‫(לערוך שוב)‬ ‫ברור זמן ניצחון החשמונאים וזמן הדלקת המנורה‬

‫א) ידועים דברי הראשונים‪ 1‬בעניין משמעות שם החנוכה שהוא מלשון חנו בכ"ה‪ ,‬דהיינו שנס חנוכה היה‬
‫בתאריך כ"ה בכסליו‪ ,‬אולם כשמעיינים בדברי חז"ל ניתן לקבל תמונה מעט שונה ביחס לזמני המאורעות‪,‬‬
‫בברור העניין נברר ב' נקודות שקשורות אחת בשניה‪ ,‬הראשונה זמן הניצחון במלחמה והשניה זמן הדלקת‬
‫המנורה‪.‬‬
‫בברור נידון זה לא נמצאה בחז"ל התייחסות לפרטי המאורעות עם תאריכים מוגדרים באופן חד משמעי‬
‫חוץ מהתייחסות הנזכרת‪ ,‬ואף במה שכבר כן הוזכר יש מחלוקות בראשונים בביאור דברי חז"ל אלו ואפילו‬
‫לתאריכים‪.2‬‬ ‫בקשר‬
‫בנושא של זמן הניצחון מוסכם באופן ודאי שהניצחון היה בחודש כסליו‪ ,‬אולם השאלה היא לגבי התאריך‬
‫המדוייק בחודש זה‪ ,‬ובעניין זה אנו מוצאים כמה שיטות וכדלהלן‪.‬‬
‫ב) הגמרא במסכת שבת דף כא‪ :‬שואלת את השאלה המפורסמת מאי חנוכה? ומשיבה הגמרא וז"ל‪" :‬בכ"ה‬
‫בכסליו יומי דחנוכה‪ ,‬תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון‪ ,‬כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל‬
‫השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום‪ ,‬בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה‬
‫מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים‪,‬‬
‫ימים טובים בהלל ובהודאה" ע"כ‪.‬‬ ‫לשנה אחרת קבעום שמונה‬
‫הנה בדברי הגמרא הללו שהם כמעט ההתייחסות המפורשת היחידה בגמרא לנס חנוכה למעט מסכת‬
‫תענית (פ"ט) ‪ ,‬כתוב במפורש שחנוכה מתחיל בכ"ה לחודש כסליו מפני שביום זה נמצא פך השמן‪ ,‬בעצם אין‬
‫בגמרא התייחסות לתאריך הניצחון‪ ,‬מה שכן לגבי תאריך הדלקת המנורה יש להסיק וכפי שעמד בזה‬
‫ממגילה וחנוכה ה"א)‪ ,‬שזה אירע בכ"ה בכסליו‪.‬‬ ‫המעשה רוקח (על הרמב"ם פ"ג‬

‫וההכרח לכך הוא שהרי הגמרא ציינה שחנוכה מתפרס על פני שמונה ימים החל מיום כ"ה‪ ,‬ומבארת את‬
‫הטעם לחג ולזה שהוא שמונה ימים‪ ,‬מפני נס פך השמן שהדליקו בו שמונה ימים למרות שהיה בו להדליק‬
‫רק יום אחד‪ ,‬ועל כן אם מבואר שתחילת החג שמציין את הנס מתחיל בכ"ה בכסליו וממנו סופרים שמונה‬
‫ימים‪ ,‬זה מכריח שאכן זהו היום הראשון שנעשה בו הנס והתחילו להדליק בו את המנורה‪.‬‬
‫ג) ומצאתי במגילת תענית נוסח כתב יד (פ"ט) שגם ממנו יש להבין שההדלקה היתה בכ"ה‪ ,‬בתחילה מובא‬
‫בזה"ל "בעשרים וחמשה ביה יום חנוכה תמניא יומין דלא למספד‪ ,‬כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל‬
‫השמנים ולא מצאו אלא פך אחד‪ ,‬עד כאן בנוסח הרגיל ובכת"י נוסף‪" ,‬כל אותם ימים שהדליקו בהן את‬
‫הנרות עשאום יום טוב " ע"כ‪ ,‬מלשון זו יש להבין כנ"ל שההדלקה היתה בכ"ה‪ ,‬מכיוון שהרי חג החנוכה‬

‫‪ 1‬ר"ן שבת כא‪ :‬וכ"כ הטור סימן תרע‬

‫‪ 2‬בברור הנושאים הללו יש קושי מסויים ‪ ,‬כיוון שבפועל בחז"ל לא נמצאה התייחסות לפרטי המאורעות עם תאריכים מוגדרים באופן‬
‫חד משמעי לזמן המאורע‪.‬‬
‫בנוסף ישנם מאורעות שאנו מוצאים שהפרשנים נוטים להעמיד שקרו או לא קרו לפי הכרחים הלכתיים וכד' למשל היכן הדליקו את‬
‫המנורה בהתחלה? האם בהיכל או בחצר ביהמ"ק? וכן מתי היה הזמן שהתחילו להדליק את המנורה‪ ,‬האם היה קודם שחנכו את‬
‫המזבח או אחריו? שאלו הם נושאים עם ענפים הלכתיים שכל פוסק נטה לומר שהמאורע ארע לפי השגתו בפסיקה ההלכתית‪ ,‬וכן כמה‬
‫עניינים נוספים כפי שיתבאר בס"ד בנפרד‪.‬‬
‫חוץ מזה ישנו קושי נוסף בברור ההיסטוריה שנמצא שנוי במחלוקת והוא בהסתמכות על ספרי ההיסטוריונים שיש בידנו כיום‪,‬‬
‫"יוסיפון" "החשמונאים" "מלחמות היהודים"‪ ,‬הן באמיתות ספרים אלו האם אכן הם נכתבו בזמן החשמונאים‪ ,‬והן מצד‬
‫האובייקטיביות של הכותבים בהנחה שאכן הם נכתבו בזמן המאורעות‪ ,‬מה שמקשה להשלים את התמונה במקומות שחז"ל לא‬
‫הרחיבו ‪.‬‬
‫מתחיל בכ"ה בכסלו ומבואר שהחג ניתקן שמונה ימים כנגד אותם שמונה ימים שהדליקו בהם את המנורה‬
‫הרי שהדלקת המנורה היתה כבר בכ"ה‪.3‬‬
‫ד) אמנם אף שנתבאר מהנ"ל שתאריך הדלקת המנורה הוא בכ"ה‪ ,‬יש עדיין לברר מתי הדליקו את המנורה‬
‫בליל כ"ה או ביום כ"ה‪ ,‬שבנידון זה יש עניין הלכתי ועיין לקמן אות יא‪.‬‬ ‫האם‬

‫שיטת המאירי – הניצחון בכ"ד וההדלקה בכ"ה‬

‫ואכן במאירי [שבת כא‪ ]:‬כתב וז"ל "והדליקו ליל כ"ה שהיה יום ראשון לנס‪ ,‬ומחרתו הלכו לתקוע שמשם‬
‫לוקחים שמן למקדש וכו' עכ"ל‪ ,‬הרי שלדעתו הדלקת המנורה היתה בליל כ"ה‪.‬‬ ‫היו‬
‫ה) לעניין זמן הניצחון במלחמה כתב שם המאירי במפורש שהניצחון היה בכ”ד לחודש וז”ל וגבורה זו‬
‫היתה בכסלו בכ"ד בו ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול‬
‫נגעו בו וכו' עכ"ל‪ ,‬הרי מפורש שנקט שהניצחון היה בכ"ד לחודש כסלו‪.‬‬ ‫והכירו שלא‬
‫ויש להבין את דבריו לאור מה שנזכר בפתיחה דמשמעות השם חנוכה שחנו מהמלחמה בכ"ה דהיינו‬
‫היה בכ"ה ודלא כהמאירי‪.‬‬ ‫שהניצחון‬
‫ויש לבאר על פי הפר"ח שבאר (סי' תרע) שאין כוונתם שהניצחון היה בכ"ה לחודש‪ ,‬אלא שביום כ"ה הם חנו‬
‫ונחו כל היום כולו‪ ,‬מה שאין כן ביום כ"ד הם נחו בערבו של יום‪ ,‬מכיוון שהם ניצחו וסיימו את המלחמה‬
‫ממש לפנות ערב‪ ,‬ולאחר מכן מיד הדליקו את המנורה‪ ,‬והחג נקרא חנו כה על היום שבו חנו ממלחמתם כל‬
‫אבל הניצחון היה כבר בכ"ד ‪ ,‬וכדברי המאירי הנז'‪.‬‬ ‫היום כולו‪,‬‬
‫אולם שאר המפרשים‪ 4‬נקטו כפשוטו שהכוונה לחניה של יום הנצחון‪ ,‬שביום זה חנו היהודים מאויביהם‪,‬‬
‫דהיינו שלשיטתם הניצחון עצמו אכן היה ביום כ"ה שבו נחו מהמלחמה ודלא כהמאירי והפר"ח‪.‬‬
‫ז) וראיתי שהביא בספר ברכת אברהם‪ 5‬את לשון תיקוני הזוהר (תיקון י"ג) "תמניא יומי דחנוכה לארבעה‬
‫ועשרים יומין ‪ ,‬דאינון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪[ ,‬דהיינו שיש שם כ"ד אותיות] ומיד ד"עלה זית‬
‫בפיה" שרייא כ"ה על ישראל בכ"ה בכסליו‪ ,‬ואילין אינון כ"ה אתוון דיחודא‪ ,‬דאינון שמע ישראל וגו' [שיש‬
‫אותיות] ודא איהו חנוכה‪ ,‬חנו כ"ה עכ"ל תיקוני זוהר‪.‬‬ ‫בפסוק זה כ"ה‬
‫ולכאורה כוונתו בהזכירו את הפסוק ועלה זית בפיה הוא להדלקת המנורה שהדליקו בשמן זית‪ ,6‬וא"כ אף‬
‫מדברי תיקו"ז הללו עולה כדברי המאירי שניצחו ביום כ"ד ובלילה ליל כ"ה הדליקו את המנורה‪.‬‬

‫ברור שיטת הרמב"ם ‪:‬‬

‫ח) לעומת זה יש את דברי הרמב"ם שמלשונו הפשוטה עולה לגבי הניצחון שהוא היה ביום כ"ה‪ ,‬וז"ל‬
‫‪7‬‬

‫וכשגברו ישראל על אויבהם ואבדום בכ"ה בחודש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור אלא פך‬
‫אחד וכו' והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עכ"ל‪ .‬הרי מפורש בדבריו שהניצחון היה בכ"ה כסליו‪.‬‬
‫‪ 3‬אמנם לפי מה שנכתב לקמן בדעת הרמב"ם בפי' אור גדול וכן בפי החת"ס לכאורה אין ראיה מוכרחת לשיטה זו וניתן להעמיד גירסא‬
‫זו בגמ' גם לפירושם בשיטת הרמב"ם‪.‬‬

‫‪ 4‬כ"כ גם המשנ"ב סי' תרע סק"א וז"ל וימים אלו הן הנקראים חנוכה רוצה לומר חנו כ"ה‪ ,‬שביום כ"ה חנו מאויביהם ע"כ‪ ,‬ועיין‬
‫במהרש"א שבת כא‪ :‬שכשהביא את דברי הר"ן ובא לחלוק עליו נראה שלא הבין שכוונת הר"ן על חנייה ממלחמה אלא על חניה‬
‫ממלאכה‪[ ,‬ובכל אופן חלק וביאר שזה הולך על משמעות חנוכת המזבח] עיי"ש‪ ,‬וכן עיין בב"ח תרע סק"ד כתב שדוחק לפרש‬
‫שמשמעות החניה היא על חניה מהמלחמה‪ ,‬ובאמת בדעת המשנ"ב נראה שאין לומר את מש"כ הפר"ח [שמובא תיכף בפנים] מכיוון‬
‫שהמשנ"ב ציטט את שיטת הרמב"ם וכפי שיבואר מיד דעת הרמב"ם היא שהניצחון היה ביום כ"ה וממילא אכן הפשטות בדבריו היא‬
‫שחנו בכ"ה מאויביהם‪.‬‬
‫‪ 5‬סימן ט"ז בשם קונטרס על ענייני חנוכה נר לאברהם‬
‫‪ 6‬וכתב שם דדברים אלו נשלמים עם מה שכתב בזוהר חדש פרשת נח על הפסוק הזה דלולי שהעיר ה' רוח הכהנים שהיו מדליקים נרות‬
‫בשמן זית כמעט אבדה שארית ישראל‪.‬‬
‫‪ 7‬פ"ג ה"ב מהלכות מגילה וחנוכה‬
‫ט) אולם שיטה זו שהניצחון היה בכ"ה בחודש קשה וכפי שהתקשו בה המפרשים‪ ,8‬שאם המלחמה‬
‫הסתיימה ביום כ"ה הרי שההדלקה נעשתה בליל כ"ו ושמונת הימים מתחילים מכ"ו‪ ,‬ומדוע אנו מדליקים‬
‫אנו מונים את השמונה ימים?‬ ‫בליל כ"ה וממנו‬
‫ונאמרו כמה הסברים בבאור שיטת הרמב"ם‪:‬‬

‫ביאור א' ‪ -‬שהניצחון בכ"ה וההדלקה בליל כ"ו‪.‬‬

‫י) הפר"ח [תרע] כתב לבאר על פי קושיית הב"י [תרע] המפורסמת מדוע חנוכה הוא שמונה ימים הלא הנס‬
‫בשמן נעשה שבעה ימים‪ ,‬שהרי היה כבר בפך שמן שהספיק ליום אחד‪ ,‬וביישוב לשאלה זו יישב הפר"ח גם‬
‫את שיטת הרמב"ם‪ ,‬וביאר שאכן הניצחון היה ביום כ"ה והדלקת המנורה הייתה בליל כ"ו‪ ,‬ואכן מצד זה‬
‫חנוכה היה צריך להתחיל בליל כ"ו‪ ,‬אולם חז"ל הוסיפו יום אחד להודות על הניצחון שזהו יום כ"ה‪ ,‬ולכן‬
‫זכר לניצחון במלחמה‪.‬‬ ‫אנו מדליקים בליל כ"ה‬
‫י"א) אולם דבריו צריכים ביאור מיניה וביה‪ ,‬שהרי בא ליישב את שיטת הרמב"ם שהניצחון היה בכ"ה‬
‫וההדלקה בליל כ"ו‪ ,‬ובנוסף הוא אכן מבין שעל היום הראשון של מציאת פך השמן אין סיבה לתקן יום חג‬
‫כיוון שבפועל לא נעשה בו נס‪ ,‬אלא יש למנות ז' ימים מיום לאחר ההדלקה‪ ,‬וא"כ גם לשיטתו היה צריך‬
‫להיות שחנוכה יתחיל בליל כ"ו‪ ,‬שיום זה יהיה כנגד הניצחון שהרי ביום זה לא נעשה עדיין נס בפך השמן‪,‬‬
‫ומיום למחרת ליל כ"ז ימנו את ז' הימים כנגד נס פך השמן‪ ,‬ואין טעם למה שמתחילים בליל כ"ה כיוון‬
‫שבכ"ה עדיין לא היה ניצחון‪ ,‬וכמו"כ היות שההדלקה היתה בליל כ"ו ויום זה לא נמנה על ימי החג משום‬
‫שלא היה בו נס‪ ,‬אז ז' הימים כנגד הנס צריכים להימנות מלמחרת בכ"ז‪.‬‬
‫י"ב) בנוסף העיר הלבוש שאם היום הראשון הוא כנגד הניצחון במלחמה‪ ,‬היה צריך שיתקנו חז"ל ביום זה‬
‫גם משתה ושמחה כפי שתיקנו בפורים‪ ,‬שהרי אחד ההסברים לכך שחנוכה נתקן רק להודות ולהלל ולא‬
‫במשתה ושמחה כפי שנתקן בפורים‪ , 9‬הוא משום שבחנוכה המאורע שהיה הכי מפורסם ובולט בכך שהוא‬
‫ניסי ושמימי היה בפך השמן‪ ,‬ומאורע הניצחון במלחמה אף שהיה ניסי אבל היה טפל לעומתו‪ ,‬ואילו‬
‫בפורים הנס המפורסם היה בעניין הצלת הנפשות‪ ,‬ועל כן לפי זה אם כדברי הפר"ח שניתקן כבר יום לזכר‬
‫הניצחון וניתן ביטוי לנס הצלת הנפשות‪ ,‬אזי צריך להיות שיתקנו ביום זה שמחה ומשתה להודות על‬
‫הנס בפורים‪.10‬‬ ‫הניצחון והצלת הנפשות כפי שתיקנו על‬

‫ביאור ב'‪ -‬הניצחון בכ"ה וההדלקה בכ"ה ביום‪.‬‬

‫י"ג) הסבר נוסף בדברי הרמב"ם חשבתי לומר‪ ,‬כך שיסתדר עם מה שאנו מדליקים היום בליל כ"ה‪ ,‬שאכן‬
‫הניצחון היה ביום כ"ה אולם המלחמה הסתיימה בעוד היום גדול‪ ,‬ומיד עם סיום המלחמה עוד קודם‬
‫שהעריב היום הדליקו את המנורה‪ ,‬וממילא זה מתיישב עם מה שאנו מדליקים בכ"ה‪ ,‬מכיוון שאכן‬
‫החשמונאים הדליקו בכ"ה מיד אחרי שניצחו במלחמה‪ ,‬אולם אנו מתחילים להדליק מהלילה‪ ,‬ליל כ"ה‪,‬‬
‫משום שכל תכלית ההדלקה היא לפרסם את הנס וכלשון הרמב"ם שם "להראות ולגלות הנס"‪ ,‬ואם נדליק‬
‫ביום לא יהיה בזה פירסום הנס‪ 11‬לכך תיקנו חז"ל להתחיל בליל כ"ה‪.‬‬
‫י"ד) ואח"ז מצאתי בפי' אור גדול על המשניות [יומא פ"ז מ"ד] שכתב כן‪ ,‬והוסיף לבאר בזה שהרמב"ם‬
‫לשיטתו‪ 12‬במחלוקתו עם הרשב"א האם במקדש היתה מצוות הדלקת המנורה גם ביום‪ ,‬והרמב"ם סובר‬
‫‪ 8‬עיין שם מעשה רוקח ועיין פר"ח ריש הלכות חנוכה ועוד‬
‫‪ 9‬ט"ז תרע סק"ב‬
‫‪ 10‬ועיין בט"ז שם שהביא הסבר נוסף מהלבוש לבאר מדוע לא תיקנו משתה בחנוכה‪ ,‬משום שבחנוכה היוונים לא ביקשו את נפש‬
‫היהודים כמו בפורים אלא להמיר דתם‪ ,‬והנה גם פי' זה דברי הפר"ח קשים‪ ,‬כיוון שאם אין כאן ניצחון המצריך תקנה מיוחדת של‬
‫משתה א"כ מדוע לתקן לזה יום נוסף בחג‪ ,‬ואמנם י"ל שאולי אין זה מספיק כדי לתקן יום משתה ושמחה כפורים אבל כדי תוספת יום‬
‫של הלל והודאה יש בזה‪.‬‬
‫‪ 11‬ומצאתי שכתב טעם זה לעניין אחר בשיטת הרמב"ם באור שמח פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"ג עיי"ש‪ ,‬וע"ע בה"ל תרעב סק"א ד"ה‬
‫ולא‪.‬‬
‫‪ 12‬פ"ג מתמידין ומוספין הי"ב ואילך ועיין תי"וט יומא שם‬
‫שאכן היתה מצוות הדלקה גם ביום‪ ,‬וע"כ לפי"ז אכן שייך להעמיד ולפרש לשיטתו כמו שפי' שניצחו בכ"ה‬
‫כשעדיין יום כ"ה‪.‬‬ ‫ביום‪ ,‬ומיד הדליקו‬
‫ובהקשר לזה הביא שם את שיטת הרשב"א בשו"ת שחולק על הרמב"ם וסובר שהיו מדליקים רק בערב‬
‫ולא גם ביום‪ ,‬וע"פ זה ביאר שיתכן לומר ששיטת המאירי שהדליקו בליל כ"ה היא משום שסובר כהרשב"א‬
‫את המנורה ביום אלא רק בערב‪.‬‬ ‫שלא מדליקים‬
‫אולם להסבר זה מתעוררת שאלה‪ ,‬שהרי כשהחשמונאים נכנסו להיכל ומצאו שהיוונים טימאו וחיללו הכל‪,‬‬
‫עשו מנורה חדשה כפי שמבואר בגמ' בע"ז‪ ,‬וא"כ כיוון שהיא חדשה צריך לחנוך אותה‪ ,‬ומבואר‬
‫ברמב"ם‪ 13‬שלא חונכים את המנורה אלא בהדלקה של בין הערביים‪ ,‬וא"כ כאן איך החשמונאים הדליקו את‬
‫במנורה החדשה ביום‪.‬‬ ‫ההדלקה הראשונה‬
‫ומבאר זאת האור גדול שם‪ ,‬שהמנורה הישנה עדיין היתה קיימת כי היוונים לא לקחו את המנורה אלא רק‬
‫טימאו אותה‪ ,‬וטומאה זו היתה אסורה מדרבנן [עיי"ש מש"כ בהרחבה] ולכן במצב הנוכחי ובשל גודל‬
‫חיבוב הנס שמצאו פך שמן טהור ליום אחד‪ ,‬העמידו דינם על דבר תורה שטומאה זו מותרת‪ ,‬והדליקו מיד‬
‫במנורה הישנה ואחרי זה בבן הערביים כבר הדליקו וחנכו את המנורה החדשה‪.‬‬

‫ביאור ג'‪ -‬ההדלקה בליל כ"ה והניצחון המוחלט ביום כ"ה‪:‬‬

‫ט"ו) ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם מובא בחת"ס‪ ,14‬ומבאר שהיו ב' שלבים במלחמה‪ ,‬שהמלחמה עצמה‬
‫התארכה זמן רב והיה כבר כמה פעמים במהלך המלחמה שיד ישראל היתה על העליונה‪ ,‬אולם לאחר זמן‬
‫היוונים חזרו שוב ושוב עם כוח גדול וחיילות רבים ונלחמו ביהודים‪ ,‬אבל ליהודים היה סימן מנבואת‬
‫זכריה שהגאולה תהיה ע"י נס במנורה‪ ,‬שכאשר יהיה נס במנורה זה יהיה סימן לרצון ה' שכעת מגיע‬
‫ניצחונם המוחלט על היוונים‪ ,‬וכל זמן שלא הופיע הנס במנורה אז אל אף שניצחו את היוונים הם ידעו שזה‬
‫לא ניצחון סופי‪.‬‬
‫ועל כן היהודים שברחו מבתיהם והתחבאו במערות עדיין לא יצאו משם ולא שבו לביתם‪ ,‬וזה גם מה שהיה‬
‫כעת‪ ,‬שבכ"ד כסליו היהודים הביסו את היוונים והבריחו אותם מהעיר וסביבותיה‪ ,‬ובנתיים עדיין לא יצאו‬
‫מהמערות וממקומות מחבואם‪ ,‬ובאמת לעת ערב [ליל כ"ה] הדליקו את המנורה בפך השמן שמצאו‪ ,‬ורק‬
‫למחרת ביום כ"ה שגילו שנעשה להם נס ופך השמן התמלא בשמן לשימוש נוסף‪ ,‬הבינו שמתקיימת נבואת‬
‫זכריה ומופיע הסימן מהשמיים לרצון ה' בניצחונם המוחלט‪ ,‬ומיד יצאו כולם מהמערות ובאו ונקבצו יחד‬
‫בעיר ושבו ונחו בבתיהם‪ ,‬ולכן נקרא חנוכה חנו בכ"ה‪ ,‬שביום זה חנו ונחו באופן מוחלט ולכן על יום כ"ה‬
‫ניתן לומר שבו התגברו על אויבהם כלשון הרמב"ם‪ ,‬כיוון שביום זה לאחר הופעת הסימן והתממשות‬
‫נבואת זכריה‪ ,‬היה ניתן לראות את המצב כהתגברות ואיבוד האויבים באופן מוחלט‪.‬‬
‫אולם יש להעיר על הסבר זה‪ ,‬שהרי מלשון הרמב"ם שכתב וז"ל וכשגברו ישראל על אויבהם ואבדום בכ"ה‬
‫בחודש כסליו היה‪ ,‬ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד וכו' והדליקו ממנו נרות המערכה‬
‫ימים עכ"ל‪ ,‬משמע שמציאת פך השמן היתה לאחר הניצחון ביום כ"ה ולא בליל כ"ה‪.‬‬ ‫שמונה‬

‫נמצא כעת שישנם ד' שיטות בראשונים לגבי זמן הניצחון וזמן הדלקת המנורה‪:‬‬
‫א‪ .‬הניצחון היה בכ"ד אולם החניה הסופית מהמלחמה היתה בכ"ה ביום‪ ,‬והדלקת המנורה היתה בליל כ"ה‪,‬‬
‫שיטת המאירי ע"פ הפר"ח ומתיישבת עם הגמ' ומגילת תענית בכת"י‪.‬‬ ‫זוהי‬
‫ב ‪ .‬הניצחון היה בכ"ה ביום והדלקת המנורה היתה בלילה דהיינו ליל כ"ו‪ ,‬זה ביאור א' בשיטת הרמב"ם‪,‬‬
‫זו מה שחוגגים מיום כ"ה זה תוספת יום לסכר המלחמה‪.‬‬ ‫ולשיטה‬

‫‪ 13‬פ"ג מתמידין ומוספין‬

‫‪ 14‬שבת כא‪ :‬ובדרשות חנוכה‬
 ‫ג‪ .‬הניצחון היה ביום כ"ה וגם ההדלקה היתה מיד ביום כ"ה‪ ,‬זה ביאור ב' בשיטת הרמב"ם‪ ,‬ולשיטת‬
‫הרמב"ם שמדלקים במקדש גם ביום‪ ,‬ולשיטה זו שבו להדליק בין הערביים כדי לחנוך המנורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הניצחון היה ביום כ"ד והדליקו בלילה דהיינו ליל כ"ה‪ ,‬אולם התבררות הניצחון המוחלט היתה רק ביום‬
‫עם התברר הנס שבמנורה‪ ,‬זה ביאור ג' בשיטת הרמב"ם‪.‬‬ ‫כ"ה‬

‫זמני המאורעות על פי המקורות ההיסטוריונים‪:‬‬

‫עד עתה ביארנו את הנושא על פי המובא במקורות חז"ל‪ ,‬ננסה לעמוד על העניין ממקור נוסף כפי העולה‬
‫מהמקורות ההיסטוריונים‪ ,‬בהנחה שניתן להסתמך על הספרים שבידנו‪ 15,‬נביא מה שעולה מהם בקשר לזמן‬
‫ההדלקה‪ ,‬כי בקשר לזמן הניצחון לא הוזכר בספריהם תאריך‪ ,‬אלא איזכור כללי המציין את עצם הניצחון‪.‬‬

‫יוסיפון‪ -‬הדלקה בכ"ה‪:‬‬

‫ט"ז) בספר יוסיפון סוף פרק כ' כאשר הוא מתאר את ניצחון יהודה בן מתתיהו הוא לא מזכיר כלל את נס פך‬
‫השמן‪ ,‬אולם מזכיר את הדלקת נרות המערכה‪ ,‬ומציין שזה היה בכ"ה בכסליו‪ ,‬אולם מתוך מה שהוא כותב‬
‫ניתן להבין את זמן הניצחון כמה זמן לאחר הניצחון היתה הדלקת המנורה‪.‬‬ ‫לא‬
‫וז"ל‪ -‬ויהודה בן מתתיהו הכהן הגדול וכל עדת החסידים אשר היו עימו באו אל ירושלים ויהרסו את כל‬
‫המזבחות אשר בנו העמים‪ ,‬ויטהרו את הבית מגלולי הגוים‪ ,‬ויבנו מזבח חדש ויתנו בשר זבח עליו ויערכו‬
‫עצים‪ ,‬ואש קדושה לא מצאו ויצעקו אל ה' ויקראו אליו ותצא אש מן האבנים אשר על המזבח ‪ 16‬ויערכו‬
‫עצים עליה ויקטרו את זבחם‪ ,‬ויהי האש על המזבח עד הגולה השלישית ויעשו חנוכת המזבח בחודש כסליו‬
‫בכ"ה בו וישימו את לחם הפנים על שולחן ה' וידליקו את נרות המערכה על מנורת ה' ויהללו את ה' במקרא‬
‫ההלל ח' ימים ע"כ‪.‬‬

‫ספר החשמונאים ‪-‬הדלקה עוד קודם לכ"ה‪:‬‬

‫י"ז) מספר החשמונאים פרק ד עולה תמונה קצת שונה מהאמור לעיל‪ ,‬הן ביחס לשיטת המאירי וסיעתו והן‬
‫ביחס לשיטת הרמב"ם‪ ,‬וזה נראה שטיהור המקדש והדלקת המנורה היו עוד לפני כ"ה בכסליו‪ ,‬שמיד אחרי‬
‫הניצחון טיהרו את בית המקדש וחידשו את כלי הקודש ולאחר מכן‪ ,‬אחר זמן עשו חנוכת המזבח וזה היה‬
‫בכ"ה בכסלו‪.‬‬
‫וז"ל וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור הן האויב ניגף לפנינו‪ ,‬ועתה עלה נעלה וטיהרנו את מקדש ה'‬
‫וייקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדו על הר ציון ויבחר מן הכוהנים אשר לא נטמאו ואשר לא עזבו את ברית‬
‫אלוהיהם‪ ,‬ויצוום לטהר את המקדש ולהשליך את האבנים אשר נטמאו אל מקום טמא‪ .‬וכו'‪ ...‬וישובו לבנות‬
‫את פרצי המקדש ואת כל אשר מבית להיכל‪ ,‬ויחטאו את החצר ואת כל אשר בו‪ .‬ויחדשו את כל כלי‬
‫הקודש‪ ,‬וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת ואת שולחן הפנים‪ ,‬וישימו את הקטורת על‬
‫המזבח‪ ,‬ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש‪ .‬ויתנו את לחם הפנים על השולחן‪ ,‬ואת הפרוכת‬
‫המסך על הארון‪ ,‬ותכל כל העבודה כאשר בתחילה‪ .‬ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו‪,‬‬
‫בשנת שמונה וארבעים ומאה‪ ,‬וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט‪ .‬ויחנכו את המזבח‬
‫בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים‪ ,‬ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים ‪ .‬ויפלו על פניהם‬
‫וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה‪ .‬ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים‪ ,‬ויעלו עולות ותודות‬
‫בשמחת לבבם‪ .‬ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים‪,‬‬
‫וישימו את הדלתות‪ .‬ותהי שמחה גדולה בכל העם‪ ,‬כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם‪ .‬ויצווה יהודה‬
‫כסלו שמונת ימים מדי‬ ‫ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש‬
‫שנה בשנה בהלל ובתודה לה'‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫‪ 15‬עיין הערה ‪1‬‬

‫‪ 16‬מוזכר כאן מאורע מעניין שיצא אש מהמזח אולם יש לברר עניין זה משום שלא נמצא לו מקור נוסף‪.‬‬
 ‫ספר המקבים‪-‬התעלמות מהדלקת המנורה‪:‬‬
‫בספר המקבים בכמה מקומות שהוא מדבר על חג החנוכה הוא מסביר את עניין החג שהוא בכלל משום‬
‫המזבח שהיה בימים אלה ולא מזכיר כלל את עניין נס פך השמן‪.17‬‬ ‫חנוכת‬
‫וז"ל המקבים‪ , 18‬ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו‪ ,‬בשנת שמונה וארבעים ומאה‪,‬‬
‫וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט‪ .‬ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו‬
‫הגויים‪ ,‬ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים‪ ,‬ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן‬
‫להם עוז ותשועה‪ ,‬ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים‪ .... .‬ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את‬
‫חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו‪ ,‬שמונת ימים מדי שנה בשנה‪ ,‬בהלל ובתודה לה'‪.‬‬
‫ובמקום נוסף‪ 19‬ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו‪ .‬לא חדלנו‬
‫מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו‪ .‬וחגותם אותו כימי חג הסוכות‪ ,‬וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש‬
‫את המקדש ואת המזבח‪ ,‬ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוהים‪.‬‬ ‫בשובו לבנות‬
‫מקום נוסף מובא במקבים חלק ב פרק י פס' ח י"א וז"ל ומאת ה' הייתה זאת לחטא את הבית בעצם היום‬
‫ההוא אשר טימאו אתו הגויים‪ ,‬והוא יום העשרים וחמשה לירח כסלו‪ .‬ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג‬
‫הסוכות‪ , 20‬ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות‪ ,‬ויתעו בישימון כבהמות שדה‪.‬‬
‫ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים וישירו שיר שבח והודיה לה'‪ ,‬אשר נתן להם עוז ותשועה לטהר את בית‬
‫ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה ע"כ‬ ‫מקדשו‪ .‬ויעבירו קול בכל‬

‫‪ 17‬עיין מהרש"א שבת כא‪ :‬חד"א מש"כ שטעם קריאת שם החג חנוכה היא משום חנוכת המזבח‪.‬‬
‫‪ 18‬חלק א פרק ד' פסוקים נ"א נ"ז‬
‫‪ 19‬חלק ב' פ"א פס' כ"א כ"ב לשון זו היא ציטוט מאיגרת שנשלחה מאנשי ארץ ישראל לאנשי מצרים שבה הם קוראים להם לחוג את‬
‫חג החנוכה‪.,‬‬

‫‪ 20‬ובמאמר המוסגר נכתב כאן הקבלה בין שמונת ימי חנוכה לשמונת ימי חג הסוכות וכפי שהובא בערוך השולחן תרע ה ועיין ברכת‬
‫אברהם ט"ז ואי"ה יתבאר בנפרד‬