‫שעתוק‪:‬‬

‫תהליך השעתוק מאפשר לתא לשלוט ברמת התרגום של כל גן‪.‬‬

‫השלב הראשון‪transcription :‬‬

‫העתקה של הרצף הרצוי של נוקליאוטידים של דנ"א‪ -‬הגן‪ -‬לרצף נוקליאוטידים של‬
‫רנ"א‪ .‬תהליך זה נקרא שעתוק )‪. (transcription‬‬
‫הרנ"א שונה מהדנ"א במספר אופנים‪:‬‬
‫–הנוקליאוטידים של רנ"א הם ‪ ,ribonuclrotide‬הם מכילים את הסוכר ריבוז בעוד‬
‫בדנ"א יש ‪.deoxyribose‬‬
‫–הרנ"א מכיל את הבסיס ‪ Uracil‬במקום ‪ Thymine‬בדנ"א‪.‬‬
‫–מולקולת דנ"א היא דו‪-‬גדילית‪ ,‬בעוד מולקולת רנ"א היא חד גדילית‪ :‬הרנ"א יכול‬
‫להתקפל למספר צורות‪.‬‬

‫תהליך השעתוק מתחיל בפתיחה ו ‪ unwiding‬של חלק קטן בסליל הדנ"א‪ .‬אחד‬
‫מהגדילים של הדנ"א משמש בתור תבנית עבור סינטזת הרנ"א‪ .‬ריבונוקליאוטידים‬
‫מוספים בזה אחר זה על התבנית‪ -‬בצורה מתאימה‪ ,‬כמו בשכפול דנ"א‪ -‬ליצירת מולקולת‬
‫הרנ"א הרצויה‪.‬‬
‫–מולקולות הרנ"א שמתקבלות הן הרבה יותר קצרות ממולקולת הדנ"א )ישנו‬
‫שעתוק רק של חלק קטן ממולקולת הדנ"א(‪.‬‬
‫–מולקולת הרנ"א הנבנית איננה נשארת קשורה לגדיל הדנ"א‪ ,‬אלא ישנה סגירה‬
‫של הגדיל ובכך מתנתק הקשר‪.‬‬
‫–‬
‫‪ :RNA Polymerase‬אנזימים המבצעים את תהליך השעתוק‪ .‬אנזימים אלו מקטלזים את‬
‫יצירת הקשר הפוספו‪-‬דיאסטרי המקשר בין‬
‫הנוקליאוטידים היוצרים את השלד הפוספו‪-‬‬
‫סוכרי של שרשרת הרנ"א‪ .‬הרנ"א פולימראז‬
‫מתקדם לאורך הדנ"א‪ ,‬ומשחרר את הקשרים‬
‫בין שני הגדילים ע"מ לחשוף אזורים חדשים של‬
‫תבנית‪ .‬מולקולת הרנ"א גדלה בנוקליאוטיד אחד‬
‫כל פעם בכיוון מ‪ 5-‬ל‪ 3-‬תוך כדי שימוש‬
‫בריבונוקלאוטידים טריפוספט‪ ,‬שקשריהם‬
‫העטירים באנרגיה מספקים את האנרגיה להניע‬
‫את התגובה קדימה‪ .‬השחרור הכמעט מיידי של‬
‫מולקולת הרנ"א מתבנית הדנ"א משמעה שניתן‬
‫להכין העתקים רבים של רנ"א בזמן קצר‪ .‬בד"כ מתחיל סינטוז של מולקולת רנ"א נוספת‬
‫עוד לפני שתמה הסינטזה של מולקולת רנ"א ראשונה‪.‬‬
‫הבדלים בין רנ"א פולימראז לדנ"א פולימראז‪:‬‬
‫–רנ"א פולימרז מסנטז מקטלז קשירה בין ריבונוקליאוטידים‪ ,‬לא דה‪ -‬אוקסי‪-‬‬
‫נוקליאוטידים‪.‬‬
‫–רנ"א יכול להתחיל שרשרת רנ"א לא פריימר‪ .‬תהליך השעתוק לא צריך להיות‬
‫מדויק כמו תהליך השכפול של הדנ"א‪ .‬לטעויות בשעתוק של רנ"א יש פחות‬
‫השפעות הרסניות מאשר טעויות בשכפול של הדנ"א‪ .‬רנ"א פולימראז עושה טעות‬
‫אחת ל ‪ ,104‬דנ"א פולימראז אחת ל ‪.107‬‬

‫‪ :mRNA‬מולקולת רנ"א שמתורגמות מגנים אשר מקודדים לחלבונים‪.‬‬

‫‪ :rRNA‬מולקולת רנ"א המרכיבה את הליבה של הריבוזום שעליהם המרנ"א מתורגם‬

‫לחלבונים‪.‬‬

‫‪ :tRNA‬יוצרים את ה"מכשיר" שבוחר ח"א ומחזיק אותם במקום על ריבוזום להמרה‬

‫שלהם לחלבון‪.‬‬
 ‫תהליך השעתוק‪:‬‬
‫גם באאוקריוטים וגם בפרוקריוטים הרנ"א פולימראז נוטה להקשר בקשר חלש לדנ"א‬
‫כשהוא מתנגש בו באופן אקראי‪ .‬מולקולת הפולימראז אז מחליקה באופן מהיר על הדנ"א‪.‬‬
‫‪.1‬האנזים נקשר חזק לדנ"א ברגע שהוא מזהה אזור הנקרא ‪ -promoter‬אזור‬
‫המכיל רצף של נוקליאוטידים המעידים על נקודת התחלה לשעתוק ע"י הרנ"א‪.‬‬
‫רצף זה הוא רצף שמור‪ ,‬כלומר הם נמצאים‪ ,‬עם שינויים שונים‪ ,‬בכל‬
‫הפרומוטורים‪ .‬הפולימראז יודע לזהות רצף זה אף ע"פ שהדנ"א נמצא שצורתו‬
‫הדו‪-‬גדילית‪ ,‬ע"י מגע ספציפי עם חלקים של הבסיסים שחשופים בחלק החיצוני‬
‫של ההליקס‪ .‬באאוקריוטים הקשירה של הרנ"א פולימראז לפרומוטור מצריכה‬
‫השתתפות של חלבונים נוספים‪.‬‬
‫‪.2‬לאחר הקשירה של האנזים לדנ"א‪ ,‬הוא פותח באופן מיידי את הדאבל הליקס‬
‫בחלק הקדמי של מסלול השעתוק‪ .‬מדובר בפתיחה של מקטע קטן של הסליל כך‬
‫שישנה חשיפה של תבנית השעתוק )אחד מהגדילים(‪.‬‬
‫‪.3‬הרנ"א פולימראז יוצר את הקשר הפוספו‪-‬דיאסטרי בין שני ריבונוקליאוטידים‬
‫בשרשרת הרנ"א הנבנית‪.‬‬
‫‪.4‬הארכת השרשרת נמשכת עד אשר האנזים מגיע סיגנל שני בדנ"א‪ ,‬ה‬
‫‪ terminator/stop site‬בנקודה זו האנזים עוצר ומשחרר את תבנית הדנ"א‬
‫ואת שרשרת הרנ"א שנבנתה‪.‬‬

‫ישנה תת יחידה בפולימראז בקטריאלי הנקראת‬

‫‪ sigma factor‬אשר מהווה את הגורם העיקרי‬
‫המזהה את רצף הפרומוטור‪ .‬לאחר שיש קשירה‬
‫של הפולימראז ושרשרת הרנ"א נבנתה לגודל‬
‫של ‪ 10‬נוקליאוטידים בערך‪ ,‬הסיגמה פקטור‬
‫משתחרר‪ .‬הרנ"א פולימראז ממשיך בתהליך‬
‫השעתוק עד אשר הוא מגיע לרצף של טורמינטור‬
‫ומשתחרר‪.‬אחריה השחרור הוא מחפש תת יחידה‬
‫סיגמה ע"מ שיוכל להקשר לאתר פרומוטר‬
‫ולהתחיל שוב תהליך שעתוק‪.‬‬

‫בגלל שדנ"א היא מולקולה דו‪-‬גדילית‪ ,‬בעקרון היה ניתן לצפות ששעתוק יוכל להתבצע‬
‫בשני הגדילים בו זמנית‪ .‬הפרומוטור עם זאת הוא א‪-‬סימטרי וקושר את הפולימראז לכיוון‬
‫אחד בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר שהפולימראז התמקם בתנוחה הנכונה‪ ,‬השעתוק יכול להתקדם‬
‫רק לכיוון אחד‪ .‬הבניה של מולקולת הרנ"א היא מ‪ 5-‬ל‪ 3-‬כך שהכיווניות של תרגום גנים‬
‫משתנה בין הגדילים‪.‬‬
 ‫בפרוקריוטים‪ ,‬הדנ"א נמצא בחלל הציטופלזמה‪ ,‬כך שישר לאחר השעתוק מולקולת‬
‫הרנ"א שנוצרה חשופה לריבוזומים בציטופלזמה ועובר תרגום לחלבונים‪.‬‬

‫רוב החלבונים מתורגמים ע"י רצועה שאינה מופרעת של רצף דנ"א שמשועתקת לרנ"א‬
‫שללא תהליכי עיבוד נוספים יכול לשמש כ ‪.mRNA‬‬

‫באאוקריוטים‪ ,‬הדנ"א נמצא בתוך הגרעין‪ -‬שם מתבצע תהליך השעתוק‪ ,‬בעוד תהליך‬
‫התרגום מתרחש בציטופלזמה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש צורך בהעברה של מולקולות הרנ"א הנוצרות‬
‫בגרעין לציטופלזמה דרך תעלות קטנות במעטפת הגרעין‪ .‬בנוסף‪ ,‬לפני שמולקולת הרנ"א‬
‫יוצאת מהגרעין‪ ,‬עליה לעבור עיבוד נוסף ‪ .RNA Processing‬תהליכים אלו מצומדים‬
‫לתהליך השעתוק ומתרחשים בזמן שהרנ"א משועתק‪ .‬אנזימים האחראים על תהליכים אלו‬
‫נוסעים ע"ג הזנב של הרנ"א פולימראז בעוד הוא משעתק את הרנ"א‪ ,‬ואז הם קופצים על‬
‫הרנ"א החדש ומתחילים לעבד אותו בעוד השעתוק מגיח מהרנ"א פולימראז‪ .‬תהליך‬
‫העיבוד תלוי בסוג מולקולת הרנ"א שמשועתקת‪.‬‬
‫עבור מולקולות ‪ mRNA‬מתרחשים ‪ 2‬תהליכים‪:‬‬
‫‪ :RNA Capping.1‬כולל מודיפיקציה של קצה ‪ -5‬הקצה שמסונטז ראשון‬
‫בתהליך השעתוק‪ .‬ישנה הוספה של )‪atypical nucleotides- Guanine (G‬‬
‫‪ .+Methyl‬תהליך ה ‪ capping‬מתרחש לאחר שהפולימראז סניטז בערך ‪25‬‬
‫נוקליאוטידים‪ ,‬הרבה לפני שהוא השלים את תהליך השעתוק של כל הגן‪.‬‬
‫‪ :Polyadenylation.2‬מספק לרנ"א החדש מבנה מיוחד בקצה ‪ -3‬הזנב‪ .‬בניגוד‬
‫ל ‪ mRNA‬בפרוקריוטים בו הקצה ‪ 3‬הוא פשוט קצה השרשרת המסונטזת ע"י‬
‫הרנ"א פולימראז‪ ,‬הקצה ‪ 3‬באאוקריוטים בתחילה נחתכים ע"י אנזים שחותך‬
‫שרשראות רנ"א ברצף מסוים של נוקליאוטידים ולבסוף ישנו אנזים שני אשר‬
‫מוסיף סדרה של נוקליאוטידים מסוג ‪ (Adenine (A‬לקצה החתוך‪-poly-a tail :‬‬
‫מדובר במספר מאות של נוקליאוטידים‪.‬‬
 ‫שתי המודיפיקציות הללו מגבירות את היציבות של מולקולת הרנ"א באאוקריוטים ע"מ‬
‫לסייע למעבר שלו מהגרעין לציטופלזמה‪ ,‬ולאבחן את מולקולת הרנ"א כמולקולת מרנ"א‪.‬‬
‫מודיפיקציות אלו משמשות גם את מערכת תרגום החלבונים בתור סימנים לכך שהמסר‬
‫במולקולת הרנ"א שלם‪.‬‬

‫רוב הרצפים המקודדים ‪ exons‬בגנים אאוקריוטים‬

‫מופרעים ע"י רצפים ארוכים שאינם מקודדים ‪.introns‬‬
‫בד"כ האקסונים יותר קצרים מהאינטרונים‪ ,‬והחלק המקודד בגן אאוקריוטי הוא בד"כ רק‬
‫חלק קטן מאורכו הכולל של הגן‪.‬‬

‫הרנ"א הנוצר בתחילת תהליך השעתוק נקרא ‪ .pre-RNA/hnRNA‬רנ"א זה צריך לעבור‬

‫תהליך עיבוד‪.‬‬

‫‪ :RNA Splicing‬תהליך הסרת ה ‪ intron‬ים‪.‬‬

‫לאחר תהליך ה ‪ capping‬בעוד הרנ"א פולימראז ממשיך לשעתק את הגן‪ ,‬תהליך ה ‪RNA‬‬
‫‪ Splicing‬מתרחש ומסיר את האינטרונים בעוד ישנה תפירה של האקסונים אחד לשני‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬כל מולקולה משועתקת מקבל ‪ :poly-A tail‬הצמדת הזנב יכולה‬
‫להתרחש אחרי ה ‪ ,splicing‬אך לעיתים היא מתרחשת לפני שהושלם תהליך ה ‪.splicing‬‬
‫לאחר שהטרנסקריפט עבר תהליך חיתוך והקצוות שלו עברו מודיפיקציות הרנ"א הינו‬
‫מולקולת ‪ mRNA‬שיכולה כעת לתפקד‪ -‬כלומר לעזוב את הגרעין ולהיות מתורגמת‬
‫לחלבון‪.‬‬
‫כל ‪ intron‬מכיל רצף נוקליאוטידים קצר המשמש בתור אות להסרה שלו‪ .‬רצפים אלו‬
‫נמצאים ליד הקצה או בקצה עצמו של ה ‪ .Intron‬רצפים אלו זהים‪/‬דומים בין כל‬
‫האינטרונים‪ .‬אינטרון זה נחתך בצורה של לסו )פלצור‪ -‬לולאה עם קצה( ע"י תגובה עם‬
‫נוקליאוטיד ‪ A‬עם קצה ‪ 5‬של צומת החיתוך של האינטרון‪.‬‬
‫תהליך חיתוך הרנ"א מתבצע בעיקר ע"י מולקולות רנ"א‪small nuclear RNAs)) -‬‬
‫‪ .snRNAs‬מולקולות אלו מזהות את המפגשים בין אקסונים לאינטרו נים ומשתתפות יחד‬
‫עם חלבונים הנקראים‪:‬‬
 ‫)‪ ribonucleoprotein particles) snRNPs‬ויוצרים איתם מבנה הנקרא‬
‫‪ .spliceosome‬קומפלקס זה מבצע את החיתוך של הרנ"א‪.‬‬
‫תהליך החיתוך‪:‬‬
‫קבוצה של ‪ snRNPs‬מתמקמת בגבול אקסון‪-‬אינטרון ומבצעת חיתוך של האינטרון‬
‫וקושרת מחדש את שרשרת הרנ"א‪ ,‬ומוציאה את חלק האינטרון בצורת לסו‪ .‬תפקיד אחד‬
‫של ה ‪ snRNAs‬ב ‪ spliceosome‬הוא לזהות וע"י שימוש בבסיסים תואמים להצטמד‬
‫לרצף הנוקליאוטידי את ההתחלה והסוף של כל אינטרון‪ .‬החלבוני סנרפ מביאים את שני‬
‫קצוות האינטרון אחד לשני כך שהחיתוך יוכל להתבצע‪ .‬ישנו צורך בחלבונים נוספים‬
‫לתהליך החיתוך‪.‬‬

‫תהליך זה הינו בעל חשיבות מבחינת אבולוציונית‪ -‬הוא מאפשר הופעה של חלבונים‬
‫חדשים ומועילים‪ .‬קיומם של אינטרונים רבים ברצף הדנ"א משמש לקומבינציות מחודשות‬
‫רבות בין אקסונים של גנים שונים להיות בעלת סבירות רבה יותר‪ .‬זה אומר שהיווצרות‬
‫גנים לחלבונים חדשים יכול היה להתפתח די מהר ע"י שילוב של חלקים של גנים קיימים‪.‬‬
‫חיתוך הרנ"א מאפשר אריזה של יותר מידע בכל גן‪ .‬חיתוך הרנ"א יכול להשתנות בין סוגי‬
‫תאים שונים‪ ,‬או בשלבי התפתחות שונים של האורגניזם‪ .‬דבר זה מאפשר יצור של‬
‫חלבונים שונים מאותו הגן‪ .‬בערך ‪ 60%‬מהגנים האנושיים עוברים תהליך של חיתוך‬
‫אלטרנטיבי‪.‬‬
‫תהליך החיתוך מגדיל את אופציות הקידוד הטמונות בגנום‪.‬‬

‫חתיכות הרנ"א‪ -‬האינטרונים‪ -‬שמתקבלות בתהליך החיתוך עוברות תהליך דגרדציה‬

‫לשימוש חוזר בתור נוקליאוטידים בתהליכי שעתוק נוספים בגרעין‪.‬‬
‫מולקולת הרנ"א הסופית מזוהה בשל המודיפיקציות שנעשו לקצוות ובזכות חלבונים‬
‫נוספים הנקשרים אליה ומועברת דרך תעלות הנמצאות על מעטפת הגרעין לציטוזול‪.‬‬
‫******‬
 ‫דגרדציה של ‪:mRNA‬‬
‫אותה מולקולה של ‪ mRNA‬יכולה להיות מתורגמת מספר רב של פעמים‪ ,‬לכן משך החיים‬
‫של מולקולת ‪ mRNA‬בוגרת קובע את כמות החלבונים אותם היא מייצרת‪ .‬כל מולקולת‬
‫‪ mRNA‬עוברת בסופו של דבר תהליך דגרדציה לנוקליאוטידים ע"י ‪ , RNases‬אך משך‬
‫החיים בין מולקולות המרנ"א משתנה ותלוי ב‪:‬‬
‫–רצף הנוקליאוטידים במולקולה‪ :‬בד"כ רצף זה נמצא בחלק של הרנ"א הנקרא‬
‫‪ ,untranslated region 3‬שנמצא בין קצה ‪ 3‬של הרצף המקודד לזנב ‪A‬‬
‫–בסוג התא בו היא יוצרה‪.‬‬

‫רגולציה‬

‫רוב התאים באורגניזם רב תאי מסוגלים לשנות את תבנית ביטוי החלבונים שלהם בהתאם‬
‫לסיגנלי חוץ תאיים‪.‬‬
‫תרגום גנים יכול לעבור רגולציה בשלבים שונים של תהליך המעבר מדנ"א לרנ"א‬
‫לחלבון‪:‬‬
‫‪.1‬שליטה מתי ובאיזו תדירות גן מסוים עובר שעתוק‬
‫‪.2‬לקבוע כיצד הפריימר רנ"א )השעתוק הראשוני של הרנ"א( עובר חיתוך או תהליך‬
‫עיבוד‪.‬‬
‫‪.3‬לקבוע אילו מולקולות ‪ mRNA‬עוברות תרגום ע"י ריבוזומים‪.‬‬
‫‪.4‬הפעלה סלקטיבית או אי‪-‬הפעלה סלקטיבית של חלבונים אחרי שהם יוצרו‪.‬‬

‫‪:Gene regulatory‬‬
‫ה ‪ promoter‬מכיל ‪ : initiation site‬הנקודה בה השעתוק עצמו מתחיל‪ ,‬ורצף של‬
‫בערך ‪ 50‬נוקליאוטידים שממשיך הלאה מנקודה זו )‪ (upstream‬רצף זה מכיל אתרים‬
‫אשר חיוניים לקשירה של הרנ"א לפרומוטור‪ .‬בנוסף לפרומוטור כמעט לכל הגנים יש‬
‫‪ regulatory DNA sequences‬אשר משמשים להפעלה‪ /‬כיבוי של הגן‪ .‬ביטוי של גן‬
‫תלוי בפקטורים רבים כולל‪ :‬סוג התא‪ ,‬הסביבה של התא‪ ,‬גיל התא‪ ,‬והסיגנלים החוץ‬
‫תאיים‪ .‬חלק מהרצפים הרגולטורים הללו קצרים עד כדי ‪ 10‬זוגות נוקליאוטידים ומשמש‬
‫כמתגי גנים אשר מגיבים לסיגנל בודד‪ .‬ישנם גם רצפים רגולטורים יותר ארוכים ומשמשים‬
‫כמעבדים מולקולאריים אשר מגיבים למגוון סיגנלים אותם הם מעבדים להוראות שקובעות‬
‫באיזו תדירות יתבצע שעתוק‪.‬‬
 ‫רצפים רגולטורים אלו אינם פועלים לבדם‪ .‬כדי שרצפים אלו יפעלו הם צריכים להיות‬
‫מוכרים ע"י חלבונים שנקראים ‪ gene regulatory proteins‬אשר נקשרים לדנ"א‪.‬‬
‫הקומבינציה של הרצף הרגולטרי והחלבונים הללו היא המתג אשר שולט בשעתוק‪.‬‬
‫חלבונים שונים מזהים רצפים שונים‪ ,‬תלוי בהתאמה של החלבון למשטח של אותו רצף‬
‫הקובע האם תתבצע הקשירה‪ .‬החלבונים יוצרים קשרי מימן‪ ,‬קשרים יונים וקשרים‬
‫הידרופוביים עם קצוות הבסיסים‪ ,‬בד"כ ללא הפרעה לקשרי המימן בין צמדי הבסיסים‪.‬‬
‫אף ע"פ שכל קשר לבדו הוא חלש בין הדנ"א לחלבון‪ ,‬סיכום של כל אותם קשרים מבטיח‬
‫שהאינטראקציה היא ספציפית וחזקה )בין האינטראקציות הספציפיות והחזקות ביותר‬
‫המוכרות בביולוגיה(‪.‬‬

‫אף ע"פ שהחלבונים המזהים רצפים שונים שונים אחד מהשני‪ ,‬רוב החלבונים האחראים‬
‫לרגולציה של גנים מכילים אחד ממספר צורות הקיפול היציבות‪ .‬מבנים אלו מתאימים‬
‫לעיקולים במבנה הדאבל הליקס וליצור קשר חזק עם רצועה קשרה של זוג בסיסים‬
‫בדנ"א‪.‬‬

‫טרוכרומטין‪ -‬דנ"א דחוס מאוד שאינו עובר שעתוק‪.‬‬

‫אאוכרומטין‪ -‬דנ"א שאינו דחוס‪ ,‬יכול לעבור שעתוק‪.‬‬