‫מבוא לחינוך מיוחד‬

‫לקויות שמיעה‬

‫מרצה‪ :‬קרני נירית‪.‬‬

 ‫הגדרה תפקודית‬
‫⚫ חרש = אדם שהליקוי בשמיעה שלו מונע‬

‫ממנו לפתח בטבעיות שפה מדוברת או‬

‫להשתמש בשפה מדוברת בחיי היומיום‬

‫בעזרת מכשיר שמיעה או בלעדיו‪) .‬הוא לא‬

‫יכול להשתמש במכשיר שמיעה כי זה לא‬

‫יעזור לו(‬
 ‫⚫ כבד שמיעה = אדם היכול להשתמש‬

‫בשמיעתו‪ ,‬אף ששמיעתו אינה תקינה‪ ,‬לפיתוח‬

‫שפה מדוברת וליצירת תקשורת יומיומית‬

‫בעזרת מכשיר שמיעה‪/‬הגברה או בלעדיו‪.‬‬

 ‫השמיעה‬
‫)מחושבת לפי‬ ‫אודיולוגית‪-‬תורת‬
‫בשמיעתו‬ ‫⚫ חרש‬
‫הגדרה= כל מי שהירידה‬

‫הממוצע בתדירויות הדיבור באוזן הטובה( גדולה מ‪-‬‬

‫‪ 90‬דציבל‪– .‬לדעת שמעל תשעים זה אדם חירש‬

‫לגמרי והוא לא שומע כלום ‪ -‬לדעת למבחן‬

‫⚫ שמיעה נורמאלית – ‪ 0-15‬דציבל‪.‬‬

‫⚫ ירידת שמיעה קלה – ‪ 16-40‬דציבל‪.‬‬

 ‫⚫ ירידת שמיעה בינונית – ‪ 41-55‬דציבל‪.‬‬

‫⚫ ירידת שמיעה בינונית‪-‬חמורה – ‪ 56-70‬דציבל‪.‬‬

‫⚫ ירידת שמיעה חמורה – ‪ 71-90‬דציבל‪.‬‬

‫⚫ ירידת שמיעה עמוקה )חרשות( – מעל ‪91‬‬

‫דציבל‪.‬‬
 ‫הגדרה חברתית‬

‫⚫ חרש = כל מי ששייך לקהילת החרשים על‪-‬פי‬

‫תפיסתו ועל‪-‬פי תפיסת חברי הקהילה‪ .‬על פי‬

‫ההגדרה החברתית הקהילה חייבת לקבל את‬

‫החירש‬
 ‫סיבות ללקות שמיעה‬
‫חרשות תורשתית – כ‪ %40-50 -‬ממקרי החרשות\לקות שמיעה אצל‬ ‫⚫‬

‫תינוקות הם תוצאה של גורמים תורשתיים‪ .‬יש למעלה ממאה גנים שונים‬

‫הגורמים לליקויי השמיעה‪ .‬לאנשים חירשים שלקותם תורשתית יש בד"כ‬

‫פחות בעיות אחרות )לבד מבעיית השמיעה( לעומת אנשים חירשים‬

‫שלקותם אינה תורשתית‪ .‬מערכת השמיעה לא התפתחה במהלך ההיריון‪.‬‬

‫יש קשר בין נישואים במשפחה‪ .‬כשמדובר על לקות תורשתית בדרך כלל‬

‫תיהיה רק חירשות‪ .‬אך אם לקות השמיעה היא לא תורשתית בדרך כלל‬

‫יהיו עוד בעיות שיתלוו ללקות השמיעה מולד‬

 ‫⚫ נרכש לקות שמיעה המתהווה במהלך‬

‫ההיריון – מחלות האם‪ ,‬כמו‪ :‬אדמת וצהבת‪,‬‬

‫במשך ההיריון )בעיקר בשלושת החודשים‬

‫הראשונים בהם מתפתחת מערכת השמיעה‬

‫של העובר והעובר עצמו מתפתח(‪ ,‬עלולות‬

‫לפגוע בעובר ולגרום ללקות שמיעה‪.‬‬

‫⚫ נרכש‪ -‬לקות שמיעה המתהווה במהלך‬

‫הלידה – טראומה במהלך הלידה‪ ,‬בעיקר‬

‫חוסר חמצן ליילוד‪ ,‬עלולה לגרום פגיעה מוחית‬

‫הבאה לביטוי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬באבדן השמיעה‪.‬‬

 ‫⚫ סיבות לירידה בשמיעה לאחר הלידה –‬

‫)‪ (1‬מחלות וירליות ובקטריאליות – מחלות ילדות‪,‬‬

‫כמו‪ :‬אדמת‪ ,‬צהבת ודלקות קרום המוח עלולות‬

‫לגרום לחירשות‪.‬‬
 ‫)‪ (2‬טראומות – מכות חזקות עקב תאונות‬

‫דרכים או נפילות רבות עלולות לפגוע בשבלול‬

‫ולגרום נזקים קשים בשמיעה‪.‬‬

‫)‪ (3‬תרופות – התוצאה של נטילת תרופות‬

‫ללא ייעוץ רפואי עלולה להיות הרס תאי‬

‫השמיעה באוזן הפנימית‪.‬‬

‫מערכת השמיעה‪-‬צריך‬
‫להכיר‬
‫את‬
‫לקויות השמיעה להלן‬
‫מיקום הפגיעה במערכת השמיעה‬
‫⚫ ליקוי שמיעתי הולכתי – קיים כשיש הפרעה‬

‫למעבר גלי הקול באוזן החיצונית או באוזן‬

‫התיכונה‪.‬‬

‫⚫ כי התדרים לא עוברים בצורה תקינה‬

‫⚫ ליקוי שמיעתי תחושתי‪-‬עצבי – ליקוי שמיעה‬

‫הנגרם עקב פגיעה באוזן הפנימית‪.‬‬

‫⚫ )מאלימות כלפי הילד למשל אם נותנים לילד‬

‫סטירה‬
 ‫⚫ ליקוי שמיעה מרכזי – ליקוי שמיעה הנגרם‬

‫עקב פגיעה בעצב השמיעה או במרכזי המוח‬

‫המעבדים את הקלט השמיעתי )אותות‬

‫עצביים(‪.‬‬

‫⚫ קורה במוח‬
 ‫בדיקות שמיעה‬
‫בדיקות להערכת כושר השמיעה מתקיימות בד"כ‬

‫במרכזים אודיולוגיים בבתי‪-‬חולים או במרפאות‬

‫מרכזיות‪.‬‬

‫אודיולוגיה = המונח המקצועי לתורת השמיעה‪.‬‬

‫אודיולוג = האדם העוסק בבדיקות השמיעה‪.‬‬

‫במרכז אודיולוגי נמצא צוות רב‪-‬מקצועי הכולל רופא אף‬

‫המטרות העיקריות של בדיקת שמיעה הן‪:‬‬
‫⚫ לקבוע את סף השמיעה של האדם‪-.‬כמה אדם שומע מ‪-‬אחד‬

‫עד תשעים דציבלים‬

‫⚫ לאבחן את מיקום הפגיעה במערכת השמיעה‪.‬‬

‫⚫ לשער את הסיבות ללקות השמיעה לפי נתוני כושר‬

‫השמיעה‪.‬‬

‫⚫ לאמוד את סף קליטת כושר הדיבור של האדם‪.‬‬

 ‫בדיקות שמיעה סובייקטיביות‬
‫בדיקות שמיעה סובייקטיביות מתבצעות בתוך‬

‫חדר אטום‪ .‬הנבדק מבודד מרעשים ומרכיב‬

‫אוזניות‪ .‬הבודק יושב מעבר למחיצת זכוכית‬

‫ולפניו האודיומטר‪ ,‬שבאמצעותו משמיעים צלילים‬

‫טהורים בעוצמות שונות ובתדירויות שונות‪.‬‬

‫הנבדק מתבקש לסמן בכל פעם שהוא שומע‬

‫צליל‪ .‬העוצמה הנמוכה ביותר שהספיקה‬

‫לנבדק לשמוע היא סף השמיעה שלו‬

‫בתדירות שנבדקה‪.‬‬
 ‫אודיוגרמה‬
‫תוצאת בדיקת השמיעה נרשמת על גבי‬

‫האודיוגרמה‪ ,‬שהיא טבלה שבה הציר האנכי‬

‫מציין את עצמת הצלילים בדציבלים והציר‬

‫האופקי את התדירויות שלהם‪ .‬לשיטת‬

‫הבדיקות ולאוזן הנבדקת יש סמלים קבועים‪.‬‬

 ‫בדיקת שמיעה אובייקטיבית‬
‫)ללא שיתוף פעולה של הנבדק(‬

‫הבדיקות האלקטרו‪-‬פיסיולוגיות מהוות פריצת דרך‬

‫בכך שניתן לבצען לכל אדם )כולל תינוק בן יום או‬

‫חולה מחוסר הכרה(‪ .‬זה אנשים שלא יכולים ללחוץ‬

‫בעצמם על הכפתור ומחברים להם אלקטרודות‬

‫כדי לראות איך המוח יגיב‬

‫בבדיקות אלה מודדים את הפרש הפוטנציאלים החשמליים של‬

‫תאי העצב במערכת השמיעה‪.‬‬

‫סף השמיעה נקבע לפי העוצמה המינימאלית של הקול‪,‬‬

‫שבעקבותיו ניתן לזהות פעילות חשמלית‪ .‬אחרי בדיקה זאת‬

‫נוכל לומר מהו מספר הדציבלים שהאדם שמע‪ .‬נוכל לראות את‬

‫פעילות המוח במהלך השמיעה )נמדוד את ההפרשים של‬

‫הפוטנציאלים במוח ולפי הפוטנציאלים נדע את מספר‬

‫הדציבל(‬
 ‫מכשירי שמיעה‬
‫⚫ מכשיר שמיעה אישי ‪ -‬אמצעי להגברת גלי הקול‬

‫והצלילים לאוזני המאזין‪ .‬כיום משתמשים‬

‫במכשירי שמיעה אלקטרוניים‪ ,‬המגבירים את‬

‫הקולות והצלילים המקוריים באמצעות הוספת‬

‫אנרגיה לצליל הקול‪ .‬מבנה מכשיר השמיעה‬

‫דומה לזה של מערכת הגברה‪.‬‬

 ‫⚫ מכשירי שמיעה קבוצתיים ‪ -‬מטרתם של מכשירי‬

‫השמיעה הקבוצתיים היא להגביר קולות ממקור קול‬

‫אחד או ממספר מקורות קול לקבוצת ילדים עם לקויות‬

‫שמיעה בכיתה‪ .‬זוהי מערכת סגורה‪ ,‬המאפשרת קשר‬

‫ישיר בין המורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם‬

‫ומונעת חדירת רעש למערכת‪.‬‬

 ‫שתל מלאכותי בשבלול‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים לפריצת דרך בתחום‬

‫מכשירי השמיעה באמצעות פיתוח שתל מלאכותי‬

‫בשבלול )בכוכליאה(‪ .‬מטרתו של המכשיר המלאכותי‬

‫היא להחליף את תאי החישה הסנסוריים האחראים‬

‫לקליטת תנודות הקול‪ .‬הוא עוקף את תאי החישה‬

‫ומעביר את התדרים ישרות למוח‬

‫המכשיר המלאכותי בא אפוא להחליף את מנגנון‬

‫האוזן הפנימית הפגוע ותפקידו לעקוף את תאי‬

‫החישה הפגועים ולהעביר אינפורמציה ישירות‬

‫לעצב השמיעה‪ .‬החדרת השתל כרוכה בתהליך‬

‫ניתוחי‪.‬‬
 ‫מסגרות חינוכיות‬
‫⚫ גיל הגן‪:‬‬

‫)‪ (1‬גנים מיוחדים ומשולבים לילדים עם לקויות שמיעה‬

‫)‪ (2‬שילוב‬ ‫– במסגרת הגן לומדים ‪ 6-8‬תלמידים‪.‬‬

‫אישי – ילדים עם לקויות שמיעה המשתלבים בגן רגיל‬

‫באזור מגוריהם ומקבלים שיעורי עזר במרכזים‬

‫הטיפוליים לגיל הגן או בגן עצמו‪.‬‬

 ‫⚫ בי"ס יסודי‪:‬‬

‫)‪ (1‬בית‪-‬ספר לחרשים – בד"כ תלמידים רב‪-‬בעייתיים שרמת‬

‫קריאת השפתיים שלהם נמוכה וזקוקים לתקשורת ידנית‬

‫מלאה‪.‬‬

‫)‪ (2‬כיתות מיוחדות בבית‪-‬ספר רגיל – התקשורת עימם‬

‫כוללנית )דיבור וגם עברית מסומנת(‪.‬‬

‫)‪ (3‬שילוב אישי בכיתות רגילות – רמת תפקודם טובה ללא‬

‫תיווך של עברית מסומנת‪.‬‬

 ‫⚫ על‪-‬יסודי‪:‬‬

‫)‪ (1‬מרכזים לשיקום ותוכניות להכשרה מקצועית‪.‬‬

‫)‪ (2‬כיתות מיוחדות לתלמידים עם לקויות שמיעה‬

‫המשולבות בבתי‪-‬ספר מקצועיים רגילים‪.‬‬

 ‫)‪ (3‬כיתות מיוחדות ושילוב אישי בבתי‪-‬ספר‬

‫מקיפים – במסגרות האלו קיימים גם מסלולים‬

‫עיוניים וגם מקצועיים‪.‬‬

‫)‪ (4‬שילוב אישי של תלמידים עם לקויות שמיעה‬

‫בכיתות תיכון רגילות‪.‬‬

 ‫⚫ על‪-‬תיכוני‪:‬‬

‫)‪ (1‬מרכזי שיקום ותוכניות להכשרה מקצועית‪.‬‬

‫)‪ (2‬תוכניות במכללות שונות בעיקר להכשרה‬

‫מקצועית‪.‬‬

‫)‪ (3‬שילוב אישי במכללות ובאוניברסיטאות‪.‬‬

 ‫שפות החרשים‬
‫⚫ שפת הסימנים – שפה הנהוגה בקהילת‬

‫החרשים‪ .‬מורכבת מתנועות ידיים ואצבעות‪,‬‬

‫מהבעות פנים וגוף‪ .‬בעלת דקדוק ותחביר‬

‫משלה שאינם תלויים במבנה התחבירי של‬

‫העברית‪.‬‬
‫⚫ שפה מסומנת – צורת תקשורת המורכבת‬

‫מסימנים המלווים את הדיבור‪ ,‬ומבוצעים‬

‫באופן סימולטני עימו‪ .‬מייצגים את הדקדוק‬

‫והתחביר של השפה המדוברת‪.‬‬