‫השופט ג‪.

‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫אתיקה‬
‫מרצה‪ :‬השופט ד"ר גבריאל קלינג‬

‫כתב וערך‪ :‬ערן וגה‬

‫‪eranvega@walla.com‬‬

‫תוכן‬
‫תוכן‪1...............................................................................................................‬‬
‫מבוא – אתיקה בעבר‪2........................................................................................‬‬
‫חוק לשכת עורכי הדין ‪ 1961‬ומוסדות הלשכה‪2....................................................‬‬
‫דין משמעתי‪2..............................................................................................‬‬
‫זכות הייצוג‪3.....................................................................................................‬‬
‫קצין בודק‪3.................................................................................................‬‬
‫בוררות וועדת משמעת‪3.................................................................................‬‬
‫יחוד פעילות המקצוע‪3.........................................................................................‬‬
‫הזכות להיפגש עם עורך דין‪4.............................................................................‬‬
‫אופי הפגישה בין עוה"ד והלקוח‪4....................................................................‬‬
‫סיוע משפטי לנזקקים ‪4.......................................................................................‬‬
‫נאמנות עוה"ד ללקוח מול חובותיו לביהמ"ש‪5....................................................‬‬
‫ייפוי כח ‪6......................................................................................................‬‬
‫חיסיון וחובת סודיות‪6.......................................................................................‬‬
‫החיסיון ורשויות המיסים‪6..............................................................................‬‬
‫"מבלי לפגוע בזכויות"‪8.................................................................................‬‬
‫עו"ד ועדות‪8................................................................................................‬‬
‫משרד עורך הדין ‪8.......................................................................................‬‬
‫עוה"ד ופקדונות כספיים‪8..............................................................................‬‬
‫נוטריון‪9.....................................................................................................‬‬
‫עיסוק אחר‪9..................................................................................................‬‬
‫האזנות סתר‪10...........................................................................................‬‬
‫ניגוד עניינים‪10..................................................................................................‬‬
‫שכר הטרחה‪11..............................................................................................‬‬
‫גביית שכר טרחה‪11.....................................................................................‬‬
‫חובת הנאמנות‪12...............................................................................................‬‬
‫אתיקה של שופטים ‪13....................................................................................‬‬
‫ועדת האתיקה ‪13........................................................................................‬‬

‫‪1‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫מבוא – אתיקה בעבר‬

‫בעבר‪ ,‬בכמה תחומים בחיים כללי האתיקה היו כללים שאינם כתובים ללא סנקציה‬
‫בצידם‪ ,‬ובכלל זה אתיקה רפואית‪ .‬אולם כיום עקרונות האתיקה מוסדרים ואף נאכפים‪ .‬גם‬
‫בתחום פעילותם של עורכי דין האתיקה המקצועית נאכפת על ידי לשכת עורכי הדין‬
‫והתחום מעוגן בחוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬

‫חוק לשכת עורכי הדין נבדל מתחומים אחרים בהם קיימים אגודים מקצועיים )גילדות)‪,‬‬
‫והחוק מחייב את עורכי הדין בחברות בלשכת עורכי הדין להבדיל מתחומים אחרים דוגמת‬
‫רופאים שיכולים לעסוק כרופאים גם ללא חברות בארגון העובדים‪.‬‬

‫לשכת עורכי הדין הינה גוף אוטונומי ואינה מתוקצבת ע"י הממשלה למרות שהיא פועלת‬
‫לטובת הציבור‪.‬‬

‫בתקופת השלטון המנדטורי ועד שנת ‪ 1961‬התקיימה הסתדרות עורכי הדין על פי פקודה‬
‫מנדטורית כשבהסתדרות היו חברים עורכי הדין היהודים‪.‬‬

‫חוק לשכת עורכי הדין ‪ 1961‬ומוסדות הלשכה‬

‫בשנת ‪ 1961‬נחקק חוק לשכת עורכי הדין‪ .‬סעיף ‪ 9‬לחוק לשכת עורכי הדין קובע את‬
‫הקמתה של המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין בה חברים ראש הלשכה מנכ"ל‬
‫משרד המשפטים ופרקליט המדינה מחלק את המדינה למספר מחוזות וקובע את הרכב‬
‫המועצה הארצית‪.‬‬

‫הוועד המרכזי מטפל בענייני החקיקה שמגישה לו לשכת החקיקה‪ ,‬ומטפל בענייני‬
‫המתמחים‪.‬‬

‫דין משמעתי‬
‫ישנה וועדת אתיקה שליד הוועד המרכזי וישנן וועדות אתיקה מקומיות‪ .‬בדרך כלל‬
‫מוגשות קובלנות לוועדת האתיקה המקומית והוא מגיש אותה לבית הדין המשמעתי‪ ,‬חברי‬
‫וועדת האתיקה נבחרים על ידי חברי המחוז וע"י הועד הארצי וכיום גם ישנה וועדת מינויים‬
‫שמאשרת את המינויים‪ .‬בוועדת האתיקה עצמה חברים גם אנשים שאינם עורכי דין‪.‬‬
‫תפקיד נוסף של וועדת האתיקה הוא מענה לפניותיהם של עורכי דין ודוגמה לכך ניתן‬
‫למצוא בסוגיות של ניגוד עניינים‪ .‬משעולה סוגיה כזו על שולחן ועדת האתיקה היא‬
‫מוציאה חוות דעת בהקדם בעניין‪.‬‬

‫בכל מחוז ישנו בית דין משמעתי מחוזי‪ .‬כמו כן ישנו בית דין ארצי‪ .‬חברי בית הדין‬
‫נבחרים על ידי חברי כל הוועדים‪.‬‬

‫כשמוגשת תלונה נגד עורך דין דנה ועדת האתיקה האם להגיש תלונה לביה"ד המשמעתי‬
‫המחוזי נגדו‪ .‬לצד הוועדה עומד פרקליט יועץ בשכר‪ .‬כשמחליטים להגיש תלונה עוה"ד‬
‫מוגדר כ"נילון"‪ ,‬בשלב זה מוגשת תלונה לבית הדין המחוזי‪ .‬ערעור מוגש לביה"ד הארצי‬
‫וערעור על פסה"ד מוגש לביהמ"ש המחוזי בירושלים‪.‬‬

‫הסנקציות העומדות לרשות בתי הדין הם ‪ :‬נזיפה‪ ,‬קנס‪ ,‬השעיה לתקופה של עד ‪ 10‬שנים‪,‬‬
‫הוצאה מן הלשכה‪ ,‬פיצוי לנפגע )אך בסכום לא גדול( והשעיה על תנאי‪.‬‬

‫עיסוק של‬ ‫פסקי הדין מתפרסמים ע"י לשכת עורכי הדין במיוחד כשיש מטרה למנוע‬
‫עוה"ד המושעה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫זכות הייצוג‬
‫זכות הייצוג של כל אדם ע"י עו"ד בפני בית משפט מופיעה בסעיף ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי‬
‫הדין ובפסיקה עלו מספר סוגיות שאלות לגבי קיום החובה בפני ערכאות שונות‪:‬‬

‫קצין בודק‬
‫בבג"צ ‪ 74/515‬פלוני נ' מפקד מצ"ח נידונה בקשה של חייל שנשפט לפני בית‬
‫דין צבאי לייצוג של עו"ד למרות התנגדות הקצין בביה"ד‪ ,‬ובג"ץ קיבל את בקשתו עפ"י‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי הדין לפיו כל אדם זכאי לייצוג לפני כל רשויות המדינה‪.‬‬

‫בד"נ ‪ 75/13‬מפקד מצ"ח נ' פלוני הפך בהמ"ש את ההלכה וקבע שלא ניתן לדרוש‬
‫ייצוג בבי"ד צבאי שאם לא כן יופר הסדר והמשמעת הצבאית‪ .‬ביהמ"ש קבע בדיון זה שלא‬
‫ניתן להסתמך על האמור בסעיף ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי הדין ובכל חוק נדרש סעיף מיוחד‬
‫המעניק זכות לייצוג‪.‬‬

‫בוררות וועדת משמעת‬

‫שאלה נוספת שעלתה היא האם בפני בורר זכאי אדם לדרוש ייצוג של עורך דין‪ ,‬והנושא‬
‫עלה במקרה של מוסד הבוררות של הבורסה שכתבה במפורש בתקנון הבורסה שלא‬

‫ניתן להשתמש בייצוג של עו"ד‪ .‬אולם בע"א ‪ 89/468‬קידרון נ' בורסת הילומים‬
‫הישראלית בע"מ נידון חבר בורסה שהיה גם עו"ד וניסה לייצג חברי בורסה אחרים‬
‫בתור חבר בורסה‪ ,‬וכשהגיע הדבר לבג"ץ אמר הנשיא שמגר שלא ניתן לחייב את‬
‫הבורסה לאפשר ייצוג של עו"ד מפני שאין מוסד הבוררות נחשב לתפקיד ציבורי המופיע‬
‫בסעיף ‪ 22‬לחוק‪ .‬סתירה לדברים הללו ניתן למצוא בסעיף ‪ 8‬לפקודת הנזיקין המעניק‬
‫לבורר חסינות ופטור מחובת נזיקין ומשמע שתפקידו הינו ציבורי‪.‬‬
‫גם לגבי וועדת משמעת של מוסד אקדמי קבע ביהמ"ש בה"פ )ים( ‪89/2758‬‬
‫עזאם נ' האוניברסיטה העברית שלא ניתן להחיל זכות ייצוג על דיון בבית הדין שכן‬
‫אין המוסד גוף הממלא תפקיד ציבורי‪.‬‬

‫יחוד פעילות המקצוע‬

‫סעיף ‪ (3)20‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר שעריכת מסמכי בעלי אופי משפטי אסורה‬
‫לאנשים שאינם עורכי דין‪ ,‬והיא מהווה עבירה פלילית כאמור בסעיף ‪ 96‬לחוק זה‪ .‬אולם‬
‫האיסור בתוקף רק כשאדם עושה זאת עבור אדם אחר‪ .‬לאור זאת ישנו איסור לערוך חוזה‬
‫שכירות של אדם אחר ולהוסיף בו סעיף אופציה וכדו'‪ .‬הדבר אסור רק כשהוא בדרך‬
‫עיסוק או בתמורה )סעיף ‪ (3)20‬רישא(‪.‬‬
‫בבר"ע ‪ 75/206‬נרסון נ' משה"ב בע"מ נידון ייצוג של ד"ר למשפטים שלא היה‬
‫חבר לשכת עורכי הדין שרצה לייצג את חבירו בהתנדבות‪ ,‬וביהמ"ש העליון קבע שעפ"י‬
‫סדרי הדין שנקבעים ע"י שר המשפטים לא ניתן לייצג ע"י אדם שאינו עו"ד וזאת למרות‬
‫האמור בחוק שניתן לייצג שלא בתמורה ודרך קבע‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫בסעיף ‪ 63‬לחוק בתי המשפט נאמר שבבי"ד לתביעות קטנות לא ניתן להשתמש בשירותיו‬
‫של עו"ד אלא ברשות ביהמ"ש‪ .‬ניתן למתוח ביקורת על חוק זה שכיוון שהגופים הגדולים‬
‫אותם תובעים בדרך כלל בבתי הדין לתביעות קטנות משתמשים בבא כוח שאפילו אינו‬
‫עורך דין הוא מיומן ובקיא בתחום ונראה היה שיש צורך לאפשר לתובע גם הוא להשתמש‬

‫בשירותי עו"ד וכך גם אמרה השופטת בת"ק )ים( ‪ 2860‬כהן נ' גפן‪.‬‬

‫הזכות להיפגש עם עורך דין‬

‫בארה"ב קבע ביהמ"ש העליון בפס"ד מירנדה שלעצור ישנה זכות לשמור על זכות‬
‫השתיקה ולדרוש להפגש עם עורך דינו‪ .‬בפסה"ד קבע ביהמ"ש שאין להתחשב בהודאה‬
‫שלא נעשתה לפי הכללים הללו‪ .‬בעבר‪ ,‬הדבר הופיע רק בתקנות המשטרה‪ ,‬אולם לשכת‬
‫עורכי הדין דרשה לעגן את העקרון בחוק סדר הדין הפלילי‪ ,‬ואכן סעיף ‪ 32‬לחוק סדר‬
‫הדין הפלילי )סמכויות אכיפה‪-‬מעצרים( מסדיר את הסוגיה ומטיל על הקצין הממונה חובה‬
‫להבהיר לחשוד מהי סיבת מעצרו‪ ,‬סעיף ‪ 33‬לחוק דורש מסירת הודאה לבן משפחתו של‬
‫העצור‪ ,‬וסעיף ‪ 34‬מחייב מתן אפשרות לעציר להפגש עם עו"ד ללא דיחוי )ב(‪ .‬אם העצור‬
‫נמצא בהליכי חקירה יוכל הקצין הממונה להורות בכתב על דחיית הפגישה בין החשוד‬
‫לעורך הדין ובלבד שההחלטה לא תדחה מעבר לשעות ספורות )ד(‪ .‬אם סובר הקצין‬
‫שפגישת החשוד עם עורך הדין עלולה לסכל מעצר של חשודים אחרים או ראיות אחרות‬
‫יכול הקצין להורות בכתב על דחיית הפגישה תוך ‪ 24‬שעות )ה(‪ .‬אם שוכנע הקצין‬
‫שפגישה עם עו"ד מסוכנת לחיי אדם או עלולה לגרום לסיכול פשע יכול הקצין לדחות‬
‫בנימוק בכתב את הפגישה עד ‪ 48‬שעות‪ .‬בעבירות בטחון יוכל לדחות הקצין את הפגישה‬
‫עד ‪ 10‬ימים )סעיף ‪)35‬ג((‪ .‬גם מעבר ל‪ 10-‬ימים יוכל להאריך נשיא ביהמ"ש המחוזי את‬
‫המעצר )ד(‪ .‬בדיון כזה יפגשו השופט עם העצור בנפרד מעורך דינו‪ ,‬אך הם לא יפגשו‬
‫במהלך הדיון )ד(‪ .‬לאחר ‪ 21‬יום אם המדינה תרצה לעכבו יגיש היועמ"ש בקשה לבג"ץ‪.‬‬

‫אופי הפגישה בין עוה"ד והלקוח‬

‫עפ"י סעיף ‪) 34‬ג( הפגישה עם עוה"ד תעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים סודיות‪ ,‬סתירה‬
‫לחוק זה הוא סעיף ‪ 8‬לחוק האזנות סתר לפיו האזנת סתר בבית המעצר אינה טעונה‬
‫היתר‪ ,‬ותיקון שהוכנס לסעיף ‪ 9‬לחוק האזנות סתר אוסר האזנת סתר לשיחתם של עו"ד‬
‫ולקוח‪ .‬סעיף ‪9‬א שנחקק מאוחר יותר קובע שנשיא בימ"ש מחוזי יכול לאפשר האזנה‬
‫כשיש חשד שעוה"ד מעורב בעבירה‪ .‬בפועל‪ ,‬ב‪ 99%-‬מהמקרים מאשרים השופטים‬
‫האזנת סתר כזו‪.‬‬

‫סיוע משפטי לנזקקים‬

‫ישנם כמה גופים שמעניקים סיוע משפטי חינם לנזקקים‪:‬‬
‫על פי חוק הסנגוריה הציבורית צריכה הסנגוריה הציבורית להעניק שירות משפטי‬
‫לחשוד בפלילים במקרה שהנאשם אמור לקבל עונש מאסר‪ ,‬וכן כשהחשוד לא שפוי‪.‬‬
‫הסנגוריה הציבורית הינה חלק ממשרד המשפטים ובראשה עומד הסניגור הציבורי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫לסנגוריה סניפים בכל המחוזות‪ .‬בסנגוריה עובדים עורכי דין בשכר שבוחנים את התיק‬
‫בדיקה ראשונית‪ ,‬והם ממנים עורכי דין חיצוניים בשכר לייצג את הלקוחות‪ .‬השכר המקובל‬
‫קרוב לשכר המקובל במגזר הפרטי‪.‬‬
‫בסוגיה של שמירה על זכויות‬ ‫במ"ח ‪ 7929/96‬אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל‬
‫הנאשמים קבע הנשיא ברק שיש לסנגוריה הציבורית אפשרות להופיע כידיד ביהמ"ש‪.‬‬
‫חוק הסיוע המשפטי מעניק סיוע משפטי בסוגיות אזרחיות‪ .‬גם כאן ישנו גוף ציבורי של‬
‫לשכת הסיוע הציבורי שמעסיק עורכי דין חיצוניים‪ ,‬אולם הוא חלש מאד הן בשל השכר‬
‫המינימאלי שניתן לעובדי השירות והן בשל הדרישות המחמירות שנקבעו לקבלת השירות‪.‬‬
‫גוף נוסף שמחזיקה לשכת עורכי הדין הינו שכר מצווה שבו עורכי דין מתנדבים פעם‬
‫בשנה להעניק יעוץ משפטי‪.‬‬
‫מוסד וולונטארי נוסף הינו הקליניקות המשפטיות שמחזיקות הפקולטות למשפטים בהן‬
‫מתנדבים הסטודנטים‪.‬‬

‫נאמנות עוה"ד ללקוח מול חובותיו לביהמ"ש‬

‫החוק מטיל על עוה"ד בכמה מקומות חובה לכבד את ביהמ"ש‪ ,‬דוגמה ניתן לראות בסעיף‬
‫‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית( שמטיל על עוה"ד לעזור לביהמ"ש לעשות‬
‫משפט‪ .‬גם בסעיף ‪ 32‬לכללי לשכת עורכי הדין מוזכר עניין זה‪ .‬ועולה השאלה האם אין‬
‫ניגוד עניינים בין חובתו של עוה"ד בכבוד ביהמ"ש לבין נאמנותו ללקוח? כלל ‪)34‬א( אומר‬
‫שלעורך הדין אסור לשקר לביהמ"ש אולם מותר לעוה"ד להשתתף בהכחשת המיוחס לו‬
‫למרות שהוא יודע שההכחשה לא נכונה)ב(‪ .‬עקרון זה הוא פועל יוצא של השיטה‬
‫האדוורסרית לפיה בפלילים יש להוכיח לשופט כל אשמה שמוטלת על הנאשם‪ .‬לעומת‬
‫זאת אסור לעוה"ד להעלות עדי אליבי לטובת הנאשם כשהוא יודע מפי הנאשם שעדותם‬
‫עדות שקר‪ .‬אם הלקוח מתעקש להעלות עדים כאלו יוכל עוה"ד לדחות את הטיפול בתיק‬
‫כפי שנכתב בכלל ‪) 12‬באנגליה לעומת זאת עוה"ד מחוייב לטפל בכל עניין שנתבקש‬
‫אליו(‪ .‬גם אם במהלך הטיפול בתיק מגלה עוה"ד שבטיפולו בתיק הוא מפר את חובת‬
‫הנאמנות שלו לביהמ"ש יכול עוה"ד להפסיק את הטיפול בתיק בהסכמת ביהמ"ש הן‬
‫בהליך פלילי הן בהליך אזרחי‪ .‬במישור הפרקטי‪ ,‬בכדי שלא לחשוף לביהמ"ש את‬
‫הנימוקים שלו יתחמק עוה"ד באמתלא של חילוקי דעות בין הצדדים‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 4865/09‬עו"ד אביגדור פלדמן נ'בית המשפט המחוזי בתל אביב‬
‫בפרשת הנשיא קצב רצו עורכי הדין להתפטר מהייצוג בתיק משום שביהמ"ש רצה לנהל‬
‫את הדיון במהירות וביהמ"ש דחה את ההתפטרות כיוון שלא הועמד עו"ד חלופי‪.‬‬
‫לגזיאל נ' מדינת ישראל נידון עו"ד שהעתיק וצילם את תיק‬ ‫ברע"פ ‪7574/99‬‬
‫ההאשמה נגדו ולאחר מכן אבד למשטרה החומר והיא ביקשה ממנו להעתיק ממנו את‬
‫החומר‪ ,‬וביהמ"ש חייב אותו לאפשר להם לעשות זאת למרות התנגדותו‪.‬‬
‫בבש"פ ‪ 196/97‬מרטינז נ' מדינת ישראל נידון עו"ד שראה שלא כותבים‬
‫בפרוטוקול פרטים חשובים וביהמ"ש דחה הסתמכות על טענה כזו‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫ייפוי כח‬

‫עורך דין שואב את כוחו מיפוי כח שנותן לו הלקוח‪ .‬למעשה אין צורך דווקא ביפוי כח‬
‫בכתב )חוק השליחות סעיף ‪)3‬א((‪ .‬עם זאת צד שלישי לא מחוייב להתייחס לשליחות‬
‫שבעל פה‪ .‬בייצוג בביהמ"ש הן בהליך פלילי הן בהליך אזרחי נדרש יפוי כח בכתב‪ .‬בהליך‬
‫פלילי אם הודיע הנידון לביהמ"ש שהוא מעוניין בייצוג של עו"ד פלוני לא יידרש יפוי כח‬
‫בכתב‪ .‬בהליך אזרחי נדרש רק יפוי כח בכתב‪ .‬בתקנה לסדר יום פלילי נאמר שאם יפוי‬
‫הכח הוא כללי נדרש העתק ממנו‪.‬‬
‫יפוי כח כללי מחייב חתימת נוטריון והסיבה לכך היא שהוא כללי וגורף‪ ,‬ולכן החוק‬
‫מחייב טקס משמעותי של יפוי כח נוטריוני‪ .‬גם עסקת מקרקעין שמחייבת יפוי כח כללי‬
‫טעונה יפוי כח נוטריוני‪.‬‬
‫סעיף ‪ 91‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר שיפוי הכח לטובת עוה"ד לא ידרש יפוי כח‬
‫נוטריוני‪.‬‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק השליחות אומר שיפוי כח כללי מאפשר לעסוק בנושאים הנלווים לשליחות‬
‫מלבד ייצוג בביהמ"ש או פשרה‪ ,‬פעולות אלו מחייבות הרשאה מיוחדת‪.‬‬
‫העברת יפוי כח של עו"ד לחבירו אפשרית רק בהסכמת הלקוח )סעיף ‪ 92‬לחוק לשכת‬
‫עוה"ד(‪ .‬גם הוראה כללית ביפוי כח המאפשרת להעביר את הטיפול לעו"ד אחר לא תהיה‬
‫בתוקף אלא אם ניתנה במסמך נפרד )כלל ‪ 18‬לכללי האתיקה(‪ .‬עם זאת אפשרית‬
‫האצלה של עוה"ד למשנהו כפי שנאמר בסיפא לכלל‪.‬‬

‫חיסיון וחובת סודיות‬

‫סעיף ‪ 90‬לחוק לשכת עוה"ד קובע שדברים שנאמרו לעוה"ד נמצאים תחת חיסיון ואסור‬

‫לו לגלותם‪ .‬הסעיף עוסק רק בעניינים שקשורים לשירותו המקצועי של עוה"ד‪ ,‬ובעל"ע‬
‫‪ 86/17‬עו"ד פלוני נ' לשכת עורכי הדין קבע ביהמ"ש שהחיסיון תקף רק בדיעבד‪,‬‬
‫אך על עו"ד שיודע על תכנון עבירה לא תחול חובת החיסיון והוא צריך להודיע עליה‬
‫לרשויות‪ .‬הבעייתיות בעניין זה היא סוגיה של תכנון מס שנעשה באמצעות עורכי דין‬
‫שברור שלא יחייב גילוי של עורכי הדין‪ .‬בארה"ב קיימת אבחנה בין עבירות רצח לעבירות‬
‫קלות יותר אך כיוון שבארץ הסעיף בחוק הוא אחד לא ניתן לעשות אבחנה כזו‪.‬‬

‫החיסיון ורשויות המיסים‬

‫החיסיון חל גם לגבי מסמכים ובב"ש )י‪-‬ם( ‪ 83/227‬מירון נ' מדינת ישראל נידונה‬
‫החרמת מסמכים של משרד עורכי דין ע"י מס הכנסה וביהמ"ש קבע שעל חוזים אין חיסיון‬
‫משום שאלו הם מסמכים שנכתבו ע"י עוה"ד ואין הם מסמכים שהוחלפו בין עו"ד ללקוח‬
‫כלשון סעיף ‪ 90‬לחוק ועליהם לא יחול החיסיון‪ .‬גם לגבי מסמכים שעוה"ד מסר לבעל‬
‫מקצוע אחר דוגמת גרפולוג לא יחול החיסיון והמשטרה תוכל לשים ידה עליהם‪ .‬הנושא‬

‫נידון בבימ"ש השלום ולא הגיע לכלל ערעור‪ .‬ובב"ש )ת"א( ‪ 83/157‬עו"ד מנוסביץ‬
‫נ' מס הכנסה נקבע שכשעוה"ד הוכיח שני תנאים יחול חיסיון על החומר‪:‬‬

‫‪6‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫שהמסמכים הם של לקוחות‪.‬‬ ‫•‬

‫המסמכים נמסרו לעוה"ד בקשר לשירות משפטי‪.‬‬ ‫•‬
‫ובכמה החלטות קבע בג"ץ שהשופט עצמו יכול לעיין בראיות‪ .‬במטרה להגן על עוה"ד‬
‫ולקוחותיו מעמידה כיום לשכת עורכי הדין עו"ד כונן לרשות עורכי הדין למקרה של חיפוש‬
‫ע"י רשויות המס‪.‬‬
‫כשרשויות המס רוצות לקחת חומר בכדי לחקור העלמות מס‪ ,‬פקיד המס צריך להעביר‬
‫את החומר בעודו סגור לבימ"ש מחוזי הקרוב ועוה"ד רשאי ללוות את פקיד המס אל‬
‫ביהמ"ש המחוזי הקרוב‪ .‬עוה"ד יכול לטעון בתוך ‪ 7‬ימים כי החומר נמצא תחת חיסיון‪.‬‬
‫בבג"צ ‪ 72/447‬ד"ר ישמחוביץ נ' אהרון ברוך נידון עניינו של רופא שביקש שלא‬
‫לאפשר פתיחת תיקים בטענה שהחומר נמצא תחת החיסיון ובפרט שתחום הטיפול שלו‬
‫הוא פוריות אך ביהמ"ש קבע שאין קשר בין ענייני המסים לעניינים הרפואיים ואין בכך כל‬
‫הפרה של החיסיון‪.‬‬
‫מקרה של עו"ד שמייצג שני צדדים בחוזה מכירה ומטעמים פיסקאליים החליטו הצדדים‬
‫לכתוב בחוזה סכום פחות מהסכום האמיתי והמוכר תובע עתה את הסכום המלא כפי‬
‫שסוכם בע"פ בין הצדדים והמוכר רוצה את עדותו של עוה"ד שהסכום הוא אכן גדול יותר‬
‫במקרה כזה יכול עוה"ד לחשוף את האמת )תוך וויתור של המוכר על חובת החיסיון של‬
‫עוה"ד כלפיו( כיוון שהוא מייצג את שני הצדדים‪ ,‬אם כי ברור שכלפי צד ג' דוגמת רשויות‬

‫המס לא יוכל עוה"ד לחשוף את המס כפי שעלה בע"א ‪ 81/442‬גרומט נ' סרוסי‪.‬‬
‫החיסיון שייך ללקוח והוא יכול לוותר עליו‪ ,‬וכך אם שיחת עוה"ד עם הלקוח מתנהלת בפני‬
‫אדם אחר הדבר ייחשב כוויתור של הלקוח על זכותו לחיסיון‪.‬‬
‫חובת הסודיות )סעיף ‪ 19‬לכללי לשכת עוה"ד( של עוה"ד תקפה אף כלפי שיחה עם בני‬
‫משפחתו ואפילו בן זוגו‪ .‬גם על עובדיו של עוה"ד מוטלת חובת סודיות‪ .‬ועפ"י סעיף ‪48‬‬
‫לפקודת הראיות אף על עובד בשירות עו"ד מוטלת חובת חיסיון בפני ביהמ"ש‪.‬‬
‫בפרשת ווטרגייט בארה"ב נקבע שהחיסיון תקף לעולם אף לאחר מות הלקוח‪.‬‬
‫בע"א ‪ 77/623‬עו"ד מוסקונה נ' עו"ד מאור קבע בג"ץ שחובת החיסיון תקפה לגבי‬
‫כל תחום שעוה"ד נוהגים לעסוק )ולא רק על פעולות שמופיעות בסעיף ‪ 20‬לחוק לשכת‬
‫עוה"ד(‪.‬‬
‫ברע"פ ‪ 8873/07‬היינץ ישראל נ' מדינת ישראל נקבע שעל הלקוח עצמו אין‬
‫חיסיון כלפי עוה"ד והאמור שיחה עמו‪.‬‬
‫בע"א ‪ 68/327‬זינגר נ' בנק אלרן נידונה בקשה של אדם שתבע את חב' הביטוח‬
‫לקבל דו"ח של חוקרים פרטיים ששכרה חב' הביטוח ששלל קבלת פיצויים וביהמ"ש קבע‬
‫שחב' הביטוח לא תזדקק להעביר את החומר לידי התובעים שכן הוא נמצא אצלם‬
‫כהתגוננות בפני תביעה‪.‬‬
‫ברע"א ‪ 1412/94‬הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד נידונה בקשת‬
‫עו"ד מבי"ח לקבל דו"ח על חולה שהתאבד בתחום ביה"ח במטרה להשתמש בו בהליך‬

‫‪7‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫המשפטי וביה"ח דחה את הבקשה בטענה שהדו"ח נדרש לשיפור המצב בביה"ח ולאור‬
‫זאת קבע השופט ברק שאין סיבה לעכב את החומר בידי ביה"ח‪ .‬אולם ברור שאם ביה"ח‬
‫היה אומר שהחומר נדרש לו להתגוננות בהליך המשפטי היה ביהמ"ש אומר שלא ניתן‬
‫לחייב את ביה"ח להעביר את החומר למשפחת המתאבד‪.‬‬

‫"מבלי לפגוע בזכויות"‬

‫במסגרת הליכי מו"מ לפשרה מקובל להשתמש במשפט זה כשאין ההצעה המופיעה תחת‬
‫כותרת זו מחייבת והיא נמצאת תחת חיסיון‪ .‬עם זאת הצד השני יוכל הציג את המסמך בפני‬
‫ביהמ"ש‪ .‬למרות זאת יתכן שמו"מ יחייב בשל כריתת חוזה‪.‬‬

‫עו"ד ועדות‬
‫עפ"י כלל ‪ 36‬עו"ד שעומד להעיד לא ייצג צד‪ ,‬אך בכדי למנוע שימוש מניפולטיבי של‬
‫הצד השני נקבע שכשעורך הדין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב הוא יוכל להעיד‪.‬‬
‫בכלל ‪ 37‬נאמר שלעו"ד אפשר שיהיה קשר עם העדים מטעם לקוחו‪ .‬ועוה"ד יכול לנפות‬
‫את עדות העדים לקראת עדותם )אך להדריך אותם אסור(‪ .‬מאידך‪ ,‬אסור לעוה"ד לנהל‬
‫קשר עם עד היריב מחשש להשפעה עליו‪ .‬בארה"ב הדבר מותר‪ .‬גם כשהתובע מזמן כעד‬
‫את הנתבע‪ ,‬אפשרות שקיימת במערכת המשפט הישראלית‪ ,‬יוכל עו"ד של הנתבע‬
‫להדריך את העד וכן עד שיפעל מטעמו‪ .‬עם זאת ביהמ"ש רשאי או הוועד המחוזי של‬
‫לשכת עוה"ד להתיר פגישת עוה"ד עם עדי הצד השני‪.‬‬
‫ישנה חקירה ראשית של עדים שזומנו ע"י ביהמ"ש וישנה חקירה משנית של בא כח צד‬
‫אחד את העדים שזומנו ע"י הצד השני‪ .‬חקירה נגדית יש לנהל בהגינות ולא להטיל דופי‬
‫בעד אלא אם עוה"ד החוקר סבר שהמשתמע מהשאלה הוא אמת )כלל ‪.(38‬‬

‫משרד עורך הדין‬

‫סעיף ‪ 3‬לכללי לשכת עוה"ד )אתיקה מקצועית( אומר כי עוה"ד יקבל את לקוחו במשרדו‪.‬‬
‫וכלל ‪)4‬ב()‪ (2‬מוסיף שגם ביתו יכול להיות משרדו‪ .‬משרדו צריך לשמש רק כמשרד עו"ד‬
‫‪)4‬א( אך מותר שמשרדו ישמש משרד רשום של תאגיד שהוא יועצו המשפטי ) ‪)4‬ב()‪,((1‬‬
‫למרות שאסור לו לעסוק בכך‪ ,‬מפני שהמשרד הרשום של תאגיד הינה כתובת לקבלת‬
‫מכתבים ולא משרד ממשי‪ .‬אך הוא יכול לעסוק במשרדו בענייני ציבור סעיף ‪)4‬ב()‪.(3‬‬

‫עוה"ד ופקדונות כספיים‬

‫מתוקף תפקידו עו"ד מחזיק בפקדונות של מיסים שנתבקש לשלם‪ ,‬וכן כספים שמקבל‬
‫בנאמנות בהסכמת שני צדדי חוזה עד לבחינת הפטור ממס‪ .‬עפ"י כלל ‪ 39‬לכללי האתיקה‬
‫על עוה"ד להפקיד סכומים אלו בחשבון נפרד‪ ,‬וכמו"כ רצוי שיגדיר חשבון זה כפקדון‬
‫בנאמנות שאם לא כן חשבון זה ישמש כערב לחשבונותיו של עוה"ד‪.‬‬
‫עוה"ד צריך לקבל הוראה מלקוחו באשר לשימוש בכסף ולמועד העברתו ליעדו‪ .‬אם לא‬
‫קיבל עוה"ד הוראה באשר להפקדת הכספים קובע החוק בסעיף ‪)41‬ב( מה יעשה בהם‬
‫ובסעיף קטן )‪ (3‬אומר החוק שתפקידו הוא להשיב ככל האפשר את הכסף בערכו‪ .‬הדגש‬
‫בחוק אינו על רווחים אלא על סיכוי סביר לשמירת הערך‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫על עוה"ד להודיע ללקוחו על כספים שקיבל מחב' הביטוח בעקבות תביעה שניהל תוך זמן‬
‫סביר )סעיף ‪)40‬א((‪ ,‬כמו"כ עליו להעביר את הכסף ללקוחו תוך זמן סביר‪.‬‬
‫עוה"ד ימציא ללקוח דו"ח על מצב חשבונו עפ"י בקשתו תוך זמן סביר מיום הדרישה‪ ,‬אך‬
‫לא לאחר ‪ 3‬שנים מיום סיום הטיפול בעניין‪ .‬וכן עוה"ד ימציא מעצמו דו"ח ללקוחו לאחר‬
‫סיום הטפול בעניינו )‪)42‬א()‪ .((2‬עוה"ד צריך לתעד כל הוצאה עליה הוא מחייב את‬
‫הלקוח ולהמציאם ללקוח‪.‬‬
‫לעו"ד אסור להלוות ללקוח כסף או לשלם עבורו את ההוצאות‪ .‬ואולם לגבי הזמנת עדים‬
‫שמקבלים שכר עוה"ד יכול להתחייב בתשלום שכרם אך לא לשלם בלי שקיבל‬
‫מלכתחילה מהלקוח )סעיפים ‪.(44 43‬‬

‫נוטריון‬
‫עו"ד חבר הלשכה הופך לאחר ‪ 10‬שנות עיסוק כעו"ד לנוטריון )סעיף ‪)2‬א()‪)(2‬א( לחוק‬
‫הנוטריונים(‪ .‬יפוי כח כללי נחתם בפני נוטריון‪ .‬הסיבה לכך היא חשיבותו של יפוי כח כללי‬
‫שדורש מעמד חשוב שמעמיד ללקוח את חשיבות המסמך וחתימתו‪ .‬גם יפוי כח במכירת‬
‫מקרקעין מצריך נוטריון מפני חשיבות הפעולה‪ .‬תפקיד נוסף של הנוטריון הוא אימות‬
‫תרגום )סעיף ‪ (4)7‬לחוק(‪ ,‬והנוטריון צריך לשלוט בשפה בה נכתב המסמך ולא להסתמך‬
‫על אחרים )סעיף ‪ .(15‬במשרד המשפטים נותנים אפוסטיל שמאשר את הנוטריון‬
‫ובקונסוליה בישראל מאשרים את חתימת האפוסטיל‪.‬‬
‫נוטריון המאשר שאדם נמצא בחיים יעשה זאת רק אם עמד אדם זה בפניו )סעיף ‪.(16‬‬

‫עיסוק אחר‬
‫בעבר נאסר על עו"ד לעסוק בכל עיסוק מלבד היותו עו"ד אולם לאחר חוקי היסוד שונה‬
‫הדבר ובסעיף ‪ 60‬לחוק לשכת עורכי הדין נאסר לעסק בנסיבות בהן עלול להיווצר ניגוד‬
‫עניינים‪ .‬ובסעיף קטן )ב( נאמר שהמועצה תקבע כללים אילו עיסוקים נאסרו ובכללי‬
‫לשכת עורכי הדין )עיסוק אחר( התשס"ג נכתבו כללים מפורטים יותר וכך לדוגמא בסעיף‬
‫‪)1‬א()‪ (1‬נאמר שלעו"ד שהוא גם רופא אסור גם לתת חוו"ד רפואית וגם יעוץ משפטי‪.‬‬
‫כמו"כ נאסר על עו"ד לטפל באדם שעלול לפתח בו יחסי תלות‪ ,‬כשבדרך כלל הכוונה‬
‫היא לעו"ד שהוא גם פסיכיאטר )סעיף ‪)1‬א()‪)(2‬א(( וכן אסור לטפל באדם שיש לו כפיפות‬
‫אליו‪ .‬בכל מקרה שעו"ד נושא תפקיד נוסף עליו לנהל שני משרדים נפרדים )סעיף ‪)1‬א(‬
‫)ג((‪.‬‬
‫ובמקרים שיש מצב לא ברור יש לפנות לועדה בראשות יו"ר ועדת האתיקה שיכולה‬
‫לשנות את הכללים האמורים והחלטתה מחייבת‪.‬‬
‫עפ"י כלל ‪)25‬א()‪ (1‬עו"ד שיודע שלצד השני יש גם עו"ד לא יפנה אל הצד שכנגד אלא‬
‫לעורך דינו‪ ,‬המטרה כאן היא כיוון שאדם שכר את שירותיו של עו"ד כנראה אין הוא‬
‫מעוניין לטפל בסוגיה לבדו‪ ,‬ואפשר להערים עליו‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫האזנות סתר‬
‫עפ"י סעיף ‪)22‬א( לכללים לא יקליט עו"ד את לקוחו או עו"ד אחר וזאת בניגוד לאמור‬
‫בסעיף ‪ 1‬לחוק האזנות סתר לפיו מותר להקליט שיחה ע"י אחד הצדדים בה‪.‬‬
‫עו"ד שמקליט שיחה בביהמ"ש יודיע על כך לביהמ"ש )‪)22‬ב((‪.‬‬
‫לא ניתן גם לעשות שימוש בביהמ"ש בהקלטה שנעשתה שלא כדין אף אם נעשתה ע"י‬
‫עו"ד אחר )‪)22‬ג((‪.‬‬

‫ניגוד עניינים‬
‫לעו"ד אסור לייצג לקוח במצב שיש חשש שלא יוכל למלא את חובתו כלפיו בשל עניין‬
‫אישי שלו )כלל ‪)14‬א((‪ .‬ולכן לעו"ד אסור לקחת תיק שהוא התנסה במקרה דומה לו ויש‬
‫לו בו אינטרס הפוך‪ ,‬כך לדוגמה אם תובעת פקידה של עוה"ד פיצויי פיטורין הוא אינו יכול‬
‫לייצג פקיד אחר שתובע תביעה דומה שהוא צריך לייצג בה את הצד ההפוך‪ .‬כמו"כ אסור‬
‫לעו"ד לייצג צד שהוא בעבר ייצג את הצד שכנגד‪.‬‬
‫בסעיף נאמר גם שלעו"ד אסור לקחת עבודה שיש לו עומס שלא יוכל לבצעה‪ ,‬ולעניין זה‬
‫אין תקדימים משום שקשה להוכיח זאת‪ ,‬אולם אם עוה"ד איחר בעקבות העומס בהגשת‬
‫כתבי טענות לביהמ"ש יתכנו סנקציות בעניין‪.‬‬
‫לא ייצג עוה"ד בעלי צדדים מנוגדים ))‪)14‬ב(( או נגד צד שהוא מייצג בקביעות אף אם‬
‫עכשיו אין הוא מייצגו )‪)14‬ג((‪ .‬אולם חריג לדבר עריכת חוזה שהוצא מן הכלל )‪)14‬ד((‪,‬‬
‫הסיבה לכך היא שזהו הנוהג‪ .‬גם אם שני הצדדים )דהיינו הצד אותו עוה"ד מייצג בדרך‬
‫כלל והלקוח הנוכחי( הסכימו בכתב מותר לעוה"ד לטפל בעניין )‪)14‬ד( סיפא(‪.‬‬
‫עו"ד לא יכול לעבור מצד זה לצד זה שכנגד בערעור )כלל ‪.(16‬‬
‫לא יעסוק עוה"ד בעניינים בהם יש לו זיקה למידע מלקוח קודם שלו ודוגמא לדבר הוא‬
‫עו"ד שטיפל בעניינים כלכליים מסויימים שנתנו לו גישה למידע על ההון וההכנסות של‬
‫אדם מסויים לא יוכל לטפל בתביעת מזונות של אשתו )‪)16‬א()‪.((2‬‬
‫לא יטען עו"ד על מסמך שערך שאינו חוקי או כשר מתוך חשש שעוה"ד יטמין מוקשים‬
‫בהסכמים )‪.(15‬‬
‫לעו"ד חבר מועצת עירייה אסור לייצג לקוח מול המועצה )כללי לשכת עורכי הדין )חברי‬
‫גופים נבחרים( סעיף ‪.(2‬‬
‫בעת רכישת דירות מקבלן לא ייצג עוה"ד את הקבלן ואת הרוכש )כללי לשכת עורכי הדין‬
‫)ייצוג בעסקאות בדירות( סעיף ‪ (2‬וכן לא יקח עוה"ד שכר טרחה מהקונה עבור שירות‬
‫שנתן לקבלן )סעיף ‪ ,3‬שם(‪ .‬אולם עוה"ד של הקבלן רשאי לטפל ברישום הדירות בטאבו‬
‫תוך נאמנות לקבלן ולרוכש שאם לא כן כל אחד מבעלי הדירות יבחר עו"ד אחר ויווצר‬
‫מצב בעייתי שלא יאפשר רישום של הדירות )סעיף ‪)5‬א(( עוה"ד יוכל לגבות מהקונה שכר‬
‫טרחה על עבודתו זו )‪)5‬ב((‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫שכר הטרחה‬
‫לא ניתן לקבוע שכר טרחה גלובלי הכולל גם הוצאות )סעיף ‪ 85‬לחוק לשכת עוה"ד(‪.‬‬
‫סעיף ‪ 81‬קובע שהלשכה יכולה לפרסם תעריף מינימאלי שיהווה המלצה‪ .‬בעבר התעריף‬
‫חייב את עורכי הדין אולם החוק שונה בשל העובדה שהוא סותר את חוק ההגבלים‬
‫העסקיים וכן בעקבות התחרות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 82‬קובע ששר המשפטים יקבע תעריף מקסימאלי‪ ,‬כדלהלן‪ ,‬ובענייני תאונות דרכים‬
‫היתה סברה שעבודתו של עוה"ד תהיה קלה ולכן נקבע סכום מקסימאלי של ‪13%‬‬
‫כשהמשפט הגיע לסיומו‪ ,‬וכשהתקיימה פשרה בביהמ"ש שכה"ט המקסימאלי הוא ‪11%‬‬
‫ואם הושגה פשרה לפני תחילת המשפט שכה"ט המקסימאלי הוא ‪.8%‬‬
‫למעשה ישנם שלשה נושאים בהם לשכת עוה"ד מפרסמת סכום מקסימום של שכה"ט‪:‬‬
‫פיצויי גוף )‪ 20%‬אם ישנו פס"ד ופשרה ‪ 17.5%‬ופשרה שמושגת לפני המשפט‬ ‫•‬
‫‪.(15%‬‬
‫תביעות של עובד את מעבידו‬ ‫•‬
‫תביעות מזונות‪.‬‬ ‫•‬
‫בשאר התחומים אין סכום מקסימאלי‪.‬‬
‫ניתן לקבוע שכ"ט לפי התוצאות מלבד בתחומי המשפט הפלילי )סעיף ‪)84‬א((‪ .‬אולם‬
‫בתחומים אחרים רשאית הלשכה אם השכר נראה לה מופרז לקבוע סכום אחר מזה‬
‫שקבעו הצדדים )‪)84‬ב((‪.‬‬
‫בעל"ע ‪ 6/78‬הועד המחוזי נ' שמואל הורשע ע"י בית הדין עו"ד שסיכם עם לקוחו‬
‫שכ"ט של ‪ 50%‬אך בערעור לבג"ץ אמר בג"ץ שעו"ד רשאי לקבוע כל סכום שירצה‪.‬‬

‫אולם פס"ד זה שונה בע"א ‪ 4849/06‬עו"ד קפלנסקי נ' מנורה חברה לביטוח‬
‫בע"מ שם גם קבע עוה"ד שכ"ט גבוה‪ ,‬וביהמ"ש דחה את קיום החוזה בין עוה"ד לחב'‬
‫ביטוח‪.‬‬
‫אם הלקוח הפסיק את ההתקשרות בינו לבין עוה"ד באמצע החוזה‪ ,‬ישלם הלקוח לעוה"ד‬
‫שכר ראוי עפ"י חוק החוזים‪.‬‬

‫גביית שכר טרחה‬

‫בעבר היה מקובל שלא ניתן לתבוע שכר טרחה מלקוח בבית המשפט‪ .‬אולם כיום ניתן‬
‫להגיש תביעה לביהמ"ש‪ ,‬ועורך הדין רשאי לעכב את כספי הלקוח עבור שכר הטרחה‬
‫אולם הוא אינו יכול להשתמש בכסף אלא עליו להגיש תביעה לביהמ"ש תוך ‪ 3‬חדשים‬
‫)סעיף ‪ .(88‬אם סוכם מלכתחילה בין הצדדים על ניכוי של עוה"ד מכספי הלקוח לשכרו‬
‫ינכה עוה"ד מכספי הלקוח ויודיע ללקוחו תוך זמן סביר )כלל ‪)40‬ב( לכללי‬
‫הלשכה)אתיקה מקצועית((‪ .‬עיכוב כזה לא יעשה לכספי פקדון או נאמנות שבידי עוה"ד‬
‫וכן כספי מזונות שבידי עוה"ד )סעיף ‪ 88‬לחוק לשכת עורכי הדין(‪ .‬ניתן עם זאת להגיש‬
‫תביעה לבימ"ש נגד הלקוח ולהטיל עיכול על סכום הכסף שבידו‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫ניתן לעכב גם מסמכים ונכסים שבידי עוה"ד ובעל"ע ‪ 85/18‬עו"ד מימון נ' הועד‬
‫המחוזי עיכב עוה"ד מסמכים של לקוחו וכשזה היה זקוק להם לצורך הוכחות לפקיד‬
‫השומה סירב עוה"ד לספקם וביהמ"ש קבע שעליו לספק את המסמכים מפני שנאמנותו‬
‫ללקוחו )סעיף ‪ (54‬גוברת על זכות העיכבון שלו‪ .‬בפס"ד אחר קבע ביהמ"ש שעוה"ד‬
‫ישלם את הכספים ללקוחו בערובה מסויימת‪ ,‬ולמעשה ביהמ"ש רוקן את סעיף ‪ 88‬מתוכנו‪.‬‬
‫כשהלקוח הינו חדל פרעון יוכל עוה"ד לעכב את העיכבון בידיו אולם הוא יזדקק להגיש‬
‫תביעה בביהמ"ש‪.‬‬

‫חובת הנאמנות‬
‫על עוה"ד מוטלת חובת הנאמנות ללקוח בסעיף ‪ .54‬אם התרשל עוה"ד מטיפול בענינו‬

‫של הלקוח קמה ללקוח עילת תביעה נזיקית‪ ,‬ובע"א ‪ 86/37‬לוי נ' שרמן כורך השופט‬
‫דב לוין את ההיבט הנזיקי עם ההיבט האתי‪ .‬נוסף על כך בין עוה"ד ללקוח ישנו חוזה‬
‫והלקוח יוכל לתבוע את עוה"ד גם מתוקף דיני החוזים‪ .‬גם יורשים של לקוח יוכלו לתבוע‬

‫את עוה"ד כשהתרשל בעשיית הצוואה עפ"י ע"א ‪ 85/229‬בן נון נ' הרצוג‪.‬‬

‫בע"א ‪ 65/479‬וידר נ' הרנוי אמר הלקוח לעוה"ד שאיננו מעוניין בשירותו בעניין זה‬
‫אולם לאחר זמן גילה הלקוח שעברה תקופת ההתיישנות וביהמ"ש קבע שעל עוה"ד‬
‫להזהיר את הלקוח בעניין זה למרות שהלקוח לא רצה לשכור את שירותיו בענין זה‪ .‬ומכאן‬
‫שעל עוה"ד לחקור את הלקוח ולהזהיר אותו גם בעניינים שאינם בטיפולו‪.‬‬
‫בע"א ‪ 75/420‬שרה כהן נ' איזן עוה"ד לא שאל על חלקה של האשה כדיירת מוגנת‬
‫בדירה בעניין חוק הגנת הדייר ובעקבות זאת נגרם לבעל הדירה הפסד וביהמ"ש הטיל על‬
‫עוה"ד פיצויים ללקוחו‪.‬‬
‫‪ 5/63‬זילברמן נ' עו"ד תורי טעה עוה"ד ולא כתב בחוזה שלא יחול החוק‬ ‫בע"א‬
‫הגנת הדייר ובעקבות זאת הפסיד הלקוח את החזקה בדירה וביהמ"ש הטיל על עוה"ד‬
‫אחריות‪ .‬ברור אפוא שעוה"ד לא צריך לדעת את כל תחומי והיבטי המשפט אולם מאידך‬
‫עליו לדעת עניינים בסיסיים שבחוק‪.‬‬
‫בעיסקת מקרקעין כשעוה"ד מייצג שני צדדים חובת הנאמנות היא כלפי שני הצדדים‪.‬‬
‫כשלצד השני אין עו"ד‪ ,‬לעוה"ד ישנה חובה בסיסית כלפיו‪ .‬וביהמ"ש הטיל על עו"ד של‬
‫קבלן חובה להזהיר את קוני הדירות מהקבלן מפני עיכול הדירות‪.‬‬
‫בע"א ‪ 75/735‬רויטמן נ' עו"ד אדרת תבע אדם את עו"ד אדרת בטענה שהתרשל‬
‫בחקירת העדים ביהמ"ש דחה את התביעה בטיעון שאם תוטל אחריות על עוה"ד ישאל‬
‫עוה"ד אינסוף שאלות בדיונים בביהמ"ש‪ .‬בנוסף‪ ,‬טען השופט חיים כהן שלא ניתן להאשים‬
‫את עוה"ד אלא השופט הוא שגרם לנזק‪ .‬טענה זו לא תתקבל כיום עפ"י העולה מע"א‬
‫‪ 243/83‬עירית ירושלים נ' גורדון בו נקבע שהרשלנות תוטל על כתפי עוה"ד ולא‬
‫יהיה ניתן להאשים את השופט‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫לעורכי דין בשרות המדינה אין חובת נאמנות אלא כלפי המדינה‪ .‬בארה"ב בפרשת‬
‫ווטרגייט קבע ביהמ"ש שאדם שמסר מידע לעו"ד של המדינה תוטל על עוה"ד חובת‬
‫חיסיון‪ ,‬ונראה שבאופן מעשי בארץ העניין לא הגיע לכלל הכרעה‪.‬‬

‫אתיקה של שופטים‬
‫באנגליה נתקנו כללי אתיקה רק לפני ‪ 3‬שנים אך אין סנקציות בצידן‪ ,‬ובישראל הנשיא‬
‫שמגר תיקן כללים בשנת ‪ 1993‬אולם השופט אור אמר שאין הם מחייבים ובשנת תשס"ו‬
‫הוכנס לחוק בתי המשפט סעיף ‪16‬א לפיו יש לנשיא ביהמ"ש העליון סמכות לקבוע כללי‬
‫אתיקה לשופטים‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 17‬נאמר שישנו בית דין משמעתי שמוקם אד‪-‬הוק כשמוגשת קובלנה ע"י שר‬
‫המשפטים כשהשופט התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו )סעיף ‪)18‬א()‪ ,((1‬וכן בשופט‬
‫שהורשע בעבירה שיש בה קלון‪.‬‬
‫נוסף בשנת ‪ 2002‬נחקק חוק נציב תלונות הציבור על שופטים‪ ,‬לפי החוק ישנו שופט‬
‫שהתלונות מגיעות לפניו ובתחילה הוא מביא את הקבילה לנשיא ביהמ"ש בו מכהן‬
‫השופט‪ ,‬ובמקרים חמורים ניתן להעמיד את השופט לדין בפני ביה"ד המשמעתי‪.‬‬

‫ועדת האתיקה‬
‫ישנה ועדה מייעצת לשופטים בענייני אתיקה שכיום מוסדר מעמדה בסעיף ‪16‬ב)א( לחוק‬
‫בתי המשפט ולפיו ועדת האתיקה תתן חוות דעת מקדימה )אך לא בדיעבד(‪ .‬דבר שהתירה‬
‫הוועדה יחייב ולא יהיה ניתן להגיש קובלנה בנידון‪.‬‬
‫סעיף ‪ 11‬לחוק יסוד השפיטה אומר ששופט לא יעסוק בתפקיד נוסף אלא לפי חוק או‬
‫בהסכמת נשיא ביהמ"ש העליון ושר המשפטים‪ .‬המטרה היא שהשופט יקדיש את זמנו‬
‫לשיפוט‪ .‬עם זאת השופט לא צריך לנתק את קשריו החברתיים‪ .‬בעניין הרצאות במוסדות‬
‫להשכלה גבוהה עפ"י כלל ‪ 28‬לכללי האתיקה לשופטים הוא יכול להרצות בלי צורך‬
‫בהיתר‪ ,‬וכן במסגרת שאינה מסחרית תוך שמירה על גישה מאוזנת והימנעות מהבעת דעה‬
‫בעניין שאינו משפטי‪ .‬וכן לשופט מותר לפרסם מאמרים‪.‬‬
‫כל האמור הוא אף תמורת תשלום‪.‬‬
‫הכללים אינם מחייבים שופטים בדימוס )כלל ‪ 10‬לכללי האתיקה(‪ ,‬עם זאת התקנות‬
‫ממליצות לשופט בדימוס להתחשב בעובדה שהסביבה מצפה ממנו לנהוג כשופט‪.‬‬
‫שופט יכול להמשיך לנהל את נכסיו )כלל ‪)36‬א((‪.‬‬
‫שופט אומר דברו רק בביהמ"ש‪ ,‬אך לא יתראיין בכלי התקשורת או יגיב על דבריהם )‬
‫‪)39‬א( ו‪)-‬ב((‪ .‬תגובה של שופט על דברים שפורסמו עליו תהיה באמצעות דוברות‬
‫ביהמ"ש‪ .‬שופטים יכולים להיות חברים של גופים מינהליים של מוסדות חינוך דוגמת‬
‫אוניברסיטאות או המל"ג )כלל ‪)24‬א((‪.‬‬
‫יתכן אף שיוטלו מגבלות על בת זוגו של השופט ובמיוחד כשהמדובר במטרות של איסוף‬
‫כספים‪ .‬במקרה שיש לשופט תביעה אישית הוא יפנה לנשיא ביהמ"ש העליון שיקבע לו‬
‫היכן לדון בעניינו‪ .‬גם כשהמדובר בבני משפחתו של השופט תהיה זו ההנחיה‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫השופט ג‪.‬‬
‫קלינג‬ ‫את‬ ‫אתיקה‬

‫סעיף ‪77‬א לחוק בתי המשפט מפרט את הדרך של פסילת שופט‪.‬‬

‫אם עוה"ד רואה שהשופט יפסל בשל קשר לעוה"ד‪ ,‬לא יקבל על עצמו עוה"ד את הייצוג‬
‫בתיק )סעיף ‪53‬ב לחוק לשכת ערכי הדין(‪.‬‬

‫‪14‬‬