‫‪26/07/22‬‬ ‫בס"ד‬

‫ש‪ .‬ציינו שלוש מטרות של ענישה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ת‪ .‬הרתעה‪ ,‬מניעה‪ ,‬גמול ושיקום‬

‫בתורה נאמר‪ ,‬כי ניתן להטיל עונש על עבריין רק אם יש שני עדים שהעידו על ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מדוע עד אחד אינו מספיק? ציינו בקצרה שתי סיבות לכך‪.‬‬
‫ת‪ .‬א‪ .‬עד אחד יכול להמציא כל סיפור שירצה מבלי שתהיה לדיינים אפשרות לבדוק אם הסיפור הוא‬
‫אמת ‪ .‬כאשר יש שני עדים אם הסיפור שהם מספרים הוא שקרי ניתן לגלות זאת אם יחקרו כל אחד מהם‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ישנה תופעה שנקראת זיכרון מדומה ‪ ,‬מחקרים מראים שניתן לשתול במח של אדם זיכרון מדומה‬
‫ע"י כמה טכניקות‪ .‬במידה ויהיו ‪ 2‬עדים גם אם לשניהם ישתילו זיכרון מדומה הפרטים לא יהיו זהים‬
‫לגמרי וניתן יהיה להפריך את עדותם ‪.‬‬

‫חז"ל קבעו כי "המשחק בקוביה" – פסול לעדות‪ .‬ציינו אחת מן הסיבות לכך‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ת‪ .‬המשחק בקוביא – אדם שמהמר ע"פ דעת רמי בר חמא נחשב כגזלן מכיוון שהאדם שהימר לא‬
‫התכוון להפסיד ולא חשב שישלם כסף וכאשר מפסיד המנצח מאלץ אותו לשלם ומכאן דינו כגזלן‬
‫‪-‬כל מי חטא בדיני ממון לא יכול לשמש כעד כי לא ניתן לסמוך עליו שלא יקח שוחד‪.‬‬
‫(לדעת רב ששת – זה לא נכון שהמפסיד לא מוכן לשלם ולכן הוא אינו נחשב גזלן‪ .‬לדעתו רק אם‬
‫זהו עיסוק היחידי של המשחק בקוביא הוא פסול לעדות מפני שאינו עוסק ביישוב הארץ‪ .‬אם אינו‬
‫עובד והוא מתפרנס רק מהימורים מסתמא שהוא רמאי כי לא יכול להיות שהוא מרוויח כל הזמן‬
‫ומטעם זה נפסל לעדות‪.‬‬

‫קרובי משפחה – אינם יכולים להעיד‪ .‬הסבירו את המונח "קרובי משפחה" בהקשר של דיני‬ ‫‪.4‬‬
‫עדות )קרובים של מי?(‪.‬‬
‫ת‪ .‬קרובי משפחה של אחד מהצדדים למשפט‪ .‬או שהעדים בעצמם הם קרובי משפחה גם במקרה כזה הם‬
‫פסולים לעדות‪.‬‬

‫אדם בא לבית הדין ואמר שגנב או גזל‪ .‬האם בית הדין יקבל את דבריו ויכריז עליו כעד פסול‬ ‫‪.5‬‬
‫מכאן ולהבא? מדוע?‬
‫ת‪ .‬אדם שבא לבית הדין ואמר שגזל אע"פ שישלם על הגזל לא נפסל לעדות עד שיהיו שני עדים שיעידו‬
‫שעבר עבירה מפני שאין אדם משים עצמו רשע‪.‬‬

‫במשפט העברי‪ ,‬למעט בעבירה של עבודה זרה – לא קיימת עבירת "הסתה"‪ .‬מהו ההיגיון העומד‬ ‫‪.6‬‬
‫מאחורי קביעה זו?‬
‫ת‪ .‬במסכת קידושין כתוב " דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין"? בכל מקרה אחר של הסתה ההלכה‬
‫פונה למוסת וטוענת כלפיו מדוע לא שמע לציווי ה' והלך אחרי מי שהסית אותו לדבר עבירה‪ .‬העונש הוא‬
‫על המוסת ההנחה היא שלא היה צריך להיות מושפע מההסתה‪.‬‬

‫‪ 7 .‬לגבי המסית נאמר‪" :‬וְ ֹלא תָ חוֹס עֵ ינְָך עָ לָיו וְ ֹלא תַ ְחמֹל וְ ֹלא ְת ַכּסֶ ה עָ לָיו"‪ .‬מדוע יש צורך בהזהרה‬
‫מיוחדת זו דוקא ביחס למסית?‬

‫ת ‪ .‬בכל מקרה של עבירות שדינן הוא מוות אם הנתבע לא טוען טענות הגנה בית הדין מחוייב לטעון‬
‫בשבילו‪ .‬במקרה של מסית לא טוענין רבי חמא בר חנינא לומד זאת מהפסוק לא תחוס עינך עליו ולא‬
‫תחמול עליו ולא תכסה‪ "..‬במידה ויחוסו עליו ולא יקבל את העונש לא תהיה הרתעה‬

‫‪8‬על פי האמור בתורה‪ ,‬מהי עבירת הסתה?‬

‫ת ‪ .‬מדובר במצב שאדם משכנע ‪/‬מסית אדם אחר בד"כ קרוב מאוד לעבוד עבודה זרה‪.‬‬

‫‪ .9 .‬דיני הראיות של המשפט העברי יוצרים בעיה בנוגע להעמדת המסית לדין‪ .‬מהי בעיה זו וממה‬
‫היא נובעת?‬
 ‫ת‪ .‬הבעיה היא שמאחר והסתה היא פעולה מתבצעת בד"כ בסתר אחד על אחד ולקרוב משפחה נוצר מצב‬
‫שאין עדם שיכולים להעיד על קיום ההסתה ‪ .‬והעד היחיד פסול לעדות כי הוא בד"כ קרוב משפחה ואם‬
‫אין עדים אז אין אפשרות להעמיד את המסית לדין‪.‬‬

‫‪ .10 .‬מהי "הכמנת עדים"? האם זהו הליך קביל במשפט העברי?‬

‫ת‪ .‬במקרה של הסתה לעבודה זרה כאשר אין עדים ישנה אפשרות למשוך את המסית למקום ששם‬
‫מוסתרים שני עדים ולגרום למסית לחזור על דברי ההסתה בצורה כזאת שהעדים ישמעו את ההסתה‬
‫ויוכלו להעיד עליו בבית הדין‪ .‬התהליך דומה לסוכן סמוי שמדובב עבריין להודות בביצוע עבירה‪ .‬הליך זה‬
‫קביל רק במקרה של הסתה לעבודה זרה‪ .‬בכל מקרה אחר הוא אסור‪.‬‬

‫‪ .11‬העיקרון המאפשר הכמנת עדים בדין המסית נובע מן העובדה שהעונש המוטל על המסית הוא‬
‫עונש הרתעתי‪ .‬הסבירו את הקשר בין הצורך בהרתעה לבין האפשרות להכמנת עדים‪.‬‬
‫ת‪ .‬בנושא הסתה לעבודה זרה ישנו עונש קשה של סקילה במטרה להרתיע‪ .‬הבעיה היא שהסתה מתבצעת‬
‫בד"כ בסתר ולאדם אחד מה שמקשה על השגת עדים למשפט כי במקרה כזה אין עדים כשרים לעדות ואם‬
‫אין עדים לא ניתן להעניש אם כך מה הטעם לעונש הכבד והרצון להרתיע אם לא ניתן להגיע למצב של‬
‫ענישה‪ .‬ולכן הגיע הפתרון של הכמנת עדים במקרה הזה בלבד‪.‬‬

‫‪12 .‬מהו "בית הדין הגדול"? ציינו בקיצור את תפקידיו‪.‬‬

‫ת‪ .‬בית הדין הגדול זהו בית דין(סנהדרין) שמונה ‪ 71‬דיינים הבכירים ביותר יושב בבית המקדש‪.‬‬
‫תפקידיו הם‪ :‬א‪ .‬אחראי על העברה מהימנה של המסורת מדור לדור והוא היחיד שמוסמך לקבוע אם‬
‫המסורת היא מסורת אמיתית ‪-‬דברי קבלה‬
‫ב‪ .‬היחיד שיש לו סמכות לתת מענה לשאלות שונות המתעוררות מידי פעם‪ -‬הוראה‬
‫ג‪ .‬הגוף היחיד שיכול לתקן תקנות ולגזור גזרות‬

‫‪ 13‬אחד התפקידים העיקריים של בית הדין הגדול היה לגזור גזרות‪ .‬מדוע יש צורך לגזור גזרות ?‬
‫ת‪ .‬הצורך לגזור גזירות הוא במטרה ליצור סייג כדי שלא יקרה שאדם יעבור בטעות על הלכה מהתורה‪.‬‬

‫‪.14‬מיהו האיש המכונה "זקן ממרא"? מהי העבירה המיוחסת לו?‬

‫ת‪ .‬זקן ממרא הוא חכם ברמתם של הדיינים בבית הדין (מופלא שבדיינים) אשר ממרה – אינו שומע בקול‬
‫הדיינים‪ .‬העבירה המיוחסת לו היא אי ציות לפסיקת בית הדין והוראה לתלמידיו בניגוד לפסיקת בית‬
‫הדין‬
‫‪15‬‬
‫‪" .‬תלמיד שהורה לעשות – פטור"‪ .‬נא להסביר‬
‫ת‪ .‬תלמיד שאינו ברמה של הזקן הממרא שמורה לעשות הלכה בניגוד לפסיקת בית הדין פטור מכיוון שלא‬
‫היו צריכים לסמוך על דעתו ‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪ .‬כיצד מיישמים‪ ,‬לדעת ר' עקיבא‪ ,‬את עקרון ההרתעה כשמענישים את הזקן הממרא?‬

‫ת‪.‬לדעת רבי עקיבא‪ ,‬הזקן הממרא מובא להריגה בבית הדין שבירושלים וממתינים עד לרגל‬
‫הקרוב(פסח‪/‬סוכות‪/‬שבועות) שאז יש הרבה עולי רגל בירושלים ואז הורגים אותו כדי שכמה שיותר אנשים‬
‫יראו את העונש שהוא מקבל‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .‬כיצד מיישמים‪ ,‬לדעת ר' יהודה‪ ,‬את עקרון ההרתעה כשמענישים את הזקן הממרא?‬

‫ת ‪ .‬לדעת רבי יהודה אם ישהו את הזקן עד לרגל יגרם עינוי דין ולכן הורגים אותו מיד ומפיצים מודעות‬
‫בכל הארץ על זה שאדם התחייב מיטה בבית דין וע"י כך מפרסמים את העונש וגורמים להרתעה‪.‬‬

‫‪ .18 .‬כאשר קבוצת עדים אחת מעידה דבר מה‪ ,‬וקבוצת עדים שניה מעידה אחרת – יש מצבים בהם‬
‫הסתירה תוביל לפסילת שתי הקבוצות‪ .‬מצב זה נקרא "הכחשה"‪ .‬ציינו דוגמא למצב כזה‪.‬‬

‫ת ‪ .‬לדוגמא אם העדים הראשונים העידו שראו את ראובן רוצח את שמעון ביום א בשעה ‪ 8‬באשקלון ובאים‬
‫עדים נוספים ואומרים שבאותו הזמן ראובן היה בפתח תקוה ולא יכול להיות שהם ראו אותו רוצח את‬
‫שמעון באותה השעה באשקלון ‪ .‬מצב זה נקרא הכחשה ולא מקבלים את העדות לא של הראשונים ולא של‬
‫השניים‬

‫‪ 19.‬כאשר קבוצת עדים אחת מעידה דבר מה‪ ,‬וקבוצת עדים שניה מעידה אחרת – יש מצבים בהם‬
‫הסתירה תוביל לפסילת הקבוצה הראשונה‪ .‬מצב זה נקרא "הזמה"‪ .‬ציינו דוגמא למצב כזה‪.‬‬

‫ת‪ .‬במצב של הזמה העדים הראשונים אמרו שראו את ראובן רוצח את שמעון ביום ראשון בשעה ‪8‬‬
‫והעדים הנוספים באים ואומרים שהעדים הראשונים היו איתם באותו הזמן במקום אחר ולכן לא יכול‬
‫להיות שהיו עדים לרצח‪ .‬מכאן מסיקים שהעדים הראשונים זממו ולכן מקבלים עונש כאשר היה מגיע‬
‫לנתבע אם היה מואשם –‬

‫‪20 .‬מהי "עדות שאי אתה יכול להזימה"? מדוע בית דין אינו רשאי לקבלה‬
‫ת‪ .‬עדות שבה העדים הראשונים לא מספקים את הפרטים המדויקים של זמן ומקום שבו היו עדים‬
‫נקראת עדות שאי אתה יכול להזימה ובית הדין לא יכול לקבלה מכיוון שלא ניתנו פרטים מזהים שניתן‬
‫להגיד בצורה מדויקת שלא נכחו שם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .‬מה הוביל את החכמים למסקנה לפיה "בן סורר ומורה – לא היה ולא עתיד להיות‬
‫ת‪ .‬ע"פ הכתוב מי שמוסמך להביא את הבן הסורר לבית הדין אלו הם הוריו‪ .‬והאם יעלה על הדעת שהורים‬
‫יביא את בנם למשפט רק מפני שאכל בשר ושתה יין ביודעם שדינו הוא מוות"? ולכן קובעים חז"ל שלא‬
‫היה ולא עתיד להיות‪? .‬‬
‫‪ .22‬כאשר רצח קין את הבל הוא לא נענש בעונש מוות אלא בעונש גלות )"נע ונד תהיה בארץ"(‪.‬‬
‫מדוע דווקא עונש זה?‬
‫ת‪ .‬קין נענש בעונש גלות כפי שנענש רוצח בשגגה‪ .‬מכייון שבהקשר של רצח שוגג הוא מי שפעל מתוך דחף‬
‫רגעי ולא מתוך קור רוח‪ .‬מכייון שאצל קין לא הייתה התראה ולא ניתן לדעת אם רצח בקור רוח או מתוך‬
‫דחף רגעי קיבל עונש של רוצח בשוגג שעונשו הוא לצאת לגלות – עיר מקלט‬

‫‪23‬‬
‫‪ .‬כיצד מפרש אונקלוס את הפסוק "שופך דם האדם באדם דמו ישפך"?‬
‫ת‪ .‬ע"פ אונקלוס שופך דם האדם במצב שיש עדים דמו ישפך ע"י בית דין ‪ .‬אין היתר לכל אחד לשפוך את‬
‫דם הרוצח ‪,‬אלא ‪ ,‬בית דין עשוי לפסוק עונש מוות על הרוצח במידה ויש עדים ומתקיימים כללי המשפט‬
‫הראוי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .‬נאמר בפסוק‪ ,‬כי מי ששופך דמו של אדם – "באדם דמו ישפך"‪ ,‬והפסוק מסתיים בנימוק הבא‪:‬‬
‫"כי בצלם א‪-‬להים עשה את האדם"‪ .‬הסבירו נימוק זה )מספיק להציע הסבר אחד‬
‫ת‪ .( .‬הנימוק המוצע מסביר שהמילה "אלוהים" המופיעה בפסוק זה לא מתפרשת כ"אל" אלא מהווה‬
‫מילה נרדפת לבית דין‪ .‬לפי זה‪ ,‬הביטוי " בצלם אלוהים" המנמק את ההיתר להרוג את הרוצח‪ ,‬מתייחס‬
‫לכך שהאדם נברא בדמות אלוהים‪ ,‬עם כושר הכרעה ושיפוט וכאשר הוא דן למוות מתוך שיקול משפטי‬
‫אין זה רצח אלא עונש ראוי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .‬השאלה הראשונה שנשאלים עדים המעידים נגד רוצח היא‪" :‬מכירין אתם אותו"‪ .‬מהי מטרתה‬
‫של שאלה זו?‬
‫ת‪ .‬לוודא שהעדים לא טועים בזיהוי הנאשם‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫‪ .‬מהי "התראה"? מה צריך לומר המתרה?‬
‫ת‪ .‬התראה היא אזהרה לא לבצע את הרצח המותרת רגע קודם ביצוע העבירה‪ .‬על המתרה לומר‪:‬‬
‫" פרוש " או "אל תעשה" שזוהי עבירה היא! וחייב אתה עליה מיתת בית דין‪ – "..‬קריאה‪ ,‬נימוק‪ ,‬ציון‬
‫העונש‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪ .‬התראה היא בת‪-‬תוקף רק אם המותרה הגיב‪ .‬מהי התגובה שמעניקה תוקף להתראה?‬
‫ת ‪ .‬רק תגובה המעידה שהרוצח הבין את ההתראה על כל המשמעות הגלומה בה‪ .‬ומתיר עצמו למיתה‪ " .‬על‬
‫מנת כן אני עושה"‬

‫‪28‬‬
‫‪" .‬אחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ – צריך התראה"‪ .‬הסבירו‪ .‬מדוע יש צורך להדגיש זאת?‬
‫יכולנו לחשוב שתלמיד חכם וודאי אינו שוגג גם ללא התראה מכיוון שברור שהוא יודע שלרצוח זה עבירה‪.‬‬
‫לכן מדגיש הרמב"ם שהמושג שוגג ברצח הוא שונה‪ ,‬כי ברצח גם עם הארץ מודע לכך שאסור לרצוח‪ ,‬אלא‬
‫מדובר על אדם הפועל מתוך דחף רגעי ויש סברה להניח שאם יותרה יעצור וימנע את הרצח‪ .‬ומבחינה זו‬
‫אין הבדל בין תלמיד חכם לעם הארץ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .‬אפשר להראות‪ ,‬שלמרות חומרת העונש הצפוי לרוצח – אין לעונש זה מטרה הרתעתית‪ .‬נא‬
‫לציין שתים מן הסיבות המורות על כך שלא מדובר בעונש הרתעתי‪ -.‬עדיף לא לענות על השאלה הזאת –‬
‫קצת מורכבת‬
‫ת‪ .‬א ‪ .‬מאחר והעונש על פי דין תורה מגיע רק לאחר שאדם מתיר עצמו למיתה ומכיוון שזה בד"כ לא קורה‬
‫בית דין לא מגיע למצב שהוא מעניש רוצח במוות ןאם כך איזו הרתעה יש ?‬
‫ב‪ .‬מטרת העונש במקרה של רוצח כזה הוא כפרה על מעשיו ולא הרתעה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 30‬מהו עונש "כיפה"? מהי מטרתו של עונש זה )בהשוואה לדין שנקבע בתורה לרוצח – עונש ‪.‬‬
‫מוות(?‬
‫ת ‪ .‬עונש כיפה הוא הכנסה של אדם הרוצח למקום שבגובהו של האדם ואין בו מקום לשכב ולישון מאלצים‬
‫אותו להישאר באותה תנוחה והוא ניזון ממים לחץ ולחם צר עד שברוב המקרים לא שורד ומת‪ .‬הסיבה‬
‫לכליאתו היא בעקבות כך שרצח אדם עם עדים אבל ללא התראה ולכן לא ניתן לדעת אם רצח בקור רוח‬
‫או מתוך דחף רגעי ובית הדין לא יכול לתת לו עונש מוות על פי דין תורה‪ .‬מטרתו של העונש הוא לשמור‬
‫על הסדר המדיני לתקן את סדרי החברה שלא יתרבו העבריינים ‪.‬‬
‫‪ . 31‬כיצד מפרשים חז"ל את ההבדל שבין "לא תגנוב"‪ ,‬הצו הכתוב בעשרת הדברות‪ ,‬לבין "לא‬
‫תגנובו"‪ ,‬הצו הכתוב בספר ויקרא?‬

‫ת‪ .‬ההבדל בין לא תגנוב ללא תגנובו הוא‪:‬‬

‫לא תגנוב בעשרת הדיברות הכוונה לגניבת נפשות‪ -‬חטיפה‬
‫לא תגנובו שבספר ויקרא מדבר על גניבת ממון‬

‫‪ . 32‬מי שגנב שור או שה וטבח או מכר אותו – משלם קנס גדול יותר מן הקנס שמשלמים שאר‬
‫הגנבים‪ .‬מדוע?‬
‫ת‪ .‬מאחר שהשור והשה מייצרים פרנסה ‪ ,‬באמצעות השור חורשים את האדמה והשה מניב תוצרת של חלב‬
‫וגבינות ובשר וצמר ‪ .‬שאר הבהמות לא נחשבות בהמות עבודה משום שהן מיועדות בעיקר למשא ולכן‬
‫הנזק שנגרם לבעלים מגניבה של שור או שה הוא גדול יותר מגניבה של סוס או חמור‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ . 33‬מי שגנב שור וטבח או מכר אותו – משלם קנס גדול יותר מן הקנס שמשלם מי שעשה אותו דבר‬
‫לשה‪ .‬מדוע יש הבדל ביניהם?‬

‫ת‪ .‬א‪ .‬מכיוון שהשור עובד בעבודת אדמה שהיא הכרחית לקיום האדם ואילן התוצרת של הצאן היא‬
‫מותרות ואפשר להתקיים בלעדיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכיוון שהשור עובר אימונים ‪0‬הכשרה) על מנת לשמש לעבודות אדמה וכאשר הוא נגנב לוקח זמן רב‬
‫להכשיר שור חדש ואילו בשה אין צורך ללמד אותו לייצר חלב ובשר ולכן בגניבת שור הנזק לבעלים חמור‬
‫יותר ועל כן הקנס גבוה יותר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ . 34‬מהו "בא במחתרת"? מה דינו של גנב כזה?‬
‫ת‪ .‬בא במחתרת זהו גנב שנתפס בשעת מעשה ודינו שיש לבעלים זכות להרוג אותו‬
‫‪35‬‬
‫‪ . 35‬מהי ההגדרה המבחינה בין "גנב" לבין "גזלן"?‬
‫ת‪ .‬גנב הוא מי שפועל מתוך נסיון ליצור לעצמו יתרון כלפי קורבנו‬
‫גזלן – הוא מי שפועל מבלי ליצור יתרון כלפי קורבנו‬
‫‪36‬‬
‫‪ . 36‬הרמב"ם פוסק שליסטים מזויין )שודד דרכים חמוש( נידון כגנב ולא כגזלן‪ .‬מדוע? הרי הוא‬
‫פועל בגלוי!‬
‫ת ‪ .‬מכיוון שהלסטים משתמש בנשק וכך הוא יוצר יתרון כלפי קורבנו ולכן דינו כגנב אף על פי שהבעלים‬
‫מודע לביצוע הגניבה‬
‫‪37‬‬
‫‪ . 37‬מדוע דינו של הגזלן קל יותר מדינו של הגנב?__‬
‫ת ‪ .‬בגניבה מדובר בפעולה מתוכננת ‪ ,‬עבריין שמבסס את פרנסתו על עבירות רכוש ולכן משלם פעמיים פעם‬
‫אחת חלק הממון בגלל הנזק שגרם ופעם שניה חלק הקנס על ביצוע עבירת רכוש‪.‬‬
‫בגזל מדובר בפעולה מקרית ולכן ההלכה רואה אותו כמי שגרם נזק ולא כעבריין רכוש ולכן דינו רק‬
‫להחזיר את הגזילה ובכך הוא מתקן את הנזק‪.‬‬