‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪H + HCO 2 H CO‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2 H O+2‬‬
‫‪CO‬‬ ‫העשרה‬
‫אפריים ינקו‪ ,‬חובש בכיר‪ ,‬מדריך‬ ‫‪1‬‬
‫‪4/06‬‬
 ‫הקדמה‬
‫נוזלים ואלקטרוליטים‬
‫‪.‬ממשקל גופנו מורכב מנוזל ‪60%‬‬
‫((‪.intra cellular fluid‬‬ ‫‪ 45%‬נוזל תוך תאי‬
‫((‪ - extra cellular fluid‬נוזל הדם‪ ,‬נוזל ה ‪ CSF‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ 15%‬נוזל חוץ תאי‬
‫כלומר יונים‪.‬‬ ‫בתוך נוזל הגוף מומסים אלקטרוליטים (‬
‫מומסים בעלי נטייה חשמלית)‬

‫יונים בעלי מטען חשמלי חיובי (‪ )+‬מכונים קטיונים‪.‬‬

‫יונים בעלי מטען חשמלי שלילי (‪ )-‬מכונים אניונים‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪:‬קטיונים‬
‫‪ .Na +‬נתרן המרכיב העיקרי בלחץ האוסמטי החוץ תאי ‪-‬‬
‫‪ - K +‬אשלגן הקטיון העיקרי בתוך התא (חיוני מאוד לפעילות שריר‬
‫הלב)‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ - Ca +‬סידן רמתו בפלסמה משפיעה על סף הגירוי של העצבים‬
‫‪ +‬והשרירים‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ -Mg‬מגנזיום חלק חיוני מאוד של מס' אנזימים‪.‬‬

‫‪:‬אניונים‬
‫‪ .ci -‬כלאוריד נוטל תפקיד בויסות מאזן החומצה בסיס ‪-‬‬
‫ביקרבונט הבופר הראשי‪ ,‬תפקידו לעזור בוויסות מאזן החומצה בסיס‬ ‫‪- CHO 3-‬‬
‫בגוף‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫?כיצד בעצם קובעים האם תמיסה כל שהיא חומצית או לחילופין בסיסית‬
‫‪.‬התשובה לכך טמונה בכמות יוני המימן החופשיים בתמיסה‬
‫‪.PH‬מדד המציין את רמת החומציות או הבסיסיות של התמיסה ‪-‬‬

‫‪PH‬נייטרלי =‪7‬‬
‫‪PH‬נורמלי של הדם =‪. 7.45 -- 7.35‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬חומצה לקטית‬

‫‪PH‬חומצה‪ =.‬נמוך מ‪7 -‬‬

‫‪PH‬בסיס‪ =.‬גבוהה מ‪7 -‬‬

‫חומצה‬ ‫נטרלי‬ ‫בסיס‬

‫לדוגמא‪ :‬אמוניה‪ -‬חומר בסיס‬

‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪14‬‬

‫?אז איך כל זה קשור אלינו בכלל‬

‫‪4‬‬
 ‫‪...‬אז ככה‬
‫במעגל ייצור האנרגיה של התא נפלטת חומצה קרבוניט (לקטט) כחומר‬
‫‪.‬פסולת‬
‫‪.‬החומר הוא חומצה רעילה והגוף מנסה לסלקה מתוכו‬
‫הצטברות החומצה בגוף תביא לירידת ה‪( ph -‬חמצת) והגוף יפעיל מספר‬
‫מנגנוני סילוק על מנת לשמור על רמת ‪ ph‬תקינה‪.‬‬
‫המנגנונים נבדלים זה מזה במהירות התגובה‪.‬‬
‫‪( .1Buffer system‬מערכת הבופר) ‪ -‬תוך פחות משניה‪.‬‬
‫‪( Respiratory system .2‬מערכת הנשימה) ‪ 1-3 -‬דקות‪.‬‬
‫‪( Renal system .3‬מערכת ההפרשה החיצונית) ‪ -‬מס' שעות עד ימים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪Buffer System‬‬
‫קו ההגנה הראשון והמהיר ביותר המתקיים בגוף האדם‪ ,‬התגובה מתבצעת‬
‫‪.‬בתוך כשניה‬
‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫חומצה‬ ‫פחמן דו‬
‫מימן‬ ‫‪+‬‬ ‫קרבונית‬ ‫=‬ ‫קרבונית‬ ‫=‬ ‫מים‬ ‫‪+‬‬ ‫חמצני‬
‫‪+‬‬
‫‪H + HCO‬‬
‫‪3  2 H CO‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2 H O+2‬‬
‫‪CO‬‬
‫שלה‪:‬‬ ‫החומצה הקרבונית יכולה להתפרק למרכיבים‬
‫‪ .1‬מים‪+‬פחמן דו חמצני דרך מעגלים מטבוליים שונים בגוף‪.‬‬
‫‪ .2‬יוני מימן ויוני קרבונית‬ ‫‪.‬‬
‫‪ .‬מדובר על תגובות כימיות‪ ,‬כיוון הפירוק תלוי בעצם בריכוז החומרים בדם‬
‫בד"כ יהיה ניסיון להיפטר מהפחמן הדו חמצני על מנת למשוך את החומצה ימינה ותמיד ע"י‬
‫‪.‬נשימה‬

‫‪6‬‬
 ‫‪Respiratory System‬‬
‫קו ההגנה השני המתקיים בגוף האדם‪ ,‬מהירות התגובה של המערכת ‪1-3‬‬
‫‪.‬דקות‬
‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫חומצה‬ ‫פחמן דו‬
‫מימן‬ ‫‪+‬‬ ‫קרבונית‬ ‫=‬ ‫קרבונית‬ ‫=‬ ‫מים‬ ‫‪+‬‬ ‫חמצני‬
‫‪+‬‬
‫‪H + HCO‬‬
‫‪3  2 H CO‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2 H O+2‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪+‬‬
‫כאשר ריכוז ה‪ co2 -‬או ה ‪ H -‬עולה‪ ,‬דרוג ה – ‪ PH‬יירד (חמצת)‪ ,‬ישנו גירוי למרכז‬
‫הנשימה ועל כן תהיה הגברה של קצב ועומק הנשימה‪ ,‬מכאן עלייה של הנפח התחליפי‪.‬‬
‫‪TV X RR = MV‬‬
‫הנפח התחליפי = קצב הנשימה בדקה ‪ X‬נפח האוויר הנשאף בכל נשימה‬

‫המשמעות היא יותר ‪ co2‬ננשף החוצה עד שהריכוז חוזר לרמות הנורמליות‪ ,‬עומק‬
‫וקצב הנשימה חוזר להיות נורמלי‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫‪Renal System‬‬
‫‪.‬קו ההגנה השלישי והאיטי ביותר של הגוף – זמן תגובה מס' שעות עד ימים‬

‫יוני‬ ‫יוני‬ ‫חומצה‬ ‫פחמן דו‬

‫מימן‬ ‫‪+‬‬ ‫קרבונית‬ ‫=‬ ‫קרבונית‬ ‫=‬ ‫מים‬ ‫‪+‬‬ ‫חמצני‬
‫‪+‬‬
‫‪H + HCO‬‬
‫‪3  2 H CO‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2 H O+2‬‬
‫‪CO‬‬
‫מערכת ההפרשה החיצונית הינה מערכת השתן‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫ועל כמות יוני הביקרבונט‪3‬‬ ‫לכליות יש את היכולת לשלוט על כמות יוני המימן (‪) H‬‬
‫( (‪HCO‬‬
‫שיופרשו מהגוף ויועברו למערכת השתן במידה ורמת ה‪ PH -‬תרד‪.‬‬
‫הכלייה תפריש יותר יוני מימן ובכך תאזן את רמת ה‪.PH -‬‬

‫‪8‬‬
 ‫הפרעות למאזן חומצה בסיס‬
‫ח וסר איז ון של כמ ות הח ומ צה בס יס ב דם יכולה‬
‫! במ קרים קי צוני ים לג רו ם ל מוות‬

‫‪:‬שני המצבים המוכרים לנו הם‬

‫בססת‬ ‫חמצת (‪)Acidosis‬‬

‫(‪)Alkalosis‬‬
‫נשימתית‬ ‫נשימתית‬
‫מטבולית‬ ‫מטבולית‬

‫‪9‬‬
 ‫הפרעות למאזן חומצה בסיס‬
‫‪ .1‬חמצת נשימתית (‪Respiratory Acidosis (PH‬‬
‫הגורם הינו כשל במערכת נשימה‪ ,‬החולה אינו יכול להפטר מעודף ‪co 2‬‬
‫(נשימות איטיות או מעטות מידי)‪.‬‬
‫הגוף ינסה לפתור את הבעיה על ידי הפעלה של מערכת ההפרשה החיצונית (מערכת‬
‫השתן)‪.‬‬

‫‪ .2‬בססת נשימתית (‪Respiratory Alkalosis (PH‬‬

‫הגורם הינו כשל במערכת נשימה‪ ,‬החולה מסלק כמויות גדולות מידי של ‪co 2‬‬
‫(נשימות מהירות מידי כמו בהיפר וונטילציה)‪.‬‬
‫הפתרון – לגרום לחולה לנשום נשימות איטיות ושטחיות יותר עד חזרה לרמות‪co2‬‬
‫נורמליות‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫הפרעות למאזן חומצה בסיס‬
‫‪ .3‬חמצת מטבולית (‪Metabolic Acidosis (PH‬‬
‫הגורם הינו הפרעה מטבולית‪ ,‬כלומר הפרעה בחילוף החומרים‪ ,‬במקרה זה תאי הגוף‬
‫מיצרים כמות גדולה של חומצה לקטית (היפרגליקמיה לדוגמא – נשימה אנארובית)‪,‬‬
‫הגוף אינו מצליח להפטר מהחומצה בדם ורמת ה‪ PH -‬יורדת‪ .‬הפתרון לאחר ניסיון‬
‫לביצוע אוורור טוב‪ ,‬יהיה לתת לחולה נוזל בסיסי (סודיום ביקרבונט) ולהעמיס בנוזלים‬
‫עם הבעיה הינה היפוולמיה‪.‬‬

‫‪ .4‬בססת מטבולית (‪Metabolic Alkalosis (PH‬‬

‫הגורם הינו הפרעה מטבולית‪ ,‬כאשר הגוף מפריש יוני מימן בעודף או כאשר הוזרק לחולה‬
‫מינון יתר של ביקרבונט‪.‬‬
‫הפתרון – לגרום לחולה לנשום נשימות איטיות ושטחיות יותר על מנת לגרום לחזרה‬
‫של רמות‪ co2‬נורמליות‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪:‬מקורות‬
‫‪ .‬מרק" – המדריך הרפואי השלם" ‪1.‬‬
‫‪.‬לגעת בחיים" – מד"א" ‪2.‬‬
‫‪ , InfoMed ,Tevalife‬איגוד הפרמדיקים‪.‬‬ ‫‪ .3‬אתרי מידע באינטרנט‪:‬‬

‫‪.‬חומר העשרה‪ ,‬אין חובה ללמד בקורס חובשי רפואת חירום *‬

‫אפריים‬

‫‪12‬‬