‫נספח א‪ :‬שלבים בניתוח של קטע קולנועי‬

‫(תקציר המודל לניתוח סרטים)‬

‫הניתוח של קטעים קולנועיים בכיתה וכן בספרי הקורס מחולק לפי נושאים – בכל מפגש אנחנו‬
‫מתרכזים בקבוצה של אמצעי מבע‪ ,‬לומדים לזהות אותם בקטעים מסרטים‪ ,‬וכן להסביר את האופן‬
‫שבו הם תורמים למשמעות הסרט‪ .‬לימוד וזיהוי אמצעי המבע הוא רק חלק ממשימתו של התלמיד‪,‬‬
‫והשלמתה היא באמצעות הפרשנות למשמעות קטע הסרט‪ .‬המודל מציע לפרק את המשמעות לשלוש‬
‫רמות‪ :‬עלילתית‪ ,‬דרמטית וסמלית‪ .‬ההפרדה היא מלאכותית כי הרמות שלובות זו בזו‪ ,‬אך כדי להקל‬
‫על הניתוח אנו מפרידים ביניהן ומזהים אותן באמצעות שאלות מנחות‪.‬‬
‫‪ .1‬מה קורה בקטע?‬
‫נתאר את הפעולות העיקריות של הדמויות ואת תמצית הנאמר (דיאלוג‪/‬מונולוג)‪ :‬ניתן כותרת לתיאור‬
‫הזה (פגישת הסמוראי והנערה‪ ,‬למשל)‪ .‬אורך תיאור ההתרחשות לא צריך לעלות על ‪ 8‬שורות‪.‬‬
‫מטרת התיאור היא לשים לב לפרטים המשמעותיים‪ ,‬וכן להבחין בין תיאור לבין ניתוח המשמעות‪.‬‬
‫בסיום ניתוח הקטע תבדקו את עצמכם‪ :‬אם הניתוח העלילתי‪/‬הדרמטי או הסמלי זהה לתיאור‬
‫ההתרחשות‪ ,‬פירושו של דבר שלא ניתחתם את הקטע כנדרש‪ .‬בתיאור ההתרחשות אנחנו רק מתרשמים מן‬
‫העלילה ופעולות הדמויות‪ .‬זהו תיאור "חיצוני"‬
‫‪ .2‬מה משמעות הקטע?‬
‫א‪ .‬משמעות עלילתית‪ :‬נזהה משמעות עלילתית בעזרת שאלות‪ ,‬כגון‪ :‬מה מקומו של הקטע בסרט‬
‫השלם? מה הוא תורם לסיפור? לדוגמה‪ ,‬בנרטיב הקלאסי אפשר לזהות משמעות עלילתית ביחס‬
‫למקומו של קטע הסרט על ציר הזמן‪ :‬בתחילת הסיפור‪ :‬אקספוזיציה (הצגת הרקע‪ ,‬הדמויות‬
‫המרכזיות‪ ,‬תחילת הקונפליקט)‪ .‬בסיום האקספוזיציה‪ :‬תפנית משמעותית בעלילת הסרט‪ .‬בין תחילת‬
‫העלילה לשיא‪ :‬בנייה הדרגתית של הקונפליקט המרכזי ושל התפתחות בעלילת המשנה‪ .‬לקראת‬
‫הסוף‪ :‬שיא העימות הדרמטי‪ .‬סוף‪ :‬התרה של הקונפליקטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬משמעות דרמטית‪ :‬נזהה משמעות דרמטית על ידי ניתוח היחסים בין הדמויות ואפיון הדמויות‪.‬‬
‫נשאל שאלות ביחס לדרמה ‪ -‬כלומר לקונפליקט‪ ,‬לניגוד או לסתירה‪ -‬היוצרים מתח‪ ,‬ריב‪ ,‬התנגשות‬
‫או עימות פנימי‪ .‬כמו כן נבדוק מהי השאלה שהתשובה עליה משתהה ולכן מעוררת סקרנות או מתח‪.‬‬
‫שאלות שיש לבחון‪:‬‬
‫ב‪ .1.‬אפיון דרמטי של הדמות‪/‬הדמויות‪ :‬האם הדמות נמצאת בקונפליקט פנימי? (האם הדמות‬
‫מסוכסכת עם עצמה‪ ,‬בגלל תכונות אופי ורצונות סותרים?) מה הוא המכשול שבו נתקלת הדמות‬
‫בדרך למימוש רצונה או להשגת מטרתה?‬
‫ב‪ .2.‬אפיון דרמטי של היחסים בין הדמויות‪ :‬מה הם הרצונות המנוגדים של כל דמות? על מה‬
‫נסב הקונפליקט‪ ,‬או אי ההסכמה ביניהן? מי הדמות החזקה בעימות? האם נוצרה הכרעה?‬
‫ב‪ .3.‬כיצד אפיון הדמויות ומהות הקונפליקט משרתים זה את זה?‬
‫ג‪ .‬משמעות סמלית‪ :‬חובה לקרוא אצל ג'אנטי‪" ,‬השוואות פיגורטיביות"‪ ,‬עמ' ‪.383 – 383‬‬
‫במילון המושגים הגדרתו התמציתית של ג'אנטי לסמל (עמ' ‪ )121‬היא‪" :‬תחבולה פיגורטיבית‬
‫(המעבירה משמעות באופן עקיף) שבה אובייקט‪ ,‬אירוע‪ ,‬טכניקה קולנועית הינם בעלי משמעות מעבר‬
‫למשמעותם המילונית‪ .‬סימבוליזם מוגדר תמיד על פי ההקשר הדרמטי של הסרט"‪.‬‬
‫במילים אחרות‪:‬משמעות מילונית בסרט היא למעשה האובייקט או האירוע כפשוטם‪ .‬הכוונה‬
‫במשמעות עקיפה היא משמעות מופשטת שאינה ניתנת לייצוג ישיר‪ .‬בדומה למשל ונמשל‪ ,‬סמל חזותי‬
‫או מילולי מצביע על משמעות נוספת‪ ,‬מעבר להקשר העלילתי ולמשמעות הדרמטית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מדורה‬
‫יכולה להיות רק מדורה אך גם לסַ מל את "אש התשוקה"‪ .‬זיהוי המשמעות הסמלית היא המשימה‬
‫המאתגרת ביותר בפרשנות‪ ,‬משום שהמשמעות הסמלית אינה גלויה‪.‬‬
‫נזהה משמעות סמלית של קטע קולנועי באמצעות סמלים מילוליים ו‪/‬או חזותיים‪ .‬סמלים מילוליים‬
‫משמעם ביטויים בשפה עם משמעות סמלית; לדוגמה‪ :‬דמות מתייחסת לבת שלה באומרה‪":‬היא‬
‫הייתה האור בחיי"‪ .‬סמלים חזותיים משמעם כל פרט מצולם (נוף‪ ,‬חפץ ‪ ,‬לבוש‪ ,‬פעולה ועוד) וכן‬
‫אמצעי מבע היוצרים סמליות (תנועת מצלמה מעלה המסמלת את מוות‪/‬צאת נשמתה של הדמות‬
‫למשל)‪.‬‬
‫סמלים בכלל יכולים להיות בוטים וגלויים (על פי ג'אנטי‪ ,‬סמל גלוי נוטה להיות אלגוריה או רמיזה‬
‫גלויה למיתוס תרבותי); למשל‪ :‬תינוק כסמל לתום וחיים חדשים‪ .‬סמל זה הוא אוניברסאלי‪ ,‬אך‬
‫בדרך כלל סמלים הם תלויי תרבות (דגל ישראל הכולל מגן דוד והצבעים תכלת ולבן כמסמל את‬
‫הזהות הלאומית בתרבות הישראלית‪ ,‬קוקה קולה כסמל לעוצמה הכלכלית ולהערצת הנעורים‬
‫בתרבות האמריקאית‪ ,‬הצלב כסמל לקרבן למען הצלת האנושות בתרבות הנוצרית ועוד)‪ .‬סרטים‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬עשויים להציג סמלים פשוטים להבנה (סמל הדגל‪ ,‬הצלב) אך גם לייצר סמליות‬
‫מורכבת‪/‬סמויה שאופיינית לסרט מסוים‪.‬‬
‫אנו נזהה את הסמל באמצעות אמצעי המבע המדגישים אותו‪ ,‬וכן באמצעות חזרתו לאורך הסרט או‬
‫הופעת סמלים הדומים לו או מקושרים אליו בסרט כולו‪.‬‬

‫משמעות הסמל בהקשר לסרט כולו‪:‬‬

‫ג‪ .1.‬משמעות הסמל נובעת גם מחזרתו או מקשריו עם סמלים הדומים לו בסרט כולו‪.‬‬
‫ג‪ .2.‬משמעות הסמל עשויה להתפתח ולהשתנות לפי ההקשר הדרמטי‪.‬‬
‫ג‪ .3.‬בנוסף לכך שסמלים עשויים לעבור התפתחות במהלך הסרט‪ ,‬יש סרטים שבהם סמלים‬
‫עוברים תהליך מורכב של פירוק שמטרתו להביא לידי ביקורת על הרובד התרבותי שממנו הסרט‬
‫שואב את סמליו‪.‬‬
‫ג‪ .4.‬באמצעות ניתוח הרובד הסמלי (חזרתם של סמלים לאורך כל הסרט‪ ,‬בחינת השתנותם‪/‬‬
‫פיתוחם‪/‬פירוקם) מתגלים נושאי הסרט ‪ -‬המשמעויות ה"תמאטיות"‪ .‬הרובד התמאטי הוא הרובד‬
‫המופשט‪ ,‬הרעיוני‪ ,‬והוא מיוצג באמצעות הסמלים והקשרם הדרמטי בעלילה‪ .‬אפשר לזהות‬
‫תמה של סרט רק אם צופים בסרט במלואו וממפים את מערכת הסמלים שלו‪ .‬זהו הרובד המאתגר‬
‫ביותר לזיהוי‪ ,‬הוא דורש‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הכרה רחבה של התרבות אשר ממנה נוצר הסרט‪.‬‬

‫‪ .3‬כיצד מתקשרים אמצעי המבע למשמעות הקטע?‬

‫בקטע של סרט חלקם של אמצעי המבע מאפשר את התיאור וחלקם פעילים ביצירת המשמעות‪ .‬יש‬
‫לשים‪-‬לב אילו אמצעי מבע הם הקובעים את המשמעות ואז לבדוק ‪ -‬כיצד השימוש באמצעי מבע‬
‫מסוים תורם לבניית משמעויות עלילתיות‪ ,‬דרמטיות וסמליות?‬
‫זהו‪ ,‬למעשה‪ ,‬המהלך החשוב ביותר בתשובתכם‪ .‬בשלב הניתוח עשוי אמצעי המבע לחשוף את‬
‫המשמעות ולסייע בגיבוש הפרשנות‪ .‬בשלב כתיבת התשובה עליכם להקפיד לנמק כל פרשנות של‬
‫משמעות באמצעות אמצעי המבע המדגיש‪/‬יוצר משמעות זו‪ .‬בדרך כלל תתבקשו להתייחס לאמצעי‬
‫מבע מסוימים‪ ,‬בהתאם לנלמד‪.‬‬
 ‫דוגמה לגלגולו של אובייקט‪/‬חפץ מן המשמעות העלילתית אל המשמעות הדרמטית והסמלית‬ ‫‪‬‬
‫בניתוח של ג'אנטי לסצנת המדורה בסרט "שבעת הסמוראים" (עמ' ‪.)382‬‬
‫‪ ‬דוגמאות לאמצעי מבע המדגישים את שלושת רובדי המשמעות‪ ,‬ובעיקר את המשמעות הסמלית‪:‬‬
‫מיזנסצנה ותאורה‪ :‬אובייקט כמו המדורה ב"שבעת הסמוראים" שהמיזנסצנה והתאורה מדגישים‬
‫את תפקידה הסמלי ואת השינוי במשמעותה כשהדרמה מתפתחת (עמ' ‪.)382‬‬
‫לניתוח מעמיק יותר מזה שהוצג במודל המקוצר כאן – ניתוח שלושת רובדי המשמעות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות לסמלים מורכבים‪ ,‬חשיפת מהלך של פירוק סמלים – יש לקרוא באתר הקורס את ניתוח‬
‫הסרט "אבודים בטוקיו"‪.‬‬