אמד ומכפר של בל הדור לפציהס ואצה צוש׳ ואם אין צדיין הנצה .המשסהים
פ״כ ויוסיפו בל השם לבבות שייראו שגם שלימם צוש׳ הרי מתחתי׳ שאול פתוחה מוג ינצצ ממצה
מבוא מפורשצות צפצת פשצח .במוהר הבתולות אשר צוש׳ אמה שציח רכים .משים צוש׳ ממנה שופשי׳
במוסר אומי׳ כמה ר׳ במהר הבתולות וסמוך לי׳ יחידים מניצים .צפגימם צוש׳ להיות פרקו צאה יהיה
מכשפה רמז מרבה צשים מרבה כשפים .בל שוכב הכל מלומדים .א״י ואצההמשפשיםאשר ה״תמרה
שם בהמה כל שובב ש״ם רמז בלשם ששכב שם כי דיצים כמרה גצשוו ; מכה איש גי' טש*ו ששו מכה
אתוצו ולשיל מציה כתיב מכשפה אותיות המכשף צישקנ ישקה צקרא איש תם :ורפ״א ירפא גימש׳
זה בלשם וסמוך ליה זובח לאלהים יתרם הייצו פדיו״ן נפ״ש שם הכוללים :וכי ימכר איש את
בלשם שהיה מכשף ובעל אתוצו וזבח לש״ו .כיל שוכ״ב בתו ה״ת ירושתו הייצו קודם שימכר כתו ימכור
מ״ו גימשרי׳ גשכ״ב השובב והצשכב חייבים • לא ירושתו .יקח צו שארה ה״ת חוה מה שצששה צחוה
תשימו״ן טלי״ו גש״ך גימ׳ הלוה והמלוה והשרב יששה צה הייצו שארה כהותה ושוצמה .ויצאה חצם
והשדים והלבלר בדאי׳ בגמרא כי אמ״ד הלו״ה וא׳ נגי׳ הימצים יוצאת בהימצים .ויצאה חצם גי׳ מכג״ר
המלו״ה ואחד השדי״ם וסופר ואחד השר״ב מהעוברים כשהיא נגרה יוצאה ויצאה חצם אין ה״ת המ״ן
בלאו אם מבול תחבול שלמת רשך ,רעך הייצו שכימי המן צפרו כלא כס qשצאמר חצם צמכרתם
ישראל צקראו רישים למקום שצא׳ למען אמי ורשי וצא נכסף תגאלו כסף מכה איש רמו מלוקח כספו
אם חבל תחבול שלמת היינו הנשמה שלמת לשון של מכירו כאלו הכהו מות כי שצי חשוכ כמת :
תשלומין שצתמשכצה אמר שכבר שקשה שמשו שד וכי יריכון אגשים הקכ״ה ואיוב ר3ו 3רי 3אם יקום
נא השמש תשיבצו לו תחזיר לו צשמתו לש״ל כי הוא והמהלך בחוץ ר״ת איו . 3רק שכמו יחן שנחו אומי׳
כסותה בה״א ל׳ צקבה ר' נר״ן מ״י ושוחד לא מקח נושת .המכה רק שכמו ימן ר ’מ גמשרי צזק צפר .
ק׳ הלא בבר הזהיר לא מסה משסס אביונך בריבו שין תמת ישין ״שן ״יד ״רגל ר״ת ששיר הייצו שצומן
ווה ודאי למה צומן שוחד כדי להסעות הדין אלא לו ממון כנגד כ״ד אנרים ואם ציסלו הרי משוה
אמר אומי׳ שמד יבוא אותיות חסה ואותיות שלפצי כמת .ואם שור צגח ס״ת מרס שאסור להציתו כביתו
שח״ד יבא אומי׳ רג״ו לרמז שהקב״ה ימלא רוגז וגם כשליו יומ״ת גימ׳ כדי״ן שמי״ם וגם כשליו יומת
עליו ; וגר לא תלחץ ואמם ידעתם את נפש הגר כי ס״ת מות הייצו בידי שמים :או כן יגח או כת יגח
כו׳ סו״ת משר״י הייצו שבתשרי יום הדין יפרש כמשסש הזה יששס לו כל הפסוק גימסרי׳ הרואה
מה שעשיתם והשביעית משמסצה וצסשמה וצסשמה שור בחלומו וצגמו הוין לו בצים צגמים זה שם
אותיות שסן תהו שהשסן תוהו ובל מעשיו : ז ז בהלכה .ולא יכסצו וצפל גימ׳ זה בכסוי הראוי
א ם כסף מלוה ר״ח מב״א ועם ג׳ תיבות הרי שם האותי׳ והכוללים * כסף ישיב לבשליו גימ׳ זה
מב״ד במצין משיח בן דוד זשאה״כ ציון כסף לרבות סוכין . וא^לו בשוה הוא
ושביה בצדקה ; מדבר שקר מרחק היינו מדבור א׳ את שור רמהו ומת ס״ח תורת הרואה שור בחלומו
של שקר מרחק א״ש מהקב״ה ,שקר אמת אותיות הוין לו בצים בצי מורה :ושלח את בעירה בעירה
רק שמתא כי הרג ל בשקר הוא בשממא :ויקח אותי׳ הרשב י׳ רמז שהרשב הי׳ ששרה ששמים
את ספר הברית ויקרא באזני השם וב׳ ויאמרו בל בשולם .מישב שדהו ומישב כרמו ישלם גימשריא
כו׳ נעשה ונשמע וקשה הרי צריכים לשמוע מחלה שדס״ו וכרמ״ו ש״ל המזי״ק .ד״א מישב שדמו ומישב
ואיך הקדימו נעשה לנשמע וש״כ הי פ נעשה מיכף כרמו ישלם גימשרי׳ בשדה״ו וברמ״ו של הציזק בלומר
מה שאתה מצוה ונשמע ושוד אצמצו מקבלים עלינו בדציזק שיימיצן פלוגתא דר״ש ור״ ע .בי תצא אש
לעשות מה שנשמע אמ״כ בכל זמן ועידן מפי ומצאה ס״ת אשה שיצה״ר של אשה והאיש באש
סופרים וספרים מה ששמירין לתדש וזהו וכל השם ומצאה קוצים היצר מתגרה ב־ששים שהם קוצים
רואים
מ ש ה י מייי! מ ש פ טי ם w־ י ל מו ט
ולא תמתין עד שיבקש ממך וזה כונת העסוק צדק רואים א« מקולות ופירשיז״ל רואים אח הצשמע
צדק תררו «1היינו צדק אם עשית צדקה תררו^ אחר מייצו רואים שיש עור לשמוע כי לא מספיק ששמי
העני ליתן לו כדי שיסי׳ השם כסדרן י ועוד צדק התורה בפשסיות וצריכים לשמוע עור מפי סופרים
צדק תררון« היינו תצמיח האות צדק שהוא משיח שיתרשו כפרדס לא תכשל 1רי כחלכ אמו הייייו
כדאית׳ במדר׳ מצצפ״ך הכפולות הוא סור הגאולה התיצוק לא תציח להציק יומר מן כ״ר מורש שהוא
ך׳ בו נגאל אברהם מ׳ בו נגאל יצחק .נ׳ יעקב .פ׳ מספר תש״ל ימים חון מיום שצילר כו ויום שצתארסה
בו נגאלו אבותינו .צרי׳׳ק משיח שנא׳ איש צמח זה הרי תכש׳ל ימים כי ילך מלאכי לפציך מלאכי אותיות
כוצת הפסוק מכצך הארן זמירות שמענו הייצו מיכאל שהוא שר של ישראל מלא״ך לפצ״ך לשמרך
הגאולות איתיות מכנ״ף שמענו כבר אך צבי לצדי׳ק כרר״ךעם התיכות גי׳כמסערו״ן המלא״ך ש״ר הפצי׳ם
שאנו מקוים לאותו צדיק שיבא משיח .מהר״ש למת מאבן למת כא״ת כ״ש כס״א כי מתחת הכסא
אוסטערפאלי זי ל .זה כונת סמדר׳ במה תרומם צלקח • והמתי את כל העם אשר תבוא בהם .תכוא
קרן ישראל בכי תשא כמשנ׳א אין ירושלים נפדית אותיות אבות הייצו בזכות אבות וצגש משה לברו
אייא בצדקה שנא׳ ציון במשפט תפרה ושביה בצדק׳ צג״ש גימערי׳ מיכא״ל וגבריא״ל משוב כמותם שעלה
וגו׳ וזה וצדקתי להגלות היינן אותו צדיק להיגלות למעלה :ויבן מזבח תחת ס״ת צמת עשו צ״ר להקב״ה
שמרמז על משיח זה צדק צדק תרדוף ואז למען לקבל תורשו .ויזבחו זבחים שלמים ,שלמים אותיות
תחיה וירשת .למען גימ׳ קין זה כונת הפ׳ יצאת לשמים שצאמר שלמים לה׳ :כל אשר רבר ה׳ צעשה
לישע עמך לישע את משיחך היינו יצאת לישע עמך וצשמע .צעשה וצשמע גימי מאה ועשרים רבוא כי
בצדקה וגמ׳׳ח יזה אתה מקרב קן המשיח זהו כצגר זה רריבור יררו קיך רבוא מלאכי השרת
לישע את משיחך זה בוונת לי לשמי שכשתזכה וקשרו להם ק׳׳ך כתרים כנגד צעשה וצשמע• ויהי
להגאולה אז יהיה שמי שלם והכסא שלס ; ויקחו משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עולה ששים
לי תרומה פירש״י לי לשמי כי ישראל אותי׳ לי ראש רבוא רגעים צגר ששים רבוא ישראל ונגר ששים
ישר אל כשישראל עושים רצוש״מ אומר ישראל אשר בך רבוא אותיות לתורה .ועור להתיך מומר הארם
" א ת פ אר וכשאינם עושי׳ רש'מ נאמר השליך הצוצר לארבעים יום מאשה ויהי׳ כמלאך שיוכל
משמים ארן תפארת ישראל .אותיו׳ אשר לי זה ויקמו לקבל התורה כמו המלאכים ולא יוכלו לומר מה
לי שתרום הלי לאותיות הנשארים שיהי׳ ישראל אצוש .ש״ך :
אשר בך מתפאר וז״ש ה׳ מי אשר חטא לי אמחנו
מספרי .לקוטים .לחזות בנופס ה׳ ולבקר בהיכלו ס״ח ת רו מ ה
תרומה כי בתרומה זוכה לחזות בנועם ה׳ .לי מרומם וי מ ח ״ן ליי תרומ״ה לי פירש״י לשמי הייצו שלא ירע
אם תקח אות י׳ מאות לי אל תיבת מרומה ימי׳ בהצתיצה אלא אצי ובזה ימיה שמי י
אומי׳ הרימות .תרומתי אותי׳ מרי מות ע״ד שדרשו כסררן ולא למפרע כראיתא במררש כשיצאו ישראל
וצדקה תציל ממות רית ג״כ מות רמז שהנותן ממצרים כרתו ברית לעשות חסר זה עם זה הייצו
והמקבל נצולים ממיתה .רמזים כיי .ועורות העצי עם העצי ע״ר שררשו וצתצו בהיפך אתוון
תחשים .תחשים צוט׳ ח׳ משיח היינו משיח יהי ג'כ ונתנו הייצו מי שהוא מקבל נ״ב חייב ליתן
מלך על ארן ישראל שהיא ת׳ פרסה .שמן למאור . צדקה וזה כוונת המדרש כרתו ברית לעשות מסד
למאו״ר צוט׳ ואל רם מאיר לישראל לכך גם הם זעיז ,זע׳ז רוקא כמו שצתב׳ שלא ידע בהנתיצה אלא
מאירין לכבודו שמן• ושכנתי אותיות ושניי ת׳ך ושכין העני ואצי כמש״צ אשרי משכיל אל דל לרמז שיתן
ת״י היינו מקרש ראשון עמד כמנין תיי ומקדש שני לו בצינעה ובזה יזכה שיהי׳ לי לשמי כסדרן ולא
שעמד כמנין ת״ך .מבית ומבמון תצפנו גימטריא למפרע כידוע שהפרוטה היא יוד והאצבעות של
הלמויד מכים יהי״ה מוכ״ו כבר״ו .ויצקת לו ד׳ הצומן הוא ה׳ ראשונה וה^וע של העני הוא ו׳
טבעות זהב כנגר ד׳ מדות ביושבים לפני חכמים : והאצבפוה של העני הוא ה*׳ אחרונה הרי השם
בטבעות הארון רמז במטבע של ארון.ארון היינו תורה. כסדרן אבל אם ימתין עד שהעני יאשוס ידו תחילה א*כ
יהיו הברים.הבדים אלו ת׳ח לא יסורו ממנו יהיה בפרהסיא ולא בצינעה ויהיה סשם שלא כסדרן
וכתיב לא ימיש ספר התורה הזה מסיך .את העדה כי יעמיל ה׳ ו׳ וכו׳ וזה לי לשעו שיהי' כסדרן
וו
W tt ד׳ תי ר ה ת ח מ ה מער י ל קן ט
ודמו מרתח כקרכו אם לגלות לאניו או לא .ישסה וו תויס .פדת רמז ד״ת ט׳ היי>ו דת שנתגה
אותיות יש פה שהי׳ לו לרכר לאכיו ושתק ולא גלה נשנמים לשון • ופשית כפרת והכ וגו׳ כפרת מסר
סוד .כחיי .חושן ואפוד ומעיל .אפוד גי׳ מלאך ו׳ פתינ סייגו כפרה לישראל.שגים כרוכים מגר
נשעה שאהרן מגור נאפוד דומה למלאך; ששה מיכאל וגנריאל ' .כחכ •אמד •מרן5ה ״מזה וכרוכ אחד
משמותם על ר״ת שמע שאמרו השכטים כשעה שנא׳ מקצה מזה .הר׳׳ת גימ׳ מיכאל רמז מיכאל מימין
ויקרא יעקכ אל כניו אמרו שמע ישראל ה׳ אלהינו מהלל וגנריאל משמאל ממלל .מקצה מזה ומקצה
ה׳ אמד שהם׳ הזה כן ששה תיכות ויעקכ אע״ה מוה .מזה ומזה נ״ס כגגד וקרא זה אל זה • השולחן
השיכ כשכמל״ו שהוא ג״כ ששה תיכות וזה ואת לתם פנים לפגי תמיד ר׳׳ת תפלה וס״ת הדמים
שמות הששה הנותרים ; ועשית משן משפט .משן גי׳ ידינו לא שפכו הדם הזה לא פטרנוהו כלא אכילה
משיח שיהא שופט את ישראל עפ״י החושן וכתיכ ושתיי׳ לויה והוא תפלה להרחיק הצפוני זה סמאל
כי׳ לא לא למראה עיניו ישפוט .משין נוט׳ נון ונמש כי שלמן אותי׳ לנחש וגי׳ למשיח ועכשו ששלחנו
שערי חכמה :הח׳ כגדים מכפרים על מ׳ ראשי מכפר ומהפך מנחש למשיח וזה השלמן אשר לפני
עכירות ע״ז ג״ע ש״ר לשה״ר גסות הרוח דינין ס׳ פנים כפנים היינו נ ד ת וכצרקה מהפך להיות
הרהור הלכ עזות מצח לכן אמר הגר להילל גיירנו לפני תמיד ודמים תרתי משמע כי ימים נדמים
ע״מ שתעשה אותי כ״ג שמכפר על ס׳ עכירות .כחיי . נגפו .רמזיפז כ׳׳י .מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה
נפ״ך ספי״ר ויהל״ם גימ׳ ירושלים כדכתיכ הנה גניפיס כפתוריה ופרמיה ממנה ס' ההי״ן זו
אנכי מרכין כפיך אכניך ויסדתיך ככשירים ישעיה אמר זו נסו״ת גימ׳ מ׳׳ה כנגד מ״ה צדיקים שנכל
נ״כ .יש״פה גימ׳ כנימין כן יעקכ כנימין אותיות דור ודור שהם כנרות כעולם ורמוזים כסו״ת ולא
כן ימין .ימין גי' מאה שנולר לאכיו כשהי׳ אז כן כראשן שאין מתן שכר לצדיקים נזה אלא כסו^ .
מאה שנה .שמי אכני שהם לכפר על שכירת שתי למה היה המשכן ארכו מאה אמה לסי שאדה״ר
הלוחות שהי׳ פירור כין ישראל לאביהם שכשמים ננרא ממקום המקדש ומסא ונתקללה גם האדמה
ומשה ועתה ע״י שתי אכני שהם שהם אותי׳ השם כפנורו וארכו היה מאס אמה ע'כ ינא המשכן
ואותי׳ משה נתקרכו יחד הקכ״ה ומשה וישראל • ומזכת ארמה ויכפר עליו לכן גם יעקכ קנה השדה
כחיי .את האורים ואת התמים גימטר׳ ש״ם כין כמאה קשיטה מטעם הלז לתקן חטא אדה״ר שהיה
שכעי״ם ושתי״ם מכנס״י כ״ד לכסו״ת כש״ר ערו״ה מתמעט סד ק׳ אמה שנא׳ ותשת עלי כפכה כף
גימ׳ שמכפ״ר ע״ל גלו״י עריו״ת :וצפית אתו זהר כגימטי 9נאה .כלי יקר .שלחן כצפון אם נתן
טהור את גגו ס״ת כתורת״ו לומר כל העוסק כשורה מלתנו לעני אז זוכה למס רכ טוכך אשר צפנת
כאילו הקטיר קטורת כמזכח הפנימי תכלית גי׳ שנאת ליראיך ואם לאו מצפון תפתח הרע ח״ו וכן מהפך
מנם כי הוא מכפר ע״ז .וכהסצות אהרן את הנרות סשלמן לנחש שהוא סמא*ל .עוד כדי להרחיק הצפוני
וכו׳ למה מצות נרות דוקא ע״י אהרן לפי ששכעת זה יצה׳ר וזה שנא׳ לחם פנים לפני תמיר .
הנרות הם נגד ז׳ ענני ככור שהיו מקיפים וזה
היה כזכות אהרן .זרע ברך .שכעת ימים תצוה
תכפר על המזכח .כ׳ כמסורה כאן ואירך תכפר ל א ת ה תצוה וכו׳ ויקמו אליך שמן זית זך כתית
על עונם שכעת ימים רמז לשבת שהיא שביעי למאור להפלות נר תמיד מכאן להדלקת
לימים שמכפר על ישראל ע״ד א״ת מחללו אלא נר שנתמן התורה שנא׳ ואתה תצוה .תצו״ה נגי׳ נשי״ם
ממל לו .תכפר עם האותיות גי׳ כשבת * שבת נוס׳ צו״ה .נר תמיד• נ״ר תמי״ד כגי׳ כשכ׳׳ת .שמן כתית .
שכת כו תכפר וזה תכפר על עונם עון הוא ממור כתית כמגין כתי״ת ת״י ת” ך ת ’י שעמד מקרש א׳ ת׳׳ך
היינו אפי׳ עון ע״ז עד שאז״ל השומר שכת בהלכתו עמד מקדש כ׳ .ויקחו אליך שמן .שמן ״נו׳ שם ״משה
אפילו עוכד ע״ז כאנוש מומלין לו .רמזי׳ כיי .ונסר ״נעדר ״נענש ׳שאמר 'מחני ״נא ׳׳מספרך ״שכתכת
אהרן על קרנותיו א׳ בשנה רמז לקרני האיל שהקריב ׳שרושם 'נעשה •מדכורו ע״ד המדר׳ שככל פ' תצום
א״א תמת יצחק כנו והוא יסוד של מזבח .פר״א• לא נזכר שם משה .ישפה הי׳ מרות סל אכן כנימין האכן
צין גי׳ קן כי הצין מכפר על קשיות ערפם של סוא כן כמה גוונים אדום ירוק לבן וסגולתו לעצור
ישראל וחוזק מצחם וככלות גסי הרות מישראל אז הדם פ״כ ניתן לכנימין כי נשתנה פניו לכמה גוונים
תיומפנס
כ ב מ ז ו ז יו התורה תצוה ייר ילר^ט
מרוממצה קרנורו צדי׳ר! הייצו אומיוה . jpמדם מרומם קרן ישראל היינו הצד' נכי משא היינו שמרו•
חנואה הכסורים ר״ח מחה רמו למה שאנו אומרים הקרנוה מהם אז מרוממנה קרנוה צדיק ווה שירו
כיום הכסורים מחה ו ה מר סשפינו מנגד מיניך .ימרוק ונמם .שיני לשטים שנרח א״ח שנרם אלא
שרככס היינו שמוציא השין .מרוממנה קרנום צדיק
היינו שהקרנוה של צדיק הם קן ושאר ד״י ומוציא
כ י משא אח ראש כני ישראל סמך וה אצל אחח השק מן רשם וחום^ טל ד י הרי שדי :ו® ימנו
כשנה רמז זה יום הכסורים כי מנין כל ז״ה שכפיה ימנו מרומה ה׳ וםמיך ליה הפשיר
שלו .נגשמס אל הגרואים וכל הנשמות נכנםים למניו וזהו כי חשא כלומר ה' פשיר וסכל
אח ראש כני ישראל ולכך נודרים כמכור הנשמות המזכח ס״ח מלח .מר דרור מי שהקכ״ה מדכאו
כיסוריס ומר לו נפוס״ז דרור הוא למוה׳כ .וקנמן כאותו יום .ראש כני ד ת ר"כ הרכ הוא ראש .תשא
אח ראש כני ישראל ה׳ חיכות רמז לחמשה קניניס כשם .וקצמן גימס׳ גכריאל .ממשים ומאחים מיכאל
נקיה הר,כ“ה כטולמו ואלו הן חש״א חורה שמים כאחת גכריאל כשמיה אליהו כד׳ מלה*מ כשמונה
ארן .א״ח זה אכרהס שנא' כי זכר א״ח דכר קדשו .זהו כנגד חצי הפולס שמהלכה ח״ק שלם נמצא
ראש זה כ־המק״ד שנאמר מרום מראשון מקום כפסיסה אמח פס גכריאל ממשים ומאחים שנה.
מקדשינו ונאמר גלטד אחה לי ראש הלכנון .כני וקנה זה כהמק״ד שנאמר הר זה קנחה ימינו .
ישראל• כמשמטו .ונחנו איש כפר נפשו סמך זה כושס אוחי׳ נו שס .וקדה זה ירושליס שנשרסמ
ניקוד אש ר״ח של קנמן נשס הוא קול כרמה אצל כיפורים זה שנוחניס כמכור הנשמות ונחנו
כהיפוך אחוון ג׳־כ ונחנו וכטטס טל החיכה אזיל כי מיכאל מקריכ לשמוח של ישראל וגכריאל מקפיר
ואחי לומר לך מה דאדל מינך אמי לומר לך כל קפורח ממפשיהם של צדיקים קולם נשמפ נרמס
מה שאדם נותן לצדקה אפילו מטמ הקכ״ה נותן להחיש הגאולה נשם .נוטר׳ כרוך שם מלנומו .
זיח הין זה משיח שנמשח כשמן נקרן לו טאכו״כ .
י כדחז״ל דוד ושלמה שנמשחו נקדן נמשכה כ י חשא אח ראש כני ישראל גי׳ לכן נודרים
צוקה כטכור לשמוח ישראל וכן מנין המיכו׳ מלכוחם שאול ויהוא שנמשחו כסך לא נמשכה
ו׳ כמנין חיכוח שמט ישראל וכשכמל״ו שצוטקי׳ מלכוחס .הכינה כי ס׳׳ך גי׳ ימלוך .קרן גי' ימלוך
מרקמה אומיוח מר כקול רם כחיים והמחיס והמלאניס לקכל תסילחיהס לפולס ופד .רקח מרקחת
כרצון לכפר חכא פרש״י לשון קכלה .משא אח קחה היינו שהצדיקים מקכליס המר למחוק היינו
ראש כני ישראל ר׳׳ח טולה מרייג .לפקודיהס ונחנו שמקכליס היסוריס כאהכה כמ׳׳ד כואו אחי ורפי .
פקודיהם צ׳ חסרון סקידין דאורייתא וטשהו מגל והיה זה לי לדורותיכם רמז כשם שהשמן לא הים
לכך ולחנו ,ונחנו כהיסך אחוון ג״כ ונחלו רמז חםר מי״כ לוגין כך כסך שנמשח ממנו המשכן
טור ונחנו איש כסר נפשו לה׳ שפגמו כה׳ ואמרו וכליו והמלכים ונהנים לא נמסרו וכך השכפים לא
אלה אלהיך ישראל וכצדקה מיחדיס השם שהוא לחסרו שנא׳ ולאשר כחושך היגלי .קדש יהי׳ לכםי.
רחמים כצדקה יכופר טון והוא כפר נפש והנתינה לכס אוחיוח מלך למשוח כו המלכים .קח לו סמים
היא מחצית השקל והם לא חנואו אלא כנפש כי ם״ח חכם כמאמרם ממרי וריחני סקחין .והקפרס
המגל טשו יינוס וימנרוס ולא ישראל כדאי׳ כמדר׳ אשר מטשה יש כזה כפסוק י׳א חיכוח וראשו ויו
ולא נהנו אלא מחציה השקל טל חצי הגו^* .כמדרש וסוסו הא כנגד י׳א סמלם שכאיס לקפורח .ראה
כמה הרומס קרן ישראל ככי חשא היינו ט״ד הפסוק קראתי כשס כצלאל אוחיוח כצל אל כאלו הי׳ כצלו.
וכל קרני רשעיס אגדט תרוממנה קרנות צדיק .אהליאנ פה״כ גי׳ חמשים שיודפ נין שפרי חכמה.
היינו כמו שכחנו חכמי הקנלה כי חינח רשט הס הכסרת אשר סליו ואח ס׳ח מורח שהיחס התורם
ג׳ אומיוח וכולה טומדים טל אוח שין שהוא ג׳ קוין כארון פטם למחצית השקל כי איש כלא אשה הוא
נגד ג׳ אנוח ואם תוציא השין נשאר רט וזה כונה פלג גופא והנשים לא חפאו נפגל טיכ לא נחנו
הכ׳ לא יגורך רט וזה וכל קרני רשפים אגדפ רק ממציח השקל .אלשיך .ושמרחס אח השכח .
היינו אס חיקה הקרנות של רשם לא נשאר רק ושמרמס אחיות ושמר חס שיהי׳ שמירה ממה .
ש׳ אז מרוממנה קרנות צדיק זה נונח המדר' נמה מקרכ פמה ששת ימים ר״ח ממשי שסכ״ד
»»שס
פעה התורה ילפוט
הוציאם במול מאדים שהוא רע וה שאמר פרמה ממ 08לשומרו מכאן לומה קתן סממלל שבת
ראו כי רעה נגד פניכם .רע נגד פרכס ס״ת הדם ב״ד מ5וון להפרישו .את בשבת לעשות אס
והיא מזלו של פשו שנאמר מדוע אדום ללבושיך השנת ס׳ מוי״ן בם״ת נימעריא שני אלפים היעו
אכל ישראל מולם צדק שנאי אני מדבר בצדקה רב אצסיס אמה שהוא חמום שבת שלא יצא מון לחמוס .
להושיע .ולפיכך תיקנו שיהי׳ דנין בב׳ והי שתמלת ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם .ג׳ מצות
ליל ב׳ ותמלת יום ה׳ שולס מול צדק וכתיב בצדק נאמר בהם אות וסימל ורחצת וסכת ושמת שמלחין
חשפוס עמיתך ובן הקב׳ה דן את בריותיו בצדק י לין .ושמח נוס׳ והם שבת מילה תפילין .ביני נוס׳
שנא׳ והוא ישפוס תבל בצדק ; בשבת יש נשמ׳ ימיר׳ .ביני ובין בני ישראל
ל ע ת ה אם תשא חסאחם .תשא אותיות אשת וביום השביעי שבת ו' ב׳ בוה הפסוק לרמז ששה
וגי׳ סמאל רשע .ועתה גי׳ תפ״א כמנין דברים שהם כפול לשבח .שני תמידין שני כבשים
מילות של לילית אשת ונונים לכן כתוב וימירו את שני סמילות לנר שני ככרות לשעורה שני נפשות
כבודו בתבנית שור אוכל עשב .בתבנית גימס׳ אשת שני מלבושים .ביני אותיות ביק שחייב לקדש על
ונונים ולכן הוצרכו לימן שקלים לתקן וה .שקלים היין .טני גי׳ פ״ב כי«כור ר׳ת רש באית ב״ש ע״ב
גי׳ לילית לכן מתחיל פ׳ שקליס כי תשא לתקן סמאל והו זכרהו על היין .וביום השביעי שבתוינסש ס״ת
ולילית וממנוסי׳ .ילקוס ראובני בשנוי קצת .ואם אין וינפש בשבת שתים ששתי נשמות לאדם
ממני נא מספרך אשר כתבת ס׳ת כר״ת .סמאל עימ׳אלו שבגהינם רמו שהגסינם גיב שובת בשבת .
ונמש ושסן עולה כרת ד ל אם הס מבובים בעיניך וביום השביעי שבת וינפש גי׳ נשית אלפי שני הוי
יותר מישראל שקבלו מרי״ג מצות וו׳ דרבנן ממני פלמאובמד יהא מרובמ׳ב כוללים 4ויקהל העם על
נא ואם לאו הפוך כרת לכתר :סרו מהר מן הדרך אהרן .וי קהל הכתוב צווח על מעשה העגל .ויעשהו
אשר צויתם כאן נתן פ׳ס למשה לסעון לי צוית סגל מסכה .עגל נוסריקון עוון גדול לדורות .מסכה
כדאיתא נמדרש .כי וה משה האיש אשר העלנו כמנין מסכה כן משקלו.ויאמרו אלה אלהיך ישראל
ממצרים כו׳ רו״ל דרשו סל מלח וה מיותר שהראו אלה נו סי' אוו לאלהוח הרבה ומכאן מוכח שהערב
סליו באצבפם גם מלית משה מיותר משה נוס׳ שהשסן רב פשה העגל ולא ישראל שאמרו לישראל אלה
הראה מסתו שאמר מת הוא ואמ״ב נגשו אליו אלהיך .וירא אהרן ויקמובח א״חוירא אהרן אלא
כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר ה׳ .א״חוביסר ויירא .ויבן מובס לפניו ויבן מהונויו היינו מור .
הר״ת הם א׳ב היינו אלפא ביתא והאוחי׳ הנשארי' ויעשהו עגל משפה• ויעשהו נוס׳ יונס וימברוס
הסתורה; היו שם והם משהו עוד נוס׳ ואהרן הכהן שב
ו י ע מ ע יהושע את קול מעם ברמה .ברעה עמה• ושחק .לנן נענש במימת שני בניו ונתכפר
אותיות מברה ואותיות הרעב שבסון לו במה ששתק ולא בפה סליהם כיש וידום אהרן
פ״א כקב׳ה מתמלא עברה ומביא רעב בעולם שנא׳ כיס המדרש אלה אלכיך ישראל גימ׳ לחרייג כי
השמרו לבם ונוי ופצר אח השמים ולא יהיה מסר ; ס׳ אלהי ישראל גימ׳ הרי׳ג שמעו שיש חרי״ג מצות
וישלך את הלוחות מסר י׳ כתיב היינו שפרחו י׳ עיכ אמרו ; לה׳ ממר וישכימו מממרח ס ’ת תורה .לו
הדברות סיב בחוב וישבר אותם תמת ההר ני כיון רד .כשייסאו בסגל החליפו אותיות ר ’ד היינו ד׳
שפרח הכתב כבדו הלומות דוגמת המי נושא את של ה' אחיד עשו ר׳ ור׳ של לא תפחמוה לאל אמיר
עצמו וכמת כבד והאותיות היו נשמה וכשפרמו עשו ד׳ ווה לך ר״ד כי שמת שסברו על התורה ואלה'
כבדו כמת לבן שברם .שימו איש תרבו מסכה לא מעשה לך לו רד .רד מגדולמך רד גימט׳
ג׳ במסירה .א׳ כאן .ב׳ ויתאפק ויאמר שימו למס.ג׳ צדיק היינו רד מקדופמו .וסתה הנימה לי כיינו תניח
שימו לבננם לכל הדנרים אין דברים אלא חורה הססם של לי צויח ואכלם זה כונח מזיל במה תרומם
שנא׳ את הדברים ראלה דבר ה׳ אל כל קהלכם קרן יכראל בבי תשא את ראש בני ישראל היינו
זה פדר׳ מ'1ל ככר ומרב וחורה יחדיו ברוכין אם מסלק אותיות ראש מישראל נשאר לי גוה מרומם
אתם שומרים חורה אמם אוכלים למה ואם לאו קרן ישראל היינו שאמר משה להקב״ה לי צויח ולא
שימו איש מרבו כמש׳׳נ בישעיה אס תאבו ושמעתם לכס ואכלם אכלם אוסיוח מלאך ע״י מלאך אכלם,
סוב כארן תאכלו ואס תמאנו ומריחס מרב מאכלו ואכלם כיינו שאגמור הדין ואאמיר מילת כלם .ברעה
ועתה
כג מ ^ז החיייי \ m r •w ילסו»
את אטורי וסר לא יראו .לא יראו אומיו׳ אוריאל . ופגוס אס מ0א מסאמס ואס אי] ממגי )א לסי
סני לא אותיות סניאל לא יראו לסי שהוא אש מדרש ימ׳ל למ״ד ממגי הרמה שלא יראס כרפמס
אכלה ; ססל לך ססל נוט׳ ססולת סוסו לך .וישנם ולמ״ד מסגי הרפה לנמר פל הרפה גמסס הצדק
משה בבקר ס״ח מהיר ,משה בבוקר ויעל אל ר״ת פ״כ בין כך ובין כך אמר משה ממגי נא כי 5ין
מבוא שנפשה לו מבוא ודרך בחוך העננים .ויעבור לכמר אני נמסס ובין שלא לראות ברט® אנינממס.
ה׳ גימ' שדי .ויעבר אומיו׳ טיב רי״ו זהו שם ויסע מסרשים .והמכתב מכתב אלהים א^ זה כתבנית
ויבא ויט בכל ססוק ע״ב שיבוח גיס ע״ב גי מ טד׳ מטשי בראשית בין השמשות נברא .אלהיס הוא
רי״ו .נוצר חסד לאלפים נוצר גדולה שנולד משיח חרות טל הלוחות גימ׳ מ״ם וסמ״ך שבלוחרת בנ״ם
שנא׳ ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יסרה נוצר סיו פומדין הלומדת אותיות ממלה כלומר תחלה
אומיוח ונצר .א״י נוצר מסד לאלסיס נ׳ של נוצר נבראו כששת ימי בראשית ט״ש ביה״ש .סנה מלאכי
גדולה כי כשיצאו ישראל ממצרים היו בג׳ שטרי ילך לסניך מלאכי אותיות מיכאל .הנה מלאכי .הנ׳ה
בינה שנאמר וממשים סלו בני ישראל ממצרים סול' ס' כמנין הלכה .מלאכ׳י טולה ק״א היינו אינו
ובמקום אחר כ׳ כימי צאתך מארן מצרים אראנו דומה מי ששונה סרקו מאה מטמים למי ששונה
נפלאות בזוהר הק׳ נ׳ סלאות ובשביל זה נזכר צ׳ סרקו מאה סטמיס ואמר וכן מורה צוה לנו משה .
ססמים יציאת מצרים וכשסרקו נזמי הזהב והיטל צויה גימ' ק״א .וכן ישקני מנשיקות סיהו .סיהו נימט'
אותם בכור אשר משם יצא המגל בא הג׳ של גזם קיא .וכן זאת המורה למולה למנמה ולחנואת ולאשם
וקלקל הג׳ שפרי קדוש׳ וסור קלקלו הנ׳ של נעשה ולמלואים ולזבמ השלמים ד ת של וה הססוק טולה
ונשמע ונכנסו בג׳ שפרי טומאה היינו שהמשיכו קיא .דט שהמלאך הממונה טל השכחה שמו ם״ם
ט״ס נ׳ של נמש הקדמוני שחזרו לזהוממם כי מקודם טולה ק׳ ומלאך כממונה טל הוכרון מיכאל שמולה
נאמר אשר גאלם מיד צר גימ׳ שמיד ונכנסו גג׳ ק״א וה אינו דומה מי ששונה סרקו מאה סטמים
קדושה אמ״כ כשקלקלו הנון נשאר מן נצר צר סיכ למי ששונה מאה ססמיס ואחד סן אכלן־ בדרך .
נ׳ של נוצר גדולה על שהתפלל מרע׳ס לממול להם אכלן גימ׳ ט’א היינו ט״י ט״א םנה7׳ שלי .הורד טליך
עון העגל על נ׳ שעברו עליה ישראל לכן החסלל מפליו אלו טדי טדים ומטרות שנמנה להם במ״ת
לגאלם מיד צר ונעשה נצר גס דוד הסה״ש ביקש מעליך אותיות מעילך היינו המפיל שנימנה להם
לתקן הג׳ ע״כ עשה מן בור וג׳ של נזמי כנור וכיון מהר מורב .ומשרמו יהושט בן נון לא ימיש ממוך
שהגיע מצות לילה היה רוח צסוניח מנשבח בו והי׳ האוהל יהושע בן נון ס״ת סנ״ן וכתיב לא ימוש
מנגן מאליו והיה לוד טומל ופוסק במורה סד ממוך האהל והפנן היה טל האוהל ונאמר לא ימיש
טמוד השמר פ“כ פשה כינור שגו היה מפפורר ססר הטורה הוה מסיך הרי מדבר בד״ת הודיעני
לחורה וחיבר כג׳ לואו במלת כינור כדי להמזיר נא אח דרכיך .דרכך מסר י׳ כודיטני נא גי׳ קצ״ו
עטרה של נטשה ונשמע ליושנה וביקש מה׳ גל פיני הודטני מלס מורכבות הד עני ה׳ד בא״ת נ״ש קן
ואגיטה נפלאות ל׳ סלאות ומש״א כינור ר\ה תלוי היינו הודיעני קן של עם טני .כלוא בלכמך טמנו
למפלה ממטמו היא תיקון נגד מ׳ש במגל שבא שפן הלוא גימ׳ מיב כמנין ארי״ה אשר אהי״ה היינו
והראה להם בדמות מיטת משה סורחת באויר כל המ״ב מסעות ימ״ב דניות שנא' מ׳ב ס׳ בפרשה
כדאימא בשבח 0׳ ר״ע ומ״ש כיון שכניע מצופ והוא השם המנהיג לר .רסזלוה ז׳ ימי השבוע והן
לילה הוא תיקון למה שחטאו הם בחצות כמ־ש כ*מ ממנות כלננה ן׳ כונני לכת נו׳ ימי כשבוע .
וירט העם כי בשם ודר' בא שש ומ׳ש ורות צסונית הראני נא אח ננודך כה דך יי כי אין רשאי לבקש
מנשבח בו חיקון לגוך העגל שהיה מזהב וכזהב בא להודים את כל כבודו jן ר־נ מ״י .אני אטניר
מצפון שנא׳ מצפון זהב יאתה זה םור סגלס בצסון כל טובי טל פניך .סוב״י נאמנ״ש נפשס היינו נסשס
ועקרב בררום שאמר׳ רז׳ל במס׳ עירובין כי סגל• של צדיקים כמ״ש מז״ל במנחות .ד״א וה המורה שניחנה
מרומז על העגל ועקרב רמז על המורה ולומדס נכ״ו אותיות כמנין סוני לא יראני ר,אדס ומי ריח
נמ״ש ז״ל ועקיצתן פקיצת עקרב זה בדחס פ״ד אליהו אפילו אליהו ונצנת טל כצור נקוד טל ר׳ .רמז
שאמרו רז״ל כרוצה להחכים יררים ואו לעתיד מסמך על זכות אברהם שנא׳ בו הביטו אל צור
כשיתתקן בל הנונין כנז׳ אז יהי׳ ונצר משרשיו יפרח מצנמם ונאמר הניסו אל אברכם אביכם :וראית
וינאלט
התורד• \M r מער ילר\ ט
נכס אכרהם יצמק ויפקנ וככר ניצל אנרהם מפיו רגאלגו מידצרגלוולמ פולס .ס׳ פמק גרפה .מצר
פ״י שהפיל א״פ לכנשן האש ויצמק מסר א״פ לחנק מסד לאלפים ר״פ נמל .ונמל ר״פ נפשנו חנפה
כפקידה א״פ אכרהס הי׳ ראוי להציל אס נניו לה׳ היינו מפופ נסשנו מכפה לה׳ נוצר מסד לאלפי׳
מפ״ו שהוא כשריפה יצחק הי' ראוי להציל דוד או ונמל טדניך פשקם .משה שיגר אס הלומופ
מאשס איש שהוא נמנק ויפקכ שהוא אמס פסארפ ומיגר א'פ ממהם ד ל אם לא פממול לאלו גם
וכולל כולם כא׳ כדי להציל ישראל מהסגל לי פממל פי פל המשגר פלי גממפ פאלו פוגד
ולא היו ראוים לאופה מפשה כלל נזכופס פ״א .נושא פון ופשפ למה מוכיר פון ואמ״כ פשפ
אלא ודאי פדי ליפן פפחון פה לנפ׳פ שאם נא אלא לפי שנמוג מי אל פמוך נושה פון ופוגר וגו׳
מפשה פ״ז ג״ס ש״ר לידם ולא ניצלו מהחטא אמר ופפיג יפגוש פונופינו א״פ למ״ר כוג׳׳ש לא שייך
שהי' כמ נידם להינצל נזכוס אכותם שלא יאמר לומר נושא פון ומסאה ונקה דהיינו שמנקה מכל
נואש מ״ו לכך נא ליפן סיס מה שספחו נמכר שפשו ולא נוגש ואמרו גגמרא פגודה ורה א” ר יומנן
פשוכה ונפקכל פשוכפס מהנה גס לפפיד וזה משום רשג״י לא סי׳ דוד ראוי לאופה מפשה שנא׳
כונס מי מרינה מטא משה ואהרן שנאמס לא ולגי מלל כקרני ולא היו ישראל ראוים לאופה
מטאו פלל אלא כדי שיפמדו כנסיון שלא הרהרו מפשה שנאמר מי יפן והיה לגגם זה .ולא משו
אמר מדופיו וזה שאה״ כ אנמנך פ'כ מי מרינה אפ הפגל אלא כדי ליפן פ״פ לגפלי פשוגה שאם
סלה זה כונס הכ' שוגה ישראל פד ה׳ אלהיך פי ימיד ימפא אומרים לו פלך אצל ימיד וגו׳ ואם
היינו אפ״ס שכשלה נפוניך ופשיס כרצון אסי' למיד מטאו רנים אומרים להם לכו אצל צינור שפשו
כונש ופון סצמו אינו נממק זה דוקא לפי מדהיד פשונה סירש׳י שם גנורים ושליטים ניצרם היו
שאומר נסש מוטאס פמוח מפמלה כונש אגל אמיכ אלא גוירמ מלך היה לשלוט נהם היצר הרט כד
נפשוגפ נושא פון וסשס הקל והחמור וה כונס הפ׳ ליפן פ״ס לכפ״פ פ״כ .והקשה כפל הפקידה כיון
יכנוש מונופינו ומשליך נמצולוס ים כל מטאפם זה שהמסא היה כהכרח למטוא ניצון ה׳ אפילו פשונה
כונס הכפוג ונקה לא ינקהאופיופ ונקה אל ינקה כי אינם צריכים ולא יכולים ללמוד מהם לא רכים
ר״פ וסוימ הויה שהיא מסד אל כל ״ היום היינו ולא ימיד המוטאים כרצון ולא כהכרח ואדרנס מצינו
שנפשונה מהסך סדה״ד למסד אל כל היום זהו נפסוק ואמשי׳ אופך ממסוא לי פ״ז נכאר גמרא
וסוקד פון אנופ טל כנים סוקד היינו מחסר כמו נרפופ איר אנין הלוי מ“ ד יסנך ה' כיום צרה ישגנך
ולא נסקד ממנו איש פל כנים היינו אפילו לא פשה פס אלהי יפקג מזכיר יסקנ ולא כל האנוס מכאן
משונה אלא מיראה שהזדונוס נפשוס כשגגוס פל לנפל הקורה שיכנס נסוניושל קורה פיפקנ ופירש״י
נניס היינו מומך האגן הגזירה ומניס פל דורומ יפקנ שסנל צמר גידול ננים ינקש פליהם רחמים
הנאים פל כנים ופל כני כנים פל כל אמד פזיפ ומסרשיא סי׳ מדפו של יפקנ ישגנך ניום צרה .
כזיס פ״ד שדרשו כרוך גוזר ומקיים גוזר היינו והנה ידופ שמדמו של יפקנ הוא אמס שנא׳ פפן
חופך מסט מפס כמשל מנן המלך שהיה למלך כן אמס ליפקנ ואמס מופמו של הקלה אמס הוא
שהלך שוכב ופשה מפשים רפים פיון שראה המלך נא*נ ראש פוך סו^ היינו א' נראש הא״נמ׳ נאמצפ
שאינו הולך נדרך הישר ואינו שומט לקול הורים פ׳ נסו qזה «׳ סמקונלים אפה ספר לי מצר ריפ
ומורים נשום אופן נפמכם ונשנט נסני הסנהדרין סמאל ספ׳ר נוס׳ סון פוך ראש זהמדפושליפקכ
שלו שאם יזיד פוד כהפוונופ אשר רגיל פהם ונזכופו אפה ספר לי מצר היינו מסמאל ונזה יונן
שהאגן של רחיים המונמ נשפר המלך יסקלהו נו ישגנך שם אלהי יסקנ היינו מדפו אמס שהוא ראש
ולא פנרו ימיס מופטיס פד שפנר פל שלשה פשטי פון סו^ וכל הצרוס של לפפיד פנרו גם אל יפקנ
וטל ארנפה והטדים כאו והפידו לפני המלך והשרי' וכנר הפסלל פליהם יפקנ ומהנה פסילס הפנר
אמר המלך כנר נשכפפי ואין להשיג ונפמכם שר גס פל הפפיד לנוא שהוא נפל הקורה שנכנס
הסנים אמד מכל שרי מלוכה ואמר אני אסקלהו נאמצס הקורה ראש פוך qwוהוא מפווך ניניהם
כידי הניאו פמו וסמך האק הנז׳ פל מפיכו׳ קפנו׳ פי מדפו הוא מפארס ממוצט וזה כונס הגמר' פ״ז
דקוס וככל יום היה זורק לו מפיפה אמס פך לא היו ראוים לאופה מפשה צא דוד נזנוס ולא
שנפייסר פשנופס המלך וכמשפטו וגס כל יום הי^ ישראל נסגל ניהי' מן הראוי שישגנך אלהי יפקנ
מזכירו
כד משה מתורה ת ש א ש ער
האיר פליו .רתן פל פניו מסוה הי׳ פשוי מפנני מזכירו שלא יפשה פור כדנר הרפ הזה וגתייסר
הככוד מסוס כאית כיש ימפן גימ׳ זהו פק : ולא שנ פור לכסלו .זה סוקר פון אנות פל כלם
ויזר טל פני המים וישק גי׳ זה הוא שכדקן » 1שלשים ופל רנפים כדלפיל; למה ימרה אסך
כסוסית .מה משה לך רית מטל .מסאה גדולה דית כפמך כי פם קשה פור^ הוא הייצו כמו שקשה
מג שאמרו מג לה׳ ממר .כיכרט הוא.כרט אותיו׳ פרפם לפרוש ממה שהורגלו כמצרים שהי* כולם
פכר ואותי׳ פרנ שלא פכר ופשה אותו אלא פרכ רכ פוכדי פלאים כן כשתלך כקרכם ויתמכרו כך יהי׳
פשו אותו .כי סרופ הוא פרופ אותיות פור^ קשה להם לפרוש ממן כמ״ש או יהודי או צלוכ
שנהפכו פורן! .פרוס נ׳ כמסורה הכא ו אירן גני וז״ש ילך לא אדלי כקרגצו .מפרשים .פוד יש לדקדק
»צורפ וראשו יהי׳ פרום שנפשו כמצורפ שנאמר למה ככאן כיגה אותם כלשון זכר שגא׳ כי פם קשה
כו וטמא טמא יקרא .אנא מסא הפה הזה מסאה פור^ הוא ולמפלה אמר אגא חסא הפם הזה
גדולה מצינו מן ההורה ונכיאים וכתוכים לסרס מסאה גדולה לשון גקכה לסי שכאן נדרש הפסוק
החטא הכא ואידך אמנם אנכי מסאתי וכזאת וכזאת פל זכות וככר היה אמר הפיוס פ'כ כינה אותם
פשיתי ומן הכתוכים לך לכרך מסאתי והרם כפינין כשם זכר אכל למפלה פדיין הי׳ קודם הסיום ואל
פשיתי .חטאתי והרם כפיניך ר״ת חוכ והרס אותי׳ תרצה וגו׳ כשמת כפסו פ״כ כינה אותם כשם נקיכה
פרוה היינו מונ הפרו׳ :כל זה הוצאת• מרכינו לומר כמו נשים דפתן קלונו מ״כ פשו להם אלהי
יואל הלוי כת״י וססר התולדות וכני יששכר ושאר כלא דפת כמו אשה ותינוק שפושים הכל כלאדפת
כתכי יד והצגתי כל אמד פל מקומי כנוסך משלי ; לכן גם הקכ״ה אמר פד מתי לפדה הרפה הזאת
שהיא ג״כ לשון נקכה ; לומות כמוכי׳ משני פכריה׳
וי ק ה ל
ריל ננלה ונשתר זהו אמת דכר אלהים שתים זו
ו י ק ה ל משה את כל פרת כצי ישראל ויאמר אליהם שמפנו .פסל לך ואיש לא יפלה פמך שלא יהיה
אלה הדכרים כמד׳ כאלה מטאתם וכאלה פדים כי גלוי וידופ לפני שאמ׳׳כ ימסאו ולא ישאר
תתכסרו הה׳׳ד אלה סדכרים אשר צוה ה׳ לפשות מהם שדד ופלים מ״ו .ש״ך כדי שיוכל לספון לי
אותם .ויאמר נוטריקון ראה את ישראל מתמרטים צוית ולא להם יש לדקדק פמ״ש שספן משה לי
ודואגים פל שאמרו אלה אלהיך קודם שפשו ישראל צוית הד פ׳א היא אמת משכפ מצות כני נמ ומה
את הפגל אמר לסם ויקחו לי תרומה אפי׳ מהפרכ סמנה ספן לי צרת אך מדאמר לו הקכ״ה סרו
רכ ואחר הפגל כתיכ ויקהל כתי׳ קמו מאתכם פרט מסר מן הדרך אשר צויתם לימד פצמו לספון .לי
לפיר • וסציהם איש אל אחיו ס״ת שלום שהכהן גדול צרת ולא להם יפן שאמרת אנכי ה׳ אלהיך לא יהי׳
היה מכיר מן הכרוכים אם שלום כפולם .ושמן לן לשון ימיד :כי כמודש האכיכ יצאת ממצרים
למאור סית נ״ר למטלה כס׳ תרומה כ׳ שמן למאור אכיכ גימס׳ ס׳ו היינו כס״ו כמורש יצאו והוא
וכאן כ׳ ושמן הוסין< ו׳ לרמז לששה קל מצורה ו׳ כלסן שהוא ממוצפ מן הממה וצינה והוא
צרות למול וצר מפרכי כנגד השנת .למפלס נאמר מוכשר וסוכ ליציאת דרכים שנא׳ מוציא אסורים
כשמים וכאן נאמר ונשמים הוסין< ו׳ .שמן למאור ככושרות כשפה המוכשר לצאת .וכיום השכיפי
הוסיף ל׳ היינו למאור כשמים לפיכן הוסיף גם ו׳ תשכות מריש ס״ת שתים רמז שתי נפשות כשכת .
י " תאיר צר כדי שיאיר אצל למאור לומר לך תשכות כחריש וכקציר תשכות ס״ת תשר״ת רמז סל
הקכ״ה נרו נשמתך גם כשעת ימי המול כשמים . ריס לתקופ תשר״ת .תשכתנוס׳ לכשכגדיסשכפה
ואנצי שהם ואכצי תלואים הוסיף כאן ו׳ אצלי “ תחלי^ .לא תכשל גדי כמלכ אמו וסמיך ליה כתכ
ואנני שוהם רמז ו׳ משמוחס על אנן אחת וששה לך את המרים האצה מה המורה אשור להנות
) c' 6 ! ) 1 . d 6 ) 0נן ) ) K׳B 1|W « « 01 ממנה נן נשר נחל 3לא מנשל גד והמין ליה
לס' )» » » 1ל 6ו לומו לו >ו>ו ס» ל פי ו » ג הנה אלכי שולח מלאן מה המלאכים אש לוהט כך
לכם כתרומה לפיכן אות סת גדולה וכפולה לומר נניח אסור לנשל כאש .לא מכשל גיי וסמיך ליה
לך הנותן פת לפני שכרו גדול וכפול ; וינואו האנשי׳ פשר תפשר מה מפשר אסור לאכול כן כנ״ת את״ו
טל הנשים ד ל הנשים הניאו תחלה לתקן מש כהיר סיני אותיות תולה א'כ תורה שככתכ ושכפ״ס .
שקלקלו כפן הדעת וזה נזם וטנפת פיש טלקמה פי קרן מזר פני משה סית נר יה נרו של הקכ״ס
ספד
» ש ה זז תור מ ויקהל שעי ילקן»
ראשון שפמד מ״י שנה 3 .קפ לגלגלת 5קפ אומי' ססרי גאצגפה ומם שצמצה לאדה״ר להדס וכומז
פקב .פקב אשר שמפ אגרהס בקולי .פקב אוהיו' וה מקום זימה שזנמפ גא אליה אבל כפנל לא
קבט לדורות שצדקה מכפר לגלגלת .מאת ככר מפאו כש״ב ויתפרקו ממי הזהג אשר באזגיהם הייגו
הכסף לצקת את ר״ת המלאך וכתיב ככר לאדן בפ״כ .מפרשים .לב בידה טוו ר״ת טבל שפבלו
בזכות ככרים שנתנו ישראל לא דן אותם לחובה ; א״פ מטומאתן אפים שכגר פסקה זוהמת הנמש
וצפה ראשיהם רמז שיצפה ראשיהם של ישראל ויגן היינו נידה מהנשים משפת מ״ת אפשר אחר טון
טליהם ומשק אותם וצפה ראשיהם .ראשיהם הפנל מזרו לקדמותם או כונתו שטבלו מטומאת
אותיו׳ אשריהם ומשק אותם א׳׳ת אותם אלא מת ושרן בטת טשיית איזה דבר למקדש .ריקאנטי.
פתוחי אותיו תפתו מי מי אתם .פתומי מותם אלה הדברים אשר צוה ה׳ לטשות .לטשת ח״ו למפרט
שנותן פחו לטני מי לפוהיב והוא צרור בצרור החיים . אותיות תשפ ל׳ היינו ל״ט מלאכות תפשו בחול ולא
שרשרות גבלות• גבלות אותיות בגלות אפי׳ בגלות בשבת וכן ל״ט תיבות יש מן ויקהל טד תיבת השבת
נקשרו בשרשרות של הקכ׳׳ה ליראתו .פתוחי מותם ששת נימי ארבטים מסר אמת אשר נמצא רמו טצי
קודש לה׳ חיתם קודש לה׳ ס״ת משה .מותם קדש שטים ס״ת ראוים שהה ראוים ליתן נרבה בנקיות
ד ת מק .טל מק המילה שהוא מותם קודש .תקום וטהרה .בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ר׳ת
את המשכן ם״ת ממן כי יהי׳ לך מתן הרבה בטבור בטומאה אותן נשים שהיו בטומאה לא נחנדבו
זה .והבאת את המנורה והבאת אותיות והאבות ולא טוו ואמ*כ טבלו ונתנרגו וטוו ופניהם איש אל
את המנורה האבות מאירים כמנורה בטולם מסך אמיו ס״ת שלום רמז טל ת״מ ששונאים זה את זה
שטר החצר ר״ת משה משה כיה במלאכתו לנצח טל צריכים לפשות שלום שנא׳ המשל ושמד טמו טושה
מלאכת בית ה׳ .ויפרש את האהל ויפרש גימטר׳ שלום במרומיו .ויטשה למזבח מכבר מטשה רשת
ירושלים שטתיר להקים משבן בירושלים ויקח וימן נמשת תמת כרכבו .כרכבו גימ׳ רמ״ח אברים
את הטדות רמז לקח החורה מסיני ומסר׳ ליהושט . שהמזבח מכפר טליהם .במראות הצובאת אשר צבאו
ואת האלף ושבט מאות וחמשה ושבטים .וממשה פתת אוהל מוטד .במראות הצובאות היינו כי טל
נוס׳ והמס חשדו משה שגג :הכסף כדאית׳ במדר׳ . הכיור היה מצויר ממשה מרכבה וזה מראה הנבואה
ויתן אתהשלמןרמז לג״ט שנא׳ תטר!ך לפנישלמן. שראה יחזקאל .אשר צבאו פתח סית רוח ה־ינו רוח
טל ירך המשכן צפינה היינו טולם הצפון לצדיקים הקודש :
כדכתיב אשר צפנה לירא־ך .קסרת סמים כאשר
ס״ת תמר שמתמר וטולה הפרכת .ויקטר מליו ® קו די
טליו קטרת ס״ת תורת כי הקטרת כנגד התורה
וימן שם מים לרמצה רמז לג״ט שהנשמות רומצות א ל י ה פ קודי הזזשכ״ן * משק זה משמומין
במים החיים .ויתן שמה רמז נשמה .כי שכן מליו ישראל מרבן א׳ וב׳ שנתמשכנו טל פקודי
הטנן זה משיח רמז שטנני הכבוד ישכון מליו וגם אורייתא וטל שאמרו אלה אלהיך ישראל :למסה
בימם יהי׳ משכן וטנן ה׳ יומם ואש תהיה סית יהודה פשה נסמכו לדרשה טשה גימ׳ שלמה שהוא
השם מאת ה׳ היתה זאת ; לטיני כל ישראל בכל למסה פוד יבא שלמה ויבנה בית משכן ויחרב ;
מסטיה״ם נוס׳ מיכאל .סמאל .טשו .יטקב .המן, פקודי המשכן משכ״ן גימ׳ ת'י מנין השנים שטמר
מרדכי מיכאל נגד סמאל טשו נגד יטקב .המן נגד מקדש ראשון ואמ׳כ נתמשכן וזהו משכן • כל הזהב
מרדכי זלט״ז נבראו .מג׳ט : הפשוי למלאכה .הזה״ב הטשו״י גימ׳ ת״י בהמקר׳
וי ה ר א
קטן טם ס׳ גדולים לזימון לברך בשם בפשרה .דבר ו י ה ר א א׳ זטירא שזכה משה לקדאה פל שהקטין
אל בר ישראל ואמרת אליהם י״ג בחומש נגד י״ג אח פצמו בטנוה .כל״י .ויקרא אל משה
מדות שהמורה נדרשת בהן י אדם כי יקריב מבם בג׳ תיבות אלו יש ט׳ אותיות וא׳ זטירא רמז לצרף
לולק
בה משה מ תודין וי 5ך א
תחטא ס׳ח איש שלא לומר אשה אטפ׳י שהכחונ קרנן לה׳ .מכ״ם גימ' מאה ה״ינו מאה 3רכוה ככל
מדנר נלשון נקנה : יום הוא כקרנן לפני ה׳ .יקרינ״מ א״ל סמיח p׳׳n
מלק חלוצי שמים סמומים לקנל הקרנצוח זה אל
צו פממ הי'צו מלוני רקיט .וסמך ידו גימ׳ מולם
ה י א הטולה סל מיידה .מוקדה אותיות קודמה שהטולם טומד טל הקרכנוח .אשר פחח אוהל ס״ח
שקודמת לכל הקרכנוח .ושמי אצל המזכח רמל רמז המשכן והמקדש כגנול נצי רמל .א״י אדם
ושמו אצל גימט׳ זה כנמח כדמכרל ושמו גימטרי׳ כי יקריכ מכם .הייצו צשוי כי אם לא צשא אשה
וזהו לא יפזר והאש טלהמזכמס״חשלח שנשתלח הוי פלג אדם וזה טצין כצי אהרן שלא צשאו צשים
מן השמים חוקר כו ג״פ כתיכ כם׳ זה ג׳ גליות ויצאו להקריכ אש זרה כי אלו נשאו צשים היה י׳ה
וטל מוקדה זה גלות רכיטי כל הלילה טד הכוקר מפסיק כין איש לאשה ומעשיו צשאר אש אש וז״ש
זה נוקרו של משיח כדמו״ל אמר שומר אחא כוקר אנמצו טמאים לנפש אדם הייצו טל אלו שלא רצו
רקנטי ונכרתה הנפש ההוא ס׳׳ח אשה אף הנשים . להיות אדם .ש״ך והפשיט גימ׳ מ״י כמצין שנים
משמח אהרן ומשמח כניו אותיות שממת אהרן של כי״ר כלומר הקרננות נוהג כל ימי הכית •
ושמחת כניו כיום משמו אותם קח אח אהרן ס״ח מתן ונתצו כצי אהרן אש טל המזנת .אהרן אש טל
שהיה כמתן וכתיכ כחתן יכהן פאר הרי כהן אצל המזכח ס״ת נשל״ח אטפ״י שנשלמה האש מן השמים
חתן .קח את אהרן ואח כניו ס״ת מתנתו כיום מצוה להכיא מן ההדיוט .ושמט אותו טל ירך המזכת
מתנתו וכיום שמחת לכו וחקהל הטדה וחקהל גימ׳ צפונה למה ם*רש דוקא כצאן ולא כנקר כי גם נקר
ישראל .ויאסד לו כו ויאפד מ״ו גימ׳ מיכאץ כמלאך כצפון רמז טל הפקידה כי תמיר קרכן יצחק שמור
מיכאל .האפוד ויאפוד לו ס״ח דו״ד ודוד מגור אפוד וצפון לפניו לזכרון .כצאן נאמר את דמו כאלו
כד .לטשח לכפר טה״כ גימ׳ מטשה פרה ויוה״כ ; מקרינים דמו של יצחק ודם צאן דומה לדם אדם
לכך נאמר את דמו כאלו זורק דמו של טצמו וכתיפ
ש מיני טולה הוא אשה הוא היינו כאלו הקרינ א״ט .
ו י ה י כיום השמיני ככל תיכוח אלו יש י״ד אוחי׳ ונפש כי תקריכ קרכן מנחה מי מקרינ מנחה
קרא למשה ולאהרן ר״ח גימט׳ ניסן זהו סולח פני שאין לו כהמה לכך נאמר כה נפש כאלו
י׳ד כניסן אומרים מוריד הטל כי מנין הפסוקים הקרינ נפשו .ונתן טליה לכונה .ללכן אוחו מטון
ט״ל חיכות היינו ויהי כיוס השמיני וכו׳ ויאמר אל מסלחה ומשמנה .משמנ״ה אותיות מנשמ״ה כאלו
אהרן ואל כני ישראל חדכר .לפיכך אומרים מוריד הקריג מנשמתו שהרי כחינ ונפש כי חקרינ .
הטל כי היום ה׳ נראה אליכם נראה אותיות אהרן . והנומריו אוחיו׳ והן חורת :וכי חקרכ מסר י׳
אליכם אותיות מיכאל אהרן כהן גדול למטה מיכאל היינו כמו אכרהם שהושלך לכנשן האש וחנניה
כה״ג למטלה והקכ״ה למטלה טל הכנ שנאמר ה׳ מישאל וטזריה הרי הן משונין קרכ״ן מנמ״ה מאפ״ה
נראה אליכ״ם .וישאאהרן את ידו אל הטס ויכרכם מנו״ר ס״ת גימ׳ ז״ה אכרה״ם .מנחה מאפה תנור
ידו מ״י כחינ לרמז שיחלק הי׳ אצכטוח לו׳ מלקים גימט׳ אלו הם חנניה מישאל וטזריה .אם חקריכ
ג׳ כיד זה וג׳ כיד זה .כקרכי אקדש כקרכי מ״ו מנחת ר״ח אמת היינו נאמת ולא ספק כי כמנחת
כחיכ רמז כקרכ י׳ אקדש כל דכר שכקדושה אין הטומר מנתח כיכורים לה׳ טה״כ גימי למנחת טומר .
פחות מטשרה ואחיכם כל כיח ישראל יככו כי מכם אנינ קלוי כאש ס״ח יכש שמיכשין אוחו :ואם וכת
שמח כל ישראל קרוכיו לככות כי הטיקר היא הככייה שלמים .שלמים הם מלק א׳ לגנוה ולכהנים ולכטלים
כמו שמצינו אצל יטקכ אט״ה ויטכרו ימי ככיתו . חמים יקריכנו גם הכפלים יחדיו יהיו ממי׳ היינו
ואצל אכנר כ׳ ויוסיפו כל הטם לככוח כמש״א נקי .נפש כי תחטא כשגגה ר״ח נכחנ ד ל הכל
כגמרא כאחד כניסן מחו כניו של אהרן ולמה מזכיר נכחנ לפניו יחכרך .החטאת אשר מטאו טליה ס״ח
מיחחם כיוה׳׳כ לומר לך מה יוה׳כ מכפר אף מיתתם מורה .אשר נשיא יחטא אשר אוחי׳ ראש היינו מלו
של צדיקים מכפר וטטם מיתת הצדיקים ידוט שהוא שהוא ראש שנישראל .ראש השפיר רמז אן שר
מטטם טרנות שנאמר וכשלו איש כאחיו ודרשו א״ת השפיר זה שרו של טשו שיושמט לטיל .מטל זכח
כאחיו אלא נטון אחיו וא״ח הלוא קיימא לן שהמלוה השלמים ס״מ לחם היינו לחם אשה לה׳ .ונפש כי
צריך
מ ש ה ה תוי ה ש מיני ״ער יי ל הו פ ג
לכך נתפרעו בעצמם יין ושכר ופסוק של אמריו צ דן לתכוע מן הלוה תחלה ואח״כ אם לוין ללוה
ולהבדיל רמז שמקדשין ומדליקין על היין ויש בפרשה יתנם מן הערב והערנ יעשה דין עם הלוה אלא
ד פסוקים רמז שמבדילין על ד׳ דברים יין בשמים נשכיל שהרשעים איגם מודים אפילו כמקצס שאומרי׳
נר הבדלה ואת הארנבת גימ׳ זה אחד בחדש מעולם לא מטאו וכל האומר לא לויסי כאומר לא
זכר ובחדש אחד נקבה כמבואר בס׳ מיי הנפש וכן סרעמי דמי ו ^ הדין שהמלוה יפרע מן הערב והערב
בגמרא .וכל הולך על כפיו זה נבוכדנצר .החלד יעשה דין עם הלוה ונפרע ממנו כן הקב״ה גובה
והעכבר ח׳ שרצים כנגד מ׳ מלכיות ,בבל ,כשדים, מובו מן העידית ונפרע מן הצדיר! אח'כ נוטל
מדי ,פרס ,יון ,מוקדון ,אדום ,שעיר .להבדיל בין הצדיק מלקו וחלק חפירו בג״ע זה סיה*פ כי ינער
הטמא כו׳ להבדיל נוט׳לא ברא הקבי׳ה דבר לבטלה איש זה הקב״ה .שדה או כרם היינו כדם ה׳ צבאות
יחושין .היינו אפי׳ יתושין : בית ישראל .ושלח את בעירו זה מה״מ .וניער בשרה
אחר היינו שנוטל הצדיק שהוא אמר שזה לא חטא
תז רי ע מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם לדברי ר״ע מיטב
כ י ת ו ר י י ע ויללה וכר ריח זכוח כדאימא כגמרא שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק היינו שנוטל
הני נשי במה זכיין באתויי בנייהו מלקו בגיע שהוא עידית וכ״ז למס לפרוע מאחד
למדרשא .וטמאה ז׳ ימים .ובנקיגה שבועיים למה כדי שירגישו העם ויחזרו כתשובה וז״ם נפלה עטרת
נכפל ימי טומאה בנקיבה מזכר לפי שבקללות חוה ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו היינו אעפ״י שכבר
כתיב הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי הרי נפלה עטרת ראשינו בהלקח הצדיק אוי נא לנו כי
בנקבה ב׳ פעמים עצב ובאדם לא נזכר עצמן אלא חטאנו כי לא נלקח הצדיק לפרעון אלא למשכן
פעם א' לפיכך הוכפל טומאת נקיבה ג״כ .ואם בעלמא וממדנים אנחנו לפרוע מובינו ומהו הפרעין
נקבה תלד ,נקבה תלד ,גימט׳ זו זרש וגניה .נקבה הוא משובה .מצאתי .ע״ז אמרתי פירוש הכי בפרוע
גימט׳ נזק זו זרש והמן שהסינזק לישראל ואס ר״ת פרעות שכבר נפרע הקב״ה חובו בהלקח הצדיק .
של אס אי״ש מזרי״ע נקבה תלד וטמאה שבועים .רמז בישראל היינו בשביל שיר\ לכפרת כל ישראל בהתנדב
על שנעים בניו של המן שהיו ממזרים על הפתחים פם כשיחניבו העם לעשות צדקה משובה ברכו ה׳
כדחז״ל שביעים בלחם נשכרו אל מקרא שביעים אלא מכאן ואילך ימול עליהם כל הברכות אשר הבטיחם
שבעים תרגום יונתן בן עזיאל על ננוהי דהמן ה׳ .ר׳ת של בפרוע פרעות בישראל בצדקה בתפלה
אמנביאת וכשהיו מחזירים על הפתחים הם וזרש בתשובה פייון .בהתנדב עם ר״ת טזרה בצרה היינו
אמם היו טמאים כנדה ולפי שביקש המן להשמיד הב' דברים אלו פדיון להיות עזרה בצרה ע״ד עזרה
ולהרוג ולאבד את כל היהודים שהעולם מתקיים בצרה נמצאת מאוד .מאוד אותיות אדם .אדם
עליהם והעולם מהלכה מ״ק שנים לפיכך נהרגו נוטריקון אבות דוד משה שבדברים האלו מעוררי' זכות
בשושן מ״ק איש .ארם כי יהי׳ בעור ס״ת רימה אד״ם נהיות עזרה נצרה .וזה כוונת המאמר קדמה
שמקות אנוש רימה כי צרעת בא עבור גאוה וזהו משוב׳ לבריאת עולם וישראל קדמה לבריאת עולם כדי
מאוד הוי שסל רוח שמקות אנוש רמה שאת ספחת שלא יהא דין מורה נוהג בהם כי מצי הדין אין משובה
בהרת צרעת ר״מ שלג סיר ביצה צמר ארבעה מראות מועיל וכן איך אפשר שימות צדיק בעד רשע והבכיה
נגעים .ש׳׳ך :שאת נוט׳ שמקות אנוש תולעת ולכך היא לעורר הלב כמ״ש והחי ישים אל לבו זה אומרו
בא הרמז בסופי סבות כדי שיסתכל האדם בסופו ואחיכם בל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף
לבל יתגאה צרעת עה״כ גי׳ על לשון הרע :והמגלח ה׳ ה׳ הוא רחמים במידת הרחמים בי במידה׳׳ר
ג׳ גדולה שהוא אמצע המורה נפסוקים רלש דרש האיך אפשר שימות צדיק עבור רשע וא״ת חטאם
אמצע תורה בתיבות רמז ג״ד גמול דלים ושקול גרם לז״א אשר שרף ה׳ בעצמו היינו נשיקה
ככל המורה שלפניה ושלאחדה וכן אימא בפ״ק מזה מוכח שהיו צדיקים גמורים .ויהי ביזם ל׳ שממה
בבבא במרא ששקולה צדקה ככל המצות ע״כ אמרו כי במיתת הצדיקים הילולים מרבים ע״י מותם
אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שכן כמב האריז׳ל נעשה זיווג עליון .למה מתו בני אסרן באותה
דעבירה אינה מכבה צדקה כמו המורה מטעם ששקולה רגע על שלא היה להם בנים כשנ״א פוקד עון אבות
ככל המורה ולקרב הגאולה צריך לקיים מצוה כוללת ; על בנים כדי להקל מן האב והם לא היה להם בנים
זאת
כו מ #ה חתזדד• מ צו ר ע ■w י ל סו ט
לב .או מבלל במינו גימ׳ זה סורה פסק בלבן .את שם יהי בכם מות שלא תהיו משוכים כמתים כי רשמים
קדשי אשר ה^מקדישיס .אשר הם אותיות אשרהם במייהם קרוים מתים.קדושים תהיו כי קדוש אני
היינו אשריהם שמקדשים שמו שישראל מצווים לקדש ב׳ת קדוש כצריך להיות קדוש בנפש וקדוש בגון<.
השם .כי יקנה נפש קנין כססו רמז אפילו ארוסה בת איש אמו ואביו תיראו וגו׳ היינו מחלק הגהמיי
ישראל אוכלת בתרומה * קנין כססו גימ׳ אף הארוסה של אביו ואמו מזה תיראו אבל מחלק הנסשיי היינו
בו .ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה בת כהן והו תלק הקב״ה תשמרו דווקא שאין צריך רק שמירה .
כנסת ישראל שנאמר ואמם תהיו לי ממלכת כהנים א״י כי ידומ שג׳ שותפים יש באדם מחלק אביו
וגוי קדוש .תהיה אלמנה אחר שעמד בית ב׳ כמרן ואמו מחלקם המזוהם מזה תיראו אבל מצד מלקי
מהי״ה אח”כ אלמנה היינו גלות ונמשו גרושה אח*כ אני ה׳ והנשמה רומני .בס׳ אמרי בסוף כתיב
ושבה אל בית אבית היינו במשובה מחוור לקדמותה. כמעשה ארן מצרים וכמסשה ארן כנען לא תמשו
מלחם אביה מאכל היינו מבא לעה״ב .וזרע אין לה וסמיך לי' קדושים תהיו .כי אחים היו בזימה ובע״ז
שהלכו ישראל בגלות :וזרע אותיות מוזר לא מוזר יומר מכל אומות מ״כ אמר אח*כ קדושים תהיו
ולא מומך אלמלא הקב׳ה מוזרם חסד חנם .נדבומס ולא תמשו כמותם .א*י קדושים תהיו ר״למסנו אל
אשר יקריבו לס׳ ס׳ם מרו״ה .כאלו מרוה ומשביע חלק הקב״ה שבכם ואססי״כ איש אמו ואביו תיראו
כלפי מסלה במרבנו .ומיום השמיני ומלאה רמז וז״א אני ה׳ כי מלקי לבד היא כמו חלק שניהם
על הילד הטמול לשמונה ואליהו בא על המילה . אביו ואמו שהם נותנים י׳ דברים והקג״ה לבד נותן
משמיני ומלאה ירצה לקרבן אשה רית אליהו.אמו משרה דברים • מסרשים .מפני שיבה מקום קודם
ואת בנו מם ג׳ כוללים גי׳ ומי שבנה החי כרוך שיבוא השיבה מקום וממשה תשובה מ״ד אמרם
אמרי׳ כדאי׳ ברש״יז״ל שאותו ואתננו נוהג בנקבה אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנמינו .מפני שיבה
שאסור לשחוס האם והבת או האם והבן ואיט מקום והדרת פני ר*מ שומיף זהו ויראת מאלהיך
נוהג בזכרים .עוד אוחו ואת בנו לא גימסרי׳ גם שאני שותפו כי ג׳ שוממים באדם ובמת שיבה טסים
שבנה כרוך אחר אמו פחות מחשבון א׳ לומר לך הב׳ מלקים לחלק נ׳ .ולפני סור לא חמן מכשל .
שאסור א׳ לומר שאפי׳ שמס מבן מחלה ואח״כ מכש״ל נוס׳ כל ממשה שמסור ללב .נאמר בו ויראת
אומו ג*כ חייב .רמזים לרבינו יואל בשינוי קצת . מאלהיך .ואהבת לרסך כמוך אני ה׳ כשמאהבו זא׳ז
זבח תודה ד׳ ססמים כתיב במורה כנגד ארנמה ואז אני ה׳ נ״כ אהי' בשותפות ממכס לאהבה
שצריכים להודות .ונקדשמי במוך בני ישראל האותיות אמכם כי אני ה׳ אני ג״כ שותף הג׳
פשרה מון מאות אל רמז שהשכינה שורה במשרה
וכל דבר שבקדושה לא פחות ממשרה .במוך גני א מו ר
ישראל אני ה׳ רמז שהשכינה במנינם שהרי ממחילת א נ ^ ו ר אל הכרנים .אל הכהנים גני אהרן גימ׳
הסרוק סד תיבת אני משר תיבות ואח״כ השם סיד דאלו בסלי מומין אבל לא חללים .הכהנים
ושכנתי בחוכם ושכינתי בתוכם .המוציא אמכם מארן בני אהרן ואמרת גימ׳ בני אהרן ולא בנות אהרן .
מצרים וגו׳ עד אר ה׳ ראשו של זה הפסוק ה׳ וסוסו אליהם לנפש לא יסמא בעמיו גימס׳ זהו רביעית
ס׳ רמז שביום ס׳ יצאו .לא ממשו שבת היא סוית דם .כל מקום שנאמר אמור ואמרת במרה נצסוו .
אות כי אות הוא ביני וביניכם האמור נסי משא אמור גימ׳ במרה לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו
רמזה גם כאן .בפרשה זו מ׳ תיבות כנגד ליס אבות ולאחותו ז׳ ווין בסוף כנגד ז׳ קרובים שהוא מתאבל
מלאכות שאסור לעשותן בשבת וכיבוד השבת יחד עליהם המנוין כאן ומנא כל המיסמא לו מתאבל מליו.
הם מ׳ ובנגד מ׳ יום שנימנה המורה ובשבת נימנה . לא ישרסו שרסת ס״ת אות ,אות ורושם מום לגבם .
אלה הם מועדי וגומר ששת ימים וגו׳ וביום קדושים יהיו לאלהיהם ס״ת מום שיהו תמימים ולא
השביעי שבת לה' הקשה הגרא״ו המחיל מוסדי שרוסים .לחם אלהיך הוא מקריב מקרי״ב נוס׳ בכל
גמר אומרו ובשביסי שבת אלא ה״ס ששת ימים הם קדושה יהי׳ ראשון מכולם :אס אלה לא יקח כי אם סית
:ל כמוסדים סיס המורה לבד היינו ב׳ ימים של אחים אם מת בלא בנים כה״ג מולן ולא מייבם .בתולה
פסח א׳ יום ושבועות א׳ יום דר״ה שני ימים של מעמיו יקח ס*מ חוה רמז חוה בתולה נבראת .
םוכות בף» ששת ימים זה פי׳ הס׳ ששת ימים אשר גו מום סו״ת רו׳ם אין לך מום גדול מרום
תישם
מ מ ש ה » מו ר שער י ל מו ט
שרי למ׳׳ד אתרוג הדר היינו שדר כאילן חמשה מלאכה הימו אוכל גשש לכד וכיום השניטי שכח
ג׳ שנים .שרי סן הדר ס״ת יצר שהאמחג שהוא יו״כ שמל כחורש השכיטי לא חמשו אשי' אוכל
דומה ללכ ומכשר סל יצה״ר .כשת ש׳ גדולה גשש .וש׳י.כחודש הראשוןכארכסה ס״חשצ״ה כי
שסלולכ גדול מכל הד׳ מינים לולכ אומי׳ רסן ריה למלכים ולרגלים .כשרשח הטומר יש כה כ׳ד
לו לכ זה שאנו מכקשים וטהר לנינו למכדך אלפין כנגד כיד אלן< ח״ח חלמידי ר״ס שממו משסח
כאמת שרית לולה .כש״ח אוחי' כצדיק חמר פורח סד סצרח ט״כ גהגו איסור כססשורח סד ליג בטומר
היינו צדיק כתמר פורח .א״י שרי סן גימס׳ ששס מנין אכל .והרן< אח הסומר המומר אותי׳ ממורה
ומרכי נמל גימט' שלום כי הד׳ מינים הם למשוח כמס נסים נמשו כאותו יום נהשך סדום וסמורה
שלום כין ד׳ מיני ישראל צדיקים נינונים ורשפים סיסרא וסנמרכ והמן ושאר אומות ואומה הרשמה
ורשמים גמורים .גי אתרוג ריח וססם רמז לממיר לכא כזכות מצות הסומר .מנחה חדשה לה׳
לצדיקים לולה סטם ולא ריח נגד נינונים הדם ריח ר״ת מחיל סויגו ממל ומכשר טונות.כשרשת הסומר
כלח טסם נגד המין הג׳ שכישראל .סרנה אין קכ״ה מיכוח כמנין כהנים כי לכהנים נימנה .כחודש
כה לא טסם ולא ריח נגד רשמים גמורים ומרומז סשכיטי כאחד לחדש יהיה לכם שכמון זכרון הרוסה
לחלכנה שכקסורח כדמז״ל כל משילה שאין מקרא קודש.כאחד לזכור זכות אכרהם שכמוככו
כה ממשלח שושמי ישראל אינה מסלה והאגודה אמד היה אכרכם ,יהיה לכם לכם אותיות מלך זו
שמושים מכל המינים נגד וימשו כולם אגודה אמת מלכות ,זכרון אלוזכרונות ,מרוטה אלו שושרות,
זה ולקחתם לכם ל׳ רכים היינו לרמז סל הנז׳ מקרא אלו הקריאות .כיס סיכות כס׳ ראש השנה
שימשו כולם אגודה א׳ למשוח רצונך נזה סושים ני אמר כ״ס ימים לאלול מקדשין ריה ויש כה ג׳
השלום טושים ל׳ תיקון שלום שמו של הקכ״ה שנד׳ פסוקים כנגד מלכיוח זנרונוח שושרוח וג׳ שסמים
מינים האלו מימדים הד׳ אותיות הוי״ס נ״ה שיהי׳ פושין סדרם .וידכר ,דכר ,כל ,סולים ר״ת ל׳ רמז
הוא ושמו והכסא שלום ז״ש כי כמר ד׳ כציון אוה ל' קולות שמוקפים וס׳ם הג׳ פסוקים לאמ״ר קד״ש
למושכ לו אוה היינו א׳ מן כסא וה׳ מן הויה ליה אוחי׳ רשיה כלומר כל שנה שהיא רשה כמחילת׳
נ״ה.או״ה נוטר׳ אתרוג ולולנ ומרכה הדס .למושנ מממשרת כסושה .מן ו׳ סיון סד ריה קי״ש ימים
לו ר״ת וסו״ת לולכ• לו נוט׳ וטהר לכנו למנודמיך וזה סוד וימכור את ממכר יכ״ק ויאכק איש סמו
וליראחך מצאתי ונושך משלי .אחרוג נוטר׳ אל זה השפן וירא כי לא יכול לו וגו׳ סד סלוח השחר
מכואי רגל גאוה היינו אשי׳ מי שהוא צדיק ויש זה יוס״כ .אך כטשור לחודש ד ת אכל שסומדים
לו טמם וריח כאתרוג אש׳־ה לא יהי׳ לו גאוה כי יחפים כאנלים וממנים רסשם והקכ״ה מקכל חשילחם
ולקחתם לכם דמז״ל לכם שנא ה׳ כל גכה לכ ומכשר .אכל נוס׳ לכשר אכות כנים .אך כטשור
משלכם אומי׳ מלך שם ט לכם נוט׳ מלך כי לחודש השכיפי הזה יום הכפורים הוא הכפורים
כחודש הזה מלך הקדוש מוחל סונוחיהם של ישראל גימיס שנה וזהו לכשר סליכם הייינו מכשר סל
והחודש הוא מזל מאזנים והמצות האלו מכריסים כל השנה :
המאזנים לכף זכות ואז נטשה מן האוחי׳ ל״כם"כדי ו ב ל צסש אשר ממשה כל מלאכה כטצם היום
״לטהרינו ״מסומאוחינו ״ומקלישוחיצו .ואז נמשים הזה והאכדמי אח הנפש הפסוק הזה סמוך
ישראל כיום הראשון היינו כקטן שנולד דמי.ומזכיר לפסיק כי כל הנפש אשר לא חסונה וכה רמז הזה
לכם הקב״ה זכוס אכוח .שרי מן הדר היינו פרי והאכדמי אח הנפש ס״ח שמיה לומר שאף שחיה
אנוס הצדיקים והשאר המינים לקיים זה אלי ואנוהו ככלל ונכרתה .ומניחם אח נסשומיכם כמשסה לחדש
זה נוס׳ זה המינים זה הסוכה זה השלמן■ זה ^י רמז ס׳ אכ שדינו כמו יוה״כ .ה״ש כמיכ נפש נששוחיכ׳
נוט' זה השלחן אשר לשני ה׳ היינו לקכל המושסוזין כנגד ה' סכודח ה׳ משילוח ה' סכילוח לכהן גדול
ואנוהו נוטר׳ של ואנוהו אתרוג נאה ולול 5הדס והנפש יש לה ה' שמוח .ש״ס מיכוח נפרשת יוה׳־כ
וסרנה וסוכה .כל האזרח כישראל ישכו נסוכות כמנין שד׳ה אלכים אח ישראל מכל צרותיו מוסדי
מלא ו׳ רמז לו׳פנני הכנוד שהיו ו׳ מפלה ומסה ה׳ אשר תקראו אותם ס׳׳ת מורה שהקכ׳׳ה מורה
וד׳ רוחות .כינסכות הושכחי ר״ח כניה.את כצי אנו כ״ד ומאיר מיניהם לסכר ולקדש כדין.
ישראל נפוציאי אופס ר״מ גי»ט׳ אמז רסז *לצר הראשו״ן סר’י מ fהדיר רמז שאדם הראשון אכל
ווסדהי
מע ה זזחורד. אמור w י ל ט ט
לפניו רכש״ט מלך ראשון שיטמוד טל כניך ידקר ממ תי שנגס גימי לומז .ט״כ סמיך ליה פרשס
כמרנ א״ל הקנ״ה ולי אמה אומר אמור אל הנהני׳ גרוס •
טכ״ל .רנו הדיקדוקיסלזה א׳ למה קרא אומו מלך צ ו אס מי ישראל .צו גימ׳ המלאך שאם יקיימו
ראשון .וטוד מה המשונה אמור אל הנהנים .ומירן סמצוס ור^מוקיס יהיה כמלאכים .סוכה נומריקון
הגאון מיד״א דמה שזכה שאול למלכוח הוא מפני סומך ומסר כל הצוסלים .כי סוכה גימסריא הויה
שנא מכנימין וננימין לא השממווה לטשו ופירשו אמי ונכסרד׳ שאין השם שלום נטל לשכורה ט״כ
מז ל טל פשוק ושמסמם כזה שקיים שאול לא מאכלו אנו מנקשים הוא יקים לנו אס סוכס דוד הנופייס
טל הדם ואמר לישראל ושרסמם נזה ומש״ה זה והוא יגאלנו שניס אומי׳ היא שמסר א' מן
נזדמנה לו מרג נמנחמה ונגמרא כנא קמא ד׳ ג׳ כסא וס׳ מן יה׳ והיינו כשיקים יגאלנו * סכוס
גני נמוניא מוסר שימין אפשר דכר שנצסטר נו גיס׳ אליהו משיח כן דוד למ״ד נמשרי טמידין להגאל.
אומו צדיק יכשל נו זרטו הכא נמי ^ ך ראשון שכמי ר״ס כסוכוס משכו שכטס ימים ככיס
ידקר כמרנ כיון שנצנוטר וקיים לא מאכלו טל הדם כגי׳ המשיח כן דוד טה״כ :המנורה ס׳
וזמנח לו מרנ שידקר כמרכ וטוד הלוא לא זכה המסורה ד מ ה׳׳ה רמז לטשר מנורומ שהיה טורך
שאול למלוכה אלא משום שננימין לא השממווה לטשו טליהם סנרוח ופלוגמא כמנמומ אם היה מדל'ק טל
והאיך ידקר נמרכ שהוא אומנוח טשו .ט״ז השיכ כולם .הגרוס אומי׳ מורס >׳ היינו מורה 1נ׳ שטרי
לו הקכ״ה .ולי אמה אומר אמור אל הנהנים שהרגם מיכומ כנגד מ״ה כינס .כסרשמ נרומ מיה
כמרכ ומפס אומנומ טשו וש״י .ויצא כן אשה צדיקים שהן מאירים כטולם כנרומ וזהו לפני ה׳
'אשה'ישראליח"והוא ״כן ר״מ איונ רמז שאיוכ נשא סמיד .ולקממ סולמ ואפימ ולקמס סולמ גי׳ כמין
אשה דינה נח ישראל היינו דינה כח יטקנ כדמז״ל ספינה רוקדמ טה״כ ממילס סולמ ממלוקמ רכ
ויצא מניח טולמו יצא יכה כל נפש אדם ר״מ ושמואל כמנמוס למם הפנים שיש לו שני הניס
אנכי שכופר כאנכי ה׳ • לכם כגר כאזרח ס״ח רמ״ח למיד כמיכה פרוצה היינו שני דפנומ שני פנ ם .
אנרהם טולה רמ״ח אנרהם אמר גר ומושג אנכי ואסייס אומ״ה גימי כמין מכה פרוצה .שמים טשרה
טמהם ונקרא אימן האזרחי : מלומ כנגד י״כ שכטי יה כאלו כל ישראל טורפים
לו השלמן והלחם .שני טשרונים יר\׳ סמלה האממ
®׳ ב ה ר הרי כיד טשרונים לי״כ מלוח כנגד כיד שטוח יום
ב ה ר סיני מה טנין שמיטה אצל הר סיני היינו זלילה .המלה גימי מ״ה רמז טל שיטור מלה לגממום
כמו שהגלוח כא טלי שמיטח הארן כן פצ אמד ממ״מ וכטל הכיח אמד מכ״ד כמנין כ״ד טכרה
מה אנדה הארן טל טזנם אח מורחי .י״ד .כי מטרכוח שש המטרכוח ריח משה רמז טל שלחנו
מנאו טל הארן מנאו אומי׳ אנוח שנזכוח האנוח של משה היו מטריכין אטיח שטשה שלמה משרון .
אמם נכנסים אל הארן .שש שנים חזרט ר״מ ששי! שלמנוח פלוגמא כמנמוח .יטרכגו לפני ה׳ גימפרי׳
היינו ששח ימים ולא כשכח שכח שנחון יהי׳ לארן מלמוד מכם שמ״מ ככהן הטורן למם הפנים .אימא
צ׳ יום לפני ראש השנה מוססמ כמנין יהיה .ונשנה כי כסוכוזז הושכחי את כני ישראל כי כמסורה
השניטיח שכח שנמון יהיה לארץ שנח לה׳ שדך כררוכ נלון כי נר מצוה ומורה אור .שאלו צמכם
לא חזרט וכרמך לא מזמר להקיש אליה ולומר אמד פירוש מסורה זו שרפס וכמכ יכ״ל מנסיט .
לך מה זריטס וזמירה מיומדח זו היא טנודה ופירשו שימומיו דיש ג׳ מצוח נר מנוכה סוכה טירוכ
שכשדוח ושנכרמים אף כל טנודה שכשדוח ושנכרמי׳ דמצומן כטשרה כשר למטלה מטשרים פסול .וזה רמז
כ״ה .והוא טיד שדר׳ נח״כ רמזים ונר״ס משקין . כי כסוכוח .סוכה .כי נרמוכ נלון פירוכ .ני נר
וספרח לך כמנין לך נ׳ ליוכל .והטנרח שופר מצוס חנוכה .והוא אפר ציין אוחיוח הנז״ל ״יוד יכשר
וסטנרס אומי׳ נמרוטה וסמיך והטנרח לשנה רמז 'למטלה ׳מטשרים'נר"סוכה •טירוכ פסול .כ״י כוונמו
שופר כר״ה; י׳ כשר .הגאון מידא כספר פני דוד :א״י אמור אל
ו ה ע ב ר ת שופר מרוטה נמודש השניטי ר״מ הכהניס מנמומא איר יהוכט דסכנין נשם ר׳ לוי
משוכה ט״ד היחקט שופר נטיר וכו׳ מלמד שנראה הקכיה למשה דור דור ודורשיו
והטכרח שופר מרוטה כחודש השכיעי ר״ח משונה והראהו ה׳ אח שאול ונניו נופלים נחיכ .אמר
י מו
כ ח ד^ז ר ח mt יי ל רזו ט
כ ה ר
ישופה כי מקיך לא דרשו כי מי ששומפ תוקים רמן לחשוכה גר׳ה.וקדשיום את ש>מ החמשים ר״ת
אשר הוא גזירה כלא ספם אזי הדין לימן לו כל אשה רמז שאשה גקניח גקידושין וקראתם דרור
סוכ גיכ כלי ספם כי כל מדומיו של הקכ״ה הם דמ״ר שנה שמד הכית ו>סרכ ונתכנוצו שמימין
מדה כנגד מדה אכל הרשמים חקיך לא דרשו פ׳כ ויוילת :
רחוק מרשמים ישומה .אם כחקמי תלכיו אותיות ב ש נ ת היוכל הז^ית תשוכו איש אל אחזתו
כלות מה הקכ׳ה מקשס אף אתה כן אם כחקחי למפלה כפסוק ושיתם איש אל אחיזתו
תלכו ואת ר׳ת אכות .ונמתי גשמיכם כפמם .כפחם ואיש אל משסחמומשוכו הרי ג׳ משוכות רמז שג׳
גימ׳ וזהו כסכות .ופן השדה ימן פריו ימן גימסל סממים שכו אל הארץ כשיצאו ממצרים ומגלות ככל
אילני סרק היינו אפילו סם הארן ימן פריו דכרי ולפ״ל הרי ג׳ ואם לא יגאל פד מלאת לו שנה תמימה
מורה והשיג לכם דיש את כציר דיש אומי׳ שדי מחלוקת ר ט וחכמים אם י״כ חדשים או ימיי שנ״ד
ומ״י המונות פורח׳ היוד ונשאר ש׳ד ונפשה כציר ללכנה הרי כמוכ שנ״ה דהיינו שנ״ה ימים ולמ׳ד שס״י!
יו״ד וזהו והשיג לכם דיש להחזיר היוד מן דיש ימים יגאל פ׳ז הרמז פד מלאת לו שנה תמימה
וזהו והחיות רצוא ושוב .ושוכ גימ׳ שדי ר^נו נימי זה שנים פשר חדש מיום ליום .אשר לו חומה
החי רצוא ושוכ לכל דכר נאלח ונתסכ אכל לכסוף ממה כתיכ רמז למנוח שס״ה שנח החמה .גאולה
ושוכ הייני ושוכ יום אחד וכו׳ איי אם כחקומי תהיה לו תהיה פם האותי׳ גימנו׳ משיח כן דוד
מלכו כדאיחא כילקוס ישמיה סימן מ׳ אמרו ישראל גאולה תהיה לו תהיה גימנו׳ כימי משיח גאולה
הואיל ואנו כגלות כדין הוא שלא נשמור השכח כי תהיה גימנו׳ ת״ך שנים של כית שני תהיה לו היינו
שכת נקרא שרכיסו של מלך וככיכול הוא נח כשכת אשרי כל חוכי לו לו שלשים ושש צדיקים היינו הל״ו
והמכר אינו יכול להשתמש כשרכיסו של מלך ולזה צדיקים הם המחכים .ומפס ידו פמך גימ' ר דו
גוי ששכח חייכ מימה והשתא שישראל כגלות יפלה רדו שנה מסה ידיהם כי מכדי הם תגין מל חיכת
מל הדטח שאנו מכדים ומכרנו זה לסי דמח' הואיל הם כלומר מיוחדים הם זה מ״ה צדיקים שהפולם
ואנו כגלות ומכדים לנכוכנצר כדין הוא שלא נשמר פומד סליהם כזכותם זה מ״ה ה׳ אלהיך שואל מפמך
השכת זה שאה״כ את שכמותי שאני שוכח אמם הוא שואל מסמך מל מ״ה צדיקים .וכתיכ פל מ׳׳ה
משמרו מנח כנים אתם לה׳ ולא מכדים והראי׳ פל מ״ה צדיקים והם סמך אדניה הפכפו
שאמם כנים מאם כחקמי מלכו שחה׳ קמלים ונחלתך הם אותיות מ״ה הם אשר הוצאתי
כתירה זה האות שאמם כנים שהפכד אסור לקרות אותם סו״ת מרים כזכות מריס הנכיאה .
כמורה וכן אית׳ כזוה״ק מאן דפסיק כאורייתא אם פוד רכות כשנים שהשנים של גלות מרוכות.
נקראכןלהקכיה י״ד.כציר וכציר השיג את ר״ת היוכל ומשכ לו כפי ס״ת יוכל .ויצא כשנת היוכל
איוכ כדחז״ל שנמשה לאיוכ ממין דוגמת פוה״כ׳. כמת קן וכתיכ כפת ההוא יוכל שי .יוכל שי גי׳
ואכלתם לחמכם גימ׳ זה הוא המורה.לשוכס וישנתם משיח יוכל גי' מ״ח היינו מ״ח תיכות ככקריאח
ד ת וס׳ת מולם היינו מולם הכא .ונמתי שלום שמס ש״י נוסריקון שמס ישראל זהו יוכל ש״י .אלילי׳
כארן היינו מושה שלום שכשמים כדא פושה שלום חסר כתיכ כנגד י' שמות של פ״ז לגנאי כדאיתא
כמרומיו וגו׳ שלום כארן היינו המורה שיש כה נת*כ .ופסל ומצכה לא תקימו לכם י״ס פסל ופסילי
פרשיות כמנין שלום כארן ד ן פתוחות שמיס סתומו׳ >תינ כתורה כנגד י׳ הדכרות שכל הפורש מפ״ז
כמנין שלום כארן : כאלו קיים יוד הדכרות .לא תקימו לכם ואכן ס״ת
ו ה ש ב ת י מיה רפה מן ד ת מרם .מיס רפה אומן כי מפשי אומן הס .את שכתותי ר״ת אש אם
אלו מלכיות שנאמר ושפשס יונק סל של גהינם שוצס כו כמקים שיש חילול שכת האש
מור סמן היינו חרפתן של סמים וחרכ לא תפכר מצוי׳ .את שכמותי תשמורו ומקדשי תיראו ה׳ מווין
נימי כמרכ של שלום .ומרכ לא ממכר כארצכם כפסוק זה נימי שני אלפים רמז שממוס שכת שני
ס״ת אכרם רמז כזכות אכרהם .ופנימי אליכם .ופניתי אלפים אמה ;
אותיות ופני מיי כסוד שנית ראשון קיים שממר
מ״י שנה אכל כשנחרכ נאמר אנה פנה דודך ופניתי ב ח ק תי פ׳
אליכם .אליכם אותיות מיכאל שמפיו כמלאכים א ב נמקתי מלכו וגו׳ כתיכ רחוק מרשפים
מ ש ה דור«רה בחקתי ילסוט
מנסת מסר כמיג לסי שלא הכיא עליהם עוד ,ניסת ואכלמם ישן נושן ר״ת גו״י כל הישן ממניח נוי
לשון נסיון .כמסני מרכ כאלו נוסליס כחרכ ולא מחכירו ישן נושן וישן הרי ג׳ היינו של ג׳ שנים
סימה חרכ זה ורודף אין .ורדף גי׳ צר איש צר פוד רמו מל ג׳ מקדשיה משכן שילה כי״ר וכית
ואויכ ואף כעונות אכותם אתם ימקו .ימקו גי׳ שני .משני מדש מוציאו וה בית מדש לע rיד לכוא
יוסף על מכירת יוסף נהרגו עשרה הרוגי מלכות כשתשרח מלכות המשיח .משני חדש ר'מ וס״ת משיח.
ימקו אותי׳ י׳ מקו היינו י׳ הרוגי מלכות מקו ואולך אתכה קוממיות אותיות יקוה ממות היינו
נהרגו .אז יכנע לככס הערל .הערל גימנו׳ היצר מחיית המתיה .ואה לא תשמעו לי אף אני אעשה
וזכרתי את כריתי יעקכ .יעקכ מלא ויו רמז יעקכ זאת ף׳ גדולה היינו אן« גדול וחימה .אף אני אעשה
וכניו שהיו יחד מנין ואו כמילואו ועוד לסי שאמרו ואת ג׳ אלחין בר״ת רמ 1כי ע״! השילה מישראל
כניו שש תיכות שמע ישראל לסיכך מזכיר זכותו שלשת אלשי איש שנאמר וישול מן העה כשלשת
כאן מה שאין כן ככל התורה מצא ויו אלא כאן אלשי איש כתיכ כאן א׳ף אני אעשה וכע״ן כתיכ
ולא זכר כו אף אלא את לרכות ג׳ אכות וכן ג׳ וחרה א״ף ס׳ .מכלות עינים וה סנהדרין שנאמר
זכירות ג׳ כריתות ושמונה סעמים ר׳ כססוק עולה והיה אס מעיני העדה ד״א זה שעוורו עיני צדקיה
נו״ז מאות כנגד נו׳׳ז מאות שרסה לד׳ רוחות של וזרעמס לריק זרעס היינו שהזרע והכניס ילכו
ארץ ישראל וזה שכתוכ והארץ אזכור .יעקכ מלא מול ה .ורדו ככס שונאיכס ר״ת שכו היינו גלו
ויו כה׳ מקומות כתוכ יעקוכ מלא וכה׳ מקומות ושגו ורדו אומס וגלו אומס .ואס עד אלה ס״ת
כתיכ אליה׳ ח״ו שנעל יעקכ אות משמו ערכון מדה היינו אמדוד להס מדה כמד.שכע'על חנואמיכ׳
שיכוא לכשר לישראל .נו״ו מכות כסשוק כנגד ג׳ זה ז׳ גליות גלו .ושכרתי את גאון עזכס את גאון
אכות וי״כ שכנויס ס׳ אותיות כססוק כנגד ס׳ פזכס תג ועסרה על המלה רמז אלו גאוניס ות״ח
רכוא ישראל נ״כ הכרות כססוק היינו נועמי׳ ונקודות של ישראל .מוכס זס התורה שנקראת עיז .והלכתי
כנגד נ״כ שכמות כשנה מעוכרת .ג׳ זכירות כנגד אף אני גימ׳ מרי״ג על שעכרו תרי״ג מצות אף
ג׳ רגלים כשנה שיש כהס עלייה וראיה כמש״נ שלש וחימה ממונים להשרע .את גאון גי׳ זה המקדש
פעמים כשנה א׳י וזכרתי את כריתי וגו׳ למה מפסיק את גאון עזכס גי׳ זה ירושליס כעה״ש :
כזה כאמצע תוכחה אלא היק אינו דומה רשע כן ג ו ה ט ת נקס כרית .כרית עס״כ גימש׳ תרי׳ג ,
רשע שלא היה לו ממי ללמוד אכל כני ישראל כני נוקמת גימנו׳ ירושליס שנגזר להחרג . י
אכרהס י״י שהיה להם ממי ללמוד ועוד וגס הארץ ואס כזאת לא משמעו לי כזאת גימנו׳ כזמן שהכית
אזכור ר״ל אוירא דארץ ישראל מחכים מס לשסות קייס .מחמת קרי .חמת קרי גימ׳ משנ׳׳ח כי משנ״ח
לפי שצמקללה זה א״י וגס הארץ אזכור שניה מיציאת מצרים עד שגלו עשרת השכנויס .
כי׳ קללות ממילא כשאזכור זכות אכות ולא אוסיף שגרי גילוליכם וגעלה נששי ר״ת נוגף שהיה נוגף
עוד לקלל האדם אזי ג״כ והארץ תתנרך .של׳׳ה.א״י אמכם .והשמומי את מקדשיכם .מקדשיכם אותיות
וזכרתי את כריתי וגו׳ והארץ אזכור וגו׳ והארץ מקדש יכ״ם גי׳ ע׳ שהמקדש היה שמם נ1׳ שנים
מעזכ מהם יש לדקדק סמיכות הכתוכ והארץ אזכור ואתכם אזרה כגוים קרי כיה ואתכם עמכם היינו
ואח״כ והארץ מעוכ שזה סומר לדלעיל אלא כדחז״ל ככיכול פמו אנכי כצרה .אזרה ז׳ הסוכה רמז ז׳
דכרא כרעא דאכוה הוא נמצא אצו למידין שאס גליות ורמז שיחזור אותם .אזרה כגוים גימנוריא
אכיו היה רע נתפס הכן קצת כמידומיו ע״כ אמר מרדכי הקדים רשואה .והריקותי אחריכם מרכ זה
וזכרתי את כריתי וג׳ שהיו צדיקים וכ״ת המקום המן שכיקש להשמיד את היהודים ולצלוכ את מרדכי.
גורם לז״א והארץ אזכור היינו ארץ אשר ה׳ דורש והימם ארצכם שממה אמר ת״ק שנה של כית שצי
אומה ע״כ מהראוי הי׳ להשמידם ח׳׳ו אך לא כן שעמד כמנין הימה אח״כ שממ׳ ,והרצת את שכתותיה
עמדי רק מה שחסאו כנגדי אני זוכר חסדי אכות והרצת אותיות הצרות לשי שמצאוהו צרות רכות .
ומה שהוא נגד הארץ כשמיסין ויוכלות למ״ד שע״י והכאתי מרך כלככם מרך אותיות מכר שנמכרו
מסא זה גלו ע״ז והארץ מעזכ מהם כנגד מה להשמיד להרוג .ורדף אותם קול עלה נדף ,נדף
שחסאו נגד הארץ :ואף גם זאת כהיוחם וגו׳ אומי׳ דף נ׳ שנתלה פל פן שהיה נ׳ אמס שמשהו
לכלותם כמו שהיה הדין מחייכ איך לככוד אכומם למרדכי ונהשך שהסיר הקכיה .ונסו מנסת חרכ
omnA
כ ט מ שה ד.תורר• ב ח ה תי '
■
m יילרווט
זה הקכ״ה שכתוכ כו לה׳ הארן ומלואה אך ככור ארממם כי אגי ה׳ אלהיהם יצחק כאמצע כין אם
אשר יככר ״אך ״ככור ד ת אכ זה אכרהם שכ׳ כו נמנו סאכות למ6רט או כסדר כי יצחק טמד
אכ המון גויס נתתיך .אך ככור גימ׳ אכרהם ״אשר נהגכורה נאמרו סלגא מלי וסלגא עלך .כי אכרהם
•יככר ״לה׳ ר״ת אי״ל זה יצחק שנקרכ כאיל וסימן לא וגו׳ וישראל לא וגו׳ לכך מזכיר אכית אחורנית
ליטקכ שנטל הכרכות והככורה כשני גדיי הטזים כדי שיוצדק שלא יאמר כיפקכ"אף ,שרק כאכרהם
ואם ככהמה הטמאה זה טשו שהוא טמא• ופדה ויצחק נאמר אף טל שיצאו מהם ישממאל ומשו לא
כטרכך יטקכ נפדה כטשיו שטשו והאומות כגהינם כן יטקכ שממתו שלימה וכניל .ואת חקתי חסר
תחת ישראל שנאמר ונתתי אדם תחתיך א״ת אדם כתיכ אפילו חסר חקה אחת חקתי גמלה ר״ת חג
אלא אדום וכל מטשר כקר וצאן אפר יטכר תחת שנהפכו החגים נימי ירכמם שנא׳ ויטש ירכטם
השנט הטשירי יהיה קודשלה׳ .מהר״שאוסטרפאלי חג כחודש השמיני.לא מאסתים ולאגאלתים ד ת
ממט נהרגו טשרה הרוגי מלכות הלא כמכירת יוסף גומ״ל שגמל ממם חסדים טוכים וזכרתי להם כרית
לא היו אלא תשט אחים אלא כשכיל שצרפו השכינה לה״ם אותי׳ המ״ל כרית .סוד המל טולה ט׳׳ה שמל
ור״ט היה כמקום השכינה שדרש את ה׳ אלהיך א׳א א״ט כן ט״ה שנים ,להם ראשונים גימ׳ משה
תירא לרכות ת״ח שלא זכה איש אחר לדרוש כמותו ואהרן • איש כי יפלא נדר ד׳ מיני טרכין כנגד ד׳
וזהו מטש״ר נוטריקון ״מיתת ״טקיכא ״שהיה ״רוטה גליות .ואם כהמה אשר יקדישו ממנו לה׳ יהי׳ קודש
וצאן נקראו יוסף כקר וצאן נקר נקרא ממנ׳׳ו אותיות ממון שימכרו ויקחו כממון קרכנות
השנטים כל אשר יטכר תחת השכט היינו ט׳ הרוגי למ״ד האומר רגלה של זו טולה שיקח כדמי אכרין
מלכות הם כפרת ט׳ השבטים שמכרו ליוסף שנק׳ וזהו ממנו לשון זכר .ואם המר ימיר כהמה ככהמה
כקר הטשירי יהי׳ קודש לה׳ זה ר׳ טקיכא שהיה גי׳ אל״ו סונרי״ן ואיכרי״ן לתי שאין ממירין איכרין
כמקום השכינה ששותפו א״י הטשירי יהיה קודש נמוכרין ולא טוכרין כשלמים כיאיתא כריש מסכת
רמז טל שכט לוי שהוא טשירי ויהי׳ מקודש כשתתשוכ יומורה .ואיש כי יקדש את כיתו יקדש חסר י׳
למפרט מכנימין ומטלה יהי׳ לוי הטשירי .ד״א הטשירי רמז שאינו קדש טד שיהא כרשותו לאסוקי גזל
זה אנרהם שהוא משירי לנח יהיה קודש לא יגאל שאינו כרשותו ואינו שלו ד׳א למה חסר י׳ שאין
לא יגאלו כאומה אחרת והם יהיה חולין אלא הוא לאדם להקדיש ניתו ונכסיו כשיש לו כנים אלא א״כ
ותמורתו יהיה קודש הם הגרים .תמורתו אותיות רואה שאינם נוהגין כשורה כדאשכחן גכי הורקניס
מתורתו ,יהי״ה קוד״ש ל״א ס״ת אש״ה שאף הנשים כמטשה יונתן כן מזיאל כככא כתרא :
ככלל : ן ף ע מומר שמורים נחמשים שקל כסף חמ״ר גי׳
אכרהם ואותי׳ רמ״ח מצות .שמרים אותיות
ב מ ד ב ר פ׳ פשרים שאכרהם הי׳ כדור טשרים לכריאת מולם .
כממשים שקל כנגד ממשים יום מיציאת מצרים טד
ב מ ד ב ר נימי רמ׳ח כי גמרכר)יחנו רמ״ח מ״ע . מצרת שניתנה התורה .ואם גאל יגאל גאל שגאל
את ראש כל מדת .טד״ת אותיות דת ט׳ ממצרים כן יגאל לטיל .את השדה ,שדה זה ירושלים
היינו דת שנתנה כשכטיס לשון וכט׳ פנים לתורה . שנאמר ציון שדה מחרש ואם לא יגאל וגוי ואם
צנאותם אותיות צכא תם זה יטקכ שנקרא איש ימכר היינו שמכר לטשו לא יגאל טוד היינו ט׳׳י
חם הוא ראש צכאות כני ישראל ואתכם יהיו איש כשר ודם כ״א כידו של הקכ׳יה .והיה השדה כצאתו
איש ג״ס איש כזה הפסוק כנגד ג׳ אכות שכל אחד כיוכל קודש לה׳ לו משפט הגאולה משד״ה כצאת״ו
נקרא איש ראש לכית אנותיו הוא הוא גימ׳ י״כ כיוכ׳ל קוד״ש ס״ת שלו״ס כי יהיו שלוים ושקטים .
היינו י״כ שכטים ג׳ אכות כ״א נקרא איש כאכרהם ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש
נאמר ומתה השכ את אשת האיש כיצחק ויגדל זו הוא כשדה שאינו שדה אחוזה .היינו אחזתו
האיש כימקב ויטקכ איש תם אליצור כן שדיאו״ר יקדי״ש ליהו״ה גי׳ כשדה שאילו שד״האחוז״ה כמ״ד
אותי׳ ״שדי אור״ לרמז שלא חטא בכלסה ולא כהה כפרק השולח וכמרכין .לאשר קנהו מאתו רמז תשוכ
אורו אלה קריאי תלת כתיני ניו״ד כנגד שרי ירושלים לזרט אכרהס״קנהו״ תגין טל הקוף זה
משרות משרה כטלנין טשרה שליטים .״הטדה "נשיאי אכרהם שהוליד כן מאה שנה .לאשר לו אחזת ארן
מטות
מווורה ב מ ד ב ר w־ מי קו ט
וכשנח היו נחים הרי האותיות טל הדגלים ו״פ ״משוה ״אכופם ר״ת למסרפ אמג״ה ראשי אלסי ישראל
באותות היינו באותיות ווה לבית אבותס מסר כתיב אלשיי היינו מלמדים את ישראל ומלמריס אותם
לפי שהיה ה׳ טל הטנן אבותס היינו האבות וו״פ הס׳ להורות ומורים לסם .האלה אש״ר היןביו נשמו״ח ס״ת
טל סי ה׳ יחצו וטל פי ה׳ יסטו .ציוצי .סביב לאוהל מוריה שכטלי סורי« היו .ואת כל הטרה הקהילו כ׳ל
מוסד ר״ת סלס וסנה סל״ס מוצב ארצה .בכולם ס״ת הפריה רית וסויה הכלה שבני ישראל נקראו להקכ״ה
ופקודיהם וביששכר כתיב וצבאו ופקודיו לפי שהיה כלה שנאמר אמומי כלה הפרה המקושטת בטדי
ת״ח ונשיא וכל אחיהם תולים ט״ס הנשיא שהוא טריים חורה היא פדיה של בניי .בבני ראובן כתיב
מ״ח .צתוציס נתונים המה לי ממוך ב׳י לשון כפל ויהיו בני ראובן ״ויהיו״ למפרט גיב יויהיו ,רמו להיותו
ישראל היינו ישראל סבא ר״ל שיטקב אמר טשר בשני פולמות סל סמך הכתוב מה שהיה הוא
אטשרצו לך לסי מדרש ויצא שנתן כסל מטשר מממונו שיהיה קרי ביה פל מקרא וה ויהיו בני ראובן .
ומבניו לכך אמר טשי אטשרנו רמו ט״ו .ואני הנה ראובן בכור ישראל בכיר אותי׳ רכב כלומר רכב
לקחתי את הלויס הנ״ה לקחת״י טה״כ גימ׳ מטשר ישראל היינו ראש להס .ראובן בכור ישראל וסמיך
הגאון מיד״א בשס י״ד בדגל יהודה היה מצויר אריה ליה פקודיהם למטה שממון משטה וממשים אלף
ובדגל ראובן אדס ט״ש הדודאי' וברגל אפרים שור ט״ש ושש מאות המצא במנין ר״ת שממון ש^ היינו נ״ט
בכור שור ודגל דן נשר ט״ש מאסף למחנות וכמו כנשר אלף ושש מאות לפיכך שלטה המגיפה בשבטו .שבט
יטיר קצו והא דכמב הת״י טל דגל דן נחש תירןהרמבין לפי דיינים פורכיס אלף פ״ד יהודה
שהגוף היה נחש וכנפיו כנפי נשר היו .כל פקודי שהשופטים והדיינים מהם .למטה יששכר ד״ן אלף
הלוים וכו׳ לדקדק איך שבט לוי כיו מופטיס כל לפי שבני יששכר יודפי בינה לטמיס ודנין דינין
בך מירן הרב ר״ח בן מטר בספר אור החיים בישראל .בגד כתיב ממשים משא״ב בכל השבטים
כשגירש ממרס יוכבד כל שבט לוי גירשו נשותיהם פ״ש שכתוב בו ואתם תטברו ממשים פקודיהם
ואף כשמור טמרס והחוירה דוקא הוא מחוירה למטה ובולי! ו״ן אלף שהיה ו״ן את ישראל יששכר
צנבואה אבל כל שבט לוי לא החוירו נשיהם והיו י ק ראש הפסוק וסיפו ו״ן היינו ימולין למוף ימים
בטלים מפ״ו ט״כ הס מוטטיס ומקשה ט״ו בטל ישכון ,ראשו וסוסו ו׳ן .למטה נפתלי ג״ן אלף כי
סני דוד הרי לשון הגמרא בהדיא בסוטה דף י״ב פירות ״גנוסר״ טובים בארצו .בכולם כ׳ לבני ובנפתלי
טמד טמרס והחויר את אשמו טמדו כולם והחוירו כתיב בני כי רוב בניו נקיבות למ״ד לפיכך נרמו
נשותיהם ומסיק והנכון כמו שתיק הרמב״ן שהריבוי בברכתו ״אילה״שלומה *הנותן ר״ת אשה היינו נקיבות
היה למי שהיו מטנין אותם ובמקום פן ירבה אמר המהישאו את המשכן ב׳ במסורה הכא ואידך המה
ה׳ כן ירבה ושבט לוי לא היו מטנין אותם . ישאו קולס ירונו רמו שהס יאמרו שירה והס ישרתוהו
ישרמוה׳ו אותיות השירות הם יאמרו השירות .ואי״ש
פ׳ ג ש א פ״ל דגליו לצבאות״ם ס״ת שלו״ס .משכן הפדות שמונה
פטמים הפדות מלא ויו בתורה .מ׳ס ויו
את ראש בני גרשון גס הס אימא במדרש טולה מ״ח כנגד מ״מ דברים שהתורה נקנית בהם .
יקרה היא מסניניס מדבר בקהת וגרשון ו1ה אשת מיל מי ימצא ״מיל ,טול׳ מ״מ .איש טל
אף שגרשון הוא הבכור וצריך למלוק לו כבוד טכ״ו דגלו באותות ר\ינו באותיות אברהם יצמק יטקב
באשר שקהת היה טומן הארון ששס המורה לכך מל כל הרגלים היינו טל דגל מחנה יהודה הי׳ כתיב
הקדימו הכתוב לקהת תחלה ואח״כ נשא את ראש אי״י רית של אברהם יצחק יסקב .פל דגל מחנה
בני גרשון גס הס .מוה יצא לנו מוכחת מוסר ט״ד ראובן אותי׳ בצ״ט אותי׳ שניות של האבות וטל דגל
שאמרו בגמרא הני בבלאי טסשאי דקמו מסצי ס׳ת ממנה אפרים אוחי׳ רח״ק אותיו׳ שלישית של האבות
ולא קמו מפני ת״ח הלוא אס לנושאי הארון כך ופל דגל מחנה דן אותיות מק״ב אותיות אחרונות
לארון פצמו פאכו״כ ט״ד לוחות ושברי לוחות מונחות של האבות וה׳ של אברהם נשאר פ״כ צירוף הקב״ה
בארון טוד נשא כל נשא חסר בר מן חדא דמלא ו׳ י׳ משמו הגדו׳ לה׳ והטמיד טנן אש מלמטלה נגד
בט״ו נאמר מקשה כתמר מקשה המה ולא ידברו הארון שבו הי׳ ו״ה קבוט טס אות י׳ של השס
נשוא ונשוא כנגד ו׳ צרות שהקב״ה מביא פל טובדיה הרי י״הטלהפנןוכשהי׳ הטנן טולה ידמוב״י ליסט
;ונא׳
ס ש ה חח\ר« נ ש א *w י ל מו ט
זמנה בשקיעת חמה בשיעור ידוע והמבקך מדליק שגא' ומרה אן cה׳ ופצר את השמים ולא יהיה מער
הנרות מברך שעשה חנוכה אחת מדליק ותוסיןז״ והאדמה לא מתן את יכולה ואכדמם מהרה .אכל
נשיא״י נוטריקון ״נשים שכניפירליקו או ישתמשו. , כמקום גדולה שם ממצא ח׳׳ו כי כמקום גדולתו
מנוכה נוט׳ יח׳ נרות וחודש ^ ו תתחלסה ,סימן שם אתה מוצא פגותגותו :
לחנוכה משי״ח נחמ״ד ריס ״מספר שמונה ימי מנוכה צ ו את מ״י וישלחו מן המחגה כל צרוע וגו׳ סמן
נר חנוכה משמאל דמזוזה . ,ויהי המקריב גיו ס הסקידים לפרשה צו וישלחו מן הממנה ט״ש
הראשון את קרבנו נמשוך בן עמינדב למסה יהודה שגאמר פוקד טון אכות פל כגים שפקד הקכ״ה
מצינו ג״פ טשו האנסים ליהודה ראש עד שלא נעשה טון אדה״ר על תולדותיו שנא׳ כי כיום אכלך ממנו
מלך א' בשטה שאמר מה בצע לנו ונהגרנו ונשמת מות ממות לפיכך רמזה כאן צו וישלחו מן המחנה .
שאמר ויבא יהודה ואחיו פימה יוסף ובשעת שנאמר כל צרוט וכל זכ .כל צרוט זה הנחש שנא כו והנחש היה
ויגש אליו יהודה וכנגדן הסטם הקב״ה ג״ס ופשה פרום מכל טרו׳ם מכיל גימ׳ מצורט .מצורט כהיפוך
אומו ראש שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון אומי׳ טרום ונשאר צ׳ וצי כאי׳ק ככ״ר ע׳ שנידן ע׳
ובנסיט׳ שנאמר ויסע דגל ממני בני יהודה בראשוני קללות כחייו ומיתה כסון< שיהיה אדם מרצן את ראשו
ובמלחמה שנאמר מי יטלה לנו במחלה וגו׳ ראמר ואת מוחו .וכל זרזה חוה שנאמר ואשה כי תהיה זכה.
ה׳ יהודה יטלה במחלה .וקרבנו קערת בסף אחת וכל עמא לנשש זה אדם שנגזר עציו מימה וכיון שמת
טמודים חמשה טמודי״ם מלא ו' הרי ב׳ ווין יומר הרי מטמא .מזכר טד נקכה תשלחו זה אדם שנכרא
ביהודה טל אחיו שני פטמיםוא״ו עולה כיו כמנק שס זכר ונקיכה שנאמר זכר ונקיכה כראם .וסמך לזה איש
הויה אשר בשם יהודה וכד׳ ימיר׳ רמז למה שנא׳ או אשה כי ימשו מכל חעאות האדם שאדם וחוה
ונפוצות יהודה יקבן מד׳ כנסות הארן .כף אחת נצטוו שלא לאכול מן הטן וטכרו טל הציווי וחטאו
טשרה זהב מלאה קטורת הס׳ הזה ראשו ברכות וסמיך ליה ס׳ סוטה שכתב בה ושכב איש אומה
ואמצטימו דברות וסוסו מצות כ״ף גימס׳ מאס רמז זה הנחש שבא טל חוה וסמיך ליה פרשת נזיר
למאה ברכות בכל יום ,טשרה רמז לטשרת הדברו׳ שנאמר וכל משרת טנבים לא יאכל לומר לך שטן
לקיים חמיד,קסרמ בא״ת ב״ש מרי״ג רמזלמרייג שאכל אדה״ר גפן היה ונאמר טנבימו טנבי רוש .
מצות .בקר אילים עמודים כנגד ג׳ אבות אברהם רוש כתיב בו משא״כ בכל התורה שכתוב ראש בא׳
דנמיב ביה ואל הבקר רן ,יצחק דכמיב ביה והנה רמז טל אדם שנכרא ביום ו׳ וטבר טל הציווי בשש
איל אחר נאחז בסיך ,עמודים כנגד יטקב דמזיב שטות ביום ואכל וסמך אחר פ׳ נזיר ס׳ ברכת
שא נא טיניך וראה כל העמודים .אילים חמשה שלשה כהנים רמז לברכה אחר אכילה ודמיה כפרשת סוטה
פטמים ממשה כ׳ בזה הכתוב עולה ס״ו כנגד סיו כמיכ והוא לא נתפשה בואו ונסתרה והיא נטמחה
שנים שראו האבות זא״ז .ביום השביעי נשיא לבני והיא בירד וכתיב מנחת קנאות הוא לומר שהכתוב
אפרים אלישמט בן ממיהוד אמר הקב״ה ליזסף מדבר באיש הבוטל ובאשה הנבטלת וכתיב המאררי״ם
אמה קבלת טליך דיבור לא מנאף שהוא דיבור גימטריאשני פעמים רמ״ח כנגד רמ״ח אברים שבאיש
שביעי לפיכך יהיה קרבן בניך דומה שבת שהוא ושבאשה :
שביעי לימים נשמע מבאן שהשבטים הקריבו על ו מ ן הטפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח ונו׳
סדר ז׳ ימיס יהודה ביוש א׳ ו ^ כולס אלישמע שהארן גרמה לאדה״ר שיחטא וממקום קרקע
אמר הקב״ה אלו שמט יוסף לאדונימו אגל ולא המשכן נברא אדה״ר נכך צריך ליקח מאות־ אדמה
שמע .אלי-שמט אומי' לא ישמע .עמי־הוד עמי היה ע׳ד ואפקוד טונה טליה .ובאו המים המאררים האלה
הוד יוסף ולא להיות טמה ביום השמיני נשיא.לבצי במטיך .במעייך גי׳ בלטם שהיה מכש^ על הנסים
מנשה גמליאל בן סדהצור אמר הקב״ה יוסף חס ושוכב טמהם במעייך נוטריקון ״טפר ״מים ״כתב
טל ברית מילה לפיכך קרבנו ביום השביעי וביום ייבדק *בסוטה .ברכת כהנים בפסוק ראשון יש ט״ו
השמיני היינו מילה ביום השמיני ז״ח גימטרי׳ יזה . אותיות זה ייה בס׳ שני עשרים אותיות זה הי״ה בס׳ ג׳
שבת זה שמי כדאי׳ בזוה׳ מה שבת שמא לקוביה כיה אותיות זה יה״י ט״ש היה הוה ויהיה .בחיי .זאת
שהוא לז׳ ימים מילה לח׳ ימים זה חותמי ובייה ס׳ חנוכת המזבח ביום המפח אומו ר״ת ״זרט אמונים
צור טולמיס חוממיי עיד זוהיק חוטם ג׳ קוק הוא מקנו ח' נרות והלכה כהלל מדליק כמזוזה מימין
ש'
מ ^ןו ה י «י ר « נ^2זא שער יל^ ט
שרה רנקה רחל לאה .ומקפמס אלו שופרוס ,לוכרון ש׳ זיו ה על הלב הוא ד׳ ומילה היא י׳ וגקרא
אלו זכרוצומ ,לכם אומי׳ מלך וה מלכיוס הרי מלכיוס מוסס קולש ומוסמו אמס אמ״ס צוס׳ ״אמס ״מילה
זכרוצוה שופרות .ד׳ דגלים והארון כאמצסדוגמס ״סורי! .מוד אמס צונן' ״סורס ״משה ״אמס .גמליא״ל
למפלה ד׳ ממנוס שכינה והשכינה גאמצפ זה שנא' גמל לי אלהייצו סוג שלא משא .סרהצו״ר פדה 5ור
מה אדיר שמך ככל הארן אדי״ר ר״מ אפרים לן אומו ואס ישראל ממצרים ;
יהודה ראוגן .גמדגר פארן ק ד גיס פארן ששם
צמצ׳ המורה שהיא פאר לישראג פארן *״י אותיות ב ה ע לו ת ך פ׳
פאר צ' היינו פאר המורה שיש גה צ׳ שטרי מכמה .
והורד המשכן כאלו מסצמו הורד .ככולם נאמר ב ה ע ל ו ת ך אס הצרוס שנמס הצרוס כנגד
מחצה כצי מון מראוכן שלא נאמר גו כצי כי הוא י שגסס המןלוס שצ״מ מצכ״ל והן
בכור שהבכור כאב והם כניו .אכידן כן נדסול כנגד 1׳ ספריס שכסורה כמו שדרש מז״ל סצנה
ליס כומיה מלא ו׳ רמז שבני בצימן נהרגו כפלנש סמודי׳ שכסה אלו שנסה ספרים של מורה המולוס
כגכטה שנאמר צגדט היום שבט אמד מישראל .ויאמר הן אור והמורה אור כדכתיב כי צר מצוה ומורה
משה למוככ חככ זה ימרו שמיכג אם המורה אור • אוסיוס הנמלוס הם שכמאי צדק מאלים יומה
וצמחכר לי״ב שבטים כמצין מכ״ב .כי ה׳ דיכר סוב מגה כככ לכנה וככולם ז״ך אומיוס וא״כ של מורה
טל ישראל טו״כ מצוין במגין כי הוא סוג של סוה״ג . הם כ״ז אומיוס ורמזה מורה כשמן וימ וך שהיה
ריכר שנאמר מה רג טונך אשרצסנמליראין.וי!י׳ צריך למנורה ז״ך היינו כנגד ז״ן אומיוס המורה
הטוב ההוא הזה לא נאמר אלא ההוא היינו לטוה״ב צר״מ ני' אכרכם ויצחק ויטקג .כן יהיה ממיר הטצן
ל«כך סוב מצוין וכן אשר ייטיב מצוין הכל מגין כ״ן גימ' ט' יש אומרים ס' יום כיגד ט׳ אומוס וי״א
רמז לט״ל כנפטס אומיוס כנם טס צם נטשה לפס . ל' יום כמצין יהייה .הטצ״ן יכסצ״ו ומראיה ס״מ
כצסוט הארון ,הארן אומיוס נראה שנראה השכינה צו״ה זה כיהמ״ק.ומראה אש מראיה גימטרי'
טל הארון .ויפוצו אויביך ויפצו כמי> היינו יפממו גנריאלוהוא מלאך אש .וי״שאש״ר יהי״ה ס״משרה
סיניהם ויצווהו ובנחה יאמר ובנחה כמיב היינו שכזכומההיה המנןכי היה הטצן להאהיל אהל שלה
ובנח השכינה .שובה ה׳ רנבוס ‘י* ריס שיר .ויהי וי״א שהיה גזכומ אנרהם ששצומיו כמצין הטצ״ן קט״ה .
הטם כממאונני׳אומיומכמה אוצנים .ב״סא״ש ה' י״ג טצצי' נפרשה כנגד י״ג טצצים שהיה להם כמדנר .
ס״ממשה רמו כאילו משה טמהם כי מת משה טל ויצטק משה כו' אל צא רפא צא לה צ״א רס״א .
דור המדבר .זכרנו אמ הדגי . :את הקשאים ,קשאים גיס׳ מרים יוכנד רמו להזכיר בם המולה ובם אמו .
חסר בסיב שקשים לכל גופו של אדם כחרבות . ואם גאחמ ימקטו ונוסדו אליך ראשי אלפי ישראל
והמן כזרט גד ,מן מגיל מל הזרס אם pס' לראשח ראש״י אומיומ אשר״י אשרי להם כשצשמטים לגדוליהם
אם בן ז' לאחרון כמנין ג״ר .כזרט נ״ד הוא זרט ג׳ "אלפי ,הם המורים והמלמדים אומם דכר ה' אשר
אבו׳ ל' אמהות הו״א גימ' י״ב שבסי' שיצאו מהם והמן דכר והקטמם מרוסס שנימ מרוט״ה אומיו' חורה
ירד סליהם .שט״ו הטם ולקטו וסשו שטוח .שסו ט' שנימנה נס' פצים ונס' לבון ונמצה ט״י מרוטה .
ולקטו וסמנו דכו ובשלו ויסשו הרי ששה מילם מימנה מרוטה ימקעו רמז טמשיכ וה' אלהי׳ כשופר
בנגד ששח ימי המטשה ולא בשנת .ולמה לא מצתי . י מקט והלך נסטרוס מימן וכי מכואו מלחמה
מצמי חסר כתיב אם יהיה הכסס כמן מסר .כאשר נארצכס כנמי כנסיוס ונכמי מדרשומ ממפללין
ישא האומן את היונק האמן זה מרדכי כמ״ש וימי להקנ״ה טל הצר הצורר אמכם זה שטן המקטרג
אומ״ן אה הדסה שהלק אח אסמר הינ״ק וישראל מוקסין ומריטין כמצוצרוח וממסללין להפיל
חסר כתיב אומיוח ינק״ה שינקה מדורו .פ' צריהם הצר המקטרג .ל״א מגא״ו מלממ״ה גימטריא
איש כנגד ט׳ מלאכים שהן סנהדרין למפלה . נמלממס גוג .והרמומם אומיוס סס מורה כי ר\ו
לבם לזרא .לזר״א גימט׳ להרג .והמה בכסביס מ״ו מוציאים המיכה לרמוכ וממפללין ' 7רצוצרוס כצנד
היינו הרי כסובים בפמקין .וימנגאו במחנה ויתנבאו ד' דגלים ול׳ ממנוס .י״ג מרוטוס כנגד י״ג שופרו'
ראשו ו' וסופו ו' טול' גו״ג שנמנבאו סל פסקי שאומרים כריה כפסוקים וכנרכוס לזכור ייג אומי'
גוג .וירן הנטר גימט' גרשו״ם הייה המגי״ד ואתק שנאכוס אנרהם יצחק יטקכ וי״ג אומיוס שכאמהוס
כסימ״י
ל א מ ^ 8ז ה ה מו ר י ב ה ע לו תן ד ״ עי י ל ר !ו ט
כיש ככ״ף ניד וככף היו מופסין אומו .ומשה סיס מיר שיי ו״ל .אלדד ומידד מתגנאים גממהה .דאיה׳
פנו שהיה כהר פניו ימים והוריד פשרת הדנרות נססויים הייגו דאמרי איגשי מלה כסלט משתיקה
כמנין מיכותפניו.ככל כימי נאמן הוא רמז נאמנה כתיק פירש מלה בסלט אם היה מדבר אל הסלט
זה המורה שנאמר כה טדות ה׳ נאמנה .אל נא היה שתיקה כתרי היו שותקים השנים כי מה גגאו
רפא נא לה נ״א רפיא נ״א ר״ת נפ׳ש רויח נשמיה משה מת יהושט מכניס והרי לא היה משה מת .
נמכווין להמשיך אל מסד של נרין שלה לתקן הפגם מתנכאיים אותיות מת נכיאם היינו משה מת יהושט
כולו וזה אל “ נר'נ לה .אל נא רפא נא מכניס .אדני משה כלא״ם אותיות מלאיך גזור טליהם
לה ה׳ חיבות כנגד ה' חומשי חורה שכמוכ כה ולכל מלאן למשות להם כליון .ומי ימן כל טם ה' נניאים
כשרו מרפא .מרים ז׳ פטמים ככ׳ שהיא אמת מוי כ' כמסורה כאן ואידך ומי ימן ואסירה את ראש
נניאות• אל מול פני המנורה כמדרש הדה״ד פתח אנימלך רמז שהמורה הלכה כפני רכו חייב הסרת
דכריך יאיר ואמיא כמ״ד י״ו נופמים הוי מנרתא • ראש • נכיאים מלא י׳ רמז הנכיאה כטשרה לשונות .
שאלו המדדש הזה להרנ משפינוווקא זיל ואמר וימן יהושט כן נון משרת משה מכמוריו ויאמר
הפירוש הוא כן דידוט שהיה כמנורה י״א כפתורים אלכי משה כלאם כמד׳ מנמומא לפיכך פוזתו לו י׳
נו׳ פרחים כ״כ גכיפים י״ז קנים ונגוכס איכא שנים מכאן שאין תלמוד רשאי לומר לפני רכו והוא
פלוגמא מד אמר יין נופחים ומ״א י'מ וזה מפרש אמר לפני משה י׳ דכרים שכן כפסוק יש טשרה
המדרש אל מול פני המנורה הה״ד סמח דכריך מיכות ורמז פ״ז כלא״ם כמ״ק פשרה .וי « שלוים
יאיר היינו הפתיחות ממוה׳ק מרמזים מל ממנורה מן הים ויגו כ׳ הכא ואידך ויגז את ראשו רמז
כי כפי ראשון כראשית כרא וטי יש ז׳ תיכותנגד שהיו נופונין שמינוה וישנומו להם שנווס א״תשנווס
ז׳ קני המנורה וכס׳ ראשון מס׳ שמות יש ייא אלא שמונו כראימא כיומא .ויג׳׳זשלוי״ם מ״ן ס״מזמן.
מינות נגד י״א כפתורים ונפסוק ראשון מספר זמן להם שיאכלו כשלוה .אסף פשרה ממרים .ממרים
ויקרא יש נו׳ תיכות נגד נו׳ פרחים וכפסו׳ ראשון מלא כתיכ וכצפרדטים מסר כתיכ כי מדה נווכה
מס׳ כמדבר יש י״ז תיבות כנגד גובהה של מנורה מרוכה .שנולמסכי׳כ המחלה ר״ת שס״ה שאכלו אומו
שהיאי״ז ספמים ונפסוק ראשון מס׳ דברים יפכיב שסיה ימים.הממלהככש׳׳ר טודלו כי״ן שניה״ם ס״ת
תיבות נגד כ״ב גביטיס שר^יה במנורה .ולפיכך מנור״הרמז מי שיש לו מאכל פוכ יאכלנו לאור הנר
אמיא כמ״ד י״ז נופחים הוי מנורה ושיי : כדאייוא כיומא מאן דאית ליה מיכלא מטליא לא
יאכלינה כיממא אלא כליליא לנוהור שרגא .האשה
ש ל ח הכשית .הכשי״ת מה״כ גי׳ יפת מראה .ויאמרו הרק
ש ל י ח ל־ך קומייס n *pר ל ס רמו ולוקס >mDD אך כמשה דיכר כיון שאמר׳ הרק לפיכך ואכיה
מכם• וימרו את ארן כנטן וימרו כתיב ירק ירק כפניה .וישמט ה' .והאיש משה .כלומר
רמז שהי׳ל ליקח את ימרו שכתוב בו והיית לנו שנס משה שמט ושתק .והאיש משה טנו מאוד ,טנו
לסיים ,כל נשיא בהם שהיו נשיאים• ואלה חסר כתיכ לומר טניו ככל אכריו ,פי״ן נו״ן ו״ו נימי
שמומ״ם מלא לסי רשמם היה שמותם וכך אמרו רמ״מ היינו כרמית אכריו :
מזיל מרגלים ט״ש מפיהם נקראו .שמו כן מורי . ו ה א י ש משה רמז שמש שפשה כמו השמש ששמט׳
שפנו הקניה אותם שהביאו מרי אף לישראל.מורי מרפת׳ ושתקה לכך זכה כשמש כשמש היא
מלא הרבה מרי אף הביא לכך מלא .יגאל כן יושך/ אומר קרני׳ מידו לו וכמשה הוא אומר כי קרן פור פני
מכאן רמז שמשיח בן יוסף גם הוא יהיה גואל * משה .ואוהכיוכצאת השמש כנכורמדוכו שנו רכותינו
גדי בן סוסי והוא ממנשה רמז יוסף כן גדיי שנס ויל סנטלנין ואינם פולנים טה״כ אומר ואוהכיו
הי׳ כשמכרוהו אחיו וכתיב וישמנוו שמיר פזים הוא כצאת השמש נגנורתו .כמראה אליו אחוודט
גדי 3ן סוסי נמכר למצרי׳ שנמ^ו לסוסים שנאמר מרא״ה גימ׳ גנריאל כמראיה אותיות אנרהם
וורמח סוסים ורמתם .ויקרא משה לסושפ כן נון וכך היה דכרה׳ אל אכרם כממזה .וסמנת
יהושע תרגום יונתן וכד ממא משה סנומנותיס אמר חסר כתיכ כי לא תמונה ממש כי ככר כתיכ וראית
משה יה יושיסך מעצת מרגלים וקרא ליה יהושע ו ש^ו את אמורי ופני לא יראו אלא קכר של תפילין •
ע״ז ענוה מאן דכי שמיה הכא .ומה ראה משה להתפלל מין היים ויס׳ש ס׳ ת כמין שהשליו היה נ!מן כדאימא
טל יהושע ומה לשון יה יושיסןי מפצ 13מרגלים ^ י ל כיומא .כשליו אוחי׳ שלוה שכיה משמח .של״ו כאית
1
m m־ שלח w ילרוט
אשכיל אותיות אש כל מזה האשכל יצאה אש של י״ס יצילך מן הממ^ופי׳ הגאון מיד״אלאישא בגווני
פרענות ואכלה כל ישראל שנגזר שלא יכנסו לארץ . סאדו״צ כי מי שמתגאה פוגם נשם י״ה ומי בהוא
וישאוהו במוס בשנים ,בשניים אומי׳ ב׳ שנים היינו סגיו שם י*ה שחרו ומגיגו וידונו שהשר של עמלק
בשנה שניה נשלחו המרגלי׳ וזה גרמו לשני מרבנות וזה הס״ם ווהו כד ממא משה מנותנותיה ידנו שאין שר
בשנים .על אודות האשכויל אשר כרתו כולם מלא של פמלק שולם נו נ1״כ הוסיןו יו״ד משמו שיהיה
וי״ו רמז ו׳ דברים חתכו זמורה אשכול רמונים שס י׳ה מורו ומגינו ואמר יה יהושכך הייגו השם
חאנים ושאר דברים שנשתבחו בה א״י למיד שכל י״ס מודאי הוא יהושיען מעצת מרגלים דוקא שלא
פירות הביאו ומפה ושעורה מד חשיב ונצןמייבו יפתוך בעצמם הרע כי הס״ם לא יוכל לשלוש נו
שס גליות .אשכול משאו בגפן כאדם וחוה שאכלו מצד פנותנותו אך יש לחום שלא יפתוהו בלשונם
מן הגפן ביום ו׳ ונגזר עליהם גזירה ביום ו׳ כך מ״כ אמר יה יהושיטך מעצת מרגלים דוקא וחוץ
אלו נגזרה ' 1נזירות ־ כי מגפן סדום גפנם מוח אק שום משש כאמור .אימא כתרגום יויתן כד
ומשדמת עמורה ענבימו פנבי ראש אשכלת מררת ממא משה ענוומגומו דיהושע אמר׳יה יושיעך מעצת
למו מרו״ר גימס׳ מו״ת אשכו״ל עה״כ גימס׳ מרגלים מביא בספר אסיפת הכהן למה נכתב ענו
נמ״ש ממת מנינים יינם וראש פתנים אכזר .וישובו מ״י ונדיני ס״ת אם מסר אות א׳ פסול וכאן מסר
מתור הארץ .מתויר אומי׳ רומים עם גחלי רחמים י׳ וצריך להיות ששים רבוא אותיו׳ במורה לכן ה וסין*
זבש מלב ודבש מהלך ארץ ישראל מ׳ יום כמנין האות י׳ מתיבת עניו שהיא שלו ליהושע והוא יכול
מל״ב .ארץ אוכלת יושביה אוכל״ת רית כי אמה להוסיף משלו ולא איר .פלו זה בנגב כדרך
משלם לאיש כמעשהו זה דוקא נא״י פ״כ הדרם שסלה אברהם דכתי׳ הלוך ונסוע הנגבה כדי שתעמו׳
בה סובלים יסורים כ״כ אבל במו״ל לא כי אינו זכותו להם .עלו זה בנגב ופלימס ד ת ״פונו״ את
דומה המסנף היכל המלך לשאר מקומות וטבע הארץ ילאת ס׳ .ועליתם את ההר ,א׳ח הס״ר גימ׳ מורה
ממהר לשנס לאיש כמעשהו תיכף .הפנק ראינו שכל הפוסק בתורה ממפלה כמש״ד וממתנה
שם שהיו טוד בימי שרה שבישר הענק לאברהם גמליאל .א׳י י״ה יהושיטך למה דוקא שם יה שידע
בפרקי ר׳ אליעזר הענק ראינו שם סמלק ר״ת משה שיאמרו עמלק יושב ושמא יפנה יהושע מ״ו
הרשיע זר״ת עשר״ה רמו לעשרה בני המן הרשע שבאו לפ5מ המוסאים מיררת עמלק לכך אמר הלא כתיב
מעמלק .ויהס כלב ס׳ גדול ומגק על הס׳ רמז כי יד על כס י״ה געמלק וכתיב ויחלוש יהושע את
שיתק ס׳ רנוא .ויהס כמו הס כל בשר .נעליה פמלק ,בשם י״ה ,מקובלים .המפס הוא אם רב א״ם
וירשנ״ו אומיה כיי ס״ת הוייה כלומר ה׳ יעלה טמנו • ר׳ב אותיות אברה״ם שכיבדוהו לאברהם אשר הוא
כי יכול נוכל לה מלא ו׳ יכולת גדולה תהיה לנו . יושב בה .ב״ה גי׳ ז׳ שבעה עמים• היש בה עץ א״ת עץ
אכל״ת יושגי״ה גימטר׳ זה הוא איוב שמת .ומשא אלא טון זה איוב ראו אם יש בה איוב שהוא מגין על
כל העדה נוס' ונהפך תשיעי של אב כלו לאבל היום בני דורו כטץ ואם אינו בחיים אז והממזקמם וכן
טל דבר המרגלים סובה הארץ מאוד מאוד בשני השובוהו ארץ אוכלת יושביה שמת איוב .וכתיב סר
עולמות סר צלם עה״כ גימ׳ וכ״ל השניה מי שיש לו צלם מעליהם ארס שהיה להם צל זה איוב .וכימים
צל כל השנה על ראשו .עד אנה ינאצנו מסר כמי׳ ימי בכורי ענבים ,מהר״ש אססרופאלי ,האותיות
היינו מקצתם.אכנו בדבר ואורישנו .ואורישנו חסר שקודם טנבים סמא״ל י׳ ימירה על היו״ד מרגלים
כתיב כי לא לכולם .ואמרו אל יושב הארץ ,אל יושב מוץ יהושע וכלב שהלכו בחודש תמוז אב כי בחדשים
הארץ הוא מלאך של מצות ששמו אל • עין בעין אלו יש לו שליפה .רחב לבוא ממת רמ״ב אומיו׳ מר״בי
נרא״ה אוחי' האר״ן .ובעמד ענן חסר ו׳ היינו כיון לבא ממת .לב׳א אותיות אב״ל ממת מימה וקצף על
שתהרגם מה יועיל פמוד הענן ובפמד ענן מסר ישראל משם נגזר עליהם ררב ואבל וחורבן של אומות .
ו׳ רמז למעט שגט דן שלא היו בכלל ,כדאי׳ בגמרא ממ״ת ויטל” ו בנג׳׳ב ויב״א ס״ח אבות רמז שכלב נשמסח
ובעמ״ד פנ״ן ס״ת דין .״אמה ״הולך ״לפניהם *יומם פל קברי אבות לכך לא נאמר ויבאו אלא ויבא זה
יובעמד ר״ת אליהו רמז גם סנן טל אליהו תמיד הפים כלב .ויבא סד חברון פירש׳י ז״ל כלב לבדו מלך
הזיה כאי״ש ס״ת משיה שגם הוא מת במדבר .כאיש לסשמסח.ויביא ע״ד עה״כ גימט׳ כלב לבדו.לפני
א' זה משה שנקרא איש .יגדל >א כח ה׳ י' של יגדל |8iמצרים צפין נימי רדיו כך היו ישראל שם .
נזולה
rwDלב חחורה n W י מי י ל הן ט
מוציא״י דכית האר״ן ר״ת וס״ת ״מימה . .דכום גדולס לומר זמר להם י׳ גסיוגות ,א״י יגדל גא
ויכתום ,ויכתו״ם אותיות ויך תים שהכם עד מו»« כח ה' יי רכתי .צור ילדך תשי י׳ זעירא כי כשפושין
ואותיות ויך מות שכל ההורג אמד מהם מיד סוא רצוגו ש׳מ מוסיסין כח וגו׳ וכן להיסך מ״ו .ונקה
מת כצדו :דכר אל כני ישראל וכו׳ דין לנסך ל״א יגק״ה רמז קהל הייגו לצמר יגיןה .וגק״ה יגק׳׳ה
מ ימית ההין למה נסמכה פרשת נסכים ^י ש ת ר*ת וס״תהוי״ה ל׳א אותיות א״ל כמרת מסד ־׳ל יגיןה
מרגלים יכוא הכן ויכפר על האכ ,מעאו כאשכול וכשתסיר הדה מן ■וגק״ה יצריה גשאר קגק״ן ז״א אל
יכוא ניסוך היין ויכפר פל הלסכול זה שאמר מסתכל נקגר,ן אלא כמה שיש מ היינו שם הוי־
הכתיכ אשכל הכפר דודי לי ככרמי פין גרי ,על שהוא רתמים סשומים.זה ומגותר קגקניס נפשה
מון האשכול פשה לי ,פשה לי דו ד כפרה לקמת גס לשושגים .קגק״ן גימ' שלש מאות הוייה כא״ת
יין מכרמי עין גדי . נ״ש גימנו* שלש מאות נמצא הקגרןן וכל מה שיש
ע י תכאו אל הארן ,תכאץ אותי׳ אכות כזכות כו כולו ינקה כזכותו סל״ח גימגו׳ צ״ח כי צ״ת
אבות תכואו אל הארן ,כמפדיכ״ם אותיות קללות כתוכחה תסלח ותכפר להגן מן התוכחה .
כם פדיכ״ם פ״ס פדים יקדשו את המועדות .פוד סלחתי כדכריך סלמת״י אותי׳ ס׳ לחית י׳ היינו
בס פדיכס פדי פריים ומלבוש•׳ נאים ילכישומזופדי׳. ס׳ רכוא שקכלו הלומת שכהן משרת הדכרות יגדל
בל״ל אותיות לולב שכל הנופל לולב כאלו מקרי׳ יוד גדולה לומר זכור להם המשרה צסיונות והפקדה
מגמה .האח״ד פולה מיי שכל המתפלל מ״י ברכות שהוא נסיון המשירי .מוד רמז שמיי יוד הרכרות
כאלו הקריכ מגמה וכי מעשה כן כקר ב״ן בק״ר יתגדל שמו ,יצחק נתן מפשר פל מאה שפרים דרשו
אותיות בקרבן ב״ן בק״ר פולה שציד שהוא בן שנה . זיל זה הי׳ למפשרות ויפקכ נחכרך כי׳ כרכות
והקריב פל כן הבקר רמז על הפקירה שנאמר ואל כס׳ ויתן לך .יום לשנה יום לשנה הקשה הפיר
הקקר רן אברהם או לאיל זה יצחק שנא׳ והנה איל וקדיש מוהליי מכארדינושוכ זצ״ל וכי כך הוא מדת
אחר ,או לשה זה יעקב שנאמר הסר משם נקוד הקכיה לנקום נקם יום לשנה ופוד למה כסל יום
בכשבים ,או בפזים זה השבפים שנאמר ואתן צאני לשנה יום לשנה אלא תירן זה פל יום הכפורים
צאן מרפיתי תפשו ככה תפשו שתי עשוית אם ככה נאמר שככל השנה מופא האדם ויום אחד של
תפשו כפוה״ן תזכו לפשות גם לעוה״ב היינו אשר כפורים מכסר לו והמקסרג שואל מה זה המונוא
״תעשו ,ככה ״תפשו״ שמן ויין היו מקריכים י״ב לוניז כשס״ה ימים יכפרו לו כיום אחד והקכ״ה משיב
בבוקר וי״כ לוגין כפרכ כנגד שפות היום והלילה הלא כמרגלים שם משכתי להם יום לשנה מ״כ גם
וזה שנים תפש״ו תפש״ו אותיות שפות .משסס אנזר כאן אני מכפר להם יום אמד היינו יוה״כ מל כל
יהיה לכם ולגר סגר אמכם ר״ת אליהו כשיבוא השנה פ״כ כפל יום לשנה יום לשנה משאו פונמכם
אליהו ילמדם מורה אמת ומשספ אמד .והיה כאכלכם וימותו האנשים האנשי׳ נוס׳ ״נמנשו ״שתולפים ייצאו
מלחם הארן תרימו תרומה רמז מיד כשתאכלו 'מנוכורם ״אל ״הלשון וינסו אותי זה משר ספמיס
חכרכו המוציא לחם ,מלח״ס הארץ תרימ״ו מרומים ר״ל ממה זכות אכות שנתנסו כפשרה נסיונות .
ס״ח מצויה כלומר פוד מצוה מון מן המלה לכרן אשר כא שמה כ״א הארן והכיאותיו אל
המוציא •תרומה לה׳ ראשית רמז להמכרך המוציא גימ׳ ג׳ היינו ג׳ אכות אלו קכרי אכות .וזרמו
צריך לבצוע מיד ,ראשית פריסוחיכס חלה תרימו יורישנה חיי שמקום הקכר נמנו לו ולא הפיר .
תרומה לה׳ פרס זה מסה היינו םיכן< שהקימו כא שמה וזרמו יורישנה ר״ת יוש״כ .שמה וזרמו
מהמפה וזלימו מלס לה׳ כמשיכ בספרי יראים יעל יורישנה והפמלקי ס״ת הוי״ה רמז שמה׳ יושכ כפמק
״שגגתם ״ונסלח ר״ח פש״ו .לכפיר מלי״ו ונסל״מליו להפמיק פצה רפה על ישראל .״פד ״מתי ״לפדה ר״ת
ס״ת רוח״ו שנסלח לו פל רוחו ונשמתו .ומרתיה ממיל היא כפיניו .לשכן אתכם כה זה איי שהוא מ׳
הנסיש ההו״א ס״ת אשה היינו אפילו אשה .ספרת פרסה כמנין לשכו״ן וארן ז׳ מממין כמנין כ״ה.
מכרת כגימס׳ שדיכריה תוריה כלשו״ן בניי סאד״ס . זסכיאומיו י׳ ימירה רמז שיירש׳ חלק י׳ מרגלים » אמס
הכרת מכרת כשני עולמות.ויאמר ה׳ אל משם יפלו כמדכר הזה .ר״ת איכה ישכה כדד הפיר .
לאמר וגו׳ ולא התחיל בלשון וידבר כי f tזם ראש שכאותו יום נגזר מורכן כיהמ״ק יהיו רפים
הדיבור אלא מושכ למפלה שנאמר וכי מזזגו ולא כמדכר זכו רועים לא זכו רפים .האנשים
תעשו
...
עלוו ^ מד ^ לז ש
ג״ם סית ירוים להרים ולהתנשא עלינו ,ג״ם השמר״ר חפשו וכל הפרשה למפלה ופכשיו נתן סימן
ס׳ת ר״ם .היו לפני ה׳ אתה והם ואהרן שתכרו שגאמר תכרתם .ציצית וח׳ מופין וה׳
ממר .ממר היו לפני מ׳ רמז לפתיד לכא קשדם הרי תד״ג ששקולה מצות ציצית כנגד כל
יהיה להה מלק וזה ממר היינו לפוהיכ ,הי׳ו לפנ״י חרייג מצות « שנאמר וראיתם אותו ווכרתס את
ה׳ את״ה וה״ם ר*ת אליהו פתיד אליהו להראו׳ לישראל כל מצות ה׳ .כ״ל מצו״ת גימ׳ תרייג .וסמא״ל ולילי׳ת
פצת קרח ולהפלותם מגיהנם .אל אלהי הרוחות פם ל כוחות שלהם פולה תרי״ג וכת הציצית
לכל כשד ,סרומ״ת מסר כל הרוחות כרוח אמד מנפלם הן וכחותיהן • מדיהם לדורתם .לדורת׳ם
הרכה רוחות יש לך ואינם מתחלפות זו כגוף זו אותיות לדור תם כדתנא דכי אליהו .פל כנס״י
לכך כתיכ מסר .יצאו נצנים שהיו פומדים כגילוי אותי׳ כנף י׳ רמז אשר ינחיקו פשרה אנשים מכל
פנים כפזות מצח ,ימיתון אלה מסר כתיכ ימתין לשונות הגוים והחזיקו ככנף איש י הודי.פ תי׳ל
אלה רמז שלא ימיתו אלא ירדו חיים שאולה לכך תכלית פתי״ל רמז תפלת י׳ היינו תפלת צמר שהם
כתיב מסר שאינו מיתה ממש :ואם כריאה יכרא כפשרה .ולא תתור״ו אותיות תורו״ת לא תלכו אחר
קרח אמר אין תירה מן השמים לז״א משה אם תורות המיני׳ כמש״ד חז׳ל אחרי לכככ׳ זו מינות למפן
כריאה שכרא הקכ״ה את הפולם והכיס כתורה תזכרו קרי כיה תיזכרו שאם תזכרו תהיו נתכרין .
כלי אומנותו לכך גם פתה יכרא ה׳ ולא הוי דכר אני ה' אלהיכם י הפ׳ הזה ראשו וסופו אני ה׳
חדש משא׳כ אם כדכריך שהכל שקר ואין תורה אלהיכם לשני פולמות אם תקיימו כפוהיז אני פומד
מן השמים וא״כ הוי דכר חדש ואין כל חדש כתיכ לכם כפוה״כ .כפי זו מן דכר אל כניי פד סופה
לז״א כזאת תדפו כשנ״א וזאת התורה ואם כריאה ס״ל תיכות אמר הקכ״ה לישראל הרי אמם כמלאכי
מלא י׳ כתיכ וכמ״א חסר כמו ומאכלו נראה כנגד השרת שיש לכל סיד פנים כמו שתרגם יוגתן שתין
י׳ דכרים שנבראו כין השמשות ,ינרא אותי׳ י׳ כרח וארכפה גפין לכריתא מדא .ד'פ כנפי כתיב כאן
היינו י׳ דברים שנבראו כפ״ש כין השמשות וזה א׳ כ׳ וכספר דכרים גדילים תפשה לךפלארכפכנפו״ת
מסם ,ותבקע האדמה אשר תחתיהם ,תבק”פ אותי׳ הרי ד׳ כנגד ד׳ כנפי הכסות כנפ״י כס״ת גימס׳
פ״ב מיק ההאדמה מהלך ת״ק שנה ,האדם אש״ר שמש זה שכתכ וזרמה לכם יראי שמי שמש צרקה
לקר״ח ס״ת חר״ס .שאולה מסר כתיב בי אינם ב״כ ומרפה ככנפיה מיינו כזכות הציצית שנאמר כה כנף.
כפכיי גיהנם כמו הרשמים אמרים אבל כגוים כתיכ לציצית פס מ' מושק גימ׳ אכרהם יצחק יפקכ כשכיל
ישובו רשפים לשאולה מלא כתיב .ד א שאלה שנא׳ כהס וזכרתם רמז שכזכות הציצית מזכידם
שישאל משיח מהקכיה שיפלם חיים .שאליה רית זכות אמת] לזרפם .ציצית גי׳ צדקות :ליקופים
גימ׳ קרח .ותכס פליהם הארן ,ומכיס אותיות ורמזים כשינוי קצת לסוכה :
כסות שנאמר ואין ב ס > לאבדון .וירדו חיים
שאולה סי׳ תהום בלפוס יסוד המים ונשרפו באש קר ח
של גיהנם יה יסוד האש ,ומתו במגפה זה רוח לי ק ח קרח .ויקיח אותיות וי קח ק־ח גי׳ גיהנם
רפה יסוד הרוח .רקעי פחים ,רקפ״י אותי׳ יפקר שגיהנם פתוחה מתחתיו .ויקח גימ׳ זה י
כל החולק פל הכהונה יפקר מן הפולם* אשר הוא מדון • כי כל הפרה כולם קדשים קדשי״ם
הקריבו השרפים ,מסר ו׳ רמז כשיקסיר פוזיהו נוסר׳ דראה קרח ששמואל יצא ממנו .ומדו״פ
יבא! השרפים לדון אותו שנאמר שרפים פומדים תתנשא״ו פ״ל קה״ל ה׳ גימ׳ שאמ״ה מל״ך ואהר״ן
ממפל לו .איש זר ס״ת שיר ר\*נו מלך להקטיר אחח* שיהי״ה הכה״ן גדו״ל .קרח פגם כד׳ אותי׳
קסורת זה היה בימי פוזיהו אשיר אומי׳ רא׳׳ש לקה מהשם ז״ש משה הנופדים פל ה׳ ממש לכן נלקו
בראשו והצרפת זרמה במצחו .יקריב אי״ש זיר ס״ת כד׳ יסודות ארן פצתהאתפיהוכלפם יסוד הפפר.
בשיר רמז נגעים בד״א אדם בי יהיה כפור בשרו יכוקר ״ויודפ״ה׳ יאת .ר״ת איו׳כ שאיוש היה ראוי
שאת ,ולא יהיה בקרח וכפרתו לא ילקה כן אלא להיות כהן שנאמר כו ירא אלקים וסר מרפ .הקדוש
ילקה כמשה בידו וזה ביד משה לו וכתיב התם מלא ו׳ כי לכהונה צריך לר\ות קודש מלא לכהן
ראמי־ ה׳ לו פוד הבא נא ידך בחיקך .אתם קמו לכם מחתות ותנו כהן אש כמו הימתה איש
המיתם שמא בכשפים חשדם כי יציא ^צ״ף ס״ת כמיקו שממה פליהם גחליס .כ״י חשתר״ר פלינ׳ו
א״ף
מ מ ש ה התורה ר ך ח שער י ל הו ט
איף .הקציף גימ׳ רמה .וירם את המחשות ואידך בילילות א׳ מל׳ כמלין כיל חלב מדה טובה וכבר
רמז בפ׳ זה טין יפה ובילולי מרים בישרא״ל ל״ך ס״ת ויתן מוז למלכו וירם קרן משיחו רמז שמתיר מלו
המשיח לשאול מ ־קניה שירימם מתוך הגיהלם מל״ך שהמלך כל חרם שלו .אלי חלקך ולחלתך חלקך
בקישי המקדש ולחלמך בקדשי הגבול אלי חלקןי כדחז״ל מדתו של קיח מולה ויורדת מד שבאה חלה
והתפללה מליהם שלאמר ה׳ ממית ומחיה מוריד במוה״ז ולחלתך בטוה׳ב .והלה פרח מטה אהרן
שאול וימל פחי״ם גי׳ ממזיה״ו היילו ימקר סזיהו מל פר״ח אותי׳ רפ״ח לתקן הרפ״ח לציצות מיד ורוח
שמלק מל הכהולה .ויממד בין המתים ממד כלגד אלהים מרח&״ת אותיו׳ מ״ת רפיח גם במגל התפלל
מלאך ממות .ובין החיים־ותמצר רמז מות מצר משה סלח לא למו״ן הט״ם הז״ה גי׳ רפ״ח אתר•
לא הגיח מה״מ לבא יותר למצדה אותיות ל'מ המיתם מם ה׳ ט״ם לוט׳ מגל מרגלים ריל הלגו
ולחשב לכם צדה :וקח מאתם מטה תשיר מהם הסורמלות באלו השתים אתם הייתם הגורמים
כי מטה אחד לראש בית אטתם מלא ו׳ זה שבט לכ״ם אותיות מלך גם יקח הממשר כמפורש בספר
לוי .והים האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח מטה״ו שמואל בפרשת המלך ומחלוקת אם מלך מותר .בפ׳
יפריח גימט׳ משיח רמז במלך משיח יפרח מטהו ההוא כן תרימו גם אתם תרומת ה׳ גם אתם
יפרח במהיט ד׳ במסורה כאן ואידך צדיק כתמר טה״כ גימ׳ אף שלוחכם .ח^ף מבודתכם חל״ף אותיות
יפרח פוד יפרח כשושלה יפרח בימיו צדיק האדי פלח שלי פלחלות היה להם השיר ושמירת השמרים
ויל צדייק כתמ״ר יפריח ס״ת קר״ח שבזכות שמואל לפיכך כתיב שלי פ1מים חלף מבודתכם בלי ישראל
ילצל חז״ל אמרו דלבלי קרח לתבצר להם מקום לא תחללו ולא תמיתו רמז שלא יוציא אדם דבר
בגיהלם ומייו בזכות שיצא מהם שמואל ומ״ז רמז מגולה מל ישראל לבזות או להלבין פלי א׳ מישראל
האריזיל שגם קרח מלה באחרית הימים ומליו ולא תמיתו הא אם חילל חייב מיתה .משה וכמה
התפללה חלה ואמרה מוריד שאול וימל הגאון לביאים טל דיבור הקל למלשו משה שאמר שממו
חידא רמז מ״ז מורי״ד שאו״ל וימ״ל אותיות ירדיו לא המורים ,ישמיה טל שאמר ובתוך מם טמא
שפתים וכן הרבה .ליקוטים . ושמואיל יטיל ויצא פרח ויצא חיו שלא פרח כמו
שאר טצים כי זה פרח לפי שטה וממשה לס ויצן
ח ה ת צין .ציין גימט׳ ק״ץ למת קן יוציאו אליהו ויראלו
ו א ת חוקת התורה ויקחו אליך פרה אדומה לישראל .זיגמל שקדים וי גמל אוי להם כשגומל
ויתלו לא לאמר אלא ויקחו שיקחו שכר למטוררים טל הכהולה פרח צי״ן שקדי״ם ס״ת
צמיח זה מלך המשיח שכתוב בו צמח צדקה .ויוצא מ״ז .אליך פרה כפרה ומחילה מל המגל מלין
משה את כל המסות מטת חסר ו׳ שהיו פוגמים לגד שרמז הקב״ה למשה בשמת שמשו ישראל את המגל
שישרוף פרה ויהי כפרה לישראל מלממשה המגיי משה .אהרןלפלי הפדות מדות שהכהולה לבלי אהרן
מט״ה לו״י שב״ט ד ת שלם שלמים היו וקדושים שב״ט שלאמר כרף ממלי הר״ף אותיות פר״ה אדמה
יש לו תגי״ן שבט המיוחד והליכר משאר שבטים תמימה תמימ״ה אותיות המתי״ם למתיד כשיקיצו
זה שבט לוי .ואלי הלה לקחתי לקחת״י אותיות ישילי מסר יטהרם באפר פר״ה אשר אין בה מום
חלקתי .מתלה לתלים ,לתלים כתיב שלותלים שיר ישראל שלאמר כלך יפה רמיתי ומום אין בך אי״ן
והלל לפלי הקביה בכלי זמר ובפה זה השיר שטל ב״ה אותיות ״הלביא״ לא מלה טליה מול מול ח״ו
הלוי לפשות כל דבר .את משמרת תרומותי בשתי כתיב לאו דוקא טול אלא אפילו הטה טליה קופה
תרומות הכתוב מדבר לך צתתים למשחה למשח״ה של שקין לפסלה לכך חסר כתיב • א״ל אלטז״ר
מה״כ גימ׳ כדרך מלכים לחק מולם לחיק אותיות הכה״ן והוצי״א את״ה גימ׳ ״למשית בסגן״ .מדמה
חל״ק חלק לטוה״ב זה יהיה לך מקודש .וזה לך ז׳ פטמים כלגד ז׳ רקיפים וז׳ ארצות וז׳ ימים וז׳
תרומת מתלם שלי סממיה זי׳ה גי׳ כיד ,כ״ד מתלות לילות ושרף ראשו וסופו של זה הססוק שריפה
כהוגה .מקודיש הקדשי״ם מ״ן ס״ת שמ״ן לרבות לוג מרבה פצים בשריפתה כרתלן מרבה לה טצים
שמן של מצורט .״אשר ״ישיבו'לי ר״ת איל והקרבן ושרף ישרף הרבה שריפות כי ט׳ סרות לטשו .
פרה אדמה גי׳ לכפרה היינו טל המגל וגם גימט׳ הוא איל .יכל טהור בביתך יאכל״ גימ׳ ״גם אשתך״
כל חלב יצהר טין יפה אחד ממ׳ כמבין *חלב״ זס טל טון סגל כשתכתוב ארומה מלא ולקח הכהן
»ז
מיז ה חחורה ח רןז עער ילקוט
להוליד ששים רכוא לכך המתינו סליה ששים סן ארו וf6וכ ושגי תולמת ג' מגד ג׳ שגשלכו לככשן
רכוא מישראל .מן היה כזכות משה לסי שהמן היה סאם חנניה מ״ו אל שוך שריסוש הסרה קרי כיה
מזון משמים לגוף ומשה הניא המורה מן השמים הסרה היינו הפרש המון ורח׳ן כשר׳ו כמי״ם ס“ש צו״ם
מזון לנשמה טנני הכבוד כזכות אהרן שהיה חוסה צריןלהשפנוש מל פונושיו ואחר יבא אל המחנה מאחר
טל ישראל במגל באמרו אתה ידמת את המס הזה שמשה חשוכה כשר לכא אל המחנה וככה גימסר׳
כי ברט הוא דא מרב רב ט"כ חסה טליהן טנני המחל״ה המונוש מסכפרים מל ידי חלאים כגדיו
הכבוד כזכותו ט״כ ולא היה מים למדה ג׳ כמסורה היינו הם מונושיו וסמך כגדים שהם מונוש אצל
כתורה בנביאים וככתוכים ולא היו מים כאן ,ולא ,וככס רמז למס המונוש שנאמר שככסני ומשלג
היה כיום ההוא לפניו ואחריו כטנין יהושט שממד ^אצכין והני״ח מחו״ן למחנ׳ה ס״ש חצ״ה חולקה לג׳
לו חמה ולכנה ,ולא היה לששן כנים ,אין לך צרה מלקים כראישא כמסכש סרה וככס האוסף אש
גדולה שהגשמים נטצרים לא ימצאו הנשים הנדות אסר הסרס סרה מנוהרש נזמאים וכל המוסק כה
כמה לטבול וזה ולא היה לששן בנים מזה ולא היי מנומאים כגדים .כנומם כל הנוומאוש שכשירה
מים למדה שנמנמים מסריה ורכיה כך שמטתי סימן למכירוש כי המכירה והמון מאוסים וגמולים
מסי זקני החסיר זצ״ל וממת שם מרים •מרים. לסני הקכ״ה משל למהד״ד לכיש שיש כה אשסה
נוט׳ מי ימן ראשי מים שהמים היו בזכותה •שם, וצואה כא אחר ונזיהר אש הכיש אמס״י שאינו נוגמ
גי' ״מכפר״ כדרז״ל במ״ק למה נסמכה מיתת מרים כהם כגדיו מסריחין מריחן נן המונוש כל כך מאוסים
לפרה אדומה כשם שסרה מכסרש כן מימת צדיקים שאסילו המוסק כפרה לפנוש החנואים נומא לכך
מכפרש למה נחסרו המיס אחר מישש מרים טל נאמר וככס כגדיו הכהן .ונכרש״ה הנפ״ש ההויא ס״ש
שלא ככו טליה ולא נזלו מים־ אש״ס אפילו האשה .מור נוומאשו כו וסמיך ליה
אל הסלט לטינירם מהו טל הסלט ודברתם זאש המורה רמז שדכרי שורה אין מקכלין נוומאה
בזכוש הסלט הגדול זה אברהם כדאמרינן כס׳ מי שמשו זאש השורה אדם ,אדם
שנקרא צור שנאמר הכיטו טל צור מצבשם והוצאש לא נברא אלא נזכוש השורה וכל אשר יגס אש״ר
להם מים מן הסלט בזכוש אנרהם ד״א מים מן יג'מ ס״ש ר״מ וגימ׳ רגול״ל ודופ״ק :
הסלט אלו דברי שורה מן הסלט זה שלמירי חכמי׳ שריסש החנואש ר״ש משה כל הפרוש מעפר
ו:שקיש אש הטדה ללמדם שורה ואש בטיר׳ מבדי' כלוש ושל משה מדיין מומדש מים חיים
ושפחוש ויקהלו משה ואהרן ויקהלו ח״י כשיב שגם אל כלי כקריי׳ ואידך ולא הורק מכלי אל כלי כלומר
רם נקהלו טמהם אל הסלט וכתיב נשמטו ביר מי חסאוש צריכין הכלי ששהא חיושו ככלי ולא
סלט שוסטיהם שמטו נא המורים המן הסלט הזה מכלי אל כלי וזה ולא הורק מכלי אל כלי כך
נוציא וגי׳ ״המרים״ חסר ו׳ כתיב נטשו להם המים 5שמפשי מסי הרכ ר׳ מקיכא משסרירא כן הרכ ר'
מרים שנטנש ט׳ס הדיבור המן הסלט הזה הסל״ט והנפש הנוגמש שנומא מד המרכ נוומאה יהודא
הז״ה גי' יטק״ב בזכות יטקב ניתנה להם הכאר כחיכורין הוא אדם מטמא אדם וכלי מסמא כלי
וכתיב יבקט צורים כמדכר יכק״ט אותיות יטקב ויך כססחים וכחוססשא דוכחים יטמ״א והנפ״ש הניגמ״ש
את הסלט וגו׳ ויצא מים רבים היינו סלט במילואו ס״ת אש׳ש כלומר אשת איש כל הנוגס כה לא ינקה
נזה סמ״ך למ״ד פי״ן אמצטיתם מי״ם וזה ויצא מים שנאמר כן הבא אל אשש רמהו לא ינקה כל הנוגס
רבים באמ״ח בשם הצדיק מאסט׳ .נוציא לכם מים כה .ושמש שם מרים ושמ״ש אושיוש שמשו שהיא
במדרש אמרו י״א דמטא מי מריבא היה טל שלא שמה וצדיקת ונביאה ולא היה מים למדה .כי פסק
אמרו יוציא ט״ז רמז דוד הט״ס ויקציסו טל מי הבאר שהיה בזכותה וכזכות מרים טכילש הנשים
מריב׳ וירט למשה בטבור' בטבור״ם אותי׳ בטבור מ״ם רמז מס ששוסכין המים כשכונה אצל המת שנאמר
היינו בטבור מ׳ שבין יוציא לנוציא .המה מי מריבה ותמת שם מרים ותקבר ולא היה מים למדה כאר
אשר רבו ב״ס מריבה רמז טל ב׳ מריבות ה׳ ומשה בזכית מרים כתב הכחיי מ׳ש ותתצב אחותו מרחוק
וישראל ומשה שאמרו ולו גווטנו וגו׳ לפני ה׳ וסי׳ אצל סמים לכך וכתה שהיה המיס כזכותה .מוד
י״ד בשם הכ״ב לסני היינו לסני הגזירה ושם ימותו היתז נקראת שסרה מ״ש שהייתה משסרת הנשים
לטוה״ב כמיתת צדיקים שנא׳ בהם גויטה .ופתה מטומאתן והיטבילה אותן כמים כדישיזקקולכמליהן
למה
לד התורה חרת שער יל מ ט
ור״ח רנ״ך הנך יפה רטיחי כמחקק אוחי׳ נם מקק למה גמוח לוגמגו וגטירנו דומה לנטימו כמם
שחקק נם דכרי חורה מחקיק גי׳ אכרכם כזכות הדומה לחמור שרוח הכהמה יורד׳ למטה ולוין לנו
אנרהם ומכמות רגיא ומכמו׳יח אוחי׳ ״כם ומוח .נס חלק לזמן המחיה לושר רכו כני ישרקל לוח ה׳ ויקדש
הגיא שנגזר מוח טל משה שנא׳ ויקנר אומו כגיא . כם כשהקכ״ה מושה דין כצדיקים שמו מחק־ש DfiD־׳
ונשקפ :אימי'״ונשק פה״כנשיקהמח ונשקפה ם׳ ככני כימו לא ישא פנים ה׳ ויקדש כים ס״ח משה
גדולה רמז טל הפה שלמד חורה .מ״ק פ״ג א Tאמי וירדו אכומינו מצדמה וירדו אומיומ רד״ו די שהיו
למה נסמכה פרשת פרה למיתת מריס לומר לו רדיו כמצרים דא וירדו שלטו ורדו כהם והכס
מה פרה מכפרת אף מיחחן של צדיק׳ מכסרח משר מכומ ונשכ כמצרים 'ימים ירכים ר״מ גימט'
וכחכו ההוספות וז״ל מכפרת טל מטשי הסגל וקשה מאמי״ם וטש״ר שנים :
מה פרה מכפרת מה כפרה יש כפרה דאינה בלמ ו י י ס ל ח מלאך אחר וישלח ימים של מכומ שהי׳
רק לטהר טמאים וכ״ת כפרה טל ממשי הסגל שנ״ה וישל״ח גי' שנ״ד והם ימוח הלכנה
כמו שכחנו המוספות •והר קשה הלא אמרו ששקלים ויוצאנו חסר י׳ שלא חוציאנו מד אמר י׳ מכוח לכך
היו כופר נפש טל הטגל וסוד הלא מי שחטא כסדי' חסר י׳ .דרך המלך נלך דרך מנכו של מולם נלך
והמראה כני לוי המיתום וכלא המראה נגסו וכלא לא נטה ימין ושמאל מדרכי המקום טד אשר נמכור
מדים נדקן כסוטות והנשארים למה הצריכו כפרה גגולך שנא׳ וטלו מושיטים כהר ציון לשפוט אח
טל טגל כפרה ותירצו ז ׳ל שהסרה היה כפרה סל סר טשו .דרך המלך נלך ג׳ סו״ח ך׳ טולה ס׳ היינו
שלא מיחו מצד הטרנוח שישראל טרכים זה נזה ס׳ רכוא .לא חטכור כי שאם אמם טוכרים כגכולי
והשתא איש למה נסמכה מימת מרים לפרה אדומה כאלו אמם סוכרים כגופי ד״א כ״י לא נמן למכור
לומר לך מה סרה אדומה מכפרת ר״ל סל סגל י״כ שכטים ליא מטכו״ר כ״י ס״מ אר״י שהיו כטיניו
סכור אמרים מצד הטרכוח כך מימת צדיקים הוא כארי .כרגלי אטכורה טמידים לרמקם כרגלים וכמיכ
נא סל הטרנוח שנא׳ וכשלו איש כאחיו א״ש כאחיו מרמסנה רגל רגלי טני טל פטמי דלים על גכול
אלא נטון אחיו ונזה שהחי נותן אל לכו כשלא ארן אדום צמה מח אהרן כגכול אדום רמז כשיגכרו
והחי יתן אל לכו זהו גמר הכפרה סל כל הדור . אדומים מיכטל כהונה גדולה מישראל .ויאסף אהרן אל
כטה״ט .סרה אדומה גי׳ מכס״ר טה״כ וממת שם סמיו א״ל טמי״ו אוחיו׳ טול״ם רמז אל טוה״כ שנכרא
מרים ש״ס ג״כ גי׳ מכפ״ר וכדי שלא חטטה לומר כי׳ שנאמר כי כיה ה׳ צור טולמים א״ח אלטז״ר
דמיחח צדיקים כטצם מכפר כלא מורה ומשוכה לכך כנ״ו וימ״ת ס״ח חור״ח שידט אלטזר אן £המורות ;
מקיש התנא לפרה מה פרה מכפר היינו דוקא הכנטני יש אומיות ״טנני» כמלת כנטני וישמע
ט״י טסק המורה לפשות כדינה של מורה כהזאת כדחז״ל שמט שמה אהרן ונסתלקו טנני
שלישי ושניטי כש״כ הוא יתחטא נו כיום השלישי הככוד ונפשנו קצה כלחם הקלקל גי׳ כאיכרים
וכיום השכיטי וכן תרגם אונקלס זאת חקה המורה שהיה נכלט כאיכרים .אח והכ כסופה יאח והכ״
דא גזירת אורייתא כך מימת הצדיקים כשימאונן אותיות כאכות כזכות האכות נקרט סיס .כסופה
האדם מי כשיראה מכמים ימותו וירגיש שהוא כטון כ׳ גדולה רמז לקריסת ים סוף .ואשד הנמלים ס״ח
ניטול מורה ונותן לכ לשוכ ולפסוק כמורה ואז דם .אש״ר נט׳ה ס״ח ר\ר שכאמורים נכנסו למטרות
מתכפר ואם לאו רשט כסונו ימית וכזה גחיישכ וכאו ההרים זה כנגד זה ונכנסו הכליטות והרגום
למה שמ״א טל זאת מקח המורה דא גזירת אורימא והיו שופטים דם .ונשטן לגכול מואה ונשס״ן אוחי׳
היינו לקיים כל מה שכחוכ כאורייתא ט״ד מה סנשן שנטנשו האמורים .ומשס־כאר״ה אותיות
שפירש הג׳ משפטיווקא ט״פ ושמרתם וסשיחם אכרהם רמז כזכו׳ אכרהם ניחן להם ככמר " .אז"ישיר
פירשיי ושמרתס זה משנס וסשיתס כמשמטה 1ש^! ’ישראל ר״ת אי״י אכרהם יצחק יטקכ כזכות ג׳ אכות
טיזאם לא ידטרש״י ז״לסירש שלוטשימם למה אמר נטשו להם כל כנסים .טלי כאר טנו לה ס״ת ירוה
כמשמטה אמנם יוכן ס״ד מה שדר׳ חז״ל סיס 0׳ היה מרוה ומשכיט אותם שהיה הכאר מצמיח אילנות
מסיני כא וכו׳ אר״י מלמד שהחדר הקנ״ה התורה טוכות והיו אוכלין מכס .׳כרוה ״נריכי יטם ר״ת גימ׳
טל כל אומה ולשון ולא קכלוה טד ו כו׳ .וכיצקוט ט׳ היינו מ׳ סנהדרין ט׳ זקנים ״כרוה ׳נדיני"סטם
ל׳ פ* אית׳ למשוכת כני סשו היה מה פמוג גה ר׳ת כהן טוד ד ת כנ״ה וכנה אשר נטטה ימינך
משה חתודד׳ חקת w יילרץט
רק בסיני ה׳ שאינו יודט בו אפילו מלאך מראה ללו מרצח וירושה ל>ומל(ביגו ופל סרגן תחיה.
להם בטח המומה היינו שקרח יפלה בזכות שמואל דשמפלול• מה כתיב כה לל) מגגוב וזו כרכה ש>מן
וזה יטלה בזכות זה הצדיק ומרוב התשוקה להרים לצו אברהה לוביגו והולו יהיה סרל( ל(דה וכוי ולוה
קרן ישראל כי אין בן דוד נא פד שיכלו כל נשמות אימא דהלימוד כפצמו מססיק לקיוה המורה היה
שבגוף גוף היינו אוצר הנשמות פד שיכלו היינו לפסו וליכמטאל ג״כ לקבל המורה ני במורה לבד
מן הגלגל וכשמראה להם זאת מקבלים המיתה יצא י ד מובמו אפ״ם שלא קיים המצוח פ״ו אמר
באהבה ושומחים פס הקב״ה וזה סיר׳ יקר בסיני רש״י ושמרמם זה משגה שמחויב כל אדם מישראל
ה׳ שהקנ׳ה שמח טם הצדיקים ביחד פל מ*נ .גלגי״ל ללמוד המורה ,ופשיתם כמשמטו שמחויב כאו״א
גי׳ חסד כי בחסד אל מתגלגל פמו פ״ד אנכי אסלך לקיים בל המצומ הכמובים בהמורה אפ״ס שיושב
גם פלה שבפליימך יפלו גם הצ״ק שבשביר׳ האריזיל . ופוסק במורה בי בהלימוד לבד לא יצא י״ח ופ׳׳ז
וזה חסד גדול מה׳ .ר\וצא לפניניצו מסמיכות הנ׳ל מסיים הכי בי ר\א חכממכס וביגמכם לסיר הפמי׳
לרמז שמיתת הצדיקים מכפר פל בל הדוד פימ שמסמם זה החורה היא לבם דוקא ולא לאומות
שיקבלו פ״פ חוקת המורה ולזה סמך מפשה סרה בי הם לא רצו לקבל המצות לפשומם בחופל ואמם
לזאת המורה אדם כי ימות באוהל כדחז״ל באוהל קבלמם אותם פ״מ לשמור ולמשות זה מוג׳ סרגום
באהלה של מורה ואמ״ב ולקח אזוב היינו שיקה דא גזירת אורייתא הייגו לקיים בל החוקים והגזירומ
בידו מדת מנוה כאזוב שהוא נמוך מכל פשבי השדה הכחובי' בחורה ובזה האופן גסרש הגמרא שבת
ואח״ב ו9זה הטהור פל הטמא היינו אם אמה א״ר אמי אין מימה בלא מנזא ומקשו שם והרי
פושה כך מכסר מימת הטהור טל הטמא ט״ד אמרו מלה״ש מי שפמיד לקבל המורה ביום וה
שדרשו וכשלו איש באחיו בפון אחיו היינו להיומינו ילקה ביום זה ומשגי q6משה ואהרן בחמאם מתו
^צו גוף אמד וכמו ההקזה מאבר אמד מחזיק מאי יפן לא האמגמם בי הא אם האמגחם בי לא
ומרפא כל הגוף כן מימת הצדיק מכפר טל בל הגיפ פדיין זמגכם לסטור וקשה למה לו להאריך
הדור וכן מצינו שהקב״ה קורא לישראל גוף אמד ולומר הא האמגמם .וממרן דקי״ל כיון שפברו
שנא׳ וממה ישראל וגו׳ וזה גימר הס׳ ואיש אשר רוב שגומיו של אדס ולא מטאו שוב אין מססיקין
יסמא ולא יממטא ונכרתה הנפש ההוא ממוך הקהל בידו לחטוא ואיב קשה להשיס הא אן< משה ואהרן
שאין לו מלק במוך הסרת הקהל • וזה ויבאו בגי בחטאם מתו הלוא משה כבר היה בן ס׳ שגים וכל
ישראל בל הטדה אל מדבר צין כל הפד׳ היינו שכל שנומיו היה ק*ך וא״ב סברו רוב שנותיו לזה הוצרך
ישראל היו כגוף אמד וממס שה מרים\ומקבר שם לסיים לומר הא אם האמצמם מדיין לא הגיט
ש״ם גי׳ מכס׳ר ש״ם הב׳ ג״כ גי׳ מכס׳׳דהייצו כפרה זמנכם לסטור מהטולם זא״ב מדיין לא היה לרם
כמו סרה אדומה שמנסר פל פגל וגם מימת רוב שגומיו מביא המולדות בשם גאון אמד בזה גבאר
הצדיקים מנסר טל פון הדור פ״כ .מלוקט מס׳ סי' הב׳ ה׳ ממית וממיה מוריד שאול ויפל והקשה
מולדת ושאר ס׳ ונוסך משלי: בזוהר בלק ד׳ ר״ה וכי שם הוי׳׳ה ממית וכוי ט״ש
ו ^ פ ש כ ר קצה בלחם הקלקל ר״ת נקג׳ה כי המן אלא הס׳ ה׳ ממית הקליסוח ומחיה הגציצויז
היה מודיט מי שזנה וז״ש בוכה הקדישוח שגסלו להפלומן בסוד מי״ל בלס ויקאנו
למשסחומיו פל פסקי טריות וזהו וידב״ר הפ״ם ממילא כיון שמחיה הנ״ק מוציא מהם חיות הקדושה
באלהי״ם ובמש״ה סית מומ׳ה וסל מרטוממן סל ונשארו ממים בלי חיות וזה ג״ב מוריד שאול ויטל
הלחם שלח בהם הנמשים שמסר לחמו וכל המספמי׳ בגלגול וזה ג״ב ממצמי בבדי ואני ארסא אני אמות
אפי׳ כמן נדמה לו כפסר .וישמפ הכנפר כו׳ . בכדי ואני מחיה וזשאה״ב מוריד שאול ויפל רמזו
בי מ״ת אהר״ן גי׳ צרו״ת כיון שנסתלקו פנני כבוד גזה טל קרח מורי״ד שאו״ל ויט״ל אותיות ״ירדו
התחילו צרות .וממת שם מרים גי׳ ״בכאן ושמואל יטל ,היינו בזכות שמואל שיצא בגילגול וזה
רמז לשסוך המים מסני המח . ,ולא היה שאה״ב דחה דחיתנו לנסול בשאול והי פזרנו לפלות
מים לפדה רמז שהבאר הי׳ בזכות מרים וגם כי גנילגול כי הנפילה הוא לצורך הקימה וזה סירוש
שסכו המים מסצי המה רי״ה כמי׳י .כי טז גבול הכי יקר בפיני ה' המומה לחסידיו וכי כיה יקר
בני טמון כ׳י ט׳ז גי׳ ״פד יבוא דוד .שהוא הכניטס . גפיני 0׳ שממית לחסידיו אלא הס׳ כל יקר שהוא
» rמי
לה משה חמורה חקת ילקוט
ידט רק רגס א׳ ביום לבד ובלק בכל ומנא אס״ה היו mר המס גאלסים ובמשה כי pfiלמם ואין מים
צריכים זליז כי בלסם אין כמו אלא בפה ובלק בדים וצסשצו קצה בלמס הקלקל .לא מציצו בכל הקמאי׳
והכשוף צדך לשניהם ט'כ אמר לכס נא ארם א ל׳ זה ומאי אין למם ואץ מים הלא כל המ׳ שצים
אדה ר'מ אלו״ל ריה .אח הסם .א*מ נוטריקון ״אלול לא מסרו דבר לסם ירד להם מן השמים מים מן
״משרי כי ימקב ומשו חלקו החדשים פשו לקח ממוז הבאר אלא לסרן זה .הדור הזה ראו שנדרך הסבע
אב ויטקב לקח אלול משרי ט״כ בלסם ובלק רצו צריך להיו׳ מים מן השמי׳ ולמם מן הארן כמו שקבמו
ליקח אלול בשביל שהי׳ ממצה שלו כי מלחמם סימון ז״ל המוציא למם מן הארן והם ראו ההיסך למם
היה באלול ומלחמה סוג היה בסוף משרי כדאימא ירד להם מן השמים ומים מן הבאר מ ’כ הוציאו
במדרש וסל חודש המוז אב אמר קבה לי שבהם דבה מל המן כי לא ידמו מה הוא כי הוא היפך
ב׳א יום בץ המצרים שקסב מרירי שולט בהם מיז הסבמ ואמרו וצסשצו קצה בלחם הקלק״ל אוסי׳ הקל
דרשו לא קם בישראל כמשה אבל באומוח קם ומנו קל הייצו אין בו נובט וד׳ יסודוס שיר\ גשמי לכן
בלסם ק״ם נוס׳ קסב מרירי וזהו ויהפוך ה׳ לך אח מל פון ^מם שלס נהם נמשי׳ ונמש מסר לחמו
הקללה לברכה אימ מס׳ 'אלול 'משרי * .אב'ממוז ונגד מון המים שלח נהם השרסים שאין מים לכנוס
היינו ממשים טונים ומשונה שמסגלים באלול משרי אש השר^ וטל שלא האמינו רק בסנט צוהו הקכ׳ה
מספכים המוז אב ג'כ לברכה וזה כשזה ק״ם זה משה לך שרן• ושים אומו טל צם לראוס שהכל
נופל מה שאמר בלק כי סצום הוא ממנו ניבא ולא בהשגמה ובנס מזמד ולא בסנט .מג׳ט .אשר נשדה
ידס מה ניבא שסמיד דוד לצאת מרוח המואביה מואב ראש כססנהר׳ס אברהם .אשר בשדה מואב זה
והוא נצסוה לכלות אמ מואב זהו וטצום הוא ממנו משי• שנא ממואב .וצשקסה טל סנ״י הישימ״ן גימס'
שיצא מרות .ואשר האור יואר גימט׳ שקללת אח סמא׳לוב״סזו״ג:
מואב .הנה הסם היוצא רמז י׳ הדברות שהיה ה׳
דברות סל לוח א׳ וה׳ דברות טל לוח הב׳ טוד ס׳ פ׳ בלק
סל ממשה חומשי מורה אמר לו המלאך היטל
אמה לקללה זכות אלו הדברים יגן סליהם .מבריך ו י ר א בלק pצפור לטיל מציה כסיב משבר לירדן
'מבורך 'ואשר'מאור ד ת ממויה .לא מאור מאיר ירמו וסמיך ליה וירא בלק רמז למה שאמרו
מסר ו׳ אומיוח מ״ר יאלף מנין שש מאוםאלף .כי חז״ל כשטברו ישראל אס הירדן מלו מימי הירדן
ברוך הוא הויא י״ב היינו ייב שבטים .׳רבים 'ונכבדי׳ נאויר כיפץ סיג כימין יומר מג׳ מאוס אמה טד שראו
״מאלה ר״מ רום רו׳ם טינים וגס רוח היו .קביה ליי אומן כל מלבי מזרח ומטרב זה וירא בלק בן צפור
אותיות בקהלי נקהל שלו מהקיים הקללה .בבוקיר סמוך לירדן ירחו צפור אומי׳ פור״ן ביקש לפרון
וירב״ש אימ אמוניו סיס רשמיו סח ורשת שלו היה גדר ישראל וט qכצפור לקללן ט״ז אמר שלמה כצפור
שרצה ללכוד את ישראל־רכב .טל אמונו רמז בסל לצוד בדרור לטוף בן קללח מנם לא מבא .כלמך
שבטל אמונו רביב ט״ל גימטרי׳ שכיב .ויקם בלטס השור מה שהשור מלסך אין לו מקנה .אמ ירק
ויחבוש אח אמונו ממיר אותיות רמים זהו ברוגז השדה זה סימון וטוג שהרכטים נמשלו לירק טשב
רסם מזכור ברוגז של נלסם רמס שנאמר באברהם שנא׳ בפרוח רשפים כמו טשב כי ירק רמז סוג שנא׳
ששמו טולה רמם וכתוב טליו וישנם אברהם בבוקר כי רק סוג מלן הנשן בי־רק אומיומ כירק שנא׳
ויחבוש אה ממורו ברמ״ח אנריו טוד ברוגו מקידה בירק משב נחמי לכם אח כל כדאימא בילמדנו ,
מזכור זה השבים לקלל את ישראל וזה השכים אח ירק השדה ובלק רמז שגם יהרגו אח בלק וכן
ויחבוש את ממורו למשות רצון בוראו להקריב בצו ר\ה .אל בלטם בלמים אוהיו׳ נל״ס ט׳ם .בלטם אומי׳
יחידו ט״ג המזנח כיכ נתהפך לו מחמר למרס מגיס. במסל .פתורה אומיוח הסומר שהיה סומר חלומוס .
בלסם נן בטור גימטריא נטית וזו וטח צרה היא הנס טם מ״ם נ!ס׳ מספר ט׳ ירדו שנטים נפש למצרים
ליטקב וממוה יושס ״אמונו 'ו שני'נסריו ר״מ און והצ׳ ממה ס׳ רנוא .ממלי מסר כמיב היינו להכרימיצו
וחרבו שלפר שלפיה מיו כתיב אומיות teפה והוא יושב ממל״י נו ס׳' מואב ״מטנר 'לירדן 'ירמו.
שהחליף אומגמ ישראל בסס ובא לקללן בפס. מהריש פאוססריסאלי זיל.וממה לבה ארה לי את
ומלחן אה ר-ל בלטם אל הקיר זה הגל ו ^ ס הסס .בלק היה מכשף גדול יומר מבלטם דבלסם לא
שםסמיוו
משה התורה בללו ״יער ילהוט
מ׳ דאכרהס ק׳ דיצמק כ׳ דיפקכ מקיכ גי׳ כלטס שסממידו יטקב ולכן מדם שלא לפכור והולו מכר
זה שאמר ממות נפשי מות ישרי׳ס גימטרי׳ אכות לכך הכה אוסו הגל והמצכה שגאמר יד הפדס
הפולס ומהי אחריתי כמהו היינו אחרית שמות תהי׳ כו כראשונה להמיתו ויד כל הטס כאחרונה
האכות מק״כ וכלסס ג“כ גי׳ מק״כ אקחך אל מקום שנאמר ואת כלטס כן כפור הרגו כחרכ המצכ״ה
אמר כמקום שטכדו אל אמר "אולי ״יישר ״נטיני יה׳ גי׳ כלטם .ויטמוד כמקום צר כג׳ מקומות טככו
רמז איכה שמא יקכל איכה טליהס ראש הפטור המלאך כזכות ג' אכות וכאן כזכות יפקכ כמקו״ס
ממשה פטור ויס״ש כלט״ס כאש״ר ס״ת שמ״ר נאום גי׳ יפקו״כ .ומרכ׳ץ אומי׳ כצרתו מה טשיתי לו ד ת
כלטס נאום הגכר נקרא גכר כתרנגול שידט טח מטיל .רככת פלי גימ׳ רכטמנ״י .״רכנת"טלי ר״ת רט
הזפס והי׳ נ!אף כתרנגול וטומד טל רגל אחת אנכי יצאתי לשטן ר״ת אי״ל כזכות חילו של יצחק
כתרנגול .אשר מחזה שדי יחזה זה תפילין ״שדי ״יחזה כי ירם הדרך יר״ם כאמכ״ש מג״ן כזכות שנא׳ כו אנכי
״נופל ל ״מ שי״ן שיןשל תפילין ימז״ה נופ״ל וגלו״י טיני״ס מגן לך .ויטיש כל׳׳ק כאש״ר ה״ת שק״ר פר ואיל
ס״ה מילה שהיה נופל כשכיל שהיה טרל• יזל מיס כמזכח סר כנגד אנרהס ואיל כנגד יצחק לכסל זכות
מדליו יז״ל מי״ס גי׳ יגד״ל מל״ך שכן אין מושמים הפוקד והנטקד ונס היה שלא הכיא ככשיס כנגד יטקכ
המלכים אלא טל המיס.מדליו מן הדל והקטן לפיכך מזכיר יטקכ וישראל נכרכ׳ ס״ר גי׳ כלק וכלטס
שכשכסיו זה שאול .וזרטו אותיות זרוט״ו כמיס רכים וילך שסי הלך לקלל ישראל שפ״י נוסריקק"שה ״פזורה
פושט ידו כאומות וזרטו של שו.ול ימשל כהמן ״ישראל פוד ״שומר ״פתאים"ה׳ מפי הרכ ר׳ יצחק מווינא
הרשט המי״ס גי׳ המין והנשא מלכותו ,מלכתו חיו ו״ל .מה אקכ לא קכהאלאקיכ גי׳טגל-ל״אקכ׳ה
כתיכ שהחסר מלכותו של שאול טל שחמל סל אגג. איל סיח אהל יש להס אוהל מוטד שמכפר סליהם
כמטס״ה רא״ס אותיות כט״ת פמ״ר כאותו הפה ואין הקללה כאה לרס כי מראש צורים אראנו רואה
שסתר פ״י הנכיאיס שיגאל את ישראל .כתטסית אני הסקידה ומהר סיר מה פשו קכלו המורה
אותיות כטת פת שנאמר ויהי כשמונים שנה וארכט והפקידה והיא טומדת להס מרא״ש גימם׳ ישראל
מאות שנה וכנה שלמה כיה ה׳ המקדש כגוכה ראש מרא״ש צולי״ס גימס׳ מזכו״ת האכו״ת .ממות נפשי
כש״נ ויכן כמו רמים מקדש ראס זה משיח כן יוסף מות ישרייס גימ׳ אכוית הפוליס שדיה צופיים א״ל
שנא׳ וקרני ראס קרניו .יאכל יגויס יצריו ר״ת גין ראיש ס״ת שלמה ראה מה שיקרה לו מי מנה טסר
ככיר גץ אחד מיטקכ וגן א׳ מיוסף ישרוף לטשו יטקכ מל סוד אפרו של יצחק צכור טל גכי המזכה
שנא׳ והיה כיח פשו לקש וני• יפקכ אש וכיח יוסף וזהו מה אקוכ שם אלהיס מססרא דיצחק לא קכה
להכה .וטצמומיכס אומי׳ וט׳צמותיהם היינו יצמות אל חסד של אכרהס כי מראש צורים זה א״א שגנר
פ׳ אומות יגר״ס אומי׳ גרים שיתגיירו מיראה .כרס את מדה הדין וטקד את יצחק .וישם דכר כפיו
שככ זה ישראל וכארי זה משיח כן דוד שכא מיהודא ס״ת גי׳ גכריאל :
שנקרא ארי וכלכיא זה אליהו וכלכי״א גימ׳ ונכי״א ל א ״ ראה' סמל *כישראל ר״ת כר״ט לא ראה הקכ״ה
רמז אליהו ומשיח .לק״כ אותיות כל״ק .כרכה כרך כר״ט של ישראל .ותרומת מל״ך כו רצה לומר
זה שלש פטמים ז״ה גימס׳ י״כ שכסיס .כרכה ג׳ כלס והקכ״ה אמר מלך כפירש כתוספות שפירשו
פטמים כנגד כרכה ככנים ג׳ כרכות : כגמרא שכלטס ידט את הזטם של הקכ״ה וכמה
ו י א מ ר כלק אל כלפס לקכ אויכי לקחתיך והנה זסמו רגט ולא היה יכול לומר כיא כלס והקכ״ה
כרכה כרך כיינו שיש קל*כ ימים דפגרא אמר מלך מה פטל .אל גימ׳ אהר״ן שפ״י אורים
וכלק רצה לקלל אומן הימים ויהפוך ה׳ אה הקללה ומומים הכהן יודט מה פסל אל הן פס כלכוא
לכרכה זהו לק״כ אומי׳ קל'כ ואס מיקח מן שנ״ד כלכי״א גי׳ נכי״א .ליא ישכ״כ סיד ס״ת אכ״ד לאכד
ימי השנה קל״כ נשאר רכ״כ וזהו והנה כרכה כרך האומות .לא ראה טמל כישראל רית רפ*כ כי כמס
נר״ך אותיות רכ'כ .וידט דפת מליון וידט מסר אין רפכ שנא׳ הנני ממטיר לכס מן השמים ומרוטה
כמיצ שנמטלמה ממנו כאותו זמן שטת הזסס.״טליון מלך כו זה מרוטת ר״ה שאומרים מלכיות .פד יאכל
״מחזה ״שדי ר״ת שמפ וממס כתפילין כדכמכי׳ לפיל . טר qרית טי״ס וירד הפיס זה כמשיח ודס חללים
כלטס אמר ג׳ דכריס כטצמו ראיה שמיפה ידיסה ישהה שיאכל האומות .גס ק1כ לא מקכנו גיס ק*כ
שלשמן כס׳ אמד ראיה שנאמר מחזה שדי יחזה שמיפה או» ג׳ זה הג׳ א?וח נשאר אוהיו׳ מק'כ זה סו״ת שלה׳
שנא׳
מ חחויה מ^ןוה בלרן ממר ידר,וט
כי עזבו בריתן וגו׳ גור השי״ת להיות מוכן אצל כל שנא׳ נאום שומע אמרי אל יריעה שגא' ויודע דעת
בריח מילה כדי להעיד שישראל שומרים הברית עליון ושלשתן כלולין נססוק אחד בהקב׳׳ה שנאמר
וז״ל המדרש אמר אליהו רבש׳ע כיון שמרתי שאני ראם ראיתי את מני עמי אשר במצרים ואח ועקתם
מקנא ולא אוכל לסבול חעא ועין סן יהי׳ אבי הבן שמעתי בי ידעתי את מכאוביו אראנו ולא עתה זה
המכניס לברית בעל עבירה ולא אוכל לסבול אמר קמשית .וקם שבע מישראל וק״ם גימ׳ עול״ם קם
לי השי״ת אז אכסר לו עונותיו עוד אמר סן יהי׳ ק׳ מצוינת בב׳ תגין רמז לב׳ משיחין שיהיו מושלים
הבעל ברית והמוהל בעלי עבירה ולא אוכל לסבול בעולם .והיה אדוים ירש״ה רמז רומ״י נשאר מן
השיב לו השיית אכסר להם ג״כ ואמר סן יהיו האותיות שדה א' היינו שדה ארץ רומי .והאביר
העומדים שם בעלי עבירה והשיב לו ה׳ שיכפר לכל שריד מעיר שרי׳׳ד אותיות ד׳ שרי׳ היינו שרי ד׳
העומדם שם בברית עוד מצאתי בספר אחד מלכיות .עד מה אשור תשבך רמז סנחרב מלך אשור
שכל העומד בכסא של אליהו מתכסרים עונותיו יגלה אותם עם השבעים או מי יחיה משמו אל
ולס״ז סירשחי פינחס זה אליהו תחת אשר קנא אותיו׳ משמואל היינו משמואל הרמתי מי יניח לחיות
לאלהיו פעם אחת ויכפר על בני ישראל כולם ובזה מעמלק שיהרג שמואל את אגג שנא׳ וישס!ז שמואל
נפרש מאמר הגמרא הנ׳׳ל ראויה שתהיה הכסרה את אגג .
הזו מנסרת והולכת עסכ״ה ושם רמז שסינחס זה בלעם וילך ר׳ כאלו אמר עד המשיח ראיתי
מכאן ואילך אין הנביאים רואין שנא׳ עין
וימס
י
אליהו .בקנאו אח קנאתי ר״ת אב״ק אביק מסר׳
ברית כהנח עולם כהן ששסך אוח בריח קודש לא ראתה א״ז .ויקח רמ״ח ק׳ של ויקח מצוינת רמז
דמים לא ישא את כפיו ופנחס נושא אח כפיו זכות אברהם שהוליד למאה רמ״ח גי׳ אברהם
שנאמר כה תברכו כיל הר״ג נס״ש ר״ת כהן ופינחס לקועיס ורמזים בהוססת נוסך משלי .
מצוה קעביד שהרג זה שחילל את השם ברבי׳ .נשיא
בית אב לשמעני חסר ו׳ גנאי לו גנאי לשבעו אבל
פ׳ פנחס
בדברי הימים גבי צדוק היוצא משמפוני נאמר
שמעוני מלא שבח לו שבח לאביו שבח לשבעו .כזבי
בן אלעזר בראש פ׳ זו חסר במסורה
כיון שהרג לזמרי נעשה ראש וקודש לא
פינחס
בת צור ראש בת בלק היתה וזהו צור ראש בלק נתכהן עד שקינא קנאת ה׳ .סינחס גי׳ יצחק שלבש
שהעלה את בלעם לראש צורים שנא׳ כי מראש מידח הדין כיצחק והרג זמרי פנחס בן ב״ן גימ׳
צורים אראנו בת צור רמז בלק שהוא צר לישראל צויר אליהו בקנאו את קנאתי כאותה קנאה הכתובה
ר״אש רמז צור״ר .כי צוררים הם לכם מדה במדה . בסועה רוח קנאה וקנא את אשתו וישראל עעו
ויהי אחר המגפה חלק באמצע לחלק בין המגפה כמו סועה שניאפו וזנו ותעו אחר פ״ז לכך נעשו
למנין בני ישראל ד״א לא היה ראוי לסמוך לס׳ צרור כשועה וזהו וישב ישראל בשעים כמו שנאמר א*ש
אח המדינים אלא פ' בפרשת ראשי המעות וידבר איש כי תשעה אשתו פנחס בן אלעזר בן אהרן
נקום ויאמר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם הכהן ר׳׳ח גי׳ הוי״ה אדנ״י הם יסיד ומלכות אשר
ומפני מה הפסיקה ונכתבה להלן להודיעך כמה פגמו ישראל בעצת בלעם הרשע ופנחס תיקן הפגם
החעא גורם שמספר השבעים שבתחילת הספר הזה ע״כ ויכפר על בני ישראל .חורת חיים .
הוא אומר פקודיהם למעה שמעון תשעה וממשים פינחס גימ׳ ד פעמים אליהו כי פינחס זה אליהו
אלף ושש מאות וכאן אומר מלה משפחות השמפוני ואליהו מס בד עיסות לבשר בני אברהם יצחק .
שנים ועשרים אלף ומאחים התבונן כמה מסר בקנאו את קנאתי ר״ח אב'ק נוע׳ אות ברית קודש
בחעאו לפיכך השמיעה ; הכה״ן לאמיר שאיו א״ת סית על שהיה נוער ברית זכה לקנא קנאת הבריח .
תור״ן לשאת ראשם’ולהרים כתורן בראש ההר .היוצאים מצאתי בס׳ בני יששכר חודש חשרי מאמר ד׳ מביא
מארץ מצרים וסמיך ליה ראובן ושמעון נמתק ראוכן הגמרא חלק תחת אשר קינא לאלהיו ויכפר על
ושמעון וסלקין "ראובן ״חנוך ״משסחח רית רמינו בני ישראל ודרשו חז׳׳ל שם ראיה שתהא הכפרה
מקיימיןרמ״ח מצות חנכ״יאותי׳כי חן כי מצא מן הזו הולכת ומכפרת עד סוף כל הדורות ע״ש
כי צדיקים היו הראובנ״י השמעוניי החנכיי מסמיל ומביא הבני יששכר סמך לזה מה ששמע שיש מדר׳
ה׳ וגומר י׳ היינו י״ה מעיד עליהם שהס כר במאמר הזוה׳ק על שאמר אליהו קנא קנאחי וגו׳
אטתיפס
n e te התורה פנחס ‘
w ילמט
משה מה ניד משה לסמכו ניד מש״ה לאמ״ר אנותיסם ואם תאמר הלא כמיב המטג״י הסדזיי
ציו אית ס״ת תור״ה כל העוסק כתורה לשמה הצמר״י המתס״י אלא כישראל הוציא כלשון אסרת
קרכני לחמי .לממיי אותי׳ כאלו הקריכ קרנן תנוך משסמת המנכ׳׳י לפלוא משפחת הסלוא״י ואצל
יממ״ל שהמקריכ קרנן מומלין לו כל עונותיו אש״ר אוה״מ לא כתיכ כהן כנפן משפחת הכנמגי וכיוצא
תקריכ״ו לה׳ ס״ת רו״ה ככיכול לרוות אותו ככשיס כהן:
כוכשיס עונות כני שנה עושין ישראל כתינוק כני א ל ה כני דן למשפחותם לשומם משפחת השוחמי
שנה .ככשיס אותיות כנש יס שכזכות הקרכנות נקרע השממיי אותיות כמשיח משיח מדן וכתיכ
היס .תעשה נכקר גי׳ לארנע שעות .כר׳ יהודה יהי דן נמש טלי דרך נח״ש גימ׳ משי״ח לאל״ה תחל״ק
כן נכא שאמר כעדות שקרכ נד׳ שעות .כשמן האר׳ן ס״ת הק״ן .לרכ תרכה נחלתו לרכ מי שהוא
כתית כמנין כתי״ת עמדו שני מקדשיס ת״ך שניס רכ כתורה ירכה נחלתו לטוה״כ .להנחיל לאוהכי יש
מקדש כ׳ חיי שנים מקדש א׳ .לריח נימוח לריח מטות אנותם ינחלו רמז אף אכותס ינחלו כי
ייו כמקרא רמז כי י״ו קרכנות מקריבין כשכוע וכנגדן נתמלקה סארן ליוצאי מצרים ד א אכותס ינחלו
מכרכין כס״ת כשכוע .היינו י״ו קרכנות נ׳ תמידן זה אכוח הטולם ינחלו לפוה״כ .וקהת הולד את
ככל יוס כוקר וערנ ושני מוספין כשכת הרי י״ו קרננו׳ טמרם .הולד מסר י׳ כתיכ כאלו לא הולד טמרם
וכנגדן נכרתו י״ו כריתות על כל מצוה ומציה . וכאלו אינו ילוד אפה כי טמרם מת כטטיו של
ה ס ך נסך שכר ר״ת שנה כל שנה נסוכות שני נמש .אכינו מת במדכר שהיה צלפמר ט׳ה ודיכר
׳ נסיכיןהסך אותיותסוכ״ה היינו נסוכות. כקלות לפני משה ומשכו כנותיו שמא ינטור משה
לה׳ וכיוס השכח ר׳ת לז״ה היינו להוצאת שכת לוו שנאה כלכו .לכך ויפמדו לפני משה וכל הנשיאים
עלי ואני פורע .וכיויס השכ״ת שניי ככשי״ס ס״ת וכל הטדה ר״ל הוסיפו דייים לכן ויקרכ את משפטן
מתי״ס כענין את שני כני תמות *שני ״כני ׳תמית לפני ה' סילק א*פ מן החשד.זה*ק.ואס אי״ן ל״ו
ר״ת שנית שכעון חילול שכת נניס קטני' מתיס אמי״ס ונתת׳ס סו״ת ממו״ן שהוא יורש הממון גס
פסח לה׳ כפסח כל 1׳ ימים עס התמידין ועס טמיך מלא י׳ כי המטלטלין .ונאספת אל טמיך
מוספי שכת ועומר וככש הכא עמו קכ״ד עשרוניס כמשרה מקומות נזכר מיתת משה יפקוד ה׳ אלהי
כנגד אנרי מצי הגוף וכן איכרי מצי השני כשאר הרוחות .הרומת מסר ו׳ רמז שיפקיד טליהס נטל
ימיס להציל ישראל מכל רע ומצריס לקו כאכריהס שש רוחות זהו משיח שנאמר ונחה טליו רוח ה׳
וישראל ניצלו מן המכות לכך הקרכנות כאיס להודות רוח חכמה ונינה וגו׳ 'הרוחות ״לכל ״כשר
לה׳ והיין והשמן י״ש לוגין כנגד שעתיד להנחיל ד ת הל'כ שיודט ממשכות הלנ .אשר יצא לפניהס
אוה׳ יש ולהוכיל שי להקכ״ה ומנחה שגאלנו .שכועו׳ ואשר ינא לפניהס ואשר יציאס ואשר יניאס
ס״ו עשרוניס כנגד אנות ושכטיס .וכניהס זכו ד׳ ם׳ אשר כנגד ד׳ מרשיס והס ארנטה ראשיס
למתן תורה ,ר״ה ס׳ נהמות לעולה כנגד ט׳ אש״ר אותי׳ רא״ש א״י .אשר יוציאס מכל רע ואשר
כרכות כתפלה כאותו היום וטי תקיעות עס השעיר יניאס לכל טונ גס אשר יוציאס ימלצם מדינה של
וכן עשר מלכיות וי׳ זכרונות וי' שופרות עולה נהינם ואשר יניאס לעוה״נ כי גופא כתר רישא
ל״א עם השעיר כמשפטם כמשפט של כל כאי העולם גרירא .ולא תהיה טדת ה׳ כצאן אשר אין לסס
לרמז כמו שאמרנו י״נ עשרונות ליום זה כנגד י״נ רועה .רועה נקרא משיח שנאמר והוא יהיה
שנטים י״א לוגין יין וז׳ לוגין שמן רמז שהקכ״ה שהוא לכם לרועה .אין להם רועה ס״ת המן היינו
אל עולם ויושנ כדין אל לשון מוקף כדי שיהפוך לא היה להם רעה מגזירותיו שגזר עליהם .
לנו מדה״ר למדהיר וכן ס״ח תינות כפרשה זו של יהושיט נ״ן נו׳ן ס״ת ענ״ן ראוי שישרה עליו הטנן .
ר״ה לזכור אותנו לחיים היינו זכרינו לחיים יוה״כ ונתת מהודך עליו .הודך מלא ו׳ כ׳ היינו הוד
עשר קרכנות נגד עשרת ימי משוכה וכל ענין היום מלא .מהודך גי׳ הסו״ד והס סודות התורה
עשרה עשרה י' פעמים מזכיר את השם י׳ וסתריה .יפליו ״למען *ישמעו ר״ת על״י רמז מנין
קידושין י״כ עשרונים לזכור זכות י״נ שכטים .ל״א סליי שרס מי יהושע ויקח את יהושע ויעמדהו .
לוגין כנגד א״ל רחום י׳ו קרכנות כו כיום כנגד י״ו ויעמדהו חסר ו׳ כי יהושע לא עמד כרצון כי נרח
כריתות שנכרת׳ על כל מצוה ולדמות חרכו של מן מ נו ד לכך כתיכ מסר .כאשר דכר ה׳ ניד
הקכ״ה
לו מ^!זה התורה פנחס ש ער י ל רו ר ט
גיע' תור״ה ואם הי׳׳ו תהי׳׳ה לאי׳׳ש ונדרי׳ה הקב״ה שיש לה י״ו פיות ולהפוך לנווב י״ו דברים
טלי״ה א״ו מבע״א שסתי״ה אש״ר אסדה על נסש״ס רמי׳ הרמוזי' בירמיה ושיהיו ישראל בי״ו פגים
גימ׳ בנטר״ה מאורס׳׳ת הכתו״י מדב׳׳ר שאבי״ה ואמ״ה לכאו״א ופס שעיר המשחלח יהיה י״ו כמג־ן נוו״ב
מפירי״סא״תכ״לנדרי׳׳ה שנרדה; ע׳׳ל נסש״הבשבוע״ה תיבות שיתירות דברות הראשונות טל האחרונות
ר״ת ענ״ב נדרה מן הענבים והפר לה מקצת .לענות ונתנה ביוה״ב נוו״ב באתב״ש נפש פ״כ בעשור
נפש לענות ב׳ כאן ואידך על מחלת לטנות ס׳ לחודש ומניתם בחודש זז בשעה יו״ר סרח אדה״ר
לעורר ולענות במחול מורה ברברים שבינה ובינה טיב ועניתם והיה ביום ו׳ מ״כ ציתה התורה ששה
כאשה המחקשעת לילך במחול ואם הפר יסר ב׳ עינוים ביום עשירי ביום הכיפורים כתיב בעצם
הפרות רמז שצריך להפר כולו אם נדרה מן היום ובכל המוטדי׳ כתיב יום וביו׳ זשאה״כ למשפעיו
אינו קצת והפר הטנבים ומן התאנים סוכות ע׳ פרים י״ד ילקיע דוד טמדו היום
מופר טד שיסיר חלק הב׳ וכר׳ טקיבא כאלו הסיר אילים צ״ח כבשים ז׳ שעירי׳ חון מיום שמיני מצרת
שניהם נדר שהותר מקצתו וכי׳ בנדרים ב״פ כתיב הכל אפ׳׳ע קרבנות בשבטת ימי החג כנגד תיבות
בפרשה בנ1ריה ושניהם חסרים רמז שהיא כת י׳׳ב שבדברות האחרונות להראות להם שכבר מחל להם
שנים .י״ו פעמים לשין נדר ונדרים בפרשה כנגד ביוה״כ ונחנו לוחות שניו׳ וצוה להתפייס במג הסוכו׳
י“ו כריתות טל כל מצוה שאם טברה כאלו הסירה בקס״ע קרבנות ביום השמיני י׳ ר!רבנות כנגד י׳
הכריתות של תורה ע׳ פ׳ אשה יקימנו ואישה דברות ט׳ פרים כנגד ט׳ אומות סר של שמיני
יסירנו כנגד ע׳ נערות נדריהן נדר וכן בגמרא כנגד אומה יחידה ט׳ סרים להם ,רד״ו טשרונים
נדרים י׳א פעמים איש ואשה בת י״א נדריה כנגד מה שייינו במצרים וגאלנו ,פר יחיד של
נבדקים י״ג איש בכל הפרשה רמז שבן י״ג שנים שמיני בג׳ טשרוניס כנגד ג׳ אבות וג׳ כתות כהני׳
נקרא איש נקום נקמת בני ישראל אמר תאסף לוים ישראלים לאילים ולכבשי' של שמונת ימים,
אל עמיך טמיך מלא כתיב כלומר לצדיקים קה״ל טשרונים לכפר טל קהל ישראל ,בל הטשרונים
גמורים כמו אבות ואמהות .לתת נקמת ה׳ במדין טם הפרים והאילים והכבשים שמ׳׳ח עשרונים כנגד
וכתיב נקמת בני ישראל המתגרה בישראל כאלו והיית אך שמ״ח דכתיב בחג ,וכל העשרונים עם
מתגרה בהקב״ה .נקמת ה׳ גי׳ התור״ה שהטבירום התמידין ומוסף שבת שס״ה כי שס״ה ימים ורביט
על התורה במדי״ן אותי׳ ל ם די״ן לתת בם דין יום בשנה כדי שימעיר הקב״ה מים לצורך השנה
ואת בלעם בן בטור הרגו בחרב מדה כמדה וירחם על ישראל כל השנה והליגין כל יום צמנין
שאמר לו יש חרב בידי ואת בלעם בן בעור הרגו חשבון גדול בסבות כ' ביום שני ונסכיהם ביום ו׳
בחרב הקדמונים רמזו ע׳יז יש דרך ישר לפני איש ונסכיה ביום ז׳ מי״ם אותיות יתירים רמז לניסוך
ואחריתו דרכי מות רמז טל בלטס שהלך ליקח שכרו המיס .כ״ז הוצאתי מרמזים כת״י להרב־״ה ז״ל
ממדין טבור כ״ד אלף שנפלו בעצתו .י״ש ד ד ך בשינוי קצת :
יש״ר ד ת גימ׳ ר ד ושו״ת גימ׳ שכ״ר ולא ידע
שאחריתו דרכי מות שנהרג שם ובאופן זה יתקשר מ טו ת
טמלק ובלעם בחבלי מות בעבותות אהבה ויראת
מות באמרו ראשית גויס טמלק הוא צפה לראשית משה אל ראשי המעות אל ראשי המעות וידבר
היינו ר״ת עמל״ק,״טמרם ״משה ״לוי ״קהת מתוךזכוח׳ עז״כ גימע׳ וז״ה להתי׳׳ר לסנדרי״ם ז׳׳ה
ימלע ממות אבל לא ידע ואחריתו עדי אובדני ס׳ת הדב״ר אש״ר גימ' המכ׳ים מתי״ר .איש כי ידו"ר
של טמר״ם מש״ה לו״י קז׳ית,הוא מית״ר ט״ד שמביא נד״ר גימ׳ דב״ר הנדו״ר .ל״א יח״ל דבר״ו ככ״ל ס״ת
הגאון מהר״ש אספערפהלי מהאריז״ל שבלעם ועמלק אלול רמז יטמוד באלול קודם ר״ה שלא יתקיימו
משורש אחד מצד הטומאה אהבה ויראה נגד אהבה דבריו ובר״ה יאמר בל נדרי שאשתו וביתו נודרים
ויראה שבקדושה והנה בקשר אחד בציור כזה בבית אביה בנעוריה בנעוריה חסר ו׳ היינו ו׳
תמצאנו וזה ציורו חדשים בין נערות לבגרות בנטוריה אותי׳ נערה
יר חה בנ! ע ה
וכל מעשי טז־ם נגי׳ י׳׳ב ו׳ כלומר הנערה כשהיא בת י״ב שנים ו׳ חדשים
הה כה 01לק אף ,הקרניס והטלפים הרי היא בוגרת וחייבת בנדר מן התורה .בוגד ת
ל<ד
מ ^ 5ז ה התורד׳ מטות שער ילקוט
וכן יהיה לימות המשיח .חשים אותי׳ משי״ח .עד אך במי גדה ר״ת אכ״ן רמז שהסרה גמשימ בכלי
אשר הביאצם אל מקומם הביאנ״ם אותי׳ הנביאים אבלם .כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש הייני
היינו אליהו ומשיח לא נשוב אל בתינו נשו״ב גימט׳ כל עבירה הגעשית באש היצר תעבירו באש בגיהנם
משיח נבאו ולא ידעו מה נבאו היינו לא נשוב עד מעבירין אותיות עבירות וכל אשר לא יבא באש
ש־בא משיח כי באה נחלתינו בא״ה שנים גלו קודם מעבירו במים כי גס מיס יש בניהנם שנא׳ הרכבת
קודם אחיהם א״ם־ח״עשון רמז אמ״ת אס באמת אנוש לראשינו באנו באש ובמים כלומר הרשעים
תקיימו התנאים .ואחר תשבו ח״ו כתיב קרי בי׳ נידונים ו׳ חדשים באש ו׳ חדשים בשלג בגיהנם
חשבו שתשבו בארן הזאת ונכבשה הארן נכבש״ה ואס השנה מעוברת אז נידונין ז׳ חדשים בשלג
״ ״ ‘ אותיות כ“ב שנה רמז שיהושע יכבוש ויסרצס שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון ב״ה
כ״ב שנה .ואם לא יעברו חלוצים ר׳ת חי״ל עבדיך היינו ז׳ חדשים .והרמת מכס מכ״ם יום היה משה
כן נעשה ר״ת עכ״ן רמז שעכן יקח את החרס בהר וממחצית בר ישראל וממחצת ח״י כתיב רמז
נחנו נעבור הס׳ הזה מתחיל בנין וסיים בנ׳ רמז להם שנתנו עשר ידות יותר מן המחצה הראשונה
שהירדן רחב מאה אמה ויש בו י״ב תיבות רמז מקח א׳ אחוז מן החמשים הרי נמנו אחד מן החמשים
שעברו י״ב שבטים שאותיות שמותיהם חמשים . אבל הנשי הצבא נחנו אחד מחמש מאות אותם
לעריה בגבל״ת ח״כ רמז בלא מצרים וגבולין שאתרחב שהיו אחד מת״ק נתצו לאלעזר ואותם שהיו אחד
הרבה אס יקיימו התורה ד״א בגבלת חסר שני ווין מחמשים ניתנו ללויס כי אנשי הצבא הלכו בסכנה
רמז שעדיין יהיו חסרים עד שינחלו כל י״ב שבטים . ונתנו מעס .בס׳ וממחלת בני ישראל תיקח אחד
אחוז מן הממשיס כי מלחמת מיין הי׳ מלחמת ה׳
מ ס עי כמשצ״א לתת נקמת ה׳ במדין ולזה צריכים מ״נ
והאנשים אשר היו במלחמה לא הי׳ ביכלתם לכונן
א ל ה מסעי בני ישראל לצבאותם ביד משה כל כך אבל המחצה אשר היו בביתם הם העלו המ״נ
ואהרן וכתיב נחית כצאן עמך ביד משה לתכלית העיקרי והו סירוס הכ׳ וממחצית בנ״י
ואהרן .ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהס בזכות מיקח אמד אחוז מן החמשים כי בק״ש בשמע
התורה שנאמר בה כי חיים הם למוצאיהם בחודש ישראל ובבשכמל״ו יש מ״ס אותיות נגד מ״נו שערי
הראשון בחמשה ס״ת שנ״ה שהחודש הזה ראש השנה קדושה ובאאד צריך להיות מסירת נסש ששם סוד
למלכים רמה לעיני כל מצרים ס״ת מיל״ה בזכות הממשים .וממחצת חסר כתיב לשון גריפוחא שאינו
מצות מילה מקברים את אשר הכה ס׳ת מהר״ה כל כך כמו מחצת של אנשי הצבא וצא נפקד ממנו
שהיה מתרה בהם תחילה כדחז״ל .וישמע הכנעני ממנו איש גימ׳ זה״והו״א לעבירו״ת ומקנ׳ רב הי׳ ס׳
כאן שמע שמת אהרן כי בפרשת סרה נא׳ וישמע זה ראשו וסוסו מקנה כי הרבה מקנה היה להם •
הכנעני כי בא ישראל דרך האמרים לא פירש עוד נ׳ מקנה כנגד ב׳ שבסים שהזכיר כאן ולכך
ששמע שמת אלא כי בא ישראל כך שמעתי מפי הרב הזכיר ב׳ ארצות בס׳ ז ז ארן יעזר וארן גלעד
ר״ע מפיזא ז״ל בעיי העברים ע״ש עוברי עבירת האמיכס יבאו למלחמה יבא״ו אותיות יואב רמז שיואב
וסמיך לי׳ בגבול מואב דעברו עבירות עם בנות שר צבא למלחמה .ולמה חנואון אותי׳ תנו און
מואב מבית הישימות עד אבל השטים הי׳ הישמו״ת תוסאין ומחסיאין .תרבות אנשים חטאים ,תרבו״ת
אותי׳ יש מות שמתו כ״ד אלף בעון השטים . כי חשובין אותיות בתורת אישים אנשי״ס
השסי״ס גימ׳ השט״ן .בערבות מואב אותיות מאמריו חשובן מ״ו כ׳ שנחסרו ו׳ דברים אחרי ה׳
בעברו״ת מואב ,השטים שהיו שוטים ששכבו עם אלהיכס תלכו ,ואותו תיראו ,ואת מצותיו תשמרו,
בנות מואב כדחז׳׳ל אין אדם עובר עבירה אא״כ ובקולו תשמעו ,ואותו תעבודו ,ובו תדבקון ,ד״א
נכנס בו רוח שטות למטה יהודה ביהודה ובנימין משוב׳ן שניים משיצאו ישראל ממצרים עד שגלו י׳
לא נאמר בצי יהודה בני בנימין כבשאר שבטים השבטים ויסן< עוד להניחו במדבר כביכול את כבודו
כאילו מונה יהודה ובנימין בעצמן שיהודה נעשה ושכינתו שבכל מקום שישראל שם שכינתו עמם
ערב בבנימין אחיו ושניהם מלכות אחד לסי שנטשו להניחו כלס* מעלה מדבר עו״ד להנימ״ו במדב״ר ס״ח
ערבים זל״ז ע"כ כאלו הס בעצמם היו כאן .א״' דור להניח את הדור .נחלן חושים לסני בצי ישראל
אלה
לח משה חתורד. מ ס^יי שער ילל\ט
כדאי' נססיקמא טוכ וישר ה׳ מ״כ יורה חטאים אלה מסמי נצי ישראל ,ארנפה חרמוה ממלו ישראל
נדק־ ידרך פנוים כמשפט וילמד פצוים דל ט ״מדין ״סימון ״פוג ״ירחו ר״וז מסט״י ונשכיל זה הלכו
ולארן לא יכופר כ״א כדם שופכו רמז כאן דס נגלוח זה *אדום ״מדי ״כנל ״יון ר״מ של אלה
זכריה הצניא פ״ש כגמרא איימי סצהדרי קטצה א׳ מספי כ״ י ולכן טפס אזלא גרם פל חינח אלה .
פל סמח הפזרה ואמח פל טזח הר הכיח ושחטם מוד אלה מספי מגלוח אימחי כשיהיו נצי ישראל
ששניהם היו מ״ו איש מנין נד״ם ואח״כ איימי שלא יהי׳ נהם פגם נריח .וזהו אלה מסמי כ״י
סצהדרי גדולה ושחטם והם פ״א איש כמצין כ״י נשכיל שהיו כצי ישראל כשישראל סנא שומרי
א״ם .מפרשים .לשכח נארן זו קנורה .לשכ״ת נימי הכריח אשר יצאו מארן מצרים לצכאוחם לחילהון
לקכר״ח • אשר אמם יושכים כה אשר אני שוק וצא צחפרנו נאומה אמרח ט״כ .אלה מספי נ״י ר״ח
כמוכה רמז בזמן שאמם יושכים כה אני שוכן נמוכה 'אדום ״מדי"ככל ״יון פל שאמרו אלה אלהיך גרמו ד׳
וכשגלו גלחה שכינה פמהם שנאמרפמואנכינצרה. גלי׳ .פרי מקלט מקל״ט אוחיוח מקט״ל להצילם מקטל
כי אני ם׳ שוכן ר״מ כאי״ש שוכן כאיש פס אשמו . wייה״ה
כמו מהר טשו מקטל .ש״ש פר״ימקל״ט מר
פוד נוט׳ מסט״י• ״מדי ״סיחון ״פוג ״ירמו שמפל אכן ’0מ שיטה כדמגן שש פרי מקלט כמו שמי שורוח
נג׳ מרמוח נימי משה ואחד נימי יהושט נירמו אלו היו אומן שנפנר הירדן כנגד אוחן שנארן ישראל
גרמו הד׳ גליוח לכן הטפם פלאלה אזלא גרש : ״אח "שש "ההרים .ר״מ אשה אף אשה גולה .ישונ
הרוצח סימן למשונה כי טרי מקלט סן סי* למשוכה
דברים
לכם פירש״י ז״ל זו משלי היינו זה משלי שאר כפל א ל ה הדנרים נוט' ״אמרו לנו כחכמים המורה
גבול וכל המורה שמפחם מפי פ״כ יש גנול דנר כפני רנו יממיינ מיחה״ .אלה
לכך אמר אלה הדברים פירש כגכול אכל אנכי ולא רדכרים חל״ה מסכמומ והלוחוח אל״ה טפחים ואל״ה
יהיה מפי הגכורה שמפחם וזה וזאח הנרכה אשר ימים מא׳ נשנט פר ז' אדר שמח נו משה וסמר
ב־רך משה אבל פוד בירך אומם ה׳ מסיני בא מבנה מורה הואיל משה נאר הוא־’ ל אותיו' אליהו
ושמפחס מסיו אנכי וגו' מזה הדברוח יהי' ברכומיכם שטמיד לנאר כל הנסחרוח וקושיוח מפין משה
בלי שיפור וישבו אומנו דבר וישכ״ו מסר י׳ רמז באר כמפיין הנוכס • אל״ה טולה צ״ו כמו ל״ו טמי
י׳ מרגלים .אינכם מאמינם חסר י׳ היינו וינסו שומט צי רנ לכם שבח אלו לא נימנה לנו אלא
אומי זה פשר פטמים לחור לכם מקום לחנוחכם מצוח שנח היינו שב ואל חפשה רכ שכר לכם
לחנוח אמכם ,לחנומכ׳ם בא״ש ליל״ה ס"מ מש״ה פ״י ובאו רר הימורי וכל שכניו יש בזה הפסוק י׳
משה לראוחכם ליח כוחה ממאוה לראוח אחכם דנרים רמז שארן ינראל מקודשת מכל ארצוח
כאיש הממחוה ליאוח אח אכמו .אם יראה איש והנכם כיום .כיו ס י׳ ב שטות אף אמם י״ב שבטים
באנשים סיח מש״ה שנררא איש והוא בכלל השבוטה . ויורכם כאור היוס שמט בין אחיכם שמט חסר
אש״ר דר׳ ך ב״ה גימ׳ ז״ה בקבר״י אבו״ח שנשמטח כ׳ רמז שלא ישמט הדיין בטל לין אחד והם בין
בה טל קכרי אנוח .כי הוא ינחל ינח״ל חסר י׳ בין אחיכם כיינו במטמד כניהם לכך כתיב חסר
רמז ינחל אבל לא ינחיל אח ברו שלא היה לו שלא יכמט לרחד ויניח ישני •כקטן כגדו״ל כגד״ל
בנים כ״א בנוח ״ובנירם יאשר"לא ״ידטו ״היום ר״מ ח״ו כמיב אטפ״י שהיא דין של מאה מנה ,כקודם
אליהו כגם בימי אליהו יבאו כני ישראל אל האק . ידין קודם כי דין פרוטה כדין מאה לכן כמיב
פנו לכם צפנה .פנו הממינו נכ׳ם אומי' מלן זס רכר כאילו אינו גלול ונא ניכר שוט לכני ד ל .כי
מלך המשיח צפנה שהוא צפון שנאמר הלא דוד המנפט לרלהיס הוא .חגין טל המכפט מדבר פל
מסחמר טמנו .בנ״י פש״ו היושבי״ם בשטי״ר סימ ימככטרגדול כלרקנ״ה כי טוד לין הגדול והואיכפוט
רומי י פ״ד מדריך כ״ףרג*לגימ׳ שיב״א משי״ח טל לא מגורו מפני איש וינ רן אמכס נאשר לבר
ססרז חתורי׳ דברים שער ילקוט
כס qאלא מורה שנאמר אם הבקשנה ככס qוכו' 'כ^ 'רגל "כי ר״ח כר״ך היינו כרך גדול של רו מי.
ולי הזהב זו הפלה שהיא י״ש ברכוה כמנין זהג . לא חסרי! דכר היינו אפילו מה שהיו מהרהרים
במה ההוא בשביל שראה משה שהי׳ מה רצון משיה נלנס לאכילה ממדניס היה המן ממהפך כו ולא
טה״כ גימ׳ רצון לאמר היינו שיאמרו אלהי משה . היה צריך אפילו דנור אצא 'נמחשבחו היה נמשה
ה׳ אלהיס פי׳ אמה רמוס בדין ולא ממנהג במהה׳ד זה לא חסרה דנר א״ה דנר אלא דינור .כי לא
הקשה •אמה המלו״ה אוהיו׳ הלומ״ה כשנהמליהלוחוה אהן נארן ר״ה מלאיך שאביהם לוש הכנים מלאכים
להראוה בטיני ובסנה אמרה וזה לך האוה לפיכן■ לניהו לכך זכו כניו לירשו .היום הזה אחל הה
הר׳ של להראוה מצוינה .אמה המלוה גי׳ המר פחדך מה היום הזה רמז ט״י היום שהוא השמש
הנדר כמו שהמרה מה שצויה לשחוט ליצחק בזכוהו שטמדה צהם .אחל מה פמדך ויריהך מכאן יסוד
מהיר לו גס אהה מיד השיב לו הקב״ה אל מוסq מפליז ר״® ו מז הן נזחדך .ויראמ״ך ט״ל פנ״י הטמי״ס
דבר אלי טוד בדבר הזה בדביר גימ׳ יצחק סי׳ לא ס*מ כלי׳ם שהיו כלים מן הטולס מחה כל השמים
יוטיל לך טמה זכותו אה טבדך שאמרה לא כן טבדי רמז שטמדה להם השמש בשמים .ד״א היום הזה
משה להראו״ה גי׳ מרכבה שלמה אה טבדך איה אחל אס ישראל שומרים היום הזה היינו שבה
נוט׳ ארבטה מקופוח ששם אדני ממונה טליהס כל אס״ל מלאכוה ששובמיס מל״ש מלאכוה כמנין אמ״ל
כל אות מהד' אותיות ממונה טל מקופה אחה . אינם יראים מן האומוה ופחדם ויראהס טל כל
בטת ההוא ט״ח ההו״א גי׳ בבל אדום פרס יון היינו הטמים ,קריה אשר שגבה ממנו אה ס״ה המור״ה
רצונו לבטל הד׳ גליוח טוד בטת ההוא גימסריא בזכוח המורה ,אח הכל נמן רמזשיהן כל הטולס
סמא״ל נמש היינו רצוני למקור סמאל ונח״ש ביד ישראל והטולס מהלכו ח״ק שנים כמנין נמ״ן
וממשל׳ זדון מןהארן .בטה הה׳-׳וא ההוא הוא אותיות ושבהם מיש לירשחו .לירשת״ו ובא״ח ב״ש גימש׳
ה״ו מן י״ה למלאותו וא׳ מן כסא שיהי׳ השם שלם פוליס רמז לאחר מחייה הממים ישובו לירושה
והכסא שלם .אה גדלך זה האל הגדול ואה ילך מולם לפוה״ב .לירשח״ו אומיוה לשירמו כהנים
החזקה זה אחה גבור את גדלך שאחה מגדל מדח לטבודמם ולויס לדוכנם וישראל למטמדס .ואה
טובך .ואה ידך החזקה זו ימינך פשוטה לקבל יהושיט צוימימלא יוד רמז בטשר טטרוח נמפטר
שבים כי ימין ה' רוממה וימינך ה׳ נאדרי בכס כן יטשה מ׳ לכל הממלכות היינו שהם כמספר כ״ן
שאחה כובש בכח אה מדה״ד להגביר הרחמים אומות יטשה להם להותיר לא תיראום לטחיד .
אשר אל מי בשמים כנגד אמה קדוש מי אל אוהיו׳ ליקוטים ורמזים בשינוי קצה
אלים היינו אל אליה ומי יש שימחה בידך לנטל
כדרך אשר יטשה כמטשיך וכגבורחיך היינו בטח
שצויה לאברהם להקריב את יצחק ט״ג המזבח אח״ב
ואתחנן
הגברה רחמיך טליו והזמנה לו איל מחחיו והמרה
דבורך בן יגברו רחמיך טלי וחחיר לי לכנוס לארץ . במד׳ זשה״נ מחנונים ידבר רש זה ואתחנן
אטבר״ה אותיות ארבטה שד׳ פטמים חטאו ישראל משה שאמר ואחחנן וטשיר יטנה
בטגל ,מרגלים ,ממאונניס ,קרח ,ומחלת להם ואלי פזות זה הקב״ה שנאמר לי הבס qולי הזהב אמר ה׳
בפטם אחה כ״ש ראוי שהמחול לי .אטב״רה גימט׳ ^שנימנה למ׳ יום מנין ל״י ,וכסq ..
לאברהם שהזכור לי זכוה אברהם להקבר טמו זו ההורה שנאמר אס תבקשנה בכס •qולי הזהב
במטרה המכפלה .אטברה נא ואראה גימט׳ מלאך זו המפלה י״ט ברכום כמנין הזהיב ואתחנ״ןגימ׳
המות שהי׳ נכחו לבטל השטן הוא מהמ״ו לכשיכנס יזפילה טוד גי׳ יצחק ורבקה וגימ׳ מקט״ו כי
לארן-אטבר״ה גימ׳כרובי״סכימשה נחשב ככרובי הקט״ו מפלוה החסלל ליכנס לא״י .טוד ג ׳ ישריה
‘מבין "שני ״הכרובים ר״ה משה וטל קושי׳ הא׳ כי שם דרך ישר וזה שטר השמים וגימט׳ שירה
שאמר משה שד׳ פטמים חטאו ישראל בטגל ומרגלים ואתחנן במד״ר זשאה״ב מחנוניס ידבר רש מפילה
מתאוננים וקרח השיב לו הקניה רב לך היינו זה משה שאמר ואתחנן אל ה' ועשיר יטנה טזוה
שם הייה מבקש טל רבים אבל אמה יחיד .עוד זההקב״ה שנאי לי הכס qולי הזהב אמר ה׳צבאוח
רב ^י ל״ך גימ׳ האדים טל הרב שהוא אדה״רכבר ליהכס qזו ההורה שניחנה גמ׳ יוסכמניןל״י ואץ
בגורם
לט מ^« ה החורי• ואתחנן מער י ל לו ט
שמשה ינוא בראש פם דור המדבר ,וצו את יהושע נגזרה הגזרה מאדה״ר שאמרמי לו כיום אכלו
אין צו אלא שכינה שנא׳ ויצו שמקים ממעל צ*ו גימ׳ ממנו מויז סמוי! כ' זה כל האדם .עוד רכ לך רנ
א״ל אדנ״י את יהושע שהוא דרגא דאדני כמו שפירש המונל היינו החרון א^ צריך אמה דוקא נמול כי
המג״ע ע״ס אעברה נא היינו רצה משה להעכיר מימה כנר הרג אוחו ולא נשאר רק א״ף מש״ה
אומי׳ נא מן אדני באותיות י״ד מן איני שנפרד גי׳ מרו״ן א״ף ותיקן אוחו כמותו .עוד רמו לו
אותיות י״ד מן אדני בגלות פ'כ רצה לכנס לא״י כמלת רכ לך ר״ג נונו׳ ״רומי ״ככל רמז לנ/חרננוח
להעביר אוחי' נ״א ביד מן אדני להיות שלם וזה לא וכזכות משה שנקכר נמו״ל הג״ן עליהם כאלו הכי
יכול להיות רק בא״י כמש*כ גדול ה׳ ומהולל מאוד מרננות שגלו ישראל מא״י לסו״ל .עוד רכ לך ,רנ
אימתי בעיר אלהינו שם הוא הר קדשו כשנא׳ והי גדולה לך שאומרים משה אמת ותורמו אמת ואמת
בהיכל קדשו היכ״ל גימ׳ אדנ״י לכן אמר לו הקניה הוא מותם הרנ הוא הקנ״ה .עוד רנ לך כנר הגיע
רנ לך היינו שם הויה שהוא רב מן אדל והוא השעה שיהושע יהי׳ הרכ לך ואמה התלמוד כי אין
יומר גבוה כבר השלמת אומו לכן אל מוסף דנר מלטת נוגעת נמנרחה אפ*לו כמלא נימא עוד רנ
אלי עוד בדבר הזה ,אבל צו אח יהושע שהוא דרגא לך .רנ הוא הקנ״ה הוא לך והוא יעסוק גך ולא
דאדני שכן צ״ו גימ׳ א*ל אדנ״י וחזקהו על דרגא דילי׳ כמו שסכרת שמלה״מ יעסוק כך ע״כ אמרח לא
ואמצהו על דרגא דילן .וחזקה״ו גימ׳ בלק ואמצה׳ו לא אמות כי אמי׳ .עוד רכ לך סי׳ מה רכ סוכך
גימ׳ בלעם עה״כ והאומי׳ שהוא יתקן כי הוא אשר צפנת ליראיך הרנה עונות מתוקנים לסנין
יעבר לפני העם ואני מבעית לך והוא מי אל יומר משמכנס לארץ .עוד רנ לך כרנה פעמים
בשמים ונ א ק אשר יעשה כו׳ אשר גימ׳ פרצוף הכעסמני שאמרח שלח נא ניד משלח ולמה הרעות .
אדם .עלה ראש הפסג״ה גימ׳ ממיצ״ה .סינ״י פה״כ עוד רכ לך שמדע שאני כרנ אעפ״י שכמה פעמים
גימ׳ ענוה וזהו משה קבל חורה מסיני שהוא נמוך נצמחני ועתה כנר נשנעמי ולא תוכל לנצחני
מכל ההרים משם למד ענוה .ול״א מגרע״ו ממנ״ו ויאמר ה׳ אלי .אל״י נוע׳ ״אתהלך ״לפני ״ה׳ שאמר
לשמו״ר א״ת ס״ח גימ׳ מרי״ג שאין לגרוע מהחרי״ג משה לפני ה׳ לא אמות כי אחי׳ אתהלך לפני מ׳
מצות .חכמתכם ובינתכם גימ׳ איך סו׳ד העיבו״ר נארצה״ח .אל מוסף דנר אלי היינו אתהלך לפני
וסו״ד החקופ״ה .ההנ העוב הזה והלבנון :הלבנון ה׳ כי לא יועיל לך ,רנ לך פי׳ כשנשנעח ליתרו
ח״ו כתיב היינו שמלבין עולת ישראל עלה ראש שלא לזוז ממנו כדכמיכ ויואל משה לשנת וגומר
רפסגה עלייה הוא לך ימה וצפונה הצפון לצדיקים וכששלחחיך לפרעה אני רגך ורמרחי לך אנל לי מי
משכורת שלימה למשה ולצדיקים .כי לא תעבור יתיר .אל מוסף דבר אלי עוד נדנר הזה נדב״ר
אח הירדן הזה למה נאמר כזה כלומר בעוה״ז לא גימ׳ יצחק שאמיר לי הנדר כמו ניצחק שלקחתי
תעבור אבל לעוה״ב תעבור שהוא יבוא בראש דור תמורתו איל ולזכור עפרו של יצחק הצנור לפני
המדבר .למען מחיו ובאמם בממיה״מ .ד״א למען להכנס לך לפנים משוה״ד רכ לך די לך לנקש נדבר
מחי״ו למע״ן גימ׳ קן .ואחם הדבקים .דבקי׳ם גי' הזה־נדכ״ר נוע׳ ״נשכיל ״דוד ״ברגל״רכיעי והוא הוכן
יוסף שדבק ביראת ה׳ ולא בסועיפרע : לזה ולומר אתהלך לפני ה׳ נארצוח החיים ודוד מלך
ב א ו פ ן אחר אעברה נא ואראה אח הארן . ישראל חי וקיים ואחה מה כאן עומד ומשמש לפני
' מגלה עמוקות .בקש משה ליכנס לארן הרכ ורכ לך פי׳ שלא יאמרו התלמוד נצח לרנ .רנ
כדי להיות רגל רביעי במרכבה במקום דוד ושיאמרו לך היינו אם התלמוד אומר הרנ יכול למענד החרה
אלהי אברהם יצחק יעקב משה וזה כוונת הנמוק אנל אני מי יכול למענד לי החרה על שכועחי לכן
ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא לאמור בעת ההוא הייט לא מניאו .עלה ראש הפסגה הפסג״ה עם הכולל
בשביל שראה משה שהיה פח רצון זה בפת ההוא גימ׳ עולם הנא וגי׳ מחיצה היינו מחיצת צדיקים
בקשתי לאמור היינו שאמרו לדורות אלהי משה . נג״ע ואומי׳ הקודמת של פסגה רם נעד״ן .ראש
ויאמר ה׳ אלי רב לך אל״י נוע׳ ״אתהלך 'לפר הפסגה הוא סוד הדעת על״ה ל׳ עליה הוא לו .ושא
״ה' אל מוסף דבר אלי לא מדבר עוד אמהלן נעיניך ימה וצפונה הצפון לצדיקים משכורת שלימה
לפני ה׳ בדבר הזה בדב״ר נוע׳ ״בשביל *דוד ״ברגל לך ולצדיקים .כי לא חעכור אח הירדן הזה למה נא׳
"רביעי דבר נקרא שכינה שכבר הוכן לוה דוד • הזה כלומר כעוה״ז לא תעכור אנל חעכור נעוה״ג
»
מ^ןןה התורי• ראחחכן שער ילהוט
יוסף אין נבון וחכם כמוך אשר לו אלהים קרובי׳ רב )ך הייגו מה רב טובך אשר צסצר 1ליראיך הרבה
אליו כה׳ אלהינו בכל קי־אנו אליו שמחקני׳ מוטדי׳ טובומ ממוקדם לסגיך יומר משמכגס לארן טוד
והקב״ה אמר שאלו מישראל אימחי ר״ה וזה קראנו רב לך כבר הגיס השטה שיהושט יהיה הרב ואמה
בטנין מקראי קודש לכך נסמך הפסוק הזה אצל המלמול טול רב לך הייגו הרב הוא הקב״ה ימסוק
סוד הטיבור .אשר לו חקים ומשפטים צדיקם. בך ולא מלס“ מ .ילקוט טליאה 0׳ ואמה׳ הקב״ה
צדיקם חסר י׳ כתיב רמז כי בזה הטולם אין נראה גור שמי גןירומ האסמ לכלומ אמ ישראל האסמ
ממש אבל לעוה״ב נראה לכך חסר פן חשכח .אח שלא יבא משה לארן ישראל וביקש משה לבטל
הדברים שלא חגרום לשכוח יכול אפילו חקסס טליו שמיהן א״ל הקב״ה אמה אוהז המלל בשגי ראשין
משנתו יהא חייב ח״ל רק השמר סן מככח לבניך אם אטברה נא אמה מבקש בטל סלח נא ואם סלח
ולבני בניך יום אשר טמדח רמז אף בני בניהם נא אמה מבקש 3טנ אטברה נא ט״כ נ״ל לפרש זה
היו בהר סיני .ואשמיטס חסר י׳ כתיב כי לא כל המלר' כי ילוט הטטם שהכה משה הסלט ממממ
טשרת הדברוח אלא שמים .ליראה אוחי יהיו כמלאך שסבר ששכינה היה מדברמ ממוך גרונו של משה
לירא״ה גי׳ גבריא״ל .א״ח ברימ״ו אש״ר צו״ה ס״ח ומיס צריך להיומ ט״י שליח ובשפח שחטאו ישראל
חור״ה אתכם לטש!׳ טשרח הדברי׳ ויכחבם רמז אליהו בטגל טטן משה לי צויח שאמרח לי אנכי היה
שטמיד ללמד את ישראל חורה .ויגד לכם את אלהיך ט״כ בשטה שאמר אטברה נא אמר ה׳ בטל
בריחו א״ת בריחו אלא ברייתו זה ספר בראשית סלת נא כי אם השכינה הי׳ מדברח ממוך גרינך
ראש לחמשה חומשי מורה .כל סמל מבנית זכר או כשאמרת במשנה מורח טשרח הדברומ א׳׳כ השכיל׳
נקבה ה׳ מבנית בס׳ היינו כל הכופר בט״ז כאלו מלברה מתוך גרונך נטל סלח נא כי לס״ז א״א
קיים ממשה חומשי מורה .י׳ דברים חשב כאן פסל לומר לי צויח וטל כרחך אמר מכם חטא לי ט״כ
זכר ונקיבה חבניח כל בהמה מבנית כל צפור מבני׳ בסל סלח נא וטיין באריכות מזה בשטר הרגלים
כל רמש חבניח כל דגה ושמש וירח וכוכבים הרי לרוש לסכוח וממצא מרגוט לנפשך
עשרה כל הטובד ט״ז כאלו טובר טל טשרח הרברו׳. ו א ת ח נ ן גי׳ חסלה וגי׳ ישרה ר׳ שחפלמו של
כ״ל סמ״ל גי׳ כדמיון האדם תבנית כל צפור מלא י מכה היחה כמו חסלח המלאכי׳ שנא׳
רמז דמוח המלאכים אומו צפור שהוא מלא כטין ורגליהם רגל ישרה כי אין השכינה שורה אלא
נשר שלמטלה .אשר חטוף בשמים זה המלאך .להיות מחוך שמחה ט״כ שומט מסלה .אח״ה החלו״ח
לו לט״ם ל״ו לט״ם אותיות למולם .״איננו"טובר אח גי' הח״ר הנד״ר שאמר משה לפניו רבש״ט החר
הירדן "אינני ״טובר ר״ח “אפילו ״טצמוח .א״ל לך הנדר כמו שהחרח מה שצוית לשמוט את ’צחק
קנ״א גיממרי׳ יטקב כוא בזרות יטקב .כי יטמול לי להחיר גם טחה .מיד אמר לו אל מוסף
אבד חאבדון שחי אגידוח יהודה וישראל אלד לבר אלי טוד בדבר הזה בדב״ר גימ׳ יצח״ק ר\ינו
גליוח גלו .לא חאריכו״ן ימי״ס טל״ה ס״ת כמ״ן אל תזכרהו טול שלא יוטיל .טלה ראש כפסגה
שביקש להשמיד ולהרוג .אבד חאבדון ז׳ גליוח הוא סור הלטח .וצו אח יהושט אין צו אלא שכינה
כמנין אלד .ובקשתם משם אח ה׳ אלהיך ובקשחם שנא׳ ויצו שחקים ממטל וחזקהו טל דרגא דינך
גימט׳ כס מנני״ה מישא״ל וטזרי״ה .ובקשחים גי׳ ושמרתם ועשיתם כי הו״א חכממכ״ם ונינחכ׳ס
במסורה כאן ואידך ובקשתם גם כהונה והג׳ לפינ׳י הטמי״ם גימ׳ סוד כטיבור סוד המקופוח
ובקשחם אותי ומצאתם וכנגדם כחוב לא ירסך )לא טוד מכמחכ״ם .ובינחכ׳ם גי׳ ״סיב סוד הט־בור וסוד
יכמיתך ולא ישכח אח בריח אבוחיך : התקופה ,מכמחכים גי׳ ובינחלם .את כל כל החוקי׳
טד ה׳ אלהיך וגוי טד סוף הפרשה וכל ושבת האלה גי׳ זה סוד הטיבור וכן כחוב כי חוק לישראל
אשר אנכי מצוך היום .כי היצר הרע הוא וזכו רק טם חכם ונכון ר גוי רגדול הזה שם
מכביד לבו של אדם שלא מוטיל לו טוד חשובה יודטין בינה .האל׳ה ואמר״ו ל״ק ט״ם ר״ח טרו״ה
וכבר אבד הטוה״ב ט״כ טצמו נהנות לפחות בטוה׳ז וסויח מקו״ה הבדיל הקב״ה אח ישראל מאומות
עד״ז מבסיתך השי״ת שאם מקבל עליך לשוב אל הטולם בטריוח ובנדה כסהרח במקוה איר שחססור
:׳ אזי בודאי מסטול בנפשך שהי״ת יהיה אלהיך ז׳ נקיים .ר׳ק טיס מכ׳ים ונבו״ן רגו׳ י גי׳רחור׳.
וגם מבטיח לך ושמטת בקולו לטתיד כי מצוס רק טס חכם ונבון יכחבחו ישראל נדרך שנשתבח
גיררגו
מ משה התורה ואתחנן ש עי ילרןט
התורה תלמדיס ופש״ו בארין אשיר ס'מ אבות . גוררת מצוהונס תבוא אל המדרגה ככל אשר אנכי
אבוי למדו תור׳ .ואת תדבר אלילו ״תדברי פה'כ גימ׳ מצוך היום אתה ובניך היינו שתזכה לתר!ן גם בניו
שמונ״ה דביר כי רק שמונה דברות דבר משה פמהם לפורר בו לב נוהור אפיס שלא נולד באופן pדושה
כי אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמפנוס וא״ח זו רח אימתי יהיה זה אס יהיה התשובה בכל
תדב״ר גימסר׳ שמוצ״ה דברוית ; לבבך ובכל נפשך כמו שכתב הרמב״ם ז״ל פד שיפיד
1ב א ת וירשת אותיות אבוית תשריי למיד בתשרי פליו היודפ תפלומות שלא ישוב לכסלה .פוד ושבת
פתידיס להגא״ל בזכות אבות .שמפ פד ה׳ אלהיך פד אותיות פד היינו ה׳ אלהיך מפיר
ישראל גימ׳ קדוש ישראל שם ט׳ אותיות שמפ ד׳ בך פל התשובה .א״ת "ושבת פד אלא ושבת פד
דברים יש לכל א׳ פ׳ שמות הקב״ה והתורה וישראל שבית נוט׳ ישבת ״בתשוב׳'תשוה כי אז מהוגל״י ״
וירושלים דיס ט׳ פולה פ״ר כנגד אותיות מנצפ״ך ומופיל לתשובה מהרה׳יצ ר׳ מאיר פרימישלאן זלה״ה
שהן בסוסי תיבות ויש להם שבח אחד בפ״ט שמט ניסר׳ לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך
שדרך מדך פבד נגו רמז לחנניה מישאל ופזריה שקדשו הרי ג׳ דברים כנגד ג׳ גזירות להשמיד להרוג
שמו של הקב״ה בתוך כבשן האש .שמט המלאכים ולאבד וכנגד חנניה מישאל ופזריה וכנגד ג׳ אבות
אין להם קילוס בשמט לפי שהוא מאותיות הגרון שנא׳ ולא ישכח את בריח אבותיך או הנסה אלהי׳
והמלאכים אין להם גרון רק קדוש שגימטר׳ שמט פוד וגו׳ כל האלפא ביתא בפסוק רזה כלומר פשה ה׳
שמיט אחיד פ׳ ד׳ רבתי זהו פד ה׳ בכם נשאר מופתים ונפלאות כדי שיקבלו ישראל את התורה
משמט ש״ם ומאחד איח אותיות אשמיה זה אשמח שניתנה בכיב אותיו׳ או הנס״ה ני׳ ק״כ ומשה היה
אנכי בכם ואנכי אשמח ב״ה פוד שמט ישראל וגו׳ בהר ק״ך יום וחי ק״ך שנים .גוי מקרב נוי שכבר
ה׳ אחד .אחיד פולה י״ג בן ישראל הבא פס ייב היינו נבלפיס בקרבם והוציאנו הקב״ה זה מקרב
בניו פולה ייג שמט ישראל .שמ ’ פ גי׳ שסיל שמ ’ פ היינו מקרבים גוי״ס גדולי״ס ופצומי״ס ר״ת גו״ג .
נוטריקון שלש פשרה מדות היינו התנאי הראשון שהיה יגויס גדולים ופצומים ממך״ ר״ח מגו״ג .והשבות אל
לישראל שלש פשרה מדות של רחמים ואח׳׳כ יהיה שמט לבביך זו תשוב .כ״ל הימי׳׳ס גימס׳ פול׳׳ס הב״א
ישראל שמ״ט נוטריקון טול מלכות שמיס וחיוב לומר פה״כ .אז יבדיל משיה שליש טרי״ס ס״ת משיה
שמט בציבור כי ציבו״ר גימטרי׳ רחמי׳ .באוסןאמר לפי נקראו פל שמו היות כלנו חיים וסמיך ליה פנים
שאמרו בהר סיני נפשה ונשמט וטברו פל נפשה בפציס דבר ה׳ זהו באור פני מלך חיים היינו כלנו
שפשו הפגל לכן אמר שמט ישראל הייני תשמרו חיים לפוהיב פנים בפנים היינו פצים למקרא פצי׳
נשמט לפחות פיד שמט ישראל .פויד שמיט וגו׳ למשנה פנים לתלמוד אנכי ה׳ אלר\ך אפר הוצאתיך
הפסוק מתחי׳ בש׳ ומסיים בד׳ מכאן שקירין שמפ הוצאתי״ך מלא ו׳ רמז לשש שפות בחצי הלילה
להבריח השדין פוד ו׳ תיבות בפסו׳ שמט וכן ו׳ הוציאם לאהבי ולשומרי מצותי » אהבי גימס׳ יי׳ח
תיבות בבשכמל״ו נגד י״ב שבטים שאמרו לאביהם י״ח אלף שירות של צדיקי׳ ולשומר״י אותי׳ ירושלי״ס
שמט והוא השיבם בש״כ ו׳ תיבות כנגדם .פוד ד ת יזכו לירושלים ולשומרי מצותי .מציתי כ׳ מצוה אחת
של שמ״ט אחיד א״ש והנשארים הס אותי מיד היינו מצות שבת ששקול כנגד כל המצו׳ .את אשר ישא
מ״פ ר״ת דניאל חמ׳׳ו רמז שהקורא ק״ש ניצול מהאש את שמו לשי״א אותיו׳ שאו״ל יורדי׳ לשאיל פל שבופת
כמותם .סמך מצות מזוזה לפריס גדולות ובתים שוא .שמור את יום השבת ד ת שאי״ה וסו״ת רת״ס
מלאים לומר אס תקיימו מצות מזיזה תזכו לכבוש מחללי שבת נידוצין בשאי״ה וגחלי רתמייס .״את ״יום
סרים ובתים מלאים כל סוב . "השבת ’לקדשו ר״ת אליה׳ משולח בזכות שבת אלמלא
ה׳ אלהיך תירא .תיר״א גי׳ אותו ותורתו . את שמרו ישראל שבת אמת כתקנה מיד צגאלין לקדש״ו
תיר״א טה״כגי׳תלמיד״יתכמי״ס כמשדר׳חז״ל אם אותי׳ שדול״ק כשדולק הצר מבפוד יום מפ״ש .השב״ת
לרבות ת״ח א ׳ת ראש האלפא ביתא א׳ וסופו ת׳ אותי׳ לקדש״ו כב״ד ר״ת כל״ה שבת כל״ה שמה .בה״ר
א״ת כך ת״ח נכנס ראשון לביהמ׳׳ד ויוצא אחרון . מתו״ך הא״ש ס״ת שכר הייני מתן שכר וא״ת
והשמיד״ך מט״ל פניי האדמ״ה ס״ת כלי״ה .ופשית תרב״ר גי׳ כ״י אנכ״יולאיהי״ה מפ״י הנביר״השממנ״ו.
הישר והסוב מחלוקת ר׳ ישמטאל ור״ט חד אמר זו אלהיצ״ו וא״ת תדב״ר אליצ״ו א״ת ס״ת תורת״ו א״ת
לסניש משוה״ד ובאת וירשת .ירש״ת אותיות תשרי כיל דבריי הפיס ס״ת מיל״ת שכר מצות מילה ככל
בתשרי
מ^זה התורה ואתחנן עמי ילהזט
בתשדמתירין להגאל .וגשל גויס רכים והש״ל אותי׳ כתובים ד״א מקרא משנה גמרא .אבלייה ברזיל
לשון שאמרו ריבת לשון מל ישראל .החרם תחרימם ומהררי״ה תמצייב נחושת ר״ת אבות אלו אבות העול׳.
מב' פולמות .ולא תחלם תחלים אותיות מגמ׳ת לא ומהררי״האותי׳ הורי״ה מה״רהמוריה ואכלת ושבעת
מיןבל מלמתס נדי להחיותם ואשיריהם תגרטון ואכלית גימער׳ והו״א בכזי״ת המוצי״א ל״ך מי״ם
ר׳ טל גדטזן שגדט את האשרה .תגדטון אותיות תגיד מצויר המלמי״ש ר״ת המוצי״א למים מין הארץ .
טון היילו תטרסם ותגיד מולם .כי אתם המטס מכל על הארן הטובה .הסוב״ה גימט׳ החס״ה .המוליכך
הטמים אפיס שאתם הממס אתם מכלים את כל במדבר הגדול והנורא אלו הגליות שדומין למדבר
הטמים לא יאוחר לשנאו זה טשו שנאמר בו ואת למש שרף ועקרב וצמאון זה ד׳ מלכיות .אשר אין
עשו שלאתי• אנכי מצוך היום לטשותם גימ׳ זה ולא מים זה תורה שאין מלימין לעסוק בה .המוציא לך
ממר צפשותם .וכתבתם טל מזזות אותיו׳ זז מות מיס זו תורה מצור החלמיש זה משיח .חלמיש אותי׳
כי כתוכ עליו שדי לוט׳ שומר דלתות ישראל ממות .למשיח ללמוד ולהחזיר התורה .שמ 1ישראל אתה
בכל לבבך לאמר כנגד אברהם שאהב להקב״ה בכל עובר בזכות שמע קיש אתה עובר ונוצח לבא לרשת
לבבו והמשיך הלבבות של ישראל לאמונתו ית׳ ובכל לבא מלאכים עס סימון ועוג הוא ישמידם והוא
לסשך לגד יצחק שמסר לטשו להפקדה על קדוש יכניע׳ יכניע״ם בעוה״ז ישמידם בעוה״ב .כי ברשעת
שמו ית׳ ובכל מאודך לגד יעקב שהפריש מעשר אותי׳ בעשרת .י׳ אומית שנדר לאברהם לתת לישראל
מכל אפי׳ מבליו .רמזיס וליקוסיס בהוספת נוסך * .את הקלי ואת הקניזי בש׳ לך לך .כתבים באצבע אלהי׳
מיו כתבים כ׳ כי לא היו כשאר כתיבות שהרי מ׳
וס׳ שבלוחות בלס היו עומדין .כי שמת עמך לתמייבו פ׳ עקב
לירד לשמת פשו להם מסכ״ה גי׳ קכ״ה קנטרק הי׳
היו״ס לעשות״ס והיה טק״ב ר״ת בסגל .ואשלכם מסר י׳ רמז שעשר׳ הדברות פרמו מ צר ך
העולס היינו העולס הבא כי שכרמצוה מהם * ואשלכ״ם מלה מורכבת ואיש לכ״ם טילו אש י
בטוהיב .תשמעוין א״ת המשפסי״ס סיס מתן היינו של פורענות .אשר נשבע ה׳ לאברהם ליצחק וליעקב
הרי ג׳ לבטל ג׳ קשי רשעי חטאתו קשיי רשע״ו חטאת״ו יש שכר לפעול׳ ליתן שכר ושמיר גי׳ לפתי״ד לב״א
וברכ״ך גי׳ רמיח .ברו״ך תהייה גימ׳ בימיי משי״ח ר״ת קרח רמז שחטאת קרח הי׳ קודם המעשה .בכחך
כיל חליי גי׳ עד אבד הנשאריס והנסחריס מפרך הגדול ובזרעך מיו לומר אם תהרגם כולם הרי
אניד גימטר׳ ז׳ שבפה פממיס .את הגוי״ס האיל כביכול לא נודע כחך וזרועך הגדול .מ״ן תיבות
מפריך ס״ת מל״ך מלכיס שבהס כמלין איל שנאמר במפלה זו מין מ״ן ליה כמכתב הראשון הוא הכתב
כל מלכיס שלשה ואחד .לפנייך והמיס מהומיה גחליה והמכתב שנבראו בראשונה את עשרת הדברים
ר״ת למפרט גמו״ל אית שמי״ס מתמ׳ת השמי״ס ר״ת שנבראו בערב שבת בין השמשות .ואשם את הלומו׳
אשמיה בשביל טון ואשמה שעשו למטן תמיון ורביתס ואשים חסר יו״ד כ׳ רמז אף שברי לוחות מונחים
תמיו״ן ורבית״ס גי׳ קיץ ויאכלך את המן ויאכלך בארון .ואשם ה׳ במסורה כאן ואשם הנזם באפה
מיי כתיב כי המן היה לבלע באבריס ט'כ מסר .ואשם שם מקום לארון ואשם דברי בפיך ואשם על
למען עלותן ויעלך וירעיבך ג׳ לגד וצומו עלי ואל מחלי וכולם מסרים רמז ואשם הנזם באסה ואשם
מאכלו ואל תשתו ג׳ ימיס .ויאכלך את המן קרי את הלומות רמז כל הנוגע באשה חייב אשם והתור׳
ביה המן אשר לא ידעת מעולס לא גזר שוס אדס מעידה עליו שנאמר ואשם את הלוחות ואם לא חזר
מפולסייגזירות כמותו .ולא ידעון אבוחך ידעון בנון בתשובה לופל בגהילם שלא׳ ואשם לא תכבה ואשם
רמז על פן המן גבוה צ׳ אמה ונתלה עליו וכ״ז דברי בפיך ואשם כתיב שלא יוציא אדם נבלות פה
״ שנאמר ואשם דברי בפיך .ויכהן לא ידעון אבותיך ימיה האדס וסמיך ליה שמלתך אלא לד״ת
לא בלתה מעליך רמז המתים יעמדו בתכרוכין אלעזר ויכה״ן גי׳ מלאך שהכהן כמו מלאך שנאמר
כדרחזיל קיו ממשא בסנהדרין ייס״ר אי״ש אית בניו כי מלאך ה׳ צבאות א״ת שכ״ט הלו״י ר״ת אשה אף
רית גי׳ דוד כי דוד יסר את שלמה בנו ויצוהו כהנת מיוחסת כדאיתא בפסחים .מה ה׳ אלהיך שואל
לשמור את התורה .ארן נמלי מים זה גיע שנא׳ ונמל מעמך כי אס ליראה .מעמ״ך כיי א״ם לירא״ה
עדליך משקם .נמלי עילות ותהומות זו תורה לביאי׳ רית מלאך כל מי שיש בו יראת שמים משוב כמלאך .
ס 6י1
מ א משה התורה עהב ידהרט שער
רמז הנהרות יבקעו וכל גיא ינשא וכל הר וגבעה הארץ וכל אשר כיה שנעה אר5וס כמרן ב״ה וכל
ישפלו והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה . אשר כה הקכור כארץ ישראל חשוכ צדק הקכורים
כאשר דיבר לבם והיכן דיבר את אימתי אשלח כארץ כאלו הם חיים ולכך סמך לה האנות שנא׳
לפניך לא יתיצב איש בפניכם יש בוה הפ' עיב רק כאכותיך חשק ה׳ כ״ה ר״ק אותיות הקנ״ר האל
אותי׳ כנגד שם ע״ב היוצאים מן ויסע ויבא ויט הגדול הגבור והנורא הגדיל חסר כתיכ כיון שגוים
שחשבונם רי״ו כמנין יראה וסמיך ליה ראה אנכי מושלים כבניו וכית המקדש חרב איה גדולתו לכך
רמז לע״ל רואין אותו ומראין אותו בשתי ירים כתיב חסר כי בננוה׳יו אץ מראה כ״כ גדולתו
שנא׳ ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה זה ינחמנו ומראותיו כמו לעתיד לבא .משפט יתום זה ישראל,
ממעשינו : ואלמנה זה ציון וירושלים ואח׳כ גר זה ישראל שהם
ל ע ת ה ישראל מה ה׳ שואל מעמך כי אם ליראה גרים בעוה״ז .לחם ושמלה ד ו שנאמר לכו לחמי
בפסק הזה יש כ״ו תיבות מרנא דשמא בלחמי שמלה זה תפארת האדם שנאמר כתפארת
קדישא וכשתכה כי׳ו פעמים כ״ו עולה חרע״ו כמנין ארם לשבס כית גר יתום אלמנה ריח גי״א היינו
רעות וזה היי כונת משרע״ה שאמר בתוכחת ם׳ כל גיא ינשא לפי שאין שפל ונרדף יותר מהם לפיכך
תבוא הרבה קללות יותר מתוכחה הראשונה .כונמו רא״ו !.יני״ך בשבעי״ם עתיד הקב״ה לריב ריבם
הי׳ שיצילם ה׳ מכל רעה כי יש שם כ״ו פטמים ד ת רע״ב ברעב באו שנאמר כי כבר הרעב בארץ .
הוי׳ שעולה רעות וזהו כה'כ רבית רעות צדיק . אשר פצתה הארץ את פיה פצת״ה גי׳ עשר״ה רמז
צדי״ק זה משה הרבה הרעות היינו בתוכחת משנה סי הארץ אחד מי׳ דברים שנבראו בע״ש בץ
תורה אבל כונתו הי׳ ומכלס יצלנו ה' היינו הכ״ו השמשות .עיני ה׳ אלהיך בה מראשית מרשי״ת כ׳
שמות שבה שעולים כמנין רעו״ת לכ״ך בשמו״ע יש אותיות מתשר״י שהוא ראש לכל השני׳ ד״א מראשית
כ׳יו אזכרות ואח״כ אומרים רח״ם על״י וקביל שני״ם של ביהמ״ק וער אמר י״ת שנים שיחרב הבית
תחנונ״י ר״ת רעו״ח להמתיק הרפות צדיק בהכ׳ו שנזמן שהכית קי ם כל הנשמים והטללים ירדו
אזכרות בהכאה כ״ו פעמים כ״ו כנ״ל בסוד ומכולם לברכה ולעבדו בכל לבבכם ולעבדו ג׳ במסורה
יצילנו ה׳ עשב בשדך סש׳ב נוט׳ עושה שלום במרומיו נגד ג׳ תפלות שחרית מנחה ערנית ולעבד״ו גימ׳
כשישראל עושים רצש״מ עושי׳ שלום במרום ומתרבה קי״ח כנגד ק׳ ברכות בכל יום וי״ח ברכית שבתפלה
השובע בעולם :ספרי מקובלים : מטר ארצך בעתו בעת״ו גי׳ סכ״ת בעת״ו גימטרי׳
בלילו״ת :
ר א ה ו נ ת ת י עשב כשלך היינו טעמי תורה מרובין
כעשבי השדה לבהמתך אפילו לכ״א
ל א ה אנכי היינו ראה י' דברות שתחילתן אנכי הדומין לבהמה לבבכם ,וסרתם ,ועבדתם ,אלהים,
את הברכ׳׳ה גימ׳ הברכו״ת .הל״א המיה אחרים ,והשתחויתם ,להם ,ז׳ ממי״ן כס״ת כנגד יצה׳׳ר
בעב״ר הירר׳ן ס״ת אהד! אם יעשו מצוה מכפרת שיש לו ז' שמות והגיון התורה והמצות והקרבנות
עליהם כאהרן א״ת הברכ׳׳ה אשיר תשמע״ו ס״ת מבטלי! עצמו כנגדן ז' ממי״ן מנחת״ם ונסכיה״ם
חורה אש״ר נוט׳ ׳׳ששים ״רביא ״אותיות את לרבות לפרי״ם לאילי׳׳ם ולכבשיים כעספר״ם כמשפט״ם זה
בברכה כי בזכות שמירת התורה והמצוה אותיות ועצר את השמים ועצ״ר אותי׳ וצע״ר מכפר ע׳ ז
התור׳ כל אות ואות מרבה^הברכה ועיי הברכה תוכלו וכן כי עצר עצ״ר ה׳ וכתבתם על מזוזות לית
לשמוע את דבר ה׳ ונעשות מצותיו התורה מרבה דכוסיה מלא ו׳ רמז ז' שערים שער בתים שערי
הברכה והברכה מרבה התורה והמצות וכיון שהכנתי טירות וכו׳ בפיק דיומא .כימי השמים על הארץ
לו ברכה ואפייה אינו שומע למצית ה׳ הוא לקללה . השמים המרשים והארץ החדשה השמי״ם ע״ל גימ׳
גריזי״ם עיב״ל גימ׳ ערבנים ,גריזים בדרום ועיבל ת״ק סם ה׳ אותיות של שמיים רמז שמהלך ת״ק
בצפון ,דרום הוא הברכה ,ובצפון כתיב מצפון תפתח שנים מן הארץ עד לרקיע כדמז״ל כ״י א״ם שמור
הרעה ׳ כי ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך כאשר דבר תשמרון ע״א סנהדרין כמנין כ״י א״ם לעשת״ה .אותי׳
לך והיכן דיבר והרחבתי את גבולך .ואמרת לשעפיה התורה לשעתה ומצות לשעתה וכן מועדים .
אכלה בשר .ג״פ מזכיר בשר בזה הס׳ כנגד ג׳ גויס גדולים פחדכם ומוראכם יתן ה׳ טל פני כל הארץ
מיני
מ >« ה ראה שער ילרןט
עליך כשאתה טס קדוש .ובך בחר למפלה נאמר מיבי בשר ,בש״ר גוש׳ *רוב שצים בנהמה רוכ שרס
בך בחר וכאן ובך בחר הוסיף ו׳ ששה דורות בחיה . .וובחש כאשר צוישיך ,צוישך חסר י׳ רמז
מאברהם עד משה אחר בחיר שנים שהיו במצרים . לא בסירש אשמר אלא הלכה למשה מסיגי אשר
ובנהלמס לא תגעו ־ גי׳ חיי״ב לטה״ר ברגיל . נתן ה׳ אלהיך לך כאש״ר צוישי׳ך נימי אלו הלכוש
בעה״ט ״וכי ״ירבה "ממך ר״ש יו״ם היינו מהלך שחינוה שהייה דרסה חלדה הגרמה ופיקור כאשר
יוס כדאישא בספרי .ונתן לך רחמים ורחמך פירש צוימיר נימסר׳ ״רוב אמד בעוף ורוב שנים בבהמה״
הרה״צ ר׳ לוי יצחק מבארדידטשוב ז״ל כל המרחם ונדריך ששא ששא אושיוש אש״ש כדחז״ל בעון
על הבריות מרחמין עליו מן השמים היינו טל מי נדרים אששו משה שנאמ׳ למה יקח משכבך משחשיך
מרממין על אותו עני מרממין כי בהתעורר עליו מלושי״ך הבש״ר והד״ם ע״ל מזב״ח ה׳ אלהיך נימי
רחמים כאן נתעורר ג״כ הרחמים עליו מן השמים ״אם אין הדם אין הבשר ואם אין הבשר אין דס״
זהו פירוש ונתן לך רחמים וריחמך היינו שמסר פלוגמא בפסחים ובזבמיס .ודס זבחיך ישפך כמנין
הרחמים בידך שאתה תוכל למירר ג'כ רחמים ישפ׳ך שנים עמד הביש והקרבנוש כי יקוס בקרבך
מלמעלה וריחמך שישליט אותך מלמעלה ג׳כ על נביא בקרב״ך נימט׳ זו האשה בקרב״ך נבי״א א״ו
הרחמים של מעלה ,עכ״ל וצרת הכסף וצר״ש אותי׳ חולים חלו״ם נימי חנני״ה ב״ן עזו״רנבי׳׳א טמ״א .נבי״א
צורת הכסף היינו כסף שיש עליו צורה להוציא או חלים חלו״ם נימי צדקיה״ו ואחא״ב הם צרקיהו בן
אסימן מקצה שלש שנים גגקצ״ה גימ׳ ברגיל כדאי׳ ממשיה ואחאב בן קוליה .חלו״ם ונש״ן גי׳ זה״ו שמעי״ה
בספרי .שעשה שמטה שמט״ה גימ׳ שנ״ד זה שנה . הנחלמ*י.אחרי ה׳ אלהיכם שלכו שלב׳ו אושיוש
השמט״ה גי׳ השטין שאין השטן יכול לקטרג כשישראל כלל״ת מה הקב׳ה קושט כלוש אף אשה כן שלכ״ו
שומרים שמטה שמו״ט גימט׳ שנה רק אם שמוט אותיות כוש״ל היינו אפילו כושל מחיצה של ברזל אינו
ששמע בקול ה' ,״רק ״אס"שמוע ר״ש רא״ש אם ששמע מפסיק בין ישראל לאביהם שבשמים אחר ה׳
בקולי שהיה ראש כי פתוח שפשח אש ידך לו אלהיכם מלכו ו' דברים בפסוק זה כנגדן ו׳ דברים
סש״ח חסר כתיב היינו פשח לו סשחך לכנוס לבישך. בס׳ הולך צדקיש ודבר משרים .לא שאבה לו מאב״ה
״אש ״ידך ״לו ר״ש אי״ל חשוב כאלו תקריב לו איל אם אותיו׳ שאה׳ב כי הרג שהרגנו הר״ג חסר ו׳ כתיב
שפתח לו ורעה עינך מכאן אזהרה לצרת עין . כלומר הוא ביקש להרגך השכם להרגו היא ביקש
די מחסורו אשר יחסר לו אשר יחסר מיושר רמז להרגך מעיה״ב אף אשה הרג שהרגהו עוד ד״א הרג
על מה שאמרו בכשוביש פ״ו הרגיל בכסף ישתמש אין טוענין למסיש וילס־נן מנחש שהרג ארס וחוה
בנחושת וכו׳ היינו אינך מצוה לעשרו אלא פתוח וכן דין כל המסיתים לכך כתיב רר״ג הכה תכה
שהשח רק אשר יחסר לו עוד מדרגה אחש יחסר בכל מימה שאשה יכול הכה שכה אש יושבי
לו היינו הרגיל בכלי כסף ששן לו כלים כמו אלו הפיר ההו׳א לפ״י חר״ב החר״ס אמ״ה וא״ש כ״ל
אלא של נחושת ,שמעשי .נתן משן נשוין מלא ו׳ כ׳ גיממרי׳ נ״ם ש״ל צריקי״ס שבמוכ״ה כראישא בגמ׳ .
היינו משנה הגונה והרבה פעמים לכך כסל כל באופן אחר החרם אשה ואש כל אשר בה גימטר׳
הפ׳ פתח שפתח נשן ששן ד״א נשן שמן מלא וא״ת נכס׳י הצדיקי׳ם שבשוכ״ה העי״ר ההו״א לפי
כלומר שן ממה שנשנו לך לצדקה כי אפילו פני חר״ב החר״ם אוש״ה וכ״ל אש״ר ב״ה גימ׳ ״לרבוש
המתפרנס מן הצדקה חייב לישן צדקה .ד״א נשן אף נכסי הצדיקים שבשוכה .שו״ך גי׳ עושי״ם היינו
ששן אמר ה׳ אשם אמרתם אם נתון ששן אש אם אין לה רחוב עושים לה רחוב .בנים אשס
העס הזה בידי ואני שמעשי בקולכם שנא׳ וישמע לה׳ אלהיכם ,י״ב שיבוש בפסוק כנגד י״ב שבטי יה
ה׳ בקול ישראל וישן את הכנעני אף אני מבקש ויש בה נ׳ אושי׳ נגד נ׳ אותי׳ שבשמוש השבטים
נתון ששן פרנסו בלב טוב עיד נתון ששן הג׳ פני י׳ב שיבוש ונ׳ אושיוש הרי אותיות בנ״י ,בנ״י בכורי
דוד רמז גזה בשס הגאוני׳ כי יש ג׳ מיני צדקה ישראל מכאן שכל ישראל נפש אחש ,ראש הפסוק
זהב כסף נחשש .זה״ב ניט׳ ״זה ״הנושן "בריא וזה ב׳ וסופו ש׳ הרי בש זהו ואחר ילדה ב״ש ושקרא
מעלה ראשונה כי בעודו בריא נושן צדקה לפדטהו שמה דינה ולא תשימו קרחה לא שגרמו להיות
מרדת שמש כס״ף נוט׳ ״כבוא ״סכנה 'פזר היינו גולים כמנין שנים עשו עשרת השבטים בארן
כשהיא ש״מ מצוה לחלק לעניים נחש״ש נוס׳ ינחינש ואחיה גלו .ע״ם קדו״ש אז״ה ס״ש הש״ם השס שורה
חולה
מב מעה התורה ראה שמר ילהוט
לינת ידך מסית גי׳ תיק כל הסולם כלו כדאי •מולה ״שאומר *סלי הייגו מציה שלאמר מוסו יסגו
שננרא לאותו היום שנימנה .ושממת לפני ה׳ אלהין לצרקה כו״כ מ'כ מצוה הכסיש למון היילו מה
נס׳ הזה מושב ד׳ כנגד ד׳ אמר הקנ״ה אמה תשמח שצוית לימן סמן גם אמה כירך פ״כ .ואל ירמ
ד׳ שלי הלוי והנר והיתום והאלמנה ,ואני משמס לננך מה שארזה בידך ממזר מה שיש לך נשכיל
ד׳ שלך נלך ונמך פבדך ואמתיך ,מג הסכות נרזרזך לו שארזה זטרז שארזה הלורזן ויש לך לירזן
תפשה לך ג׳ מצות נוהגת כמג הסכות ראייה ,חגיגה, כי כגלל הדנר הזה גלגל הוא המוזר כפ^ס מה
שמחה ,והסימן רמ׳ש לבי דנר פוב יצאתי לשמר היה לך לפשות אם היית המקכל והוא הלומן ופוד
פניך ,שלש סממ ס נשנה יראה נ' החגים דווקא ינרכך מ׳ .ינרכ׳ך גימ׳ רמ״מ מם האותיות והכולל
חייב כראייה רמז כנגד נ׳ פסוקים ויסס ,וינא ,ד פ, היילו יכרכך ה׳ נרמ״מ אנריס שמקיס מהמולה
ויסס שנאמר ויספו בני ישראל מרמסס זה יציאת כדאיתא כרמ׳ק דנ*כ האומר ה״ז סלפ לצדקה פ״מ
ישראל ממצרים ,ויבא כנגד שבופות דכמיב ויבא שימי׳ כלי ה׳ז צדיק גמור .
משה ויקרא ,ויפ כנגד יזג הסכות שבו שואלח מים יכרכך גימ׳ רמ׳ם ד׳ היילו רמס הלוי והגר עוד
וכתיב ויפ מיס והר ההר ספמיס בשנה פ׳ מספמיים והאלמלה פוד רחם ד׳ היילו רמס ד׳ מדות
ב׳ נשלה ררי פ*ב גיס פיב גימ׳ יראים כמ ח שנלותלי צדקה לתון תמן היילו יתן ויתלו אמרים
הג׳ שמות הנזכרים שהן שמו של הקב״ה.כמתנת מנדד ופ״ז רמז המשורר מה כצמ כדמי היילו מה
ידו כברכת ה׳ סי׳ כמו ממנת ידו כן יחיל מליו נצפ כדמי הצדקה נרדתי אל שחת הילו אמר מימה .
ברכת 0׳ וזהו ג״כ יראה פני ה' אלהיך איש כמדרש משלי כסה פרשה לפני וגוי לא תירא
כמתנת ידו כמ״י לרבינו יואל הלוי ושאר ליקופים לכימה משלג כי כל כימה לכוש שלים א׳׳ת שלים
ונוסך משלי : אלא שלים פירש* גדול אמד דידומ דמצות צדקה
היא גדולה מאוד מאוד ומצלת מן הצרות והסורסניות
שופטים לזאת כ״מ שלזכר מצות צדקה כמורה הוא לכפל
שלי סממים דהיילו משר מפשר ,למון ממן וכדומה
שופטים
גימ׳ ס׳ סנהדרין ' .שופריס יממן ילך כי מחמת שהמצוה גדולה היא מאוד מ״כ היצה״ר
ד ת שמ׳׳ל המפמיד דיינים הגונים מממזק פליו ומ״כ צריך הכתוב לכסלו לחזק הפגין
כ וגת המדרש לא תירא לכיתה משלג ר\ילו לשון כאלו נופס ממרים בישראל כדמז׳ל ושבמים ממדם
קדרות מה שמקרר אותך היצה״ר כי כל כימה כנגד ס׳ סנהדרין סוד שמ׳׳ל ממידין מקריבין בשנה
לכוש שלים הייגו כל מה שצומה מורה פל צדקה רמז אס הדיינין הגונים כאלו הקריכ ממידין .ממן
רוא כפול ושיי .לסלי 0׳ אלהיך האכלגו פלה כשלה .לך .ממ״ן כניס יהיו בארן ואחיכ יגלי .לשבפין
מאכללו כלה כשלה גי׳ שהככור למכל לשגי ימים ושפפו רמז שמצוה סל השבט לדון את שכפו .ולא
ולילה אמת כלומר יום משלה זו ויום ר״ה .מל מקח שוחד .אבל הקב״ה לוקח שוחד חשובה
כארץ מכפכלו כמיס מ׳ ל ה אדן תשסכלו גי׳ ספור וממשים פיבים ויסלף דברי צדיקים ויסל״ף אותי׳
מלכסומו .מדיש האכי׳כופשי״ח ס״משכ״מממללין ויסס״ל צדיקם מסר י' כ׳ היינו צרקמס הסרה .
השכת סל גיסן ויפסח לכמש אפילו כשכת א״ת צדיקם וסמך ליה צדק צדק מרדוף רמז הלוך
חודש האכי״ב ופשי״ת סס״מ ל״ה גי׳ ושיהיו כל אמר ב״ד יפה .תמן לך בכל שמריך כיל נימי ל'
פשיותיו לשס פסח ,סס׳ח ל״ה אלהי׳יך כק׳׳ר וצא״ן גי׳ כ׳ נגד ל׳ יום של אלו וכי יוס פד הו*ר וכנגד ל
״הצאן לססח ורsנקר לחגיגה״ למס מגילמסשפיגק שפרי בינה ששם מקום המשובה .תמך לך ל׳ יחיד
סליו דכרים הרנה פ לי כ״י כרסזו״ן ס־׳ת ייין אף שתהיו כולכם כאיש אחד לפובה צדק צדק תרדף
ד׳ כוסות של יין מן מוכת פסח לשכן שמושם נארן לרמז שיום ב׳ וה׳בתי דינין קב־עין בישראל ביום
ישראל שהוא לשכ׳ין פרסה וכיהמ״ק גכמר מאותה ב׳ מתחיל צדק בשט :ראשונה בהלילה וניוס ה׳
אין ,כמ׳׳ו גימ׳ שיל׳ו .שנפה שכוסות תספור לך מתחיל צדק בשטה ראשונה מהיום וכן ביד של
ססוק זה ראשו וסוסו שנפה שנוסות רמז מצוה קבוטין בב׳ וה׳ וזהו שוסטיס ושוטרים חתן לך
למימגי יומי ושנוס ,מהמל חרמש נקמה א״ת נקמה היינו למסה כמו שה׳ אלהיך נותן לך למפלה וכן
אלא כקומה רמז שסוסרין הסומר מפומד מסת פלה משה להר ביום ה׳ כי פסח שיצאו ישראל
ממצרים
מ שה התוריי ^ ^זו פ טי ם שער
אחיו ה׳ הוא מזלתו הויא גימ׳ י״ב י״ב ממצות ממצרים סי׳ ביום ה׳ וירד כיום הכפורים לסו qמ׳
כהוגה היו כמקדש .וראשית גז צאגן התן לו כמה יום שהוא יום ב׳ והוא משסט לאלהי יפקכ1ה כי מר!
צותן לו משקל י׳ סלטים כמצין ג״ז .לשרית בשים לישראל הוא מששט כו׳ וזרו אכן יש אלהים
ד ת לב וס״ת תם יכוין לבו לשירות הקב״ה ויהי׳ שופטים כארץ הייגו בזמן שיש שופטים כשמים וג״כ
צדיק ומם קס״ם קסמיים גימ׳ אוחז כמקלו שופטים כארץ ; למטן מהיה למט״ן גימ׳ ק״ן .לא
ומקלו יגיד לו .מטוגן גי' אוחז טיצים ד״א רואה חטט לך אברה ,אשר״ה נימי דיי״ן שאיג״ו הגו״ן
כטצצים .מטונ״ן ומגמ״ש ומכש״ף ס׳ת צשף דרכם שכל המטמיד דיין שאיצו הגון כאלו צוטט אשרה
לטשות כגשף ,ודורש אל המחיים כיי סופבית ה׳ סית אצל המזכח .חט'מ ל״ך אשדה כ״ל ט״ן אציל
מימה דורשים מטשה המיתה.צביא אקים להם מזכ״ח ה׳ אלהי״ן גימ׳ ז״ה שיןונ״ר רשיט אציל
מקרב ריח נאלים שצאמר כיחזקאל ז׳ ואצי צאלמתי צדי״ק• כסה״ט .צדק צדק יזרדו^ פירשיי זיל הלן
ואשב משומם אצכי אדרו׳ מטמו וגם מפמו סמאמיגי׳ אחר ביד יפה הקשה הרה״צ ר*מ מפרימישלאן למה
בו וחוטים אמריו .שלש טרים תבדיל לן שלש מרים נפל וזיכה צדק צדק לדרשה זו שהירש״י היה די
גימ׳ ולא טירים כפרים וכרכים .מכין לן אם יאמר צדק הרדון< .ופירוש הוא זיל כהצאי
הדרן זו חשוכה כטצין שגאמר מכין לכם מקשיב בגמרא חד אמר כודקין לכסות ואין כודקין למזוצו׳
אזצין .וישבת ״כטריה׳ ״וככמיה׳ ישלש ,ריח שוביו כי ומד אמר כודקין למזוצות ואין כודקין לכסות .
מקלט רמז לתשובה ,ג׳ טרי מקלט כזכות ג׳ אבות . ואמר שם מיט דמ׳ד אין כודקין למזיגות שזה
טרי מקלט .גימ' הים האבו״ת .את רטהו כיפר מצטפר וזה לא מצטפר וזה שאמר אין כודקין
לחטוב פצים וגדמת גי׳ רשות לניזק ולמזיק לא משיג לכסות שזה מתכזים וזה לא מתבזה .והטור והרמ״א
גבול ר טן גבו״ל רט״ן ד ת ג״ר אפילו גבולו של נר זיל פסקו להלכה כודקין לכסות ואין בודקין למזוצוח
לא יקום טד אחד לכל טון ולכל חטאת גי׳ אכיל יקוים והקשה זיל מה ראו טל ככה לפסוק הלכה כמקום
לשפוטה .וטמדו שצי האנשים אשר להם הריב ופמד״ו שלא איפסקו כגמרא כחד מצייהו ט״כ פירש הוא
גימ׳ כטרי״ם ,להם הריכ יכאו נימי הם כפלי דירם . זול שזהו כווצת הכתוב צדק צדק הייצו יש
אל י רן לבככם אל תיראו ואל תפרצו ,ד׳ כנצד ד׳ ב׳ מיצי צדקות הייצו צדק של כסות ושל מזוגות
מלכיוח "הירא'ורך ״הלבב ״ילן ד ת הוי״ה רמז מי אכל אהה צדק מרדוף למטן תחיה הייצו מזוגות .
הוא הירא ורך הלבב להיכנט מלפצי הקכיה מרוב ליא תק״ח שומ״ד ס״ת אח״ד כאלו כופר כיחידו של
טוצות ט*נ ירא• טולם .ימציא מליל טם האותיות גי׳ מור טם האומי׳
כ י תקרב אל פיר תקר״כ גי׳ שכ״ת אפילו כשכת . והכולל :
כי תקרכ אל טיר רמז כשהקכיס רוצה לדון ל ך ושממת ודרשת היטב והצה אמת גימטריא
את טולמו וקראת אליה לשלום קרא הקב״ה לישראל ומכאן שבודקין אומו כשכט מקירות טס״י ’
שימשו משוכה ויהי׳ שלום ביצם לאביהם שכשמים המורה ־ הפסוק מתחיל כט' רמז ט׳ סצהדרין .לא
והיה אם שלום מטצן ופתחה לן הייצו פתחה תסור מן הובר אשר יגידו לן ימין ושמאל גימ'
במשוכה ובחפלה .למס וטבדון שיהיו צכצסים לה ״ואפילו אומרים לן טל ימין הוא שמאל וטל שמאל
וטובדים לו ואם לא תשלים טמן שרוצים למרוד שהוא 'מין״ .וירשת וישכח כה ז׳ טממין וכה ירושה
וטשמה טמן מלחמה כדור המבול ודור הפלגה ובה ישיכה ,אשימ״ה טל״י מלין ככ״ל ס״ת מיכל רמז
כהם וצר״ת טלי״ה למגיפ״ה גי' ז״ה ל יא לשכומיה ג' מצית צצטוו ,לגגות היכל ,ולמצות מלן ,ולהכרית
לא משמית אה טצר אלו תלמידי חכמים שהתורה זרטו של טמלק ,מקרב אחין המקרבן ולא המרחק.
צקראת פן החיים לצדח טליו גרזן אלו האומות איש צכרי .צכרי טה״כ גימ׳ הורדו״ס .לא ירבה
שמומכין את ישראל לי האדם ט״ן השדה גימט׳ לו סוסים ל"ו סוסי״ם גימ׳ הן הכטלגין .לא ירכה
מלמי״ד חלם .כי לא טן מאכל הוא ליא טין מאכיל לו נשים' ,לו "צשים ״ולא ייסור ד׳ת לצו״י ול״א
ד ת מטל שהוא וכנית מצור טל הטיר טד רדתה ירבה ל״ו גימי ואפילו כאכיגיל .לבלתי רו׳ לבבו מאחיו
אפילו כשבת .ימצ״א מל״ל כאדמיה סית אליה גימ׳ ולא משל כקדוש כרון הוא .לכלמי פסוק זה
כשאמרו לטנל אלה אלהיך ישראל הרגו מור ימציא ראשו וםופו ל׳ כרצין יהודה ויצא ממנו דוו המלך
חליל טה״כ גימ׳ חו״ר כי ימצא חלל באדמה אשר שיש לו ל' מפלות כמלכות ונמלה לא יהיה לו בקרב
ה׳
מג משה התורה עער י ל ^ ט
יהיה לו גי׳ מלמ״ד שהבין נוס״ל בראיו כבמומזיק . 0׳ גימ׳ הו״לו ל״ל( חנויק ומסורס״ר .גסל בשדה
כי יהי׳ לאיש בן סורר ומורה כ״י גי׳ ל׳ יהיה גי׳ רמו דם זכריה בירושלים שנק׳ שדה לא מדט
ל׳ ול׳ של לאיש הרי צ׳ כל ימיו של בן סורר ומורה מי הכהו כשהרג ננוזראדן כל ישראל טליו ולא
אינו אלא צ׳ יום כדאיחא בסנהדרין .כי יהיה נודט מה המטשה טד שהגידו לו ומדדו אח
לאיש בן סורר ומורה לאי״ש אוחיוח לא יש הטריס אשר סביבוח החלל .מדדה מדה במדה .
למ״ד לא היה ולא טחיד להיוח בן סורר ומורה . אל הטרים אשר סביבוח המלל זה שגזר הקב׳׳ה
איננו כלומר לא היה ולא נברא .איננו שומט בקלינ״ו להביא סאומו׳ לטשו׳ משפט פל רחלל .הפי״ר הקרנ״ה
ח״ו כ׳ היינו קלנו בטיניו אינו מכבד אותנו• ורגמהו גימ׳ ירושליים טה״כ .והזקנים אומרים ידינו וכו׳
ח״ו לומר פד אחר רגמו ואס לא מת רגמחו בכל כסר לפמן ישראל חורבן הביח וגלוח ישראל ויסורי׳
ישראל .וכי יהיה באים מסא משפס מוח באיש ולא הבאים סליהם מכפרים טליהם ואל מחן דם נקי
באשה למ״ד שאין אשה נימליח יהייה באי״ש גי׳ ל״א בקרב ישראל ונכפר להם הדם היינו אל חחן דם נקי
האש״ה .יהי״ה באי״ש מס״א ס״ח אש״ה כר׳ אלטזר של וכריה הנביא אשר שפכו אח דמו כפר ונכפר להם
שאמר שאשה רחליח היינו זו האשה שיצרו של אדם הדם אוחו הדם ששפכו האומוח בהם חהא כפרה
מסיחו לבוא טליה .וחלי״ת גימס׳ הנסקלי״ן נחלי״ן . סליהם .ואל חחן לאחר ששהו בארן חח״ן שנים .
אמ״ו פ״ל גי׳ כ״ן אי״ן דני״ן רו״ב ביו״ס א׳ טס החיבו׳ ידינו ל״א שסכ״ה נוטריקון ״לויה ״אכילה ״שחיה
כ״י קלל״חאלהי״םחלו״י וליאס״חגהיפך אימח״יחהא ״סרנסח ״כל ״הדרן .ואמה חבטר הדס הנקי
אימחיופחדיטליך .ולא חמשה בזוי לנברא בצלם .לא שנהרגו הרבה טל זכריה .כי חטשה הישר בטיני ה׳
מראה אח שור אחיך אלו ישראל שהן כשור וכשה בגלות רמז א!< נבוזראדן נמגייר וטשה חשובה כי חסשה
לאורך זמן השב חשיב לו שחי השבות זו יהודה הישר אלו ג״כ שסשהו חשובה :
וישראל ולא ידטמו כאלו אינכם יודסים ואססחו
אל חוך ביתך ואסף נדמי ישראל טד דרוש אחיך ת צ א כי פ׳
אומו תדרוש ישראל אחיך והשבוחו ממש וכן חפשה כ י מצ״א למלחמ״ה ט״ל אויבייך ונמנ״ו ה׳ רלהי״ו
לחמורו זה מלך המשיח שנא׳ טני ורוכב טל החמור בידיך גימ׳ז״ו הו״א במלממ״ח הרשו׳ח
לשמלתו לבגדי כהונה ולחכשיסין שהפסידו ישראל יפיח אומיוח סמ״י המחפמה מיצרו .וראיח בשביה
ולטנני הכבוד שהיו להם כשמלה וכן חפשה לכל אשח .אשיח גימט׳ בשיר נבל״ה מאוס״ה .אשיח
אבידח אחיך אלו הגליות שנאמר ובאו האובדים בארן יסיח גי׳ ודבריה מור״ה נגיד היציר .אח אביה ואח
אשור וכו׳ .הקם תקים הק״ס גימ׳ ד״א סטונ״ה'.לא אמה גימ׳ זה הוא מבודה זרה של טן ואכן שנא׳
יהיה כלי גבר טל אשה גב״ר פ״ל אשיה גימט׳ מור״ה האומדס לפן אבי אחה ולאבן אחה ילדמני .וישבה
שלא ילמד אח נחו חורה כדמז״ל כל המלמד את במו בבירך גימ׳ בביח שהיא והוא בו טה״כ .והסירה
חורה כאלו מלמדה חסלוח .כ״י יקר״א ק״ן צסו״ר ל« שמלח שביה מפלייה אוחיוח מטיל״ס מטביר ממנה
גי׳ סרנו למזומן צפו״ר גי׳ טו״ף סהו״ר .א״ס פ״ל בגדים הנאים .אח שמלח שביה מפלי׳ וישב׳ נבימך
רנני״ס של'מ ס״ח ממל ד א מדבר טל ישראל כי ובכח״ה ני׳ וז״ה בבי״ח היינו בביח שמשמש בו כמו
יקרא קן צפור ישראל שגייו כצפור נודדח מקנה . שדרשו מזיל שנאמר אומרים לטן אבי אמה ולאבן אחה
אסרומיס או בצים אלו קסני ישראל .וסף ונשים ילדחני .ואחרי כן מבוא אליה ובטלמה גי׳ מלמד
וכאם אלו גדולי ישראל שרבצו טל הקטנים השרים שאין לך אלא מצווח בטילה .ונטלח״ה והיח״ה ליו
והסגנים .האם זו כנסח ישראל .שלח תשלח זו לאש״ה גי׳ לפנין שאר כסוח טונה .ושלמה לנפשה
יהודה וינראל ד״א בשני מרבנות גלו חשלח לפרט ושלחית אומי׳ ושמלחיה אס היא מולה לנפשה חמזור
גלו וכתיב שלח מסל פני ויצאו .ואח הבנים חקח לו לנפשה ולנריאחה• כי מהיין לאיש שחי נשים האמח
משמור אח ישראל .והארכיח ימי״ס גי׳בטול״ס שכול״ו ארוגה ג' אהובה בטנין כנגד ג׳ דברים שהאשה
ארוך למטן יטב לך למט״ן גי׳ קין חזכו לראוח קן נקנית בהן כם^ שסר וביאה וכאמה שנואה ה׳
הסלאוח ככל המקיים מצוח שילוח הקן זוכה לגאולה שנואה נפר׳ כנגד ה׳ מיתות ב״ד סקילה כריסה
ולהשחלח מן הגלוח .כ״י חבנ״ה בי״ח ר״ח כמ״ב הרג וחנק וכרח בספרי מרבה כל אלו ביו״ם
נכחב ונגזר טל כל אדם מה יבנה ומה יטשה .יחדש הנמיל״ו איח נני״ו ס״ח מות״ו בשטח מימה■ איח אשר
וטשימ
מעה התורה M xn מי ילהוט
ושמח את אשמו את לרבות הקהל שישמח כל הקהל ״ופשיח ״מטלןה ״לגגיך ר״ת חומל .חומ״ל טל
ושמח טד סוף הפסוק ה׳ תיב׳ כנגד ה׳ קולות ישראל שלא יפלו .ולא משים דמים תשיים דמי״ם
קול מתן וקול כלה ונו׳ : גימפר׳ אל׳ו כל'ב ר׳ט וסול״ם רשן*ע :
כ י יקח איש אשה חדשה איש זה הקביה אשה ל א מורס כרמיך כלאים סן חרןיש המלאה הזרם
חדשה זה ישראל במתן חורה לקמה ט״מ אשר מורט מזר״ס גימט׳ *הן פרט ליוצא מן
שלא להפרד ממנה וזהו לא יצא בצבא כאדם הפורש הזנלים או מם המים . .כלאי״ם ס״ן מקד״ש המלא״ה
מאשתו והוא לא יפרד ולא יטבר טליו לכל דבר ס״תמנש״ה לא רצה יחזקאל לישאאשה משוםדחוא
לא יסיר מהם נקי יהיה לביתו שנוטה נשבט להם ונפיק מניה נגין דלא מטלו ויצא ממנו מושה הזר״ט
ינקה שבוטחו ולא יסירנה שנה אחת ימית המשיח אומי' זה רט והוא היה כלאים וכן אמר שהט״ה
חשס״ד שנה כמנין שנ״ה אח״ת .כי יקח איש אשה זה רט בכל אשר נטשה .לא תחרוש בשור ובחמור
חדשה רית וסו״ת של זה כפסוק גי׳ בממ״ח כמנין יחד ’ ו זה משיח בן יוסף שנקרא שזר ומשיח בן לוד
השנים מבריאות מולם טד יציאת מצרים וקבלת הבא טל החמור אינן באין יחדו .אלא בן יוסף בא
המורה .כיי ימציא אי״ש גימ׳ סרט לקטן הגונב . קודם .בשור ובחמור נימי בשניי משיחי״ם .ל״א
גונ״ב נפ״ש מאחי״ו מבניי ס״ת יושיב זה שאמר שלמה מלב״ש שטטנ״ז גימטריא שנילויז ומלו׳ז א״מ אבי״ו
המלך אל מחרש טל ר טן רטה והוא יושב לבטח שבשמי״ם .לא מלבש כטטנז מלב״ש אומי׳ לשב״ח .
אמך .השמר בנגט גימט׳ זה שסר לבן ככל אשר שלא מאמר פשה דשבת דוחה ל״מ לכטטנז .גדלי׳
יורו אמכם הכהנים .גימט׳ נגס־׳י בחיים השמיר ממשה לן גדלי״ם אומי׳ גדל ים צבט התכלת חלזון
בנג״ט הצרט״ת ס״ת רט״ת בטנויר רטת הלשון נגטי׳ הוא גדול בים .הפסוק הזה יש בו טשר תיבות
באים.השב חשיב לו את הטבוט רמז שנתן א«1יהוו׳ שלו כנגד י׳ אנשים שיחזוקו בכנף איש יהודי כ״ייק״ח
משכן ליטקב וכשיגאלו יחזורו לאליהו .כטנוט חשי״ב אי׳ש ס״ת יח״ש היינו מיוחסת ולא יפסול זרטו
אותיות מסבי ,אליהו התשבי נבוא השמש כשתחזור לכהונה .כ״י יק״ת ס״ת ח״י בן שמונה טשרה לחיפה .
מלכות בית דוד שנמשלה לשמש שנאמר וכסאו כשמש טלילת דנרי״ם והוצא טליה גימטר׳ זה הוא טטנת
נגדי ואם איש ג׳ במסורה ואס איש טני הוא. בתולים .טלילית דברי״ם ר״ת ט*ד ט״י ט ד ם.
ואם איש אלהים אני חרד אש ,ואם איש שפמים כיי ימציא גימ׳ הים בפדי״ם .ורמזיק בה האיש
יצדק .ואים אי׳ש טניי הו״א גימ' וזה הוא אליהו ושכב טמה גימ׳ זו סרט לאחד שהוא מחזיק ואחד
שאינו נראה אלא כטני זהו ואם איש טני .ואינו היה שוכב .כאשר יקום יקוים טס אותיות גי׳ קי״ן
נראה אלא למי כהוא צדיק זה ואם איש כפמים יצדק כמו ויקס קין אל הבל אחיו ויהרגהו .ממית אשיר
ואם איש אלהיס אני מרד אש זה מטשה אליהו . מניה גימ׳ לרבות את הארוסה .לא יבויא טמונ״י
ואביון מאחיך גי׳ .זרו ולא מאמרים ביומו ממין ומואביי נימי הזכריים .ונשמרת מכל דבר
שכרו מחין שנים היו נארן .ולא מבוא טליו השמש רפ .ונשמרים גימט׳ אין לכסמכל באשה כלל .מכיל
ר׳ לא משקט טוד שמשו שנא׳ לא יאסף סוד שמשך דביר ריס סימפר״ל גי׳טבודיה זריהכיכלהמדבר
זיריך לאיאסף .לא יומתו אבות טל בנים .אנו״ת להיר באלו טובד ט׳ז .ויתד תהיה לך וימיד גימ׳
טיל בני״ם גי׳ מוריה סרבי׳ זה נזה לקיים המורה . והאבוית זכות אבות תהיה לך .ושבת זו מסשה
לא חטה משפט גר יתום ולא מ חנל'גר ייחוס יצא משובה וכסית את צאמיך תכפר טל טונך .סרות
•מחבל ר״ח גיויח שלא יחזור לגיוחו ולסורו .קציר״ך דבר זה ניבול פה .כי יקח איש אשה והיה אם לא
בשדיה .גימ׳ הויא פריט להקדיש ' .קצירן 'בשדה ממצא חן גטיניו כי ח״ן בטינייו כ״י ס״ת נוי'
'ושכחת "סומר רית קבויט תהיה קבוט במצוה זו . היינו כריס דאמר אפילו מצא אמרת נאה רימנה.
כי יהיה ריב בין אנשים ריח אברייך .אברים של וכתב לה ספר ליה ספיר גי׳ לשמה וכתיב ליה ספיר
אדם טמידין לריב ולומר אחד לחבירו אמה חטאת כרימוית סית בהרית אשה רטה צרטת לבטלה מה
וזכו ונגשו אל המכפט ושפטים .ד״א כי יהי׳ ריב יסשה ינרכנה .ב׳ פטמים וכתב לה נפרשה כנגד
בי! אנשים היינו בין ישראל לאומות שהאומות ב׳ חרבנות שנשתלחו יכראל נקיי יהי״ה לביתיו שניה
רודתן אומנו ולטתיד תובס אותן לדין וזהו אל סית הוייה היינו אם משמש בנקיות הקב״ה שותף
אל המשפט ושפטום .פיס גדולים היינו המשפט פמהם שנאמר כי ה׳ הטיד נך ובין אשת נטוריך .
הידוס
מד משה התויד• תצא עוער י ל ל^ ט
כרוך כי קודם שאמרו ארור היו אומד׳ כרוך . הידופ כיד הגדול ליום דן מגדול • והצדיקו אח
רש״י ז״ל .ופצו הלוים קול רם ארור האיש הצדיק והצדיק״ו אוחיו׳ צדקיה״ו שצכוכדגצר טור אח
אשר יטשה ססל ומסכה וכו׳ שהלדם לא מטאו מיציו .הרשיט גימם׳ יציר הר*פ .רכי שממון אומר
כטגל לכן אין להם כושת סצים .צכמכ סל האכצים והצדיקו אח הצדיק צדקיהו כדי שילקה הצדיק צדקיהו.
אח כל דכרי התורה הזאת כאר היטכ סי׳ תכאר והיה אם כן הכוח הרש׳מ מה'כ גימצו׳ מלקו״ח .
מלת היטכ היטכ גי׳ הוי״ה נאר היטכ גי׳ כס׳ זכור אח אשר פשה לך ממלק זכור גימ׳ ז״ה הו״א
לשון: כאד״ר .אש״ר קר״ך כדריך ויזצ׳כ ר׳ח כמו ״אשר
ל הי ה אם שמוט וגו׳ וצחצך ה׳ מליון מל כל *קדשצו •כמצוחיו ״וצוצו הייצו לקרא המגילה ״איזריך
גוי הארן ר״ל הכל תלוי כישיכת ארן ״ואח ״מי^ הריח גימצו׳ מגליה .כס׳ זכור אשר
ישראל ששם היו יושכין חמת הקכיה כפצמו זה משהישקס״ו אוחיוח כמצין פסוקי דמגילה .והפיל
מליון .טל כל גוי הארן לא כן היושכים תחח שרי׳ השוסגו והכהו לסציו גימ׳ שאין מלקין מטומד אלא
של מטלה .יככה ה׳ כשגפון וכטורון זכתמהון גי׳ מוטה :
אלף ק ,ואם תחשוכ כי׳ כטיורון מלא ואם מיכת
לככ יהיה מספרו אלף שליה כשצאמר כדציאל אשרי פ׳ תברא
המחכה ויגיט לימים אלף של״ה .שור״ך טכוח
לטיצי״ך זה משיח כן יוסף שצקרא שור וטתיד כי חכוא והיה ל׳ שמחה והי״ה אוחיוח והיה
ליהרג .חמורך גזול מלסציך זה משיח כן דוד שצא׳ יהו״ה כי למטלה צצטוו טל מחייה טמלק
טצי ורוככ טל החמור שהוא צגלה וצכסה כאלו הוא ט״כ חיכף והיה לשון שממה .טוד והיה ה׳ שלם
גזול טכוח לטיציך לטיצי״ן גימט׳ ק׳ין אח״כ יכוא כדחז״ל ט׳ס כי יד טל כס יה אין השם שלם וכו׳
קן הימין ואחה מרד מטה מטה .מט״ה מט׳ה מד שימחה שמו של שמלק טוד רמז טל הסמיכוה
גי גהיצ״ם .הגר אשר כקרנך יפלה וגו׳ זה פוכדיהו דמקודם כיאחם לארן איצם מצוים טל ממייח זכר
שהיה גר אדומי ככיח אחאכ יפלה טל ראשך של טמלק .למה צסמכה סרשחכיכורים לפרשחטמלק
אחאכ כשכיל שהיה צדיק שצאמר וטוכדי׳ ירא אח דטמלק זה טשו וכל חחכולוחיו היו שלא יכאו
cv׳ מאוד .יטלה מטלה ממלה לטוה״כ ואתה חרד ישראל לאיי ולא יקוים כהן כרכה יצחק מטל השמי׳
מטה מטה לגהיכם זה הכחוכ צא׳ טל אחאכ שאין ומשמצי הארץ לכן אמרו כפרשה כיכורים וימן לצו
לו חלק לטוה״כ יטליה גימטר׳ ז״ה טוכדיה׳ו ואתה ארן זכה מלכ ודכש וז״ק ולקחה מראשי״ח לכטל
תרד וגו׳ ואתה גימ׳ זיה הו״א אחא״כ כין טמר״י טם פצח ראשי״ה גוים ממלק 'ושמיה כטצא ושמיה צוט׳
החמשה תיכוח. ״והם ״שכה ״מילה ’מס לין שככולן צאמר כהם אוח
תרד מטה .מטה גי׳ גהיצם מטה מסה ואתה לומר שכזכוח ג׳ מצוח אלו יזכו לכצין כהמ״ק
זהו ב׳ חרבצות א׳ ובי .והשיכך מצרים ולהקריכ כיכורים .וטציח ואמר״ח לסצ״י ה׳ גימ׳
כאציוח והשיבך ה׳ גי׳ ז״ה יהי״ה כימי ירמי״ה .ואין ככ״ל הלשוצו׳ה •לסצי ה׳ אלהיך״ כפרחי הקדש מן
קוצה גימט׳ זה יהיה בימי המן האגגי כמש״צ ואלו הכיח גי׳ ״אלו הן מפשר שצי וצטטרכטי ,סי׳ לס•
לטכדים ולשפחות צמכרצו החרשתי .אברהם יצחק שקרזאין קודש צממי״ו ללויי ולג״ר גי׳ זה כממש״ר
יטקוב מ״ו גימ׳ מרכבה שלמה ח״י טה״כ אכרה׳ יצחק ראשו״ן .״הקדש מן הכיח וגם צמחיו ללוי ולגר״ גי׳
‘טקב דוד גימ׳ מרכבה שלימה כי דוד הוא רניפי ״הם מרומה ומרומוח מטשר״ ושמחח לסצי ה׳
מהמרכבה ופר שתתפשט מלכוח כיח דוד אין ס׳ לסצי ה׳ ממש לטוה״כ ושמחח אוחי׳ שמחוח שוכט
שלם ואין הכסא שלם ובגלות גברה המרכבה טמאה שמחוה אח סציך ושמחה ככל מיצי שמחיה .ולהיומיך
וצחסר רגל ד׳ שבמרכבה שלימה ופ״ז אמר דוד טים קדויש לה׳ ס״ת כמש׳ה הייצו כקדושת משה .
סרש רשת לרגלי ד״ס קליסה גימ׳ רש״ת זה קליפות הסכת ושמט ישראל היום הזה צהיית לפם לה׳
ד׳ גליות וט״ז כקש דוד תוציאצי מרשת טמצו לי אלהיך .צהייית לטיס גי׳ כמרי״ג פי׳ כמה צהייח
דוקא רמז טל רגל ד׳ שכמרכב׳ טד הגאול׳ הפחיד׳ לטס לה׳ אלהיך כתרי״ג מצות .י״כ ספמים
ויתא ראשי טם הגואל הראשון לכן צקבר בהר ארור כתוכ כפרשה כצגד י״כ שכטים שלא
טברים טבד״ם גימטל מרכנה טמאה .ט״כ משה יפכרו המורה וכן היו אומרים י״כ פטמים
צוט׳
משה דותזרד. תבא ש ער י ל לו ט
אלא בהשגחה מפשוק אם במקומי תלכו טד משפטי מש׳ ״הגואל״מי ״משה ״הגואל״שהיה״משה.החת
מאשו .וטוד ראיה מנביאים ישטיה א׳ אם תאבו אשר לא טגדתוכו׳ דלקוש זהו שוגג שכת והוא
ושמטתם טוכ הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם פלא ושמטתי ט״ו פירושו כי תמת אותי׳ אש״ר הם
מרב תאוכלו כי פי ה׳ דבר .כתובים .יראת ה אומי׳ שב״ת כזה כית אחר אלף שין אמר ר׳ ת׳
חושיף ימים ושנות רשטים תקצורנה ,ופוד ארז״ל אמר שין הרי שכת זהו כווגת המרד תמת אשר
אין אדם נוקף אצבטו למסה אא״כ מכריזין עליו לא מכרת את ה׳ אלהיך כשמחה זהו טונג שנת
למפלה ,ומה׳ מצטדי גבר כוננו וטוד ארור הגבר מרנ כל זהו טוגג שכת .ט״ש כל כרכאן דלטילא
אשר יבטח באדם ,וברוך הגבר אשר יבטח בה׳ ותתא כיומא שכיטאה תליין ; טטם למה כהתוכמה
אלא ודאי כדפרשתי ולא ישמוך טל הנש וטל המזל שכמורת כהגים הקללות מוטטים וכהתוכחה של
כי לא לכל טושין נש אבל ט״י מטשיס טובים מהסך משנה מורה הקללות מרוכיס השיכ הגאון הקרוש
מטס המזל אבל לא לשדד מטרכת המזל ולהפכו מהר׳ש מאשטרפאלי כי כתוכחה של משה יש תרט״ו
לגמרי.ורוק • תיכת וכתוכם יש כ״ו פטמים הוי״ה טולה סרט״ו
אשר ט״כ כונתו שהכ״ו שמות הויה שהם רחמים
נצבים גמורי׳ ימתיקו כל הרטות זה כוונת דהט״ה רנות
רטו״ת צריק היינו משה הצריק כתכ כתוכחה יותר
א ת ם נצביס את״ם אותי׳ אמ״ת נצבי״ם נוס׳ *נותן כמנין רטו׳ת תיכות שיש גה אכל מכולם יצילנו ה׳
״צדקה ״בסתר ״ינצל ״ממיתה אתם נצביס היינו מכל הקללות יציל׳ ה׳ היינו הליו שמות
היום לפני ה׳ אלהיכס ראשיכם שבסיכס הקב״ה ממתיקים וש״י .דורי צח .כשיתקיימו כל הצ״ח
בכלל ישראל והוא הולך לפניהם היום לו לעס לו קללות שנאמרו טל מורכן בית שני או וארוס .
לטס אותי׳ לטולס .אתם נצביס היום כולכם ראשיכם כש״נ מי זה כא מאדום וכאו טליך כל הקללות
וגו׳ כל איש ישראל לשון יחיד וטוד כולל אמר כך האלה והשגוך וג׳ כי לא שמטת כקול ה׳ והיו כך
אותה פטם שנית הראשים טם החוסב טציס והשואבי לאות ולמופת ונזרטך לטולס .קשה וכי מ״ו הקכ״ה
מיס1אמ״כ אומר פעם שנית לטברך בברית .לטברך כל כך נוטר שנאה לישראל הלוא ניצר משד הוא
ל׳ יחיד רמז בזה כי כולם היו צדיקים באותה שטה בודאי ומ׳ו שלא יהיה תקומה לנו אלא זה כונתו
כי כבר כלו מתי מדבר גס כל המושאים בששים טד השמרך טל הדור הפשט לבד קאי והא דכת־ב
ובשביל שהיו צדיקים לכן כלל הראשים טס הקטנים והיו בך לאות ולמופת וכזרטך טד עולם הכי פירושו
וקרא אותם ימד איש ישראל שכולש נחשבים כאיש המוכחות האלו יהיו כך ובזרטך לאות ולשימן מתי
צדיק א׳ ,לכן אמר ג״כ לטברך בברית לשון יחיד . שתטברו טל התונ ה יבואו טליכס הקללות וזה החוק
טוד רמז אתם נצבים היום כולכם לשמוט תוכחתי יהיה לטולס למופת נגד האומות שאין להם חוק
כי סובה תוכחת מגולה מאהבה משתרת ,היום רמז קכוס אם לא יטברו כי לא נצטוו כלל גלל ז־ לא
היום מלאו ימי ושצותי והיום ימות ,ואם לא יוכלו פושטי ישראל לשמוך טל מזלו כי אין מזל
טכשיו אימתי לכן כינשם כולכם נוט׳'כנ שס כולם לישראל .והא דאמר רבא במוטד קטן בצי מיי
לפני מותו״ והתחיל לישר אותם .אתם נצבים היום ומזונא לאו בזכותא וגו׳ אלא במזלא פירש הרא״ש
כולכם לפני ה׳ כמו שעמרתס בשיני ואמ״כ טברתס היינו דוקא לבטל מטרכת מזל הכללי לגמרי אבל
ופשיתס את הטגל וטברחס טל קצ״ב כריתות כי מיי מצות ומטשים טיבים מוסיל להפיך המזל מטט
קצ״ב כריתות כרת טמהם בשיני נצנים גימ׳ קצ״ב היינו אם נולד במזל להיות טני ובלא בנים וקיצור
כיון שראה משה שהוריקו פניהם אמר להם היום ימים יכול לשנות שיהי׳ לו בנים ופרנשה מטט
כולכם כמו שחתם היום כולכם חיים וקיימים לפני ולמלאות ימיו אכל להפוך הכל לאריכות ימים ורוב
ה׳ כן אפי׳ מ״ו תטברו תהיו חיים ורךימיס הסטם בנים ופושר לא אפשר וראיה ט״ז מדאמרז רבותינו
לפני ה׳ אלהיכם כי ישראל אינם מקבלים כלייה כי אפילו מרב מדה מונחת טל צווארו לא ימנט א״ט
הקב״ה אינו מכלה אומה טד שמכלה שר שלהם מהרחמים וכן מפרש הפשוק וצדקה תציל ממות .
שמלה כרחז״ל למכה מצרים בבכוריהם שהרג תחלה וא״ר פקיבא לא תימא ממיתה משונה אלא אפילו
לשר שלהם ואתם הרי הקב״ה שרכם לכן תהיו חיים ממיתה פצמה ומוד ראיה כי אין הכל תלוי במול
וקיימים
מה מ^צ ה התורה נצנים שער ילסוט
ע״ר דאיתא כגמרא קדושין פ״ק ובסוטה לולא שמשא וקיימים כמו השר שלכם שחי וק'ים לנגד ונג׳ו
משה במי מריבה הי חי יותר מק״ך שנים שהם דרש כזוה״ק אמם הצכים היום כולכם כמו ששמם
שני דורות שנגמר׳ למשה וגם חשב משה כי הק״ך נצכים היום כלכם כאחדומ למשה כן נגומדין ה
יום שעלה משה לרקיע מ׳ יום הראשונים לקבל מול ה׳ דרגין .לסני ה׳ אלהיכם למעלה לזכור לכס
ר\וחות ומ׳ יום לרצות להקב״ה על פון העגל זכוה י׳ הדכרוה שכמוכים ה׳ למול ה' ה׳ מצד זה
ועוד מ׳ יום לקכל ליחוח האחרונות א״כ הי׳ לו וה׳ מצד זה והרי ישראנ אמרו נעשה ונשמנג וגומר .
לחיות לפחות עוד ק״ך יום וכמ״ד זכה מוסיפין ומי כזוה״ק פ׳ אמור ה׳ זכרנו יכרך שהוא יום הזכרון
שע!לה לרקיע הרי נחשכ כמת .עוד היום מלאו יוסן< ה׳ מליכם ,פלכ״ם נוש׳"עוכרים ״לפניו ״ככני
ימי ושנות• כדרך שכתוכ באברהם ואכרהס זקן ״מרון ,כרוכים אמם לה׳ אמם אפי׳ מוטעין אמם
בא כימים סי׳ המסר׳ שכא ככל הימים היינו שלא אפי׳ שוגגין אתם אס׳ מזידין לכן כפל מלמ
חסר יוס אחד שלא סיגל כו מעשים טוניס תורה י^יכם עליכם ועל כניכם וכחרח כחיים היינו כ׳
ומצות כן אני מסרתי נפשי עליכם ואס״ה לא זכיתי חיים העוה״ז והעוה״כ וישליכם ל׳ גדולה וחסר י׳
שאהי׳ מן הזוכים למ״ד מוסיפים אלא שפחתו לי רמז השלכה גדולה לי׳ השכסים .ומחה ה״׳את"שמו
מן הימים והס הק״ך יוס שהייתי ג״ס במרום מ׳ ״מתחת"הש׳ינים ר״ת אשמ״ה זה אמון שהרכה אשמה
יום וגס שלא אכנס לארן וה׳ אמר אלי לא תמכור ולא יעלה כה כל עשכ כמנין כ״ה .וימשם ה׳ מעל
את הירדן הזה היום מלאו ימי בין לר׳ ובין לחכמי׳ אדמתם כמנין ויתשים שנה היה משיצאו מממצרים
לא זכה פוחת ם ואני מלאו ימי מיום ליום מזה נגד שגלו י׳ השכשיס הנסתרות לה׳ אלהינו ז ^ו קן
ראי׳ שלא בשביל חטאתי אני מת רק וד׳ אמר אלי הנסתר של משיח שאין אדס יודע אלא ה׳ ושנת
לא תעכור את הירדן הזה בשכיצ חטאתכס כי פד ה' אלהיך ושכ״ת אותיות תשוכ״ה ושכ וקכצך
אם לא חטאתכס יכול הייתי להכניסכס לארץ מיום ישוכ עם השנטיס ופס גלות יהודה וכנימין ,אס
שכלו מתי מדבר והוא מט״ו כאב מד ז' אדר שמח יהיה נדרך כקצה השמים היה צריך לומר כקצה
משה כי כבר כלו המ׳ שנים שגזר הקכ״ה יום לשנה הארן רמז לתחיית המתים שיחדו הנשמות להשמים
יום לשנה ומזה שמלאו ימי ושנותי בדאי׳ בקדושין ומשם יקכצך ה׳ אלהיך .
בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת״ל היום
אלא היום מלאו ימי ושנותי מכאן שהקב״ה משלים
שנותיהם של צדיקים מיום ליום מזה מוכח בודאי
וילד
שכעונותיכס אני מת ע״כ אמר להם תוכחה משה רדנר אח הדנרים האלה 6ל כל וילד
שלא תמשכו שאני מת כשביל הכאת סלע אלא ישראל היינו מה שהיה משה ככמינת הולך
בחטאתכס כי משה סבר כמ״ד ששכינה מדברת ממדרגה למדרגה זה היה כשכיל וידכר וכו׳ אל
מחיך גרונו ואמרו בגמרא כל מה שעשה אאט״ה כל ישראל ,הד״ש וכל שכמשנה תורה הכל היה אל
להתלאכיס ע״י עצמו שילם הקב״ה לבניו ע״יפצמו כל ישראל היינו כשכיל כלל ישראל כדאי׳ כמירש
אמר ואקחה פת לחם ע״כ אמר הקב״ה הנני ממטיר כלום נתתי לך גדולה אלא נשכיל ישראל ויל״ך גימ׳
לכם לחם מן השמים ולא ע״י שליח ,אברהם אמר כ״ו כיו״ם כרש״י ז׳ל וכיום זה אמות וילך משה
יוקח נא מעט מיס פי׳ ע״י אחרים לכן אמר הקב״ה וידכר את כל הדכריס האלה אל כל ישראל ,כמד״ת
למשה ודברתם אל הסלע וכיון שידע משה ששכינה אין וילך אלא תוכחה שנאמר לכו חזו מפסלות אלהיס
מדברת מתוך גרונו האיך יכול לדבר בפצמו אל עיי״ש ומצינו כמד״ר שהלך למחנה לויס ולמחנה
הסלע שיהי׳ ע״י השכינה ולא יהי׳ מדה כנ״מ ישראל והמתין עד שהלך כל אחד ואחד לכיתו ואח״כ
שהמיס צריכים להיות ע״י שליח כנ״ל פ״כ התחכם הלך אצלם הלך להוכיח אותם וגם לנחם אותם
משה ועשה את המטה שליח להוציא המיס לקיים אמר אפפ״י שאני מת הרי יהושע מכניס אתכם
מדה בנגד מדה מוכן כוונת הגאון במל מוצאות חיים והוא ילמוד פמכס תורה ומהו התוכחה שאמר משה
בשינוי קצת לטובה .תורה צוה לנו משה היינו תרי״א להם כן מאה ועשרים שנה אנכי היום וה׳ אמר
מצות ,כמנין תור״ה צוה לנו .את הדברים האלה אלי לא תעכור את הירדן הזה .רש״י ז״ל היום
היינו דברי תוכחה ומהו התוכחה בן מאה ועשרים מלאו ימי ושנותי א״כ מהו התוכחה יש כזה והוא
שנים
מ ^ 5ז ה התזרה וילך •w י ל קי ט
סיום חתימתו של משה כאדם שמסיים ספרו וחותם שרם אנכי סיום .רשיו׳׳ל .היום מלאו ימי־ ושגוחי
שמו ואלו הן הר״ח הנרמזים על זה .האזינו ,יערף, כי מחלוקת ר״ע וחכמים כיכמות על פשוק את
כי ,הצור ,שחת ,הלה׳ ,כל הר״ח עולים כמנין מש׳׳ה . מספר ימיך אמלא אלו כ׳ דורות .חד אמר זכה
”שאל ״אביך ״ויגדך ס״ת גימ׳ ע׳ זה ע׳ סנהדרין מוסיסין ,לא זכה סוחתין וח״א זכה משלימין לא
והס זקגים שנאמר אספה שבעים איש מזקני זכה פוחחין וח״א היום מלאו ימי ושנותי מוכח
ישראל ויאמרו לך יאמר״ו אומי׳ אורי״ם כמשפע מכאן כמ״ד מה שנגזר על הדור ההוא שלא יכנסו
האורים ״זקניך ״ויאמרו ״לך .ר״ת לו׳ז שבלוז אין לאיז ישראל זה היה כחפאס שהתלוננו ודחקו מליו
מלאך המות שולע ע״כ הם זקנים .יצב גבולות עמים למהר וליתן להם מים אמר משה כין כך וכין
יצ״ב אומי׳ צבי היינו ארן צבי• ׳יעקב ״חבל ״נחלתו כך עכ״ס יתפככ הדכר ע'כ שינה והכה כדאיתא
ר״ת ימ״ן שיעקב קבע מחומין שנאמר וימן אח פני כמדיר וכמכואר כילקוס אם היה משה מכניס לא
העיר ,מב״ל גימ׳ מ׳ שאין מודדין את הנחלה אלא היה כנול המן ולא היה עוד גלות כלל וזה היה
בחבל של ג׳ אמות ע״כ מ׳ מבלים מולה ב׳ אלפים תוכחתו להראות להם מה גרמו להם שהיו
שהוא ממום שבת ס“כ נקרא יעקב חבל נחלתו מתלוננים ודחקוה סליו השעה כמי מרינה ורנכי
שתיקן ממומין .זה כוונת המשורר חבלים נפלו לי הסת״יר אסתי׳ר גימ׳ אשר״י המחכ״ה ויגי׳ע לימי״ם
בנעימים מבלים אותי׳ מגל י״ם י״ם גי׳ נ׳ היינו של״ה וא׳ יותר לרמז על קן הנסחר והוא הקן
נ׳ אמה .ימצאהו בארן מדבר מקודם היה ארן הא' בדניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שליה
ואמ״כ בגלות מדבר כש״נ ציון מדבר הימה . ואח״כ לא יוכל הצפינו עוד ויכוא הגואל•
ובמהו ילל ישמן יל״ל גימ׳ ע׳ זה ע׳ שנה של גלות
בבל ,ישמ״ן אותי׳ יש מן שהיה המן יורד במדבר
יבוננהו יצרנו כאישון עינו סיככן בענני הכבוד וה׳ האדנו
סביב לעמו שלעתיד היה כן .ופל גוזליו ירחף ירמ״ף
אומי׳ יפר״ח כשנ״א יפרח בימיו צדיק .כנשר יעיר השמים ואדכרס .השמיים ואדכר״ה גי׳ האדנו
קנו שנאמר ואשא אחכם על כנפי נשרים שאין תרי״ג שהציע לפניהם תרייג מצות
רחמני כנשר .ועל גוזליו ירחף אותיות יפרח ,יפר״ח והעמיד עדים עליהם שמיס וארן ואדכר״ה אומי׳
אומר לעמיד שנאמר יפרח בימיו צדיק זהו היינו ה' חומשי תורה א״י האזינו ואדבר ה׳
המשיח ירכבהו על במתי ארן ירכבהו ח״ו השמים זה הנשמה הבאה משמים .ומשמע הארן
כתיב כלומר הקב״ה כאלו רוכב עמהס כלומר זה הגוף כרחזיל כפ׳ חלק יקרא אל השמים מעל
השכינה על גבם ע״ל במומ״י אר׳ן ג־מ׳ היא ארן זה הנשמה וכו׳ עיי׳ש ,האזינו השמים ר״ת היה רמז
ישראל דב״ש מסל״ע גימ׳ הי״א החור״ה שנא׳ בה לעשרת הדכרות שהיה ה׳ על לוחזהוה׳ על לוח
מתוקים מדבש ונופת צופים הצור ממים ר׳ ממי״ם ב' .לקח״י אומי׳ לקח י׳ י׳ הדברות .שחת לו לא
מהי״ה גי׳ משר״י וכן מלאת״י משפע ז״ש הצור בניו מומם כדרז״ל בזמן שישראל עושים רצש״מ
״דרכיו ״משפע ממים פ1לו כי כל דרכיו משפע נקראים בנים ובזמן שאין עושים רצש״מ נקראים
ר״ת ד׳ס זהו דמם לא נקתי שמצדיקין הדין על עבדים זהו שחת לו היינו כשקלקלו השורה שאינם
המתים .צדיק וישר הוא לומר יפס דנתני אמרמ״י עושים רצש*מ אז לא בניו רק עבדים מומם י■ יינו
אפאיה״ם אומי׳ אמרת״י באפ״יאיה הם באף שהכעסו זהו המום שלהם שלא נקראים בנים .תז״ל כנו״ל
לפני ה׳ בדד ינחנו בד״ד גימ׳ י׳ היינו י׳ קדושות אמרח״י ס׳ת גי׳ ע׳ בע׳ לשונות נמנה המורה וגם בע׳
של ארן ישראל וינקה״ו דב״ש מסל״ע ס״ת עש״ו היינו פנים שנא׳ עופל ובוחן ,עפ׳׳ל נוע׳ ע׳ פנים למורה .
עשו תשובה ואם לאו יבוא עשו וירדה בהם כש״נ הצור ממיס פעלו ,מצדיקין הדין כי ממי״ם שנים הי׳
והילש כאשר מריד וכו׳ .וינקהו ח״ו כתיב היינו מחורבן א' לחורבן ב׳ .ממי״ם אומי׳ ממי״ס שהצדיקו
וינקהו מעונותיו.צלר ילדך תש״י י׳ קענה היינו עליהם את הדן על הנהרגים בחרבנות המקדשין .
שכחתם י׳ הדברות פ״ב כביכול ח״ו צור ילדך תש״י זכו״ר ימרת עול״ם ס׳׳ת רמי׳ס שדור אנוש ודור
מש כחו כי בעונות מתישים כמו ח״ו ,ובמצות המבול והפלגה נידונים בגיהנס בגחלי רתמים .
מוסיפים כח .אל מחולל״ך אומי׳ מחו״ל ל״ך ,אשיב הלה' תגמלו זאת הה׳א רחוקה מן השם לפי שהוא
נקם
מו מ ש ה התורד• האזינו עמד ילהוט
ספרים ויש נו כיואוסיוס כצגד שם הוי״ס .ייחד opsלצרי גקיס גי׳ קץ :מלה אל ראש ההר במדר׳
*שנטי"ישראל ריס יש״י כדאיס׳ נכרכוס והאיש ד מי לך אמור אל האכוח שנוטה שצשכמסי להם ק״מחי
שאול זקן נא כאנשים זה ישי שיוצא נאוכלסין ונכנס לכניהם ,פוד איסא גמדרש כיון כהגיט זמצו לסטור
כאוכלסין אמר רנא אין אוכלוסא פמוס מס׳ רנוא אמר משה לא אמוס כי אחיה ואספר ממשה יה
כמצין כל ישראל .ומס כהר אשר אחה פולס שמס פד שאמר לו לך ואמור אל האנוס פ״ו סירש
ומס מסר ו׳ כסינ שלא מס אלא פומד ומשמש . הרה״צ מאסטא זצ׳ל כי צסקשה משה ואמר לא
ו*טל משה פלייה הוא לו פד הים האחרון קרי ניה אמ1ס כי אסיה נשכיל ואספר ממשה יה׳ כי נמחים
היום האחרון שהראהו כל המאורפוס .פיר החמרי״ם חפשי וספור מכל המצוה פ״כ אכל כיון שראה ה׳
זו גן פדן שנאמ׳ צדק כסמ״ר יפרח .פד צופ״ר זו גהיצ׳ שכנר הגיס זמצו ואין מלכוס נוגפס נחכרס אמ״ל
צופיר כא^כ״ש פם האוסי׳ גי׳ גהיצ׳ם .זאס סאק כל כוצסך כדי לספר ממשי יה .לך ואמור אל האנוס
זו איי פל סי ה׳ ננשיקה ויקכור אוחו נגיא כי ואן( נמימסך מקיים שלימוסו פ׳ו נא הרמז ,מה
משה הוא נמי׳ הדפס וא״א לנוא אל הדפס לדפס כאן פומד ומשמש אף שס פומד ומשמש .
אס ה' כ״א פ״י שפלוס וזהו ויקנור אומו נגיא
היינו שגנז אס הדפס נגיא השפלוס וכל גיא יצשא . ברכה
כשם הרהיצ מנפלז זיל ויקכור אוחו נג /גיי גי׳ ייג
הייצו כסליסר מכולין דרחמי .יונס אלם .ויקנור אוחו ו ז א ת הנרכה אמר משה פד כאן כיפסמם
הקניה נפצמו לפי שפשק משה נפצמוס יוסף לקנרם נדנרים לוה מור ונרכם ,אשר כרך אס
זכה שהקניה נפצמו קכרו .משה לאחר מוסו צקמי נצי יכראל לסצי מוחו ,נרך מסר כ׳ כי כרכם
כהר צכוא פ׳ש צניא והוא הר הפכרים להפניר לפצי מה"מ שכפסו חמס רגליו וכרכם .לא כרך
ט׳ ז סטור ספו״ר גי׳ וזה היא מרככה טמאה נפיז אס שמפון נשכיל שהיה נדפסו שלא לכרך
פטור נקשרו כה אף ומימה .לא קם כמשה פוד. שמפון ולוי מסצי שלא נרכן יפקנ אלא שלוי וכה
קיס גי' א״ף ומימיה שהכניפם משה כחייו .משה גי׳ צנרכה ממפשי המגל שאמר מלאו ידיכם היום למס
אלהים אסריס .אלסים אמרים דקליפה זו צחקן פליכם היום נרכה כלומר היום וכיסם לנרכה אשר
אח“כ כקנרו שכנגדו ספור מג״פ .סקציכ ספמי׳ נזכר כירך משה איש האלהים להורוס שהנרכוס פאלו
משה כסורה וכן ישראל רמז שקול משה ככל ישראל . לא מפי פצמו לא כאשר צוה אוחו אלהים וראוי
ולא ידט איש אס קנורסו וסמיך ליה ומשה אף להסקיים כי איש אלהים הוא .לנצי ישראל וואס
משה אינו יודט ולא צס לחה כה׳ כ 0ינ רמז כזכוס הנרכה לסמוך הכרכה פל ישראל הייצו אן( שממון
הלומוס .פ״פ ה׳ ויקנור ככיכול לכדו קכר אוחו . נכלל .נצ״י ישרא״ל ר׳׳ס י״נ שכירך כל י״נ שכפים .
ימלא "רוח ״חכמה ר״ח רמ״ח כרמיח אכריו צסמלא איש האלהים אס כני ישראל לסצי מוחו .משה הי׳
מכמה מל״א רו״ח מכמ״ה גי׳ משיח שנאמר וצמה צקרא איש אלהים כסוף ימיו קודם מומו ולא קודם
עליו רוח ה׳ רוס מכמה ולכל היד החזקה פסוק לכן לפי שקודם מומו נספלה נמפלה פליוצה וצקרא
זה יינ סינוס נגד י״ג שנסים שלא יכלו ישראל צדיק מושל כיראס אלהים אשד״ס אוסיוס א״ש דיס
והם יהיו אמרוצים לאומוס לכך פסוק אמרק וסיים וגם אוסיוס סדש״א ד״ס צמשלו לדשא ד״ס למ״ו
ישראל שהן סוף לכל האומוס וכסיככי אפשהכלה אומי׳ שלמוד כי רסורה ציסצה פ'מ ללמוד וללמד
נכל כגויס אף אוסך לא אפשה כלה .ישראל מצויין לשמור ולפשוס .וואס הנרכה זיש מי נכם יגיד
כסגין לסי שסיים הסירה נהם .סמלס ססורה זאס כזאס יכוא אהרן אל הקודש כזאס יסהלל הממהלל
כאוסי׳ כראשיס וסיום הסורה ישראל אין ראשיס השכל וידופ אוחי אין זאס אלא מורה וסורה אגוצי
אלא ישראל שנאמר קודש ישראל לה׳ ראשיס וסוד מגצי ומצלי זא״ס גי' צוים קויל ממוין .שמפ ה׳ קול
כל מפשי נראשיס לא צנראו אלא נשכיל ישראל . יהודה שמ*פ נוס' ׳שנארון ״מסגלגלים ״טצמוסיו ׳פד
'משה 'לפיני יכל ישראל נראשיס ריס מליך היינו ״מ' 'שצה וצוס׳ישכססלל'משה״סליה׳.ישאמדכרוסי׳
מלך ישראל נראשיס מלך ונואל הראשון .מיס זה משא ומסן של חורה'/והם ״מוכו *לרגליך יישא
שהייה הו״א ריס משיה רמז שמשה היה מלך ונואל ״מדנרוסיך ריס מילס׳ו שצוה הקניה אוסס פל המילה
הראשון הוא שיהיה הגואל האחרון .משיה לפינ״י סורס צוה לצו וגו׳ '1סינוס נס׳ כצגדם ז'
כיל
מ ^« ה מווורה ברכה שער •ילקוט
'פמו יומרופה ר״ת גי׳ הילל פה״כ ,מלן מ ה״צו כ״ל ישרא׳ל סית היל״ל שהיה נשמת משה ופרו
משה .נשם המקוגלים : כמשה ומי קין ש>ים כמשה לרמז זה הילל1ה משה .
שער הפרפראות
אחה סתר לי מצר ,סחיר נוט' 'סוף ' מון 'ראש
כלומר אני ראשון ואר אחרון ומבלפדי אין אלהים .
גימ' אלהיי השמיים 6 .ל ^ םגי מ 0רי6
הפכיפ .כי ישראל למפלה מן המזל
אמ״ת
'אל יישוב י דן ״נכלם ריח אדנייורית וסיתפה״כ והמזלות הפכיפ אויום היושכ פל מוג שמים כמו
גימ׳ ונקיה היינו כשממן צדקה שלא ישוב דן נבלם מפכפ .פ״כ מי שמאמין כהפבמ מדת הרין שולפ
אז אמה נוצר חסד או וחטאה ונקה .אר מדבר פליו אכל ישראל שהם מאמינים בני מאמינים
בצדקה רב להושיט יתפרש פיס פ׳ הבטשיט לן ס׳ צירונין במות הרחמים שהוא הוייה מלא רחמים .
הצדקה אתה ה׳ לן משפט הצדקה לסוררם פ ץ פיו האופן מצאתי בספר אגרא דסרקא מהרה״צ ר' צבי
בשביל ולנו בושת הפנים שלא יאחרו אנחנו דורשים אלימלן זציל .אשא פיר אל ההרים מאין יבא
לסצמינו לטובמינו כי צריכים אנחנו למידה זה ס'כ פזרי .היימ מה שאני רואה הריס גבנירם ר\ינו
זה דבר ה' אני בסצמי מדבר בצדקה כדי שלא מנור וחרמון ,והקניה נא במר בהם רק בסיני
יאמרו וכוי ,ספר נופם מגדים ,פיז נוכל לפרש שהוא נ מון אתבונן שאני אץ ואפס אז יבא פזרי .
גמר הפסוק ורב להושיט ,פיד שכתבו המקובלים פזרי מפם ה' שהוא מלא רחמים גמורים מהניל.
שלפמיד יהיר■ מן נון של נחש מיי והוי משיח וכן אפא מיני אל ההרים מאין יבא פזרי ס' מאין
מנון של שטן שהוא הנמש ואומי׳ הנשאר מהם מבחינת אין שהארם אצל פצמו בחינת אין מזה
ששמיט היינו שלפמיד שומטו זה בצדקה תכונט היינו יבוא פזרי ,פו ד מסם ה /ה' מדת רחמים ,אץ
מכין נ׳ נ׳ לפשות מהם ינון שהיא משיח כי הקביה הוא כמינת מה ,זהו ס׳ גדול מה שנא׳ במשה
מדבר הרבה בצדקה היינו כסל בכל מקום ממה שנא׳ באברהם ,באברהם נאמר ואנכי פחר
היינו נתן ממן פשר מטשר פוד הרבה.אבן ובמשה נאמר ונחנו מה ,ופ׳׳ז סי׳ הה'צ מרוזין
מאסו הבונים הימה לראש סנה ,אבן נקי איזהו שופה המאבד מה שנותנים לו ,מה משמימנו
היצה'ר,מאסו הבולם המיה נק׳ בולם במה מי לא יודס זה אלא הכי סי׳ אר״ם גימ׳ מיה אם
הימה ,הימה ל׳ שבירה ששברו היצהיר ,לראש נמשן פליו קדושה משם הוי' במילוי אלפין ווה בא
סנה היינו הרית של פניה.פמויח מסמח נתין אם אינו מחשיב פצמו לכלום ויודס שפלותו באמת
ממן הטני״ק מטלק .הגאון פיר וקדיש ר׳ ישראל אז הוא בבחינת מה וזה ממנה מאמו יתברך שישפיל
ממוין .איי אבן מאסו הבונים הימה היינו במה א״פ ויכיר מיפוס פרכו זה ס' איזהו שזפה
משברים האבן לראש .לראיש נוס׳ לפשוית רצוין המאבד'מה» שנותנים לו שאיבד הבחינה ר גדולה של
אבי״ן שבשמיים במה סניה כי בזה המנמא מגרש מדת מיה שנמנו לו במתנה ופ״כ אמרו כל גיא
ומשבא היצר .תלמיא נוס׳ מכי״ן לבים מקשייב שופה למה כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו
אזניין .בזה האופן ס׳ הרב הקדוש רליי מביד וכל שוטה הוא חוטא כי אין אדם טובר טבירה
אני מדבר בצדקה רב להושיט ,פ״ז השטן מקטרג אלא א"כ נכנס בו רוח שטות .ושוטה גימט׳ שין
ושואל כיון שחטא האדם נפשה נדמה .ושמואל סבר ט״כ ממשיך פיט הש״ן דינים השולטים טל המתגאים
נראה ונדחה שוב לא נראה זה משיב לו הקב״ה אני וכן בהיסך ממתיק השיך דינים ונמשכים פליו רחמים
מדבר בצדקה אני פושה צדקה פם ישראל 'רב, ומאין יבוא טזרי אשרי הסם שככה לו אשרי הטם
להושיט שהלכה הוא כרב שאומר נראה ונדמה שוב שה׳ אלהיו שככ״ה גימי משיה כלומר אשרי לפם
נראה .ווה יהי׳ כוונת וסלחת לפוונינו ני רב הוא שזכה לאיש כמשה ופייז אשרי הסם שה׳ אלהיו .
מו Wהפרפדאות י ל ס ט
שאחד מישראל בצטר הקב״ה מולן חסיליו .וניל זה שכיום הכסורים כל ישראל מודם ומתוודים ואמר
הפירוש הגמרא בזמן שאחד מישראל בצטר שכינה מה כן בא השטן ואומר הלא אני טד נעוונם והודה
לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרוטי אימא במדרש ואח״כ באו טד ס ,ושמואל אמר חייב ט״כ אנו
נודע בשמרים בטלה זו בת שבט כשדבקו שמרים זה אומרים וסלחת למוונינו כי ״רב״ הוא שהלכה הוא
בזה ולא נסתמו עד שאמר שלמה זכרה לי חסדי דוד כרב שאומר הודה ואח״כ באו טדים סטור זה שי׳
אבי ונסתמו בזה ידעו שבטלה של בת שבט פיה הם׳ מי ימי׳ משמו אל .משמ״ו א״ל אוחי׳ משמואל
כמאמר הגמרא ראוי׳ הימה בח שבט לדוד מששת אם היה הלבה כמותו מי יחיה אלי אל חטלינו
ימי בראשית אלא שאכלה סגה ולא חטא למס פשה בחצי ימי ברור דורים שנוח ך לשני *.הארץ יסדת
כן ה׳ להודיט בשביל בשבחו טס זקני ארן כמאמר וממשה ידיך שמים המה יאבדו ואמה חטמוד וכו'
חז״ל שהי׳ מבזים אומו ואומרים דוד הבא טל אשת המאמר הזה אומר דורשני בשטה שהראה הקב״ה
איש דינו במה ט״כ זה הסירוש בשביל השטרי׳ לאדה׳ר דור דור ודורשיו הראה לו נם לדוד נשל .
שנפתחו נודט שבעלה היה ולא חטא ובשביל מה אמר לסציו רבש״ט מלך ישראל יהי׳ נשל סו^ נתן
עיכב הקב״ה ולא פחח מיד בשביל בשבתו טם זקני לו אדה״ר פ׳ שנים משנותיו וכן אברהם יטקב
הארן שהי׳ מבזים אוחו ט״כ בזה הודיט שבשביל יובןן< נחנו לו ט׳ שנים .זה אומרו אל מעלינו בחצי
דוד נסתמו ולא חטא כלל דגל ראובן בשינוי קצת.אשר ימי היינו ממן לי גס הע׳ שנים של האנוח
פריו ימן בטחו וכו׳ היינו כמ״ד בנדרי׳ אל ישמש מסמו בדור מרים שצוחיך מחשוב ימי מדור של אדה״ר
לא בחמלת הלילה ולא בסוסה כי אס באמצם הלילה וזה ומדור של האבות .השיב לו ״ ״ השי״ת לשנים
אמר בטחו אוחיו׳ בטח ו' שטות .אספרה אל מוקה׳ הארץ יסלת במשך כט׳ שנים של אדה״ר יסדת
אמר אלי ב ר אחה וכו׳ כי אליבא דמ״ד מלך שממל טל כותל המטרבי והיסודות וממשה ידיך שמים כמו
כבודו אין כבודו ממול אב שממל טל כבודו כבודו שמים שהם קיימים למולם ואם אמן לך טוד הט׳
ממול זה אמר אספרה אל חוק כיינו מורה כי ה׳ של האבות לבנות ביהמ׳׳ק אזי לא יהי׳ תקומה
אמר אלי בני אמה ואב שממל סל כבודו ממול . לישראל ח״ו .כידוט שששך חממו טל טציס ואבנים
היום ילדתיך היינו שמוטיל המשובה שנטשה כקטן וא״כ ישסוך חמתו טל ישראל מ״ו וא"כ המה
הנולד דמי ,ארן נחנה יבולה .יבול״ה נוטריקון יאבדו ואתה מטמוד ואחה הוא ושנותיך לא יחמו
השמ״ש ל״א יככ״ה ויר״ח בליל׳ה היינו כי תשפוט בתמי׳ כיון שראה דוד כך השיג א״כ בני עבדיך
טמים מישור אבל לנו ישראל ארן נענה יבולה ישכונו וזרטם לפניך יכון ומוחל אני הט׳ שנים
בשביל יברכנו אלהים אלהינו .אין אדם מת וחצי הב׳ .אנחה שוברות חצי נוסו של אדם אנמ״ה
מאותו בידו היינו מי שיש לו מנה רוצה מאתים נוט' אד ם נח׳׳ש מרה האדמ׳ה כל ארד מהם
כי ממו״ן במילואו מ״ם מ״ם וא״ו נו״ן בס״ח נמצא ג״כ נתקלל בטשר קללות ע״כ שוברות חצי נוסו של אדם .
ממוין אנן לא מצינן מיהוי כווחיכו אמין מהילתו במדר׳ כשהפיל המן ררשט השור ביום איתא
והוי כווחן זשה״כ פדות שלח לטמו היינו שלא ב' ממד שרו לפני הקב״ה ואמר רבש״ט
להיות לטס אמר ט״י שצוה לעולם בריתו היינו ישראל מובדלים מכל האומות שנא׳ ואבדיל אמכם
מילה ילא מצינן למהוי כמותן .אמ״ת מאר״ן מצמייח מכל הטמים .ורטט זה רוצה לאבדם .רסוך טליוני׳
ר״ת שלו ג״כ אמת : וחחחונים ואח״כ כלה אותם .וקשה מה המלין
א ^ 2ז ר י יושבי בימך טוד יהללוך סלה.יהללויך טוב זה השר ומה"* משמיטנו וכתב בםס׳ כתונת
סליה גימטרי׳ ז׳׳ה לטול״ם הביא .אבינו פסים דברי חז״ל שכל הט׳ אומות טשה להם הקב״ה
מלכנ״ו חטאנ״ו לפנייך ר’מ אממ״ל שפיי הוידו שר וישראל הקב״ה שר טליהס ואין הקב״ה מכלה
הקביה מוחל טונותיהם של ישראל .את״ה סס״ר אומה טד שמכלה שר שלהם תחילה כמו שנאמר
ל״י מציר ר״ת סמא״ל שיצילהו ה׳ ממנו ומכל דאתי למכה מצרים בבכוריהם היינו השר שלהם .ט״כ
אלדד ומידד מתנבאים במחנה אימא מממתיו לא תוכל למשות כך שאמה מי וקיים וצריך אמה
הרב אזולאי היינו דאמרי אינשי מילי בסלט שמיקי להפוך טליונים ותחתונים היינו שהאומות מקבל
במרי ס׳ מילי בסלט היינו אם היה מדבר אל הסלט מחתיך וישראל חמת כשרים מ״ו ומשנה ממשה
ולא הכה היה שמיקי במרי היינו היה שועקיס גראשימ בשביל זה הרשט :אימא במדרש בזמן
ם8בי9
משה שער הטרפראות ילסוט
הסוג לנד ופוטל הרט לכד ונמצא שמי רשיות חיו השנים היינו אלדד ומידד כי ללו היה משה מח .
א״כ האיך מניח כטל הרשות השני לטושה נפלאות ממנבאי״ם אומי׳ מה נכיאם :
מזה נראה כי לכדו הוא .כבימ ד׳ מיא אימא שאם ש מ ע ף ] י נשם הגאון ר' פ איגר ז״ל מל מה
אדם קורא לחנירו רשט יורד טמו לחייו וכמנו שאמרו נמסכת ר״ה מ״ר מסני מה
החוסמות שכתוב במשוכות הג׳ כשם רב צדק גאון כיון מוקטין ומריטין כדי למרנג השסן ופירש׳׳י ן״ל
יורד טמו לחייו ראוי לשרוף שליש תבואתו והתימה שיראה שישראל ממננין אח המצות יירא לשמנם
גדולה דמניין לו זה טכ״ל והנה באמת בכמה ולכאורה קשה אם ישראל מחננין את המצות וכי
מקומות פירשו המפורשי׳ שיורד פמו לחייו הכונה נמכור זה יירא לשמנם להגיר הטנירות שלהם ואמר
לממס פרנסתו אך תמיהת המוספ׳ שמנין לו הגאון הנ״ל דהנה אמרו דמי שטושה משוכה מיראה
שרשאי לשרוף שליש מכואתו ולהבין מפס דכרי רב זדונות נטשו לו כשגגות ומי שמושה משונה מאהכה
צדק גאון נ״ל כינחו דהקורא לחכירו רשט הוא זדונות נטשו לו כזכיות וזה כוונת רשי׳י ז״ל כיון
טצמו רשט וזה פירשו צדיק אוכל לשוכט ונסן רשפי׳ שיראה שישראל מחככין את המצות שטושין דרך
תחסר כדחזיל אכול שליש ושמה שליש שאם מכטוס אהנה וחיכה יירא לשמנם להגיד הטכירות שלהם
מפמיד טל מליאו ט'כ הקורא לחבית רשט מומר כי מכל פכירוח שיגיד מליהם יתוסף טליהם טוד
לשרוף שליש מבואיו דכיון שהוא רשט ט״כ הוא מצוה לכן שתיקתו ימה מדכירו וזה טנין נח).ד
ככפס תמיד המסר לו שליש מכואמו מפני סכנה ודסמ׳א .כוס מלא כרכה ה׳ רוצה לומר כשתמלא
שאם יכטוס יטמוד טל מלואו .כמדרש מנמומא כ׳ אותיות כויס כזה כיף ויו סמיך הם נימסר' ט״נ ס״ג
ישא ה׳ פניו אליך וכתיב אשר לא ישא פנים פשה מיה נין שהם ד׳ מילואי הוי״ה וזה נרכח ה׳ כי
משובה נושא פנים יכול לכל מיל אליך אליך ולא כויס גי׳ אלהיים דין וכמילואו שלו נטשה רחמיס וזהו
לאוה״פ טכ״ל המדר׳ זהו שונה ישראל ,ישראל דוקא איר כסוד ה׳ הוא אלפים .מלסיוח נשם רמ״ט
טד ה׳ אלהיך ולא אוה״ט זהו וחטאים אליך ישונו ממא ני ר מנינא כל הפושה מונה למי שאינו יודטה
אלין ולא לאוה״ט משוביה נוס׳ ״תפנית "שק 'ואפר כאילו זורק אנן למרקוליס כי טכודת המרקוליס
'בכיה ״הספד טוד ״מורה ״שונה ״וידוי 'בושה היא שזורקים לה אכניס הרנה והוי כמי ששופך
״הכנטה האריז״ל : דלי מים למוך הים .כי הנה אויכיך יאכדו .היינו
ל ע ת ה ישראל מה ה׳ שואל מסמך אין וטמה אם אמה מאמין שכל מה שהאויכים פושים הכל
אלא משוכה בשביל שאמה ישראל אבל מהשיית הוא ולא כמקרה כודאי הנה אויכיך יאנדו
לאוה״ט לא .בפני נכתב וכפני נחמם היינו בהסנים ויווכטלו .כאוס השני שסמומיך היינו כמו שהי׳ ס ׳
של אדם נכתב ונסתם טונומיו ופשטיו טל מצחו כחוס השני שנמלכן .כן שפתותיך אם שגורה מסלתיך
מכאן רמז שהטדים צריכים להרהר במשובה ביאור נסיך כלי שום מחשכה זרה היינו כחוט השני שהוא
הנוסח נרכת המולה שישלח לו ה׳ ר׳ שלימ״ה מן לכן ואם לאו דוחין אומו מהיכל המלך ואומרים לו
השמים כי האדם נברא מד׳ יסודות אש רוח מיס מה לן לספר חוקי כי אראה שמיך מטשה אצכטומיך
טפר וסיכת החולאים ימיו מפני שהיסודות לא אשר כוננת אז אזכיר את טרכי ולמשוח משובר
ימשלו בשוה ואחד גבר טל חנירו ואין שלום לומר מה אנוש כי מזכרנו היינו לקכל אח טצמי
ביניהם והנה בפסוק ויקרא אלהים לרקיט שמים ננחינת מה כמאמר הגמרא סוכה ד׳ כ״ס ממה
פירש״י ז״ל שמים אש ומים אף שהם מתנגדים לוקה סימן רפ לאוהיט לכנה לוקה סימן רט
זל״ז טרבן ה׳ וטשה שלום ביניהם ונרא מהם שמים לשונאי ישראל פ״כ כראותי שמיך לוקים אכיר
וזה שאנו מבקשים רפואה שלימיה היינו שיטשה לפשות משובה .כל טצמומי תאמרנה ה׳ מי כמוך
שלום בין טסודות כמו שטשה בשמים וזו מן היינו בשכיל שכמוג ומהי טונוחם טל טצמומם אכל
השמים ברטש גדול מתנשאים רט״ש גדו״ל גימטר׳ אני כל טצמומי תאמרנה ה׳ ולא יהי׳ ני שום פון .
חרייג כי המקיים מצוה אחת מהמרי״ג מצות נפשה רפאינו ה׳ ונרפא כי כזמן החורכן אי! השם שלם
רטש גדול בשמים תא חזי במה ברי אמי לקמך . שנאי כי יד טל כס יה וזהו שאנו מנקשים רפאינו
בדרז״ל ררהורי טבירה קשים מטבירה .קשה ס׳ מרפא לנו את ה׳ וממילא נרפא לטושה נפלאות
להולמו הלא מחשבה רטה אין הקב״ה מצרפה למטשה גלולות לכדו כיינו לאפוקי מכת המינים שפוסל
והמירו!
מח משה שער ה?£רפראות ילקוט
חי כתמה״מ .בנשיון יוש qכ׳ רמאן יוש^ ונו׳ הן וסמיחץ מיז כי אמרו זיל אין ארם עובר פכירה
אדוני לא ידע אמי מה בבית וכל אשר יש לו נתן אא״כ גמס בו רוח שטוח אבל המכרסר כלג עדיין
בידי ולא חשך ממר כ״א אותך וגו׳ ואיך אמשה לא נמס בו רוח שטוח פ'כ קשה .פצה נכוגה
הרפה וגו׳ ומסאמי לאלהים י״ל למה לו כל ההתנצלות לממסלל שמ״פ ושמע קרושה מהש״ץ להרהר במה
הי׳ די לו באמרו.חטאתי לאלהים ופירש הצמח ס׳ שסש fאומר דצא י״ח כי במחשבה אין הקב״ה מצרחס
לצבי כי כל העובר מבירה אינו עובר פד שיהיה לממשה לרמה אבל לטובה מצרפה א״כ לפגין דלא
א׳ מג׳ דברים האלו או כשביל ממון או כשביל הוי הפסק לא מצרפה ולמגיירז קדושה מצטרפה .
כבוד או בשביל תאוות הנאה וזה שיתה משובה בשם הרה*צ ר׳ פנחס מקאריץ זיל .מל חטא שחטאט
יוש^ אם בשביל ממון הרי כל יש לו נתן בי ד לפניך ביצה״ר ק׳ הלא כל חטא נפשה עיי היצה״ר
ואס בשביל כבוד איננו גדול בבית הזה ממנו ויש אלא הים מי שמגרה היצה׳ר בעצמו ופי״ז מוציא
לי כבוד ואם מחמת הונאה לא משך ממני כ״א זיל .בשפה שגמר דוד מהליס זחה דממו מליו פלה
אותך באשר את אשתו ולא ידע אדוני אמי מה בבית צפרדע אחה ואמרה אני ברי׳ קלה שבים ואומרה
ואין כאן אחר מג׳ דברים האלו זיא ואיך אעשה יומר ממך ואימא בפרק שירה שצפרדע אומרה
הרפה הגדולה הזאת שאין בה כ״א ומסאמי לאלהי׳ בשכמליו גימ׳ יכלו ״מסילוה 'דוד ״בן ״ישי .
ודפחיח : בזאה ידפמי כי חפצה בי כי לא יריע אויבי
ב © ו ר י ם מצוה לבשומי היכן מרומז במורה מלי סי׳ אס לא יבוא שוס דבר רע מל אויבי
שצריכי׳ לשמית בפורים דכמיב ויפש בזה אני יורע כי חפצה בי שלא יבוא שוס עונש
אברהם וגו׳ ביום הגמל את יצחק הגמ״ל אותיות לשום בר ישראל »’י ג׳ גם פניש לצדיק לא סוב
מגליה היינו שאברהם שמה ביום המגלה .פוד בפורים בחשבון המצוח מצוה מרי״ג מ״פ טל כל א׳ מישראל
פ״ד אחר ויפש אברהם משמה גדול ביום הנמל לכמוב נו ס״מ מורה היינו מצוה מורה פה״כ
את יצחק ויצחק נולד בסשח ונוהגין שלא להניק והמצוה אשר בה פולה מרי״ג יה׳'אלהי ״ישראל
הילד כ״א כ׳ג חודש נמצא יום כגמלו היה בסורים גי׳ מרי״ג לרמז אורייה׳ וקוב״ה וישראל כולו חד .
וימש אבררם משמה גדול בפורים שאלו להרה״צ מצוה מקכ״ה ל״מ שלא לירא מהגוים כמלחמה.
רב ממפזבוז קניז מדינות שהיה לאחשולוש כמה הי׳ מצוה שפ״ס לשמור אח בהמ״ק .שלמ״הדו״ד גימס׳
לו ביס וכמה ביבשה והשיב כתיב וישם המלך מש שס״ס שמס בנו בהמיק .ס׳ צבאוה גימ׳ תקכיה
פל הארץ ואיי פל הים .מ״ש גי׳ מאה ואי׳י גימ' כמו שאמר דוד לגליה אמה בא אלי בחרב ואני
כ״ז מכאן שהיה לו ק׳ מדינות ביבשה וכ״ז על הים ; בא אליך בשם ״ה' צבאות״ שהוא הנוצר לישראל
ד ׳ סימנים בצסור אצבע ימירה זפק דורס קורקבנו במלחמה :
נקלף רמז לזה האותיות שניות מהסימנים הס מליד להתפלל בכל יום להשי״ת מל״ד גי׳ מצוה
צפור דורשי שמיכות אמרו שפפ״צ .פי׳ כמו שהשמך חסד דין רחמים ז :במצב תלדי בפציב
שגירה מכל צד כן תסגור מיניך ופיך מכל דבר רע נוס׳ ״במסלת ״מרב ״בוקר ״צהרים ,מלד״י מ״פ מ״ס
תהיה צדיק שטפ״צ ר״ת שגור מיניך פיך צדיק רוב שלא לאמן מלב ולימן צדקה פהו״ח מסמ״ח ר״ת
ובלה בה ומנה לא מזרע שאין לך מדה סובה הימינה מ״פ להכניע הקליפה אשר מספרה מ״ס .שפ״ס
היינו מה שאתה שפל בעירך ואינך רואה בך שוס מצוה פל הנהנים שיברכו ישראל בשלום .בשלו״ס
מדה הימנה היינו מהתורה שזכית למידת מנוה פה״כ גי׳ שפ״ט פ״ג מצוה שלא לאכול טרפה זה
שלא תוכל לראות בך שום מדה סובה וירא הפס ידוע שהטריפה מטמטם הלב שלא להבין חכמה
וינפו אם מנפנע עצמו בשביל וירא הפס שי׳ ויעמדו המורה חכמה גי׳ פ״ג .מ״פ נ׳ שלא לאכול חמן וכו׳
מרחוק היינו שרחוק הוא מה׳ .בשם הבפשיט .מושר בל יראה כ׳ פולה משרים משרים גי׳ כרת שחייב
ה׳ בני אל ממאש היינו מה הוא מושר של ה׳ בני כרה .מ״פ ם"ו להלוות לפניי ישראל ש״ו גימסרי׳
אל תמאס פירש בניי אל ממאש אל תמצא פסול גלגל כמו שדרשו חז״ל כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא
בבניי כי כל הפישל פסול מהבפש׳ס : שמוזר בפולס .מצוה צ״ה לבנות ביהמיק כס״א
היו רגלינו בשפדך ירושלים ריה עומדת דויד גי׳ ציה .מצוה ש״ח שלא להמפסק בין מלוה
פביר״ה היינו לא לן אדם בירושלים ולוה ברכית כי ש״ח גי׳ חיים והמלוה ברבית אינו
ועבירה
משה הפרפראות v tר W VT
וכו׳ ואם אינו פושה כך מתהפך לנחש כי שלחן ופכירה גידו פל שמל וספן תררוך על שחל ופתן
אותי׳ לנחם וגז׳ משמח היינו משמח אלהיס ואנשי׳. ריח מש״ו להכציע כ' ר!ליסות של פשו וישמעאל
רב לא הסתכל מון מד׳ אמות שלו היינו ד׳ אומי׳ כי קליפת משו סמא׳ל וקליפת ישמאל רה׳־ג שגיהם
ה׳ שנא׳ שוימי ה׳ לנגדי תמיד רמז לזה ארבע נימ׳ שח״ל כשכיל כי אמה ה׳ ממסי תדרוך תרמוס
אמות של אדס קונות לו בכל מקום .שמעון העמסוני מליהם :נחמו צחמו עמי יאמר אלהיכם סי׳ שהגחמה
היה דורש כל האמין שבמורה דון שהניע לאת ה׳ הוא מוס שהאלהיכם יאמר עמי שקורא אומנו פמי
אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו כל אמין ולא פם סחס .הוא מהלחך והוא אלהיך הס׳ הזה
שדרשת מה תהא עליהן אמר כשס שקבלתי שכר נדרש מרישא לסיפא ומסיפא לרישא הוא מהלחך
על הדרישה כך קבלתי שכר על הפרישה עד שבא כמו שאמה משבח אומו כן הוא אלהיך .והוא
ר' ע ולימד את ה׳ אלהיך מירא לרבות מ״ח וקשה אלהיך כסי השגתך בו יתברך כן אתה משבח אומו :
למה לא זכה שום תנא ללמוד ולדרוש את זה עוד יומא ראשונים שנתגלו מונס נתגלה בגמרא
אומרו ״שבא .מאין בא עיד ״ולימד״ למה לא אמר קיצם אמרוניס שלא נתגלו פונם לא
ודרש ואם לימד ממה לימד .אלא ה״ס ר״ע היה נתגלה קיצם וקשה הלוא אחרונים יותר משובים
מן הד׳ שנכנסו לפרדס ויצא בשלום וראה מעשה שלא נמ^ו פונם שלא פשה בסרהסיא ותירן בדרך
שהקב׳ה הכה למלאך שחין פולסי דנורא וחמה משל ראובן היה לו מולי ולא היה לו רופא
למה הכה למלאך הלא הי׳ יושב וכותב זכיותיהן בפירו לרסאותו והלך לעיר אמרת להתרפאות והנה
של ישראל שהוא פקוח נפשות שדוחה כל עשה בדרן במלון סגע בו מולה אחר במולי כזה ועוד
שבחורה והאיך יעמוד לפני אלישע ועור היה יושב רגל יומר כבר מליו היינו נגעי חולאים רבים
לפני קקב״ה ואיך יעמוד לפני בו״ד אפ׳׳ה הכה עד ראש וגס חולי ראובן הסנימי שמקיא המזון
למלאך מזה למד לרבות מ״ח וזה פי׳ עד שבא אלא שנוסן< שמעון בנגע חון הרבה פ״כ ביקש
ולימד פי׳ שבא מהפרדס ולימד מהמלאך ודין גרמא ראובן משמעון כשיכנס אצל הרופא יבסימו להודיעו
שיצא נשמתו באחד כי הוא אחד המיוחד להדמות הרפואה וכן נכנס שמעון ואמר הביקור הבסיחו
א״ע לאחד ע״ד שדרשו משעה יעבירו תחת השבע שאחר ג׳ חדשים יתרפא וסיפר שמעון ויספר לראובן
והעשירי יהיה קודש לה׳ זה ר״ע שיצאה נשמתו מבירו ושמח ראובן הרבה ואמר מה שמעון שמולאת
באחד ובשביל שהיה אחד שנכנס בשלום ויצא בשלום שלו גדולה הרבה בנגעי חון מכן רגל ער ראש
ואלישע קצן בנסיעות עי׳כ קראוהו אח״ר ד ת הבפיחו פד נ׳ חדשי׳ אני בשעה קלה ירפאנו ונכנס
אליש״ע חיר״ף רבינ״ו .מהר״ם מרויסינבורג : גם ראובן ואמר שהמולאת שלו כמו של שמעון אלא
ת פ ל ״ ה ר״ת'תכון"פניך ״לפני ״האל תקע בשופר שהחולי שלו רק בפנים ואין לו נגעי חון כלל אמר
גדול מק״ע ר״ת ׳ק־־וש ״מרחם ״עלינו הרופא שישב שנה ואולי צעק ראובן ואמר הלא
עוד מפל״ה ר״ת “מפארת ״פז ׳׳לראש ״השטנה מחת שמעין שנלקה בכפלים במלין הבעחת לו עד ג״ח
לשונו עמל ואון ר ׳מ מול״ע כמרגלים שדברו לה״ר ואני למה כל כך ,השיב הרופא כי שמעון כבר יצא
נשתרבב לשונם עד עבורם ותולעים יצאו מלשונם החולי שלו לחין ע״כ די ג״ח אבל עליך מי יודע
ובאים עד עבורם .לומר מי שדבר לה״ר תגמולו הוא באיזה אבר יצא הנגע שמא על העין וכדומה ע״כ
תולעים .דגל ראובן בשם הרה״ק מוהר״ש מקארלין. צריך שנה .וכן הי׳ במרבנות המקדשים ראשונים
אנכי אמרו חז״ל ר״ת ״אנא ״נפשי ״כמבית ״יהבית . שהיה עונם מון היינו ע*ז ג״ע ש׳׳ד ע״כ קבע להם
פירוש שהקב״ה אייס וקידש את ישראל ונתן כביכול זמן ע׳ שנס אבל אחרונים שלא נתגלה עונס עדיין
את עצמו להם בכתובה : כי היה שנאת מנם בתוך הלב ומי יודע באיזה אבר
א ר ו מ מ ך * ה׳ כי דלימני דלימנ״י שני פירושים יצא וירבה עונס כי שנאת חנם מביא לכמה וכמה
יש לו א׳ לשון דל .ב׳ לשון רוממות י עונות ע״כ לא נתגלה קצם כן שמעתי מהרב
ע״ד דלה דלה פי׳ הדלות שהשפלת אותי הוא מדובנא .
הרוממות ע״ר את אשר יאהב ה׳ יוכיח ע״ז אשבח מקוה מ׳ סאה כי מקוה גי׳ מ׳ סאים . שיעור
אותך .כל״ו תפלו״ת די״ד ב״ן יש״י גימ׳ ברו״ך שלח״ן גימ׳ צדיק .צדק היינו צדק צדק
ש״ם כבו״ד מלכומ״ו לעול״ם וע״ד .לרמז כדמז״ל מרדון לפסר פמורא ברזא יקירא שיהי׳ פסו מצויה
כי
מט משה שער הפרפראות ילהוט
בלולה אברה״ם נומרי׳"אב ״בד׳"רוחות ״מן"העולג^ כי אימא שמזמור ט״ב אמרו דוד q1p3מהלים פ״כ
יצח״ק ע״ש יוד נסים וצ׳ שנים לשרה ק׳ לאברהם גמר מ כלו מסלוח דוד בן ישי ,כשכמלץ צסדדט
ח׳ שנימל לח׳ ימים כדכתיב וימל אותו בן שמונת אמרו שירה וכדי שלא חזוח דעמו עליו ט״כ סיים
ימים וצו׳ יעק״ב ניס׳ ״יעקב"קנה ״עולמו"בשעה בזה הה׳ שעולה בשכמל״ו לזכור חמיד ולא חזונז
א .״יש"קונה ״עולמו ״בעדשים שקנה עולמו של עשיו הרב ר׳ צבי אלימלך ז״ל .והיא שעמדה רעמו
במאכל עדשים מה שאמר יעקב כי ירא אנכי אותו לאבומינו ולנו שלא אחד בלבד עמר עלינו לכלותיגו
פי׳ כי עשיתי את עצמי לאותו היינו לעשו שאמרתי פירש זאת עמר לאבותינו ולנו מיד הקמים עלינו
אנכי עשו בכרך .יאסף אהרן אל עמיו פי׳ מדתו ״שלא האחד״ עמד עלינו לכלותינו היינו שלא היה
וצדקתו של אהרן יכנס ויאס^ בתוך עמיו כלומר בזה הסכמת וגזירת הש״י הר׳׳ב ז״ל הרב ר״ר
לבל יאבד צדקתו וקדושתו מזרע ישראל יפיפיח ז״ל הי׳לוענין ח׳ עס גאון אחד מי שיהי׳הראב׳׳ד
מבני אדם הוצק חן בשפתותיך היינו כשתרצה דק׳׳ק קראקא ויאמרו כי יסתחו ס״ת ומי שיוכיח
להוכיח אנשים יסיפית מבני ארס תהי׳ נאה משם כי הוא יהי׳ רב יודה לו השני וכן עשו
במעשיך ע״ד התקוששו וקושי שלא יוכל לומר סול ופתחו הס״ת וימצאו כתוב הנני עומד שס לפניו
קורה וכו׳ לקוסיס כ״י על הצור ואמר הגאון ר׳ העשיל פה מבואר שאני
למה חסר י׳ מירושלים מפני שיוד פליאה צרך להיות רב בקראקא ורמז כי ר״ח ״הנני ״עומד
של ירושלים רומז ליוד מן שדי י׳ מן ״שם ״לפרך ר״ת העש״ל "ועל הצור״ גימ׳ קרקא .
אדני י׳ מאהיה י׳ מהויה ואס הי׳ חסר היוד מאלו שיחת חולין הרה״ק ר׳ ישראל מרורן זל״ה אמר
השמות הי׳ ח״ו כלייה לשוי־איהס של ישראל לכן אחת שאלתי מאת ה׳ היא הנשמה שנקר׳ יחיד׳
נחסר היוד מירושלים ונסתלקה השכינה משם חיה באה לי בתורת שאלה וא״כ אני חייב עליה
וכשחרב הביהמ״ק חיסר ה' ו״ה משמו וא׳ מכסא באונסין כדין שואל לכן אותה אבקש שבתי בבית
היינו אומי׳ והו״א זה והו״א מר לה לשכינה כביכול• ה׳ וגו׳ כדי שיהא שאילה בבעלים ופתח ה׳ על
מדרש תלפיות זה כוונת אנשי כנה״ג בכתר והוא הפתח יובן ע'׳פ מאמר חז״ל שהקפ״ה מבקש מישראל
יושיענו ויגאלנו בנית היינו אוחי׳ הו״א שחיסר משמו פתחו לי כחודו של מחע וכו כלומר שיהי׳ קודם
ומהכסא הס יושיענו ויגאלנו ובגאולה יחזור הי׳ אתערותא דלמתא ובשביל זה היה בריאת האדם,
לירושלים זה טונת והוא יפדה אח ישראל מראשית אבל במצרים שהיו ישראל בעומק הקליפה ברוב
השנה עד אחרית שנה רשי״ח כחוב בלא י׳ אוחו׳ רחמיו וחסדיו לא המתין על אתערות׳ דלתתא רק
מחשר״י ט״ד גמרא ר״ה י״ז אר״י כל שנה שרשה בכבודי ופתח ה׳ על הפתח כ״א הקב״ה
בתחילתה מתעשרת כסופה שנא׳ מרשית זה תחנונים ובעצמו גאל את אבותינו כן יגאל אותנו גאולת
ידבר רש פירש״י בר״ה בשביל שהם רשים לבם עולם ב״ב:
נשבר ומרחמים עליהם מן השמים .מהו תחנונים ט ך } סובו אהליך יעקב פירש״י יאה פתחיהן
שמרב׳ הרש נשבר נשב״ר נוס׳ ״נכנס ״בי"רוח ״שסות שאינם מכונים זה מול זה פירו׳ לפירושו
ע״ד התנא שאמר יכולה אני לפסור אח העולם מן על פי דאיתא פתחו לי כחודו של מחס וגו׳ וזה
הדין שנאמר שכורח ולא מיין וכן הפניות מעביר כונת רש״י אין פתחיהן מכונים פי׳ שתחו דישראל
ע״ד וע״ר קינו כי אין אדם עובג עבירה וכו׳ ופתחו דקוב״ה אינם מכונים שה׳ פותח להם פתח
רצון יראיו יעשה ואח שועתס ישמע ויושיעם ק׳ יותר גדולה ממה שהם פותחים ע״כ לא הי׳ יכול
חס כבר עשה הרצון של יראיו מה צריך עוד לשמוע בלעם להרע להם כי ראה שאם יעשו תשובה
שועחם להושיעם פירש הבעש״ס דאפכאהל״ל מועמת כל דהו הקב״ה ישפיע להם כל סוב .לקונוים
ששומע שועחם ורצון יראיו יעשה .ופי׳ כי מדתו ילקוס משלי בשעה שהחכם יושב ודורש לפני
של הקב״ה ששומע לכל הקוראים אפילו לרעה ח״ו הצבור ועונין עליו איהש״ר מיד הקב״ה מוחל
כדחז׳ל גנבא אמחתרת' רחמנא קריא וא״ת מס עונותיהם של ישראל עכ״ל למה אנחנו נקראים
הפרש יש בין צדיק לרשע אלא ה״פ הגנב נשמע בשם ישראל ולא ע״ש שאר האבות כי שם ישראל
תפילתו שיובל לגנוב ואח״כ כשקורא אל ה׳ כי נתפס כולל לכל האבות והאמהות ישרא״ל נוס׳ ״יצחק יעקב
ע״ד הגניבה שוב לא נענה מאחר שבחר בזה משא״כ שרה רבקה רחל אברהם לאה״ .תלפיות בשם מנחה
הצדיק
מ^פ ה ^ןזער הפרפרארת מ ר רן ט
הגאון הגר״א מווילנא .למנצח מל כ ש ם הצדיק המססלל על דנר שיודע ה' שאין זה סובתו
השמינית מזמור לדוד* ,השמינית ״מזמור מ*מ מושה ה׳ מכוקשו ואמ״כ כשרואה שאין זה
״לדוד יה׳ ריח מילה כי זה הם׳ נדרש על המילה מונחו חוזר וקורא לה׳ ואז ברחמי יה׳ ואיז שועיזם
שנימול לשמונה בשביל זה אל באפך תוכיחני כמ״ש ישמ» דושיעם וזה פירש המד׳ הלואי אורזי עזבו
שמשון ינפלמי ביד הערלים אעפ״י שאין ביני לבינס ואח רזורחי שמרו כי לכאורה קשה למה באמרז הוא
אלא המילה מגלה נקראת אגרת אגרית גימש׳ ק־ ששומע חפליזו שהוא נגד רצוגו ייזכרך .א׳
זכ׳ר עש׳ה עה'כ זכר עשה לנפלאותיו • עש״ה עה*כ דהוא מוכרח דאל״כ אין בחירה לאדם כשלא יוכל
גימ׳ חנוין ורחו״ם .מהה״צ מבעלז.ע״ד שאמרו למשוח ר » .ב׳ כי מזה יתן לב להתפלל שיוכל
בגמרא מפני מה אין אומרים הלל בפורים ותירצו למשוח שוב מאמר שרואה שהקב״ה משגיח ושומע
קריאתה זו הלולא מהנ״ז ,לכל חולי דם רפואתו •ין תפלת המתפלל לפניו יתברך ומה להרע שומע
וענבים רמז מן המורה ובדם היינו מי שיש לו מולי כש״כ להשיב .היוצא לנו מזה אולי הרשעים החועאים
דם ענבים סומה הייני רפואתו מהה״צ ר*פ קארין בסיבת בשמונס שיעזור להם ה׳ כשיתפללו שיוכלו
כי יד טל כס יה וכו׳ אין השם שלם וכו׳ כי אגג לגנוב דלולא זאת לא פשו זאת והיו סומכים על
ממלא לאומי׳ דוד ז׳ ז׳ א׳ של אגג עם ו׳ של דוד התורה דכתיב לא תגניב ובזה יובן הלואי אותי
הרי ז׳ וכן השני גימלין של אגג לשני דלחין של עזבו שלא יבמחו בי לעשות מעשים רע ם ובושחים
דוד עולה ג״כ ז׳ ז׳ כי השמי שמות הללו מיוסדים בי לעזור להם ואת תורתי שמרו דכתיב לא תגנוב
עפ״י ז׳ כוכבי לכת והם מכוונים זה כנגד זה לקושים .ארור המ״ן גי׳ ברו׳ן מרדכ״י ע״ד חז׳ל
בגלגל כשזה למעלה זה למשה כשזה קם זה נופל חייב איצש לבסומי וגו׳ עד דלא ידע וגו׳ כי כשזה
ואגג זה עמלק ע׳׳כ אין ה׳ שלם ואין הכסח שלם נופל תיכן« זה קם ע״ד וכל קרני רשעים אגדע
עד שימחה זכר עמלק ואז יהי׳ והיית רק למעלה חיכ^ תרוממנה קרנות צדיק :ארם נחס בין שיניו
ולא למשה כלל .אגרת השיול .מה ה׳ דורש ממך עומדים מיד חז״ל לא הנמש ממית אלא החשא
ממ״ך גיע׳ מאה היינו מאה ברכות בכל יום ממית .היינו האמצעי אומי׳ של נמש ושל משא
ע’ד א״ת מה אלא מאה .ס׳ אבודרהם לא אומי׳ ח׳ש וארס של נחש הוא הששן וכשמסור
הסריח בשר קודש מעולם ,היינו מי שהוא צדיק אוע ח׳ מנחש ואות ש׳ מששן נשאר אותיות שן שן
ונקרא בשר קודש ,משררת הזמן והעולם שמבסלין וכשמעשו משובה משבר הנ׳ של שין לאומי׳ מ׳י ,זה
אותו אפ״ה אינו מונע אומו מעבודתו יתברך כי שאה״כ מיי ירפא לך זה השם מ׳׳י ירפה לך כי עמה
האדם השלם ימצא עבודתו אפילו במיני המהפכות נפשה מן אות ש׳ן שמיי :למה מאמר יעקב נסתרה
אחד המנקה חצר המלך מהזבל או מוזג לו הכוס דרכי מה׳ ומאלהי משמשי יעבור ,זה שאלת עשו
וכדומה כ״ז מהר׳ המגיד זצ״ל .כי אמה שומע מה למה מאמר יעקב הלא כבר קראת שמו ישראל
מפלת כל פה אפי׳ שהוא כולו רק פה בלי לב ג״כ כי מן הדין המוכר שדה לראובן ושינה שמו יכול
שומע .פ״ה גימ׳ מיל״ה ש״ת מי שהוא מהול כל ממוכר למזור בו ולומר לראובן מכרמי ולא לייחר,
פה גימ׳ קה״ל היינו שומע מסילת צ:ור בקה׳׳ל . אני שמכרתי הבכורה ליעקב אבל לישראל לא מכרמי
קה׳יל גימ׳ ד״ן אנכ״י שהשי״ת בעצמו דן הקהל ולא נסתרה דרכי מה׳ היינו לא ידעתי שיחזור הקב״ה
מלאך קה״ל גימ׳ חיי״ם שובי״ם רמז שהמתפלל לקרותו עוד יעקב כדאי׳ בגמרא כל כל הקורא
בקהל ומשתף א״ע בצרתם יזכה לחיים שובים ,ע'פ לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר ולא יקרא שמך
לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו זה נאמר על מור אברם ומקשינן הד יעקב שקרא אומו ישראל
צדקה כמו שדרשו חז״ל שנאמר צדק לפניו יהלך היינו ותירצו יעקב שאני דהדרי קרא ,א״כ זה כוונת עשו
כש״א משל מי שקראו אומו לשמחה והשמש והאבוק׳ למה מאמר יעקב למה הדרי קרא לקרותו יעקב
לפניו אבל ההולך לבית הסוהר השמש והאבוקה הרי ומדבר ישראל הלא קראת לו ישראל ,נסתרה
לאחריו זה פי׳ צדק לפניו יהלך שהאור הולך לפניו דרכי מה׳ שיחזור ויקראהו יעקב ומשו״ה משפשי
עוד רמז שהנותן צדקה בחייו צדק לפניו יהלך ואח^כ ימכור הפסדתי הדין כן יכולתי לשעון ליעקב מכרמי
וישם לדרך פעמיו אבל המצווה לימן לאחר מומו ולא לישראל אבל כשחזר וקרא אומו יעקב הפסדתי
האור הולןי לאחריו וזה בחשכה יתהלכו פ׳ז רמזו הדין :
המקובלי׳
משה הפרפרארת ילמוט
סמקובלי׳ ,זהה כס^ נחושה ג׳ מררגוח ,זה*ג ניש׳ •זה המשיח ידיוע כי הקב״ה משל® מרה כנגד מרה
״הנוסן ״כריא זה מררג׳ א׳ .כס ’ ן נוס׳ ״כבוא ״סכנה אותס שלא חסו מל ממונס ופל גופם אלא מל רומס
'פיזר זה מררגה 3׳ .והמררגה האחרונה זה נחושיז לזכות לנפש טהורה לכן חזרו לרוחניומם מיה
נחשיה נוס׳ ״נהינה ״חולה ״שאומר “הנו היינו לאחר כנגד מרה ,ואחס מסחס מל ממונכס ופל גוסיבם
מותו זה כוונה שלמה המלך קהלה פ׳ כל אשר המןא לפיכך נשארתם גשמיים ,וכן אמחז״ל גס בגמרא
ירך לפשות בכמך עשה ,עשה היינו היקון כשנ״א 3״ב פיה .כסבוריס הפס שזה גדול מזה ,יצתס
אשר 3רא אלהיס למשות ,כי אין ממשה וחשכון ממשה 3״ק לא מפני שזה גדול מזה אלא זה היה בצפר
ג״כ לשון היקוז כשאול אשר אתה הולך שמה כי מפרה וזה לא היה בצמר מפרה ,פ*ש הרי ט
לאחר מוחו לא יופיל שום תיקון במה שיתנו אחר חביבין יסורין לפני הקב״ה לחשבם לזכות גדול ורב
מותו וזה כוונה הכי והלך לפניך צרקך ואז וכבור כמה שנאמר .כי קנאתי בהוללים כראותי
ה׳ יאספך ולא לאחר מומו• וממלה הצרקה כי רכה כל פיר פל מלה בניה ,פיר הייט התפוררת ופיד
היא א״א לפורטה אך לאהכח הקיצור אפמיק לפרך אלהיס זה ירושלים וארהיק מושפלת פד שאול
קצת מאמרי חז״ל במ״ר .מני כשם ר׳ אלפזר חחמיה היינו חרפה לשכנינו ולהוציא מרפת
נקממן של ישראל ביר מניים דכמיב וקרא פליך הבומריס במס שמושיסריוח בין הדבקים ביראתה׳
אל ה׳ והיה בך חטא ,וכמיב והנפש החוטאח היא חובקי אשפחות ציון וירושלים מפריד דליס לא יראו
היא ממוח מה לא אמרין ,מרפא רלא פתוח מאורות זה ספרדי וזה אשכנז• וזה מימני .וסל
למצוומא פמוח לאסייא .פור שס מני כשס ר׳ אליפר כולס מטילים מוס בקדשים באמרם נרפים אמס
רכ״י כהן ור׳ יהושס 3ר סימון בש״ר לו• אמרו נרפים ואמם המתקדשים והמטהרים אחרי הגנו״ת
לשפבר היה הנביא עושה מצוה והנביא כומבה מכשיו של א״י מטיל מוס בקדשים פיגול הוא לא ירצה
מושה ארס מצוה מי כותבה אליהו ומלך המשיח כדא תא במ״ר בראשית ע“פ אשר שס הזהב אלו
והקב״ה חומס מל יריהן דכמיב אז נרברו יראי ה׳ דברי הורה שהס נחמדים מזהב ומפז וזהב הארן
איש אל רמהו וכו׳ .בכחובוה רף קי״א אמר ר׳ ההוא טוב שאין מורה כמורת א׳י ולא חכמה
אלמלר ממיס שבחו״ל אינס חיים שנא' ונחמי צבי כחכמת א״י שס הבדולח ואבן השוהם מקרא משנה
בארן חייס ארן שצניונו בה מחיה חייס שאין ותלמוד ומוספת׳ ואגדות .ובירושלמי נדרי׳ ספ״ו
צביוני בה אין מחיה חייס ,וממיב אליבי׳ צדיקיס אמר הקב״ה חביבה מלי כח קטנה שבא׳י מסנהדד
שבחו״ל מאי ,ומפרק מ״י גילגול מחילות .יחיו מתיך גדולה שבחו״ל ולבן ביקש למקור אח הכל שקר
אלו ממיס שבא״י נבלמי יקומין אלו ממים שבחו״ל .מנתה כו כי מי לא יודע שמכל שבטי ישראל אחד
במג״ט אופן פ״ז ישיבת א״י שקול כנגר כל המצות מאלף שפוזב פרנסתו וכבודו ובא לשכון כבוד בארה״ק
וכת׳ בספר החינוך ,אני ישנה ולבי פר ,בגלות מקוס הפוקד והנפקד והמזכח מקוס ששכינה לא
ישניס מן המצוח כמנין ט״ר וז׳ מצות ררבנן שכס זזה ממקומה ובטוח בחסדי אבוח למשות ממשי
זר“ פ כמנין אטבר״ה וכן משה ביקש לכנט לא״י אבות לקדש ש׳׳ש ולהיות ברא מזר אבא ומקבל
פ״ע להיוח נט ונד כי כאו׳א נודר ממשפחתו כמפט ששקול כנגד כל רמצות וז״ש אטבר״ה נא :
להחזיר מל כפתחים אנשים חכמים כמלאכים בכל פל כ מ י ף פ׳ מסמי ,הצדיקיס בא״י יוכלו להגן
כל המקומות ,כי א״י כמו הלב שנוחן מיני חכמוח ומדות ואשר כח בהם לפמוד בר\כל
כח וחיות וקיוס לכל האבריס ,אמנס צריקיס של המלך להיות אוכלים לחס העשטם ילגווט ברפב
חו׳ל לא יופילו אלא למקומו בלנד בטוב הארן באשר הס דורשים סיף דבר הכל נשמפ במדרש
כמב דע כי מסורה בידינו כשיבוא משיח פס סוף דבריו של אדס הכל משמימיה פלוני כשר היי
ואם אפילו ימצא במוך מאה קיבון גליות לאיי ,החייס שימצאו שס והממיס פלוני צדיק היי
שיחיו יפשו בריה חרשה רוחני׳ ויפרחו באויר אלפים נפשות חמשיס דלא מפלו כ״כ הלא מצאני
מפופפים כנשריס למיני אנשי קיבוץ גליות וילכו גם בימי מבית כמה פרוצים היו אטו משו׳ה מוסר
לדור בג*פ התחמון ללמוד מורה מפיו יתברך לירד לחיי מרנן ורבנן צדיקי מולם .ומוד אלו דלא
וכשימרטמו בני הגליות לאמור וכי אין אנו ב״י ממלו חדשים מקרוב באו מחוך הגולה ונפר יכתבס
כמומס ומאין זנו הס משא*כ אנו יאמר להס מלו ובכאן בוודאי נטיליס כאלף חלקים ממה שהיו שם
פ״ב
סשה שער הפרפראות ילהוט
מממת שאמה אמי ומכה אומי כך צמק יטקב הצילני מ״כ יסכר סי דוכרי שקר .ואסה ישראל טגסיכם
נא מיד אחי מיד טשו שהוא אמי זה מרה לי זהו משאו ו&רייכם ססגו ואל סשטו כדכרי שקר ויהיו
פירוש וגלות מבמיס קשה מכולם היינו חכמים פליכס סמרה ,מן וכבוד ימן ה׳ להולכים בתמים
שאחים הס במורה ומצטרים זא״ז קשה מכולם . ולא טליכס גבירים ומסידים שוטים ונכבדים אשר
״הקשיבה ״לקול ״שוטי •מלכי ר״ת שלמ״ה כדאי' בס' מנוילים מלאיהס לכיס צדקומ א״י מלוצמי רק טל
ב״מ שאל דוד גם מזרים וגו׳ והשיב לו הקב״ה בימי בצי מירב הדורשים באיימת יבטלו במיטושס ואל
שלמה אני מודים .ותחזינה מיצינו בשובן לציון יכצם גאזציהס קול מהלה וכדאי חבל נביאים מצאי׳
ברחמים .היינו לאפוקי ממ״ד יימי ולא לוממיניה ואמוראים הנאמזיס בשבח להגן טל סטושין והמטשין
אבל דוקא בשובך לציון ברחמים שנוכל לסבול כי להריק טליכם ברכה טד בלי די מאל השוכן בציון
אמה בטל הרחמים :ואלו פינו מלא שירה כים ונו׳ והבומר בירושלים .בהכרת רשטיס מראה רשטי׳׳ס
אין אנו מססיקי׳ להודות לך וכ׳ ם׳כ טבריס שסלגמ גי׳ כר״ת ר*מ וםו*מ של רשטי״ס הוא ר׳ם ור״ת
בנו וכו' הן הם יודו ויברכו וכו' ק״ק הלא הוא של צדיק הוא קיין מו וכל קרני רשמים אגדט
סומר את הראשונות שאמר אין אנו מספיקים וכו׳ תרוממנה קרצוה צדיק כי אין משיח בן דוד בא
ויובן ט״ד משל שהי' למלך גדול אהוב אמד כנפשו סד שמכל׳ נסי הרוח מישראל היינו בהסר התרוממו׳
והיה מני פ״א בא המלך לביתו וא״ל רצוני שמטשה של רשמים אז יבוא הקץ ר״ק ר״ט גי׳ רשט וכתיב
משמה גדול טלי השיב לו הטני אדוני המלך אס טל לא יברך רם :הרואה את מבירו לל׳ יום מברך
מזון סטודה אחת אין לי טליך טאכו״ב א״ל המלך אני שהריינו לשנה מברך ממייי cממיס הססס כי שני
אתן לן כל מחסורך טל הסטורה רק אמה חשמדל בני ישראל המחברים א״ט נברא מלאך והמלאך
כמו jpכאן אילו פינו ולשונינו שהם שלנו אין אצו בריה שאין בו טצס ואינו מתקיים י״ב חודש ע״כ
מספיקים וכו׳ אבל אברים שהן שלך הן סס יודו כשרואה זא׳׳ז שנית נברא מלאך מחדש כי הראשון
ויברכו .זנחו זבחי צדק וגטמו אל ה׳ היינו שממט כבר מת .בשם הרה״צ מבטלז .
לפני בלי בדיקה אס ראוי הוא וגם ה' יחן לכם הצור אגס מים ר״ל אס מהפיך אומי׳ ההופבי
בלי בדיקה אס ראויס אמס ,זבח נקרא טני כמאמר הצו״ר ממצא רוצ״ה אג״ם נוס׳ ״אבדו
הזוה״ק מאן דרמים ליה קוב״ה שלח ליה דרונא דא ’גויס "מארצו ,מי׳׳ס נוט׳"מגדיל ״ישוטות ״מלכו
קורבנא .הנה זה דבר ידוט שהקב״ה מנין רפואה הייצו תה רוצה '0אבדו גויס מארצו ומגדיל ישוטוח
קודם המכ״ה זה״ו פירוש ויאמר המלך לחכמים מלכו רוציה נוט׳"ראה ״והחקין ״צורת ״הלבנה סירוש
יודטי רטמים כי כן דבר המלך לפני כל יודטי דת ישראל סליהם למלאות סגימס הלבנה ואז יהי' דוד
ודין כי כן היה מצכגס שאפילו דבר מלן ה׳ צריך מלך ישראל מי וקיס תמיד ימלוך כשי:י' רוצ״ה אז
לרסכמה מהסנהדרין שלו ,ויאמר ממוכן לפני ימי' אבדו גויס ומגדול ישוטות ; הנפטר מרבירו אל
רמלן אס טל המלך סוב יצא דבר מלכות מלפניו יפטר אלאיממיך דבר הלבה ,רלכה פסוקה הוא ימי״ד
דוקא ולא יצטרך ^זאול מסי יודטי דת ודין ויכמג ורבי״ם הלכ״ה כרבי׳ס ר״מ יוה״ך מצאך הדרך
כן בדתי סרס ומדי לשנוס רחק הראשון שצריך ובכל צרה שלא מבא יזכר יומ״ך משמרנו יוה״ך
לשאול מיודטי דת ודין ויטב הדבר וגו׳ ויטש כדבר יצילני אמן וגס סו״ת של כי מלאכיו יצוה לך ג״כ
ממוכן וזה היה כשנגזר מליו ויתלו אח המן טל יוה״ך שם מלאך כדרך הצילני נא מיד אמי מיד טשו
הטן כרגט ולא צריך לשאול מיודפי דת ודין זה מיד הב׳ מיורר היל״ל מיד אמי לנד ומי לא יודט
רפואה קודם למכה .ואני בטר לא אדט בהמות שטשו אח ליטקב אולם נתבאר נדרו״ל ג׳ גליוח הס
הייתי פמך במדרש טמנת משה אומו ואת בנו גלות מכמים קשה מכולם מהו הפירוש של גלות
לא משחסז ביום אחר.קפצה רחל וכו׳ מיד נחגלגלו מכמים בדרך משל ס״א רכה כפטיש בברזל לישרו
הקב״ה והבטיח אותם .וזכו בהמות רחמיו צטק הברזל בקול גדול כדרך ברזל המוקש בברזל
הייתי ממך היינו בדין בהמה אומו ואת בנו ומיי ממד הפטיש ואמר מה אהה צוטק כ״ב וכי דוקא אומך
לשאול הגיפו נחשבתי פס יורדי בור היינו שטני לנד אני מכה כלא אני מכס כל אבני׳ יקדוח נוסךספי׳
חשוב כמת וצריך למיהדר ולשאול אסיממא הרי ויהלום שהם יומר משובים ממך ואינם צוטקים כ״ב
הוא כמת .נחשבמ״י מ״ם יורלייר״ת מני היינו השיב לו הברזל איןאניצוטקמחמח משיבמי אלא
שפני
נא משה “Wהפרפראות ילהוט
ושבת כי שבת מסוגל לתשובה ושבת יומא דאורייתא ש&ר משוב כמת .וגגילות שומי שכר כי שכ״ר
כי שבת מטריקון שבית בתשוב״ה תשויב וגי׳ הוא כמילואה הוא שי״ן כ”ן< רי״ש p״ nנסש היינו שמ״י
רחום יכפר דדחז״ל כל השומר שבת כהלכתו שכר מחן נסשו וחושא אחד יאבד שובה הרבה
אסי׳ טפ״ז כדור אנוש מוחלין לו טיד אית מחללו יאב״ד שוביה הרניה ד ח יש״ה כלומר משה ומכריט
אלא ממול לו .פ״כ .ממה אמחה גי׳ זה המן: המאזנים ל cpחובה ואס טושה מצוה אחח מכריש
מ ש ה מזונותיו של אדם כקריפת ים סוף וכי איט וכל ישראל לכף זכוח כי יחשוב שהטולס שקול
מה קשה יש אצל הקב״ה אלא כך סירוש י מחצה פל מחצה .ובקשו אח ה׳ אלהיהס ואח
קשה מזונותיו של אדם המתפרנס מאדם אמר דוד מלכם מה שייך כאן אח דוד מלכם .סי׳ הרב
כקריטת ים סוף )שליה( ; ומשלוח מנות איש לרפהו ר' צבי אלימלך דהנה אמרו ררל אמרה מלכות
ומתנות לאביונים מה שייך מתנות היל״ל צדקה יון לישראל כתבו לכם טל קרן השור אין להם מלק
לאביונים אלא,בטח שצותה אסתר וצומו פלי שלשת באלהי ישראל ביאור הדברים לא נודט ופירש הוא
ימים אמרו האביונים טובים היו חללי חרב מחללי זיל ט כשכסרו ישראל במלכות ביח דוד היה בטון
רפב אשר ע״כ קבלה אסתר לשלם להם טבור כסירחס באלהוח כשיא רזיל איש לאהליך ישראל
התפנית .והי׳ אחר הנס באו לקבל השכירות איל איש לאלהיך וכו׳ ובזאת מהי׳ נאולחם ובקשו אח
אסתר הריני טושה חטובה טמכם לכתוב בהמגילה ה׳ אלהיהם ואח דוד מלכם ובית דוד נקרא רגל
וממנות לאביוני׳ בכל שנה כי מה יספיק לכם רביפי שהוא מרכב׳ לשמים וטיכ אמרו חז״ל אין ישיב׳
השכר המוטס )שליה( ; מטשה בר׳ אליטזר ור׳ גפזרה אלא למלכי ביח דוד בלבד והנה אמרו רז״ל
יהושט ור״א בן עזרי׳ ור*פ וריס שהיו מסובין בבני דוד ושלמ׳ שנמשחו בקרן נמשכ׳ מלכותם שאול ויהוא
ברק והי׳ מספרים ביציאת מצרים כל אותה הלילה . שנמשחו בסך לא נמשכה מלכוחם להבין זה מס
מה חידש לנו אלא מבואר במאמר הגמרא .שלשה הרמז בסך וקרן קר״ן גי׳ ימליך לטל״ם ופ״ד ר׳
משמרות הוי הלילה משמורה ראשונה חמור מער פל קיום המלכות לטד ומורה שהוא מרכבה למלכות
שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו שמיס דכחיב ה׳ ימלך לפלס וטד משא״כ ס״ך
ואשה מספרת טס בסלה .האריזיל כל הב׳ משמורות לבד היינו לשעה זה כוונתם שאמרו כחנו לכס
פשוטות ומשמר הג׳ הוא אשה מסחרת סס בסלה פל קרן סשור היינו שיכסרו לגמרי במלכות ביד
זה יחוד קוביה ובכינמיה זה כוונת והי׳ מספרים היינו גס בביאת משיח הנא מדוד זהו ובקשו את
ביציאת מצרים כל אומו הלילה פירוש שעשו כל הג׳ ה׳ אלהירם ואס דוד ובזה ימחק לך רמז כרו מז.
משמורות של הלילה בחינת אשה מספרח עם בסלה ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלך גי׳ משיית כי משיח מרכבה
יחוד קזב״ה ושכינתי׳ .הר״מ מפרימישלאן כוונת לשכינה וכשיבוא אז יהי׳ מלך מלך ימלך לעולם עד
כברכה טל כל דבר ברוך אמה ה׳ אלהינו מזכירין ביום ההוא יהי׳ ה' אחד .כיון שבא לכלל כפס בא
ב׳ שמומה׳ רחמים אלהיס דין היינו בשביל שנהפוך לכלל טעות זה משה כיון שאמר שמעו נא המורים
מדין לרחמים כי אלהיס גי׳ כח סטביט וס׳ למפלס בכטת פ״כ טפס והכה אח רסלע כי הוא סבר כמיד
מהטבט היינו מוספות ברכה והשם משנה הטבפ ששכינה מדברת ממוך גרונו וכן היה אבל כל הכועס
להיות הנל ברחמים גדולים וזה כוונת כי גדול ה׳ שכינה מסתלקת ממנו זהו ויבטא בשסמיו שכעס
מכל אלהים לכך בברכמינו צריכין אנו לחבר הב׳ ואמר שמעו נא המורים לכן וימרו את רוחו בהכאת
שמות ששנים ביחד עולים יל ק ד ת ייחוד ״ברכה סלט זה חי׳ הכתוב וימרו את רוחו בשביל ויבטא
״קדושה שהם ג׳ קוין קו החסד קו הדין קןסרממיס כשסתיו ע״כ שכינה נסתלקה ממנו ובשביל זה נטנש
בזכות ג׳ אבות שמידתם חסד דין רחמי׳ ונפשה )מהה״ג ר׳ שמחה מבוברקא ז״ל( :גדולה משובה
י״ה מל״א אומי׳ אלהי״ס וכאשר חטאו ישראל בפגל שמגפת פר כסא הכבוד מהדש מאסטריפלי ז״ל
אמרו אלה אלהיך ישראל והפרידו בין אלה למי כי Sס ס • C D c= 9 a e 0 היינו בציור כזה
מי אלה אומי׳ אלהים והסך להם הקב״ה ג״כ אלה J _ . ונןתשוביה פולה
לאלה זה כוונת כס׳ אמרתי אלסיס אמס אכן כאדם j־j vtגי
{ U־} זה ושבת פד 0׳
a a o o
'חמותן ,אמרתי שאתם מחברים מי פס אלה » >3• 2• r 5► . מד אלהיך שפולה
שיהיו תיבה אחת אלהים ואז הייתם ככלל ברכה aס o o aס a כסה״כושבתאותי׳
גי
משה י!:זער הפרפרארת ילרווט
הדטת היינו כוונת המורה היא הפיקר כמיד שהאבות בי באור סני מנך ברכה כמו שאצו ממסללין כרכיגו
קיימו התורה היינו רק הכוונה ולא גוף המורה אבינו כולנו כאחד באור מנין אכן ממה שחמאמס
ואף לדטת הרמב״ן שהאבות לא קיימו המורה רק ונפרד מי מם אלה ואלה נמהסך לאלה שהוא סוד
בא״י ולא נוכל לומר שקיימו אח התורה ממש הקללה וארור שאירט לאדה״ר בס־בת י הנחש זה אכן
שהרי יטקב נשא שמי אחיות ואברהם האכיל את כאדם ממומון וזה נ״כ היה חנוא ירבעם בן נבנו
אח המלאכים בב״ת מ״כ משרפ״ה חשבוה פל שמשה מגלי זהב ואמר אלה אלהיך ישראל שהפריד
צלפחד שמא ממש כוונתו כ'כ גדולה כמו כוונת אליה מן מ״י ולכן כשבא יוסף טם בניו ליע״א ט״ה
כ' לא האבות ט״כ ויניחו אותו במשמר שיברכם ראה ברוה״ק שיצא ירבטם ש'סריד מי מן
פורש אם הכוונה הטיקר או לא ט״כ הוצרך אלה שאז הוא בכלל ארור ואינו בכלל ברוך אמר
ה׳ מוח יומת לשאול מהשם כ״ה והשיב לו מי אלה שאינם ראוים לברכם והשיב יוםף לאביו
האיש כי כוונת האבות הי׳ רק קודם מתן חורה בני הם אשר נתן לי אלהים בז״ה ר״ל בזה אלי
אבל אחר מ״ת כתיב ומשימם כמשמעו ע'כ ויגרשו ואנוהו למ״ט הם בבחינת אל בימודו ואז אמר קחם
את יפתח כן׳ ויהי מימים וילחמו בני ממון סם נא אלי ואברבם וברכם בשם אלהיס כש״נ ישימך
ישראל וכו׳ מרוט באתם אלי וגו׳ ויאמרו לכן מתה אלהים ונו׳ ממק ברכה כל היום דוי ואם זוכה
שבנו אליך ק׳ מה חשובה לכן מחה וכו׳ מקודם ופושה משובה ממהסך ונטשה מן דו״י יו״ד ר״מ
כ׳ ונלחמה היינו כולנו ועתה כ׳ ונלחמת ל׳ יחיד . יישלח ידברו ’וירסאם .כל המוסק בחורה לשמה זוכה
וידבר את כל דבריו לפני ה׳ במצפה מה דברים ומוסיסין לו שנוח חיים כי תוריה לשמ״ה טולה
היה לו לומר כלל אלא פירש היר יעקב מס״ס ז״ל במ׳ק כמנין שנו״ת חיי״ס במ״ק :
כי אנשי גלעד היו רפים לה׳ מאוד וכאשר הבינו ע ל שלש עבירות נשים מתות בשטח לידתן טל
אשר בשלהם הרמה לקחו להם ראיה מרחל אמנו שאינן זהירות בנדה ובמלה ובהדלקת הנר .
בשטח חרבן הבית כיון שבא אט״ה ויצחק וכל האבות טיד שאמרו שהנחש כטיל זוהמא בחוה .וכדי לתקן
ניצח אותם הקב״ה שאמר מטאו וגלו טד שקפצה אשר טותה תיקנו ג׳ דברים שנרמז באומי׳ נמ״ש
רחל השים לה כקב״ה הטמידו צלם בהיכל קפצה ״נדה יתלה ישבת ואם לא נזהרו הנחש שהביא מימה
רחל ואמרה הלא אני שהבנים לי בטלי צרתי ולא למולם היא ממיתה :
כפסחי ואתה רחום וחנון וכו׳ ע״כ השיב לה ויש צ י ד ו נ י ם יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו
חקוה וכו׳ ט״כ ז" כוונת אנשי גלפד במס שבאו לו שניר צידונים נקראו מי שנלכד
לרצית שונאם כדי שיתרצה ג״כ ה׳ ז״פ לכן טחה בציד סיא והאמורי נקראו ישראל שנאי בהם לשון
שבנו אליך אט״פ שאתה שונאנו אנמנו מפייסים אמירה הוא לשון אמורי ,שרירן ר״ת ״שמאל •רם ״ימין
אורך ותהיה אח״כ לנו לראש השיב הוא אם ,אני ״נופל שני״ר ר״ת ״שמאל ״נופל “ימיןירם .ה“ 5ר׳ מאיר:
אלחם אוכל חיכף להיות לכס לראש ט“כ כ׳ ונלחמת איש בני ישראל במדבר וימצאו ויהיו
לבדך היינו שעוד לא תצטרך לנו כיון שיתרצה ה׳ מקושש טצים ביום השבח וכו* ו מי כי לא
וידבר דבריו לפני ה׳ במצפה והצליח ויכנטו בני פורש מה יטשה לו .הקשה בטל המניא איך אפשר
ממון :כתב כבני יששכר טעם למה נקרא שבת שנפלמה הלכה ממשה הלא מפורש שמחלל שבת
הגדול ומביא רגיי הגאון מרר״ש סרימיי ז״ל לסרן בסקילה ט*כ פי׳ כי צלפחד הי׳ המקושש והוא הי׳
קושית כגאונים רמה ששאלו ראיך יכולים אנסנו מגדולי הדור ההוא ולשון מקושש לא כוגמו
להנות ממולם הזה דימקב ועשו חלקו טוה׳ז כמו מוטב פצים אלא מלקט ואין אסור אלא משום
וטוה״ב אחים שמלקו כלום י״ל זע׳ו .וסירן הגאון שבות ויכול להיות שהי׳ ג״כ במוך החסום ואין
מהר״ם הנ״ל כדמז״ל תנאי החנה כקב״ה טם ממשי נזה איסור לכן סי׳ זה ידוט כי ב׳ טצים יש שץ
בראשית אם יקבלו ישראל המורה מוטב ואם לאו החיים ופן הדפת פן חיים נקרא תורה והמצוה
יחזיר המולם לתוהו ובוהו .והנה ישראל כאמרם בגשמי׳ פן סדטת נקרא רוחני׳ רמורה היינו הכוונה
נטשה ונשמע הצילו אח כל הטולם מן הסכנה ומצוה ציינה כונה ני מצוה בלא כונה בגוף בלא
וקייל״ן המציל מדמי של י® ומשצלוחו של גהר גשמה וזה צלסמד שהי׳ אום גדול כי׳ מקושש בין
היציל לעצמו .והדיוק בזה שכתוב בסי בי ששת ימים הטציס נין טה״ח לפס״ד כי דטמו הי׳ נוסה שטן
פשס
נ ב מ ש ה ה פ ר פ ר או ת ש א ר י ל רו ט
מה״מ בעיר אלא שהם רעבים ע'כ השיאו מצה משה ה* ולא כשבת להורוח שהלןב׳׳ה לא כרא אלא
להאכיל להכלבים וא״כ ום עוד בוכים אן« לאחר ששת ימים.ואמ'כ ברא אח השבת ובזכוח שמירח שבח
כאכילה משמע שודאי שמשיה בוכים מסעם שמח גברא עוד ששח ימים אחרים וכן כסדרן כי אם
ע״י מה״מ א״כ מניח עליו ככר או חינוק ומסלסלו ; לא היו שומרים החורה והשבח היה חוור העולם
נ צ ר חסד לאלפים ,נ׳ של נצר גדולה כתב לחוהו ובהו .גמ5א שככל שבח מצילין אח העולם
בס׳ עמק ברכה כי כשיצאו ישראל ממצרים מן הסכגה מ״כ בקרא השבח ה1ה שבח הגדול
היו נכנסים בנ׳ שערי בינה שנא׳ וממשים פלו ביי שבשבח ס1ה נחודע לנו שגם חלק עשו הגדול לנו
כי מקורם היו במ״ט שערי טומאה אח'כ עלו עד ולבנינו כי התחילו לקיים החורה משכו וקחו לכם
נ׳ שערי בינה ,וס״א כתיב כימי צאחך מארן מצרים סל וה סרשחי אני הס׳ עמר וימודו ארן ראה
אראנו נפלאות ויה״ק אותי׳ נ׳ פלאוח ובשביל וה ויחר גויס דרשו מו׳׳ל וויתר ממונם וקשה למה
נו:ר י' פעמים יציאת מצרים בתורה ,וכשסרקו נומי מדד הארן ועוד מה לשין ראה אבל לסי דברי
הוהב לעשות הסגל והטילו אותם בתוך כור אשר מהדש סרימ״א עמד וימודד ארן לח^ק בין עשו
משם יצא העגל בא הנון של נ1ם וקלקלה הנון ליעקב ראה שישראל אמרו נעשה ונשמע ע׳כ
שערי קדוכת ופגמו הנון של נעשה ונשמע ונכנסו ויחר גוים בעצמם שיהיו עבדים ליעקב כי המציל
בנון שערי טומאה ותח1ירו ע״ע הנון של נחש מזונוא של ים אינו אלא מנולנולין כי : 1דרכו של
וח1רו ל1והמתם כי מקרם נאמר אשר נאלם מיד זונוא אבל לא קרקע איל משום דכחיב נמוגים
צר ,מי״ר צ״ר גימ׳ שמ״ר ונכנסו בנון שער קרושה ארן וכל יושביה ואח״כ כחיי אנכי חיכנחי עמודיה
אח״כ כשקלקלו הנונין נשאר מנצר צר ע״כ נ׳ גדולה סלה היינו אנכי ברבור אנכי נחקן עמו,י עולם זה
פר שהתפלל משה עליהם למחול להם עון העגל פירוש ראה שישראל אמרו נעשה ונשמע ויחר הגויס
על נ׳ שפגמו לגאלם מיד צר או נעשה מן צר נצר להיוח עבדים לנו ומה שקנה עכר קנה רבו ע״כ
ע״כ גס דור המלך ע״ה ע ׳כ עשה מן כור ונ׳ של הארן שהוא חקנה וגם העברים שהם מנולנולין כולם
נ1מי כנור וכיון שהגיע מצות לילה הי׳ רוח צפונית הצלנו מ1ונוא של ים ולנו הם ־
מנשבת בו והיה מנגן מאליו ר\׳ דור עומר ועסק כ ש מ ת דור מלך ישראל שאל שלמה בן דוד
בתורה ער עמוד השחר וע״כ עשה כנור שאן הי׳ לסנהדרין אבא מת ומונול בחמה
מתעורר לעסוק בחורה וחיבר הנ' של נזמי להנ׳ של וכלבים של ביח אבא רעבים מהו להאכילן בשבח.
כניר כרי להחזיר העטרה 1ל נעשה ונשמע ליושנה והקשה הגר״א 1״ל וכי לא מצא המשורר המכס
ובקש מה׳ גל עיני והביטה נפלאות ד ל הנ׳ פלאות לשאול באופן היוחר נאה למלך ישראל ששאל וכלבים
ומ׳׳ש מלוי למעלה ממטתו הוא תיקון מ״ש בא שטן ח״ו שמדמה וכו׳ ועוד מה סי׳ מה להאכילן .וע׳׳ק
והראה להם מטתו של משה באויר ובו כדמות משה חשובח הסנהדרין שהשיבו ענ הכלבים חחלה ואמ״כ
ומה שאמרו כיון שהגיע מצות לילה הוא תיקון מה ואבא מה .ומירון שאל כהוגן כי איחא בגמרא ג׳
שחטאו בחצו׳ כמ״ש בושש אומי׳ בא שש ומ״ש נוסוח יורד מחרבו של מלה״מ ממנו ממנו מח ממנו
ורוח צפונית מנשית בו זה חיקין גו^ העגל שהיה מסריח וממנו משנה פניו לירקון פ״כ ואם איחא
מזהב וזהב מצפון יאחה וזהו סוד עגלה בצפון שמסריח הי׳ מן הראוי שמשום כבור מלך יכול
ועקרב בדרום עגלה היא העגל מזהב של צפון לנולנולו בשבח אבל כסי ראיתא הצדיקים מחים ע״י
ועקרב הוא ולומריה כמ״ש ועקיצתן עקיצת עקרב נשיקה ואין מלה׳׳מ שולק בהם א״כ ליחא נועם
בדרום הרוצה להחכים יררים ולעתיד שכבר נתקנו ממר מסריח א״כ אסור לנולפלו עור מה ששאל על
כל הנירן יהי׳ ונצר משרשיו יפרה ויגאלינו מיד צר הכלבים כי איחא בגמרא אליהו בעיר כלבים שוחקים.
גאולה בקרוב כיר״א עריה״כ שחרית היו מעטרים שראה כלבים בוכים וכיון בעיר מלה״מ
לפניו אלים וכבשים ,שחרי״ת נוט׳ “חכם 'רשע ״מם כלבים בוכים משמע שע״י חרבו של מלה׳׳מ מח וה
׳׳שאינו יודע ולכן היו מעבירים לפניו אלים וכבשים סוחר הא׳ ע״כ שאל וכלבים היינו הכלבים סותר
לכפר על הר׳ מיני ישראל האלה ולהצילם משעבוד הנועם של צדיקים מחים ע״י נשיקת ע״כ הכריחו
ד׳ מלכיות .ר׳ סעדי׳ גאון רמ״י ; ג׳כ הסנהדרין להשיב חחלה על הכלבים שמא מח
ש י ף המעלות ממעמקים קראתיך ה׳ ממעמקים ע״י נשיקה .וא׳ח הכלבים למה בוכים לא משום
היינו
משה שער הפרפראות ילטט
פורי״ם גימ׳ מכ״ה ר״ת של נ״ל הנשמיה תהל״ל היינו מגליומיגו וגלוח השטנה ממצו כש״כ
והלל חנוכה ניתן להלל ולהודות פורים קריאתה ומרד פלאים ,קראהיך ה׳ ה*ינו למכר ה׳ וכהא
זו הלולה • כיי מה שאמר הקכ׳ה ליונה וננוה היומ ט כנלומינו נפרד ו“ה ומן כסא הא' ,נשאר י״ה
נהפכת ואח״כ לא הי׳ כן וכי ח״ו יחול ארצה מכל לכד ואומי׳ ו״ה ואי מן כסא הלך כגולה עמנו ה׳ שמעה
דכר ה׳ וגם כי לא אמר מל תנאי אלא כן הי׳ כקולי כי מסלה צריך קול כוונה ודכור ע'כ אנו
כוונת הקכ״ה שימשו משוכה והמשוכה ממסכת מכקשים מה׳ מהיינה אזניך קשוכומ לקול מחנוני
ונעשה כנרי׳ חדשה .אלשיך ישא נוס׳ ימי׳׳ז שמא״ל כי אם פונומ משמר יה היינו אם משמור הפירוד
אמצ״ע והכוונה שהש״ן יסה ככרכת כהנים כזה של ייה מו׳ה ס׳ מי יעמוד היינו למכר ה* שיהיה
סמיכות ולירושלים מירך כרחמים תשוכ ואח״כ את שלם מי יכול להעמיד לך כלעדנו ,ט ע מו הסליחה .
צמח דוד מכדך כו׳ כי ירושלים גימ׳ עק״כ משי״ח ה׳ הסליחה שייכמ גם עמך כדי למען מורא
כ״ן דו״ר וה׳ שוכן בציון סי׳ כי ששה פעמים הוי״ה קוימי ה׳ קומה נפשי למקן הכל ככל נפשי אכל
גימ׳ קנ״ו וציון ג״כ גימ׳ קנ״ו והיה מספר בנ״י ולדכרו הוחלמי שמסכים כמחילמינו ,נפשי לה׳
ישרא״ל כחו״ל הי״ם ר״ת בט״ה לומר מה חול הים משומרים לכוקר הכוקר ראשון מגלומ ככל שומרים
מגין מגלי הים כך הבכייה מגנת מן היסורים . אנחנו ג״כ לכוקר הזה האחרון כמ״ש אמר שומר
ה׳ מל״ך ה׳ מל״ך ה׳ ימל״ך גימ׳ משי״ח ,תורה גי׳ אמא כוקר .יחל ישראל אל ה׳ פי׳ אל ה' שיעש׳
סמאל ולילית זה בראתי יצה״ר ,בראתי מורה תבלין לממן השם שהוא כגלוח ע מנו .כי אם ה׳ החסד
בכח המורה מבסל יצה״ר כח סמאל ולילית .בצר החסד נוגע ג״כ לה׳ .והרכה עמו פדוח ככיכול
לך גימ' מג״ן אברה״ם עה״ב .את מספר ימיך אמלא שיפדה השכינה לו לעצמו מהגליומ ,והו״א יפדה
ימי״ן עולה ס׳ זהו ואם בגבורות שמונים שנה . אמ ישראל היינו אומי׳ י״ה מהשם ואוח א׳ מן כסא
את מש פסי תמשו ואת חקותי משמרו ללכת בהם זה יסדה אמ ישראל כשישלם מכל מונומיו כי עמה
אני ה׳ לצכ״ת בה״ם אנ״י ה׳ גי׳ תרי״ג .במית כגליומינו כמיכ והוא מר לה ככיכול לשכינה זה
למאור למאו״ר גי׳ זר״ע רמז למה שאמרו רז״ל הוא מושיענו והוא יושיענו ויגאלנו שנימ וגו׳ להיומ
הרגיל בנר הוויין ליה בנים מ״ח .בגמרא ברכות לכם לאלהים דוקא .מג״ע .כשנוי קצמ :
פ״ק הני חמשה ברכי נפשי בנגד מי אמרן דוד א ״ ם זכרמי״ך מ״ל יצומ״י כאשמורו״מ אהג״ה
כנגד הקב״ה וכנגד הנשמה מצאתי בס׳ קרני ראם ר״מ שלו גי׳ כמו הר״מ של ״מקידח ״יצחק ״כן
כי ברכ׳׳י נסש״י א״ת ה׳ גי׳ נפ״ש רו״ח נשמ״ה ח-״ה יאכרהם .מה המכד״ה הזאח לכם העכר״ה נוסר'
נור״א אלהי״ם ממקדשי״ך רית אמן יחיר״ה היינו הגמל״ה פ׳ משי״ה היינו מצה כי״מ היינו כיעור
כשמונין אמן אז אל ישראל הוא נותן מוז ותעצומות ד׳ היינו ד׳ כוסומ ה׳ היינו הסיכה .ואמה קדוש
לעם .אם חשוב משבת א״ם נוס׳ אליה' משיח כי יושכ מהלומ ישראל ,קד״וש יוש״כ מהלו״מ ס“מ שכ״מ
בזכות שמידת שבת יבוא אליהו לבשר שיבוא משיח שאז קדוש מלא מהלומ מישראל וגם מלאך של שכמ
רמז לזה כי המלוי של אותי׳ שבת כזה שי״ן בי״ת ישראל שמו .ישראל נוסר׳ ״יצחק שרה רכקה ימקכ
מי״ו מולה תפ״ו כמנין למשיח בן דוד אליהו .ויהושע רחל לאה אכרהם ״שהשם הזה כולל האכומ והאמהומ
בן נון מלא רוח חכמה ויהוש״ע גי׳ ב״ן מש״ה ה' מלך גאומ צכש .גאו״מלכ״ש אומי׳ גואל שכמ
כדרז״ל כל המלמד את בן חנירו תורה כאלו ילדו , ה׳ עוז המאזר ,המאזר גימ׳ מרי״ג רמז ששקולה
מצות ה׳ ברא מאירת מינים תוכו רצוף אהבה שכמ כאלו קיים מרי״ג מצומ וכזכומ שמירמ שכמ
מבנות ירושלים ר״ת מאיר״ת שכל המצות והמפלות ינוא הגואל כמ״ש אלמלא שמרו ישראל שמי שכמומ
יכנסו באהבה דרך שער השמים בירושלים ,אתה מיר נגאלין .כרמממי פרשי אמסה ,אמס״ה נונור׳
סתר לי מצר ר״ת סמא״ל ״אתה ״סתר ״לי ר״ת סאיל ארכפ״ה מלאכי״ם סכי״כ הכס״א ,ונממי להם ככימי
נוס סו״ף אד״ם למו״ת ס״כ אנו מבקשים תשמרנו וכחומומי יד ושם סוכ מכנים ומכנומ ,ככימי גי׳
ותצילנו מצר סמאל שלא נמות .לחלקו ממון נקרא ג״כ משייח כין דו׳׳ד• ואשא אתכם מל כנפי נשרים נשרי״ם
מעו״ת נוס׳ ״ואין'״מבירה ״מכבה ״מורה רמז לתמיכת נוס' ״ששים •רכוא ״נשמות ״יצאו ”משם .מיל״ה נוס׳
עמלי תורה .גשם,נקרא ג״כ מס״ר נוס׳ ״מראה מ״ם ימרו׳ן לכפ״ל הלשו״ן כי כרית המסור מכוון נגד
״סמם ״ריח זה המגדל כל הצמחים ומשונים זה כרית הלשח .מ״ל נוס׳ ממו״ר לשו״ן .חנוכ״ה
מזה
נג משה הפרפראות ילהוט
שאפי׳ חצי תאותו שהותרה לו ג׳כ כידו מהרהיק מוה כמראה טפס וריח שאין כל כריה יכולה לטשות
טיר וקדיש ר״י מרוזין זי״ט שי׳ן גימ׳ שמיס היינו orאלא הקכ״ה ט״כ אמרו ז״ל כי ג׳ מסחחזח לא
שיהי׳ ירא שמיס ואו ואתה חשמט כשמים הש״ן גמסרו כיד שליח וא׳ מהס מפתח של מטר והיו
גי׳ פרנסה כי חזין גי׳ אדנ״י מדת מלכית ומלכות טיגייך רואו״ח א״ח מורי׳ך ר״ח ארמ״ע לומר לך
משפיט כפרנסה ואס החזן צדיק או משפיט כתפלתו שהכל חוזר למקומו מן הד׳ יסורוח ולא נשאר
כנ״י חי״י מזונ״י טה׳כ גימטרי׳ צרי״ק מס׳ תורת מהגוף כלום אלא והרוח חשוכ אל האלקיס היינו
אני הגכר ראה מני גכ״ר נוט׳ “גמלנים חיים הנשמה כשהראה ואח לא תחטא "זה ״היום ׳׳פשה
*כישניס ״רחמנים הג׳ מדות של אכותינו אי״י לרחם *ה׳ ר״ה ויט״ה רמו כשהחולה מזיט נגילה ונשמחה
סל הטני לכן לוקחים גכר לכפרה שיזכור הקכ״ה פוד רמו כופה אפך האכל לחס ולא המיה ״פור “נחן
זכות הג׳ מדות של האנות ויכפר טל כ״י . ״לאכיוניס ר״ת נפ׳׳ל שנצדקה מקרנים הכר נפלי
שכתותי תשמרו ר״ת אש״ת אשת נוס׳ 'אדני את מטרכ והוא סגולה לכל רגופליס וגס לחולי נופל
*שפתי'תפתח וס״ת וי״ת נוס׳ יוסי 'יגיד השכיגה שורה שס מטר״כ נוטרי׳ ״רחל ״מנכה ׳טל
״תהלחך רמז שנשכח יהי׳ פיו מלא תהלוח ואתה קדוש ״כניה וט־״ו אסור להקל ראשו נגד מטרכ שכט נו״ט
יושכ תהלות ס״ת השנ״ת אוני שפתי תפתח ר׳ת ״טכטו ״כארן ״שטרי׳ ״אסה יסחר ״לי ר׳ת סא׳ל דט
מט׳ א״ס שגור׳ה תפלת״י כמ״ש ריח כן דוסא מה כי כשרוצה הקב״ה להציל את האדם ממוח אזי
שאנו מכקשים ררחמן הוא יקים לרו סוכת דוד מסחירו כשס סא״ל כמיכא כדה״ק פנחס ד׳ רליז
הנופלת כי דוד נקרא כר נפלי ״כר נפלי״ גימט׳ שראה פנחס המ׳ של מוח משוטטוח ווה הייני
כ״ן יש״י לכן כקש דוד שכתי ככית ה׳ כל ימי מאוחי׳ סמאל ט״כ צייך להפסיק כין מלח סהר
חיי שכת״י נוס׳ *כסוכות ״תשנו ״שכטת'ימים וכזה לי לאוח מצר היינו חסתירנו כשס סאל יחצרנו
זוכה להקים סו,ת דוד הנופלת לכן דרשו חז״ללדוד מצר היינו מסמאל ח״ו להוסיף המ׳ שלו לאוחי׳
ה׳ אורי כסיכות וישטי כהושטיא כי הוא ידט סא׳ל והיא מ׳ מ׳ של מוה המשוטטוח
יצרנו זכור כי טפר אנחנו כי הוא ידט יצרנו סי׳ נטחחי מה יטשה כשר לי לפי שכשר באלהים
שנזכר כתורה שקדמה אלפים שנה לסולם כשהיינו הגוף לא יכול לטשוח לי מאימה שוס
מדיין כספר קודם כריאתינו ומכואר כה כי יצר נזק כש״ג כצריקיס אף כשרי ישכון לכטח שהצריק נטוח
לכ האדם רט מנטוריו ומה יש להתרפס טל טפר שהגם להגיף יהי׳ טוכ מאוד כדחו״ל והנה טוכ מאוד
ואפר טלה אלהיס כתרומה טלה פי׳ נסתלק מדת זה המיחה מהה״צ ר' שלוס מכטלז .שמט ט׳ גדולה
אלהים שהיא דין רק ה׳ כקול שופר ה׳ שהוא ואחד ד׳ גדול׳ אוחיוח טד ואוחי דט היינו דט אח אלהי
רחמים מתגבר כשיא המקובלים שופר נוס׳ שס״ן אכיך ואותי׳ הנשארים משמט ואה־ אותי׳ אשמח
ואי ׳ן פג״ט ר״ט ר״ל אטפ״י שהשטן יודט שטלה ט״ד חכם כני אשמח גס אני ויחד שמט ואחד נוט׳
אלהיס כתרומה היינו שטלה במה״ר ומכין א׳ט ׳׳חנני׳ ״מישאל ״פורי׳ ״דניאל"אש הייני שניצולו מאש
לעורר דינים טל ישראל אפיה ואין סגט רט כי אימא כמדר׳ טמו אנכי כצרה א״ת כצרה אלא
ה׳ כקול שופר נטלה מדה״ר אלהיס ונעשה ה׳ כציירי ,מהריש אוסטריפאלי כתיכ והייתם לי סגילה
רחמים גמורים מקול שיפר כמד״ר והמלך והמן למה ישראל נקראים סגולה לשון סגול כוה ,י׳
ישכו לשתות א ׳ר חנינא מאן דאמר הקכ״ה ותרן מאות ישראל י׳ מאות הוי״ה י׳ מאות ירושלי׳ וכשנחרכ
יותרו מעיהי א ־ל מאריך אפי׳ וגכי דיליה אמר ה׳ ירושלים רק כ׳ יודין הרי צרי זה א״ת נצרה אלא
לשכסיס אתס מכ־תם את אחיכם מתוך אכילה כצירי וה והי׳ שדי כצריך ״' ט״ש אין אדם מת
ושתיי׳ כן אני אעשה לכס דכתיכ והמלך וס ין ישכו וחצי תאוותו כידו אדס נקרא צדיק אתם קרוין
לשתות רמז לזה והמלך והמן ישבו לשתות גימס׳ אדם וצדיק נקרא חי ולא מת וטוה״ו אינו טיקר
ז״ה הייה חט״א מכירית עשר״ה שכסי״ס ואס אצלו ט”כ גם האכילה ושחיי׳ אין אצלו ממש ואפי׳
תוסיף תיכת והעיר שושן נכוכה יהי׳ הגי׳ כעבו׳ר כיו״ט שדרשו זי׳ל חציו לה׳ וחציו לכס זה החצי ג״כ
חט״א עשר״ה שנטי״ס כמכיר״ת יוס״ף הצדי״ק אוחז כידו ט״ז נאמר אין אדס מת הייני אין הצדיק
למצרי״ס .להצי״ל ממו׳ת נפש״ם ר״» רמ׳ן ולחיותם הנקרא אדם מת מה כאן טומד ומשמש אף-שם
כרעכ ברע״ב גי׳ מרדכ״י איתא כמדר׳ פתחי' זה פומד ומשמש כשכיל מה לא מת כשכיל וחצי תאותו
מרדכי
משה שער הפרפראות ילהוט
אמרה להם אסתר מה יספיק לכם השכר המוסע מרדכי שגא׳ והי׳ ראשיתך מצמר ואחרייזך ישגה
אשר אני יכול לימן לכם אלא אר עושה חסובה מאור להכין מה מוכח מכאן כי פלזמי׳ זה מרדכי
לכתוב במגילה ומתנות לאכיונים שיזכרו אמכם ואמר ע״ז הרה״ pמאסטא כי זהו כוונת המדרש
בכל פעם אז נדברו יראי ה׳ כו׳ ליראי ה׳ ולחושבי ראשיתך היינו ה׳ת׳ת׳ וכנגדם אותיות ראשונות של
שמו לירא״י ולחישב״י גי׳ תרייג הכונה כיון שנדברו מרדכי הם מר״ד כל אחת חצי המספר של פ׳ת׳ח׳ זהו
היינו באהבה זפ״ז ויקשב ה׳ ויכתב לפניו כאלו ראשיתך מצער ואמריתיך היינו כ״י ישגה מאוד כי
קיימו כל התרי״ג מצות .ארן צבי .צב״י נוס׳ י*כ הם כפולים כמספר מאחרית׳ י״ה כמד״ר כשמה
צרופ״י היינו י״ב צרופי הוי״ה כש״נ הצב״י ישראל שרככ מרדכי על הסוס אמר ארוממך ה׳ כי דליתני
נוס׳ י״ב צרוסי הוי״ה וז״ש תאומי צבי״ה .לילית גי׳ ולא שמחת אוכי לי וגו׳ העלית מן שאול נפשי נוס׳
מ״פ ומחנותי׳ מ״פ נמצא היא וממנומי׳ הם תפ״א של יהעלית •מן ״שאול 'נפשי ״המן שאול״ זמרו
ולעוממם היה מפ״א בתי כנסיות בירושלים כמנין לה׳ חסידיו והודו לזכר קדשו זמר״ו והוד׳ו לזכ״ר
מלאמ״י וכן ארן כנען גימערי׳ חפ״א לבעל לילית קדש׳ו גי׳ מרדכ״י ואסת״ר .״ולישרי'לכ ״שמחה ר׳ת
וממנומיה .כוס מלא כזה כ״ף ו״ו סמ״ך גימ׳ ע״ב ס״ג גימ׳ פורים וכל התיכות גי׳ מרדכ״י ואסת״ר .כ״י
מ״ה ב״ן אלו הד׳ שמוח מחזיקי׳ ארבע פנות העולם ממ״ה אממ״ה א״ת זכ״ר עמל״ק נימי כימ״י מרדכ״י
זה סוד כו״ס מל״א כירכח ה׳ כי כו׳ס גימ׳ אלהי״ם ואסת״ר עס הכ׳ מלות .מרדכי ואסתר זה כפול
והוא דין וכשנעשה באלו הד׳ מלואי הוי״ה אז נעשה קליפת עמלק .והמלך וסמן ישכו לשתית גימ׳ ותקנו
כוס ישועית מלא רחמים וברכות ה׳ וסוד כוס של שממת פורים .המין נוס׳ ״נעקר ״מן ״העולס העלי׳ת
ברכה הוא מלכות בית דוד וזהו לעתיד יאמר דור מ״ן שאו״ל נפש״י ר״ת המ״ן שאול היינו המן ירד לשאול
אני אברך ולי נאה לברך לי דוקא שמדתי מדת תחתית .המן אמר לאכדס והקכ״ה אמר לא כדם
מלכות זש׳א דוד דשנ״ת בשמ״ן ראש״י ר״ת דב״ר כמאמר המדר׳ חתומה הי׳ כעינו ולא כדם י■
נוס׳ ״דוד ״ברגל ״רביעי לכן אמר רגל״י עמדה במשור מידי אכי״ר יפק״כ אומי' רכ״י עקיכ״א יעק״כ כמלואו
היינו בכדי שרגל רביעי יעמוד במשו״ר נק׳ מלכות כזה יוד עין קוף כית גי׳ צ ו״ן ירושלי״ם עוד גי'
ועליו נאמר כי תשפוט עמים במישור לכן לעתיד ומוריה ומצו״ה .איש ת״ם נוס׳ תורה מצוה .ולך
במקהלים בפני כל האבות אברך ה׳ פרנסה גימס׳ ה׳ המסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וידוע
נשמ״ה כי לע נשמתו כך פרנסתו אם יש עליו קושית המפורשי׳ מ -חסד יש כשמשלס לאיש כמעשהו
מלאך מלין א' מני אל״ף נוע׳ אוז״ןל״ב פ״ה הי נו לבד ותירן הכ״י אליכא דגמרא מי הקדימני ואשלס
מקודם יחן אזנו לשמוע ואח״כ יתן לב להבין ואח״כ כלוס מי עשה לפני מזוז־ ומעקה עד שלא נחתי
יוציא בפה ואז נעשה מאל״ף פל״א ז״ש אחה האל לו כית מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו כגד
עושה פל״א וזהו כי אחה שומע תפלח כל פה אפי׳ וכיוצא א״כ השי״ת הוא העושה הכל וממנו הכל
כשאינו מבין כלל ואינו אלא כלו פה לבר ג״כ שומע ופ״ז אמר דוד ולך ה׳ מסד כי אתה תשלס לאיש
האל עושה פלא ומצאתי כופר .לקוטים טעם על כמעשהו היינו כאלו הוא כעצמו עשה הכל וזהו חסד
מה שאוכלים מאכלי חלב בשבועות כי קודם מתן גדול :
תורה היו אוכלים בכר נחירה ובשעת מ״ת נאסר מזונותיו של אדם כקריאת יס סוף קשים
להם ולא היו יכולין לשחוט מחרש כי מ״ת הי׳ בשבת הקשה השל״ה וכי מה קשה אצל הקוכ״ה
וע"כ הוכרחו לאכול מאכלי חלב ע״כ גם פחה ומירן מזונותיו של אדס היינו מי שמתפרנס מאדם
עושים זכר לזה ״בראשית ברא אלהים את השמים אמר אבל הכועח כה׳ להתפרנס ע״י השגתו י׳ת
ואת הארן״ מהה״צ מליבאוויטש כל הפסוק נוטריקון מה שצוות אסתר ומשלוח מכות אינו קשה כלל
״בעבור ״רוב ״אלף ״ששי ״ילחמו ״חוגרים ״במלך איש לרעהו שפיר אלא ומתנו׳ לאכיוניס מה שייך
״רוסיא ״אנשי ״אנגליא ״לעזרת ״התיגר ״בואו כפיריס הלא חיוכא רמיא ככל עת לפרנס הרכיוני׳
״מענין ״אייהיהם ״תהיה ״המלחמה ״שרים ״מרוסיא תירץ הנ״ל כי כשעה שציתה אסתר וצימו עלי שיישה
״ישזבו ״מלכם ״ויעזרו ״את ״תוגרמא ״הלא ״אז ימים לא רצו האביוניס כי אמרו הלא כל ימינו
״רוממה ״ציון כ״ז אמרו ך׳ שנים טרם הי׳ י־מלחמה כתענית ואין לנו כח לצום לילה ויוס ע״כ קכלה
בסיוואסטאפל ; אסתר למת שכר להם ואחר הנס כאו לקכל שכרם
צצת
נד משה שער הפרפראות ילקוט
מליך יו״ן גימט׳ יוסיף אנטיוכ״ס ק״ח א״ת אהרץ 0׳ היא תקום הי״א נוס׳ ״הלל ״יוסף עצת
סית חת״ן כחתן יכהן פאר .במס׳ מגילה ס״א בפצין •אליטזר כרח״ל הלל מחייב את הטניס
אביגיל שגלתה שוקה והלך דוד לאורה ג' פרסאות יוסף מחייב את הרשעי׳ אלטזר בן חרסום מחייב את
והקשה מורי זקני הק׳ ויל איך אפשר אשר צדיקת הטשירי׳ חהו רבות מחשבו׳ בלב איש היינו לטשות הרט
כזה תפשה זאת והרי מוכח מן הם׳ שאמרה לו בפיני ה׳ אבל כשנותן לבו לאלו הג׳ הלל יוסף אלטזר אן
כשאמר לה השמימי אמרה לו ולא תהי׳ זאת לך ופצח ה׳ היא תקום .המג״ט נותן שפס למה חיבר
לפיקה ולמכשל הרי בם׳ י׳ שכונתה לטובה ,האריו״ל . דוד קמ״ו מזמורים בתהלים הוא נגד ראש וסוף
אביגיל היתה משורש דינה ודחז״ל גלתה שוקה של חמשה חומשי תורה שטוליס קמ״ז וגימ׳ טוב
היינו הראתה לו דם ניד״ה ,נידה אומי׳ דינ״ה ורינה שנאמר בדוד סוב רואי ,וטלו מושיטים בהר ציון
היא חוה שהנחש הטיל בה זוהמא ט״כ רצתה שדוד לשפוט את הר פשו .ה״ר גימ׳ אדום מדי בבל יון
יקח אותה ,ובבנין ביהמ״ק יתקן ג״כ יסוד שלם כי אלו הד׳ גליות הם נגד מלכתא קדישא ואו ה
שקלקלה בטן הדפת ט״כ גלתה שוקה היינו נצח ה׳ ימלוך לפולם וטד .ימל״ן לטל׳ם וט״ד גימ׳ שלוים
והוד מרין שוקין .ובילקוט שמואל ד׳ י״א מביא ן׳ ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלך גימ' משיח .כצסור נמלטה
נביאות ,מדם בגבורה ,דבורה בת״ת ,חנה מצח, מפ»ו״ מפ׳ח נוס׳ מצרים ,פלשתים ,חרן ,אשר נלממו
אביגיל בהוד ,שוק סוד סמאל ווה סוד גלתה שוקה בהם ג׳ אבות ,אברהם וירד מצרים ,יצחק בפלשתים
שפרסמה נביאתה ט״כ אמר מו״ז ז״ל הלך לאורה יטקב בחרן ,בני יטקב טם הלוים היו תרי״ג אלף וכן
ג' פרסאות שגלתה לו שיטור ג׳ פרסאות .פרסאן' פולה ה׳ אלה׳י ישרא״ל אספוג ׳י חבל״י מו״ת ר״ת כמו
אותיות ספירות לכן אמר לה ברוך טטמך ברוכם של מכחי״ת א“ ף מימ״ה ואנו מתפצלים טל ארבטתם
מת לה׳ שמגפתני לבוא בדמים שבבלן ביהמ״ק והוא רחום יכפר פון ולא ישחי״ת והרבה להשיב
ויכלה הקב״ה כטסו טל פצים ואבנים ולא יבלה אס״ו ולא יטיר כל חרת״ו הרי משחית אף חמה
את בני ישראל בטון הטגנ זה רמזה לו בדם רדם ברוך ה׳ של״א נתננ״ו ט ד ף לשיניה״ם ר״ה לשט״ן .
והוא רמז לה בדמים וטל ירו בא דוד ט״ד הראש יטקב ,גימ׳ סמאל ארוס ,כי יטקב בחר לו יס
מהג' ספירות והוא והיא ב׳ ספירות וזהו והלך לשמלתו כי בכח שם זה מבטל כח ס״מ מלמטלה
לאורה ג׳ פרסאות היינו בא טד ג' ספירות ונח אדום מלמטה והיה ברכה אותיות ברך ה׳
הנשארים מהו׳ נביאות .מכשו״ל נוט' "ויהיו ״כל ואותיות בר״ך ו״ה גימ׳ רמ״ח כמנין אברהם .
"מטשיך ״לשם ״שמים• ומרד בסתר ההר ודרשו הוי מושכי הטו״ן גימ׳ סמאל .אמרתי אטלה בתמר
שבא לשאול טל פסקי סתרים טל דם נידה ,טוד אטל״ה נוט׳ אתרו״ג טרב״ה לול‘ ב הד״ס :
דרשו לבא בדמים דם נבל ודם נדה .איתא בב״ר ל מ ה קורין בתורה בבה״ז בשבוט ובימי אגד״ו
בטת שהי׳ א״א פוקד את יצחק מלמטה היה הקב״ה אין קורין בב' וה׳ וו׳ קורין נגד ג׳
כוסת שריהם של אוה״ט מלמטלה היינו סמאל אבות ואגד״ו אין קורין כי הם נגד ד׳ אמהות
הבונה שנמסרו ביר יצחק לשדר המזלות כרצונו ונשים פטורות מת’ ת ואינם מצוות טל ת״ת .במס'
וכרשותו כי מדוח הקב״ה מדה כנגד מדה ,והטקרה ברכות כל הקורא ק״ש מזיקין בדלין הימנו שנאמר
היה כנגד רטבט ט״כ ראוים בניו לסכנס להם ובני רשף יגביהו טוף אין רשף אלא תורה ,ואין
לפניס משיה״ד הטבט אלהים גימ׳ הטב״ט ולשדד טוף אלא מזיקים ,וכתב הפ״י שכן רשף גימטריא
מפרכת הט:ט כטת צרתם שב״ת נוט' ״שבת *בו סמאל לילית בהסיר ממנו מלת א״ל משמאל ,תורה
״מברך ככ1״ד שבית נוט׳ "כל ״ברכאן ״דלפילא גימ' סמא״ל לילי״ת טס אותי' אל כי המורה מבטלי׳
״ומתא ״ביומא 'שביטאה ״מליין .שב״ת נוט׳ ״ברוך כוחם .חשמונא׳י נוט׳ ״חודש ישבת ״וברית ״מילה
״שנתן ״מורה כי ו׳ סיון רהאי שתא הי׳ בשבח ״נחת ״אסרו “יונים רמז לחנוכה ,משי״ח נחמ״ד
ובשבח ניתנה הורה : נוט׳ ״מדליקין ״שמונת ״ימי ״מנוכה* ,נר "חנוכה
ע ש ה לך שת• חצוצרות כסף ,חצוצרו״ח אותיות ״משמאל ״דמזוזה .זא״ת מנוכ״ת המזביח בגימ׳ זא״ת
חצו צורות ט״ר שאמרו ז״ל אדה״ר דו יהי״ה בימ״י משמונאי״ם ,זא״ת חנוכ״ת גימט׳ א״ל
פרצופים נבראו ואח ׳כ נסרו הקב״ה נמצא שכל מתמיה״ו ,מצאתי בם׳ ב״י בשם מג״ט שגלות יון
צורה אינה מושלמת טד שמשנה החצי צורה השני׳ הי׳ פ״ד מכירת יוסף לתקן חטא מכירה עסף
ויחט
משה שער הנורפראות ילטט
״מה .ר״ת ״אמס״ היינו אמס קרואים אדם ולא וידוע שמצי צורה השני׳ היא המקריח המושל׳
אומות העולם :אשכ״ל ניס׳ ״אין ״שייך'כך •לעשות עכל הגו^ זהו סי׳ הווה״ק מאן אדון סר ה׳ דא
שלא נתן עצה לאברהם לימול .אדרבה עכב בידו ; ר׳ שמעון נר יומאי הכוונה שרשנ״י לא שלטה מליו
בעצת רשעים ובדרך מסאים ובמושב לצים ־רשעים . צורה האחרונה כלל ע״כ זכה להיוח סני אדון
״מסאים ״לצים ר״ת רמ״לכי כמו שיש רחל ה' .כסף ל׳ ממדה כמו נכסוף נכספת היינו שיהי׳
בקדושה כך ים רחל בקליפה :גמר׳א נוס׳ ״גבריאל כל חשזקחך להשיג הסני אדון ה׳.והיא החצי צורה
״מיכאל ״רפאל ,אוריאל .הס מלאכיו אשר יבוא השניה הנצרך לאדם באשר הוא אדם יהי׳ שסל
לו לשמור אותו מכל רע :ד״ל יוצא מפסוק אך לחצי העליון ועלאה גבר ,עשה ל׳ חקון לך היינו
אלהים יסדה נפשי מי״ד שאו״ל ס״ת ד״ל היינו לנפשך ,סני אדון ה׳ דא רשנ״י כל׳ רוסיא ליצע
פני שאול :ה׳ צבאו״ת שהדל אינו רואה גאסידאר ליצע הוא פרצוף ,גאסידאר נקרא ‘ *
אשר״י אד׳ם ס״ת מימה .היינו אפי׳ מרב "המלך כי יש אצל כל מלך משנים הרבה כארא ׳
מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן נקרא ע׳ש מלאכתו ויש א׳ מהמשנים ששמו ליצע
ררממים : גאסידר היינו אם המלך צריך לילך ולראות איש א׳
נחלת ה׳ בנים ר״ת ״בניה״ ״שכר *פרי הנה שולח אותו כי הוא נחשב כסרצוף המלך אל׳׳ף נוט׳
״הבטן ר״ת גי׳ שכינה״ .היינו שע״י ’אמת ״למוד ״פיך ,עוד'אסחח'לשון ״פה ,ב־״ת נוט׳
הבנים שכינה שורה על ישראל ; הריעו לה׳ כל ״גי ״תמכה ״ימינך ,עוד *בקדוש ״ישראל ״תתהלל עוד
הארץ .ר״ת ״הלכה״ שלא נשאר להקב״ה אלא ד׳ ״בניתי ״יצרתי ״תכנתי .גימ״ל נוס׳ ״ה׳ ״מלך ״גאות
אמות של הלכה בלכד .זה הרחק עם הכולל גי׳ עני : ״לגש ,עוד ״גואל ״יביא ״משיח ״לישראל עור ״גמלנים
החדש הזה לכס גי׳ משיח בן דוד :היא שעמדה . ״יתנו ״מלחמם "לדל .ה׳א נוס׳ ״היה ״אני ״הוה
הי״א נוס׳ ״הוא ״יצחק ״אבינו שבזכותו נגאלו "אני ,״ה ״אמת ״ה' 'אחד ו״ו נוס׳ ״ואני ״ושכינתי .
ישראל לפי שהיה שמו ישחק ולקח צ׳ במקו״י ש׳ זי״ן נוט׳ "זונינו ״יוצרינו ״נוטרנו ,חי״ת נוט׳ ״מונן
המסיר רד״ו משמו ע" כ לא כיינו בגלות אלא רד״ו ״יצוריו'תמיר ,עוד ״חביבים ״ישראל ״תמיד טי״ת
שנים :״העלית ׳׳מן ״שאול ״נפשי ר״ת,משנה״ .כי נוט׳ ״טהר "ישראל ״ממימך יו״ד "ישלח ״דברו
משנה אותיות נשמה שמעלים הנשמה באוצר הנשמות ״וירפאס .כ״ף ״כפך ״פשוטה היינו לקבל שבים
בלימוד המשנה ולא יצטרך להתגלגל עור .ועמה למיד נוס' ״לב ״מבין ״דעת .מ״ם נוס׳ ״ממקומך
ירום ראשי על אויבי ס״ת ״מילה״ .היינו בזכו׳ המילה; "מלכנו נו״ן ״נוצר ״ונותן ״נשמה סמ״ך נוטריקן
זכר ג ׳ ברכ״ה נקבה גי׳ נז ק משמ״ל נוס׳ ״סנופיס "סוקר ״מחשבותינו ״כולם .עי״ן ״עור ״יחיה
היינו החשמל ״ליצנים ״שקרנים ,מלשינים "נפשנו :
ממונה עליהם שלא יראו פני השכינה :טוב איש א מ ״ ת נוסריק־ן מור״ת מש״ה אמ״ת .אנכי
חונן ומלוה ר״ת ״חוטא' היינו למה בשביל שיכלכל נוטריקון ״אנא נפשאי כתביתי הבית .זהו
דבריו במשסס כי כל מקום שג׳ צדקה נאמר פי׳ הפסוק ביחזקאל ואתן להם את רוקותי היינו
משפט הייני משפע של צדקה ואס עשה צדקה שלא אפפ׳י שלא שאלו נתתי תורתי להס :אל באפך
במשפט נק׳ חוטא :יהוד״י הוא אותיות יו״ד ה׳י תוכיחנו ואל .ר״ת ״אבות״ .היינו בזכות האבות :
כי בי״ה ה׳ צור עולמים .אית צור אלא צייר עולמים. אליך זעקו ונמלטו בך ר״ת ״אזוב״ היינו על ידי
יעקב נוט׳ ״יש ,קונה ״עולמו ,בשעה ועור יראה ענוה נתקבלה תסלתם אביו״ן .ר״ת ,אלביש בושת
עצמו קדוש במעיו .היינו כאלו קדוש שרוי במוך ועליו יצין נזרו' " :אשפוך ״לפניו ״שיחי ר״ח ״אשל״
מעיו ; "כצנה"רצון ״תעטרנו .ר״ת ״כתר״• נגד היינו אכילה שתייה לויה כרמז ׳ל בעת צרה יזכור
מרי״ג מצות וז׳ דרבנן כי אם קיים כמ״ר מצות הארס זכיותיו ברמז :אר״ם נום׳ ״אברהם ״דוד ״משה.
אז כצנה רצון תעטרנו : אמרהם אמר ואנכי עפר ואפר .דוד אמר ואנכי
בחמה כלס ואינמו ר״ת כוכ״ב .שיפול כלה תולעת ולא איש משה אמר ונחנו מה זהו פי'
כוכבם מחלה ואח״כ הם :כמשא כבד ,תולה ארץ על בלימה״ היינו שאכרהס ודוד עשו
יכבדו ממני .מש״א נוט׳״ממון ״שמלות ״אכילה . עצמם אסר ותולעת שהוא בלי תועלת .ומשה עשה
אש״ם ג״כ נוס' ״אכילה,שמלות ״ממון היינו שוה עצמו מה זהו מולה ארן על בלימה :״אסר"תולעת
המשא
נה משה שער הפרפראות ילהוט
באש״ר אשל״ח אמב״ם .ס״ת ירכם דהיינו המשא מכיא לידי אשם .לפיו סביכיו מטשה אורג
אם ארחם עליכם אפי׳ הכי לא אשלח אמכם .כי ר׳ת,םמאל״ חמרא יהי׳ לו לא יקרא ד י,1לילית״
רע״ה נג״ד פניכ״ם ס״ת ״הדם . ,כלס ניתנו מרעה ותיבת כפי מפםיק כדי שלא יתחברו ויחריבו את
אחד ,מרט״ה נוע׳ משה רבי' ע״ה היינו שכל המורה העולם ב׳ח .לרא״ש משבי״ר ר״ת ״למשות רצון אביך
נימנה על ידו כי שמע את מלנומיכם .ר*מ אל שבשמים״ מזוהר רבי שממון בר יוחאי כי לימוד
מריבו כי יה שופט מלמעלה עליכם .לך אכול הזוהר מסוגל לגשמה ורצויה לאביגו שבשמים :
בשמחה לחמך ר״ת לאב״ל .לא יטוש ה׳ סית ממרא נוס׳ ״מהר ״מלא ״רצון ״אלהיך .היינו שנתן
אש״ה כי דין אשה יש לישראל עם כקב״ה .״לעשות לו מצה מל המילה ולפי ששאל עצה מהם הזמין
"את ״השבת "לדרמם ר׳ת לאה״ל היינו עונת ת״ס לו הקב״ה עקרב ונסך למילתי .מקב רב אותיות
מליל שבת לליל שבת .מנחש נוט ״מסי ״נפלה ״חתיכה מקרב זרו שב׳ גס עבדך נזהר בהם בשמרם עקב
ד״א ״מקל ״נחש ״חולדה ״שועל .מבין שני שלי ר ב; מגן נונו׳ ״ממון ״גוף ״נפש .היינו מגן הוא
הכרובים ר״ת משה שנחשב בכרוב של מעלה . לכל החוסים בו:
מי ימלל גבורות ה׳ .ימל״ל ר״ת יוצרי מבטן לעבד
לו משג״ב גי׳ מש״ה ,ה׳ הוא רחמים .לנ״ו גימט׳
זהב לנושה ר״ת ״נוזלי׳ כי הבל ממשבצות
תלוי במזל האשה ; מי חכם
אלהי״ם הוא דין ומשה מהסך הדין לרחמים .מהי״ר
וישמר אלה ואל״ה נוע׳ ״אבק ״לשון ״הרע :מוהל
ר״ת מכיר הלכות יקרא רב .ד״א מקלף הסרכות
בזה ״פועה ״אור ר״ת ״מוהל הוד והדר לבשת״
יקרא רע .מוריד שאול ויעל הם צירוף אותיות
״כשלמה ר״ת .גי׳ הוי״ה אדנ״י ואם לובש בגדי הוד
ירר״ו ושמוא״ל יע״ל .היינו יעל בגלגול .מזב״ח ר״ת
נוטה שמים ביריעה .
מחילה .זכות ,ברכה חיים .מרגלי״ם נוט׳ ״מבני
״רחל גנבתם'לאורחת ״ישמעלים ״מכרתם .מי שיש לו א ^ ה לידו ושממי לך ר״ת אלו״ל :אנכי ארד עמך
מנה רוצה מאתים ואין אדם מת וחצי תאומו בידו .כי מצרימ׳ גי׳ שבינ״ה אברר״ם ר״ת"אב בארבע רוחו׳
ממון במילואיה ג״כ ממון כזה מ״ם מ״ם ו״ו נו״ן .״משה מן העולם" .אלה אלהיך ישראל אל״ה ר״ת אוו
״איש "הא^הים ,ר״ת מאה וס״ת משה היינו מאה לאלוהות הרבה ״איש ״חלק ר״ת אח אי״ש שעי״ר
ברבות בכל יום קבלה ממשה מנעי קולך מבכי . ס״ת ש״ר שנתבחרמשרו סמ״אל אי״ש חל״ק ס״ת
מנע״י נוטר׳ ״מקבץ ״נדחי ״עמו ״ישראל מזריע זרט "שק״ היינו על ידי שק ומכלה מכניעים אומו שעי״ר
ר״ת מזל כלומר יש מזל ברקיע שמכה למינהו אי״ש חל״ק .ס״ת שקר הי־נו איך אשקר .איש חלק
אומו ואומר לו גדל מילה אותיות ים לה היינו גימ׳ האמת ועוד יומר ג׳ שהוא שלישי לאבות .איש
בזכות המילה נקרע הים שנ׳ לגוזר ים סוף לגזרים יהודי גי׳ שדי .אתרוג עולה מר״י וצולב ערבה הדס
אל תקרי לגזרים אלא לגזורי׳ היינו נמולים ,מסמית ג׳ הרי מרי״ג .שבל המקיים מצ!ת לולב כאלו קיים
האה״ל וישמח״ו ארצ״ה ס״ת חולה אעס״י שהי׳ מולה כל מרי״ג מצות אין חכם ונבון כמוך כמו״ך גימ׳
קיים הכנסת אורחים "מחה ״עלי ״רחל ״בדרך ר״ת אלהי״ם היינו כאשר ישאל איש בדבר אלהים ארבה
מערב .היינו שכינה במער״ב"רחל'מבכה יעל בניה את זרעך ארב״י■ גימע' יצחק ־ אוי• מ כנשי״ם ר״ת
ר״ת מערב מן העבריות ותינק לך ר״ת מהול. וסו״ת גי׳ ניד״ה .אך נח גימ׳ עוג שהכניס ראשו
אתו היינו אות היינו וחרא אומו כי טוב הוא בתיבה אש״ר יצו״ה א״ת בנ״ו ס״ת חורה .שעמידין
הברית ,מדוע לא יבער הסנה ר״ת מילה שאין אש ישראל לקבל את המורה ״אל "מקום ״המזבח ר״ת
גיהנם שולטת במהול .משה רבינו גימט׳ הויי״ג אמה .היינו מקום הקרבנוח אמה ,ארגמן ר״ת
לכן ניתנה התורה על ירו .מי העיר"ממזרח ״צדק ״אוריאל"רפאל ״גבריאל ״מיכאל נוריאל אחש שאלתי
“יקראהו ״לרגלו ר״ח מציל .היינו בצדקה הוא מציל . מאת ה׳ היינו ג׳ ממנות שנתן הקב״ה לישראל .
מה שהיה הוא שיהיה ר״ת משה כי הוא הגואל ארץ ישרא״ל,חיי עולם הבא ,הורה .אנ״י לצל״ע
הראשון והוא הגואל האחרון נחש גוט׳ נדה מלה נכו״ן ס״ת ענ״י כי הבל מלוי במזל האשה ״אס ״מלוך
שבת זה תיקון לחוה ״נע ״ונד ״תהיה ס״ת עדה 'תמלוך ר״ת אמת .אין בו מי® אי״ן נוע׳ ״אבל
היינו עדת ישראל בשדה.נבל״ה ר״ת נתנבל׳ בשרו לכלב ״יש ״נחשים ארו״ר אס״ם כ״י א״ז ס״ת זמר״י כאשר
השליכהו .כשר״ה רית כולה שליממ ראויה היא .נקבה צויתין .כאש״ר ר ״מ רוב״ו ש״ל אמ״ר ככול״ו.
1י'
מ ^ 1£ה הפרפראות יללןט
והוא טומאה חמורה שהשמן מחלנש בו .שדי נוס׳ גי׳ נוק .הנ״מגימ׳ארו״ר סייגו אוי לאכי כגקנוג!
שומר דלחות ישראל .ווהו כוונח שם שד״י שכוחני׳ כמאדל כשנולד כח אנחה מושה נשמים ונאק .
על המזוזה מנחון .חנון חסלחי קטרח לפניך ר״ח מצר מסד לאלפים ר״ח נח״ל וכן נסשינו חכמה
חחק״ל גי׳ ערג ונקר וצהרים .עוד קטורח לפניך לה׳ .היינו ונחל עדניך חשקם• סדום רמים וממאי׳.
משאח ר״ח מקל .והם ס״ח של אנרהם יצחק וישראל ר״ח סרו היינו סרו מדרך המוב מצח ה' היא
שהם מקנו הג׳ מסלוח .כי חשמרם בנטנך ר״ח מקום .סצח ר״ח ענוי צדקה חורה .עגל נוס׳ מון
כחנ שכל המחדש איזה דנר צריך לכחוג ; גדול לישראל .עצרח נוס׳ עלי צור ריש חורה על
אלהים״ לעשוח" .ס״ח אמ״ח שכל אדם צריך בר״א סני מרום סיח מיל שיעור לויה מי״ל ר״ח מלאכיו יצוה
לעשוח נכל כאמח ״נעלוח ״הנקר "ויהי לך .צכור ר״ת צדיקים ניגונים וסקים רשמים
ר״ח כה״ו היינו שאם לא יקנל ישראל אח המורה יחזור נחלה ענר על נסשינו ר״ח נענ״ע כדחז״ל אם נאים
העולם לחהו ונהו כרוך הנא נשם ה׳ שאומרי׳ נניח רשעים על אדם נענע להם ראשו .סער כחונ
המילה ניז״ך ,ר״ח ״בשמחה ״רנה "ואמרו ״כולם עלי .ריח כעס .היינו נמגלח ספר כחוג עליו
הב״א ר״ח ״הנה"בא ״אליהי .בש״ם ״בשביל ״שיראה לפולם כי כל הכועס כאלו עע״ן .עח״ה נוס׳ ״חשוכה
״מילה ״ברוך ״כבוד ״ה׳ "ממקומו ר״ח בכי״ם "עושה ״הכל;
היינו שערי דמעוח מעורר השם ממקומו .ביום ע ל כן לא יאכלו נני ישראל א״ח גי״ד .א״ח
אכלך׳ ממנו״ מיח״ ממוח״ ס״ח מכו״ח דהיינו ריח חשפה אג גי׳ד גימ״ל יו״ד דל״ח היינו
שנחקללה האדמה ורנחש ואדם בעשר קללוח .ביני גימל חשרי יו״ד חינח דל׳ח צום הרגיעי ' .פאח
אומיוח ביי״ן .ביניי ר״ח *בשבח ״יש"נשמה ״יתירה . יראשכם ״ולא״חשמיחר״ח סרוח כי המשחיח וקנו
״בני "ישראל *אח ״השבח .ר״ח ביא״ה שעונחן של נאים עליו שעירים נדמוח סרוח ודורסים על
ח״ח משבח לשבח .בעצם היום הזה נמול אברהם סאח זקנו * .סלח ״זקנו .ר״ח זסח היינו עם החי׳ו
בעצ״ם ריח ״בעקיצח "עקרב *צדיק ״מל .בראשית של סאח .כי מלאכים נוחניס נסכו נזסח .ספר
נוק׳ ״בריח "אש היינו אש דח למו ״בשמך "יגילון הגן * .צדקה ״נכל"טח ר״ח עצ'נ היינו ערג צרורים
״כל ״היום ,ר״ח בכי״ה ,היינו וגילו נרעדה .בש״ר נקר יקורם כל מעלה יחן צדקה שג׳ אני נצדק
ר״ח ״ברכה ״שמחה ״רפואה ברי״ח אוחיוח חרי״ב אחזה פניך .על זה אמרחי נעצ“ נ חלדי נניס ר״ח
והמילה א׳ הרי חרי״ג כאלו קייס כל המרי״ג ינצדקה *ערנ"צהרים *נקר חלדי נניס אפי׳ אם
מצית בימי שמגר בן ענת ,שמג״ר אומי׳ גרש*ם . אח עקרה :
גדלו לה׳ אחי .אח י גימ׳ סב״ח .גאולה מהיה לו *צדיק ישמור ציציומיו ינדקס חמי־» או ציצית
גאול״ה חהי״ה גימ׳ בימ״י משי״ח גם יכלתי .גימ׳ ״צדיק ינדוק ציציוחיו ילנשה חמיד״ לקיים
דבור״ה ובר״ק .ד״ן פעמים כתיב המן במגילה . וראיחס אוחו וזכרחס אח כל מ״י .קל נוס׳ קדושי׳
וגס ד״ן אותיות מעשרה בניו זהו הגו אשר יעבודו לאלהיכס ואם אחם טושים כן הנה כפם רוכג על
ד״ן אנכי "הרופא ״לשבורי ״לב .ר״ח הל״ל רמז פב קל מדח כרממים .רגע נומר׳ ראשיח גויס
מי שנתרפא חייב להודות המתנדבים בעם ,בע״ם עמלק .היינו כי רגע נאפו של הקניה כי אין השם
ר״ח "באר"ענן"מן ,שהיו בזכות משה ואהרן ומרים שלם ואין הכסא שלם עד שימחה שמו בל עמלקי.
הם המחנדביס בעם.״הנה "ברך ״לקחתי ריח רגל על לשונו לא עשה לרפהו רעה .רג״ל נומר׳ ״רעה
הב״ל ,היינו אפי׳ הברכה שמתברך בעצמו הכל הבל : ״גורם ״לפצמו .עוד ״רפה ״גורם ״לשלשה ראומר״
הזה לכ״ם ,לכם אוח־וח מל״ך שהוא החודש והמקנלו .עוד ומי שנ׳ עליו " .רעה *גורם "לשכינה
מלך על כל החודש כיון שבו במסחלק׳ מישראל נעון לה״ר .שמוק עינו ולשונינו רנה
עחידין ליגאל פ״י מלך רמשיח .החדש הזה לכם . ר״ח שופר .כי כשופר אנחנו ממשיכין לרכוני מדינא
גימט׳ משי״ח ב״ן דוי״ד .הקל קול יעקב גי׳ אמ״ח לרחמי ומהפך לנו מאכל ליום סוג שלא נחננו
ח״י• והידים ידי עשו גימ׳ למו״ח ,כמ״ש הנס אנט מר^ לשניהם *נחננו ימר 9״לשניהם ר״ח נמ״ל כי
הולך למוח הח־צבו וראו ,המיצב״ו גימ׳ חח״ן כל״ס כל הגומל ידיו לא ינוא לידי מרף וכל המזלזל
היינו בסיני היו חמן וכלה .עוד רמז קשה לזונם ננמילת ידים נעקר מן העולם והוא טרף לשעירי׳.
כקריעת ים סוף :הגדלה בחונן הדפס מנין כי שמן נוס׳ *שווע ״סווי ימז וכן שטמנ׳ז אומי׳ שמן עז
כינ״ה
נו מ^5זה הטרטראות ילהוט
מפכ״ה *מלך *פל ״כל יהארן :ואני נתתי לך שכם נינ״ס ,ר״ר 1״בשמים 'יין ״נר יסכדלה .השכימי״
אחד זה שם המפורש של מיב .שכס בא״ת ב״ש מלאכתו״ אשר״ עשה״ n'pיור׳ה ,היינו ילמור
גי׳ מ״ב י .ואתם הדבקים .דבקים גי׳ יוס״ף שדבק ויורה איזה מלאכה אסורה בשבת הצילה מחרב
פצמו בה׳ ולא דבק באשת פיסיסר י והיה פקב . נפשי ר״ת המ״ן שצתפאר בחרבו של פשו שנאמר
גי׳ העולם הבא תשמפין את המשפסיס .ס״ת ופל חרבך תח־ה 'הנותן ״אמרי ״שפר ר״ת הא״ש
״מתן״ ושמר גי׳ לעתיד לבא י .וכל אדם לא יהיה היינו האש של דין מכבה בתפלתו ,גס אש של
באהל מופד .וכל אדם גי' ״המלאך פ״ה .כמאז״ל גיהנס אינה שולסת בו ,הכון לקראת אלהיך
אפי׳ מלאכים וכל האדם גי' מיכא״ל :זה אלי ואנוהו . ישראל .הכו״ן רית ״הצריך ״לנקביו ״אל ״יתפלל .ההפכי
ר״ת ״זה השלחן אשר לפני ס׳״ :זרפ״ך זיה אל״י הצור אגס מיס .ס״ת מרי״ם ,היינו הבאר שהיתה
"כעפר ״הארץ .ר״ת ״זכה . ,לכך זכו ישראל למילה בזכותה .החדש הז :לבם החד״ש ר״ת ״היתר"חמן
שניתנה בפסר• ״ד׳ ״שפות .המשכ״ן ר״ת ״השם ״משרה ״שכינתו ״כל
״נשמה האלהיסמצא את עון מצי׳א ר״ת"מכירת ״צדיק
אה יום השבת לקדשו ר״ת .אלייה״ .כי זכור ״אחינו .הוצאתי אתכם מתחת סבלות ר״ת "הפלגה
יבא בזכות שמירת שבת :״חלבמו יסגרו ״אנוש ״מבול ׳סדום הדרוקן סי׳ לעבירה ,הדרוק״ן
״סימו ר״ס ס;ש״ח היינו לפתוח הדלת ולומר כל נונו׳ ״הלבנת שניים" ,דבור ,״רודף ״ותיבע ״קריצת
שדה דכפיון ייתי ויכול .יודע ציד איש פינים ״נשיקה האה״ל כחו״ם גימ' גיהנס ,אברהם
ס״ת ״עדשה" שמכר הבכורה בפדשיס ; ישכב יושב פתח גיהנס להציל הנמולים :
לכן ישככ פמך הלילה גי׳ היא בקבירה רמז שמות ר״ת ״יחייב לקרות הפרשה שנים ואלה
שתהיה לאה נקברת פמו ולא רחל ־ יתהלל המתהלל מקרא וא׳ תרגום; ונתתי להם בביתי
השכל וידופ ר״ת,הוי״ה״ :קסנתי מכל החסדים ובחומותי יד ושם אשר לא יכרת אשר לא יכרת
קסנתיי אותיות קס״ן ת״י .היינו תיי שנים שעמד בית אותיות שר אכתריאל :וילן שם בל לה .ס״ת ״המן״ .
א׳ אח״כ נתקסנו ישראל וגלו קרב״ן גי׳ ארך אפיס היינו בלילה ההוא נדדה שנת מלכו של פולס .
רמז למשרז״ל ארס נחש בין שנ^ו הוא עומד.היינו אין ורוח תשימו בין פדר ובין פדר .פרר גי׳ מרדכי
הנחש ממית שלא החסא ממית הוא השסן המסית שימצאו ריוח ממרדכי בימי המן שנשבו פדר פדר :
לחעא והנה שסן אות ס׳ בין ש״ן ,נחש אות ח׳ ויפח באפיו נשמת חיים ס״ת למפרע ״מתוח״
בין או היות שן שהם אותיו׳ חס״א דהיינו ארס נחש שכבר נמתחו איבריו" .חיים ויהי האדם לנפש חיה
שאין הנחש ממית אלא החסא .ואות מס עומד למפרע השמים .שהנשמה נבראה מן השמים ואם
בין שניו אותיו׳ ש״ן .יראשית "בכורי ״אדמתך ר״ת נקבה תלד ואס ר״ת ״ואס איש מזריע״ נקבה
אותי ת משה .היינו .רדו שמיה ״אבר״ תלד :וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל פשב
משה יגאל אחר רדיו שנים ; שלחן גי׳ משמח היינו ר״ת ״פרב שבת במנחה' מנח״ה גי׳ פג״ל כי ישראל
משמח אלהיס ואדם שלחן גי׳ זה שלום כשיש פשו את העגל פרב שבת במנחה :וייקץ יפקב
מזוגות יש שמח־ ושלום בבית .ש'ח״ן אותיות לנחש משנתו ויאמר .ס״ת ״צבור״ אכן יש ה׳ במקיס
היינו בהפך השלחן שאין עליו ד״ת ״הוא לנחש״ הזה היינו במקום צבור השכינה שהייה; וידו
שלחן נוס׳"שולחן ״לחם"מי ״נסילה ; שלהב״ת אותיות אחזת בפקב פשו .פק״^ר״ת ״עלי ״קללתך ״בני .
שבת לה׳ • שלום גי׳ הוי״ה שמי' :שבועה ד ת ״שבועה וירא אליו ה׳ ס״ת ״או״ה .היינו שאוה לבקרו
בוקעת ועולה פד הרקיע' :שליש סאי״סקמ״ח וירא והנה שלשה אנשים גי׳ ״מיכאל וגבריאל ורפאל״.
ס״ח שמ״ח .קמח גי׳ פסח שפסח היה לפי׳ צוה ועשי פגות .ופש״י נוס׳ ”וצריק ״פל ״שלחן ״יברך ;
לאפות מצות :שכרך הרבה מאד ר״ח ״משהי . ואקחה פת לחם.ואקח״ה ר״ת למפרע התר חגורה
שמן זית זך .גי׳ מרדכי היהודי ; שבת ר״ת ״שמונה ״קוד׳״אכיל׳"ושתיי׳ סן תבוא לידי חולי מפי׳; ויתרצצו
בגדים תלבש״ :שיר השיריים ר״ת ״המלך ״שלמה ״יהי׳ הבנים בקרבה קרב״ה גי׳ וא״ש היינו בית יעקב
ירש "יחזור ״מלך; שמיס גי׳ קדו״ש .שמ״ע נוס׳ ״שדי אש ובית פשו לקש ; ועו^ יפוסן< גי׳ גבריא״ל .ואת
״מלך ״פול׳ :איתא בפליא׳תור״ה נוס׳״תורה'ופירושי׳ כ) עוף כנף למינהו .ר״ת בגי׳ המלאכיים :ואת
״רמזיה"הוריד צוה .״צהלה ״ורנה ״היתה .לנו .למשה תגוש ואת מפכה .תחיש נוס׳ ״תקפו ״חדש *שופר .
״נביאנו
משה שער הפרטראות ילל\ט
פל מצחו של צדיק שם אמה ואז ניצול מהם וזהו ינביאמ'ושבינו .משה .״מאל'שדי יהדנרומ .מורשה .
גס כי אלך בגיא צלמו״ת גי׳ יתק״ף לא אירא רע י מעל'ו מע ה'רעדו ״שניחנה ״התורה .קהלנו .״קבלו
היינו מהר״ע חדרים .כי אתה עמדי היינו השם של 'התורה ״לזרעם'תחת׳ יעקוב .״היו'ענויס'קדושים
חתה הכתוב במצחי .ומי הכותב עמדי שבעךומשמנתך 'הוגים ״בתורה .תת״ן חדרים בגיהנס כמנין תכל״ת .
המה ר״ת ״שפוה» ולמסרע ר״ת ״יהושע' היינו ״עמדי ומהם תק׳ף שאיין קשים נשאי! ר״ע חדרים שהם
״שבםך ״ומשענתך"המה"ינחמוני ; מהר׳ש אסערסלי קשים ויש מלאך שמו יהושע ובידו שפוה וכותב
שער ההלציות
קרא נח .מה מאוד נבהל רמאי בן העבע .ענהו מ ה נועם מליצת הססדניס הקדמונים ונזכר
מאחורי הדלת במחשבתי היה אשר עוב לו להחבר במ׳ק כ״ה ב׳ .
בסערת מיס הזדונים אשר בשצף קצף שועפים ג ז ע ישישים עלה מבנל ועמו סער מלחמות קאת
מלהעריח כבודך בבהלה זאת אך להשחית את גופי וקעור׳ הכסלו לראות בשוד וכבר הבא משנער
בזרון וגס בי לחעא גדול יחשב לי לדורות עולמים קצף על עולמו וחמס ממנו נעשות ישמח בהם ככלה
אשר יאבד מהס איש מוצרך כמוני לכל דבר עסק חדשה רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נסש צדיק
לכן מיהרת הנה אליך אבי שתעתר לי והניחני לבוא ונקי׳ אס בארזים נעלה שלהבת מה יעשו אזובי
בתיבתיך . קיר .לויתן בחכה העלה מה יעשו דגי רקק בנחל
צ ל לי עליך ידידי לא מכירי ענהו נח .בכל אות שוסף נעלה ח *:מה יעשו מי גבים ,שמחה לתוגה
נפשי להושיע לך נכספת ברגע זאת .אך מה נהעך ששון ויגון נדבקו ארץ שנער הרה וילדה ארן
אעשה כי אין לי לעבור על מצות השס להכניס בתיבה צבי גדלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי עבדה
רק שנים שנים מכל מין מהר ומצוא לך זוג הלא לא כלי חמדתה :
עת התמהמה הוא הרבה ,הרמאי שם עניו לדרכו
למצוא לו עזר כנגדו ומחפש וידרוש בכל עבר והנה הלצה
פתאום ויעגעהו האמת .האמת נעדרת ונעזבת
ולא מצא קן לה בדור המבול תקעה לה אהלה מ ל ך בלא עם .בנה בית על פני המיס .תחת
בסנה רחוקה ומרוב הדרך לא הספיקה לבוא מועד י השמים שלח שליח בלי לשון הביא אגרת
אשר התקבצו להכניס בתיבה תיבה של נח סוגרת ומסיגרת בכל בלא כסב
ו א ץ אמה הולך שכני .שאלה האמת בסגעה עתחי מבואיה .וזוג א׳ מכל מין ובריה יושבים
׳ הרמאי מאת נח משולח אני אץ ונחפז במקומם כקו משוך על סדר .כל אחד דוחק ומקרב
למצוא אותך גברתי נכבדה שמע נא אלי .הוא את עצמו לזוגו ולוחשים ביניהם אודות שכניהם
שאל מכל אשר בתיבה חונים מי אשר ילך ומצוא אשר לא ידעום ועל שנוי זיו תואריהם .מתנועותס
אותך להביאך בתיבה וכל עור לא נמצא יצור אשר נראה פעם סניס נועמיס בעח ושאנן וסעס פחד
ירצה לעזוב מקומו המנון ביבשת ואני בכל כחי ויראה .
נודד הנה תחת גשמי המבול במוך סערי הגלים ע ל הארץ גשם מבול שועף בכל עוז ותעצומות
מהר נא גברתי אחרי . וארובות השמים נפתחו נח בעומק מזמותיו
ת ש ו א ו ת חן חן לך שכני ענהו האמת על כל מעייל בתיבה אנא ואנא .ומחשביתיו ולבו הומים
העוב אשר מכסוף לעשות לי אך בקרבו בזכרו השחתת כל יצור גס מעקירת לבו
להסכים לדבריך ולתרועעה אתך א־ן ברציני כי מהלל י״ה על צדק משסעו ובנפש שמח מביע על
אס למראה בני אדם לא פעם להיות פרושה ונדודה קבוץ הבריות משונים אשר יחשוגו לו לבני ביתו :
מכל מברה וריעות הה ידירי יכמרו רחמיך פלי פ ת א ו ם וידסק בדלת .מ• הוא זה ואיזה רוא
בקול
נו משה שע״ חהלצות ילהוט
בכל אוסן היותר חזק ויבואו יחד בתיבה מיום בקול הומיה צטק הרמאי מה הרמה אשר אני מושה
ההוא הרמאי המזורז שועל בתבל טסקים שוגים לך שגע בי והרגני רק על תעזבגי כי הבשחתי
אך האמת אשר תשגיח ממולו בעין ישר ושקח נאמנה להביאך אמנם אין שוב לי גם לא הסכגתי
מבשל כל תחבולותיו שעמים רבות הרמאי מקונן מתמול שלשום להתאחר עם לא מכירי בהיות
ומתאבל על רוע גורלו אך עם כל זאת מוכרח שירבה עמל הגיעני וצרות רבות השיגני ויראתי
להיות נכנע לאמת כי קשר עוז ביניהם כתוב להאמין לשישור דברים בשי מי שיהיה תאמן לי
וחתים ובעצת הרמאי הוכרח נח לצאת מן התיבה כי כנים דברי הן אנכי נותן לך כתב כתוב וחתום
כי הראה לו יין המשומר בענביו על כן בקש האמת היות תמיד תחת רשותך ועל פיך אצא ואבוא לעמל
לנח איש צדיק לבל ישעה לדברי שקר ונח הבשיח וליגיעה עבור שובתך אך הציל אותי והצריקני
לאמת בעצתך תנחני ובאשר תלך אלך ובאשר תלין מהשבחת שקר ולך ולכו לנח אבינו:
אלין ע״ב ונח מצא חן בעיני ה׳ : ה א מ ת בראותה צער הרמאי ויכמרו רחמיה
עליו וכתבו ויח״מו ששר שותפות
זה השיר הוא שיר המחבר על שמו לכבוד ולזכות רשב״י זיע״א
ושמו מתום בהר״ת של השיר אני משה ישראל אשכנזי .
הגנוז ב כ תר עליון ונעלמת מנל רעיון ושם היית אצלו אמין ונגלה לך גנזי המשמון או ר
בר יוחא נקי כפים ובר
חכמה ודעת קנית כמלאך השם יצאת אור נפלא לנו הורית. מושב יחידים ישבת .
בר יוחאי עייל בלא בר
^ ר בית הזוה״ר נקראת ביגה לעתים הודעת בדור זכאי קיל שמעת תוב למערה לכן חזרת .
בר יוחאי כמשה במד בר
מצות כלה מלא להמתיק דין למעלה ישיש אלהיך לעילא בדור חסד
דילך על כלה הלולא
בר יוחאי עמא דבר
הם עם למודך פחד יצח״ק האי״ר כבודך לעס גלה את סודך הו״ד שבהו״ד י ^ר א ל
בר יוחאי יחד מחו בר ספירתך
תפארת ל״ב נתינות יו״ד סופרת .קדשת עצמך באדרת תתן לראשך עשרת אלי ש ש בזו:ר
בר יוחאי לפניהם עבר
נעח הוד יקרים שבית .נורא תהלות נעלית .שבי לאדירים נפלת כמשה למרום עלית
בר יוחאי שהיה כבר
יסוד צדיק שור בשרוני לחזות בניעם ה׳ .שעה ניבי עזרי ומגני . ג׳פלאות ג״ל עיני
בר יוחאי מלגאו ומלבר
נשאו בית העולמים .ששים בהלולא תמים ברשב״י ובנו הרמים . ן והר מלכות עולמים
בר יוחאי כמעין המתגבר
ושלח לנו את משיחנו .יקבץ את נדחינו .מהר יבוא ויגאלינו יה זכותו יגן עלינו .
בר יוחאי כארי יתג בר
היינו ,לולא האמנתי לראות כטוב ה׳ -אלול נוטר כ י ס ן מיש ניסי נסים שנטשו כחודש הזה וגו
״אח ״לככך ״ואת ״לככ ,א״ת לככ׳׳ך וא״ת גימטריא י ישוטות מקיפות נס כתוך נס והיו״ד מיותר
ז״ה לימו״ת המשי״ח ,וסמיך ליה והותירך ה׳ לטוכה לרמז טל טשר טטרות שנטל יוס זה ,ניסן מללו
שאס חשוכ מיד נגאל .תשר״י נוטר׳ חקיטה שכרים כזה נון יוד סמך נון גי׳ שנ״ג כמנין חסד ללוכרהם
"תרוטה ״ילילי ״יליל; פס השני תיכות ,ניס״ן מט׳ ״נסיס ״יטשה "סומך
ח ו ל ו ת ,א ,מת טל פני הארן משולח וטרום ״נופלים היינו נניסן נגאלו וכניסן טתידין לגאול
יקכרוהו אנשים ,ויחיו כתוך קכורחו איייר נוט׳ ירוצה " ה׳'א ת ״יראיו ,ונוט׳ ׳׳אויכי
ויוליד ילדים ויצאו כולם מלוכשים י זה החטה כ׳ . יישובי ייטשו ׳רגט ,כי כחודש הזה נתן הקכ״ה
מי הוא אשר טינו כראשו וכו צורך לכל דרושה לישראל אח המן ,טוד אייר נוט׳ ״אני ״ה׳
אשר יגט כל ימי חיו להלכישו והוא טרום וטריה . כל הסמים וכל הטשכים ״רופאך לפיכך
זהו ממחט .ג׳ .הקכר מהלך והמת מתפלל והמים והמרנזצאות מסוגלים כחודש הזה יותר מכל השנה .
שוטף ,זה יונה כמטי הדגה .ד׳ אחד נולד ולא טוד איייר נוס׳ ״אהכה ירכה"אהכתנו ״ה׳ ״אלהינו .
מח ואחד מח ולא נולד ,זה אדה״ר ואל־כו .ה׳ סיוין ריח ׳ויחן ״ישראל 'נגד" סיני ,טוד נוטריקן
ג׳ נכנסו לדין ויצאו ד׳ חייכיס ,זה אדם וחוה ונחש נחרצה יה׳ ״ואמר 'סלחתי ,טוד ר״ת "סימך ה׳"
ויצאה האדמה ג״כ חייכ ו׳ חמשה חיים נושאים 'וזוקף'נופלים ,טוד נוט׳ ״סכיכיו "ירדו ״וחחחוניס
אח כמח החיים שוחקים והמח מדכר זההקולמס *נחטלו ר״ל סכיכיו ירדו אלו המלאכים ,וחחחוניס
כתוך ה׳ אצכטוח .ז .מה זה שלא ראה השמש אלא נתטלו שנאמר ומשה טלה אל האלהים ,טוד נוטר׳
יום אחד ,זה קריטח ים סיף ח מת כתוך הכיח יסמוך ״נפילת ייהודה ״וישראל .חמו״ז ר״ח ״חפאר
טהור כל הכיח ,יצא מן הכית טמא כל הכיח . ״ומרומם ״זכרך ״מלכנו ,טוד ר ״ח ״חרחם "מהרה
זה טוכר מת ככטן אמו • כני לאה היקייס ,ויוסף 'תשוכ "מהרה ״וחרחס ״ותכנה זכולנו ,או
פוקח טורים ,היינו אסור לשמש כנרות של מנוכה 'זכולך ,טוד ד ת ״זדונים ״חטכור ״ופשטיס ״מחוק
אכל כנר הנוסף שהוא השמש מותר ,וכל הנרוח טוד 'זטקת ״מיחדיך ״תשמט ״ותצילנו ,טוד ר״ח
שמדליקין הס ל״ו כמנין לאה ,ויוסף פוקח טורים 'תצילנו ״ותפלטינו ״ממיס ״זדונים ,כי כחודש חמוז
היינו השמש ,אני ישכתי ככיחי כאו גננים גנכו אוח־ חטאנו ככפלים ולקינו ככפלי כפלים מטשה קרח
ואח כיחי מן המלונות זה הדגים ,ג׳ אכלו ושחו ולא ומרגלים ,והחודש הזה מלת רוגז ח״ו כמרומז וכל
היו ילוד אשה ,זה המלאכים שאכלו אצל אאט״ה . זה איננו שוה לי ,צירף של שם רוי׳ כ״ה כהיפוך
א ^ ף החכם שאלו לחכם אשר חסן כיקרו למי ט״כ צריכים להפכו מרוגז לרחמים וכמה כחשוכה
יאהכ יוחר אחיו או מכירו ויטן להס א'כ מזלו אריה אריה טה״כ גימ׳ גכור״ה שהן הן
שמפו נא דכרי איני אוהכ אחי טד שיהי׳ מכירי נפלאותיו והוא אב ,כרחם אב טל כניס אלול
כ׳ לא תחלוף את אשר לך טרם יכוא אחר כגירלך. מזלי כמולה והוא כלה ,כל״ה נוט׳ ״כי ילה׳"המלוכה
ג׳ אויל מחריש חכם יחשב ,וכמושכ נכונים יתיישכ *כי ילה׳ ״הסליחה ,אלול כהיפך ,לול״א היינו לולא
ר׳
נח משה שער ההלצות ו ל רן ט
רק במלבושיהם מחסארים בטגול וטבטח והם ד מוג לי לסבול שומה בכל טגייגיו מלסבול חכם
חסירי דטח ,הרי הם בחמור גמרדפח :סגולח לשון גטיגיו ה .בסחר בטח רטה משמוטה רטה לא
כקודש ז״ל הבחיי ט״ס וכל אשר יקרא לו האדם יירא ו .א ל חסי׳ ללטג וללצון סן בראוחך בי
נסש חיה אמרו במדרש הטביר הקלה לפניו כל אמריך לא יטלו לרצוך .ז .אל חהי בז לכל רבר כי
הבהמות והחיוח וקרא להם שמוח ואמר לזה נאה לבל טח וזמן יגבר .ח .מחסאר גמה שאין גו רוח
לקרוחו אריה ולזה חמור ולזה סוס וכן כל דהר השמוח החגוססה בקרבו .ט .המחגאה ברטחו
ודבר ,ובוה נתפרסם חכמחו כי היכר בחכמתו נטלם ממנו צרמו .י הממסאר בסטולחו יזהר סן
טבט האריה שהוא גבור ומלך שבחיות ט״כ קרא חגלה מליו טרוחו יא■ אשר הון זרים בקרבו
שמו אריה ,ארי״ה גימ׳ גבור״ה ,וכן נש״ר נוטרי׳ יניאנו חיל בלט ויקיאנו בחצי ימיו יטזמו יג
"נסילה ״שמש ״רוח טוד מלשון נושר היינו שנושר אשר הון זולחו לא מחה ,רגליו ללבח בגז‘ נסה
ננסי נצחו לסי שמנהגו כל י׳ שנה יגביה טופפחו יג .איש מלא חמס ,בארן מגוריו הוא למרמס
ט י'’גגגל שמש ונופל לים ונמרט נוצחו אמ״כ יד מחוקה שנח הטובד מהיות זמנו אנד .טו .
נתחדש כנשר ובן טד מאה שנה ובאותו הזמן ההסחסקוח שמונטח גטליה מדלוח ,טובה מן ההון
מתקרב יוחר טד הגלגל השמש ונופל ומח בים . המביא לבזיון ושסלוח טז .טוב טטם ודטח בכליותיו
ט״כ אוחיוח נש״ר מרמז הזה ,שין ״שמש ר׳ *רוח חהיאמו וחטטמו ההר נחלחיך יחדמה חלש לאחרים
נ׳ ״נוסל היינו נופל ומת חמור מלשון חומר אם יהיו חבריו גיבורים .יו .לא טוב הטשיר
בשביל שהוא כבד וסתי וסבל מכל הבהמות סוד להחגרוח ואף כי באשר ידיו קצרוח יח איש
השביל שטוטנין טליו משאות ותבואות כמו חומר סחלחול ,וטקש אולחו תהי׳ לו למוקש יט מאמיני
שטורים ,סוס מלשון שושה בשביל שהוא קל החנוטה דברי חסל לבו האוסל כ השחיקה לבטלי דטת
ושמח לקראת מלחמה בדהז״ל ו׳ דברים נאמר חוססוח ולא מגרטח .כא הבלחי מסחסק הדי
בסוס וזה אחד מהם טור טל שינחו שישן רק ססקו יאבד גס לחס חקו כה ''בך כגוש וחדחק
שיחין נשמי ,יד ט״ש י״ד פרקים שבה .שנה מסטר לקרב כל ולא לרחק .כג .ואס חהטר לבך טליו
השם במספר ימי שנה פשוטה ,הריון טולה כמרן ימי כלההח תהא לו שמאל דוחס וימין מקרבת .כר .
הטיבור ט׳ חדשים טולה כך ימים טוד לה״ק בשביל חגורה בלי סחד שבח אחים גס יחד .כה .החכם
שלא נמצאט שם טרוה לאיש טרוה לאשה וכדומה יפשה החכמחו יוחר מהגבור הגהורחו .כו הזהר
הרבה י טביך שנה מספר השם כמספר ימי השנה מן היומן לסי דרכו ואויבך כי ימחיק ח כו .כז.
סשוטה שהן שנה ימים : המטלה זולתו טליו ירכיבהו טד יהיה בטליו ,בח ,אין
ה ו ל א ת שמוח המזלות ניסן הוא )אפריל( אמוני בהמקנא כי השקר לו למקנה כט המתגאה
ומזלו טלה ט״ש כי בחודש הזה יולידו ברוב חילו יסול ואין טוזר לו .ל כאשר חטשה
הטלאים ואילים .אייר כוא ) מ אי( מזלו שור ט״ש לאיש טובה אל תראה לו חובה .לא תרחיק
בי בחודש הזה חולרנה הסרוח ולדותיהן סיון היא אשר יקרהך טבור כססך וזהבך לה איש אינו
)יוני( בטבור שמזלו תאומים ט״כ יולירי הטזיס מכיר מקימו מגלה מרוחו ולבו הל טמו לג חנסים
בחודש הזה חמוז היא )יו לי( ומזלו סרטן ע״ש ואנשי חוטה מברחם תמיד לרטה לד מורש טל
שבנות ההוא תחזור השמש לאחור כסרטן אשרסיניו רטהו רטה קללת חנם טליו מבואה לה .אל תבוא
לאחור אב היא )אויגוסט( ומזלו אריה ט״ש הפח במשסט הלא טצה .אז תבין משל ומליצה לו
ההוא השמש מראה חזקה ובמחצית כדור צסון חוס לא חשמט לקול רשטיס מחזקי ידי מרימים לז.
חזק מאוד .אלול הוא )סטסטטמבטר( ומזלו בחו.ס חושבים להכשיל המחנולוחם יסלו המוטצוחס .לח.
כי אז נראה השמש כדמות בחולה קוצרת שבלים החומס לרה גדלו ומכרו סוף יאבד גם אח יקרו
במגל המורה טל זמן רקציר תשרי הוא )אקטאבמר( לט מבקש גדולות יבאר מכאן ומכאן קרח ויהי׳
מזלו מאזנים כי אז היום והל לה שוים כאגו שקולים מר צורח .מ .דברי חכמים בנחת נשמטים ויהיו
סם במאזנים חשון הוא )נאווטמבטר( מזלו פקרב מסוחחיס טל לבות נבונים וידוטיס מא חמחול למי
כי בחודש הזה יקרו לרוב חולאים קשים לאדם שהרט לך והן למי שמונט ממך השואלך טוד אמר
ושארי בטלי חיים כטקרב הזה קשה ננשיכחן אנשים זרים וצרים אשר אין להם ממשים יקרים
כסליו
משה שער ההלצות 1ו ט
ילל
תרשיש דומה למי היס או לשמן זית צלול והוא כסליו הוא )ל־טצממגטר( ומולו קשת כי נט» ההוא
למן ולחסד ומוטיל לפרקמטיא ונותן דטה בינה מממיל צידת החיות כקשת טכת הוא )י טנ טר(
והשכל שהס .הוא הצבט המובחר הירוק האמיתי ומזלו גדי כי אז השמש הולכת מתחת קו המשוה .
מה שאוהבים הבריות כמראה הטשביס והוא מוטיל למטלה כגדי אשר דרכו לטלות טל ראשי ההרים
להטשיר ומביא חכמה ומציל החולי נופל ואס יהי׳ שבט הוא )סטבר( מזלו דלי כי רוב הגשם ושלג
טליו בשטח משמיש ישתבר כי הוא מתנגד למשגיל . השוסך כדלי אדר הוא ) מ ט ר!( ומזלו דגים כי אז
ישפה מראהו דומה לנחושת ,יש נוטה למראה לבן יתחיל צידת הדגים .מצאתי :
ויש ירוקה כטשב והוא טשרה מינים והנושאו שומרו צ ו ל ת הי״ב אבציס שבחושן ואפוד ,אודם הוא
שלא ימית ויחנק בשיפלות הימים ושומרו מסמים אבן אדומה ודומה לבשר הגקרא רובין
המשגל ורפוא׳ למקש׳ המממיס ומסיר מאות פטדה .הוא אגן ירוק משומן( טס מראה זהב .
לילד : ברקת .הייגו שיורד טס הברק והוא לבן כזכוכית
אנא מלך מהולל בתשבחות קבל נא הנידחות ונקריב הגקרא קריסטאל .גופן הוא דומה לאש היוצא מן
קרבן ומנחות לפני האל :שה פזורהישר אל הפחס הגוטר .ספיר .צבטו גטל כמו כרכום ,טוב
שמימים במורת יקומיאל ביוס הנף וההראל בכח לבריאות טיגיס והגון( וטגוה * ויראת ה׳ ורוד^
ואל :היום נכבד למהילה במתן מורמינו כבתחילה שלוס והמנוחה יהלס הוא דימאגט ויוטיל להטשיר
יסלזו חסידי' בגילה בית אל ־ כד ב ש וחלב כללה נגילה ולבקש שלוס והנושאו בזרוט שמאלי יוטיל לנצח
ונשמחה לה נטשה ונשמט מדות בטלה כי הוא אל ; אויבים לשס .צבט שלו ירוק טז כטשב הוא מין
ווי טמודיס וחשוקיהס מורה ומצות ומפשיהס טומדת שאינו חשוב כ״כ והטוב הוא ירוק מטורב פס
לטד לטושהם שמרינו אל ברוך ה׳ חילם יאירו דמות מראה לבן סגולתה לאמן הלב וטיניס
ויזהירו ככוכבים בהילס ומלאכים ישמיחו למולם ומשמר׳ הצושאו מכל רט וכל חשר יטשה יצליח
רומתות אל * רב כח אלי ואנוהו לשלם לי כל גמולי וכאשר מת בטליו הליבשה יפסיד מראהו לפי
בשמחת גילו בבנות ציון בגורלי הן פדיחה אומי שמקונן ובזה יוכל לקנותו בזול שבו בלשון יון
האל ־ יתברך ויתפלה הדרו מסי ישראל להדרו טס פירוס והוא משומן( צבט זהב וירוק והוא מסוגל
קדישו לפארו להטריצו ולהקדישו בסוד אל קדוש ה׳ ״)הנקט וגטח ולהטפיר ו־בא פינה ומנוחה ושמחה
צבאות הראינו בחסדך נפלאות קרב קן החלאות אחלמה .הוא כמור טס רישומים לביניס ומביא
וגא לציון גואל קדוש ישראל . פחד ודאגה ורטדה וירבה חלומות וקטטות ומריבות
תו ש ל ב ע
שער המזלות
לבנה .יי' שבמאי ״י״א צדק ״י׳ב מאדים חצי ל י ל א׳ היא המחלה שטה ״ז׳ שולט כוכב .
הלילה ; "א׳ אחר חצות חמה ־ ״ב׳ נוגה "ג׳ כוכב . ״מ׳ לגנה " .ט׳ שבמאי .״י׳ צדק .י״א מאדים
יד' לגנה ״ה׳ שבמאי ״ו׳ צדק גמר הלילה : ״י״ב חמה .זהו מצי הלילה ־ שסה ׳׳א׳ אחר חצות
ליל ד׳ שטה ז׳ שולט שבמאי .״ח׳ צדק ' .ט׳ נוגה " .ב׳ כוכב .״ג׳ לבנה .״ד׳ שבתאי .״ה׳ צדק .
מאדים .״י׳ חמה .״י״א נוגה ״י״ב כוכב יו' מאדים .זהו גמרהלילה־
חצי הלילה .א׳ אחר חצות לגנה ״ג׳ שבמאי .״ג' ל י ל ב׳ שטה ״ז׳ שולט צדק ״ח׳ מאדים "ט׳
צדק .יד' מאדים• יה׳ חמה " .ו׳ נוגה.גמר הלילה : ממה " .י׳ נוגה ״י״א כוכב .״י״ב לבנה
ליל ה׳ שטה ״ז׳ שולט חמה ״ח׳ נוגה .״ט׳ מצי הלילה .״א׳ אחר חצות שבמאי *ב׳ צדק " .ג׳
כוכב .״י׳ לבנה• ‘י״א שבמאי .״ייב צדק מאדים .יד׳ ממה “ה׳ נוגה .״ו׳ כוכב .זהו
מצי הלילה .״א׳ אחר חצות מאדים ״ב׳ חמה .״ג׳ גמר הלילה;
נוגה .יל׳ מכב .יה׳ לבנה יו׳ שבמאי .גמר הלילה : ל י ל נ* שטה ״ז׳ שולט נוגה .״ח׳ כוכב ״ט׳
ליל
נט מ^!וה wהמודות ילהוט
ליל ג׳ משעה ח׳ עד ל ד דקים סל ש!.ה ט׳ בינוני ל י ל ו׳ שפה ז׳ שולט למה .״ח' שכמאי ״ט׳ צדק
ואינו מזיק .ו מלד רקים טד מ״א דקים טל שעה •י' מאריס • .ייא חמה .״י״ב טנה חצי
ט׳ רע לכל דבר .ויום ל משעה י׳א פד ל״ו דקים הלילה :״א׳ אחר חצוח כוכב " .ל למה " .ג׳ שבמאי.
לא טוב ולא רע אבל מל״ו דקים עד גמר שפה ״ד׳ צדק .״ה׳ מאריס .ו׳ חמה גמר הלילה :
י״ב רע לכל דבר .וגס שולט יום ו׳ משעה ז׳ ל ״ ל ע׳ ק שמה *r׳ שולט מאדיס .״ח׳ ממה .
בבוקר עד ל ד דקים טוב • ו מלד רקיס פד מ״ח "ט׳ טגה ״י׳ כוכב’ .י״א ל מ ה .״י״ב
דקים בינוני .ממ״ח דקים פד שעה ח׳ רע לכל *ל שבמאי חצי הלילה; •א׳ אמר מצוח צדק
דבר .זה שאמר בלעם כי רפה נגד פרכס וירס מאדים ״ג׳ חמה .ד טגה .ה׳ כוכב .״ו׳ לבנה.
לכוין אח השפה וזהו כוכב רעה שני בו ואל זועם גמר הלילה :זהו של הלילות של כל השבוט ;
בכל יום .ומי שמקלל או ממרים בזה השפה ין □ א׳ בבוקר שסה ז׳ שולט ממה .ח׳ נוגה .
עושה רושם; ט׳ כוכב• י׳ לבנה .י׳א שבמאי י״ב צדק
חצי היום ; א׳ אחר מצי היום מאדיס ב׳ חמה .
בשם מריא מגרםיוא גפי׳ על ספר יזוירד.
ג׳ נוגה .ד׳ כוכב .ה׳ לבנה ו׳ שבמאי .גמר היום .
באחד בשבמ אדם גדול יהי׳ ועצל הנולד ין □ ל בבוקר שעה ז׳ שולט לבנה ח' שבמאי .
במעשיו משני שנולד ביום של חמה; טי צדק .י׳ מאדם .י״א חמה “* .ב נוגה .
ואס בעמו של ממה נולד יהי׳ יגע ומטורן; כל ימי מצי היום :א׳ אחר חצי היום כוכב .ל לבנה .ג׳
מיין ומעשיו לא יהיו לו .ואם בטחו של כוכב חמה שבמאי .ד׳ צדק .ה׳ מאדים .ו׳ חמה .גמר היום :
או צדק אמח אוהב לדבר .ואס בעמו של מאדים ג׳ שפה (׳ שולט מאדים ח׳ חמה .ט׳ לם
מטרף ושופך דמים יהי׳ .ואם בעמו של כוכב נוגה י׳ כוכב י״אלביה י״ב שבמאי חצי
הנוגה נולד זך יהי׳ ויהי׳ מהלך בדרכים ובמדינוח היום :א׳ אמר חצוח צדק נ׳ מאדים .ג׳ חמה .ד׳
ואם בעמו של שבמאי נולד אדם גב 1ר יהי׳ ובעל נוגה .ה׳ כוכב .ו׳ לבנה :גמר היום :
ממה ולא יהי׳ עשיר . ל ם ד׳ שעה (' שולט כוכב מ׳ לבנה ט׳ שבמאי .
בשני בשבח כקול יהי׳ פעמים עשיר הנולד י׳ צדק• י׳׳א מאדים .י״ב חמס .חצי היום ; אחר
שממיס עני ומולק פל כל בני חדס מצומ מגה .ל כוכב .ג׳ לבנה .ל שבמאי ה׳
במקומו ואינם מסכימים עמו לעולם משני שנולד צדקה ו׳ מאדים .גמר היו ם:
ביומו של חמה .וזה סימן במלאח הירח פד מצי ה׳ שטה ז׳ שולט צדק .ח׳ מאדים ט׳ ממה לם
החודש טוב הוא מפני שכל יום ויום מוסיף לפניו י׳ נוגה י״א כוכב י״ב לבנה מצי היום ;
כך הבא בראש כוכבו של ירח .והבא בסופו של א׳ אמר מצומ שבמאי ל צדק ג׳ מאדים .ד׳ ממה.
כוכב הלבנה רע הוא משני שהלבנה ממסרח ה׳ נוגה .ו׳ כוכב .גמר היום:
ולאחוריה חוזרח ואינה הולכח לשניה ואם בעמו טש׳ק שפה ו׳ שולט נוגה .ח׳ כוכב .ס׳ לם
של לבנה נולד חכם ושופט יהי׳ .ואס בעמו של לבנה .י' שבמאי .י״א צדק י*ב מאדים
חמה נולד עז יהי׳ ומעשיו לא יהיו לו ואס בעמו חצי היום .א‘ אחח חצוח ממה .ל נוגה .ג׳ כוכב
של כוכב ממה וצדק נולד אדם צדיק יהי׳ .ואם ד׳ לבנה ה׳ שבמאי ו׳ צדק .גמר היום :
בעמו של מאדים נולד סשוקולטורא י הי׳ .ואס ש׳ק שטה ז׳ שולט שבמאי .ח' צדק .ט׳ מאדים. לם
בעמו של כוכב כנוגה אדם עשיר וחסיד יהי׳ אבל י׳ חמה .י*א נוגה .י״ב כוכב .חצי היום :
סרוח בגופו יהי׳ א׳ אמר חצומ לבנה ב׳ שבמאי .ג׳ צדק ל מאדים
בשלישי אדם פז שנים וגבה רוח מסני הנולד ה׳ ממה ו׳ נוגה .גמר היום :נגמר כל כשבוע
שנולד ביומו של מאדים ואס בפמו הימים והצילומ * )זאם נלעת ש» 0״נ כאן ז׳ ח׳ «׳ ונו׳
של מאדים נולד לסטים יהי׳ משני שהוא כוכב כוונתי מו׳ עד ז׳ מיז עד ח׳ מח׳ ועד ר׳ וכן כל הפדל(
שלהם .ואס בעמו של נוגה נולד סרוח בגופו יהי׳. אחי באחי להודיע לך כי יש כוכב אחד והנה
ואס בעמו של כוכב חמה וצריך נולד אדם גדול לדעמ חכמי האומוח קבלה מבלעס הרשע
יהי׳ ושופט אממ .ואס בעמו של שבחי נולד אדם ושמו כולני׳ן והוא כוכב רע לכל דבר והוא מושל
דיין והורג נששומ יהי׳ ואחרימו יה•׳ ממאבל. ליל ל שפה ר .סד י*א דקים פל שטה א* .וגס
ואם
מ ^« ה ^עער המזלות ילקןט
שמצד מזרח ודרום מ ״מ מן צד מסרב בינני צפין ולום בטמו של ממס >ולד מסיד יהי׳ :
הזק ברון סוב לו שחור רט לו רוב מו*מ יהיו מה ברגימי כשבי! לודם גדול וצדיק יהי׳ הנולד
שבא מאדמה מליו מהזק או בי שיף או דם נשרף ושוסגו ואס כ»ג1ו של נוכ 3ממה
בין גב ליד בחרש אייר יצליח סוב שבאחים בנים וצדק נולד סיקמ וטשיר ומכם יהי׳ ,ואם בטחו
יהיו להם טושר וכבוד באלול ישמור א״ט משמיה של נוגה נולד גדול וטשיר יהי׳ ומולי מטייס יהי׳
ואכילה רטה שלא יחלה תשרי הצלחה לממונה חשוון ואם נטמו של מאדים נולד פטמים נ 1ונ וסטמיס
חולי כסלו הצלחה בדרך בשבס מצליח באדר מצליח רט .ואם בטמו של שכמי נולד מכם וטשיר "•י׳ .
מטס כאב באצכט הגדול שברגליו ואם נולד בשטה ואם בטמו של ממה נולד אדם גדול יהי׳ ולא טשיר
שמזל סלה משמש גופו ממוסך וטינו גדולות מביט ואור מיניו אל בר אדם.
לארץ מדבר הרבה כטסן קולו דק אוהב צוק ואס בממישי בשבי! גדול וטשיר ומכם י:י׳ הנולד
היה לבנה או גרלה במקום זה מורה טל שמין ואם בטמו של צדק נולד דיין וטשיר
וחרשית וקרחת והנולד בפניס הראשון מסלה היינו וסקמ וסוב יהי׳ ואם בטמו של כוכב ומאדים נולד
בי ביחו של מאדים סלה וטקרב נמצא אס נולד סטמים סוג וסטמים ר ט .ואם בטמו של נוגה
בשטה שמאדים שולס נמצא שבחצי השטה הראשון מסיד ומשיר יהי׳ .ואם בטמו של שכמי גבור ומהלו
שולט סלה ובחצי השטה הב׳ שולס טקרב נמצא אס באמת יהי׳ .ואם נטמו של לבנה שוסס באמת יהי',
נולד בטשריס מנוסין הראשיניס מהשטה שהוא פניס ואם במתו של ממה אדם דברן ואמיתי יהי׳
ראשון מסלה וטשריס מניסין הב׳ הס סניס ב׳ בששי מסיד וטשיר יהי׳ ואס בטתו של הנולד
מסלה והטשריס מנוסים הג׳ פניס ג׳ מסלה וכן נוגה סרומ בגופו יהי׳ .ואס במתו
בולס והנולד בפנים א׳ מסלה יהיו צהוב מטס בשר של מאדיס טשיי ומסיד ואס בטתו של צדק וכוכב
סימן ברגליו ובאצילו ידו ואוהביו רבים וישנא הרט ממה פקמ ומסיד וטשיר ואהוב יהי׳ .ואס בטסו
ואס בפנים ב׳ יהיו' גופו ממוסך נוסה לשחרית טס של שבתי נולד אכזר יהי׳ .ואס בטתו של לכנה
יפה סניס נח לכסוס ולרצות גבה לב דטת שלימה שופס יהי׳ ושם לו במקומו ושומטים דבריו ואס
ואויביו רבים ואס בפנים ג׳ צהוב מכורכים וכאב במתו של נונה מצוף וכטל מימה יהי׳ ואדם לא
אזנים והשיניס והנחירייס וטיניס ואס יהיו סלה יוכל לו) מ סי איזה תיבות( ואס נטתו כל נוגה נולד
פטמים טשיר פטמים טני פטמים יפול ביד גויס בטל מריבה יהי׳ ומריב טם כל אדם ומוזר ומפייס
או שלסון ישא אשה ויהי לה בניס ממנה ותמית ואם בטתו של צדק נולד הולך בממיס וביראה יהי׳
וישוטט בארצות יפת תואר ולא יחסר לו כלום ואהוב לבריות .ואם בטתו של כוכב ממה נולד
כוכבו מאיר והנולד בו יהיו מבס בו״מ בטל כבוד כבראשון כן הוא ואם בטתו של כוכב מאדים נולד
טיסק במצות מתרחק מרמסא רסן לנקבה כזכר בן מורין יהי׳ ובמל מימה וטז פנים וסופו ספקלסורי
יפה שמחה קול נמים וישרה בטיני הבריות אט״ס וביד מי׳ רטה יפול ויאבד ואס בכוכב של לבנה
שלא טשתה הישר ותבא לחרפה ושס רט חלומות נולד אדם גבור ושופס יהי׳ .
רפים סימן נפנים באב באס ובבטן כאב ראש : סלה זכר יפה מ אר ובסן אורך פרס ול־׳וור ניסן
שור זכר נוגה יבש אוהב נשים סוב לב אייר י גידין במצמ שטרות הרבה וקויסות טיניו
שמח גדול נפש פניו כל מיני צבטונים כהות בטל לשון מתגאה דיבורו ברוגז מתאוה למשגל
גדול טיניס מצח ארוך חוסם רט גדול שינים הרבה אין בו מום נמ לכטוס ונמ לרצות פטם
כתיפמ ורגלו מביס נאה בהוליכו ובגדיו נאה בכל מרוימ ופטם מפסיד לא טני ולא טשיר יפול מלמטל׳
דבר אוהב כלי שיר וקול נמים דיבורו יפה טס כל למסס ולא יוזיק אוהב לנשים ומתמרס תיכוף ואין
אדם ויבא לידי שבח טי״ז וותרן ובטל מלאכה מושר לו אהבה ב׳ נשים יקמ א׳ בתולה ואמד אלמנה
יבוא לו אחר מצי ימיו וישב בשלוה מחשביותיו זנות לומד יפה משא ומתן טוב לו מהלומד בבחרותו
אשה אמת ובתולה וקססות טמה אין לו נחת מקרוביו יש לו מה שמנגד לו מנינו אוכל הרבה מבר לאנשים
ובאחרים נמת לגבו אמת איני מושה רט לאחרים נח ריקים יבוא לכבוד ישן רט אוהב לשמוט שנמו אין
לרצות סימן בזרוט ומזה נכוה מדבר מטס כתיפיו לו רחמנות ושממה טל הרוב יהיו שו״ב או אומנא
רמב פושה סוב לאחרים אינו מכיר בסוגה ואינו מיתתו ט׳׳י רם כבודו והצלחתו ודירתו יהיו בארן
מכם
משה שער חמולות ילהוט
וצער יחיו עד מ׳ שנה כל צד עוב לו חון מדרום מכם גדול אייר ילליח ומם >ולד בלילה יעשיר ממוז
כל צבע עוב לו חון משחור כל מו״מ עוב חון מסרי יצליח בדרכים אב לא עוב בנים יותר מבנות תשרי
אדמה חולי מבען ומערוה ומרגלו .הוראת השעה כאב ראש כיסליו נועה למות עבת יצליח ובסרע
של תאומים מתולדות הרוח זכר הנולד בו קומתו בשרים בשבע ירויח הרבה אם לא יתעצל אדר יצליח
ישרה יפה תואר דיבירו נאה קולו חזק נדיב שערותיו במו״מ בניסן יאמרו עליו עדות שקר אם יחיו עד
תלתלים מהיר ואומן בכל דבר מהם חכמים גדולי׳ כ״ח שנה יאריך עוד עד ל״ח שנה הצלחתו וכבודו
וסופרים ובעלי חשבון ותוכנים ויהיו ממצוע ביראת בכל צר ובמtרח לא כל צבע עוב לו חון מברון
מו״מ מסרי אדמה ועץ וממיס ומה שבא מאש רע שמיס והצולד נסליס ראשויס מתאומים אין )\
מזל בנשים יפה תואר ושער ועינים כעסן סימן לו חולי הבען כתיסו צווארו ומעבירו
לו או בראשו או בלחיו מתייגע ואין לו ואם בפני׳ זה הוראת שעה הנולד בשעה אייר שור
הב׳ קצר שחור סימן באצילו ידיו נדיב מתערב עם שור קומתו ופניו ארוכי׳ מצחו
המלאכים ואם בפנים ג׳ פניו דקות עיניו קענות רחב עיניו גדולים ונחיריו חדים קמיע תלתלים
איש מנופח מדבר דברים שלא כהוגן והנולד בסוף שערותיו שחור בדעתו דברים הרבה ותאותו רבה
המזל חולי או מזרועו ידים ש-ניס וכל חולי דם : אוכל או שותה הרבה ואפשר חילי בעיניו ואם
הוראת החודש לנקיבה תאומים נקבה כזכר חולי בפנים א׳ קצר קומה עיניו גדולות שפתו עבות
יפה וחכמה ותלמוד חכמות מהירה בדעת נע ונר נדיב לב אוהביו רבים בעל תענוג סימן בצאוורו
וחושדין אותה בשקר א״כ תחיו בכבוד ואין לה ואם בפנים ג׳ פניו עגילות ועיניו יפית בעל תבונה
עזיה מקרוביהו ושני אנשים תקח מאחד תהיה לה וסימן על מתניו ויש לו כאב בעסקיו נפש נדיב
צרות והשאר כזכר ; לאה בגופו ובפניו וסימן על עיני השמאלית בעל
ת מ ל ו ס ר ט ן עבעו לבנה קר ולח אוהב נשים יגיעה ואין לו מזל בנשים ואם נולד בסון< המזל
א ־נו מיושב פעם כעס ש״עפניו יהיו סריס או אנדרוגיניס חולי בצאוורו או בגרונו
שמן זקנו גדול שיניו בולטים ואינם יפים ראשו עגול או אוהב משגל ואכילה ושתייה ושמחה לרוב וגבילו
מצחו רחב חזה דק נפש רחבה קוצר רוח חו״נ הראת החודש לנקבה גבול ה׳ וארן כוש ־
יצליח הרבה ופעמים יפסיד אינו יושב במקום אחר נקבה כזכר יפה ומן ויש לה סימנים בפנים שערות
נח לכעוס ולרצות ומתחרט מתפתה מכל אדם איש יפה חולי מאם ובטן ואל אישה תשוקתה כעסנית
אמת עושה חסר לאחרים יותר מקרוביו חכם ועי״ז יהיו לה שם רע כולך רכיל וקנאה ושנאה :
ועושה מעשה שעות ג׳ נשים מן וחסד בעיני כל ועיעו כוכב חם לח סיוו? תאומים
רואיו מתחבר לרעים ועי"כ יבוא להפסיד ומחלוקת מהיר בדעת אפ״החכם י
אוהבו הנאמן ימרוד בו חולי בידים ורגליים ובבטן ונבון הוא ומידת עובות שערו ועיניו שחורות מצח
ניסן יצליח בבהמות ובזרעים אדר יצליח לעבור במים אריך נקב בפניו כשישחוק שיניו גדולות רגלו אריכות
בכל דבר הצלחה בכל צר חון ממערב מו״מ מה חזה דק נשימה דק יפה דיבור משבח א״ע במה
שבא ממים ומאש ותולדות אש ומה שבא מאדמה שאין בו ובודה מליבו אוהב לקבל עצה וחכם בעיניו
בינינו בניו מורדים בו סבא מאייר ופרי ען או יש לו לב ללמוד ומלא שמחה בכל מלאכה ואוהב
לעשות עם בעלי מלאכה של ע־צים ואבנים ואופים מו״מ ומצליח הרבה וגם יפסיד אוהב ירקות ועשבי׳
לא עוב כל צבע טוב חון מתכלת הזק בידו ע״י וכל דבר יפה נע ונד יהיו לומד מהרה אוהב נשי׳
כלי זיין או אש או מנשוכה או מים חמין כאב חזה ג׳ נשים יקח הא׳ אלמנה הב׳ לא יש לו ברכה עמה
טחול ריאה .הוראות שעה סרטן טבעו מים קר סימן בציסרניו יאריך ברוגזו יהיו תקין( בשרים
ולח נקבה כוחו בלילה והנולד יהיו נאה בגופו גבות הולך בעל אחר חצי ימיו יעשיר ואישה אחת תביא
עיניו דבוקות נחיריו ארוכים סימן תחת אצילו ידיו לו עושר גדול תמוז עוב לו למו׳׳מ אשתו תהיה
נפש טוב אוהבים הרבה בעל מז מית וממשלתו כל מתאומה או תלד תאומים חשוון חולי וצער כיסליו
נגבה ועמי הארן והמלחים והולכי דרכים ורחוק אל יקח אשה עבת חולה מחועם שבע הצלחה בדרכים
מן הנסיכים .הוראת החודש לנקיבה עד ל׳ שנה ועובות משרים אדר יצליח הרבה ו שמור א״ע ממים
צרות א'כ מנוחה ונחת ב׳ אנשים תקח ויהיו להם ניסן עוב לו למו״מ אייר אל יתחיל שום דבר ופחד
כבוד
משה >!זער המולות ילהוט
ת ^ 1£ר י מ א ז נ י ם טכטו נוגה חס לח יפה כ3וד עיי ולה הזק פ”י כל 3או חיה וחיסזל מלמעלה
איני מיושכ קטן ואריך למסה וסימן הרגלה והשאר כוכוי :
ראש יפה טיניס מצח קטן זקנו גדול פ״ס לכן סנעו ממה איש יפה נווה לה אב אריה
ואדום חוטמו גדול אריך שוקיים שח ראש צניט ונשמחה הרכה שטר גשימהנדול׳
שמח דיכירו יפת וותרן נח לכטיס ולרצוח שכחה סרו לכן וקנו אדום ממט גדול רגלים נח לכטיס
רוטה זונות כנחריתו אוהכ לשמוט שכחו אוהב לשמוט ולרצות מכס טרו וגאה לכ טל יופיו ככוד גדול תוקן<
חדישים מצליח וכל דכריו כסחר כן כ״ד ישא אשה ושררה אוהכ נשים כסתר כ׳ נשים יקח השניה תאריך
נתילה ויכוא לחרפה ט״י כתולה אחת חוטם טכה טמויותר מהראשונ׳ ויקכור אותה אכ יצליח טס חכירי׳
גכ ני טינייס גדולים תשרי יצליח כחשוון יצליח כמו״מ ניסן טוכו׳ הרל אייר יטשיר סיון יצליח כדרך תמוז יצליח
ילך כמקומות הרכה וימות כמקים אכיו אין לו טל המיס ס׳ שנים יחיה צפון לא ט1כ לו שחור כטל
הנאה מכניו אדר חולי כניסן ישא אשה אייר נוטה מרמה לכו לא טוכ מו״מ מאש טוכ לו והשאר כינוני
למות סיוון יצליח כדרך המוז יטשיר כחצי ימיו יטשיר חולי מצר ימין אצל הלכ ראש רגלייס הוראת השטה
אלול אימה ופחד יחיו פ״ה שניס הצלחתו כארץ אריה טכטו אש חם ויכש וכר כוחו כיוס והנולד
שתחת מטרכ וצפון מזרח כיננו דרוס רט לו מו״מ כו נאה כגוף טיניו כטין החתול מתגכר טל כטסו
ממה שכא מאויר ומיס או מה שישקול כמאזניס כמו שוקיו דקות איש מוסר ומרמה אוהכ משגל ונדיכ
רוכל מאדמה רט חולי מכטן חנורה כצאוורו וכתיסין מקר טומד כדיכורו איש טצכ מכניס א״ט כסכנות
וכאכ שדרה כצד שמאל מיתתו ט״י דם או חמה . אוכל או שותה הרכה וממשלתו כין המלאכים ושרים
שטת מאזניס טכטו חס ולח זכר כוחו הוראת מלאכה כוהכ כסף ואכן יקרה
כיוס ראשיתו ואמציטיתו טוכ אכריו
ישריס דינירו נאה מיושכ כדטת נכון לפשות כלי ה ו ל א ת החודש לנקיכה סרטן יפה גדולה
אומנות יורט נגן אוהכ לצוד נשיס וגופו זך מפניו גכורה כטס טושה רמאות נח לכטוס
הוראת החודש לנקכה מאזנים פניה יפיס אוהכת כטלת לה״ר שוחה הרכה מולי נשים נפלה למטת
שמחה ושירים וותרנית ליכת קל דיכירה כקול רס pnמכלכ או חיה כ׳ אנשים חקח ולה ככוד מהם
חן כמיני כל אדס אוהכת המשגל ויהי׳ לה איש נטלת קדחת והשאר מכר
אחד ולא תאהכיהו ככל ליכה סימן כפניה כזקנה טכטו כוככ מידתו כאישה אלול בתולה
כאכ סדרה ראש כטן רגל והשאר כזכר ; חכם כינוני יפה כטל חן
ע ה ל ב טכטו מאריס קר ולח מידתו מצח קצר מוטס רט ט״פ יפה זקן אריך רגלים
כנשים לכן וטכ שפתיו גדולות י מתנהג כרננוח נח לכסוס יוטץ חכם מדכר כקול
זקנו טכה טומד כאריה א״ס למי שפשה טמו טוכת רס מאמין ככל אדס ניכלות הס־ אוהכ לראות
רכים קמים טליו טושה טוכה לכל אדס יכוא לככוד מדינות הרכה מהר להכין אחר חצי ימיו יצליח
ט״י אשתו יתן כיד אנשים רטיס אהכתו לנשים נאמן תס וישר אלול יצליח כשכט יחלה כנטן ניסן
וכל מחשכיוהיו לזנות רודף אחר ככוד נח לכפוס סכנה למות אייר יצליח כדרך סיוון יצליח ככל דכר
ולרצות מדכר ומתחרט חושכ לטשות רטות ואינו טושה תמוז יצליח ננכסיס נכריס אכ צטר יחיו מ׳ שניס
פנים זוטפית ולא יכול דכר לשלום ויטמוד כחשיכ מזרח רט לו כרון רט לו מו״מ מאדמה מיס ואויר
וימכור כיס הגדול ניסן חולת אייר ישא אשה ואז טוכ לו דק לכ מיתתו קרחת וחולי ראש הוראת
יצליח סיוון נוטה למות תמוז הצלחה כאכ ירויח שפה כתולה טכטו אדמה קר ויכש נקנה כחי כלילה
אלול יצליח ככל דכר תשרי צרה מאנשיס רמים מרה שחורה הנולד כו קומתו נאה וגופו ישר ומשכיל
ואס יחיה טד כ' שנים ימיו מ״ה שניס וימות שפר מלק אוהכ צדק קולו חזק נפש טוכ טקר סוסר
כתשוכה כניו יהי חכמים הצלחתו כארץ שתחת ויודס משכון לנקכה הוראת חורש כתולה קלה
מזרח וצפון דרום כיננו מטרכ רט שחור ואדום רט נלכה טס טוכ טוכ וטס רט רט סינסתה ממלאכות
לו מו״מ מה שכא מגכוה רט לו גס מטשה תכשיטו חכמה וצניפה מחלוקת כשכינים חן לה כ׳ אנשים
נשים רט לו חולי צד שמאל אזנים שונים זרוט וכנוד מהם אישה חפשה מכורה כראשה ילד ה״א
טרוה מיתתו כישוף או דכר אויר : ימות קדחת חולי נשים חולי ראש קיכה לכ :
הוראת
מ א משה שער המודות ילסוט
ה ר ל א ת שמה מקרכ טבפו מיס pר ולח לגקיג' מד מ׳ שנים אח״כ יתהפך מזלו לרמה יוזק ט״י כלב
כוחו בלילה והנולד בו יהיו ממנו או תיה מו’מ מאויר ובנין אדמה וממים מן ואבן
שחור שמרות הרבה מיניו כהות שוקו אריכות רגליו ובגנות ביננו שחור אדום טוכ מולי לכ כליות קיבה
גדולות פניו גדולות ומצחו צר ושכמו רחי קולו יד רגל הוראת השפה גדי טבמו מפר קר ויבש
אלש קל בהילוכו ודיבורו לא נאה הרבה בנים כזבן נקנה כוחו בלילה הנולד בו גופו נאה ויבש ראש
נדיב ומרמן .הוראת החודש לנקבה מקרב נקבה קטן ליח־ו טבים וזקנו מהודר קולו דק כפסן
כזכר תביא לכבוד מ״י במלה ולא תדיר ממו הרבה משחית בטל מרמה דאג וזנית בנים הרכה ותאומי׳
חסידה ואינה חוששת לממשים רפים במת מחלוקת כוחו ממט ומפשו רפים מושר יבוא לו מצר
הוראת אוהב שקר קנאה ושנאה ותממוד כאשה חשובה המלכות מאודמות קשות מצד הנשים
חולי נובירה נוחיל מרוה ראש שינים איש א׳ ימשה החודש לנקכה נקיה כזכר צניפה וחכמה חן וככוד
ופושר יבא לה ט״י רחוקים בטלת זנית ובטלת לה כישיף תיפול למנוה סימן בסניס וסימן במצחה
כ ס ל י ו ק ש ת נובמו צדק חם ויבש יס־ בצבמ צ־קה ב׳ אנשים תקח והכבדם אוהבת לילדים מאור
צרות משניניה חולי וכאב לב שמרות חלק פנים ארוכות יפה
^ ט ב ט ד ל י טכפו שנתי חם לח אויר מידחו פיניים זקני ביננו שוקיים ושניים גדולים סימן
כיניני אריך ראש חוטם יפה פיני' בחונומו מזג נווב אוהב צדק ורח ון בפ' חן גיבור
ודיבירו נווב מם כל גדול לב ימשיר ויבוא לידי שטרות שתר סייו אדום ואיני יפה נח לכפיס
צרות הורה נווב לו מסחורה ב׳ נשים יקח תורנות איש דק יפה דיבר אוהב סתר ככוד מהבריות
ולו כבוד מהם צפון רמ לי מו׳מ מה שבא מאויר טיב ומטיב קל דטת ולב יבוא לחרפה אחר ל' שנה
ומים ומאדמה רט לו מאש נווב לו בלאה גמל חים טובים חושקו בדרכים ב׳ נשים או אחת
נווב לו חולי מצד שמאל חזה נוחול ריאה צוואר אלמנה ואהבה טמס קמצן ופצל מהרה ילבין טיי
אחיו יבוא לחרפה חושקו לצבט שחור חולי שוקיים ממיים :
ה ר ל א ת רשמה קשת נוימו אש חם ויבש כוחו ראש חזה טתול ריאה מטים ומזה ימות דרום רט
ביום ׳־נולד בו קימתו ישרה וצהוב לו והשאר בינוני ירוק טוב מו״מ מה שבא מאויר
שוקי מבים שיניו דקים בנוני גדיל קל לדלג אוהב דנים כמו יאורים ואגמים ורחיים ומה שבא מאש
סיסים חכם במידות בטל מרמה ואין מומר מל כינינו הוראת השטה דלי טבפי אש חם nMכוחו
דטת אחד קולו דק כני׳ הרל מתמרב מם המ^א :׳ בלילה הנולד בו קומתו קצרה ראשו גדול נריכ יפה
לפממים יהיה חלקו מבני ארם השופנויס ו!.וזבי תואר מתהלל במצמו חפצו ממון רב פקר או בנים
ה' ואנשיה חסד וססוחרים מהקשתות .הוראת ממט ויו ד! חוצי הוראת החודש לנקיבה דלי נקבה
החודש לנקבה קשת נקנה כזכר יפה צניטה דברנית כזכר חכמה ומכוכדת ותניא לידי פושר פם כבוד
אין לה נדה הרבה ותבוא לידי צמר וכאב צרות כפס וטי״ז תכיא לידי חולי קרטמסין ואינה
הרבה שכן א׳ יטשה לה רמה משובה היא ובליבה שומטת כטוכ סימנים כפניה הזק מכלכ או חיה .
א ד ד ד ג י ם טבפו צדק קר ולח מים מידתו שנווח ואוהבת אנשים ובזקנתה חיים נוובי' ולה ב׳
כינינו יפה ארוך מצח רט חוטם אנשים .
נוכטו קר ויכש מידותיו כנשים יפה פיני מגילים טפטפיו ושינו גדולים מטט לכן טבת גדי
שחור כרון פניו שף ראש ורגיל וממט שחורות שפרות אריך ודקים ויטמוד כחשוכ
לראות תחתיו שפתיו טבות שמרו קמיט גדול טיה וותרן כרכר קל לא יוכל לדכר לשלום נמים
טסמסיס פניו מכים צוואר אריך חזה כחוש נשימה כדיבירו למדן שקרן ומכניט לכריות הצלחחו מהר C
דקה מלא שטר חלש קטן שוקיים ימי חייו דל יפה לשין איש מורא ככיתו יש לו צפר רומה זונות
ומתפלל הרכה אוהכ התבודודת כפיו טונה דטת אשתו ממדינות רחוקים ויבוא לו ככור ממנה ומזון
מטט כסיל וותרן כממון אחרים קמצן כממוני אבל הוא פטמים משקר בה ובזה הזמן איני מצליח
שקרן אוהב מחלוקת מרורות הלב מזג רט מביא טכפו חולי היינו חלש כח אוכל או שותה הרבה
נשים רכות לחרפה אוכל או שותה הרבה ב' נשים שמו גדול איני מיושכ כרמתו אפ"פ שהוא חכם
יקח ומשקר בהם ט״י בניו צמר טני יותר מטשיר ויהיה שיכר ויחלוק באביו ואמו בניו מורדים נו
וכן
מעזה שער המזלות י ל סו ע
פני ואביון ומונן הדפת ,ש' נוגה למקח ולממכר וכן האשה באדר קל רוח ליסן יצליח במכואה גאב
ולהכניס כלה יפה והנולד בה חכם ופקח יהי' ,י*ב חולי אם יחלה כחישרי ידאג שמא ימות חשוון
שבחי בשילה היא והנולד בה בשלן יהי׳ ; יצליח בדרכים פיסלו יטשיר מכח יצליח כמקח
ל י ל ב ׳ שסה א׳ צדק לדרך ולהכניס כלה יפה וממכר שבש אל יתחיל דבר הצלחתו הליכתו וישיבהו
והנולד בה יפה מראה וחכם ,ב׳ מאדים ודירתו ומ״מ כבודו יהיה בארן שממת צפון ומורח
אצל אשה לא תקרב לא מקח ולא תמכור והנולד דרום ביניני מפרב רס לו צבפים ברון לבן שוב לו
בה עני יהי׳ וימות התינוק ,ג׳ ממה לכל דבר יפה ירוק ג״כ שוב בלאה רט לו מו״מ יהיו מה שבא
והנולד בה עני יהי׳ ורב רע וסופו רח״ל. ממים ותולדומיהן כמו אלמוגים ספרל דימנש אך
ד׳ נוגה למקח ולממכר ולהכנסת כלה יפה והנולד מאויר וגובה רט מולי בחצי ימיו מה שבא
בה יהי׳ קושר ,ה׳ כוכב לקרב אצל אשה יפה לב קיבה כליות צדדים צלטות שוקיים רגליים פ״י
והנולד בה מכם יהי׳ ,ו׳ לבנה לגניבה יפה למקח דבר מם או אש מיתתו ט״י לה״ר נשים ומכשפות ;
ולממכר והנולד בה מכל דרכים יהנה ,ז׳ שבתי הוראת השטה דגים שבטו מים קר ולח נקבה כוחו
לגניבה יפה והנולד בה מפזר ולא מכניס מכמה בלילה הנולד בו גופו ממוצט מראהו לבן מזה רחב
וזקנה ,מ׳ צדק לכל דבר שוב והנולד בה ל״א ל׳׳ו . זקנו נאה מצחו גדול טיניו כחתול ולפטמים ימקר
ש׳ מאדים לכל דבר רע והנולד בה אדום ואיש לו אבר או מום באבר אחר אוהב שינה זולל וסובא
רע יהי׳ ,י׳ חמה בשילה היא והנולד בה כשהוא כטסן ומתמרש חיכון £ואין בו יושוב הדטת וטליל
תינוק ימות ,יא נוגה לכל דבר שוב והנולד בה לנקבה הוראת הח׳ דגים שבשה לגרב וצרפת
חכם ומכוסה יהי' ,י״ב כוכב לכל דבר יפה והנולד כזכר מושקה לבדה גדולה ויפת תואר סרבנית נח
בה יעלה לראש : לכפוס יולדות בריות משינות אין לה ירושה מאביה
י ו ם ב ׳ שעה א׳ לבנה לכל דבר רע והנולד 13 ומחשבות ששות ויתנשא לבטל מלאכה וחולי ומחלוקת
ששות יהי׳ בו מעש ,ב׳ שבתי כל בשכינים ותצליח הרבה וכבודה ופ״א תבוא לחרפה
הפושה בו כלום חסרון ימצא והנולד בו חסר דיעה . שוב לה בבטלה ה״א ושממה ושובה הרבה בזקנתה
ג׳ .צדק לדרך ולארוס אשה ,והנולד בה חכם יהי׳ מולי אש בשן ירים רגלים מיממה ט״י שתיפיל או
ומורגין אומו ,ד׳ מאדים לרפואה יפה והנולד בה בה דם .כ״ז הוצאתי מספרי החוקרים הצדיקים הרב
אגוד יאבד רח״ל .ה׳ חמה לכל דבר יפה והנולד בה שושנת יעקב ומספר ראשית מכמה להראב״ט ומגורל
חכם ושפל רוח ,ו׳ נוגה לכל דבר יפה והנולד בה החול המיוחס לדניאל איש ממידות וכיוצא ווה באופן
קשה הוא זרע .ז׳ כוכב למכור ולקנות ושותפות אמר מס׳ יצירה עם פי׳ הרוקח.
שוב ,ח׳ לבנה בשילה היא והנולד בה ירא שמים י ו ם א׳ שפה א׳ ממה יפה )לאכול ויין חדש לשחות(
ושפל רוח ועני ס' שבתי בשילה היא והנולד בה לבית להכניס ובגד חדש ללבוש פרי חדש
אדם גדול ועשיר יהי' ,י׳ צדק למקח וממכר יפה לאכול ויין חדש לשחות ולפני המלך לכנוס ודברים
והנולד מאנשי ביתו יהי׳ ,י״א מאדים בשילה היא לאמר לכולם יפה ולמקח וממקר קשה נוגה למקח
והנולד בה רופא אומן ובקי יהי׳ .י״ב ממס לבית טוב ולממכר יפה כעור אשה לארוס ובגד חדש ללבוש
לכנוס ולמקח וממכר יפה והנולד בה בינקותו רמ׳׳ל : כס «1וזהב להמקשש ולרחוץ במים ומי שנולד בה
ל י ל ג׳ שפה א׳ נוגה להכניס לחוסה יפה והנולד יפלה לגדולה ואח״כ ירד מגדולתו ויהי׳ מכם בחורה
שעיר יאחוז אומו ב׳ כוכב ממן לקרב ובית חדש לכנוס וכמר לקשור וסוס לרכוב ולצאת
אצל אשה יפה והנולד מחריב רבים יהי׳ ומבית במלחמה ולעשות רפואה יפה אצל גדול לקרב אינו
לבית לילך יפה ,ג׳ לבנה מחן אצל כלה יפה והנולד יפה ,ג׳ כוכב לדרך ולבנין קשת והנולד בה בעל
בה אלמנה יקח ד׳ שבחי בשילה היא והנולד בה נכסים יהי׳ ,ד לבנה למקח ולממכר יפה ,לעשות
מצליח יהי׳ וגנב ,ס׳ צדק לדרך יפה והגונב יאבד בה שותפות קשה ולבורח ולאובד ה׳ שבתי לדרך
והנולד בעל ♦אלמנה ,ו׳ מאדים בשילה והנולד בה רחוקה להלוך ולעשות שותפות ולהוציא זרע לשדה
פני יהי׳ ,ז׳ חמה בשילה היא והנולד בה איש קשה יפה והנולד בה עני וחסר יהי׳ .ו׳.צד ק למקח
ורע מעללים יהי׳ .מ׳ נוגה בשילה היא והנולד ולממכר ולדרך קשה והנולד בס מכם יהי1 /׳
בה בטלן יהי׳ ובינקותו רח״ל ט׳ כוכב לדרך יפה מאדים בטילה ר\א ,ח׳ חמה כן הוא והנולד בה
ימצא
סב מ^ה ח מו לו ת w יי ל סו ט
ימצא פוכ רמזור לכיתו והנולד כה ממפמס ,י׳ אמונה פרנסחו כריווח .כ׳ נוגה לכל דכר יפה והנולד
לכג• לכל דכר יסה והיוצא לדרך יחזור לשלום כה רופא למלכים יהי׳ .ג׳ כוככ לכל דכר יפה והנולד
לכימו .י״א שכחי לכל דכר סוכ והנולד חכם וחסיד .חכם זדול יהי׳ ולילך אצל אדם גדול או אצל המלך לא
י״כ .צדק Wדכר סוכ והנולד כה חכם וחסיד יהנה מהם .ד׳ לכנה לכל דבר יפה והנולד יהי׳
לראש .ה' שכמי כל מה שיסשה נסחר יגלה לכל יהי׳ ;
]נמחק נ׳ מינוח[ ו׳ צדק לכל דכר פוכ והנולד D Vג׳ שסה א׳ מאדים לרופא יפה *כלנו
והנולד כה יפול כשכול רוח ,כ׳ ממה רכ יהי׳ .ז׳ מאדים הגונכ יחפש והנולד צייד יהי׳.
נסילה היא והנולד כה ייגע נכח יהי /ג׳ נוגה ח' חמה היא נפילה ו הנולד)כ ה( ]כח[ מום יקח •
למקח וממכר יפה והנולד כו גכור יהי' ,ד׳ כוכנ פ׳ נוגה דכר ]נמ״א[ יפה ולישא אשה והנולד נטל
לקנוח סכדים ושפחוח וכהמוח )י הי׳( יפה לדרך ]נמ״א[ יהי׳ י׳ כוכנ לדרך יפה ולהלוך אצל אדם
רפ והנולד כה ימיו מופסין .ה׳ לכנה כסילה היא גדול והנולד טני וחסיד יהי׳ .י״א לכנה כטיל׳ היא .
י' נ שכמי לכנין ]נמ״א[ ולמקח וממכר יפה והנולד ומנולד כה כינקוחו רח*ל ,ו׳ שכחי כסילה היא
ילמד אומנו׳ וחכמה הרכה : נפלן יהי /ז׳ צדק כסילה היא והנולד כה
D Vה׳ שטה א׳ צדק לדרך יפה ולכל דכר והנולד והנולד כס פני יהי /מ׳ מאדים נפילה הוא והנולד
דיין יהי׳ .כ׳ מאדים לרפואה יפה והנולד כס כסל מום יהי' ,פ׳ חמה כן הוא ,י׳ נוגה יפה
לכל דנר והנולד כה רופא מלכים יהי' .י׳׳א כוככ שופך דמים יהי׳ או אמונא .ג׳ חמה סחורהכמוך הטיר
יפה והנולד חסיד,יהי׳ .ד׳ נוגה לכוא אצל אדם גדול כפילה היא והנולד כה צא כפל פוכ ולא כפל רט
י'כ לכנה נפילה היא והנולד כה גנכ ומצליח :ולדרך יפה והנולד חסיד כדינו יהי׳ ה׳ כוככ נטילה
ל י ל ד ׳ שטה א׳ שכמי ההולך כדרך לא יצליח היא .והנולד לא יהי׳ כטל נפש .ו׳ לכנה לכל דכר
והנולד כינקוחו רח״ל ,כ׳ צדק לכל יפה והנולד כה נקי וחכם יהי׳ וכסל יסורין .ז'
דכר יפה והנולד כה מפרנס אחרים ,ג׳ מאדים אצל שכמי לדרך יפה והנולד מהלך כדרכים יהי׳ .ח
אשה לא חקרכ והנולד כה יקנר כקנר אנומיז ,ד׳ צדק לדרך יפה והנולד כזנן יהי׳ .פ׳ מאדים לכל
חמה נפילה היא והנולד כה כמל מום יהי׳ .ה׳ נוגה דכר קשה והנולד פכח או אומן יהי׳ .י׳ חמה לדרך
לשומפוח יפה והנולד נטל אמונה וטניו יהי׳ .ח׳ ולכל 7נ ר קשה והנולד חלש כגופו י הי׳.י״א נוגה
שכמי נטילה היא והנולד כה כינקוהו רח״ל י׳׳א לכל דכר יפה והנולד זכאי כדינו יהי׳ י״כ כוככ
ממה נפילה היא והנולד רח״ל ,י׳־כ נוגה לדרך לדרך ולסחורה ולנוא נדין ]חסר מיכה[ והנולד
טשיריהי׳: קשה והנולד כה יפה מראה יהי׳ ;
ל י ל ל׳ שטה א׳ לכל דכר יפה והנולד נו כטל ל ם ף ׳ שסה א׳ כוככ למקח וממכר ולשומפוח
נ׳ שנמי נפילה היא אמונה וטני יהי׳ יפה והנולד כה חכם ופקח יהי׳ .כ׳ .
לכנה קנה ואל ממכור והנולד פני יהי' .ג׳ שכמי והנולד לא חכם ולא טשיר ג׳ צדק לכל דכר יפה
נטילה היא והנולד חנם יהי' לא יקום נמכממו .והנולד גננ יהי׳ ומצניח ולא יחכזה 7׳ מאדים לכל
ד׳ צדק לכל דנר יפה והנולד כטל אומנוס וחכמה דכר קשה .ורנוייד שופך דמים יהי׳ אואומנא .ה׳ חמה
לגננ קשה וכל גנג יחפש .ו* נוגה לכל דנר יפה ולמקח יוסי qלו ,ה׳ מאדים לכל דנר רט והנולד כו מכשן<
וממכר ולקרנ אצל אשה וכנולד נוא^ וזריז יהי' . ו׳ חמה אצל אדה גדול לר,רנ יפה ,ז׳ נוגם לכל דנר
יפה ,והנולד כה למקח וממכר יפה .וללמד מינוקוח ז' כוכב לגניבה יפה והגונב יאנד והנולד גנב יהי׳
ואומנוח יפה ,ח׳ כוככ למקח וממכר יפה ,והנולד ח׳ לבנה בפילה היא והנולד בה בינקוחו רח׳ל.
פ׳ שבחי לדרך ולבוא בדין יפה והנולד נפלן כטל נכסים יהי׳ ט' לכנה נפילה היא והנולד נטל
יסורין יהי׳ .י׳ שכמי שטה *מטל הוא הנולד נינקומו יהי' י׳ צדק למקח וממכר והנולד זריז ופקח יהי׳
רח״ל י״א צדק לדרך ולכנין יפה והנולד יפה מואר י״א מאדים בטלה והנולד בטל מוס יהי׳ י״ב חמה
לכל דבר יפה והנולד לא יהי׳ בו מום . יהי׳ .י״כ מאדים לכל דכר קשה והנולד הורג נפשוח
י ו ם ן׳ שטה א׳ נוגה לכל דבר יפה והנונד סומא יהי׳ או שו״כ :
יהי' .ב׳ כוכב לכל דבר יפה והנולד ל י ל ה׳ שטה א׳ חמה ]נמחק נ׳ מינוח וכמדומה
לילך למדכר[ הנולד מפט פוכ יהיה וכטל פרנס יהי׳ .ג׳ לבנה הנולד כטל דטח הוא .ל׳
שכמי
מ ש ה ה מז לו ת יל הר ט
הורג אלם שו״כ ש/חמה כשילה .י׳ נוגה כשילה .י*א שכחי כשילה הוא הגולד מסרגס אמד ס .ה׳ צדק
כיככ לדרך ולכנין יפה והנולד כה שו» 1אמח יהי׳. למיס אצל מלכים יפה ולמקח וממכר והמלד כה
י״כ לכנה כשילה והנולד כינקומו רח׳ל; יפה מואר .ו׳ מאדים רפואה יפה והשלד כה יפה
□ ן׳ ששה א׳ ש:מי לדרך ולכנין יפה והנולד V מואר ו׳ מאדים רפואה יפה והנולד פמס יהי׳
ימוח .כ׳ צדק לדרך ולכנין ולכנוס אצל ן׳ חמה למקח ונממכר קשה והנולד פרנס יהי׳
אדם גדול ים־ והנולד ילקה .ג׳ מאדים לכל דכר ח׳ מגה כן הוא .ס׳ כונכ למקח וממכר יפה
יפה והנולד יהי׳ לראש .ד׳ חמה כמוך השיר יפה והנולד כה עשיר יהי׳ י׳ לכנה כשילה היא והנולד
ולדרך לא מלך והנולד לא יצליח וכשל מום יהי׳ . בעל אמונה יהי׳ .י׳א שכחי כמוך המדינומ יפה
ה׳ נוגה כשילה והנולד ששיר גדול יהי׳ .ו׳ כוכה והנולד כה מכם יהי׳ ויהרג .י״כ צדק אצל כלה
מקומו יפה והנולד כינקומו רח״ל ו׳ לכנה כשילה לכנוס וכני! לכנומ ולדרך יפה והנולד כה כינקומ וימו׳:
היא .ח׳ שכחי כשילה היא .ח׳ שכחי כשילה .ש׳ ל י ל ש ב ת ששה א׳ מאלים כשילה היא והנולד
צדק לקנוח שדה ולנשוש נשיעוח יפה והנולד שכד לא יהי׳ ]נשל נפש[ .כ׳ ממה כן
יהי׳ י׳ ממדים כשילה י״א חמה כשילה היא . היא .ג׳ נוגה ) הי א( כשילה היא ל׳ כוככ לכל דכר
י״כ כוככ לכל דכר יפה והנולד חכם וחמים יהי׳ . יפה והנולל מכם יהי׳ .ה׳ לכנה כשילה והגונכ
סליקו ז׳ כוככיא' יצליח והנולל יצליח גנכ ו׳ שכמי כשילה היא .ן׳
)השמקחי מפי׳ הר״א מגרמיוא של ס׳ יצירה( צלק כשילה .מ׳ מאלים יפה לרפואה והנולל כה
חלק שני
הסכמת הרב הה״צ המפו' בועינא קדישא עיר וקדיש מן שמיא פועל ישועות ועועוה חסד
בסאמבור. שליט״א המתנירר כעת אורי הכהן יאללעס
לאלפיסמרה
הסכמה הזאת לקייתי נסהיה נדפס כנלמלק א׳ ע׳׳נ הדפסתיו פה נמלק ב'
בעןה־י
אקלע לאתרין ,הר 5החסיד המפורסיס לסהלה המופלא בסורה מוהיר מ ש ה הי׳ בן הרב המקוכל
החסיד המפורשים הרב ר׳ י ש ר א ל בה י מ י ן ז״ל בן הרהיק המפורסים הרב ר׳ י ה ו ד א
י צמק זצ״ל מ ו ו ב ר ני ס קא ,בא מכס מבולינו וילקוטו בידו ,אשר אסף וליקע לקופי במר
לקוטי ,וסבר ממברס הקודש המכונה בשס ילקוט משה בו פסח שעריו בשערי אורה ,י׳ שערים ,ובכל
מיני פאר והדר מפוארים ,ובו הראה אומן ,וכל מעשי מקפו וגבורמו ,וקא מזינן כי זה האיש משה שפיר
קאמר ,לזאס נצסווימי מסי כ׳ק אאמו״ר הרה״צ שליט״א לימן מפודסו זאס כיהודא ועוד לקרא ,ומזו
מאן גברא רבה דקא מסהיד עלי׳ כל חכמי ורבני ארצינו רק׳ המונניס עפר אדמס הקודש בעיה״ק
צפת תו׳׳ב אמת תיכון לעד ,והנני לבקש מאת אמב״י רב׳׳ר ,להוקיר ולהרים קרן אור פני משה ,ובכל
מקום בואו יקבלוהו נא בסס׳׳י ובזרועות אהבה ,בוזו כסף בוזו זהב׳ להביא ברכה אל תוך בתיכם ,וקבלו
נא את הספר היקר במחיר אשר יושת עליכם ,תמכו בידיו להיות לו לאמי-עזר ואמי־סמך והענק תעניקו
לו מהונכס ואונכס איש איש כמתנת ידו הטובה והמלאה ובזכות זה השי׳׳ת ישפיע עליכם שסע רב
ברכה ממקור הברכות בכט׳׳ס ואי׳׳ה 5לינ מוכנים אנחנו לקבל ספר במחיר אשר יושת עלינו ,אני המדבר
לכבוד התורה ולומדי׳ הכותב ומותם לכבוד וחיבת הקודש ארצינו הק׳ תובב״א .
סיום יום ממשי לסדר דרש דרש משה כ׳׳א לחודש אדר שני תרנ״ד פה סאמכאר א״ד הכותב ומותם
בפקודת אאמו״ר שליט׳׳א נחום הכהן בהרב ר׳ אורי שליט״א מסאמבוד :
וגצרך לכחר המלכוח ,והטבדים השוטים האלו הם השופר האזינה תפילתי טל קרא וצלומא מלפניך
הרשמים אשר שכמו טל מה היה כוונח ביאחם נזה משפטי יצא מלפניך ולא מלפני מלאכים ושרים
הטולם וגם שכמו מהסחורה ולא קנו מאומה ולא ביום הדין הזה כדרך שישראל נצביס לפני ה' דוקא
די שלא קנו אלא שהוציאו ג״כ ממון המלך לזונות ה׳ רחמים לכן יתגלגלו רחמך סלינו לסי שהיום
ולתאות האסורות ולא הקיצו וצא הרגישו ליום הזה נכנס החמה במזל מאזנים גלגל המישור תחח
שברם וכשנא יום הפקידה מחו מטונסים מלוכלכים המטרכח ולשנות המסרכח לא יכול אלא ממשדד
מלאים פונות ,ולא די שגרמו לטצמם כך הביאו המטרפות .לפטולוח אדם בדבר שפתיך שאמר לו
בנים ובנות נשמות קדושות והס למדו ממטשיהם הקב״ה אחה סימן לברך שנכנסת לפני בדימוס
ודברך אמת אני קראתיך כי חטנר אל היינו ביום אוי להם טל שברם מה ממנה יש להם ליתן דין
וחשבון לפני האל מגדול הגבור והנורא אשר משרתיו גמר חמימה יומא של אברהם כ׳ס׳ה׳ ל׳י׳ו׳ם מ׳ג׳י׳נ׳ו
גי׳ א׳ב׳ר׳ה׳ם הט אזנך לי ולא לשטן ובזה שמס קדושים כולם ירטדון ויפמדון מאימת יום הדין
הגדול סביביו אש לוהט וכל הצדיקים שבג״ט צוטקי׳ אמרתי ימודא שלימי הפלא חסדיך רב מסד מטה
רשט צא ממחיצתינו מה הסרחון הגדול הזה מבשר כלפי מסד ביומא ה׳ר יומא דאברהם מושיט מוסים
מזיר ומזונז נוד מלא דם נוד מלא צואה ,אוי מ׳ו׳ש׳י׳ט׳ גי׳ ה׳ו׳ש׳ס׳נ׳א׳ ממחקוממים בימינך
לאומה בושה אוי לאומה כלימה אוי לאב שכך ילד לולב הניחן בימין מפני רשמים זו שדוני ממרין
אוי לאם שכך הרמה אוי לפולם שכך סבלה מיכף סטרין ויבואו בגי אלהים להחיצב ויבוא גם השטן
הקב׳ה מוסרו למלאכי מבלה ,ומלאכי מבלה דוחפים בתוכם א׳ויבי ב׳נפש י׳קיפו ט׳לי ר״ח שלהם כהרית
אותו טל פניו ואמרים קשים מאלה מקבלים אומו של אצילות בריאה יצירה טשי׳ שכנגדם לוקחים
מהם ומכים אוחו וזורקים אוחו בכף הקלט ואמ“כ הד׳ מינים ומקיפים המזבח אני קראתיך אל אני
באים אביו ואמו וכל משפמחו מבזים ומכים אומו והו הושיטה נא .כ׳י׳ מ׳ט׳נ׳נ׳י גי׳ א׳מ׳ר׳ו׳ג׳
שמרני כאישון בת טין זה הדס הדומה לטין בצל וצוטקים אוי לנו שססלח אח משפמתינו וירדנו טשר
מטלות אחורנית ממושבוחינו בג״ט וטלם יחד דוחפי' כנסיך תסתירני נגד צל של סוכה ולולב שיש לו צל
אוחו לגיהנם והגיהנם צוטק הב הב ופוטרת פיה ופרח ולב אמד מפני רשטים זו שדוני שדונ״י גי׳ מרבי
ומקבלחו כנ׳ לכן הרחיבה שאול נפשה וסטרה פיה נמל שהוא נגד רשמים שאין בהם לא טטם ולא ריח
לבלי חוק זה למה כאין בידו אפי׳ מצוה אמח אבל קומה ה׳ קדמה פניו כמשנ׳א יסרמיך למשפט במשפט
מי שיש בידו מפלה ומשובה וצדקה וממשים טובי׳ לא כתיב אלא למכפט שהקב׳ה מיציא הסחקין קודם
ויסורים באו סליו ניצול מדינה של גיכנס שב׳ גס שבא היום הכריטהו בזוכר שהקביה מכריט כף
כ• אלך בגיא צלמות לא אירא רט כי אחה ממדי זכות טל כף חובה .אני בצדק אחזה פניך כי חשובה
שבטך ומכפנמך ממה ינחמוני ,כבטך אלו היסורין מפילה וצדקה ממבירין את רוט הגזירה וצדקה צריך
ומשטנמיך זה המורה המה ינחמוני מפחד הגיהנם ,מחמלה כש״נ שמטה ה׳ צדק ונגד חשובה אמר
לכן טצל מצל טד ממי משכב במוכך ולא משוב יום הקשיבה ה׳ רינתי ונגד מפילה אמר האזינה תפילתי
לכן מתחיל בצדק וגומר בצדק )מג״ס( . אמד לפני מיממך כי כל יום זמנו הוא והבא ליטהר
ב מ ד ר ש שובה ישראל טד ה׳ אלהיך ,פד ההוא מסייטין אומו יה״ר בזכות אבותינו כקדושים יפרח
שא׳ל אנכי ה׳ אלהיך בסיני .הנה לבינו בתורתו ויראתו לטהרינו ולקדשינו בקדושתו
לפרש זאת כי מצינו בטת שירד הקביס סל סר סיני הטליונה ויגאלינו גאולת סולם אכייר :
יצאה נשמתם וההר הי׳ מרחת שנא׳ ויחרד כל סכר )לקוט-ם בתוספת קצת(
מאוד .וימרדו כל כסס אשר במחנה באופן זה
שונה ישראל ט״כ מצוס הנביא למשות חשובה במרדה 1ד1ס ליוהכ״פ
מ ז מ ו ר ) י ז ( חסלה לדוד שמטה ס׳ צדק ,זה כי מי לא יחרד כסיום הזה יום סדין אשר כל באי
ממזמור נאמר טל ר״ה יו״כ סכות ,פ״ד סולם יסברון לפניו כבני מרון .וזה שכתוב כי חוק
הזוה״ק צדק צדק מרדוף הן מרין יומין דריה לישראל הוא כמו בשטה שנתן החוק היינו התורם
שצרין להזמין בקולות הקול קול יטקב הרנינו לאלהים לישראל כן חמשו בשטה שמשפט לאלהי יפקב.
טוזנו מקמו בחודש שופר ,הקשיבה רינתי טל קול א״י שובה פד ה׳ אלהיך סד שיפי׳ ס׳ רתמים
מאלהץ
סו משה הרגליים ילטט
אם אמה משבר את לבך במשובה ומאמר חטאנו מאלהיך שהוא לין ואל הנפח מל הצדקה שמהפכת
לפניך מיכף אני מוחל ומיקר המשוכה היא ע'מ מדה׳ל כי כשלת כמונך היינו נכ״א שאינם מהוגנים
בכל לבבך ובכל נפשך כדלטיל כי וידוי לבל נקרא תה הי׳ כמונך מ*כ כתשונה תהסך .איי ,מל ה׳
משובה ממאה וג״כ מועיל ודוקא אם טבר טל מ־ע אלהיך מד שהשיית יהי׳ מיחד שמו מליך להקרא
ולית אבל אס טבר טל כריתות ומימות ביל משובה אלהיך כמו שמיחל שמו טל האנות אלהי אכרהס
ויוה״כ חולין ויסורין ממרקים או אם עבר טל חלול כו׳ כמכואר נמלר׳ ר*מ תנא טד ה׳ טל
השם כולן מולין ומיתה ממרקת כדרש ריי ארבעה שיהי׳ כמלת רחמים ואם לאו אלהיך ט״כ הטצה
חלוקי כפרה לזה צריך חשובה גדולה היינו תשובה היטוצה לשוה בשטה שרחמים גוגרים קודם שיתגנר
פלאה היינו משובה מאהבה זה נוכל לפרש גדולה מלהיד .איי כמו שכתב הרמבים טל ה׳ אלהיך על
משובה שמגמת טל כסא הכבול היינו לוקא חשובה שיפיל טליו היולט תטלומות שלא ישוה לכסלה טול
גלולה היינו מאהבה משובה טלאה שמגמת טל וזהו פד ל׳ טלות ,ו!הו אלהיך שגם מלה׳ל ג'כ
כסהיכ כונמו ששם אין שטן ופגע רט כשניא לא יסכים לתשובתך באמת איי שסגולת המשונה הוא
יגורך וגם לא יצטרך לטבור לידי דינא ודייני הגיל מס'נ בשעת קיש כלאימא בזוה״ק פ׳ כמדבר שעיי
שלמעלה כי חומר חתירה ומולה טד כסא הכבוד המ*נ גשטת קיש אתחשב לי׳ כאלו מסר נפשי׳
זה ושובי אל ה׳ היינו טל כסא הכבול שלא ישלטו בפוטל טיי קה׳׳ש ויחילו ואחלומו ית׳ ואמר שם
בך זרים זהו אמרו קחו ממכם לברים ושובו אל שאפי׳ אומן הטבירות שנא׳ טליהם אם יכופר הטון
ה׳ טיי משובה כי צריך לילט לברים הרבה טיל הזה לכם כו׳ טל ממומון הכל מתכפר ט״י הטלות
חלוקי כפרה ולברים המונפים את החשובה שלא הזה שמפיל האלם בשטת ק״ש ומקבל ט׳ט המ״נ
יהי׳ כטובל ושרץ בילו כמו שרמזו זיל משובה נויט והנה בק׳ש ט״ל רברבין אומי׳ טל כי בשטה שאלם
'תזרוק שרץ ואחר במים הטהר .או'תפנית שק ואפר״ טובר עבירה אומר מי יראני ומי יעיל בי נמצא
‘בכייה ״הספל א״י משובה נו״ט ״מורה ״שובה יו מי בשטה שגומר בלבו לשוב לה׳ כבר בא להאמינה
״משה ״הכגטה וכ״ז לוקא לישראל שנקראים בנים שה׳ הטל זהו שובה עד הי אלר\ך כי כשלת בטונך
למקום אבל לאוה״ט לא כדאי׳ במד׳ מנחומא כתיב ם׳ כי טון במלואו כזה טין וו נון טולה רמ״ח
ישא ה׳ פניו אליך וכתיב אשר לא ישא פנים פשה שחסא בכל רמיח אברים שכפר ח״ו בכל אבריו
חשובה נושא פנים יכול לכל מ״ל אליך אבל לא שאין ה׳ רואה ופד בשונו וזה גומר קחו טמכם
לאוה״ט אבל טל השגגות גם מאוה״ט מקבל חשובתם דברים ושובו אל ה׳ ־לברים היינו ס׳ דניי ם שנספר
והראי׳ שמקבלים מהם קרבנות ולהוציא מלטת דברים משה מיסר לכל ישראל בדורו שראו ה׳ פנים
המינים שאומרים שאין תשובה מוטלת כי מלך שמחל בפנים כיש השמע טס קול אלהים מדבר ממוך
מל כבודו אין כבודו מחיל לפילך סדרו אנשי כנהיג האש כאשר שמטת אמה ויחי וגו׳ ודבריו שמעת
אבינו מלכנו חטאנו לפניך והפסיק הסדר ואמר ממוך האש וגו׳ וילסת מיום והשבות אל לבנך וגו׳
אבינו מלכנו אין לנו אלא אמה כונמם באמרם פנים נפנים לבר ה׳ עמכם בהר וגו׳ שמט ישראל
חטאנו לפניך א״כ רוצים מחילה והרי מלך שמחל היא היא ט׳ד׳ גדולה ומזהיר פל כל העבירות
טל כבודו אין כבודו מחול ט׳ז בא השני ומתרץ ומצוה טל כל המצות ומבפיח טל שכרס וטנשם
אין לנו מלך לא אנחנו טשינו אותך מלך כשנ״א וגמר ושבת טל ה׳ אלהיך וגו׳ ואמה משוב ושמפת
אדון מולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא אלא בקול ס׳ ומבטימך לקבל תשובחך וגו׳ כי ישוב ה׳
אתה בטצמך מלך הטולס כי הטטם מלך שמחל מל לשוש פליך לטוב נאשר שש כו׳ כי משוב כו׳ והספר
כבודו אין כבודו ממול בשביל שהמליכוהו בנ״א א ^ הזה מתחיל באל ומסיים באל מתחיל באלה הדברים
אלהינו זה מלך ימלך בטצמו ובפרט כי נקרא לנו ומסיים ישראל היינו אל אל היינו אני אל קולם
אב ואינו נקרא רק מלך הגוים כש״נ מלך מל גוית החטא ואל אחר החטא וזהו שובה ישראל אל ה׳
אלהים זה כונת הכתוב מי לא יראך מלך הגוי© היינו אל ה׳ שמוותר טליך מלת המשפט ונוטה
היינו שאס לא טשיט חשובה גלולה מאהבה משובה טליך חסד אל כל היום .טוד קחו ממכם דברים
מלאה רק מיראה מירא ממלך הגוים שאז נקרא ושובו אל ה׳ היינו ולוי דברים כש'כ גורי האר״י
מלך ומלןי במשפט יפמיר ארץ וזה טנת מם׳ ירא זיל אבינו מלכנו חטאנו לפניך ריח אמחיל היינו
אלסיס
משה שער הרגלים ילהוט
עד ה׳ אלהיך היילו שהעולומ יבואו לה׳ אלהיך אלהים כלי ומלך שמצד אחד בלי לקרא כגי
לעשות מהם זכיות ע״ז יולעם לך סי׳ המשרש׳ ואלי אב ומצד השלי לקרא פבד ואלי מלך כמו
מאמר הגמרא ר׳׳ה מ*ר משלי מה מוקסין ומריעין שדרשו בגמרא כאן מאהבה כאן מיראה והיכי דמי
כדי לערבב השטן שירש״י ז״ל כיון שיראה השטן מאהבה בכל לבבך ובכל לסשך ובכל מאודך ודרשו
שישראל מחבבים המצות ירא לשסלם והקשו פיז דל אסי׳ לומל אס ממולך כו׳ .לפיכך יסדו ומשובה
מ״ש האי וחרצו כיון שמצא שי בס׳ ותקעמם בחצוצרות ומשלה וצדקה מעבירין את רוע הגדרה ,והלא אמר
על עולומיכס וכו' ושמחתם לשלי ה' א״כ התקיעה שמשיבה לבד די אלא כמו שאמרלו כאן כו׳ וזהו רמז
חבוב מצוה כש״ל וגילו ברעדה בודאי זה לקרא ושבמ מד ה׳ אלהיך ושבמ זו משובה עד זו משלה
תשובה מאהבה שזדולומיו לעשה כזכיות פ״כ ירא ה' אלהיך זו צדקה דבצדקה מהפך מאלהיך לה׳
לשטלם כדי שלא יnוש qעליהם עוד זכיות ע*כ וזה כולמ הב' בצדקה מכוללי ע״ד שכמנו המקובלים
שתיקתו יפה מדבורו ,בזה מבואר היטב למה יסדו שלפמיד בזכומ המשובה משוב האוח לון מלחש
ומשובה ומשלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה וימהוה מהלון מ״י ויהי׳ אומי' למש משיח וכן
הלא במשובה לבד די אלא כדאמרן שצריך חיבוב ימהוה מהלון של שמן וישאר אומי׳ ששחס שעמיד
מצוה וירא לשטלם בשביל שמחבבים המצות והכי הקביה לשחופו לשמן שהוא הלחש ויבוא משיח זה
יש חבוב מצות יומר מהצדקה ,זה כולם הכ׳ אלי כולמ מלך המשסש משפש גי׳ ה׳מ׳ש׳י׳ח׳ בן דוד
מדבר בצדקה רב להושיע שיש בצדקה כח להושיע כשלהסוך המשסס לרחמים במשובה ובצדקה אז יבוא
יומר מתשובה ומשלה שבזה לראה רחגוב מצוה המשיח בן דוד זה כולמילו באמרלו פשה למען דמך
יומר מאמ׳רת מהלים הרבה .באופן זה שמעתי ע״ס דמך זה משיח שכמוב על מצחו שם כ ד ת.
אלי מדבר בצדקה רב להושיע דשליגי רב ושמואל מיד ארס לחש בין שילו מועדים ואין הלחש ממימ
למלין קרנן רב איש ליה לראה ולדמה לראה ושמואל אלא הממא ממימ כשמוציא מ' מלחש מ׳ משמן אומיומ
ס״ל לראה ולדמה שוב אילו לראה וכתבו המפרשים מס ולשאר שן שן וכשמוציא האומ ט׳ לבד משמן
ז״ל דהן האדם בחטאו לדמה הוא ולסברת רב יכול ולא מ׳ מלחש והיה האומיומ ששחס אום מ׳ רמז
להיות לראה עוד ע״י סגולת הצדקה שנקרא מסירת סמא טהור שמושה מטמא טהור) ,בס׳ בלי יששכר(
לשש זהו אני מדבר בצדקה רב להושיע היילו שסברת שובה ישראל שובה אומ׳ בושה כדרז״ל הסובר עבירה
רב יכול צר ושיט לך שמהי׳ עוד לראה זה וסלחת וממבייש בה מיד מוחלין לו סד ה' אלהיך וכי יש
לעוללו כי רב הוא שהלכה כרב א״י ונקמי מסשע משובה שאילה מגסמ פד ס' ודרשו ז״ל אשי׳ כסרמ
רב שהלכה כרב עיז ירמז וזאת ליהודה בעל משובה בפיקר ר״ל אפי׳ הי׳ במולך הלוגע אל ה׳ מלהיך
ויאמר שמע 0׳ קול יהודה במ״ש צדקה ממלו ואל שכשרמ בסקר ח״ו מ״ז רמזמי ברמז משב אלוש עד
עמו מביאלו היילו לעוה״ב אע״ס שהי׳ גדח עמה דכ״א לו״ט ״דם ״כסירה יאשם איש ג״כ משוב .עוד
במשובה לעשה לראה ומשרש ידיו רב לו דמוסס דכא לו״ט ״דירה ״כלים ״אשה כדאימ׳ בזוה״ק דירה
בידו סברת רב בשביל זה ופזר מצריו תהיה לאה בגופא דילי׳ כלים לאים באנרין דילי' אשה
מהמקטרוגים וזהו שירשו או מי יחי׳ משמואל אם לאה בלשממא דילי׳ שאין לך דבר שעומד בשלי
הי׳ מלכה כשמואל שסובר יראה ולדחה שוב אילו המשובה ומאמר שובו בל״א היילו שמומר לדרוש
לראה מי יחיה זה בצדקה מכוללו אומי׳ מכון ל״ל ברבים שמועיל ולזה צריך משובה גדולה ושלא יאמר
אומי' לדמה לראה שבבח הצדקה יכול להיות ליאה אחטא ואשוב ויוה״כ מכשר ז״א כי כשלמ בעולך
אחר שכבר לדמה וכדלסיל ל״ל שיקרב המשיח שישמוט היילו על סולומ שששימ בכשלון ושוגג זהו ניוה׳׳ב
לשטן המקטרג זה כולת הכ׳ בזאת ידעתי כי חפצת מכשר לז״א כאן משובה מיראה וכאן צריך משובה
בי כי לא יריס אובי עלי זא״ת גי׳ צ׳ו׳ס ק׳ו׳ל מ׳מ׳ון מאהבה משובה מלאה שכל זדונומיו לעשים כזכיוס
שהוא משובה משלה וצדקה ידעתי שקבלח תשובתי בארא ושבם לו״ט שמעשה משובה בלב ולשש שלימה
כי לא יריע אובי המקטרג עלי עוד ולהשיאני לחטוא עוד לו״ט ו׳אז ב׳טח מ׳הי׳ ש׳למחל עוד לו״ט באושן
להבא ,זה ג״כ ס׳ וזאת ליהודה הבעל משובה ג״כ שמדאוג ומתחרט ממיד ע״ד לוט׳"על ״דרכיו בשביל
קיים הזאים שגי׳ צום קול ממון ס״כ סייס ועזר זה מזכה ושמעת בקולו ומזכה לששומ משובה
מצריו מהי' והכל כדלעיל כזה שמעתי משם גאק מאהבה שהזדולות למשי' כזכיות ז״ש שובה ישראל
אמד
סח משה שער הרגלים ילרןט
מ ן המצר שקודם שקיעש שופר ראשי סס׳ הם אמד איש 3םר ולא ידם יש איש שאינו רוצה לידע
י קרע שען כשיב בשם האריז׳ל כי בהיפך אושי׳ מן צום קול שגי׳ בע׳ר אכל ממון היינו צדקה נושן
שער קען צד׳׳קומשפ״ע מכו׳ן ס׳שקען לכן מזכירין אבל וכסיל לא יבין אש וא'ש שגי׳ שלו צום קול
הריעו לאלהי יעקב שנקרא קען שנא׳ מי יקום יעקב ממק .אלא רוצה שיוה״כ בפצמו יכפר לו חהו
כי קען ונקרא צדיק יסוד עולם נדיק נוס׳ ״צפון מאש יבוא אהרן אל הקודש אימשי יבוא אהרן
״דרום ״ימה •קדמה שזכושו מגין על בניו שמפוזרים אל הק׳ ביוה״כ וכי בפר בן בקר לבד בא לכפר
בד׳ רוחוש העולם כי אע׳ס שאין רשוש לשסן פל בני ישראל אלא בזאיש שגי׳ ששובה ושפלה וצדקה
לססוני אפ׳ה יש לו שער קסן לססוני ו ד מה יכול שהוא צום קול ממון שמסגלים ישראל באומו סרק
עוד להססין הלא ישראל דומים למלאכים אז אלא מה יכוא אל הקודש למררגש קודש ו דון שכבר
הססנה שלו לא פעם ולא ששים שהשוודו ופשו שורה עליו הקרושה והשמחה מביא הפר בן בקר
ששובה ביוה׳׳כ ואמה סלמש ושיכןס אחר המג חזרו לעולם וזהו כונש הכשוב בחנוני נא מאש כוי ווה
לסורס לזה ד׳ הה״צ מצאנז למה יסדו אנשי כס׳ג כונש הגמרא אין ירושלים נפריש אלא בצדקה שנא׳
בשפלה כי אשה סלחן לישראל ומחלן לשבעי ישורין ציון במשפע שסרה ושבי׳ בצרקה למה לא אמר
בכל דור ודור סלחן ומחלן ליש כושי׳ ואמר כי יודע אלא צדקה ולא ששובה ולא שסלה אלא כדאי׳ במד״ר
השמן ממסקנש הג׳ רובץ ולא רבצן א'כ לפי׳ הגמרא מביאו הגאון חיר״א למה חסר י׳ מן ירושלס מפני
אס רבצן אשה פעור להקיס עמו לעזור לו ע'כ שיוד מן ירושלים רומז ליוד משדי וליוד מאדני יור
בא בזה שער הקסן להזכיר אלו השני מלוש רובן מאהי״ה יוד מהוי״ה ואס היה חסר כל אלו השמוש
ולא רבצן לכך שקני אנשי כנהיג כי אשה סלחן אפי׳ ח׳ו לא נשאר אלא כלייה לישראל לכן ח ס* יוד
מאה פעמים ומחלן אפי׳ מאה פעמים ואז נעשה מן ירושלס ונסשלקה שכינה משם וכשנחרב ביהמק׳׳ד
מן השער קען היסך קרע שען כיון שרואה השען מישר ו״ה משמו וא׳ מן כסא הכל אושי׳ והו״א וזה
כך נעשה בעצמו סניגור כדאי׳ כמר׳ יש לו עם והוא מר לה כביכול לשכינה זה והוא יושיענו ויגאלנו
כמלאכים שיש שלום ביניהם זהו נוס׳ שוס׳ר *שען שניש והוא יסרה אש ישראל ובנשינש הצדקה מיחד
“ואין ״פגע 'רע ד ל אע׳ס שיש לשמן שער קען השם היינו הפרועה הוא י׳ ה' אצבעוש הנושן ה׳
אס״ה אין פגע רע כי עוד מוכרח להמלין פשע העני אש ירו הוא ו׳ ה׳ אצבעוש המקבל ה׳
עליכס נמצא שאין לך דבר שעומד בפני הרי י׳ה׳ו׳ה הרי יהויה והמצוה א׳ מכסא עי״ז נעש׳ ה'
הששובה שאפי׳ השען לא יכול לעמוד לקערג ביה*כ שלם וכסאו שלם ומחה שם של עמלק הוא השען
על הששובה הרב האר״י ז״ל רמז שבחודש אב משחיל שמנעו לביא ברמים דמים שרשי משמע זה בצדקה
הערה לששובה וז״ל שמוז פין ימין אב עין שמאל מכונני כדלעיל וגם מכונני היינו שכין לבנוש ירושלם
וסייינך עיני עיני ירדה מים דמעוש מים מלוחים וכסא סלם זה כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו
הרומזים על דין .ומס״ו באב משחיל הערה לששובה שיחזור ו״ה להשס שלם וא׳ מן כסא שלס זה שמו
וזהו שאמרו ז״ל לא היו ימים סובים כע״ו באב ירושלס ירו שלס שיכן כונש הרב אזולאי ונופך
כו׳ שבהם בנוה ישראל יוצאש בכלי לבן שאולים שלא משלי וסימנך ישוב יחזיר לבישו בשלום ה׳ יברך
לבייש אס מי שאץ לו כלי לבן רומז אם יהיו אש עמו בשלום זה בכסא ליום חגנו דרש הגאון
חסאיכם כשנים כשלג ילבינו כי אין כלים לבנים חיד״א בכסא ב׳ כסא דין ורחמים ע״ז נוכל לומר
שנעשים מהמצוש שאולים היינו ששואלין מהקביה ב׳ כסא היינו מקודם הוא כס כשנ״א כי יד על
שהוא בעצמו ילבישם בבגדי לבן משלו היינו כס יה ובששובה ושפלה וצדקה שאנו מסגלי׳ נעשה
סליחה מחילה כפרה שלא לבייש אש מי שאץ לו ה׳ שלם וכסא שלם כאן נמצא כבחורש הזה צריכים
רמז שכל ישראל לובשים כלים לבנים ביו׳כ ואפי׳ למחוש עמלק הוא השען נחש מה״מ ולחבר הכסא
רקנים שבהם נעשים כמלאכים ומסגלים ששובה ולקרב השלום ,פ׳׳ו אמר הגאון הק׳ מבארדיעשוב
שסלה צדקה אלו׳׳ל נוס׳ עוז והדר •לבושה יומשו ^ ז״ל היחברך כסא הווש היוכל איש לחבר לך הכסא
•ליוס יאחרון ע׳ז דרשו אריה שאג וסושח ירו לק הנפל לשבירה הלא היוצר עמל עלי חוק הלא
ששובשם ארי׳ גמס׳ גבורה עה״כ הן סן גבורומיז כל יצור נברא להיוש עמל עלי חוק חוק היינו
הן הן נוראושיו שאומרים המלך המשפע המלך מזונוש .
הקדוש
משה שער הרגלים ילקיט
יהי' לך אלהים אחרים מל פני אס יהי' לו רשות סקדוא וסוא אנ סלגומיס כרגוס א ) t 3ברס .
הי' נחרב הטולם כן הוא במהרשיא ואני מצאתי ארי״ס >ומ׳ אלויל ר״ה יוה״כ הו״ר שאלו הימים
בשם קדמון א׳ טטם נכון שלא נשאר לשטן ביום מסובליס למשוכה אלול מולו בהולה קוצר נששליס
וה כלל להשסין לפי שסדר יום הה לאו גפיו וכל והיא כלה כל״ה נוס׳ כי לה' המלוכה כי לה' הסלימה,
ישראל נזהרין בזה היום ואפי' אם נמצא יחיד בטון ״ומל ה׳ אה לבנך ואמלנכ ,ריס אלול .את לננך
הוה אין לו להשסין רק מלין טרבות שנא' וכשלו ולאו גי״ וה לימות המשיח וסמך לי' והותירך ה'
איש באחיו ודרשו זיל בטין אחיו אבל כאן לימא כי לסובה שאה תשוב מיל נגאל מול אלו׳ל כתולה
חוב המוטל טל הטרב טל שיביא אוחו לדין ויש לו גי׳ אס הבנים שממה הללויה .ר״ת האשה היינו
במה להסרט והרי טמהיוהיל ויוכל בטל היכולת השכי» שממה מל התשובה שמושים ישראל כמולש
לפרט ממנו מלטחו ושלא מלטמו טל כן אין לו הוה c1כוונת הכ' מצא אשה מצא סוב אימתי
רשות להשסין ט״ו זה מפרש הכי כי חוק לישראל דסק רצון מה' שיממול ה' פונומיהם וה דרשו
מה שהוא חוק שאם אחל חטא מרבים טליו כל הדרשנים אמורי ארי היינו מכ!< ולא אמורי אשה
ישראל היום הוא היינו היחיד הזה משפט לאלהי היימאלולאמראב שמולו ארי' מממיל במשובה ולא
יטקב מסרנו משפסו לאלהי יטקב ואנו ספורים במודש אלול אך מיכ qאמר אב או״והאלהים אנה לילו,
מהטרבות וש״י : ״ושממי ילך ר״ת אלו״ל ,אלויל נוס' איש לרטהו
מ ״ ע שי׳ל להתפנות בטשרה בתשרי .שי*ד אוחי' וממנות לאביונים פוד ארון לומות ושברי לימות
של״י ר״ת שומר ישראל ה' הייט שביום הזה רמו פל צדקה היינו אסי' אין האום מכווין
שומר הקב״ה אומנו מכל המקסרוגים ומזיקים )חיי א״פ לתשובה מן משמים מטיררים אומו אשר ינום
הנפש( כי גיוס הוה יכפר טליכם יכס״ר גי' קריי שמה היינו משובה תפלה וצדקה .איי יושממי לך
שמכפר ה' טל זה כי ביום הזה יכפר טליכם לסהר מקים היינו שיממור לו ממירה מממת כסא הכבול
אחכם מכל מטאומי' לפני ה׳ מטהרו ריח של זה כמו שיסד הפייטן אם ישוב מיל מקבלו .טוד אלול
הכתוב ני' דה הי״א ירושלי״ם טם הב' כוללים פ״ר נוס' אוי לרשפ ואוי לשכינו שנפנש אפי' בשביל שכינו
המל' ויהי טרב זה טשו ויהי בוקר זה יטקב יום מדן טרבות טול נוס' אמת ליטקוב ומסל לאברהם
אחד זה יוהיכ ופרשו דל ויהי טרב זה חו׳ל ויהי שיטורר או הזכות של אברהם וטקלת יצחק ווכומ
בוקר זה א״י שהיא מלקו של יטקב יום אמד היינו ימקב שמילמו אמת וויה ויכון בחסד כסאך בוכות
כל יום אחל היושב בה כפורים שמכפר אפי' ההולך אברהסחסל ומשב טליו׳גאמת בוכות יטקב שהוא אמת
ליא בא׳׳י וכש״כ היושב בה לכן כחוב טם היושב ושם ה' אמת ווה הכוונה משפס לאלהי יטקב משפס
בה נשוא טין כי מצומו כישיבת סוכה כמו סוכה גמס' קויל דבו״ר כונ׳ה וגמס' המשי׳ח בין לרל רמו
אפי' ישן בה טשה מצוה והתורה אגיר מגנא שבקול דבור וכונה זוכה גמשסס ומקרב המשיח זה
טליהם אין חורה כתורת ארן ישראל אגינא ומצלא הטנה טל כל נטלס יבוא במשפט נטלס הוא משיח
האבות טל בנים כי חורה גי' אבות טל בנים ובזה שהוא נ»!ם מטין כל ימא היינו שיכול לבוא במשפט
סוקל טון אבות טל בנים פוקד ל' חסרון כמו ולא של צדקה שג' ציון במשפט מפלה ושביה בצדקה
נסקל ממנו א־ש וזהו כונח ויטשו כולם אגודה נרכ ממון גמס' צויס וגמס' קו*ל וגמס' סול׳ם
אחת היינו אנשי חו׳ל יטשו אגודה אחת בצדקה וגמס' וויה כסיא הכבול מוצב ארצה גי' המשפט
שנותנים לא״י לפשות רצונך בכלי שיכניס מסלמם לומר כי מי שיש בירו אלו השלשה מושה סולם
לרך קוה׳׳ק ומטרת המכפלה .ויגן זכות האבות שמגפת טל כסא ס »ו ל .זווגה במשפט ונדרש
והטוקד והנטקל טל בנים ואז יחל יהיו קהל גלול כך והנה סולם מוצב ארצה היינו מין האלם משגיח
קה״ל גי' ד׳ן אנכי שהקב״ה בטצמו ממציא זכות לקהל כ*כ סל הג' דברים הללו אבל מלט שראשו מגיט
לכתבם לחיים טובים קהיל גי׳ חיים טובים וגי׳ סשמימה טד הכסא הולך לרך ישר באין אפריט.
כל סה שאז שומט התפלה שאפי' אינו מן הלב אלא שסיה שהחוטא ישוב וימולס השטן ג• שס״ל במ״ע
toרק בפה כי נטשים ישראל כולם גו^ שלם פ׳כ ביום השס״ה היינו יוה״כ אין לו רשות
ואז ה' שלום וכסא שלוס ונתהפך מן והוא מר לה א1טרג פוד טט' אמר מצאתי כי יש שסיה לא תמשה טל
לוהוא יושיטנו ויגאלנושניח ולהוא יפלס אח ישראל כל יום לים אסר וכיום הכפורים הלאו הוא לא
מכל
סט מ ש ה ^ער הרגלים ילהוט
מה המנודה הזאת לכם דווקא ,היינו מופרש משער מכל עוצומיו לכשישוכ יחזור לכימו וישכלל היכלו
הרגלים ששם יש לי ג”כ אחוזה מאות התי׳׳ו רק וארמון טל משסעו ישכ אמן .שוכה ישראל עד
זה הפסח כולו לכם שלא נתתם לי שום אחוזה ולפי ה׳ אלהיך סחח כיחיד ומסיים כרכים קחי עמכם
שהוציא את עצמו מן הכלל היינו אפי׳ מן ^ל דכרים לס׳ז לפני ס׳ מעהרו דוקא אכל מה 3כין
רשעים כאומרו לי ולא לא »״כ אף אמה הקהה אדם לחכירו איצו מכפר עד שירצה וכו׳ .
את שניו ,ולמה שניו דוקא ,כי השי״ן מרומז נגד דש שוכה ישראל שהפשוכה מועיל עד ה׳ אלקיך
ג׳ אנות נגד ג׳ רגלים ומדמציף כולי האי ש״מ אכל לא כין אדם לחכירו.כיז הוצאתי מספרים שונים
דלא מזרעא דאכא הוא א״כ תוציא השי״ן ממנו וכח״י כסוס׳ ויוסי ושצוי קצת ור^וא ע״ד תשוכה
היינו מאות רשע וכשתוציא השי״ן נשאר רע לכד הייצו ת׳ קודם ש׳ ו׳ קודם הא׳ וכ׳ וה׳ כיושר והוא
וכתיכ לא יגורך רע כי לא יכול רע של רשע יישר את לכיצו ארחותיצו לתקן המעוות ;
לשלוט כעולם אלא כל זמן שיש כאמצע אות השי״ן
שהג׳ ראשין של שי״ן מרומזים נגד ג׳ אכות ונגד דרוש לפסח
שם שר״י וזהו הקהה את שניו דהיינו תוציא השי׳׳ן
ממנו נשכיל שניו יחרוק ונמס תאות רשעים מאכד מה הוא אומר ,רשע מה הוא אומר׳ ספרי חכם
לא תשאר לו אלא רע א״כ מאות רשעים מאכר מוסר מפרשים מכס מהו כך אומר הייצו
ואמור לו אלו היה שם היינו גם הוא נחלקו הגדול חכמים הזהרו כדכריכם לשון זוהר הרקיע כרכי
כטומאה רצוצה היה נוסף מלקו על המ״ט שערי יוחנן שכדק כלישצי ,כי כרית המעור מנוון צגד
טומאה ונעשה ן׳ ט״כ לא היה נגאל לא הוא כלנד כריה הלשין ע׳כ חכם מה הוא כך אומר ,היינו
אלא אפי׳ אנחנו לא יכולנו לצאת כצירוף חלקו כדיק כלישצי וכן להכדיל כין עהור גכרא לעמא
הנרן שהוא כמנין טמא זהו פירוש שני רשעים מת ,רשע מה הוא כך אומר ,אכל להכין התשוכה
שכרת א״ת שכרת אלא שרכנת וכי מניח עצמו להרשע יומר מסוכן משאלתו הנה אמת שאמר
לשרככ שיניו ועוד וכי המורה מלמד אותנו דרך לכם ולא לו הרי פסוק מפורש מפרשת כא והיה
ארן לעשות קרכ כעצים ואכניס עם הרשע אלא כי יאמרו אליכם כניכם מה העכורה הזאת לכם
כמו שפירשנו נוכל ג״כ לפרש כן שיני רשעים היינו והתשוכה מן התורה ואמרתם זנח פסח הוא לה׳
השי״ן של רשע על מקרי שכרת אלא שרכנת היינו א״כ מה משוכה להרשע כל כך קשה אכל לתרן
הוציא השי״ן ולא נשאר לו אלא רע ולא יוכל להיות כל זה לסי מאמר כעלי מן שכוונת הרשע היה
קיים כעולם כי לא יגורך רע כמיכ וזה לה׳ הישועה עמוק כרשעתו סל זה צקדים מאמר הירושלמי אמר
על עמך דוקא ולא על אפיקורוס ,לה׳ הישועה מל רכי ישמעאל כל היודע שיעור קיממו של הקכ״ה
עמך כרכתיך סלה אמן : מוכעח לו שהוא כן העוה״כ ואני ועקינא מכירי
ערכים נזה הלא כמי שהשמים כסאו והארן הדום
דרוש לסוכות רגליו מי יכול לשער שיעור קוממו אלא קומה
שלימה הוא עד הקכלה הכ״כ אתוון שעליהם
ו ל מ ח ת ם כיום הראשון פרי מן הדר כפות צמייסדה המורה ושמי השמים וכל צכאם אשר
תמרים וענף ען עג ת וערכי נחל י על כן לא עשה הקכ״ה כשום אות מהכ׳׳כ אמוון
ואח״כ ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם ,זה ידוע למה רגל עקומה יוצא לצד שמאל רק כאות המי״ו לכד
נחר ה׳ נר׳ מינים הללו כי רם נגד אכות העולם שהוא סוף האותיות כדי לימן אחוזה מעע לסע׳׳א
ואדה״ר הנכפלי׳ כמערת המכפל׳ וזה להעיד כי אנחנו מקדושתו כדי להחיות אותם כסוד ואמה מחיה את
נציהם ,ולולכ אותיות לו לכ כי רחמנא לכא כעי כולם וזה כוונת מים אחרונים שנותנים חלק לסס״א
שלכ של ישראל יהיה כאחדות לאכיהם שכשמי׳ וכמו ואומרים זה מלק אדם רשע מאלהים ,א״כ הג׳
שיש תועלת כד׳ המינים יש חשוכים ויש שאינו רגלים כולם אות תייו אמציהו כהם מון מפסח אעפ״י
עושה אפילו ס רות כגון ערכה אס״ה אם לא יהיה שנקרא מג המצות אכל אין זה אלא כנוי טל שם
הערכה לא קיים הד׳ מינים כן אפי׳ פושעי ישראל המצות ,אכל מיקר הרגל נקרא פסח ע״ש שפסח
מחוייכים אנחנו לכוללו לפני ה׳ כי מסלה שאין כה ה׳ טל כתי כצי ישראל זה כוונת הרשע כשאלמו
מפושעי
טשה ^5זעד הרגלים יילפוט
כפצמו שירמוז אל הסלע לא היה צריך שמשה ינופה מפושעי ישראל ל/יגה מקוכלת וכן לולכ גימ׳ ח^ם
כזה אלא מוכרח היה המים להיות ע״י שליח כשכיל וכן הדס גימ׳ חיים אתרוג עם הכולל גימ׳ תורה
מדה כנגד מדה שאמיפ שכל המדות כטלו מלה וכולם כאו לפורר להו דרך התשוכה כידוע ולקחתם
כנגד מדה לא כטלו וכ»ו שפשה אאמ״ה להמלאכים לכס היינו להגאתכם ונווכתכס ,ודוככ שפתי ישרם
ואמר להם יקח נא ממט מים היינו פ׳י שליח פל הגאון הקרוש מכאכררונושכ כמל ס׳ קדושת לוי שממתי
כן גם כאן הוצרך להיות המים פ׳י שליח ,גגה מפי השמועה אימא כגמרא וכי ראשון הוא יהלא
כל המפרשים מקשים מל משה רכן של נכיאים מה נו״ו אלא ראשון למשכון מונות ודקדק כזה מה
ראה מל ככא שהקכ״ה א׳׳ל כפירוש ודכרתם והוא שייך כאן הלא ככר ראשון לתשכון פונות
הלך והכה ואמ״ל שלא שמע משה או טעה א״כ נסלח להם כיום הכפוריס והיל״ל ראשון למשכון
למה פנש אומו היודע מחשכות אדם אלא ודאי מצות אלא כיון שאדם מושה משוכה מאהכה נעשה
משה נתכוון ככוונה כי סכר כמאן דאמר ששכינה לו זדונות כזכיות א"כ כאן שמשו ישראל משוכה
מדכרת מתוך גרונו של משה ע״כ אם הוא ידכר מיום הכפוריס כסליחה ומחילה ומיכף כשיתחיל
אל הסלע נמצא השכינה כעצמו מדכר לסלע והיכן לקיים מצות סוכה זה נקרא מאהכה מ״כ כא משכון
יתקיים מדה שמיס צריך להיות פ׳׳י שליה פל כן הוא מונות לפני הקכ״ה כדי למשות מהם זכיות
נתחכם ופשה משה למטה שליח וסכרת הקכ״ה כמאן אכל לסי זה יקשה לפי הגמרא שכחג נידונין מל
לאמר הכ' שאין שכ נה מדכרת מתוך גרונו אלא המיס ,אחד למה ידינו פכשו ולא כראש השנה הרי
הקב״ה בעצמו הוא מוכר למשה ומשה שומע ומדכר המיס הוא פרנסת הארס ומה מועיל לחם כלא
לכל ישראל והדבר היה מוחלט אצל משה שלא יש מיס ושנית ככר נמחל לישראל כל מונס אלא
לו שוס מון בהכאת הסלע אכל כשעה שחטאו ישראל מצאתי כחג נידונים מל המים היינו של סלע שהכה
בעגל ויד נר השם אל משה לך רד כי שימת ממך ומתה משה ,ולדעתי זה יותר קשה להולמו מה מצא כמל
הניחה לי ואכלם טען משה ואמר לא נתחייבו כלייה ח1כ כאן לגכות את מוכו מפרנסתינו שאנחנו עשינו
כי לי צוימה ולא להם וכי אמרת אנכי ה' אלהיכם ככר משוכה כאמת לפניו ,ומוד למה דוקא כסוכות
אמרת אלהיך לשון יחיד לי צוית ואני לא מכרמי שאנחנו מוכתרים כמצות .וגס דקדקתי כתפלת
ואס חאמר שנמחייבו כלייה מל שמכרו מל דברי ר גשם כסוכות יסד הסייסן מלזכות אכוממלהמי׳.
התלמיד לא נמחייבו כלייה וזה כונת הס׳ ומתה זכור אכ נמשך אחריך כמיס זה אכרהס ,זכור הנולד
הניחה לי ואכלם היינו מניח טענת לי ציות ואכלם ככשורת יקח נא ממט מיס זה יצחק ,זכור טמן
וזה כונת המדר במה תרומם קרנם של ישראל מקלו ומנר יידן מיס זה ימקכ ,זכור משוי כמיכת
בכי תשא את ראש הכוונה מסלק אותיז' ראש מישראל גומא מן המיס זה משה ,וגומר על הסלע הך ויוציא
נשאר אות לי היינו לי ציות בזה תרומם קרנם . מים כצדקו חון חשרת מיס ,הדכריס אין להס שחר
אמר הקכ״ה אל משה ,משה משה למה הכית את למה ככולם מזכיר להס זכותם ,ולמשה מזכיר לו
הסלע לא מפני שסברת ששכינה מדברת מתוך גרונך חטאו אשר מל ידי זה לא נכנס לא״י וגס אנן
נמצא כשמה שאתה אמרת להם השכינה היה מדברת כדיון נכשלנו ממו כי אם היה נכנס לא היה נחרכ
מתוך גרונך אס כן מכרו מל דברי מוד מצינו במדר׳ כית מקדשינו ולא הגלינו מארצינו ,שנית אס ככר
בשמה שאמר משה אעברה נא ואראה את הארץ אתה מזכיר חטאו הידוע למה אתה מסיים מל
הטובה אמר הקב״ה למשה משה משה אתה אוחז הסלע רך ויוציא מיס כצדקו חון חשרת מיס< וכי
החכל כשני ראשים ,אס אעברה נא אמה מבקש כצדקו הכה את הסלע הלא חטאו הוא ,ע״כ נקדים
כטל סלח נא ,ואם סלח נא אתה מבקש כטל אעברה הגמרא כל מה שמשה אכרהם אכינו למלאכים עי״ע
נא ,הדברים אין להם שחר היוצא לנו מזה להבנמינו שלם הקכ״ה לכניו מ״י עצמו אמר ואקחה פת לחם
או משה חטא בהכאת הסלט כשביל שאין שכינה מל כן אמר הק,״ה הנני ממטיר לכם לחם מן
מדברת מחוך גרונו כסכרת הקכ״ה מ'פ לא היה השמים הנני היינו כמצמי וכככודי ולא ע״י שליח
צריך להכות אלא לדבר או ישראל חטאו בעגל כשכיל אמר יקח נא מעס מים מ״כ אמר הקכ״ה למשה
ששכינה מדברת ממוך גרונו ומשה לא חטא ולא ודכרתם אל הסלע למיני׳ ונתן מימיו ,וכי ח״ו ככד
שייך עוד טמנת לי צוית כי שכינה מדברת ממוך היה הרכר אצל מי שני כו המכיט לארץ ומרעד
גדונו
מ#ה #ער הרגלים ילקו&ו
מעשה רב גרום מ״כ וה שירוש המדרש אם אמנרה צא אחה
מכקש ליכצס לאיי כשניל שלא למואח כי שכיגה
ב ל ת אשר הוריפ אל פר מכל ספר הקודש מדברח ממוך גרוגך והמים צריך להיות מ״י שליח
מולדת ימקכ יוסף מהה*צ ממלנאה זצ׳ל כסל סלח צא למה אחה אומר סלמ צא לפון המס
הי׳ הגאון רכיצו ימזקאללאגדא רכ האכד״ק פראגי סוה הרי אחד מכס חםא לי וה כווצח משה כאומרו
והוא היה מתנגד גדול לתלמידי הריכש״ס צכג״מ ופחה אס חשא חצואחם הייצו אס חמחול להם מל
וכידופ היו הה'צ מסולצאה מתלמידי הריכש״ס ממשה הפנל ודאי חנואחס הס חצואן נמנל ולא אצי
וכאשר הגיט אליו ספר הצ״ל דן אומו לשריפה ונתצו כסלמ ואם אין מחצי צא מספרך הייצו כודאי אצי
למרמס ממת רגליו ודכר זה היצר מאוד להה״צ חסאחי ולא הס כמו שמפרש המדרש כשפה שאמר
הגאון כקדוש מפולצאה כפהמיח ספר המולדות המן להשמיד להרוג ולאכד יצאה כח קול ואמרה
כפלמא דקשומ וכא כחלומו לתלמידו הקדוש אס היה משה צכצס לארן שפיר פכשיו משה מת
משופמיוקא זצ״ל שיספ לק׳ק פראג לריכ את ריכו כמדכר ואמה אומר להשמיד להרוג מיד ויחלו
מהגאון כפל צו"כ זצ״ל וישמפ אליוהה״ג משיסמיוקא אח המן ,וקשה מה שייך כליית ישראל מ״ו להכצסח
ואז המחפש פצמו כאחד הטציים ולכש פצמו כגדים משה לארץ אלא כדפירשצו אם הי׳ משה צכצס לארן
קרופים וכלואים ואגודות מפיצים פמוסיס פל אס כן משה לא חצוא וישראל חצואו כפנל ,אכל
שכמו כדרך הפרים המסורים פל הסממים וישא פכשיו שמשה מת כמדכר צראה שמשה מצוא ורלכה
יפקכ רגליו ללכת לדרכו לק״ק פראג ויהי ככואו כמאן דאמר שאין השכיצה מדכרח ממוך גרוצו
הטירה הלך מיד לכית הה״ג מפראג מקום ישוכמו וישראל לא מצואו כפשייח המגל כצוטצח משה לי
הרמתה כי שס כימו ויגש פד למקום מושכ הרכ צויח ולא להם א*כ מיד ויחלו אח המן כאשר ומס
לקכל שלום שאל אוחו הה״ג מסרא״ג מה שאלתכם לפשות ,אכל אמח שמשה לא סצוא אצא קכל פל
כשיכ לו הה׳יג משופפיוקא פני ואניון אנכי אמר פצמו סכרח מאן דאמר שאין שכיצה מדכרח מחוך
לו הרכ מפראג זה אצי רואה כטצמי הגידו לי מה גרוצו כי סכרח רקכ״ה היה כמ״ד כב׳ כלי להציל
מכוקשיכם השיכ לו הפני מכוקשי מככוד הרכ כל ישראל וזה כווצמו כאומרו וממה יגדל צא נח ה׳
לימן לי אכקליא גם לאכול וגם לקנן פכורי נדכה כאשר דכרח לאמר הייצו כיין שראה משה שהקכ״ה
כםצס ויפן אוחו הרכ הקשיתה לשאול השיכ לו חפן לכלות אח ישראל אמר להקכ״ה מה סנרחך
הטני מפני מה אינכם נוהגים ככוד למי שפומד שאין שכיצה מדכרח ממוך גרוני ט״כ אני כסומא
אצנו שאל אומו כרכ מי פומד אצליכס הלא אין 3סלפ ואני סכומיכמ׳דהשציפכשיו יגדל צא כמה׳
אצמצו רואים כ״א אומכם לכד השיכ לו הפני הלא כאשר דכרח היינו כמו שאמה סוכר ואני אקכל
מקרא מלא כתיכ כי הוא יפמוד לימין אכיון כששמט פונשי מ Tהיינו מחצי צא מספרך היינו מספר
זאת הרכ השיכ אצי יושכ ופוסק כמורה ומ״ת כנגד ארן הסייס אכל לישראל לא מכלה כרי מציצו כפירוש
כולם השיכ לו הפני אס ככך אמם רוצים לפטור שצדקה פשה משה פס ישראל כי הקכ״ה אמר אמד
מצמיכם רואה אצי שלא הכנתה פסוק אמד כמורה מכם חמא לי ואס היה משה פומד ופופן >גד
מם פירש״י דל שאל אומו הרכ יודיפיצו צא איזה הקניה היה הוא זוכה כדין כסנרמו והיה הוא צכצס
פסוק צפלם ממנו פירושו השיכ הטני הלא מקרא וישראל כלים טל כן זה כווצח הסיימן פל הסלט
מלא כחיה דכרים ד׳ ושמרתם וטשימס כי הוא הך ויוציא מים כצדקו היינו שהצדק פמו ,ופוד כצדקו
מכמחכס וניצחכם לטיני הפמיס ופירש רש״י שצלקה פשה לממן הציל את ישראל כזכוח זה
ושמרתם זו משנה ופשיתם כמשמפו וקשה אס רש״י כצדקם מון משרת מיס וכסוכוח צרורם פל
דל לא ידט שוס פירוש פל וטשיחם היו לו לשמוה המיס היינו להזכיר צדקה של משה וזכותו פס כל
מה זה שמפרש כמשמטו אמנם יוכן טס מה דאמריצן האכוח ונזה יצאנו מכל הקושיות וכזכומם נזכה למי׳
כפ׳ק דפכו״ס )כ׳ פ״כ( ויאמר ה׳ מסיני כא וזרח סמיים הצוכפים ממ pר המליון שמלו כה רפואת
משפיר למו וכתיכ אלוה ממימן ינוא וגו׳ מאי נפי הנפש ורפואת סנון< וכני מיי ומזוני ככלל כל
כשפיר ומאי כפי נפארן אדי מלמד שהחזירה ישראל אכי״ר:
הקנ׳׳ה פל כל אומה ולשון ולא קנלוהו פד שכא מוכן כוונת מהריס רוימפצכורג וחופפת קצת.
אצל
מ ש ה מעשה רב ילרןט
מזיל דצריך לאודיעה אנסשי' אם בא למקום שמנךימין אצל ישראל וקבלוהו וכילקיש דף ס' Mדמשוכס
הכנסס אורחים שהוא אפיי על עיה שממויבק » י משו היי מה כסיב בה לא מרצח והוא ירושה
להכניסו ולהאכילו צריך להודיע צורבא מרבנן אנא שהוריש לגו אביגו על חרביך סחי׳ וישממאל השיבו
כי היכי דלנהגו בו כבוד המורה אבל לא במקום מה כתוב בה לא מגנוב ווו ברכה שנתן לגו אבינו
הזה שאסי' הכנסס אורחים אינם מקיימין .ו ט והוא יהיו סרא אדם והנה כסי הנראה שעשו
דבר קטן היא בעיניכם מחזיל )שבס דף קכ״ז( וישמסאל רצו ג'כ לקבל הסירה אך מחמס מניעס
גדולה הכנסת אורחים יומר מהקבלס סני השכינה, הב' לאדן לא רצו לקבלוהו וזה כוונס רשיי זיל
שאל אומו הרב מהיכן למדו מזיל דבר זה .סשיג ושמרמם זו משנה שמחוייב כל אדם מישראל ללמוד
הפני מזיל למדו זאס מאברהם שאמר להקגיה אל המורה ועשיסם כמשמעו ש־יחיוב כל או׳א לקיים
נא מעבור מפל עבדיך כדי להכניס האורחים .שאל כל המצווס הכמונים במורה אעס״י שיושב ועוסק
הרב ואברהם גוסא מנא ידע .השיב ספני אגרהם גמוה״ק דאס אימא הלימוד בעצמו מספיק לקיים
למד זאת מכקב״ה שהוצרך לשנוס מעשה בראשית המורה היו לעשו וישמעאל ג״כ לקבל המור' רק שילמדו
ולהוציא ממה מנרמיקה שלא להטריחו כאורסים ואם אומה כמו הרב מפראג ועס שלא יקיימו הלאוין אין לסם
אימא דהקבלס סני השכינה גדולה מהכצסס אורחים אשמה כסי סברס הרב מפראג שהלימוד בעצמו מספיק
למה הוצרך לשנות מפשה בראשית הא הקב״ה עמד לקיים כמורה וזה שמסיים הכתוב כיהואחנממכם
אצל אברהם ובוודאי לא יניח השכינה ולהכניס ובינמכם לעיני העמים .שמנוע' זה המורה לכם דווקא,
האורמין ומדהוצרך לשנוס מעש״ב הוכיח במישור ולא לשאר האומות .כי הם לא רצו לקבל עליהם לעשוס
דגדולה הכנסס אורחים יומר מהקבלס סני השכינה, כל המצות בפועל ואמם קבלמם אומה לשמור
אמר הרב שנסי הנראה שכלודו הוא מכס החסידים ולעשות והרי הוא כמבואר .השיב הרב אמת הדבר
ואנא סליגא על כת ההוא .השיב העני אם כבור שדיבר כן היא .שמחויב כל אדם מישראל ללמוד
הרב פליג על כס החסידים אין מחויב שום איש ולקיים כל המצוס אעסי׳כ אין דרכי בכך לילו
לעמוד מפניו .שאל אומו הרב והיכן כבוד כמורה ולקנץ נדבה ואבקש מכבודו לילך להבדן שלי
השיב עני זה דבר היא משנה ברורה וגמרא ערוכה ורמה ימלאו את מבוקשו ,הלך העני להבדין וחזר
]אגות סיג מיו[ הוא הי' אומר כל שרוח הבריוס למרב שאל אומו הרג היימס אצל הבדץ שלי
נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח השיב הטני ריימי אצל כל השלושה דינים ומצאמי
הבריות נוחה הימנו אין רוח כמקום נוחה ׳הימנו בולם שקרנים .שאל אומו הרב איזה שקר נמצא
ובירושלמי אימא להפך כל שרוח המקום נוחה הימנו בם כי מעולם לא שמעתי עליהם שום דבר ביש
רוח הבריוח נוחה הימנו וכל שאין רוח המקום נוסה והמה בסיני לביד צדק .השיב העני כי הייתי
הימנואין רוח הבריות נוחה הימנו ולכאורה קשה מפני אצל הראשון אמר שאין בו נח .והשני אמר שבזיון
מה מלמה המשנה רוח המקום ברוח הבריות וכי משא הוא לו למזור על הסמחיס ולבקש נדבה .והשלישי
פנים יש בדבר היל להמנא לומר כל שהוא צדיק רוח אמר אף אם יחזק כוחו ולא יבוש מסני המלעוגים
המקום נוחה הימנו וכל שהוא רשע ריל אק רוח אפסי״כ לא יפעל מאומה כי במקום הזה אינם
המקום נוחה הימנו וכי מלה המקום דפמו בדעס נומנים נדבוס .שאל אומו הרב מהיכן יודע כיס
הבריוס אלא שהפי' הוא כך כל שרוח הבדוס נזמה ששקר בימינם יכול להיות שהאמת אמם ולמה לא
הימנו היינו שממנהג במ Tומ מסידוס אעפיי שאין ידין אותם לכף זכות .השיב הפני איך אני יכול
צדיק גמור אעפייה רוח רמקוס נוחה הימנו וכל לדין אותם לכף זכות הלא הכתיב מכחישם דכמיב
שאין רוח הבריות נוחה הימנו היינו שאינו ממנהג רודף צדקה ומסד ימצא חיים צדקה וכבוד והנה זה
במידות חסידות אספיי שהוא רב גדול כמו הרב שאמר שאין בו כח הלא ימצא חיים כתיב וזה שאמר
מפרלג אפפי״כ אין רוח המקום נוחה הימר . אין נומג ם נדבות מלא צדקה כתיב וזה שאמר
אמר הרב ואיך נשמע מזה שאין מחויב שום איש שבזיון הוא הלא וכבוד כמיב והבמוב מכחישם
לעמוד מפני שהוא כגור המורה .השיג הפני ונמצאו שקרנים .שאל הרב מסראג מפני מה לא
כסיר לי זעיר עוד יש לאלקי מילין עדיין לא סייממי כגמרא האי צורבא מרבנן קייממם מאמר
דגר' מגמרא כי לא אמרמי מקודם רק המשנה דאמא למתא צריך להודיע צורבא מרבנן אנא כי
וזיל הגמרא )גיקק ציח ע״ב( רב הויא ורב משלא היכי דלא לזלזלי בכבודו .השיג העני ר\כן אמרו
גוי
עא משה מעשה רב ילסוט
רשט וטוב לו .כששמט הרב זה כפירוש קפן מי יחנו חליף ואfיל גגונא מלייהו אמר חד למכיריו
ונשבע שאין זה שכל אנושי אלא ממלאך אלהים אך כקוס מקמיו דכר אוריין הוא א״ל אידן מקמיו
אטפייכ אני אומר זה תלוי במזל השיב העני אין סלגאה)יקום אדהכא אחא איהו לגכייהו איל כמאי
מזל לישראל והאמת כדברי .אמר הרב מאן מוכח, מםקחס אמרו לו כרוחוח איל הכי אמר רכ חנן
השיב הטני הלא גמרא מרוכה )פסמים נ״ז ט״א( כר אכא אמר רכ ד׳ רומוח מנשכוח ככל יום וכו׳
מלכא ומלכתא הוי יחכו מלכא אמר גדיא יאה מכיל הגמרא ולכאורה הדנר חמוה היכי אמרו לן
ומלכתא אמרה אימרא יאה אמרו מאן מוכח כהן דטסקו כרומוח הלא מסקו כדכר הלכה אס חייכים
גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא אחא איהו אחוי לממוד מפניו אם לא וכשכא גנוכא אצלם מפני
בידי אי גדיא יאה יסק לתלי לתמידא מ״כ והדבר מה לא אמרו לו האמח ואם חרצה לומר שהיו
אסלגו במציאות כזה דיכולין דהיכי תמוה יראים ממנו מממח שהיו גבר אלם מכ״ז ה״ל לומר
לברר שיש לו לשאול לאיש אשר במן בכל שמסקו באיזה דברי מורה ומה זה שאמרו ברומוח
אלה האמת טם מי ובפרט המלך והמלכה אכן האמת הוא כך דרב הונא ורב מסדא סליגו
כלום מסר מבית המלך היו להם להביא גד א בסלוגמוח דמשנה דאבות מם הירושלמי דמ״ר ניקום
ואימרא וישמטו ויתקנו אותם ויראו אח אשר ייטב מקמיו דבר אוריין הוא סבר כהירושלמי דאם רוח
במיניהם אלא הפירוש הוא כך מלכא אמר גדיא המקום נוחה הימנו צריך להיות רוח הבריות ג״כ
יאה היינו המזל הוא המיקר מלשון גד גדי וסניק )ומה הימנו וא'כ ממויבין לקום מפניו ואידך סבר
לו והמלכה אמרה אימרה יאה היינו מה שהקב״ה כמחנימן דאבות דכל שרוח הבריות נוחה הימנו
אומר טל הנשמה היא מיקר ואימרא הוא מלשון רוח המקום נוחה הימנו וזה אין רוח המקום נוחה
אמר ט״כ אמרו מאן מונח כהיג הוא צדיק הדור הימנו ואין צריך לעמוד מפניו וזה כוונת אמרם
וכשבא כהן גדול אמוי ביה אי גדיא יאה היינו ברוחות וגנובא לא הבין דבריהם מ״כ א״ל ד׳ רוחות
המזל עיקר ייסיק ללתמודא הי׳ הדבר צריך להיות מנשבות בכל יום וכו' ולמולם הלכה שאין צריכין
בן בתמידות דמי שהוא נולד במזל מושר היו צריך לממוד מאיש כזה שאין ממנהג במידות חסידות
להיות מתחלה ומד סוף משיר וכן מי שהוא נולד אף שהיא צורבא מרבנן .מהדברים הנ״ל הבין הרב
במול מני היו צריך להיות ממחצה ופד סוף פני שלא בא מני זה אלא לקננורו בדברים ולא מבור
ואנחנו רואים טיחיס משתנים בכל איש ואיש ומן נדבה ,שאל אוחו טל מה ולמה בא אליו ומה מבוקשו,
מוטס משיר אט״כ אימרא יאה מה שהמקום מכריו השיב הטני שלא בא אליו אלא למרן כל מה שקשה
מל הנשמה כמה זמן יהיו מני וכמה זמן יהיו לו ,אמר סרב הא דקמן אמרי שכבודו הוא מ“מ
משיר הוא העיקר ,שאל אוחו הרב עוד הפטם מה למה כולך בבגדים קרומים ובלואים כדרך הפמומיס
מבוקשו ועל מה ולמה בא אליו השיב הפני שבא השיב הטני וכי קשה למר מפני מה יש צדיק ורט
לחרן כל מה שקשה לי ,שאל הרב מה זה שקורין לו רשט וטוב לו ,אמר הרב אין ,השיב הטני לדידי
מסיד ומה הוא הטנין החסידות ,השיב הפני מסיר לא קשה מידי .שאל הרב ולמה ,השיב הטני דאיחא
נקרא שמתקן כל שקלקל מקודם ,או מלא הרב פיו בגמרא )נדה ט״ז מ״ב( דרש ר׳ מנינא בר הפא
שמוק ואמר לתלמידו השמטתם מנין ערש מה שהביא אוחו מלאך הממונה על הריון לילה שמו ונוטל
לנו האיש ההוא ,וגם שאל להמני מנין לכם וה טיפס ומממידה לפני הקב״ה ואומר לפניו רבש״ט
הדרך והיכן נכתוב זה הדרך מסירות השיב העני טיפה זו מה תהא טליה גיבור או חלוש מכם או
הוא גמרא ערוכה ,ולהרב היו ששים תלמודים וכל טיפש משיר או מני ואלו רשט או צדיק לא קאמר
אמד ואחד הי׳ נקרא סל שם גמרא אחד וגל כדר׳ מנינא דא״ר מנינא הכל בידי שמים מון
אמד היו סדורה טל פיו מסכת אמת משיס במ״פ מיראת שמיס שנאמר ומתה ישראל מה ה׳ אלקיך
שאל לתלמידיו הראיתם הגמרא שהחסיד נקרא שואל מעמך כי אס ליראה טכ״ל הגמרא והאיש
שמתקן כל מה שקלקל מקודם ,ולא הוי בידם ,שאל כשהמלאך נועל הנשמה לפני הקב״ה והמקום ב׳ה
להטני היכן זאת הגמרא ,השיב הפני במסכת ברכוה שגזר מליו שחהי׳ מני והברירה בידו להטיב ולהיות
והמסכת ברכות למד אז הרב בעצמו ופישפש ^א צדיק ע״כ הוא מוכרח להיות מני זה הוא צדיק
מצא ,שאל להפני יודיעני כבודו איה נגקוס הגמרא זרט לו וכן כשמזכין מליו להיות משיר והוא בוחר
פתח הטני אס פיו ואמר איתא טמרא ברכות להרשיע ריל אטסי״כ הוא מוכרח להיות עשיר והו
מ ש ה ר ב מ ע ^ 2ו ה י ל פו ט
לו ואדוני יואב וכו׳ הרי דדוד לא מסא בבת שבם לוי ) ד ף פ״ ( 6לדוד שמרה נפשי כי מקיד
משום דגרושה היח׳ וגם בהריגת אוריו לא חסא משום ור״ו חד ל(מר כך ל/מר דוד לפני הקב״ה רבשיע
דמורד במלכות הוה אך אמפיייכ מצינו דמסא קצת וכי ללו מסיד ל/ני שכל מלכי מורח וממרב ישינים
דאמרינן בגמרא )סנהדרין ק״ו פ׳ ב( וימיו לפח פד ג' שמות ולוצי מצות לילה ל/קום להודות לך,
פרב ויקם דוד מפל משכבו וגו׳ אמר רב יהודא ואידך כך אמר דוד וכי לא מהיד אני שכל מלכי
שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום ונתעלמה נמרח ומפרב יושבים אגודות אגודות כככודם ואני
ממנו הלכה אבר קסן יש באדם משביפו רפב ידי מלוכלכות בדם שסיר ושליא כדי לסהר אשה
ומרפיבו שבס גם בבת שבע אפ״ג דגרושה הוה אך לנפלה ולא פוד אלא שכל מה שאני פושה אני נמלך
הרי אסרה פל בפלה ובהריגת אוריו אפ״ג דמורד נמפימשת רבי כו׳ תנא לא מפיבושת שמו אלא איש
במלכות הי׳ הי׳ לו לדונו בסנהדרין ולואמ התפאר בושת שמו ולמה נקרא שמו מסיבושת שהיו מכייש
פצמו דוד שחקן את הכל ולא נשאד בו נדנוד קל סכי דוד בהלכה פ״כ וקשה וכי לא היו לדוד יומר
וטבוד זה קדא לנפשו מסיד .המסא היא מה שהפכת מילי דמהידות רק מה שמשב כאן ופוד וכי וה
משכבו של לילה למשכבו של יום פמה אני ממקן הוא דבר גדול מה שקם במצות לילה הלא יש כמה
זאת במה שמצות לילה אקום להודות לך ואני הופך פ״ה שפומדים במצות לילה לומר תהילים ושפ״צ
הלילה ליום והחסא הב׳ במה שאהדת* אשה לבעלה גם הבפלי מלאכות פומדים במצות לילה למלאכתם,
מחקן אני במה שידי מלוכלכות גדם ובשפיד ובשליא ופוד קשה מה וה ששיבח את סצמו שידיו מלוכלכות
כדי לסהד אשס לבפלה והג' שהדגתי אח אודיו בדם ושפיר ושליא הלא הדיין שלוקח שני ר״כ לשבוס
בלא המלכת סנהדדין מחקן אני מה שאני פושה ידיו ג״כ מלוכלכות בדמים הללו .וסוד קשה מה
אני נמלך במפיבושח לבי וקשה להגמרא מיכי קרא ום ששיבח את פצמו שנמלך במפיבושת רבו יוכל
לוד ללבו גשמו הא אמרינן הקולא לרבו בשמו גורם להיות שלא ידס הדין פל בריו וסי׳ מוכרח לשאול
לשכינה ש*מ להכי בא התנא למדן לא מפיבושח שמו את פי רבו ומה שנח הוא (ה ,גם מה בא המנא
אלא■איש בוכח כמו ,הלי דמסיד נקרא מי שמתקן לאשמפונין לא מסיבושת שמו אלא איש בושת שמו
מה שקילקל מקודם .אמ״כ שאל הרב מפראג פוד מאי נפקא מיני׳ אם נדס שם רבו .אמנם יש לישב
הפטם מה מבוקשו ועל מה ולמה בא .אצלו השיב הכל דאיתא בגמרא דשבת )נ״ו פ״א( א״ר שמואל
כפני שרוצה לומר דרשה כאל אומו הרב באיזה בר נחמיני אמר ר׳ יוחנן כל האומר דוד מסא
מקום אחם רוצים לומר דרשה השיב לו הפר אינו אלא סופה שנאמר ויהיו דוד לכל דרכיו
בביהכנ״ס הגדולה .אמר כרב כן הדבר שבביהכניס משכיל וה׳ פמו אפשר מסא בא לידו ושכינה פמו
הגדולה מאמרו הדרשה אך יאמר גא מקודם באיזה ומה אני מקיים מדופ גדת את דבר ה׳ לפשות
סוגיא ובאיזה פנין והמלאה מקומות מהדרשה הרפ שביקש לפשות ולא משה אמר רב רבי דאתי
כמנהג הדרושים ברבים יודיעו בסוגיא זו ידרש מדוד מהפך ודריש בזכותא דדוד מדוס בזית את
בכדי שהלומדים יפייצו מקודם בכדי לידע מה להשיב. דבר ה׳ לפשות הרפ רבי אומר משונה רפה וו מכל
השיב הטני באיזה מקום שיאמר הלב אומה אדרש רפות שבתורה דכתיב בהו וי,גש וכאן כתוב לפשות
פמד הרב כמשתומם איך יוכל איש לדרוש כל סוגיא שביקש לפשות ולא פשה ,את אוריו המיתי הכית
שיאמרו ולא יעיין מקודם כי הוא נסה בכל אלה במרב שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת ואת אשתו
אמרו לו תלמידו רבינו ניקח נא מסכת ארח מאומן לקמת לך לאשה לקומין יש לך בה דאר׳ שמואל בר׳
המונחת על השלמן ונפתח ובאיזה פנין שנפמח נממינו אמר ר׳ יונתן כל היוצא למלכות בית דוד
הגמרא ידרוש ע״ז שאל אומו הרב אס הוא מרוצה גס כריתות כותב לאשתו שנאמר ואח משרת מרוצי
בכך השיב הטני שמרוצה גם לזה ואז הימה פל המלב האלה חבוא לשר האלף ואח אחיך תפקוד
השלסן מסכת בבא בתרא ו »1מו הגמרא ) בדף לשלום ואח פרובמם תיקח מאי טרובחם חני רב
יוד ע׳ א( ומצאו המימרא פשרה דברים קשים נבראו יוסף דברים המפורבים בינו לבינה ,ואותו הרגת
בפולס הר קשה ברזל מחתכו ברזל קשה אש מפפפפו במרב בני פמון מאי מרב בני ממון מה מרב בני
אה קשה מים מכבין אוחו וכוי .אמר הפני b r ממון אי אמה נפנש פליו אף אוריו המימי אי אמה
להיוח זאת הסוגיא ופל זה אדרוש אז פתחו טלס נפנש פליו מאי ספמא מורד במלכות הוה דאמר
את
עב משה מעעה רב ילקוט
המנוני לדתו ומצא הצלוחית סם יק סוב במקומו ** uAסס piDDSוו> iniib 1פמסונמ כמס סקר^ו
ונמוודס לו כי מקודם היו נסך ובא המנוני אצלינו לאנדווא סוגיא סאל אוסס סמר ' Aidוגלכה
וסיפר לנו הדברים ואמרנו לא יאונה לצדיק כל לטסכציס סנזולס לשמופ ממר סירשס יחשב סרב
מון אמר הרב מפראג מאין ידמסס שוה מוסס דלמא בדממו איך אלך מם מר טס לביסכניס סגדולה
הי' הדבר כסומא בארובה השיב הרב משפיסץוקא ^ t n iממ> 1דלשס מל אנוס ומול אמשל יקבמל
מהגמרא מוכח שוה סי׳ מופת דאימא בגמרא )נד ה או»ו גדבד ס נדרנו ויהיו לו לנדון פ״כ אמר לו
כ׳ סיב( איפרא הורמין אימה דשביר מלכא שדרא דרשו נא בנאן מי מי ומס לנו לילך לביסנניס.
דמא לקמיו דרבא הוי ימיב רב עוברי קמי ארמי אמר סמר אס רצוננס שאדרוש בנאן אמלא רצוננס
איל האי דם מימוד הוא איל לבריא תא מוי כמה וסססיל לדרוש סר קשה שיש סוגיא מ״ז סשומנו
סכומין יהודאי דדא ידפי אמר לה דלמא כסומא לסר וסמחיל למשוב נמס קושיות יש שם ואיפ אמר
בארובה הדור שדרי לי שימן מיני דמא ופל כלסון ברול מממנו מי׳ ססוגיא בנפסי צאן ברול ממרצוס
הוי אמר לה מאי במרא הוי דם קלממיו לא הוי בנל סקשיות מסר וסממיל למשוב סמירוצים לנל
ידס רבא מאי האי אסמייס מילמא שלח לס מסרקא קושי׳ ונן סלך מסוניא לסוגיא במדסומ ומקיאות
דדהבא דקסיל קלמיו איל לברה כמס מכימק יהודאי מ א ראו ולא שממו טאת במולס ונך סיו מנין
דדא ידעי ס״כ הגמרא .אמר הרב מפראג הלא סדישס מ ל משרס דברים ובנל אמת סימס סוניא
מכאן מוכח שאין וה מופת דגם רבא לא ידע אסרס ונ״מ שאמרו מדל קשס וס סי׳ קושיא ובנל
ושלח לה המסדקא כסומא בארובה השיב הרב מקום שאמרו ממסנו או מפמממ וס סיו סירץ
משפימיווקא מהכתוב מוכח שאצל רבא הי׳ מומס ומשך ומן הדרשס היו משרס ימים רצומים בנל
וגם אצל רבינו היה מוסת דכמיב אם נבלת בהתנשא יום סוגיא אמס ממשרה דברים קשים שיש במולס,
ואם ומומ יד לפה ודרשו מזיל אס נבלת סצמך על אמר פלוס ימי משך הדרשה שאל עוד כספם הרב
דברי מורה אוי בהתנשא ואם ומימ יד לפה היינו לספר מס מבוקשו ומל מס ולמה בא אליו ומי סוא,
שהיידים סושיס מס שהפה צריך לדבר כן הי׳ אצל השיב סמני להוי ידוע לננוד הרג ני אני ומיר6
רבא וגס אצל רבינו ,אר״כ לקח הרב משפיטיווקא דופירא דמן מבריא מתלמידי הרב מפולנאס בפהמיח
רשות ליסס לביתו וסרב מפראג מלך ללוותו ובבואו ספר כקדוש מולדות ימקב qovוממני יופל להבין
אצל הפמח ממד הרב ואמר ברוך ווכר משכמית בקיאת nלמ Tסבינוני ומשנינו יונל להבין בקיאת
נהירנא כד הווינא סליא בא מכס אמד לבית אבי ומרימות תלמיד המובהק שלו ומנלנו יונל להבין
וצ'ל וביקש ממנו איוה דבר ולא מי׳ בידו למלאות גודלמריפוס ובקיאות וקדישות הסיג במהמ״מ ספר
מבוקשו ואמר החכם לאבי אם סיימם ממלאים סמולדו׳ ואנחנו שממנו שהר׳ מפרג רוצה לדונו בשריס׳
מבוקשי היימי אומר לכם מדרש פליאה סם הפירוש פ״נ באמי להרב להודיע מי במל דברים שלו ואין
סכשיו אני אומר לכם המדרש בלא הפירוש והמדרש עונשין אלא מוסירין נששממ ואס הרב מסראג לקח
הוא כך אל מול פני המנורה סדה״ד פתח דבריך מיפן את ספר מולדות י״י מסמס נפות רגליו אשר
יאיר ואמיא כמאן דאמר י׳ו פסחים הוי מנרתא היי מגיח שם והגביהו ונשקו בפיו וגם ביקש מהרב
וכעת מבוקשי מכבוד הרב לפרש לי המדרש ממד משפוסיווקא שיספר לו איוס מומס מרבו והשיב
סרב משפיפיווקא סל מפחן ספמח ושאל היש סידור סרב משפופיווקא מוססיס לא ידמנא אך אחת אספר
קרבן מנחה בבימכס אמר הרב מפראג הן ונתנו נא לנבוד סרב ני פמס אחת נסע הרב לשבוס
לו הסידור קרבן מנחה והצק בו מפס ואמר הפירוש באי1ה מקום והי׳ אצל חנווני אמד מופר יין צלוחיס
הוא כך דידוס היו במנורה אמד משר כפתורים מס יין נווב יקרס סד מאוד ורצה לנגד את סרב
ומשעה פרסים וכ״ב גביעים י’ 1קרם ובגובה שיקדש סליו וצוס לסמשרס שתינן אמר התפלה
איכא פלוגתא חד אמר י*ו פסחים ומד אמר י״ח י 9א הצלוחית פם יין לבית הרב ומסה המשרת
ווה הפירוש ממדרש אל מול פר ממנורה סדה״ד ולקח הצלוחית סם יין נסך והביא לבית הרב
פתח דבריך יאיר היינו הפסיחות מהמוס״ק מרמוין וסממידו מל סשלחן ופסאוס נשבר הצלוחית מס
על המנורה כי ב ^ו ק ראשק מספר בראשית יש היק ptoנומע הצלוחית וסי׳ למנור סנ״ל יסורים
1׳ מיטת כנגד דק קני המנורה ובפסוק ראשון גמלים על שלא וכה שהרב יקדש סל יינו והלך
תספר
משה פעשה רב יל5ןט
פפפיסן ונפסוק לאסון מס' רנליס כ*נ תינות כנכד »גד מססר ספות יס לופר פסל נ1יכ1)1
כ*נ גניפים שהיו נמנולה ולפיכך אמיא נמאן י״א כסתולים ונפסוק לאסון משסר וייקרא
דאמל י*ן פפמים כמפן פו״נ ויהיו פונ לנו ופל כל יס פ' מינות כ תו פ' פלפיס ונפסוק לאסון מספל
ישראל אמן : נמלנר יש יין תינותכגכד כונה המפלס ססי׳ י׳ו
ספר החרל
חו״ל נוט׳ חמת לבנ ה וכוכבים ומזלות המיוחם לדניאל א״ת וליוסף העדילו
בעבור עבודת הארן או סרים או במעשה המלר מן היסיות ברגט שישאל השואל אל ו 1דן,
או מחכמתו ,וכשהוא בז׳ יורה סובה שיבוא לו כי מה שמדין לא יהיה אמח ,וחכם אמר אמר כי
בעבור עבודת הא pאו פריה או נעבור אשמו או דברו אממ רק אם הימה השאלה נמכור מלחמה
בסחורה ,הענין הזה מורים בעלי היתדות כאשר או מריבה דון כידיגך אממ :והסמוך היא יורה
הם ביתדות עצמן וכן מורים בעלי הבתים האחרים טובה ביגולמ וחוזר מאומו הצד שיש לו בטמון
בני עניינם כי אצו פירשנו לדמיון לכל האחרים ; והסמוך הה׳ יורה טונה ביגמיה מצד ממגה או
מ ה שיורו הייב גתים .מחלת דבר אחר מן כבוד שיעשה לו אדם בשממה בעבור בגו ,והסמוך
החכמים ; הבית הא׳ .הוא בים החייס יורה הב* יורה טובה ביגוגיח שיבא לו בעבור ממונו
על מחשבת הלב ובחלקו מאברי האדם הראש; וכל » י הניח ,והסמוך הח׳ יורה טובה בעבור
הבית הבי .הוא בית הממון להוסיף או לגרוע, ירושה שנושלה לו מן השמש או מטמוגוח :בעל
ומריוה אם ישיגנו האדם בכבדות או בקלות ,וחלקו הצומח .יעיד על האיחור ,ואם יהיה צורה טונה
מאיברי האדם הצואר והפנים והמינים ; הכית הגי. יורם עליו אמר עיכוב ,ובצומח מעיד על מר\רומ,
הוא בית הלחים והאחיות והקרובים וכאוהבים ואם הים סובה יבא לו טוב מהר ,וכן כל צורה
והנסים ויורה על מפלות וחכמות ,ועל חילופים שבכל בית ממן עדומה מהר ,ובעל נימו ממן עדומו
ממקים למקום ועל דרך קרובה ועל טמון ויורה אמר עיכוב ;
על זרועות והמזה :הבית סד׳ .הוא בית האב הנימ הראשון כשהוא בו יורה טובה ומושל
והאם ,ויורה על דינין וירושות ושנאי אומניות ועל סונה שיבא לו בעבור עצמו ,וכשהוא
סוף כל דבר ,ולו מאיברי האדם הלב והצלעות בז׳ יורה סובה שנא לו בעבורו או בפכור אשמו,
והקרב :הבית הה׳ .הוא בית נפנים והבנות וכשהוא בי׳ יורה סוב־ שיבא לו בעבור מלך או
והשלוחים ועל נדרים ומנחות ואם השאלות הם מכממו הגדולה ,וכשהוא בד׳ יורה טובה שינא לו
אמת אם לא ,ועל נישואין אם יתקיימו ,ולו הממנים בעבור ירושה אביו או מהבאת מים או מעבודת
והכשליס ושאר מיני הקרב ; הבית הן׳ .הוא בית ארן ,או ירושה שמסול לו מקדמונים ,מוסל היה
החולים ,ויורה על כל דבר שלוח ועל בני בית, כ:והוא בו יורה טובה שיבא לו בעבור המלך או
ועל שנוי ונאסר אם יצאו אם לא ,ולו הבטן ובני נעבור חכמיט הגדולה ,וכשהוא בז׳ יורה טיבה
המעים ; הבית הז׳ .הוא בית הגשים ויורה על שיבא לו בעבור המלחמה או מיצמון מלחמות
הנישואין ועל ארוסה ועל אהובת ,משק ותענוגות ודיני! או נעבור אשמי ,וכשהוא בד׳ יורה טובה
הנשים ועבוריהן וטל מריבות ומלחמות וגרנות שיבא צו נעביר המכסים של מלך ,או מעבורת
ויציאת פקידות ; הבית החי .הוא בית המות ויורה א־צימ או בעבור בנין ארצית או נעבור מיס או
על אפיסת כל דבר ועל עשוק ורצין ומקנה רע בשמירות ארצות או מדברים שיש להם מיס רבים
ועל איש אשר לבו חזק וקשה ועל מחשבות ומולי שנפשו ,וכשהוא צימח יורה סובה שינא לו בעבור
ארוך ואנמית ומצוקות ולו המגבית והידכיס ; הבית מלכות או מחכמה מקרבת המלכות ,או נעביר דבר
הט׳ הוא בית הדרן■ הרחוקה וכל אשר יקרה להולכי עם; מו של הז׳ .כשהוא בו יורה טובה שיבוא לו
דרכים ,ויורה על איזה שד או שלטון הרוצה ללכת בעבור סחורה או שותפות או במקנה או מאדני
בחיל או לשלול שלל ,ועל קניגי האדם וענייניו ,ולו הארן או בעבור אשמי ,וכשהיא בד' יורה טובה
רvיריכים .הבית הי' .הוא בית המלכים והשלטוני׳ שיבא לו בסיבת אשתי או בסחורה או ירושת אביו
וכל אשר יאות להם גדולה ועל מנאי נשואין ,ועל או בעבור עבודת ארצות ,וכש וא בצומח יורה טובי;
ציווי אשר יצווה האדם בו ועל שאלת דבר אם בשותפות או בסחורה או ברפואה או מחכמת
יתקיים שאלתו ועל חוזק לב ,והוא בית כח האדם סטכבים או מחכמה שהיא בלב ולא במעשה ,או
וגבורתו ועל גניבה אם ממצא ,ועל הסכמת כאדם בעבור מלאכה שיעשה נעבור הכחות ,וכשהוא בי׳
וכוונתו ,ועל גינזי טמון ואוצר ועל האם :הבית יורה טובה בעבור שותפות או סחורה או בעבור
הי״א .הוא בית האוהב ,יורה על עניינים גדולים אשתו ,או במעשים של המלך ,מושל הבית סד'
ועל העמיד להיות ,ועל נדרים וממנות גדולות כשהוא בו יורה טובה בעבור עבודת הארן או פרי
ממלך או מגדול ,אס הם אמת אם לא ופל אוהבים הארן או ירושת אביו וכשהוא בבית הא׳ יורה סובה
אם
עו משה שער הגורלות יילרוט
והכבוד ,וטל האומנות וטל השם ששאלו ונקרא גינו אם הם גאמצים ,וטל דו ח גדול אם יטשה אותו
המלכות .הצורה הייא תורה טל אהוביו ועל מזלו האדם ,וטל גנכ וטל צורתו ואם הוא איש או אשה
וטל אשר הוא מחכה ועל מלבושיו ויורה טל החן ולו הכרכים והטצכים :הבית הי״ב .הוא כית
וההצלחה והסחורה ונקרא בית האהבה :הצורה השונא ,יורה אם יהיו לו כנים אם לא וללכת כדרך
הי״ב .תורה טל אויביו שהם נטלמים ודוברים טליו רטה ,וטל פרידה איש מאחיו ברטה ובשנאה אשר
רטה וטלבהמותו הגדולים ומורה טל החרפה והקלון סופה מריבה ופצט ומכורה ,ויורה מאסר ופחד ומולי
והסוהר והשבי ומרכבת האדם ונקרא בית האיבה : ודאגה והיוק וסכנה ואכדת נחלה ,ופל כל רטה
אשר '3ל האדרם למשות לאי 15רודה טל חינור הצורה הי״ג .תורה טל אומו 5וכ 3ה5ורמ 15ממלו
ושיתוף או נישואין רטה גדולה ,ויורה טל הרגלים .נפרדת הלבנה :הצורה הי״ד .תורה טל כוכב
הכיח הי״ג הוא כית השואל ; הכית הי״ר הוא שהלבנה הולכת אליה ,ואם הי״ג והי׳׳ד טובים ,והטיו
כית הנשאל .הבית הט״ו הוא כית הדיין .העורר .שהוא הדיין מקיים ,הכל הוא טוב מכל מה ששואל
הא׳ הוא כית השואל ומחשבתו ותורה לחיים והנפש ואם להפך הכל הסך ,ואם הי״ג רטה והי׳ד טובה
והגון< והתולדת והבריאות ויקרא כית החיים :כל מה שהוא שואל הולך מרט לטוב כי הרטם
הצורה הכ׳ תורה טל הריוח שלו וטל ממונו ,וטל תהפך לטובה ,ואם הי ׳ג טובה והי״ד רטה ,יהפך
סיכמו והמאכל והמוזרים והוא כית הטושר הצורה מטוב לרע .וצורת ט׳ו .תורה טל הלבנה כשם
הג׳ תורה טל האחים והקרביס והחתנים והניסים שהלבנה מורה טל דברים אשר בארן כך צורח ט׳ו
וטל דרך קרובה וחכמת התורה והדיינים והחלומות שהיא בסיף מודה טל כל שאלתו ,וכאשר הלבנה
ונקרא בית האחים :הצורה הד׳ תורה טל אביו מחפשת כל המזלות ומשנה שבפת כוכבי לכת כל
ואמו ונחלתו והמטמון והקבר וסוף כל דבר והיא חדש ,כך צירת ט״ו חדינס ותטרך אותה בטרך
חזקה כמו הה׳ ונקרא בית הסוף רצורה הה׳ .שלס שהיא י׳׳ד צורית כי אם טובה תדין טובה ואם
תורה טל הבנים והדורון והמלכים והתטנוגיס רעה תדין רט ,ואם כל י״ד צורות רטות וזאת היא
ומאכל והמתנות והשלוחות והתכואות ונקרא כית טובה תדין בטבור הי׳׳ד צורות שהן רפות לה
הכניס .הצורה הו׳ .תורה טל החמלואים ופל היסוד ליגיט לשאלתו ,וב1בור שצורת ט״ו טובה תדין כי
המתנגד בו וטל המומים ומקנה הדין ,ונקרא כית לסוף תגיט למ׳לוי שאלתן ,ואם הייד צורות טובות
החולים :הצירה הז׳ מורה טל כל מה שכנגדו אס שואל ורטות וצורת ט״ו רעה ,דט כי ישלם כל מאוותו
טל דין תירה נכחו של שואל ותורה טל אשתו וטל בטבור הי״ד צורות שהס טובות״ ובטבור ט״ו שהיא
אהובתו וטל ארצו של שואל ויורה טל הנשיס והשותפים רטה יורה כי בסוף לא יגיע לכלום משאלותיו ,ודע
והמלחמות והמריבות מקראת בית הנשים :הצורה כי לטילם תהיה צורת ט״ו זיגום ,והיה כן בעבור
הח׳ תורה טל הדאגה והפחד והטצבון והסוכר היות נקודות האמות הן הן הבנות שהן הראשונות
והמות וירושת המתים וטל חכמת גזמנשיי״ה והנה אס נקודות האמות זוגות תהיינה נקודות
ונגרומנשיי״ה ומורה טל ריוח השואל טל דרך ללכת הבנות היוצאות מן הראשונות כן ,ואס אין האמות
בדרך אמרת אם ירויח אם לאו וכא־זה מות ימות זוגות כמו כן תהיינה הבנות ,ובאחרונה בהתחבר
השואל שהוא הא׳ ונקרא בית המות .הצורה הט׳ מי שאינו זוג טס מי שאינו זוג יהיו זוגות ,על כן
תורה טל דרך וטל דרכים ארוכים וטל דתו לידט אם מצאת צורת ט״ו שאינה בנקודותיה זוגות מרט
שר.וא כזב ותשוב ותבחן האמת : מאיזה דת הוא ,ומאיזה אמונה הוא טס קונו,
א ל ה הי׳׳ב בתים הס עקרים במולד האדם ומחלומות לידט אם הוא טוב ואם רט כי אם יהי׳
בשאלות גם במשפטי הטולם שהם הכלל : הבית הט׳ טוב או רט ,כמו אם היה שם אדום
יורה טל הקצה וכן בשאר ,ויורה טל חכמות המיצינו׳ הבית הא׳ הוא בית החיים והוא יתד יורה על
מן התורף וטל טבודת השם ויקרא בית הדרך :מהירות מיד וטל השואל ,ונפש האדם ומולדתו
הצורה הי׳ .תורה טל האדון שלו כגון אם שואל ובריאותו ,וטל החיים והדבור והדעת והמכמה
מדין מה יהיה ממנו ומורה אדון הוא דיינים והתפלה והרננות והכח ,וטל התחלת כל מלאכה
ושוטרים ומורה מאביו ואמו ומרבו ומאומנותו וכל מעשה והעולה בלב איש לשאול ופל כל ממשבות
ומפלתו וחכמתו ויורה טל הממשלת והחן וטל האם השואל ,יורה טל הלוה והשבעות וטל כל צמח ה1זמס
מרס
טשה שער הגורלות ילפוט
ומן השרשיס המיס ,וממועדי השנה הקור ,ומרבעיות יורה מל מה שינא לו בתחלמ מי'ו עד qipo
היום והלילה הרביעית האח״רונה והוא צפיני והוא ומשואה האדם יורה על חחלח חייו ימי הגערות
נקנה ומן הצכעיס הירוק ,ויש אומרים צהוב, ומן הלכעיס יורה על הלנן ויש אומרים ועין
והראשון עיקר :בעל השלישות הא׳ .יורה על הגדולי׳ מראהו ירקרק והוא מיקר ,והוא לסוגי והוא צקכה
מן האחים ,והשני על האמצעיים ,והג׳ על הקטנים, ולו מן השרשים המים ,וממועדי השנה הקור
ואם הצורה מאז יורה על הכרכה ,ואס ממיס ומרבימיה היום והלילה הרניעיה האחרוגה ,ונחלקו
יורה על החלומת ,ואס מאויר »ל האחים ,ואס בעל ממי אדם הראש ,ומן המכמיס המרה
מעפר טל הקרובים :הבית הד' הוא בית הסוף, השלישוה .הא׳ יורה סל החיים ,ועל הולדה הנולד
והוא יחד יורה על איחור לאורך ימים .יורה על והשואל והאומיו ועל מה שיקרה לו מעוה או רע
האבות והאושפיז ועובדי האדמה והזקנים והקרקעות כמחלה ימי חייו וכעל השלישוה הה׳ על הנזה ועל
והירושות והמשכנות והחובות שהוא מלוה לאחרים הנח ומל אמלעוה שצוה האדם ,וכעל השלישוה הג'
והדיינין ושינוי אומניות ,והשדות והגנים והכרמים הוא השוחן< מהסרנ עם מכירו על כל מה שיורו
והבתים והמדינות הקטנות כגון הכפרים ,והבנין ויורה מל סו!« שנוח האדם ואס הצורה הא׳ מאש
והבורות ובתי הסהר והקברים והמטמוצוח ומוצא יורה סל הנפש ,ואם הצולה ממיס יורה על הגו!,(:
הכסף ואוצר וכל דבר נסתר ,וכל דבר שהוא תמת ואס מרוח יורה על הואר ויופי מהאיש או מהאש' ואס
הקרקע והעשבים והסמניס ,וטל אחרית כל דבר, ממסר יור׳ מל המקרי׳ הבית השני הוא כיח הממון
ואס יהיה לו שם טוב או רע בעולם עד סוף ימיו, והוא סמוך יורה על מהירות מיד ,ועל ממון והקנין
ומשניתיו של אדם הסמוכים טל הכ׳ ומן השרשיס וסנתו והסחורות ועל משא ומתן והמאכל והמהריס
הארן ,ומ ־וועדי השנה החורף ,ומרביעיוח היום והשוחסיס והשמשים והכא מארן אחרת ועל הגדוד
והלילה הרביעית השלישית ,והוא מערבי והוא זכר, והמארכ והמדים והמסחמוח והאוצרות והנסיעה
ומן רצבעיס שחורי וי״א אדום והראשון עיקר, למקום קרוה מאד כסי פרסה או שנים ,ויורה על
ובחלקו מאיברי האדם הלב והצלעות והקרב .ובעל סין< ימי הכחרוח ,ואס יהיה לו עושר כחחלת חייו
השלישות הא׳ .יורה על האב ,ובעל השלישות השני או כסוסו ,וכח'קו מאיכרי האדם הלואר והסניס
יורה על הקרקעות ובעל השלישות הג׳ יורה על סוף כל והטיניס ,ומן המכעיס המרה הלכנה ,ומן השרשים
דבר ,על כן יקרא בית הסוף ,ואס הצורה מאש יורה על המים ,וכמועדי השנה הקור ,ומרכיעית היום והלילה
המטמון ,ואס ממים יורה על האבות ,ואס מאויר יורה הרביעית האחרונה ,ומשנות האדם ימי הזקנה
על ירושת וירושת המטמוצוח ואס מעפר יורה על והשינה ,והוא צסוני והוא נקנה ,ומן יצ.עיס הירוק
ירושת נמלות וקרקעות .הבי ת הה׳ הוא בית הבנים ובעל השג שות הא׳ יורה על הממון כתחלת שנות
ו'ו א סמוך יורה על מהירות ולא מיד מל הבנים ועל האדם ונעל השלישות הה' יורה על אמצעות השני׳
השלוחים והמיייציס ועל תוספת בני בית וההריון ונעל השלישות רג׳ יורה על הסוף ,ואס הצורה מאש
וההרות והלידות ,והמאכל והמשקה והפירו׳ והתבואו׳ יורה סל השוחפיס ,ואם מעסר על השמשים ,ואס
ואוצרות האב והמלבושים והתענוגים והדורונות הבית מרוח על המגדלים ,ואס ממיס על הממון
והמתנו' ,והאהב׳ והחשק והחבר׳ והשדוכין והשמועו׳ השלישי הוא כיה האחים והוא חלש כית המהירות
ועל השאלות אס הס אמת או לאו ועל נישואין אס האמצעי יורה על האחי' והאחיות והקרוכי׳ והחתני'
יתקיימו ,ועל מה שיצא לו משם סוב או עב אמרי והנסים והאוהכיס הנאמנים והחכמים והסופרים
מוחי ,ובחלקו מבני אדם המתנים והכסליס ושאר והשלוחים והשליחות ועל התסלה והחכמה וחכמת
מיני הקרב ומן הטבעיס המרה השחורה ,ומשנותיו הסודות והכית והחלומות והחכרה והידידות ,והענוה
של ארס הסמוכים לנ׳ ומן השרשים הארן וממועדי והעצה והאמונה והפרישות והאכדות ו הקמיעות
השנה החורף ,ומרביעית היום והליל׳ הרביעי׳ השלישי והשמועות והחוכות שהוא חייה לאחרים ,ועל שינוי
והוא מערבי והוא זכר ,ומן הצבעים השחור .ובעל מקום מנית לכיס ומעיר לעיר וההליכה בדרך
השלישו׳ הא׳ יורה על הבני' ,השני על התענוגי׳ הג׳ על קלונה ,והארן הקרובה ,ועל טמון ויורה על מה
השלוחי׳ ואס הצור׳ מאש יורה מל שרים׳ .הבית הששי שיקרה לו בזקנותו קרוב למיתתו ,ונחלקו מאיכני
הוא בית רחוליס והוא חלם יורה על החולים ועל פארם הזרועות והחזה ,ומן הטנעיס המרה הלננה
העבדים
עח ס9ןר הגורלות ילקוט
בלילות והים ,וסחורות הים ,ומלאכת זיו ,qוהרוחות המבדס וטל השפחות כקטרם ופל הבורמים וטל
הסופרות והקברים והאבל ,ומופרי הקברות וגונט אסור ושגוי והשבור ובית הסוהר והתחלואים והמומים
מכריכי המתים ,ויורה טל אפיסת דבר ,ופל משוק והפחד והרמה והמחסור והיגיפה והשב והרכילות
ורצון ,ויורה טל סו qהחיים אמר הזקנה ,ומן הצבפים וסאבידה והגניבה ופל כל דבר שלוח ופל בני בית,
האדום והטקר יורה טל השמור ,ובחלקו מאיברי ומל פנייני הנשים ,והמקנה הדק ובהמה כמו
האדם חיבור היריכים והמגבות ,ומן הטבטיס המרה החמורים והאתונות וטל הגמל ,וטל מקום חללי
האדומה ,ומשנות האדם הבחרות ,ומן השרשים חרב ,וטל כל מה שיבא לו בבחרותו ,ובחלקו מאיברי
האש ,וממוטדי השנה הקין ,ומרביטיות היום והלילה האדם הבטן ובני המטיים ,ומן הטכטים המרה
החלק השני ,והוא דרומי והוא נקבה :ובעל השלישות השמורה ומשנות האדם הימים כסמוכים אל החמשים
הא׳ .יורה טל המיתה ,והב׳ טל כל דבר קדמון, ומסשרשים הארן ,וממוטדי השנה המור ,qומרביטיות
והג׳ טל הירושה ,ואם הצורה מאש יורה טל בניירם היום והלילה השלישי והרביטי ,והוא מטרבי והוא
נאים הפשוייס באומנות גדולה ופל כל מלאכת זכר ,ומן הצבפים השמור :ובעל השלישות הא׳ .
מחשבת ,וטל חמד גדולה ,ואס הצורה ממיסי טל יורה טל התמליאים והמוממין ,והשני טל הטבדים,
ירושת הבאוח המחים ,ואם מפסר טל קרקפות וכג׳ אם יוטילו לו או אם יזיקו ,ואם הצורה מאש
ונחלות ואנחות וטצבוגות וטניינים קדמונים ,ואם יורה טל הפחד ,ואם ממים טל החולים ,ואם מטפר
מאויר יורה טל אדם שאינו פמו ומקווה לראותו טל הפבדים ,ואם מאויר טל הבורחים :הבית הז׳ .
ונכספה וגם כלמה נפשו אליו וטל אנחה וטצבון : הוא בית הנשים והוא יתד ,יורה טל הנשים והבחורים,
הבית הט׳ היא בית מדרך והוא מלש ,ויורה סל ומטונפים המגלחים זקנם שיראו כפמורים ,וזלסטים
ההליכה וטל הגרות והדרך הרחקה והארצות הרחוקות והאויבים והנשאל והגנבים והשותפים ,וטל אדם
וטל כל מה שיקרה להולכי דרכים ,וטל שיירות שאיננו בטיר והשותפות והגניבה וטל ארוסה ונישואין
ההולכות והבאות ,ויורה פל איזה שר או שלטון וגירושין וסטודת נישואין ותטנוגות הנשים ויורה טל
הרוצה לילך במיל או לשלול שלל וטל החכמות החיצונות, המטה והזרט וההריון וטל המשגל ואהובת משק
וטל הסודות והדינין והמשפטים והכשפים והטרלות וטל מלחמה ומריבה וקטטה ולטמוד לדין ויציאת
וההשבטומ והאומות והמופתים וטל החסידים פקידות ,וטל כל דבר והפכו ,והארן אשר יסט הנוסט
והשלוחיס והפילסופיס והקוסמים אס הס אמת או אליה ,והאיש אשר מבקש מאמו שאלה הוא מפן
כזב ,והסיפריס ,וטל ספרים וכתבים השלוחים אם יש לך פמו שום טסק ,ויורה טל מצי ימי הזקנה
והכתיבה ופל אמונת אדם טס קונו וטבודת השם, וטל הצבטים יורה טל הלבן ,וי״א טל מאדום ,וזה
וטל הכמוטות והחלומות ופמרונם .ופל חדשות טיקר ,ובחלקו מאיברי האדם המגבות ומן הטבטים
והיורד מגדולתו ,וטל קנייני האדם ופניינים ומן המרה האדומה ,ומשנות האדם הבחרות ומן השרשים
הצבטיסיורהטל שמור וזה מיקר יורה ,כצבט הדבש, האש ,וממוטדי השנה הקיץ ,ומרביטיות היום והלילה
ובחלקו מאיברי הארס מיריכיים ,ומן הטבפים המרה החלק סב׳ והוא דרומי והוא נקבה :ובעל השלישות
האדומה ומשנות האדם הבחרות ,ומן השרשיס האש, הא׳ .יורה טל הנשים ,והב׳ טל המלחמות ,והג׳ טל
וממוטדי השנה הקין ,ומרביטיות היום והלילה השותפים ,ואם הצורה מאש יורה טל האויבים ,ואם
המלקרשני והוא דרומי והוא נקבה :ובעל השלישות ממים טל אדם שאיננו בטיר ואם מאויר טל הנשים,
הא׳ יורה טל ההליכה ,והב׳ טל האמונה ,והג׳ פל ואם מטפר טל הגנבים .הבית הח׳ הוא בית
החכמה ,ואם הצורה מאש יורה טל חכמת הסודות הממון והוא סמוך יורה טל הממון והירושה והנמלה,
והחוקים והמשפטים ,ואם ממים יורה טל מי שיצא וריוח הבא מפאת המתים ולמי מהיה הירושה ,ומל
מביתו או מטירו ואם מטפר טל הדרכים ,ואם מחשבות ומולי ארוך ואנחות ומצוקות והחובות
מאויר טל חידוד מכמות החיצונות :הביתסט שירי. והפקדונות והגירושין והפרידה והפחד והיראה
הוא בית המלכות והוא יתד ,יורה טל המלכים והאבידה ,וטל בניינים נאים הפשוים באומנות גדולה
והשלטונים והגדולים והרופאים והמווים והאומנים ובית הסהר ופל כל מלאכת מחשבת ,ופל מניינים
והאם והאלמנות וטל שלישיהם ,וטל כל פסק אלמנות קדמונים והלסטים וגדוד האויב ,והמשתגטים
וטל חכמת המג ן וטל המלוכה וטל כסא המלוכס והמאכדי דטמם והכשרים והמזיקים והשדים והפגטי'
וסספס
טשה שערהגודמת ילקוט
ויהיה רט לפושיהם :מ אדי ם .בתיו הגלמם ואדום 3dd(1וסממשלה וסמן ומפשס המלכיס וססלפעיס
יורה פל מהירות והאדום יומר מהגלמם ,וממוגה זמלאמוס»1 ,ל אזממת פו3ה וסקילומ מ0לומ המלך
פל המלחמות ושפיכות דמים ושריפה ומרבן מדיגות ופל דמה גכוגה וגדולה וממלה רמה וכמה יממוד
והריסת בגייגים ופורר מריבות ותחרות וחרב שלופה כס ופל 9מ קול והפמקיס והמס סיצא לו ,ופל מגא'
וקשת דרוכה וכובד מלחמה ,ויורה פל מריבות רשואין וצווי אשר יצוה האדם בו ,ופל שאלם דבר
ומכות ,ומלאים ממים ויבשים ודם ,גם יורה פל אם ימקייס שאלמו ופל ממק לב ,ופגו האדם וגכורמו,
האחים והקרובים :ה שמ ש .במיו כבוד יוצא וכבוד ופל נגבה אם ממצא והםכממ האדם וכווגמו ,ופל
גכגס ,רק היוצא יורה פל מהירות יומר מהגנגס, גלוי ממון ואוצר ,ומן הצבפיס יורה פל האדם ,וי׳א
וממוגה פל הוהב והכסף והממגות ויורה פל המלכים הלבן וזה פיקר ,ומאיברי האדם יורה פל הברנים,
והממשלה והכבוד והמן :נוג ה .בתיו ממון יוצא ומן הפבפים הדם ,ומן סשרשים הרוח ,וממופדי
וגר הלחי ויורה פל ומן ביגוגי רק ממון יוצא יורה השגה הרוח ,ומרביפיומ היום והלילה החלק הראשון,
יומר מהירות מבר הלחי ,ממוגהפל השממה והמדוה ומשגות האדם ומן הילדומ והוא מורס* והוא וכר :
ושירים וכל מיגי ומר וטל האהבה ושלוה וכל מיגי ו מ ל השלישומ הא' .יורה פל האם ,והשגימ פל
צבפוגין ויורה פל הגשים וטל מיגי משכב וחפגוגי מפלמו והשלישי פל אומגומו ואם הצורה מאש יורה
מאכל ולהשמכר :כו כ ב .בתיו חיבור וקסלה ,רק מל סמלכים והאדוגים ,ואם ממים פל האומגומ,
החבור יורה פל מהירות ומםוון יומר מהקהלה ופל שלישיהם ופל כל פסק אומגומ ,ואם מפפר פל
וממוגה פל הדפת והביגה וכל מלאכת מכתב ויקמס, הרופאים והמוויס ודומיהם ,ואם מאויר פל מכממ
ופתוח אבגים גוובות ,ויורה טל האומגות וכל מיגי המגין :הפית הי״א .הוא בימ הבפמון והאהבה והוא
מכמה וטל כל דברקסן :הלבנה .בתיו דרך ולבן, סמוך ,יורה פל הבפחון והמקוה ומול פוב והמושר
יורו פל מהירות ומפוון ממוגה פל הורפ והמבואה והריוח והשבח והפובה וההצלחה והשממה והמפגוג
וסל כל הפרדסים וגגות ומיגי מגדים יורה טל כל וסגמרומ ופל האוהבים ומפוורים והפקידים והגוברים
האדם והגשים ומומי הגוף וסל הגוף ופל התולדה דופצי המלך ,והריפים ,ופל גגב וצורמו ,ואם הנגב
וכפי מולדת '1משרתים ככה מולדת בתיהם ; איש או אשס ,ופל ממון המלך והסחורה והמלבוש,
ר א ש התלי .יורה פל תוססת חייה וטובה וגדולה ופל האמוגה וסשנמ החפציס והפסקים והחברה
וכבוד ומן וקגות קרקס ,ואחרית טובה ומקוס אמת והאמוה והידידות והמכס :
ודבר גכון ; זנב התלי .יורה טל קוצר שגים
מה שיורו החמשה משרתים ושני המאורות
ומסמן כיס וקלון ומרפה ושגאה ואחרית רפה ודבר
בצורו ת הגורלות
כוב ,וככה יורו בתיהם :ממון גנגס .ויקרא מגין
ואס הצורה היא בית צדק השגימ,טובה לאורך ימים שבתאי במיו ביס הסהר ושפל ראש יורו פל איחור
ותוספת פושר וגדולה ואהבה ולקחת אשה והולד ואורך ממוגס פל האבל והדאגה והמחשבה
וכר ,והרוצה ללכת בדרך לא ימכן לו ,גם וה הפיכוב והכובד והרפג ופצירמ גשמים ויורה טל השממון
לטובתו ,ולשבוי גם לאסור בבית האסורים איגגה ואורך החולי כמו קדמת רביטימ והמלאים ,ופל קלון
טובה כי לא יצא ממרה רק אחריתו טובה ,ולמולה ושבי ובית הסהר ומשך וסטר בים וחסרון ממון,
ביגוגימ,ולקרקמטובמ מאד ,וו מורה שתכגס לרשות והוא יורה שהם חיים וכל דבר בה ממגה אס כל
אשה או בהמה או צרור של ממון ודבר שיש בו וה יורה קרירומ ,והגה אם שאל השואל בפד מולה
לובן ושחרות ימדיו ,ומי שיהיה במקום אמר ממרה אם הוא גפר לא יויקו כאשר יויק לוקן ,כי מולדת
יבא ,ופל טשייס קריבוס וגשיאות מוצלמין ,והבורח סוקן קרה ,ומאדים הוא היפך הדבר ,כי הוא מם,
והאובד מוורין ,ואיגה יפה לצאת לדרך ,ולא להוציא רומר יויק לגטר מאשר יויק ל1קן :צדק .במיו
דבר מרשומך וממרה יולדת ,והמולה יתרפא אמר בשוא ראש וממון גנגס ,גם הם יורו פל חורך ימים
שיצא ממגו דם ,והגאה רבה קרובה לבא ודו ח גדול מסות משבתאי ,וממוגה פל האמת והשלום והשקס
ושלל ומלקות יגיפך בשלום ,ובלבד שלא יהיה בייד ובסח וסישוב והשובס וההצלחה ,ופל כל אשר השחיתו
ולא בט׳ו ,והחבוש לא יצא ,ורוב דבריו טובים מאד : שבתי ומאדים ,ויורה פל החיים ופושר וכבוד ובגים
אס יבוא בביס ראשון .יורה כי השואל יש לו לב וגדולס ופבודת השם רק בדברי טבירות ימגפים
סוב
עט משה שער הגורלות ילפוט
א ם יבא בבית א׳ ,יורה איבור ממון מגנב ,בב׳ pוכ והתחלה תהיה לו לכל מה שיתחיל מציאת
אבידה מסחורה ,בג׳ שונאים וטרטור טס חיים שובים ,בל יורה מל ריוח יגיש לשואל מזל
קרוביס ,בד׳ אבידה מירושה ,בה׳ בניס רעים ,בו׳ טוב בםחורה ,בג׳ יורה טל אחים נוובים ,ושמים
רפוי מחולי ,בז׳ אבידה בהמון ,אשה רעה דין עם טובים ,שיש לו מזל טוב מקרובים ושכנים נוובים,
אשמי ,בח׳ אבידת ממון וחולי ואבירה דעת ,בט׳ בד׳ יורה על אב ובית טוב שים לו ונמלה טובה
אורך חיים לא טובים וטפשית ,בי׳ אבירת ממון טומדת וסוף טוב על שאלת השואל ומורה טל ממון
וכבוד ,בי״א אבידת אהוב ואבידה מפחד ,בי׳ב טמון וטל קצירה טובה מציאה ירושה ,בה׳ מורה
אבידה מבהמות ,שכני רט ,הצלה מחרב בריחת מל בן טוב ושליח טוב צטבד ולאדון ריוח מסרות
פחד ממנו ,בי״ג שינוי מקום אבידה ,י״ד אבידה מעשה היורשה ,בו׳ מורה טל חולי אדם ארון גס
מאהוב יגיטה רבה ,בט״ו אתרית לא טוב :כ מ ד טברים טובים ,ריוח מבהמות וטבדיס ,בז׳ מורה
נכנס .ויקרא מזל גדול ,זאת הצורה היא בית שמש סל אשה רטה ושונאים נוטרים וקשים ,וההוייך
השני ,והיא טובה לאורך ימיס ומוספת ממון וללכת לדרך אחרת ידור שם בשם טוב ובשלוה ,טוב לארוס
יש כס עיכוב והשואל טל אדס שהלך ישוב מהרה אשה ,וטובה היא להצלה של שונאים ,בח׳ יורה מות
אל מקומו והכלל טל זה הדבר ,כי נקודה אחת המולה אס ־שאלו בטבורו אס הדיין הוא נכנס,
בראש הצורה מוציא ,ושמי נקודות בראש הצורה ויורה ריוח באומה ארן שרצונו ללכת שם ,סרטון
חשיב ומביא ,ולקחת אשה טובה מאד ולאהבס מדבר שהלוה או שהשאיל ,מציאה ממון של ממיס,
wוולד זכר ,ואלו השמים צורות ולהתחבר ולשיתוף ור בט׳ מורה טל הדרך שיהיה בשלוה אבל בטורח
הס טובות ,כי הי״ב צורות הם ממהשכות כמו נשוא מפשה ולא יסקיד ממנו ,ויורה שממה וריוח בחלום
ראש שיהיה שפל ראש וכן כולם ,והם כנגד י״ב ואדם של אמונה טוב ,ירויח אס ישנה מקומו ,וסחד
מזלות ,כי כד׳ צורות דרך וקהלה וחיבור וסהר אם לא ישנה ,בי׳ מורה טל האדם איזה שמשאל
הם כנגר ד׳ שרשיס שהן נוומדות ולא מתהפכות סליו או ממשלה או מלך או מלכות או שלטון וגס
הרי הוא רע כאלו אין לאל ידו ,אבל מחזיר אבידה סל האם וגם טובה מורה מל ריוח ממלכתו ורבות
ומביא קרובים ממרחק ויורה על קרובך שבא מן טובות ,יורה רוב ממון וגדולה ,בי״א מורה על
היבשה או מן הים בשלום ,ובהמות או פרדי׳ ואשם אהובים טובים וכוונה טובה ומזל סוב וריוח מסחורה,
גרושה חוזרת או בכמה לבנה ,וההרס יולדת בלי בי״ב מורה על שנאה קשה ודוברים רעה ומורה
צטר ,ובשורה או כתב או ממון בא לידך ע׳׳י בהמה או טל בהמות טובות גדולות ,טלות וגלות וחרב ריוח
זווג והחולה יקום ,ומורה טל כלים של ברזל צזנעשו מטבדיס ובהמות גסות ,בי״ג ריוח משינוי מקום,
כפטיש שיבואו לרשומך :ואם יבא בבית א׳ יורה ריוח מאדון ,חילי כתב ,בי״ד ריוח ביגיעה רבה,
שואל טוב ולבוטומד בטוב סל שאלתו ואורך חיים, בט״ו אחרית טוב לכל דבר ובאשר מדין בצורה
וטוב להתחיל דבר חכמה ,אשה טובה בהמות סובו׳, הזאת לטובה ,ככה מדין אס תחתיו ממון יוצא לרעה
בב׳ ריוח על שאלתו ,מושר מבד טוב ,דטת למצא בכל בית לבד אם ימצא בבית ס׳ שמורה טל דרך
ממון ,בג׳ יורה טל אחים טובים ויורה טל אחיות טוב גכלוה בלי הפסד ובמהרה .ממון יוצא .ויקרא
רבות מהאחים ,ויורה טל נקבות יומר מפל זכרי׳, הססד ,זאת הצורה בית נוגה הראשונה בינונית
מזל טוב ,שמחה טס קרובים ,שכנים וקרובים טובי', לחיים ולחולה ,ורטה לממון ,כי היא הורה טל
מציאה ,שינוי ממלכות למלכות בד׳ נמלה טובה יציאת ממון במטנוגיס ורוב מאכלים ,ולקחת אשה
עומדת ,וסוף טוב על כל שאלתו ,מציאה מאב או רעה והולד נקבה ,ובדרך בין ביס בין ביבשה היא
מאם ,ויורה טל אב טוב וגדול וטל בית טוב ,בס׳ בינונית וכן לקנות ,יורה שאדם שואל טל נפשו וטל
שבח ושמחה מבנים ויותר מנקבות ,ודורון טור, אחרים ,ומגיד שהוא בטוב הצלחה .ומגיד שיש לך
ובלומים טובים ,נגד שליח טוב ,בו׳ מבדים סובים קרוב במדינת היה או שבינך לבינו נר ר והוא בטוב
ורובם נקבות ריוח מטבדיס ובהמות דקות ,רסו^ז והצלחה או על הפלגה בכפינה וחורה שמצא לדרך
הגוף ,מלאים קטנים קרים ויבשים ,בו טוב לישא בשטח רצון מיי׳ ומה בהלך מן האבידה או ההוצאה
אשה ,כי ו׳ יורה אשה טובה ונקיים ויורה שונאים הרי אז לא ישוב ,והיא טובה למכירת ר סחורה ולא
גלויים ובטלי דינים קשים ,וגארן אחר ילך בס לקנות וטובה לחולה ולא לחבוש :
יורם
סשה שער תורלות י ל ^ ט
טל דרך יורה כי ילך כמקום רמוק שלא יכירוהו, יורה חיים מוכים ודיוח ממכר ,נח ,ירושת טומת
ואדם ששואל טליו לא ימצאהו כמקום שממשכ ,כי״ג ממחים ,הצצה מסמד מצילות דבר מלוכד ממגו,
דרך והמחלה קיוויו מהכורא ,ויכולת למצא תאווחו, דעת מוכה ,קרוכ למוח כארץ אשר ילך כה ,ירויח
כי״ד מציאת יכולת ממזל טוכ ,כט״ו טושר סמוך כטוכ וכטת׳ כט׳ דרך ירוכ כאיסור ,ריוח משיגוי
לאחריתו ומזל טוכ ויכולת :נשוא ראש .זאת מארץ אל ארץ וכאימור מכמה סוכה חלום טוב,
הצורה היא כית צדק ,היא טוכה לחיים ,אורך ימי׳ אדם ירא שמים ,כי' יורה טל אדון טוכ ,וטל אם
תוססת ממון וללכת כדרך ולהתמכר טס שותפים טוכה וטל מכם וטל אומן טוכ ,וטל תוססת ככוד
ולקחת אשה והולד זכר ,ולקלות קרקט היא טוכה וגדולה טוכה ,כי*א מזל טוכ ותקלה טוכה ואהוכים
מאד ,רקש שם טיכוכ ,ולכקש גדולה ומעלה יהיה טוכים ומלכושים טוכים מכרות טוכ ,ריוח מכלים
טוכה מאד ,וככה לכל מילי סחורה ,ולקלות סוס ומטכדים גדולה ,כי“כ הצלה מפחד שולאים מכוסים
והשכוי והאסור יצא מהרה מלם ,והמולה יתרפא ויותר לקכוח מזכרים ,ריוח מטכד כהמוח גסות,
מהרה :ואם יכא ככית ראשון ,יורה שממת הכל כייג ריוח משילוי מקום ומאדון ומאומטח ומדורון,
וממשכות און ,ככ' יורה דיגין ואלשים חכמים חיים כי׳ד מזל טוכ אורך ימים ,כטמון מאשר יקלה,כט״ו
טוכים זקנה אהכת צדק רוכ ממין כלי טון ,וייא אחרית טוכ וריוח מכל אשר יקלה :כבוד יוצא
מעט ריוח ,דטח טוכ כסחורה וככל דכר ,כג׳ מזל ויקרא מזל קטן ,זאת הצורה היא כית שמש ,טוכה
טוכ אהוכים וחיים טוכים ^מכמה ,יראת השס, לחיים ,ולממון היא כילולית ,וככה לקלות הקרקע
אהכת כלי אדם ,כד׳ ריוח מחיצון ומדכר טמון, ולדרך היא טוכה מאד ,ולמולה יקל ממליו ,אך אין
יורה טל אכ מחוק ומטט למלוח וירושות וסוף מדומה מהצורה לכדה מקכלח להמלט ולשכוי וללאסר
כינולי על שאלתו ,כה׳ יורה טל כלים טוכיס ויפים טוכה מאד ,והולד לקכה ,והיא טוכה למצא מן
וריוח ממון שליח טוכ ולאמן ומעט פרי ,אורך ולכקש גדולה ולקלות סוס או סוסיא גם שפמה
ימים ,שמחה מכל דכר ,כו׳ מולי קל יתרפא מהרה, ולקחת אשה :ואם יכא ככיח א׳ יורה שהשואל גם
טכדים מתוקים ושמחים וכהמות דקות וסוכות, רוח ויורה על התחלה קשה אדון ומזוק וכל דכר
כז׳ אשה סוכה ותמימה כל' מרמה ,ריוח ממכורות סוכ ולשים וכהמות ,ככי מיעוט ריוח והוצאות ממון
הצלמת דין שולאים גדולים שידילו להתפשר עמך, טס ככוד הגאה רכה כוכד מציאה כג׳ קרוכים כעלי
כח׳ פחד מות ומעט ולסיולוח כמכור לקכות של גדולה ואחים וקרוכים ,אחות מכמה ומציאה ,כד׳
הכל ,כט׳ יורה טל דרך שלמשה כמילי זמר של אכ טוכ וגם רוח ,ויוצא מלמלת הטומדוח כרשות
כסילים ,שילוי מקום יראת השם ודטת ,כי׳ גדולה האם ירושה טוכה ,סוף טוכ טל שאלתו .כה׳ שמחה
רכה אם אהוכה ורכ מתוק וכוכד כמעט ריוח, כיגוליח ,גדולת ככוד מכלים טוכים מזכרים יומר
כי״א מזל סוכ כלמח ואהוכים שוחקים ותקוה טוכה מנקכות שליח ממוסר שיכוי מקום ,כו׳ טכדי׳ טוכי׳
שלא יגיע אל כל אלה ,שממה ואימה מאדם טוכ, זכרים יומר מלקכות ,כהמות דקות ומוכות ,וחולי
כי״כ ריוח מטכדים וכהמות ,שולאיס מכוסים שלא ממריכה ,וממהר דכר החולה הן למות הן לחיים,
יוכלו להזיק ,ולשאול טל להמות יפות וגסות עם כז׳ יורה על דיכוק איש כאשה טוכה וגדולה ולקייה
ריוח ,כי׳׳ג ריוח משילוי מקום מצד מלך או אדון שולאים גלויים וחזקים ,וצריך להשמר מהם ,כח׳
כי״ד מזל טוכ ככל דכר ,כט׳׳ו :ש פ ל ראש .וקרא יורה טל פדיון ממון וטל הפסד ירושות ממכו ,וטל
צרה ,זאת הצורה היא כיח שכמאי רטה לחיים ,וכן לסיוגות הכל ,מחת אדם גדול ,כט׳ דרך טוכ שיגוי
לקלות ממון או קרקט או כהמה וללכת כדרך וכים מקום טור ,מכמה מעט כטכור גסותו ,יראת שמי׳,
ויתטככ כמקום הרכס ,והסוף לרט ,והיא רעה מאד כי׳ אדון גכלס וגס רוח ,מלכות טוכ ,ותוססת ככוד
לקמת אשה ,והולד לקכה ,והמולה יאריך מליו ,וככה כחזקה ,עככה טם אדון ודיין ,אם מירושת ,מורה
השכוי והאסור ואם .יכא ככיח ראשון יורה ממה טל אומן ומטט ריוח ממלאכתו כמכור שהמלאכה
וקצף כלכ השואל צרה כאכ חיים רעים ,מוכ רוכ היא מהוצאה גדולה ,כי״א מזל כילולי כפשיטמו,
מחשכה ככ' הפסד ממון שיפסיד כריטיו ,חיים אהוכים טוכיס וחזקים ,יכולת טוכ ,מקוה מוכה,
רטים ,טליות מזל רט כסחורה ,כג׳ טרטור וסימה מלכושים טוכים ,סמד מאדם רע ,כי״כ שוכאים
עם שכליו וקרוכיו ועון ,נד׳ אכ רע וכעל סימה חזקים ומפסים ,כהמות גסות ומוכות ,ואם ישאל
והחסד
ט מטה הגורלות ידהוט
תקוה סוכה ,ולא יגי» אל כולה מלכושי ממנוג, וסססו מילוסווו אכידת ממו; מאכ או » ,0Aמלגומס
ריוח ממכר וכנים ,כי״כ מסוכן ככל דכר שקר גין קרונים ,ואם מל מולו הוא שואל יצא מאותו
שונאים מכוסים שלא יזיקו ,כהמות גסות ויפות מס נית שאק לו מהלכת״ וכזמן קרונ יגיש אליו שכר
ריוח ,ריוח ממכרים וכהמות ,כי׳׳ג ריוח כשינוי שיצא ממגדים ,כה' יורם מל מקור כלם ,ואם יש
מקום ,פחד מאר ,כייר מול טוכ ,ריוח כסכנה : לו'ססיזים וסמן קרוכ ינימ אליו שכר שיצא ממנו
נלחם ויקרא מלמה ,זאת הצורה היא ר ת מאדים דם דכאכ לו כאכ ,כנים רמים ומוממים״ כו׳ מכדי'
מל קוצר והשחתת ממון הראשונה ,תורה רמים ,שלומים רמים ,ומכדים רמים שנונכין את
ולשתוף ולקחת אשה רמה ,והיא למלחמות ומריכות אשר לו והפסד מכהמות קםנות ,כאכ הכנון
ונגטים ותמלואים והיא רמה למולה ,ולסולך כדרך מקרירות צרה כאכ מניות גלות ,כו׳ אשה רט
יצאו מליו לסמים ול?קש גדולה איננה סוכה ,והיא מונה הצלמת שונא שונאים קשים של שואל אכל
מל מהירות רט כפי תולדת אמר מכתי י״כ כאשר הוא נצחן ,אנשים ונשים רמים וגנכים ,כח׳ פחד
אפרש :ואם .יכא ככית ראשון ,יורה שהשואל ממות ,שסות צרה ,הפסד ירושה מאי מקרוכיו ,כנן׳
כמל גסות וככח ראשון מושה כל מה שהוא מושה, שינוי מקום כלא ריוח דרך רמה ,אמונה^רמה אדם
שממה מדכר שמקווה נם שפלות שליח מוג ,כשני שאינו כקי כסכלות החיצוניות ,חלומו׳ רמות ,כי׳ יריד׳
מזל סוכ כסחורה ,ריוח מטכדים וירויח ממה מככוד גדולה מאדם רפ ,אם רמה שאינה חושקת
שנתייאש ככר ,גג׳ שמחה מאחים סוכים ,כד׳ •ירוד כו ומרכס כו מריכות ,ואם שאל אין יטשה לו
מאכ ,מסס ירושה וסוף רט טל שאלתו ,לא ישיג הארן מארן ירמ לו מאד ,כי״א מול רט לשואל,
תאוותו ,מלממ׳ ,כה׳ כני׳ סוכי׳ ,שמח' ,שליח או כתב, כפס מם אוהכ ,אהוכיס רמים ,ואשר יחכה לא
ריוח ממפשרות או מארצות או מארצות או מכצריס, יגימ אליו ,כי*כ שונאים רמים נפלמים ,אכל לא
מתנות קסנות ,כו׳ מכדי׳ סוכי׳ וממוהרים וממס מולי יויקו לו ,הפסד של כהמות גסות ,מוכ צרה ,כים
מדם ,הפסד מכהמות דקות ,זונה נואף ,כז׳ אשה הסוהר ,אכידה כהמה או מכד כייג אכידה מצד
כני דה אמרת מזנה מם אחים או סס אדון או ד ק ,בייד מזל רמ אכידה ויגימה :בר
או אשה מם אשה למשות הצלם מס הנכר הלחי וקרא פלס כית נוגה השני ,נווכה לכל דכר
רמה ,כפלי או מס מכרתה ,נאוף אמונה משק ולקחת אשה ולאריכות ימים ,ולממון כינונית,
נסות ,מריכים והולכם תמיד מזויינים ,וטושים ולגדולה נווכס מאד ,וללכת כים וכיכשה ,ולמולה
כדיכור יומר ממטשה ,וכטורח ינצחו ,כח׳ כלי מות יתרפא מהרה ולשתוף נווכה והולד זכר ,ולקנות
כגון המרכ ,הצלת מוח ,הפסד ירושס ,נסיונות קרקט כינונית וכפה לקנות כהמה וכה תדין כצורת
אממיוה למשות רט ,כס׳ שינוי מארן לארץ ,דרך שממה וכשורה ככל כתיה ; ואם יכא כרם ראשון
סוכ כהשקס ,מסס חכמה ,ואם שאל טל חלום מורס יורה שממה הכל וממשכות און ,מושר מאכל ומשתה
מל צמר ,כי׳ אדון מסריח ,הפסד מככוד ,אם רמה, סוכ ימצא ,כד דו ח ממס ככל דכר ,כג׳ אהכת
ריוח ממלאכת אש ולא־משאר מלאכות ,מציאה מה קרורם ,מכרים אסוכים ,כר׳ אכ מתוק ממנו נחלות
שמקווה ,כי׳׳א מזל כינוני ,ולא יניס למקומו ,אהודס וירושות וסוף כינור טל שאלתו ,ריוח מאומנות,
סוכים ,נמרים כמורים כלי זקן ,כי*כ מה שמתאווה כה׳ כנים נווכים ,שמחה דורון ,שליח סוכ ונאמן,
לא ימצא ,סכנה ,הנכרת שונאים קשים ומכוסים כתכים סוכים ,ממס פרי ,כו׳ חולי למכרים ,חולי
שרוצים להזיקו בכלי ברזל מצד המסרב ,אנשים רפים, קל יתרפא מהרה ,מכדים מתוקים ושמחים ,כהמות
כי״ג שממה ריוח מאדון .ש־נוי כמכים ,שליח סכנה, דקות וסוכוח ,מציאה ממכר או כהמה או אשה
ואחרית ריוח ,בייד מאכל ומשמה טוב ; אדו ם .זאת רמה ,כז׳ נ1וכ לגרוש אשה ,ונווכה היא כלי מרמה
הצורה ונלחם שניהם למאדים והיא רפם לחיים, שונאים גלוים שירצו להתפשר ממן* ,ריוח ממכירות,
ואם היא בכית ב׳ מורה מל הרג ,ואם כבית ה׳ גס׳ מות כאנשים אמללים ירושה ונסיונות כמכור
תירה מל מרים אדומים ולחכור ולשיתוף ולקחת נקכה של הכל ,כנו׳ שינוי מקום רוכ ויורה דרך
אשה וללכת כדרך והולד זכר ,רק יהיה מל היולדת שנפשה כמיני זמר ופרישות של פסלות ,כי׳ אם
או מל הילוד ולקנות קרקס או נהמה ,ולחולה אינה סמוקה ,רכ מתוק ,ככוד מריוח ,ממס שמחה ריוה
סוכה ,כה מדין כמו כצורת צרה לכד שכן׳ יורה מארח ומסמרה ,כייא אהוכיס מוכים ,מזל סוה
מל
טשה שער הגורלות 'לקוט
מות ריוח ממון של מות רונ מים ריוח גמל p63 מל מולי חמימות ,ו3ו׳ יורה מל שדסה גדולה :
אשר ילך שם ,נס׳ ריומ משינוי מ^ם ,שלוח הדרך ו א ם .יכא נכית ראשון יורה סמד אימה וpצ qכלכ
אכל מם מים רכים ,ופצלות ריוח מחלום כמתיקות השואל דס הכאות מתכת qwומלחמה ,בית מניות,
מכמה סוכה ,כי׳ מזל סוכ ככל דכר אדון סוכ וירכה הסתר ממון נמנין רמ ,אנידת ממון נכח ,כג׳ צרה
לו כבוד כריומ אם מוכה ורב סוב ואם השאלה טל מקרוכיס ,מימה מם שכיניו ו קרודו ,אמונה רמה
מסר גמור כי ימסיר בזמן קרוב ,בייא אהובים דם סונ ,נ ד' דה רמ שריפה יכישות מממ ממאה
רכים ומזל סוכ להם ,יבא אשר יקוה שבה ומזרה כ« ח ,אכ ר» ונמל מימה ,הסהר מירושה ,ואם
ואהונים רכים יהיו לו ומלכושים לכנים או ירוקים השאלה מל מולו יוצא מאותו כיח כי אין מזלו שס
או שמא שניהם ,כי'כ שונאים נמלמים יכא לשואל וכזמן קרוה יגימ לו שכר שיצא ממנו דם ,נה׳ כנים
מושר מהם ריוח מכהמות לכנות והנאסר לא כמהרה רמים חייהם רמים ויכאיכו מיניהם וכזמן ר!רוכ יכא
יצא ,בי״ג ריוח משינוי מקום כית ארון ,כי״ד ריוח הכאכ ,נו׳ דם מונ ומולי ממרה אדומה או מדם
מאהוב הצלה משונאים :סף נכנס .ויקרא ראש ואליו הוא שסל ראש יורה כאכ צרה מכהמות או
חרן ,זאת הצורה כנגד ראש התלי סובה למולה משום אכידה ,נז׳ מלחמה ,זיינים ,אשה רמה וזונה
ולחיים ולחוססת ממון ולקחת אשה והולד זכר ומורה ראו ,qשונאיו קשים אכל ינצחם ,נח׳ שריפה גדולה,
טל דורון וגדולה רק בדרך יש שם טיכוב לסוכה, ואם הוא שסל ראש יורה מות והפסד ירושה ,מאחר
ולקנות קרקע זבל בהמה סוכה וההולך ישוכ מהרס מקרוביו ,כס׳ דם פחד רס ,או אכידה מפחד ,גנכ
למקומו מדין זאת הצורה מול גדול :אם .יבא כדרך ,דרך רס ,אמונה רמה ,מ'ומימ רעים ,אדם
כבית א׳ יורה חציאה מדבר ממול ומזל סוב ,בב׳ שאינו כקי במכמית חיצונות ,ני׳ רס מממשה אדון
מזל סוב בסחורה ,בג׳ קרוכיס בינוניים מכמה ,בדי לטכדו ,פרידה מצדק ,כי״א שנאה מאהוכים רמים,
ריוח מאב או מאס קניית ירושות אמרים בה׳ אהבה מול רט ,ומה שיחכה לא יכא לו ,מכדים רמים
מבנים בנים סובים דורון שליח יקיר ,בו׳ אורך חולי וכנים דם פוכ ,כי׳׳כ רוכ אויכים מכיסיה אכל לא
למולה ריוח מבהמה אריסות סוב ריוח מאדון ,בח׳ יזיקוהו ,מוכ וממשכה רמה ,אכידה משום דכרי
מציאת ממון מציאה גניבה מות למולה ,בס׳ שינוי נהמות גסות ,כי״ג אכידה מאדון ,שנ.י מקום ,כי׳׳ר
מארץ לארץ חזרה ממק אל סניה מושר מכמה ,בי׳ מזל רמ מיים רמים :הלבן זאת הצורה היא כית
גדולה מציאות רוב ממון ,בי״א מזל סוב שממת לכנה השנית ,מוכים לחיים ותיספת ממון ,ומלכוש
אהובים טבדייס סובים ,בי״ב גלות האסור לא במהרה ודורון ושממה ושמימות מוכות וכתכיס ,ומציאת מן
יפתח סובה מאד מבהמות או מבדים ,בי׳׳ג מי שאיתר כמיני המושל ,גם לקמת אשה מוכה ,גם ללכת כדרך
רוץ מוזר ריוח מאדון כתבים ,בי״ד מזל סוב לכל אורך שיש שם מיכוכ ,ולמולה ימות מהרה ולשכוי ולאסור
חיים 0p :יוצא .ויקרא זנב תנין ,זחת הצורה כנגד סוכה מאד ,והולד נקכה טל דטת רכים ; אם .יכא
זנב התלי רעה למיים ולממון והיא בינונית לדרך, כניה ראשון ,יורה שהשואל כטל דטת ונמש מתוקה
ורמה לקרקע ולמולה ,ולקחת אשה והולד נקבה מציאה מדכר ממוד שממה ,כתכים ,ככ׳ רוכ ממון,
ויורה מל מסרון במייס ובבריאת הגו qבה מדין ריומ מכם qאו מפורכ ,או דכרים לכנים ,ריוח
הפך כל ר צורות הנקראות מזל גדול וראש התלי כסחורה ,נג׳ מוכ לפכד ולאדון ,מכמה ,אהוכים
ובטבור שהיא הזנב מורה דין רט בכל הבתים מוץ וקרוכים ,ושכנים סונים ,כד׳ אכ סוכ נמלה סוכה
מהדרך שהוא יורה לצאת .ואם יבא בבית א׳ יורה כמקום לח ,ד כוי מים ריוח ,כה׳ כניס ס כים ,המסד
שינוי מקום אל מקום אמר ומציאה ומכמה ,בב׳ סל כן ,וכשאר דנריס יורה שממה ,כתכים מוכים,
אבידת ממון מניות וגלות ,בג׳ שנאת קרובים ,בד׳ כו׳ חוזק מולי ככי׳ ריוח מטכד ומכהמה ,מנייה
הפסד מירושה ,יציאה מבית או מארץ ,בה׳ הפסד מוכים וכהמות דקות טס מלב או יהיה לה כקרוכ
ממבדים בנים רמים שונאים הפסד מירושה ,בו׳ ואם שואל נמכור מריכה או מלחמה תייטן שישלוט
המולה מסוכן ,בז׳ חילוק מאשתו גנבה מבורה רמה, מם אוינו כי מזק הוא ממנו כמטשים מוכים ,אם
מ׳ מות הפסד ממון ,בס׳ יציאה מבית או מארץ, האדום כא׳ ירא ממנו כמו כן המשוכה אין לירוא
בי׳ שינוי מארץ לארץ פחד מאדונו ,בי׳׳א אוהבים אדום ,אספ״י שהוא מזק אין מוקמו אלא נמטשים
שונאים ,בי״ב כרימה כמכור חוב שנוי רט הססר רפים ,והלנן מוקמו כממשים סונים ,נח׳ ככיה של
תמכדס
פא משה הגורלות ילסרט
וט״ו מורה טל הלבנה ,אם הט״ו טוב תדיז אנן wמו nוהחולה מסוכן ,בי״ג שינוי מקום ממבליס וכר
השאלה לטוב ,ואס רט ת דין לרטה ,ואס כל צורות כריחה מלפני אדון או דיין ,בי״ד לוהוכים שונלויס
השאלה רטה ורט״ו טוב דט כי ילאה וייגט מאר הפסד ממסחר .החביר הלוג ה הזאת דומה לרוח
ולבסיף ימצא חפצו ,ואס כולן טובות וט״ו רטה רט והיא בית כוכב חמה השנית והיא אמצעוח לחיים
כי יהיה לו כל שאלתו אך סוף דבר יפסידנו ולא ולממון וטובה להחחכר טס אחים ושותפים וללכת
כמו הארן יהיה לו כלום מחפצו .בי ת הסוהר לקנות קרקט והלד (כר ולחולה רט ולקחת אשה
והוא בית שבתאי הראשונה ,רטה לחיים ולקנות טובה וככה לקנות חכמה ולכקש גדולה יורה טל
ממון והיא טובה לממון שיש לשאול ולדרך רטה, מריבה טל קרובים ,וטל קרובים שמתקבצים ונישואין
ולקנות קרקט טובה ,והולד נקבה ,והחולה יאריך מוכנים ואינה יפה להרה ולחבוש ולמי שהוא במקום
חלץ ,ולקחת אשה רטה ,ודרך הים רטה מאד, אחר אבל היא טובה לבורח ולאובד שחוורין ואס
וככה לחלוח פני מושל ,ולבקש גדולה ולסחורה קשה יבא שנים מהם מורים טל המלחמה וטל כלי זין
והיא טובה לקנית פרד או חמור ועל שנוי ונאסר ויורו טל המטה וטנ הקבר וטל טביטת ים אבל הס
רטה ,יורה כי אשתו או קרובו או בהמתו מולה, יפיס .ואם יבא בבית א׳ יורה טוב טל השואל
והן בא ס לאחר זמן ,ויורה טל דבר שאתה מתייאש והוא מחוק וטוב לב ויורה טל חכמה ודברים
ממנו ,ויורה דאגה בלב השואל * אם יבא בבית א׳ טובים ,וטיב לדרך וכל דבר שיטמל ביד ,בב׳ יורה
יו ר :צפר ודוחק בלב השואל ובשאצחו ואינו מגיד טל מציאה ומזל ט! ב בסחורה ,ריוח שיטשה ,בג׳
מה שבלבי ,ויותר רחוק ממחשבות ממה שהוא מגיל אחים אהובים ,קינון קרובים ,בית הכנסה וחכמה,
אסורים סכנה דבר טמון ,בב׳ קיבון ממון ,ריוח בד׳ אב מתוק ומטט נחלה ,וב׳ פטמים יטשה שאלתו
מדבר נטלם כגון ממין ,הטמנת ממון ,בג׳ אהבה כי אס שואל טל אוחו פטם ילך באהבה וסטס
אחים רטיס הנמשכים ממנו ,ריוח מקרובים פחד שנית ישוב שם במחשבה טובה וריוח מירושה וחיל
מן הבורא ,בד׳ אב רט נטלם במעשיו מבניו ,נחלה טל שום ארן ,בה׳ בן וחכם ובטל דבריט בטבור
טיבה מבתים ומקרקט ,דו ח מירושה ,או מנחלת שהויז צורה כוכב חמה קבון רבים לטוב וכתב או
קרקט ,בה׳ בניס מטטיס טובים וחכמים ,ושליח שליחות 1מטט הכנסה לו בריוח ,בו' חולי וקדחת
מביא כתבים ,או מתנת ,בר חולי כבד קר ויבש, חמה מדם ,משרתים טובים בכמות דקות ,אנשים
ואם הובא לפניך שם ועשית צורות אלו לידט מה רטיס ,בז' טוב לארוס אשה והיא מחוקה קיבון טס
חליו חדין השם בלא ראיה כי היא לבנה דבקה, לדין ,ופשרה ממחלוקת ,שונאים מגולים שיבקשו
ויורה טל בהמות דקות וטובות ,ב ח הסוהר אנשי׳ שלום ומתיקות בארן שימפון ללכת ,בח׳ קיבין טס
רעים ,נשים הרוח ,בז׳ אשה טובה ,ויורה ששונאיו טל מת אס הי״ב והט ו מקיימים הדבר אס הס
בצער ,נאוף ,בח׳ יודט לך אחה אחי המעיין מכאן צורות נכנסות ,ריוח של נחלה טס בריח שיטשו
שהחשבון טל הבתים כגון א׳ ב׳ ג׳ טד שבא לבית יחד ויורה שהמת מת בטוב וביראת שמיס ,בט׳
השמיני והוא בית המוח והוא האדום ,והדין כל יורה טל דרך שהוא פושה אוחו בשלוה וטס סחר,
הבתים מכאן אס יש לך דעת להבין טכ״ל ,מות, גנב בדרך ואטפ״כ בשלוה ילך ,ולהחחלה רט הסכמה
אם ט״ו נכנסת ,ריוח מנחלת מחים ,נסיו! של טובה ,אמונה טובה ,שממה מחלום ,בי׳ טבדוח
אמת ,בט׳ ניזק בדרך ,אמונה רטה ,חכמה מרעה מאדון בריוח אדון טוב ,אס טובה מלמד טוב,
מוח בארן לא לו ,כתבים ,בי׳ אדון רט ,אס טובה מלמדו באהבה רבה וחפן במלאכת רבות ,מניח זו
טוב ,כבוד מוטט ,מזל טוב ,בי״א ריוח מאוהבים ותופס זו ,בי״א מזל טוב וכוונה טובה ואהובים
אוהבים פסולים כוונה טובה ,מזל טוב ,מטט ריוח מחוקים ,קיבון אנשים רטיס וחולים ובית האסורי',
מאדון ,בי״ב בית הסוהר ,קבר ,אנשים רעים מאד בי׳ב יורה טל מזל של שונאים ויגיטה וצער וערמה
ושונאים מכוסים הפסד מבהמות גסות ,בייג ריוח וקנאה ,ריוח מבהמה גסה ,זאת הצורה היא מכוכב
משינוי מקום ומאח זקן דורון ,בי״ד מחשבה בית חמה בזמן שיש לשאול אב טוב ובן טוב מורה טוב
הסוהר ,בט״ו טוצס אחרית טוב :הקד,לה היא טל השאלה תהיה ,ובזמן שיש לו אב רט יורה רט
בדמות מיס והיא בית הלבנה הראשונה טיבה לחיים בי״ג קיבון רבים לטוב ,שממה וטוב מאדון ,בי׳׳ד
ולממון וללכת עם קהלה ומחנה גויס ודרך סיס ביאת טוב בלי יגיטה ,ט״ו אם יוצא מטוניס טוב,
ולקנות
משה שער הגורלות יללוט
ולקנות קרקע ,והולד נקנה והיא בינונית לחולה ,טובה ,ורע לקחת אשה ולבקש גדולה ,ולסחורה יפה
ולקחת אשה סונה מאד ,ותקוה לבקש גדולה ,ולסחורה מאד והיא טובה מאד ללמוד ,זאת חורה בבית ראשון
ולקרת בהמה סובה ,תורה על רמסליג בספינה על דרך נכון ליוצא ולבא ,ועל המתקה ממקום
ומל גשמים הרבה ,ועל אדם סוב ומכובד וקרובך למקום והזהר מחבר רע בדרך ,ותורה על האבידה
שבמדינת הים והכל בסוב ובהצלחה ,ועל אשה הרה שלאי תחזור ,והזווג רע ומתעכב והמולה ימות
שאין לה פחד ,או בהמות שאבדו חיזרין ,או אדם מוחלט ,או ישתנה חליו עליו ואם יבא לך בסוף
שיצא במחנה או בדרך ארוכה הכל מוצלח ,ויפה פנים מהם אך הדרך מתעכב אם יבא בבית ראשון
^ווג ולחולה ,ויורה ששאלת על הקהלות ועל השיירות יורה דרכים ונסיעה ממקום למקום שינוי בריוח ,בשני
ועל המחנות או על הספינות ,ועל היליך הארן מורה על רפסד ממון ,בג׳ תגרה עם איביו וקרוביו,
שיש שם צאן ובקר וזרעים וגלות וכובד משאות ,אבידת אח שנאה ,מציאת דבר חמור ,בד׳ מלאכתקרקע
ואם בא לך ממון נכנס מגיד על רוב הנאה וריוח הפסד מנחל׳ אב רע הפסד מדבר הנעלם סוף שאלתו
ושלל ומלקוח גדול יגיעך בשלום ובבסחה־ ואם לרע׳ ,בה׳ מעט שני׳ ורעי׳ כתב שליח טוב ,בו׳ הצל׳
יבא בבית ראשון יורה מל ארם שלבו גבוה ,השלמת מחולי או יתחלף מהרה לח לי אמר ,עבדים טובים,
תאוותו התחלה טובה ,שינוי מקום רוב עם ,רוב מות הפסד מבהמות דקות ,בז׳ אשה זונה שונאים רעים
מים בב׳ ריוח טוב ויצלחה ,אם חביריו טובים כמו שיחגרו עליו מיתת אשמו יקדם לארוס אשה ולא
הס׳ והס׳ רוב ממין ,בג׳ אחים הרבה עם מפס יארסנה ,גנבה ,בח׳ הצלת ממון דם הפסד מירושה
ריוח של שואל ,דיינים אב טוב ,וריבוי נחלות אס נסיון של הבל ומפסיד בדרך ,בס׳ דרך טוב ובשלוה
מכיריו טובים במו הג׳ והי׳ ,בד' ירושה ממת ,אך מורה בו הפסד אמונה רעה מיעוט חכמה,
יגיעה מירושה ,רוב פימת ,בה׳ בנים מועטים ,בי׳ הליכה לפני אדון אם רעה מלמד רע אינו
ואם יהיו לו ימותו ,דורון מעט קיבון עם לשמחה מרויח ממלאכתו אבידת שום דבר ,בי״א שונאים
רונ פירות ,בו׳ של תילדות ויותר מלחה משאר רעים חלשים כוונה פסולה מזל מועט טובה שמחה
מינים ,בהמה עבד ,בז׳ קינון עם עבור שונא או כתב שליח הפסד מבהמות נסיח ,ודע כי לעולם
מחלוקת ,ואם הח' צורה טובה יפחד משונאיו כי הם בית ששי בית הבהמות הדקות ,ובית י׳א הוא בית
מזקים ממנו ,ואם רעה לא יפחד מהם כי חלשים הבהמות הנסיח ,בי״ב שונאים חלשים שינוי מקום
הם ,חובות ,בח׳ מות ,אם ט ׳ו נכנסת קבון עם על סכנה בעבור דורון ,בי״ג הליכה לפני אדון בעבור
מת או חולה ,ריוח ממון של מת ,בט׳ עם בדרך אדון אחר ,בי״ד שינוי טוב ,בט״ו חליפה לטוב ודרך
ויורה דרך שצריך לפשות ב׳ פעמים ,אם רוצה ומים ותשועה בדרך ־ הרי ל ך ראיותיהן וכשהן
להשלים מפצו שינוי מקום ,מיעוט חכמה ,מיעוט יחידות וכשיבא בצריהן צורות אחריהן יעידו לו על
אמונה ,כלומר שאינו מאמין שום דת ,בי׳ אם נולד כולן ופעמים שיבא לך בסופן ב׳ צורות מוחלפין
מסובים יורה על אדון ורב ואם טובים ,ואומנות וביניהן צורה שלישית שלא ממינן הרי אלו מגירין
סובה וכבוד ועושר ,ואם מגיעים הדבר לפניך ,חיילי לך שיצא הפסד הא׳ בשכר השני אבל אם הסוב
מלכות ,עם שמערערים יחד לפני דיין או מושל ,שבשניהם יצא לך בסוף ה׳׳ו מגיד שתשכח את מה
בי׳א אם נולד מסובים כל שאלתו סובה ,ויורה על שאירע לך והדומה לו מכל שני הצורות מהופכין
מול סוב ועל כוונה סובה ,ועל ריבוי אוהכי׳ טובי' ,שיהיו תחת הזה לראש הזה כי הראשון מגיד שתוציא
ואם נולד מרעים הכל הסך ,רוב בנים ,עבדים ,בי׳ב הוצאה בשביל יציאתך לדרך והאחרון מגיד שאחרי
אם נולד מסובים ירויח משונאיו שיעשו דבר שירויח כן תרויח יותר ממה שהוצאת ועל זה ככל שני
מהם ויורה ריוח מבהמות גסות ,ואם נולד מרעי׳ צורות אחיות דין מבואר על צורות יחידות את אשר
מורות : הדבר הסך ,רוב אויבים ,רוב בהמות ועבדים ,בייג
שינוי מקום מאדון כתב שליח ,בי״ד קיבוץ עם
בעת העתקתי זאת מתה פלי בתי הצנועה לסוב או להיסך ,בס״ו ד ת בית המשי והיא בית
דומה לאש ,והיא בית כוכב והח׳ מ׳ הארי׳ ליבא בת ז י ס ל ואני נדרך, אבותיה :הדרך
חמס ,והיא בינונומ לחיים ,ורעה לממון ולהליכה המזכירה יזכרהו ס' למסו״ש .
סובה ביבשה ולקרקע רעה והולד וכר ,ולמולה מעט
משה שער הגורלות ילשיט
חלה שני
הצאן ולא ישאל דרך לעג או ניסיון .יקח נייר או לוח גורל החו׳׳ל סהי׳ משתמשים חכמים ונביאים ספר
I H H H 11 H 11 וינקר ני י׳ ש טי״ ״ ז • גדולים ודניאל איש חמודות ויוסף יצדיק
I I I II וווו ו ו ו ו וכן השניח והג׳ והד׳ וחח כ וכמה גדולים אנשי מעשה אסף וליקע עניים
III II IIIIIIII יזווגן כך ונמצא משאר סיסריס .כתיקון מכל שגיאה ועשאו כסולת נקיה
IIIII IIIIIIII מהד׳ שיטוח ד׳ פרדים כזה ! הרב הקדוש המקובל האלהי גאון הדור ואורו
כלל חזווגיס ; כמהר״ר שלום שבןי ןלה״ה שחיבר ג׳ אלפים שירים
על פי הסוד וכמה ספרים קדושים :
וכן תוציא הנשאר מהשני ומהשלישי ומהרביעי כזה
ו ן ך ן תופס דבריו בהקדמתו לגורל החו״ל ולפי
שחכמי אומות העולם מתיהרים בחכמה זו
iiim iiiti I I I 11I I I I I I
על ישראל שנסתי מתני ואמרתי לא נופל אנכי
I I I I I I I I I 11 ill IIIIIIII מהם אדרבה סלינו נאמר והימם לי סגולה מכל
ifו ו ו ו N i l ו ו ו ו IIו ו ו ו I העמים וכבר קדמוני מכז׳ל כחכמה זו דניאל איש
llililllll iin iiiiiii נזמודות ור׳ אברהם בן עזרא והגאון רבינו סעדי׳
אז תאסוף מהן ג׳ צורות כראשונה והן אלו הראשונה ומהרח״ו ז״ל גם מביא סמך על פסיק במד החלון
נשקפה וחיבב ופי׳ מלון זה חלון החכמה כמה
שנאמר כי היא חכמחכס ובינתכם וכו׳ ;
נמצא מראשונה דרך ומהשנייה קהלה ומן הג׳ ווה נוסח המפלהאשר יסר
דרך ומהרביעוח כבוד יוצא ואז תוציא מהארבע אלו
האמהות ד׳ בנות לרוחב האמהות תחלה הראשיים ב ^נז ם האל הר מ מן מלא רחמים עילת כל עילה
ואח׳ה השניות שתחתיהן והשלישיוח שתחתיהן וסיבת כל סיבה ראשין ואחרון .קדוש
.... והרכיעיויי ש־ן למטה כזה ססור בורא כל הברואים ומחליף אח הזמנים
ץ " ״ נמצא האמהות ד׳ והכנות יתברך שמו קדמין לכל קדמון .אלהי אשאלך
1ג ד׳ ואמ׳׳ה תיילד מן האמהות באדנוחך וחמידומך ומעשך האלהי שמבינני סיד
שחיים ומן הבנוח שחיים כזה מה שהסכמחי דבר ברור מה יהי׳ אם סיב ואם
הפכו כי אחה יודע כל נסחר וגולה כל מצפין
ויודע מה שיר\׳ קודם שיהי׳ שמים וארן לא
.־ ואת״כ תיילד מכנוח האמהות והכנות ב׳ כזס יכלכלוך ואחה מחיי את כולם ובירך המוז והכח
והחכמה והכינה בוחן לבות וכליוח מבשר עולמך
-- ~ ואח־׳כ חיילד מהשת ים אחד כזה בס! ב ולא חשצם למעשה ידך כפעלס כי אל מלך
תנין ורחום אתה יחכרך וישחכח שמך דיין סכל
ואח־כ תיילד מהראשון ומזה האחרון צורה אמת נורא נשגכ נא״י שומע חס לה .
כזה ל נמצא סך הכל י׳ו צורות ורע כי ד׳
הראשונות נקראו אמהות והד׳ השניות היוצאות ב״ה מפר גו ר ל החו״ל המיוחס לדני אל אי ש ח מודו ת
מהן נקראו בנות ושנים שתוציא מן האיצהות ושנים וליו סף הצדי ק ו הו א סוד הנקודההכתוב מו ה״ קו
שתוציא מן הבנות נקראו מאזנים והן ד׳ ושנים
שחיציא מהד׳ המאזנים נקראו מאזני ממאוניס ד ע מי שרוצה להכות במו״ל להפיק רצון השואל או
והאחד היוצא מהשניים נקרא מגיד והיוצא מהראשון שישאל לעצמו צריך תחלה לראות שלא יהי׳
ומהאחרון נקרא משלים ולעולם צורת הט׳ו לא שמת עננים אורות וכן לא ישאל כשעת שמוציאים
תבוא
משה ^16ער הנורלות ילסט
aדרך לל»^ >קנס מיס *Dסדין : מכוא אלא ווגומ ואם ממצא אומו סררים ככל
ע ® יוצא ללמס מיס ס׳ ממ3ה כאתה: ספיח כ^ייי)‘ ״ ״ ״י יי״״ה י ״ ״ ״ ^^'ייי‘ ^יי׳ייי'
ואז יצא זיגומ והגגי מוזר ושוגה לך הי״ו צורות
י ד qoגכגס לזנכ פלה אש ס׳ ממכה ואכלס ־. שרשממי לך כדי שיוכן לו כקל • ־• •
טו חימר לכוכב גקכה רומני ס׳ אגמאע: אלי אמהוח * ' 1ג
יו כר הלחי לנוגה זכר ונקכה ס׳ נקי אלכר ; אלו ה כנו ת_______ • ...
כבוד נכנס Z Zאלו ואלו מאזנים --־■־
כבוד ♦יוצא ♦ ♦
♦ **
י*
ושנים אלו מאזני מאזנים
ש פלר אזז ב ר הלחי נשיא ראש הלחיון
הי׳ו ? iנקרא מגיר וזה וזה הפ״ו
סף נכנס הסהר סרים נלחם חיבור
•זי
♦ נקרא משלים ודפ כי כל צורה כוללת ד׳ יסודות
? i 4
ממון *יוצא ממו Jנכנס סף יועא שהן ארפ״פ ראשי הצורות אש צואר הצורות מסר.
^ T כפן הצורות רוח רגלי הצורות מ־ם .ואם פשית
קהלה צורה אמת ולא ידפת אם הצלחה לו או לאו תראה
ילד ל11 שמים שפולים אחריה ומהן ישרות יורה פל יושר
הן אותיות המול ואכאר לך ס׳ צורה זו ואלו ואם הן כהסך יורה מל הסך ודפ כי הצורה הראשונה
פדיה שנים שאחריה והד׳ והז׳ והיי פידיהן מה
לחיון אותיותיה איס סכמו מים מלאכו
צדק משמרתו יום ה׳ כית הנפש והח־יס והוא מזוג ■י״' שלפניהן ולאחריהן פירש אחד מזה ואחד מזה
יורה פל השמחה וטל הנשואין ופל השלום זה כי הימידות שככל הצורות הן ארכמ הא׳ והד׳
אותיותיו כ'צ .ממון נכנס ממשלתו אריה סכמו ורז׳ והי׳ וסימן להן א׳ר׳ז׳י׳ אם סוכות יורה טל
אש משמרתו יום א׳ מורה טל הממון ומשא ומתן השאלה שהיא סונה ואם כהיסך כהיסך .לאלו הן
וכפלי פין סוכה ומילוי פנים וכוככו ממס כץ ר״ת צורות החו״ל הזה נשוא ראש לצדק אש זכר ;
צדיק כתמר יפרח כי צדיק ד׳ .מאון יוצא זה א׳ וסירש צ׳ אחק
למאדים סכמו אש ומשמרתו יום ג׳ ואותיותיו ל*ג
והוא כיח האחים והאחות מורה מחלוקת וחילוק בי ממק נכנס הוא לחמה אש זכר פירש קכ״ן דאכ״ל
לכל צורה אמת אות אמת נשוא ראש ונגדו שפל מ ד ם ארוגים כסף או והב או ימ*ך tpiלוו
ראש ואודם ונגדו לגן וכל צורה מאלו השתים משרה וירויח בו ואם המדים רמים יורה מל שריסס
יש בה שתי צורות נכנס ויוצא קח לכל צורה מסן במים או בגדים או קמה או גורן וכיוצא .
שמי אותיות מאיב׳ג׳ד׳ כמו שפירשנו למטלה : ל א ס ממשלסו רוח כגון קהלה ואודם יורה מל
ראש אות ותיו א׳ס׳ שסל ראש ב*צ והסכי' נשוא כל דבר רו מי כגון טל אדם ובהמה וחיה
להוצאת השם בלבד ולא לוולחו: ומוף טהור וריח סוב וטנסי אילן וכל דבר סלוי
ר א ה בראשון כמה מנין נקודות כצורה ראשונה באויר .ואם ממשלסו מים כגון כבוד נכנס ולמה
ואס הי׳ סריס וה -i .בביח הבר אוחי* יורה טל כל דבר שסבפו מים כגון יין או שמן או
השם מנין נקידות הצורה ראשונה ואם הסריס מסין מים ודבש ומימי צבמים וחלב וכיוצא .ואס
בצורה שלישית השם ג׳ אותיות ואם בצורה ד' פסס ממשלסו מסר כגון שסל ראש ובית השוהר יורה טל
ד׳ אותיות ואם נצורה ה׳ השם ממש אותיות ומם פסר ואסר וכן קמס ונפורס של מרשים והבן :
בו׳ השם שש אותיות ואם 1׳ השם 1׳ אותיות ואם פ י ר ל ש אמר אס ישאלך שואל טל דבר אס יגיט
בח׳ השם ו׳ אותיות ואם בט' השם ה׳ אומי' ואם לידו או לא יגיט הך שש משרה צורות
בי׳א השם ג׳ אותיות ואם הוא בי״ב השם מנין וקח כל נקודות הצורוס ווגין וסרדים והשלו הכל
רצורה הוה וכן אם הי׳ הצורה י׳ג או י׳ד השם טל כ״ח כ׳ח והשאר סחות מכיח חוור השליכו טל
ד׳ אותיות ואם לא ממצא סריס וה בשאלה ראה י״ב י׳ב אם נשאר אמר שאלתו בצורה ראשונה וכן
הצורה המולה לאיוה בית היא מן הכתים בתי אם ב׳ בשני ואס ג׳ בשלישי וכן טלם ומקום שיכלה
המנ ן ומשהו פולה והדין כמו שהוכרנו ויתברר לך : המרן טל הצורה אוסה הצורה מגיד לך הדבר .
א □ ידטח השם דקדק אותיותיו מד׳ סרמיס יקח אס שאל השואל סל אססרוסס של יתומים לסרנס
נקודה אישית ממנה וחכללנה והיא גל נקודה ולישא וליסן בממון של ירושה או לאדה לישא ולימן
סרודים מראשי הצורות וו היא אש .והרוח כל גסמורמו ורוצה בטל הבית לידט אם ראוי למנותו
נקודה פרודה שהיא מצאורו החול כולן פד ט׳ו קבן אם לא מראה אם יצא קהלה הוא נאמן אבל אין
אותם לבין והמים כל נקודה סרודה מגפן ממול בו דטת להשביח כממון אלא יפסיד מן הממון ו^ם
פד מ*ו קבץ לבד .וכפסר קח כל נקודה •רודה יצא אמו מאיייו דיך סף יוצא הוא גנב הוהרממנו
ברגלי החול השפלים קבצן יחד בלבד פד ס*ו צורות ואם יצא אמד מאלו סריס כבוד יוצא גנב הוא אבל
ושוב צייר כל אמת מהן או במוסרת או בלוח חלק יוסיף הממון טל ידו אס יצא וה כבוד נכנס ממוצס
כל צורה לבדה וסוהר מן הטפות ואם קבצת אילו הוא בסמישו לא שבח ולא דססד ואם יצא וה כבוד
הסרחים הכה האשית והוא האמח בא׳ והרוח צשנים יוצא האססרוסס שנוי ואל משמט טליו לשון הרט
והמיס בשלושה ״ והמסר בד׳ ותתן כל השלכה מל ואם יצא 1ה חיבור משקרין מליו והוא נאמן ואם
טיח טיח והשאר תנהו טל הסדר אמה אמה פל יצא וה בר הלחי טהור בתחילה וסוסו סמא ואם
האותיות אלו א׳י׳ג׳ג׳ב׳ב׳ר׳ ג׳ל׳ש' ד׳מ׳ה׳ ס׳ניה׳ יצא nאודם גנב הוא או נוחף אבל הממון יוסיף
ו׳ס׳ך׳ ו׳ט׳ד׳ מ׳ס׳ן׳ ט׳צ׳ט׳ ומקום שישלם המנין סל ידו ואס יצא 1־ כבוד נכנס הוא גונב מטט
קח ממנו אותיות האחדים והוא אמד מאותיות במשאו וממנו .
השם ושוב הכה האשית במשרה והרוחני כפשרי® מ ה הוראת שם הדבר כגון לידט מה שמו סל
וכמים בשלשיס ״ והמסריח בארבסיס ומשלו סכל אדם או של מקום או שם כל דבר יקח מנין
ט׳ ט׳ ותחן מה שנשאר מל ט׳ סדרים הנוכרים פרדים כאמצמים ממקום שהן וקח נקידות המיס
והוא חילוק האותיות מקום שישלים המנין קוו והרות מכולן וכלול את הכל ומתחיל ומשליך מן
ממנה אוח המים והוא אמד מאותיות השם או המשיטי אל הטשירי ואל הי״א ואל הי״ב ומה שנאמר
מבין במורת השם .הושלכה טל בית והוא אשד מן המנין משנה הכיימו מקום שיניח המנין שס
מאותיות השם שוב הן הטשיריות לכל אמד מהנין השאלה :
מלקו ומקום שיניח המנין מקח ממנה אוחי' ספשירי ד ע בי כל צורות החול י״ו צורות מהם ד׳ נפרדין
והוא אחד מאותיות השם וטור הוסיף תתן מנין בצורה אחה ווה היא : == T Mקח
המאות והוא אמת מאותיות השם ומכין בפהשי״מג לכל צורה מהן אוח מאומיוח א׳ג׳ג׳ד' והוא משפן
משה עער הגורלות ילקוט
ברבה גשמי נדבות והן מרובין ועוד מעס עצרה מ מ ה נכנס מכוכב מלה ,והוא רואה סני השמש,
גדולה ,ורוב תבואת וחסים בשפל אבל לא באריכות ’ ובית מלכומו בית שמש ורמו צרק ,מן
ובחלקו מבני ארס הסלמנים והסוחרים ואנשי הכמות אליו כח להכניס ולהביא כל חומלת ולקבל
התנועה והחצוף ויורה סל החכמה והסדור ואנשי כל תיעלת שממה !הצלתהמקויימח :אשה .יורה על
המעלה הזכה ושוואי הניעור ובדמים ממנו אולי דבר אירוס־ן כצלמה ותועלת ומביא בבית אשה
מומדי ממון הם ואוהבי הרכילות :מלק .ולו מן האהובה מנעורים והמעוברת תלד זכר ,ואולם בימי
כצורות גיף קצר וכן כמיפיו קצרות וראשו קסן פיבורה יקשה עליה :עסק .השואל על חייו יורה
יפה תאר ,ופניו חמודות ורזות ,ועיניו עמוקים סיים ארוכים בעושר ונכסים וכבוד ,ולכל שיתו^
וסנפו מם ולח :גבול .ולו מן הפיאות מזרח ,ומן שיאזן< וסבר סוב מאוד ונכון והחובות יפרעו
המקומות החיצונות יהיה מקום השווקים ; צבע .ומן היסב ,ולסחור בכל מיני סחורה ימצא תוססת וריבוי
הצבעים ימושך בין לבן וכרכום ואדום ,מן הסעמי׳ ולקנות בתים ושדות ובסמוח ועבדים יש תועלת:
המתוק במפס ממון ,ומן הריחנים הסוב ,ומן מלך .ומלך היוצא לקראת אויבו כסיל ינצח אוחו
האבנים יצינסי ודומיהם ,ומן המתכות הזהב ,ומן כחפצו ,והשואל אם תסיס המלסמה האמורה בכיות
האותיות דו ,ומן המספר ל״ז : המדברים מדין כי לא מהיס ואולם מראה להלחם
מ ין ר ץ יוצא הוא בית נוגה ולו מן הנמות נח אמר השאלה מדע באמת כי השואל ינצח ,ואס יצור
׳ היציאה והמלוף בפצין רע יצ את ממון או מל מיר יתששנס ומעמיד לב המלך או השלסון נסח
בהמות מתחת יד בעליהן לרעה ,ויורה על מחלוקת בו ממרד ומקשר .ואס יבא המלך או השליס בארצות
ומגרה והזק גניבה ודעת ואין אמונה והמחבר אויביו לכבוש מלכותם פל נכון יכבשנו .ומראה
בעדת מריעים ועוברי עבירות החומרים במשך נצוח אמר ייאוש וסוב לכל איש משנה אשר כח בו
במים ואשר על ורך יארובו :אשה• ולאירוסין רע לעמוד בהיכל המלך לבא לפניו לשרתו ולהתחבר
ומר ,וכן לנישיא ן אשר אם יתחברו מהר יפרדו פעו ורע לכסרד ממנו ,ואם ישאל איש ממחנה
ויכמיחו ,ואולם המעוברת מנצל ותלד זכר :עסק . או כבוד או שררה אם ישיגנו ממלך או מאמר
והשואל על חייו יהיה לו חיים ארוכים ותשבע נפשו סדין באמת כי יוכל והשג ישיג .ואם ירא מעושק
מסובה ,מונע דם ,ומרחיק כל ענין שיתוף וחברה או מגזילה או מסיבה אמת ראה מדין כי יש נסח
ולבקש כל מסן רעה ,והחובות לא יפרפו ,ולקנות והשקע י .דרך והשואל על דרך מדין כי יקשה להמל
בהמה קשה מאד ,ובל קנין אמד ,אולם להוציא ויבא הסנין בקושי ובאריכות ובים רוח גדולה וחזק,
ענייניה ולהמליסם הוא סוב ,וממהר מכר בעניז ולסבור ממלכות לאחרת ,או ממלך לאחר קשה מאד,
הצלחה ותועלת ,אבל לקנות מאומה אין בו תועלת, ופל מי שאינו שם מאריך משובתו ומי שהחזיק
ולבל עבודת האדמה רע מאוד :מלך .ומלו היוצא בדרך יורה מליו בסס והשקס ,ואמרי הגיפו למקום
בחיל לקראת אמר להלחם בלא מלחמה ינצח אותם מפצו לפיר או למלכות יקשו עליו ענייניו במחלה
והשואל אם תהיה המלחמה מדין כי באמת תהיה וייסיבו q wולפעמים יראה בלבול וצער בדרך מפני
חזקה .ורע כי השואל ינצס ,והשואל יתראו פנים רוב הגשמים ולשלח ממי! לאיז אחרת סוב ונכון
להיות מערכה לקראת מערכה מדין כי לא יתראו, מאד ,ויורה על מורח גנבות ואבירות ;
ואם יכנס המלך וחילו לכבוש ממלכה אמרת מדע היוצא מגניבה או מאשה מעוברת או חשד
בי לא יבבשנה ,ולהפרד ממלך או מהאדון ,ולבא לזה ממרה קרומית או מטעור אמר הוא
רע מאד ,ואם יצאו גדודיו ופרשיו ולשלול שלל ינצלו אמת ושמועה היוצאת או שמועות מת הוא אמת,
ומאומה לא יביאו ,והשואל מענין גדולה או תוססת וסשואל על בני ביתו או על קרוביו אשר יהמה
או שררה לא ישיגנה ,וכבוד הבחן לאיש לא יקום לבו עליהם מדין כי הם שוכבים בסח שממי׳ וסובי
בידו ,ואולם המופחד ממלך או משליס יש שקש לב ,והשואל על )בני ביתו או על קרובו( אהבה
לבסח ; דרך .ומי שהמזיק בדבר לא יפחד לדבר, או משק יורה על זנות ומשק לב מ״אסר ו״מולי
ואם ירצה לבא לארן אמרת הנה סוב מאד ,ואת וסשואל על שבוי הוא ענין רע וקשה מאד ,ואל
אשר איננו פה ישוב מהרס שמח וטוב לב ,והשולח סאסור וסשבוי או המולה מראה אריכות וצער
דבר למקום אמר יהיה שמור אבל אם ינימנו עמו ללאפעים רע ,ואולם האחרית סוב :השנה .שנת
לסמויל
משה שער הגורלות ילהוט
ממלך או מאיש אחר ישיגנה כענין מקויים וחוזק להחויר יהיה נאבד ,וכל דבר >פקד יהיה נאכד,
והשואל על השגת נחלה וכבוד הוא טוב מאד, ואת אשר איונו נ1ל מקומו ,אם ישאל טל בני ביתו
ובענין דין ומחלוקת הישר יבחר ,ואם מבית המלכית או על אנשי מקומו או קרוביו תדט כי שלימים
ישימו עלילה על איש וראוי העלול לשמור נפשו ועובים הם ,ואמנם האחר איננו ,צי הלך למקום,
מאד ,והמלך נשמר ממרד וקשר ,ואם ידור איש או נגנב ,והבורח לא ימצא לעולם ; שמועה .השמועות
לדר יבוא טוב וק ים בעבור כי הוא נוטר לכל החדשות ממיתת אדם או מגניבה או משמועה
תוחלת ,ולהשלים כל מעשה בנין הוא טוב וחזק אחרת היא שקר ,וכן חשד מגניבה או מאשה
וקיים ,והמפחד ממלך או מאחר יקשה בתחלס מעוברת או מאיש סדומי ,או מכיעור אחר שקר
ויקל בסוף דרך ללכת בים טוב מאד בהנחה והשואל על אהבה וחשק ,או על שנאה וטרור יורה
והשקט ,אולם לצאת מארן לאדן או ממקום למקום עליהם בענ ן ביניני ,והנתפש בעלילה ינצל בלא
קשה מאד ,ואת אשר איננו שם ישוב מהר באיזה היוק ,והנופל במשפט ביד השופט ,דעני הענין
היזק ,ויורה על שמחה ותועלת ,וממון שלו נשמר, כאשר האשימוהו הוא אמת ברור ,א'צ לעדים ;
וכן אס שלחו על מנת להחזיר ולשלחו בחחלה אין מאסר והשבוי והאסור בבית האסורים יצא בלא
נכון ,והפקדון ישוב לשומר ושלם ומי שהמזיק בדרך היזק ובלא חסרון מהס ,והמולה יתרפא מייד,
וירא מאויביו תיע כי הם לפניו ,ומי שהוא בארן ולשתות משקה טוב ,ואס החלומות יבהילהו מראיס
אחרת והומה על בני בישו או על קרובו ושכיניו »חד והיזק שנה השנה תהיה שנת בצורת וגשס
תדין כי שבימים וטובים הם :שמועה והשמועה אין ורוח סערה עושה דברו ,ותבואות וסירות
על מח או על דבר אחר היא אמת ,וחשד גניבה ומיני זרעוניס וכל דבר מ!ון אך למחסיר ,לבר
או ניאוף או מדה סדומית או כיפור אחר הוא תאנים וענבים יהיו לרוב והסשתה נכחה :חלק
אמת ,וכן חשד אשה הרה אמח ,והולר זכר ,והשואל ובחלקו מן הגופים גו^ קצר וראש קטן ,ועיניו
על אהב־ וחשק או על שנאה וסחר ,הענין חזק קטנים ופניו יפים ועגולים ,וס הו קטן ועין מרא־ו
וקיים :מאסר והנאסר או השבוי יאריך מאשרו, ככרכום ומראהו תמימות וכתיסיו רחבות ,ובחלקו
וכן החולה יאריך חליו ובסוף יתיסא ,והחלומות מן הכח עופית ובני אדם ,ומן הצמחים האילנות,
דברו אמת ויו טילו ,וקשה לקטן משקה ,חבל ה אהרון וכן היאורים גבול ולו מן הגבול מזרח ומעיב ,וה
טוב שנה שנה ברכה וגשם נדכית תניף אלהים הוא קו השוה ,ומן המקומות בית האופים ומרחצאות,
ורב מסרי הען והכרם ,ועיבד האדמה יצליחו ומן הטבעים חס ויבש ,ומן הטעמים המר ,ומן
בבהמות ובזרעיס ובעל מיצי צמח ורב תבואות : ארימנים הנבאש ,ומן הצבעים המנומר ,וצבע גדישי
חלק ובחלקו מבני ארם המלכים ו־שלטונים ואנשי ומן האותיות ח׳ ומן המנין ט״ו
השם והחכמים ,ויורה סל שומרי התורות ואנשי כ כ ו ל נ כ נ ס היא בית שמש ,ולו מן הנחות
היושר והחסד ומדברי צחות וכל יודעי ציד כי לצוד כח ההכנסה לתועלת אשה,
חיות ועופות טוב מאד :גבול .ולו מן הגביליס ומראה נשים מורה נשים טובות ,גס חיבוריהן טוב
מטרב ,ומן המקימות בתי התפלות ,ומן הגופים ונישואין טוביס ויורה על אירוסין יפים בשער נאה
גוף בינוני וטוב פנים עגולים עיניס גדולות ,מראה וההרה תלד בת :עסק והשואל על ימי חייו יורה
ערב ונחמד ,ומזה רח 3ומן הטבעיס חם ויבש ,ומן על חיים ארוכיס ואשר ימות בשיבה טובה ,והרוצה
הטעמים מתוק ,ומן הריח הטוב ,ומן הצבעים להחל דבר בפחלה קשה עליו ובסו^ טוב מאד,
אדום ממושך בלבן ,ומן האותיות ב׳ג ,ומן המספר ולעשות שיתוף הענין טוב מאד וחזקי ובסחורה
י״ב .כבור יוצא גס הוא כית ש«ש השני ,ולו מן ריוח והצלחיי ,ולקנות טוב ,אבל למכור יבא המכר
הנחות כח התטעה להוציא ולגרש כל תועלת בקושי ואריכות ,והחובות יפרעו היטב ,ומב א ממון
וממצוק יגיע לרוחה ,ויורה על היוצא מביתו או במכירת בהמות ,ומורה על קנייניס העשוייס
אשר רצינו לצאת על ממון נאבד :אשה .והנישואין בשווקים :מלך .ומלך היוצא לקראת אויביו לנצח
לא יעשו ,ואס יקרה שיעשו יסרדו ,והמעוברת תלד ינצח ,והשואל על מלחמה אם תהיה ,תדין כי לא
זכר ,ויורה על שסחפו שגם היא מעוברת :עסק . תהיה כלל כי על העמדת מלכים ועל השלמחם
ולעשות שיתיף או חיבור רע מאד וקשה ,ולהפר ר יורה ,והשואל שררה או גדולה או איזה ענין מחנה
»סיחו^
משה •Wהגורלות ילרווט
ומן המקומות הגבוהים ומן הסבטים מם ויבש, משיהו^ הוא טוג״ וליקש קריהים או כבול לא טוג,
ומן הטעמים המר ,ומן הריחנים הטובים ומן כי הוא מעכב ומובע כל מועלס ,ובעבור שסוא
הצבעים צבע שושן ממושך בלבו ,ומן האבנים מור• יציאה ככל דבר יהיה בענין לקימת מעט
הטובות והקלות ,ומן האותיות א׳ב ומן המספר א' ; תופלה ,ואם יקרה להועיל יבא בקושי ובשדות,
נ ש ו א ראש הוא בית צדק ובית מלכות שבתאי וכדין יגצח ,והשואל חובותיו יפרעו אליו ,ולמקבה
זהו בעמדו במאזנים ולו מן הנחות כח כה או לכר אחר אין תועלת ,אך להחל כל דבר
היוצא במהירות לתופלת ,ואוהב כבוד וכל פנין טוב מאד ; מלך .והנה הוא מתחבר למלכי ארץ
גדולה ,גם יורה על מכירות כהמות מדכריות כמו ולשרים או שליטים המלך היוצא כמיל לקראת חיל
כרכום וטיירים ופל סוף כל משפט :אשה .וכענין אמר ינצמנו ,וכבוד הנהן לאיש ממושל או מאדון
ותמטיכרת תנצל אירוסין ונישואין תועלת, לא יתקיים בידו ,ואולם שררה או גדולה אם ישיגנה
והשואל על חייו יהיה ותלד זכר :עסק השאר איייו ולהוציא הוצאות בבנים הענין טוב
חיים ארוכים וימות בעושר רכ ועיין שיתוף או כל וחזק ,ואם יצור על עיר לא יחסשנה ,והשוללים
רבר חולקים לא יצלח ,וטוב לקנות בהמות ,וכל היוצאים לשלול יצליחו ; דרך .וללכת בדרך טוב מאד
ענץ כביר יגדולה ווזוהב ,ובכל מקח וממכר תועלת או לסני מלך ,וללכת בים נחת והשקט ,והירא
יהשיאל שררה ישיגנה בארבת המשועבדים ואפשר בדרך או במקום אמר ישב בטח ,והנכנש לארן אחרת
שיהיה נגרש מן השררה תהיה ,ורחובות לא יפרסו יצליח ,והבורח או הנרדף לא ישוב לארצי ,וכל דבר
כי אם בכח השר ,והעבד או האשה אינם אוהבים שלוח נשמר אף »*מ להחזיר ,ובענין סקדון אס
אדוניהם ; מלך מעמיד אדם לפני מלך כדרישת יצא בהשלכת ממון נכנס וסוגי הוא טוב ונ,יים,
האמת ,ומעירר תגרות וחיל היוצא לקראת חיל ואם ממון יוצא ודרך וזנב התלי הם אותית האבידה
אחד ימצא מלחמה וינצחנה וישוכו כשלום ,והשוללי׳ ואת אשר איננו שם ישוב בהצלחה אמר עיכוב,
יקנו שלל רכ כאין מלחמה ,ואם יצור על עיר לא והירא מאורכים תדין באמת כי הגיע אליו הנוק,
יחסשנה ,והוא שמור מקשר וממריכה ,ואם ירצה והשואל טל בני ביתו או קרוביו תדין כי אינם
לשעבד עליו ממלכה או ארן לא יצליח ולשעכד בנחת ויצא האחד מאתם ואיננו ,או איזה דבר נאבד
לשליט או לארון טוב ,אך לא יוצא לו ממנו נחלה מהם :שמועה .היא שקר ,וכן החשד ,לבד משמועת
או מתנח כבוד ,וסצותן כבוד יצליח במתנתו ,ולהפריד מת כי היה אזת כי הוא יורה על מות בענור
מכבוד ומנהלה טיכ מאד ,והמפחד ישכון כטח : היותו דומה לצדק בהיותו בבית רבים ,וכן חשד
דרך .וללכת כדרך יש עיכוב ,אבל לתועלת ,וללכת אשה מעוברת הוא אמס ,ואם יצא בבית כג׳ דע
כים נחת והשקט ,וההולך יש1כ כשמחה ,אגרות כי החשוד ינצל בלא היזק ,והנדרים הם שקר,
שלום מביא ודבר שממה משמיע ,ואת אשר איננו ומשנאה או אהבה איננו מורה מאומה מאסר
פה ישיב ,ומי שהחזיק בדרך ישוב בריא ומצליח, והאסור יצא מהרה ממאסרו חנם ב^א פדיון וכן
והרוצה לשוב לארצו טיב ונכין מאד ,וגדולה מיכנת המולה יתרפא מהר ,אך שהוא חולה מחולי מעיים
לו מאד והנכנס בארן אחרת כאשר ירא כן ישיג ודם וישתנה למסה אחרת ויש לו כאכ כמעיו
ככור גדול והצ'חה ,ולעכיר ממלכות לאחר ,או ובתחתוניותו והאחרית טוב ,ולקחת משקה טוכ מאד,
מכית לכית אחר הוא טיכ ומצליח ,וההולך כדרך וכן החלומות טובים ומועילים :שנה .השנה שנת
אם ישמע צעקה יורה כי אויביו לפניו ,והשואל על ברכה וסוכה לכל מיני צמח ,ואס הלבן או המכור
בני ביתו הנס כשלוה והשקט והסקדון שמור ,ואס יוצאים יורה על גשמים מרוכים יטוכה לעוכרי
תשלח דבר לא ישוב אליך ,ויורה להתחבר עם אוהכי האדמות וצא לכשר לחמורים על ריכוי השעורים,
מהר ,ואחרות או עיכוב באיזה ענין יועיל ולא יזיק אולם חטה וסירות יהיו מועטים ,ותאנה וענבים
והגניבה או האבידה והבורח לא ימצאו לעולם ; וזתים שחתו ויוקר ממזינות אכל לא כאריכוח,
שמועה .חשד מגניבה או מביעור אחר הוא שקר ח^ן .ובחלקו מבני אדם המלכים והשלטונים ושופטים
וכן השמועה על המח ,כי האיש אשר אמרו עליו דוסצי ארן ,ולו מכח כני אדם ועונות ,ומן הגופים
שהוא מת הוא כריא וטוב ,והחשור או העלול ינצל quכינור ונלבב ופנים עגולים ולבנים לו בן מזהיר
בלא היזק ,והשואל על אמיתת משפט מדין כי הוא 1מ א ביישן ושמח :גבול ולו מן הגבולים מזרח
א»ש
משה הגורלות ילקוט
תדין כי ילכו למקום אחר ,והמלך ישב בטח ,ממרד ל1ממ ויוטיל וטל עגייגי השחק והלוהכה והפירוד
ומקשר,והכא לדין לפני שופט ינצח .דרך .גם הוא מאסר והחולה יאריך אליו ויכתנה יהיו קיימיס
מפחד י רה מניסה או מוח ,וכיס רוח סטרה ואת ממדתו וכסוף יחרסא והשנוי או האסור יצאו
אשר איננו שס עבר מעבר ליס ,או טבר נהרות ממאסרם ולקמח משקה טוכ מאוד ויוטיל גס יצלח :
רבים ומראה להתמכר טמו מהר ,ויורה על הליכת שנה .השנה תהיה מוכה ,אכל הצמחים ישחמו,
אדם ישר ונאמן וטני ,והפקדון נשאר ,ולשלח ממון והמזונה כיוקר ,אכל לא כארוכה ,וגשמים לא יהיו
לאחר רע מאד ,ואס בעבורו יבא שמור ,והירא מרובים ,וטוב לקנות שוורים למכודלן האיין ; מלק
מאויביו ינצל מפחד ,ואריכות ופ*כוב באיזה פנין ובחלקו מבני אדם חכמי התורות והדיינים
הוא היזק ,וכן לבא באין אחרת היזק רב ,וכן והשופטים והזקנים ואנשי המצה ואוהבי האמת
לשלח כתב ולשוב למקומו יש תועלת ,והשב לא רצה והנאמנות ,ולו מן הגופים גוף מלא ,ומזה רחב,
ישוב בריות ,והשואל טל בני ביתו הם בצער במולי ומינים גדולות ופניו טגוליס .נבול ולו מן הגבוליס
ובמצוק שמיטה וחשד גניבה או ניטור אחר הוא ומטרכ ,ומן המקומות המגדלים וכל מקום גבוה,
אמת ,אבל שמיטה אחרת היא שקר לבד משמועת ומן הצבטיס הצהוכ ,ומן הטכטיס חס ויכש ,ומן
מת .והשוסל על אהבה או חשק ,או על שנאה הריחנים הטובים ,ומן ר sטיLמיס מר ,ומן האותיות
ופירוד ,כל א' קייס ועומד .מאסר ,ורמולה יאריך ג״ו כ׳ז ,ומן המספר ממשים * שפל ראש היא צורת
חליו ואולי ימות ,ולקחת משקה רע מאד ,וכן האסיר שבתאי בנפילתו ,ולא מן הכמות כח ההכנסה
יאריך מאסרו לדטח כי יורה על מנויים ויסוריס, בטיכוב ובמטט מוטלת ומורה טל אנחה ויגון והיזק
ובכלי ברזל ואולי לא יצא :שנה .והשואל על ענייניה הטשוי וחמס לא ביושר .אשה האירוסין לא יפררו
יצליחו וגשמים מרובים יהיו וגשמי רצון ומזונות והנישואין גס טובים מאד ,ומנין טובר במטי אמו
רבות וכחול וירבה טל ארן לטבדת וטוב לחרוש קשה ,והמטוברת ירבו צירים טליה ותלד בן רו
ולטטת .חלק ובחלקו לבני אדם אס כל איש נבזה תפיל ,ואשה גרושה מאישה תשוב אליו ,ותלד ויורה
ומצורע והעושים ננשפטי הגנבים ומכיס אח העם טסק והשואל מל טל ניאוף טס אשה אמרת
ועישי פחד ועכדיס ועוברי פבירו׳ וחגרה בין אנשים פסקיו הוא מזל רט מאד ,וכל מפן וכל תוחלת
רעים וחטאים וקרובים יורה .גבול ולו מן הגבולי׳ היא ממושכה ומחלת לב ,אף לכל טנין שותפים
צפון ומן המקומות כל ארן חשך וצלמות וכל מקום או חולקים הוא טוב מאד ,ולקנות בהמות יש
חשוך ומן הצכעיס השחור ומן הטעמים הממון, מוטלת ,וכן בכל ק :ין ומסחר ,אבל במכר יש היזק
ומהרימנים הנבאש ומן יטבעיס קר ויבש ,ומן ואנחה כי יש שם הפסד ממון ,והחובות לא יפרעו
האבנים כרוחניות ומן האותיות ר״י ,ומן המספר כי אס בהכרח בדינין ובהגרות :מלך ומלך היוצא
י׳׳ב ,ומן הגיפיס קומה ארוכה ושחורה ,וסכנה לקראת אויביו להלחם לא ימצא מלחמה וישוב בשלום,
ב ר הלחי דומה לצדק בהיוסו בטלה ולו מכוער ואולם מלחמות רבות תהיינה ומלך מו א־זס ש'*טון
מן הכמות כח ההוצאה וההכנם״ לתוטלח ויורה ימות ,וטיר מנצל בייאוש ,והשוללים ובל אשר יחסון
על ממון שהוא מחת הארן וקנין ממין וכל מועלת לגזול ולטשוק מהרה ימצאו חפצם והירא מאויביו
ישיג :אשה וטנין אירום־ן טיב וקייס אכל יצא על אטפ״י שהוא ירא מאד ינצל בסוף ,אך המפחד
האשה שם רע ואס שאל טל טנין עשק דט בי בחמלה ממקרה ראוי ל:שמר ,ואיש היולד במלחמה יתסש
יהיה ברטה והסיף טוב ואס יבא בבית הממון או יפיל בחרב ,השואל שררה לא ישיגנה ,ואס
יורה שהשואל ישיג ממון רב ,ויהיה שר הארן, ישיגנו לא יהיה נכבד טליה לבא ממלך לאחר הוא
ועל שתוף ותביר טוב מאד וקייס ותוספת עושר רט ולהשאר טמו הוא טוב ,להכיא זרים לפני
רב וטובה מאד למכור ולקנות בינינין ,ואונס בקנין שופט הוא טוב והממחזק לעלות לגדולה או לכבוד
כהמות ונחלות יש חיטלח וכן במקנת עכדיס כל ימות בהם ,הנופל בעלילת מלך או שלטון לא ינצל
אלו קיום והעמדה ,ויורה על תוספת כמיס ושדוח בלא היזק ,והיוצא מגדולתו לא ישוב בלא מזרת
וכעצין כהמוח גסות יצליח כל מסן ואולם על יד אמרים ,אבל פקידות הפקיד טוב וטומד ,והשואל
נטר או אשה יפה והחוטת יפרעו כמחלוקת ויסק מיציאות הוצאות מכבוד אל הבטלים יורה טוב
רצון ומוחלת ישיג ומירושת אכות ישיג מקנה ועושר ותוססת ,והשואל אס יבא אויבים או נלחמים שס
רכ
משה הגורלות
האמריח פוב ,ולקנוח בהמות ונחלות הוא שוב רב ; מלן .וסמפמי ממלך או מאדון יכא &ציו פמדו,
מאד;פסק .ולשתוף ומבור הוא בינוני ומסה להיות ומיל היוצא לקראת אמר ימצה ,ולשלול שלל לא מוב
רט בטבור שהוא מוליד מגרה וקספס יורה ,שיבואו כי ימצאו מלחמה ,ומלך או שליה הרוצה לשפנד
דיינים היושר ,והחובות יפרמו בהכרח :מלך .והשואל אליו ארן או מרינה לא יתקיים בידו לפשות,
טל מלך איזה דבר ממלך או משליש או מאיש אשר ולהמליך ממלך אמר לאמר אין נו תופלה אך פוב
יקשה מליו בחמלה ,ובסוף יצלח ,ולראוח פני מלך לו שישאר ,והיורד מגדולתו אמר שינתן מליו הכנוד
פוב מאד אך בפמדחו אין חוסלת ,וחיל היוצא יגזלוהו ממנו ,וסקיד השואל אם יצא תדין כי יצא
לקראת מיל אמר להלחם ינצח ,ואם יפחד ממיל אויב ואמ׳כ ישונ שם ; דרך .וכדרך יש מכונ שם נמולם
ישב בפח ,ומלך הרוצה לכבוש ממלכה יכנשנה ,ואם לתופלת ,ואם המזיק נדרך ושמפ צמקה יורה כי
יצור פל טיר ימפשנה ,וסמפחד פחד מות לא יפמד אויכים לפניו וכים רוח סמרה וכסוף השקפ ,והיוצא
כי שמור הוא ; דרך .ללכת בדרך פוב וכן לצאת לקראת קרונו פרס ימשוכ אוהו ימצאהו ואת אשר
מארן ולשוב שם סוב מאד ,ואח אשר איננו פה איננו פה ישוכ כממון רנ אמר פכונ ויורה מל
ישוב אחר צטר ,וממון או דבר שלוח לאמר הוא כהני הופלה ,ומתמכר מם אוהנ מסופק שהוא
שמור ,והאבידה או גניבה ימצא מהר ,והשואל טל מסתפק מליו ,והאכדות או הגננות לא ימצאו ,אך
ביחו הרי הם בשוב אבל האחר משוד מחשד רט : הכורח ישוכ והסקדון לא ישוכ לידו ואם ישוכ לא
שמוטה .שמוטת האויבים הוא שקר וחשד גניבה ישוב שלם והשכ לארצו ישונ נשממה וכפוכ לככ,
או כיטור אמר הוא אמת ,והאהבה או המשק סובי׳ ולצאת ממקומו אין נו חומלת ,ולהכנס בארן אמרה
אבל אינם טומדים ולא יאריכו וכן השממה והפחד ; אם יראה אותה ברגמ השאלה הוא פוב וירויח שם
מאסר .והשבוי או האסור יצא אמר צטר ,וכן המולה ממון וכל דבר יבא בשלום ולשליח הוא קשה ,וכל
יתרפא אמר סכנה ולקחת משקה פוב ויש בו דבר שיביא לך אדם יצלח כבואו ולא יפכבנו שום
חוטלת :שנה .השנה בצורת גשם מטס ומזונות פגמ ,והנכנס באיזה מקום או פיר יורה מליו כי
מוטפי׳ מבואה וזתים שובים ושאר זרמים לא מהרה ישלח משם ,והשואל מל כני ביתו הם בפוב
יצליחו :מלק .ובחלקו מבני אדם אנשי המלחמה ואולם יש מגרה ביניהם ,שמופת משד או בבית
וכל הפקידים ,ומן הגופים גוף קפן וזקן קפן וצואר או בפיר הוא אמת .ומשד אשה ממוברת הוא שקר,
קצר ,גבול ומהגבולי׳ מטרב ,ומן הצבטיס אדום שמופת מת הוא שקר ,ומנין אהבה או שנאה שניה'
באין זוהר ומן השבטים מם ויבש .ומהפממים קיימים ; מאסר .והמולה יאריך מליו ובסוף יתרפא,
המלוח ,ומן הריחנים הרט ,ומהאוחיוח א״ש ונקמת משקה אין מומלח ,והשבוי או האסור יצאו
ומהמספר פ׳ . אמר מכוב בפדיון ,ובמלומומ סמד ; שנה .שנת
ה א ד ו ם דומה למאדים בהיותו בבית פלה ברכה והגשם ממהר ופוב והצמחים יצליחו ומזונות
בנפות השמש ,ולו מן הכמוח כח ימיה במחלה בזול ובסוף ביוקר ,ונפימות וסירות
ההכנסה באין מוטלה ויורה טל אנחות ומחשבות ישמחו ומנבים ותאנים יצליחו ולחרוש האדמה הוא
וטל איזה דבר שמון וטל כל דבר אדום ; אשה . פוב ; מלק ובחלקו מבני אדם הסריסים והנשים
ואם יצא בבית א׳ יורה טל נאנח ושואל טל אשה והבמולוח והנמרים הקפניס ומב״ח אדם ומופוח,
או טל נישואין וממלוקח ,והנשואין מצמיד טם משד ומהצממים כל מין גבוה ומהצורוח פנים ממורים
וההרה מנצל אמר צמר וחלד זכר ,ויורה פל שפיכות וארוכים וראש גדול ופה קפן ומזה רמב .גבול .
דמים אם אינו שואל טל בתולה שנבטלה ואם השואל ולו מן הגבולים מזרח ומן המקומות השדוח ,ולו
אשה היא צרה ,ומקיים כתבי נשואין• טסק .השואל בכרכום ,ומן הפבטים מן הצבפים ממוסך
טל טסקיו ישמח נשובה וכל שימפון לקמת בידו קר ולח ,ומן הפממים המר ומן האומיוח נ״ה ,ומן
ישיג ,וקונה איזה דבר במחלוקה ופחד ,ומקבל המספר שבטס :נלחם .הוא בית מאדים ולו
אהבה וחיבה או איזה דבר אדום בסיבת סצטים מהכמות כח ההכנסה וההוצאה בטנין בינוני ולקחת
ומסח או טל איזה פשט ,כחוף וחבור פוב מאד, יש בו תופלה :אשה .טנין אירוסין ונישואין יתקיימי,
אבל השמחף בדרך לא פוב ,ולקנות בהמות או ויורה טל מפחד בטנין אשס הרה ובאמת תנצל
שדות פוב והמקנה מקוימת ,ומראה קיום והפמדה ותלד זכר ,ואם השואל מפמד סל פצץ ממון יהיה
לכל
משה הגורלות ס$ר ילסט
עבדים ושפחות ,ובשתוף טוב מאד ,השואל אל החלק לכל דבר שמקגה ,אבל למכר הוא רע מאד ,וישוב
הטוב ולקנות בהמות ובתים ושדות יש תועלת המכר אל בעליו ,והמובוח יפרעו בהכרח ודינין ;
וקיום ,גם למכר יש בו תועלת ,ולהתעסק בברו מלך .ומלך היוצא לקראח אויביו ינצמם ,וחהיה
טוב וקיים ויורה מל אהבת חסד ,והחובות יפרפו המלחמה צוצמח ואין לפחוד עליו ממרד ומקשר,
היסב ,וממחברים עם שרים וגדולים ,ויורה על ואס יצור על פיר יססשגה ,וכי ירד איש במלחמה
מתנות גדולות וממון :מלך .והשואל אי זה כבוד יגצח ,ולבקש ממלך או מאמר יש חומלת אך הרוצה
ממלך ישיג ,גם יציאות הכבוד רבות והשואל שררה לבא לפ5י מלך לאיזה דבר ימצאגו ערוד מאר,
ישיגנה והיא מקויימת ,ואם יצא במלחמה ימצא והשואל שררה וגדולה ישיגנה ,והמשמר ישמור נפשו
מלחמה מהר גם ינוצח ונראה שיברח ומראה שפיכות מאד; ד ר ך; בדרך ימצאו אויבים ויורה מוס,ולצאח
דמים ויורה מל איש נכבד בחסד המלך ,ואם המלך ממקום אל מקום רע ,וטוב לעמוד ,ואיננו מחמבר
יצור על עיר לא יתפשנה ,והנגרש מגדולתו לא ישוב עם אשר איננו שם ,ובים יהיה סער ורומוח רעוה
לעולם ,בענין משפט או תגרה תמצא ומה שיצא ואח״כ השקע והנמה ,ויורה על חלופי אנשים ,ועל
מידו ישוב אליו מהר ,והמסחד בדרך רע כי שוללים נאנח על איש שהלך לעבר הים ,והסקדון שמור,
ומות קרובים אליו ,ואח אשר איננו שם לא ישוב, ולשלוח ממקום למקום הוא רע ,ולשוב למקומו או
אך ממון שלוח יבא מהר ואולם יאבד בפשיעה ולא לארצו או לגדולתו לא יחקיים לעולם בידו ,והשואל
ישוב ליד בעליו והבורח ישוב ,והשואל מל בני ביתו על ביתו הם בריאים וטובים לבד שהוא ביגון
הס בריאים וטובים ,ולהחליף מאדון לאדון או ובשוף ינצל :שמועה חשד גניבה או כעור הוא
ממקום למקום אין תועלת ,ועל ^!דון וטמון יורה אמת וכן שמועת מת ,אבל שמועה אמרח היא
יגון ואנחה :שמועה .וחשד מגניבה או מאיזה שקר ,ועל החשוד או העלול הדין כי ישוב גמולו
כיעור או שמועה אחרת הכל אמת ,וכן שמומה בראשו ,כי על החשודים ׳והגנבים יורה שפיכות
מת אמת ומאהבה ומשנאה שניהם קיימים ,והחשוד דמים ,וענין אהבה הוא מנין חזק ועומד אבל אינו
או העלול ישוב גמולו בראשו ; מאסר .והחולה אמר על נכון ,והשנאה קשה עד מאד :מאסר .החולה
סכנה יתרפא וסופו לסוב ,ובחלומות סוב ,ועל ינצל אחר סכלה ולקחת משקה רע מאד וטוב להקיז
האסור והשבוי מראה אריכות ובסוף ינצל בממון : ולהוציא דם ובחלומות יש פחד ולחוש עליהם,
שנה .שנה ברכה וטובה ומזונות בזול וגשמים והאסור יאריך מאפרו ואח״כ יצא בפדיון :שנה .
מרובים וצמחים רבים וטובים ,ומלחמות רבות השנה ממלחה יוקר וגשם מועט :חלק ובחלקו
ושפיכות דם רב ,ולחרוש ולעבוד יש תועלת: מבני אדם הקצבים או היודעים להקיז ,והציידים
חלק .ובחלקו מבני ארם אנשי האדנות והנכבדים וצורפי זהב ונחשח ,והחבר השואל עם נבזים:
ובעלי השררה ובגדים שהם מצבעים שונים וכל גבול .ולו מן הגבול צפון ומן המקומו׳ ההרים
ציור חרון וכסף מצוייר ומטבעות וספרים ודומיהן : הגדולי׳ והסלעים ומן הארצות הטבור ,ומהמלבושים
גבול ולו מן הגבולים חצי מזרח ומן המקומו גנות האדומים ונ:מכורכמים ולו מן הצורות פנים מכוערים
ופרדסים וכרמים ומן הסבעים קר ולח ומן הצבעים ונכתמים ודבור מבולבל ולשין מדבר רעות ,ולו מן
לבן מאד וירוק ומהטעמים המתוק ,ומן הריחנים הטבעים חם ויבש ומן הטעמים רע ומר ,ומן
הטוב ,ומן הצורות צורה בינונית פנים עגולים והוא הצבעים שחור ואדום ומן האותיות ע״ב ומהמספר
ביישן וזקן ארוך וגוף ומן האותיות צ׳ס ,ומן ד׳ :הלבן .הוא על צורח סרטן ,והוא על בית לבנה,
המספר י״ד : ולו מן הכחות בח ההכנסה והוצאה לתועלת ,אס
הוא על צורת ראש התלי ,ודומה סף נכנס יבא בצומח שואל על אסור או מעוברת או מולה
בניגה בעמדו בבית מלכותו והוא י או על מי שאינו שם .אשה ויורה על כתבי נישואין
מזל סוב ועומד ובוחר האמת והיושר ויורה פל אך באירוסין עכוב ובסון :השלמה בטוב ואל
כבוד וגדולה ויועיל לכל דבר ולו מן הכחוח כח המעוברת צער ארוך ובסוף תנצל ותלד בת :עסק .
הנכנסת במהירות לתועלת וטל תוססת גדולה והשואל על מקרהו יורה על מקרים רפים ועל קוצר
ור.צלחה :אשה .והאירוסין יצליחו ואשה גרושה שנים ובאמת יפיק רצונו ותוחלתו לתועלת ,ובכל
תשוב אליו וההרס תנצל ותלד בן זכר ,רצון ותועלת דבר ובסחורה שירצה לקנות טוב מאד ,וטוב לקנות
ישלים
משה שער הגורלות יי ל תי ט
אחריתו הדין כי ימות פני והשואל טל סנין יציאה ישלים ,ויורה על מקרה מוב ונכבד :מסין .ואם
חחקיים שאלתו אבל להכניס לא חחקיים והנדרים שאל על עסקו ימוח עשיר ושבט ,ובשחוף יורה
לא יתקיימו ,ולחבור רס ואיין בו קיום ולשחוף כצלמה ושוב ותוחלת והשגת מה שישאל ועוב לקנוס
ולסחורה רע מאוד ויתפרדו ברמה ואינם למכר יש שדוח וכרמים ולקבל ממון במכירת בהמו׳ או
בו תועלת ונא לקנות כי יורה טל איש מאחיו במגד ויורה טל תוספת בטנין עומד וקיים וכן
הפרידה או מרעהו במריבה ומדון ,ומקנה הבהמות לקנות גויס ושפחות יש־ תוטלת והחובות לא יפרפו
או עבד לא יטמוד ולא יתקיים וחובות לא יפרטו בתגרות ודינים ואריכות באיזה טנין י{יק מאד ;
לעולם :מלך .ומלך היוצא לככוש ממלכה יכבשנה מלך .יורה טל טנין מלכות וסל המומרים לפניו
אך לצאת למלחמה לא יצלח וחיל היוצא לקראת אחר והמבקש דבר מהמלך או מן השליש ינחן לו ,ומלך
במחלה ינצח ואח*כ יברח ,ולשלול שלל לא סוב המצא להלחם ינצח ,והיוצא לשלול שלל יברח ו־ססיד
והשואל ממלך או אחר לא ישיב שאלתו ,והשואל ונר שירד מגדולתו ישוב ,והיורד למלחמה יגבר
שררא לא ישיגנה ,והמחזיק בה ישיגנה ,והיורד וינצח דהיה לשם גדול ,ומלך הירא ממרד ומקשר
מגדולתו לא יטלס טוד ,וי״א כי ינצח במלחמה יברח מפני המורד וינצל ובא נח הוא ,ואם יצור
הטומד מצר מטרב • דרך .יורה סל פחד ואח׳׳כ טל פיר יחפשנה ואם יצא לתפוש מדינה יכבשנה,
ינצנ ואם ישמט שמועת אויבים בדרך אינו אמת : והשואל שררה ישיגנה ותתקיים בידו ,ולקום טנ
החבור רומה לשמש בעמדו בשלה וממשלתו כוכב איש הוא רט מאד :דרך ובדרך שוב מאד וימצא
חמה ,ולו מן הכתוב חבור הטנינים נוצח אל הכנסה ריוח מחבר סם מי שאינו שם ,ושוב להחלין< מבית
יותר מיציאה ויורה טל חבור אוהבי׳ ורודף עבירה לבית ,וכן לצאת ממקים למקום ,ממלך למלך ,ומי
ישיגנה לסשוח ויורה סל קירות ורהשים ויצמידם שהרחיק בדרך דשמט שמוטה מאויבים היא אמת
יחד :אשה .ודבר־ אירוסין מחבר וממהר נישואין אבל ינצל באין היזק ,והגניבה והאבדה ימצאנה
שוב ,ומצמיד חבורה שם ,וההרה מקשה לילד בחבליה בבית א׳ משכניו ,וללכת נים שוב מאד ,והשואל
ותלד בת :עסק .והשואל טל טסקי חייו יורה על סל ביתו הפ בשוב :שמוטה השמוטה היא אמת
קוצר שנים ומקרה ועניינו שוב טל דרך בינוני ובסנין והחשוד או הטלול ינצל בלא היזק וחשד גניבה או
זה ימות ,וסל חבור ושתוף מורה אנחה והיזק ומונט כיסור אחר או חשק אמת .מאסר .האסור אחר,
לגרש דבר מאתו ושוב לקנות טבד או שפחה ,ושיתוף מוסד יצא באין פחד ולחולה יכבד חליו ובסוף
או חבור בעני! סחורה ומקנה בתים ושדות הוא יתרפא ,והחלומות שובים ויש בהם חוטלח :שנה .
שוב והחובות לא יפרע כי אם בהכרח :מלך .תיל השנה תהיה שנח ברכה וגשמי נדבה והם מרובים
היוצא לקראת אחר במלחמה ימות מזה ומזה וא׳ והצמחים יצליחו ולחם ומזין בזול ,ולטבור האדמה
מהם לא ינצח ,והשוללים אחר שיחלקו מהכותם שוב מאד :חלק .ובחלקו מבני אדם המלכים
יביאו שלל רב ,והחושב שידרכו טליו אויביו הוא והשרים והיומצים והשופשים והדיינים ואנשי שררה
אמת שהאויבים קרובים אליו ואין למלך לפחד וגדולה :גבול .ולו מן הגבוליס קצות מסרב
מקשר ומרד ואם יצור על טיר לא יתפשנה ויורה האחרונים ומן המקומות הכרמי׳ והפרריס שאחורי
טל איש אשר נפיוסי אמרים ובעזרתם ישיג לבא הבתים ,ומהצורה קומה בינונית ופנים ארוכים
בטבודת מלך והשואל שררה ממלך או מאדון ישיגנה יצואר ארוך ופה רחב וריח פיו שוב ושיניו גדולים
והמפחד סופו לרע ובמקום השופש אמר דין ויושר : ושטר רב וטבה ,ולו מן השבטים קר ולח ויבש,
דרך .בדרך יורה אבידח ממון ומוח גם יורה טל ומהצבעים מכורכמים ויפים ,ומן רשטמים החמוץ
מארב בדרך ובים רטש וברקים ,ומי שאינו שם ומן ררימני׳ הרסיס ומן האותיות כ״ד ומן כמספר ש׳:
כבר רחזיק בדרך לבוא ,ולצאת ממקום למקום הוא ס ף י ו צ א הוא טל צורת זנב רחלי ולו מן הכחוח
קשה ואין בו כח לעשות ,הבורח נבהל מאד נבטרה כח הפיזור והשירוד והיציאה ממקום בטנין י
עצמו ,וגנבה או אבדה המוצא ,והפקדון לא ישוב רט ויורה סל גזלת נחלות והעברה שררות וחסרון
לבטליו ,וממון או דבר שלוח יבא לשמר ,וכתבי ממון על מריבות ומדון וחילופים רבים • אשה .
שלום יובלון ,והרוצה לבא בארן אחרת אם הוא והאירוסין לא יצליחו וההרה תנצל ותלד זכר ואש׳ גרוש'
רואה אותה בטח ההשלכה יהיו סנייניו הפוכים מאישה לא יפנה שוב אליו עוד :מסק :השואל על
כתסלס
משה שער הגורמת ילהרט
או ממקום למקום רס וקשה ואם החזיק בדרך וישסע בתחלה ובסוף יצליח מאד ,והשואל על מי ביתו
שמוטות אויבים יוצאים סליו יפחד ואשר איננו שם הס בשוב אבל סאווו חולה :שמומה השמומס מל
מעכב אולי לא ישוב ,והרוצה לשוב לארצו אמר זסן הממנה אמת וחשד גגיבה או ניטור הוא אמת ,אבל
ארוך ישוב וי״א כי משם יקרה לפעמים שיבוא חשד הריון הוא כזב והוא יבמיר במרת החשק :
בבהמה סמוסוח ממנו או מקרובו ,הגליגה או מאסר .השואל על חולה אם יצאו ממו סהר וקהלה
האנידה ממצא ולשלוח איזה דבר לא סוב ופקחן ימות סהר ונווב לקחת משקה והחלומות שוא ידברו
ודבר שליח הוא נשמר אבל לא ישוב לבסליו זבים ויבהלו לב המולה ועל יאסור יורה אנחה והיזק :
רוח סערה ויורה טל רנשבסים בו והשואל סל בני שנה .השנה תהית נוובה ומבואות רבות וגשמים
ביתו הרי הם בשוב אבל הוא חולה או אשמו הר א: מומנזים ,וסירות וזתיס ותאנים לא יצליחו ,ולטבוד
היא אמת וחשד גניבה או ניעור אמר שמועה שדות אינו סוב :חלק .ובחלקו מבני אדם המצייר
או מהריון הכל אמת ,ובן שמוסח מה או שמועת מגרם והמושה מעשה רוקם ,ומציירי הנמשח ובחרשת
איזה שליח ,והחשוד או העלול יטשה משמו ממם אגן ושלחנים וסילשופים וחכמי הכוכבים ומוברי
והאהבה או החשק או השנאה והפרוד קיים ; מאסר . מבירות ונואסים ומלשינים גם בחייקו הססרים
לחולה ולמאסר קשה מאד ויודה סל אריכות עמום הו^ולים וכתבים טל מנין; גבול .ולו מן הגבולים
בענין רט ובחלומות יש היזק וסחר נ שנה .שנת חלק המדרשות ,ומן השבטים מזוג מקור וחים,
בצורת וגשם מוסט ,ואולם לסבוד גנים וכרמים פוב ומן הסטמיס ממון קצת ומן הצירו׳ סרס ארינים
מאד ; חלק ובחלקו מ:ני .אדם הנבזים והקצבים ורזים וקומה ארוכה ודקה באין צבט ,חושמו
והארכסי׳ ומהנשים השפחות והמעוברות ומהמקומות ארוך ,ושיניו אריכים וזקנו קשן!ירכיו דקים והוא
כל מרב וחשוך ומקוה המים ובקעות ואפירוח ובמי איש כילי ואכזרי ושמח באכלו מאחרים ומסכסך
הסהר ואהלים וכרמים ונק הפירוח כל אשר להם ועובר מבירות ולו מן הריחנים הדברים שאין להם
קליפה קשה ומהצמחים האילנות .גמל .ולו מן ריח ,ומן ראומיות ג׳ ומהמספר י״ג • הסהר .הוא
הנמלים צפון ומהמקומוח מקום הסופרים ומקוננות סל צורח שבמאי בטמרו באריה ולו מן הכסות כח
שהן מחת הקרקמ ,ומין הצבשים שמור ו מ מ ר מ ההכנסה וההוצהה בסנין רע כי יורה סל אנחה
ומהשבטים קר ויכש ומין הטסס החמוץ ,ומן ר.רילוצי0 וטרוד וחולי ומאסר וקברות ודברי' סמוכים מחת
הרט ,ומהאבניס הדקים ומן הצורות גוף ^ ר תק הקרקט ,אשה .ויורה טל אירוסין שהם קיימים
ופניו טגוליס ושניו גדולות וראשו גדול וזרוסח וסומדים ואם חשק אשה ישאנה או איזה ארוס יהיה
קצרים שמור בקצח והוא אכזרי ורט מעללים ומבוער שלוח לעשות דבר שהוא בהיסך דסת אחרים ינצח
במעשיו ושולל וגוזל ,ומן האותיות א׳ ומהמפפרי*: וישלים חפצו ויסיר טל כתבי נישואין שהם קיימים
ה מ ה ל ה דומה אל הלבנה בטח מלואה ולס נגן ויוכיח על הריון וההרה תלד בת ואשה גרושה
הכוחות כח הריבוי לטוב או להפמ, * מאישה משוב אליו :טסק .השואל על חייו הם
ומורה על קהלת סם לטוב או לרע ,ופל תנופות ארוכים וטובים וימות טשיר ,ובסחורה דווח ולקנות
וחלוסים ומלחמות ופל אגרות וגשמים מרובים ; שדות וכרמים שוב ,ולקנות מניינים אחריס מעש
אמה .מחברת נישואין בדרך סובה וסל חבלי יולדה מוטלת או לא כלום ,מוחלת ונדרים לא יתקיים
מביא קבוץ רב ,והר.רה אחר חבלי יולדה מביאה לעולם ,והחובות לא יפרעו כי אם בדינים ומגרה,
קנון רב .והסרה אחר מבלים עצומים תלד ב ה: ולמכור קשה מאד וסנין חבור ושתוף הוא שוב מאד
עסק טובה להשיג כל חסן ולשתוף ומסמר טובה וקיים וייטיד טל קיום כתני מנאי סחורה או
מאד וכן מסמר בהמות מביאו לטוב .וכל דגר נתוץ מקנת בית וכרם ; מלך .ומלן היוצא בחיל או חיל
או נקנה שמביא בבית ישאר שם בקיום והפמדס היוצא לקראת אמר יברח או ינוצח ולשלול שלל רט
ולקנות שדות ובהמות גסות ולחרוש סובה מאד, וקשה ואם יצור טל טיר יחפשנה ואיזה ענין הנשאל
וכמוהר יתחרט ,ומוחלת ונדרים לא יתקיימו ומוומ* או פררס הנשאלת יתקיים ויעמוד ,ומי שירד
לא יפרסו ,כי אם במגרה ודינין ,נם יודה סל מגדולתו ישוב שם והבא לפני מלך יכבוהו וישא
חובוח ארוכים :מלך .מיל היוצא לקראת אנמי פניו ויורה טל הכגח פקידות משר או שליש :דרך .
ימפכב ברכת גשמים או מיס רכים ומזוף צא יוינן ^לנת נ ד רן אין חומלת ולצאח ממלכות למלכות
»8ו96
משה *wהגורלות
פרש ,ונמכר מורה מהירות ומונט יגון ואנחה אטס״י מאומה גסכור שמורה מל משוכסם לשלום ומלו
שיש לפחוד מהפסד ממון ,וכשתוף ומכור יש הססד סיוצא להלחם ינצס וירדוף אויכיו ולשלול שלל אין
כו במכור כ־ יורה טל רמאות וכמקיס נהמות מו ^ מ אך מורה מל כריחה ומכרה ,ואם יצור מל
וטכדים ושפחות אק כהם מוטלת וממט יסמדו ,וכן מיר יממשגה ,והשואל מל אתה דכר ממלך או
כנין לא יטמוד ,ויוכה כדין ,ובתוחלת ונדרים לא מאיון ישיג שאלחז כאריבות ומורה מל חגרה
יתקיימו ,ומנין החונות תגרוה רכות ואין תשונה ומחלוקח אל השואל משחנו או פסק ,והמסחר ישכ
להם והדכר הנשאל לפורר להיות• מלך .ומיל היוצא בפח והרורן< שררה או ארנוח יאונה ולא ישיג
ירדוף וינצח ,ולפא לפני מלך טוכ מאד ,ולשלול ®נךר או גוכר יורירוהו מגרולחי ,והיורר מגרולחו
שלל טוב מאד וישונו כריוח ,ואם יצור טל פיר לא לא ישוכ כי אם אמר יאוש :ררך .ללכח כים כחסלה
יתפשנה ,והשואל שררה או כבוד ישיג :דרך .וללכת יו ה וכסוף כצלמה והשקס ,והולך נדרך ישמר
כדרך יורה טל מהירות ,ואם יצא ככית א' יוסיף מאויכץ וממסירות ,ואשר איננו חה ישוכ מהר
למהר ההליכה טוב ,וראוי להשמר בדרך ממכריו, כשמחה ,ונכנס למקום יחטככ שם .והרוצה לילך
ומראה חילוף ממקום למקום ,והמלוף טוב מאד ממקום למקום או ממלך למלך סוכ לו שישאר
ומופיל ,ולהכנס למקום מונט ,אכל לצאת משוכח ויסמוד ,והרוצה לכא לחני איוה ארם גרול ימצאנו
ונמצא בדרך הבטחה ,וזטקה וקול הנשמט מאויבים פסוק ונורור ולא יוכל לרכר טמו ,והגניכה או
הוא אמת ,ואולם סנצל כאין פחד ,ומתחכר טס מי האכיה ממצא אכל הכורח ימצא והסקיון שמור,
שאינו שם כשמחה ,ואס יכנס נארן אחרת או וכן ממון השלוח יהיה נשמר ,ולצור חיות וטוסוח
כמדינה אחרת יש בו מוטלת אכל לא יטמוד שם פוכס מאר :שמומה .ושמומח מח כליססקאמח,
משיר ,סקדון לא ישוכ טוד ,ודכר שלוח יכא נשמר, אך סמשר הוא שקר וכן חשר הריון ,והחשור או
גנבה ואכדה לא נמצא ,והטוב והמשוכח הוא כדרכי׳ הסלול יורן וינזק ,ככל מנין אהכה ושנאה שניהם
וכבתי הריחנים ,וכנהרים ובצורות טופות ,וכים קיימים; מאסר .והאסור יאריך מאסרו ,והחולה
רוח סטרה ובסוף ינצל ,והשואל טל כני כימו הם ימרשא כססס שלשול או רם ,ולמשוח כל רסואה
בטוב ,אבל הא׳ מת או מכרו כהמה :שמוטה . רט והחלומות פוכיס .ואולם מורה מל המולה נהי
חשד הריון חשד גניבה הכל שקר אך שמופת מם ודממה :שנה .השנה שנח כרכה וגשמי רצון,
או חשד כיפור אחר הוא אמת ברור ,ומרן אהבה מכואוח וזרמים שיכים אכל קשואים ישחתו ,ולמכור
ושנאה לא יתקיים ,וחשוד והפלול יפחדו בטבור כי שרוח פו כ; חלק.וכמלקו מכ״א אנשי סמן והשממה
יורה טל יציאת אויבים ,ובסוף ינצל ; מאסר .האסור והיושר וחסידות ונדיכים ונאמנים ; גכול .ולו מן
יצא מהרה ממאסרו ,וכן החולה יתרפא מהר, הגכולים מצי מזרח ,ומן דמקומוח החשוכים
ולקחת משקה טוב מאד ובחלומות פחד וינצל: והמתכודדים ומקומו מסוכני ומן האילנות הגכוהים
שנה .השנה מר\ה בינונית ,וגשם מוטט גס מבואה והיסיס ,ומן הסירות הנמצאים כהרים וכיטרות
מוטטת קשואים ומיני זרטונים ישחתו ,ויוקר המוונו׳ כמו כלוסיס ופרמונים ודומיהס ,ולו מן כצכטים
לא יתארך ,ואל הזרפיס וסנספים יורה גדול׳: אדום מפורכ כלכן ,ומן הפטמי מלוח מם מתיקות,
מלק .ונחלקו מב״א הממזרים טל הסתמי׳ והסוחרי׳ ומן הסכטים קר ולח ,ומן הצורות גכוה קומת
מדברים קלים ושפלים ואנשים בינוניס מטנק זה ו ארון וסרם סגולים ונכממים ככתמים קטנים ,גם
ורצים ושלוחים :גבול .ולו מן הגבולים חצי ממרב בחלקו המתכות אשר ימכור כאש ,ומכ״ח כל הולך
ומן המקומות הנהרות ובריכות המים וצנוריהס מל ד׳ ומן האומיוח ק׳ ומן המססר שנים ; הדרן•
ומקום מורדיהם וממקומות הישוב החשובים, דומה אל הלכנה כהיומה מסרה ,ולו מן הכמות כח
ומהצכטי׳ הירוק ,ומן הריחנים הטוב ,ומן הטפמים היציאה כמהירוח וכמטש מוטלת ,כי יורה מנוטוח
המלוח ,ולו מן הצורות איש ממולח נוף ארוך ופני׳ וחלוסים כאק הממרה ,ומגרש חתה דכר כהמה
מכוטרים וארוכים ושניו פרודות ודבורו ישר ,ומן או אדם מתחת יד השואל ,ויש אליה מסט מוטלת
האותיות מ׳ ומן המספר מ׳ ; לכל דבר לבד מדרך; אשה .ויורה טל סרידת
^ ג ה אמר שידטת שמות הצורות והצורות אאלסן איי סץ ונישואין וההרס חלד כת וחנצל :מסק .
בינה לסקל מטלין הטורח היינו קח צייר והשואל מל מניינו יורה שישיב להיות פקיד או
ונסוב
משה שער הגורלות יל»ןו»
וכמוכ על כל נייר צורה אמה מהצירות ושם הצורה סימן לארבע תרןפות השנה
ששה עשר סעמים ששה עשר ויעלה 256צורוח
אם אהיה כראש הלילה 5רוח תמופת ניפז כסדר הצורוה שלפניך כל סרר פעם וכן כולם והנח
י יהיו וימרכו כני אדם אלו י הכול כקלפי וכיון שיהיו לך שאלה מוציא מן הקלפי
לאלו והמסים כזול ואם כחצי הלילה תהיה סוכם, גלי ממכוון סך 16פימקין ומסררם לפניך על
ואם כחצי היום תרנה הטוכה והמטים כזול: השלמן ומראה צורת הט׳ו שהוא העיקר הדיין והי׳ו
ת ל ו פ ת ת מ ו ן אם תהיה כשעה א׳ וסצי שהוא הפד וצורות א׳ד׳ז׳י׳ כפי שראית כספר ומזה
מהלילה כל המטים כזול י מדין ד"מ אם יצא הצורה הט״ו נשיא ראש עיין
והקטנים ימותו כ״מ ויהיה מולי כאנשים גדולים כספר כסימן נשוא ראש וכן כולם וא־פ כלא משפטי
ואם כז' שעות ומצי מהלילה זול גדול יהיה ושוכע הא׳ד׳ז׳י׳ ומשפט צורה הי״ו תוכל לידע הכל כי כל
רכ ,ואם כז׳ שעות ומצי )מהלילה( מהיום ינעלו הרזכמה הזה נתייסד רק להפוך הנקודות י״ו פעמי׳
שערי הריוח והמטה תהיה כיוקר ואם כמחלת י״ו ועל צורה הט׳׳ו מולה הכל :
היום מות יגיד והמטה כזול ;
אם יהיה כג׳ שעות מהלילהתמופת תשרי שער התקופות והלקות והקשת והחדש
המטים כזול ומגפה ככהמות י
מסורות מעזרא הסופר ו ט רנינו סעדיה ו מר׳ מ שת
ואם כג׳ שעות מהיום מטה כזול ומולי ככני אדם
דדר שן ו מ ה רג האר״י ה ק׳
ואם כט׳ שעות מהלילה מטר ירכה וראשית השנה
יהיה זול ואם כס׳ שעות מהיום זול גדול יהיה א ם תקופת ניסן מפול כטלה כשלושה רכיעי
ושערי הרג יפהמו כמ׳ . יום מימיה מועטין ואם כשור כשלשה
ת ל ו פ ת ט ב ת אם י־היה כד׳ שעות ומצי רכיעי מימיה מועטין ופרנסה מרוכה ,ואם
מהלילה המטים כיוקר ,ומולי י כצדק כשלשה רכיעי לילה מימיה מרוכין ופרנסה
ככני אדם והנולד כאותו תקופה ימות מהר ,ואם מעוטה ,ואם תקופת תמוז מפול כסרטן כשעה
כעשר שעות ומצי שהלילה מטה כזול והנולד כאותו וממצה כיום פרנסה מרוכה ורזלאים יהיו כה
התקופה יהיה עשיר ,ואם כד׳ שעות ומצי מהיום ואם כתאומים כשעה וממצה כיום פרנסה מעוטה
ראשית השנה זול ,ואחריתו יוקר ואם כעשר שעית וכני אדם מוזרין כתשוכה ,ואם כתמוז אם כשעה
ומצי מהיום מולי ככני אדם וכאמרית השנה זול וממצה כיום כל השיפורין שקולין ,ואם כסרטן נשעה
גדול ויתענגו מרוכ הטוכה : וממצה כיום הרכה כני אדם מתים כה׳ וא׳ כשכת
כשכע שעות וממצה כלילה כני אדם חשוכים כמתים :
סימן אחר לתהופת תמיו ו א ם מקופת משרי נופלת כמאזנים כשלש שעות
כיום גשמיה מרוכים כזמנן ושלא כזמנן ואם
א ם תהיה תקופת תמוז כיום א׳ כשנת ראשית כתשע שעות כיום פרנסה מרוכה ואם כעשר שעות
השנה יהיה מטר ויהיה מלחמות רכות וחדשות כלילה פרנסה מעוטה :אם מקופת טנת נופלת
הרכה ושלג הרכה ותלקה הממה כאייר ואותה כעשר שעות וממצה כיום גשמים כאים כזמנן ופרנסה
השנה יהיה צפר גדול : מרוכה ,ואם כארכע שעות כלילה גשמיה מרוכין
א ם תהיה תקופת תמוז ככ׳ כשכת יהיה מטר וכזמנן ,ואם כעשר שעות וממצה כיום פרנסה מעוטה
הרכה כתמלת השנה וכזמן חרישה יענור ואם כעשר שעות כיום וממצה כלילה פרנסה מרוכה
הגשם ותתיקר התכואה כמערכ ג׳ חדשים סכת וגם מעוטה ,ואם כעשר שעות וממצה כלילה פרנסה
שכס אדר ,ואמ*כ ירדו גשמים ותיזול התמאם מרוכה) ,קכלה מעזרא הסופר כת״י( :
כאחרים השנה : ס י ם | התקופות אם נפל התקופה כתמלה כל
תהיה תקופת תמוז כג׳ כשכם תהיס כל אם י התקופות של השנה יהיו מום וכמציה סימן
השנה מטר מון מחשון וכסלו ותתיקר התכואה כינוני אם כנוגה ירכו הגשמים ,כוככ כולו מם .לכנה
ג׳ חדשים ושלג יתרכה וכאמרית השנה יהיה מטר כולו קר • שכתי צינה וריכו גשמים .צדק כלו קור
והזרעים ופרי הען יצליחו : ושלג וגשמים ,מאדים מוס וגשמים כלא צנה ;
אם
מ ש ד, שער התקופות וי.לקותוהקעת והחדש י ל מו ט
V
לילה ובכל ממלת יום פד י׳׳ב יום ומראה באיזה אם תהיה מקופת תמוז נד' כשבת יררו גשמים
יום מהי׳ב ימים יוסף או ימסר המשקל כנגדו רכים ומלקה הממה מס יציאתה וימותו
אומו מודש בשנה רמב או יוקר כל יום מהי׳ב ימים מלכי מפרג ויהיה רפה אמר רפה נ׳ שגים :
מורה פל מודש מי״ב מדפיס ,המשביפ ישביפנו : אם תהיה מקופת תמוז כה׳ כשנת יפצר הגשם
נממלת השנה ואמרימו שלג ומשר וימותו
סימן לדעת קביעית המועדים הרנה כני ארם ויהיה רפ 3פל פני כל הארן
כאמצפ השנה :
א״ת ב״ש גיר ד*ק ה־ץ ו־ף אם תהיה מקופת תמוז כו׳ נשכת ימשיר כראשית
א״ת ביום א׳ של פסמ ימול יום משפה באב . השנה וגם ולדי הצאן יצלימו ולא ירד שלג
וסימנך פל מצות ומרורים יאכלוהו . מל הזרמים והרג רכ ככני אדם וירכה הדגים
ב״ש ביום ב׳ של פסח יחול יום שבופות . ותלקה הממה באדר :
ג״ר ביום ג׳ של פסמ ימול יום ראש השנה . אש תהיה תקומת תמוז בשבת תמשיר בראשית
ביום ד' של פסס ימול יום שממת מורה
י שבו מתחיל קריאת ספר תורה.
דק השנה ובזמן הזרימה לא יהיה משר והמשים
יהיה ביורר ב' מדשים ומלקה הממה ומרפש הארן
ה״ץ יום ה' של פסח ימול יום צים הכפורים . וירכו השירות;
ן ׳ ףי יום ו׳ של פסמ ימול יום פירים של אומה
י שנה שמברה . סימן אחר לתקופת טבת
סי״ן פל ג חי לעולם מרבי משה הדרשן דל
אם מפול מקופת שבת מא׳ פד י' בו יהיה יוקר פירושו יום שחל בו פורים למולס הוא ל׳ג לפומר
שהוא מ׳י לאייר . גדול .ואם מן י״א פד ש'ו בו רפב ולא רפב
ואס מן י״ו פד כ' לא רשב ולא שבש .ואם מכ״א
סי״ז פת בג פד סון< המודש שובס .ואם נכנסה בר״מ שבש
שובפ גדול מאד ;
פת וילך .ב*ג המלך
פירושו אם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי
אז תהיה פרשת וילך נפרדת מפרשת נצבים .
ודה הוראת התרןפות בשעות
אם תהיה מקופת ניסן ותמוז בשפה שמישל שבמאי
שער הלקות והקשת והחרש השנה מום גדול יהיה .
אם תהיה מקופת משרי ושבת בשמה שבתאי שנת
ניסן אם מלקה הלבנה בניסן קששות רבות יהיה גשמים יהיה.
י בארן הלופזים והסירות לא יצליחו ואס אם תהיה תקופת משרי בשפת צדק שנת
מלקה החמה בניסן גדולים גבורים ושלמונים ימותו שלום יהי' .
אייר אם מלקה הלבנה באייר גשם יהיה ג׳ ימים אם תהיה מקופת משרי ישבת בשפת לבנה שנת
גם ירעם ה׳ פל ארן מצרים ועל ארץ קור גדול יהיה
סלונייא ,ואס חמה מלקה באייר שולשן גדול יפול אם תהיה מקופת משרי או איזה מקופה בשפת
מגדולתו ; מאדים מלממות יהיה
סיון אם מלקה הלבנה בסיון אדם גדול מפם אם תהיה תקופת ניסן ושבת בשפת כוכב ימשיר
י לופו ימות ,ואם מלקה הממה באייר יכבוש הרכה ולא יהיה שלג וקרת .
מלכות אמר המדינה . סוד נפלא לדפת שיפור המבואות אם יהיה
) 1ט 1ון אם חלקה הלבנה בתמוז שולשן גדול ימות בזול או כיוקר בזה השנה ,קת
פתאום וצרות רבות יהיה ,ואם מלקה מסים ותשקול אותם ליל ראשון מר״מ ממיז למשבון
הממה בתמוז מלחמות רבות יהיה . סמצרים ,וצבוקר תשקלהו שפס שנית וכן בכל ממלת
אב
מ שה התקו»ות והלקות והקשת ודייייש י ל הו ט
וחסרון כיס ומלחמה בין מלך מצרים ובין א ב אס סלקה סל»ס גאג מלממוח גמפו9
מדי ולבסוף שלום ,ואש מצד מערב רעב במדי ג׳ ורמכ גדול יהיה שם ,ואם סלקה הממה נאכ
שנים ויעלו דוברי כזב . נלנולים וקנונווס יסיה .
אלול אם נראה הקשת מצד מזרח סרס יעשה אלול אם הלקה הלבנה באלול רמה רבה יגיד
מלחמה עם אנשי הודו ואנשי הודו יצליחו בארץ לומז ,ובשאר מדינוס נוובה ושממה
ואם מצד מערב הצלחה בכפרים ואם מלקה הממס באלול נוק במלכי מורמ ובהמוס
תשלי אם נראה הקשח מצד מזרח שובע גדול ימומו ומס סמרה יבוא .
בארץ אשור ,ובארץ רומי ומוח גדול ת ש לי אם תלקה הלבנה בתשרי מלכים נוצמים
בעולם ,ואם מצד מערב מלך גדול יצא בעולם וה ל1ה ,ואס מלקה הממה בתשרי סולנואן
ועבדים ימרדו באדוניהם . במצרים ימוה ורמב במזרח .
חשל אם נראה הקשת מצד מזרח וביום ג׳
’ יהיה נראה כוכבים הסימן יורה רעב
אם מלקה הלבנה במשון מלחמות יהיו,
י ואם הלקה הממה במשון בלבולים יהיה
חשח
ומות שלש שנים ,ואם מצד מערב מלך אמד יהרוג במזרח וחורף קשה וזרמים ומשי יפלו נווב .
לאחר. כסלו אם הלקה הלבנה בכסלו בלבולים וצמר
אם נראה הקשח מצר מזרח ירבו המנוים
והזרעים וימנור ג׳ חדשים ,ומולי בבני
כסלו יהיה במפרב ,ואם מלקה הממה בכסלו
צפר גדול יהיה במצרים .
אדם ,ואם מצר מערב מלך אדיר ילחם ויצליח.
טכת אם נראה הקשח מצד מזרח מלך ימפם
אם הלקה הלבנה בנובת בלבולים וצמר
יהיה במערב ,ואם מלקה כחמה בנובה
טבת
וינצל ויהרגו האנשים אשר תפסו אומו יהיה צפר גדול במצרים .
והכרמים יצליחו ,ואם מצד מערב החמס בזול. ש ב ם אם מלקה הלבנה בשבס מדת הדין יהיה
שבט אם נראה הקשת מצד מזרח שובע גדול ברוב המולס ,ואס מלקה הממה בשבנו
והמלך ילחם עם מלך מערב ,ואם מצד בלבול גדול יהיה בכל המולם .
מסרב מלחמה במזרח והפירוח יצליחו. א ל ל אם סלקה הלבנה באדר רעב גדול יהיה
אלל אם נראה הקשת מצר מזרח במדבר ממר ובהמוס ימוסו ומלאים קשים וכאב פינים
הרבה ובעלי דרכים יצליחו ,ואם מצד מערב וסרגיס ממנן ,ואס סלקה הממס באדר מלחמות
רעב וצמר במדברות ) .כיז מהאריי ז׳ל( ואש ימול בעיר אמת .
החודש הקשת
יום א׳ בתודש סוב לצאח לדרך ולמשא ומתן . ^י סן אם נראה הקשת מצר מזרח מלך מזרח
יום ב׳ בחודש סוב לדבר עם גדולי הדור ולילך י יקצוף על משנהו ,ואם מצד מערב מיוה
בדרך ולקנות ולמכור . השדה ימומו ושובע וצמר גפן ועדשים יצליח .
יום ג׳ במורש רע )כל דבר ומסוגל לקססות . איי ל אם נראה הקשס מצד מזרח יהיה העולם
יום ד׳ בחודש סוב לכל מלאכה ולדרך ולקח אשה כמנהגו שלש שנים ,ואם מצד מערב מלך
ואם ירמים רע מבשר . יקצוף על משנהו ויקח כל רכושו וחיות שבמדבר
יום ה׳ במורש רע לכל מלאכה ואם לקח אשם לא ימותו ומנור הרבה .
ישמח בה אבל ריוח ימצא . סץן אם נראה הקשת מצד מזרס צרה עצומה
יום ו׳ בחודש סוב להרבה דברים ואם לקח אשה ’ סבוא במדינות ושובע גדול ומנור הרבה
ישמח . ולעב במרס .
יום ז׳ בחודש רע לכל דבר .
יום ח׳ בחודש סוב למשא ולמחן וליקח אשה .
אם נראה הקשס מצר מזרח מדינוס יחרבו
ואח*כ השקנו ושלוה ואם מצר מערב נווב
תמון
יום פו׳ בחודש בינוני לכל דבר וסוב לעשות משא מבשר לעניים ־
ומתן עם גדולים . א ב אם נראה הקשת מצד מזרח רעב בעולם
צ!ו^£זה התקו»ת יהלקית והקשת והחדש יל^ ט
גדי ספר ודלי רוח ,ואם יהי׳ המולד במזל צדק יום י׳ במודש מזב לכל מלאכה וסנולד בו מזלו
אז יהי׳ מורש מם וגשם כי משרתיו קשת ודגים מוב .
קשת מם ודגים גשם ואם יהי׳ המולד במזל מאדים יום ייא במורש שוב לכל מלאכה ולרבר מם גרולי
אז יהי' המורש גיכ מם וגשם כי משרתיו טלה ומקרב הרור מפםקו .
וטלה מם ועקרב גשם: יום ייב במורש סוב לכל מלאכה .
ת ^ פ ה נמשכת ממברתה אלא מצי שפה במזל יום י׳ג במורש הרגה רפ .
כגון שמקוסת ניסן בתחילת ליל ד׳ אז ^ יום ייר במורש הרבה שוב .
משמש אז מקופת תמוז אמריה ז׳ שפות וממצה יום מיו במורש הרבה רמ לכל רבר •
ליל ד׳ וזהו גמצי שבתי וגשמקוסת ניסן ותמיז בשבת יום שיז במורש שוב לכל רבר .
אותה שנה תהיה תמימה גדולה וסימן שבתי יראה יום י*ז במורם רמ לכל רבר .
תמת השמש ואס מקוסת תשרו וטבת בשבתי אותה יום י״מ בחורש שוב וגם לילך לררך .
שנה גשמים יהיו וסימן שבתי גבית ה׳ לאורך יום י״ש בחורש שוב למשא ומתן ולצאת ולבוא .
ימים ,ואם מקופת משרי בצדק אותה שנה שלום יום כ׳ במורש שוב.
יהי׳ ורפה לכל פושין צדק ולא לפנים משורת הדין, יום כ׳א במורש רפ לכל רבר רק מושא אשה
ואם מקופת תשרי וטבת בלבנה אותה שנה קור ישמח בה .
גדול יהי׳ שר^לבנה נבראה משלג ,ואס מקופת ניסן יום כ׳ג במורש שוב לכל רבר לפמול פעולה .
וטבח בכוכב מטר יהי׳ כל ימי החורף ולא נראה יום כ״ג במויש שוב לצאת ולבוא .
לא שנג ולא קרח .אם ביום ג׳ למולד יהי׳ רוח יום כיר במורש הרבה רע לפשות שום רבר אפילו
מורה מחר גשם ,אם במילוי המורש או סמוך לו לצאת מן מבית .
ימטר כמעט כל המורש ימטור ,אס הירח זר זהב יום כ״ה במורש הרבה רע •
סביב לו בגוון העופרת והארגמן סוסו גשם ,ודותר יום כ׳ג במורש שוב לכל רבר מון מקימת אשה .
אם הוא מסובב בעיגולים הרבה הנוטים לשחרית : יום כיו במורש ויום כ״מ ויום כ״ש בינוגים .
ה ו ר א ו ת רקשת והרעמים קשת בשחרית הוא )וזה מה״ג ה״ק ר׳ אברכם כן הרמב״ם ז׳ל בםפר
אות הגשם ,אם בצהרים גשמים רבי׳ מדרש הגרול אשר מיגר ( .
ומופלגים ואם בערב רצמות בצד מערב מבוא הרעם ש א ר פניני החולש כגר נכתב בשטר רמזלות מוד
ואם בצד מזרח יעיד על מבחר הזמנים: גם זה מורע לבינה אשר כתבתי בשפר המזלות
א ו ת ו ת הגשמים שכתבתי יפן שבארן הודי הוראת החרש בסימנים העוםק בו מוכי־ח לירע ולעיין
עוסקים יוב ישראל בגורל פל הגשם במוראות השפה וגם בסימני היר והפרצו qלמות
wוא בעיירזה שלהם ופוסקים ברוחות לידע הזמן ו'־ כפל ההוראה כי איך אפשר שחמשה מילאן גני
ע'כ השתדלתי להוסיף סימנין פל הגשם למען ישכילו ארם נולריס בחרש הזה להיות כל הסימרם י שוה
את כל אשר יפשין ושכמיה: הרוב בווראי אמת ולא כילו מר שיכפול ההוראה
ה ל ע מי ם אם ירטם בבוקר יורה פל הרוחות כניל :
ואם בצהרים יודיע הג׳ הגשמים ו מ ע ת ה הגש והבין באיזו שפה יהיה המולר
ואם ירבו הרעמים על הברקים והזיקים יגידו החרש ואיזה ישרת באומה שעה אם
הרוחות וכן להיפוך אם יוס־סו הברקים טל הרפמי' יהי׳ המולר במזל ממה אז החרש יהיה מם שהממה
מכשרים יגשמיס אם יברוק בעת צח וצלול תהיה מנהיג אריה שהוא מם ואם המולר יהי׳ במזל נוגה
המחלה לסערות העמידות ,העננים השוכנים על אז המורש יהי׳ קר ויבש לסי שמאזנים ושור משרתים
ההרים נצ־ צפין וביותר אם נדחים מהרומות לו ומאזני׳ קר ושור יבש ואם יהי׳ הנולד במזל כוכב אז
המזרחים והצפונים מודיעים פל הגשם ואם יאדימו יר^י׳ המורש ג*כ ק־ ויבש לסי שמאומי׳ ובתול' משרתי׳
בעלות השמש סוף הגשם לבוא לפת ערב ואם לו תאומים קר ובתולה יבש ,לאם יהיה המולר
יאדימו בשקיטת החמה מבשרים הצמות למחרתו במזל לבנה אז יהיה מורש בגשם לסי שמשרת לו
השמש יבשר הגשם אם בבוקר יתאדם או במפרובת סרק שהוא מים ,ואם יהי׳ המולר במזל שבמאי אז
צבעים )ב( אם יפטרוה עננים גסים ושולח ניצוצין המורש פסר ורוח כי משרתים לו גרי ורלי
ולצר
משה התקויות והלקית והקשת והחדעי ילקוט
בואם ,מ״פ הרוב יבואו בעת שינוי הירח וחילופו ולצד צפון וכדרוס הולו מכור לוז יורה גשם ורוח
וביותר במת המילוי שלו וזה סימנם ) .א( השמש )ג( אס כמזרח או כממרכ יחלכן )ד( לום כמזרח
חזרס במראה אדום כדם טרם בוא רוח סערה מל ימטרוה מגנים שחורים ואפרוחיהם יורה גשמים
הים )ב( אם הכוכיים נראו יותר גדולים מזמן ורומוח .עור אוחוח הגשם ,אם השמש מכוסה
אחר ויתנוצצו מאוד ונגד צפונית מזרחית מראיהם כפנניס כמח זריחחה )כ( אס ככוקר יורה מרפל
כהה )ג׳ז הירח מיכתר אז בטבעת זך וצלול, מהאדמה ויעלה לגוכה האויר )נ( אס מראה הירח
הים יפיק רוח באשה וצחן )ד( אס יתהווה שקיסת היא כהה ומוקף כעין סכעח כמננים )ד( אם
הרוח מל שטהיאחת סימן ברור שרוח סטרה יבוא ראשי ההרים כאידים מכוסים או כערפל )ה( אם
בקול רעש גדול רוח כזה פעמים משליך אח הספינה כמח שקימח השמש נראה איזה מגן אדום יורה מל
מד ק׳ אמה גבוה )ה( אם יבוא רוח סטרה גשם למחרחו )ו( אם השמש מסוככח כעננים
ברוחי צפון במקומות גבוהים בראשי ההרי', כהים כמח שקימח׳ או כמראה חכלח ( 0 .אס
אז יתקבצו הרגיס אצל הספינות יירטשו מאיד כאלו מראה הגשם מעורכ כמראה מכלח ואדום )ח( אם
יש לכם כאבים גדולים ויקסצו מן היאור ליבשה אמרי שקיעח השמש טהורים השמים מכל מנן ואם
לפעמים .ואש נראה אור מתנוצץ בהאויר ואח״כ הכוככים מזהירים ומחנוצציס כאור חזק יותר משאר
ערסל מיד יבוא הסער )ו( כפי שיתרבו בעלי הלילוח :סימני צחוח השמש יכשר צחוח כאלו
חיים שביס להשתעשע ביוםצח ט״ס המיס תרבינה האופנים) .כ( אם קדמוהו השחר צח וכהיר
לפיהן הסטרוח ,בר\ס של הודו סימן ברור טל רוח )ג( אס רשמים אדומים כשקיעחו )ד( אס
סטרה בזמן קרוב אם נראה קשת במטרב ואם יצף בפליימו מחפזרי׳ המביס )ה( אס יפטרוהו מכי׳
קצף הנקרא שאם ס״פ המים בלי שוס סיבה קטנים כזריחחו או כשקימחי )ו( אם יחאדם
י )ז( אם י נראו העננים במראה זהב יורה השמש כמטרכ אמר הגשם .עוד סימני צחיח .
טל סער ) .ח( שינו• וחילוף ררוחות החמידים )א( אס העננים אדומים כשקימח השמש )כ( אם
בל״א פאסאווינדט בהודו יורה תמיד טל רוח סטרה . טרסלי של כוקר ירדו למטה כחכניח סל) .נ( אם
)ט( אם בעת נשיבת הרוחות ישארו הענני׳ אדומי׳ הירח יגיה אירו כהיר מאוד אז מורה צחוח האויר .
חחר שקימת החמה אזי יבוא רוח צפון )י( אם סימנים טל ירידח הגשמים מגדר החי )א( אס
נראה מנן שחור כדמות ביצה סי׳ טל רוח סטרה המסלף כל״א שוואלכע יעוף קרוכ למים והאדמה
הנקרא רוח מדוח ובלא שטאסווינד בעבוב שבכוחו )כ( החחול כל״א קאציע אס ילקק אח רגליו וימח
הגדול יכול להריח ולהפוך י הספינה ) .יא( אם כהן אח מיניו ואס מיניו מחנוצצוח )ג( אס החזיר
הים המיכון הנק׳ מיסללענדרשע ממטר בל״א .יאיר יחגלגל כצואה או כאשפה או כי יחפור כמוסמו
אחר שקיעת השמש ג״כ סימן ברור טל הסטר : במאכלו אשר ינחן לו ) .ד( העורכ אם ישמימ
קולו ביטר ויתגלה א׳מ באילנות) .ה( אס הכלבי׳
שער הרפואות ימהר בהליכתם וירקעו רגליהם כאדמה ) .ו( האויזא
הר טבי ם הק׳ ש חי בר מספר הקאנון עניצים רו ב ובר אוזא וציסירי המים אם יפרשו ויחפשסו כנפיהם
ע״פ חכמת כיע טיע א שר לכל ע ש ב ו ע ש ב ושם מ בי א ויסבלו בכל פעם את ראשם כמיס )ז( הדגים
ו א בן ר ש ד ו מגילו ת קצת דברי ם מג}ןליני ס הרופא אם נשקפו מעל פני המים או ישיחו מל פני המי׳.
בדו קי ם מקבלה מע שיו ת מכסה ק דו שי ם. ולחשים )מ( הזבובים אם יעקצו וינשכו את הצאן ברפתים :
סנולת הסל לכחש הבשר ע״כ נשים שמנות כיותר
אזו ב טכיעו מס ויבש והוא טוב לאיצטמוכא ומוציא רוחצים בשרם במי סל וגס שותים ממנו ונמשים
ררוחות ומעורר תאוות המאכל ומוזר לעיכול רזות בדוק וכל הרגיל לילך בבוקר בבוקר בין
ומועיל בין לבעלי הקרירות בין לבעלי החמימות : העשבים מלאים סל נצסרט כי סבט הסל קר ולח
אפונים יש בהן שני מינים לבן ושחור ועבט הלבן ומזיק לבהמות כי יקרה להם שילשול ומוח
חס ויבש ויש בו נוסח ומזונו טוב וחזק ממזון י־פילין מ״כ מונעים הבהמות לשלחם השדה קודם
ומאדימין מראה הפנים וינקה הרשומים ויוסף נכח צאת השמש :עוברי היס יודעים סימנים מל
הקושי ומרבה זרט לאנשים והחלב לנשים ויזיל גיאוח רוחות סופות וסערות איזה ימים סרס
השמן
משה הרפואות ילהוט
והוא היסך בליחז ויטורר המאווה ויטור אל הפיכול 9סם; וראוי לאכלס באמצטוח המאכל ואם יאכל
לסי שהוא מחזק האצטומכא אמנם אם יתמיד לאכלו אומם כשהם רטובים יולידו באיצטמוגא ובמטיים
יבוא לידי מולי הנקרא אלא סחקא : מוחרוח לבוה והקלוים סחוח היזק והשחור חוק
ח ר ד ל חם מאוד חריף מנקה סליחה ומחממת מהלבן ; אסרסקים טבטם קר ולח וכשאינו מבושל
הכבד והאצטומכא ואינו ראוי להחמירו קוב! וכשהוא מבושל ישלשל ויוטיל לאצטומכא ויטורר
מפני חזקת חומו ולא לאכלו לבדו אלא בדברים מאווה המאכל לא אחר המאכל מחמה כי הוא
רטובים טבים ושמנו הוא חם מאוד מיבש ויווטיל ממהר לההטפש ויפסיד מה שמחהיו :אמרוג
לנמק ולכל קור וצינה שבראש ולכל חולי שיקרה בו קליפחו החיצונה חמה ויבשה ומחזקת הנפש והלב
ולאבן הכליות הברכיס והשוקיס :אות כ׳ כמון חם אמנם טיכולה קשה ואם יתנוה השחית סם המוה
ויבש טוזר אל הטיכול ויטריד הרוח ומיבש הרטיבות בחזקה ובשרה קר ולח אבל קירה גדול בו יומר
ומוטיל לכל מיני הנפח ואם ישתהו במומן מזוג מן הלחות ,ולכן יקרר האצטומכא ונאות לאוכלו
במים יוטיל לפצור הנשימה :כרתי חם ויבש לסני האכילה בדבש או בצוקר אבל לא באמצט
יטורר תאוות המשגל וירבה הזרט ויוטיל לבטל האכילה ולא בסופה :
הארס אמנם יש בו נפח והוא רט לאצטומכא לסי בצל חם ולח וי״א חם ויבש ויש בו שני מינים
שהוא קשה להמטכל ומכאיב הראש ומראה חלומות לבן ואדום ,והאדום יותר חריף מן רלבן
קשים ואם ישלקהו פטמים במים יסור נזקו :אות מ' והיבש מן הרטוב והוא מן הצלוי והוא מדיח ומחתך
מוסך חם ויבש מכאיב הראש לבטלי חמימות ומוטיל לימות רטות ופותח הסותמים בחוזק ויחזק האצטומכא
לחלאים הקרים ולחלישת הלב והכח ,נ׳ נפנ׳ט היא החלושה ומושך הדס חון לגוף ולכן הוא מאדים
מנטטק״א והוא מנט״א חם ויבש ובו רטיבות מותרי הטור וידמה סם המות ויטורר הקושי והתאוה
והוא יומר רקיק משאר הירקות ואם ישתה פצירמו ופותח פיות הטחורים ויחדד הראות ויוטיל לכבדות
בחומן יפסוק נזילות הלם מן הבטן וכירקון וחנוטה האוזן והמוגלא ולצלילה המתחדש באזנים והמרבה
הלב ויטור המשגל וימית החולטים ויוטיל לנשיכת לאכול ממנה יפסיד המוח ויבלבל הדטת כי יטלה
כלב שוטה ואם ילושו פמו קמח שטורים יחזק ממנה משן מזיק ומכאיב הראש ויוליד בחריפמו
האצטומכא ויחממהו וישקיט הפיהוק וימנט הקיא ולהיות לחות רטות באצטומכא נותן צמא ונפיח
שהיא מליחה :אות צ׳ צנובר הנקרא סינונים ורוח :אות ג' גואר חם ורטוב וקשה להמטכל וטוזר
מחממינן הגוף ומוטילין למי שיש לו רפש ונפח למשגל וטס דבש ימטכל יומר מהרה ויוסיף לנפח
לאצטומכא ומרב ם רזרט ,צנון ,חם ולח מוטיל לחולי הבטן ולקשוי האבר דחמס הכליות ויטורר השמן,
הירקון ומרבה ההשמנה ומטורר תאוות האכילה . או״ה ,הדס קר ויבש יטצור השלשול המרה וישחיר
ומרבה הזרט ומסיר ניחור הקול ומחתך הליחה השטר ומחזקו ויוטיל לכאב הריאה ובישולו טוב
אמנם הוא רט לאצטומכא ופורר הקיא ויציף לכאב הביצים ,אות וי״ו ,ורד קר ויבש יוטיל לצמחים
המאכל בפה האצטומכא כשאכלו קודם האכילה בי החמים והקשים אם יחבשם גו וימנט תאווה המשגל
הוא ממאחר הטיכול ומקלקל השנים וטשמנומו לישן טליו והמבושל בדגש יחזיק האצטומכא ומי
מפסיד ראיית הטיניים ואם יאכלנו אחר האכילה הורד קר ורטוב יוטיל לכסוי רלב ולכאב הראש
יטכל ושמנו ישמין וירבה המוח יהזרט ויחזק הכבד המם ולשכרון ולטינים שמלו בסבת הקור ויהי׳
ויחמם ככליות ויפוצן האבן מהם ויסיר הטצלות מובטוח ם מקלניגא אמנם יכביד האצסומכא והמרבה
ויחזק קצת רמטיים ויוטיל לנשיכת כלבים ושרצים לגמוט ממנו ילבין ושמן ורד יוטיל לכאב רראש
ולכאב ררגליס הנטמדות וישיב הזקנים לנטרות ולכח ויכבה התלהבות האצטומכא אות ז' זנגביל חם
הבחירות אוח ק׳ קרנסל חם ויבש יחזק האצטומכא ורטוב מחמס הכבד ומרכך הבטן ומטכל המזון
והכבד ויחדד הראות ויסיר ריח רפה :שמן זרט ומתקן האצטומכא וטינים שנחשכו מחמת רטיבות
פשתן ,יוטיל לכל הנשרפים בבשרם ולנכשצים בכחם מם ונחלס כחוק ומגופה ימרפא ,אות מ׳ חומן
ולכאב הכליות והכבד ולכל שחין הנמשח בו ויחזק קר 'ורטוב ממטיט האדומה והדם והזרט ומבשל
הבשר וידשן רטצם ויגדל השטר ויבהיק כפנים הנשר ונח הגוף ומרכך המבשיל הנטשה ממנו
והאוכלו לא במהרה יחלה : אמנם נישילו יחסר מקרירותו והוא מיבש בכח
סמאמר
r w D עער הרפואות י ל קו 8
נחום והקור יססיק השלשול והוא מזון פרכ כשינושל המאמר נסירוח המודם שנהם המארס
כמלכ .השפזפיח נונוה אל המוס מפנו והלימוס . והמגבים כמזגם ממיס למים ויולידו
ישמין הגוף מגיר השחן וירככך הננון וכש*כ האדום רומ נאצנומכא וירככו הננון ונהם מירוק לסי מה
ממנו ויראה חלומוח ויפשה סמומים כראש .הדומן שנהם מן הלחוח זהיומר נויכים מהם השלימים
הוכש פוצר הכנון מפנו המזון המיל הוא אלדרה ככישול ,הצמוקים סם ממיס למיס מנושלים מומילס
קר יכש מזונו מעש .סכיציס לונן הניצה מכיצח לנכד ככלל פצמומם ויין הצמוקים הוא יומר מלוש
התרנגולים סגולתו להניח הסקיצה ומרסא כאנ כסמולמיו מן היין אכל יכול לסמוד כמקומו ,וכמימומ
הפין ולכל הנגפיס הרפים סכוכ השתן והפרוס הנווכים מהם היומר קלים כמשקל וכשינושלו הם
ויפרונ כרסואות אשר יססיקו הדם היוצא מהמוח קונים למלושי האסנו״ו והככד .המסומים הממוקי׳
ואם הפרכ כל הנצה כשמן ורדים שוכ לכל המרסות ממים כשווי למים והממוצ*ס קרים ינשים סגולמם
והשחן ולחולי סרקי ידים ורגלים ואם מכשל ניצה להמזיק האיכרים הראשיים וכש״כ הלכ והם ממדק•׳
פס קצת סמים הפוצריס הכשן כמו הפסציס וקליסס המומ ככושם שלהם והם ממה דולידו רומומ פכומ
הרימון וגרגירי ההדס ואגוז ויאכל אוחו כפיכול הכ' והג׳ פד שהם סיכה לשדסון ווה שהם
מי שהומר הכשן יופילהו והשריסה מן מים ממין ינקפו הרומוח הממילדים נהם הסורקים הדוסקי׳
מוטיל לה הניצה הנאה והכיצה המגלגלת מופיל אשר כריאה ומשקהו לא ימילד ממנו הנסימ הזה
לשפירוח אשר כחזה וקליסח הנצים כשנשרסו הסרשים הס אלססרגל הנקרא כל״א גאנוים הם
ונשחקו יופיל להסיר לוכן הפין .המררוח ממיס פכי הפצם וקרים וסגזלמם שהם ינוזקו י הנסש
יכיישיס והם נכנסים כקלורין הממרקים .השחנה ויופיל ריחם מדסיקמ הלכ :הרמון הממוק והממוץ
נו נח חד ומרסא הנגפיס הישנים המשונסים וממיר כולם לחיים אכל המחזק יומר לח ויהיו מנסח
הכשן .זכל הכלכ הלכןמופיל לחולי האסכרה .וכל וסגולחו שהוא ימפק מהססד המזונוח כאסנו״ו .
הפכנר זכל הואכ יופיל מן הקולון כשיחלהו פל האסרסק קר לח יחדש למוח זכויכיוח וסגולחו
הירך .צואת היונים חופיל לכאכ הראש הזר והצדדי' כשהורח יופיל מן הסילוף ויופיל אכילחו מרוח
והכחסייס והגכ והכשן והכליות והסרקים שכפ האסנו״ו ואולם לכ הגרפון ימרק הסנים וכמנו
הסמים המפוצצים האבן הוא קוניל הוא אשסרקוס יופיל מככד השמס וסחינוחו ממיח החולפים .
והאסוניס והשקדים והמגירים השחן הוא כמו מיני האגסים כ' מינים צנן ושחור ושנירם כשנגמר
הכרסס ומיני האורסומינש זזרס סששינקה מדכריח נישולם קרים למים ישככו ממח הכרכומיי וירככו
וכמגיריס דם הנידוח הוא כמו כודנגרא והקושל הכנון וירסו סי האצנומכא קצח האגוז חס יכש לפורר
והקשיא וזראונד וכמגירים ש״ז הם סזרסונים להקיא האצנומכא וירככו הננון סמלחו כשחחמיד
״ ״ והגרפין סכשניס ואלסקנקור . והכצל אכילחו יוליד ככדוח כלשון והוא כשיאכל סס החאני׳
והמגירים המזה והריאה הם נמו ורש סנשניס רסואוח שם המוח ויופיל לזקנים ויזין לממוממים
הרך והחמאה פס כסוכר והשקידים .למי שמשחין ונכלל לא יזיק כקור הלוזים הם אילנאש דומים
דם ישחה מי שריית מכן של שמורים אלינא ריקניא לאגוז ככל פנינים אכל הפירט לאצנווכא סמוח .
לאשה שחחפכר קח פלי הנושם הנקרא נלשון סרני השקדים חמים מום כושר לחים פרכים הנופם ויש
אלגכירא יינשנו וישחקנו הישכ וילוש כמררח סרס להם סגולוח רכוח מכם שיוסיסו כפצס המוח ויפשו
ויסוך ממנו כלי המשגל כשכיכחו וכי נחון ומנוסה שינס שווה וימרקו וינקו שנילי השמן נווכים לכפלי
כארץ הסימן ספרו לי נמלאות מזה ושם נמצא השדסון והרזון ושמנו נווכ מכל השמנים להרנויכ
הפליס האלה סגולה :לכל מין פין הרס קכלה מרנ נפלי הקוון היכש ושמן שומשמין אמריו .הכנוניס
הונא לומר ה' ספמים אשחחוה אל היכל קדשיך סס חמים ינשים לכן שמנו ירסא הסלג והרסיון .
כיראחיך .קרניים ; הססחוק אם יכש כשווי יחזק האסנו״ו והככד ככלל
ר פ ו א ו ת וסגולוח) ,א( קח שורש שקדים ושמן פצמו ונכלל הוא מן הסמים גדולי החופלח;
אגוזים ופשה נר וכל רואהו ירדס דומאמו־ נזרפונים החרמוס יכש ארצוח מר וכשיאכל
)כ( קח חוש מוך פנ ושרהו כמים של א»• ומהי* כמרירחו ימיח הפונרים ויוצא החולפים מהגוף
מוליך ומכיא וחזרה סליו אחר כלי מים וימקך 1יגיר השק ויסחח פיוח הנוחוריס .האורז שוה
בפליס
משה שער הרפואות ילרוט
יועיל) ,יט( למפלח ,אשה הנהוגה להפיל עוברים העלים )ג( להשחיר״שמר הראש או הזקן קח
השקה אותה ג' ימים בבוקר כשהיא הרה מלב ודםריאצ״ו רומאנ״ו שלגוסר׳ו גימלאונקי׳ציצאסרי׳ו
ממורתה מעוברת וגס בערב תשקה אותה ולא תפול, אוגקי׳ ומכל אליז פשה מים מם ניצה ורחק חמלה
עוד ,או קח קוראלי אדומים ולבנים וכתשס והשקה ראשך או זקנך כצחר ובוריח הימב ואח״כ מננמיד
אותה העפר תוך יין או בביצה ג׳ ימים ולא תפיל, בשמש וחחן מהמים האלה מל השטר וישחיר,
)כ( קח טפר הנמצא מחת מפתן הבית או בתוכו )ל( משח הזינמיוו״י של הגמר כמוח כנש ככל
וש ם בסמרטוט של צמר טל טבורה ו צא הוולד יום בכוקר וכטרב ויוטיל מאוד להצמיח שיגי הגטרים
מיד ותיכף תסירהו או השקה אותה חלב אשה בצי כאב )ה( למכוח אש או מים חמין או םיר
אשרש ויועיל )כא( לאשה שמש וולדה במטיה קודם שמפשה אבעבוטוה קח אסר טלי היס ושעווה
תעשן אותה מצואת ממור באומו מקום ויועיל ושמן ורדים וימשח ,ואם משחה חבטבוטות יזלסצה
מאור לה )כב( להשתכר קח מהעפר שטל אופן ביין או בחלב טז או בבוריח וימנשור בחלב מזיר
כעגלא או מעפר כרכום ושים ביין והשומה ממנו ושמוה ושמן אגוזים ומלח ולובן ביצה בממליח של
יהי׳ שיכיר )כג( להמשתין במטה תכרות מקום פשתן) ,ו( לאסוף הסרמישים אל מקום א׳ אי
הנגד שהשתין טלי! ושרוף והשקהו מפרו או השקהו להכריחם מכניס לחוך גימא בביח חלב של טז לכן
מות ארנבת מבושל ביין )כה( להרבות החלב לאשה או טשב שבח היינו אנימוו״ז בלט״ז מטורב כחלב
קח שמן שומשמין ומשחקה ביין חזק וטוב ותסנן אמון ויחקבצו כולם ויכנסו שם ואס חיקח טור זאב
אותה במסננת ותשתה האשס ואח״כ יקח השמרים מוסשט מקרוב ותגרר אותה בקרקע הכיח לא יבואו
שסינן ויתן טליהם מטט שמן זית ומטט חלב האשס סרעושים בביח ההוא כל ימי מולם )ז( למשוה נר
ויסחוט טד שיתענה ויחבוש השדיים ויקשור טליהס . שידלקבמוך המים .קח מצי ליטרא שטוס שני א׳נקי׳
)כו( לנעל שלא יפחד קח מלח ארמינק״ו ושימהו גסריח ב' אונקי׳ סיד מס ,אונקי׳ א׳ לאסידו אונקי׳
תמת המטה שישכב טליה או תלה בציוארו) ,כט( א' טרימינטינ״ה ומרב כל אלו המניינים יחד וששה
למי שאינו שומע קח עשב הגדל טל הגגות הנקרא נר ותיליק ובתוך המיס יהי׳ דולק והולך )י( לשלוח
סימפר״י וויוו״ה ותכתנה היטב וערב טס ביצת אגרת דבר סתר ט״י יונס ,צו וישלחו לך מן הבית
תרנגולת וטשה אוחו במרחשת ויאכילוה בערב שתרצה לכתיב יונה א' הרובצת טל החפרוחיס
ויטטיף ראשו בטוב וישן ויעשה כן ט׳ !/ים רצופים או סל הביצים ויאכילם מחילה כמון הרבה קימונ״ו
ויועיל) ,ל( להקיא ולשלשל קח מרירות איזה בהמה בלסיז ,אח״כ קח ר\ונס ושים אגרת תמת זנבה
שתרצה לכשל אומה טס יין ומשח האצטומכא ויקיא וקשור האגרח טם ב׳ או ג׳ נוצות שלא תפול והנח
ואם חרצה לשלשנו משת ממנו טל הבטן)לא( לרוציא אורו ותעיף כי אם תהי׳ הבית רחוקה מאוד שם
האבן קת תולעים אדומים הנמצאים מחת הקרקע מלך ,וטוף השמים יוליך אה סקול וסוד זה פשו
ותרמצם היטב ותשרפם מיך לבינה אחת ותעשה חכמים רבים מאנשי הצבא) ,יא( לנשיכת נחש או
מהם אסר וחתן לו לשהות ויצא מאבן או תשבור, מקרב ימן אל התאנה וימחוך בה במקומות הרבה
)לב( לנשיכת כלב שוטה קח משתן הכל :ההוא טד צאת ממנה מלב ומשח מקום הנשיכה ולא
אחר שהשתין ממט ושחה ממנה :דברים נפלאים יתפשט הארס )יב( לדבר בר ל ינן קח דם תנין
)א( ראיתי מס׳ דברי חכמים וז״ל ראיתי משפן ובולארמינ״ו וסם מים רוזאו״לי ויומילמא״ד והו
מלומד המלח מה שעשה נר שאין הרוח מכ;ה אותו שלא יעבור כ״ד שטות )יג( להחזיר הווסת לאשה
וזה טשיימו קח שטוה בחולה ופן רקוב וגפריח מבשל משב הנקרא קאסיל וויניר טס יין ותשקה
וכסף חי ועשה הרכבה זו ונר הנעשה באיסן זה את האשה או תשתה יין מבושל בקנה בושם
אין שום רוח שולט בו ולא תכבה כ״א בחומץ או פעמיים ושלש )יז( ל־תטבר אמר גאלינו״ס אם
בשמן ,וסיים ובחנחיו לטיני המשנה הגדולש 5המלך משקה קיבת ארנבת שריפה באש טס יין בחמלת
החוגר אשר בחר כי מכל רופאי הארן להיוח לפניו וסוף נדמה וישמש טמה תתעבר ולנו סמוך לטבילה :
וגם היטב בעבורי לאחכ״י הדרים בארצוח האלה )יח( לכאב השטים קח עלי אשינצ׳ו למים כתוש
)ב( כחוב בס׳ דרך ישרה בטל שבחא לרגלא אותם וחנם תוך האוזן אם הכאב בימין ש :ם באוזן
וחמדת צני וז״ל הנושא אצלו טין ימין של זאכ כל שמאל וכן להפך ,גם אם יגס בו בשן אדם אמר
האין
משה שער הרפואות ילמרצן
המחודדים .לכוית אש והמים והשמן ישחיך שמן רואיך יאהכוך והוא טוכ לפני נולנים וחיות רעות
ורדים עד שישקוט חוזק הנשיכה ,ואח״כ יניח עליו קדחת ,ולמורא ,ולעין הרע ועצות רעות וככל אשי ■
עלים ורדים שחזקים באבן ויפסיק ואם יתננע יפנה יצליח ונושא חן כעיני כל רואיו ויחול שונאיך
המקום תנוחשמן ודונג לבן מעורבים 4לנכסה ישתה לחניך עכ״ל! סגולה בחונה להוליך עמו באמתחתו
אפר של שוליא מוולד ראשון מזכר לזכר ומנקיבה כזית מאסקומן כי הוא מבריח המזיקין כמו מזוז:
לנקיבה ביין לבן או כבד של זאב ,לעין הרע גם שאמרו חכמי הקבלה שע'כ נקרא מצה ועבדי ריב
לבטל כישוף וקח מעט כסף חי ואבנים לבנים ומצה עם המזיקין ,וכן מצה היח השכינה כמו
הנמצאים בקורקבן תרנגול שחור מזכר לזכר וכו׳ . שכתוב בס׳ הזוהר וע״כ הוחזק )המנהג( להצניע
ומעט מלח ושים באגוז לועז ויסתום הנקב בשעווה אפיקומן משנה לסנה • סגולות ורפואות
ויכרוך בעור ויתלה על ציורו 5לאשה שמחלת )א( ל כ א ב השן בדוק ומנוסה קח מין סלויאה
קח ביצה שהאפרוח יצא ממנה ושרוף אומה לעפר וחן בנחיר האף מצד השן הנכאב
ותן לה לשתות ת ך משקין קורם שתתעבר וגם ויסיר הכאב מיד נב( ‘מי שאינו יכול לישן תשקהו
תקשור אבן ראנין על ציואדה 6לנכס :ר״ל קח מין בצלים )ג( להשחר השערות ימשח השערות
עורב ס קטנים ׳י בקינה וישרוף אותם שלימים עם במ ן סלויאה יצנן אוחם וישחיו)ד( לעצור רסש ם
נוצתה וכל הימים יאכל בתבש ל עם אותו עפר בינחירו מיץ אורסיקא )ה( וערב עם חלב עיזים
וירפא רקת ק ר :טט'ף אפרוח טרם יהי׳ בן ט' מצי כמוהו או מיס אם צא תמצא חלב ותשקהו וישתין
ימים ויקר! אופו וימצא בתוך קרקבנו אכניסוישא מיד )ו( עלי תחנים מוטילים לכאב השרקים )ז(
הנכפה אותן האבנים עליו בצווארו וכ״ז שהא:נים לאשה עקרה קח שוס לבן ויכתוש אותו סס דבר
יהי׳ עליו לא יכם :עור ויזהר שלא יאכל מר ולא ויעשה פתילה ממנו ושים אותו ברחמה ויניח איתי
יראה בשום מת או נבילה מכל אשר רוח חיים כמו ב׳ שעות ואח׳יכ יעשה לה עשן מן יין טוב חס
באפו אפילו בדגים ממים וקח מול״ט וואלף והנח ויקבל אותו עשן ברחמה ואחר ושכב ותהר )ח(
נין שני הקערות עד שימות ויעשה סימנים בהקערות לנשיכת עקרב ימשח במקוס הנשיכה במין עלי
איזי היא תחתונה ואיזו היא העליונה וכל מאכל תאנה )ט( לעצור השתן קח מרה שור ותשרה אותו
יאכל בקערה התחתינה ובקערה העליונה ישתה גמיס חי ס מאוד ג׳ ימיס ובאותו המיס ירחן האמה
ומאותו זמן וא לך לא ירחה בום חילי ברוק כמה ע״א זבל העכברים מבושלים במים ויטבול האמה .
פעמים 7מי שרגיל להשתין יקח שלחופית של ו׳ח״כ טוב מאור אם תמשח האמה בשמן שפן או
כבשים או של עזים וישרוף לעפר ויתן לשתות חמול מעורב במעט שמן פיטריל״יי בדוק I ,להאריך
כחומץ ומיס 8לאשה שאינה יכולה ליטהר לנעלה השער ימשח בשמן שומשמין להצהיב ימשח בחלב
קת ג׳ או ד׳ אלמוגים וכתוש לעפר וחן לה בכוקר תרנגול שנילש עמו אפר ילטת 2להשחירו ולחזקו
קורס האכילה וכן תעשה ג׳ ימים או יותר או לוכין ימשחו בשמן שומשמין שנתבשל בו הדם 3לסובץ
ביצה כיין שרף כבוקר או קח סוכין וערכ כדבש על הראש יאכל דברים קלים כמו צפרים ותורים
ותן על האש עם מעט פלפל ותאכל 9לריח הפה ואל ישתה מים כ״א מעורב בדבש וירמן הראש
יאכל תמיר :ומים או ישים בפיו זהב תמיד 11 בחומן מעורב בדבש או מומן שנילושו בו אפונים
לשילשול הילד ישימו טל בטנו כמון וגם וורד שחוקים שחיקים 4לחולי הראש ירחן ראשו במין או בשמן
ונלושיסבמעט חומן ומיס פושרים 12לעצרת בטן שומשמין מעורב בשמן ורדים או יבשל כמון ושמן
הילד מאכל המינקת דברים שמנים ומתוקים ותזהר בחומן וישימם חמים פל הראש או ישים בראשו
החמוצים ויעשה לילד פתילה ממלח או מציאת כובע מעור סל זאב או קמח שעורים ושמן ורדים
עכיריס 13לניתור הק׳ל יבשל ביצים ושומיסיכשים וחומץ ויבשל וישים על המצח ועל רצדעים 5לסביבת
ודבש נקי בד בבר יחד ביין טוב וישתה ■ 14לשילשול הראש שיראה לו כאילו המקום שהוא בו סובב
יבשל ביצה בחומן או יאכל אלב כשחולבין מהבהמה עד שיפול וזו המחלי חתילד מאידים חדים שעולים
14לנפח הבטן ישחה מים חמים טם צוקר או מי מהירוקה להמוח או מן האצטותכא ויועיל לו להקיז
זיתים או יאכל זרט צנון ושמרי שמן זית וילכן באש תחת האוזן או ינקה גופו מן הליחות וישתה מי
פס לת ברזל ו כבנה בשתן שלו ע׳׳א ישתה ג׳ ימים שעורים וסוקר זמזיגו יהי׳ קל מאוד ולא יאכל דברים
בבוקר
משה הרפואות ילסר®
ילחש כאוזן הימים ג׳ פטמים אלו השמות נגוקר וישים על כטצו תחנושת מקמח שעורים
אשר כמוכים למטה אם יקום מיד אין לו שום שנחנשלעם פשכ הנקרא אוקסין צ־נגין 15לקדחת
תקנה ואם לא יקום מיד לא יארט לו עולמות שלישית כתכ רש״ל כשם הרמכ״ם נשכת ד׳ ס״ז פץ
ואלו הן השמות פשיאו״ן השו״ן רשיאמין איונגליי צל1כ ממס שנזכר כגמרא לאישתא תליתאי פירש
הונ״י 2סגולה לאוזן שנכנס כו זכוכ מן צטמעריצ״א קדחת רכיטית1כתכ האכן עזרא לקדחת ללכש החולי
ויסתום הנקנים מחוטמו והפה או יצא הזכוכ כגדי נדות של אשה יולדת זכר שפדיין מלוכלכות
מאזנו 3אזנים הנוזל מהם ליחה יניח כאוזן חתיכס כדם אותם הכגדים שהאשה היולדות לכשה כהם 18
חזיר 4אזנים של ילדים הנוזל מהם לכשל רומייאני׳׳ק לאהכה קח שערות ממי שתרצה אהכתו וכרוך טל
כמים וירחן את האוזן כתוך המים הניל ואח'כ ממט ותמוכ כקרקט !9שער הצלחה שיטשו
ינקה את האוזן ולטנול צמר גפן כתוך שמן זית כ״א רצונך עלה להר וקח ארכטה אכנים ואמור
ולימן כאזנו כן יטשה ג׳ פטמים 5לאהנה כין איש ירושלים הרים סכיכ לה וה׳ סכיכ לטמו מטחה
לאשתו קח תפוח חדש וגם מחט חדשה מהחנות וטד טולס וכשעת האמירה משליך האכנים לארכט
ותעשה על התפוח עיגול נהמחט הנ׳ל ומכמונ רוחות העולם 20לשנאה קת טסר משכעה קכרים
כחוך העיגול אדם וחוה ותכחיכ שם האיש חמת פ״ש השינא ואמור כשם שייחס של אלו נתקלקלו
שם ארם ושם האשה תחת שס חוה ויאכלו שלהם כך יתקלקל כית פכ״פ וקח העפר תחת יריכך
התפוח הנ״ל 6אשה שתאהכ את כטלה קח טפר וכשמגיע לכית שונאך תשליכהו ככיתו ושם מראה
מתחת רגל שמאלה ותקשור כנגדך 7איש שיאהכ פלאות 21לשונאה קח השמנה שלו טס העפר
את אשתו קח מלח וזרוק נאש ואמור כשם שהמלח שהשתין עליו וקשור כטור ויתלה כשמש ג״כ כשישוכ
דולק כן ודלק לכ של פכ'פ לאהכת אשתו פנ״ח כתשובה צריך להתיר הקשר 22לסתום פי שונא
8סגולה לאהנה תקנה סכין חרש כמחיר הראשון קח שטוה מנר יו״כ וקח טככיש ושימהו כתוכו
ומחחוך כו צפורני ירך ורגליך ומשרפה לאפר ומן ושים השעוה כפיך ואמור כשם שהטככיש סוכל
האפר כמאכלו כלתי ידיעתו 9ט״א מטין« ו׳ טיפין כמוך השעוה כפי כך כל אויכי שטושין רטה יהי׳
מהשמנר sשלך כמאכלו כלא ידיטחו 14סגולה לגכורת נ די וכרשותי לעשות עמהם רטה ולא יכלו לי 23
אנשים קח קווארט יין חזק ותערוכ כו ז׳ לויט לשונא מכוין נגדו שם סמא״ל 24שלא יוכלו
קכט״ט וישתה ז׳ ימים ואח׳׳כ ישתה ז׳ לילות רצופי׳ מושלים להרע לן שא כחגורה שלך ראש נחש 28
קודם תשמיש 15סגולה לגוף שכאכ קח נייר תכלת פיא קח טין של תרנגול וקשור אותו נצר ימין
ולדקור הנייר כמחט ולמשח למטלה טל הניר עם ולא יוכל שום חי או אדם להזיקך 26שלא ישלטו
למנה והנח טל הכאכ 16סגולה לגשווי״רפס זאלל כך שונאיך שא עליך לשון עטלף או פין ימין של
אויף רייסין קח צואה של כלב ויכש אומו ויכמוש נחש או זאכ 27היוצא מעיר לע ר שלא יזיקנו שינו
ויטרוכ כשמן עם חלמון ניצה והנח טליה 17סגולה אויר ירגיל כאכילת הנצלים 28לשלוקירצין קח ט׳
לנשוויר מרגלים לטרוכ מלח טס גל טגל וימשח טל חתיכות פת חטים וישרה כיין טונ ויאכלם 29ט״א
הכאנ 18סגולה לנפיחה כנטן אן נרטוין שטאהל לקשור האצנט והזרת יחד נחיט משי אדום מאיזה
אין מאכין רויט ולכנות אוחו כיין חזק ולשתות יד שמרצה 30לאשה שאינה יכולה ליטהר לנטלה
תומ״י נקומו משנותו ואח״ז לא יאכל ולא ישתה כ׳ קח צפרדע ושרון £לעפר ותשא זה אצלה וזה טוכ
שטות 19ט״א ישתה מים חמין טס צוקר 20סגולה ג״כ לפצור דם מילה וכל דם וכן הוא טונ לתינוק
לנפיחה כמקום מה צנון מנושל טם שומן שטל שלא ישמין כמטה וצריך להיות מזכר לזכר וכוי 31
החלב והנח טל הנפיחה 21כצואר דל ילוש קמח לנתאלם קח טרנה ישינה ואפיקומן ומכתושהדק היטנ
טס חמאה חמה וישים טל הצואר 22לנפיחה למכה וישם כמטפמיסוישם כפיו 32מי שנושאאצלו מושק״ט
דם ישים סליו סולת ודכש מטורכ טם חלכ פזים או צימרינ׳ק מתמעטים כינים ממנו 33אם תרצה
23לדרים הכאכים יקח פינים של דג ויכמוש שימית הסוס מן נאזנו כסן« חי ואם מרצה להחיותו
אותם כמאכל כתוך מאכלה או משתה כתוך משקה מן כאזנו השמנה שלו ויחי׳ אם תרצה שלא יאכל
24לדדים נפוחים יטרנ צואת דגים טם שטוס הסוס ממשח שיני הסוס כחלנ :ואם תרחצם
ודנש ומניח טל הדדים 25סגולה לעצור דם נדה ס ג ו ל ו ת 1 .למולי ונופל ימרסא •
תשתס
משה שער הרפואות ילקוט
טל אסקופת הבית אם מכנס להבית ימי׳ ואם מצא תשתה שומים כתושים ביין ג׳ ימים 26פ״א תשרוף
לחיץ שלים טל ישראל 6פ״א יקח קראסוו׳א ירוקית שפרות מזנב של פרה ותשפה ’’2 /ע״א ניצה של
ומשים בשמן המולה אם ישאר ירוק כבמחלה יחי׳ תרנגולת תמבול בנדותה ותשרוף לאפר ותשתה
ואס ישנו מראיהן שלום טל ישראל 7סגולה לחולה 28פ״א קח פפיצים גאליש בל״א וכתוש דק כקמח
שחזר לאימנו ויש לחוש שלא יחזיר ח״ו לחליו מחמת ושים הפפר מוך מפוח יפה ומצלה התפוח פ״ג
אכילה מרובה ימן לו שומשמי בבוקר אליבא דקנא גמלים ומאכל הגאליש פס התפוח 29סגולה להוס״ש
היינו שיצחצח כך ידו ויניח טל שומשמין וכמה לנפיחה בצוואר קח קן מורב מם פפנורישק״א וצואת
שידבק בכף ידו ילחך בלשונו ויבליטם כן יפשה כלב ובשל בחלב מ» וימן במוך הבישול חמאה ויבשל
ג״פ בכל בוקר זא״ז ובג׳ בוקרות 8להריון מן פוד ויניח פל הצואר 30זהב לימן מל כלי זכוכית
להא׳ לשמות טשב שלווי״א מבושל ביין לשמות בליל יקח קאלמפאני וירמיח בכלי חרס וימן במוך הכל
טבילתה וברוק ממשה טוביה 9להוציא השכרות פרטפנוין מחצה פל ממצה וירמיח מוד פפס ביחד
יאכל שקדים מריס 10להשחיר השטר קח סידובורי״ת ואח׳כ ימשח נזה הכלי זכוכית במקום שירצה לימן
ושני מלקים קנקנמום הנקרא קופטר ואסיר מטורב הזהכ ואמ״כ ימן החרימה הנ״ל ליי״ש גאל״ד ויקרר
בשמן ומשח השטר .ט״א ימשח בשמן שומשמין וימייבש ודט כי הזהב יאבד מהרה ואם ימשוך
שנתבשל בו הדס למו״נ דל תשחוק טלפי חמור את הזכוכית בקאגי״ל לאי״ק יתקיים לטד 31זהב
למפר וישתה במים 11דודאים הוא מין רפואה לפשו׳ נקי יקח ג׳ קדירו׳ מי׳ ב׳ לוינו קרימינוארנורי״ם
להריון ונקרא בלט ין ויאוול׳׳ה מיניקש״י או לפירש״י ויבשל ויניח בתון־ הנ״ל הזהב ויקח פשתן נקי
שייו יאסמין’• מטשה טובי׳ 12אם מרצה לטרוב ולנובול בסובין של חנויס ומשפשף טל הכסף או פנ
שמן במים תטרב השמן מחלה בחלמון ביצה היטב הזהב 32לירקון הנקרא גטלזוכנו יאכל ג׳ תפוחים
ואח׳כ יקבל המים כשמטרבנו 13שמירה למי שפגט בג׳ ימים היינו בכל בוקר מפוח א׳ כמפוח הראשון
בליסט־ס סמאוס או ליל צרה •אמר ג״פ אמני״ק משים ‘פ׳ כניס בשני ו׳ כניס בשלישי ג׳ כנים 33
הושיטנו מזאת הצרה ומהי׳ בטזרי ובסטדי א׳ס חלב מבהמה שנחסר תפשן אותה בטצם של סוס
14לחוש לא־ס שברח קח פלפלים שלמים וקח וטצס של פגר 34סגולה לחו״נ דל להדליק נר
סמרטוט מבגדו וסיד ומומן חזק ושים הנ׳ל טל סנורינאווט״ה ולקבל השנוצין בכלי ויטרוב טס דבש
האש .ותאמר כשם שאלו הדברים מרומחיס ובטת הנפילה ר״ל לימן בפיו מטנו מזה ולאמר
ומתחממיס כן ירתחו ויתחממי כל רמ״ח אבריו כאורח כך כבודו וכשיקים יאכל המומר כך יטשה
ושס״ה גידיו מפב״ש טד שיאהב את אשמו וישוב גיס 35ט״א לחו״נ ר״ל שקרה לכמה ילדים באשה
אליה במהרה בלי טיכוב כן מאמר ג״ס וילחש א׳ ומתו כולם ר״ל מחזיקה זאת במנוה שהיא
15לטכב דם שבטה אחים מריבים זט״ז והוכה יושנה טליה היינו ליקח סמרנוונוין של נוהרת המת
זאת וחבלו זאב כשם שלא יצא דם מהילד הנימול וטצמות כלב וחתיכה אבן של משחזת ותתפרס בכר
פב'פ ויה״ר מלפני אבינו שבשמים שמשלח רסו״ש שהיא יושנה טליה וגס לתפור בהכר מתיכות פרסה
רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה הנימול סב״פ מסוס מת זאת תפשה האשה בטצמה שמסיר ממנה
כשם שנתרפא חזקי׳ מלך יהודה מחליו ומרים החולנת הלל דל 36ט״א למשוח הפנים בחלב
הנביאה מצרטתה אכי״ר 15לחש לטכב דם החוטם הדוב 37סגולה לנוירוף הדטת דל ומחמת זה אינו
מן אצבטך טל מקום שהדם יוצא ואמור אדם נטט יכול לישן קח נוושטיך טס הסכין והפרורי׳ כנמצאי׳
גן משה קרט הים ובקט מטיינוח תהום רבה שם והנח מראש ,תו בלא ידיטמו 1להחולי הנכפה
וארובות השמים נפתחו ויכלא הגשם מן השמים קח שמן וסוקסינו״ס נויפה א׳ או שמיס ^ומן
כן יאמר ג״פ ויכתוב טל מצחו מ״ן זט״ו ופניו יהי׳ לו לשמות במשקה או יסוך אומו בקדקדו 2ט״א
לצפון בשמת כתיבה 16לחש לאסכרה דל אני קח קונפי״ר משקל מנוה א׳ או שהייס מטורב במי׳
משביטכם אלפי מלאכים המשרה ס״ת טס מלאכי׳ של ליליו״ס או לילייא קונואליו״ם או פרחי קיידי
טס הפשרה ס״ת טס מלאכים טס המשרה ס’מ טס 3ט׳א ב׳ או ג׳ נויפוהשפירינוו ם וויטרא״ל ויתרפא
מלאכים ששמם ״גבריאל ״מיכאל ״רפאל שלאדם 4זה הכל לקטן אבל לגדול צריך מטט יוהד
הזה לא יזיק כלל יכתוב הלחש הנ״ל טל נייר 5לדטת אס ימי׳ החולה מקח מראשו כנה והניחה
ותשרוף
מ^פה ^6זער הרפואות י' ל » p
'רפאל ״גנריאל 'נוריאל 20למוש למיג ריל ,יאמר qnnwלאור ותן האפר תמת הצואר של התיימר!
נשם ה׳ אלהי ישראל וכשם המלאך רפאל וכשם כל ולכרוך הצואר פם משסמת וכן יאמר ג״ס 1Tלמש
צכאות השמים ונשם לאמלם אני ממרים שמסיר לרוח שהויר! ר״ל ווה שוג לשפיכת שפוה ואמר
מגו qפכים 21למש למיה״ר יאמר כפזרת האל נשם כנקשה אגי ממך נשם רפאל ונשם כל צנאות
)שדיי( הרופא לכל ממלואי יסיר ממך פנים כל השמים ונשם מפלם שמסיר מגו^ פנ״ם תומ׳י
מולי ומכאוכ ורומ רפה ופיהיר הן פיי איש או גלי היוק ואם לא תסיר אני ממרים אומך נמרם
אשס או נמר או זקן לא תיקוך לא ננשרך ולא ניר של משה ונמרם יהושיפ נן נון כשם שהמרים
כנפשך ולא כלבך ולא כשסיה גידך ורמימ אנריך את פיר ירימו כן אני ממרים אותך ואת כל המולות
מושיך ומרקך ,כי אליהו הנכיא פגה כמלאך שנפולם שמשיר ומלך למקומך שנלקמת משם ונשם
״אששרניי ,אמ-י אל המלאך להיכן אחה הולך יאמר השר אשמדאי נאתי לדנר ולאמר אם נא זה מאנשי׳
לו כמלאך אני רוצה לילך לפנים ,ואמר לו אליהו הן פ״י כישון והן פיי למשים והן פ״י מרשומים
משניפך נשם ה׳ אלקי ישראל שלא מהי׳ לך רשות או מפינא נישא או מאכילה או משמיה
להזיקו לא בנשרו ולא נאמר מרמ״מ אנריו ושסים או מרומ רפה יסיר וילך פם הדינוקואני
גידיו ומושיו ומורקיו כמו שלא שלש^ פיה״ר כזרפ מ pש פם השמומ הקדושים היוצאים מפסוק אל
דיוס qכך לא ישליש מיה״ר בסניס ט מזרמא רפא נא לפנ״ס לרמים אנריו ושס״ה גידיו נמוך
דיוס qקאמי .בן שורת יוס qבן פורח פלי פין שאר מולי ישראל מן כלא מסשונ הכ“מ הכ״מ נשול
בנוח צפרו פלי שור .אז ישיר •משה .ישראל אם נשול נשול ומנושל ומנושל ומנושל צא אמה וכל
השירה הזאם פלי באר פנו לה כאר מפרוה שרים הפם אשר נרגליך אשר הפם וכל אמה צא ג'פ ישר
כרוה נדיבי פם במחוקק במשטממם ויאמר הג׳ והפוך מקום מושכך ארן מלמה ממיי״ם יהי׳ נא
פשוקים סללו בם׳ ויאמר כשם שרפא השיימ אם רפווא קדם שר צנא משמים לשמור פנ״כ ממולשת
חזקיהו המלך כך ירפא אומך מכל מולי ומכל צרה הראש ומולשמ הלנ ומן מולשמ ידם ורגלים ומן
ופיהיר ורוח רפה בשם הר!דוש נ׳א נל״א אמן אמן ^מרפין נישין ומכל מורא ומד ומכל מולי הממרגשי׳
אמן סלה סלה סלה ומד 22למש לחולמים שבאדם ונאים לפולם אמן כייר כייר כייר וכשם שסכו״ג
דל .פה אני פומד פל אלן ואבוא בקוכלנא להשייח שסוניג שסוכיג אשריקאיס אשרקאיס אגין אג״ן
סל החולפים למקשנם ופוד גדלם שאוכלים לפביה גאיל נאיג כל מקום שכמוכ נספר הזה שמומ
לבשרו בין חולפים לברם ובין אדומים ונין ירוקים לא למוציא מיו מס־ו אלא לכוון ואמר שכילה
וכין שמורים ובין כמראה חלמון שיפמדו מלאכול 18למש לפיה יאמר איוכ סלך ופגש נו אליהו
בשר בפ״ב ויהי׳ נקי מכל צמר אנסיו כן יאמר ג'פ והי' שרוי כצפק ואמר אליהו לאיונ מפר מה אמה
23מיא בשם ה׳ אלהי אברהם יצחק יפקב שלשה שרוי נצפר אם מפני כאכ לכ או מפני כאכ ראש
חולפים הי׳ שאכלו אח איוב אחד אדום וא׳ שמור ואמר לו מפני כאכ ראש ,יהיר מלפר אנינו
וא׳ לבן וממלם ריפא אומו ה׳ כן יציל השייח אח שנשמים כשם ששלמת רפואה לאיונ כן משלמ רפואה
פב״ס ואל ישלשן מליו וימימו כולם מון ממולה הלב לפניה מ^ פין הרפ ומכל פרפניומ הנאום לפולם
שבגו qפניה אנס״ו 24מיא בשם אלהי ישראל שממו אנסיא 19למש לכאכ ראש יאמר המומש הי׳ הולך
נא אמם חולפים אני משביפכם פם שמות הקדושי׳ פל שפמ הנהר ופגפ נו מלאך מיכאל השר הגדול
והנוהורים ,בין חולפים גדולים ובין קסנים אני וסנמש סי׳ נמוש והשור סי׳ גופה אמר לו מיכא״ל
מקלל אמכם פם הקללוח שקילל השי״ח את הנמש להמומש לאנס מלך ואמר לפניה לישנ נמצמו ולהוציא
שאל תפשו שוס רפה לפניה את נשרו לא תאכלו אמ מיניו אמר לו מיכאל המלאך אר משניה אומך
אח דמו לא תשמו אני מקלל אמכם פס הקללות כשכופה נוראה שלא מלך ולא מירון אלא מלך ותשינ
שקילל יהושיה את הפיר פם כל הקללות אר משביס כראש גוי היוצא נלכ שוכ וכנפש מפיצה וירפא
וממרים ומנדה אמכםשאל תזיקו לפניה רכון הפולמי׳ פניה מכל מכאוכים שנמולם ויקויים נו מקרא
שלמ רפויש לסביס פ’י המלאך פרים הממונה פל שכמוג ראשך פליך בכרמל ודלת ראשך כארגמן
רפואה זו ויקויים בו מקרא שכתוב רפאים ה׳ מרפא מלך אסור נרהשים ,נרהשים אסור מלך כארגמן
הושיפינו וניושפה כי מסלתינו אמה .אנא אל נא ראשך ודלמ ככרמל פליך יהי׳ וראשך מן *אוריאל
רסא
מ»ח >«ערדד«אות ילקו»
רסא גא לסב״ס לה' הישוטה טל עמך ברכמיך ביצה וגפרית ומשח ידך ולא מכוס )יד( למצור
סוסת יקח א׳ דרה״ם וחצי הלאוי״ן בטרבי שייטב סלה אגס״ו :
! 10ו לו ת )א( למשמין דם לכשל שומים במים ומשחקם דק דק ויקח מטס מטס טד כלוח י״ב
וישחה1׳ ימים רצוסיס ,שגולה להרכום שטוח ויוטיל ) .סו( אם חטרב נסורת ברזל צרוף
מלב לאשה כסוכ טל צד ימץ אילו השימום א׳י׳מ׳י׳ה׳ שסא״ל בל׳׳א וגסריח כחוש ויגובל במים מהווה
מ׳י׳מ׳ה׳ וטל הצר שמאל כמוג שמאל א׳מ׳א׳ל ממנו במוך ד׳ שטוח להבות אש מטצמו מספרי
ומניק הנמר בדוק מלהיות בשם כ״י ,סגולה הקומ״י )סז( אם חקח ביצה ותמלאנה סיד מי
ההשהישים מוטיל אם ישרוף לאסר וישמו בסי וגפריח וסתום פיה היסב וחשציכנה במים חמין
האמה ירהא חולי קושי ההשתנה ואם יבלט ז׳ ומהם ממצא אש גדולה במים )יז( רפואה לסמורים או
במודם חיים מוטיל לנשיכת הנחש .מלהיות טנף מכל מקום דם היוצא מהגוף קח צסרדט ושרוף
בטלי חיים ,לבנול כישוף כתוב טל צוואר החולה אומה לטפר וחן הטפר טל מקום הדס בדוק,
ט׳מ׳נ׳ו׳א׳ל ש׳ו׳נו׳ר ש׳ו׳ל׳נו׳ן וא*כ ממחה אילו תלפיות )יח( לקושי השמנה שרוף פשפשין ומן בפי
השמות במים או ביין וחשקה לחולה וימרהא בדוק האמה ויתרפא תלפיות) ,יח( סגולה לחולי טינים
חלהיות בשם כ״י) ,ב( להמית התולטיס שבבנון ישא טליו טין זאב מליח ויוטיל ושן הזאב יסיר
תחבוש טל הבנון מין הנקרא סאבט״ר אלאוי״ו בל״א הפחד תלפיות) ,ב( הזבידה נקרא בטרבי זאב״ד
למולה המשגל קח מי בצלים וחטרב הבצלים טם יוציא ממין החתול וריחו סוב סגילחו להרבות
המין שלהם ומוסיף טליו דבש נווב ואכול וזה מוטיל תאוות המשגל אם תמשח המטרה בזה ויוטיל
)ג( לשיכורשלא ישתה טוד יקיז דם מהורוט הימין להריון ואם מחן אומה בטבור האשה סוב להחזיר
שלו ויטרבנו באיזו מאכל שיאכל וישנא השתייה למקומו הרחם היורדת למטה אבל האשה לא חדח
)ד( לקדחת ,יש בקצה גב החרננוצ טצם א׳ שנראה בו כי תוכל ליפול במולי חנוקת הרחם )כא( סגולת
כנקוב הימין סגולה לקדחת ממידי למלות סליו ,האמביר מסדק הלב והרוח החיוני והמוח והגידין
והטצם מגב רשמאל סגולה לקדחת רביטיח ,ולנקיבה והאצטומכא קרה ומאריך שנוח הזקנה ומוליד מקרות
מתרנגולת כנ״ל) ,ה( לההיל הרדמה טל האדם קח וטוב לחו״נ)כב( סגולת המו״ר הוא פיזט׳׳ם בל״א
טור נחש וטור שוטל וחשים תסת ראשו ויישן כמת הנקרא מוס׳׳ק בטרבי סגולתו כמו האמבר והבחינה
)ו( אם משים ביצה נמלה בטור נחש ,אם חשים שאם יריח בו יבוא לידי רפיפח דם מנחיריו
בהסמורה תמכור מהר ואם מחלה טליך מנצח אויבך תלפיות) ,כג( לידט הגנב קח קלף הטשוי לסית
)ז( להרבות מלב לאשה קח טלי גפן ובשל במצב או לתפילין ו־חוב טליו טו׳ס טו׳ס טויס וחלה
סזים וקח זרט פשתן מבושל במים ופרוש זה בזה הקלף בצוואר תרנגול לבן מיד יטלה טל ראש הגנב
ומשקה אומה בדוק ומניסה )ח( לחן כחוב שם או ישוך אוחו תלפיות )בד( סגולות מהקאנון אשר
זה ]צמ״ר כ״ד[ טל קלף בשר ובחוב בטהרה להרמב״ם ז׳׳ל ,לחולי רט ר״ל ימן קרני מציצה הנקרא
ותקשרנו טל חלוקך ומלך לפני מלך או שר ומצליח באיקיס טל הבטן ויניחנו טל הבטן טר ד' שטוח
)ט( להחז ר דם נרה תשתה מי טלה חסא בדבש ויפצור כן הוא מסיון )בה( לחזק המשגל למי שאינו
ג' ימים או משמה קנמון מבושל ביין במה ימים יכול ראוי שיטמוד מהזיטה והמרחצאות המזיטים
ומחזור הדם כבראשונה )י( להסיר הבישוף ילך ויטזוב ההקזה ויטשה מריחת כפות הרגלים בשמנים
אצל המולה ילחוש באזנו הימנית ג״פ וכן בשמאלית החמים בי זה מחזק הכליות וכלי הזרט )כו( לשמור
מא׳ט כל שדין ורוחין בשם הקדוש )אתפ״ק( א״ט מקרי בחלום יקשור רקיט טופרח טל הגב אך
שיסור בל כישוף מפלוני טוד כמה דברי מסלה הוא דגר שמז ק בכליות לכן לא יניחנו אלא באמצט
ויוטיל) :יא( להרויח בגורל או בצחוק קח מחט הגב ולא למטה במקום הכליות ,וגם קנפו׳ר ימן
שמסרס בה מכריכין ומן טל אותו אדם שאתה טל האמה ויוטיל )נז( ואם צריך לחזק המשגל
משחק טמו ומרויח )יב( לאשה ששונאת בטלה קח ואכל טדשים מבושלים הרבה ויוטיל )כי זה מביא
טין ימין של טגל ושרוף באש ושחוק היטב וטרוב הנפח בבטן ומוטיל( )כח(׳ למשגל האיש והאשה
במים או בשמן ותמשש בשר הטרוה קודם תשמיש יקח בפיו מין הנקרא חלמי״ת בפרבי חנמוח הוא
ויוטיל) ,יג( לתפוס דבר חס ולא תכוה קח חלמון מין חלבנה כשטח משמיש )כט( טור דברים אחרים
סמחממי(
משה שער הרפואות ילמוט
ישפשף פי הכלי מבפנים בבורית כשר או בגבינה . המחממין יש מין הגקרא טלי קארדימאנא 'רסח
)ה( למשות דיו ירוקה וקח טשב רוט״ה טם ויסוך הטרוה או מין הנקרא מוסק בטרני וכל״א
קרדינילין בטרבי קארמי״ס וזאפרא״ן וימן בתוך סיזטם וריחו טוב מאוד וואפרי״ן ביין רוחני ירחיח
הבישול טיפה של מרה ויהי' טוב )ו( לטשות דיו ויטבול בו בגד פשחן ויסוך כו 2לאדם שיישו
אדומה קח טץ הנקרא בטרכי באקו״ס אדום ויתן כמה שמרצה קח מרה של הא׳יז וחן לו לשמוח מוך
בשמן של שמרי יין ינקרס טורש״י בלט״ז )ז( אם איוה משקה וישחה ויישן ואס ^ הרצה להקיצו חן לו
תכפכף סיד על אותיות נמחקים יאירו )ח( אם לשמוח חומןויקיץ מיד 3מי שאיני יכו! להודווג לאשמו
תמשח שמן טל אותיות מטשטשות תוכל לקרותם יחלה בצווארושן של פגר ויוטיל 4סגולוח מהרמב״ם
) ח( לנשיכת עקרב ימית העקרב ויחננו טל מסי סרקי משה מוח הכבשה אם חמשח בו חניכי
הנשיכה או יתן ברית מילהשל קטן במקום הנשיכה הנטרי® יקל צמיחח השניים בלי כאב 5שורש קרן
ויתרפא כי רמילה של אדה״ר נברא במזל עקרב השור אם חשחה אפרו במים במים יטציר רטיפח
)ט( מי שבלע עלוקה יקח פשפשין עי האש ויפתח דם הנחירים 6לחולי הכפויח וכאב הפרקים קח
פיו ויקב! העשן ויפול העלוקה להבריח נמלים יניח טצמוח ב״א ושרוף אוחם למפר וחשקה אוחם וחיאה
אגורות איזוכ במקום שהם או יזרוק טפר וגפרית סלאוח 7לחזק הכבד והאצטומכא קח מוסטק״א
ויברחו כולס)י( לחולי פין קח טטלף ושחיט בזהב וכשל כמים וישחה 8חמין האחרוג מסיר הצמא
והדס ייעיל נחוני עין )יא( דבורים אם תבשלם ומחזק הנפש . 9לחולי השנים קח אבן אלטקי״ק
יועילו לאיזה אבר שמרצה שיתעבה ויבריא תרחון והיא אדום ויורטים 3ו הצורפים ודוק היטב ויחן
במים ההם ויבריא )יב( אס תתן גרעיני מלח טל השנים וילבנם וימנט מכולם . 10למרשח קח
בתוך השמן שתדליק יתקיים השמן יותר )יג( חרדל וחן באוזן ויבריא 11לרטש ורטדה שבראש
לבהמה שאינה יכולה להשתין תכתוש שומים ותשפשף קח שוהם הוא קריסטאהל ושריף וכחוש במכחשח
אומו מקום וישתין )יד( צואת האוזן מועיל לנשיכת אבן ולא ברזל וישמה מימיו טרך שקל בחלב האחון
הדבורים )ס’ ו( אלמוגים שנאבד מראיהם תשימם ויוטיל לכל מורסוח הקשוח ומורסוח הצוואר! לקושי
בתוך חרדל כתוש ויהי׳ אדומים ררבה )עז( צואת הטחול קח זבל הטזים טס קמח שטוריס חינש
החזירים אם בתוך שורש אילן שקדים מרים או בחומן ויחבוש במקום הכאב חון מהנערים הרבים
רימון מרים ימתקו )יז( אס תסוך ראש תרנגול והנשים שמזיק להם . 13 ,זבל היונים יודק וינופה
בשמן לא יקרא )יח( וזנגביל אם תשים בתוך כל וירטה בו בכאבי האברים כנושנים וכאב הראש
מאכל מועיל לחולי התעלפות וכאנלב )יט( הזקנים והכטן והכליות והפרקים 14פלפל האריך דרכו
שיש יבלת בפניהם יאכלו מאנים ויפלו עוד סגולות להחיך הרוח טב הנופח ודומה מה שיחגבן האצטומכא
אמרות שאינם מס׳ ש״מ הנ״ל .לטשות דיו של זהב ומה שנלוה אל שפל הבטן וטוזר אל הטיכול וכן
קח מרה משור מן במוכה זאאפראין ונם טבעת השום 15 .לטשוח נר שלא יכבהו המים קח דם
זהב ומן הכל בקנקנן ותחלה נגד השמש ששה ימים ההקזה ובשל טד שישאר רביטיח וקח פחילה ובשל
2לעשות שהביצה הנולד יהי׳ קליפתו ברזל קח כאותו הדם ואומה הפתילה לא יוכל איש לכבוחה
תרנגולת וחן אומה בכלוב ותאכל אותה אבק היוצא 16לנטר שלא יפחד קח מלח ארמוניקי״ו ושימהו
מהמן שחוכך ברזל ויהי׳ קליפתו הביצה ברזל 3 חחת שישכב טליה או יתלה בצווארו 17להקיא
סגולה לכל מין טין הרט קבלה מרב הונא לומר ולשלשל קח מרירת איזה בהמה שחרצה ובשל אומה
ה ׳פעמיס אשהחיה אל היכל קדשיך ביראתיך .קרניים טם יין ומשח האצטומכא ויקיא ,ואם תרצה לשלשל
]סימן לאשה הרה זכר[ משח ממנו טל הבטן :
ס ג ל לו ת מס׳ שבט מוסר )א( חלמון של ביצה
1אם זכר זך יופי מראה הפנים 2הדד הימין הנולד במילוי הלבנה אם חשים אותה
הוא גדול 3דפק הימין איתנים 4גידים שתחת בכתמים שבפנים יסירו )ב( מיס הנוניפ ם משריגי
הלשון רעננים 5כחור פטמת דד הימין 6נזילת הגפן אם ישתה אדם מואס ביין )ג( אם תזרוק
דם מנקב האף הימין י ומשנן הטובר בימין זה טל המכה טפר יכש יתרפא )ד( כשאדם מודד יין
הסימנים טל זכר : או דא ורוצה שלא יטלה הרתימה הנקרא שאמ״פ
לקט
משה שייך לשער הפרפראות ילקוט
מרביני יהונמז אייבשיטץ להט שכ ח ה
מדרש פליאה זכור את יום השבח לקדשו
הה״ר ובת כהן כי מחל לזנות והוא פלא מהגאון מהדש מאוסטריפאלי
ואמר רגאון ט״פ מה דאיתא בגמרא שבוטית דף
כ׳ ט״ב נשים חייבת בקידוש היום מן המורה דאמר ח ^ ^ ה דף ה' ט״א ר׳ יוסק כי מקא להאי קרא
קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ככי והי׳ אם ממצאגה איחו רטוח רכוח
והני נשי הואיל ואמנהו בשמירה אימנהו נמי בזכירה וצרוה טכד שרכו ממציא לו רטוח רנוח וצרוח מקנה
והקשו התוססת לימא איסכא כל שישנו בזכירה יש לו ט'כ והקשה הגאון הקלוש מ״ל חרא מאי
ישנו בשמירה והני נשי ליחנהו בזכירה דמ'» שהז׳ג כולה האי הא אמייגן יסורים ממרקין כל טונוחיו
הוא ליחנהו ג'כ בשמירה ומירן קושיות התוספת של אדם וחי מאי לשון ממציא לו דקאמר ומו
בגמרא אמרו ובת כמן כי מחל יכול אפילו חללה למה דוקא ר׳ יומנן בכי בהאי קרא והירן הלל
שנת ת״ל לזנות כרי מוכח מכקרא כי ממל דאיתנהו ט״ס מה דאמרינן בפ״ק לברכות )רף ה׳ ט״א( א״ל
בשמירה דאל״כ למה לי לזנות אט“כ איפכא מקשינן ר׳ אבא ברי׳ דר׳ חייא בר׳ אבא הכי אמר ר׳ חייא
וזהו פירוש המדרש זכור את יום השבת לקדשו בר׳ אבא א״ר יוחנן אלו ואלו יסירין של אהבה הן
ודרשינן כל שישנו בשמירר^ וכו׳־קושית מוספת לימא כי אשר יאהב ה׳ יוכיח אלא ממיל מחורמך מלמדנו
איסכא וממרן המדרש הה״ד ובת כהן כי תחל א״מ מלמדינו אלא מלמדינו דבר זה ומורסך מלמדינו
לזנות כרי מוכח מן לזנוח דאמנהי בשמירה לכך ק״ו משן וטין שהוא אמד מאבריו של אדם טבד
צריכין לומר כלשישנו בשמירה וכו׳ ודסחיח . יוצא בהן לחירות יסורין הממרקין כל גופו של אדם
לא כל שכן והיינו דרי שמטון בן לקיש נאמר בריח
מהגאון מה ר יעקב שמשון מיש&טיווקע במלח ונאמר בריח ביסור ם נאמר ברית במלח
מלח מממקת אח כל הבשר אף ברית ראמור ביסורין
מדרש פליאה צדיקים אין אוכלין אלא מן הגול יסורין ממרקין כל טונוחיו של אדם והקשה מאי
ואין אוכלין אלא מן המבשל ואומרים איכא ביניהו ומירן הגאון דאיכא ביניהו דלמא; ראמר
כדרלטומר והיא פלא ואמר הגאון סי׳ המדרש כן מקיו אמרינן ויו לבא מן הלין להיוח כנידן ובכן
גזל נוטריקן גם זו לטובה דהצדיקים אומרין טל ופין קיי״ל דווקא רפילו רבו אבל יפילהו
הכל גם זו לטובה ובזכות זה אוכלין מבשיל נוטריקן אחרים אין מבד יוצא בהם לחירות וה״ה
מסחסק במה שיש לו כ׳ד׳ר׳ל׳ט׳מ׳ר גוטריקן כל מה ביסורין אמרינן דווקא במי שמאמין דהיסורין הקב״ה
דטביד רחמנא לטב טביד רחמנא והטנין פלא . שלחן לו ואינו מולה במקרים אז ממרקין טנונומיו
במדרש משר חטשר זשה״כ לך ה׳ הצדקה אבל במי שאינו מאמין כהקב״ה שלח לו הישורין
ולנו בושה כפנים ט'פ משל ימי וחולה הכל במקרה רוי כמו שהפלהו למרים ואין
הסורים האלה לא נבטלים בסורים שולמין מנות היסורין ממרקין טונומיו ולמאן ואמר מנ״ש אין
ודרך טניים שולחין לטשיר איזה דבר קטן בנדי חילוק והא״ש דברי רגמרא טבד שרבו ממציא לו
לרזכיר להפשיר לשלוח לו נדבה כן אנחנו כל הטבודת רטות רבוח וצרות פירוש שכיסורין הם לצלו כמציאה
שאנו טושים להשי״ת זה דבר קטן לטרך משיית ואין תולה ברקב״ה מקנם יש לו דהוא אזיל לשיטמו
א״ס ב״ה וגם רצדקה פשר בשביל שחתטשר זה לך דגמר מק״י ואמרינן דיו ואין היסורין ממרקין
ה׳ רצלקה זה שאנו נותנים צדקה בשביל שימן לנו טונומיו וגזה ביאר הגאון פסוק אמד מפי וארא
ה׳ שפט ט“כ ולנו בושת רפלם :אבות דט מה למפלה וגם אני שמטתי אח נאקת בני ישראל אשר מצרים
ממך פי׳ תמיד אמה צריך לידט שבח״ו מה פדיין מפבידים אומם ואזכור את בריתי פי׳ שש‘.ממי
למטלה מסך כיינו שהוא רחוק ממך .משנה אבות שהם צוטקים מטבודים אותם שחולין הטגודה
יפה שטה אחת במשובה מכל מיי הטהיב והוא במצריים לכן ואזכור את בריתי סי׳ ר גזירה כור^
תמוה ולפרש זאת דאימא במקום שבטית פומח לברית ^ מ ברית דלפי הק״ו אין להם מקנה
מין צדיקים גמורים יכולים לפמוד מה לשון עומדין דאמרינן דיו לבא מן הדין ודסמיח וש״י .
סליל
פשה שייך לשער הפרפראות ילרןט
הציל מוןזם שבפ״ס הולנין ולפרש זאה מה הכעיס הלבבות כי יש מצוח כאין מרגישים בהם המלאכים
מגוקשו מהשייה שלא יסיר פין השגמהו מפליו כמו ממן בסתר וכדומה א״כ אני הבוחן אני כך
פושה המשפט ולא נקרא פול • אפילו רגע אמס ואם הקניה ימן פליו השגממו אין
לו למבוע שום הפה״ב כי נחבטל הבחירה באשר
ה* איבו מגימו אפיה הימא להבסית ובלבד שלא ב״ה התנעלורן המחבר ,בשפה רפה מדבר.
ימור לאיסורו כי מפםבופמאדאיסורא וקשה לפרש
א״כ המבטל אצלו הבחירה כי אם היה הבחירה ^מפמקיס קראתיך ה׳ לכפר עוני להסר יגוני
בידו הוה פישה האיסור ופמה כשאין לו הבחירה למלא רצוני לפקדינו בפקודת ישועה ורחמים אר
ובימי ובית ישראל עמך הקדושים : נקרא פומר כמלאך אבל צדיקים גמורים כשיש להם
הבחירה נקראים הולכים זה פי׳ מקום שלפיה ^2ןממי פני כחלמיש דברים לדבר וספדם לחבר .
שערים רם י׳ ספרים גם ידעתי כי איני כדאי פומדים .וזה סי׳ יפה שפה אחה במשובה היינו
והגון לכך אך הזמן גרמא שמצאתי מרגליות בין שיחן הקניה פין השגחתו עליו מלילך סם הבחירס
מגור וכיריים ; שלו אפי׳ מע כניל מקורת רוח עולם הבא.
הספר הזה המחלמי לכמוב סימקין פיחקין בהיותי מההיצ מרוזין .
מביתי נגזרה בנס ונד בארן הודי ומימן ושם 3א ^ מלין יושר מול מגיד פשע ומגד ליעקב
מצאתי כתבי יד מגדולי הצדיקים : ’ דבר חוק ומשפט ,צדקינו במשפט המלך
המשפט ,האוחז ביד מרח משפט ,וכל מאמינים יומם ולילה עסקמי באמונה לר.עמיק סניינים שונים
שהוא אל אמונה ,המחן ובודק נגזי נסחרות ,והקשה שקרה לים בפת גלומם מימי ירמיהו ומורות
מקדושים עליונים : הרב סיר וקדיש הגאון בפל ססר קדושת לוי באין
מלין יושר בשביל זה מגיל ליעקב דבר חוק ומשפט ^ ,רי צבאות ביה ששון יציו היו צי בפוזרי לקבליגו
בבימם להאכילנומלחמם ולסזרינו בסזרת נדיבים ; מה משמיענו בשביל שאין מלין יושר סל שום רצוה
מגיר ליעקב דבר חוק ומשפט ,מי המגיד ולמה ףב חסדים היסו אלי ושם באירה למצוא כסן<
וכוסף משנה וזה דרכם לספר ולדרוש סל הממיס יגיד ,לכן פי' בי ידוע שיש ג׳ מיני טונות היינו
והכלכלה בשולחן מלכים : חטא פון עשע ,חטא נקרא שוגג בעלמא ,פון
נקרא למלאות מאותו ,פשע נקרא סתם חטא בלי אך אני בהיותי בארן המימן והעמקתי מקצת
מאמדם קדושים וברורים ולא הי׳ בלבי לפשות שום טסם רק להכסיס אה בוראו זה אנחנו מבקשים
ספר אך לי כתבתי המצית דבר ולא דקדקהי לכתוב סליחה ומחילה וכפרה ,פל השלשה מיני עונות
שמות כל המחנרים : וזה כוונה הפייטן באין מלין יושר מול מגיד פשע
היינו מול נקרא כנגד המגיד פשע הוא כשטן איכ לא עבר זמן פד ששכחתי שמותיהם אך מסט מצאתי
לא נשאר לנו שוס זכות על הפשפיס שהם נעשו ונזכרתי מוצאיהם מה שהיה כבר על לוח מרומים :
בלי שום טסם ,על כן מגיד ליטקב היינו אמה בכל לבי לחמתי למה לא כמבמי לזכרון עניינים
גבוהים ורמים מבעלי סוד רמי הקומה עזבתי במצמך מגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וכך מאמר
מרגנימא טבא דלית לה סומי לר\ות לי לפינים : לשטן הלא נחמי לישראל שנקראים יסקב שנאמר
יסקב חבל נחלמו חוק ומשפט שהם ג״כ בלמי שום ^ורא עלילה נהג אומי לארן גזירה ארן המימן בין
שסם אלא גזירה מלפני אפילו הכי קבלוה ,לכן גויס אשר אין להם מלך ושרים שודדים ושוללים
והורגים בפרס ליהודים : צדקינו במשפט המלך המשפט כי בזה תוכל להצדיק
אומנו במשפט ואם מאמר הלא בלבד הפשע כבר יוצרי ובוראיעשהעמי נסים נגלים ונסמרים גדולים
הכדע המדה של ח ,בס ,אבל כך מעשה האוחז ביד ונפלאים כי נפלתי בין רוצחים וגאלנים וזרקו עלי
בכירים ורמחים : מדת מכסט היינו אס ראית שהכביד המדה של
חובה מאחז אומה המדה בידך מלמטה כדי שיכרים משמים רחמו פלי בעת תפילתי על הצדיקים ועל
החסידים ססוף על החמור באו סלי והכוני ונפצע המרה של זכוה ,ואם מאמר וכל מאמינים שהוא
מומי עמירגע ונחשבתי בין המתים וה פול במשפט מאמר אל אמונה א'כ איך אסשה
לשטן הבוחן ובודק גנזי נסחר^^מו « ^ 821ן 1^ ^ #י| ^^ 9ו צ ד ק ת וצומות אמי הצריקת
»׳
משה התנצלות המחבר ילהוט
לא נזכר שס הספר או אס ימצא מעות או שגיאה מ׳ קריעצי צכנ״מ כת ר׳ צכי ע״ה וקדושת מורי
כי לא יכולתי לישי .על המלאכה בהוצאות מרובות זקיגי ר׳ יהודא יצחק זצ״ל עמד לי להיות גח£כ
ונדרתי נמד ויותר הרבה מה שקריתי לפניכם בין החיים ־
כתיב אצלי ומי יזכני לפדני אותי ואת תורתי מידי ? 3ו ד החתך גראה כמצחי אחר שתפרו וסימן כו
הרבנים המדפיסים כי דורש דמים אותם וכו׳ ואס ’ להזכימו להודות להלל ולשכח מל כל החסד
יזכני השס בעזרתו עוד אוציא מחברת השלישית אשר סוכ גמלמ כצסי גסים ;
בתוספת ולא בגרעון זאת ועוד לזכור הגופים והנשמות עוד זה מדבר וזה בא מכתב מז׳ הצנועה מ׳
הנקובים פה בשמותס לפני הא׳ השוכן בציון והבוחר זיסל כת הארי׳ כי מי החתן יעקב יהודא יצחק
בירושלים וכל המברך מתברך פי המדבר המחבר )קפף עידו כאיכומיוחד הי׳ כסדרו ממחל׳הבעבועיס.
ואילו הן השמות משה בן קריינצי בן ר׳ ישראל כ ר כיום מצאתי מל סשר למי מקדושים שהספי
בנימין ומורי זקיני הצי וק׳ ר׳ יהודא יצחק זצ״ל ז׳ זיסל שאדם מחכר עולה לו כמקום כן השעה נדרתו
בת האדי׳ מגז 1הק׳ משופטיווקא בנו היקר יעקב לכתוב מילין כספר וגרמתי והוספתי ויפיתי ולכתוב
יהורא יצחק בתי הכלה מ׳ שרה בינא תחי׳ מ׳ ממי ר׳ שמות החיים והמתים לכן אחי ורימיי ואדוניי כל
יהורא ליב בן שלמה ממותי האדי׳ בת ר׳ מרדכי ; מי שימיין בספר ידינני לכף זכות שכמה פעמים
דבר לא סיים יהיו נענה יום א׳ כל מה שיראה פתרון חלומות מא־כא רב ת א
לשממה יהפך ב׳ או ג׳ אין בו אמת יוס ד׳
ויום ה׳ פתרונו סוב ויתקיים אמר ימים רבים עינ א כלע טינא סימן על שני אחים שנתקקלו
יוס י׳ב בכבוד ובשמחה יהיו חזיונך יום י׳ג לד' במכירה מינו כואבת א׳ מאמי! חולה כ׳
ימים יהיו כל מה שתראה יוס י״ד וט״ו יהיו ®יח סימן ב׳ אחים חולה שינו כואב קרובו חולי
בקרוב יום ט״ז לאחר זמן יתקיים יוס י׳ג לד׳ ש־־נו נופל בנו או ®־ובו מת ואס רואה שהנער
ימים יהיו אילו אח״כ תשמר יום ייח י׳׳ס לכ׳ שינו כואבים יבוא נאב או לאס דס יוצא ולאביו
יום יתקיים יוס כ' כ׳א כאשר יראה כן יר\ו צמר גדול ואס מכיס טל שניו יותר צער ואס
יוס כ׳׳ב לא יהיו כלום יים כ״ג יהפוך לריב ומצה חולקים לשר סימן למחלוקת אש בכבשן או בתנור
כ״ד יהפון לשמחה ולששון יוס כ׳ה וכ׳ו בקרוב או מדות דברים רעים יהיו לו .הרואה שלג בקיץ
יהיו עם י׳ ימים כ״ז כ״ח כ״ס כל מה שתראה יגיד סל שרפה רואה א״ע פורח ילך למרחוק
לשלום ולשמחה יתהפך יוס ל׳ כל מה שתראה הרואה כרס אשתו מעוברת הרואה טנביס יגדל
לשלום יהיו .הרואה מלאך ^בנה מורה מלחמה הולד ואם ילכלך הגפן תפול היא הולך יחף סימן רע
בחמה שר א׳ ילחם טס המלך ונוצח ליקוט תבואה לו הרואה יוה״כ או יסוריס סימן מות דל הרואה
מקמה מזוניותו בטוב נחש רץ אחריו או נשכו כאילו הולך למרחוק יבוא לו משס כתבים הרואה
פרנסתו מרווחים הרואה שקודריס תבואה ישמע רוחן איט רע לו הרואה חרב אמריו פחד הרואה
בני אדס שהורגין זה לזה כמלוס בתחילת הלילה מקדש סימן בית צדיק יחרב הרואה דלת בית נופל
אינו אותו אמת בחציה שקר וגס אמת קרוב לבוקר אשתו תמות רואה ציפור תופס בחיקו או דגים תהר
כולו אמת : אשתו ותלד ואס הוא פנוי יקח אשה ואס היא פני׳
די מחסורו אשר יחסר לו ר״ת גמ׳ס פה וס׳יו תיקח בטל אס פרח מת קו צריני׳ תעני' ויעננו כפרות
גמטרי׳ כת״ב רמז אס לא יכול להושיע לי מזכר לזכר ונקבה לנקבה עולה להר סימן צ1ר אוכל
בפה לפחות יתן לו כתב מליצה .בשם הבטשיס : מעדנים בני אדס יבכו אוכלים והוא חינו אוכל
הם יבכו ולא הוא מתפלל יצנורך לתפלה טל איזה