‫מאמר‪ -‬אנדריאה‬

‫יום‪ ‬שני ‪ 13‬פברואר ‪2023‬‬

‫‪13:56‬‬
‫‪ ‬‬
‫אבסטרקט‬
‫"עיוורון לא מכוון" (ייקרא מכאן והלאה ‪ -)IB‬פספוס של אירוע לא צפוי אך בולט תוך כדי עיסוק במשימה אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עד כה בחנו את זה בקרב מתבוננים "נאיביים" במשימות לא מוכרות‪ .‬במאמר הזה יחנו את הנושא בקרב מחפשים מומחים‪,‬‬
‫שהשקיעו שנים אבנורמליות במשימות ספציפיות‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 24‬רדיולוגיים‪ ,‬צילום ריאות‪ .‬גורילה בגודל של פי ‪ 48‬מהאבנורמליות שהם היו אמורים לאתר הוכנסה לצילום האחרון‪83% .‬‬
‫מהרדיולוגים לא שמו אליה לב‪.‬‬
‫ניתוח סקדות הראה שרוב אלה שפספסו את הגורילה הסתכלו ישירות עליה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מסקנה‪ -‬אפילו מחפשים מנוסים‪ ,‬שפועלים בתחום הניסיון שלהם‪ ,‬פגיעים ל‪.IB-‬‬
‫‪-----------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ ‬‬
‫יש כמה ראיות לפיהן מומחיות מקלה על אפקט ה‪ .IB -‬יחד עם זאת‪ ,‬יש גם עדויות נגד להשערה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שיטות הדמיה מאוד מורכבות ומפותחות כרגע‪ .CT, PET, MRI -‬מה שמעניין הוא שיש לצופה המומחה שליטה רבה במהלכן‪-‬‬
‫הוא יכול לקגול‪ ,‬להקטין‪ ,‬להקדיל‪ .‬דרגת השליטה הזאת עשויה להקל על אפקט ה‪.IB -‬‬
‫מחקר קודם (‪ ,)Potchen, 2006‬הראה שרדיולוגים לא שמו לב להיעדר גירוי לא צפוי‪.‬‬
‫לעומת זאת פה רוצים לבדוק האם הם יפספסו את נוכחותו של גירוי ניתן לזיהוי יחסית ללא קושי‪ -‬ומאוד חריג‪ ,‬כשהם מבצעים‬
‫משימה מתחום המומחיות שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבנה ותהליך‬
‫במסך מיוחד‪ ,‬רדיולוגים חיפשו כל מיני גושים קטנים במספר חתכים אקסיאליים של הריאות‪.‬‬
‫ניסוי ‪ :1‬ל‪ 24 -‬רדיולוגים ניתנו ‪ 3‬דקות לגלול בחופשיות בין ה‪ CT -‬השונים‪ ,‬כאשר עוקבים אחרי תנועות עיניהם‪ .‬הצופים‬
‫הונחו ללחוץ עם העכבר על גוש כשהם מאתרים אותו‪ .‬בניסיון האחרון הוכנסה הגורילה מוקפת בקו לבן‪ .‬היו שני אתרים‬
‫שונים של ניסוי וערכו התאמות בתמונות ובמידות של הגורילה כדי שזה יהיה שווה כמה שאפשר‪ .‬היא הייתה פי ‪ 48‬מהגוש‬
‫הממוצע‪.‬‬
‫ניסוי ‪ :2‬שחזר את ניסוי ‪ 1‬עם ‪ 25‬צופים "נאיביים" ללא כל הכשרה רפואית‪ .‬לימדו אותם בערך ‪ 10‬דרות לפני תחילת הניסוי‬
‫איך לנסות למצוא גושים‪ .‬כשהצופה היה מסוגל למצוא לפחות גוש אחד האימון נגמר והניסוי התחיל‪ .‬כמו בניסוי ‪ ,1‬היו‬
‫הבדלים בין המסכים כשקבוצה אחת ראתה את הגורילה על מסך קטן יותר‪ .‬החוקרים לא צפו שוני בזיהוי הגורילה או הגושים‬
‫שנובע מההבדלים בציוד‪.‬‬
‫ניסוי ‪ :3‬ניסוי ביקורת שנועד להבטיח כי אפשר לראות את הגורילה‪ 12 .‬צופים "נאיביים" צפו בסרט שהתקדם מתחילתו ועד‬
‫סופו של אותו ‪ CT‬חזה אחרון מניסויים ‪ 1‬ו‪ .2-‬הגורילה הוכנסה לאיתו המיקום ב‪ 50% -‬מהפעמים והצופים היו צריכים לשפוט‬
‫האם היא נוכחת או נעדרת בכל פעם (‪ 20‬פעמים)‪ -‬תוך נבדקי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫ניסוי ‪ :1‬איתור הגושים עצמו היה מאתגר‪ ,‬אפילו לרדיולוגים‪ 55% .‬של איתור‪ .‬כאשר עסק במשימה‪ ,‬הרדיולוג גלל באופן‬
‫חופשי בין השקופיות שמכילות את הגורילה בממוצע ‪ 4.3‬פעמים‪ .‬בסוף החלק האחרון שאלו סדרת שאלות ע"מ לקבוע האם‬
‫הם הבחינו בגורילה‪.‬‬
‫‪ 20‬מתוך ‪ 24‬רדיולוגים נכשלו בדיווח על הגורילה‪ .‬זה לא בגלל שהגורילה הייתה קשה לאיתור‪ .‬כל ‪ 24‬הרדיולוגים דיווחו‬
‫שהם רואים אותה כאשר הראו להם אותה ב‪ .fig 1 -‬בנוסף‪ -‬ניסוי ‪ 3‬כנראה מאשש את זה דם‪.‬‬
‫היו להם הזדמנויות למצוא אותה‪ -‬בממוצע אלה בפספסו אותה בילו ‪ 5.8‬שניות בצפייה בחמשת השקופיות שמכילות אותה‪ ,‬ו‪-‬‬
‫‪ 329‬מילי שניות בצפייה במיקום שלה‪.‬‬
‫מעכב אחרי תנועות עיניים גילה שמתוך ‪ 20‬הרדיולוגים שלא דיווחו על הגורילה ‪ 12‬הסתכלו ישירות עליה‪.‬‬
‫ניסוי ‪ :2‬אף אחד מתוך ‪ 25‬הצופים ה"נאיביים" לא דיווח על צפייה בגורילה‪ .‬כמו בניסוי ‪ ,1‬כולם דיווחו אחרי כן שהם‬
‫מסוגלים לראות אותה‪.‬‬
‫זה תומך ברעיון כי מומחים פחות נוטים ל‪ IB -‬מאשר צופים "נאיביים"‪.‬‬
 ‫כצפוי‪ ,‬קדיולוגים היו הרבה יותר טובים באיתור גושים מאשר צופים "נאיביים"‪ .‬מעכב תנועות עיניים גילה‪ :‬צופים "נאיביים"‬
‫צפו בממוצע ‪ 4.9‬שניות בפריימים על הגורילה ו‪ 157 -‬מילי שניות בהסתכלות על הגורילה עצמה‪ .‬למרות ההבדלים מקבוצת‬
‫הרדיולוגיים‪ -‬לא נמצא הבדל מובהק‪.‬‬
‫ניסוי ‪ :3‬לצרות שכל המשתתפים בניסויים ‪ 1‬ו‪ 2 -‬דיווחו שהם רואים את הקוף בסוף הניסוי‪ ,‬עקב האחוזים הגבוהים של ה‪IB -‬‬
‫הועלה חשש כי היה קשה מידי להבחין בגורילה‪.‬‬
‫הסרטים הוקרנו כך שהזמן בו הגורילה הייתה גלויה היה נמוך משמעותית מהזמן בו הצופים בניסויים הקודמים הסתכלו עלייה‪,‬‬
‫ועדיין ביצועי האיתור היו גבוהים מאוד (‪)88%‬‬
‫‪ ‬‬
‫דיון‬
‫הניסוי הראשון הראה שרדיולוגים‪ ,‬למרות שהם "מחפשים מומחים"‪ ,‬לא חסינים לאפקטים של ה‪ IB -‬גם כאשר הם מחפשים‬
‫בתוך אזור המומחיות שלהם‪.‬‬
‫בניגוד לניסוי קודם (‪ ,)Potchen, 2006‬שהראה כי יותר קשה לזהות היעדר של גירוי מאשר נוכחות שלו‪ ,‬הנתונים מהניסוי‬
‫הזה מראים שתחת נסיבות מסוימות מומחים יכולים אפילו לפספס את הנוכחות של גירוי גדול וחריג‪.‬‬
‫קייס סטאדי קודם‪ -‬דיווח שרדיולוגים‪ ,‬מטפלי חירום וכו'‪ ,‬פספסו איזשהו חוט שהושאר בחולה במשך ‪ 5‬ימים למרות שהופיע‬
‫בסריקות‪ .‬כלומר‪ -‬רדיולוגים יכולים לפספס אבנורמליות בולטת יחסית כאשר היא לא צפויה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬המומחים אכן הפגינו פחות ‪ IB‬באופן יחסי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫השערה‪ -‬מומחים אולי מבצעים יותר טוב במשימת ה‪ IB -‬הזו כי קיבולת תשומת הלב שלהם פחות עסוקה במשימה‬ ‫‪‬‬
‫הראשונית‪.‬‬
‫מחקרי קודם הראה שה‪ IB -‬פוחת כאשר המשימה הראשונית הופכת לקלה יותר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קיימת ראייה כי האימון במשימה ספציפית מפחית ‪.IB‬‬ ‫‪o‬‬
‫למרות שני הגורמים האלה‪ ,‬מומחים עדיין הראו רמה מסוימת של ‪.IB‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫למה רדיולוגים בכל זאת נכשלו באיתור גירוי כל כך גדול וחריג?‬
‫הם לא חיפשו אחר גירוי יוצא דופן‪ .‬אם היה נאמר להם שהם צריכים לחפש גורילה או להתכונן לזה‪ ,‬הביצועים‬ ‫‪‬‬
‫שלהם היו משתפרים‪.‬‬
‫הגירוי שהרדיולוגים חיפשו היה שונה מאוד מהגורילה‪ -‬הם חיפשו גוש קטן יותר‪ ,‬צבוע בלבן‪ .‬באופן‬ ‫‪‬‬
‫קאונטראינטואיבי‪ ,‬אולי דווקא גורילה קטנה הייתה בולטת להם יותר בגלל שהיא הייתה יותר מתכתבת עם הגירוי‬
‫המקורי‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫אפשר לראות את התוצאות האלה כביטוי ל‪ -satisfaction of search -‬מצב בו איתור של גירוי אחד מפריע לאיתור של‬
‫אחר‪.‬‬
‫שמו את הגורילה בשקופית שהציגה גוש שהתגלה ע"י ‪ 71%‬מהרדיולוגים‪ .‬אולי שיעור ה‪ IB -‬שנצפה הושפע מנוכחות הגוש‬
‫הזה‪ .‬עד שלא יתקיים שחזור ללא הגוש הספציפי הזה לא יוכלו באופן וודאי לקבוע את תפקידו‪.‬‬
‫אבל‪ -‬אם מצב זה אכן היה מתקיים‪ ,‬היינו יכולים לצפות שהרדיולוגים שפספסו את הגוש יאתרו טוב יותר את הגורילה ואלה‬
‫שיאתרו את הגוש יפספסו את הגורילה‪.‬‬
‫אף אחת מההנחות האלה לא התקיימה‪ .‬מתוך ‪ 7‬הרדיולוגים שפספסו את הגוש‪ ,‬אף אחד לא איתר את הגורילה‪ .‬יותר מזה‪ ,‬כל‬
‫הרדיולוגים שאיתרו את הגורילה איתרו גם את הגוש‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫זו תהיה טעות להתייחס לתוצאות האלה ככתב אישום נגד הרדיולוגים‪ .‬כקבוצה הם מאוד מוכשרים בתחום‪.‬‬
‫המסר הוא שגם מומחים לא חסינים לבעיות התפיסה האלה ושיש לעצב תחומים כאלה באופן מודע למגבלות וכך שיימנע אותן‪.‬‬