‫"הדולינה"‬
‫עמק קטן ועגול‪ ,‬דמוי מכתש מושלם‪ ,‬בקוטר כ‪80-‬‬
‫גן זיכרון לתושבי אלקנה שנפלו בעת שירותם בצה"ל‬
‫ובפעולות איבה‪ .‬גלעד אישי מתאר את קורות חייו של‬
‫מטר‪ ,‬שנוצר כתוצאה מהמסת סלעים‪ .‬הדולינה‬
‫כל חלל ואת האירוע שגרם לנפילתו‪ .‬הגן כולל מרחב‬
‫שוכנת במקום הגבוה ביותר במסלול (‪ 234‬מ')‪ .‬בדופן‬
‫המזרחי של הדולינה פוערת מערה קטנה את פיה‬
‫צמחי שבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל‬
‫ומעל המערה‪ ,‬ליד עצי השקד‪ ,‬נמצאים שרידי גת‪,‬‬
‫כנראה מהתקופה הביזנטית‪ .‬הדולינה משמשת מוקד‬
‫לקונצרטים של ליל ירח ולפעילות תרבותית משותפת‬
‫של יישובי גוש שער השומרון‪.‬‬
‫עזון עתמה‬
‫ח'ירבת א‪-‬נג'ר‬
‫כבי‬
‫ש ‪505‬‬
‫טיילת‬
‫בתכנון‬
‫"המגדל"‬
‫ח'ירבת‬
‫סריסיא‬
‫שכונת‬
‫מגן דן‬
‫מחצבה עתיקה ומחצבת חומר‬
‫סמוך למפעל הבטון‪ ,‬מדרום לכביש הגישה אליו‪,‬‬
‫מתנשאת גבעה קטנה‪ .‬באמצע הגבעה נראה קו‬
‫מצוקים שגובהו כחמישה מטרים‪ .‬אלה הם שרידי‬
‫מחצבה עתיקה‪ ,‬שפעלה כנראה בתקופה הרומית‪.‬‬
‫מדרום לדרך הסלולה‪ ,‬מול המחצבה העתיקה‪ ,‬באגן‬
‫שלמרגלות המדרון‪ ,‬קיים מרבץ חומר המשמש לייצור‬
‫כלי חרס‪.‬‬
‫גן נחלת הבנים באלקנה‬
‫גבעת המגדל (נ‪.‬ג‪)168 .‬‬
‫בראש הגבעה נמצאים שרידי מבנה ריבועי‪ ,‬בנוי אבני‬
‫סיפור דרך‬
‫מרחבת החניה בכניסה לשערי תקוה צועדים לשמורת‬
‫גיאוגרפיה‬
‫שביל שער השומרון עובר במערב השומרון‪ ,‬באגן הניקוז של‬
‫שביל שער השומרון‬
‫גזית גדולות‪ .‬במערב השומרון התגלו מאות מגדלים‬ ‫העופרים ועולים דרך שער הגדר במדרון המוליך‬
‫מסוג זה וכולם נבנו במתכונת זהה‪ :‬חצר חיצונית‬ ‫לדולינה‪ .‬אחר כך יוצאים דרך "שער הדולינה" ויורדים‬
‫נחל רבה‪ .‬זהו אזור בעל נוף של גבעות נמוכות הבנויות מסלעים‬ ‫מגוש היישובים‬
‫קשים של גיר ודולומיט‪ .‬הגבעות באזור משתפלות מרום של‬
‫להיכרות וללימוד צמחי ארץ ישראל‪ ,‬צמחי תבלין‪,‬‬ ‫מרוצפת בפסיפס גס עשוי אבן גיר‪ .‬החצר מובילה‬ ‫לכביש ‪ .505‬חוצים בזהירות את הכביש וממשיכים‬ ‫‪ 250‬מטרים מעל פני הים והן נפגשות עם מישור החוף בראש‬ ‫שערי תקווה‪ ,‬אלקנה‪ ,‬עץ אפרים‪ ,‬אורנית‬
‫לתוך המבנה שמידותיו כ‪ 8X8-‬מטרים‪ .‬המגדלים נבנו‬ ‫בדרך סלולה שהופכת לדרך עפר ויורדת למט"ש‬ ‫העין‪ .‬אורכו של השביל כ‪ 7-‬ק"מ‪.‬‬
‫וארבעת המינים שעליהם מברכים בסוכות‪.‬‬ ‫בשלהי התקופה הרומית (מאה ‪ 4‬לספירה)‪ .‬מספרם‬ ‫אלקנה‪ .‬אוגפים את המט"ש באיגוף שמאלי ועוקבים‬ ‫ליער ראש העין דרך מקורות הירקון‬
‫כיתת הטבע מעניקה אפשרות להדרכה ולהיכרות עם‬ ‫ובנייתם האיכותית מרמזים שהם היו שייכים למערך‬ ‫אחרי סימון השביל‪ ,‬העובר בין טרסות ועצי זית‪ ,‬מעל‬ ‫ונחל הירקון עד נמל תל אביב‬
‫הצמחייה‪ .‬חלק מהגן מוקדש לרחבת אירועים ובה‬ ‫השלטון‪ ,‬שביקש להצהיר על ריבונותו‪ .‬יש להניח שהם‬ ‫לגדה השמאלית של הערוץ היורד לנחל רבה‪.‬‬
‫פסלי אבן המתארים את שבעת המינים‪.‬‬ ‫שימשו לאיסוף מיסי יבול והשימוש בהם היה עונתי‪.‬‬
‫מיעוט החרסים מעיד כי לא התגוררו בהם דרך קבע‪.‬‬ ‫צועדים בגדה השמאלית של הערוץ עד מרגלות ח'ירבת‬
‫סיריסיא‪ ,‬חוצים את הערוץ ומטפסים למרומי גבעת‬
‫המגדל‪ .‬יורדים בצדה המערבי בין עצי שקד‪ ,‬ועוברים‬
‫מתחת לכביש ‪ 505‬לצדו הצפוני‪ .‬צועדים בשדה פתוח‬
‫וחוצים דרומה שני מעבירי מים מתחת לכביש ‪505‬‬
‫ומתחת לכביש ‪ .5‬צועדים כ‪ 500-‬מטרים‪ ,‬חוצים מתחת‬
‫לכביש ‪ 5‬צפונה וממשיכים‪ .‬ליד גוש גדול של אוג קוצני‬
‫נגלה את אבן הגבול הישן ואחר כך נחצה שוב את‬
‫כביש ‪ 5‬דרומה‪ ,‬כדי להגיע לרחבת החניה שליד מפעל‬ ‫במרחב נמצאים ארבעה יישובים עבריים ‪ -‬עץ אפרים‪ ,‬אלקנה‪,‬‬
‫הבטון ומשם להמשיך מעט מערבה ליער ראש העין‪.‬‬ ‫שערי תקוה ואורנית‪ ,‬כולם כלולים בתחום גדר הביטחון‪.‬‬
‫סמוך למגדל‪ ,‬ממזרח‪ ,‬נראים שרידי מבנים מהתקופה‬ ‫השביל חוצה את היער בדרך הראשית‪ ,‬אחר כך מלוה‬ ‫לתחילת המסלול‪ ,‬בכניסה לשערי תקוה‪ ,‬מוליך כביש נוח‬
‫הביזנטית (מאות ‪ )7 - 5‬הבנויים באיכות ירודה יותר‪.‬‬ ‫את טיילת נחל רבה וממשיך ללוות את הנחל בגדתו‬ ‫המסתעף מכביש חוצה שומרון (כביש ‪.)5‬‬
‫ייתכן שהם שייכים לנזירים‪ ,‬או לאחרים שבאו להתגורר‬ ‫הימנית‪ ,‬ליד שדה פתוח‪ .‬השביל עובר יחד עם נחל רבה‬ ‫שביל שער השומרון יוצר הזדמנות לטיול רציף שאורכו כ‪40-‬‬
‫במקום בחסות השלטון‪ .‬יש להניח שגם בור המים‪,‬‬ ‫מתחת לכביש ‪ 444‬וכביש ‪ 6‬ומתחבר למסלולי הירקון‪,‬‬ ‫ק"מ‪ .‬השביל מחבר את יישובי שער השומרון עם יער ראש‬
‫החצוב מדרום למגדל‪ ,‬שייך לאותה תקופה‪.‬‬ ‫המתוארים במפה "האחות" של מפת השביל שלנו‪.‬‬ ‫העין‪ ,‬טיילת נחל רבה ושביל הירקון‪ ,‬עד נמל תל אביב‪.‬‬ ‫להולכי רגל ולרוכבי אופניים‬
‫בראש הגבעה‪ ,‬ממזרח למגדל נמצאים שני קברים‬
‫חצובים בסלע‪ :‬קבר ארגז ‪ -‬פתוח‪ ,‬וקבר בעל שני‬ ‫צומח‬
‫מקמרים‪ ,‬החצובים משני צדדיו של פיר כניסה‪ .‬הסיתות‬
‫בשולי פתח הקבר מעיד שהיה מכוסה בלוח אבן‪.‬‬
‫עם הכיבוש המוסלמי הוצמד לחצר המגדל מתקן‬
‫רוב רובו של השומרון מעובד במשך דורות‪ .‬במדרונות ההרים‬
‫בנו טרסות ונטעו כרמי זית ועצי פרי אחרים‪ .‬בעמקי הנחלים‬ ‫למטיילים שלום‪,‬‬
‫תעשייתי לייצור שמן זית‪ ,‬אחד מני רבים באזור‪ .‬שבר‬ ‫ובגיאיות גידלו גידולי שדה וירקות‪ .‬דווקא מערב השומרון היה‬ ‫שביל הטיול "שער השומרון" מקשר את היישובים‬
‫שערי תקווה‬ ‫אבן מבית הבד עודנו נראה במקום‪.‬‬ ‫מעובד פחות‪ ,‬אך גם כאן החורש נהרס מכריתה ומרעיית יתר‪.‬‬
‫עצים שרדו בדרך כלל בשולי השדות ובמקומות שהתקדשו‪.‬‬ ‫אורנית‪ ,‬שערי תקווה‪ ,‬אלקנה ועץ אפרים עם יער ראש‬
‫העין ועם מקורות הירקון עד נמל תל אביב‪.‬‬
‫במרחב שבין אלקנה וראש העין קיימים שטחים שאינם‬
‫תחילת‬
‫עץ אפרים‬ ‫מעובדים זה זמן רב‪ .‬שטחים אלה מתכסים בצמחיית בתה‬
‫שנציגיה האופייניים הם השיחים אשחר ארצישראלי‪ ,‬סירה‬
‫אורכו של השביל משערי תקווה עד מקורות הירקון‬
‫הוא כ‪ 7-‬ק"מ ואורך המסלול לאורך הירקון הוא‬
‫המסלול‬ ‫קוצנית וקידה שעירה‪ .‬פה ושם אפשר לראות גם עצים כגון‬ ‫כ‪ 33-‬ק"מ‪ .‬השביל מעניק להולכים בו היכרות עם‬
‫בר זית בינוני וחרוב מצוי‪ .‬בשטח מרובים מיני המטפסים כגון‬
‫הספסל‬ ‫שמורת‬ ‫פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות‪.‬‬ ‫אתרי עבר מרתקים ועם עולם הטבע של מערב‬
‫האמנותי‬ ‫העופרים‬ ‫השומרון והירקון‪ .‬אנו מקווים שמסלול זה יתרום רבות‬
‫הדולינה‬ ‫השטחים הפתוחים מתמלאים בחורף ובאביב בפריחה נהדרת‬ ‫להתפתחות תרבות הפנאי‪ ,‬הנופש והספורט לתושבי‬
‫נקודת האכלת‬
‫חיות הבר‬ ‫של כלניות‪ ,‬רקפות ונוריות‪ .‬מלווים אותם צמחים אופייניים‬ ‫האזור ובכלל ויביא לחשיפת חבל ארץ יפה זה‪.‬‬
‫לחורש הים תיכוני ‪ -‬דרדר כחול‪ ,‬חבצלת קטנת‪-‬פרחים‪ ,‬סחלב‬
‫פרפרני ואחרים‪.‬‬
‫ועד מקומי שערי תקווה‬
‫שני צמחים מיוחדים לאזור הטיול שלנו‪:‬‬ ‫גדעון עידן חיימון בלומנפלד‬
‫יסמין שיחני ‪ -‬שיח שענפיו הצעירים גמישים‪ .‬הוא מסוגל‬
‫להישען על עצים וסלעים ולטפס לגובה שניים ואף שלושה‬
‫‪50‬‬ ‫צ‬ ‫מטרים‪ .‬גדל בארץ בשומרון‪ ,‬בגלבוע‪ ,‬במזרח הגליל ובחרמון‪.‬‬ ‫מנכ"ל‬ ‫יו"ר‬
‫‪5‬‬
‫יש‬ ‫טיילת‬ ‫היסמין מצמיח עלים מעטים‪ .‬באפריל ובמאי הוא פורח בפריחה‬
‫כב‬ ‫צהובה שקשה לטעות בה‪ :‬מעלי הגביע עולה צינור ארוך הנפרש‬
‫גן‬ ‫לחמש אונות‪ .‬בניגוד לקרובי המשפחה התרבותיים שלו‪ ,‬לפרחי‬ ‫העבר באזור‬
‫היסמין השיחני אין ריח מיוחד‪.‬‬ ‫במרחב שמשני צדי נחל רבה‪ ,‬בין נחל קנה בצפון לנחל שילה‬
‫נחלת הבנים‬
‫בדרום‪ ,‬יש עדויות לרצף התיישבותי שנמשך מאז התקופות‬
‫הפרהיסטוריות ועד ימינו‪.‬‬
‫טיילת עץ אפרים‪-‬אלקנה שערי תקווה‬
‫אלקנה‬ ‫שביל להולכי רגל ולרוכבי אופניים‪ ,‬צמוד לכביש המוליך‬
‫מעץ אפרים לשערי תקוה‪ .‬הטיילת "אוספת" בדרכה גם‬
‫בימי המקרא היה חלק זה של השומרון מעין "אזור מפורז"‬
‫בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה‪ .‬אשור כבשה את ממלכת‬
‫את המעונינים לצעוד מאלקנה‪ .‬אורך הטיילת כ‪ 3-‬ק"מ‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אך לא ירדה דרומה מכאן‪ ,‬לעבר יהודה‪ .‬השומרונים‪,‬‬
‫"הגורן"‬ ‫שהתחזקו אחרי הכיבוש האשורי‪ ,‬ירדו דרומה עד נחל קנה ולא‬
‫שביל אורנית‬ ‫חדרו "לאזור המפורז"‪.‬‬
‫שביל להולכי רגל ולרוכבי אופניים‪ ,‬צמוד לכביש הגישה‬
‫לאורנית‪ .‬שביל אורנית מתחבר לשביל שער השומרון‬ ‫נראה כי תושבי האזור המשיכו בשגרת חייהם‪ ,‬גם כאשר השליטים‬
‫ש‪5‬‬ ‫ליד אתר אבן הגבול‪ ,‬סמוך למפגשו עם כביש ‪.505‬‬ ‫התחלפו‪ .‬זה היה אזור כפרי‪ ,‬נטול ערים חשובות‪ ,‬שתושביו‬
‫כבי‬ ‫הספסל האמנותי בשערי תקווה‬ ‫התפרנסו בעיקר מגידול גפן ויין ומגידולים חקלאיים אחרים‪.‬‬
‫נקודת המוצא הנוחה ביותר לטיול‪ .‬תמצאו כאן חניה‬ ‫בתקופה הרומית (מאה ‪ 1‬לפנה"ס עד מאה ‪ 4‬לפנה"ס)‪,‬‬
‫בשפע‪ ,‬מדשאות‪ ,‬פינות צל ושירותים‪ .‬תוכלו לבקר‬ ‫בעקבות מרידות היהודים‪ ,‬גרמו הרומאים לנטישת יישובים‬
‫אבן "הקו הירוק"‬ ‫"הגורן" באלקנה‬ ‫בשמורת העופרים ולערוך תצפית לעבר מישור החוף‪.‬‬ ‫ביהודה ובבנימין‪ .‬השומרונים השתלטו על השטח שהתפנה‪,‬‬
‫אבן בטון זו מציינת את המקום שבו עבר קו שביתת‬ ‫עמק דמוי מכתש‪ ,‬כדוגמת הדולינה שליד שערי תקווה‬ ‫שבו מעט בספסל הקרמיקה האמנותי‪ ,‬שאורכו‬ ‫אך שוב לא חדרו ל"אזור המפורז" שלנו ותושבי האזור המשיכו‬
‫הנשק בין ישראל וירדן‪ .‬על הקו הזה הוסכם באפריל‬ ‫נמצא במקום הגבוה ביותר באלקנה‪ .‬למרגלות מגדל‬ ‫כ‪ 320-‬מטר‪ .‬הספסל ופסל הצפרדע תוכננו ועוצבו ע"י‬ ‫לחיות בו כמקדם‪.‬‬
‫‪ 1949‬והוא שימש במשך כ‪ 18-‬שנה כגבול הבינלאומי‬ ‫המים‪ .‬במקום הזה הציבו הירדנים במלחמת ששת‬ ‫האומנית פאני שוורץ תושבת הישוב‪ .‬הספסל נבנה על‬
‫ידי עובדי מחלקת התחזוקה של הישוב ועוטר בעבודת‬ ‫בתקופה המוסלמית הקדומה (מאות ‪ ,)8 - 7‬תחת שלטון בית‬
‫בין ירדן וישראל (עד מלחמת ששת הימים)‪ .‬הוא‬ ‫הימים תותח "לונג תום" וירו לעבר תל אביב‪ .‬תעלות קשר‬ ‫פסיפס עם בני הנוער‪ .‬אל תשכחו להביע משאלה‬
‫נקרא "הקו הירוק" משום שהודפס בצבע ירוק במפות‬ ‫מאותם ימים עודן נראות בשטח‪ .‬השביל העולה לאתר‬ ‫אוג קוצני ‪ -‬אוג קוצני הוא הצמח המסמל יותר מכל את מערב‬ ‫אומייה‪ ,‬השתנתה הכלכלה באזור‪ .‬המוסלמים ביטלו את גידול‬
‫באוזני צפרדע המשאלות המעטרת את הבריכה‬ ‫השומרון‪ .‬זהו עץ קטן‪ ,‬או שיח‪ ,‬הצומח גם במדבר שומרון‬ ‫גפן היין והכניסו במקומו את ענף הזית לייצור שמן‪ .‬באזור‬
‫הרשמיות‪.‬‬ ‫יוצא מנקודת המפגש של הרחובות סמדר ותאנה‪.‬‬ ‫האקולוגית‪ ,‬בקצה הספסל‪.‬‬ ‫ובמדבר יהודה‪ .‬אוג קוצני מצמיח סבך של ענפים המסתעפים‬ ‫נמצאו שרידים רבים של בתי בד מתקופה זו ונראה שמדובר‬
‫בתעשייה בקנה מידה ממלכתי‪ .‬יש להניח שרוב תוצרת שמן‬
‫קרוב לפני הקרקע‪ .‬הענפים הראשיים מפתחים סעיפי משנה‬
‫שקצותיהם קוצניים והם שמעניקים לצמח את המראה הסבוך‪.‬‬ ‫הזית יועדה ליצוא לחצי האי ערב‪.‬‬
‫מקצב הצמיחה של האוג הקוצני זר לתנאי האקלים בארץ‪ .‬הוא‬ ‫בשנת ‪ 744‬לספה"נ השתלט בית עבאס על העולם המוסלמי‬
‫ירוק רוב השנה ויש לו שלכת קיץ קצרה בחודשים יולי‪-‬אוגוסט‪.‬‬ ‫והעביר את המרכז השלטוני לבגדד‪ .‬מערב השומרון וארץ‬
‫מקצב הצמיחה המוזר מעלה את הסברה שהאוג הקוצני‬ ‫ישראל בכלל הפכו לאזור זניח יחסית‪ .‬האזור המשיך להיות‬
‫חדר למערב השומרון מהאזורים היבשים של השומרון‪ ,‬לאחר‬ ‫בעל אופי חקלאי‪ ,‬עם קהילות מנותקות מהערים המרכזיות‪ ,‬עד‬
‫שהצומח הטבעי במערב השומרון הושמד‪.‬‬ ‫לתקופה המודרנית‪.‬‬
 ‫הנחיות למטיילים‬ ‫עזבת צרטה (אבן העזר)‬ ‫שביל פרחי הבר וחורבת דייר‬ ‫יער ראש העין‬ ‫יסיָא‬
‫ח'ירבת ִס ִיר ְ‬
‫‪LEGEND‬‬ ‫מקרא‬ ‫נקודת מוצא‪ :‬רחבת החניה בפתח שערי תקוה‪ .‬במקום‬ ‫ַר ָטה נמצא בחלקו המערבי של יער ראש‬ ‫זְבת צ ְ‬
‫אתר ִע ֶּ‬ ‫כקילומטר אחד ממערב למקום שבו שביל שער‬ ‫יער ראש העין שוכן במורדות המערביים של השומרון‬ ‫החורבה שוכנת במדרונות גבעה תלולה‪ ,‬המתנוססת‬
‫‪Stream‬‬ ‫נחל‬ ‫יש שירותים ומי שתייה‪.‬‬ ‫העין (מחוץ לשביל)‪ .‬כדי להגיע למקום יש לצאת‬ ‫השומרון פוגש את המחסום המערבי של דרך היער‬ ‫והוא גובל בשכונות החדשות של ראש העין‪ .‬קק"ל‬ ‫מדרום לשביל‪ .‬כמו גבעות אחרות באזור‪ ,‬גם היישוב‬
‫‪Promenade‬‬ ‫טיילת‬ ‫נקודת סיום‪ :‬יער ראש העין‪.‬‬ ‫מהחלק הראשי של היער ולנסוע היישר לפנים בדרך‬ ‫(כ‪ 300-‬מטרים ממזרח לחניון הצנובר)‪ ,‬עולה דרומה‬ ‫החלה בנטיעת היער בשנת ‪ 1976‬וכיום הוא משתרע‬ ‫בח'ירבת סיריסא נוסד בתקופת הברזל (מאה ‪8‬‬
‫מפה‪ :‬מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב‬ ‫נחל רבה‪ .‬בכיכר הצלילים‪ ,‬לאחר כ‪ 600-‬מטרים‪ ,‬פונים‬ ‫שביל מסומן ("שביל פרחי הבר")‪ .‬זהו שביל מעגלי‬ ‫על פני כ‪ 1,070-‬דונם‪ .‬היער מתנהל על פי עקרונות יער‬ ‫לפנה"ס)‪ .‬התושבים ניצלו לצורכיהם מערות‪ ,‬שהיו‬
‫‪Promenade to come‬‬ ‫טיילת בתכנון‬
‫השומרון (גיליון ‪.)7‬‬ ‫ימינה בדרך הציונות עד לקצה (דרך השומרון)‪ .‬פונים‬ ‫נוח‪ ,‬שאורכו הכולל כקילומטר‪ .‬בחורף ובאביב עולה‬ ‫קהילתי‪ ,‬שעיקרם שיתוף פעולה בין נציגי התושבים‪,‬‬ ‫בשימוש גם בדורות מאוחרים יותר‪ .‬בחפירות באתרים‬
‫‪Sha'ar HaShomron Trail‬‬ ‫שביל שער השומרון‬ ‫סימון‪ :‬השביל מסומן בצבע ירוק‬ ‫שוב ימינה‪ ,‬עד למרגלות היער וחונים‪.‬‬ ‫בצדי השביל פריחה עשירה של כלניות‪ ,‬רקפות ומינים‬ ‫הרשות המקומית וקק"ל‪ .‬מדי שנה נערכים ביער‪,‬‬ ‫דומים סמוכים התגלו מערות קבורה מתקופה זו ויש‬
‫‪Site‬‬ ‫אתר‬ ‫מרחק הליכה‪ :‬משערי תקוה ליער ראש העין‪ :‬כ‪7-‬‬ ‫שביל רגלי קצר‪ ,‬המכונה "שביל אבן העזר"‪ ,‬עובר בצד‬ ‫רבים אחרים‪ .‬השביל מסומן אדום והוא מגיע בנקודה‬ ‫ביוזמת העירייה‪ ,‬אירועים קהילתיים‪.‬‬ ‫להניח שהן מקבילות לזמן שבו התקיים היישוב‪.‬‬
‫‪Observation Point‬‬ ‫תצפית‬ ‫ק"מ‪.‬‬ ‫חניון ועולה לאתר עזבת צרטה‪ ,‬המשקיף על כביש ‪5‬‬ ‫הגבוהה ביותר שלו למרפסת תצפית המשקיפה על‬
‫‪Bicycle Trail‬‬ ‫משך הליכה‪ 4 :‬עד ‪ 5‬שעות‪.‬‬ ‫ואזור התעשייה גבעת קסם‪ .‬באתר נראים שרידי מבנה‬ ‫גבעות מערב השומרון‪.‬‬
‫שביל אופניים‬
‫דרגת קושי‪ :‬רגיל‪.‬‬ ‫גדול וסביבו בורות עגולים‪.‬‬
‫‪Parking‬‬ ‫מגרש חניה‬ ‫ציוד‪ :‬נעלי הליכה‪ ,‬מי שתייה‪ ,‬כובע‪ ,‬ארוחה קלה‪.‬‬ ‫בחפירות שהתנהלו בשנות ה‪ '70-‬נמצא כי האתר‬
‫‪Picnic Site‬‬ ‫חניון‬ ‫היה מיושב בשנים ‪ 1200‬עד ‪ 1000‬לפנה"ס‪ .‬מראשית‬
‫‪Security Fence‬‬ ‫גדר בטחון‬ ‫‪ 500‬מ’‬ ‫‪250‬‬ ‫‪0‬‬
‫התקופה נמצאו שרידי מבני מגורים פשוטים‪ ,‬כנראה‬
‫‪Railway Station‬‬ ‫תחנת רכבת‬
‫של רועי צאן‪ .‬במחצית השנייה של המאה ה‪10-‬‬
‫קנ”מ‬ ‫לפנה"ס הגיע היישוב לשיא פריחתו‪.‬‬
‫‪Tunne‬‬ ‫מעבר תחתי‬
‫‪Yarkon springs' trail‬‬ ‫שביל למקורות הירקון‬ ‫שביל שער השומרון מתחבר לדרך הראשית של‬ ‫בחורבה התגלו יקבים לצריכה משפחתית‪ .‬הם נראים‬
‫כתיבה וצילום‪ :‬יעקב שקולניק‬ ‫היער‪ ,‬המלווה את נחל רבה‪ .‬בצד הדרך הציבה קק"ל‬ ‫כבורות עגולים‪ ,‬בעומק כמטר וחצי‪ .‬פתח היקב עגול גם‬
‫מהדורה ראשונה‪2010 ,‬‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו ממצ'יק ‪www.memchik.com‬‬ ‫למרגלות התצפית נמצאת חורבת דייר (ח'ירבת‬ ‫חניונים וסימנה שבילי הליכה‪ .‬ביער קיימים שני אתרים‬ ‫הוא וקוטרו כ‪ 40-‬ס"מ ומסביבו סיתות שוליים מותאם‬
‫א‪-‬דווייר) ובה שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫ארכיאולוגים‪ :‬חורבת דייר ועזבת צרטה‪.‬‬ ‫למכסה‪ .‬גם בחורבת סיריסיא נמצאו שרידי מגדל חזק‪,‬‬
‫באתר נותרו שרידים של בית בד ושל מבנים שבהם‬ ‫בנוי אבן‪ ,‬בדומה ל"גבעת המגדל"‪.‬‬
‫כבי‬ ‫השתמרו נדבכים מעטים של קירות בנויים אבני‬ ‫בגלל ריבוי המערות באתר‪ ,‬שחלקן נסתרות מן העין‪,‬‬
‫אורנית‬
‫ש‪6‬‬
‫גוויל גדולות‪ .‬בור מים‪ ,‬שאסף מי גשם‪ ,‬משלים את‬ ‫אין לטייל במקום‪.‬‬
‫התמונה‪.‬‬
‫כביש ‪444‬‬

‫באתר נמצאו שרידים של בית ארבעה מרחבים‪ ,‬סגנון‬

‫בנייה המאפיין את התקופה הישראלית‪ ,‬ולידו עשרות‬
‫בורות עגולים ששימשו כממגורות לאיסום גרעיני‬ ‫נחל רבה‬
‫תבואה‪ .‬באחת הממגורות התגלה אוסטרקון ‪ -‬חרס‬ ‫נחל רבה הוא מיובלי הירקון‪ .‬הנחל‪ ,‬שאורכו כ‪ 13-‬ק"מ‪,‬‬
‫מתחיל את דרכו במערב השומרון‪ ,‬ליד הכפר בידיה‪ .‬נחל‬
‫ועליו חרוטות אותיות עבריות‪ .‬הימצאותה של כתובת‬ ‫רבה חוצה את יער ראש העין ואת העיר ראש העין‪ ,‬עובר‬
‫ראש‬ ‫דווקא באתר התנחלות שולי‪ ,‬מעידה על התפוצה של‬ ‫מתחת למחלף קסם ונשפך לירקון מול "בית הבטון"‬
‫העין‬ ‫ידיעת קרוא וכתוב ביהודה ובישראל כבר בתקופה‬ ‫(מחוץ למפה)‪ .‬בגדה הדרומית של הנחל‪ ,‬כיום בתחום‬
‫צפון‬ ‫קדומה‪.‬‬ ‫ראש העין‪ ,‬חפר הארכיאולוג י‪ .‬קפלן אתר פרהיסטורי‬
‫יש המזהים את עזבת צרטה עם אבן העזר‪ ,‬המקום שבו‬

‫שבי‬
‫מהתקופה הכלקוליתית (‪ 4500‬עד ‪ 3300‬לפנה"ס)‪.‬‬
‫נלחמו בני ישראל עם הפלשתים‪ .‬בקרב אבן העזר גברו‬

‫ל או‬
‫הפלשתים על בני ישראל‪ ,‬לכדו את ארון הברית והעבירו‬
‫אותו למקדש דגון באשדוד (שמאל א'‪ ,‬פרק ד)‪.‬‬ ‫‪5050‬‬
‫כביש‬

‫רנית‬
‫חוזרים למכוניות באותה דרך חזרה‪ .‬אורכו של השביל‬
‫מחלף קסם‬ ‫כ‪ 600-‬מטרים (כיוון אחד)‪.‬‬

‫כפר קסם‬
‫לירקון ולשביל ישראל‬

‫כבי‬

‫עיריית ראש העין הפכה את אפיק הנחל העובר‬

‫ש‪4‬‬

‫בתחומה לטיילת מטופחת‪ ,‬שאורכה כ‪ 3.5-‬ק"מ‪.‬‬

‫בחלק המזרחי של הטיילת נמצאת כיכר הצלילים‪,‬‬
‫‪44‬‬

‫המציגה פסלים של כלי נגינה‪ .‬בפינת רחוב יהודה‬

‫הלוי מתחיל פארק הידידות עם בירמינגהם‪ ,‬אלבמה‪.‬‬
‫בקצהו המערבי של הפארק‪ ,‬ליד רחוב הרש"ש‪ ,‬נמצאת‬
‫כביש ‪6‬‬

‫חורשת הנופלים‪ .‬ממערב לרחוב צה"ל לובשת הטיילת‬

‫מוצף‬
‫מדשאות‪ ,‬עצי דקל ופרגולות‪ .‬הנחל עובר בצד שדה‬
‫ש‬ ‫כבי‬
‫ש‪5‬‬ ‫מעובד‪ ,‬חוצה את כביש ‪ 444‬מדרום למחלף קסם‬
‫בחורף‬
‫כבי‬ ‫ונשפך לירקון כשלושה ק"מ משם‪.‬‬ ‫‪505‬‬
‫גבעת קסם‬
‫בה‬

‫(אזור תעשייה)‬
‫לר‬

‫אבן גבול‬
‫נח‬

‫גן‬ ‫כביש ‪5‬‬

‫לאומי‬ ‫בית‬
‫ירקון‬ ‫עלמין‬
‫תל אפק‬
‫ה‬ ‫דרך‬
‫ע בן נון‬
‫ח' יהוש‬ ‫רון‬‫שומ‬ ‫עזבת‬
‫ר‬ ‫צרטה‬
‫ר‬
‫ח' הרש"ש‬

‫ות‬

‫מחצבת‬
‫יונ‬
‫הצ‬

‫רח‬ ‫השיטה הבוכיה‬ ‫כביש ‪5‬‬ ‫חימר‬

‫' צה‬ ‫נחל‬
‫רך‬

‫"ל‬
‫כביש ‪444‬‬

‫רבה‬
‫ד‬

‫שביל‬
‫דר‬

‫הצנובר‬
‫ךנ‬

‫פרחי‬
‫מפעל בטון מצפה אילן‬
‫חל‬

‫צל‬ ‫הבר‬
‫ר‬
‫‪48‬‬

‫בה‬

‫חורבת דייר‬
‫האקליפטוס‬ ‫יער‬ ‫מחצבה עתיקה‬
‫‪3‬‬
‫יש‬

‫כיכר‬ ‫ראש העין‬

‫רח' יהודה הלוי‬
‫כב‬

‫בה‬
‫ך מנחם בגין‬
‫דר‬ ‫הצלילים‬
‫ראש העין‬

‫לר‬
‫מחצבה‬

‫נח‬
‫ראש העין‬
‫נווה אפק‬