‫יחידה ‪7‬‬

‫מדריך למידה ותרגולים ליחידה ‪7‬‬

‫מדריך למידה ליחידה ‪7‬‬

‫כל אחד מאתנו חש מידי פעם לחץ בעבודה ובחיים בכלל‪ :‬יש עכשיו גל של פיטורים בחברה‪ ,‬חייבים להגיש את הדו"ח‬
‫הענק עד סוף היום‪ ,‬איננו יודעים כיצד לבצע את המשימה החדשה שהבוס ביקש מאתנו ‪,‬המנהל לא הוגן ותובעני ‪,‬‬
‫העמיתים לעבודה אינם תומכים וכן הלאה‪.‬‬
‫אין תמימות דעים בין החוקרים באשר לדרך להגדיר את המושג לחץ ‪,‬אולם ברור הוא שמצבי לחץ הם חלק בלתי נפרד‬
‫של חיינו‪ ‬ומוגדרים ככוח חיצוני כלשהו המופעל על האדם‪.‬‬
‫יחידה ‪ 7‬עוסקת בלחץ כתהליך שיש לו חמישה מרכיבים‪:‬‬
‫המרכיב הראשון‪ -‬גורמי הלחץ התעסוקתיים ‪7.2‬‬
‫המרכיב השני‪ -‬תפיסות הלחץ ‪7.3‬‬
‫המרכיב השלישי ‪ -‬תגובות לחץ ‪7.4‬‬
‫המרכיב הרביעי‪ -‬השלכות לחץ‪7.5 -‬‬
‫המרכיב החמישי‪ -‬התמודדות עם לחץ‪7.6 -‬‬
‫‪ - .7.2‬מיפוי גורמי לחץ תעסוקתיים‬
‫הפרק מתחיל בתיאור של‪ ‬אירועי חיים ‪ :‬בעיות במשפחה עלולות לצוף בעבודתו של העובד‪ ,‬גירושין‪ ,‬הורים קשישים‬
‫וחולים‪ ,‬בעיות סביב הילדים ‪,‬תפקוד לקוי ביחסים האישיים‪ ,‬בעיות כלכליות ועוד‪ -‬כל אלה עלולים לפגוע בביצועי העובד‬
‫בעבודה‪ .‬את גורמי הלחץ האלה לא תמיד ניתן להשאיר מחוץ לדלת כשמגיעים לעבודה ולעתים קרובות הם מחלחלים‬
‫לתוך יחסיו של העובד עם חברי קבוצת‪-‬העבודה שלו‪ ,‬עם לקוחות החברה ועם הבוס שלו‪ .‬לעיתים העמיתים לעבודה‬
‫מופתעים כאשר "דבר קטן" גרם להתפרצות של עובד‪ .‬לעיתים הסיפור האמיתי טמון באופיים המצטבר של הרבה‬
‫לחצים לא‪-‬פתורים‪.‬‬

‫‪  ‬אירועים שונים מתרחשים גם בעבודה ואלו משפיעים על העובדים‪ .‬נסו לחשוב על דוגמאות מחיי העבודה‬
‫שלכם‬
‫‪- 7.2.2‬פרק זה סוקר את גורמי הלחץ הכרוניים הנפוצים בעולם התעסוקה העכשווי‪ .‬לצורך הבנת הפרק נתוודע אל טלי‪.‬‬
‫טלי היא סטודנטית לתואר ראשון במינהל עסקים ‪,‬בת ‪ 24‬ומתפרנסת כמוכרת בחנות נעלי נשים יוקרתית‪.‬‬
‫‪ -7.2.2.1‬גורמי לחץ נפוצים הם אלו הקשורים לדרישות ולעומסי עבודה‪.‬‬
‫את אלו ניתן לחלק ל‪:‬‬
‫עומס יתר המתחלק ל‪:‬‬
‫עומס יתר כמותי‪-‬‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬טלי מרגישה שהיא קורסת‪ ..‬המבצעים בחנות הנעלים החלו שבועיים לפני חגי תשרי‪ ,‬בכל מהלכם ועוד‬
‫שבועיים אחרי‪ .‬ואכן הנשים לא היפסקו לפקוד את החנות‪ .‬באחד הימים היה אפילו תור בכניסה‪ .‬טלי עלתה וירדה כל‬
‫היום בסולם ‪,‬מביאה ללקוחות הצובאות על החנות עוד ועוד נעלים ויודעת שלא הספיקה לשרת את כולן וכי חלקן עזבו‬
‫את החנות כועסות מאד ובהפגנתיות‪....‬‬
‫עומס יתר איכותי ‪-‬כאשר אין לעובד את הכישורים הנדרשים לביצוע הדרישות‪" -‬אני לא יודעת איך לבצע את המשימה‬
‫החדשה שנתנו לי"‪....‬‬
‫עומס יתר חיצוני אובייקטיבי‪" -‬מטילים עלי כמות‪/‬איכות דרישות שאינני יכולה לעמוד בה"‬
‫עומס יתר פנימי סובייקטיבי‪" -‬אני מטילה על עצמי יותר מידי דרישות ואתגרים שאינני יכולה לעמוד בהם"‪.‬‬
‫עומס חסר המתחלק ל‪:‬‬
‫עומס חסר כמותי‪-‬‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬שבועיים לאחר חגי תשרי הסתיימו המבצעים בחנות והנשים הפסיקו להגיע‪ ..‬טלי התייצבה כרגיל ב ‪900‬‬
‫בבוקר‪ .‬בתחילה היא שמחה סוף סוף על השקט המבורך שהגיע ‪ ,‬אולם יום אחרי יום נותרה החנות ריקה‪ .‬טלי‬
‫הסתובבה חסרת מעש‪ .‬מיום ליום היה לה קשה יותר ביודעה שהפעם הבאה שיהיו מבצעים ותתמלא החנות היא רק‬
‫לקראת חג החנוכה‪....‬‬
 ‫עומס חסר איכותי‪-‬כישורי העובד גבוהים יותר מאלו הנדרשים לביצוע הדרישות‪" -‬העבודה אינה מאתגרת אותי‪...".‬‬
‫עומס חסר חיצוני אובייקטיבי‪" -‬לא נותנים לי מספיק עבודה או מספיק יעדים מאתגרים"‬
‫עומס חסר פנימי סובייקטיבי‪" -‬אני מציבה לעצמי דרישות נמוכות מידי ולא מאתגרת את עצמי"‬
‫‪ 7.2.2.2‬לחצי תפקיד‪ -‬גורמי לחץ הקשורים לתפקידים שהעובד ממלא‬
‫עומס תפקידי ומורכבות התפקיד ‪ -‬לעובד כובעים שונים אותם הוא חובש בעבודה‪ .‬כל אחד מן התפקידים‪ /‬הכובעים הללו‬
‫מחייב מפגש עם אנשים שונים והפעלת מיומנויות שונות בתכלית‪ .‬ככל שמספר התפקידים או מורכבות התפקידים‬
‫שהעובד ממלא בעבודה גדול יותר כך יש סיכוי לתחושה עולה של לחץ‪.‬‬
‫לדוגמה טלי ‪  :‬טלי היא מוכרת אולם בפועל היא איננה נדרשת רק לכישורי מכירה‪ .‬עליה גם לגלות יכולת פיזית ובריאות‬
‫המאפשרת לה לגשת הלוך ושוב למחסן ולטפס על הסולם ולפרוק סחורה מארגזים כבדים‪ .‬עליה לדעת אנגלית דיבור‬
‫ולקריאה הן בשל הלקוחות הנכנסות והן משום שהידע על הדגמים הינו באנגלית‪ ,‬עליה לגלות יכולת טכנית והבנה‬
‫לצורך מילוי טפסים שונים במחשב‪ -‬טפסי תיקון נעלים‪ ,‬טפסי שירות לקוחות וכדומה‪ ,‬עליה לגלות כישורים פסיכולוגיים‬
‫ואנושיים בכדי להתמודד עם לקוחות קשים וכועסים ועוד‪...‬‬
‫מנהלת החנות של טלי‪ -‬עושה את כל אלה ואף נדרשת ליותר‪ -‬עליה לגלות כישורי עיצוב פנים ולדאוג שהחנות תהיה‬
‫מעוצבת יפה‪ ,‬עליה להתמודד עם בעיות עובדים‪ ,‬לעיתים לפטרם‪ ,‬עליה לעמוד מול הנהלת הרשת ‪,‬לדווח דיווחים‬
‫ולקיים מפגשים שבועיים ‪ ,‬עליה לגלות יכולת בניהול תקציב ועוד ועוד‪......‬‬
‫ב‪ .‬מרחב קבלת ההחלטות והאחריות בתפקיד‪– ‬אם עובדים אינם חשים ששומעים אותם ‪,‬שמתייעצים עמם ‪,‬שמאפשרים‬
‫להם להישמע ולהשפיע ‪,‬שנותנים להם תחושת שליטה על תהליכי העבודה‪ ,‬לוחות זמנים וכדומה‪ ,‬גדלה תחושת הלחץ‪.‬‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬ההנהלה בחנות בה עובדת טלי מציבה יעדי מכירות בפני העובדים‪ .‬אלו תמיד אותם היעדים‪ .‬טלי יודעת‬
‫מניסיונה לנבא מתי עשויות להיות תקופות שבהן יעברו המוכרים את היעדים ויודעת להגיד מתי יהיו תקופות מכירה‬
‫יבשות שבהן אין טעם להציב רף יעדים כה גבוה (קשור בחגים‪ ,‬עונות שנה‪ ,‬מזג אויר‪ .)....‬אלא שאיש אינו מוכן להקשיב‬
‫לה‪ .‬וכבר ברור לה שתחזור ותינזף על אי עמידה ביעדים באותן תקופות מתות‪...‬‬
‫בכל שבוע מגישה‪  ‬טלי‪  ‬את המשמרות הרצויות לה לעבודה ומקווה שתקבל את מה שביקשה‪ .‬טלי שמה לב שבכל ערבי‬
‫החג שמה המנהלת את עצמה או את סגניתה לעבודה ‪ .‬טלי מעולם לא קיבלה אף אחת ממשמרות אלה והיא יודעת‬
‫מדוע‪ -‬בימים אלו מקבלים העובדים את הבונוס השמן ביותר ושכר העבודה גבוה יותר‪.‬‬
‫ישנם דווקא מצבים הפוכים אך מלחיצים לא פחות‪:‬‬
‫העובדים חשים שכל התהליכים‪ ,‬המהלכים‪ ,‬ולוחות הזמנים תלויים בהם‪ ,‬במצב זה גוברת תחושת האחריות והחשש‬
‫מטעויות וגוברת תחושת הלחץ‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬טלי עצמאית מאד בעבודתה אך חוששת מטעויות ולחוצה מהן‪ .‬מדובר בעיקר בהחזרים שונים שמבקשות‬
‫לבצע הלקוחות‪ .‬אם למשל נתנה טלי החזר כספי ללקוחה ולא בדקה היטב את תאריך הקניה וכי לא עבר הזמן המותר‬
‫להחזיר את המוצר ‪ ,‬היא עשויה להינזף ואולי אפילו יורד הסכום החסר ממשכורתה‪......‬‬
‫ג‪.‬עמימות תפקידית‪– ‬אי‪-‬בהירות הנוגעת לרבדים שונים של התפקיד‪ .‬מה אני אמורה לעשות? למי אני צריכה לדווח?‬
‫מה עושים כשמשהו משתבש? מושג זה מתייחס הן למחסור במידע על אודות התפקיד והן לחוסר היכולת לנבא מה יהיו‬
‫ההשלכות של מעשים שנעשו במסגרת התפקיד‪.‬‬
‫לדוגמה טלי ‪ -‬טלי דווקא נהנית מבהירות יחסית הנוגעת לביצוע התפקיד אולם היא נתקלה בכל זאת כבר פעמים‬
‫בעמימות תפקידית‪ .‬פעם אחת כאשר גילתה שהמנהלת שלה אינה פועלת על פי הכללים של הרשת‪ .‬מה לעשות? האם‬
‫להעיר לה על כך? האם יהיו לכך השלכות וטלי תיפגע מזה? האם ליידע סמכות ניהולית מעל הממונה עליה?‬
‫בפעם השנייה כאשר התחילו בחינות סוף הסמסטר באוניברסיטה וטלי שהייתה לחוצה מהן מאד רצתה לבקש חופש‬
‫לאורך כל התקופה‪ .‬גם הפעם היא לא ידעה מה לעשות‪ -‬אם תבקש האם יפטרו אותה? האם יקבלו בהבנה? האם‬
‫ישאירו אותה בחנות אבל יסמנו אותה בעובדת בעייתית?‬
‫‪.‬‬
‫ד‪.‬קונפליקטים תפקידיים –‪ ‬כץ וקהאן מציינים לחצי תפקיד ומכנים את נושא התפקיד‪" -‬האדם המוקדי"‪ ,‬האחרים‬
‫השותפים לו במערך הם "משגרי תפקיד" שיש להם דרישות וציפיות ממנו ואיך עליו לבצע את התפקיד‪ .‬זירת‬
‫ההתרחשות של מצב הלחץ הוא "אפיזודת התפקיד"‪.‬‬
‫לקונפליקט זה המבוסס על תיאוריית התפקיד של כץ וקאהן מספר סוגים‪:‬‬
‫‪.1‬קונפליקט הנובע מציפיות מנוגדות של משגרי תפקיד שונים בעבודה‪- ‬מצב שבו העובד חווה ציפיות מנוגדות‬
‫בעבודה‪ .‬שותפים שונים רוצים ממנו דברים שונים והוא רואה זאת כציפיות סותרות ממנו שלא בהכרח מתיישבות‪.‬‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬לחנות נכנסה לקוחה ובחרה זוג נעלים‪ .‬כשהתברר לה שהן יקרות מידי ליכולתה הכספית התעצבה מאד‪.‬‬
‫"אין דבר" אמרה לה טלי "אל תקני עכשיו חכי לשבוע הבא ‪-‬סמכי עלי"‪ .‬טלי ידעה ששבוע לאחר מכן מתוכננים מבצעים‪.‬‬
‫הלקוחה חזרה שבוע לאחר מכן‪,‬אלא שאז גילתה טלי שהנעלים כבר אזלו‪ .‬הלקוחה כעסה ‪,‬ביקשה שיזמינו לה זוג חדש‬
‫וכן ביקשה לשלם עליו מחיר מבצע גם אם המבצע יגמר‪ .‬שמעה המנהלת את השיחה ונזפה בטלי‪" :‬מה פתאום סיפרת‬
‫לה על המבצע‪ .‬תגידי לה לקנות עכשיו וכשיחזור המבצע נחזיר על את הסכום העודף"‬
 ‫הלקוחה ציפתה שטלי תעזור לה לקנות ושתציע לה הנחה‪ ,‬המנהלת ציפתה שטלי לא תיידע מראש את הלקוחות על‬
‫המבצעים המתקרבים‪.‬‬
‫‪.2‬קונפליקט הנובע מציפיות מנוגדות של משגר תפקיד מסוים‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬עמוס מאד היה בחנות‪ ....‬טלי מכרה ללקוחה זוג נעלים‪ .‬בעת התשלום בקופה ראתה הלקוחה שטלי‬
‫נועלת נעלים יפות שגם הן מדגמי החנות ושאלה עליהן‪ .‬טלי ענתה לה שאין אותן כרגע‪ -‬הן אזלו והלקוחה שילמה‬
‫ויצאה‪ .‬טלי המשיכה לעבוד מול הלקוחות ולשרתן בעומס המטורף שהיה באותו היום‪ .‬בסוף המשמרת קראה לה‬
‫המנהלת‪" :‬את זוכרת את הלקוחה שאמרה לך שהנעלים שלך יפות ואמרת לה שאין אותם? מדוע לא הצעת להזמין לה‬
‫אותם? למה לא להיות ראש גדול ולשווק לה עוד זוג"???‬
‫טלי הרגישה בקונפליקט הציפיות המנוגדות‪ .‬מצפים ממנה לסייע ללקוחות רבות‪ ,‬שכולן תצאנה מרוצות ולא ממתינות‬
‫לשירות זמן רב מידי בכדי שלא יתייאשו וילכו מבלי לקנות ‪,‬ומצד שני להציע ללקוחה הזמנה שלא ביקשה ובכך לעכב‬
‫לקוחות אחרים‪.....‬‬
‫‪.3‬קונפליקט הנובע מפער בין ציפיות האדם לתפקיד שעליו למלא ‪ -‬כאשר ממלא התפקיד נחשף לציפיות הסותרות‬
‫את הערכים והצרכים שלו (למשל מנהל בכיר מבקש ממנהל זוטר כי יעסיק אדם בעל קשרים והשפעה אשר קשריו‬
‫יכולים מאד לסייע לארגון ‪,‬אבל המנהל הזוטר סובר שהוא איננו מקצועי מספיק)‪.‬‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬לחנות נכנסה לקוחה קבועה‪ .‬טלי מכירה אותה היטב והן כבר סוג של חברות‪ .‬הלקוחה דרשה מטלי משהו‬
‫בניגוד לנהלים‪" -‬אני יודעת שהיה מבצע בשבת ועכשיו יום ראשון ‪ .‬לא הצלחתי להגיע אתמול‪ .‬את יודעת שאני לקוחה‬
‫קבועה תני לי את ההנחה בכל זאת"‪....‬‬
‫טלי רואה בלקוחה חברה של ממש היא רוצה לעזור לה והרי בסך הכול מדובר בהבדל של מספר שעות בין שבת‬
‫לראשון ומנגד נהלי ההנהלה הברורים‪.....‬‬
‫דוגמה אחרת התרחשה כאשר טלי התכוננה לצאת למסיבה וממש לקראת צאתה התקשרה אליה המנהלת ושאלה‬
‫אותה האם היא מסכימה להגיע ולהחליף עובדת בחנות שאינה מרגישה טוב ומבקשת להישלח הביתה‪....‬‬
‫‪.4‬קונפליקט בין משגרי תפקיד שונים בעבודה ומחוץ לה ‪ -‬קונפליקט זה מתאר את ההתנגשות בין תפקידים שונים‬
‫שהאדם מבצע בהקשרים שונים במהלך חייו‪.‬‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬אחותה של טלי עברה לאחרונה גירושים כואבים‪ .‬טלי הבטיחה לעזור לה כמה שרק ניתן בטיפול בילדיה‬
‫הקטנים וחשבה לכן לבקש לצמצמם בכמות המשמרות‪ .‬אלא שהמנהלת של טלי לוחצת עליה לעבוד כמה שיותר ואפילו‬
‫זורקת לה רמזים שהיא עשויה להחליף אותה לאור כל הבקשות הללו‪.....‬‬
‫גורמים נוספים המצויים בפרק מתייחסים ל‪:‬‬
‫גורמי לחץ הקשורים לממשק בין הבית לעבודה‪7.2.2.3 -‬‬
‫גורמי לחץ בתפקידי ניהול‪7.2.2.4 -‬‬
‫גורמי לחץ הקשורים לממד הבין אישי והרגשי בעבודה ‪7.2.2.5-‬‬
‫גורמי לחץ הקשורים בקריירה‪7.2.2.6 -‬‬
‫ולסיום שני גורמי לחץ נוספים שעלילותיה של טלי בחנות הנעלים היוקרתית יכולה לשקפם‪:‬‬
‫‪-7.2.2.7‬גורמי לחץ הקשורים במקצוע‪-‬‬
‫למקצועות שונים גורמי לחץ ייחודיים המאפיינים את המקצוע‪ .‬אלו הם גורמים ספציפיים הקשורים במקצוע עצמו (למשל‬
‫הרופא לחוץ לא להכאיב למטופל‪ ,‬חלילה לא להרוג‪ ,‬עליו להיות זמין לקריאה בשעות לא שגרתיות כולל אמצע הלילה‪,‬‬
‫הוא לחוץ מתביעות על רשלנות רפואית ועוד)‬
‫לדוגמה טלי‪  :‬טלי מתמודדת עם כל הלחצים הקשורים במתן שירות‪ ,‬כגון התמודדות עם לקוחות קשים הבאים בתביעות‬
‫לא הגיוניות‪ ,‬כועסים וצועקים‪ .‬או בשל העובדה שעליה להיות תמיד מחייכת ומאירת פנים ללקוחות גם כאשר היא אינה‬
‫חשה כך באמת‪.‬‬
‫‪ 7.2.2.8‬גורמי לחץ הקשורים לטכנולוגיה ולעולם העבודה המשתנה‪-‬‬
‫תחת זה נמצאים מצבים כמו שינויים טכנולוגים בקצב מהיר שיש להתרגל אליהם ולהתמצא בכל חידוש‪ ,‬ירידה‬
‫באינטראקציות חברתיות‪ ,‬יותר ויותר שימוש במכונות שמייתרות את האדם העובד ועוד‬
‫לטלי דוגמה נוספת‪  :‬טלי מצאה עצמה מתמודדת בקושי רב ולא פעם אחת ‪ ,‬דווקא עם תקלות טכניות ולקוחות זועמות‬
‫מאד בשל כך‪ -‬האינטרנט שנפל ויש תור שלם של לקוחות המעוניינות לשלם‪ ,‬בעיות טכניות שהובילו לכך שלא ניתן‬
‫להשתמש בקופה ועוד‬
‫‪ -7.3‬תפיסות הלחץ‬
‫מנגנוני התפיסה שלנו גורמים לנו לפרש את גורם הלחץ ‪ .‬אם נגיב על דרישה מצד אדם בכיר מאתנו בעבודה (גורם‬
‫לחץ)‪ ,‬כעל אתגר מלהיב העשוי להוביל לקבלת יותר אחריות בעבודה‪ ,‬כי אז אנו מרגישים התרוממות רוח‪ -‬תגובה‬
‫נפשית או גופנית חיובית ללחץ‪ .‬אבל אם נחווה את הדרישה כאיום על סיכויינו בעבודה‪ ,‬אז נרגיש מצוקה‪ -‬תגובה נפשית‬
‫או גופנית שלילית ללחץ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לחץ הוא תלוי תפיסה‬
‫היה פעם זקן סיני ולו בן צעיר וסוס‪ .‬הסיני חי בכפר קטן‪.‬‬
 ‫יום אחד הסוס ברח מהאורווה‪.‬‬
‫באו אנשי הכפר ואמרו לסיני הזקן" כמה שזה רע"‪.‬‬
‫שאל אותם הזקן "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?"‬
‫למחרת חזר הסוס‪ .‬יחד עמו הגיעו סוסי בר רבים‪ .‬האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה‪ .‬באו‬
‫אנשי הכפר ואמרו לזקן "כמה שזה טוב"‪ .‬ענה להם "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?"‬
‫יום אחד נפל נצעיר בעת שניסה לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל‪ .‬באו אליו אנשי הכפר ואמור לזקן "כמה‬
‫שזה רע"‪ .‬ענה להם הזקן "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" לאחר מכן באו אנשי צבא ולקחו את צעירי הכפר‬
‫למלחמה שבה נהרגו חלק מהם‪ .‬אבל את הבן של הסיני לא לקחו כיון שרגלו הייתה שבורה‪.‬‬
‫אז מאיפה אנחנו יודעים אם משהו שקורה הוא טוב או רע?‬
‫מה שקורה הוא אירוע‪ .‬ואירוע אינו טוב או רע‪ .‬הוא רק אירוע‪ .‬ההתייחסות שלנו לאותו אירוע הופכת אותו לטוב או רע‬
‫בעינינו‪ .‬זאת בהתאם להתנסויות שעברנו בדברים דומים‪ ,‬או בהתאם לחינוך שלנו שלימד אותנו לשפוט דברים‪ ,‬או‬
‫בהתאם לאמונות ולבחירות שאנחנו יכולים לעשות‪.‬‬
‫בפרק הבא נכיר את הנס סליה המתייחס ללחץ כתופעה פיסיולוגית כללית‪ .‬אולם תיאוריה זו אינה מסבירה הבדלים‬
‫בינאישיים בתגובה ללחצים דומים‪ .‬לשם כך פרק ‪ 7.3‬דן בלחץ כתופעה קוגניטיבית‪.‬‬
‫הגישה הקוגניטיבית מזהה תהליכי‪ ‬מחשבה‪ ‬ביחיד כגורמים המסבירים היווצרות לחץ‪ .‬כלומר‪ ,‬לחץ הוא תלוי בהגדרתו‬
‫ובתפיסתו של הפרט את המצב כמלחיץ‪ .‬הפרק מציין ‪ 2‬תיאוריות קוגניטיביות‪:‬‬
‫א‪ .‬המודל הטרנזקציוני של לזרוס ופולקמן‬
‫ב‪ .‬תאוריית שימור המשאבים של הוברפול‬
‫המשותף לשתי התיאוריות היא ההנחה כי ישנה שונות בינאישית גבוהה לגבי מצבי לחץ‪ ,‬כלומר שתי התאוריות דנות‬
‫בלחץ כתופעה סובייקטיבית‪  .‬עם זאת‪ ,‬בשונה מהמודל הטרנזקציוני של לזרוס המתמקד רק במנגנון התפיסה של‬
‫האדם‪ ,‬הובפול כן מכיר גם באפשרות אובייקטיבית‪ ,‬כלומר באפשרות של מצבים מסוימים שיתורגמו לתחושת לחץ אצל‬
‫רוב האנשים‪.‬‬
‫לזרוס ופולקמן‬
‫המודל מורכב משני תהליכים עיקריים (לתזרים המודל לחצו‪ ‬כאן)‪:‬‬
‫א‪ .‬האדם מנסה להעריך את המצב ‪ ,‬הערכה תפיסתית כלומר‪ ,‬האם המצב נתפס בעיניו כמצב של לחץ‪ .‬תהליך הערכה‬
‫זה מורכב מ‪ 3 -‬גורמים‪ :‬הערכה ראשונית ‪ ,‬שניונית והערכה מחודשת‪.‬‬
‫הערכה ראשונית‪  ‬עוסקת בשאלה כיצד נתפס האירוע בעיני (כמלחיץ מאתגר‪ ,‬כמלחיץ מאיים‪ ,‬מיטיב או בלתי רלוונטי‬
‫לי)‪ .‬הערכה שניונית‪  ‬עוסקת בשאלה האם אוכל להתמודד עם המצב על‪-‬בסיס הערכת המשאבים העומדים לרשותי‬
‫(גורמים אישיים כמו מחויבות ואמונה אישית‪ ,‬גורמי מצב כמו חוסר ודאות ועיתוי במעגל החיים ומשאבים זמינים כמו‬
‫בריאות‪ ,‬מיומנויות ותמיכה חברתית)‪ .‬התהליך הוא מעגלי וחוזר על עצמו בכל גירוי‪/‬מידע חדש שנכנס‪ .‬כתוצאה‬
‫נערכת‪ ‬הערכה מחודשת‪ ‬להבנת המצב‪.‬‬
‫ב‪ .‬התהליך השני שמתרחש הוא התגובה שלו למצב ‪ ,‬ההתמודדות‪ ‬שלו‪ :‬התמודדות הממוקדת ברגש או התמודדות‬
‫הממוקדת בבעיה‪ .‬התמודדות ממוקדת בעיה מבקשת לשנות את הסביבה‪/‬המצב ואילו התמודדות ממוקדת רגש תקבל‬
‫צורה של בריחה‪/‬הכחשה‪/‬הונאה עצמית‪.‬‬

‫‪  ‬חישבו על מצב לחץ שנתקלתם בו לאחרונה בארגונכם‪ .‬נתחו אותו ע"פ המודל של לזרוס על כל שלביו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫השוו תשובתכם עם הדוגמא שבאתר הקורס‪.‬‬
‫הוברפול‪-‬‬
‫סטיב הוברפול טוען שחוויית הלחץ קשורה ישירות לדברים החשובים לנו‪ ,‬שאותם הוא מכנה‪ ‬משאבים‪ .‬אותם דברים‬
‫שהאדם רוצה לרכוש‪ ,‬לשמר ולהגן עליהם‪ .‬ניתן לחלק אותם לארבע קבוצות עיקריות‪( :‬א) אובייקטים – משאבים‬
‫מוחשיים‪ ,‬דוגמת אנשים קרובים‪ ,‬חפצים‪ ,‬בית‪ ,‬ביגוד וכו'; (ב) מצב‪/‬סטטוס – למשל מצב משפחתי‪ ,‬מעמד ניהולי; (ג)‬
‫תכונות‪ ,‬יכולות וכישורים; (ד) משאבים אנרגטיים – כמו כסף‪ ,‬זמן או בריאות‪.‬‬
‫לחץ יתעורר כשהדברים החשובים לנו –המשאבים– על פי תפיסתנו נתונים בסכנה‪.‬‬
‫‪ .‬למעשה מדובר באחד משלושת המצבים שלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬כאשר האדם חווה אובדן בפועל של משאב‬
‫‪.2‬כאשר אדם חושש לאבד משאב חשוב‬
‫‪.3‬כאשר אדם משקיע משאבים קיימים ברכישת משאב חדש‪ ,‬אך הדבר לא מתממש‬
‫‪ -7.4‬מיפוי תגובות לחץ‬
‫סלייה‪  -‬חוקר חשוב בתחום הלחץ מגדיר את המושג כתגובה כללית של הגוף על מערכותיו השונות לדרישות המופעלות‬
‫עליו מהסביבה‪  .‬הנס סליה מתייחס ללחץ כתופעה פיסיולוגית כללית‪ ,‬אשר נוצרת כתוצאה מגירויים חיצוניים המופעלים‬
‫על הגוף שמנסה להסתגל אליהם ולהחזיר עצמו לאיזון הקודם‪.‬‬
 ‫‪ ‬לפניכם תרגיל ברומטר לסימני לחץ‪:‬‬ ‫‪ ‬‬
‫ציירו לכם בקבוק‪  ‬אשר יש לו מיכל ופיה ארוכה‪ .‬על הפיה סמנו מספור של ברומטר למשל‪ .-50 ,-40 ,-30 ,-20 ,-10 :‬‬
‫נסו לחשוב על מצבי לחץ שחוויתם לאחרונה ‪ .‬חישבו על כל הסימנים האפשריים של לחץ‪  ‬שחוויתם פיזיים‪ ,‬רגשיים‪,‬‬
‫התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים ורשמו אותם על גבי המיכל של ‪ .‬המספרים שעל הפיה יאפשרו לכם גם לסווג אותם על פי‬
‫העוצמות ‪.‬‬
‫דוגמה לתסמינים פיזיים ‪:‬‬
‫כגון‪ :‬קצב‪-‬לב מואץ‪ ,‬לחץ‪-‬דם מוגבר וקצב נשימה מואץ‪ ,‬צרות עם הגב‪ ,‬חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר‪ ,‬כאבי ראש‪,‬‬
‫מיגרנות‪ ,‬נדודי שינה‪ ,‬מחלות לב‪ ,‬יתר לחץ‪-‬דם‪ ,‬סכרת ואפילו סרטן קשורים לחשיפה ממושכת לגורמי לחץ ‪.‬‬
‫תסמינים נפשיים‪:‬‬
‫כגון‪ :‬כעס‪ ,‬חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬עצבנות‪ ,‬רגזנות‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬ירידה בהערכה‪-‬העצמית‬
‫התנהגותיים‪:‬‬
‫כגון‪ :‬ביצועים נמוכים בעבודה‪ ,‬היעדרויות מעבודה‪ ,‬קושי בקבלת ביקורת‪ ,‬קושי בקבלת החלטות ‪,‬חוסר שביעות‪-‬רצון‬
‫בעבודה‪ ,‬נדידה ממקום עבודה אחד לאחר‪.‬‬
‫תגובות קוגניטיביות‪:‬‬
‫כגון‪ :‬דימויים קטסטרופליים‪-‬תמונות דמיוניות של מצבים מפחידים העלולים להתרחש בכל רגע‪ ,‬‬
‫חשיבה‪ -‬במצבי לחץ משתבשת יכולתנו לארגן את מחשבותינו ביעילות‪ ,‬בבהירות ובהיגיון‪,‬‬
‫קשב‪ -‬קשב סלקטיבי הוא היכולת של הפרט להתרכז בגירוי ספציפי‪ ,‬תוך התעלמות מגירויים אחרים הקיימים בסביבה‪,‬‬
‫שאינה רלבנטית למטלה בה הוא עוסק‪ .‬יכולת ריכוז זו פוחתת במצבי לחץ‪ ,‬‬
‫זיכרון‪ -‬אנשים במצבי לחץ סובלים מהפרעות זיכרון‪.‬‬
‫מה יצא לכם על גבי הברומטר? מהם התסמינים שלכם המצויים בעוצמה הגבוהה ביותר?‬

‫‪ -7.5‬מיפוי השלכות הלחץ‪ -‬שחיקה‬

‫בפרקים הקודמים ראינו כיצד החוקרים הגדירו לחץ ארגוני במונחים של דרישות תפקיד שמקורן בסביבת העבודה‪.‬‬
‫לחצים כגון קונפליקט תפקידים ‪ ,‬עומס תפקיד ואחריות הגורמים ללחץ שהוא כרוני‪ -‬מובילים לשחיקה‪.‬‬
‫מסלח(‪ )1976‬הייתה הראשונה לערוך מחקר אמפירי על השפעת השחיקה בקרב עובדים המספקים שירותים‪ .‬כיום‬
‫יותר ויותר חוקרים תופסים שחיקה ככזו הנגרמת מעבודה שיכולה להופיע בכל עיסוק ועיסוק כולל ניהול‪.‬‬
‫החוקר הישראלי אריה שירום בסקירה מקיפה שערך על תופעת השחיקה מאתר שלושה מרכיבים לשחיקה ‪ :‬תופעה‬
‫אישית המתרחשת ברמת הפרט ‪,‬חוויה שלילית רגשית‪ ,‬ותחושה כרונית מתמשכת שנובעת מהתכלות משאבי‬
‫התמודדות לאחר חשיפה ממושכת לגורמי לחץ‪.‬‬
‫שירום מגיע למסקנה שתשישות היא המרכיב החשוב ביותר בשחיקה (רגשית‪ ,‬נפשית ופיזית)‪.‬‬
‫‪ -7.6‬התמודדות עם לחץ ושחיקה‪.‬‬
‫ארגונים עשויים להתערב ולנסות להפחית לחצים ושחיקה בשלושה רבדים‪:‬‬
‫התערבות מסוג מניעה ראשונית‪ -‬הסרת גורמי לחץ בעבודה ‪.‬‬
‫התערבות זו דומה להתמודדות הממוקדת בבעיה‪ ‬של לזרוס ופולקמן(‪ )7.3.1.4‬והיא מתאימה למצבי לחץ נשלטים‪,‬‬
‫כלומר למצבים שניתן להעריך שאפשר לשנותם‪ .‬הכוונה להתמודדות שמטרתה תקיפת הלחץ‪ :‬שינוי תנאי ותהליכי‬
‫עבודה‪ ,‬יחסי עבודה או כל דבר אחר שניתן לשנותו‪ .‬בהתמודדות זו מופעלת טכניקה של פתרון בעיות המכילה ניתוח‬
‫רציונאלי‪ .‬כל מצב לחץ מהווה למעשה בעיה שיש לפתור אותה‪ .‬לכן יש להגדיר היטב את המטרה ולתכנן דרכים‬
‫להשגתה‪.‬‬
‫התערבות מסוג מניעה שניונית‪ -‬התערבות בטיפול ובהרגעת הסימפטומים כלומר התמודדות עם התגובות השונות‬
‫לגורמי הלחץ‪ .‬התערבות זו דומה להתמודדות ממוקדת ברגשות‪ -‬של לזרוס ופולקמן(‪)7.3.1.4‬התמודדות מסוג זה‬
‫אינה משנה את המצב עצמו אלא את רגשות ומחשבות העובדים ובכך מקלה עליהם‪ .‬הניסיון הוא להפחית מצוקה‬
‫רגשית כגון סדנאות להתמודדות עם לחץ‪ ,‬הוצאת העובדים לחופשות והפוגות ועוד‪.‬‬
‫התערבות מסוג מניעה שלישונית ‪ -‬טיפול בעובדים המצויים כבר בשלבי שחיקה ונדרשים להקלה וריפוי באמצעות יעוץ‬
‫פסיכולוגי וגורמי תמיכה נוספים‪.‬‬
‫מינה ווסטמן ודליה עציון‪  -‬שתי חוקרות ישראליות בדקו את ההשפעה של נסיעות עסקים לחו"ל על לחץ ושחיקה (‬
‫‪)2002‬‬
‫המשתתפים במחקר היו עובדי הייטק שיצאו לחו"ל לנסיעות עסקים במסגרת העבודה‪ .‬‬
 ‫בדומה להתערבות מסוג מניעה שניונית ושלישונית שיערו החוקרות כי הנסיעה לחו"ל עבור העובדים מהווה הפוגה‪.‬‬
‫הפוגה הוגדרה ככל צורה של היעדרות ממקום העבודה כאשר הלחצים היומיומיים הקבועים של העבודה נעדרים או‬
‫לפחות מעומעמים‪ .‬התוצאות שהיו משמעותיות הראו ההבדלים ברמת הלחץ והשחיקה לפני ואחרי נסיעות‬
‫העסקים‪  .‬למרות שהמשתתפים עבדו קשה במהלך נסיעת העסקים הם חוו ירידה בלחץ בעבודה ושחיקה לאחר ששבו‬
‫הביתה‪.‬‬

‫בסיום קריאת היחידה יהיה בידיכם ידע הכולל‪:‬‬

‫היכרות עם הנושא‬ ‫‪‬‬

‫היכרות עם מגוון גדול של גורמי לחץ כרוניים הנפוצים כיום בעולם העבודה‬ ‫‪‬‬
‫מודלים קוגנטיבים ללחץ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫מיפוי תגובות ללחץ‬ ‫‪‬‬
‫הבחנה בין לחץ ושחיקה‬ ‫‪‬‬
‫כיצד להתמודד עם לחץ‬ ‫‪‬‬