Professional Documents
Culture Documents
משפט בינלאומי שיעור 18- דיני זכויות אדם
משפט בינלאומי שיעור 18- דיני זכויות אדם
חריגים מקובלים בקיום אקס-טריטוריאליות-
כיבוש -מצב שבו יש למדינה שליטה אפקטיבית על שטח מחוץ לטריטוריה שלו. o
שליטה על אנשים -החטיפה של אייכמן מארגנטינה לישראל -באותו מצב אין לישראל שליטה o
אפקטיבית על ארגנטינה ,אבל יש לאורגנים של המדינה (סוכני המוסד שחטפו אותו) שליטה
אפקטיבית על בן האדם ,שכן הם ממש תפסו אותו באופן פיזי וחטפו אותו.
חיסול של אדם מסוים בשטח של מדינה שלישית -כאן אין שליטה אפקטיבית לא על השטח o
ולא על בן האדם (על פניו) .למשל -ארה"ב מחסלת פעיל של ארגון בתימן .באופן ברור פוגעים
בזכות שלו בחיים ,והשאלה היא האם יש תחולה על האיסור בפגיעה בזכות לחיים בשטח של
מדינה שלישית.
יש 3גישות לתחושה האקס-טריטוריאלית-
אין בכלל תחולה אקס-טריטוריאלית -ישראל טענה שאין תחולה של דיני ז"א .1
בשטחים.
אין תחולה אקס-טריטוריאלית גורפת ,אבל יש תחולה כאשר יש שליטה .2
אפקטיבית בשטח או שליטה על בן אדם -עמדה יותר מקובלת ושזוכה לחיזוק
בהרבה מאוד פס"דים בעיקר של המשפט האירופי לז"א .למשל -מעשים של בריטניה
בעיראק בזמן הכיבוש הבריטי בתחילת שנות ה ,2000והחטיפה של אייכמן.
בכל מקום שבו המדינה שולטת על הפעולה ושהפעולה משפיעה באופן ישיר על .3
אדם אחר ,היא תהיה חייבת בז"א -למשל חיסול שנעשה באמצעות מל"ט ,המדינה
שולטת לגמרי בכל האספקטים של הפעולה הזו ולכן היא מחויבת לשמירה על הזכות
לחיים של אותו אדם .רמז לעמדה כזאת אפשר למצוא בהערה פרשנית 31של הוועדה
לז"א.
מעבר לדיון הפורמלי המשפטי שלפיו העמדה השנייה הדומיננטית ,בפועל צריך לדמיין מקרים
שבהם מדינות אמרות שהן הפציצו מקום אבל אין להם שליטה אפקטיבית ולכן המשב"ל לא חל
עליהם .זה לא קורה .ב פועל ,כשמדובר בז"א אדם בסיסיות כמו הזכות לחיים ,מדינה תמיד
תגן על הזכות הזו באופן מהותי.
במקרה של אייכמן -ההתייחסות היא להפרה הן של ארגנטינה והן של ישראל -ארגנטינה הפרה
את חובתה להגן על אייכמן מסוכנות ביון זרה ואילו ישראל הפרה את זכויות האדם שלו.
בין תחולה ליחסים בין ענפים שונים – בחינה דו-שלבית – specialis lexוכלים פרשניים
מבחינה פוטנציאלית יכולים לחול על שאלה ספציפית כמה ענפים של משב"ל,
אז פועלים לפי שלושה שלבים-
שואלים אם הסוגייה המשפטית הרלוונטית בכלל מעלה שאלות של חפיפה .מקרה מובהק
של חפיפה זו הזכות לחיים -אנחנו יודעים שיש כללים את מי מותר להרוג במסגרת דיני הלחימה
ואנחנו יודעים שיש את הזכות לחיים שמגנה על חיים של אנשים ,ולכן אנחנו רואים שיש סוגיה
שחלה במקביל בשני סוגי דינים.
יש לבדוק האם בכלל יש תחולה לשני הענפים שבהם אנחנו עוסקים .יכול להיות שדיני ז"א
חלים ושדיני המלחמה לא חלים ואז אין בעיה.
לדוגמה -יש הפגנות בעקבות הרצח לכאורה של ג'ורג' פלויד בארה"ב .ההפגנות הללו הן
הפגנות אלימות הרבה פעמים -השימוש בכוח של השוטרים בהפגנות הללו פוגע לפעמים בזכות
לחיים .למה דיני המלחמה לא רלוונטיים? משום שאנחנו יודעים שכדי שיחולו הדינים בסכסוך
שאינו בינ"ל יש עוצמת אלימות מסוימת שצריך לחצות אותה ,והעוצמה הזו ככה"נ לא נחצתה
בהפגנות בארה"ב ,ולכן הדינים היחידים הרלוונטיים הם של ז"א.
מצד שני ,אם מאמצים את הגישה הישראלית או האמריקנית שמדברת על שליטה כמרכיב
הדומיננטי ,אז אותו חיסול של מל"ט ,מדוגמה קודמת ,בדר"כ יעלה לנו רק שאלות של דיני
מלחמה ולא של דיני ז"א.
אם כן ,כשמדובר בדיני מלחמה בודקים אם יש תחולה לאחד הסכסוכים שדיברנו עליהם,
ובהקשר של ז"א אנחנו בעיקר שואלים בנוגע לתחולה האקס-טריטוריאלית.
שלב מסובך שאין עליו תשובה אחת זה מה קורה אם אחרי שני השלבים אנחנו מגיעים .1
למצב שבו יש תחולה מקבילה -כלומר ,חלים דיני המלחמה וחלים דיני ז"א .נכתב על
כך המון ,אבל לצורך הקורס שלנו ,מספיק הדבר הבא -ראשית ,עושים ניסיון ,עד
כמה שאפשר ,לפרש את הכללים בשני התחומים באופן שיעלה בקנה אחד אחד
עם השני.
כלומר ,אם יש איסור על עינויים בדיני המלחמה ויש איסור על עינויים בדיני ז"א ,אנחנו נעשה
מאמץ לפרש אותם באופן דומה שלא סותר אחד את השני.
אם יש לנו כללים שאומרים את מי מותר להרוג לפי דיני ז"א וכללים שאומרים את מי מותר
להרוג במסגרת דיני המלחמה ,אנחנו נעשה מאמץ לפרש אותם באופן שאינו סותר אחד את
השני.
אבל לפעמים הכללים לא מתיישבים אחד עם השני -למשל -דיני ז"א יכולים לא לאפשר
לעצור מישהו אם הוא לא חשוד בעברה ספציפית לפי המשפט הפלילי .אנחנו יודעים שדיני
המלחמה מאפשרים לכלוא אנשים בתור שבויי מלחמה מבלי שהם עשו שום דבר .לכאורה אי
אפשר ליישב את זה -שכן איך אפשר להגיד שאין פה הפרה של דיני ז"א? כאן נכנס המושג
של לקס ספציאליס .הוא אומר שדין ספציפי גובר על דין כללי .ככלל ,אבל לא תמיד,
באותם מצבים שאי אפשר ליישב באופן פרשני את השני הענפים ,דיני המלחמה ייחשבו
לדין הספציפי שגובר על הדין הכללי של דיני ז"א .אם נשתמש בדוגמה לעיל -למרות שדיני
ז"א לכאורה אוסרים על פרקטיקה של לקיחת שבויי מלחמה ,הפרקטיקה הזו תהיה חוקית עפ"י
המשב"ל כי זה מוסדר בפרקטיקה ספציפית בדיני מלחמה.
איך קובעים מהו דין ספציפי ודין כללי -יש על כך ויכוח .אבל באופן כללי ,השאלה
ששואלים היא האם את הנושא שעליו מדברים יש תחום אחד שמסדיר באופן יותר מפורט.
לדוגמה ,את ההסדר של סכסוכים חמושים דיני המלחמה מסדירים באופן מפורט יותר מאשר
דיני ז"א .כמו כן ,דיני כיבוש ייתפסו כדין ספציפי מאשר דיני ז"א שהם כלליים יותר.
אסור לשכוח את הניסיון ליישב באופן פרשני בין התחומים ,וזה נותן משקל מאוד
משמעותי לז"א גם בהקשרים הללו -לדוגמה :דנו ,בהקשר של פגיעה באנשים במסגרת
סכסוך מזוין ,לגבי החובה להשתמש באמצעי שפגיעתו פחותה .על פניו ,אין חובה לכך .אבל יש
לנו כלים פרשניים מאוד חזקים שיכולים להכיל נורמות של דיני ז"א לתוך ענפים אחרים
(ובהקשר של בג"ץ הסיכולים הענף של דיני המלחמה).
הגנה שלילית וחיובית על זכויות
מאוד מקובל לחלק את התפיסה לגבי זכויות האדם להגנה שלילית וחיובית על זכויות.
הגנה שלילית = למדינה אסור לעשות משהו; למשל בזכות לחיים -למדינה אסור לפגוע בזכות
בחיים ואסור להרוג אנשים בלי צידוק.
הגנה חיובית = המדינה צריכה לפעול באופן אקטיבי כדי לדאוג למשהו .למשל הזכות לחינוך -
המדינה צריכה לדאוג שיהיו בתי ספר שיעניקו חינוך לילדים.
בעוד שזה נכון להגיד שבאופן כללי ,זכויות אזרחיות ופוליטיות יותר מוגנות באופן שלילי ואילו
זכויות כלכליות חברתיות יותר דורשות פעולה מצד המדינה ,אך זה לא נכון לגמרי-למשל ,חלק
מההגנה על הזכות לחיים היא לדאוג שהמשטרה תספק הגנה מספקת לאזרחים ותגן באופן
פוזיטיבי על הזכות לחיים של אזרחים מפני פגיעה של גורמים שהם לא המדינה.
חלק מההגנה על הזכויות החברתיות כלכליות היא גם הגנה שלילית -למשל איסור על מניעת
התאגדות של עובדים; כלומר ,אסור למנוע מעובדים להתאגד
חובת מתן סעד-ס' 2.3
חלק קריטי באמנה הוא חובת מתן סעד -אזרח שהזכויות שלו נפגעו ,יש לו זכות לקבל פיצוי
וסעד על הפגיעה בזכויות שלו.
זה כלי מאוד חשוב בהגנה על זכויות אדם.
הזכויות עצמן
קיבלנו בחומרי הקריאה סעיפים מסוימים שנוגעים לזכויות עצמן.
נפרט על הנושא הזה בזכויות אדם בשעת חירום ועל האפשרות להגביל זכויות ,שכן ההגנה אינה
זהה לגבי כל הזכויות.
האמנה בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות ()ICESCR
הזכרנו את ההבדלים בין האמנות ביחס לזכויות החיוביות והשליליות וביחס לדורות השונים של
ז"א .כעת נדבר על הבדלים קצת יותר דרמטיים בין שתי האמנות ,ולשם כך נסתכל על סעיף
-2.1
"כל מדינה שהיא צד לאמנה הנוכחית מתחייבת לנקוט בצעדים ,בנפרד ובאמצעות סיוע ושיתוף
פעולה בינלאומיים ,במיוחד כלכליים וטכניים ,למקסימום משאביה הזמינים ,במטרה להגיע
בהדרגה למימוש מלא של הזכויות המוכרות ב .האמנה הנוכחית בכל האמצעים המתאימים ,לרבות
אימוץ אמצעי חקיקה".
אכיפה פרוגרסיבית
יש הבדל דרמטי בין שתי האמנות -בעוד שאין שום סייג לגבי התחולה של הזכויות שנמצאות
ב, ICCPR-המצב הוא שונה ביחס לאמנה בדבר זכויות כלכליות חברתיות -שכן באופן מפורש,
היא לא רואה בזכויות הללו כזכויות שצריך למלא באופן מלא מהיום הראשון.
מבינים שמדינות שונות בעלות יכולות כלכליות שונות זו מזו ולכן מכירים בכך שהיכולת לקיים
את הכללים בדבר זכויות כלכליות חברתיות תלויה במידה רבה בזהות של המדינות ,ולכן החובה
היא יותר רכה -יש חובה לפעול באופן מדורג כדי לקיים את הזכויות.
יותר מכך ,יש הכרה בסעיף 2.3שאין חובה זהה לגבי אזרחים ומי שאינם אזרחים.
מכל הדברים הללו ,ניתן למצוא אישוש לכך שהגנה על זכויות חברתיות כלכליות היא יותר
חלשה ,גם בדין המדינתי וגם במשב"ל ,מאשר ההגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות.
במידה רבה יש שאלה עד כמה בכלל אפשר לראות באמנה זו ,בהתחשב בסעיף הזה ,כאמנה עם
שיניים.
מתן שיניים באמצעות הערות פרשניות – זכויות ליבה והגנה שלילית על זכויות -
יחד עם זאת ,ישנם שני היבטים שנותנים שיניים לאמנה הכלכלית חברתית-
חלק מהזכויות הן זכויות שיש להן הגנה שלילית -כלומר למדינה אסור לעשות משהו .ככל
שמדובר בזכויות שליליות ,אין שום סיבה שלא להכיל את ההגנה עליהן באופן מידי .לכן,
בהקשר הזה יש לאמנה שיניים מהרגע הראשון.
הפרדה בין זכויות ליבה לזכויות פריפריאליות -הוועדה שיושבת לצד האמנה החברתית
כלכלית עשתה הרבה מאוד כדי לקדם את האפקטיביות שלה באמצעות הערות פרשניות.
הדבר המרכזי הוא שמפרידים בין שני היבטים של הזכויות -הליבה של הזכות לבין הגנה
יותר פריפריאלית של הזכות .למשל ,הזכות לקיום בכבוד -הליבה שלה זה לא להיות רעב ולא
להיות צמא ,ולכן אין הצדקה להחלה פרוגרסיבית לאותו לב של הזכות .זה נותן הרבה מאוד
שיניים לאמנה .לגבי היבטים פריפריאליים -שם יש יותר הכרה בהחלה פרוגרסיבית )למשל
בכל הנוגע לזכות לקיום בכבוד -היבט פריפריאלי יכול להיתפס כאיזון בשולחן האוכל ובערכים
תזונתיים( .דוגמה נוספת היא הזכות לבריאות -אפשר לחשוב שיש הגנה בסיסית על הזכות
לבריאות ויש הגנה יותר פריפריאלית על הזכות שלנו .טיפול מציל חיים נמצא בלב הזכות ,ואילו
בהיבטים אחרים יש יותר הכרה בשונות בין מדינות.
אכיפה של דיני זכויות אדם
יש לנו מתח בין עצם ההצטרפות לאמנת זכויות אדם (שרוב מוחלט ממדינות העולם חברות
בהן ),ומצד שני ,מבחינה אמפירית ,עולה שאלה עד כמה עצם ההצטרפות משפרת את רקורד
הז"א במדינה .זאת שכן ,ז"א זה אחד ההיבטים שבהם יש הרבה מאוד הפרות .למשל מדינות
שמפרות ז"א עדיין חברות באמנות של ז"א.
יש כלים שונים שנועדו לאכוף זכויות אדם .חלקם אפקטיביים מאוד וחלקם פחות-
אכיפה מדינתית -במסגרת המשפט המדינתי ,יש גם אכיפה של זכויות אדם בינ"ל וגם .1
זכויות שמופיעות הרבה פעמים במגילת הזכויות בחוקות של המדינות .ישראל לדוגמה
-אם ננתק רגע את השאלה של ההגנה על הזכויות בשטחים ,בכל מה שנוגע לז"א.
משפט בינלאומי פלילי -מדובר בכלי מאוד משמעותי מצד אחד מבחינת האפקטיביות .2
שלו ,אך מצד שני ,הוא חולש רק על מספר מצומצם של שחקנים (בעל סמכות שיפוט
מצומצמת) .אם אנחנו חושבים על ההפרות של ז"א הכי נוראיות שניתן לחשוב עליהן
(רצח עם ,הרג המוני של אזרחים ,גירוש המוני וכו') אלה דברים שבדר"כ מהווים
פשעים נגד האנושות ויכול להיות מאוד שתהיה סמכות שיפוט לגבי מי שמוביל את
ההפרות הללו.
מועצת זכויות האדם של האו"ם -החליפה את הגוף שקדם לה שהיה נציבות זכויות .3
האדם של האו"ם .מדובר בגוף שהיה מאוד שנוי במחלוקת כשהוא היה נציבות זכויות
האדם ,והוא גם שנוי במחלוקת כשהוא מועצת ז"א .מועצת ז"א היא גוף בן 47מדינות
שלצדו יש ועדה בת 18מומחים שאמורה לקדם את ז"א דרך מגוון כלים ,חלקם
אפקטיביים יותר וחלקם פחות-
oמינוי של דווחים שעוסקים בנושאים שונים -הם באים למדינות
ובודקים את רקורד הציות בהקשרים ספציפיים כמו עינויים ,האיסור על
הרג שרירותי וכו'.
oיש גם מנגנון לא אפקטיבי במיוחד של תלונות ,ומנגנון יחסית חדש
במועצת ז"א שבו מדינות מגישות כל כמה שנים דיווח על ההגנה שלהן
על ז"א.
oכמו כן ,יש מינוי של ועדות אד-הוק -למשל דו"ח גולדסטון והרבה
אחרות שאנו מכירות בהקשר הישראלי ,אך אלה מוקמות גם בהקשרים
אחרים שהם לא ישראליים כמו למשל הסכסוך בסוריה.
***חשוב להבחין בין גופים בינ"ל שונים -באופן ספציפי ,מועצת ז"א זכתה להרבה
מאוד ביקורת לגבי הפוליטיזציה שלה .חשוב לזכור שמדובר בגוף אחד שלא בהכרח
משקף גופים בינ"ל אחרים .חלק גדול מהביקורת עליה הייתה מוצדקת ,אבל חלקים
אחרים מהפעולה של מועצת ז"א הם חלקים חיוביים שתורמים לקידום ז"א ,כמו ההיבט של
הדווחים והדיווחים הקבועים של מדינות.
הוועדות שלצד האמנות – ה HRC-כדוגמה -מדובר בקבוצות של מומחים שחברים בוועדות
שמוקמות מכוח סעיפים מפורשים
באמנות ז"א ,וחלק מתפקידם הוא לכתוב הערות פרשנויות שעוזרות בפרשנות של מושגים
באמנה .הוועדות מאוד שונות
באפקטיביות שלהן ,וזה תלוי בזהות של מי שיושב בוועדה.
הוועדה שיושבת לצד ה ICCPR-נקראת ה HRC (Committee Rights Human) -ומועצת
זכויות האדם.Human Rights Council -
חשוב לא להתבלבל ביניהן! ה HRC-היא ועדה של 18מומחים שהוקמה מכוח ה .ICCPR-היא
ועדה שיש לה הרבה מאוד יוקרה ,ויושבים בה מומחים מאוד גדולים לז"א ,כולל שני ישראלים.
הוועדה מקדמת ז"א בכמה דרכים:
ראשית ,היא מוציאה הערות פרשניות מאוד חשובות כמו הערה פרשנית 29בחומרי הקריאה. o
הערות אלה מפרשות את האמנה.
מעבר לכך ,היא גם בוחנת תלונות אינדיבידואליות של פרטים לגבי הפרות של ז"א ע"י המדינות o
שלהן .זו סמכות שקיימת רק לגבי מדינות שחתומות על הפרוטוקול שמאפשר זאת.
למרות שההחלטות שלהן הן רק החלטות מייעצות ולא החלטות מחייבות לגבי ההפרות ,יש להן o
משקל מאוד גדול גם בהתפתחות של דיני ז"א וגם מדינות הרבה פעמים בוחרות לציית להחלטות
הללו.
כמו כן ,מדינות צריכות להגיש לוועדה דו"חות על רקורד הציות שלהן לזכויות אדם כל תקופה o
מסוימת ,והוועדה מוציאה דו"חות בעקבות הדיווחים של מדינות לגבי הרקורד של ז"א .יש פה
כלי מאוד חשוב של שיימינג ופרסום לגבי עד כמה מדינות מצייתות לז"א.