lOMoARcPSD|6228193

‫ הימיכב רמוחה לכ םוכיס‬2 - Summary ‫ תיללכ הימיכ‬2

‫ תיללכ הימיכ‬2 (Tel Aviv University)

StuDocu is not sponsored or endorsed by any college or university

Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com)
 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫כימיה כללית ‪2‬‬

‫] ‪T[K] = 273.15 + T[C o‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪𝒅𝑚 = 10−1‬‬ ‫‪𝑲𝑚 = 103‬‬ ‫𝑔𝐾 ‪𝑔𝑟 = 10−3‬‬
‫[ ‪𝑁𝐴 = 6.02214 × 1023‬‬ ‫]‬
‫𝑒𝑙𝑜𝑚‬
‫‪5‬‬ ‫‪𝒄𝑚 = 10−2‬‬ ‫‪𝑴𝑚 = 106‬‬ ‫𝑔𝐾 ‪𝑚𝑔 = 10−6‬‬
‫= ] ‪T[C o‬‬ ‫)‪(T[F o ] − 32‬‬ ‫]𝑔𝐾[ ‪𝑚𝑒 = 9.11 × 10−31‬‬
‫‪9‬‬
‫‪𝒎𝑚 = 10−3‬‬ ‫𝐿𝑚‪1𝑐𝑚3 = 1‬‬ ‫𝑙𝑜𝑚 ‪𝑚𝑚𝑜𝑙 = 10−3‬‬
‫]𝑔𝐾[ ‪𝑚𝑝 = 1.672 × 10−27‬‬
‫‪µ𝑚 = 10−6‬‬ ‫𝐿‪1𝑚3 = 1,000‬‬ ‫𝑚𝑝𝑝 ‪1𝑝𝑝𝑏 = 10−3‬‬
‫]𝐶[ ‪𝑞𝑒 = 𝑞𝑝 = 1.6 × 10−19‬‬
‫‪𝒏𝑚 = 10−9‬‬ ‫‪1𝑐𝑚3 = 10−6 𝑚3‬‬ ‫𝑟𝑔‬
‫]𝑠‪C = 3.00 × 108 [𝑚⁄‬‬ ‫‪1𝐷𝑎 = 1‬‬
‫𝑙𝑜𝑚‬

‫]𝑔𝐾[ ‪1amu = 1.660539 × 10−27‬‬

‫נוסחאות ריכוזים‪:‬‬
‫= ]‪[𝐶 w⁄𝑤 %‬‬
‫)‪m(solute‬‬
‫אחוז משקלי – ‪( w/w%‬משקל מומס בגרם‪/‬משקל תמיסה בגרם)*‪× 100 011%‬‬
‫)‪m(solution‬‬

‫אחוז נפחי – ‪( v/v%‬נפח המומס‪/‬נפח התמיסה)*‪011%‬‬

‫]𝑔[‬
‫= ]‪[𝐶 w⁄v‬‬
‫𝑚‬
‫=‬ ‫]‪[L‬‬
‫אחוז משקל לנפח ‪( w/v% -‬מסת המומס בגרם‪ .‬נפח התמיסה ב‪ 011‬מ"ל)*‪011%‬‬
‫‪v‬‬
‫𝑤‬ ‫𝑔𝑚‬
‫יחס משקלי ( ) מוכפל ב ‪ 6 =016‬סדרי גודל בין המונה למכנה (אין יחידות)‪ .‬במים – מ"ג‪/‬ליטר מים‪.‬‬ ‫‪- ppm‬‬
‫𝑤‬ ‫𝑔𝑘‬
‫𝑤‬ ‫𝑔𝜇‬
‫יחס משקלי ( ) מוכל ב‪ 9 = 019 -‬סדרי גודל בין המונה למכנה (אין יחידות)‪ .‬במים – מיוגרם‪/‬ליטר מים‪.‬‬ ‫‪- ppb‬‬
‫𝑤‬ ‫𝑔𝑘‬

‫שבר מולי ‪( -‬מספר המולים של המומס‪/‬מספר המולים הכולל בתמיסה)‪=XA .‬שבר מולי של ‪.A‬‬
‫‪0=XB+XA‬‬
‫אחוז מולרי – שבר מולי*‪011%‬‬
‫מולריות (‪( - )M‬מול‪/‬נפח תמיסה בליטרים) ]𝑀[ = ]‪[mol⁄l‬‬
‫‪n‬‬
‫= ]𝐶[‬
‫‪V‬‬
‫נוסחאות לחישוב מול‪:‬‬

‫= 𝐧 ]𝐿[ 𝐯 × ]‪𝐧 = 𝐜 [mol⁄L‬‬ ‫]‪𝐍 [atoms‬‬ ‫]‪𝐦 [gr‬‬ ‫]‪𝐯 [L‬‬

‫=𝐧‬ ‫‪gr‬‬ ‫=𝐧∗‬
‫]‪𝐍𝐀 [atoms⁄mol‬‬ ‫]‪𝐌𝐰 [ ⁄mol‬‬ ‫𝐯‬ ‫‪L‬‬
‫]‪𝐦 ⁄mol‬‬
‫[‬
‫‪L‬‬
‫*בתקן ‪ S.T.P‬הנפח המולרי ( ‪ )vm‬הוא )‪22.4 ( ⁄mol‬‬

‫*בטמפרטורת החדר הנפח המולרי ( ‪ )vm‬הוא )‪25 (L⁄mol‬‬

‫נוסחאות שימושיות‪:‬‬
‫‪CV=CV‬‬
‫צפיפות‬
‫משקל סגולי‪/‬צפיפות החומר‬

‫חמצון חיזור‪:‬‬
‫חמצון‪ :‬מחזר מוסר אלקטרונים כדי להפוך ליון חיובי יותר‪.‬‬
‫חיזור‪ :‬מחמצן מקבל אלקטרונים כדי להוריד דרגת חמצון‪.‬‬
‫מחזר – נותן אלקטרונים (דרגת החמצון שלו עולה)‪.‬‬
‫מחמצן – מקבל אלקטרונים (דרגת החמצון שלו יורדת)‪.‬‬
‫שלבים בפתרון שאלות‪:‬‬
‫‪ .0‬נקבע דרגות חמצון ונחליט מי עבר חמצון ומי חיזור‬
‫‪ .2‬נכתוב שני חצאי תגובה ונוסיף ‪ e‬בצד המתאים‬
‫‪ .3‬נעבוד על כל חצי תא בנפרד‪ :‬מאכזנים מספר אטומים למי שעובר את הח"ח‬
‫‪ .4‬מאזנים את שאר האטומים ואת ה‪+ e-‬מוואדים סך מטען בכל צד שווה‪ .‬במקרה הצורך נוסיף ‪ H+‬או – ‪OH‬‬
‫וגם אותם נאזן במקרה הצורך עם מים‪.‬‬
‫‪ .5‬נכפול את אחת המשוואות להתאמת כמות ה‪ e-‬העוברים‬
‫‪ .6‬נחשב משוואות ונוודא איזון‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪ .7‬אם יש טעות נטפל בחצאי התגובה ולא בתגובה הכוללת‪.‬‬

‫הערכת מצב חמצון‪:‬‬
‫‪-0‬‬ ‫פלואור‬ ‫‪1‬‬ ‫יסוד חופשי‬
‫‪-0‬‬ ‫הלוגנים עם מתכת‬ ‫מטען כללי‬ ‫יון‪/‬סך מצבי החמצון‬
‫‪-2‬‬ ‫גופרית עם מתכת‬ ‫‪-0=H2O2‬‬ ‫‪1=O2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫חמצן‬
‫‪-3‬‬ ‫חנקן עם מתכת‬ ‫עם מתכת=‪-0‬‬ ‫‪1=H2‬‬ ‫‪+0‬‬ ‫מימן‬
‫‪+0‬‬ ‫מתכות אלקליות‬
‫דיספרופורצינציה‪ :‬מצב שבו אותו החומר גם מחמצן וגם מחזר‪.‬‬

‫תאים אלקטרוכימיים‬
‫קולון ‪C‬‬ ‫מטען חשמלי ‪q‬‬ ‫וולט‬ ‫פוטנציאל חשמלי ‪V‬‬
‫‪C 965445‬‬ ‫קבוע פארדיי ‪F‬‬ ‫‪ A‬אמפר‬ ‫זרם חשמלי ‪I‬‬
‫𝑞‬ ‫𝑞‬ ‫]𝐶[‬
‫= ]‪𝑛 [e‬‬ ‫= ]‪I [A‬‬
‫𝐹‬ ‫]𝑐𝑒𝑆[ 𝑡‬

‫‪ – E1‬פוטנציאל חיזור סטנדרטי (למול תגובה)‪ .‬בתגובת ח"ח חצי התא שיש לו ‪ E1‬גבוה יותר יתרחש באופן ספונטני‪.‬‬
‫אלקטרודת ייחוס‪ :SHE‬חצי תא שהוגדר כנקודת אפס‪1=E1 .‬וולט‪ .‬חצי תא מימן בריכוז ‪0‬מולר‪ 0 5‬אטמ'‪.‬‬
‫בניית תא שלם‪:‬‬
‫מדידת נטייתם של צורנים לעבור ח"ח חייבת להיעשות בהשוואה לאלקטרודה אחרת‪.‬‬
‫בש"מ ‪ E‬של התא=‪.1‬‬
‫‪2+‬‬
‫𝑛𝑍\)𝑠(𝑛‪ Z‬בצד ימין‪:‬קתודה=חיזור‪ .‬בצד שמאל‪:‬אנודה=חמצון‪.‬‬
‫⏟‬ ‫⏟‬ ‫צורת כתיבה של תא‪⏟ 2+ \𝐶𝑢(𝑠) :‬‬
‫𝑢𝐶 ∥‬
‫אנודה‬ ‫גשר מלח‬ ‫קתודה‬

‫חמצון=‪E1cell‬‬
‫של‬ ‫‪- E1‬‬
‫חישוב פוטנציאל תא‪ E1 :‬של חיזור‪+‬‬
‫גשר מלח‪ :‬חובה בכל תא אלקטרוכימי‪ .‬תפקידו לאפשר ליונים חיוביים ושליליים עודפים להיספח בו על מנת לא‬
‫לשבש את תגובת הח"ח בגלל מפלי ריכוזים (לה‪-‬שאטליי)‪ .‬בגשר מלח יונים שליליים נעים בכיוון ההפוך לאלקטרונים‬
‫(ויונים חיוביים עם בכיוון האלקטרונים)‪.‬‬
‫‪ E1‬לא מושפע מחישובים סטוכיומטריים‪.‬‬
‫‪Nerst‬‬
‫𝑇𝑅‬ ‫𝑉‪0.0592‬‬ ‫𝑃]𝑠𝑡𝑐𝑢𝑑𝑜𝑟𝑃[‬
‫‪R=8.31447‬‬ ‫‪ E = 𝐸 0 −‬מתח התא‪=n .‬כמה ‪ e‬עוברים‪ .‬מקדם ה‪=log‬‬ ‫𝑅]𝑠𝑡𝑛𝑎𝑡𝑐𝑎𝑒𝑅[ 𝑔𝑜𝑙‬
‫𝐹 𝑒𝑛‬ ‫𝑒𝑛‬

‫* יונים משקיפים לא נכנסים לתגובה‪/‬משוואה‪.‬‬

‫* ככל שהזמן עובר מתח התא קטן ויש יותר תוצר‪.‬‬
‫מצבר עופרת חומצה‬
‫מתח התא תלוי בריכוז החומצה‪.‬‬
‫אם נגדיר חצי תא בתור תמיסה עם ‪H2SO4‬‬
‫אז המים יעדיפו לתת ‪ e‬מאשר החומצה‪.‬‬
‫אלקטרודת ייחוס – כסף‪/‬כסף כלוריד‪:‬‬
‫‪AgCl(s) + e- Ag(s) +Cl-(aq) E° = +0.222V‬‬
‫שינוי ריכוז הכלורידים מזערי בתמיסה ולכן היא תשמור על פוטנציאל קבוע וזה חשוב מאוד‪ .‬משתמשים בתמיסה‬
‫רוויה של ‪.AgCl‬‬
‫* כאשר נשתמש בחצי שהוא אלקטרודת ייחוס עם מתח קבוע אז גם אם הריכוזים באלקטרודת ייחוס אינם‬
‫סטנדרטיים נוכל להכניס את המתח הקבוע שלה לחישוב ‪ E1‬וב‪ Log-‬נכניס רק את ריכוזי מחצית התא השני‪.‬‬
‫קורוזיה‬
‫תהליכים אלקטרוכימיים בלתי רצויים הגורמים לפגיעה בחומרים שונים‪ .‬למשל חלודה‪ 5‬הברזל עובר חמצון והמים‬
‫חיזור וניתן לראות ש‪ E1 -‬של התגובה הכוללת יהיה חיובי והתהליך הזה באמת ספונטני‪.‬‬
‫הגנה קתודית‪:‬‬
‫כאשר מצמידים לגוף מחליד שעשוי מברזל גוש מגנזיום‪ .‬למגנזיום פוטנציאל חמצון גבוה יותר ולכן יעדיף לעבור‬
‫חמצון על פני הברזל‪ 5‬בכך יגן עליו‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תא ריכוז‪:‬‬
‫התגובה הכוללת היא מעבר של יון מהתמיסה היותר מרוכזת לתמיסה המהולה‪ .‬האנודה במצב כזה תהיה התא בו‬
‫היון שיכול לעבור חמצון (דרגת חמצון נמוכה) נמצא בריכוז הגבוה יותר‪.‬‬
‫* מומלץ לחשב ‪ NERST‬לכל חצי תא בנפרד‪.‬‬
‫התא פועל עד להשוואת ריכוזים‪.‬‬
‫אלקטרוליזה‪:‬‬
‫בתא אלקטרוכימי משתמשים במקור מתח חיצוני בכדי להפוך את פעולת התא האלקטרוכימי‪ 5‬כלומר גורמים‬
‫לתגובה ללכת בכיוון ה"לא‪-‬ספונטני" שלה‪.‬‬
‫כמה מתח צריך בשביל להפוך תגובה? בדר"כ נצטרך מעט מעל ‪ E‬כולל של התא (‪.)overpotentail‬‬
‫‪1‬‬

‫לחמצן ‪ Overpotantial‬גבוה‪.‬‬
‫תא גלווני – תא בו מתרחשת הפעולה הספונטנית‪.‬‬
‫תא אלקטרוליטי – תא בו מתרחשת התגובה הלא ספונטנית עקב הזרמת מתח‪.‬‬
‫איך נדע אם תא הוא גלווני או אלקטרוליטי?‬
‫הגורם הקובע הוא ‪ E‬מתח התא המתקבל ממשוואת ‪ E .NERST‬חיובי מסמן תא גלווני‪.‬‬
‫אם שואלים עבור תא רשום (נתון) ‪ >-‬נחשב את ‪ E‬של ‪ NERST‬ולפי זה נחליט (אפילו אם הוא נוגד בסימנו את ‪.)E1‬‬
‫אם שואלים על תא סטנדרטי ‪ >-‬נסתכל על ‪ E1‬ולפי זה נקבע (למה? כי ‪ E1‬הוא מספק את הנתונים עבור תא‬
‫סטנדרטי)‪.‬‬
‫חימצון חיזור של המים‪:‬‬
‫‪E = -0.83V‬‬ ‫חיזור‪H2O(l) + e  ½H2(g) + OH(aq) :‬‬
‫‪E = -1.23V‬‬ ‫חמצון‪H2O(l)  ½O2(g) + 2H+(aq) + e :‬‬
‫כאשר מכניסים יונים שונים למים מספר תהליכים עשויים להתחרות על פני אלקטרודה מסוימת‪ .‬לפעמים תהליך‬
‫אחד מנצח בבירור ולפעמים הפרש ‪ E1‬קטן מידי בכדי להחליט ונצפה לראות ערבוב של תוצרים בתא בו יש תחרות‪.‬‬
‫* לדוגמה‪ 5‬אל מול חומצה גופרתית – המים מנצחים בתהליך החמצון‪.‬‬
‫הערות וטיפים‪:‬‬
‫פתרון שאלות בהן נתון זרם חשמלי וזמן‪:‬‬
‫נחשב כמות מטען שעברה בזמן ‪ >-‬משם נוציא כמו ‪ e‬שעברה בזמן זה‪.‬‬
‫על פי יחס סטוכיומטרי של חצאי התגובות נחשב כמה מהחומר אותו אנו בודקים עבר‪.‬‬
‫לשים לב שמדובר בכמות מולים שעברה ולא בכמות סופית‪.‬‬
‫* מאחר ומתח תא תלוי בריכוזים השימוש בתנאים סטנדרטיים מקל על ההשוואה של תגובות אלקטרוכימיות שונות‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫חומצות ובסיסים‬
‫חומצה‪ :‬חומר שמשחרר ‪H+‬‬
‫בסיס‪ :‬חומר שמקבל ‪H+‬‬
‫* חומצה חזקה מתפרדת לגמרי ליונים בהתמוססות במים‪.‬‬
‫* לכל חומצה שעוברת תגובת סתירה יש בסיס מצומד (ולהפך)‪.‬‬
‫* אמפוטריות – היכולת של המים להיות גם חומצה וגם בסיס‪.‬‬
‫קבוע שיווי משקל‪:‬‬
‫] 𝑑𝐷[] 𝑐 𝐶[‬
‫עבור תגובה‪ 𝑎𝐴 + 𝑏𝐵 ⇄ 𝑐𝐶 + 𝑑𝐷 :‬קבוע ש"מ הוא 𝑏𝐵[] 𝑎𝐴[ = 𝑐𝐾‬
‫]‬

‫*חומצות ובסיסים חזקים מגיבים עד הסוף ולהם ∞=‪.K‬‬

‫*ככל שה‪ K-‬גבוהה יותר כך החומצה‪/‬בסיס חזקים יותר‪.‬‬
‫*חומצות ובסיסים חלשים לא מגיבים עד הסוף‪ 5‬יש להם קבוע ש"מ שמגדיר עד כמה יתפרקו‪.‬‬
‫)𝑎𝐾(‪ 5 𝑝𝐾𝑎 = −log‬זהו ה‪ pH-‬בו נמסרו חצי מהפרוטונים‪.‬‬
‫הקשר בין ‪ Ka‬חומצה ל‪ Kb -‬של הבסיס המצומד‪( K𝑤 = 𝐾𝑎 ∙ 𝐾𝑏 :‬להפך עם בסיס וחומצה מצומדת)‪.‬‬
‫* ‪ K‬ש"מ של תהליך שהוא סכום של שני תהליכי ש"מ = מכפלת הקבועים של כל תהליך‪.‬‬
‫יוניזציה עצמית של המים‬
‫מים הם חומצה ובסיס חלשים‪.‬‬
‫‪𝑝𝐾𝑤 = 𝑝𝐻 + 𝑝𝑂𝐻 = 14 𝐾𝑤 =[𝐻 + ] [𝑂𝐻 − ] = 1 × 10−14‬‬
‫] ‪ 𝑝𝐻 = −log[𝐻 +‬לתמיסה ניטרלית ה‪𝑝𝑂𝐻 = −log[𝑂𝐻 − ] .7=PH-‬‬
‫[‪M55.5=]H2O‬‬
‫כאשר נוסיף חומצה למים ריכוז יוני ההידרונים גדל ולכן על מנת לשמור על ‪ Kw‬ריכוז יוני ההידרוקסיד מהפירוד‬
‫העצמי של המים יירד מיידית (ולהפך)‪.‬‬
‫בסיסים חזקים‬ ‫חומצות חזקות‬
‫‪Mg(OH)2‬‬ ‫‪LiOH‬‬ ‫‪HNO3‬‬ ‫‪HCL‬‬
‫סיומת ‪OH‬‬ ‫‪NaOH‬‬ ‫‪H2SO4‬‬ ‫‪HBr‬‬
‫‪KOH‬‬ ‫‪H-X‬‬ ‫‪HClO4‬‬
‫חומצה אצטית‪Ka=1.8*10-5 :‬‬
‫אמוניה ‪Kb=1.8*10-5 :NH3‬‬
‫חומצות חלשות‪X-COOH :‬‬
‫בסיסים חלשים‪ :‬חומרים עם ‪NH‬‬

‫חומצות ובסיסים חלשים‪-y( :‬שינוי בריכוז חומצה‪/‬בסיס‪-x 5‬תרומת המים)‬

‫] ‪[𝐻3 0+‬‬ ‫] ‪[𝑂𝐻 −‬‬
‫= ‪α%‬‬ ‫= ‪ α%‬או ‪∙ 100‬‬ ‫אחוז יוניזציה של חומצה‪/‬בסיס חלש‪∙ 100 :‬‬
‫𝑎𝐶‬ ‫𝐵𝐶‬

‫ננסה להזניח את פירוק החומצה ‪ +‬תרומת המים‬

‫אי אפשר להזניח‬ ‫אי אפשר להזניח‬ ‫אי אפשר להזניח‬ ‫אפשר להזניח‬
‫את שניהם‬ ‫את פירוק החומצה‬ ‫את תרומת המים‬ ‫את שניהם‬

‫ננסה בכל זאת‬ ‫נזניח רק את המים‬ ‫פתרון קבוע של ‪:x,y‬‬ ‫נפתור‬

‫לפתור עם‬ ‫ונפתור משוואה‬ ‫𝑤𝐾‬ ‫משוואה‬
‫הפתרונות הללו‬ ‫ממעלה שנייה‬ ‫=𝑥‬ ‫=𝑦‬ ‫𝑥‬
‫𝑥‪−‬‬ ‫פשוטה‬
‫𝑤𝐾‬
‫𝑤𝐾‪𝐾𝐴 ∙𝐶𝐴 +‬‬

‫אם לא הצלחנו‬
‫להזניח בכל זאת‬ ‫לא עבד‬
‫נגיד שה‪𝑝𝐻 ≈ 7-‬‬ ‫בכלל?‬ ‫נוודא הזנחות‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫הזנחת שינוי ריכוז חומצה‪/‬בסיס התחלתי‪:‬‬

‫‪ .0‬כאשר אחוז היוניזציה קטן מ‪ 5%-‬ניתן להזניח את ‪y‬‬
‫𝐵𝐶‬ ‫𝐴𝐶‬
‫או ‪> 1000‬‬ ‫כאשר ‪> 1000‬‬ ‫‪.2‬‬
‫𝐵𝐾‬ ‫𝐴𝐾‬

‫הזנחת תרומת המים‪:‬‬

‫ניתן להזניח את פירוק המים‪.‬‬ ‫‪01-6‬‬ ‫כאשר ריכוז יוני ‪ 𝑂𝐻 /𝐻3 0+‬גדול מ‪-‬‬
‫‪−‬‬

‫* לשים לב‪ -‬במקרים בהם יש להתחשב בפירוק המים נקבל ‪ pH‬בסביבות ‪( 7‬בדיקה טובה)‪.‬‬
‫מצב בו אי אפשר להזניח את תרומת המים ואי אפשר להזניח את פירוק החומצה‪/‬בסיס‪:‬‬
‫𝐴𝐾‬
‫אפשר להגיד שהחומצה מתנהגת כמו חזקה חומצה חזקה ואז במקום להזניח את‬ ‫כאשר ‪> 100‬‬ ‫‪.0‬‬
‫𝐴𝐶‬

‫הפירוק שלה נתייחס אל המצב כפירוק מלא (כלומר‪)𝐶𝐴 ≈ 𝑦 5‬‬

‫𝑤𝐾‬ ‫𝑤𝐾‬
‫=𝑥‬ ‫=𝑦‬ ‫שתי משוואות קבועות לפתרון ‪− 𝑥 :x,y‬‬ ‫‪.2‬‬
‫𝑤𝐾‪𝐾𝐴 ∙𝐶𝐴 +‬‬ ‫𝑥‬

‫אם בכל זאת מקבלים סתירה לאחוז יוניזציה או לריכוז יוני הידרוניום‪/‬הידרוקסיד ‪ >-‬ננסה לפתור‬ ‫‪.3‬‬
‫משוואה ממעלה שלילית או שנניח שה‪ pH-‬בערך ‪.7‬‬
‫בדיקה‬
‫𝑦‬
‫‪> 5%‬‬ ‫בכל מקרה תמיד צריך לעשות בדיקה בסוף ההזנחות‪𝐻 + > 10−6 :‬‬
‫𝐴𝐶‬

‫* שימו לב‪ -‬אם מזניחים את ‪ y‬במשוואה והו א נמצא גם במונה וגם במכנה חובה להזניח אותו גם וגם‪ 5‬ולכן יש לבדוק‬
‫את הזנחות אל מול הריכוז הקטן יותר‪ .‬אם הוא לא זניח ביחס לאחד לא מזניחים בכלל‪.‬‬
‫תגובה של חומצה חזקה וחלשה ביחד‪/‬בסיס חזק וחלש יחד‪:‬‬
‫קודם נחשב את תרומת ‪ 𝑂𝐻− /𝐻+‬מהחומצה‪/‬בסיס החזקים‪.‬‬
‫נוסיף א ת כמות היון שנוצרה מהפירוק החזק למשוואת הפירוק החלש בשלב ההתחלה ולפי כך נחשב את ‪.Ka‬‬
‫חומצה רב פרוטית‪:‬‬
‫חומצה בעלת יותר מ‪ H-‬אחד והיא מתפרקת בשלבים‪.‬‬
‫כל מסירה של ‪ 𝐻+‬מתוארת כתגובת פירוק בש"מ עם ‪ Ka‬משלה‪ .‬כמעט תמיד‪Ka1>>Ka2>>>Ka3… :‬‬
‫ניתן להניח כי הרוב המכריע של ‪ 𝐻 +‬מקורו בתהליך הפירוק הראשון‪ 5‬ולכן נראה לרוב שניתן להזניח את השינוי ב‪-‬‬
‫‪ 𝐻 +‬בשאר התגובות‪.‬‬
‫*יכול להיות שבשלב הפירוק הראשון החומצה היא חומצה חזקה ובשאר השלבים חומצה חלשה‪.‬‬
‫מלחים של חומצות ובסיסים חלשים‪:‬‬
‫המלח מתפרק לחלוטין במים‪.‬‬
‫החומצה המצומדת היא היון החיובי שיתקבל מפירוק בסיס‪ .‬מלח אשר מכיל את היון החיובי הנ"ל יקרא "מלח של‬
‫בסיס חלש"‪ .‬החומצה המצומדת תתפרק לבסיס ועוד ‪.𝐻 +‬‬
‫הבסיס המצומד הוא יון שלילי שיתקבל מפירוק חומצה ‪ .‬מלח אשר מכיל את היון השלילי יקר "מלח של חומצה‬
‫חלשה"‪ .‬הבסיס המצומד יתפרק לחומצה ועוד ‪.𝑂𝐻−‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בופרים וטיטרציות‬
‫אפקט היון המשותף – תמיסות של חומצות חלשות ומלחיהן‪ .‬לתמיסה שנמצאת בש"מ מוסיפים מלח של אחד‬
‫היונים מתגובת פירוק החומצה‪ .‬דבר זה גורם לתגובה ללכת בכיוון ההפוך במטרה להגיע שוב לש"מ‪.‬‬
‫בופר – תמיסה המסוגלת לשמור על ‪ PH‬קבוע בערך‪ 5‬בהוספת כמויות יחסית קטנות של בסיסים וחומצות‪ .‬בופר‬
‫אפשר להכין רק מחומצות ובסיסים חלשים‪.‬‬
‫בופר של חומצה‪ :‬זוהי תמיסה שמכילה חומצה חלשה ואת המלח של הבסיס החלש המצומד שלה‪.‬‬
‫בופר של בסיס‪ :‬זוהי תמיסה שמכילה בסיס חלש ואת המלח של החומצה החלשה המצומדת שלה‪.‬‬
‫מלח מצומד – מלח קל תמס שמכיל את היון המצומד של החומצה‪/‬בסיס‪.‬‬
‫יון מצומד – יון שלילי הוא בסיס מצומד לחומצה חלשה‪.‬‬
‫יון חיובי הוא חומצה מצומדת לבסיס חלש‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫* תגובת חומצה חלשה‪HCOOH ↔ 𝐻 + + 𝐻𝐶𝑂𝑂 − :‬‬
‫מלח של הבסיס מצומד יהיה ‪HCOONa → Na+ + HCOO−‬‬
‫* תגובת בסיס חלש‪NH3 + H2 o ↔ NH4 + + OH − :‬‬
‫מלח של החומצה המצומדת יהיה ‪NH4 Cl → NH4 + + Cl−‬‬
‫תנאים לבופר‪:‬‬
‫𝑎𝐶‬
‫ריכוז ‪ Ca/Cb‬גדול בלפחות שני סדרי גודל מה‪ >- .Ka/Kb-‬הפירוק הנוסף יהיה זניח ‪> 100‬‬ ‫‪.0‬‬
‫𝑎𝐾‬
‫‪Ca‬‬
‫< ‪0.1‬‬ ‫ריכוז דומה של ‪ Ca‬ו‪ 5Cb-‬עד פי ‪ 01‬אחד מהשני‪< 10 .‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪Cb‬‬

‫מה קורה בבופר?‬

‫ניקח לדוגמה ‪ CH3COOH‬ואת היון ‪ .CH3COO-‬החומצה מתפרקת ליון השלילי וליוני הידרוניום‪.‬‬
‫ריכוז יוני ההידרוניום לא משתנה‪ 5‬רק ריכוז החומצה שלא התפרקה וריכוז היון השלילי‪.‬‬
‫כל עוד יש עודף של היון השלילי בכדי לספוג את הוספת ההידרוניום ‪ H+‬או עודף מהחומצה המקורית בכדי לספוג את‬
‫הוספת –‪ OH‬אזי הבופר ימלא תפקידו‪.‬‬
‫* כנ"ל לגבי בופר של בסיס‪.‬‬
‫תכנון תמיסת בופר‬
‫נוסחת הבופרים לחומצה חלשה ‪:HA‬‬
‫] ‪[A−‬‬
‫‪pH = pKa + log‬‬
‫]‪[HA‬‬
‫כאשר יחס הריכוזים קרוב ל‪ 0-‬וכאשר ריכוזים אלו גבוהים ביחס ל‪ Ka -‬ניתן להזניח את שינויי הריכוז של החומצה‬
‫]‪[A−‬‬
‫והמלח ביחס לריכוזים ההתחלתיים ואז‪0.1 < [HA] < 10 :‬‬
‫נוסחת הבופרים לבסיס חלש ‪:B‬‬
‫] ‪[BH +‬‬
‫‪pOH = pKb + log‬‬
‫]‪[B‬‬
‫הכנת תמיסת בופר‪:‬‬
‫‪ .0‬הדרך הפשוטה ביותר היא למצוא חומצה או בסיס חלשים בעלי ‪ pKa‬או ‪ pKb‬בערך זהה ל‪ PH-‬או ‪ POH‬הרצויים‬
‫ואז ליצור תערובת חומצה או בסיס והמלח הצמוד ביחס ריכוזים ‪.0:0‬‬
‫* ‪ pKa‬הוא ה‪ PH-‬שיתקבל כשמערכת נמצאת בש"מ‪( .‬וכנ"ל ‪.)pKb‬‬
‫‪ .2‬להגיב חומצה חלשה עם בסיס חזק או להפך (כמו ב תהליך טיטרציה‪ .‬עד להגעה לנקודה האקוויונטית אנו מקבלים‬
‫בופר)‪.‬‬
‫‪ .3‬בופר אפשר למהול במים בלי השפעה על ‪ .PH‬עד כמה אפשר למהול? עד למצב בו המהילה מפריעה לריכוז ‪Ca/Cb‬‬
‫להיות גדול בלפחות שני סדרי גודל מה‪.Ka/Kb-‬‬
‫‪ .4‬כאשר מכניסים לכלי אחד תמיסה שהיא בסיס‪/‬חומצה ואת המלח המצומד שלה באותו סדר גודל של ריכוז‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫חישוב שינוי ‪ PH‬של תמיסת בופר‪:‬‬

‫–‪.H+/OH‬‬ ‫שלב ‪ :0‬חישוב מידת הצריכה של החומצה‪/‬בסיס בהוספת‬
‫שלב ‪ :2‬חישוב ריכוז שיווי משקל‪.‬‬
‫* אם הבופר עומד בשני תנאי הבופר אז ה‪( Y-‬שינוי ריכוז החומצה‪/‬בסיס) זניח‪.‬‬
‫* בופר אפשר למהול במים בלי השפעה על ‪ .PH‬מתי המהילה כן תשפיע על ה‪ ?PH-‬כאשר המהילה תגרום לכך שריכוז‬
‫החומצה‪/‬בסיס מצומד )ולהפך) לא יהיו גדולים בשני סדרי גודל מה‪.Ka-‬‬

‫אינדיקטורים‬
‫האינדיקטור נמצא בריכוז נמוך מאוד בתמיסה‪.‬‬
‫הוא מושפע מריכוז ה‪ H+-‬אשר נקבע לפי מרכיבים אחרים‪ .‬שינוי ה‪ PH-‬של האינדיקטור יחול סביב ערך ה‪ pKa-‬שלו‪.‬‬
‫] ‪[In−‬‬
‫]‪pH = pK HIn + log [HIn‬‬ ‫‪HIn ↔ H + + In−‬‬

‫שינוי צבע מובהק יחול כאשר ריכוז אחת הצורות של האינדיקטור יהיה ‪ 91%‬לפחות מהריכוז הכולל שלו‪ .‬משמעות‬
‫הדבר היא ששינוי הצע חל בטווח של ‪ ±0‬יחידות ‪ PH‬סביב ‪.pKa‬‬

‫טיטרציות‪:‬‬
‫נקודת אקוויולנטית – הנקודה (נפח המרכיב המכויל) בה יש סתירה מלאה‪ 5‬כלומר מספר המולים של המטטר שווה‬
‫למספר המולים של המטוטר‪.‬‬
‫‪ = pKa‬ה‪ PH-‬בו חצי מהמולקולות מסרו את ה‪ H+-‬שלהם‪ /‬ה‪ PH-‬שיתקבל ב‪ 51%-‬טיטרציה‪.‬‬
‫אם יש לי ‪ X‬מול מחומצה חזקה אז ‪ X‬מול מבסיס חזק באותו ריכוז יביא לסתירה מלאה‪.‬‬
‫בגלל איך שגרף ה‪ log-‬פועל אנחנו מקבלים מצב בו שינוי ה‪ PH-‬הקיצוני ביותר מתקבל באזור שהכי קרוב לסתירה‬
‫מלאה‪ .‬בתחילת הטיטרציה לא נראה שינויים גדולים ב‪ 5PH-‬עד שנגיע לאזור הסתירה מלאה ואז נראה קפיצה גדולה‬
‫ב‪.PH-‬‬
‫* בתחילת השאלה אפשר כבר לדעת כמה נפח צריך להוסיף בשביל ‪ 011%‬טיטרציה (הנפח בו כמו המולים של החומר‬
‫המטטר שווה לכמות המולים של החומצה‪/‬בסיס) ‪ >-‬מתוך כך ניתן להסיק מתי נגיע ל‪ 51%-‬טיטרציה‪ .‬בנקודה של‬
‫‪ 51%‬טיטרציה ‪.PH=pKa‬‬
‫*מהו המקסימום ‪ PH‬שאפשר להגיע אליו בטיטרציה? ה‪ PH-‬של החומר המטטר (אותו מוסיפים)‪ .‬למה? גם אם נוסיף‬
‫הכי הרבה מהבסיס‪/‬חומצה החזקה נגיע למצב בו החומצה‪/‬בסיס המקוריים זניחים ואז ה‪ PH-‬הכי גבוה שנוכל להגיע‬
‫אליו יהיה ה‪ PH-‬של החומר המטטר‪.‬‬

‫טיטרציה של חומצה חלשה על ידי בסיס חזק‪:‬‬

‫החומצה החלשה בסוף תתפרק במלואה בגלל עיקרון לה‪-‬שאטיליי ואז בגלל זה נצטרך להתייחס לריכוז ההתחלתי של‬
‫החומצה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בנקודה האקוויולנטית מתקיים‪pH = (pKw + pKa − pCs) :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ -Cs‬ריכוז המלח הנוצר בנקודה האקוויולנטית‪.‬‬

‫אם יש חומצה חלשה ‪ PH >-‬בנקודה ה‪ eq-‬יהיה בסיסי‪.‬‬
‫בדיוק בחצי הדרך של הטיטרציה ‪.pKa=pH‬‬

‫טיטרציה של בסיס חלש על ידי חומצה חזקה‪:‬‬

‫ב‪ 1%-‬טיטרציה (לפני הוספת החומצה החזקה) – נחשב את ה‪ PH-‬של הבסיס החלש‪.‬‬
‫בתהליך הטיטרציה‪ 5‬כאשר מוסיפים מטטר (עד לנקודה האקוויולנטית‪ 011% 5‬טיטרציה) יוצרים למעשה בופר ואז‬
‫אפשר לחשב את ה‪ PH-‬בכל נקודת טיטור על ידי נוסחת הבופרים‪( .‬יש לשים לב בכל שלב ש‪ 2-‬תנאי הבופר‬
‫מתקיימים)‪ .‬כל עוד אנו במצב של תמיסת בופר אפשר להציב את כמויות החומרים במולים ולא בריכוזים‪.‬‬
‫כאשר נגיע ל‪ 011%-‬הטיטרציה כבר לא ניהיה בתמיסת בופר ונצטרך לחשב את ה‪ PH-‬ע"י משוואת חומצות ובסיסים‬
‫רגילות‪ .‬שימו לב ‪ -‬בנקודה הזו אי אפשר להציב את כמויות המטטר והמטוטר במולים‪ 5‬אלא חייב בריכוזים‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫* בנקודה האקוויולנטית בטיטור של חומצה חלשה‪/‬בסיס חלש ה‪ PH-‬לא ‪!7‬‬

‫טיטרציה של בסיס חזק וחומצה חזקה‬

‫בנקודה ה‪ eq-‬של טיטרציה מסוג זה ה‪.PH=7-‬‬

‫טיטרציה של חומצה רב פרוטית (לדוגמא שיש ‪ 3‬מימנים)‪:‬‬

‫צריך לעבור ‪ 2‬עקומות טיטרציה‪:‬‬
‫‪ .0‬סביב ‪ >- pKa‬זאת ב‪ PH-‬חומצי‪.‬‬
‫‪ .2‬סביב ‪ >- pKa2‬זאת ב‪ PH-‬בסיסי‪.‬‬
‫בנקודה ה‪ eq-‬הראשונה התמיסה מכילה הרבה יונים שליליים (מטען ‪ )0-‬אשר משתתפים בשני תהליכים מתחרים –‬
‫אחד תהליך חומצה ואחד תהליך בסיס‪.‬‬
‫הריאקציה המנצחת היא זו עם ה‪( K-‬קבוע ש"מ) הגדול יותר‪ .‬בגלל זה ה‪ PH-‬בנקודה ה‪ eq-‬הראשונה הוא חומצי‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪pKa1 + pKa2‬‬
‫= ‪pH‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫בנקודה ה‪ eq-‬השנייה בעיקר יש שליליים (מטען ‪ )2-‬וגם פה יש שני תהליכם מתחרים של חומצה ובסיס‪ .‬גם פה למי‬
‫שיש ‪ K‬ש"מ גדול יותר ינצח‪.‬‬
‫‪ Kb<Ka‬ולכן היון יתנהג כמו בסיס‪.‬‬
‫בנקודה ה‪ eq-‬השנייה ה‪ PH-‬בסיסי‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪pH‬‬ ‫‪pKa2 + pKa3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מסיסות ושיקוע מלחים‬

‫תהליך המסה‪:‬‬
‫‪. 0‬פירוק המומס ליחידות (מולקולות‪ 5‬יונים)‪ΔH1>1 5‬‬
‫‪. 2‬שבירת קשרים בין מולקולות הממס‪ΔH2>1 5‬‬
‫‪. 3‬יצירת קשרי ממס‪-‬מומס (מיום)‪ΔH3<1 5‬‬
‫‪= ΔHsol=ΔH1+ ΔH2+ ΔH3‬חום ההמסה‪.‬‬
‫בדר"כ שינוי האנתרופיה בהמסה >‪1‬‬
‫‪ 1<ΔHsol‬ההמסה אנדורתמית (נקלט חום) ועבור חומר כזה המסיסות עולה עם העלייה בטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ 1>ΔHsol‬ההמסה אקדותרמית (נפלט חום) ועבור חומר כזה המסיסות תרד עם העלייה בטמפרטורה‪.‬‬

‫מסיסות )‪ = S (solubility‬מוגדרת ככמות המומס בשווי משקל בנפח נתון של ממס בטמפרטורה נתונה‪ 5‬בדרך כלל‬
‫נתון ביחידות של [גרם מומס‪ 011/‬גרם ממס] או [גרם מומס‪ 011/‬מיליליטר ממס]‪.‬‬
‫הגדרה נוספת‪ :‬ריכוז החומר המקסימלי שיכול להתקבל בתמיסה‪.‬‬
‫יונים קלי תמס‪:‬‬
‫‪ .0‬יוני מתכות אלקליות ו‪NH4 -‬‬
‫‪+‬‬

‫‪ .2‬יוני ניטראט (‪ 5)NO3-‬יוני כלוראט ‪ CLO4‬ויוני אצטט ‪CH3CO2‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ .3‬מלחים הלידים (‪ I-,CL-,BR-‬אבל לא ‪ .)F-‬למעט במחלים עם ‪.Pb+2,Cu+, Ag+, Hg+2‬‬

‫‪ .4‬יוני גופרה (סולפאט ‪ )SO4-‬למעט‪.SrSO4, BaSO4, PbSO4, HgSO4, CaSO4, AgSO4 :‬‬
‫יונים קשי תמס‪:‬‬
‫‪ .0‬מלחי יון סולפי ‪ 5 S-2‬למעט עם מתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות ואמוניום‪.‬‬
‫‪ .2‬תחמוצות של מתכות‪ 5‬למעט תחמוצות עם מתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות‪.‬‬
‫‪ .3‬הידרוקסידים‪ 5‬למעט עם מתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות‪.‬‬
‫‪ .4‬מלחי כרומט ‪ 5CrO4-‬למעט עם מתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות ואמוניום‪.‬‬
‫‪ .5‬פוספאטים ‪ PO4-3‬וקארבונטים ‪ 5CO3-2‬למעט עם מתכות אלקליות ואלקליות עפרוריות ואמוניום‪.‬‬
‫מלחים קלי‪-‬תמס הם מלחים המתפרקים כליל למרכיביהם היוניים בתמיסה מימית‪ .‬זאת לעומת מלחים קשה‪-‬תמס‬
‫) ‪AgCl ( s‬‬ ‫שהם מקיימים שיווי משקל בין יונים בתמיסה לבין מוצק יוני‪ 5‬לפי המשוואה הבאה (עבור ‪ Ag ( aq)  Cl  ( aq) :)AgCl‬‬
‫קבוע המסיסות‪:‬‬
‫𝑋 = ] ‪ K𝑠𝑝 = [𝐴− ][𝐵 +‬בטמפרטורה מסוימת‪ .‬קבוע שיווי משקל של תהליך ההמסה יבוטא כך כל עוד ויש‬
‫בתמיסה גם מן המלח במצב מוצק‪ 5‬הוא אינו משפיע על קבוע שיווי המשקל‪.‬‬
‫לקבוע המתקבל‪ 5Ksp 5‬קוראים מכפלת המסיסות )‪ .(solubility-product constant‬בספרות יש טבלאות עם ערכי מכפלת‬
‫מסיסות לתרכובות שונות‪.‬‬
‫אם ] ‪ K𝑠𝑝 > [𝐴− ][𝐵+‬אז לא יווצר משקע‪.‬‬
‫אם ] ‪ K𝑠𝑝 < [𝐴− ][𝐵+‬אז יווצר משקע‪.‬‬
‫אם ] ‪ K𝑠𝑝 = [𝐴− ][𝐵 +‬אז התמיסה רוויה‪.‬‬
‫‪ Qsp‬מכפלת המסיסות‪:‬‬
‫מכפלת הריכוזים (בחזקת המקדם הסטוכיומטרי) לא בש"מ‪/‬לא בהכרח בש"מ‪.‬‬
‫אם ‪ Ksp<Qsp‬כל היונים נשארים מומסים=אין משקע‪.‬‬
‫אם ‪ Ksp>Qsp‬עברנו את גבול המסיסות והחומר יישקע חזרה=יווצר משקע‪ .‬כמה? עד שנגיע חזרה ל‪Ksp-‬‬
‫אם ‪ Ksp=Qsp‬יצרנו תמיסה בש"מ‪ 5‬אנחנו במקסימום יונים שאפשר להכיל=תמיסה רוויה‪ .‬אם אוסיף עוד קצת יונים‬
‫כבר יווצר משקע‪.‬‬
‫תלות מכפלת המסיסות בטמפרטורה‬
‫כמו שקבוע שיווי משקל תלוי בטמפרטורה‪ 5‬כך גם מכפלת המסיסות‬
‫‪Ea  1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Ea‬‬
‫‪ln K sp  ln A ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫או‬ ‫‪K sp  Ae‬‬ ‫‪RT‬‬
‫‪R T ‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫אפקט היון המשותף‪:‬‬

‫בהוספת אחד ממרכיבי המלח (קטיון או אניון) לתמיסת מלח קשה‪-‬תמס בשווי משקל‪ 5‬המערכת תסלק את ההפרעה‬
‫ותחזור לשיווי משקל חדש על ידי יצירה של יותר גבישי מלח מוצק‪ 5‬על פי עקרון ‪ .Le Chatelier‬לתופעה זו קורים‬
‫אפקט היון המשותף‪.‬‬
‫סטיות ממכפלת המסיסות‬
‫‪ .0‬במלחים קלי תמס לא ניתן להשתמש בביטוי למכפלת המסיסות כפי שהוא (הם מתמוססים לגמרי אז אין‬
‫ש"מ אלא ריאקציה שהולכת עד הסוף)‪.‬‬
‫‪ .2‬אפקט היון הלא משותף – לפעמים הוספת יון אחר לתמיסה (אחד שלא משתתף בש"מ של המלח) יכול‬
‫להגדיל את מסיסות המלח‪ .‬זה קורה בגלל שהיונים החדשים שהוספו מקיפים את היונים של מתגובת ש"מ‬
‫ושומרים עליהם בצורה המומסת שלהם בעזרת המשיכה החשמלית ביניהם‪ 5‬דבר זה מונע מהתגובה "לנוע"‬
‫חזרה לכיוון המלח – ובכך מעלה את מסיסות החומר‪ .‬אפקט זה חלש יותר מ"אפקט היון המשותף"‪.‬‬
‫בשאלות‪:‬‬
‫‪ .0‬אם מוצאים מסיסות? ‪ S‬יסומן בתהליך ההמסה כשינוי בריכוז היונים‪ 5‬ואז כאשר נעשה את משוואת קבוע‬
‫ש"מ נקבל את ‪.S‬‬
‫‪ .2‬איך יודעים מי ישקע ראשון? נמצא כמה חומר צריך להוסיף בשביל שיקוע של כל אחד מהחומרים בתמיסה‬
‫ומי שצריך פחות ישקע ראשון‪.‬‬
‫‪ .3‬כמה חומר שקע? כמות מולים התחלתית פחות מולים שנשארו בתור יונים‪.‬‬
‫‪ .4‬קריטריון להפרדה מלאה – הוספנו חומר ‪ X‬כדי להפריד בין שני יונים בתמיסה‪ .‬איך נדע אם הגענו להפרדה‬
‫מלאה‪ .‬נבדוק מי שוקע קודם‪ 5‬ואז נציב בנוסחת ‪ KSP‬שלו את כמות חומר ‪ X‬שצריך כדי לשקע את היון‬
‫השני (כלומר אנחנו בודקים כמה מהיון הראשון יהיה בתמיסה כאשר החומר השני יתחיל לשקוע)‪ .‬ואז‬
‫בודקים את הריכוז הזה מול קריטריון ההפרדה המלאה‪.‬‬

‫קומפלקסומטריה‬
‫קומפלקסים – תרכובות של יון מתכתי עם מולקולות או יונים (יקראו ליגנדות) לקבלת יון מורכב המסיס במים‪.‬‬
‫הקשר בין היון המרכזי למולקולות או היום (ליגנדים) הוא קשר חלש יחסית לקשר קוולנטי – קשר קואורדינטיבי‪.‬‬
‫קשר זה הפיך בדר"כ ומתואר באמצעות ש"מ‪.‬‬
‫ליגנדה עם מספר זרועות נקראת קלטור‪.‬‬
‫תכונה חשובה לליגנדות – שהם יהיו יונים שליליים או שהם פולרים‪.‬‬
‫קבוע ש"מ‪/‬קבוע היווצרות לקומפלקסים – ‪ Kf‬בדר"כ בסדרי גודל של ‪ 01‬בחזקת‪ ...‬לכן הריאקציה מתקדמת הרבה‬
‫לתוצרים‪.‬‬
‫שימוש בקומפלקס על מנת להמיס מלח קשה תמס – המלח מתפרק מעט והליגנדה נקשרת לאחד מהיונים על מנת‬
‫ליצור קומפלקס‪ 5‬הדבר גורם לתהליך המסיסות ללכת עוד לכיוון התוצרים‪.‬‬

‫‪EDTA‬‬
‫יונים מולקולקיים יוצרים קומפלקסים חזקים עם קטיונים (חיובי)‪.‬‬
‫‪ EDTA‬הוא סוג של קלטור‪ .‬מגיב ביחס של ‪ 0:0‬עם מתכת‪.‬‬
‫במצב הניטרלי של ‪( ADTA‬ב‪ 5)EDTA=Y( H4Y – )2<PH‬זוהי חומצה ‪ 4‬פרוטית‪.‬‬
‫בכדי שיווצר הקומפלקס חייבים להסיר את כל הפרוטונים‪.‬‬

‫] ‪[MYn−4‬‬
‫= ‪ Kf ∙ αy = K eff‬קבוע היווצרות אפקטיבי‪( .‬מה שטוב בביטוי זה שזהו ביטוי שלא תלוי ב‪.)PH-‬‬
‫‪[Mn+ ]Cy‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪ Y‬הוא סימון ל‪.EDTA-‬‬

‫ב‪ α4-‬ה‪ EDTA-‬הוא ליגנדה נקייה בלי ‪ 5H+‬רק במצב הזה‪ Y4- 5‬ה‪ EDTA‬מגיב ליצירת קומפלקס‪.‬‬
‫ככל שה‪ PH-‬גבוהה יותר יש יותר ‪.Y4-‬‬
‫בביטוי ה‪ Keff‬מציבים את ריכוז הקומפלקס שנוצר במונה‪ 5‬ובמכנה נציב את ריכוז המתכת שנשארה כפול ריכוז‬
‫ה‪ EDTA‬שנשאר‪ .‬חשוב להבין שבגלל שה‪ K‬מאוד גבוה בקומפלקסומטריה אז התהליך הולך ממש כמעט עד הסוף‪5‬‬
‫אבל לא באמת ישאר ‪ 1‬מהמגיבים‪ 5‬ועל כן אנחנו כן מציינים את ריכוז המתכת שנשאר בתמיסה‪.‬‬
‫מבחינת ריכוז ה‪ EDTA‬שנשאר – הקומפלקס יתפרק לכל סוגי ה‪ EDTA‬שקיימים (כל הצורוני שמתקבלים במטענים‬
‫שונים)‪ 5‬וכדי לבטא את כולם בפרמטר אחד אנחנו קוראים להם ‪.Cy‬‬
‫טיטרציות ‪EDTA‬‬
‫הטיטרציות מתבצעות ב‪ PH-‬קבוע‪ 5‬בדרך כלל בבופר‪.‬‬
‫] ‪[𝑌 4−‬‬
‫=‪α‬‬ ‫אם ה‪ PH-‬קבוע את גם ‪ α‬קבוע‬
‫𝑦𝐶‬

‫קביעת ‪ PH‬מינימלי הדרוש לטיטרציה של יוני מתכת עם ‪:EDTA‬‬

‫‪ .0‬ריכוז מתכתי התחלתי‬
‫‪ Kf .2‬של יוני המתכת עם ‪ .EDTA‬ככל שגבוה יותר יש גמישות רבה יותר ב‪.PH-‬‬
‫] 𝑞𝑒‪[𝑀𝑛+‬‬
‫כלומר ריכוז נמוך יחסי נמוך מאוד של יוני‬ ‫קריטריון עבור תנאי טיטרציה טובים‪≤ 0.001 :‬‬ ‫‪.3‬‬
‫𝑀𝐶‬

‫מתכת חופשיים בנקודה האקוויולנטית כך שהשגיאה בקביעת הריכוז מתכת תיהיה קטנה מ‪.1.0%‬‬
‫טיטרציה טובה‬
‫בנקודה ה‪ eq-‬מכיוון שה‪ EDTA-‬והמתכת הגיבו ביחש של ‪ 0:0‬אז נוכל לומר כי ריכוז ה‪ EDTA-‬החופשי מסומן ב‪-‬‬
‫‪ CY‬שווה לריכוז ‪ Mn+‬החופשי 𝑦𝐶 ≈ ] 𝑞𝑒 ‪[𝑀𝑛+‬‬
‫כמו כן מכיוון שברוב המקרים קבוע הקומפלקסציה גבוה יחסית‪ 5‬ניתן להניח שב‪ eq-‬הרוב המכריע של יוני המתכת‬
‫קשורים ל‪ 5EDTA-‬לכן 𝑀𝐶 ≈ ] ‪[𝑀(𝑛−4)+‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫] ‪[MY n−4‬‬ ‫𝑀𝐶‬
‫= ‪Kf ∙ αy = K eff‬‬ ‫≈‬
‫‪n+‬‬
‫‪[M ]Cy [𝑀 𝑒𝑞 ]2‬‬
‫‪𝑛+‬‬

‫נוכל להשתמש בתנאי שקבענו לטיטרציה טובה ‪ >-‬אפשר להציב בביטוי ל‪ Keff‬כאשר ‪ CM‬ו‪ Kf-‬נתונים‪ .‬כך נוכל‬
‫𝑀𝐶‬
‫≈ 𝑦𝛼‬ ‫למצוא את ‪ αy‬הדרוש‬
‫𝑓𝐾∙ ‪[𝑀𝑛+ 𝑒𝑞 ]2‬‬

‫את ה‪ PH-‬מחלצים מתוך טבלה של 𝑦𝛼 כפונקציה של ‪.PH‬‬

‫מידת שלמות הטיטרציה ‪ -‬עם כמה יוני מתכת נשארנו אחרי הטיטרציה מתוך כמה שהיה בהתחלה‪ .‬תחת אלפית‬
‫נחשב טיטרציה טובה‪.‬‬
‫] 𝑞𝑒 ‪[𝑀𝑛+‬‬
‫שלמות הטיטרציה =‬
‫𝑀𝐶‬
‫קומלקסומנט עזר‪:‬‬
‫‪ EDTA‬הוא קומפלקסנט נפוץ היוצר קומפלקסים חזקים עם כמעט כל יוני המתכות (למעט אלקליות)‪ .‬זו יכולה‬
‫להוות גם בעיה במקרים בהם מעוניינים בקישור סלקטיבי למתכת מסויימת‪ .‬ניתן לשלוט במידה מסוימת‬
‫בסלקטיביות הקישור ע"י‪:‬‬
‫‪ .0‬שליטה ב‪PH-‬‬
‫‪ .2‬הוספת קומפלקסנט אחר אשר לו סלקטיביות גבוהה יותר והוא יקשר למתכת המתחרה ויאפשר טיטרציה‬
‫של המתכת הלא‪-‬קשורה‪ .‬למשל‪ 5‬הוספת אמוניה תאפשר טיטרציה סלקטיבית של יוני ‪ Cd+2‬בנוכחות יוני‬
‫‪.Zn+2‬‬

‫סוגי שאלות בקומלקסומטריה‪:‬‬

‫‪ .0‬האם יווצר משקע? לא מחברים משוואות‪ 5‬מניחים שכל הקומפלקס נוצר ומחשבים כמה יון נשאר‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מכניסים חומר ‪ AB‬ויש יון מתכת ‪ 5 Mn+‬לכן נוצר קומפלקס‪ .‬השאלה – כמה חומר אפשר להמיס? יש תוצר‬ ‫‪.2‬‬
‫והתוצר ממשיך להגיב עם ‪ .Mn+‬אפשר לחבר בין התגובות ו‪ K-‬ש"מ כולל יהיה ‪.K1*K2‬‬
‫בשאלות‪:‬‬
‫‪ .0‬את התגובה תמיד נכתוב לפי ה‪ K-‬של קומפלקסומטריה אפילו אם אנחנו מחשבים את הפירוק של‬
‫הקומפלקס‪.‬‬
‫‪ α‬ב‪ PH-‬נמוך ייתן לנו פחות ‪ EDTA‬ביון שאנחנו צריכים (ב‪ PH-‬גבוהה יהיה לנו יותר)‪ .‬עד ‪ PH=14‬בו‬ ‫‪.2‬‬
‫פירוק מלא של ‪ EDTA‬ליון הכי שלילי שלו‪.‬‬
‫כאשר מסתכלים על תהליך פירוק של קומפלקס צריך להבין שהוא למעבר מתפרק לכל הצורות של ה‪EDTA‬‬ ‫‪.3‬‬
‫(כלומר לכל סוגי היונים שלו) ולכך בסך הכל נכתוב בפירוק ‪ CY‬וזה שווה בערך ל‪.Y-‬‬
‫אם רוצים לעשות את תהליך הקומפלקסומטריה בשלב אחד צריך בחומר שמגיב "עד הסוף" להציב ‪Y‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בש"מ ואחר כך אפשר להניח שהוא זניח‪ .‬זה מראה למעשה שהתהליך לא הולך רק בכיוון אחד‪ 5‬אלא גם‬
‫חוזר מעט למגיבים שלו (הקומפלקס גם מתפרק מעט)‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ספקטרופוטומטריה‬
‫בליעת אור בתמיסה‬
‫‪E‬‬ ‫‪n∙hν‬‬ ‫‪J‬‬
‫=‪P‬‬ ‫=‬ ‫(‬ ‫הספק קרינה= יחידות זמן‪/‬אנרגיה‪) .‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪sec‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪J‬‬
‫( =‪I‬‬ ‫צפיפות שטף הקרינה (עוצמת האור) = יחידות שטח‪/‬הספק )‬
‫‪A sec ∙cm2‬‬

‫𝐼‬
‫= ‪ T‬כלומר‪ 5‬איזה חלק מהאור שנכנס יוצא ממנו‪ .‬כאשר ‪ =I‬אור שנכנס ‪=I0‬אור‬ ‫מקדם העברה ‪: Transmittance‬‬
‫‪𝐼0‬‬

‫יוצא‪ .‬ובנוסף‪1≤T≤1 5‬‬

‫𝐼‬
‫= ‪ T‬ואז ‪011%≤T≤1%‬‬ ‫ניתן לחשב גם באחוזים ‪∙ 100% -‬‬
‫‪𝐼0‬‬

‫חוק ‪:Berr-Lambert‬‬
‫𝐼‬
‫𝑛𝑙‪A′ = −‬‬ ‫מקדם בליעה ‪= −ln(𝑇) :Absorbance‬‬
‫‪𝐼0‬‬
‫𝐼‬
‫𝑔𝑜𝑙‪A = −‬‬ ‫חוק ‪= 𝜀 ∙ 𝑏 ∙ 𝑐 :Berr-Lambert‬‬
‫‪𝐼0‬‬
‫𝐿‬ ‫‪1‬‬
‫) הוא תלוי באורך הגל ובחומר‪.‬‬ ‫=‬ ‫𝜀 – מקדם בליעה מולרי (יחידות של‬
‫𝑚𝑐∙𝑙𝑜𝑚‬ ‫𝑚𝑐∙𝑀‬

‫‪ – C‬ריכוז מולרי‬
‫‪ – b‬דרך אופטית (אורך מסלול האור בחומר) יחידות של ‪cm‬‬
‫‪ -A‬חסר יחידות‪ 5‬והוא פרופורציוני ל‪ c-‬ול‪.b-‬‬
‫* לדוגמה‪ :‬הכנסנו אור דרך תמיסה (‪ )011%‬ו‪ 61%-‬נבלע‪ 5‬אז רק ‪ 41%‬עבר‪ .‬נבלע = לא יצא (לא להתבלבל עם ‪5A‬‬
‫‪=A‬בליעה)‪.1.4=T .‬‬

‫קצת על מקדם הבליעה המולרי‬

‫כמעט תמיד בשאלות יהיה נתון אורך הגל שהכניסו לתמיסה (למרות שכביכול זה לא רלוונטי לנו בנתונים של‬
‫השאלה)‪ 5‬זאת בגלל שמקדם הבליעה הוא תלוי אורך גל ו חומר‪ .‬לכל חומר יש גרף של בליעה כתלות באורך הגל‪.‬‬
‫אנחנו נרצה תמיד לעבוד עם אורך הגל בו הבליעה היא מקסימלית‪ 5‬וזאת על מנת לקבל את השגיאות הכי קטנות‬
‫בתוצאות‪.‬‬

‫ספקטרופוטומטריה משמשת למדידה כמותית של ריכוזים באמצעות עקומת כיול‬

‫מודדים עבור מרכיב כלשהו המומס בתמיסה בליעה וריכוז ומחשבים בליעה ולעומת ריכוז בכל מיני נקודות‪ .‬מתוך‬
‫חישוב זה נקבל עקומה שלה משוואה ‪ y=ax+b‬זוהי משוואת הכיול‪.‬‬
‫את משוואת הכיול נקביל למשוואה ‪ A=ebc‬כאשר ‪ c=x‬והמקדם של ‪ )a( x‬הוא ‪ .eb‬ה‪ b-‬במשוואת הישר אמור להיות‬
‫‪ 1‬אבל הוא בעצם הסטייה שנוצרת בעקבות השפעות שונות על הניסוי‪.‬‬
‫שימו לב – בריכוזים גבוהים ונמוכים מאוד יש סטייה מלינאריות ואז לא נוכל להשתמש בעקומת הכיול‪.‬‬

‫‪ A‬הוא גודל אדיטיבי – …‪A=A1+A2+A3+‬‬

‫נוכל להשתמש במידע זה על מנת לקבוע ריכוזים בתמיסה של תערובת מרכיבים‪.‬‬

‫) ‪Atotal ( )  AM ( )  AN (‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בתמיסה שני חומרים ‪N5M‬‬

‫‪1 : Atotal (1 )  AM (1 )  AN (1 )   M (1 )bcM   N (1 )bcN‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪2 : Atotal (2 )  AM (2 )  AN (2 )   M (2 )bcM   N (2 )bcN‬‬

‫לאחר ביצוע עקומות כיול ל ‪ M, N‬לחוד ידועים ערכי ה של כל תמיסה בשני אורכי הגל ולכן הנעלמים היחידים יהיו‬
‫‪ cN, cM‬ועל ידי מדידת ערכו של ‪ Atotal‬בשני אורכי הגל נוכל למצוא אותם‪.‬‬
‫עבודה עם עקומת הכיול‬
‫מעל ריכוז מסוים לא נראה בגלאי את העלייה בבליעה בגלל מגבלות הגלאי ואז נצא מלינאריות בגרף‪ .‬נרצה לעבוד רק‬
‫באזור הלינארי‪.‬‬
‫מצב ‪ :0‬אם ‪ >- 0>A‬אני לא יכולה להסתמך על הגרף כי אנחנו כבר לא בטווח הלינארי‪ .‬במצב כזה נמהל את התמיסה‬
‫ומשם נקבל בליעה (‪ )A‬שהיא בטווח הלינארי‪.‬‬
‫מצב ‪ :2‬הכנסנו חומר מהול כל כך שהדדקטור (גלאי) לא מרגיש בהבדל ולכן לא מחווה על שינוי בבליעה‪ 5‬הגלאי יציג‬
‫‪ .1‬כדי להתמודד עם מצב זה נגדיל את ‪( b‬אורך התא)‪.‬‬
‫הבעיה בשיטת עבודה כזו‪ :‬אין ניקוי של רעשי רקע במידה ויש עוד חומרים בתמיסה (ולכן עדיף לעבוד עם‬ ‫‪‬‬
‫שיטת ההוספות הקבועות)‪.‬‬

‫ספקטרומטר פליטה אטומית (להבה)‬

‫עיקרון של חימום החומר‪ 5‬לרוב תמיסה‪ 5‬אשר גורם לערעור מצב האלקטרונים ופליטה של גל‪.‬‬
‫תהליך של נבוליזציה – גורם לחומר לעבור לגז בטיפות זעירות של ממס שבתוכו מומס‪.‬‬
‫ארוסול – מה שנוצא בתהליך נבוליזציה‪ .‬טיפות קטנטנות של נוזל באוויר‪ 5‬בפאזה גאזית‪.‬‬
‫אטומיזציה – יצירת אטומים נייטרלים‪ .‬הטכניקה משמשת בעיקר ליוני מתכת‪.‬‬
‫ככל שנעלה את הטמפרטורה ‪ >-‬יותר אטומים יהיו מעוררים‪ 5‬וכך נוכל לעשות ספקטרוסקופיה‪.‬‬
‫התהליך ‪ :‬כאשר כל זה מתחמם‪ 5‬במידה ואין שריפה‪/‬יינון‪ 5‬זה יכול לעורר אלקטרונים לרמה גבוהה יותר ולתת‬
‫ספקטרום פליטה‪.‬‬
‫הפרעות אפשריות ‪ :‬יינון של אטומים או תגובה עם מרכיבים נוספים בלהבה ליצירת מולקולות‪ .‬שני גורמים אלו‬
‫משנים את ספקטרום הפליטה של היסוד הנבדק ומורידים מרגישות השיטה‪.‬‬
‫* ספקטרוסקופיית להבה נועדה אך ורק למצב של פליטה‪.‬‬
‫עקומת כיול של פליטה‬
‫נקבל ‪ 3‬אזורים‪ 5‬כאשר אזור ‪ 0‬ו‪ 3-‬אינם לינארים ואי אפשר לחשב על פיהם‪.‬‬
‫אזור ‪ :0‬בגלל יינון של חלק ניכר מהאטומים הפליטה בריכוזים אלו נמוכה מהצפוי‪ .‬ניתן לפתור על ידי הוספת ריכוז‬
‫גבוה של מתכת קלה ליינון כמו ‪.Cs‬‬
‫אזור ‪ :2‬האזור הלינארי‬
‫אזור ‪ :3‬סטייה כ לפי מטה של הפליטה עקב בליעה עצמית של האור הנפלט על ידי אטומים בלהבה במצב היסוד‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫שיטת ההוספות הקבועות למציאת ריכוז יונים בתמיסה‬

‫כאשר התמיסה מכילה מספר מרכיבים אשר יוצרים הפרעה בקריאה‬ ‫‪.0‬‬
‫מחלקים את הדוגמא הנמדדת למספר מנות ונמדוד את הקריאה בתמיסת הנעלם ‪.CX‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוסיפים מנות משתנות מתמיסת סטנדרט מרוכזת של היון הנמדד למנות הדוגמא ומוהלים את כולן לנפח‬ ‫‪.3‬‬
‫אחיד‪ .‬ומודדים את הקריאה‪ = 𝐶𝑆 .‬ריכוז ההוספה אחרי מיהול התמיסה‪.‬‬
‫מציירים עקומה של הקריאה כפונקציה של ריכוז היון המוסף‪ .‬ונקבל גרף לינארי שתלוי רק בריכוז הנעלם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בנקודת החיתוך של העקומה עם ציר ה ‪ X‬נקבל איפה יש קריאה "‪ "1‬של החומר הנעלם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מה עושים?‬
‫מוצאים ‪ 2‬נקודות על הגף‪ )0( .‬נקודת תמיסת הנעלם‪ -‬בה ‪( O=X‬הריכוז מבחינתנו התחיל כאפס) וה‪ Y‬הוא ערך‬
‫הקריאה שקיבלה תמיסת הנעלם‪ )2( .‬נקודה נתונה עם ריכוז ידוע ‪ 𝐶𝑆 .‬ויש לחשב את הריכוז לאחר המיהול‪.‬‬
‫משוואת הישר היא‪𝑦 − 𝑦0 = 𝑎(𝑥 − 𝑥0 ) :‬‬
‫𝑦∆‬
‫= 𝑎 (הפרשים בין שתי הנקודות הנתונות)‪.‬‬ ‫נחשב את השיפוע‬
‫𝑥∆‬
‫נציב את השיפוע ‪ +‬אחת הנקודות במשוואת הישר‪.‬‬
‫𝑏‬
‫ונקבל את הריכוז של הנעלם כך‪𝐶𝑥 = :‬‬
‫𝑎‬

‫המשוואות המקוריות הן‪:‬‬

‫𝑋𝐼‬ ‫𝑆𝐼‪𝐼𝑋 +‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫=‬
‫𝑋𝐶‬ ‫𝑆𝐶‪𝐶𝑋 +‬‬

‫𝑋𝐼‬
‫⏟𝐼 )‪(2‬‬
‫= 𝑆𝐼 ‪𝑋 +‬‬ ‫𝑋⏟𝐼 ‪𝐶⏟𝑆 +‬‬
‫𝐶‬
‫⏟‬‫𝑋‬
‫𝑦‬ ‫𝑥‬ ‫𝑏‬
‫𝑎‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫קונדקטומטריה (מוליכות)‬
‫חוק אוהם‪ V = I ∙ R :‬כאשר ‪=V‬פונטציאל‪=I 5‬זרם ביחידות אמפר(‪=R 5)A‬התנגדות ביחידות אוהם‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪G = ∙κ‬‬ ‫=‪G‬‬ ‫מוליכות ‪(siemens = ) :G‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪Ω‬‬

‫‪ – A‬שטח הפנים של האלקטרודה‬

‫‪ -L‬אורך התא‬
‫‪S‬‬
‫)‬ ‫‪ – Κ‬מוליכות סגולית (יחידות של‬
‫‪cm‬‬

‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪k= κ∙R‬‬ ‫(‬ ‫קבוע התא ‪) -k‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪cm‬‬

‫‪1000 κ‬‬ ‫‪S∙cm2‬‬

‫=∧‬ ‫(‬ ‫מוליכת מולרית ∧ ‪) -‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪mol‬‬

‫∧ היא המוליכות של תמיסה בריכוז ‪M 0‬הנמדדת בתא שאורכו ‪ 1cm‬ושטח האלקטרודה ‪.1cm2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪∧C‬‬
‫∙ = ‪ G‬ככל שהריכוז גדל ניתן לראות שהמוליכות גדלה‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪1000‬‬

‫‪ – ∧0‬מוליכות מולרית במיהול אינסופי‪( .‬המוליכות האופטימאלית לחלקיק)‪.‬‬

‫‪ ∧0 = λ0 + + λ0 −‬לכל למדא מקדם סטוכיומטרי במידה ויש‪.‬‬

‫הקשר בין מוליכות מולרית למוליכות מולרית במיהול אינסופי ולריכוז‪∧=∧0 − β√C :‬‬
‫על מנת למצוא את קבוע הפירוק של חומצה‪:‬‬
‫‪α2‬‬
‫= ‪ K a‬קבוע הפירוק = קבוע דיסוסיאציה‪.‬‬ ‫‪∙C‬‬
‫‪1−α‬‬

‫∧‬
‫=∝ מידת הפירוק של החומצה‪.‬‬
‫‪∧0‬‬

‫טיטרציות קונדקטורמטריות‬
‫מקרה א‪ -‬טיטרציה של חומצה חזקה עם בסיס חזק‬
‫שינוי ריכוז כנגד התקדמות הטיטרציה‪ :‬עד לנקודת ה‪ eq-‬הריכוז הכולל של התמיסה לא משתנה‪ .‬אחרי הנקודה ה‪-‬‬
‫‪ eq‬הריכוז הכולל של התמיסה מתחיל לעלות‪.‬‬
‫שינוי מוליכות כנגד התקדמות הטיטרציה‪ :‬עד לנקודה ה‪ eq-‬המוליכות יורדת‪ .‬בנקודה ה‪ eq-‬המוליכות היא הכי‬
‫נמוכה‪ 5‬ומשם היא עולה‪.‬‬

‫‪2.00E-02‬‬

‫‪1.50E-02‬‬
‫‪Concentration, M‬‬

‫‪Total‬‬
‫‪1.00E-02‬‬
‫‪Na+‬‬
‫‪Cl-‬‬
‫‪5.00E-03‬‬
‫‪OH-‬‬
‫‪H+‬‬
‫‪0.00E+00‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Progress of titration‬‬

‫מקרה ב‪ -‬טיטרציה של חומצה חלשה עם בסיס חזק‬

‫שינוי ריכוז כנגד התקדמות הטיטרציה‪ :‬בגרף זה לא נראה שינוי שמצביע על נקודת הטיטרציה משום שזהו גרף‬
‫לינארי עולה‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫שינוי מוליכות כנגד התקדמות הטיטרציה‪ :‬כאשר מסתכלים על המוליכות אפשר לראות שינוי לפני ואחרי הנקודה ה‪-‬‬
‫‪ .eq‬החל מהנקודה ה‪ eq-‬ה‪ OH--‬תורם למוליכות (הוא כבר לא נסתר על ידי ‪ )H+‬ולכן נראה בנקודה ה‪ eq-‬קפיצה‬
‫במוליכות‪.‬‬

‫‪1.6E-03‬‬

‫‪1.4E-03‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪1.2E-03‬‬
‫‪Conductivity,S cm-1‬‬

‫‪1.0E-03‬‬ ‫‪OH-‬‬
‫‪8.0E-04‬‬

‫‪6.0E-04‬‬
‫‪Na+‬‬
‫‪4.0E-04‬‬
‫‪Ac-‬‬
‫‪2.0E-04‬‬

‫‪0.0E+00‬‬ ‫‪H+‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Progress of titration‬‬
‫* כשעושים טיטרציה חשוב לזכור שמוסיפים נפח בדר"כ ואז זה משנה את הריכוז‪.‬‬
‫* יון ‪ H+‬הוא המוליך הכי טוב ולכן נראה בגרפים את ההשפעה הגדולה שלו‪ .‬אחריו גם –‪ OH‬מוליך לא רע (בהשוואה‬
‫ליונים אחרים)‪.‬‬

‫טיטרציות פוטנציומטריות‬
‫מתח תא פתוח – מתח שנמדד בלי שתתרחש תגובה‪ 5‬בלי לשנות ריכוזים בחצאי התאים‪.‬‬

‫טיטרציה פוטנציומטרית‬
‫רוצים לבודק ריכוז יון מתכת על ידי טפטוף יון מתכת שונה‪.‬‬
‫תגובת חמצון‪-‬חיזור תתרחש בין שתי המתכות‪ 5‬ונדע שהגענו לנקודה ה‪ eq-‬לפי המתח‪ .‬קפיצה במתח תעיד על מעבר‬
‫הנקודה ה‪.eq-‬‬
‫תמיד יהיה חצי תא ידוע מולו מודדים את המתח‪ .‬חצי התא אליו משווים את הפוטנציאל החשמלי נקרא "אלקטרודת‬
‫ייחוס‪/‬אלקטרודת רפרנס"‪ 5‬זוהי אלקטרודה ששומרת על הפוטנציאל שלה קבוע‪.‬‬
‫לפני הנקודה ה‪ eq-‬מתח התא שימדד יהיה באזו ר פוטנציאל המתח של התמיסה המקורית בחצי תא אותו מודדים‪.‬‬
‫אחרי הנקודה ה‪ eq-‬מתח התא שימדד יהיה באזור פוטנציאל המתח של החומר אותו מטטרים פנימה‪.‬‬
‫פתרון שאלות על טיטרציה פוטנציומטרית‬
‫‪ .0‬בשאלה על טיטרציה פוטנציומטרית עדיף לחשב מתח תא לכל חצי תא בנפרד ‪ >-‬זאת משום שתמיד יש חצי תא‬
‫אחד שלא משתנה (חצי התא של אלקטרודת הרפרנס)‪.‬‬
‫‪ .2‬בשאלות על טיטרציה פוטנציומטרית מתרחשות ‪ 3‬תגובות חמצון‪-‬חיזור‪:‬‬
‫המתכת בתמיסה המקורית עם תא הרפרס ‪ >-‬לפני טיטרציה‬ ‫‪.a‬‬
‫המתכת שמטטרים פנימה עם תא הרפרנס ‪ >-‬אחרי טיטרציה‬ ‫‪.b‬‬
‫המתכת בתמיסה עם המתכת שמטטרים ‪ >-‬הטיטרציה עצמה‪.‬‬ ‫‪.c‬‬
‫תחילה נחשב את הפוטנציאל הקבוע של תא הרפרנס‪ 5‬ונבין האם הוא עובר חיזור או חימצון כנד חצי התא‬ ‫‪.3‬‬
‫השני (בשני המצבים‪ -‬לפני ואחרי טיטרציה)‪.‬‬
‫נכתוב משוואות לביטוי המתח לפני הנקודה ה‪ eq-‬וביטוי למתח אחרי הנקודה ה‪ :eq-‬נכתוב את משוואת‬ ‫‪.4‬‬
‫‪0.0592‬‬ ‫𝑃‬ ‫‪0.0592‬‬ ‫𝑃‬
‫‪𝐸0 −‬‬
‫⏟=‪E‬‬ ‫‪𝐸0 −‬‬
‫⏟ ‪∙ 𝑙𝑜𝑔 +‬‬ ‫𝑔𝑜𝑙 ∙‬ ‫‪ Nerst‬בצורה הבאה‪:‬‬
‫𝑛‬ ‫𝑅‬ ‫𝑛‬ ‫𝑅‬
‫חצי תא רפרנס 𝐸‬ ‫חצי תא בו יש תהליך טיטרציה 𝐸‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫לפני הנקודה ה‪ eq-‬התגובה הדומיננטית תיהיה זו של המתכת המקורית בתמיסה‪ 5‬ואחרי הנקודה ה‪eq-‬‬
‫התגובה הדומיננטית תהייה זו של המתכת שמטטרים פנימה (על פי זה נכתוב את החצי השני במשוואת‬
‫‪.)NERST‬‬
‫נכתוב את משוואת החמצון‪-‬חיזור של הטיטרציה (לא נכתוב ‪ E0‬כדי לא להתבלבל)‪ .‬ונבצע חישובים לפי‬ ‫‪.5‬‬
‫מולים‪.‬‬
‫ב‪ 1%-‬טיטרציה אין מתח (=‪ ) 1‬כי יש רק יון אחד בתמיסה בחצי התא‪ 5‬ועל מנת לבצע תהליך של חמצון‬ ‫‪.6‬‬
‫חיזור בתא אלקטרוכימי יש צורך בשני סוגי היונים לתהליך‪.‬‬
‫נחשב בכל שלב בטיטרציה את השינויים במולים‪/‬בריכוזים ונציב בנוסחאות לחישוב מתח שהכנו בהתחלה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫בנקודה ה‪ :eq-‬המתח שמחשבים בשתי המשוואות שווה ולכן נחבר את המשוואות (קודם כל יש לשים לב‬ ‫‪.4‬‬
‫שה‪ log-‬בעל מקדם זהה)‪ .‬נבטא את היחס בין ריכוזי המתכות השונות על פי היחסים הסטוכיומטריים‬
‫ונוכל לצמצם את הריכוזים שבתוך ה‪ .Log-‬מכאן כבר נקבל ‪ E‬שאפשר לחשב‪.‬‬
‫נקודה הבאה אחרי נקודה ‪ :eq‬ניקח ‪ 1.0+‬משום שהשינוי מאוד רגיש‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫נקודות כשל נפוצות‪:‬‬
‫כאשר לא מתייחסים ליחסים הסטוכיומטרים בין החומרים ומצמצמים לא נכון את ה‪.Log-‬‬ ‫‪.0‬‬
‫את המשוואות שכתבנו בהתחלה לביטוי המתח לא משנים!! אם היה או לא היה חזקה (בגלל מקדם‬ ‫‪.2‬‬
‫סטוכיומטרי) לא משנים אחר כך כאשר מחשבים את התגובת חימצון חיזור בטיטרציה‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫כרומטוגרפיה‬
‫קבוצת שיטות אנליטיות המאפשרות הפרדת תערובת חומרים ולעיתים אף את זיהוי המרכיבים והערכת כמותם‬
‫בתערובת‪.‬‬
‫סוגי כרומטוגרפיה‪:‬‬
‫חילוף יונים – הפאזה הנייחת מצופה בחומר מיונן‪ 5‬והפאזה הניידת מורכבת מיונים חיוביים ושליליים‪ 5‬כך שאחד‬
‫מהם מעוכב עכב כוחות משיכה חשמליים על ידי הפאזה הנייחת‪.‬‬
‫ספיחה – הפאזה הניידת נספחת על הפאזה הנייחת‪.‬‬
‫זיקה – סוג אחד של מו לקולות מהפאזה הניידת נקשר למולקולות מהפאזה הנייחת (כמו קומפלקס) ושאר‬
‫המולקולות בפאזה ניידת פשוט עוברות‪.‬‬
‫גודל מולקולות – מולקולות קטנות בפאזה הניידת עוברות את הפאזה הנייחת‪ 5‬ומולקולות גדולות לא עוברות אותה‪.‬‬

‫מקדם החלוקה‪:‬‬
‫‪Cstationary‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪ A‬‬ ‫‪K‬‬
‫)‪(mobile‬‬ ‫)‪(stationary‬‬ ‫‪Cmobile‬‬

‫פליטה תאורט ית‪ :‬מרחק (או זמן) זרימה בעמודה שבמהלכו מגיעים לשיווי‪-‬משקל עבור ‪K‬‬
‫‪2‬‬
‫‪t ‬‬
‫‪N  16 R ‬‬
‫‪W ‬‬
‫‪ – N‬מספר פלטות תאורטיות בעמודת הכרומטוגרפיה‬
‫‪ – tR‬מרחק ממקסימום הפליטה לתחילת התהליך‪.‬‬
‫‪ -W‬אורך הפליטה‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪h‬‬
‫אורך העמודה‪N :‬‬

‫משוואת ‪van-Deemter‬‬

‫‪B‬‬
‫‪h  A‬‬ ‫‪ Cu‬‬
‫‪u‬‬
‫‪ – A‬פרמטר המתאר הרחבה כתוצאה מתנועה של מולקולות במסלולים שונים דרך הפאזה הנייחת בגלל המבנה‬
‫הנקבובי שלה[‪]m‬‬
‫‪ – u‬קצב הזרימה של הפאזה הניידת [‪]m s-1‬‬
‫‪ – B‬פרמטר המתאר הרחבה כתוצאה מדיפוזיה אורכית של מולקולות בפאזה הניידת – ככל שהזרימה מהירה יותר‬
‫השפעתו קטנה [‪]m2 s-1‬‬
‫‪ – C‬פרמטר המתאר את קצב ההגעה לשיווי משקל (בחלוקה בין הפאזות) – האטת הזרימה תגרום לצמצום השפעתו‬
‫על ההרחבה [‪]s‬‬
‫השיטה הכרומטוגרפית הפשוטה ביותר – )‪Thin Layer Chromatography (TLC‬‬

‫‪‬‬ ‫‪t ‬‬

‫‪ R f  Ri ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪t Rs ‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬