‫דניאל בר‪,‬‬

‫‪2026‬‬

‫שיעור ‪ – 7‬מעכבי אנזימים ורגולציות של אנזימים – ד"ר דן דומיניציני – ‪19.03.2020‬‬

‫‪:Lineweaver-Burk plot‬‬
‫מדובר בטרספורמציה לינארית של משוואת מיכאליס מנטן‪ .‬זוהי משוואה רסיפרוקלית‬
‫(=חילקנו את משוואת מיכאליס מנטן באחד) של קו ישר ולינארי‪.‬‬
‫‪mK‬‬
‫השיפוע =‬
‫‪xamV‬‬
‫‪1‬‬
‫נקודת החיתוך עם ציר ‪= Y‬‬
‫‪xamV‬‬
‫‪−1‬‬
‫נקודת החיתוך עם ציר ‪= X‬‬
‫‪mK‬‬

‫מעכבי אנזימים‪:‬‬
‫*עיכוב בלתי הפיך – האנזים המעכב נקשר בצורה מאד חזקה לאנזים שהמעוכב‪ ,‬לעתים‬
‫בקשרים קוולנטיים – והוא כמעט ולא מתפרק‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫גז עצבים – מעכב את האנזים ‪.acetylcholinesterase‬‬ ‫‪‬‬

‫אנטיביוטיקות – למשל‪ ,‬פניצילין נקשר לשיירים של סרין בקישור קוולנטי לאתר‬ ‫‪‬‬
‫פעיל של אנזים שנקרא ‪( glycoprotein-peptidase‬גליקופרוטאין‪-‬פפטידז)‪ ,‬אשר‬
‫משמש לקישור של פפטיד‪-‬גליקוגן בזמן הסינתזה של קיר התא‪ .‬ברגע שהאנזים‬
‫הנ"ל עוכב‪ ,‬קיר התא נפגע והתא מתפוצץ – זו אחת הפעילויות של האנטיביוטיקה‪.‬‬
‫*עיכוב הפיך – יש התנתקות מהירה של האנזים המעכב מהאנזים המעוכב‪ .‬נרחיב על שני‬
‫סוגי עיכוב הפיך‪:‬‬
‫עיכוב תחרותי‪.‬‬
‫עיכוב לא תחרותי‪.‬‬
‫מעכב תחרותי‪ :‬אנזים מעכב שמתחרה בסובסטרט שהאנזים פועל עליו – לגבי הקישור‬
‫לאתר הפעיל של האנזים‪ .‬על ידי כך שהוא נקשר לאתר הפעיל של האנזים‪ ,‬הוא מונע‬
‫מהסובסטרט להיקשר אליו‪.‬‬
‫‪-‬נוכל להתגבר על עיכוב תחרותי על ידי העלאת ריכוז הסובסטרט‪.‬‬

‫מעכב לא תחרותי – האנזים המעכב והסובסטרט יכולים להיקשר לאנזים בו זמנית‪ ,‬היות‬
‫שאתרי הקישור הם לא אותם אתרי קישור בין האינהיביטור לסובסטרט‪.‬‬
‫‪-‬לא נוכל להתגבר על מעכב לא תחרותי על ידי הגדלת ריכוז הסובסטרט‪ ,‬היות שהם לא‬
‫מתחרים זה בזה על אותו אתר באנזים‪.‬‬
 ‫קינטיקת סטורציה של מעכבי אנזימים‪:‬‬
‫משוואת מיכאליס מנטן עוזרת להבחין בין מעכב תחרותי למעכב לא תחרותי‪.‬‬
‫‪xam‬נותר ללא שינוי‪ ,‬אך ‪Km‬יגדל‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫בהוספת מעגב תחרותי ‪-‬‬
‫‪-‬זאת מכיוון שנצטרך יותר סובסטרט על מנת להתחרות באינהיביטור על האתר הפעיל של‬
‫האנזים‪ .‬ככל שהאנזים אפיני יותר לסובטרט‪ ,‬נצטרך להגדיל את ‪ km‬בסדר גודל נמוך‬
‫יותר‪.‬‬

‫בהוספת מעכב לא תחרותי – ‪ Vmax‬יקטן‪ Km ,‬נותר ללא שינוי‪.‬‬

‫‪-‬בעיכוב תחרותי‪ ,‬השינוי בריכוז לא יעזור‪ ,‬היות שאתרי הקישור של הסובסטרט והאנזים‬
‫שונים‪ Km .‬זו בסופו של דבר תכונה של האנזים‪ ,‬והתנאים הסביבתיים נותרים זהים‪.‬‬
‫המהירות המקסימלית תרד משום שיהיה פחות אנזים פנוי ופעיל‪ ,‬וכאמור‪ ,‬לא ניתן‬
‫להתגבר על העיכוב בשום צורה‪.‬‬

‫_______________________________________________________________‬
 ‫רגולציות של אנזימים‪:‬‬
‫אנזימים עוברים רגולציות גם במידת האקטיביות שלהם וגם בכמותם (שליטה על האיזון‬
‫בין קצב פירוק האנזים בגוף לבין קצב יצירתו)‪ .‬נדון במספר סוגי רוגלציות‪:‬‬
‫א‪.‬בקרה בצורת משוב (‪ – )feedback inhibition‬נוצרת שרשרת מטבולית בעלת מצבי‬
‫מעבר רבים‪ ,‬שכל אחד מהם קושר את האנזים‪ ,‬לכן האנזים יצטרך לעבור שלבים רבים עד‬
‫שנגיע לתוצר הסופי וכן נצטרך כמה אקוויוולנטים של אנזים – כך מעוכבת פעילות‬
‫האנזים‪.‬‬
‫‪-‬חשוב להבין שבסופו של דבר‪ ,‬התוצר הסופי במעגל מעכב את השלב הראשון של‬
‫הקטליזה‪ .‬הוא לרוב עושה זאת על ידי עיכוב אלוסטרי (נדון בהמשך)‪.‬‬

‫בשל העיכוב‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬כמות התוצר פוחתת‪ ,‬ואז העיכוב שעל פני האנזים נעלם‬
‫והשרשרת חוזרת לתפקודה התקין‪.‬‬

‫ב‪ .‬בקרה באמצעות חלבונים רגולטוריים – חלבונים שנקשרים לאנזים ועוזרים לפעילותו‬
‫או מעכבים אותו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬קלמודולין הוא חלבון שיכול להפוך אנזים לא פעיל לאנזים פעיל על ידי קישור‬
‫לאתר הפעיל שלו‪ .‬הוא גם מגיים בקרה עצמית – הוא יודע לחוש רמות סידן בתא‪ ,‬וברמות‬
‫גבוהות של סידן‪ ,‬הוא יאקטב את עצמו ולאחר מכן ישפעל אנזימים שאמורים לעבוד‬
‫ברמות גבוהות של סידן – כלומר‪ ,‬יש כאן שתי רמות של בקרה‪.‬‬
‫ג‪ = post translational modifications .‬קישור קוולנטי – מדובר ברגולציה על ידי‬
‫התווספות או עזיבת קבוצות פונקציונליות לחלבון‪ .‬כך הגוף יכול לשלוט בתכונות האנזים‬
‫בתהליכים פוסט‪-‬טרנסלטיביים‪.‬‬
 ‫פוספורילציה – הוספת קבוצה פוספט‪ .‬האנזים שעושה זאת נקרא ‪serine/ threonine /‬‬
‫‪ .tyrosine kinase‬הם מעברים פוספט ממולקולת ‪ ATP‬לשרשראות הצד של סרין‪,‬‬
‫תראונין או טירוזין‪ .‬התהליך יקרה רק עבור חלבונים שנמצאים בתוך התא‪.‬‬
‫הפוספורילציה יכולה להיות עצמית ותוך מולקולריות (‪)auto-posphorylation‬‬ ‫‪‬‬
‫או חיצונית‪ ,‬על ידי אנזים מתווכך‪.‬‬

‫‪ protein-phosphatases-‬עושים את הפעולה ההפוכה לקינזות – הם גורמים‬

‫להידרוליזה של קבוצות הפוספט ולעזיבתן‪ ,‬ובכך הם מווסתים את פעילותן‪.‬‬
‫ד‪ .‬בקרה על ידי שפעול פרוטאוליטי – מדובר בפירוק של חלק ממבנה החלבון ושבירת‬
‫קשרים פפטידיים על ידי אנזים פרוטאוליטי‪ ,‬שחושף את האתר הפעיל שלו‪ ,‬שעשוי להיות‬
‫"קבור" וחבוי בתוך מבנה החלבון‪ .‬כלומר‪ ,‬האנזים הפרוטאוליטי גורם לשינוי המבנה‬
‫והקונפורמציה של האנזים המשופעל‪.‬‬
‫שפעול אוטו‪-‬פרוטאוליטי – חלק מהאנזימים יכולים לשפעל את עצמם‬ ‫‪‬‬
‫פרוטאוליטית על ידי כך שיש במבנה שלהם שייר פרוטאוליטי שיכול לחתוך חלק‬
‫בתוך האנזים עצמו ובכך לחשוף את האתר הפעיל שלו‪.‬‬
‫*אקטיבציית זימוגן (‪ – )zymogen activation‬מדובר בסוג של אקטיבציה פרוטאוליטית‪.‬‬
‫זימוגן הוא אנזים שמיוצר בצורתו הלא פעילה ומסווג בתור ‪ ,inactive precursor‬והוא‬
‫נפוץ בעיקר בקרב אנזימי עיכול‪ .‬הוא מאוקטב לאחר חיתוך פרוטאוליטי‪ ,‬שלמעשה מהווה‬
‫את יצירת האתר הפעיל שלו‪.‬‬

‫אינסולין – מסונתז בגוף בתור פרו‪-‬אינסולין‪ ,‬שהוא בעל תצורה זימוגנית בלתי‬
‫פעילה (‪ )inactive precursor‬ולאחר חיתוך פרוטאוליטי הוא מאוקטב לאינסולין‪.‬‬
 ‫פרו‪-‬גליקוגן – פוליפפטיד ארוך שמיוצר במערכת העיכול‪ ,‬במוח ובלבלב – בצורה‬
‫זימוגנית בלתי פעילה‪ ,‬ולאחר פירוק פורטאוליטי יכול להיות מאוקטב לאנזימים‬
‫שונים בעלי מגוון תפקידים‪.‬‬

‫פפסינוגן – זימוגן שמופרש אל תוך הקיבה ועובר שם פרוטוליזה עצמית‪ ,‬בעקבות‬

‫שינוי הקונפורמציה שלו שנגרם כתוצאה מה‪ PH-‬הנמוך בקיבה‪ .‬יש לו תפקיד‬
‫חשוב בעיכול ובהגנה נגד זיהומי קיבה‪ .‬התוצר המאוקטב נקרא פפסין‪.‬‬

‫ה‪ .‬רגולציה אלוסטרית – אנזימים אלוסטריים אלו אנזימים שהפעילות שלהם יכולה‬
‫לעבור רגולציה על ידי קשירה הפיכה ולא‪-‬קוולנטית בלתי הפיכה של מודולטור לאתר‬
‫רגולטורי מיוחד‪ ,‬שהוא אינו האתר הפעיל שלו‪ ,‬בדומה למעכב לא תחרותי‪ ,‬ובכך‬
‫המודולטור יכול לעשות בקרה על פעילות האנזים ולשנות את הקונפורמציה שלו מהאתר‬
‫המרוחק (אקטיבציה או אינהיביציה)‪.‬‬
‫אנזימים אלוסטריים לרוב מורכבים מכמה תתי‪-‬יחידות‪ ,‬שיכולים להיות זהים או שונים‪:‬‬
‫תת‪-‬יחידות קטליטיות (‪ – )catalytic subunits‬שם נמצאים האתרים הפעילים‬
‫של האנזים לקישור הסובסטרט‪.‬‬
‫תת‪-‬יחידות רגולטוריות (‪ – )regulatory subunits‬לשם נקשרים המודולטורים‬
‫לצורכי רגולציה‪.‬‬

‫קינטיקה של רגולציה אלוסטרית‪:‬‬

‫*הקינטיקה שלהם לא פועלת על פי עקרונות מיכאליס מנטן‪ .‬העקומה שלהם תהיה‬
‫סיגמואידלית ולא היפרבולית כמו במודל מיכאליס מנטן‪ .‬בניגוד למודל מיכאליס מנטן‪,‬‬
‫שבו עבור ריכוזי סובסטרט נמוכים מתוארת תלות לינארית בין ריכוז הסובסטרט לקצב‬
‫התגובה‪ ,‬ברגולציה אלוסטרית נראה קפיצה חדה (ולא לינארית) בקצב התגובה בעקבות‬
‫הוספת הרגולטור – היות שהוא מאקטב (או מעכב) את האתרים הפעילים של האנזים‬
‫ו‪/‬או מעלה (או מוריד) את האפיניות שלהם‪.‬‬
‫באקטיבציה אלוסטרית – נראה קפיצה תלולה יותר בקצב התגובה לאחר הוספת‬
‫הרגולטור‪ .‬זאת מכיוון שהמאקטב האלוסטרי מייצב את המצב בעל האפיניות‬
‫הגבוהה של האנזים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ה‪ Km-‬עולה‪.‬‬
‫באינהיביציה אלוסטרית – נראה קפיצה פחות תלולה לאחר הוספת הרגולטור‪.‬‬
‫זאת מכיוון שהמעכב האלוסטרי מייצב את המצב בעל האפיניות הנמוכה של‬
‫האנזים‪ ,‬וכתוצאה מכן ה‪ Km-‬יגדל‪.‬‬