‫עמודים ‪ 30-39‬בסיכום הגדול‪..

‬‬
‫סניידר נגד פלפס –‬

‫סניידר היה לוחם בצבא ארה"ב שנהרג בעיראק וכאן זה אביו‪ .‬כנסיה מסוימת ‪ WBC‬מאמינה שאלוהים מעניש‬
‫את האומה האמריקאית בגלל שילבו הומאים בצבא בגלל הטרדות מיניות בכנסייה הקלתולית וכו‪.‬‬
‫במקרה הספציפי שלנו הייתה לוויה של סניידר והייתה הפגנה במרחק המותר בחוק מהלוויה‪ .‬אבא של סניידר‬
‫ראה את השלטים לאחר ההלוויה בטלוויזיה‪ ,‬הגיש תביעה כנגד פלפס‪.‬‬
‫כדאי אולי לקרוא את הפס"ד‪ ,‬כי התעצבן שאף אחד לא קרא ואמר שכדאי לקרוא שישב טוב בראש‪...‬‬
‫סניידר ניסה לקחת בעיקר למיקום – הוא ניסה להגיד זה מלאכותי שהן עמדו על הקו של השטח הצביורי הם‬
‫עדיין היו בפאתי לוויה של הבן שלי‪ .‬למיקוןף לספרה יש חשיבות לביטוי ולאיך שאנחנו בוחנים אותו‪.‬‬
‫פלפלס מנגד‪ ,‬הכנסייה טענו שמדובר במיקום ציבורי ובנושא ציבורי ששנוי במחלוקת וחברי הכנסייה נלחמים‬
‫עבור האומה שזה ציבורי וזה גם עוסק בחייל שזה ציבורי‪.‬‬
‫ידיד ביהמ"ש‪ ,‬בעבר זה היה אמור להיות גורם אובייקטיבי היום זה אמצעי של גופים עם אג'נדה להצטרף‬
‫לעתירות‪.‬‬
‫כאן הייתה אגודת הכתבים לחופש העיתונות וגם עמותה של חיילים משוחררים‪ .‬אגודת הכתבים אמרו‬
‫שלהשתיק את הכנסייה זה להשתיק כתבים ואת חופש הביטוי‪ ,‬זה לכבות במה‪ .‬חיילים משוחררים אמרו זה‬
‫חייל זה משהו באתוס שלנו‪.‬‬
‫הרבה מבחנים עוסקים בניסיון לנתח מקרים בנקודת המבט של המתח בין התיאוריות‪ .‬והרבה פעמים‬
‫התשובות כוללות את התיארויה אך לא את היישום אודות המקרה‪.‬‬
‫פלפס הוא סוג של דובר בפינת רחוב והטיעון‪.‬‬

‫התיאוריה הדמוקרטית בוחנים האם זה מעשיר את הדיון הציבורי ‪ .RPD-‬האם יש השתקה של קבוצה מסוימת‪,‬‬
‫האם זה מאפשר‪/‬מגביל השתתפות‪ ,‬האם זה דבר שראוי שיהיה בשיח‪.‬‬
‫למבחן – לא צריך בכוח ללחוץ על טיעון‪ ,‬אם מאפיין מסוים לא יושב לעבור לאחר‪.‬‬
‫דעת הרוב נותן הנשיא רוברטס‪ 7 ,‬היו איתו‪ ,‬שופט אחד נתן דעת יחיד ועוד אחד מיעוט‪.‬‬
‫זה מסוג התיקין שהייתה לשופטים תחושה ערכית אחת ותחושה משפטית אחרת וזה התמוטט בכתיבה‪ .‬מה‬
‫הוא קובע‪:‬‬

‫כשהיבטוים לכעצמם מוגנים תחת התיקון הראשון לחוקה‪ .‬ההפגנה התנהלה בהתאם לדין ויש לתת‬ ‫‪‬‬
‫לכך משקל וסניידר לא נחשף לשלטים בזמן ההפגנה (רלוונטי בהקשר לתיאוריית הקהל השבוי)‪ .‬יש‬
‫מעט חריגין לתיקון הראשון לחוקה ואחד מהם הוא שהביטוי נכפה עליי ולא ניתן להזיז עיניים‬
‫ואוזניים‪ .‬אבל במקרה הזה הוא לא היה קהל שבוי כי הוא לא באמת ראה את השלטים עצמם בזמן‬
‫הלוויה‪.‬‬
‫בגע שנושא שנוי במחלוקת כך הפסיקה בודקת האם זה בעל עניין ציבורי וזה ‪ .RPD‬התוכן לא‬ ‫‪‬‬
‫רלוונטי ‪ ,‬לא משנה שהתוכן היה פוגעני לא משנה את המוטיב הציבורי‪ .‬וכשמשהו שנוי במחלוקת ניתן‬
‫לו הגנה ציבורית יותר גבוהה‪.‬‬
‫דעת יחיד השופט ברייר‬
‫הוא מסכים אבל הוא מאדו נהבל מדעת הרוב שיגיעו עוד מקרים והוא מתחיל לדבר על נושא האינטרנט‬
‫והמחלוקת‪ .‬הכנסייה לא פראיירת ובהרבה מקרים אחרי הפרסום הכנסייה באה במו"מ כדי שיבטלו הפגנה‬
‫בתמורה שיתנו להם בחינם זמן שידור‪ .‬אמר שאם יבוא מקר אחר עם קהל שבוי הוא יכריע בצורה שונה‬
‫דעת מיעוט אליטו‬
 ‫שם דגש על כך שזה דוחה‪ ,‬שזו פגיעה מכוונת ברגשות‪ ,‬שניידר לא דמות ציבורית‪ ,‬זה מישור נזיקי ולא‬
‫ציבורי‪ ,‬זה עשוי לפגוע בשיח הציבורי‪ ,‬נגיד זמן שידור כמשאב מוגבל‪.‬‬
‫לקחת את החלק הזה מסיכום אחר‪.‬‬
‫מהפכת האינטרנט‬
‫מהפכת האינטרנט תפסה את מערתכ המפשט האמרקיאית לא מוכנה‪ .‬כרגע במצב החוקי הנוכחי בארה"ב לא‬
‫בטוח שיכולים להתמודד עם כל האתגרים שהמדיום הזה מציב מולנו‪ .‬זה ב‪ ,1996-‬אין גוגל‪ ,‬והמחשבה היא‬
‫חרדה מעצם העובדה שכל אדם כולל קטינים יכול לגשת לכל מידע באינטרנט‪ ,‬אין בתקופה הזו חסימות ויש‬
‫איזו מעין חרדה מאוד כללית על למה החשיפה הזו יכולה להוביל‪.‬‬

‫החרדה הזו הובילה לחקיקה של ‪CDA‬‬

‫סעיף ‪ – 223‬מטיל למעשה חובה רחבה‪ ,‬סנקציה רחבה גם על כל מי שמתטבא באינטרנט בצורה שיכולה‬
‫להיות גסה‪ ,‬בוטה וכל אדם מתחת לגיל ‪ 18‬יכול להיחשף אליה‪ .‬ונטילת אחריות כבדהעל כל מי שנותן איזשהו‬
‫ביטוי לשים לב מי הקהל שנחשף אליו‪.‬‬
‫הסעיף השני שמאדו משמעותי זה סעעיף ‪ – 230‬נגדיר ספקיות ארינטרנט בצורה רחבה‪ ,‬זה גם לכל מי‬
‫שאחראי לשירותי תוכן וחיפוש מידע באינטרנט‪ ,‬כל דבר ששוקרה מהרגע שמתחברים לאינטרנט – כלומר‬
‫התייחסות גם לספקיות תשתית וגם ולספקיות תוכן בהתייחסות רחבה‪ .‬גם גוגל נכללת כאן גם אתרי חדשות‪,‬‬
‫רשתות חברתיות‪ ,‬כל דבר שיכול להכיל העברה של מידע ודעות רלוונטי לסעיף הזה‪ .‬הסעיף מעניק פטור‬
‫לספקיות אינטרנט מאחריות על ביטויים של משתמשין‪ .‬אבל הן גם ראשטיות לצנזר אם הן מוצאות בתום לב‬
‫שביטוי מסוים בעייתי‪.‬‬

‫עניין ‪ – RENO‬לגבי סעיף ‪ 230‬אומר הגזמתם‪ ,‬לא באמת מי שמתבטא ברשת יודע מי קהל היעד שלו ולהגיד‬
‫לו לשקול כל ביטוי זה לא דבר ישים וזה יכול להכביל את כל הביטויים הנמצאים ברשת‪ .‬צריך לחשוב על‬
‫פתרונות אחרים וחוקים יותר ספציפים‪ .‬מדברים על זה גם שהאינטרנט הפך לכיכר העיר החדשה‪ ,‬זה אמצעי‬
‫שתפוצתו נפוצה ואמצעי בעל השפעה משמעותית‪.‬‬
‫לקחת מהסיכום‪ ...‬לא הסביר טוב‪.‬‬

‫בשלב הזה יש הבנה שזה לא כלי משמעותי אלא המרכז‪ ,‬אנחנו לא רק משיעים את קולנו‪ ,‬גם תולים מודעות‪,‬‬
‫מחפשים עבוד‪ ,‬מאדו קשה היום להיות נוכח בלי בלהיות נוכחים ברשתות חברתיות‪.‬‬
‫בלקין אומר המודל הישן שעליו חשובים בד"כ זה מודל שואלי של יחס בין המדינות לדוברים‪ ,‬המדינות‬
‫מצנזרות‪ ,‬הדוברים מוחים ויש איזו מערכת יחסים שלא מתאימה לעידן בו אנחנו נמצאים‪ .‬הוא מציע במקום‬
‫מודל משולש המוסיף לנו שחקן נוסף‪ :‬מדינה‪ ,‬דובר‪ ,‬ספק האינטרנט‪.‬‬
‫יחס מדינה‪-‬דובר‪ :‬בדומה למודל הישן‬ ‫‪.1‬‬
‫יחס מדינה ספקיות – מסלול דו שלבי בו מדינות שולטות או מכתיבות לגופים פרטיים איך לסנן את‬ ‫‪.2‬‬
‫היבטוי או לאפשר גישה לסוגוים שונים של שיח‪.‬‬
 ‫יחסי ספקיות משתמשיםץ‬ ‫‪.3‬‬
‫ספקיות הן לא גורם בלתי נראה אלא שיש להן תפקיד של מעין רגולטור‪ .‬בעיה מרכזית משמעותית היא‬
‫הנושא של צנזורה רחוקה‪ ,‬עקיפה‪ ,‬זה אומר שהספקיות כגוף פרטי שולטים על חופש הביטוי של גוף‬
‫פרטי אחר‪ ,‬המשתמשים‪ .‬בלקין אורמ כשיש עורך בעיתון זה גם גוף פרטי ששולט בביטוי של גוף פרטי‬
‫אבל שם לעורך יש מידת קרבה לעובדים שלו‪,‬הוא רואה אותם ואכפת לו מהםן ולכן הוא יחשוב פעמיים על‬
‫כל צנזורה שהוא עושה‪ ,‬כי יש משמעות ליחסים הבינאישים עם העובדים שלו‪ .‬ספקיות תמיד יעדיפו‬
‫לחסום ביטוי כי לציית להוראת ממשלה‪/‬מדינה שאומרת תורידו ביטוי תיפגע בקבוצה קטנה של אנשים וזה‬
‫לא ימוטט את המודל העסקי‪ ,‬אבל לא לציית לתקנה מסוימת עשוי להיות קנס כבד על החברה‪.‬‬
‫בחישוב עלויות קר אז תמיד עדיף לחסוך‪.‬‬
‫רשתות חברתיות משתמשות בתנאי קהילה‪ ,‬שאסור להפר‪ .‬אם ביטוי של מישהו ירד הוא לא תמיד יודע‬
‫למה והיכולת לערער על דבר כזה מאוד מצומצת‪.‬‬
‫הזכות להישכח – חקיקה שעברה באיחוד האירופיש מאפשרת לכל אדם לבקש ממנועי חיפוש להסיר‬
‫תוצאות חיפוש עליו‪ ,‬זה רצון לאפשר לאנשים להתחיל מחדש‪ .‬מה שעשו זה בעצם להפוך את הספקיות‪,‬‬
‫את גוגל לסוג של רשות מנהלית – צריכים לתת הסבר וכו'‪ .‬זו דוגמה חזקה מצד בלקין שהספקיות הן כבר‬
‫ממש לא גוף בלתי נראה וגוף חסר מעמד אלא גוף של רשות ממנהלית שיש לטפל בה בכלים של רשות‬
‫מנהלית‪ .‬הפתרון של בלקין זה לנסות לשנות את סעיף ‪ ,230‬להטיל חובות נאמנות מסוימות על‬
‫הפלטפורמות‪ .‬האם אבל התיאור של בלקין הוא שבירת פרדיגמה האם יש צרוך בחשיבה מחודשת על‬
‫איך שרואים את המתח בין מדינה ודובר או שזו זרועה ארוכה שניתן לטפל בה באותם כלים‪.‬‬