‫‪Saadia Gaon on Nehemiah‬‬

‫ר' סעדיה גאון על נחמיה‬

‫‪Commentary on Ezra and Nehemiah, Oxford : Clarendon Press, 1882‬‬
‫?‪http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do‬‬
‫‪vid=NLI&docId=NNL_ALEPH002028540‬‬

‫ר' סעדיה גאון על נחמיה‬

‫‪Chapter 1‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪:‬כמו ויצת אש בציון (איכה ד יא) לשון דליקה >‪.</b‬נצתו באש>‪<b‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫>‪.</b‬הלא הגדול והנורא>‪<b‬‬ ‫ולא אמר הגבור לפי שרואה בניו מסורין בקולרין ובית מקדשו חרב‬
‫‪:‬ואיה גבורותיו‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪:‬כמו ויקשב יי' (מלאכי ג טז) >‪.</b‬קשבת>‪<b‬‬

‫‪Chapter 2‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫כת' דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים וכת' ויהי בחדש ניסן שנת עשרים זה‬
‫בא ללמד שמלכי אומות העולם מונים להם מתשרי ומלכי ישר' מניסן וכן היה בא חנני ואמ'‬
‫‪:‬הדברים לנחמיה בכסלו ולא הספיק לאמרם למלך עד ניסן‬
‫שדרך משקים למלך לטעום הכוס קודם >‪.</b‬ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו>‪<b‬‬
‫מפני חשד סם המות וזה היה יהודי ולא שתה והכיר המלך ונשתנו פניו כי נעשה כשונא למלך‬
‫ואז מיהר ושתה ולכך נקרא נחמיה התרשתא שהתיר סתם יינן של גויים לשתיה לפני המלכים‬
‫[בשעת סכנה] מפני החשד ומפני סכנת נפשות ועל שנשתנו פניו לפיכך אמ' המלך מדוע פניך‬
‫‪:‬רעים‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬
‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫נשאו ונתנו חכמים בדבר זה אומר כלבתא וזה [אומר] מלכתא >‪.</b‬והשגל יושבת אצלו>‪<b‬‬
‫והעמידו דבר על בירורו כי שגל מלכתא כאמור בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם‬
‫‪:‬אופיר (תהלים מה י)‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫>‪.</b‬שומר הפרדס>‪<b‬‬ ‫לא פרדס של פירות לאא יער צומח עצים לצורך בנין החשוב עליו כפרדס‬
‫‪:‬רמונים‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪:‬מקום שמכבסין בגדי בית המלך >‪.</b‬ברכת המלך>‪<b‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪:‬חושב כמו עיני כל לאיך ישברו (תהלים קמה טו) >‪.</b‬ואהי שובר>‪<b‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪:‬הם חשובים שבמלכות כמו החורי יושבי הארץ (בראשית לו כ) >‪.</b‬ולחורים ולסגנים>‪<b‬‬

‫‪Verse 17‬‬
‫‪Verse 18‬‬

‫‪Verse 19‬‬

‫‪:‬היה אחד משומד מבית חורון >‪.</b‬וישמע סנבלט החורוני>‪<b‬‬

‫‪:‬מעבדי בית דוד >‪.</b‬טוביה העבד העמוני>‪<b‬‬
‫‪:‬גר מארץ ערב וגם הם צרי יהודה ובנימן היו >‪.</b‬גשם הערבי>‪<b‬‬

‫‪Verse 20‬‬

‫לפי שסנבלט נשתמד ונפרד מישר' טוביה עבד >‪.</b‬ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם>‪<b‬‬
‫‪:‬עמוני וכת' ולא יבא עמוני ומואבי בקהל יי' (דברים כג ג) גשם גר ערבי וחזר לשיעורו‬

‫‪Chapter 3‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪:‬הוא שער הבכורות ושמה נכנסין כל צאן קדשים לכך נאמ' המה קדשוהו >‪.</b‬שער הצאן>‪<b‬‬
‫זה בית הכנסת הגדולה שבירושלם מקום שעונין שם מאה אמן בכל יום >‪.</b‬ועד מגדל המאה>‪<b‬‬
‫ולפיכך נאמ' קדוש בשער הצאן שכל צאן שנמצא נכנס באותו השר קדש הוא ובשאר השערים נאמר‬
‫‪:‬קירוהו שסככום בקורות‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪:‬מסגרותיו כמ' על כפות המנעול (שיר ה ה) >‪.</b‬מנעוליו>‪<b‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪:‬גדוליהם ועשיריהם לא קבלו על צוארם עול עבודת אדניהם זה הב"ה >‪.</b‬ואדיריהם>‪<b‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫>‪.</b‬לכסא פחת עבר הנהר>‪<b‬‬ ‫עשו שם מקום לכסא לישב שם פחת עבר הנהר בבואו מדי שנה בשנה‬
‫‪:‬לירושלם‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪:‬לשו' כסוי תקרה ומעזיבה >‪.</b‬ויעזבו את ירושלם עד החומה הרחבה>‪<b‬‬

‫‪:‬בעלי רוקח מרקחת >‪.</b‬הרקחים>‪<b‬‬
‫‪Verse 9‬‬

‫‪:‬חצי קרן זוית >‪.</b‬שר חצי פלך>‪<b‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫מקום תנורים לאפות שם לחם ליושבי ירושלם כי לא היה תנור ניסק >‪.</b‬מגדל התנורים>‪<b‬‬
‫‪:‬בירושלם [מפני עשן] המערכה‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪:‬רופא בעל לחישות >‪.</b‬שלום בן הלוחש>‪<b‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫שהיה חריף בכל ענין‪ .‬ויטללנו ויסוכננו כדכת' וסכות על הארון >‪.</b‬שלון בן כל חוזה>‪<b‬‬
‫‪(:‬שמות מ ג) מתרג' ותטליל על ארונא‬
‫מקום שרוחצין שם חליפות שמלות כדכת' ויפשט (במדבר כ כח) מתרג' ואשלח >‪.</b‬ברכת השלח>‪<b‬‬
‫‪:‬כמ' איש שלחו המים (ד יז)‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪:‬שנעשית אחרי כן >‪.</b‬הברכה העשויה>‪<b‬‬

‫סנהדרין שהיו גבורים בתורה כדכת' ולאה שמות הגבורים אשר לדוד (ש"ב >‪.</b‬בית הגבורים>‪<b‬‬
‫‪:‬כג ח) וכת' גבורי כח עושי דברו (תהלים קג כ)‬

‫‪Verse 17‬‬

‫‪:‬לזוית שלו שלשת הנפת (יהושע יז יא) מתרג' תלתא פלכין >‪.</b‬לפלכו>‪<b‬‬

‫‪Verse 18‬‬

‫‪Verse 19‬‬

‫מקום שמצניעין שם כלי המלחמה כי לא היו נכנסין בירושלם לבושי >‪.</b‬מנגד עלות הנשק>‪<b‬‬
‫‪:‬כלי זיין לקיים מה שנ' וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו ו)‬
‫‪:‬כמו המקצעות (שמות כו כד) מתרג' זוין והם זויות >‪.</b‬המקצוע>‪<b‬‬

‫‪Verse 20‬‬

‫‪:‬מקום חורבן כמ' ושכן חררים במדבר (ירמיה יז ו) >‪.</b‬אחריו החרה החזיק>‪<b‬‬

‫‪Verse 21‬‬

‫‪:‬סוף >‪.</b‬תכלית>‪<b‬‬
‫‪Verse 22‬‬

‫‪Verse 23‬‬

‫‪Verse 24‬‬

‫‪Verse 25‬‬

‫‪Verse 26‬‬

‫בארמון הוא מקום מכוסה ומקורה כמו עופל ובחן (ישעיה לב יד) וכמ' שר >‪.</b‬בעופל>‪<b‬‬
‫‪:‬העופל ושם מושב הנתינים עושי העבודה חוטבי עצים ושואבי מים‬

‫‪Verse 27‬‬

‫‪Verse 28‬‬

‫‪Verse 29‬‬

‫‪Verse 30‬‬

‫‪:‬הממונה על מלאכת השש >‪.</b‬חנון בן צלף הששי>‪<b‬‬

‫‪:‬נגד לשכתו נ' מתחלף עם למ"ד >‪.</b‬נגד נשכתו>‪<b‬‬

‫‪Verse 31‬‬

‫‪:‬הסוחרים כמ' אבקת רוכל (שיר ג ו) >‪.</b‬והרוכלים>‪<b‬‬

‫‪:‬מקום ששורפין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים נקרא מפקד >‪.</b‬שער המפקד>‪<b‬‬

‫‪Verse 32‬‬

‫‪Verse 33‬‬

‫‪Verse 34‬‬

‫הזדונים כמ' מה אמולה לבתך (יחזקלא טז ל) מה תקוף הוה רשע לביך >‪.</b‬היהודים האמללים>‪<b‬‬
‫‪:‬לשון זדון‬
‫‪:‬לשון תקרה ומעזיבה >‪.</b‬היעזבו להם>‪<b‬‬
‫כלומ' הם טמונות בעפר ודומות למתים טמונים בעפר וכיון >‪.</b‬היחיו את האבנים>‪<b‬‬
‫‪:‬שיוציאום דומות לחיים‬
‫‪:‬כמ' בטנך ערמת חטים (שיר ז ג) >‪.</b‬מערמות>‪<b‬‬

‫‪Verse 35‬‬

‫לשון בזוי כלומ' השועל חלש שבחיות יפרוץ חומת אבניהם כל שכן ארי >‪.</b‬אם יעלה שועל>‪<b‬‬
‫ורוב ממלכת כשדים ופרסיים שהם גבורים על כל האומות‪ .‬ד"א אם יעלה שועל‪ .‬למה הזכיר שועל‬
‫‪:‬על שום קינת ירמיהו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו (איכה ה יח)‬

‫‪Verse 36‬‬

‫‪:‬כי נשבו מארצם על ידי מלכי אשור ויושבים בערי שמרון >‪.</b‬בארץ שביה>‪<b‬‬

‫‪Verse 37‬‬

‫‪Verse 38‬‬

‫לשון דבוק כמ' אולת קשורה (משלי כב טו) דבוקה פירושו כלומ' >‪.</b‬ותקשר כל החומה>‪<b‬‬
‫‪:‬נגדרו כל הפרצות ודבקה החומה‬

‫‪Chapter 4‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪:‬רפואה כמ' וארוכתך מהרה תצמח (ישעיה נח ח) >‪.</b‬ארוכה>‪<b‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪:‬לשון מרד כי הקשורים במורדם מתחברים יחדו >‪.</b‬ויקשרו>‪<b‬‬

‫כמ' והייתי בעיניו כמתעתע (בראשית כז יב) וכמ' ושני כפירים >‪.</b‬ולעשות לו תועה>‪<b‬‬
‫‪:‬נתעו (איוב ד י) לשון תעתוע‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪:‬המשא כמ' נושא סבל (מ"א ה כט) >‪.</b‬הסבל>‪<b‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬
‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪:‬כמ' ויעמוס איש על חמורו (בראשית מד יג) >‪.</b‬עומסים>‪<b‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪Verse 17‬‬

‫חליפות שמלותיו לא היה אדם נותנו לכובס לאא מכבסו בעצמו כדי שלא >‪.</b‬איש שלחו המים>‪<b‬‬
‫‪:‬יבטל העם ממלאכתם ויפשט (במדבר כ כח) מתרג' ואשלח‬

‫‪Chapter 5‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬
‫>‪.</b‬והנה אנחנו כובשים את בנינו ואת בנותינו לעבדים>‪<b‬‬ ‫שהיו ממשכנים אותם ביד הנושים‬
‫‪:‬וכן שדותיהם וכרמיהם‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪:‬הלואה כמו כי תשה ברעך משאת מאומה (דברים כד י) >‪.</b‬משא>‪<b‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫כדכת' שמוט בל בעל משה ידו וכת' לא יגוש את רעהו (דברים טו >‪.</b‬נעזבה נא את המשא>‪<b‬‬
‫‪:‬ב) ומתרג' לא יתבע מן חבריה‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫החוצן שלי פשטתי כמו שנ' פשוטה ועורה וחגורה על חלצים (ישעיה >‪.</b‬גם חצני הנערתי>‪<b‬‬
‫‪:‬לט יא)‬
‫‪:‬כמ' והביאו בני בחוצן (ישעיה מט כב) >‪.</b‬חצני>‪<b‬‬
‫‪:‬כולם לשון אחד הוא >‪.</b‬ונער נעור ורק>‪<b‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪:‬פחה שלהם כמו פחת ושלטון >‪.</b‬פחם>‪<b‬‬

‫‪:‬לחם שמביאים דורון לשלטון >‪.</b‬לחם הפחה>‪<b‬‬
‫‪:‬למען הקל העל מעליהם >‪.</b‬לא אכלתי>‪<b‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪:‬כי לא הספקנו לקנות שדות מפני הטירוד של מלאכה >‪.</b‬ושדה לא קנינו>‪<b‬‬

‫‪Verse 17‬‬

‫‪Verse 18‬‬
‫‪:‬בריאות [ומובחרות] ומובררות >‪.</b‬ברורות>‪<b‬‬
‫‪:‬השור והצאן למאכל הבנאים והעופות בשבילי >‪.</b‬וצפרים נעשו לי>‪<b‬‬
‫נעשו כמו וימהר לעשות אותו (בראשית יח ז) וכמו וחמש צאן עשויות (ש"א כה יח) לשון‬
‫‪:‬תבשיל‬

‫‪Chapter 6‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫וגופו של מכתב אומ' כמו גשמיה יצטבע (דנילא ד ל) גופו יוטבל ויש >‪.</b‬וגשמו אומר>‪<b‬‬
‫אומ' וגשמו הוא גשם הערבי ושנה במלה כמלים רבים שבמקרא כי חבירו יורה עליו וישלח סנבלט‬
‫‪:‬וגם לאי‬
‫ואתה רוצה להיות להם למלך ויש אומ' הוה לשון הסתה כמו הוות >‪.</b‬ואתה הוה להם למלך>‪<b‬‬
‫‪:‬ותוך ומרמה ושקרים‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪:‬כמ' בדא מלבו (מ"א יב לג) >‪.</b‬אתה בודאם>‪<b‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬
‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪:‬אשה בעלת אוב היתה >‪.</b‬ולנועדיה הנביאה>‪<b‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪:‬לשון פליאה >‪.</b‬ויפלו מאד בעיניהם>‪<b‬‬

‫‪Chapter 7‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫יסגרו הדלתות וגם יצמידו כמ' שנ' צמיד פתיל (במדבר יט טו) מתרג' >‪.</b‬יגיפו הדלתות>‪<b‬‬
‫מגופת שיע והוא הכסוי שסוכרין בו החביות כדתנן במגופת החבית והכנפים שמם אגפים לפי‬
‫‪:‬שסוככין ומכסין על גוף העוף ונעל בעדו (שופטים ג כג) מתרג' ואגף‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬
Verse 10

Verse 11

Verse 12

Verse 13

Verse 14

Verse 15

Verse 16

Verse 17

Verse 18

Verse 19

Verse 20

Verse 21

Verse 22

Verse 23

Verse 24
Verse 25

Verse 26

Verse 27

Verse 28

Verse 29

Verse 30

Verse 31

Verse 32

Verse 33

Verse 34

Verse 35

Verse 36

Verse 37

Verse 38

Verse 39
Verse 40

Verse 41

Verse 42

Verse 43

Verse 44

Verse 45

Verse 46

Verse 47

Verse 48

Verse 49

Verse 50

Verse 51

Verse 52

Verse 53
Verse 54

Verse 55

Verse 56

Verse 57

Verse 58

Verse 59

Verse 60

Verse 61

Verse 62

Verse 63

Verse 64

Verse 65

Verse 66

Verse 67

Verse 68
‫‪Verse 69‬‬

‫‪Verse 70‬‬

‫‪:‬זהובים >‪.</b‬דרכמונים>‪<b‬‬

‫‪Chapter 8‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪:‬תלמיד חכם >‪.</b‬וכן מבין>‪<b‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪:‬מן אור הבקר >‪.</b‬מן האור>‪<b‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫הוא בנין לפרש עליו התורה ברוב עם כדי שישמעו כולם כמ' שנ' ויעמוד >‪.</b‬מגדל עץ>‪<b‬‬
‫המלך על העמוד (מ"ב כג ג) ומתרג' וקם מלכא על איצטוונא והוא איצטווא שאנו גורסין‬
‫‪:‬בתלמוד‬

‫‪Verse 5‬‬

‫כפתחו לקרוא בתורה שתקו כל העם ואין עמידה לאא שתיקה שנ' >‪.</b‬וכפתחו עמדו כל העם >‪<b‬‬
‫‪:‬עמדו ולא ענו עוד (איוב לב טז)‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪:‬בנשיאות ידיהם למעלה כמ' שנ' בנשאי ידי לא דביר קדשך (תהלים כח ב) >‪.</b‬במועל ידיהם>‪<b‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪:‬זה מקרא לשון עברית >‪.</b‬ויקראו בספר בתורת הלאהים>‪<b‬‬

‫‪:‬זה תרגום שהיה מתרגם ומפרש להם >‪.</b‬מפורש>‪<b‬‬
‫‪:‬לאו הפסוקים הם פסוקי נקוד וטעמים >‪.</b‬ושום שכל>‪<b‬‬
‫לאו המסורת ללמדך שכולם נתנו לו למשה בסיני ושכחום מרוב עלבון >‪.</b‬ויבינו במקרא>‪<b‬‬
‫‪:‬הגלות וחזרו עזרא וסיעתו ויסדום‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪:‬שהתיר יין לשתיה לפני מלכים בשעת הסכנה >‪.</b‬ויאמר נחמיה הוא התרשתא>‪<b‬‬
‫‪:‬הפותרים ומבינים בינת הכתוב לעם >‪.</b‬המבינים את העם>‪<b‬‬

‫‪Verse 10‬‬
 ‫וזה היה באחד בתשרי בראש השנה ורצו העם לצום ועל כן אמ' להם לכו אכלו משמנים כדי שתהא‬
‫השנה הזאת שמנה עליכם ואין משמנים לאא בשר שמן ושתו ממתקים יין עסיס ותירוש מתוק כדי‬
‫‪:‬שתהא השנה הזאת מתוקה עליכם‬
‫לעניים שלא הכינו להם תבשיל וחכמ' אומ' בתלמוד לאין >‪.</b‬ושלחו מנות לאין נכון לו>‪<b‬‬
‫נכון לו למי שלא הניח עירובי תבשילין מבעוד יום יבוא ויסמוך על שלכם לפי שאסור להם‬
‫לאפות ולבשל בלא עירוב כת' הכא לאין נכון לו וכת התם והיה ביום השישי והכינו (שמות טז‬
‫‪:‬ה)‬
‫ככת' זכרון תרועה מקרא קדש (ויקרא כג כד) מן התורה ומדברי >‪.</b‬כי קדוש היום לאדננו>‪<b‬‬
‫קבלה ומן התלמוד מצינו מפורש שאסור להתענות בראש השנה מן התורה מנין דכת' זכרון תרועה‬
‫מקרא קדש ובזאר מועדות נאמר מקרא קדש הרי הוקשו כל המועדות זה לזה מדברי קבלה הוא‬
‫דאמרן בספר עזרא כי קדוש היום לאדוננו מן התלמוד מנין דגרסי' בתלמוד ירושלמי בתעניות‬
‫וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות שכן מצינו ביום הכפורים מתענין ולא מתריעין ר' עקיבה‬
‫‪:‬אומ' מתריעות ולא מתענות שכן מצינו בראש השנה מתריעין ולא מתענין‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪:‬שתוקו ולא תבכו ביום טוב שאסור בהספד ובבכיה >‪.</b‬הסו>‪<b‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪:‬כמשמעו >‪.</b‬עלי זית>‪<b‬‬

‫‪:‬בלסמון ויש אומ' קינסא המוציא מזיעתו קינסו הנקרא דידין >‪.</b‬ועלי עץ שמן>‪<b‬‬
‫‪:‬זה הדס שוטה לסוכה ומאי הדס שוטה דפריין טרפייהו ואריכן שוטייהו >‪.</b‬ועלי הדס>‪<b‬‬
‫‪:‬לולבים >‪.</b‬ועלי תמרים>‪<b‬‬
‫‪:‬להושענא דהיינו אגודה שבלולב >‪.</b‬ועלי עץ עבות>‪<b‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪Verse 17‬‬

‫ויעשו כל הקהל השבים [מן השבי סכות] וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני>‪<b‬‬
‫ולמה נקרא שמו ישוע הלל בר שמולא בר נחמני אמ' פגם הכתו' כבוד >‪.</b‬ישרלא עד היום הזה‬
‫צדיק בקבר משום כבוד צדיק בשעתו הקיש הכת' ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה ביאתן‬
‫בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו‪ .‬ד"א וישבו‬
‫בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון‪ .‬איפשר בא דוד ולא עשה סוכה בא שלמה ולא עשה סוכה לאא‬
‫‪:‬מקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה התם בחדוש כל המצות אף הכא בחדוש כל המצות‬

‫‪Chapter 9‬‬

‫‪Verse 1‬‬
‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫הרי חצי היום >‪.</b‬ויקראו בספר תורת יי' לאהיהם רביעית היום ורביעית היום מתודים>‪<b‬‬
‫‪:‬במקרא ובתפלה חצי היום הנשאר רביעית להגדה ולהפטרה ורביעית לצרכי עניי העיר‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫>‪.</b‬ומרומם על כל ברכה ותהלה>‪<b‬‬ ‫שהיו עונין אמן על כל ברכה וברכה כמו שאמ' חכמים על‬
‫‪:‬כל ברכה וברכה תן לו תהלה‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪Verse 16‬‬
‫‪Verse 17‬‬

‫‪Verse 18‬‬

‫‪:‬הכעסות כמ' עד אנה ינאצוני (במדבר יד יא) >‪.</b‬נאצות>‪<b‬‬

‫‪Verse 19‬‬

‫‪Verse 20‬‬

‫‪Verse 21‬‬

‫>‪.</b‬לא בצקו>‪<b‬‬ ‫כמ' לא בצקה (דברים ח ד) מתרג' לא יחיפו לשון יחפות אמנם כל ההולך‬
‫‪:‬תמיד יחף‬

‫‪Verse 22‬‬

‫‪Verse 23‬‬

‫‪Verse 24‬‬

‫‪Verse 25‬‬

‫‪Verse 26‬‬

‫‪Verse 27‬‬

‫‪Verse 28‬‬

‫‪Verse 29‬‬

‫>‪.</b‬כתף סוררת>‪<b‬‬ ‫כפרה סוררה סרר ישרלא שלא קבלו עול מצות לעבדך שכם אחד (צפניה ג ט)‬
‫‪:‬דמתרג' כתף חד‬

‫‪Chapter 10‬‬
‫‪Verse 1‬‬

‫מכיון שקבלו עליהם דברים שהיו חייבים בהם העלה >‪.</b‬ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה>‪<b‬‬
‫עליהם המקום כלאו קבלום מלאיהם‪[ .‬ד"א] ובכל זאת מכיון שקיבלום עליהם בסבר פנים יפות העלה‬
‫‪:‬עליהם המקום כאילו קיבלום מלאיהם‬
‫‪:‬כורתים ברית אמת בלי לשקר בבריתך >‪.</b‬כורתים אמנה>‪<b‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬
Verse 15

Verse 16

Verse 17

Verse 18

Verse 19

Verse 20

Verse 21

Verse 22

Verse 23

Verse 24

Verse 25

Verse 26

Verse 27

Verse 28

Verse 29
‫‪Verse 30‬‬

‫‪Verse 31‬‬

‫‪Verse 32‬‬

‫‪:‬הסחורה וכל מיני תבואה >‪.</b‬המקחות וכל שבר>‪<b‬‬

‫‪:‬כדכת' והשביעית תשמטנה (שמות כג יא) >‪.</b‬ונטוש את השנה השביעית>‪<b‬‬
‫‪:‬ככת' כל בעל משה ידו (דברים טו ב) >‪.</b‬ומשא כל יד>‪<b‬‬

‫‪Verse 33‬‬

‫>‪.</b‬והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה>‪<b‬‬ ‫מיכן אמרו חכמי' שקולה גמילות‬
‫‪:‬חסדים כנגד כל המצות‬

‫‪Verse 34‬‬

‫‪Verse 35‬‬

‫כמו ששנינו במשנה זמן עצי הכהנים >‪.</b‬והגורלות הפלנו על קרבן העצים לעתים מזומנים>‪<b‬‬
‫והעם תשעה באחד בניסן בני ארח [בן] יהודה בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה בחמשה באב בני‬
‫פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב ולוים וכל מי שטעה ובני גונבו עלי בני קוצעי קציעות‬
‫בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בן רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני‬
‫זתוא בן יהודה ועמהם כהנים בעשרים בלאול בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש‬
‫‪:‬שניה‬

‫‪Chapter 11‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬
‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪Verse 17‬‬

‫שהוא התחיל תחלה במשמרות והודה לתפלה שהיה זקן מתענה ומתפלל על עיר >‪.</b‬ראש התחלה>‪<b‬‬
‫‪:‬הקדש שתגמר הבנין בימיו‬

‫‪Verse 18‬‬

‫‪Verse 19‬‬

‫‪Verse 20‬‬
‫‪Verse 21‬‬

‫הם הגבעונים ולמה נקראו נתינים על שם ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי >‪.</b‬הנתינים>‪<b‬‬
‫‪:‬עצים ושואבי מים (יהושע ט כז)‬
‫בני אדם שבועלין נדות בצמאה כמ' שנ' צחה צמא (ישעיה ה יג) שהיו >‪.</b‬בני ציחה>‪<b‬‬
‫‪:‬שטופים בזמה‬
‫בני זונה כדכת' וחשופי שת (ישעיה כ ד) שנולדו מגלוי עריות ויש אומ' >‪.</b‬בני חשופא>‪<b‬‬
‫‪:‬בני חצופא לשו' חציפות זונת מצח‬
‫שקלקלו אבותם גם ארוסותיהם קודם שיכניסו אותם לחופה והיו סומכין על >‪.</b‬בני טבעות>‪<b‬‬
‫‪:‬קדושי טבעות ומקלקלין עם ארוסותיהן בלא כתובה‬

‫‪Chapter 12‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫‪Verse 4‬‬

‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬
Verse 12

Verse 13

Verse 14

Verse 15

Verse 16

Verse 17

Verse 18

Verse 19

Verse 20

Verse 21

Verse 22

Verse 23

Verse 24

Verse 25

<b>‫באסופי השערים‬.</b> ‫באסקופי השערים כמ' בתתם ספם את ספי (יחזקלא מג ח) המה המשקופות‬
‫והמפתנים‬:
‫‪Verse 26‬‬

‫‪Verse 27‬‬

‫‪Verse 28‬‬

‫‪Verse 29‬‬

‫‪Verse 30‬‬

‫‪Verse 31‬‬

‫‪:‬שני כתי לוים בעלי תודות >‪.</b‬שתי תודות>‪<b‬‬

‫המה הגבורים המתהלכים אזורי חרבות לימין המשוררים מעל החומה >‪.</b‬ותהלוכות לימין>‪<b‬‬
‫מפחד האויב בארבעה בלאול חנוכת חומת ירושלם שאין מוסיפין על העזרות ועל העיר לאא במלך‬
‫ונשיא וכהן גדול וסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ושיר והתודה השנית ההולכת למולא‬
‫‪:‬ובית דין מהלכין אחריהן‬

‫‪Verse 32‬‬

‫‪Verse 33‬‬

‫‪Verse 34‬‬

‫‪Verse 35‬‬

‫‪Verse 36‬‬

‫‪Verse 37‬‬

‫‪Verse 38‬‬

‫‪Verse 39‬‬
‫‪Verse 40‬‬

‫‪Verse 41‬‬

‫‪Verse 42‬‬

‫‪:‬כמו' ויפקד פקידים (בראשית מא לד) הם הממונים >‪.</b‬ויזרחיה הפקיד>‪<b‬‬

‫‪Verse 43‬‬

‫‪Verse 44‬‬

‫‪:‬נתמנו >‪.</b‬ויפקדו>‪<b‬‬
‫‪':‬הלשכות נ' מתחלפת עם ל >‪.</b‬הנשכות>‪<b‬‬
‫‪:‬מנות ומתנות כמו למשה היה למנה (ויקרא ח כט) >‪.</b‬מנאות>‪<b‬‬

‫‪Verse 45‬‬

‫‪Verse 46‬‬

‫‪Verse 47‬‬

‫‪:‬גם הוא לשון מתנות ומנות >‪.</b‬מניות>‪<b‬‬

‫‪:‬שנותנים מעשרות ללוים >‪.</b‬ומקדישים ללוים>‪<b‬‬
‫שנ' ונתתם ממנו לאהרן הכהן מעשר מן המעשר (במדבר יח >‪.</b‬והלוים מקדישים לבני אהרון>‪<b‬‬
‫‪:‬כו)‬

‫‪Chapter 13‬‬

‫‪Verse 1‬‬

‫‪Verse 2‬‬

‫‪Verse 3‬‬

‫>‪.</b‬ויבדילו כל ערב מישרלא>‪<b‬‬ ‫כמ' וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח) ומתרג' ואף נכראין‬
‫‪:‬סגיאין‬

‫‪Verse 4‬‬
‫‪Verse 5‬‬

‫‪Verse 6‬‬

‫‪Verse 7‬‬

‫‪:‬לשכה >‪.</b‬נשכה>‪<b‬‬

‫‪Verse 8‬‬

‫‪Verse 9‬‬

‫‪Verse 10‬‬

‫‪Verse 11‬‬

‫‪Verse 12‬‬

‫‪Verse 13‬‬

‫‪Verse 14‬‬

‫‪:‬לטובה על זאת בעולם הזה >‪.</b‬זכרה לי לאהי>‪<b‬‬

‫‪:‬לעולם הבא >‪.</b‬ולא תמח חסדי>‪<b‬‬

‫‪Verse 15‬‬

‫‪:‬צדה ומזון >‪.</b‬ביום מכרם ציד>‪<b‬‬

‫‪Verse 16‬‬

‫‪:‬דג מלא א' על חלול השבת שהיו מביאים דאגה לעולם >‪.</b‬מביאים דאג>‪<b‬‬

‫‪Verse 17‬‬

‫‪Verse 18‬‬

‫‪Verse 19‬‬
‫קרוב לא עת ערב כשנטה הצל על השערים בערב >‪.</b‬ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת>‪<b‬‬
‫שבת קודם שיכנס השבת כמו שנ' כי ינטו צללי ערב (ירמיה ו ד) אז הלכו כולם לדרכם לעת ערב‬
‫‪:‬וצוה עזרא לסגור הדלתות שלא יפתחו אחר השבת במוצאי שבת‬

‫‪Verse 20‬‬

‫‪:‬הסוחרים >‪.</b‬הרוכלים>‪<b‬‬

‫‪Verse 21‬‬

‫‪:‬אם תעשו כן פעם שניה אשלח יד בכם ואכה אתכם >‪.</b‬אם תשנו>‪<b‬‬

‫‪Verse 22‬‬

‫>‪.</b‬ואומרה ללוים אשר יהיו מטהרים>‪<b‬‬ ‫כמו שנ' וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת‬
‫‪(:‬במדבר ח ז)‬

‫‪Verse 23‬‬

‫‪Verse 24‬‬

‫‪Verse 25‬‬

‫‪Verse 26‬‬

‫‪Verse 27‬‬

‫‪Verse 28‬‬

‫‪Verse 29‬‬

‫על אשר פסל הכהנים שנטמעו בנשים הנכריות כמו שאמ' חכמי' ארבע מאות >‪.</b‬גלאי הכהנה>‪<b‬‬
‫עבדים היו לו לפשחור בן אמר הכהן ואמרי לה ארבעת לאפים עבדים היו לו לפשחור בן אמר הכהן‬
‫וכולם נטמעו בכהנה גדולה ואז בא נחמיה ופסלם מן הכהנה שנ' ויגולאו מן הכהנה וכת' ויאמר‬
‫התרשתא להם אשר [לא] יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים עד שיבא לאיהו‬
‫‪:‬וטהרתים מכל נכר מבנות העמים והנשים הנכריות‬

‫‪Verse 30‬‬

‫‪Verse 31‬‬

‫>‪.</b‬ולבכורים>‪<b‬‬ ‫שבטל פרוזדאות שהושיבו על הדרכים שלא לעלות עצים למערכה ושלא לעלות‬
‫‪:‬בכורים לירושלם‬