‫מאת חיים בוארון‬

‫גרסת טיוטה‬
‫אין להעתיק או להעביר ספר זה או חלקים ממנו ללא רשות המחבר‬

‫תגובות והערות‪haim.boaron1@gmail.com :‬‬

 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה ‪4 .............................................................................................................................‬‬
‫על הסופר ‪10.........................................................................................................................‬‬
‫מילון מונחים והבהרות ‪12......................................................................................................‬‬
‫חלק ‪ -1‬דחיית ההוכחות לאמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים ‪14.........................................................‬‬
‫הקדמה לחלק הראשון ‪14...................................................................................................‬‬
‫הראיות מקיום העולם וקיום הנשמה ‪16...............................................................................‬‬
‫התגלות לעיני רבים ‪29........................................................................................................‬‬
‫ידיעות חז"ל ‪41..................................................................................................................‬‬
‫סימני כשרות בבעלי חיים ‪43............................................................................................‬‬
‫אורך התחדשות הירח ‪46.................................................................................................‬‬
‫ברית מילה וזמן בשלות גורמי הקרישה בדם ‪47..................................................................‬‬
‫צורת כדור הארץ ‪47........................................................................................................‬‬
‫חכמת התורה ‪53................................................................................................................‬‬
‫הגמרא ‪54......................................................................................................................‬‬
‫התורה שבכתב ‪58...........................................................................................................‬‬
‫חכמים מאוחרים ‪62........................................................................................................‬‬
‫חכמה אוניברסלית בלבוש תורני ‪64..................................................................................‬‬
‫אירועים ותופעות מיסטיות ‪69.............................................................................................‬‬
‫עדויות ממוות קליני ‪70....................................................................................................‬‬
‫סיפורי ניסים ומופתים ‪71................................................................................................‬‬
‫מסרים מוצפנים ודילוגי אותיות ‪72...................................................................................‬‬
‫אנחנו עם סגולה‪74.............................................................................................................‬‬
‫התגשמות נבואות התורה‪81................................................................................................‬‬
‫חורבן בבל ‪83.................................................................................................................‬‬
‫כותל המערבי לא נחרב ‪84................................................................................................‬‬
‫נצחיות עם ישראל‪ ,‬התורה ושיבת ציון ‪85..........................................................................‬‬
‫נבואות אשר התבדו ‪89....................................................................................................‬‬
‫הקשבה לקול פנימי (האינטואיציה) ‪93.................................................................................‬‬
‫סיכום‪102 .........................................................................................................................‬‬
‫מחקר אקדמי של התנ"ך ‪105 ...........................................................................................‬‬
‫התפתחויות ושינויים ביהדות ‪108 .....................................................................................‬‬
‫בעיית הארכאיות של התורה מתוך מבט לעתיד ‪110 ............................................................‬‬
‫הסתכלות על דתות ודתיים מתוך פרספקטיבות פסיכולוגיות וסוציולוגיות‪113 ......................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫להתבונן באבסורד שבאמונות אחרות ‪115 .........................................................................‬‬

‫חלק ‪ -2‬טקטיקות שכנוע‪ ,‬הטיות והטעיות ‪121 ..........................................................................‬‬
‫הקדמה לחלק השני ‪121 ......................................................................................................‬‬
‫התעלמות ‪123 ....................................................................................................................‬‬
‫כשל אד‪-‬הומינם ‪126 ..........................................................................................................‬‬
‫ראשונים כמלאכים ‪128 ......................................................................................................‬‬
‫כשל הנחת המבוקש ‪131 .....................................................................................................‬‬
‫קביעות ללא ביסוס ‪133 ......................................................................................................‬‬
‫כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ‪136 .......................................................................................‬‬
‫שאלה זו כבר נשאלה (ויש עליה תשובה) ‪138 .........................................................................‬‬
‫מלחמת ההתשה ‪140 ..........................................................................................................‬‬
‫בעיית התאימות ‪142 ..........................................................................................................‬‬
‫עיקרון הפלסטלינה ‪145 ......................................................................................................‬‬
‫התמ"שיים המבריקים ‪149 .................................................................................................‬‬
‫התהדרות באידיאלוגיות מודרניות (התמ"שיים השמרנים והליברליים) ‪155 .............................‬‬
‫הנשק הסודי ‪161 ................................................................................................................‬‬
‫שאלת המוסר ‪165 ..............................................................................................................‬‬
‫המסתור מאחורי התהום בין המצוי לראוי ‪172 .....................................................................‬‬
‫חלק ‪ -3‬מנגנונים חברתיים ומגמות ‪180 ....................................................................................‬‬
‫הקדמה לחלק השלישי ‪180 .................................................................................................‬‬
‫למה לי ראציונליות עכשיו? ‪181 ...........................................................................................‬‬
‫בין דת לכת ‪185 .................................................................................................................‬‬
‫בקשת האמת‪188 ...............................................................................................................‬‬
‫מהפיכת המידע‪191 ............................................................................................................‬‬
‫מדת לכת ‪196 ....................................................................................................................‬‬
‫דילמת האסירים הדתיים ‪204 .............................................................................................‬‬
‫עסקת חבילה לעומת סינתזה ‪208 .........................................................................................‬‬
‫יהדות כתרבות ‪213 ............................................................................................................‬‬
‫אחרית דבר ‪217 ....................................................................................................................‬‬

‫‪3‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫הקדמה‬
‫"משה קיבל תורה מסיני‪ ,‬ומסרה ליהושוע‪ ,‬ויהושוע לזקנים‪ ,‬וזקנים לנביאים‪ ,‬ונביאים מסרוה‬
‫לאנשי הכנסת הגדולה"‪( .‬מסכת אבות‪ ,‬משנה א')‬

‫היהדות המסורתית מאמינה שהתורה ניתנה מאלוהים למשה‪ ,‬או כפי הביטוי‪" :‬תורה מן‬
‫השמיים" (להלן תמ"ש‪ ,‬ראשי תיבות אשר בהם יעשה בהם שימוש בהמשך חיבור זה‪ ,‬וראה להלן‬
‫מילון מונחים)‪ .‬מה בדיוק ניתן למשה בהר סיני? עשרת הדיברות? חמשת החומשים? ספרי‬
‫הנביאים? כל סוגיות המשנה והגמרא ופירושיהן השונים?‬

‫מעבר לתורה שבכתב‪ ,‬מעיקרי האמונה היהודית היא כי ניתנה למשה גם תורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬אשר‬
‫הועברה‪ ,‬ועודנה מועברת‪ ,‬בתהליך בין‪-‬דורי מאב לבנו‪ ,‬ומרב לתלמידו‪ .1‬אפילו דברים הנאמרים‬
‫על‪-‬ידי רבנים בדורות האחרונים שייכים (במידה זו או אחרת) לאותה "תורה‪-‬מן‪-‬השמיים"‪ ,‬כפי‬
‫מאמר חז"ל‪" :‬כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני"‪ .‬העניין החשוב‬
‫והמהותי בעיני המאמינים הוא המקור האלוהי לתורה ולדת היהודית‪ .‬לאחר הנחה בסיסית זו‪,‬‬
‫נותר מקום בתוך גבולות האורתודוקסיה לדיונים ומחלוקות פנימיות לגבי איזה חלק של התורה‬
‫ניתן משמיים‪.‬‬

‫הממאן לקבל שג רעין כלשהו ניתן מאלוהים‪ ,‬וכי התורה כולה היא יצירה אנושית‪ ,‬יזוהה כמי‬
‫שאינו שייך ל"יהדות הנאמנה"‪ .‬כך‪ ,‬שאלת האמונה בתמ"ש מסמנת את קו פרשת המים המבדיל‬
‫בין זרמים יהודים אורתודוקסיים‪ ,‬לזרמים הלא‪-‬אורתודוקסיים‪ :‬רפורמים‪ ,‬קונסרבטיביים‪,‬‬
‫וחילוניים‪.‬‬

‫לאמונה בתמ"ש השלכה מעשית כבירה‪ :‬אם אכן התורה ניתנה משמיים‪ ,‬הרי שיש לנאמר בה‬
‫משקל סמכותי מכריע ומחייב‪ .‬דבריו של אלוהים‪ ,‬בורא עולם אינסופי וכל‪-‬יכול‪ ,‬וודאי גוברים על‬
‫דבריהם של בני‪-‬אדם‪ ,‬חכמים ככל שיהיו‪ .‬מהם בדיוק ההוראות למעשה הנובעות מהתורה? כידוע‪,‬‬
‫ביהדות יש אינספור מחלוקות‪ ,‬ותתי‪-‬מחלוקות‪ ,‬עד כי לעיתים לא ברור מהי ההוראה למעשה‪.‬‬
‫אלא שאילו הן מחלוקות פנימיות בין זרמי האורתודוקסיה‪ ,‬היוצאות מנקודת הנחה משותפת של‬
‫אמונה בתמ"ש‪ .2‬עיקרו של דבר‪ ,‬אמונה בתמ"ש הופכת את התורה וחכמיה לסמכות עליונה‪ ,‬לקלף‬
‫ג'וקר הגובר אוטומטית על כל דעה אנושית‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬ברגע שדוחים את אמונת תמ"ש‪ ,‬הרי שאין לתורה ולחכמיה מעמד מקודש הגובר על‬
‫השכל הישר‪ .‬כך‪ ,‬ניתן להתווכח על המעמד והחשיבות של התורה‪ ,‬ולדחות חלקים שונים מהתורה‪,‬‬
‫ולנהל דיון על מקומה של התורה בציבוריות הישראלית‪ :‬האם יש לראות בתורה מסמך בעל‬
‫חשיבות היסטורית ותו‪-‬לא? או שמא‪ ,‬האם ראוי שהתורה תהווה בסיס להמשך פיתוח תרבות‬

‫‪ 1‬לא תמיד תפיסה זו הייתה התפיסה היחידה‪ .‬זוהי התפיסה של סיעת הפרושים‪ ,‬אשר התבססו בימי בית שני כזרם‬
‫נפרד ויריב לצדוקים‪ .‬הצדוקים (ככל הנראה) שללו את התוקף של התורה שבעל‪-‬פה‪ .‬אלא שהצדוקים ותפיסתם‬
‫נעלמו מבימת ההיסטוריה‪ ,‬והתפיסה המקובלת כיום ביהדות האורתודוקסית היא המשכה של התפיסה הפרושית‪.‬‬
‫‪ 2‬ברור הוא כי לולא האמונה כי התורה היא אלוהית‪ ,‬כנראה שלא היה טעם רב להתווכח בחירוף נפש מה הן פרטי‬
‫ההוראות הנגזרות מהנאמר בה‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יהודית משותפת‪ ,‬ואולי אף לחוקה ישראלית? תהא הדעה אשר תהא‪ ,‬החשוב הוא כי ללא אמונת‬
‫תמ"ש הדיון חוזר לגבולות גזרה אנושיים אשר ניתן לנהל בכלים רציונאליים‪.‬‬

‫להכרעה בשאלת האמונה בתמ"ש יש השלכות כבדות נוספות‪ ,‬לרבות השלכות חברתיות‪ ,‬חינוכיות‪,‬‬
‫פוליטיות‪ ,‬ועוד‪ .‬השסע בין דתיים לחילוניים מטלטל ומסעיר את מדינת ישראל מאז הקמתה‪ .‬אלא‬
‫שרוב הדיונים והוויכוחים בין דתיים לחילוניים כפי שהם מתנהלים בתקשורת‪ ,‬ברשתות‬
‫החברתיות‪ ,‬ובמפגשים פנים‪-‬אל‪-‬פנים‪ ,‬אינם נוגעים בשורש העניין‪ .‬הצד המאמין מתייצב לדיונים‬
‫אילו מתוך אמונה כי בידו תורה אלוהית‪ ,‬הגוברת מראש על כל טענה נגדית‪ .‬מנגד‪ ,‬חילוניים רבים‬
‫אשר תוקפים את העולם הדתי לא חוו בעצמם חיי אמונה‪ ,‬ואינם מכירים לעומק את מקורותיה‪.‬‬
‫חלק מהטיעונים נגד עולם התורה נובעים מבורות‪ ,‬ולעיתים גם מתוך איבה‪ .‬גרוע מכך‪ :‬במקום‬
‫לדון באופן ענייני בשאלת השורש לאמונה‪ ,‬התוקפים מכוונים למקומות שקל לפגוע ולהכאיב‪ .‬כך‬
‫מתנהל שיח חרשים‪ ,‬אשר אינו מקדם דבר‪ ,‬אלא רק מוסיף פילוג וקיטוב‪.‬‬

‫מטרת חיבור זה אינה לעסוק ברבדים אילו‪ ,‬ולהוות קול נוסף באותו שיח חרשים‪ .‬המטרה היא‬
‫לגעת בשורש‪ ,‬ולברר את שאלת היסוד‪ :‬האם לאמונה בתורה מהשמיים יש בסיס רציונאלי?‬

‫הדיון נערך מתוך נקודת מוצא ברורה‪ ,‬כפי שמובן מיד מתוך כותרת הספר‪ :‬התורה לא ניתנה‬
‫משמיים! יודגש‪ :‬אין הכוונה רק לטעון כי ההנחה שהתורה נכתבה ע"י בני‪-‬אדם סבירה יותר‬
‫מהאמונה כי התורה ניתנה משמיים‪ .‬הטענה היא מרחיקת לכת עוד יותר‪ ,‬והיא שאמונת תמ"ש‬
‫אינה רציונאלית כלל‪ .‬מטרת הספר היא לבסס באופן ענייני ככל הניתן טענה זו‪ .‬למרות החד‪-‬‬
‫צדדיות של הדיון‪ ,‬לאורך הספר נעשתה השתדלות להציג את הדעה התמ"שית באופן הוגן ככל‬
‫האפשר‪.‬‬

‫חשוב להדגיש‪ :‬הקביעה כי אין כל בסיס רציונאלי לאמונה בתמ"ש איננה שקולה לאמירה כי אילו‬
‫אשר מחזיקים באמונה זו אינם אנשים רציונאליים ברמה האישית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא נראה כי יש‬
‫הבדל כשלהו ברמת האיכות האנושית בין מאמינים ללא‪-‬מאמינים‪ .‬אנשים מכל החוגים מחזיקים‬
‫באמונות שונות אשר הם בלתי רציונאליות‪ ,‬פשוט כי לא טרחו לבדוק אותן לעומק‪ ,‬ו‪/‬או באופן‬
‫אובייקטיבי‪.‬‬

‫מובן הוא כי אמונה דתית הינה סוגיה בעלת מטען רגשי עצום‪ ,‬מה שמביא פעמים רבות לוויכוחים‬
‫לא‪-‬ענייניים‪ ,‬ובמקרים חמורים יותר גם להחלפת מהלומות חסרת תוכן ותועלת‪ .‬אלא שחיוני‬
‫להעמיד במבחן הביקורת דווקא את אותן אמונות אשר הן כה טוטאליות ומשפיעות‪ .‬על‪-‬מנת‬
‫שבירור כזה יהיה פורה חושבה להשתדל להתנתק מדחפים אישיים ושבטיים המערפלים את‬
‫יכולת החשיבה הביקורתית הטהורה‪.‬‬

‫אנשים אשר אינם מאמינים ואינם מכירים לעומק דת ודתיים‪ ,‬אולי מניחים כי באמתחתו של כל‬
‫אדם דתי ומאמין משנה סדורה הכוללת הוכחות וטיעונים חזקים התומכים באמונתו‪ .3‬ללא אילו‪,‬‬

‫‪ 3‬לעומתם‪ ,‬יש לא‪-‬מאמינים אחרים שסוברים שהדת היא כה מופרכת עד כי הם מניחים את ההיפך מכך‪ :‬שהדתיים‬
‫עצמם לא באמת מאמינים‪ ,‬והם נאמנים לדת מסיבות אחרות (כמו הרגל‪ ,‬שבטיות‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מדוע שהמאמינים ימשיכו להיות נאמנים לאמונה כה מרחיקת לכת? מדוע שימשיכו לשאת בנטל‬
‫של אמונה כה תובענית?! אלא שלמעשה‪ ,‬אין זה המצב כלל‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬ישנם ספרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬שיעורי תורה‪ ,‬וכו'‪ ,‬אשר תכליתם הוכחת האמונה‪ .‬מערכת החינוך‬
‫הדתית בהחלט שואפת לספק לתלמידיה הסברים כאלו‪ ,‬בין אם באמצעות לימוד ישיר של הוכחות‬
‫במסגרת שיעורי "אמונה" (או מחשבת ישראל)‪ ,‬או באמצעות הטמעת האמונה באמצעים עקיפים‬
‫שונים כמו הצגות‪ ,‬סיפורים‪ ,‬פעילויות שונות‪ ,‬וכדומה‪ .4‬אלא שלמרות זאת‪ ,‬עיקר המאמץ הלימודי‬
‫במוסדות החינוך הדתיים אינו מופנה לביסוס האמונה במקור האלוהי של התורה‪ ,5‬אלא מוקדש‬
‫ללימוד התורה עצמה‪ :‬תנ"ך‪ ,‬גמרא‪ ,‬הלכה‪ ,‬וכו'‪ .‬חיבורים אילו ולימודם נעשים מתוך ההנחה‬
‫המוקדמת והברורה כי התורה ניתנה משמיים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬גם כאשר עוסקים בשאלת הבסיס‬
‫לאמונה‪ ,‬מטרת הלימוד היא לאשר ולחזק את אותה אמונה‪ ,‬ולהסיר ספקות מלב התלמידים‪.‬‬

‫מערכת החינוך‪ ,‬יחד עם ההורים והסביבה‪ ,‬פונים לילדים ונוער‪ ,‬אשר אינם ערוכים לבחינה‬
‫ביקורתית של מערכת האמונות המונחלת להם‪ .‬בגילאים הצעירים יותר חסר הכושר‬
‫האינטלקטואלי להתמודדות עם סוגיית האמונה‪ .‬גם בגילאים בהם הנוער מתקדם ובוגר יותר‪,‬‬
‫יחסי המרות והתלות אל מול ההורים ומערכת החינוך‪ ,‬אינם מאפשרים בירור פתוח וחופשי‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬אותם צעירים הופכים למבוגרים מבלי שהספיקו להשקיע זמן מספק בבחינה של‬
‫בסיס אמונתם‪ .‬מבוגרים אילו ישלחו את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים אשר ינחילו להם את‬
‫אותה אמונה‪ .‬כך‪ ,‬המערכת ממשיכה לנוע מכוח האינרציה‪ ,‬בלי לתהות על עקרונות היסוד שלה‪,‬‬
‫ומבלי ששאלת סבירות האמונה בתמ"ש נבחנת באופן ראוי‪.‬‬

‫לעומת מערכת החינוך הדתית אשר מטבעה הדברים פונה לצעירים‪ ,‬ישנם גם תנועות וארגוני‬
‫החזרה בתשובה הממקדים את פעילותם כלפי קהלים מבוגרים‪ .‬בחלק מהארגונים‪ ,‬מנסים למשוך‬
‫את ליבם של השומעים לא באמצעות הסברה ושכנוע מבוססי היגיון‪ ,‬אלא באמצעים בעלי אופי‬
‫חוויתי‪ :‬קיום מעמדי תפילה מרגשים‪ ,‬סיפורים אישיים מופלאים על חזרה בתשובה‪ ,‬הרצאות‬
‫בנושא שלום בית וזוגיות‪ ,‬הזמנה לטיש חסידי‪ ,‬ועוד‪ .‬בארגונים אחרים דווקא כן ממקדים‬
‫מאמצים בניסיונות ישירים להוכיח את האמונה בתמ"ש‪ .6‬בחלק מהמקרים‪ ,‬ארגונים אילו‬
‫מצליחים לשכנע ולהחזיר בתשובה אנשים פיקחים ביותר‪ .‬האם מכאן ראיה כי קיימים טיעוני‬
‫שכנוע קבילים לטובת אמונה בתמ"ש‪?7‬‬

‫‪ 4‬הדברים תקפים כנראה גם כלפי מערכת החינוך החרדית‪ ,‬אם כי באופן מוגבל יותר‪ .‬בזרם החרדי רוב ככל לימודי‬
‫הבנים מוקדשים ללימוד גמרא‪ ,‬ואין "לימודי אמונה" כמו במערכת החינוך במגזר הדתי‪-‬לאומי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אגב‬
‫לימודים אילו‪ ,‬התלמיד החרדי וודאי מצויד בהסברים וראיות שונות לנכונות אמונתו‪.‬‬
‫‪ 5‬בדומה לכך‪ ,‬גם מרבית החיבורים של הוגים דתיים בימינו אינם עוסקים בסוגית הבסיס לאמונה‪ ,‬אלא עוסקים‬
‫בסוגיות שונות כאשר הם מניחים את האמונה מראש‪ .‬גם חיבורים בנושאי דת ומדע אינם מתמקדים בשאלת הבסיס‬
‫לאמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים‪ ,‬אלא עוסקים בנושאים אחרים‪ ,‬בעיקר שאלת קיומו של אלוהים‪ ,‬והגנה על התורה‬
‫וההלכה מסתירות נקודתיות מצד המדע‪.‬‬
‫‪ 6‬כך לדוגמא בארגונים ההחזרה בתשובה ערכים והידברות של הרב זמיר כהן‪.‬‬
‫‪ 7‬בחלק השני‪ ,‬תידון השאלה כיצד ישנם אנשים חכמים ביותר אשר מאמינים בדברים מופרכים‪.‬‬
‫‪6‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫המאמצים של חברות וארגונים דתיים לשימור האמונה ברורים‪ .‬האם ישנם מאמצים מקבילים‬
‫של העולם החילוני אשר מטרתם להפריך את האמונה בתמ"ש?‬

‫אפשר לראות בחלקים מעולם האקדמיה‪ ,‬ובפרט בתחומי חקר התנ"ך והתלמוד‪ ,‬וכן תתי‪-‬תחומים‬
‫מתוך לימודי הפילוסופיה‪ ,‬הביולוגיה‪ ,‬ההיסטוריה והארכאולוגיה‪ -‬מאזן נגדי רב עוצמה אל מול‬
‫מאמצי השכנוע הדתיים‪ .‬לימוד שיטתי ואובייקטיבי של תחומים אשר יש להם ממשק עם שאלת‬
‫הבסיס לאמונת תמ"ש יביאו להפרכת אמונה זו‪ .‬אלא שהעולם האקדמי בכללו פונה לחוגים‬
‫מצומצמים של מומחים בתחום ספציפי‪ .‬חיבורים אקדמיים אינם נגישים ושווים לכל נפש‪.‬‬

‫בעשור האחרון זכו לפופולריות רבה גל ספרים מאת כותבים המכונים "האתאיסטים החדשים‪".8‬‬
‫הפופולריות הרבה של ספרים אילו מוכיחה כי על אף שוויכוחים סביב מעמדן של הדתות‬
‫מהדהדים בחלל העולם כבר מספר דורות‪ ,‬קיים צורך וביקוש "לעשות סדר"‪ ,‬ולארגן ולנסח מחדש‬
‫את הדיון‪ ,‬על עמדותיו וטיעוניו השונים‪ .‬לרוב‪ ,‬ספרים אילו אינם מכוונים את חיציהם לדת‬
‫מסוימת‪ ,‬אלא מנסים לשכנע את קוראיהם כי עצם האמונה באלוהים אינה סבירה‪ .‬אצל חלק‬
‫‪9‬‬
‫מאותם מחברים עולה התחושה כי דבריהם נאמרים מתוך תיעוב רגשי עמוק לדת ומוסדותיה ‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬הביקורת נגד הדת נעשית באמצעות לעג בוטה כלפי המאמינים ומנהיגיהם‪ ,‬והצגתם‬
‫כגורמים שליליים ומסוכנים‪.‬‬

‫מטרת חיבור זה להגיש לקורא בירור ממוקד בשאלת הסבירות של האמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים‪.‬‬
‫לפני הסקירה של מה יש בספר‪ ,‬חשוב להדגיש דווקא מה אין בספר‪:‬‬

‫‪ ‬אין לעג למאמינים‪ -‬הטענה המרכזית בספר לפיה אמונה בתמ"ש אינה רציונאלית‪ ,‬מכוונת‬
‫כלפי האמונה עצמה‪ ,‬ואיננה בגדר עלבון כלפי המאמינים‪ .‬רחוק מכך; כותב ספר זה היה‬
‫בעברו הלא‪-‬מאד‪-‬רחוק מאמין נלהב בעצמו‪ ,‬רוחש כבוד רב למאמינים‪ ,‬והינו קרוב משפחה‬
‫דרגה ראשונה למאמינים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נעשה ניסיון להימנע מהגחכה של האמונה‬
‫והמאמינים או ייחוס כוונות שליליות אליהם‪.10‬‬
‫‪ ‬אין שכנוע לאתאיזם‪ -‬כאמור‪ ,‬הדיון מצטמצם לשאלת הסבירות כי מקור התורה שבידינו‬
‫הגיעה מאלוהים‪ .‬ניתן להאמין כי אלוהים קיים מבלי להאמין כי הוא זה אשר מסר את‬

‫‪ 8‬זהו הכינוי אשר ניתן לזרם זה של סופרים ודוברים אתאיסטים‪ .‬הבולטים שבהם הם הביולוג האבולוציוני‬
‫ריצ'ארד דוקינס וסאם האריס‪.‬‬
‫‪ 9‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לעיתים מתקבל הרושם כי האתאיזם ממלא עבור אתאיסטים רבים תפקיד של מגדיר זהות‪ ,‬הדומה באופן‬
‫פאראדוכסלי לתפקידה של הדת בקרב יריביהם הדתיים (או בקיצור‪ :‬האתאיזם הופך לדת)‪ .‬משכך‪ ,‬במקום דיון‬
‫ענייני‪ ,‬מרחב השיח הציבורי מתמלא בקרבות מילוליים והשמצות אשר מכוון להתסיס את הרוחות ולחזק תחושות‬
‫של לכידות שבטית‪.‬‬
‫‪ 10‬דעתי היא שהגחכה של עקרונות האמונה אינה בהכרח דבר שלילי‪ ,‬כל עוד מטרתה העיקרית חשיפת האבסורד‬
‫באלמנטים שונים באמונה הדתית‪ ,‬ולא רצון לפגוע ברגשות "היריב"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני זוכר מחווייתי האישית‪,‬‬
‫שכאשר התלבטתי בנושא האמונה‪ ,‬מפגש עם דברים של אנשים אשר הגחיכו את האמונה עליה גדלתי‪ ,‬הפריעה לי‪,‬‬
‫ומנעה ממני להיפתח ולנסות להעמיק בנקודות הביקורת האמיתיות‪.‬‬
‫‪7‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התורה למשה‪ .11‬כמו‪-‬כן ניתן לסבור כי חשוב לקיים מצוות (או חלק מהמצוות) מבלי‬
‫להאמין בתמ"ש‪ .‬כך‪ ,‬שאלות עקרוניות רבות הנוגעות לזהות יהודית נותרות פתוחות לדיון‬
‫(רציונאלי) גם אם האמונה בתמ"ש נדחית‪.‬‬
‫‪ ‬אין דרישה לידע מוקדם‪ -‬הדיון כאן נכתב באופן בו לא נדרש ידע מוקדם ומיוחד כלשהו‪.12‬‬
‫יש החושבים כי דיון בסוגית הבסיס לאמונה דורש ידע נרחב בתחומים שונים‪ ,‬אך אין זה‬
‫כך‪ .‬בניגוד לסוגיית קיומו של אלוהים אשר כוללת היבטים פילוסופיים ומדעיים מורכבים‪,‬‬
‫סוגיית האמונה בתמ"ש הינה שאלה פרקטית ופשוטה יותר באופייה‪ .‬מרבית הטיעונים‬
‫לטובת האמונה מנוסחים כך שכל אדם מן השורה יכול להבינם‪ .13‬מתוך כך גם דחיית‬
‫הטיעונים הללו אינה דורשת ידע מיוחד או ניתוחים מורכבים‪ .‬ככלל‪ ,‬נעשה מאמץ לקצר‬
‫ולפשט ככל הניתן את הדברים המובאים‪ ,‬ולהימנע מאריכות יתרה‪ ,‬מהבאת מקורות‬
‫מרובים‪ ,‬ומשימוש בטרמינולוגיה סבוכה‪ ,‬על‪-‬מנת שהחיבור יהיה קריא ונגיש ככל הניתן‪.‬‬
‫(נעשה שימוש בהערות שוליים לצורך הערות להרחבת הדיון וציון מקורות‪ ,‬אך אין כל‬
‫צורך לקרוא את הערות השוליים‪.)14‬‬
‫‪ ‬אין כאן עיסוק בבירורים היסטוריים‪ -‬הדיון לאורך הספר נועד להראות את חוסר‬
‫הסבירות שבטענה כי התורה ניתנה משמיים‪ .‬המטרה כאן איננה לספק תשובה לשאלה‬
‫ההיסטורית בדבר זהותם של אילו אשר כן כתבו את חלקי התורה השונים‪ .‬סוגיה זו‬
‫דורשת ירידה לפרטים ולימוד מאומץ‪ ,‬והיא בעיקר עניינם דל חוקרים אקדמיים‪ .‬אלא‬
‫שאין כלל צורך לרדת לעומקם של סוגיות אילו על‪-‬מנת לגבש הכרעה בשאלה המעשית‬
‫והקריטית‪ :‬האם להאמין בתמ"ש‪.‬‬

‫החיבור עצמו מחולק לשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬

‫‪ ‬החלק הראשון סוקר ודוחה את הטיעונים המרכזיים המובאים לטובת הוכחת האמונה‬
‫בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים‪ .‬דחיית טיעונים אילו‪ ,‬מותירה את האמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים ללא‬
‫כל בסיס רציונאלי‪ ,‬כפי שיוסבר‪.‬‬
‫‪ ‬החלק השני סוקר טקטיקות שכנוע וכשלים בטיעונים אשר מוכיחי ומאמיני תורה‪-‬מן‪-‬‬
‫השמיים מרבים לעשות בהם שימוש‪.‬‬

‫‪ 11‬ישנם גם תפיסות ביניים שונות‪ ,‬כגון שמשה כתב את התורה ב"השראה אלוהית"‪ .‬אך גישות אילו חורגות‬
‫מהתפיסה האורתודוקסית המקובלת של תמ"ש‪.‬‬
‫‪ 12‬במידה ולקורא בכל זאת חסר פרט מידע כזה או אחר‪ ,‬סביר כי ניתן להשלים זאת בקלות דרך האינטרנט‪ ,‬ובפרט‬
‫דרך מפעל ויקיפדיה הנפלא‪.‬‬
‫‪ 13‬מטבע הדברים‪ ,‬המאמינים סוברים שכל יהודי מחויב להאמין בתמ"ש ולקיים מצוות‪ ,‬ולכן הם חייבים לספק‬
‫טיעונים השווים לכל נפש‪.‬‬
‫‪ 14‬אלא אם מישהו מעוניין לבקר את הספר‪ ,‬ואז ראוי שיקרא גם את ההערות אשר מרחיבות ומאירות נקודות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫‪8‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬החלק השלישי‪ ,‬שונה משני החלקים הקודמים‪ ,15‬וכולל ניתוח של השפעת אמונת תמ"ש‬
‫על המישור החברתי בעולם הדתי‪-‬אמוני כיום‪ ,‬לרבות ניתוח מגמות ותרחישים אפשריים‬
‫לעתיד‪.‬‬

‫למי מיועד ספר זה? הספר פונה לכל מי שיכול למצוא בו עניין‪ .16‬בראש ובראשונה‪ ,‬הספר‬
‫מיועד לאילו אשר מתלבטים בסוגיה‪ .‬אילו יכולים להיות דתיים "מלידה"‪ ,‬אשר יש להם‬
‫ספקות באמונתם‪ ,‬והם מעוניינים לבחון את הבסיס לאמונתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם כאלו אשר גדלו‬
‫והתנכו בעולם החילוני‪ ,‬ובכל זאת הם תוהים לגבי נכונות טענותיה של הדת‪ ,‬כאשר חלק‬
‫מאילו אף ניצבים בפני התלבטות מעשית לגבי התקרבות לדת וחזרה בתשובה; כל אילו וודאי‬
‫יוכלו למצוא עניין בספר זה‪ ,‬המציג ומסכם את הצד השולל את האמונה בתמ"ש‪.‬‬

‫אחרונים חביבים‪ ,‬אחיי המאמינים‪ ...‬אתם בהחלט מוזמנים לקרוא ספר זה! כך תוכלו לאתגר‬
‫את אמונתכם‪ ,‬ואולי אף לחזקה מתוך תהליך של בירור אמיתי‪ .‬הרי דווקא מתוך נקודת מבט‬
‫של מאמין חשוב לחזק תמיד את האמונה‪ ;17‬כיצד ניתן לעשות זאת ללא בירור שאלת הבסיס‬
‫לאמונה עצמה? יתכן ובעקבות קריאה זו‪ ,‬יגבר הצורך לעסוק בשאלת הבסיס לאמונת תמ"ש‪,‬‬
‫כך שעיסוק זה יניב הוכחות חדשות וחזקות יותר לאמונה בתמ"ש‪ ,‬או תוליד תובנות‬
‫מחודשות‪ ,‬אשר יובילו לתפיסת שלמה יותר של התורה‪( .‬גם) מי שמאמין‪ ,‬לא צריך לפחד‪ ,‬בטח‬
‫לא מחקירה אחר האמת‪.‬‬

‫‪ 15‬ניתן לראות בחלק זה חלק עצמאי ונפרד‪ .‬חלק זה הוא בעל אופי ספקולטיבי יותר‪ ,‬ואובייקטיבי פחות‪ ,‬וחורג‬
‫מהשאלה המרכזית הנדונה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬הוא משלים את התמונה‪ ,‬שכן הוא דן בממדים הסוציולוגיים‪-‬חברתיים‬
‫יותר של האמונה‪ ,‬ובהשפעת שאלת האמונה על אילו‪.‬‬
‫‪ 16‬יצוין כי הספר מיועד כמובן לגברים ונשים כאחד‪ ,‬ומנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד‪.‬‬
‫‪ 17‬מקורות לכך‪" :‬דע מה שתשיב לאפיקורוס" מפרקי אבות‪" ,‬כיתרון האור מן החושך" מקהלת‪ ,‬המתפרש גם כך‬
‫שה"אור" (=האמונה‪ ,‬או התורה) יכול להיות מובן רק מתוך השוואה והתבוננות בחושך ובהעדר‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫על הסופר‬
‫חיים בארון אינו שמי האמיתי‪...‬‬

‫האם פרטים אוטוביוגרפיים על הסופר חיוניים לקורא?‬

‫"דע האמת ממי שאמרה" אמר הרמב"ם בהקדמה לפירושו למסכת אבות‪ .‬הרמב"ם‪ ,‬אשר בנה את‬
‫תפיסתו הדתית גם על בסיס מקורות חוץ‪-‬תורניים‪( ,‬כמו הפילוסופיה של אריסטו)‪ ,‬ביקש מקוראיו‬
‫לדון בכל עניין מצד מידת האמת שבדברים עצמם‪ ,‬ולא על בסיס זהותם של האומרים את‬
‫הדברים‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬בספר אשר מביע עמדה כלפי האמונה היהודית‪-‬דתית‪ ,‬יש גם רצון טבעי והגיוני לדעת‬
‫מה הרקע של הכותב‪ .‬זאת‪ ,‬על‪-‬מנת להעריך האם הוא בר‪-‬סמכא בנושא זה‪ ,‬ואולי גם כדי לנסות‬
‫לקחת בחשבון מניעים אישיים נסתרים‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬אציין בקצרה שאת רוב שנותיי העברתי במסגרות דתיות‪ .‬התארים האקדמיים אשר ברשותי‬
‫אינם מתחומים הקשורים לדת והאמונה בשום אופן שהוא‪ ,‬אותה השתדלתי תמיד ללמוד‬
‫"לשמה"‪ .‬כיום‪ ,‬אני מקיים אורח חיים דתי‪ ,18‬ומתגורר בישוב דתי יחד עם אשתי‪ ,‬וילדיי (אשר‬
‫לומדים במסגרות דתיות)‪.‬‬

‫אפשר לומר כי עד לפני כעשר שנים הזדהיתי באופן מלא ומוחלט עם האמונה בתמ"ש‪ ,‬והשתדלתי‬
‫בכל כוחי ומאודי לחיות לאורה של אמונה זו‪ .‬אלא שבשלב כלשהו בחיי הבוגרים‪ ,‬החל תהליך‬
‫איטי ומדורג‪ ,‬בו התחלתי לתהות ביחס לשורשי אמונתי‪ .‬תהיות וספקות החלו להעסיק אותי‪ .‬את‬
‫החקירות השכליות והבירורים שלי בנושא האמונה ערכתי לאורך שנים‪ .19‬תחילה‪ ,‬דווקא מתוך‬
‫ניסיון להגן על האמונה‪ ,‬באמצעות לימוד וחיפוש מקורות מתוך עולמה של תורה בלבד‪ .‬ככול‬
‫שארכו השנים‪ ,‬הספק לא הרפה‪ ,‬השאלות התרבו‪ ,‬והתשובות לא ספקו לי מנוח‪ .‬החיפושים‬
‫והחקירות התרחבו אל עבר העולם הגדול שמחוץ לבית המדרש‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬התבססה‬
‫אצלי ההכרה כי אין כל סבירות והיתכנות לאמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים‪.‬‬

‫המסע האישי‪-‬מחשבתי אותו עברתי הוביל אותי להכיר אנשים במצב דומה‪ .‬הבנתי כי יש צורך‬
‫ו"דרישת שוק" לחיבורים וסיכומים בנושא זה‪ ,‬אשר ישמשו מתלבטים אחרים‪ .‬אני חושב שחיוני‬
‫להפוך את שאלת סבירותה של אמונת תמ"ש למרכזית‪ ,‬ולא לראות בהיוולדות למגזר דתי זה או‬
‫אחר גזירת גורל אשר מכתיבה קבלה אוטומטית של מערכת אמונות ומעשים‪.‬‬

‫‪ 18‬אני מקיים מצוות בפרהסיה‪ -‬מטעמים של השתייכות לציבור‪ .‬ישנם מצוות אותם אני מקיים באופן פרטי‪" ,‬בחדרי‬
‫חדרים"‪ -‬מטעמים של חיבה למסורת והרגל‪.‬‬
‫‪ 19‬ותודה גדולה לאותם מעטים אשר היה שותפים עמי לליבון הספקות‪ ,‬הדיונים‪ ,‬התהיות‪ ,‬והביקורות בנושא‬
‫האמונה‪.‬‬
‫‪10‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כיום‪ ,‬אני חי "בארון הקודש‪ ,"20‬ושומר בסוד את דבר חוסר אמונתי‪ .‬הסיבה להסתרה זו נובעת‬
‫מחשש מתגובות שליליות מסביבתי ומכריי המאמינים‪ ,‬כלפיי וכלפי ילדיי‪ .21‬אמונות דתיות‬
‫מעורבות ברגשות עזים‪ ,‬וקריאת תיגר על אמונות אילו עלולה להביא לתגובות קשות בהתאם‪.22‬‬

‫אך במקום לוותר כליל על עיסוק בנושא‪ ,‬החלטתי לא להניח את ידיי משליחות זו‪ ,‬ולהוציאה אל‬
‫הפועל בעילום שם‪ .‬אפשר לפרש זאת לגנאי‪ ,‬ולומר כי המסתור מאחורי מסך האנונימיות מעיד על‬
‫פחדנות וחוסר נכונות להתייצב באופן מלא מאחורי הדברים הנאמרים‪ .‬תקוותי כי צעד זה יתפרש‬
‫לחיוב‪ ,‬שהרי לאנונימיות גם יתרון ברור‪ :‬היא מאפשרת לכתוב ולדון בדברים באופן חופשי‬
‫ומשוחרר מלחצים של "מה יגידו עלי‪".‬‬

‫ולמרות ההעלם‪ ,‬ניתן להגיב באמצעות הדוא"ל לכתובת המייל‪haim.boaron1@gmail.com :‬‬

‫"אין שמחה כהתרת ספקות‪".23‬‬

‫באיחולי קריאה מהנה ובירור פורה‪,‬‬

‫חיים בוארון‬

‫‪ 20‬איני יודע למי מגיע הקרדיט לביטוי המדויק‪ .‬השם 'חיים בארון' רומז לאותם חיים 'בארון הקודש'‪.‬‬
‫‪ 21‬בהחלט יתכן שמדובר בחשש מוגזם‪ ,‬ואולי אפילו חשש שווא‪ .‬אלא שלפחות בשלב זה של חיי‪ ,‬איני רוצה‬
‫להעמיד חשש זה במבחן המציאות‪.‬‬
‫‪ 22‬פעמים רבות‪ ,‬אנשים נמנעים מלהטיל ספק באמונה דתית באופן פומבי מתוך חשש לפגיעה ברגשות האחרים‪.‬‬
‫האמת חייבת להיאמר‪ ,‬ודתות (לא רק היהדות) חשופות למתקפות אידיאולוגיות בשלל צורות‪ ,‬מצד מבקרים שונים‪.‬‬
‫אין זה נעים לחיות תחת מתקפות ביקורתיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נראה כי אין לאף תנועת המונים זכות טבעית ל"הרגשה‬
‫נעימה"‪ ,‬ולא צריכה להיות חסינות לאף אמונה ואידיאולוגיה מחרב הביקורת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ראוי יותר כי הביקורת‬
‫תיעשה באופן הבונה‪ ,‬והכי פחות פוגע שניתן‪ ,‬וכך ניסיתי לעשות לאורך החיבור‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬דעתי היא כי חשוב תמיד‬
‫לנסות להימנע מהפיתוי להזדהות עם צד אחד של וויכוח ציבורי ולחלק את העולם ל"טובים" ו"רעים" בהתאם‬
‫לכך‪ .‬בהחלט אפשר לדון איזו דרך או אמונה טובה יותר לחברה‪ ,‬אבל אין זה חופף כלל לרמה המוסרית של חברי‬
‫הקבוצה‪ .‬ועל אף כל האמור‪ ,‬התנצלותי נתונה מראש לכל מי שימצא עצמו נפגע מהדברים‪.‬‬
‫‪ 23‬מתוך דברי ה"מצודת דוד" בפירושו על ספר משלי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מילון מונחים והבהרות‬

‫‪ ‬תמ"ש‪ -‬ראשי תיבות‪ :‬תורה מן השמיים‪ .‬מתייחס לאמונה היהודית במקורה השמיימי של‬
‫התורה‪ ,‬התורה אשר ניתנה למשה מאת האלוהים על הר סיני‪ .‬למעשה‪ ,‬אמונה מעין זו היא‬
‫הבסיס לכל אמונה דתית אורתודוקסית‪ ,‬הגורסת כי בידה כתבים ו‪/‬או מסרים ייחודיים‬
‫אשר הגיעו ממקור שמימי (בין אם אלוהים‪ ,‬אלים‪ ,‬או אדם אלוהי‪ /‬מלאך) ונמסרו לחכמי‬
‫הדת‪ .‬תורה‪-‬מן‪-‬השמיים היא הגרסה היהודית לאמונה זו‪.‬‬
‫‪ ‬תמ"שיים‪ -‬ביטוי המתייחס לאילו המאמינים בתמ"ש‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר לרוב באנשים‬
‫אותם נהוג לכנות דתיים ו‪/‬או חרדים‪ .‬אילו שהביטוי "דתיים" מוזכר בדרך‪-‬כלל‬
‫בקונוטציות של שייכות חברתית‪-‬מגזרית‪ ,‬בעוד כאן הדגש הוא על הפן האמוני (ראה מונח‬
‫לקמן)‪ .‬יש לציין כי ההתייחסות לתמ"שיים אינה מכוונת לקבוצה או מגזר ספציפיים‬
‫מתוך אילו המוגדרים אורתודוקסיים‪ ,‬אלא לכל מי שנושא באמונה זו‪ ,‬דתיים וחרדים‬
‫כאחד‪.‬‬
‫‪ ‬מוכיחי תמ"ש‪ -‬ביטוי בחיבור זה המתייחס לאילו המנסים להוכיח את אמיתות אמונת‬
‫תמ"ש‪ .‬אילו יכולים להיות רבנים‪ ,‬מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬חברים בארגון חזרה בתשובה‪ ,‬או סתם‬
‫עמך ישראל‪ ,‬השואפים להוכיח ולבסס אמונה זו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הביטוי 'הוגים תמ"שיים'‬
‫המופיע לאורך הספר מתייחס לרבנים ו‪/‬או הוגי דעות‬
‫‪ ‬אמוני‪ -‬להבדיל מהמונח היותר מקובל "דתי"‪ ,‬המתייחס יותר לפן המעשי של קיום מצוות‪,‬‬
‫או לשיוך החברתי‪ ,‬המונח "אמוני" מתייחס לפן של האמונה האישית‪.24‬‬
‫‪ ‬כופר‪ -‬לרוב ביטוי זה מתייחס לאילו אשר אינם מאמינים בתורה‪ .‬ביטוי זה טעון במטען‬
‫שלילי‪ ,‬ונחשב לביטוי גנאי חריף (לפחות‪ ,‬בעיני המאמינים)‪ .‬לכן‪ ,‬נעשה ניסיון למעט ככל‬
‫הניתן את השימוש בו‪ ,‬ולהעדיף את הביטוי (המעט מסורבל יותר) לא‪-‬מאמין‪/‬ים‪ .‬בפעמים‬
‫אשר כן נעשה שימוש בביטוי זה‪ ,‬אין לראות בו כינוי גנאי‪.25‬‬
‫‪ ‬הוכחה‪ -‬המונח 'הוכחה' יכול להתפרש בכמה אופנים‪ .‬בחיבור זה 'הוכחה' חופפת במשמעה‬
‫ל'ראיה'‪ .‬נעשה מאמץ להעדיף את השימוש במילה 'ראיה'‪ ,‬אשר מתאימה יותר לאופייה‬
‫של הסוגיה‪ .‬חשוב בהקשר זה להקדים ולערוך הבחנה בין הוכחה מתמטית (או לוגית)‪,‬‬
‫שהיא מוחלטת באופייה‪ ,‬לעומת הוכחות‪/‬ראיות בתחום האמונה הדתית‪ ,‬אשר הן "רכות"‬
‫יותר באופיין‪ .‬לשם דוגמא‪ ,‬אין מקום להטיל ספק בכך שחיבור של אחת ועוד אחת יניב‬

‫‪ 24‬נראה כי הקרדיט למונח זה (או לכל הפחות לשימוש השיטתי בו) שייך למוטי קרפל‪ ,‬מחבר הספר "המהפכה‬
‫האמונית"‪.‬‬
‫‪ 25‬בניגוד לגימטרייה הידועה‪ :‬עמלק=ספק‪ ,‬המחבר אינו רואה גנאי בספקנות‪ ,‬ואף לא בכפירה‪ ,‬אלא להיפך‪ .‬חשיבה‬
‫ביקורתית חיונית לכל אדם וחברה בריאה; ומי שחשיבה ביקורתית ועקבית מובילה אותו לכפירה‪ ,‬אין כל מקום‬
‫לגנותו‪ ,‬ויש להעריך את המאמצים שהשקיע בבירור‪ ,‬ואת יושרתו המחשבתית‪.‬‬
‫‪12‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שתיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנן הוכחות המתבססות על שיקולי סבירות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בחקירה‬
‫משטרתית על מעשה שוד‪ ,‬טביעת אצבע יכולה להוות הוכחה לאשמתו של חשוד‪ .‬אלא‬
‫שבניגוד למתמטיקה‪ ,‬הוכחה זו אינה מוחלטת‪ ,‬ותמיד יש מקום לספקות והשערות‬
‫רחוקות אשר יכולות להסביר ממצא מסוים באופן אחר‪ .‬השימוש במונח הוכחה בהקשר‬
‫של הדיון הנוכחי‪ ,‬בין אם מדובר להוכחה לטובת האמונה או נגדה‪ ,‬תמיד שייך למשמעות‬
‫השנייה‪ ,‬הלא‪-‬מוחלטת‪ .‬למעשה‪ ,‬קביעה זו תקפה עבור כלל הדילמות המופיעות בחיים‬
‫האמיתיים‪ ,‬שם לא ניתן למצוא ולהסתמך על הוכחות מוחלטות כמו במתמטיקה‪.26‬‬

‫‪ 26‬גם הוכחות מתמטיות מסתמכות בסופו של דבר על הנחות‪ ,‬כאשר את ההנחות עצמן לא ניתן להוכיח באופן‬
‫מוחלט‪.‬‬
‫‪13‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫חלק ‪ -1‬דחיית ההוכחות לאמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים‬

‫הקדמה לחלק הראשון‬
‫לצורך ביסוס האמונה בתורה‪-‬מן‪-‬השמיים (להלן תמ"ש) נוהגים מוכיחים שונים לעשות שימוש‬
‫בשלל ראיות וטיעונים‪ .‬קשה לומר כי יש חיבור רציני מקיף המאגד ודן בכלל הראיות הללו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ראיות אילו מפוזרות בחיבורים שונים‪ ,‬החל מראיות שמקורן בפסוקים מהתורה וספרי‬
‫הנ"ך‪ ,‬דרך ספרות התלמוד‪ ,‬וכלה בספרי ודברי הוגי מחשבת ישראל המאוחרים יותר‪ ,‬מימות‬
‫הביניים ועד לימינו‪ .‬ראיות אילו נועדו לשכנע כי התורה אשר בידינו הגיעה מאת אלוהים‪.‬‬

‫מבחינת סדר הופעת הדברים בהיסטוריה‪ ,‬אפשר להניח בבטחה כי הופעתם והתפתחותם של חיי‬
‫הדת של עם ישראל קדמו להופעתן של הראיות והטיעונים המנמקים מדוע בכלל נדרש לציית לדת‬
‫ומצוותיה‪ .‬ראיות אילו נוסחו אד‪-‬הוק כתגובה לאילוצים שונים אשר הופיעו במהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬הרמב"ם כתב את אגרת תימן כתגובה ללחצים והפרעות מהם סבלו יהודי תימן‪.‬‬
‫במסגרת אגרת זו‪ ,‬הרמב"ם פיתח וחידד טיעונים הנוגעים לעליונות האמונה היהודית על‪-‬פני דתות‬
‫הנצרות והאסלאם‪ .‬דוגמא נוספת אפשר להביא מתוך הספרות שהתפתחה בעשורים האחרונים‬
‫שעניינה התמודדות אמונית עם סוגיות 'דת ומדע'‪ ,‬אשר באו כתגובה לפופולריות של המדע‪,‬‬
‫והקושיות מצד המדע כנגד עקרונות דתיים‪ .‬סדר דברים זה‪ ,‬לפיו פילוסופיות ואידיאולוגיות אינן‬
‫מחוללות אירועים‪ ,‬אלא מופיעות רק לאחר הופעת דתות ותרבויות‪ ,‬בכדי לספק הסברים ותימוכין‬
‫שבדיעבד‪ ,‬אינו ייחודי לעם היהודי‪.27‬‬

‫הדברים נכונים גם בסדר הדברים האישי‪ :‬לרוב‪ ,‬בני‪-‬אדם נולדים לתוך מערכת אמונות ודתות‬
‫קיימת‪ ,‬ומאמצים אותה מבלי לנהל חקירה אובייקטיבית‪ .‬אלא שמבחינה רעיונית טהורה‪ ,‬ובניגוד‬
‫לסדר המקובל ברמה ההיסטורית והאישית‪ ,‬ראיות וטיעונים אמורים להוות את הבסיס והסיבה‬
‫לאימוץ האמונה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אדם רציונאלי החפץ באמונה שלמה חייב קודם כל להיות‬
‫מסוגל להסביר לעצמו מדוע אמונתו נכונה‪ .28‬אם הראיות והטיעונים לטובת האמונה מתבררים‬
‫כבלתי מתקבלים על הדעת‪ ,‬הרי שהמשך אחיזה באותה אמונה תחדל מלהיחשב פעולה‬
‫רציונאלית‪.‬‬

‫בפועל‪ ,‬בני‪-‬אדם אינם מעמידים במבחן הביקורת כל הנחה ועיקרון על‪-‬פיו הם פועלים‪ ,‬ורוב‬
‫פעולותינו נעשות מתוך מצב של "טייס אוטומטי"‪ .‬אין זה מעשי להטיל ספק ולחקור כל עניין‬
‫בחיים ‪ ,‬ובמרבית המקרים כנראה שגם אין צורך בכך‪ .‬אלא שהטענה הבסיסית של אמונת תמ"ש‪,‬‬
‫לפיה התורה שבידינו ניתנה לנו מאלוהים‪ ,‬היא טענה מרחיקת לכת‪ ,‬וזאת ממספר סיבות שונות‪:‬‬

‫‪ 27‬הדברים אמורים בעיקר כלפי דתות ותרבויות קדומות‪ ,‬בעוד שביחס לאידיאולוגיות של העת המודרנית המצב‬
‫נראה סבוך יותר‪ .‬למשל‪ ,‬האידיאולוגיה הקומוניסטית קודם נוסחה ע"י מארקס ורק לאחר מכן קיבלה ביטוי מעשי‪-‬‬
‫פוליטי‪.‬‬
‫‪ 28‬הוגים פוסטמודרניים שונים אולי יערערו על קביעה זו ויאמרו שאין כלל דבר כזה 'אמונה נכונה'‪ .‬מרבית‬
‫האנשים עדיין אינם חושבים כך‪ ,‬בוודאי שלא מרבית הרבנים וההוגים הדתיים‪ .‬אלא שבמקרה של אמונת תמ"ש‬
‫נראה כי אפילו הפוסטמודרניסט הקיצוני יודה כי שאלה זו ניתנת לבחינה‪ .‬האמונה בתמ"ש מבליעה בתוכה את‬
‫הטענה כי אירועים הסטורים מסוימים (כמו יציאת מצריים ומעמד הר סיני) אכן ארעו כפי שהם מתוארים בתורה‪.‬‬
‫אילו הם טענות עובדה‪ ,‬אשר לבחון את מידת סבירותן‪.‬‬
‫‪14‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬אירועים של התגלות אלוהית וניסים הגוברים על חוקי הטבע אינם אירועים המוכרים לנו‬
‫מניסיוננו האישי‪ .‬מתן אמונה בכך שאירוע כזה אכן התרחש דורשת ביסוס רציונאלי חזק‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬אירועים בהם יחידים וקבוצות טוענים כי ברשותם כתבי קודש ו‪/‬או מסרים‬
‫אלוהיים מחייבים‪ ,‬הם בהחלט מאורע שכיח ביותר‪ .‬העובדה שמדובר באמונות ודתות‬
‫הטוענות לבלעדיות‪ ,‬ואף סותרות זו את זו‪ ,‬מחייבת אף היא מידה בריאה של ספקנות‪.‬‬
‫‪ ‬לאמונת תמ"ש "מחיר כבד" בדמות מחויבות טוטאלית למערכת הלכות ומנהגים תובענית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המחויבות לאמונה זו היא בעלת השלכות רבות ועמוקות על חיי היחיד‪ ,‬הקהילה‪,‬‬
‫והחברה הישראלית כולה‪ .‬ברור כי החלטות גדולות אשר משפיעות באופן דרסטי על כל מהלך‬
‫החיים דורשות חשיבה מרובה יותר‪.‬‬

‫אפשר להניח בבטחה כי ישנם אנשים רבים אשר המסגרת של חיי האמונה מספקת להם אושר רב‪.‬‬
‫יתכן ואנשים אילו אכן חיים באופן המיטבי והנכון עבורם‪ .‬אלא שאם יימצא כי הראיות לטובת‬
‫אמונה בתמ"ש קלושות ובטלות‪ ,‬לא ניתן לראות בבחירה להמשיך לאחוז באמונה זו פעולה‬
‫רציונאלית‪.‬‬

‫ו אפשר גם להניח באותה מידה של בטחון כי ישנם רבים אשר עסקת החבילה של חיי האמונה‬
‫רחוקה מלהשתלם להם‪ ,‬ולמרות זאת הם נותרים דבקים באמונתם מבלי שבחנו את שאלת‬
‫סבירותה לעומק‪ .‬לאור אילו‪ ,‬יש ערך רב לבחון את הבסיס לאמונת תמ"ש‪ ,‬ולתהות האם בסיס זה‬
‫עומד במבחן הביקורת הרציונאלית‪.‬‬

‫הדיון בחלק זה ערוך כך שטיעוני הראיות לטובת תמ"ש נידונות כל אחת בפרק נפרד‪ .‬אין צורך‬
‫לקרוא פרקים אילו ע"פ סדר כתיבתם‪ ,‬ו‪/‬או לקרוא את כלל הפרקים‪ .‬בסיום הפרק והדיון הפרטני‬
‫בראיות‪ ,‬מופיע סיכום אשר דן במסקנות המתבקשות מתוך דיון זה‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫הראיות מקיום העולם וקיום הנשמה‬

‫"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא" (ישעיהו מ')‬
‫"מעשה שבא מין (=כופר נוצרי) ואמר לר' עקיבא‪ :‬העולם הזה מי בראו?‬
‫אמר לו‪ :‬הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬הראני דבר ברור‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬למחר תבוא אליי‪ .‬למחר בא אצלו‪.‬‬
‫אמר לו ר' עקיבא‪ :‬מה אתה לובש?‬
‫אמר לו‪ :‬בגד‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬מי עשאו?‬
‫אמר לו‪ :‬האורג‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬איני מאמין לך‪ ,‬הראני לי דבר ברור!‬
‫אמר לו‪ :‬ומה אראך‪ ,‬ואין אתה יודע שהאורג עשהו?‬
‫אמר לו‪ :‬ואתה אינך יודע‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו? נפטר אותו מין‪.‬‬
‫אמרו לו תלמידיו‪ :‬מהו הדבר הברור?‬
‫אמר להם‪ :‬בני‪ ,‬כשם שהבית מעיד על הבנאי‪ ,‬והבגד מודיע על האורג‪ ,‬והדלת על הנגר‪ ,‬כך העולם‬
‫מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו‪( ".‬מדרש תמורה)‪.‬‬
‫שני המקורות הנ"ל מביאים את אחד מניסיונות ההוכחה היסודיים והנפוצים לקיומו של אלוהים‪:‬‬
‫עצם קיום העולם מעיד על כך שיש לו בורא‪ .‬יש לניסיון הוכחה זה ניסוחים ותתי‪-‬ניסוחים רבים‪,‬‬
‫ועסקו בכך הוגים‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬ואנשי דת מכל הדתות המרכזיות‪.‬‬

‫בפתיח הנ"ל לפרק זה הובאו שני מקורות הטוענים את הראיה לקיום אלוהים מתוקף קיומו של‬
‫העולם‪ .‬המקור הראשון הוא מהתנ"ך‪ ,‬שם קורא הנביא ישעיהו להביט בשמיים ובכוכבים‪,‬‬
‫ולתהות "מי ברא אלה?"‪ .‬המקור השני לקוח ממדרשי חז"ל‪ ,‬ומתאר דו‪-‬שיח בין רבי עקיבא לכופר‬
‫אשר מפקפק באמונה‪ .‬במסגרת הוויכוח‪ ,‬רבי עקיבא טוען כי קיום העולם מעיד על בוראו בדיוק‬
‫כשם שעובדת קיומו של בגד מעידה כי יש אורג שיצר לבגד‪.‬‬

‫מאז ימי התנ"ך והמשנה‪ ,‬השתמשו ופיתחו טענה זו הוגים יהודים חשובים כמו רבי סעדיה גאון‪,‬‬
‫הרמב"ם המהר"ל‪ ,‬ועוד‪ .‬גם כיום‪ ,‬רבים ממוכיחי תמ"ש עושים שימוש בטיעון ההוכחה מקיום‬
‫העולם‪ .‬ישנן גם וריאציות אחרות של טיעון זה‪ ,‬כמו "הראיה מן המורכבות"‪ .‬ע"פ ראיית‬
‫המורכבות‪ ,‬יש להתבונן במורכבות הגבוהה הרבה המופיעה בכלל תופעות הטבע ולהסיק ממנה כי‬
‫יש מתכנן‪-‬על (=אלוהים) אשר אחראי לכל אילו‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫רבים יטענו כי הראיות הללו נובעות מאינטואיציה בסיסית ופשוטה‪ .‬הרי דברים אינם נוצרים "יש‬
‫מאין"‪ ,‬לכן קיום העולם מורה על בורא לעולם (=אלוהים)‪ .‬כשם שמכשיר אלקטרוני מורכב מעיד‬
‫על מפתחים ויצרנים‪ ,‬קל‪-‬וחומר שיש גורם‪-‬על האחראי על העולם והיקום‪.‬‬

‫לרעיון המונותאיסטי שישנו אל אחד אשר ברא את היקום‪ ,‬היו מתחרים גם בעת העתיקה‪ .‬דתות‬
‫אליליות שונות המציאו סיפורים על אלים רבים אשר היו אחראים כל אחד על כוח ספציפי‬
‫בבריאה (אש‪ ,‬מים‪ ,‬רוח‪ ,‬וכו')‪ .‬חלק מהדתות נקטו בדרך ביניים המכונה "נותאיזם"‪ ,‬על‪-‬פיה ישנו‬
‫אל עליון אחד‪ ,‬וישנם עוד אלים זוטרים הכפופים לו‪ .29‬לעומת זאת‪ ,‬היו פילוסופים מיוון העתיקה‪,‬‬
‫כמו אריסטו‪ ,‬אשר סברו כי העולם קדמון‪ ,‬כלומר קיים מאז ומעולם‪.‬‬

‫אך נראה כי המדע המודרני הוא המתחרה הרציני הראשון אשר קם כנגד התפיסה המונותאיסטית‬
‫הרואה את האל כבורא עולם‪ .‬תיאוריית המפץ הגדול מסבירה כיצד "יש" יכול להיווצר מ"אין"‪,‬‬
‫ובכך מוציאה את העוקץ מהראיה לקיום אלוהים מתוך קיום העולם‪ .‬תאוריית האבולוציה‬
‫מסבירה כיצד העולם הפך למורכב בתהליך מדורג של מיליארדי שנים‪ ,‬ובכך מבטלת את הראיה‬
‫מן המורכבות‪.30‬‬

‫טיעון קיום העולם מסתמך כאמור על אינטואיציות (=יש לא נוצר מאין‪ ,‬ולדבר מורכב חייב להיות‬
‫מפתח)‪ .‬גילויי הפיזיקה המודרנית מראים כי האינטואיציות הראשוניות שלנו לגבי מרחב‪ ,‬זמן‪,‬‬
‫וחומר‪ ,‬פשוט קורסות לנוכח הממצאים המדעיים‪ .‬ע"פ מכאניקת הקוואנטים‪ ,‬נמצא כי לא רק‬
‫שחומר נוצר יש מאין בנקודת המפץ‪ ,‬אלא שסוגי חלקיקים שונים מופיעים יש מאין בכל רגע ורגע‪.‬‬
‫טיעון הראיה מקיום העולם מסתמכת על האינטואיציה הלקוחה מחיי היום‪-‬יום‪ ,‬כפי דברי רבי‬
‫עקיבא אשר הובאו לעיל‪" :‬כשם שהבית מעיד על הבנאי‪ ,‬והבגד מודיע על האורג‪ ,‬והדלת על הנגר‪,‬‬
‫כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו‪ ".‬אלא שאינטואיציה זו אינה רלבנטית לדיון‬
‫על היווצרות היקום‪ ,‬אשר אינה שייכת לקטגוריה של ניסיון יום‪-‬יומי של בני‪-‬אדם‪ .31‬משכך‪,‬‬
‫נחלשת ראיית קיום האלוהים מתוך קיום העולם עוד יותר‪.‬‬

‫‪ 29‬יש חוקרי דת הטוענים כי היהדות עצמה התפתחה מתוך גישה כזו‪ ,‬והמונותאיזם הוא פרי של חשיבה יותר‬
‫מאוחרת‪ .‬ניתן לראות בביטויים שונים בתורה כמעידים על כך‪ ,‬כמו הביטוי "נעשה אדם בצלמנו" המופיע בתיאור‬
‫הבריאה‪ ,‬או הביטוי "בכל אלוהי מצריים אעשה שפטים" המוזכר בספר שמות‪ ,‬וכן ביטויים שונים נוספים‪.‬‬
‫‪ 30‬מעבר להוכחת האל מתוך קיום העולם‪ ,‬תיאולוגים ופילוסופים שונים ניסו להוכיח את קיומו של אלוהים‬
‫באמצעות טיעונים נוספים‪( ,‬כמו הראיה האונטולוגית)‪ .‬מקורם של רוב הטיעונים הללו אינו מאת הוגים יהודים‪.‬‬
‫קיימים כמובן גם ערעורים וקושיות למכביר על ניסיונות הוכחה אילו‪ .‬אלא שאין מטרת חיבור זה לדון בשאלת‬
‫האמונה באלוהים (כפי שצוין בהקדמה)‪ ,‬אלא להתמקד בסוגיית האמונה בתמ"ש‪.‬‬
‫‪ 31‬הרב מיכאל אברהם מנסה להוכיח כי ההתאמה בין היכולת המתמטית האנושית‪ ,‬לכך שהעולם מתנהל בהתאם‬
‫ליכולות אילו‪ ,‬מעידה על כך כי הבורא נטע מראש התאמה זו‪ ,‬שכן היא אינה יכולה להתפתח במקרה‪ .‬נראה כי‬
‫דווקא ע"פ האבולוציה‪ ,‬ההסבר לכך ברור‪ :‬עיקרון הברירה הטבעית פעל לזקק אינטואיציות בסיסיות לפעולה‬
‫מרחבית רגילה‪ ,‬בקנה מידה המוכר לאדם הפשוט‪ .‬עבור הלקט‪-‬צייד לפני אלפי שנים לא היה יתרון שרידותי‬
‫בפיתוח אינטואיציות בקנה מידה הקטן של חלקיקים‪ ,‬וכן בקנה מידה הגדול של היקום‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מובן יותר מדוע‬
‫האינטואיציות שיש לנו במרחב הרגיל (המכונה מרחב ניוטון) מוצלחות הרבה יותר‪ ,‬מהאינטואיציות לגבי מרחב‬
‫החלקיקים ומרחב החלל הגדול‪ ,‬אשר אינן חיוניות להישרדות הפשוטה בכדור הארץ‪ ,‬ואינן חלק מתהליך הברירה‬
‫הטבעית‪.‬‬
‫‪17‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אומנם המפץ הגדול והאבולוציה עדיין מכונות תיאוריות‪ ,‬ולא עובדות‪ .32‬אך מדובר בתיאוריות‬
‫מבוססות ביותר‪ ,‬אשר נתמכות ע"י תצפיות וממצאים פיזיים‪ .‬למשל‪ ,‬מדידת תנועת היקום מראה‬
‫כי היקום מתרחב כל העת‪ ,‬ומחישובים אילו ניתן להסיק את נקודת ההתחלה‪ ,‬נקודת "המפץ‬
‫הגדול"‪ .‬ב‪ ,2012-‬ניסוי יקר ומורכב שנערך במנהרה תת‪-‬קרקעית בשוויץ‪ ,‬אישש את התיאוריה על‬
‫אופן היווצרות מסה לחלקיק באופן של "יש מאין"‪ ,‬אותה הגה המדען היגס עוד ב‪.1964-‬‬

‫תאוריית האבולוציה מבוססת על ראיות למכביר‪ :‬מאובנים ושלדים של שלבי ביניים‬

‫התפתחותיים אשר נמצאו טמונים באדמה‪ ,‬ניתוחים מתמטיים של מודלים מבוססי גנטיקה‪ ,‬ואף‬
‫תצפיות על תהליכים אבולוציוניים בעודם מתרחשים‪.33‬‬

‫עד לפני עשרות שנים‪ ,‬עוד בטרם התבססו התיאוריות הללו בדעת ההמון‪ ,‬המתקדו אנשי דת‬
‫שונים‪( ,‬בעיקר נוצרים‪ ,‬אך גם יהודים)‪ ,‬בתקיפת אמינות התיאוריות עצמן‪ .34‬כיום‪ ,‬רוב אנשי הדת‬
‫כבר ויתרו על הניסיון לקעקע את המדע‪ ,‬ועברו להסברים שתכליתם לפשר בין סיפור הבריאה‬
‫התנ"כי לתיאוריות ההיווצרות המדעיות‪.‬‬

‫ישנם גם אנשי דת שונים המנסים להציג מצג של ניצחון‪ ,‬על‪-‬פיה המדע המודרני תומך כביכול‬
‫באמונה הדתית‪ .‬זאת‪ ,‬משום שהמדע הוכיח כי היריבים הוותיקים מיוון העתיקה טעו! היוונים‬
‫‪35‬‬
‫הקדמונים הרי סברו שהעולם קדמון‪ ,‬ותאוריית המפץ הגדול מראה כי לעולם יש נקודת ראשית ‪.‬‬

‫הרב מיכאל אברהם‪ 36‬מאריך להסביר מדוע התאוריות המדעיות אינן סותרות את מציאותו של‬
‫אלוהים‪ .‬האפשרות הסבירה בעיניו היא שאלוהים ברא את העולם באמצעות המפץ הגדול‬

‫‪ 32‬לא פעם שמעתי מוכיחי תמ"ש שונים מסבירים באריכות כיצד המדע בעצמו לעולם אינו מוכח לגמרי‪ ,‬וסופה של‬
‫כל תאורייה להיות נסתרת בידי תאורייה מתקדמת ממנה‪ .‬הם נוהגים להדגיש זאת‪ ,‬על‪-‬מנת ליצור רושם שהדת היא‬
‫הוודאות היחידה‪ .‬ראשית‪ ,‬לא כל התאוריות נדחות (וחלק פשוט משוכללות)‪ .‬אך גם כאשר תאורייה נדחית כי היא‬
‫נמצאה שגוייה‪ ,‬עושים זאת בעזרת ראיות נגד‪ .‬לדתות לעומת זאת‪ ,‬אין ראיה חזקה מלכתחילה עליה יוכלו‬
‫להתבסס‪ ,‬ולכן תקיפות כאלו נגד המדע פשוט לא רציניות‪.‬‬
‫‪ 33‬הרב קוק בספר "אורות" מביא את הכלליות כקריטריון לאמת‪ :‬ברגע שתאוריה אחת נותנת הסבר להרבה‬
‫תופעות‪ ,‬הרי אז ישנה סבירות גבוהה מאד כי היא אמת‪ .‬דברי הרב קוק דומים לעיקרון המדעי של "התער של‬
‫אוקאם‪ ".‬קשה שלא להסכים לכך כי תאוריות המפץ והאבולוציה עומדות בקריטריונים אילו‪ .‬ואכן‪ ,‬הרב קוק לא‬
‫התנגד לאבולוציה ואף ראה בה תאוריה חיובית בעלת גוון אופטימי‪ ,‬אשר עולה בקנה אחד עם רעיונות מחשבתיים‬
‫יהודיים‪.‬‬
‫‪ 34‬הרבה מתקיפות אילו התבססו על פערי ידע ושאלות אשר העלו המדענים עצמם‪ .‬ברבות השנים‪ ,‬רבים‬
‫מהשאלות והפערים הללו קיבלו מענה מחקרי‪ .‬למשל‪ ,‬חוקרי אבולוציה שונים התחבטו בשאלת החוליות החסרות;‬
‫בין שכבה גיאולוגית אחת לאחרות נמצאו קפיצות גדולות בגודל ומבנה העצמות של שרידי בעלי חיים‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד‬
‫למגמת התפתחות הנובעת משיפור הדרגתי כתוצאה ממוטציות גנטיות‪ .‬מאז‪ ,‬נמצאו לכך הסברים מספקים שונים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ששינויי סביבה קיצוניים העניקו למוטציות גנטיות מסויימות יתרון אדיר כך שהשינויים נעשו באופן מהיר‪,‬‬
‫ולא (רק) באופן הדרגתי‪.‬‬
‫‪ 35‬כך למשל התבטא פרופ' משה קווה‪ ,‬פרופסור לפיזיקה דתי מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬ראה‪:‬‬
‫‪https://judaism.walla.co.il/item/2732882‬‬
‫‪ 36‬הרב מיכאל אברהם הוא רב אשר מחזיק גם בתואר דוקטור לפיזיקה‪ .‬הרב אברהם עוסק רבות וכתב מספר‬
‫ספרים בנושאים של דת ומדע‪ ,‬ויהדות מול פוסטמודרניזם‪ .‬הרב אברהם הוא בעיניי אחד ההוגים הרציניים יותר‬
‫העומדים לימינה של אמונת תמ"ש‪ ,‬ולכן הרביתי להביא מדבריו לאורך הספר‪.‬‬
‫‪18‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫והאבולוציה‪ 37.‬קשה מאד‪ ,‬ואולי אף בלתי אפשרי‪ ,‬להפריך טיעונים מסוג זה‪ .‬אלא שבאותה מידה‬
‫לא ניתן להפריך טענות כמו‪" :‬שלושה חייזרים סגולים בראו את העולם באמצעות המפץ הגדול‬
‫והאבולוציה"‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם זו טענה סבירה?‬

‫ע"פ עיקרון מדעי‪-‬פילוסופי חשוב המכונה "התער של אוקאם"‪ ,‬נעדיף תמיד תאוריה הנסמכת על‬
‫מספר נמוך כלל הניתן של הנחות‪( .‬למשל‪ ,‬נעדיף תאוריה הנמסכת על הנחה אחת‪ ,‬לעומת תאוריה‬
‫הנסמכת על שתי הנחות)‪ .‬בהקשר של הדיון הנוכחי‪ ,‬ברגע שהמדע מספק הסבר מלא וסביר לקיומו‬
‫של העולם‪ ,‬התוספת של אלוהים‪-‬בורא‪-‬עולם מיותרת‪ .‬יוצא אם כן כי לפי עיקרון התער של‬
‫אוקאם‪ ,‬התאוריה הדתית היא הפחות סבירה‪ ,38‬או לכל הפחות‪ :‬אינה מחויבת‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫נראה כי אין כל מניעה רציונאלית לבחור להאמין באלוהים‪ ,‬אלא וודאי שלא ניתן עוד להשתמש‬
‫בעובדת קיום העולם כראיה‪.‬‬

‫הקושיה באמצעות עיקרון התער של אוקאם הינה קושיה מדעית‪-‬פילוסופית‪ .‬קשות יותר‪ ,‬הן‬
‫השאלות על דברי התורה עצמה‪ :‬מדוע‪ ,‬לשיטת המאמינים‪ ,‬אלוהים מתאר את הבריאה בספר‬
‫בראשית באופן שנראה כסותר את המדע‪?39‬‬

‫למשל‪ ,‬ידוע כי נמצאו בחפירות שרידי עצמות המתאימים לפרופיל האדם הקדמון‪ ,‬המאששים את‬
‫תאוריית האבולוציה‪ .‬בדיקות מדעיות לצורך תיארוך אותם שרידים מראות כי הם נוצרו לפני‬
‫עשרות אלפי שנים‪ ,‬הרבה לפני התאריכים המקובלים על המאמינים‪ .‬בנוסף‪ ,‬חקר הגיאולוגיה‬
‫מראה כי היבשות‪ ,‬ההרים‪ ,‬והאוקיינוסים‪ ,‬נוצרו בתהליכים הדרגתיים בתקופות שארכו מאות‬
‫מיליוני שונים‪ .‬קשה מאד להבין מדוע האל‪ ,‬אשר מעוניין כי נאמין בו‪" ,‬שותל" בעולם ראיות‬
‫הפוכות?‬

‫ישנו טיעון דתי נפוץ לפיו אלוהים מנסה להעלים את מציאותו על‪-‬מנת לאפשר בחירה חופשית‪.‬‬
‫הרי‪ ,‬אם מציאות הבורא תהיה ברורה וללא מקום לספק‪ ,‬דבר זה יהיה כפוי עלינו במידה כזאת‬
‫שלא נהיה מסוגלים להתנתק מהידיעה על מציאותו‪ ,‬ולכן גם לא זכאים לשכר רוחני‪ .‬דרשנים‬
‫מוצלחים יתבלו טיעון זה בכך שהמילה עולם מגיעה משורש "העלם"‪ ,‬ללמדנו כי תכלית העולם‬
‫הינה להעלים את מציאות הבורא‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬ניתן לחשוב שכל התגליות המדעיות הם בעצם‬

‫‪ 37‬ע"פ הספר "אלוהים משחק בקוביות"‪ ,‬מיכאל אברהם‪.‬‬

‫‪ 38‬הרב מיכאל אברהם מביא בספרו ערעורי נגד על השימוש בתער של אוקאם לצורך שלילת קיומו של אלוהים‪,‬‬
‫ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 39‬הוגים ומדענים דתיים‪ ,‬יהודים‪ ,‬כמו גם נוצרים‪ ,‬מנסים להציע פרשנויות השואפות לפשר בין המדע לתיאור‬
‫המקראי של בראשית‪ .‬למשל‪ ,‬ששת ימי הבריאה הם לא ימים באורך ‪ 24‬שעות‪ ,‬אלא תקופות ארוכות של מיליוני‬
‫שנים‪ ,‬וכן על זה הדרך‪ .‬הסברים אילו משכנעים את המשוכנעים‪ ,‬אך נראים אבסורדים לאתאיסטים‪ .‬אני סבור‬
‫שאדם שינסה להתעמק בהסברים אילו באופן אובייקטיבי ימצא אותם כבלתי משכנעים וסבירים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא‬
‫וודאי יתפעל מהמקוריות והיצירתיות שנדרשה להגיע לפרשנויות מעין אילו‪ .‬היכולת לפרש טקסטים במגוון דרכים‬
‫שונות ומשונות מוכר לכל מי שמצוי בעולמות הספרות‪ ,‬השירה והקולנוע‪ .‬בעיני רבים‪ ,‬זהו חלק מהקסם שבעיסוק‬
‫בניתוח יצירות‪ .‬בעולם המדעי לעומת זאת‪ ,‬מתעניינים יותר בפיתוח תאוריות המאפשרות חיזוי תוצאות עתידיות‬
‫(פרדיקציות)‪ .‬מעולם לא היו פריצות דרך בעולם המדעי שהתבססו על פרשנות פסוקים‪ ,‬והפרשנויות המתאימות‬
‫בין פסוקי התורה למדע תמיד מגיעות אחרי התגליות המדעיות‪ ,‬ולא לפניהם‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מעין ניסיון מכוון של אלוהים לבלבל אותנו‪ ,‬כאשר האתגר העומד לפתחנו הוא להמשיך ולדבוק‬
‫באמונה כנגד כל אותם "ראיות שתולות"‪.‬‬

‫אך טיעון זה משונה מאד‪ ,‬ומעלה מספר קשיים למאמינים‪ .‬מציאות העולם שימשה כבר בתנ"ך‬
‫להוכחה היסודית ביותר לכך שיש בורא לעולם (ראה המקורות שהובאו בפתיחה לפרק זה)‪ .‬הרי‪,‬‬
‫זהו בדיוק הטיעון הנידון כאן‪ ,‬אשר חכמי יהדות רבים עשו בו שימוש! איך ניתן לטעון בו‪-‬זמנית כי‬
‫העולם מעיד על מציאות הבורא‪ ,‬וגם מעלים ומסתיר את מציאות הבורא?! דומה הדבר לנחקר‬
‫אשר מעדכן את גרסתו לאחר שראיות חדשות שהתגלו סותרות את דבריו; עצם שינוי הגרסה‬
‫וודאי יערער מאד את אמינותו של נחקר כזה‪.‬‬

‫על אף קושיות אילו‪ ,‬הרב מנחם מנדל שניאורסון (הידוע יותר בתור הרבי מלובביץ')‪ ,‬טוען במפורש‬
‫כי אכן‪ ,‬אלוהים ברא את האלוהים כך שיראה כאילו הוא נוצר באמצעות המפץ הגדול‬
‫והאבולוציה‪ .‬לפי הסבר זה‪ ,‬אלוהים אכן שתל ראיות מדומות שונות‪ ,‬הן בכדור הארץ והן‬
‫בקוסמוס‪ ,‬אף שבפועל הוא ברא את העולם לפני פחות מששת אלפים שנה‪ ,‬ובשישה ימים‪ .‬לפי‬
‫דבריו ‪ ,‬העולם נברא יחד עם שרידי בעלי חיים הטמונים באדמה כך שייראה כאילו נכחדו לפני‬
‫מילוני שנה‪ .‬באשר לשאלה המתבקשת‪ ,‬מדוע שיברא האל ראיות כל‪-‬כך מטעות‪ ,‬משיב הרבי‬
‫‪40‬‬
‫מלובביץ' שאלוהים עשה זאת "מסיבות הידועות לו"‪.‬‬

‫הרב אבינר מתייחס לתשובה זו של הרבי מלובביץ'‪ ,‬ומודה כי קשה לקבל אותה‪ .‬לכן‪ ,‬מציע הרב‬
‫אבינר הסבר אחר‪ :‬הקב"ה "בונה עולמות ומחריבן‪ ."41‬לפי הסבר זה‪ ,‬יתכן ושרידים שונים אשר‬
‫מוצאים המדענים הינם הד לאותן עולמות שנבראו ונחרבו לאחר מכן‪ .‬תשובה זו מעורפלת וחלשה‪,‬‬
‫ורחוקה מלהתיישב הן עם סיפור הבריאה בתורה והן עם ממצאי המדע‪.42‬‬

‫ישנם אנשי מדע דתיים הטוענים בלהט כי תיאור הבריאה בספר בראשית לא רק שעומד במבחן‬
‫הביקורת המדעית‪ ,‬אלא אף מכיל בתוכו ידיעות מדעיות‪ .43‬אלא שהם מגיעים לידיעות אילו ע"י‬
‫פרשנות יצירתית של ביטויים שונים וחישובי גימטריות‪ .‬האם אכן ניתן לטעון ברצינות כי‬
‫"רמזים" אילו מגשרים על הפערים בין תיאור הבריאה בתורה לבין התפיסה המדעית?‬

‫‪ 40‬ממכתב טבת תשכ"ב ‪ -‬נדפס באמונה ומדע עמ' ‪ .89‬וראה עוד להלן על שימוש בתשובות שמתבססות על עיקרון‬
‫חוסר יכולת של הבנת הבורא בחלק השני בפרק "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם"‪.‬‬
‫‪ 41‬מתוך מדרש קהלת רבא‪.‬‬
‫‪ 42‬לעצם העניין‪" ,‬בונה עולמות ומחריבן" הינה אמירה מעורפלת ביותר‪ .‬מה בין ביטוי זה לבין התיאור המדעי‬
‫המקובל? העולם אכן עבר מספר אירועי חורבן דרמטיים‪ ,‬אך מדובר בעולם שלנו‪ ,‬ולא בעולמות‪ .‬כיצד הסבר זה‬
‫פותר את בעיית תאריך העולם? או בעיית תיארוך בני האדם הקדמונים? מקור זה הוא שולי יחסית‪ ,‬ובסיפור‬
‫הבריאה המקראי אין כל זכר לעולמות קדומים‪ .‬כך‪ ,‬מניית שנות העולם המקובלת גם היא סותרת תפיסת עולמות‬
‫קדומים זו‪ .‬נראה כי ביטוי מעורפל זה אשר נצא במקור צדדי יחסית מובא לצורך האדרת הבורא‪ ,‬או רומז לעולמות‬
‫רוחניים‪.‬‬
‫‪ 43‬למשל‪ ,‬פרופסור משה קווה מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬פרופסור לפיזיקה אשר מנסה לגשר על הפערים בין ספר‬
‫בראשית למדע המודרני‪ .‬גם הספר "בראשית ברא" של פרופ' נתן אביעזר מנסה להיתלות בביטויים שונים‬
‫ולקשרם לגילויים מדעיים שונים‪.‬‬
‫‪20‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יצוין‪ ,‬כי בחלק השני של ספר זה תידון בהרחבה השאלה‪ :‬כיצד אנשים חכמים‪ ,‬משכילים‪,‬‬
‫ורציונאליים להפליא‪ ,‬טוענים דברים תמוהים ברוח זו‪ .‬בהקשר של הדיון הנוכחי‪ ,‬חשוב לשים לב‬
‫לכך כי הניסיונות היצירתיים לפשר בין התורה למדע תמיד מגיעים אחרי התגליות המדעיות‪ .‬אין‬
‫אף לא תקדים מהימן ומתועד אחד לכך כי משחקי מילים וגימטריות שימשו בסיס לגילוי תאוריה‬
‫מדעית כלשהי‪ .‬אכן‪ ,‬נדרש כישרון אינטלקטואלי רב לבצע "עבודת התאמה" כזו בין ספר בראשית‬
‫למדע‪ .‬אלא שהשכל הישר מתקשה להשלים עם רוב ככל ההסברים הללו‪.‬‬

‫סוף‪-‬כל‪-‬סוף‪ ,‬לא ניתן להתעלם מחשיבותה של המהפכה המדעית‪ ,‬אשר גילוייה הרבים שינו באופן‬
‫עמוק את תמונת המצב אשר שררה בעבר‪ .‬עצם קיום העולם כבר לא יכול להוות הוכחה לקיומו‬
‫של אלוהים‪ .‬במבט לאחור נראה כי אמונה באלוהים בורא שמיים וארץ הייתה בעבר האופציה‬
‫הסבירה לאדם הרציונאלי והחושב‪ ,‬בהתאם למידע ולחלופות שהיו קיימים בזמנו‪ .‬כיום‪ ,‬קשה‬
‫לאדם הרציונאלי והאובייקטיבי לתת אמון רב בסיפור הבריאה הבראשיתי‪ .‬בניגוד לדורות‬
‫קודמים‪ ,‬אנשים רציונאליים הבוחרים להאמין באלוהים מנהלים את וויכוחם מעמדת מוצא‬
‫נחותה וקשה יותר מאי‪-‬פעם‪.‬‬

‫בעבר‪ ,‬נקודת המוצא לוויכוחים תיאולוגים הייתה שאלוהים קיים‪ .‬לאחר קבלת הנחה מוסכמת‬
‫זו‪ ,‬נותר היה לדון איזה מהדתות היא דת האמת‪ .‬זוהי נקודת המוצא של חיבורים קדומים מימי‬
‫הביניים‪ ,‬כמו ספר הכוזרי‪ :44‬כל הצדדים בוויכוח באותה עת‪ ,‬קרי‪ :‬הפילוסוף‪ ,‬הנוצרי‪ ,‬המוסלמי‪,‬‬
‫והיהודי‪ ,‬מסכימים על קיומו של אלוהים‪ ,‬ומכאן והלאה הם מגייסים טיעונים המיועדים לשכנע‬
‫כי תפיסתם היא הסבירה והצודקת‪ .‬בוויכוח הבין‪-‬דתי הזה בהחלט היו לדת היהודית מספר‬
‫טיעונים חזקים כנגד דתות הנצרות והאסלאם‪ ,‬דתות אשר נבנו על גבה של היהדות‪ ,‬ולקחו ממנה‬
‫עקרונות רבים‪.‬‬

‫אלא שכאמור‪ ,‬תנאי הפתיחה של הוויכוח על האמונה השתנו לחלוטין‪ .‬אז‪ ,‬דיונים רבים התנהלו‬
‫סביב שאלות כמו‪ :‬האם עם ישראל ממשיך להיות העם הנבחר ם לאחר שחטאו‪ ,‬או האם יתכן כי‬
‫יקום נביא הגדול ממשה‪ .‬כיום‪ ,‬קשה למצוא וויכוחים בין‪-‬דתיים העוסקים בשאלות ברוח זו‪.‬‬
‫הדתות כבר כמעט ואינן חשות מאוימות זה מזה‪ ,‬והן מגייסות את כוחותיהן להתמודדות עם‬
‫היריבים המודרניים והחזקים‪ ,‬תוצרי תרבות המערב‪ :‬המדע‪ ,‬הליברליזם‪ ,‬הגלובליזם (ואולי עוד‬
‫כמה 'איזמים'‪ )...‬היות שכך‪ ,‬חיבורים מימי הביניים כמו ספר הכוזרי אמנם חשובים ומעניינים‪,‬‬
‫אך רחוקים מלספק טיעונים וראיות הרלבנטיים לדיון הנוכחי והחשוב‪ ,‬הנוגע לשאלת הבסיס‬
‫לאמונה‪.‬‬

‫‪ 44‬נכתב בימי הביניים ע"י רבי יהודה הלוי‪ .‬ספר הכוזרי מחשב לספר אמונה יסודי וחשוב ונלמד במרבית‬
‫מהישיבות של המגזר הדתי‪-‬לאומי‪ .‬כפי שמרבים לצטט את דברי הגר"א עליו‪" :‬ספר הכוזרי הוא קדוש וטהור‬
‫ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"‪ ,‬ספר הכוזרי נלמד בספר קדוש לרוב ללא ניסיון אמיתי לפקפק או לאתגר‬
‫את הנאמר בו‪.‬‬
‫‪21‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫איור ‪ 1‬שתי קומות של אמונה‪ :‬אמונה באלוהים (=תאיזם)‪ ,‬ועל גביה אמונה בדת ספציפית‬
‫(=תמ"ש בדנון דידן)‬

‫מהו היחס בין שתי האמונות‪ :‬אמונה באלוהים ואמונה בתמ"ש? כמשל‪ ,‬ניתן לראות את הקשר בין‬
‫אמונה באלוהים (=תאיזם)‪ ,‬לבין אמונה בדת ספציפית (=תמ"ש‪ ,45‬בנדון דידן)‪ ,‬כמבנה בעל שתי‬
‫קומות (ראה איור ‪:)1‬‬

‫‪ .1‬קומה ראשונה‪ -‬אמונה באלוהים‪ ,‬אמונה בעלת אופי פילוסופי ואוניברסלי‪.‬‬

‫‪ .2‬הקומה השנייה‪ -‬אמונה בדת מונותאיסטית ספציפית‪ ,‬כגון נצרות‪ ,‬איסלאם‪ ,‬או תמ"ש‪.‬‬

‫מבחינת השלכות מעשיות‪ ,‬שתי הקומות הללו אינן שוות‪ :‬רק הכרה בקיומה של הקומה השנייה‬
‫גוררת את המחויבות הכבדה של קיום מצוות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הקומה הראשונה היא "רכה" בהרבה‪,‬‬
‫ולא נראה כי היא בעלת השלכה מעשית מחייבת כלשהי‪.‬‬

‫יש לעמוד על היחס בין שתי הקומות הללו‪ :‬ללא הקומה הראשונה של אמונה באלוהים‪ ,‬הקומה‬
‫השנייה נופלת מאליה‪ .‬לכן‪ ,‬אין להתפלא כי מוכיחים ומחנכים תמ"שיים מתאמצים מאד להוכיח‬
‫את קיומו של אלוהים‪ .‬אלא שבנקודה זו‪ ,‬חלקם מנסים להציג מצג שווא כאילו ראיה לטובת קיום‬
‫אלוהים אמורה לשכנע אנשים להתחייב בקיום תורה ומצוות‪ .‬בלשון איור הקומות‪ ,‬המוכיחים‬
‫טוענים לקיומה של הקומה הראשונה‪ ,‬ומתוך כך טוענים לקיומה של הקומה השנייה!‬

‫אך כיצד ניתן להסיק את אמונת תמ"ש מתוך אמונה באלוהים? לשם כך‪ ,‬המוכיחים התמ"שיים‬
‫יטענו למערכת ההנחות הבאה‪:‬‬

‫‪ ‬הנחה א'‪ :‬יש בורא לעולם‪.‬‬

‫‪ 45‬הבחירה במקרה זה להשתמש במונח תמ"ש ולא 'יהדות' כמקובל‪ ,‬היא כי המונח יהדות קשור לא רק לדת‪ ,‬אלא‬
‫גם ללאום ותרבות‪.‬‬
‫‪22‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬הנחה ב'‪ :‬כיוון שיש בורא‪ ,‬לא יתכן שלא אכפת לו מברואיו‪.‬‬
‫‪ ‬הנחה ג'‪ :‬כיוון שאכפת לבורא מברואיו‪ ,‬מסתבר כי הוא יצווה אותם במצוות‪.46‬‬

‫דרך מהלך מפותל זה‪ ,‬מנסים לטעון כי עובדת קיום העולם מורה על אלוהי ישראל‪ ,‬אשר ציוונו‬
‫במצוותיו‪ .‬המצוות‪ ,‬בהתאם למשל התמ"שי הפופולארי‪ ,‬הן "הוראות היצרן" אשר אלוהים נתן‬
‫לבני‪-‬אדם‪ :‬כשם שלמכונת כביסה יש הוראות יצרן‪ ,‬כך מי שברא את העולם וודאי העניק לברואיו‬
‫הוראות יצרן; אילו‪ ,‬כמובן‪ ,‬הן המצוות התורה‪.‬‬

‫אלא שכאמור‪ ,‬גם אם אדם בוחר לאמץ את הנחה א'‪ ,‬הנחות ב' ו‪-‬ג' ממש לא חייבות להסתעף‬
‫ממנה! יש שלל ערעורים אפשריים על שרשרת הנחות זו‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן לשאול‪:‬‬

‫‪ ‬מניין לנו כי לבורא אכפת מברואיו? הרי‪ ,‬כפי שטענו גם הוגים יהודים‪ ,‬איננו במדרגה של‬
‫בורא ולכן אנו מנועים מלהבין ולפרש את דרכי פעולתו ("אילו ידעתיו הייתיו"‪ ,‬בלשונו של‬
‫רבי יהודה הלוי)‪.‬‬
‫‪ ‬מניין לנו שאכפתיות זו צריכה להתבטא בהתגלות ובמתן מצוות? אולי אלוהים העניק‬
‫לבני‪-‬אדם מצפון ומצפה מהם לעשות את הישר והטוב בלי צורך בתורה ומצוות?‬
‫‪ ‬מניין לנו כי דווקא סיפור מתן תורה מסיני הוא סיפור ההתגלות האותנטי? ישנן דתות‬
‫רבות אחרות הטוענות כי ברשותם נמצאים דברי האל האמיתיים‪.‬‬

‫הקפיצה מאמונה כללית באלוהים לאמונה בתמ"ש היא קפיצה כה גדולה‪ ,‬כך שגם אם יצליחו‬
‫איכשהו מוכיחי תמ"ש לגייס טיעונים חזקים לטובת קיומו של אלוהים‪ ,‬מלאכת הוכחת אמונת‬
‫תמ"ש עדיין עומדת לפתחם באופן מלא‪.‬‬

‫ראוי להעיר‪ ,‬כי ההכרעה בדבר קיומו של אלוהים אינה מחייבת פתרון בינארי (קיים‪ /‬לא קיים)‪.‬‬
‫ישנו מרחב ביניים המאפשר לאמץ (או לפתח) גישות רבות נוספות‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫‪ ‬גישה אגנוסטית‪ -‬גישה של אי‪-‬ידיעה עקרונית‪ ,‬הסוברת כי אין לנו די ידע להוכיח או‬
‫להפריך את קיומו של כוח עליון רוחני כלשהו‪ .‬ע"פ גישה זו לא ניתן להוכיח את אמיתותה‬
‫של דת כזו או אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬גישה המאמינה באלוהים‪ ,‬אך שוללת דתות‪ -‬לפי גישה זו האמונה באלוהים מבוססת על‬
‫הכרעה רציונאלית‪ ,‬או על העדפה אישית‪ .‬מנגד‪ ,‬מתייחסים בספקנות רבה‪ ,‬או בשלילה‬
‫מוחלטת‪ ,‬לטענות של אנשי דת שונים הטוענים כי ספרי הקודש שלהם ניתנו להם מאת‬
‫ישות עליונה‪ ,‬וכי דתם היא הדרך הבלעדית לעשות טוב‪ ,‬ולזכות בגן עדן‪.‬‬

‫‪ 46‬מדוע רק היהודים מצווים במצוות? לפי ההיגיון הזה‪ ,‬היה מצופה כי אכפת יהיה לאלוהים מכל בני האדם? אמנם‪,‬‬
‫חז"ל למדו בדרישות מפסוקים את קיומם של שבע מצוות בני נח‪ ,‬המחייבות את כלל האנושות‪ .‬אך אז עולה‬
‫השאלה‪ :‬מדוע זכו רק ישראל להתגלות בהר סיני? לא מדיע לבני נח מעמד "שבע דברות" משלהם? לעומת זאת‪,‬‬
‫יש גישות אחרות לפיהן באמת רק ליהודים יש חשיבות עליונה בבריאה‪ ,‬בעוד עמים אחרים נבראו על‪-‬מנת לשרת‬
‫מגמה זו‪.‬‬
‫‪23‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬גישה המאמינה באלוהים‪ ,‬ונוטה בחיוב לדת‪ -‬בדומה לגישה הקודמת‪ ,‬ע"פ גישה זו בוחרים‬
‫להאמין באלוהים מתוך שיקולים כאלו ואחרים‪ ,‬ובנוסף על כך מאמצים באופן מלא או‬
‫חלקי דת ספציפית‪ ,‬ומקיימים אורח חיים מסורתי או דתי‪ .‬ישנו גבול דק ומטושטש‬
‫המבדיל גישה זו מגישה אורתודוקסית רגילה‪ .‬בהקשר היהודי‪ ,‬מאמצי גישה זו יכולים‬
‫לטעון כי הם אינם בטוחים כי אכן התקיימו אירועים תנ"כיים כמו ניסי מצריים‪ ,‬והתגלות‬
‫ישירה של אלוהים בהר סיני‪ .‬מנגד‪ ,‬הם כן רואים עצמם מחויבים (במידת‪-‬מה) לתורה‬
‫ולהלכה‪ .‬יתכן כי האוחזים בגישה זו יסבירו כי התורה היא יצירה שנכתבה ע"י משה‬
‫"בהשראה אלוהית"‪ .‬לחלופין‪ ,‬יתכן שפשוט יתחמקו מהגדרות חדות‪ ,‬ויבחרו להישאר‬
‫בעמימות‪ .‬ככלל‪ ,‬תהיה להם נטייה להעדיף פירושי טקסט אליגוריים (=משליים) על פני‬
‫פירושים מילוליים‪ .‬ניתן לומר כי אפשר לשייך להגדרה זו חלק מהמסורתיים‬
‫הקונסרבטיביים‪ ,‬ואולי גם חלק מהדתיים הליברליים‪ .‬סביר כי האוחזים בגישה זו יקיימו‬
‫מצוות בלהט ואדיקות פחותה מדתיים אורתודוקסיים רגילים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא כל מי‬
‫שמקיים מצוות באופן "חפיף" שייך לקבוצה זו‪ ,‬וישנם דתיים "לייט"‪ ,‬ואף מסורתיים‪,‬‬
‫המאמינים בתמ"ש בלהט‪.‬‬
‫‪ ‬גישה אשר אינה מאמינה באלוהים ובתמ"ש‪ ,‬אך מקבלת באופן מלא את מצוות הדת‪ -‬ע"פ‬
‫גישה זו‪ ,‬סוברים כי משקל הראיות נוטה לשלול את קיומו של אלוהים‪ ,‬ו‪/‬או אמונת‬
‫תמ"ש‪ ,‬אך למרות שלילה זו בוחרים לשאת בעול קיום מצוות‪ .‬ישנם אנשים המגדירים‬
‫עצמם מסורתיים‪ ,‬וגם כאלו המשתייכים לזרם הקונסרבטיבי‪ ,‬אשר ניתן לשייכם‬
‫לקטגוריה זו‪ .‬ההסברים שלהם לבחירתם לקיים מצוות על אף שלילת האמונה העומדת‬
‫בבסיס המצוות‪ ,‬יכללו לרוב טיעונים של חשיבות שמירת המסורת‪ ,‬השפעתה החיובית על‬
‫יחידים וקהילות‪ ,‬ועוד הסברים שונים‪ .‬וישנם גם אנשים מסוג שונה לגמרי אשר ניתן‬
‫לשייך לקבוצה זו‪ :‬כאלו אשר משתייכים לזרם האורתודוקסי בגלוי‪ ,‬אך בסתר ליבם‬
‫חשים כי האמונה האורתודוקסית אינה סבירה כלל‪.‬‬

‫אילו הם רק מספר אפשרויות כלליות‪ ,‬וניתן לחשוב על עוד גישות אחרות‪ .‬לענייננו‪ ,‬חשוב לזכור כי‬
‫הדיון הנוכחי מצומצם לשאלת אמונת תמ"ש‪ ,‬ובפני מי שבוחר לדחות אמונה זו‪ ,‬עדיין נותר מרחב‬
‫עצום של גישות אמוניות ואפשרויות מעשיות‪.‬‬

‫סוגיה חשובה נוספת הדומה באופייה לסוגית בריאת העולם היא שאלת קיומה של נשמה‪ ,‬מעבר‬
‫לממד הגופני‪-‬חומרי‪ .‬הקשר בין אמונת תמ"ש לבין שאלת קיומו של ממד רוחני‪-‬נשמתי חזק פחות‬
‫מהקשר לשאלת קיום האלוהים‪ ,‬אך עדיין ישנם מוכיחי תמ"ש שונים אשר מנסים (שלא בצדק‪,‬‬
‫כפי שיוסבר) לטעון כי מתחייב להאמין בקיומה של נשמה‪ ,‬ולהשתמש בכך כראיה לאמונה‬
‫בתמ"ש‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫נראה כי התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים היא כי בכל אדם שוכנת נשמה‪ .47‬זוהי הגישה‬
‫הדואליסטית‪ ,‬המניחה מציאות רוחנית מופשטת‪ ,‬לצד המציאות החומרית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנם‬
‫אנשים האוחזים בגישה מטריאליסטית‪ ,‬הסוברת כי המציאות‪ ,‬ובכלל זה בני‪-‬אדם‪ ,‬מורכבים‬
‫מרכיבים פיזיים בלבד‪ ,‬ואין מעבר למציאותו החומרית ולא כלום‪.‬‬

‫שאלת קיום הנשמה משליך על עקרונות דתיים חשובים שונים‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫‪ ‬שאלת החיים אחרי המוות‪ -‬אימוץ הדעה כי ישנה נשמה סולל את הדרך לאמונה כי‬
‫ישנה הישארות של הנפש לאחר שהגוף הפיזי חדל מלתפקד ברגע המוות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫אימוץ גישה מטריאליסטית סוגר את השער בפני אמונה בחיים שלאחר המוות‪.‬‬
‫‪ ‬בחירה חופשית‪ -‬להוציא בודדים חריגים‪ ,48‬הרוב המוחץ של ההוגים היהודים הדתיים‬
‫דוגלים בכך שישנה בחירה חופשית‪ .‬הדבר משתמע מפסוקים מפורשים בתורה‪.49‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא ניתן להבין ולהצדיק את מערכת השכר והעונש על קיום המצוות המוזכרת‬
‫בתורה‪ ,‬אם אין בחירה חופשית‪ .‬שאלת הבחירה החופשית קשורה בטבורה לשאלת‬
‫קיומה של נשמה‪ :‬ללא קיום גורם נשמתי היכול להתעלות מעל החוקיות הפיזית‬
‫הקשיחה‪ ,‬לא ניתן להסביר כיצד תיתכן בחירה חופשית‪ .‬ידוע היום כי החלטות‬
‫אנושיות מתקבלות במקום פיזי מוגדר‪ ,‬והוא המוח‪ .‬כיוון שהמוח מורכב מרשת‬
‫נוירונים חומרית‪ ,‬הכפופים לחוקי הכימיה והפיזיקה‪ ,‬קשה עד בלתי אפשרי להאמין‬
‫בבחירה חופשית ללא אמונה בנשמה‪.‬‬
‫‪ ‬השלכה על שאלת האמונה באלוהים‪ -‬אמונה באלוהים לרוב תחייב אמונה בנשמה‪,‬‬
‫ובמידה מעט פחותה מכך‪ ,‬גם ההיפך נכון‪ .50‬אלוהים נתפס כישות רוחנית‪ ,51‬ולכן עמדה‬
‫מטריאליסטית שוללת את קיומו‪ .‬המפץ הגדול והאבולוציה אינם יכולים להסביר‬
‫התפתחות של גורמים אשר במהותם אינם חומריים‪ ,‬ולכן רוב הדעות רואות בשתי‬
‫האמונות הללו (=אמונה באלוהים ואמונה בנשמה) עסקת חבילה‪.‬‬

‫אך בדומה לסוגיית קיומו של אלוהים‪ ,‬שאלת קיומה של נשמה הינה סוגיה פילוסופית‪-‬כללית‪.‬‬
‫ראיה לטובת קיומה של נשמה בהחלט אינה מהווה ראיה לטובת אמונת תמ"ש‪ .‬על‪-‬פי איור הבניין‬

‫‪ 47‬מה בין נשמה לנפש? ע"פ מקורות שונים ביהדות (בתורת הנסתר ובחסידות)‪ ,‬הנשמה היא רובד עליון יותר‬
‫מהנפש‪ .‬ככלל‪ ,‬מדברים על חמש מדרגות‪ ,‬זו למעלה מזו‪ :‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬נשמה‪ ,‬חיה‪ ,‬ויחידה‪ .‬לצורך הדיון‪ ,‬אין זה‬
‫משנה‪ ,‬והשאלה היחידה הרלבנטית היא האם נדרש להאמין ברובד לא‪-‬חומרי כלשהו‪ ,‬וכיצד משליכה אמונה כזו על‬
‫סוגיית האמונה בתמ"ש‪.‬‬
‫‪ 48‬כמו רבי חסדאי קרשקש‪ ,‬הוגה יהודי מימי הביניים שסבר כי אין בחירה חופשית בפעולות‪ ,‬אלא רק במחשבות‪.‬‬
‫דעה זו חריגה ואף נתקלת בקושיות קשות שלא מצאתי להן תשובות טובות‪.‬‬
‫‪" 49‬ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע‪ .‬ובחרת בחיים"‪ .‬דברים ל'‪ ,‬פסוק טו'‬
‫‪ 50‬הדבר תלוי איך מגדירים נשמה‪ ,‬ואכמ"ל‬
‫‪ 51‬הרמב"ם נלחם נגד אילו אשר האמינו כי לאלוהים יש גוף‪ ,‬בהתאם לפשוטם של פסוקים רבים בתורה‪ ,‬ואף קבע‬
‫כי מי שחושב כך הוא מין (=כופר)‪ .‬אך נראה כי היו הרבה מחכמי ישראל אשר האמינו כי לאלוהים יש גוף‪ .‬על‬
‫קביעתו של הרמב"ם קבל הראב"ד‪" :‬ולמה קרא לזה מין? וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה‬
‫שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות‪".‬‬
‫‪25‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בעל שתי הקומות שהובא לעיל‪ ,‬אמונה בנשמה מהווה קומה ראשונה בלבד; אימוץ עמדה‬
‫דואליסטית לא מחייב קפיצה למסקנה כי התורה ניתנה משמיים!‬

‫גם לגבי סוגיה זו‪ ,‬האופציה הסבירה והרציונאלית שעמדה בפני בני אדם עד לפני המהפכה‬
‫המדעית היה להניח כי ישנן נשמות‪ .‬אפשר להסביר זאת דרך משל‪ :‬נסו לתאר כי איכשהו‪ ,‬בזכות‬
‫טכנולוגיה עתידנית‪ ,‬מכשיר חשמלי נוסע אחורה בזמן‪ .‬למשל‪ ,‬בובת משחק טעונה בסוללות אשר‬
‫זזה ומדברת‪ ,‬מגיעה לחברה עתיקה‪ .‬סביר להניח כי אותם אנשים אשר ייתקלו בבובה החשמלית‬
‫המדברת לא יצליחו לפענח את ההסבר המדעי‪-‬טכנולוגי לאופן שבו הבובה מניעה את איבריה‬
‫ומשמיעה קול; הרי הטכנולוגיה של הבובה מתקדמת בהרבה מזו שברשותם‪ .‬אלא שבני‪-‬אדם הם‬
‫(רובם) יצורים רציונאליים השואפים להבין ולהסביר את מה שחושיהם קולטים‪ .‬לכן‪ ,‬מאד סביר‬
‫כי אותם אנשי העולם העתיק היו מגיעים למסקנה כי בתוך בובה זו שוכנת ישות רוחנית‬
‫מסתורית‪ ,‬אשר היא ההסבר הסביר היחיד לפעולתה!‬

‫יתרה מכך‪ :‬יתכן מאד כי היצירתיים והמוכשרים שבחבורה היו ממציאים סיפורים מופלאים על‬
‫מקורה של הבובה אשר היו שובים את לב הציבור‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬חכמי הדת של אותה חברה היו‬
‫מוצאים דרך לשלב את הבובה החשמלית בפולחן הדתי הקיים‪ .‬יתכן אפילו כי הבובה המופלאה‬
‫הייתה זוכה למדרגה עליונה‪ ,‬לאל העליון של אותה חברה עתיקה‪.‬‬

‫סיפור‪-‬משל זה נשמע אולי דמיוני ומשעשע‪ ,‬אך למעשה היו‪-‬גם‪-‬היו ברשות הדורות הקודמים‬
‫"בובות" כאלו‪ ,‬ואף בדרגת מורכבות גבוהה לאין שיעור ממנה‪ :‬הגוף שלהם! כיצד הרי ניתן‬
‫להסביר את היכולות המופלאות של הגוף שלנו‪ :‬לזוז‪ ,‬לדבר להרגיש ולחשוב? מובן כי במסגרת‬
‫הכלים אשר עמדו לרשותם‪ ,‬הסבר רוחני של נשמה השוכנת בגוף ומניעה אותו‪ ,‬הינו הסבר בהחלט‬
‫סביר‪" .‬תאוריית הנשמה" מספקת הסבר להבדל שבין הגוף שלנו לחומרים הדוממים המצויים‬
‫סביבנו‪.52‬‬

‫אלא שתהליך ההתקדמות המדעי הולך ומקשה מאד על בעלי הגישה הדואליסטית‪ ,‬הרואה באדם‬
‫שילוב של נשמה וגוף‪ .‬הידע הנצבר במדעי הכימיה‪ ,‬הביולוגיה והרפואה‪ ,‬מספק הסבר כמעט מלא‬
‫למכלול פעולות האדם‪ .‬זרמים חשמליים במוח‪ ,‬מעברי אנרגיית מזון בגוף‪ ,‬ועוד שלל מנגנונים‬
‫גופניים‪-‬פיזיים‪ ,‬מייתרים את "תאוריית הנשמה" לצורך הסבר אופן תפקוד האדם‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן‪ ,‬הקרבה בביולוגיה של בעלי‪-‬חיים מפותחים לזו של האדם מצביעה על כך כי ההבדל בין‬
‫עולם החי לאדם הוא הבדל שבכמות‪ ,‬כלומר הבדל בביולוגיה‪ ,‬ולא הבדל שבאיכות‪.53‬‬

‫‪" 52‬הסיפור" על הנשמה התקבל כל‪-‬כך בעולם‪ ,‬עד שהיום הוא לא נחלתם הבלעדית של אנשים דתיים‪ ,‬וגם הגישה‬
‫ההומניסטית‪-‬ליברלית השלטת כיום נוטה לראות באדם דבר פנטסטי‪ ,‬כאשר מושג הנשמה משתלבת היטב בנרטיב‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ 53‬ביהדות מקובל לדבר על מדרגות הבריאה‪ :‬דומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‪ ,‬מדבר (ועל גבי מדרגה זו יש המוסיפים‪ :‬ישראל)‪.‬‬
‫לפי האבולוציה‪ ,‬לא מדובר בהכרח במדרגות‪ ,‬אלא ברצף התפתחותי‪.‬‬
‫‪26‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בדומה לניסיון להתעקש על הקיום של אלוהים לצד תאוריות המפץ והאבולוציה‪ ,‬גם בסוגיית‬
‫הנשמה ניתן להתעקש ולטעון כי הגילויים המדעיים אינם מבטלים את אפשרות קיומה של‬
‫‪54‬‬
‫הנשמה‪ .‬לפי טענה זו‪ ,‬הנשמה פועלת בצורה כלשהי במקביל‪ ,‬או באינטראקציה‪ ,‬עם פעולת הגוף ‪.‬‬
‫אך זו כבר נראית כתוספת אשר אינה הכרחית (ע"ע עיקרון התער של אוקאם שהוזכר לעיל)‪ .‬שוב‪,‬‬
‫כמו בסוגיית קיום אלוהים‪ ,‬נראה כי ההוגים הדתיים מנהלים את הוויכוח מעמדת מוצא קשה‬
‫ונחותה יותר‪ ,‬בהשוואה ליריביהם מעולם המדע‪.‬‬

‫ואמנם‪ ,‬ישנם עדיין טיעונים רציונאליים לצדד בדעה שאכן יש לאדם נשמה‪ .‬מדענים עדיין‬
‫מתקשים להגדיר ולהסביר את התודעה האנושית‪ ,‬ושאלה זו נחשבת לשאלה מדעית "פתוחה"‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬נראה כי המניעה העיקרית לאימוץ הגישה המטריאליסטית העומדת בפני רוב‬
‫האנשים‪ ,‬היא פחד מהשלכות אפשריות של תפיסה מטריאליסטית על תפיסות החיים והמוסר של‬
‫עצמם וסביבתם‪ .‬לכאורה‪ ,‬כל יופיו והדרו של האדם אובד ללא הממד הנשמתי‪-‬רוחני‪ .55‬מנגד‪,‬‬
‫מדענים בתחומי האבולוציה‪ ,‬האתיקה והפסיכולוגיה מספקים שלל הסברים חלופיים וסבירים‬
‫למדי להתנהגות מוסרית‪ ,‬ואינם רואים בהשקפה המטריאליסטית כמפחיתה מקומתו ונשגבותו‬
‫של האדם‪.‬‬

‫ושוב‪ ,‬בדומה לשאלת קיומו של אלוהים‪ ,‬הכרעה בשאלת קיומה של נשמה לא מחייבת הכרעה של‬
‫הכול או לא‪-‬כלום‪ .‬גם בסוגייה זו‪ ,‬קיים מרחב ביניים רחב ממדים המאפשר אמונה בנשמה‬
‫וברוחניות‪ ,‬ללא קבלת הדת‪ ,‬וודאי לא דת ספציפית‪ .‬יש אשר יאמרו שאדרבה‪ ,‬היצמדות לדת‬
‫באופן אדוק מידי מדכאת אפשרות של חיפוש רוחני‪ ,‬וקובלת את האדם בדוגמות ותבניות ידועות‬
‫מראש‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫א‪ .‬נושא הוכחת קיומו של אלוהים נכרך לרוב בתוך הניסיונות להוכחת תמ"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעומת זמן כתיבת מרבית ספרי האמונה החשובים‪" ,‬תנאי הפתיחה" של הדיונים‬
‫התאולוגיים השתנו מאד‪ .‬המדע מספק הסברים חלופיים חזקים לבריאת העולם‪ ,‬וכן‬
‫להתפתחות ופעולת האדם‪ .‬היות שכך‪ ,‬הטיעונים הישנים לטובת הדתות נחלשו מאד‪ ,‬עד‬
‫כי חלקם כבר אינו רלבנטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם אם יצליחו איכשהו התמ"שיים להביא ראיות טובות לקיומו של אלוהים‪ ,‬יש להיות‬
‫ערניים ליחס בין שתי הסוגיות הללו‪ :‬ראיה לטובת קיום אלוהים אינה מהווה ראיה‬
‫לטובת תמ"ש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ראיות המפריכות את קיומו של אלוהים מפריכות ממילא את‬
‫אמונת תמ"ש‪.‬‬

‫‪ 54‬לשיטה הדואליסטית‪ ,‬קשה יותר להסביר את אופן פעולת האינטראקציה בין הנשמה לגוף‪ .‬למשל‪ ,‬כיצד רצון‬
‫מופשט יכול להניע איברים? בעיה זו כונתה ע"י פרופ' ישעיהו ליבוביץ' הבעיה הפסיכופיזית‪.‬‬
‫‪ 55‬לגבי חשש מהשלכות מוסריות‪ ,‬יש להעיר כי מבחינה רציונלית‪ ,‬לא אמורה להיות לרצון שלנו השלכה על הדיון‬
‫העובדתי (קיומה או אי‪-‬קיומה של נשמה)‪ .‬למשל‪ ,‬אם התעורר חשש כי יש נחש בחצר של אדם‪ ,‬חוסר רצון‬
‫להאמין כי דבר זה נכון לא משליך כהוא‪-‬זה על הדיון האם אכן הנחש נמצא שם‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ד‪ .‬נושא קיומו של ממד רוחני‪-‬נשמתי משורבב לדיונים וויכוחים בנושא אמונת תמ"ש אף‬
‫הוא‪ ,‬והדברים האמורים לגבי סוגיית הוכחת קיום אלוהים תקפים גם עבור סוגיה זו‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התגלות לעיני רבים‬

‫" כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך‪ ,‬למן היום אשר ברא א‪-‬לוהים אדם על הארץ‬
‫ולמקצה השמים ועד קצה השמים‪ ,‬הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו? השמע עם קול‬
‫אלוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי?" (דברים‪ ,‬לב‪-‬לג)‪.‬‬

‫קשה מאד לחלוק על הטענה כי הביסוס של התורה כלפי אמיתותה שלה עצמה‪ ,‬נעשה בעזרת‬
‫ניסים על‪-‬טבעיים‪ .‬כאשר משה חושש כי העם לא יאמין בדבריו‪ ,‬אלוהים מצייד אותו באותות על‪-‬‬
‫טבעיים‪ .‬הניסים הם חלק מרכזי ביותר בסיפורים המכוננים ביהדות‪ :‬יציאת מצריים ומעמד הר‬
‫סיני‪ .‬לאורך כל ספרי התנ"ך‪ ,‬ניסים מובאים כהוכחה לצדקתם של המנהיגים והנביאים של עם‬
‫‪56‬‬
‫ישראל‪.‬‬

‫אין ספק כי אירוע של נס על‪-‬טבעי‪ ,‬ובפרט כאשר הוא מופיע במדמה מסוימת‪ ,‬הוא אירוע רב רושם‬
‫אשר קשה יהיה לאדם רציונאלי להתעלם ממנו‪ .57‬אלא שסיפורי ניסים ומופתים כה שכיחים עד כי‬
‫נראה כי מקומם לא נעדר מאף אחת מהדתות והתרבויות הקדומות הרבות‪ .‬מדוע אם כן להעניק‬
‫‪58‬‬
‫אמון דווקא ב"סיפורים שלנו"?‬

‫נראה כי טיעון המחץ של מאמיני תמ"ש הוא כי סיפורי הניסים במצריים והתגלות אלוהים‬
‫במעמד הר סיני הינם סיפורי התגלות לרבים‪ .‬טיעון זה הובא ע"י הוגי דעות יהודים לאורך‬
‫הדורות‪ ,‬כגון‪ :‬רס"ג‪ ,‬ריה"ל‪ ,‬ואחרים‪ ,‬ומקומו לא נעדר מאף חיבור להוכחת האמונה בתמ"ש‬
‫וסמינר חזרה בתשובה‪ .‬להלן ניסוח תמציתי של הטיעון‪ ,‬כפי שנוהגים להביאו‪:‬‬

‫אנו מאמינים כי אלוהים התגלה לכל עם ישראל‪ .‬כל אדם בר דעת יסכים כי עדות של רבים חזקה‬
‫ומהימנה יותר מעדות של יחיד‪ ,‬ומעמדו הולך ומתחזק ככל שמספר העדים גדול יותר‪ .‬התורה‬

‫‪ 56‬מספר דוגמאות לכך‪ :‬אמונת בני ישראל אשר באה כתגובה לחציית ים סוף ("ויאמינו בה' ובמשה")‪ ,‬המופתים‬
‫אשר עשה המלאך להוריו של שמשון הגיבור הוכיחו להם כי הוא דובר אמת‪ ,‬הופעת האש משמיים בוויכוח של‬
‫אליהו עם נביאי הבעל בהר הכרמל אשר הוכיחה את העליונות של אלוהים על הבעל‪ ,‬ועוד‪ .‬לאורך כל התנ"ך ברור‬
‫מאד כי הניסים הם הכלי המרכזי בו משתמשים בכדי להוכיח את אמיתות האמונה‪ ,‬וצדקותם של הנביאים‬
‫והמנהיגים השונים‪ .‬דעות הקוראות להמעיט בחשיבותם של הניסים ביהדות מופיעות רק מאוחר יותר בהגות‬
‫היהודית‪ ,‬כנראה מהרמב"ם ואילך‪ .‬אפשר אולי לנסות להסביר את הנסיגה מראיית הנס של הוגים אילו כנובעת‬
‫מהמודעות שלהם לחולשתו של אמצעי זה‪ ,‬וחוסר סבירותו‪.‬‬
‫‪ 57‬האם הנטייה של האדם הרציונאלי בפגישתו עם נס גלוי צריכה להיות לקבל אותו כנס‪ ,‬או לנסות בכל כוחו‬
‫לחפש הסברים רציונאליים‪ ,‬ויהיו אילו הדחוקים ביותר? זוהי שאלה אשר דנו בה פילוסופים כמו דיוויד יום‪ .‬אלא‬
‫שאין צורך כלל להיכנס לנבכי סוגיה זו‪ .‬כפי שיוסבר‪ ,‬לא רק שאין בדל ראיה לצורך תמיכה בסיפורי הניסים‪ ,‬יש‬
‫די ראיות חזקות המעידות כי האלמנטים הניסיים בסיפורי התורה לא התרחשו כלל‪.‬‬
‫‪ 58‬התשובה האמיתית מצויה בגוך השאלה‪ :‬אנשים ייטו להאמין ל"סיפורים שלהם"‪ ,‬ולהתייחס בספקנות רבה‬
‫ולעיתים אף בבוז לסיפורי ניסים של תרבויות אחרות‪ ,‬וזאת פשוט מהסיבה כי מדובר בסיפורים שלהם‪ .‬אפשר‬
‫להסביר זאת בכל מיני אופנים‪ ,‬למשל שה‪"-‬סיפורים שלנו" מעצימים אותנו‪ ,‬בעוד הסיפורים של האחרים מעצימים‬
‫אותם על חשבוננו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ישנו אינטרס (סמוי) להאמין בכך‪ .‬הסבר אחר הוא הסיבה כי סיפורי ניסים‬
‫נלמדים ומתקבלים כאמת בגיל הילדות כאשר היכולת השכלית‪-‬ביקורתית פחותה‪ ,‬בעוד שאת סיפורי הניסים של‬
‫העמים האחרים נשמע לרוב בגילאים מבוגרים יותר‪ .‬או לחלופין‪ ,‬בגיל הילדות ומתוך מגמה מוטה של המחנך‬
‫להגחיך סיפורים אילו‪.‬‬
‫‪29‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מספרת לנו על יציאת מצריים‪ ,‬וכן מעמד הר סיני‪ ,‬אירועים להם היו עדים כל עם ישראל‪ .‬בני‬
‫ישראל מנו באותו זמן ‪ 600‬אלף גברים (בגילאי ‪ 20‬ומעלה)‪ ,‬ונוסף על כך נשים וטף אשר היו עימם‪.‬‬

‫אנו יודעים כי הנצרות והאסלאם התבססו על אמונה ביכולותיו הרוחניות‪ ,‬או מעמדו הנעלה‪ ,‬של‬
‫אדם כריזמטי בודד (ישו ומוחמד)‪ ,‬ולא על סיפורי התגלות המוניים‪ .‬גם היום‪ ,‬ניתן לשכנע קבוצת‬
‫אנשים ברעיונות מופרכים‪ ,‬כפי שקורה בכתות‪ ,‬אך לא ניתן לגרום לרבים להאמין כי חוו התגלות‪.‬‬

‫טיעון זה מתחזק מכך שסיפור יציאת מצריים נחגג כל שנה (זוהי מהות חג הפסח)‪ ,‬ומועבר מאבן‬
‫לבן ומדור לדור‪ ,‬ע"פ ציווי התורה "והגדת לבנך"‪ .‬כיצד היה ניתן לשתול סיפור זה באופן‬
‫מלאכותי‪ ,‬ללא התרחשות היסטורית אמיתית שתהווה בסיס למסורת זו? דבר זה יצריך‬
‫קונספירציה מסדר גדול כזה‪ ,‬שעוד יותר קשה להאמין כי תתרחש‪ ,‬בהשוואה לאמונה בהתגלות‬
‫עצמה‪ .‬והנה‪ ,‬התורה עצמה‪( ,‬בפסוק שהובא לעיל)‪ ,‬מביאה בעצמה את הראיה הזו‪ :‬מעולם לא‬
‫אירע בהיסטוריה שעם שלם ישמע את קול האלוהים מדבר אליו מתוך האש כמו עם ישראל‪,59‬‬
‫אומר הפסוק‪ .‬לכן‪ ,‬המסקנה המתבקשת היחידה היא לתת אמון מלא במסורת שהועברה אלינו‪.‬‬

‫טיעון זה אכן מתבסס על קביעות שיש בהם לכאורה הרבה שכל ישר‪ .‬ראשית‪ ,‬אנו מקבלים‬
‫קביעות רבות כאמת‪ ,‬גם ללא שחווינו אותם באופן ישיר‪ ,‬ובצדק‪ .‬למשל‪ ,‬כולנו ניטה להאמין‬
‫שיוליוס קיסר היה קיים‪ ,‬למרות שלא ראינו או שמענו אותו בעצמינו‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אנחנו ניטה לתת‬
‫אמון בעדותם של רבים‪ ,‬גם כאשר העדות עצמה נשמעת לנו משונה‪.‬‬

‫אך גם לפני עיון מעמיק יותר ברור‪ ,‬צריך להודות כי תיתכן‪ ,‬לפחות בפוטנציאל‪ ,‬אפשרות שרבים‬
‫אכן יעידו על משהו אותם חוו אשר אינו נכון‪ .‬ואכן‪ ,‬עיון במקרים רבים שאירעו לאורך‬
‫ההיסטוריה מלמדים כי עדויות של רבים רחוקים מלהוות ערובה בטוחה למהימנות‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬הנצרות והאסלאם בהחלט עושים שימוש בסיפורי ניסים אשר נגלו לרבים! הנצרות טוענת‬
‫כי ישו עשה ניסים לעיני מתבוננים רבים‪ .‬ה"נס" המפורסם ביותר של הליכת ישו על מי הכינרת‬
‫מתוארת כך שנעשתה לעיני רבים‪ .‬ישנם עוד סיפורי ניסים רבים אחרים המתוארים בברית‬
‫החדשה‪ .‬ואכן‪ ,‬מיסיונרים ומטיפים נוצרים עושים שימוש מרובה בטיעון עדותם של רבים ביחס‬
‫לישו‪ .‬הם נוהגים להדגיש כי החלקים המוקדמים של ספרי הברית החדשה נכתבו ופורסמו בזמן‬
‫האירועים עצמם‪ ,‬ע"י תלמידי ישו אשר חזו באירועים המתוארים באופן ישיר‪ ,‬יחד עם אנשים‬
‫רבים אחרים אשר היו עדים לכך‪ .‬בדיוק כמו מוכיחי תמ"ש‪ ,‬גם הם טוענים‪ :‬היעלה על הדעת כי‬
‫ניתן לשתול ולזייף אירועים המוניים כאלו?!‬

‫‪ 59‬מעניין לציין כי אפשר להבין את פשט הפסוק כפליאה לא על עצם ההתגלות‪ ,‬אלא על כך שעם ישראל נותר חי‬
‫לאחריה‪ .‬דבר זה עולה בקנה אחד עם פסוקים אחרים המתארים את מעמד הר סיני עצמו‪ ,‬וכן אירועים אחרים‬
‫בתנ"ך (כמו ההתגלות למשה בסנה הבוער)‪ ,‬המניחים שהתגלות של אלוהים תוביל למוות‪ .‬אמונה זו נדחית‬
‫באמצעות טיעון טריוויאלי של אשתו של מנוח‪ ,‬אביו של שמשון הגיבור‪ " :‬לו חפץ ה' להמתינו‪ ...‬ולא הראנו את‬
‫כל אלו ולא השמיענו כזאת"‪( .‬שופטים יג')‪.‬‬
‫‪30‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מאמיני הנצרות אינם צריכים להפריך את סיפורי ההתגלויות ההמוניות של היהודים‪ ,‬כי הרי הם‬
‫בעצמם מקבלים סיפורים אילו כאמת‪ .‬אך מה יעשו מאמיני תמ"ש עם הוכחות הנוצרים הנשענות‬
‫על אותו טיעון של "התגלות לעיני רבים"‪ ?60‬הנצרות הרי עומדת בסתירה ליהדות!‬

‫גם באסלאם ישנם סיפורי ניסים אשר ביצע מוחמד לעיני ההמונים‪ ,‬כגון חציית הירח לשניים‪,‬‬
‫הכאת אויביו בסנוורים והפיכתם לאבק‪ ,‬ועוד‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬למרות שטיעון ההתגלות ההמונית‬
‫נראה חזק ממבט ראשון‪ ,‬כאשר עורכים השוואה לנצרות ולאסלאם‪ ,‬התמונה המקבלת איננה‬
‫שונה באופן מהותי‪ :‬לכל הדתות הללו ישנם ספרים אשר מתארים סיפורי ניסים אשר חזו בהם‬
‫רבים‪ ,‬וכביכול מאמתים את אמונתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכל הדתות‪ ,‬אין ממצאים נוספים התומכים‬
‫בסיפורים אילו מעבר למה שנכתב בספרים עצמם‪.‬‬

‫סיפורי ניסים בהתגלות המונית קיימים גם בקרב הינדים‪ ,‬אינדיאנים‪ ,‬ועוד‪ .‬נראה כי לכל עם‬
‫ותרבות עתיקה היו סיפורים מיתולוגיים אשר הסבירו את אופן היווצרותם‪ .‬למשל‪ ,‬הרומאים‬
‫העתיקים האמינו בסיפור המפורסם על האחים רומולוס ורומוס‪ .‬אחים אילו נולדו לאלים‪ ,‬ננטשו‪,‬‬
‫ינקו מזאבה‪ ,‬ובסופו של דבר הקימו את רומא‪ .‬הרומאים העתיקים אכן האמינו בסיפור זה‪ ,‬בתור‬
‫תיאור עובדתי‪ .‬ברומא אף היו משפחות שונות אשר ייחוסם המשפחתי שייך אותם לאותם אלים‬
‫קדומים‪ . 61‬באותו אופן בו שואלים מוכיחי תמ"ש על מעמד הר סיני‪ ,‬גם על מיתולוגיות אילו ניתן‬
‫לשאול‪ :‬כיצד "שקרים" אילו נשתלו במוחם של הרבים? אלא שהתחקות אחר הלך רוחם של‬
‫אנשים מהעת העתיקה מראה כי לא היה צורך להונות אנשים רבים‪ ,‬וסיפורים מיתולוגיים נוצרו‬
‫וזכו לאמון כחלק מהתהליך ההיסטורי הטבעי‪.‬‬

‫האם תופעה זו שייכת רק לזמן העתיק? גם בעת החדשה לא חסרים מקרים של עדויות של רבים‬
‫על אירועים "על‪-‬טבעיים" והתגלויות‪ .‬דוגמא בולטת לכך הם מאורעות ההתגלות המכונים "מריה‬
‫בזייתון" אירעו במאה ה‪ ,)!( 20-‬במחוז פטימה בפורטוגל‪ .‬תחילתו של הסיפור בשלושה ילדים אשר‬
‫טענו כי אישה מסתורית התגלתה אליהם בשמיים והודיעה כי היא תתגלה במשך תקופה בכל ‪13‬‬
‫לחודש‪ .‬קבוצה הולכת וגדלה של אנשים אכן הגיעו לצפות בהתגלויות‪ ,‬ובסופו של דבר עשרות‬
‫אלפי אנשים אכן ראו (או לכל הפחות‪ :‬דיווחו כי ראו) מחזות שונים ומשונים‪ .‬מחזות אילו כללו‬
‫אשר כללו ברקים‪ ,‬אש‪ ,‬צלב גדול בשמיים‪ ,‬שמש רוקדת‪ ,‬ואשה בשמיים אשר חשבו למריה (אמו‬
‫של ישו)‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן ישנם אלפים רבים של דיווחים מתועדים של אנשים אשר טוענים כי חזו בעב"מים‪ .‬הרבה‬
‫מבוטל מעדויות אילו הינם עדויות של קבוצות אנשים‪ .‬נראה כי עדויות אילו מביאות לכך כי‬
‫אנשים מאמינים בעב"מים‪ :‬בסקר שנערך בארה"ב ב‪ 1997-‬אף נמצא כי ‪ 80%‬מהאמריקאים‬
‫סוברים כי הממשלה האמריקאית מסתירה נתונים המוכיחים את הימצאותם של עב"מים‪ .‬יש‬
‫להעיר כי קיומם של עב"מים אינו זהה לסיפורי ניסים‪ ,‬שכן אין מניעה מצד חוקי הטבע המוכרים‬

‫‪ 60‬ישנם רבנים יהודים אשר בהתמודדותם עם שאלות בנושא זה‪ ,‬בוחרים לראות בישו כאדם בעל כוחות כישוף‬
‫מיסטיים‪ ,‬שאכן ביצע מופתים‪ .‬זאת‪ ,‬כנראה מתוך הצורך להגן על ראיית עדותם של רבים‪ .‬האם לא סביר יותר‬
‫להודות בחלופה הסבירה יותר‪ ,‬כי אכן מדובר בעדויות אשר אינם מהימנות?‬
‫‪ 61‬כך למשל‪ ,‬משפחתו של יוליוס קיסר ראתה עצמה כחלק משושלת של אלים‪.‬‬
‫‪31‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לנו לאפשרות של חיים בחלל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬האדם הספקן והרציונלי ייטה לפקפק בדיווחים אילו‪,‬‬
‫ויראה בהם דוגמא נוספת לאפשרות של קבוצות להאמין כי חזו בדבר‪-‬מה אשר לא אירע‬
‫במציאות‪ ,‬לפחות לא באופן בו הם מתארים זאת‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬אנשים אשר אינם מאמינים כלל יצטרכו להסביר מה גורם לאנשים רבים להעיד על‬
‫התגלות על‪-‬טבעית‪ .‬ואכן‪ ,‬הסברים שונים ניתנו לתופעה זו‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫‪ ‬אנשים העניקו פירוש מוטעה לאירוע טבעי לחלוטין אשר אירע במציאות‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אנשים שרויים בציפייה לראות התגלות שמימית (כמו במקרה "התגלויות מריה‬
‫בזייתון")‪,‬יש להם יכולת לראות את מה שהם מצפים לראות‪.‬‬
‫‪ ‬כהסבר מצטרף‪ ,‬אפקט של לחץ חברתי בהחלט יכול לגרום לאנשים אשר אינם חווים את‬
‫החוויה הניסית באופן ישיר‪ ,‬לשכנע את עצמם בדיעבד כי אכן ראו גם את המאורעות‪.62‬‬

‫מעבר לסיפורי ניסים עליהם מעידים רבים‪ ,‬ניתן למצוא גם טענות על זיופים היסטוריים בקנה‬
‫מידה גדול‪ ,‬גם בעידן המודרני הנוכחי‪ .‬קטגוריית סיפורים זו אמנם אינה זהה לסיפורים על ניסים‬
‫ואירועים על‪-‬טבעיים‪ ,‬אך יש בהם עדות לתופעה בה אנשים משנים ומעצימים אירועים אמיתיים‬
‫ומשכתבים את ההיסטוריה‪.‬‬

‫דוגמא מקומית‪ :‬ההיסטוריון השנוי במחלוקת ד"ר אורי מילשטיין עסק הרבה בניסיונות להפריך‬
‫מיתוסים שונים מתוך ההיסטוריה של הציונות ומדינת ישראל‪ .‬מילשטיין עסק רבות ואף פרסם‬
‫ספר שלם על אירועי דיר יאסין‪ .‬ע"פ המקובל‪ ,‬ב–‪ 9‬באפריל ‪ 1948‬אירע טבח דיר יאסין‪ ,‬בו טבחו‬
‫יהודים ב–‪ 254‬ילדים‪ ,‬זקנים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬בכפר דיר יאסין ממערב לירושלים‪ ,‬לאחר תום‬
‫הקרבות שם‪ .‬ראש הממשלה דאז‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון אף התנצל על טבח דיר‪-‬יאסין בפני מלך ירדן‪.‬‬
‫אלא שמילשטיין טוען‪ ,‬ומביא לטענתו זו ראיות למכביר‪ ,‬כי לא היה כלל טבח כזה! מספר‬
‫האזרחים המתים‪ ,‬לדברי מילשטיין‪ ,‬היה קטן בהרבה‪ ,‬ואף הם נהרגו במהלך הקרבות עצמם מאש‬
‫תועה‪ .‬אלא שטבח זה הפך להיות עובדה היסטורית‪ ,‬ואף אירוע היסטורי מכונן עבור הפלסטינים‪.‬‬

‫מבלי לד ון בעצם טענותיו‪ ,‬מעניין לראות כי דבריו מתקבלים בהבנה והקשבה דווקא בקרב מאמיני‬
‫תמ"ש אדוקים‪ 63.‬אם היו יכולים לזייף מעשי טבח בהיקף נרחב בזמן המודרני‪ ,‬האם לא היה ניתן‬
‫לעשות כן בעבר הרחוק? האם אין זו עדות למרכיב הרגשי המשפיע על הזיכרון הלאומי? קל יותר‬
‫לראות בזיכרון ההיסטורי של עמים אחרים‪ ,‬וודאי אויבים‪ ,‬כמיתוסים מפוקפקים‪ .‬קשה הרבה‬
‫יותר להפעיל חשיבה ביקורתית ורציונלית החותרת תחת אמונות בהם אנו מחזיקים זה מכבר‪.‬‬

‫‪ 62‬העיקרון זה בא לידי ביטוי בסיפור הידוע "בגדי המלך החדשים"‪ :‬מתוך אפקט הלחץ החברתי‪ ,‬אנשים לא הגיבו‬
‫בהתאם למה שעיניהם רואות‪ ,‬שהמלך מתהלך עירום‪.‬‬
‫‪ 63‬מילשטיין קיבל במה פעמים רבות בכלי תקשורת המזוהים עם האגף הימני של הציונות הדתית כמו עיתון‬
‫"בשבע"‪.‬‬
‫‪32‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫דוגמא עכשווית נוספת‪ ,‬ומעט אנקדוטלית‪ ,‬לאופן היווצרות של מיתוס‪ :‬בכנס אחד של הציונות‬
‫הדתית‪ ,‬נשא חנן פורת ז"ל דברים‪ ,‬וסיפר על חוויותיו האישיות כלוחם אשר השתתף בקרבות‬
‫לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים‪ .64‬בין השאר‪ ,‬סיפר פורת כיצד הוא ויתר הלוחמים צעדו‬
‫לאורו של הירח המלא בסמטאות ירושלים‪ .‬הדובר הבא אחריו בכנס‪ ,‬הרב גורן‪ ,‬העיר על דבריו‬
‫אילו של פורת כי "היו ניסים רבים במלחמת ששת הימים‪ ,‬אבל ירח מלא בכח' באייר לא היה אחד‬
‫מהם"‪ .‬לולא חדותו של הרב גורן‪ ,‬סביר כי טעות זו הייתה חומקת מתחת לרדאר של רוב האנשים‪,‬‬
‫ומתקבלת כתיאור אותנטי של המציאות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬סביר כי חנן פורת עצמו לא ניסה לשקר‪,‬‬
‫אלא הוסיף תיאור ציורי זה באופן תמים‪ ,‬וכחלק מנטייתו וכשרונו הפואטי‪ .‬נראה כי השאלה אם‬
‫היה ירח מלא או לא בזמן כיבוש ירושלים אינה בעלת חשיבות מרובה‪ ,‬אך סיפור זה מדגים היטב‬
‫כיצד מיתוסים יכולים לתפוח‪ ,‬לעיתים אף ללא כל ניסיון מכוון לזייף או להטעות‪ .‬בני‪-‬אדם אינם‬
‫מחשבים‪ ,‬והרגש יכול לשטות בזיכרון האישי‪ ,‬ואף הלאומי‪.‬‬

‫לאור כל הדברים הללו ‪ ,‬קשה מאד להתעקש ולטעון כי ניתן להסתמך על עדותם של רבים כראיה‬
‫לנכונות של אמונת תמ"ש‪ .‬על‪-‬מנת להתמודד עם קושיים אילו‪ ,‬מנסים מוכיחי תמ"ש לעמוד על‬
‫הייחוד שבסיפורי הניסים היהודים‪ .‬מקובל להדגיש את גורם הכמות‪ :‬עם ישראל מנה הרבה יותר‬
‫ממיליון אנשים‪ :‬אם היו ‪ 600,000‬גברים כמסופר בתורה‪ ,‬אפשר להניח תוספת של נשים באותו‬
‫מספר‪ ,‬והנחה זהירה ונמוכה של כ‪ 2-‬ילדים בממוצע למשפחה‪ ,‬וע"י כך להעריך אוכלוסייה של כ‪-‬‬
‫‪ 2.5‬מיליון בני‪-‬אדם‪ .65‬סיפורי הניסים של הנוצרים לעומת זאת‪ ,‬לא טוענים להיקפי התגלות כאלו‪.‬‬

‫אלא שהעדות היחידה להיקף זה של אנשים שיצאו ממצריים היא התורה עצמה‪ .‬נוצר כאן מבנה‬
‫טיעון מעגלי‪ ,‬שנופל מעצמו‪:‬‬

‫‪ .1‬התורה היא אמת מוכחת כי היא מספרת על ניסים אשר התרחשו לעיני המוני בני אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬אנו יודעים שהיו שם המוני בני אדם כי התורה מספרת לנו זאת‪.‬‬

‫היות שכך‪ ,‬מובן כי לא ניתן לעשות בגורם הכמותי שימוש לצורך בידול סיפורי הניסים של התורה‬
‫לעומת סיפורים אחרים‪.‬‬

‫בנוסף על כך‪ ,‬נראה כי מספר כזה של יוצאי מצריים כלל אינו אפשרי‪ .‬אין עדויות פיזיות התומכות‬
‫בכך כי מעל שני מיליון אנשים יצאו ממצריים‪ ,‬דרך המדבר‪ ,‬כפי שמתואר בתורה‪ .‬נערכו חיפושים‬
‫ארכיאולוגים רבים באזור מצריים העתיקה ובמדבריות סיני בניסיונות למצוא עדויות למושבם‬
‫ונדידתם של בני ישראל‪ .‬לו המספרים וההיקפים המופיעים במקרא היו אמת‪ ,‬היה סביר ביותר‬
‫למצוא לכך עדויות ארכיאולוגיות‪.‬‬

‫‪ 64‬סיפור אשר התפרסם בעבר בתקשורת הכתובה‪ ,‬ולא הצלחתי לשחזר את מקורו‪.‬‬
‫‪ 65‬יש לציין כי הגזמות פראיות בכמות אנשים היא נוהג ידוע בקרב היסטוריונים של העת העתיקה‪ .‬למשל‪ ,‬בספר‬
‫מלחמות היהודים של יוספוס פלאביוס‪ ,‬מספרי היהודים והרומאים שהשתתפו בקרבות נופחו (ע"פ הערכות‬
‫ריאליות) בסדרי גודל‪.‬‬
‫‪33‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלא שעדויות כאלו לא נמצאו‪ .‬למרות הכתבים הרבים אשר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות‬
‫במצריים‪ ,‬אין אף אזכור של בני ישראל‪ .‬למרות שהיה צפוי שיהיה אזכור כזה לו היה אכן מתרחש‬
‫סיפור בהיקפים המתוארים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנם ממצאים המעידים על עבדים בני עמים אחרים‬
‫(כגון החיקסוס)‪ .‬מבדיקת שרידים אשר נמצאו במקומות המוזכרים במסע בני ישראל ממצריים‬
‫במדבר התברר כי הם יושבו מאות שנים לאחר הזמן המיוחס להם בתורה‪.‬‬

‫אף אם נתעלם מהחוסר בממצאים ארכאולוגיים תומכים לסיפור יציאת מצריים‪ ,‬עצם המספר‬
‫אינו מתקבל על הדעת משיקולים פרקטיים‪ .‬בזמן ההוא‪ ,‬כלל אוכלוסיית מצריים מוערכת להיות‬
‫כ‪ 3.5-‬מיליון בני‪-‬אדם‪ .66‬לכן‪ ,‬לא סביר כי הייתה קיימת קבוצת עבדים בסדר גודל כזה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בהנחה כי בני ישראל צעדו בשורות של ‪ 10‬אנשים‪ ,‬אורך הטור היה מגיע לכ‪ 240-‬ק"מ‪ .67‬אירוע כזה‬
‫רחוק מלהיות סביר‪ .‬חשוב להדגיש‪ :‬אם אכן מספר כזה של בני ישראל לא היו נוכחים במעמד הר‬
‫סיני‪ ,‬הרי שהמספרים שצוינו בתורה אינם נכונים‪ .‬די בכך על‪-‬מנת לשלול באופן גורף את אמונת‬
‫תמ"ש‪.68‬‬

‫פעמים רבות‪ ,‬מניחים המאמינים כי אנשי אקדמיה ומחקר הם בעלי אג'נדה אנטי‪-‬דתית‪ .69‬אלא‬
‫שחלק מהמאמצים המחקריים בחקר היסטוריית המקרא הובלו ע"י נוצרים אדוקים‪ ,‬אשר המניע‬
‫הגלוי שלהם היה דווקא לבסס את סיפורי המקרא‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר נמצאו שרידי ישובים שונים‬
‫במצריים העתיקה‪ ,‬קפצו עליהם אותם חוקרים כמוצאי שלל רב והעלו את ההשערה כי ישובים‬
‫אילו הם "ארץ גושן" המקראית‪ ,‬מקום מושבם של בני ישראל המוזכר בתורה‪ .‬אלא שעיון נוסף‬
‫העלה כי ישובים אילו קטנים בהרבה מהסדר גודל המתואר במקרא‪.‬‬

‫מקרה חריג לממצא אשר ניתן לפרש כעדות לאירועי הניסים במצריים הינו "פפירוס איפוור‪".‬‬
‫מוכיחי תמ"ש שונים מנסים להיאחז בממצא זה כראיה לטובת אמונתם‪ .‬הפפירוס כולל אזכורים‬
‫של נחל אשר מימיו נהפכו לדם‪ ,‬מרד עבדים‪ ,‬עוני גדול במצריים‪ ,‬אש גדולה‪ ,‬וכן צרות נוספות‪.‬‬
‫אלא שהיכולת לפרש פפירוס זה מוגבלת ביותר‪ .‬אין כל עדות כי הפפירוס כלל מתייחס למאורעות‬
‫היסטוריים‪ ,‬ויתכן כי מדובר בנבואות חורבן שונות‪ ,‬או בסיפורים מיתולוגיים כלשהם‪ .‬הפפירוס‬
‫עצמו מתוארך לסוף המאה ה‪ 13-‬לפני‪-‬הספירה‪ ,‬תקופה מאוחרת בהרבה ליציאת מצריים‪.70‬‬
‫משכך‪ ,‬פפירוס זה יכול להיות חלק מסיפורים מיתולוגיים אשר היוו השראה לסיפור יציאת‬
‫מצריים‪ ,‬או לחלופין תוצר של השפעה מאותם סיפורים‪.‬‬

‫‪Butzer, Karl W. (1999). "Demographics". In Bard, Kathryn A.; Shubert, Steven. 66‬‬
‫‪.Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt. Routledge‬‬
‫‪.Cline, Eric H. (2007). From Eden to Exile. National Geographic Society. 67‬‬
‫‪ 68‬ניתן כמובן לטעון כי התורה היא אמת אך ציינה מספר זה מבלי לכוון למציאות היסטורית‪ .‬אמנם לא מצאתי מי‬
‫שטוען זאת‪ ,‬אך זהו מוצא אפשרי למאמינים‪ .‬אלא שזה‪ .1 :‬שומט את הקרקע מטיעון ההתגלות לרבים‪ .2 .‬טיעון‬
‫כה דחוק‪ ,‬עד שאדם רציונאלי לא יוכל לקבלו‪.‬‬
‫‪ 69‬דיון על כשל אד‪-‬הומינם מופיע בחלק השני‪ .‬במקרב הנוכחי‪ ,‬יש בטענה זו אבסורד לא קטן‪ :‬טענת עדותם של‬
‫רבים מתבססת על כך כי רבים לא יכולים לייצר שקרים יש מאין‪ ,‬וקונספירציה רבת היקף לא תיתכן‪ .‬מנגד‪ ,‬הרבה‬
‫מאמינים שוללים את המסקנות העולות ממחקר אקדמי‪ .‬למעשה‪ ,‬משמעה של שלילה זו ייחוס תאוריית קונספירציה‬
‫רחבה לא פחות כלפי אנשי האקדמיה‪.‬‬
‫‪ 70‬יתכן כי הפפירוס הוא העתקה מגרסה קודמת יותר‪ .‬בכל אופן‪ ,‬מקורו ומעמדו של הפפירוס לוט בערפל‪.‬‬
‫‪34‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אז מה באמת קרה (או לא קרה) במצריים העתיקה? בקרב חוקרי מקרא שונים אין אחידות דעים‬
‫בנושא‪ .‬באמת קשה מאד לדעת מה אירע‪ ,‬או לא אירע‪ ,‬לפני אלפי שנים‪ .‬הממצאים השונים‬
‫הקיימים מאפשרים לגבש השערות לא וודאיות‪ .‬עבור אנשים אשר חונכו והתרגלו לראות בסיפורי‬
‫התורה אמת היסטורית וודאית‪ ,‬ייראה הגיוני מאד לסמוך על ראיית עדותם‪-‬של‪-‬רבים‪ ,‬ולהאמין‬
‫בניסי מצריים ומעמד הר סיני‪ .‬גם אחרי פגישה עם עמדות ספקניות שהוצגו לעיל‪ ,‬הם יתקשו‬
‫לתאר מציאות חלופית‪ ,‬בה מיתוס כזה אכן תפח ללא בסיס עובדתי איתן‪ .‬כאשר מוכיחי תמ"ש‬
‫מעמידים וודאות זו המבוססת על חינוך ואמונה מול השערות מדעיות‪ ,‬הם מצליחים פעמים רבות‬
‫להשתכנע ולשכנע‪ .‬אלא שמדובר בשכנוע אשר אינו נשען על שכל ישר‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬קשה למאמינים לתאר תרחישים חלופיים למסורת ההתגלות‪ ,‬אך על‪-‬מנת לדחות את ראיית‬
‫"עדותם של רבים"‪ ,‬אין צורך בכך! גיבוש עמדה על בסיס חקירות היסטוריות וארכיאולוגיות היא‬
‫עניין למומחים העוסקים בכך‪ .‬לשם בחינת ראיה זו בהקשר של תמ"ש‪ ,‬נדרש רק להתבונן בכך כי‬
‫ישנן מספר חלופות אפשריות וסבירות למסורת זו‪.‬‬

‫סביר מאד כי אכן ישנו בסיס היסטורי לסיפור יציאת מצריים‪ ,‬אלא שהמיתוס הלך ותפח ככל‬
‫שהסיפורים הועברו מדור לדור‪ .‬יתכן כי מספר קטן של אנשים‪ 71‬השתחררו מעבדות במצריים וראו‬
‫באירועים אותם חוו "נס"‪ ,‬במובן זה או אחר‪ ..‬כאשר הסיפור הועבר מדור לדור‪ ,‬הוא הלך וצבר‬
‫אלמנטים מופלאים נוספים‪ ,‬נופח‪ ,‬והגיע עד לגרסה אשר נכתבה במקרא‪ .‬גרסה כתובה זו הפכה‬
‫להיות הבסיס לסיפור מצריים והגדת פסח אותה אנו קוראים ומספרים עד היום‪.‬‬

‫והנה‪ ,‬אפשר לצפות בתהליך של תפיחת מיתוס יציאת מצריים מתוך "ארון הספרים היהודי"‬
‫עצמו‪ .‬למשל‪ ,‬ישנם מדרשי חז"ל שונים על ניסי מצריים והמדבר המוסיפים עוד רבדים ופרטים‬
‫פנטסטיים מעבר לתיאור המופיע במקרא‪ .‬למשל‪ ,‬המקרא מספר כי במכת ברד בערה אש בתוך‬
‫הברד‪ ,‬אך המדרש מוסיף ומתאר כי כאשר ברד זה פגע במצרים הרשעים‪ ,‬חצי גופם קפא במקביל‬
‫לכך שהחצי השני של גופם בער‪.‬‬

‫האם מדרשים אילו מתארים מציאות? או מדובר בדברי אגדה אשר נכתבו למטרות אחרות? רבנים‬
‫שונים אמנם סיווגו את סיפורי המדרשים כדברי אגדה‪ ,‬אשר כל מטרתם ללמד אותנו עקרונות‬
‫רוחניים שונים‪ ,72‬ולא לתאר מציאות היסטורית‪ .‬אך היו לא מעט רבנים שהאמינו באופן פשוט‬
‫בסיפורי המדרשים באופן מילולי‪ .‬המאמין הרציונאלי‪ 73‬יכול אמנם לטעון כי דעתו כדעת הרבנים‬
‫הסוברים כי דברי אגדה אילו כלל לא עוסקים בתיאור מציאות‪ .‬אך ישנם רבנים רבים אשר כן‬
‫האמינו (ומאמינים) כי מדרשי האגדה מהווים תיאורים היסטוריים מדויקים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מסתבר‬

‫‪ 71‬מבין החוקרים הסוברים כי יציאת מצריים כלשהי אכן אירעה‪ ,‬חלק סוברים כי מדובר בבני ישראל‪ ,‬וחלק‬
‫סוברים כי מדובר באנשי ה"חיקסוס"‪ ,‬אשר שהו במצריים ולבסוף גורשו ממנה‪ .‬קבוצה אתנית זו כללה כנענים‪,‬‬
‫אמוריים וחורים‪.‬‬
‫‪ 72‬ישנם הוגים תורניים שלקחו על עצמם לבאר אותם עקרונות רוחניים‪ ,‬בהתאם לשיטתם זו‪ .‬ספרי 'עין אי"ה' של‬
‫הרב קוק הם דוגמא לכך‪ .‬לעיתים מצליחים (בעזרת המון יצירתיות) לחלץ תובנות יפות מאותם סיפורים‪ ,‬אך‬
‫פעמים רבות קשה ביותר למצוא לקח הגיוני מעבר לפשט הכתוב‪.‬‬
‫‪ 73‬יצוין כי ספר זה טוען כי לא יתכן מאמין בתמ"ש רציונאלי‪ .‬הביטוי 'מאמין רציונאלי' אם כן מתייחס למאמינים‬
‫אשר הם רציונאליים בעיני עצמם‪.‬‬
‫‪35‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כי לולא השפעתה של חשיבה מודרנית וספקנית‪ ,‬לא הייתה כלל מתבססת דעה כזאת הרואה‬
‫במדרשים עקרונות ולא תיאורים היסטוריים‪ .‬כך‪ ,‬סיפורים אילו היו מתקבלים באופן מלא‬
‫כתיאור עובדתי של היסטורית יציאת מצריים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לולא החשיבה הביקורתית‪,‬‬
‫המיתוס היה ממשיך לתפוח‪.‬‬

‫בהקשר הזה‪ ,‬ראוי לשים לב כי החשיבה העתיקה נטתה להיות ביקורתית הרבה פחות ממה שאנו‬
‫מכירים בימינו (לפחות בחברה המערבית)‪ .‬לכן‪ ,‬קל היה יותר לסיפורי ניסים להתפשט ולהתקבל‬
‫על ההמונים‪ .‬ברור כי בתקופת המקרא אנשים האמינו באופן כללי בניסים‪ .‬למשל‪ ,‬התורה מזהירה‬
‫את קוראיה לבל ילכו אחרי נביא שקר אשר יעשה אותות לעיני ההמון‪ ,‬ויקרא להאמין באלוהים‬
‫אחרים‪ .‬סביר כי אם הנחת התורה הייתה כי אנשים הם רציונליים‪ ,‬לא היה צריך לחשוש‬
‫מאחיזות עיניים מסוג זה‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ ,‬היא סיפור הפיכת המטה לנחש המתואר בספר שמות‪ .‬התורה מספרת על הניסים‬
‫שעשו חרטומי פרעה לעיני משה ואהרון‪ ,‬כאשר הפכו את המטה שלהם לנחש‪ .‬עליונותו של משה‬
‫מתבררת מתוך הסיפור רק באמצעות כך שהאות שלו (בליעת המטה‪-‬נחש שלו את המטות‪-‬נחשים‬
‫של היריבים) חזק יותר משל חרטומי מצריים‪ .‬סיפור זה ממחיש בצורה טובה שהאמונה באירועים‬
‫על‪-‬טבעיים הייתה כה שכיחה‪ ,‬עד כי עצם ביצוע הנס לא נחשב לאירוע חריג‪ ,‬ועוצמת הנס היא‬
‫‪74‬‬
‫שאמורה להכריע איזו אמונה גוברת על חברתה‪.‬‬

‫עיון בסיפורים שונים מהגמרא מראה כי גם בתקופה מאוחרת יותר זו‪( ,‬שבה אנשים היו כנראה‬
‫מעט יותר רציונליים ביחס לתקופת התנ"ך)‪ ,75‬עדיין רווחה אמונה בניסים‪ ,‬וכן בדברים נוספים‬
‫שנחשבים היום לאמונות תפלות‪ ,‬כגון שדים ורוחות‪ .‬לאור זאת‪ ,‬נראה כי סיפורי הניסים הועברו‬
‫לידינו מדורות קודמים מבלי שעוררו אצלם דחייה גדולה‪ ,‬לאור נטייתם להאמין בקיומם של‬
‫ניסים באופן כללי‪.76‬‬

‫עד כאן נידון נושא הניסים בעיקר באופן כללי‪ .‬להלן‪ ,‬ימוקד המבט במעמד הר סיני‪ .‬מעמד הר סיני‬
‫מהווה בעיני רוב הוגי תמ"ש אירוע שיא‪ ,‬פסגת האמונה‪ .‬סיבה מרכזית לכך היא כי במעמד זה‬
‫מתוארת התגלות נבואית אותה חוו באופן ישיר כל עם ישראל‪ .‬חווית אמת פנימית נתפסת‬
‫כוודאות עליונה יותר‪ ,‬ביחס למאורעות אחרים אשר יכולים להראות כשבירה של חוקי הטבע‪,‬‬
‫בעוד שיתכן והם אינם כאלו‪.‬‬

‫‪ 74‬כאשר סיפור זה נלמד בבתי ספר‪ ,‬לרוב לא מתעכבים על השאלה‪ :‬כיצד הצליחו המצרים לחולל ניסים? האם זה‬
‫מעיד על כך כי גם הם מקבלים סיוע מאלוהים? כאשר שואלים בכל זאת מאמינים מה פשר הסיפור המשונה הזה‪,‬‬
‫וסיפורים דומים אחרים‪ ,‬הם לרוב ישיבו כי קיימים (או היו קיימים בעבר) כוחות על‪-‬טבעיים‪ ,‬אשר ניתן היה‬
‫לעשות בהם שימוש גם לצד הטומאה‪ .‬היות שכך‪ ,‬ניתן לתהות‪ :‬האם הנס כלל מהווה ראיה לאמונה בתמ"ש? הרי‬
‫מהרגע שטוענים כי קיימים כוחות על‪-‬טבעיים כאלו במציאות‪ ,‬ומשה פשוט היה קוסם מוצלח יותר מהחרטומים‪,‬‬
‫וכן הדבר לגבי הנביאים המאוחרים יותר‪.‬‬
‫‪ 75‬חכמי הגמרא הכירו (לפחות חלקם) את הפילוסופיה היוונית‪ ,‬שהצטיינה בחשיבה אנליטית‪.‬‬
‫‪ 76‬סביר כי גם בימינו ניתן למצוא קורלציות ברורות בין האמונה בתמ"ש לבין אמונה באפשרות של אירועים על‪-‬‬
‫טבעיים‪.‬‬
‫‪36‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יתרה מכך‪ ,‬מעמד הר סיני מהווה את ההתגשמות בפועל של רעיון תמ"ש‪" :‬משה קיבל תורה‬
‫מסיני"‪ .‬זוהי החוליה הראשונה והחשובה ביותר בשרשרת מסירת תורה עד ימינו‪ ,‬בה מתואר כיצד‬
‫המקור של התורה הוא אלוהים‪ ,‬אשר מסר אותה למשה‪.‬‬

‫אלא שמבחינת "עוצמת" הניסים‪ ,‬דווקא ניסי מעמד הר סיני צנועים ביותר ביחס לניסי מצריים‪.‬‬
‫התורה מתארת במעמד הר סיני עשן‪ ,‬ברקים‪ ,‬וקולות שונים אשר בני ישראל צפו בהם ("קול העם‬
‫רואים את הקולות")‪ .‬לעומת ניסי מצריים‪ ,‬אירועי מעמד הר סיני הם לכל היותר הפקה‬
‫פירוטכנית דלה‪.‬‬

‫עיון בפשט הכתוב בתורה מלמד כי מה שניתן בהר סיני הם עשרת הדיברות בלבד‪ .‬כיצד אפוא‬
‫השתרש הרעיון ש"משה קיבל תורה מסיני" מתייחס לכלל התורה שבידינו? ניתן לראות כי חז"ל‬
‫הדגישו מאד את הרעיון שמעמד הר סיני כלל גם את יתר חלקי ורבדי התורה‪ .77‬ע"פ חז"ל‪ ,‬המונח‬
‫"תורה" מתפרש לא רק כעשרת הדיברות‪ ,‬אלא ככלל התורה‪ ,‬לרבות יתר ספרי תורה שבכתב‪,‬‬
‫התורה שבע"פ‪( ,‬ואולי גם יתר רבדי התורה‪ ,‬כמו תורת הסוד)‪" :‬אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד‬
‫‪78‬‬
‫להורות לפני רבו‪ ,‬כבר נאמר למשה בסיני‪".‬‬

‫אלא שהתורה שבכתב אינה מספרת לנו מניין היא עצמה הגיעה‪ .‬קיימת מחלוקת חז"ל‪ 79‬האם‬
‫התורה ניתנה "מגילה מגילה"‪ ,‬כלומר שמשה כתב ומסר אותה בשלבים‪ ,‬לאחר כל אירוע‪ ,‬או‬
‫שכתב ומסר אותה סמוך למותו‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ישנה מחלוקת לגבי זהות הכותב של שמונת הפסוקים‬
‫האחרונים בתורה המתארים את מותו של משה‪ :‬האם משה כתב פסוקים אילו מתוך נבואה‪ ,‬או‬
‫שמא יהושוע תלמידו הוא אשר כתב פסוקים אילו‪ .‬מחלוקות אילו ואחרות‪ 80‬מראות כי כבר בימי‬
‫חז"ל היה ספק לגבי אופן הכתיבה והמסירה של התורה כולה‪ .‬נצא אם כן כי מאחורי הביטוי‬
‫"תורה מסיני" המציין וודאות עליונה‪ ,‬מסתתרים ספקות רבים‪.‬‬

‫אך גם אם נצמצם את הדיון להתגלות עשרת הדברות במעמד הר סיני‪ ,‬האם שם ניתן למצוא‬
‫מסורת ברורה ומסוכמת לגבי מה שאירע? בתורה עצמה מופיע סיפור מעמד הר סיני פעמיים‪:‬‬
‫בספר שמות‪ ,‬ובספר דברים‪ .‬והנה‪ ,‬עשרת הדיברות מופיעים בנוסח שונה בשתי המקומות‪ .‬כיצד זה‬
‫יתכן? האם לוגיקה בסיסית לא מחייבת כי לכל הפחות אחד הנוסחים הוא טעות? כפועל יוצא‪ ,‬אם‬
‫נוסח אחד הוא טעות‪ ,‬יש בכך כדי להפריך את כל רעיון התמ"ש‪ ,‬הרואה בכלל התורה כיצירה‬

‫‪ 77‬הסבר הגיוני להדגשת עיקרון זה ע"י חז"ל קשור למחלוקתם עם הצדוקים אשר שללו את התורה שבע"פ‪ .‬חז"ל‪,‬‬
‫לאור מחלוקת זו‪ ,‬ניסו להשריש את הרעיון כי מקור כלל התורה‪ ,‬לרבות זו שבע"פ‪ ,‬מהר סיני‪.‬‬
‫‪ 78‬תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת פאה פרק ב' הלכה ד'‪ .‬ישנם עוד מקורות רבים המביעים רעיון זה‪ ,‬כגון‪" :‬אמר רבי לוי‬
‫בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש‪ :‬מאי דכתיב "ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם"‬
‫(שמות כד יח)‪" .‬לוחות" – אלו עשרת הדברות‪" ,‬תורה" – זה מקרא‪" ,‬והמצוה" – זו משנה‪" ,‬אשר כתבתי" – אלו‬
‫נביאים וכתובים‪" ,‬להורותם" – זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני"‪ .‬מסכת ברכות ה‪.‬‬
‫‪ 79‬מסכת גיטין‪ ,‬עמ' סא‪.‬‬
‫‪ 80‬עוד מחלוקת בגמרא בנושא זה קשורה ללוחות הברית‪ .‬הגמרא מציינת כי האותיות בלוחות היו חרוטות מקצה‬
‫לקצה‪ ,‬ולאור זאת מ' סופית ו‪-‬ס' שבלוחות עמדו בנס‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי האות מ' המדוברת היא מ' סופית (כיוון‬
‫שהצורה ם היא היקפית)‪ .‬אלא ששררה תקופה ארוכה בה לא היו אותיות סופיות (יש לכך עדות גם ממצאים‬
‫ארכאולוגיים‪ ,‬כגון מטבעות מימי בית שני)‪ .‬הגמרא עצמה ערה לקושיה זו‪ ,‬ובסופו של דבר מתרצת כי היו אותיות‬
‫סופיות בזמן מתן תורה‪ ,‬והדבר נשכח‪ ,‬וחודש בתקופה מאוחרת יותר‪ .‬תירוץ זה מעורר מספר קשיים‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪37‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלוהית החפה מכל טעות‪ .81‬ובהליך מסירתה מדור לדור כתהליך עליו משגיח אלוהים‪ ,‬ללא‬
‫אפשרות של תקלה‪.‬‬

‫מוכיחי תמ"ש שונים אוהבים לציין את אחידות נוסח התורה שבכתב‪( .‬למעשה‪ ,‬ישנם לכל הפחות‬
‫שלוש גרסאות נוסח של התורה‪ .)82‬לאור התפעלות זו מאחידות הנוסח‪ ,‬מה נאמר על הבדלי‬
‫ה ניסוח של התורה עצמה? ישנם מקרים‪ ,‬כמו התיאור הכפול של פרשת המרגלים‪( ,‬אשר מופיע‬
‫לראשונה בספר שמות‪ ,‬ונשנה שוב בספר דברים)‪ ,‬בהם ניתן להשתמש בפרשנות יצירתית על‪-‬מנת‬
‫להצדיק את הבדלי הניסוחים‪ .‬במקרים אילו‪ ,‬פרשנים יאמרו שהתיאור השונה נועד להדגיש זוויות‬
‫נוספות‪ ,‬או לשפוך אור נוסף על העניין הנדון‪ .‬אך גם אם נחליט לאמץ את עמדות הפרשנים במקרה‬
‫של הבדלים בתיאור סיפורים אחרים בתורה‪ ,‬מה יש למאמיני תמ"ש לומר על הבדלי הניסוח של‬
‫עשרת הדיברות? כיצד אפשר לסמוך על אמינות ורציפות המסורת‪ ,‬כאשר אפילו תיאור האירוע‬
‫הכי מכונן מגיע אלינו בשתי גרסאות שונות‪ ,‬וללא מסורת ברורה והסבר מניח את הדעת להבדלים‬
‫אילו?‬

‫גם במקרה זה‪ ,‬מוצא אפשרי הוא הסבר ניסי‪ .‬למשל‪ ,‬בספר שמות נאמר בדיבר הרביעי "זכור את‬
‫יום השבת לקודשו" ‪ ,‬בעוד שבספר דברים נאמר "שמור את יום השבת לקדשו"‪ .‬אז האם בני‬
‫ישראל שמעו זכור או שמור? חז"ל אומרים כי‪" :‬זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו‪ ,"83‬כלומר בני‬
‫ישראל שמעו באופן ניסי את שתי האמירות הללו בו זמנית‪ .‬הבעיה היא שיש עוד כ‪ 11-‬הבדלי‬
‫ניסוח‪ ,‬כמו למשל‪ :‬בספר שמות כתוב 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה'‪ ,‬ובספר דברים כתוב 'פסל כל‬
‫תמונה‪ '.‬חלק מהבדלי הניסוח נראים מהותיים יותר‪ ,‬כמו ההבדל בהסבר למנוחה בשבת‪ :‬בספר‬
‫שמות הטעם ל מנוחת השבת הוא שביתת הבורא ממלאכתו בבריאת העולם ביום השביעי‪ ,‬בעוד‬
‫שבספר דברים ההסבר הוא "זכר ליציאת מצריים"‪ .‬חז"ל סיפקו את ההסבר של "בדיבור אחד"‬
‫רק לגבי שבת‪ .‬האם צריך להסיק מכך שכלל הבדלי הניסוח נשמעו באותו אופן ניסי של "בדיבור‬
‫אחד"?‬

‫ההזדקקות של מאמיני תמ"ש לפתרונות ניסיים מעוררת בעיה‪ .‬אמנם‪ ,‬ברגע שמאמינים בניסים‪,‬‬
‫זה אולי לא אמור להוות קושיה להאמין כי אירעו ניסים רבים נוספים‪ ,‬שונים ומשונים‪ .‬אלא‬
‫שקשה להבין‪ :‬מהו הצורך בניסים כגון אילו‪?84‬‬

‫‪ 81‬לכאורה‪ ,‬התמ"שיים יכולים לטעון כי התורה נמסרה מאלוהים‪ ,‬אלא שנפלו טעויות בדרך‪ .‬אכן‪ ,‬יש בגמרא‬
‫אמרות שמהן משתמע כך (הלכות אשר נשתכחו בימי אבלו של משה‪ ,‬ועוד)‪ .‬אך אמרות אילו מתייחסות לתורה‬
‫שבעל פה‪ ,‬חמשת חומשי התורה נחשבים כיצירה אלוהית מושלמת‪.‬‬
‫‪ 82‬האם העובדה כי סופרי סת"ם הקפידו יותר או פחות על הדיוק בהעתקת ספרי התורה לאורך הדורות מהווה‬
‫בהכרח ראיה‪ ,‬בעד או נגד אמונת תמ"ש? גם אימוץ של אמונה בתמ"ש לא מחייב כי לא ייווצרו הבדלי גרסאות‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬גם לו היה נוסח אחד ללא הבדלי גרסאות כלל‪ ,‬אין כאן חיזוק לאמונת תמ"ש‪ ,‬והדבר לכל היותר מעיד על‬
‫נהלי ההקפדה והדיוק של סופרי הסת"ם‪.‬‬
‫‪ 83‬מסכת שבועות כ‪ ,:‬וכפי ששרים בפיוט 'לכה דודי"‪.‬‬
‫‪ 84‬שיטת הרמב"ם למשל‪ ,‬היא כי ניסים נעשו ע"י אלוהים רק לצורך מסוים‪ ,‬ולא לעצם הנס‪ .‬מה הצורך הגודל‬
‫בהשמעת שני נוסחים בו‪-‬זמנית? הדבר פשוט אינו נשמע הגיוני‪.‬‬
‫‪38‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫תירוץ אחר שניתן להבדלי הניסוח הוא כי משה עצמו כתב את הדיברות השניות בתקופה מאוחרת‬
‫יותר‪ ,‬לקראת ימיו האחרונים‪ ,‬ושינה את הניסוח מטעמים כלשהם‪ .85‬הסבר זה מעורר קשיים‬
‫שונים‪ :‬מדוע דבר זה לא צוין בכתובים‪ ,‬או דרך מסורת תורה שבע"פ? ואיך מיישבים הסבר כזה‬
‫עם ההסבר של חז"ל לגבי הדיבר של שבת אשר רק לגביו נאמר "זכור ושמור בדיבור אחד"? האם‬
‫נס זה התקיים רק בדיבר של שבת‪ ,‬ויתר ההבדלים נוסחו לאחר מכן ע"י משה? אם התורה נוסחה‬
‫באופן נצחי המתאים לדורי דורות‪ ,‬בעלת עומק וחכמה אלוהיים‪ ,‬כפי שמאמינים התמ"שיים‪,‬‬
‫מדוע לא ניתן היה לספק נוסח אחד טוב‪ ,‬והיה צורך לשנות את נוסח הדיברות בפעם השנייה?‬

‫מאמיני תמ"ש מניחים במובלע כי בימינו‪ ,‬כאשר נוצר ריחוק היסטורי רב מזמן התרחשות‬
‫האירועים‪ ,‬התגבשו ספקות ביחס לסוגיות אילו‪ .‬בזמן חז"ל‪ ,‬הם מניחים‪ ,‬הדברים היו ברורים‬
‫הרבה יותר‪ .‬אלא שכאמור‪ ,‬חז"ל עצמם חלוקים ביניהם לגבי שאלות בסיסיות הנוגעות לאופן‬
‫מסירת התורה‪ ,‬וכן לגבי פרטי אירועים מכוננים אחרים כמו יציאת מצריים‪ .‬כאשר מה שמצוי‬
‫בידינו מסופק‪ ,‬כיצד ניתן לבסס ראיה על מסורת התגלות? משל למה הדבר דומה? למשחק טלפון‬
‫שבור רב משתתפים‪ ,‬כאשר חלק מהמשתתפים באמצע השרשרת מצהירים בקול כי הם בספק‬
‫באשר לתוכן המסר שהועבר אליהם‪ ,‬ואעפ"כ אחרון המשתתפים מכריז כי הוא בטוח במאת‬
‫האחוזים כי המסר שהגיע אליו מדויק לגמרי‪.‬‬

‫אימוץ של גישה אלגורית לפרשנות התורה‪ ,‬לפיה אין זה משנה מה באמת קרה‪ ,‬וסיפורי התורה‬
‫נועדו ללמדנו עקרונות מוסריים ו‪/‬או רוחניים‪ ,‬יכולה אולי לפתור קושיות אמוניות רבות‪ .‬אלא‬
‫שאימוץ גישה שומט את הקרקע תחת ראיית "התגלות לעיני רבים"‪ ,‬אשר מבוססת על אמון‬
‫במסורת סיפורי הניסים וההתגלות‪.‬‬

‫ריבוי הספקות‪ ,‬הגרסאות‪ ,‬וההסברים הדחוקים‪ ,‬יחד עם הדמיון לתהליכים ואמונות השייכים‬
‫לעמים עתיקים אחרים‪ ,‬צריכים להביא את האדם הסביר לאמץ את עמדת חוקרי המקרא‪:‬‬
‫לחיבור התורה היו שותפים מחברים שונים‪ ,‬והם נכתבו זמן רב לאחר התרחשות האירועים אותם‬
‫הם מתארים; זהו המקור להבדלי הניסוחים‪ .‬תיאורי ההתגלויות והניסים הם מיתוסים שתפחו‪,‬‬
‫בדומה למיתוסים של עמים אחרים שצמחו ורווחו בעולם העתיק‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הראיה מתוך "התגלות לעיני רבים"‪ ,‬איננה יכולה להיחשב כראיה‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬

‫‪ ‬ישנן דוגמאות למכביר של סיפורי התגלויות לעיני רבים בדתות ותרבויות אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ישנם אירועים היסטוריים מודרניים אשר אמינותם מוטלת בספק‪ ,‬וסביר כי‬
‫חלקם נשענים על אירועים מינוריים אשר תפחו למיתוסים‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר מדברים על "רבים" בהקשר של יציאת מצריים ומעמד הר סיני‪ ,‬הראיה היחידה‬
‫לכך היא מהתורה עצמה‪.‬‬
‫‪ ‬ע"פ חקירות היסטוריות וארכיאולוגיות‪ ,‬אין כל היתכנות למספרים שהתורה נוקבת בהם‪.‬‬

‫‪ 85‬זהו הסברו של שד"ל‪ ,‬הוגה ופרשן מתקופת ההשכלה ששמר מצוות וניסה לפרשן את התורה באופן רציונאלי‪.‬‬
‫‪39‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬קשה למצוא גרסה ברורה בתורה ובמקורות חז"ל לאופן מסירת התורה‪ ,‬כתיבת התורה‪,‬‬
‫ומעמד הר סיני‪ .‬פרשנות אלגורית של התורה יכולה אולי לפתור קושיות שונות‪ ,‬אך בד בבד‬
‫היא גם משמיטה את הקרקע תחת ראיית "התגלות לעיני רבים"‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ידיעות חז"ל‬
‫"אמר רב חנן בר רבא‪ :‬השסועה (=שם של חיה מיוחדת) ‪ -‬בריה בפני עצמה היא‪ ,‬שיש לה שני‬
‫גבין ושני שדראות‪ .‬וכי משה רבינו קניגי (=צייד) היה או בליסטרי (=רובה‪-‬קשת) היה? מכאן‬
‫תשובה לאומר אין תורה מן השמים" (מסכת חולין‪ ,‬דף ס'‪):‬‬

‫חז"ל קבעו כי "האומר כי אין תורה מן השמיים" מאבד חלקו בעולם הבא‪ ,86‬ונחשב לחוטא ומבזה‬
‫ה'‪ .‬בעצם‪ ,‬מדובר בדרישה מרחיקת לכת‪ :‬מתן אמונה מלאה בתורה‪ ,‬ומילוי כל הוראותיה‪ ,‬וכל זה‬
‫תחת איום בסנקציות קשות על המסרבים לקבל אמת זו‪ .87‬אך מה יכולים חז"ל וממשיכיהם‬
‫לטעון לעומת אדם שחקר לעומק את הנושא והגיע למסקנה הברורה כי התורה ממש לא‬
‫מהשמיים? האם חז"ל ידעו גם לבסס את טענתם כי התורה היא מן השמיים?‬

‫כפי העולה מהציטוט הפותח‪ ,‬התשובה לכך היא חיובית! לדברי רב חנן בר רבא בגמרא‪ ,‬יש תשובה‬
‫ניצחת כלפי כל האומר כי אין תורה מן השמיים‪ .‬תשובה זו מבוססת על ידיעה עובדתית‪-‬מדעית‬
‫מיוחדת אשר הייתה ברשות משה רבינו‪ ,‬ונוגעת לבעל חיים ייחודי (כפי שיידון בהמשך)‪.‬‬

‫מתשובה זו אפשר לפרש כי האמונה בתמ"ש מבוססת (או לכל הפחות‪ ,‬ניתן לבססה) על ידיעת‬
‫עובדה אשר אדם רגיל לא היה יכול להגיע אליה בדרך הטבע‪ .‬דבר זה דומה למה שמכונה בעולם‬
‫החקירות והמשפט "מידע מוכמן‪ ".‬לדוגמא‪ :‬כאשר במהלך חקירה עד מוסר פרטים אשר לא היה‬
‫יכול לדעתם לולא נכח בזירת הפשע‪ ,‬דבריו יהוו ראיה חזקה לכך כי אכן נכח בזירה‪ .‬באותו אופן‪,‬‬
‫אם בתורה‪ ,‬או בספרות חז"ל‪ ,‬מופיעות ידיעות שלא יתכן כי ניתן היה להישגם בכוחות אנוש‬
‫(בהתאם לאילוצי אותו הזמן ‪ ,‬אין לנו אלא להסיק כי ידיעה זו הגיעה ממקור על‪-‬אנושי‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬הרבה מהניסיונות המאוחרים יותר להוכחת תמ"ש מבוססים על מה שמכונה כאן "ידיעות‬
‫חז"ל"‪ .88‬אפשר להתווכח הרבה על משקלה של סוג ראיה זו‪ ,‬אלא שאין צורך בכך; עיון במקורות‬

‫‪ 86‬ע"פ מסכת סנהדרין‪ ,‬משנה פרק חלק‬

‫‪ 87‬למעשה‪ ,‬מדובר באיום משונה‪ :‬מי שאינו מאמין בתמ"ש גם לא אמור לחשוש מהסנקציות של הדרה מהעולם‬
‫הבא והחשבתו כמחלל את השם‪ .‬בפועל‪ ,‬האיום הזה מוכח פעמים רבות כאפקטיבי‪ ,‬לפחות כלפי חלק מהאנשים‪.‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬ברור כי מבחינת המאמינים עצמם‪ ,‬עונש כזה מעיד על כך כי הם רואים עבירה של אי‪-‬אמונה בתמ"ש‬
‫בחומרה הרבה ביותר‪.‬‬
‫‪ 88‬כיוון זה של הוכחות שכיח יותר בארגוני ההחזרה בתשובה חרדיים‪ ,‬כמו "ערכים"‪" ,‬הידברות"‪ ,‬ואחרים‪ .‬בחלק‬
‫מהחיבורים בנושא זה‪ ,‬קשה להכריע האם מדובר בבורות של הכותבים‪ ,‬או בדמגוגיה ושרלטנות לשמה‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫השונים אשר מובאים תדיר כראיה לידיעות העל‪-‬אנושיות שהיו ברשות חז"ל מראה כי ידיעות‬
‫אילו מתחלקות לשני סוגים‪:‬‬

‫‪ ‬קביעות נכונות אשר בן אנוש יכול היה להגיע אליהם בכוחות עצמו ע"י תצפית ו‪/‬או הסקה‪.‬‬
‫‪ ‬קביעות אשר אינן נכונות‪.‬‬

‫טבעו של נושא מסוג זה מביא לכך שדברי המוכיחים (כמו גם הסותרים)‪ ,‬מוצפים בפרטים ופרטי‬
‫פרטים טכניים ומייגעים אשר רוב האנשים אינם מצויים בהם‪ .‬יש לציין כי ברוב המקרים מוכיחי‬
‫תמ"ש עצמם אינם מומחים מקצועיים בתחומים אילו‪ ,‬אלא למדו אד‪-‬הוק את הנושאים לצורך‬
‫החזרה בתשובה‪ .89‬טקטיקה ידועה במקרים אילו היא ליצור "מסך עשן" של פרטים ופרטי פרטים‬
‫מדעיים‪ ,‬ואחריו לפנות לשומע הנבוך על‪-‬מנת שיאמץ את "המסקנה המתבקשת" כי התורה אכן‬
‫נתנה משמיים‪.‬‬

‫הדיון כפי שמופיע להלן‪ ,‬נכתב תוך מאמץ מרבי לצמצם בכמות הפרטים הטכניים אשר אינם‬
‫חיוניים למהלך הדיון‪ .‬מוצגים בקצרה מספר ראיות מידיעות חז"ל‪ ,‬כאשר הם נדחים תוך דיון‬
‫קצר‪ .‬מודגש כי הדיון כאן רחוק מלכסות את שלל המקורות המובאים בהקשר זה‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫נראה כי די במספר הדוגמאות המובאות בשביל לעמוד על טיבן של "ראיות" אילו‪.‬‬

‫ברקע הדברים‪ ,‬חשוב להיות מודעים לכך כי אנשי העולם העתיק הגיעו להישגים שונים אשר‬
‫חוקרים עדיין מתקשים להסבירם‪ .‬הרומאים העתיקים יצרו כוס (‪ )Lycurgus Cup‬אשר מחליפה‬
‫צבעים בהתאם לאופן בו מאירים עליה‪ ,‬כאשר לצורך כך השתמשו בסיבי זהב וכסף הדקים פי‬
‫אלף (!) משערה של אדם‪ .‬בסין העתיקה‪ ,‬הצליחו הסינים לפתח טכנולוגיה לצורך קדיחה וכריית‬
‫חומרים ממעמקי האדמה בעומק העולה על ‪ 150‬מטר‪ ,‬באופן אשר מפליא מהנדסים בני ימינו‪.90‬‬

‫הפירמידות שנבנו ב מצרים‪ ,‬הגילויים במתמטיקה של היוונים‪ ,‬יכולות הניווט של הוויקינגיים‪,‬‬

‫ועוד המצאות והישגים מעוררי השתאות מהעולם העתיק‪ ,‬מאתגרים את מיטב החוקרים‬
‫והסקרנים השונים המתאמצים להבין כיצד עלה בידם של אותם דורות קודמים להגיע להישגים‬
‫כה מתקדמים ביחס לזמנם‪.‬‬

‫אך האם יש להסיק מכאן כי לולא התערבות של גורם שמימי‪ ,‬לא היה בכוחם של אותם אנשי‬
‫העולם העתיק להגיע להישגים אילו? גם כאשר מתקשים תחילה לפצח תעלומות אילו‪ ,‬ההנחה‬
‫הסבירה היא כי מדובר בפיתוחים אשר נעשו ב"דרך הטבע"‪ ,‬ללא צורך בנס או התערבות שמימית‬
‫כלשהי‪ .‬תחת הנחה זו‪ ,‬לרוב מצליחים להגיע להסברים המניחים את הדעת‪ .‬אך גם אם מאמצים‬
‫אילו אינם נושאים פרי‪ ,‬והתעלומה נותרת בלתי פתורה‪ ,‬האם צריך לעבור באופן אוטומטי להנחה‬
‫בדבר התערבות אלוהית? גם אז‪ ,‬סביר יותר להמשיך ולהניח כי מדובר בהישגים אנושיים‪.‬‬

‫‪ 89‬כיום‪ ,‬שימוש בטיעון זה של "ידיעות חז"ל" נפוץ בעיקר בקרב ארגוני ההחזרה בתשובה החרדיים‪ ,‬דיגמת ערכים‬
‫והידברות‪.‬‬
‫‪ 90‬כיום ניתן לקדוח לעומקים גדולים בהרבה מכך‪ ,‬אך בעזרת טכנולוגיות אשר לא היו ברות הסינים העתיקים‪.‬‬
‫‪42‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אך גם אם מתעקשים (באופן לא רציונאלי) להניח מקור מיסטי לידיעות מדעיות של העולם הישן‪,‬‬
‫כיצד מקרינה הנחה כזו על הדיון הנוכחי על אמונת תמ"ש? המתעקשים על ההסבר המיסטי‬
‫יצטרכו בעקבות הנחתם זו לתת אמון בתורות רומאיות‪ ,‬יווניות‪ ,‬סיניות‪ ,‬ואחרות‪ ,‬לפני שהם‬
‫שמים את מבטחם באלוהי ישראל‪ ...‬אותן ידיעות חז"ל המובאות כראיות אינן מפליאות חוקרים‪,‬‬
‫והן רחוקות מלהוות טכנולוגיות ו‪/‬או ידיעות מדעיות אשר אפשר להחשיבם כפורצי דרך לזמנם‪.‬‬

‫לאחר הבהרות אילו‪ ,‬להלן דיון במספר דוגמאות בולטות מתוך הראיות המכונות "ידיעות חז"ל"‪.‬‬

‫סימני כשרות בבעלי חיים‬

‫בציטוט הפותח‪ ,‬דבריו של רב חנן בר אבא לגבי חיה "שסועה" תמוהים ולא ברורים‪ .‬מה זה בכלל‬
‫חיה "שסועה"? פירוש מקובל הוא כי מדובר בבעלי חיים שנולדים כ"תאומים סיאמיים"; כלומר‪,‬‬
‫מצב בו שני בעלי חיים נולדו כשהם מחוברים באופן חלקי‪ ,‬ולכן יש להם מערכת כפולה של איברים‬
‫מסוימים ("שני גבין‪ ,‬ושני שדראות"‪ ,‬בשפת התלמוד)‪ .‬מכאן מסיק רב חנן בר אבא כי לא יתכן‬
‫שמשה‪ ,‬אשר לא עסק בציד של חיות‪ ,‬יהיה בעל ידע הנוגע לבעלי חיים נדירים מסוג זה‪ ,‬ולכן‬
‫"מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמיים"‪.‬‬

‫להבנת ההקשר הכללי של קביעה זו‪ ,‬נתבונן במקור מהתורה בו מצוינת המילה "שסועה"‪:‬‬

‫פַרסָ ה הַ ְשסּועָ ה ֶאת הַ גָמָ ל וְ ֶאת הָ ַא ְרנֶבֶ ת וְ ֶאת‬

‫ּוממַ פְ ִריסֵ י הַ ְ‬
‫"אְך ֶאת זֶ ה ל ֹא ת ֹאכְ לּו ִממַ עֲלֵ י הַ ג ֵָרה ִ‬
‫ַ‬
‫הַ שָ פָ ן כִ י מַ ֲע לֵ ה ג ֵָרה הֵ מָ ה ּופַ ְרסָ ה ל ֹא ִהפְ ִריסּו ְטמֵ ִאים הֵ ם לָ כֶ ם"‪( .‬דברים יד'‪ ,‬ז')‪.‬‬

‫התורה קובעת כי ישנם שני סימני טהרה נדרשים להגדרת בעל חיים ככשר‪:‬‬

‫‪ .1‬מפריס פרסה ושוסע שסע‪ -‬צורת רגלם היא של פרסות שסועות (=חתוכות‪ ,‬לא עשויות‬
‫מקשה אחת)‬
‫‪ .2‬מעלה גרה‪ -‬חיות בעלות מערכת עיכול הכוללת מערכת העלאת גרה‪.‬‬

‫עולה כי פשט המונח "שסועה" כפי שהוא מופיע בהקשר הכללי בפסוק‪ ,‬אינו מתייחס כלל לבעל‬
‫חיים ייחודי כמו "תאומים סיאמיים"‪ ,‬כפי שעולה מתוך ציטוט דבריו של רב חנן בר אבא‪ .‬לכן‪,‬‬
‫ה"הוכחה" של רב חנן בר אבא קשה מעיקרה‪ :‬אין שום אינדיקציה לכך כי המילה שסועה רומזת‬
‫על בעל חיים ייחודי‪.‬‬

‫אך אפילו אם נניח שהמילה שסועה משמעה תאומים סיאמיים‪ ,‬כפי דבריו של רב חנן בר אבא;‬
‫האם זה כה מרחיק לכת שמשה ידע שקיימות חיות כאלו? כל שנדרש על‪-‬מנת לדעת כי ישנה חיה‬
‫כזו‪ ,‬זה לראות אותה‪ .‬האם אפשר לראות בדברים אילו "תשובה לאומר אין התורה מהשמיים"?‬

‫נראה כי אם כבר‪ ,‬ניתן לטעון את ההיפך‪ :‬מקור זה מחזק דווקא את מי שאומר כי אין תורה‬
‫מהשמיים‪ .‬גם א ם ניקח את כל ההנחות לטובת רב חנן בר אבא‪ ,‬העובדה כי גייס דווקא טענה זו‪,‬‬
‫מראה כי האמונה בתמ"ש אינה נשענת על בסיס רציונאלי‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מאמיני תמ"ש יכולים להשיב כי אנו לא באמת מבינים את רב חנן בר אבא‪ ,‬או כי ישנן דעות‬
‫אחרות משלו‪ ,‬ועוד תירוצים דחוקים בסגנון זה‪ .‬אך התמ"שיים מאמינים כי הגמרא היא חלק‬
‫מתורה שבע"פ אשר נכתבה ברוח הקודש; מדוע אם כך‪ ,‬לא הביא רב חנן בר אבא ראיה חזקה יותר‬
‫שתתמוך באמונת תמ"ש? מדוע עורכי הגמרא עצמם לא הביאו ראיות כאלו?‬

‫מוכיחי תמ"ש נוהגים להתעלם באלגנטיות ממקור זה למרות היותו המקור המתייחס באופן הכי‬
‫ישיר לנושא הבסיס לאמונה בתמ"ש‪ .91‬לעומת זאת‪ ,‬הם מנסים לגייס מקורות אחרים מתוך דברי‬
‫חז"ל ולהשתמש בהם כראיות לתמ"ש‪ .‬באותו עניין של סימני הכשרות‪ ,‬מקובל יותר להביא את‬
‫המקור הבא ממדרש ספרי‪ ,‬המיוחס לרבי עקיבא‪:‬‬

‫"אך את זה לא תאכלו‪ .‬אמר ר' עקיבא‪ ,‬וכי משה רבינו קניגי (=צייד) היה או בליסטרי (=רובה‪-‬‬
‫קשת) היה? מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים‪( ".‬ספרי פרשת ראה יד' פס' ז')‬

‫מקור זה דומה בסגנון ובניסוח לציטוט שהובא בשמו של רב חנן בר אבא‪ .‬ההבדל היחיד הוא כי‬
‫מרכז הכובד של הטיעון כבר אינו מסתמך על פירוש המילה "שסועה"‪ ,‬אלא על עצם יכולת הזיהוי‬
‫של משה את מיני החיות הטמאות (="את זה לא תאכלו")‪.‬‬

‫פסוק זה מתייחס לשלושה בעלי חיים‪ :‬הגמל‪ ,‬הארנבת והשפן‪ ,‬וקובע כי הם בעלי סימן אחד‬
‫בלבד‪ :‬שלושתם מעלי גירה‪ ,‬ואינם מפריסי פרסה‪ .‬שתי הקביעות הללו גוררות שתי תמיהות קשות‬
‫מאד‪:‬‬

‫‪ ‬הגמל דווקא כן מפריס פרסה ושוסע שסע‪ ,‬בדומה לבעלי החיים הכשרים האחרים‪.‬‬
‫‪ ‬הארנבת והשפן אינם מעלי גרה‪.‬‬

‫לצורך פתרון מבוכות אילו‪ ,‬ניתנו תשובות שונות‪ .‬אין זה חיוני להתעכב כאן על תשובות אילו‪.‬‬
‫התשובות נראות דחוקות‪ ,‬והיה אפשר לצפות לכותב בעל ידיעות מושלמות (=אלוהים‪ ,‬כפי‬
‫שמאמינים התמ"שיים) לדייק יותר בניסוחיו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם אם נחליט שתירוצים אילו מניחים‬
‫את הדעת‪ ,‬כיצד ניתן להביא מתוך דברים אילו ראיות לאלוהיות התורה?‬

‫קשה להתעלם מהאבסורד שבדברים; מוכיחי תמ"ש מביאים ראיות מתוך כתובים אשר בפשט‬
‫דבריהם נמצאו שגיאות בוטות‪ ,‬ולאחר מכן נכנסים להסברים מפותלים ודחוקים על‪-‬מנת להסביר‬
‫כיצד בכל זאת הדברים נכונים‪( .‬ובמילים אחרות‪ ,‬הם יוצאים להתקפה עם דברים שבקושי ניתן‬
‫להגן עליהם‪)...‬‬

‫בדומה לראיה הנ"ל‪ ,‬נוהגים התמ"שיים להביא את סימני הכשרות של הדגים כראיה נוספת‪.‬‬
‫בתורה נאמר‪:‬‬

‫ֶאת־זֶ ה ת ֹאכְ לּו ִמכֹל אֲ שֶ ר בַ מָ יִ ם‪ :‬כֹל אֲ שֶ ר־לֹו ְסנַפִ יר וְ ַק ְש ֶקשֶ ת ת ֹאכֵ לּו‪( .‬דברים יד‪ ,‬ט)‬

‫‪ 91‬חיפשתי במספר ספרים ואתרים העוסקים בסגנון זה של הוכחות מידיעות חז"ל‪ ,‬ולא מצאתי שם את דבריו של‬
‫חנן בר אבא‪.‬‬
‫‪44‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫על כך אמרו חז"ל בגמרא‪:‬‬

‫"כל שיש לו קשקשת‪ ,‬יש לו סנפיר‪ .‬ויש שיש לו סנפיר‪ ,‬ואין לו קשקשת"‪( .‬מסכת נדה פרק ו‪,‬‬
‫ט)‬

‫והנה‪ ,‬אומרים מוכיחי תמ"ש‪ ,‬למרות כל האלפים הרבים של מיני הדגים הקיימים במרחבי‬
‫האוקיינוסים‪ ,‬לא נמצאו מינים אשר יש להם קשקשת ואין להם סנפיר‪ .‬מכאן הראיה לדבריהם‪,‬‬
‫שידיעה זו הועברה לחז"ל "משמיים"‪ ,‬כלומר בשרשרת הלימוד אשר מקורה ממשה בסיני‪.‬‬

‫אין צורך להיות מומחה בסוגי דגים על‪-‬מנת להיווכח כי לא נדרשת התגלות אלוהית לצורך הגעה‬
‫לידיעה זו‪ .‬גם הקביעה "לכל כלב יש זנב" אינה אמורה להדהים איש‪ ,‬למרות שישנם הרבה מאד‬
‫סוגי כלבים‪ ,‬אשר חלקם חיים רק ביבשות רחוקות‪ .‬כאשר כל פעם שאנשים פוגשים כלב הם‬
‫רואים שיש לו זנב‪ ,‬הם מניחים שלכל הכלבים יש זנב‪ .92‬די בכך כדי להפיל ראיה זו‪.‬‬

‫אלא ש למגינת ליבם של מאמיני תמ"ש‪ ,‬אפילו קביעה זו (שכל דג שיש לו קשקשת‪ ,‬יש סנפיר)‬
‫התגלתה בסופו של דבר כלא נכונה‪ ...‬נמצאו מספר מיני דגים אשר לא עומדים בקריטריונים אילו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬דג מסוג ה‪ Monopterus Cuchia-‬הינו דג שיש לו קשקשים אך אין לו סנפיר‪ .93‬בתגובה‬
‫לקושיה זו‪ ,‬מנסים מאמיני תמ"ש להסביר מדוע ממצאים אילו אינם סותרים את קביעת חז"ל‪.94‬‬

‫מתוך עיון בהקשר‪ ,‬נראה כי קביעות חז"ל הנ"ל מלכתחילה לא נועדו לקבוע אמת מדעית‪ .‬סביר‬
‫יותר להניח כך‪:‬‬

‫‪ ‬התורה דרשה שני סימני כשרות‪ ,‬סנפיר וקשקשת‪.‬‬

‫‪ ‬חז"ל שמו לב לכך כי כל הדגים בעלי הקשקשת אשר נתקלו בהם היו גם בעלי סנפיר‪.‬‬
‫‪ ‬בעקבות כך קבעו הנחייה בתחום הכשרות‪ ,‬לפיה בהיוודע שיש לדג קשקשת ניתן להניח כי‬
‫הדג כשר‪ ,‬אף אם לא ניתן לראות כי יש לדג סנפיר (למשל‪ ,‬אם הדג נמצא כשהוא חתוך)‪.‬‬

‫לפי הסבר זה‪ ,‬הקושיה על חז"ל מתוך דגים נדירים בעלי קשקשת ללא סנפיר נופלת מאליה‪ .‬זאת‬
‫מכיוון שלפי הבנה זו תופסים את דברי חז"ל כקביעה בעלת אופי הלכתי‪ ,‬ולא מדעי‪ .‬בעולם‬
‫ההלכה‪ ,‬מקובל כי הנחיות ניתנות ע"פ הרוב‪ ,‬ו‪/‬או ע"פ כללי חזקה שונים‪ ,‬ולא ע"פ קריטריונים‬

‫‪ 92‬הסקה זו של חוק כללי על בסיס מספר מקרים פרטיים מכונה אינדוקציה‪ .‬בפועל‪ ,‬כל בן‪-‬אדם מסיק אינדוקציות‬
‫כל הזמן‪" .‬עקב האכילס" של האינדוקציות הם יוצאים מן הכלל‪ .‬במקרה זה אכן יש יוצא מן הכלל‪ ,‬כפי שיפורט‪.‬‬
‫‪ 93‬ע"פ האתר של ארגון "דעת אמת" אשר דן באריכות בראיית חז"ל זו‪ ,‬כמו גם אחרות‪.‬‬
‫‪ 94‬למשל‪ ,‬מנסים לטעון כי יש לדג זה מעין סנפיר בגבו‪ .‬תירוץ זה הינו דחוק כי ה"סנפיר" המדובר אינו עונה‬
‫לקריטריון של סנפיר אותו הגדירו חז"ל עצמם‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪45‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מדעיים קשיחים‪ .95‬אלא שע"פ הסבר זה‪ ,‬לא רק הקושיה על חז"ל נופלת‪ ,‬אלא גם ניסיון ההוכחה‬
‫לטובת תמ"ש נופל!‬

‫כך או אחרת‪ ,‬אין כל בסיס להסיק מסקנות בדבר מקור אלוהי האחראי לקביעה זו של חז"ל‪.‬‬

‫אורך התחדשות הירח‬

‫מקור נוסף מתוך חז"ל אשר נהוג להציגו כראיה לתמ"ש נוגע לזמן שלוקח לירח להשלים מחזור‬
‫(=להתחדש‪ ,‬בשפת חז"ל)‪ .‬לזמן חידוש הלבנה יש השלכות הלכתיות על קביעת המועדים‪ .‬בגמרא‬
‫מובאים דבריו של רבן גמליאל בהקשר זה‪:‬‬

‫"אמר להם רבן גמליאל‪ ,‬כך מקובלני מבית אבי אבא‪ :‬אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים‬
‫ותשעה יום ומחצה (‪-‬שתים עשרה שעות)‪ ,‬ושני שלישי שעה‪ ,‬ושבעים ושלשה חלקים"‪( .‬מסכת‬
‫ראש השנה‪ ,‬כה‪).‬‬

‫מוכיחי תמ"ש משווים את קביעתו של רבן גמליאל לתצפיות אסטרונומיות עדכניות ומראים כיצד‬
‫הפער הוא קטן ביותר‪ ,‬בסדר גודל של חלקיקי שנייה‪ .‬הנה‪ ,‬אומרים מוכיחי תמ"ש‪ ,‬בתקופה ההיא‬
‫לא היה ציוד משוכלל כמו שיש היום‪ ,‬ובכל זאת הם הצליחו להגיע לרמת דיוק גבוהה ביותר של‬
‫אורך התחדשות הירח; ולכן‪ ,‬אין לנו אלא להסיק שמדובר בידיעה אלוהית‪.‬‬

‫אפשר להקשות על כך‪ :‬מדוע לשיטת מוכיחי תמ"ש ישנו כלל פער? אם בורא עולם "טרח" להעביר‬
‫פרט מידע מדעי‪ ,‬מדוע לא העביר זאת באופן מדויק ביותר‪ ?96‬הרב זמיר כהן מאמין כי בסופו של‬
‫דבר המדע יתקדם ויגיע לרמת הדיוק של רבן גמליאל‪:‬‬

‫"לנו לא נותר אלא להמתין בסבלנות לעוד צעד של המדע במרדפו אחר קידמת התורה‪ ,‬עד אשר‬
‫יוכל לדייק בעוד חלקיק שניה‪ ,‬ויגיע אל האמת המוחלטת של אורך חידוש הירח‪( ".‬מתוך האתר‬
‫‪(http://www.ateret4u.com‬‬

‫אלא שגם במקרה זה‪ ,‬לא דרושה התגלות אלוהית לצורך השגת ידיעה זו‪ .‬כל שנדרש הוא לערוך‬
‫תצפיות קפדניות על מועד התקיימותם של שני ליקויי ירח ולגזור משם את זמן המחזור‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫ממצאים ארכיאולוגיים אשר השתמרו עוד מהבבלים הקדמונים ואשר קדמו בכ‪ 400-‬שנה לרבן‬
‫גמליאל מראים כי גם הם ידעו את זמן המחזור של חידוש הלבנה‪ .‬דבר זה מאשש את ההנחה‬
‫שמדובר בידיעה אשר ניתן לדעתה באופן אנושי לגמרי‪.97‬‬

‫‪ 95‬חז"ל חיו בעולם אשר היו רחוק מאד מהדיוק המוכר לנו כים‪ .‬למשל‪ ,‬מידות האורך 'אמה' אשר שימשה את חז"ל‬
‫בקביעותיהם ההלכתיות‪ ,‬מבוססת על האמה בגוף‪ .‬כידוע‪ ,‬לכל אדם אמה באורך אחר‪ ,‬כך שהדיוק אינו מתאפשר‪.‬‬
‫כך גם קביעות הלכתיות אחרות מוותרות מראש על דיוק וודאות‪ ,‬ומנחות לנהוג ע"פ כללי הנחה שונים‪.‬‬
‫‪ 96‬קידוש החודש נעשה בזמן המשנה על בסיס עדים אשר ראו את מולד הלבנה‪ ,‬ולכן לא לגמרי ברור מדוע מידע‬
‫בסדר גודל של דיוק זה הינו חיוני למערכת קבלת החלטות לא מדויקת בהגדרה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 97‬אם מעיינים בדברי הגמרא עצמם רואים כי הגמרא עצמה אינה קובעת שמדובר בידיעה שמקורה מאלוהים‬
‫(בניגוד למקומות אחרים בהם הגמרא נוקטת בביטוי "הלכה למשה מסיני")‪ ,‬אלא הגמרא קובעת שרבן גמליאל‬
‫קיבל זאת מסביו‪.‬‬
‫‪46‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ברית מילה וזמן בשלות גורמי הקרישה בדם‬

‫זמיר כהן מביא את דבריו של נצטט מדברי ד"ר אילה אברהמוב במאמרה "בעיות קרישה ודמום‬
‫ביילוד"‪:‬‬

‫"מנגנון הקרישה תלוי בקבוצת חלבונים הנוצרים בכבד‪ ,‬אשר נקראים "גורמי קרישה" או‬
‫"פקטורי קרישה"‪ .‬גורמים אלה מסומנים במספרים הרומיים ‪ 1‬עד ‪ , IIIX-I : 13‬והם מפעילים‬
‫זה את זה בשרשרת (בעזרת אנזימים) עד לקבלת הקריש היציב הנקרא פיברין‪.‬‬

‫בימים הראשונים אחרי הלידה אין הכבד בשל עדיין לפעילות זו‪ ,‬וברור שאינו יכול לעמוד‬
‫במעמסת יתר של פעילות כירורגית‪ ,‬דבר היכול לגרום למותו של התינוק עקב דמם מסיבי‪ ,‬ללא‬
‫יכולתו של התינוק להתגבר על הדמם הזה‪ .‬באופן פיזיולוגי עד גיל ‪ 8‬ימים הכבד מתחיל‬
‫להתאושש הוא הולך ומתבגר‪ ,‬ותיפקודיו משתפרים‪ ,‬ובגיל ‪ 8‬ימים קיימת כבר רמה מספקת של‬
‫גורמי קרישה‪ ,‬ומניעת דמם"‪( .‬אסיא‪ ,‬כרך ג עמ' ‪)384‬‬

‫כידוע‪ ,‬התורה ציוותה על מצוות המילה ביום השמיני ללידת התינוק‪ .‬הרב זמיר כהן מסיק מכך‪:‬‬

‫"מי שעיניים לו‪ ,‬לבטח רואה הוא כאן בבירור רב את יד ה'‪ ,‬שליט ומחולל הבריאה‪ ,‬ונותן התורה‬
‫אשר קישר בדיוק רב את יום הגעת גורמי הקרישה שבדם לרמה מספקת‪ ,‬עם יום מצות ברית‬
‫המילה" (מתוך האתר ‪(http://www.ateret4u.com‬‬

‫האם זו המסקנה המתבקשת מדברים אילו? נחשוב לרגע על דוגמא אחרת‪ :‬כבר לפני שנים רבות‬
‫מאד‪ ,‬ידעו אנשים כיצד להבחין בין פטריות מזינות לפטריות רעילות‪ .‬הם עשו זאת מבלי שידעו‬
‫את ההרכב הכימי של הפטריות‪ ,‬ומבלי שנזקקו להתגלות אלוהית‪ .‬פשוט מאד‪ ,‬מי שבטעות אכל‬
‫פטריה רעילה‪ -‬מת‪ ,‬ובדרך (מצערת) זו נצבר הידע בנושא‪ .‬כך‪ ,‬בתחומים רבים‪ ,‬ידע מעשי נצבר‬
‫בהתאם לתוצאות מעשיות‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬כפי שמובא בציטוט הנ"ל אותו מביא הרב זמיר כהן עצמו‪ ,‬תינוקות אשר יערכו להם‬
‫ברית לפני היום השמיני ללידתם‪ ,‬ידממו באופן מאסיבי עד כדי אפשרות של מוות‪ .‬התורה לא‬
‫מפרטת דבר לגבי המנגנונים הרפואיים של קרישת הדם (אם הייתה עושה זאת‪ ,‬זה היה בהחלט‬
‫מרשים הרבה יותר)‪ .‬התורה קובעת הנחיה מעשית‪ ,‬אשר ככל הנראה הייתה מבוססת על ידע מעשי‬
‫אשר נצבר ממקרים מצערים בהם תינוקות אשר לפני היום השמיני דיממו למוות‪...‬‬

‫צורת כדור הארץ‬

‫דוגמא זו היא משעשעת‪ ,‬כי היא מראה איך הופכים המוכיחים התמ"שיים הגנה להתקפה‪ .‬ישנם‬
‫מקורות רבים בתורה ובחז"ל אשר מהם משתמע כי כדור הארץ שטוח‪" :‬ארבע כנפות הארץ"‪,‬‬
‫"מסוף העולם ועד סופו"‪" ,‬קצה השמיים"‪ ,‬ועוד‪ .‬אין להתפלא על כך; זו הייתה התפיסה‬
‫האופיינית לאותה תקופה‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בסביבות המאה ה‪ 6-‬לפנה"ס הועלו ביוון העתיקה ההשערות כי העולם עגול‪ .98‬במאה ה‪ 3-‬החלה‬
‫כבר ידיעה זו להיות מקובלת ומוכרת יותר‪ .‬מדוע‪ ,‬לשיטת התמ"שיים‪ ,‬בורא עולם לא השתמש‬
‫בביטויים מתאימים יותר התואמים את המציאות הפיזית של העולם אותו ברא?‬

‫לצורך הגנה מפני קושיה זו‪ ,‬מוכיחי תמ"ש עושים שימוש בקטע מספר הזוהר שם נכתב ש"כל‬
‫ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (תרגום‪ :‬כל הישוב (=העולם) מתגלגל בעיגול ככדור)‪ .‬הנה‪ ,‬הם‬
‫משיבים‪ ,‬כבר רשב"י‪ ,‬אשר חי בסביבות המאה ה‪ ,2-‬ידע דבר זה וכתב זאת בספר הזוהר‪.‬‬

‫אלא שתשובה זו המתבססת על ציטוט מספר הזוהר בעייתית ממספר סיבות‪:‬‬

‫‪ .1‬נהוג לומר כי התורה‪ ,‬ובכלל זה גם ספר הזוהר‪ ,‬לא נועדה להביא ידיעות על העולם‪ ,‬אלא‬
‫להתייחס למושגים רוחניים‪.99‬‬
‫‪ .2‬במקומות אחרים בספר הזוהר עצמו נאמרים דברים משונים ביחס לכדור הארץ‪ ,‬כגון‬
‫שהעולם כולו עומד על סנפיר של לוויתן‪ .100‬דברים בסגנון אילו לא הופכים לקושיה על ספר‬
‫הזוהר ע"פ ההנחה שהובאה בסעיף הקודם‪ .‬מאידך‪ ,‬המשמעות היא כי לא סביר לראות‬
‫דווקא בציטוט על "עולם המתגלגל ככדור" ידיעה מדעית‪.‬‬
‫‪ .3‬ישנה מחלוקת לגבי מקורו של ספר הזוהר וזמן כתיבתו‪ ,‬כאשר הקונצנזוס המחקרי הוא‬
‫כי הספר הוא מעשה זיוף אשר נכתב במאה ה‪ .13-‬בזמן זה הידיעה על צורת כדור הארץ‬
‫כבר הייתה נפוצה‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬מקור זה מספק הגנה (חלשה ביותר) מפני ההתקפה על אי‪-‬ידיעתה של התורה כי העולם‬
‫עגול‪ .‬אלא שבאופן משעשע‪ ,‬ברבות הזמן לקחו מוכיחי תמ"ש מקור זה‪ ,‬והעבירו אותו מעמדת‬
‫ההגנה לעמדת ההתקפה! כך‪ ,‬מחזירים בתשובה שונים עושים שימוש במקור כ"ראיה" לידיעת‬
‫חז"ל את העובדה כי העולם עגול‪.‬‬

‫‪...‬‬

‫הדוגמאות שהובאו כאן המובאות כראיות כאילו חז"ל החזיקו בידיעות שרק התגלות שמימית‬
‫יכולה להסבירן‪ ,‬מראות כי לא כך הדברים; נהפוך‪-‬הוא‪ ,‬מדובר בחלקי מידע לא מדויק אשר אין‬
‫כל היגיון לתלות בהתגלות אלוהית‪.‬‬

‫‪ 98‬אולי כתוצאה מהתגלות של זאוס‪...‬‬

‫‪ 99‬באמצעות טענה זו מתגוננים מפני קושיות רבות על התורה‪ .‬וראה בחלק השני דיון על כך בסעיף "המסתור‬
‫מאחורי התהום בין הראוי למצוי"‪.‬‬
‫‪ 100‬באופן משונה‪ ,‬בספר "חסד לאברהם" של הרב המקובל אברהם אזולאי‪ ,‬נאמר כי "כל העולם עומד על סנפיריו‬
‫של לוויתן‪ ...‬הגשמי‪ ,‬כפשוטו‪ .‬והנה‪ ,‬בזולת שנסתרו עמוק מאד‪ ,‬עם כל זה הפשט במקומו עומד כי יש ממש‬
‫במציאות המים אילו והבחינות האלו‪ ,‬שהם הארץ‪ ,‬הלוויתן‪ ,‬מים תחתונים‪ ,‬מי בראשית‪ ,‬מי אוקיינוס‪ ,‬מי בוכים‪,‬‬
‫כציור הנזכר‪ ".‬כלומר‪ ,‬הרב אזולאי מבין שהקביעה שהעולם עומד על סנפיר של לוויתן מייצגת לא רק מציאות‬
‫רוחנית‪ ,‬אלא גם מציאות פיזית‪...‬‬
‫‪48‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫משכך‪ ,‬ניתן לשאול את אותם מוכיחי תמ"ש העושים שימוש בראיות אילו‪ :‬מדוע לשיטתם לא‬
‫הביא אלוהים ראיות חזקות בהרבה? מדוע להסתפק בידיעות מינוריות כמו אורך מחזור הלבנה‪,‬‬
‫או קיום של סנפירים וקשקשת בדגים? מדוע לא הובאו ידיעות מרשימות יותר‪ ,‬אולי מתחום‬
‫הפיזיקה‪ ,‬הכימיה‪ ,‬והביולוגיה‪ ,‬אשר לא היה ניתן לחלוק על מקורן?‬

‫התשובה המקובלת בפי התמ"שיים לשאלה זו‪ ,‬היא כי ידיעות אילו הובאו לא לצורך שימוש‬
‫כראיות‪ ,‬אלא כפרטי מידע טכניים החיוניים לקיום מצוות‪.‬‬

‫תשובה זו תמוהה‪ :‬אם מטרתן העיקרית של הידיעות היא לצורך קיום מצוות‪ ,‬חוזרת השאלה‬
‫היסודית והחשובה‪ :‬מה הראיה לאמונה עצמה (המחייבת קיום אותן מצוות)? כמו‪-‬כן‪ ,‬בציטוט‬
‫הפותח לפרק ראינו כי הגמרא עצמה מודה שיש צורך בראיה כזו‪ ,‬אלא שהיא מביאה טענה קלושה‬
‫ובלתי‪-‬מספקת‪ .‬כיצד לפתע הנושא העיקרי (בסיס החיוב לקיום תורה ומצוות) הופך פתאום למשני‬
‫(פרטים טכניים אשר נועדו לסייע לקיום המצוות)?‬

‫מעבר לכך‪ ,‬ישנם מצוות אחרות אשר מסירת ידע מדעי היה מסייע מאד לצורך קיומן‪ .‬למשל‪,‬‬
‫מסירת מידע על גנטיקה היה מסייע לברר זהות של הורים במקרים של ספקות בייחוס המשפחתי‪.‬‬
‫באמצעות מידה כזה היה ניתן לתפור בעיות הלכתיות קשות (ולחסוך צער נורא מבני‪-‬אדם) כמו‬
‫ממזרות‪ .‬מדוע לא נמסרו פרטים מדעיים בזואולוגיה אשר היו מסייעים לקביעות טובות בסוגיות‬
‫של טרפות בבעלי חיים? מדוע לא נמסרו ידיעות ממדע הכימיה אשר היו מונעים את ספקות‬
‫בהלכות בליעה של כלים? וכן על זה הדרך‪ ,‬כמעט ואין תחום הלכתי אשר לא מצויים בו פערי מידע‬
‫וספקות‪ ,‬וסיוע של מידע משמיים היה בהחלט יכול לסייע‪...‬‬

‫אפשר להשיב על כך בתשובות מתחכמות שונות; כגון‪ ,‬שרצונו של הקב"ה שבחלק מהסוגיות‬
‫נתמודד בעזרת הכלים האנושיים המוגבלים שלנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במספר קטן של סוגיות‪ ,‬כמו‬
‫שאלת הכשרות של דג עם קשקשת ללא סנפיר‪ ,‬מסר לנו אלוהים דרך משה רבינו את הפרטים‬
‫המדעיים הרלבנטיים‪ .‬קשה מאד למצוא טעם סביר לחלוקה המשונה הזו‪...‬‬

‫עד כה נידונו ראיות המכונות "ידיעות חז"ל"‪ .‬אך מה לגבי "טעויות חז"ל"‪ ?101‬ישנן דוגמאות רבות‬
‫לאורך הגמרא מהם קשה להכחיש כי חז"ל טעו ברמה העובדתית‪ .‬מספר מצומצם של דוגמאות‪:‬‬

‫‪ ‬חז"ל קבעו כי כאשר שואבים מים לצורך אפיית מצות יש לעשות זאת ביום‪ ,‬כי בלילה מי‬
‫המעיינות רותחים בתוצאה מכך שהשמש קרובה יותר לקרקע‪.‬‬
‫‪ ‬בגמרא מובאים אורך זמני הריון מוטעים של בעלי חיים שונים (כלב‪ -‬חמישים יום‪ ,‬חזיר‪-‬‬
‫שישים יום‪ ,‬נחש‪ -‬שבע שנים‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫‪ " ‬צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף‪ ,‬עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד‪ ,‬ערפד לאחר‬
‫ז' שנים נעשה קימוש‪ ,‬קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח‪ ,‬חוח לאחר שבע שנים נעשה‬
‫שד‪( ".‬מתוך מסכת בבא קמא טז'‪).‬‬

‫‪ 101‬למעשה‪ ,‬כבר מתוך העיון עד כה ב"ידיעות חז"ל" כבר צפים ועולים מספר "טעויות חז"ל"‪.‬‬
‫‪49‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫במסגרת טעויות עובדה אילו‪ ,‬ישנה תת‪-‬קטגוריה של הדרכות רפואיות של חז"ל‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫‪ ‬ע"פ דברי המשנה‪ ,‬הרפואה לנשיכת כלב שוטה היא אכילת הכבד של אותו כלב (ודעתו של‬
‫רבי מתיא בן חרש שפעולה זו אף דוחה את הבעיות ההלכתיות הנובעות מכך)‪.‬‬
‫‪ ‬כדי להתמודד עם כאבים (המכונים שיגרון בגמרא) יש לקחת כלי ובתוכו ציר של דגים‬
‫קטנים ולגלגל על כל מותן שישים פעם‪.‬‬
‫‪ ‬כנגד בעיית נזלת המליצו חז"ל על רפואות שונות‪ ,‬וביניהם אכילת תערובת של צואת כלב‬
‫וצורי‪.102‬‬

‫כיום‪ ,‬גם מאמין התמ"ש האדוק ביותר אינו מיישם הלכה למעשה את ההדרכות הרפואיות של‬
‫חז"ל (כך יש לקוות)‪ .‬ניתנו תירוצים שונים (גלובליים ונקודתיים) לטעויות השונות‪ .‬כך למשל ישנה‬
‫הטענה של "השתנות הטבעים"‪ ,‬לפיה גורמים שונים בטבע האדם והעולם השתנו כך שרפואות‬
‫אילו כבר ל א רלבנטיות‪( .‬למותר לציין‪ ,‬כי אין כל בסיס מחקרי להנחה שכזו)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש‬
‫חכמי תמ"ש אשר ספקו שלל הסברים ל"חילוק"‪ ,‬לפיו בנושאים רפואיים זה לגיטימי לא לציית‬
‫להדרכות חז"ל (והרמב"ם)‪ ,‬ובנושאים הלכתיים "רגילים" עדיין קיימת חובת ציות‪.‬‬

‫נוסף על טעויות עובדה שונות של חז"ל‪ ,‬ישנם גם סתם דברים משונים ביותר‪ ,‬שקשה ביותר לאדם‬
‫בן ימינו להבין את ההיגיון מאחוריהם‪ .‬כך למשל חז"ל קבעו כי מי שבא על אחותו בחלום יזכה‬
‫לחכמה‪( 103‬למדו זאת מהפסוק במשלי‪" :‬אמרי לחכמה אחותי את"‪.)...‬‬

‫אפשר לראות בהרבה מהטעויות והדברים המשונים טעויות עבר משעשעות‪ .‬אך ישנם גם טעויות‬
‫אשר לא היו בגדר של עניין היפותטי‪ ,‬והביאו לכאב וסבל של בני‪-‬אדם‪ .‬כך למשל‪ ,‬חז"ל האמינו‬
‫בשדים ורוחות‪ ,‬כפי שעולה מתוך מקורות רבים מאד המופיעים לאורך התלמוד‪ .104‬לאמונה זו היו‬
‫השלכות מעשיות קשות‪ .‬מעבר להדרכות הלכתיות נקודתיות שונות‪ ,‬האמונה בשדים ורוחות‬
‫השליכה גם על היחס לחולי נפש‪ .105‬בתרבויות קדומות‪ ,‬סוגים שונים של מחלות נפש נתפסו‬

‫‪ 102‬גיטין סב‪ :‬אמנם‪ ,‬חז"ל סייגו הנחיה זו ואמרו לא להפריז בשתיית התערובת הזו כי היא עלולה להביא לבעיית‬
‫"ניתוק איברים"‪...‬‬
‫‪ 103‬חז"ל למדו זאת מהפסוק במשלי‪" :‬אמרי לחכמה אחותי את"‪ .‬הדברים מופיעים במסכת ברכות דף נז' יחד עם‬
‫עוד סדרת פרשנויות לחלומות משונים‪ ,‬ביניהם גם שהבא על אווז בחלום יזכה להיות ראש ישיבה‪ .‬אין לנו אלא‬
‫לקוות כי חז"ל טעו בדברים אילו‪.‬‬
‫‪ 104‬חריג לכך הוא הרמב"ם אשר חי במאה ה‪ 10-‬לא האמין בשדים ורוחות‪ ,‬והשמיט (או לכל הפחות צמצם) הלכות‬
‫אשר מקורן באמונה בשדים ורוחות מתוך חיבורו משנה תורה‪ .‬הרמב"ם באותה תקופה היה בדעת מיעוט‪ ,‬בעוד רוב‬
‫חכמי דורו לא פקפקו בקיומם של שדים ורוחות‪.‬‬
‫‪ 105‬לא מצאתי מקור בגמרא הקושר באופן ישיר בין מחלות נפש לשדים ורוחות‪ .‬בסוגיה במסכת חגיגה (דף ג‪) :‬‬
‫העוסקת בהגדרת שוטה הובאו קריטריונים מעשיים שונים והדרישה כי הם נעשו "דרך שטות"‪( .‬מביטוי זה יכול‪,‬‬
‫להשתמע כי מדובר בהשפעה של "רוח"‪ ,‬במובן של שדים ורוחות‪ ,‬אך אין זה הכרחי לפרש כך)‪.‬‬
‫ישנם ביטויים שונים בתנ"ך ובגמרא מהם כי חולה הנפש הוא אדם אשר נכנסה בו רוח רעה‪ .‬למשל‪ ,‬שאול המלך‬
‫מתואר כמי שנכנסה בו רוח רעה‪ ,‬וכן "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"‪ .‬מביטויים אילו מובן כי רוח‬
‫החיצונית לאדם נכנסת לתוכו‪ .‬המציאות הביולוגית המוכחת כיום כמובן שוללת זאת‪ .‬אין כל רוח שנכנסת‪ ,‬אלא‬
‫גורמים פיסיולוגיים הם הגורמים למחלות הנפש‪ .‬בכל אופן‪ ,‬גם אם ניתן לפרש בדרך אלגורית ביטויים אילו‪,‬‬
‫‪50‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כנובעים מהשתלטות עוינת של שד על אדם‪ .‬שיטות לגירוש שדים כללו לעיתים עינויים פיזיים‬
‫נוראיים‪ ,‬עד כדי המתת חולה הנפש‪ ,‬בשריפה‪ ,‬ובאמצעים אחרים‪ .‬תפיסה זו לא פסחה על‬
‫היהודים‪ .‬אין מדובר באמונה תפלה שהייתה נפוצה בקרב פשוטי עם‪ ,‬רבנים מובילים החזיקו‬
‫באמונה זו ואף פעלו על‪-‬פיה‪.‬‬

‫ישנם סיפורים רבים על רבנים אשר היו ידועים כבעלי יכולת לגירוש "דיבוק‪ ".‬טקסים להוצאות‬
‫דיבוק אף התרחשו ע"י רבנים בולטים מהדורות האחרונים‪ .‬למשל‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק (הרצי"ה)‪,‬‬
‫בנו של הראי"ה קוק‪ ,‬מציין במכתב לרב חרל"פ כי אביו הוציא דיבוק מאדם ביפו בשנת ‪.1912‬‬

‫המדע שולל את קיומם של דברים כמו דיבוק (או לכל הפחות‪ ,‬מספק הסברים מדעיים להתנהגות‬
‫משונה וחריגה של בני אדם‪ ,‬ואילו מצויים בתחום מדעי המוח והנפש)‪ .‬האם מכאן יש להסיק כי‬
‫הרבנים היו חלילה טיפשים או בורים?!‬

‫לדעת כותב שורות אילו‪ ,‬התשובה היא‪ :‬בהחלט לא! חז"ל וממשיכיהם‪ ,‬חיו בתקופה בה לא היו‬
‫חשופים לידע שיש ברשותנו כיום‪ .‬לכן‪ ,‬ביחס לזמנם‪ ,‬לא מדובר בטעות אשר מעידה על בורות‪.‬‬

‫אך מה נאמר לגבי אנשים החיים כיום‪ ,‬אשר חשופים ובעלי יכולת ללמוד ולהבין את המידע‬
‫העכשווי בנושא מחלות הנפש‪ ,‬אך מתעקשים להמשיך ולהאמין בשדים ורוחות‪ ,‬ותופעות כמו‬
‫"דיבוק"? בנושא הדיבוק‪ ,‬הרב שלמה אבינר כותב את הדברים הבאים‪:‬‬

‫דיבוק הוא רוח של אדם מת המגולגל בגופו של אדם חי‪ ,‬מסיבות השייכות לסודות הנשמות‪ ,‬מה‬
‫שמסב לו צער רב‪ .‬המקובלים יודעים להבחין בין דיבוק לבין מחלת נפש הדומה לדיבוק‪ ,‬כגון‬
‫הפרעת אישיות חמורה של פיצול אישיות וכדומה‪ ,‬הזקוקה לטיפול מתאים‪ .‬מסופר שבעת‬
‫ביקורו של האדמו"ר מסאטמר בארץ‪ ,‬פנה אליו אדם עם בתו וטען שנכנס בה דיבוק‪ ,‬שיש לה‬
‫כאבים והיא מדברת בקול מוזר שאינו קולה הטבעי‪ ,‬והיא מתלוננת שמישהו מדבר מתוכה‪.‬‬
‫תחילה פנו אל האדמו"ר מבלז‪ ,‬שציווה על הדיבוק לצאת ממנה‪ ,‬אך לא הוטב לה‪ ,‬אז פנו‬
‫לאדמו"ר מסא טמר שראה אותה ואמר‪ :‬היא פשוט יצאה מדעתה‪ ,‬תלך לפסיכיאטר טוב ותעזוב‬
‫‪106‬‬
‫אותי!‬

‫הרב אבינר הוא ללא ספק אדם אינטליגנטי ביותר‪ ,‬ולצד היותו רב וראש ישיבה‪ ,‬הוא בעל השכלה‬
‫וידע כללי נרחב‪ .‬אך במקום להסיק ולומר את הדבר הסביר‪ ,‬קרי‪ :‬שאין דבר כזה דיבוק‪ ,‬ושחז"ל‬
‫ויתר הרבנים אחריהם (ובכלל זה הרב קוק)‪ ,‬פשוט טעו בנקודה זו בגלל חוסר ידע בנושא‪ ,‬בוחר‬
‫הרב אבינר לדבוק בדעה כי אכן‪ ,‬ישנו דבר כזה דיבוק‪ .‬הוא אמנם מרכך ומסייג אמונה זו‪ ,‬ומביא‬
‫דוגמאות לכך כי לעיתים מדובר במקרים שמקורם בהפרעה נפשית‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬הוא ממשיך‬
‫לטעון כי "דיבוק" זו תופעה אמיתית אשר מהווה את המקור לחלק מהמקרים של התנהגויות‬
‫משונות אילו‪.‬‬

‫עשרות המקורות לשדים ורוחות הפזורות לאורך הש"ס מעידות על אמונה ברורה זו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כפי שיידון‪,‬‬
‫אמונה זו מצאה הד באופן בו רבנים מובילים שונים התייחסו למקרים ממשיים של מחלות נפש‪.‬‬
‫‪ 106‬ניתן למצוא הדברים באתר‪.http://www.havabooks.co.il/ :‬‬
‫‪51‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫זוהי דוגמא מאלפת לכך שהמשך אחיזה באמונת תמ"ש בגרסתה הנוכחית‪ ,‬ובעידן הנוכחי‪ ,‬יכולה‬
‫להביא לסטייה מדרך החשיבה הרציונאליות‪ .‬בניגוד לחז"ל ורבני ימי הביניים‪ ,‬אשר תובנות מדעי‬
‫הנפש לא היו בהישג ידם‪ ,‬הרב אבינר‪ ,‬כמו גם רבנים אחרים‪ ,‬מוותרים על החשיבה הרציונאלית‬
‫לטובת הגנה על אמונתם בתמ"ש‪.‬‬

‫אלא שאין מטרת חיבור זה להביא סקירה מקיפה של טעויות חז"ל‪ .107‬די להתבונן בדוגמאות‬
‫ספורות בשביל להבחין בכך שחז"ל לא היו יודעי‪-‬כל‪ ,‬וכי כלל התשובות לכלל הבעיות בעולם לא‬
‫ירדו למשה בהר סיני‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬כלל ידיעות חז"ל אשר מובאות כראיה לאמונת תמ"ש אינן עומדות במבחן הסף של‬
‫ידיעות אשר דורשות מקור אלוהי על‪-‬מנת לדעתן‪.‬‬

‫‪ 107‬ישנם כאלו אשר עוסקים במרץ בלהציג את חז"ל כטיפשים ואת התלמוד כמגוחך‪ .‬לדעתי‪ ,‬אין כל תועלת‬
‫בהדגשת דברים אילו‪ ,‬ופעילות כזו רק מביאה לקיטוב גדול יותר‪ .‬הניסיון מראה כי תקיפה אגרסיבית מידי כנגד‬
‫אמונות יכולה להגדיל את הקיבעון‪ ,‬הקיטוב‪ ,‬והאיבה ההדדית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לדעתי גם המסקנה מאילו אינה נכונה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬צריך לשפוט את חז"ל וממשיכיהם ביחס לזמנם‪.‬‬
‫אלא שמנגד‪ ,‬יהיה זה משונה לטעון כי אין לעסוק בטעויות אילו כלל‪ ,‬משום שזה פוגע ברגשות המאמינים‪ ,‬או‬
‫בכבודם של חז"ל‪ .‬כאשר טוענים כי לחז"ל היה "רוח הקודש" וכי דבריהם מהווים סמכות רוחנית אשר לא ניתן‬
‫לערער נגדה‪ ,‬בהחלט יש חשיבות לציין גם את הטעויות של חז"ל‪ .‬אלא שראוי לעשות זאת בדרך מכובדת‪ ,‬ולא‬
‫באופן של לעג‪.‬‬
‫‪52‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫חכמת התורה‬
‫"כותב הרמב"ם‪" :‬כל דיבור ודיבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם‪( ".‬פירוש‬
‫המשניות סנהדרין פ"י א')‪ .‬זו מציאות שרק הניסיון האישי יש בו כדי להוכיח‪ :‬העוסקים בתורה‬
‫שבעל פה‪ ,‬בתלמוד ובפוסקים באופן יסודי למשך כמה שנים‪ ,‬מגלים חכמה אדירה ובלתי מוגבלת‬
‫(בין בעומקה הבלתי מוגבל‪ ,‬בין בכמות הבלתי מוגבלת) שלא יתכן שיצאה מפי אנוש"‪( .‬מתוך‬
‫אתר ויקישיבה‪ 108‬בערך "תורה מן השמיים")‬

‫כל מי שלמד בישיבה או מוסד לימודי‪-‬דתי יודע שחלק לא מבוטל מזמן לימוד התורה כולל‬
‫התפעלות מהתורה עצמה‪ .‬ישנם ביטויים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ודרשות רבניות שלמות המוקדשות להאדרת‬
‫התורה והעלאת ערכה בעיני ציבור הלומדים‪ .‬המעמד של מצוות תלמוד תורה בהיררכית המצוות‪,‬‬
‫וכן בשכר בעולם הבא המובטח ללומדים‪ ,‬גבוה ביותר‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬עצם לימוד התורה אמור לרומם‬
‫את הלומד‪ ,‬ולהביאו למדרגה רוחנית גבוהה יותר‪.‬‬

‫לעיל‪ ,‬נידונה ראית 'ההתגלות לעיני רבים'‪ .‬ראית ההתגלות לעיני רבים היא ראיה נסיבתית‪ :‬היא‬
‫טוענת שנסיבות ההתגלות מעידות (קרי‪ :‬התקיימותה לעיני רבים) על אמינות העדות עליה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הראיה מחכמת התורה מנסה לטעון כי מבט על תוכנה של התורה עצמה יחשוף כי מקורה‬
‫מאלוהים‪.‬‬

‫מבחינה זו‪ ,‬ראיה זו דומה לראית ' ידיעות חז"ל' אשר נידונה בפרק הקודם‪ .‬אלא שראית 'חכמת‬
‫התורה' שתידון בפרק זה‪ ,‬אינה מתייחסת לפרטים טכניים וספציפיים מתוך התורה‪ ,‬אלא לתורה‬
‫במובנה הרחב‪ .‬מוכיחי תמ"ש קוראים להתבונן ברוחבה‪ ,‬עומקה‪ ,‬וחכמתה של התורה‪ ,‬וטוענים‬
‫שמתוך הסתכלות כזו זו אין לנו אלא להסיק כי התורה מכילה חכמה על‪-‬אנושית‪ ,‬אשר ניתן היה‬
‫להגיע אליה רק באמצעות מתנת שמיים אלוהית‪.‬‬

‫אך השאלה המהותית לדיון זה היא‪ :‬כיצד מבחינים בין חכמה רגילה‪ ,‬לחכמה על‪-‬אנושית? חז"ל‬
‫עצמם אכן הבחינו בין חכמה רגילה לחכמת התורה‪" :‬חכמה בגויים‪-‬תאמין‪ ,‬תורה בגויים‪ -‬אל‬
‫תאמין‪ ".109‬ישנם תחומי דעת שונים הכוללים היקף ומורכבות גדולים ביותר‪ ,‬אלא שברור לגמרי‬
‫כי הם תוצר של מאמץ אנושי‪ :‬הישגים מדעיים‪ ,‬גיבוש מערכת חוקים‪ ,‬יצירה ופיתוח של מנגנונים‬
‫כלכליים חובקי עולם‪ ,‬יצירות יוצאות דופן‪ ,‬ועוד‪ .‬האם יש בתורה דברים המעידים על היותה‬
‫חורגת מגבול היכולות האנושיות?‬

‫צריך להקדים ולומר כי יש בעייתיות רבה בעצם ההגדרה של חכמה‪-‬על‪-‬אנושית‪ .‬ניתן לתהות כלפי‬
‫התמ"שיים הטוענים לקיומה של חכמה העל‪-‬אנושית בתורה‪ ,‬האם הם עצמם מבינים את אותם‬
‫דברי חכמה על‪-‬אנושיים? אם התשובה לכך היא חיובית‪ ,‬הרי שמדובר בחכמה אנושית (לולא זאת‪,‬‬
‫כיצד הצליח מוחם האנושי להבין זאת?)‪ .‬אם לעומת זאת התשובה לכך תהיה שלילית‪ ,‬כלומר‪,‬‬

‫‪ 108‬אתר זה הינו פרויקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות מיסודה של קריית הישיבה בבית אל‪.‬‬
‫‪ 109‬מתוך מדרש איכה רבה פרשה ב סימן יג'‬
‫‪53‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שהם אינם משיגים בשכלם את הממדים העל‪-‬אנושיים בחכמת התורה‪ ,‬אז כיצד הם יכולים לערוב‬
‫לכך שאכן מדובר בחכמה על‪-‬אנושית?‬

‫אלא שאין צורך להתמודד עם הפרדוקס הנ"ל על‪-‬מנת לשלול את טענת החכמה העל‪-‬אנושית‬
‫בתורה‪ .‬די להתבונן ולעמוד על אופיים של חלקי התורה השונים‪ :‬התלמוד‪ ,‬המקרא‪ ,‬ודברי ההגות‬
‫הפרשנות המאוחרים יותר‪ ,‬על‪-‬מנת לקבוע שאין צורך להניח כי גורמים על‪-‬אנושיים היו שותפים‬
‫ביצירתם‪.‬‬

‫הגמרא‬
‫הגמרא (או‪ :‬התלמוד‪ ,‬או התורה שבע"פ‪ )110‬נכתבה כאוסף דברי חז"ל בנושאי הלכה ואגדה‪ .‬ע"פ‬
‫המקובל‪ ,‬הגמרא היא חלק מהתורה שניתנה למשה בסיני‪ .‬אלא שחז"ל היו בני‪-‬אדם ולא נביאים‬
‫(מקובל כי חז"ל חיו אחרי תום עידן הנבואה)‪ .‬כיצד כן ניתן לטעון כי דבריהם הם בגדר של חכמה‬
‫על‪-‬אנושית‪?111‬‬

‫מאמיני תמ"ש נוהגים לראות באמרות חז"ל מעין "התנוצצות" של רוח הקודש‪ .‬ע"פ גישה כזו‪,‬‬
‫חז"ל אמנם לא היו נביאים‪ ,‬אך היו במדרגת המכונה רוח הקודש‪ .‬מדריגה זו נמוכה יותר מדרגת‬
‫הנבואה אשר שרתה על נביאי התנ"ך‪ ,‬אך עדיין שייכת לקטגוריה מיסטית של קשר עם ישות‬
‫עליונה‪.‬‬

‫כיצד מתקיים קשר זה? האם הוא מתקיים באופן ישיר‪ ,‬בין החכם לאלוהים? או אולי‪ ,‬מדובר‬
‫ביכולת מיוחדת השייכת לעם ישראל באופן כללי‪ ,112‬והחכם בדרך כלשהי מתחבר לכוח הכללי‬
‫הזה? האם רוח קודש זו שייכת לחכמי התלמוד בלבד‪ ,‬או שחכמי הדורות האחרונים גם זוכים לה?‬
‫ישנן גישות שונות וניסוחים שונים לשאלות אילו‪ ,‬אך המרכיב המהותי של הטענה הוא כי היכולת‬
‫ליצור מפעל כמו תורה שבע"פ היא יכולת מיוחדת לעם ישראל‪ ,‬אשר מקורה בקשר המיוחד עם‬

‫‪ 110‬המונח תלמוד נכון יותר כי הגמרא היא החיבור שנכתב על המשנה‪ ,‬בעוד התלמוד כולל את שני החלקים‪,‬‬
‫המשנה והגמרא‪ .‬תורה שבע"פ היא מונח רחב יותר‪ ,‬אשר יכול להתייחס גם לכלל הדברים אשר נאמרו בע"פ‪,‬‬
‫מימות משה ועד ימינו‪ .‬לעצם הדיון‪ ,‬תתי הגדרות אילו לא חשובים‪ ,‬וההתייחסות נוגעת לכלל ההגדרות‪.‬‬
‫‪ 111‬מקובל להצהיר כי הגמרא והתלמוד הם חלק מהתורה שניתנה למשה‪ .‬גם אם לא באופן ישיר‪ ,‬אז דבריהם הם‬
‫מעין פיתוח של העקרונות שניתנו למשה‪ .‬מובאים כאן דבריו מתוך האתר של הרב מיכאל אברהם‪ ,‬מתוך תשובה‬
‫לשואל המתלבט האם כל התורה שבע"פ ניתנה למשה‪ .‬דעתו כפי שהיא מנוסחת כאן מעט חריגה בנוף הדתי‪:‬‬
‫"כעת צא וחשוב האם לדעתך זה סביר שכל התורה שבע"פ ניתנה למשה בסיני‪ .‬זו שטות מוחלטת‪ ,‬ויש אינספור‬
‫ראיות חד משמעיות נגדה‪ .‬איני מבין מניין בכלל צמחה התפיסה התימהונית הזאת‪ .‬די ברור שאם בכלל אז בסיני‬
‫ניתן גרעין קטן מאד (פירושי מילים ואולי עקרונות של דרכי הדרש‪ .‬הא ותו לא)‪ .‬הדברים מפורשים ברמב”ם‬
‫ובעוד מקומות‪ ,‬אבל הם ברורים מאליהם‪...‬‬
‫לגבי התורה שבכתב יש ערעורים לא פשוטים על חלקים מסוימים (לא גדולים) שלה‪ .‬איני יודע מה בדיוק ניתן‬
‫בסיני ואני לא חושב שמישהו יודע‪ .‬אני כן מאמין שמשהו ניתן שם‪ ,‬וזה מה שחשוב‪ .‬התוספות הצטרפו למה שניתן‬
‫וכעת התורה שהגיעה אלינו היא התורה המחייבת‪ .‬אם זה מערער‪ ,‬מה לעשות?! אלו העובדות‪ .‬חשוב עליהן‪ ,‬בדוק‬
‫וקבל החלטות‪".‬‬
‫‪ 112‬הסברה מעין זו מקובלת בקרב חוג לתמידי הרב קוק‪ .‬לפי הסברה זו‪ ,‬התורה שבע"פ כוללת ממד עליון יותר‬
‫מהתורה שבכתב‪ ,‬כיוון שמקורה ב'נשמת האומה'‪.‬‬
‫‪54‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלוהים‪ .‬אך כאמור‪ ,‬השאלה היא כיצד ניתן לבסס טענה זו‪ ,‬על המקור על‪-‬אנושי לדברים‬
‫האמורים בתורה שבע"פ‪.‬‬

‫נראה כי הרוב יסכימו לכך כי חכמי הגמרא אכן היו אנשים בעלי כושר שכלי מרשים ביותר‪ ,‬וכי‬
‫הגמרא בכללה מהווה חיבור מרתק‪ ,‬ייחודי‪ ,‬ואף מופתי‪ .‬יש בגמרא שילוב מעניין של סוגיות‬
‫משפטיות‪ ,‬דילמות הלכתיות‪ ,‬פלפולים ודקדוקים לוגיים (='שקלא וטריא')‪ ,‬אגדות מופלאות‪,‬‬
‫אמרות כנף בתחום המוסר‪ ,‬מעשיות משעשעות‪ ,‬ועוד‪ .‬סביר מאד כי לו היו חיים ביננו היום אותם‬
‫תנאים ואמוראים‪ ,‬הם היו יכולים בקלות להצטיין בתחומי דעת ויצירה שונים‪.‬‬

‫מעבר ליכולות האינטלקטואליות הגבוהות של חכמי הגמרא כפרטים‪ ,‬המפעל הקולקטיבי‬

‫כשלעצמו מרשים עוד יותר‪ :‬איסוף אמרות ודיונים שהתקיימו לאורך דורות בישיבות שונות‬
‫בישראל ובבבל‪ ,‬שימור המפעל הלימודי‪ ,‬והוספת עוד ועוד נדבכים לאורך הדורות‪ .‬כל זה כאשר‬
‫הרקע ההיסטורי מלא בצרות‪ ,‬רדיפות‪ ,‬וגזרות קשות שונות‪.‬‬

‫ישנם לומדי תורה רבים אשר נפגשים בחלקים שונים של התורה ומוצאים בהם חכמה עצומה‪.‬‬
‫כאשר הם חושבים על 'חכמת התורה' הם אכן חשים כי מדובר במפעל אשר בני אדם רגילים לא‬
‫היו יכולים לחולל‪ .‬האן ניתן לסמוך על תחושות אילו?‬

‫נראה כי ראיית "חכמת התורה" פונה בעיקר לרגש‪ .113‬אנשים אשר למדו תורה ונהנו מלימוד זה‪,‬‬
‫יקל עליהם לראות בתורה חכמה מופלאה ועל‪-‬אנושית‪ .114‬ישנם גם רבים אשר באופן אישי לא‬
‫התחברו ללימוד תורה‪ ,‬אך הם בעלי סנטימנט רגשי חזק כלפי הדת היהודית ו‪/‬או עם ישראל‪ ,‬ולכן‬
‫ייטו אף הם לראות בתורה בחכמה על‪-‬אנושית‪.‬‬

‫הגיוני מאד שלפני מאות שנים‪ ,‬לפני הפיתוח וההנגשה של מדעים שונים‪ ,‬לומדי הגמרא דאז ראו‬
‫בה חכמה מופלאה‪ ,‬עד כדי על‪-‬אנושית‪ .‬עבור יהודי אשר נולד עם כישרון אנליטי באותם ימים‪,‬‬
‫הגמרא הייתה החלופה היחידה למיצוי יכולותיו האישיות‪ .‬בדורות האחרונים‪ ,‬אנשים אשר למדו‬
‫מדעים אחרים‪ ,‬יתקשו יותר לראות בגמרא גילוי שיא של החכמה האנושית‪ ,‬כל‪-‬שכן חכמה על‪-‬‬
‫אנושית‪ .‬ואכן‪ ,‬בתקופת ההשכלה‪ ,‬רבים מיושבי בית המדרש אשר נחשפו למדעים‪ ,‬נטשו את ספרי‬
‫הגמרא (ולרוב‪ ,‬גם את אורח חייהם היהודי) והפנו את מרצם וכשרונם למדע‪.‬‬

‫בלימודים אקדמיים‪ ,‬ישנה נטייה מובהקת לניסוח אובייקטיבי ופורמליזציה‪ .‬לימוד כזה נחווה‬
‫פעמים רבות כפעילות שכלתנית קרה ומנוכרת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגמרא היא חופשית‪ ,‬וסיפורית יותר‬

‫‪ 113‬בדומה לראיה המתבססת על עם ישראל כעם סגולה אשר תידון בהמשך‪.‬‬

‫‪ 114‬במבט ציני יותר‪ ,‬נראה לומר כך‪ :‬תלמידים אשר הצטיינו בצעירותם בתחום לימודי התורה‪ ,‬הם בעלי סיכוי‬
‫גבוה להפוך מלמדי תורה נלהבים ו‪/‬או רבנים‪ .‬הם יאהבו ויתלהבו מלימוד התורה באותו אופן שאנשים מוכשרים‬
‫בכדורגל שמחים לשחק כדורגל‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬העיסוק בפעילות בה הם מצטיינים מבליטה את מעלתם ויתרונם‬
‫על פני הזולת‪ .‬כך‪ ,‬אפשר לפרש את הדגש הרב ששמים רבנים על לימוד תורה‪ .‬דגש זה נובע ממניע נסתר של רצון‬
‫שהציבור ישים במרכז את התחום אשר יועיל להם להתבלט ולזכות בהוקרה ואהדה‪ .‬גם אילו אשר הצטיינו למדו‬
‫תורה ופנו לעסוק בתחומים אחרים יחושו חיבה לתורה כי היא תציף בהם זיכרונות נעימים מתקופה בה הצטיינו‬
‫וזכו להערכה באותם לימודים‪.‬‬
‫‪55‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫באופייה‪ .115‬כך‪ ,‬הגמרא יכולה למשוך ולהלהיב גם צעירים ומבוגרים בימינו‪ ,‬אשר חשים‬
‫ב"חמימותה" ו"מתיקותה" של תורה‪ 116.‬אופן לימוד הגמרא בבתי המדרש שונה באופן קיצוני‬
‫מהלימוד האקדמי‪ :‬היא נלמדת לרוב בחברותות (=זוגות)‪ ,‬בהתלהבות‪ ,‬ובקול רם (עד כדי צעקות)‪.‬‬
‫ועל גבי כל אלה‪ ,‬אמונת תמ"ש מקרינה על לימוד זה‪ ,‬בהיותה רואה בו שליחות עליונה‪ 117.‬אך אחר‬
‫כל זאת‪ ,‬לבד מרגשות וסנטימנטים אישיים‪ ,‬קשה לחשוב על קריטריון סביר אשר מבחין בין‬
‫חכמת התורה שבע"פ לחכמה אנושית רגילה‪.‬‬

‫על‪-‬מנת לחדד את הדברים‪ ,‬נתבונן על מהלך המבנה האופייני של מהלך סוגיה מהגמרא‪ ,‬מבלי‬
‫להיכנס לפרטים ספציפיים‪ .‬סוגיה אופיינית כזו יכולה להיראות בערך כך‪:‬‬

‫רב א'‪ :‬פעולה ‪ A‬אסורה‪.‬‬

‫רב ב' (חולק על רב א')‪ :‬פעולה ‪ A‬מותרת‪.‬‬

‫רב ג'‪ :‬מוכח מסוגיה ‪ X‬שפעולה ‪ A‬אסורה (=קושיה על רב ב')‪.‬‬

‫גמרא‪ :‬סוגיה ‪ X‬מדברת רק על מצב ייחודי ‪=( Y‬דחיית הקושיה על רב ב')‪.‬‬

‫גמרא‪ :‬סוגיה ‪ Z‬מוכיחה כי סוגיה ‪ X‬אינה דנה במצב ‪=( Y‬קושיה על רב ב')‪.‬‬

‫וכן הלאה‪...‬‬

‫כך‪ ,‬מרבית הגמרא מורכבת ממחלוקות רבנים אשר כוללות ניסיונות קושיה ותירוץ‪ .‬ככל שהסוגיה‬
‫מתקדמת‪ ,‬קל מאד לאבד את חוט המחשבה ולהתבלבל בין רב א' לרב ב'‪ ,‬בין סוגיה ‪ X‬לסוגיה ‪,Y‬‬
‫ובין קושיה לתירוץ‪ .‬בנוסף על אילו‪ ,‬יש הגמרא כתובה בשפה הארמית‪ ,‬מודפסת ללא סימני פיסוק‪,‬‬
‫ומנוסחת באופן תמציתי כל‪-‬כך עד כי קשה ביותר ללומד הבלתי‪-‬מיומן להבין את מהלך הסוגיות‪.‬‬
‫אם בכל אילו לא די‪ ,‬הרי שלצורך הבנת הסוגיות נדרש בדרך‪-‬כלל לדעת (או ללמוד) פרטי דינים‬
‫שונים הקשורים לסוגיה המרכזית ולסוגיות המקבילות (אשר מהם מביאים ראיות וקושיות)‪.‬‬

‫כל הנ"ל מתייחס ללימוד הרגיל‪ ,‬המכונה 'לימוד בבקיאות'‪ .‬כאשר הלימוד נעשה 'בעיון'‪ ,‬המצב‬
‫מורכב עוד יותר‪ :‬אז לומדים גם את דברי הפרשנים המאוחרים יותר‪ ,‬ופרשני הפרשנים‪ ,‬וכלל‬
‫המחלוקות והגישות הקשורים לסוגיה‪ .‬לשם כך נדרשים יכולות ריכוז וניתוח אנליטי גבוהים‪ .‬אין‬
‫ספק‪ ,‬לימוד גמרא בעיון מהווה אתגר אינטלקטואלי כביר‪.‬‬

‫‪ 115‬בחוגים תורניים שונים‪ ,‬נעשו ניסיונות להפוך את התורה לפורמלית‪ ,‬השוואתית‪ ,‬וכמעט מחקרית‪ .‬מנגד‪ ,‬חוגים‬
‫חסידיים אכן ביקרו גישות לימוד שכלתניות וקרות‪ ,‬והדגישו דווקא את הפן הרגשי בלימוד‪ .‬דוגמא מובהקת לכך‬
‫לשיטת לימוד שכלתנית יותר היא "שיטת בריסק" אשר התפתחה במקביל להשכלה‪.‬‬
‫‪ 116‬נראה כי יש כאן ממד מובהק של עוררות של זיכרונות ורגשות ילדותיים‪ .‬כאשר יש "גרסא דינקותא" הלימוד‬
‫החוזר מעורר אותם תחושות‪ .‬אך אין זה הכרחי שתהיה גרסא דינקותא‪ ,‬הגמרא יכולה לשבות בקסמיה גם חוזרים‬
‫בתשובה לאור מרכיבים אילו הקיימים בה‪.‬‬
‫‪ 117‬ע"פ מדרשים שונים מקובל לומר כי אם יהיה רגע אחד ללא לימוד תורה העולם כולו ייחרב‪ .‬אמונות כאלו‬
‫וודאי מחדירות תחושת שליחות עליונה על חלק מהלומדים‪.‬‬
‫‪56‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אך האם יש כאן ממד של חכמה על‪-‬אנושית? על‪-‬מנת לדון בטיבה של חכמת הגמרא‪ ,‬לשם השוואה‬
‫מובאת שאלה אופיינית בלוגיקה (בסגנון אופייני למבחנים פסיכומטריים)‪:‬‬

‫בלחם אין קמח מלא‪ ,‬אלא אם יהושוע אופה אותו‪ .‬מה מההיגדים הבאים לא ייתכן?‬

‫‪ .1‬דני אפה לחם מקמח שאינו מלא‪.‬‬

‫‪ .2‬יהושוע אפה לחם מקמח שאינו מלא‪.‬‬

‫‪ .3‬יהושוע אפה לחם מקמח מלא‪.‬‬

‫‪ .4‬שום תשובה אינה נכונה‪.‬‬

‫מדובר בשאלה יחסית פשוטה‪ ,118‬וניתן כמובן לסבך שאלות מסוג זה הרבה יותר‪ .‬ניתן לשאול לגבי‬
‫שאלה לוגית זו‪ :‬האם יש "חכמה" ב"סוגיה" הזו? כלומר‪ ,‬האם עיסוק בשאלה מי אפה איזה לחם‬
‫חשובה?‬

‫ברור כי אין כל עניין בפרטי השאלה עצמה‪ .‬אין כל ערך לדעת מה אפה יהושוע (ואם הוא בכלל‬
‫קיים)‪ .‬העניין בשאלות מסוג זה הוא פיתוח (או בחינה) של יכולות ניתוח לוגיות‪ .‬גם אם ניקח‬
‫שאלה מסגנון זה‪ ,‬ונסבך אותה מאד‪ ,‬עדיין יהיה מדובר באתגר לוגי‪ .‬גם אחרי אינספור תוספות של‬
‫"רמות סיבוך"‪ ,‬לא נגיע אף פעם לממד של חכמה על‪-‬אנושית‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬לא ניתן לראות במרכיב הלוגי בסוגיות הגמרא חכמה על‪-‬אנושית‪ .‬ה'שקלא וטריא‪,‬‬
‫ההלכתיים‪ ,‬קרי‪ :‬הה בחנה בין קושיה לתירוץ‪ ,‬או בין קושיה על הקושיה‪ ,‬או קושיה על התירוץ‪,‬‬
‫וכו'‪ ,‬שייכים כמובן לתחום הלוגיקה הידוע‪ ,‬המוכר‪ ,‬והאנושי לגמרי‪.‬‬

‫אם נקלף מדיוני הגמרא את המרכיבים הלוגיים‪ ,‬ונשאיר רק את ה"שורות התחתונות"‪ ,‬ניוותר עם‬
‫ההלכות‪ .‬ההלכ ות כוללות את אלפי הפרטים המעשיים‪ :‬האסור והמותר‪ ,‬הטהור והטמא‪ ,‬הזכאי‬
‫והחייב וכדומה‪ .‬ההלכות השונות סוכמו בספר משנה תורה של הרמב"ם‪ ,‬ולאחר מכן בחיבורים‬
‫הלכתיים אחרים‪ ,‬אשר הידוע והחשוב בהם הוא השולחן ערוך‪.‬‬

‫מדוע אם כן‪ ,‬בישיבות לא מקדישים את מירב הזמן ללימוד ושינון הלכות‪ ,‬ומתמקדים בלימוד‬
‫סוגיות גמרא קשות‪ ?119‬יש לכך תשובות והצדקות שונות‪ .‬תשובה פשטנית היא כי לימוד מהלך‬
‫הסוגיות מחדד את השכל‪ .‬הרבה אף יאמרו כי לימוד הגמרא פשוט יותר מעניין מלימוד הלכות‪.‬‬
‫(סביר כי תלמידים רבים המתקשים בגמרא יעדיפו את השינון של הלכות על המפגש האינטנסיבי‬
‫עם הטקסטים בגמרא הקשים מאד לפיצוח)‪.120‬‬

‫‪ 118‬התשובה הנכונה לשאלה היא ‪.2‬‬

‫‪ 119‬באותו הקשר‪ ,‬בישיבות גם מתמקדים לרוב בסוגיות גמרא נבחרות‪ ,‬בעלי אופי "עיוני" יותר‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫סוגיות קלות יותר‪ ,‬וכן חלקי האגדה‪ ,‬לרוב נזנחים‪.‬‬
‫‪ 120‬כל מחנך דתי יודע כי הגמרא מהווה אתגר חינוכי קשה ביותר‪ .‬ישנם אינספור דיונים פנים‪-‬מגזריים כיצד‬
‫להתגבר על בעיה זו‪ .‬עבור חלק מהתלמידים‪ ,‬לימוד הגמרא הוא ממש חוויה מענגת‪ .‬אך עבור תלמידים לא מעטים‬
‫‪57‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלא שבסופו של דבר‪ ,‬פיתוח וכתיבה של ההלכות השונות וודאי אינו דורש חכמה על‪-‬אנושית‪.‬‬
‫להיפך‪ ,‬יצירת קודקסים של חוקים (דתיים וחילוניים) הם תופעה שכיחה ביותר בחברות אנושיות‬
‫שונות‪ .‬כך למשל‪ ,‬חוקי חמורבי נחקקו בבבל הקדומה במאה ה‪ 18-‬לפנה"ס‪ ,‬מאות שנים לפני‬
‫שניתנה תורה לדעת מאמיני תמ"ש (וכאלף שנה ע"פ הערכת חוקרי המקרא)‪ .‬דוגמא נוספת הם‬
‫חוקי האסלאם ‪ ,‬מקיפים את כל תחומי החיים‪ ,‬הכוללים גם הסקת חוקים באופן של משא‪-‬ומתן‬
‫הלכתי בדומה לתלמוד‪ .121‬למעשה‪ ,‬בכל חברה אנושית ישנם קודים של התנהגות‪ ,‬חוקים‪ ,‬מערכות‬
‫משפט‪ ,‬אשר מסדירים את ההתנהגות בין בני‪-‬אדם‪ ,‬ו‪/‬או בין האדם לאלוהיו‪.‬‬

‫האם יש בכך כדי לטעון כי אין חשיבות ללימוד הגמרא? בוודאי שלא‪ .‬מעבר לאתגר השכלי‪ ,‬בגמרא‬
‫יש סוגיות מרתקות וחשובות‪ ,‬המאירות סוגיות פילוסופיות ואתיות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הגמרא מספקת‬
‫הצצה לתוך הלך מחשבתיים של חכמנו הקדמונים‪ ,‬ופרספקטיבה חשובה על פרק חשוב ומכונן‬
‫מתוך ההיסטוריה של העם היהודי‪ .‬אין ספק כי חיבור זה השפיע ונתן השראה גם לצורות לימוד‬
‫מקבילות אשר התפתחו מאוחר יותר בעולם הנוצרי והמוסלמי‪ .‬ומעבר לחשיבות ה"אובייקטיבית"‬
‫של הגמרא‪ ,‬מדובר באחד מאבני היסוד החשובים ביותר של התרבות היהודית‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬התלמוד כולל בעיקר שני מרכיבים‪ :‬המרכיב הלוגי‪ ,‬והתוכן ההלכתי‪ .122‬בשני מרכיבים‬
‫אילו לא סביר לראות מקור שמימי‪ :‬לוגיקה היא בכללה אוניברסלית‪ ,123‬וקיומם של הנחיות‬
‫התנהגות פרטניות (=הלכות) הם תופעה אוניברסלית גם כן‪.‬‬

‫התורה שבכתב‬
‫‪124‬‬
‫לפי אמונת תמ"ש‪ ,‬התורה שבכתב (=חמשת חומשי התורה ) זהו ה‪-‬מסמך אשר התקבל ישירות‬
‫מריבונו של עולם! לכאורה‪ ,‬התורה שבכתב הייתה אמורה להיות במוקד הלימוד בעולם הישיבות‪.‬‬

‫אחרים בחינוך הדתי והחרדי מדובר בחוויה קשה ולעיתים לא פחות מטראומתית‪ .‬אופי החוויה תלוי הרבה במורה‪,‬‬
‫או באווירת הלימודים‪ ,‬וכן בכישורים ונטיות ליבו של הלומד‪ .‬נראה כי עם "ריכוך" באמונה בחשיבות העליונה של‬
‫הגמרא‪( ,‬הנגזרת מאמונה בתמ"ש) היה ניתן לפעול ביתר קלות "להנגיש" את הגמרא לתלמידים הדתיים‪ ,‬ואולי‬
‫אפילו ללמדה ולחבבה על תלמידים במוסדות חילוניים‪.‬‬
‫‪ 121‬החלק המכונה קיאס‪ ,‬הוא החלק בו דנים ע"פ הקשים ואנלוגיות שונות מה הדין דרך ניתוח כתובים בקוראן‬
‫ובסונה‪ .‬אמנם קודקס זה מאוחר בהרבה לתלמוד‪ ,‬אך אין ספק שמדובר בפיתוח מוסלמי ייחודי‪ ,‬אותו פתחו חכמי‬
‫האסלאם‪.‬‬
‫‪ 122‬ישנם גם האגדות‪ ,‬אך הם לרוב לא נלמדות כחלק מסדר הלימוד המקובל‪ .‬חלק האגדות שייך יותר לחלק האמוני‬
‫שבתורה‪ ,‬אשר יידון בהמשך כאן‪.‬‬
‫‪ 123‬הרב מיכאל אברהם יחד עם עמיתים נוספים עומלים על ניסוח של 'לוגיקה תלמודית' מיוחדת‪ .‬מתוך עיון בחלק‬
‫ממאמרים אילו‪ ,‬לא מצאתי חידושים מופלאים אשר יש בהם בשורה לאנושות ופריצות דרך בתחום הלוגיקה אשר‬
‫יסייעו באופן ממשי לפתור בעיה אמיתית כשלהי‪.‬‬
‫‪ 124‬המונח תורה שבכתב מתייחס לפעמים לחומשים‪ ,‬ולפעמים גם לכלל התנ"ך‪ .‬הדיון כאן מתייחס בעיקר‬
‫לחומשים‪ .‬דברי הנביאים נחשבים לחלקים מקודשים פחות מהתורה שבכתב‪ ,‬כי הם דבריהם של נביאים במדרגת‬
‫נבואה נמוכה מזו של משה‪ .‬לכן‪ ,‬אפשר להסיק בקל וחומר כי אם אין רבדים של חכמה על‪-‬אנושית בחומשים‪ ,‬אין‬
‫כאלו גם בנביאים ובכתובים‪.‬‬
‫‪58‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלא שלפחות מההיבט של הזמן המוקדש ללימודה‪ ,‬התורה שבכתב היא בעלת חשיבות משנית‬
‫ביותר לעומת הגמרא‪.‬‬

‫על‪-‬מנת להצדיק מציאות זו ניתנו הסברים שונים‪ .‬תשובה אחת היא כי דווקא מרוב עליונותה של‬
‫התורה שבכתב‪ ,‬נכון ומתאים לנו‪( ,‬יצורים שפלים שכמונו)‪ ,‬להתעסק בתורה שבע"פ‪ ,‬אשר היא‬
‫בעלת מדרגת קדושה פחותה מהתורה שבכתב‪ ,‬אך מתאימה יותר לרמתנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש גם‬
‫תשובות הפוכות‪ ,‬אשר מדגישות דווקא את עליונות התורה שבע"פ‪ ,‬אשר מגיעה מרוחם של עם‬
‫ישראל‪.125‬‬

‫לעומת הגמרא‪ ,‬בתורה שבכתב אין מהלכים לוגיים סבוכים‪ .‬התורה שבכתב כוללת סיפורים‪,‬‬
‫המתחילים בבריאת העולם ע"י אלוהים‪ ,‬דרך סיפורי האבות‪ ,‬שעבוד ויציאת מצריים‪ ,‬מתן התורה‬
‫(או עשרת הדיברות)‪ ,‬ועד מות משה‪ .‬בין לבין‪ ,‬משולבים מצוות התורה‪ :‬ההוראות שקיבל משה‬
‫מאלוהים לצורך הנחלתם לבני ישראל‪.‬‬

‫באשר לרובד המצוות שבתורה‪ ,‬אין סיבה להניח כי מרכיב זה מתוך מפעל התורה זוקק התערבות‬
‫שמימית לצורך יצירתו‪ .‬המצוות הן הוראות למעשה‪ ,‬וההלכות המדריכות את מקיימי המצוות של‬
‫ימינו‪ ,‬נלמדות (דרך התלמוד‪ ,‬והמשך שרשרת תורה שבע"פ) מתוך המצוות המוזכרות בתורה‬
‫שבכתב‪ .‬לכן‪ ,‬הדברים שנאמר בסעיף הקודם בהקשר להלכות‪ ,‬נכונים גם כלפי מצוות התורה‪:‬‬
‫קודקסים של חוקים הם תופעה ידועה ורווחת בכלל התרבויות‪ ,‬ואין סיבה להניח כי נדרש גורם‬
‫שמימי לצורך יצירתם‪ .‬אם כן‪ ,‬נפנה לדון במרכיב השני בתורה‪ :‬סיפורי התורה‪.‬‬

‫ישנם בתורה סיפורים מופלאים ביותר‪ :‬המאבק על הבכורה בין יעקב לעשו‪ ,‬הסיפור המרגש על‬
‫יוסף ואחיו‪ ,‬סיפורי יציאת מצריים והמסע במדבר אשר היוו השראה לתהליכים היסטוריים‬
‫כבירים‪ ,‬ועוד‪ .‬בהחלט מדובר בסיפורים יפים ומעוררי השראה‪ ,‬אשר ניתן לדלות מהם מוסר‬
‫וחכמה‪ .‬אך לעומת זאת‪ ,‬ישנם סיפורי עמים רבים בעלי חכמה ומוסר‪ ,‬וכן בעלי ערך ספרותי גבוה‪.‬‬
‫מאמיני תמ"ש וודאי לא יטענו כי סיפורים אילו נמסרו בנבואה‪ .‬מעולם לא נוסח קריטריון ברור‬
‫המבדיל בין חכמה ספרותית 'רגילה' לחכמה בסיפורי התורה‪ .‬ההסבר הסביר הוא שפשוט אין‬
‫הבדל כזה‪.‬‬

‫מעבר לסיפורים היפים והמוכרים יותר בתורה‪ ,‬ישנם גם סיפורים תמוהים וקשים להבנה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הכתוב מאריך לספר כיצד אברהם מנחה את שרה לשקר שהיא אחותו‪ ,‬מהפחד שיירצח ע"י‬
‫המצרים אשר ירצו לקחתה לאשה‪ .‬סיפור זה מתחרש פעמיים עם אברהם‪ ,‬ופעם שלישית עם‬
‫יצחק! הפרשנים והדרשנים מתקשים להוציא תובנות עמוקות מסיפור זה‪ .126‬כך הם פני הדברים‬

‫‪ 125‬תשובה אחרת מקובלת היא כי הגמרא כוללת גם מובאות רבות מהחומשים וספרי הנ"ך ולכן כאשר לומדים‬
‫אותה מכסים למעשה את כלל המרחב התורני‪.‬‬
‫‪ 126‬אדרבא‪ ,‬אברהם ויצחק משקרים בנוגע לאשה שלהם על‪-‬מנת להציל את עצמם‪ ,‬ורק נס אלוהי מציל את הנשים‬
‫מידי פרעה‪ ,‬מה שמעורר קושי מוסרי לא פשוט‪.‬‬
‫‪59‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לגבי סיפורים רבים אחרים‪ ,‬אשר זוכים להתייחסות מועטה עד כדי כמעט התעלמות‪ .‬הדרשנים‬
‫מעדיפים להאריך באותם סיפורים שנראים לנו יפים ומובנים יותר‪.127‬‬

‫ישנם סיפורים יותר קשים לעיכול לאדם המודרני‪ :‬סיפור עקידת יצחק‪ ,‬הוצאתו להורג של מקושש‬
‫העצים בשבת‪ ,‬הריגת חוטאי חטא העגל ועוד‪ .‬בפרט‪ ,‬ישנם עונשים קשים אשר גורמים למבוכה‬
‫מוסרית קשה‪ ,‬כגון‪ :‬סקילת מחללי שבת‪ ,‬שריפת בת כהן שזינתה‪ ,‬השקיית אישה סוטה ב"מים‬
‫המאררים"‪ ,‬דין מוות למשכב זכר‪ ,‬דרישה להוצאה להורג של עמים שלמים‪ ,‬ועוד‪ .‬סיפורים ומצוות‬
‫אילו מעלים את הקושיה החמורה‪ :‬כיצד יתכן לטעון כי התורה מן השמיים? הרי‪ ,‬אחד העקרונות‬
‫הנובעים מתוך אמונה זו היא כי התורה היא בעלת תוקף נצחי‪ !128‬האם באמת ניתן לטעון כי‬
‫מצוות וערכים אילו ראויים היום?‬

‫יש לכך תשובות רבות ושונות מצד מאמיני תמ"ש אשר לא יידונו כאן‪ .‬ברור הוא כי חז"ל ריככו‬
‫את מרבית הדינים הקשים בהנחיות המעשיות שלהם‪ ,‬והמעיטו מאד בשימוש בהוצאות להורג‪ .‬אך‬
‫גם מי שירצה לאמץ את התשובות הללו של התמ"שיים‪ ,‬יהיה חייב להודות‪ :‬התשובות הללו לכל‬
‫היותר מסירות את הקושיה המוסרית‪ ,‬אך אין בכוחם להראות כי בהדרכות תורה אילו גנוזה‬
‫חכמה עצומה ועל‪-‬אנושית!‬

‫לעיתים‪ ,‬במהלך של "הפוך על הפוך"‪ ,‬התמ"שיים מחלצים תשובה דווקא מתוך הקושיה‪ :‬דווקא‬
‫בגלל שחלקים מהתורה נדמים לנו כמופרכים‪ ,‬מכאן ראיה שבן אנוש לא כתב דברים אילו‪ ,‬הם‬
‫אומרים‪.‬‬

‫האם תשובה זו סבירה? כאשר מתבוננים בתרבות הכללית אשר שלטה בעולם העתיק‪ ,‬סקילות‪,‬‬
‫שריפות‪ ,‬ועונשים חמורים כלפי נשים סוטות ומשכב זכר בהחלט היו מקובלים ושכיחים‪ .‬כיצד אם‬
‫כן באה לידי ביטוי 'חכמת התורה'‪ ,‬אם הדברים הכתובים בה הם פשוט שיקוף של המקובל בעולם‬
‫העתיק?!‬

‫תשובה מעט טובה ורצינית יותר מצד מאמיני תמ"ש‪ ,‬היא שהתורה מהווה התקדמות לעומת‬
‫העולם העתיק הסובב‪ .‬למשל‪ ,‬בעוד עמים רבים הקריבו בני אדם כחלק מפולחנם האלילי (=קורבן‬
‫המולך)‪ ,‬התורה אוסרת על פעילות זו‪ .‬כעדות להבדל זה‪ ,‬מעשה העקידה מסתיים בכך שאברהם‬
‫אבינו נמנע מלעקוד את בנו‪ ,‬ומקריב אייל תחתיו‪.‬‬

‫כך למשל‪ ,‬התורה מתירה לקחת שבויה יפת תואר במלחמה‪ ,‬אך רק לאחר שיותר לה להתאבל על‬
‫משפחתה‪ .‬הפרשנים מסבירים כי סביר מאד כי תקופת אבל זו תביא לצינון ההתלהבות של הגבר‪,‬‬
‫ולאי‪-‬לקיחתה‪ .‬הנחיה זו עומדת בניגוד בולט לתרבויות קדומות אחרות אשר התעללו ולקחו להם‬

‫‪ 127‬באנגלית ישנו ביטוי יפה לכך‪ ,"cherry picking" :‬אשר משמעו ברירה של הדובדבנים הטובים מהרעים‪ .‬כך‪,‬‬
‫הדרשנים היום בוררים להם את הסיפורים והחלקים בדת אשר קל להם להציגם כבעלי חכמה ו‪/‬או יופי‪ ,‬בעוד הם‬
‫מתעלמים באלנגטיות מחלקים אחרים של התורה‪.‬‬
‫‪ 128‬עיקרון זה כמעט מתחייב מעצם ההגדרה של תמ"ש‪ .‬עיקרון זה גם נוסח במפורש ע"י הרמב"ם כאחד משלוש‪-‬‬
‫עשרה עיקרי האמונה‪.‬‬
‫‪60‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫נשים במלחמה‪ ,‬ללא כל מגבלה או עכבה מוסרית‪ .‬על דרך זו‪ ,‬ניתן לטעון כי התורה היוותה מגדלור‬
‫מוסרי‪' ,‬אור לגויים'‪.‬‬

‫בהחלט יתכן כי יש אמת רבה בגישה זו‪ ,‬ואם אכן הדברים נכונים היסטורית‪ ,129‬זאת נקודה‬
‫לתפארת מורשתנו הלאומית‪ .‬אין זה הישג פעוט להקדים את זמנך‪ ,‬ולהיות עם שהוא חלוץ בתחום‬
‫המוסרי‪ .‬אך מעבר לסנטימנט הלאומי‪ ,‬קשה מאד לטעון ברצינות כי יש בכך חכמה על‪-‬אנושית‪.‬‬
‫אמפתיה היא רגש אנושי בסיסי‪ ,‬וניתן לראות גילויים של אמפתיה אפילו בקרב בעלי חיים‪ .‬האם‬
‫נדרשת חכמה על‪-‬אנושית בשביל לרחם על אישה חסרת אונים העומדת ליפול בשבי?‬

‫ב דומה לדוגמא של שבויה יפת תואר‪ ,‬נתבונן בדין התורה כלפי אונס‪ .‬התורה קובעת כי במקרה של‬
‫אונס נערה בתולה‪ ,‬על האונס לשאת את הנאנסת ולשלם קנס לאביה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬האונס אינו רשאי‬
‫לגרשה כל ימיו‪.130‬‬

‫מה עניינו של דין זה? על פניו‪ ,‬התורה רואה באשה הפנויה רכוש של האב‪ .‬כיוון שנפגע "רכוש" זה‪,‬‬
‫על האונס לפצות כספית את אבי הנערה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כיוון שגברים אחרים לא ירצו לשאת אישה‬
‫שנאנסה (כנראה מכיוון שהיא נחשבת בעיניהם ל"סחורה פגומה")‪ ,‬על האונס לשאתה בעצמו‬
‫ולהישאר עמה כל ימי חייו‪.‬‬

‫האם דין כזה מוסרי? היעלה על דעת אדם מימינו להשיא את ביתו הנערה לאדם שאנס אותה?!‬
‫האם מערכת חוקית מודרנית כלשהי קובעת כי הקנס של האונס יועבר לאבי הנערה?! דין זה‬
‫נשמע לאדם בן ימינו כבלתי מוסרי ואולי אף בלתי אנושי‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬מסבירים מאמיני תמ"ש‬
‫ציווי זה? הרמב"ן אומר על דין האונס כי‪:‬‬

‫"המשפט הישר שיהיו הנישואין בידה ולא בידו‪ ,‬שהוא ישאנה על כרחו‪ ,‬שלא יהיו בנות ישראל‬
‫הפקר לבעלי הזרוע‪".‬‬

‫הרמב"ן מסייג ומסביר כי נישואין אילו יתקיימו רק במידה והאישה מעוניינת בכך‪ .‬בנוסף הוא‬
‫אומר‪ ,‬המטרה של דין זה היא מניעה מראש של אירועי אונס ע"י הרתעה באמצעות קנס וחיוב‬
‫הנישואין (הגורר אחריו אחריות כלכלית)‪.‬‬

‫אך גם לאחר "ריכוך" זה של הרמב"ן עדיין קשה‪ :‬האם אין דרכים מוסריות יותר לייצר הרתעה‬
‫כנגד מעשי אונס? (כמו הטלת עונש חמור יותר על האונס‪ ,‬וכן תשלום הפיצויים ישירות לנאנסת)‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬גם במידה ומישהי כן מעוניינת להינשא לאדם האונס אותה‪ ,‬האם זה בכלל דבר רצוי? האם‬
‫לא יהיה נכון יותר בכל מקרה עבור הנאנסת אשר עברה טראומה כה קשה לפתוח דף חדש עם‬
‫אדם מוסרי יותר?‬

‫‪ 129‬באופן מעט מקומם‪ ,‬מוכיחים תמ"שיים שונים יוצאים בהצהרות נחרצות על אופיים של עם ישראל הקדום‬
‫לעומת סביבתם הברברית והפרימיטיבית‪ ,‬בעוד שהם עצמם פוסלים את חוקי המקרא האקדמיים‪ .‬מניין אם כן הם‬
‫שואבים את ידיעותיהם לגבי ההיסטוריה של העולם העתיק? הרי טענות כגון אילו צריכות ביסוס מינמאלי לפני‬
‫שממשיכים מהם להסיק מסקנות מרחיקות לכת עוד יותר‪.‬‬
‫‪ 130‬ע"פ דברים כב'‪ .‬כך גם נפסק להלכה‪.‬‬
‫‪61‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ההסבר הסביר הוא כי דין זה הוא אכן היה מוסרי בזמן כתיבתו ביחס למקובל בסביבה‪ .‬בחברה‬
‫בעלת דעות קדומות כנגד נאנסות (ונשים בכלל)‪ ,‬התורה קוראת לדאוג לנאנסת‪ ,‬ולהבטיח כי לא‬
‫תישאר בודדה וערירית‪ .‬אך האם דין זה יכול להיחשב מוסרי בימינו? לשמחתנו‪ ,‬התשובה לכך היא‬
‫לא‪ .‬רוב החברות האנושיות התפתחו מוסרית ונוקטות בצעדים קשים‪ ,‬אפקטיביים‪ ,‬והוגנים יותר‬
‫כלפי מעשי אונס‪ .‬ההבנה בנפש האדם התפתחה‪ ,‬וברור ופשוט לנו כיום שעצם ההצעה להינשא‬
‫לאונס היא פסולה‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן ברור כי גם עמים אחרים תרמו לפיתוח המוסרי‪ ,‬בעוד דווקא עם ישראל הושפע מהם‪:‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬מונוגמיה‪ ,‬חופש הביטוי‪ ,‬דמי אבטלה‪ ,‬ועוד ערכים חשובים רבים הגיעו אלינו בעיקר‬
‫מהשפעת עמים אחרים‪ .‬היושר מחייב להודות כי גם הגויים היוו פעמים רבות 'אור ליהודים'‪ .‬לכן‪,‬‬
‫גם אם נקבל את הטענה התמ"שית לפיה התורה היוותה קפיצת מדרגה מוסרית‪ ,‬צריך להתחשב‬
‫בכך כי חלק הקרדיט להתקדמות המוסרית בעולם מגיע גם לעמים אחרים‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הסיפורים היפים בתורה אינם מהווים ראיה לחכמה על‪-‬אנושית‪ ,‬ואילו הסיפורים‬
‫והדינים התמוהים בתורה מהווים ראיה לחכמה (או תרבות) אנושית‪.‬‬

‫חכמים מאוחרים‬
‫לאחר החיבו רים המרכזיים ביותר לאמונת תמ"ש‪ :‬התורה שבכתב והגמרא‪ ,‬פעלו חכמים רבים‬
‫אשר הוסיפו נדבכים על גבי התורה והגמרא‪ .‬רגילים לחלק חכמים אילו לראשונים (מהגמרא ועד‬
‫חיבור השולחן ערוך במאה ה‪ ,)16-‬ואחרונים (מהשולחן ערוך ועד ימינו)‪ .‬ברמה העקרונית‪ ,‬חכמים‬
‫אילו נחשבים לבעלי ר מה פחותה יותר מחכמי הגמרא‪ ,‬אך עדיין שייכים לחלק משרשרת תורה‬
‫שבע"פ‪ .‬ברמה ההלכתית‪ ,‬לימוד דברי חכמים אילו נחשב ללימוד תורה לכל דבר ועניין‪.‬‬

‫בדומה לדברי חז"ל‪ ,‬עולה כאן וביתר שאת שאלת ההבחנה בין "חכמת התורה"‪ ,‬לחכמת והכישרון‬
‫האישיים של החכמים המאוחרים‪ .‬כאמור‪ ,‬גם הרבנים כיום הם חלק מהחכמים "האחרונים"‪.‬‬
‫אפשר להתבונן כדוגמא על רבנים החיים היום‪ ,‬אשר דורשים ומחדשים חידושים בפרשת‬
‫השבוע‪ . 131‬לעיתים זוכים שיעורים אילו לפופולריות רבה‪ ,‬והשומעים יוצאים מהשיעור נפעמים‪ .‬גם‬
‫אם ננקה משיעורים אילו את המרכיבים של כריזמה וכשרון רטורי‪ ,‬בהחלט אפשר גם למצוא שם‬
‫לא מעט דברי טעם‪ .‬אך האם חכמה זו שייכת לתורה‪ ,‬או לרב שמעביר את השיעור?‬

‫אם תשאלו את אותו מעביר‪-‬שיעור‪ ,‬קרוב לוודאי שיודה כי הוא לא קיבל דברים אילו בנבואה‪ ,‬וכי‬
‫מדובר בסברות ומהלכים שחשב עליהם בעצמו‪ .‬אפשר אולי לומר כי התורה סיפקה לו בסיס‬
‫ו השראה‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬נראה כי עיקר מרכיב החכמה מגיע מהרב עצמו וכישרונותיו‬
‫האישיים‪ ,‬ולא מהתורה עצמה‪.‬‬

‫‪ 131‬הדבר תקף גם לגבי פרשנויות של רבנים מדורות קודמים‪ ,‬אלא שקשה יותר לתמ"שיים להודות כי פרשנויות‬
‫של רבנים קדומים אילו‪ ,‬דוגמת הרמב"ן‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬ספורנו‪ ,‬ואחרים‪ ,‬מקורן בסברות האישיות והאנושיות שלהם‪.‬‬
‫תודעתית‪ ,‬למאמינים קל הרבה יותר לראות כי דברי חכם בימינו אינם בגדר של חכמה על‪-‬אנושית‪ .‬להבנתי‪ ,‬אין‬
‫פער ביכולות בין החכמים החיים כיום לאילו אשר חיו פעם‪ ,‬וההבדל התודעתי נעוץ בעיקר ביחסי הציבור להם‬
‫זוכים חכמי העבר‪ .‬עוד על כך בחלק השני בסעיף "ראשונים כמלאכים"‪.‬‬
‫‪62‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לעיתים‪ ,‬המקור והמוטיבציה לחכמת הפרשנים‪ ,‬לא רק שאין מגיע מתוך חכמת תורה‪ ,‬אלא‬
‫להיפך‪ :‬דווקא בגלל סתירות‪ ,‬ובעיות להבין את התורה‪ ,‬היה צורך לגייס יצירתיות רבה בשביל‬
‫לפתור בעיות אילו‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬מקריאה מדוקדקת בסיפור מכירת יוסף עולה השאלה‪ :‬מי מכר את יוסף? מצד אחד‪,‬‬
‫יהודה מציע למכור אותו לישמעאלים‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הכתוב מציין מיד לאחר מכן‪ :‬ו"יַּעַּ בְ רּו אֲ נ ִָׁשים‬
‫ִׁמ ְדיָנִׁ ים סֹחֲ ִׁרים וַּ יִׁ ְמ ְשכּו וַּ ַּיעֲלּו ֶאת‪-‬יֹוסֵ ף ִׁמן‪-‬הַּ ּבֹור וַּ יִׁ ְמכְ רּו ֶאת‪-‬יֹוסֵ ף לַּ יִׁ ְש ְמעֵ אלִׁ ים ּבְ עֶ ְש ִׁרים כָ סֶ ף וַּ יָבִׁ יאּו‬
‫פֹוטיפַּ ר ְס ִׁריס‬ ‫ֶאת‪-‬יֹוסֵ ף ִׁמצְ ָריְ מָ ה‪ ".‬יותר מאוחר הכתוב מציין כי "הַּ ְמדָ נִׁ ים מָ כְ רּו אֹתֹו ֶאל‪ִׁ -‬מצְ ָריִׁ ם לְ ִׁ‬
‫פֹוטיפַּ ר ְס ִׁריס פַּ ְרעֹה שַּ ר‬ ‫הּורד ִׁמצְ ָריְ מָ ה וַּ יִׁ ְקנֵהּו ִׁ‬
‫פַּ ְרעֹה שַּ ר הַּ טַּ ּבָ ִׁחים"‪ ,‬ולאחר מכן נאמר‪" :‬וְ יֹוסֵ ף ַּ‬
‫הֹורדֻ הּו שָ מָ ה"‪ .‬אז מי מכר את יוסף למצריים‪:‬‬ ‫הַּ טַּ ּבָ ִׁחים ִׁאיש ִׁמצְ ִׁרי ִׁמיַּד הַּ יִׁ ְש ְמעֵ אלִׁ ים אֲ שֶ ר ִׁ‬
‫הישמעאלים או המדיינים?!‬

‫וודאי‪ ,‬צריך הרבה חכמה בשביל לצאת מהמבוך הזה‪ ,‬ולספק תשובה שלא סותרת את הפסוקים‬
‫אשר סותרים אחד את השני‪ .‬ואכן‪ ,‬פרשני התורה הגדולים ניסו לתרץ בעיה זו‪ ,‬וישנם מעל ‪20‬‬
‫תירוצים שונים ומורכבים(!) סביב שרשרת האירועים של מכירת יוסף‪ .‬אך האם פרשנים אילו‬
‫קיבלו את תשובתם ברוח הקודש‪ ?132‬נראה סביר יותר לומר כי הפרשנים מגייסים את מיטב‬
‫שיכלם וכישרונם על‪-‬מנת לעשות סדר בטקסט לא ברור‪ ,‬והקרדיט על ה"חכמה" מגיע לפרשנים‪,‬‬
‫ולא לתורה‪.‬‬

‫נתבונן בדוגמא נוספת מתוך פרשנותו המפורסמת של רש"י על נח‪ .‬על נח נאמר שהיה איש צדיק‬
‫תמים בדורותיו‪ .‬על המילה 'דורותיו'‪ ,‬רש"י מביא (מתוך דברי חז"ל) את הפרשנות הידועה‪:‬‬

‫"יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ"ש שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים‬
‫אותו לגנאי‪ :‬לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"‬

‫יש כאן שתי אפשרויות להבין את תוספת המילה בדורותיו‪ ,‬או שזה נאמר לשבחו של נח‪ ,‬או‬
‫לגנותו‪ .‬זה אכן דורש תחכום מסוים להבין טקסט אחד בשני מובנים סותרים‪ .‬אך האם מדובר‬
‫בחכמה מופלאה ועל‪-‬אנושית? כל מי שלמד מעט ספרות יודע כי קיימים פרשנויות מתוחכמות‪,‬‬
‫וקריאות שונות‪ ,‬ע"י בני אדם‪ ,‬וכלפי בטקסטים אשר נכתבו ע"י בני אדם‪ ,‬ללא צורך בנבואה או‬
‫רוח הקודש‪ .‬גם כאן‪ ,‬ניתן לשאול את אותה שאלה‪ :‬האם החכמה היא חכמה של התורה? או‬
‫חכמה של הפרשנים?‬

‫גם כאן‪ ,‬התמ"שיים ישיבו כי אין חלוקה בין הדברים‪ ,‬ודברי הפרשנים הם חלק מחכמת התורה‬
‫שבע"פ‪ ,‬אשר ניתנה למשה בסיני והמשכה דרך חכמי הגמרא‪ ,‬הראשונים‪ ,‬והאחרונים עד ימינו‪ .‬אך‬
‫בעיון על דוגמא זו (של הפרשנות למילה 'בדורותיו')‪ :‬האם סביר שמשה מסר את שתי המשמעויות‬
‫הללו לתלמידיו‪ ,‬וזה התגלגל מדור לדור עד לחכמי הגמרא ורש"י? או לחלופין‪ ,‬האם אלוהים תכנן‬
‫מראש לשתול את שתי המשמעויות הללו בטקסט ולהעניק 'רוח חכמה' מופלאה על חכמי ישראל‬

‫‪ 132‬ואם כן‪ ,‬מדוע רוח הקודש מהתלת בהם ומספקת להם תרחישים כה רבים ושונים?! ומדוע צריך סיוע של רוח‬
‫הקודש לפתור את השאלה העובדתית‪-‬טכנית‪ :‬מי מכר את יוסף?!‬
‫‪63‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫על‪-‬מנת שיצליחו להגיע לפירושים אילו? ואם כן‪ ,‬מדוע?! איזו חכמה מופלאה אנו לומדים מהדרש‬
‫הזה?‬

‫נראה כי ככל שממשיכים לדון בנקודות מסוג זה התמ"שיים זקוקים להסברים יותר ויותר‬
‫משונים על‪-‬מנת להמשיך להגן על העמדה כי דברי חכמי הדורות נאמרו מתוך 'רוח הקודש'‪ .‬הרבה‬
‫יותר פשוט להודות כי המקור לדבריהם הוא חכמתם האישית והאנושית‪.‬‬

‫חכמה אוניברסלית בלבוש תורני‬

‫‪133‬‬
‫המופיעות ב"לבוש" תורני‪.‬‬ ‫עניין נוסף שיש לשים אליו קשור לחכמות ואמיתות אוניברסליות‬

‫לדוגמא‪ :‬הביטוי מספר ויקרא "ואהבת לרעך כמוך" הוא בהחלט משפט חכמה המכיל צו מוסרי‬
‫חשוב מאד‪ ,‬ואף עליון‪ .‬כאשר בחינוך הדתי מלמדים צו מוסרי זה אך ורק מתוך לימוד תורה‪,‬‬
‫ומבלי להזכיר את ההופעה הטבעית של עיקרון מוסרי זה בתרבויות ודתות אחרות‪ ,‬מתקבע‬
‫בלומדים הרושם כי מדובר בחכמה יהודית‪-‬פרטיקולרית (=ייחודית)‪ .‬אלא שמבט על תרבויות‬
‫אחרות מראה כי מדובר בעיקרון אוניברסלי‪ ,‬אשר רוב ככל תרבויות העולם הגיעו אליו בכוחות‬
‫‪134‬‬
‫עצמם‪ ,‬לרבות תרבויות אשר חיו בניתוק מוחלט מעם ישראל‪ ,‬מהמזרח הרחוק‪ ,‬אפריקה‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫לא רק כלל תרבויות בני האדם הגיעו לתובנה זו‪ ,‬אפילו קופים מתנהלים ע"פ עיקרון זה! כל קוף‬
‫יודע שלאחר שחברו מגרד ופולה כינים מגבו במשך שעות ארוכות‪ ,‬כדאי לו מאד להחזיר טובה‬
‫לחברו ולגרד את גבו חזרה‪ .135‬אם לא יעשה זאת‪ ,‬הדבר יפגע בקשריו ומעמדו בלהקה בה הוא חי‪.‬‬
‫כל אילו מעידים כי "ואהבת לרעך כמוך" מהווה עיקרון אוניברסלי‪ ,‬והניסוח התורני שלו (=מילות‬
‫הפסוק) מהווה רק "לבוש" יהודי‪-‬תורני לאותה אמת אוניברסלית‪.‬‬

‫להלן מספר דוגמאות נוספות להמחשת הבחנה זו‪ .‬הדוגמא הבאה לקוחה מעולם החסידות‪ ,‬והינה‬
‫אמרה של מייסד חסידות ברסלב‪ ,‬רבי נחמן‪:‬‬

‫"עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה‪ ,‬כי על ידי השמחה יוכל להנהיג את המוח כרצונו וליישב‬
‫דעתו ולחשוב‪".‬‬

‫נחשוב על תלמידים דתיים שכבר משוכנעים לגמרי באמונת תמ"ש‪ ,‬או כאלו אשר מצויים בהליך‬
‫חזרה בתשובה‪ ,‬אשר שומעים אמרה זו‪ .‬השומעים יכולים להתרשם ולחשוב‪" :‬כמה זה נכון וחכם‪,‬‬
‫באמת כאשר אני עצוב המחשבות שלי מפוזרות ולא ממוקדות‪ ,‬וכאשר אני שמח ורגוע אני יותר‬

‫‪ 133‬המונח אוניברסלי כאן מתייחס לאמת אשר ניתן להגיע אליה באופן אנושי‪ .‬משכך‪ ,‬הרי היא 'אוניברסלית'‪,‬‬
‫כלומר יכולה (לפחות בפוטנציה) להיות נחלתה של כל אדם בעולם‪.‬‬
‫‪ 134‬להרחבה בנושא ע"ע ‪ Golden rule‬בויקיפדיה‬
‫‪ 135‬כפי הביטוי באנגלית‪.You scratch my back and I will scratch yours :‬‬
‫‪64‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מיושב בדעתי"‪ .‬באותו רגע‪ ,‬השומעים מקבלים את הרושם שמדובר בדברי חכמה שהם אמת‪,‬‬
‫ואמונתם מתחזקת‪.‬‬

‫אך העובדה כי בזמן עצבות אדם מפוזר בדעתו‪ ,‬ואדם שמח מיושב בדעתו‪ ,‬היא אמת אוניברסלית‪.‬‬
‫יש לכך וודאי הסברים ביולוגיים‪ ,‬הקשורים לאופן תפקוד המוח בזמני עצבות לעומת זמני שמחה‪.‬‬
‫אלא שעל‪-‬מנת להגיע לתובנות מסוג זה‪ ,‬אין צורך ללמוד ולהכיר את השורשים המדעיים של‬
‫תופעה מסוג זה‪ .‬די להתבונן פנימה ולשים לב למצב התודעה בזמן שמחה לעומת זמן עצבות‪ .‬הרי‪,‬‬
‫שבסיסה של התובנה הזו הוא אוניברסלי לחלוטין‪ .‬בהחלט לא נדרשת יכולת "רוחנית" מיוחדת‬
‫על‪-‬מנת להגיע לתובנה זו‪.‬‬

‫על‪-‬גבי על התובנה האוניברסלית הזו‪ ,‬מולבש גם הרובד הדתי‪ :‬קריאה‪/‬המלצה להגיע לשמחה על‪-‬‬
‫מנת לעבוד את השם מתוך ישוב דעת‪ .‬כך‪ ,‬אמרה זו מכילה את שני הרכיבים האמורים‪ :‬רכיב‬
‫אוניברסלי (=השפעת מצב הרוח על אופן המחשבה)‪ ,‬והלבוש היהודי‪-‬תורני (=קריאה לכוון את‬
‫התודעה למצב שמחה על‪-‬מנת לעבוד את השם)‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ ,‬הינה אמרה של הרבי מקוצק‪ ,‬הידוע באמרותיו החדות‪:‬‬

‫"'הישמר לך מעלות להר ונגוע בקצהו' ‪ -‬עלית להר? כבוש את כולו!"‬

‫בדוגמא זו‪ ,‬הפסוק עליו מתבסס הרבי מקוצק מתייחס למעמד הר סיני‪ ,‬שם נאמר כי משה רבינו‬
‫קורא לעם ישראל להימנע מלגעת בהר סיני‪ ,‬ואפילו בקצה שלו‪ .‬הרבי מקוצק מתעלם מההקשר‬
‫והכוונה המקורית של הפסוק ואומר‪ :‬על תיגעו בקצה ההר‪ ,‬אלא תכבשו את כולו‪.‬‬

‫כאן כבר יש שילוב של שתי הטכניקות ה"מתחכמות" שהוזכרו לעיל‪ .‬בדומה לדוגמא על נח איש‬
‫צדיק 'בדורותיו'‪ ,‬ישנה קריאה דו‪-‬משמעית של הפסוק‪ 136.‬מעבר לכך‪ ,‬ישנה המלצה בעלת אופי‬
‫אוניברסלי‪ :‬אל תתחילו דברים ותעשו אותם באופן חלקי‪ ,‬אלא "תכבשו את כל ההר"‪ ,‬כלומר‬
‫בצעו את משימותיכם באופן מלא ומושלם‪ .‬כמו בדוגמא הקודמת באמרתו של רבי נחמן ‪ ,‬אמירה‬
‫כזו אינה מיוחדת לתורה או ליהודים‪ ,‬וניתן למצוא לה ניסוחים וגרסאות שונות אצל עמים‬
‫אחרים‪.‬‬

‫נתבונן בדוגמא מסכמת לנקודה זו‪ ,‬הפעם מתוך כתבי הרב קוק‪:‬‬

‫"'ואני בתוך הגולה'‪ ,‬האני הפנימי אינו מתגלה לאדם‪ ,‬רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו‪ ,‬לפי‬
‫המידה שבה הנשמה מאירה באדם‪ .‬חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו‪ ,‬בכך שהקשיב‬
‫לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי‪ .‬חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה‬
‫"איכה!?"‪ .‬חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו‪ .‬חטאה הלבנה‬
‫כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה‪ .‬וכה הולך העולם‬
‫וצולל באובדן האני של כל אחד‪ ,‬של הפרט ושל הכלל‪ .‬באים מחנכים מלומדים מסתכלים‬
‫בחיצוניות‪ ,‬מסיחים דעה גם הם מן האני‪ ,‬ומוסיפים תבן על המדורה‪ ,‬משקים את הצמאים‬

‫‪ 136‬אך בשונה מהדוגמא של נח‪ ,‬כאן ברור שהפירוש אינו קשור כלל לפשט המקורי‪.‬‬
‫‪65‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בחומץ‪ ,‬מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם‪ ,‬והאני הולך ומשתכח‪ .‬וכיוון‬
‫‪137‬‬
‫שאין אני‪ ,‬אין הוא‪ ,‬וודאי וודאי שאין אתה‪".‬‬

‫כאן כבר יש "דבר תורה" ברמת תחכום גבוהה‪ .‬יש כאן שילוב של מקורות שונים‪ ,‬לצורך הטענה‬
‫הבסיסית והפשוטה (הנקלטת היטב באוזניים מודרניות)‪" :‬להקשיב לקול הפנימי שלך‪ "!138‬גם‬
‫‪139‬‬
‫כאן‪ ,‬זוהי אמרה אוניברסלית‪ ,‬אשר ניתן למצוא רבות כמוה בקרב עמים רבים‪.‬‬

‫אלא שהרב קוק שוזר אמירה זו יחד עם חטא אדם הראשון‪ ,‬קריאת "אייכה" לקין אחרי שרצח‬
‫את ה בל‪ ,‬המדרש על הלבנה שביקשה להיות המאור הבלעדי בשמיים על חשבון מעמדה של השמש‪,‬‬
‫וחטא העבודה זרה‪ .‬כל אילו מעשירים מאד את הרעיון הפשוט והבסיסי‪ ,‬ומוסיפים נופך ספרותי‬
‫ומחשבתי‪ ,‬נוסף על מרכיב הלבוש היהודי‪-‬תורני‪ .‬על‪-‬מנת להפיק אמרות מסוג זה דרושים בקיאות‬
‫במקורות‪ ,‬רגישות‪ ,‬ויכולת התנסחות פואטית‪ .‬בכל אילו הרב קוק בהחלט התברך‪.‬‬

‫בפרט‪ ,‬ראוי לשים לב למרכיב הבקיאות‪ :‬ככל שלומדים יותר‪ ,‬פסוקים ומדרשים שונים מקבלים‬
‫הקשרים שונים‪ ,‬עד שבמהלך השנים נוצרת מעין "שפה" תורנית‪ .‬זוהי שפה פנימית‪ ,‬המובנת‬
‫(בעיקר) לאילו המשקיעים זמן ניכר בלימוד תורה‪" .‬שפה" זו יוצרת רושם של חכמה מיוחדת‪ ,‬הן‬
‫כלפי הלומדים אשר מקבלים תחושה שישנה "מערכת מושגית תורנית"‪ ,‬והן כלפי אנשים‬
‫חיצוניים‪ ,‬אשר מתקשים להבין את הדברים‪.‬‬

‫אלא שמדובר בתהליך טבעי ביותר‪ :‬לאורך זמן בכל ענף לימוד ומחקר מתפתחת טרמינולוגיה‪,‬‬
‫ונוצרת שפה ושיח מקצועיים ייחודיים‪ .‬כך‪ ,‬גם בלימוד התורני‪ ,‬ניתן לעטוף רעיונות אוניברסליים‬
‫שונים בשפה תורנית ענפה‪ ,‬ובכך ליצור רושם של חכמה מיוחדת‪ .‬שוב‪ ,‬היושר יחייב להודות‬
‫שמדובר בתהליך טבעי‪ ,‬וכי אין צורך בנבואה ורוח הקודש לשם יצירת שפה זו‪.‬‬

‫חכמה בעלת אופי שונה מהדוגמאות שהובאו עד כה היא דברי תורה ברוח חכמת הנסתר (ח"ן‬
‫בראשי תיבות)‪ .‬דברי תורה אילו יכולים להתבסס על ספרות הח"ן עצמה‪ ,‬כמו ספר הזוהר‪ ,‬ויכולים‬
‫להיות מעורבים במושגים אשר התפתחו בתורת החסידות על גווניה השונים‪ .‬להלן‪ ,‬בחלק השלישי‬
‫של ספר זה יידון נושא תורת הסוד באופן נפרד‪ .‬בהקשר של הפרק הנוכחי‪ ,‬יצוין רק כי גם דברים‬
‫אילו אינם חורגים מהאמור עד כה‪ .‬במידה ויש בדברים אמת‪ ,‬הרי שמתחייב כי אמת זו היא‬
‫אוניברסלית וארצית‪ ,‬ורק ניסוחה כולל שלל מונחים הלקוחים מהספרות המיסטית‪ .‬ובמידה‬
‫ומדובר בדברים אשר 'אין ביכולתנו להשיג'‪ ,‬כיצד נוכל לדעת שמדובר בחכמה? ההבחנה בין‬
‫אמירות מיסטיות שהן כביכול "מעל טעם ודעת" לבין גיבובי דברים חסרי משמעות תלויה רק‬
‫באמון אשר אדם בוחר להעניק לאותם מקורות‪.‬‬

‫‪...‬‬

‫‪ 137‬מתוך ספרו של הרב קוק 'אורות התשובה'‪.‬‬

‫‪ 138‬נושא זה יידון באופן פרטני בפרק מיוחד לכך‬
‫‪ 139‬ובפרט בתרבות המערב‪.‬‬
‫‪66‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לסיום‪ ,‬מובאות מספר תהיות על חכמת התורה‪ ,‬ועל מצבה כיום‪ .‬מספרם של האנשים המקדישים‬
‫את חלק ניכר מזמנם ב לימוד תורה‪ ,‬בין אם כתלמידי ישיבה ואברכים‪ ,‬ובין אם באופן של "קביעת‬
‫עיתים"‪ ,‬הוא חסר תקדים‪ .‬אם אכן מקבלים את ההנחה כי מדובר בתורה מופלאה‪ ,‬בה נמצאים‬
‫כל הסודות והפתרונות לבעיותינו ("הפוך בה והפוך בה דכולא בה"‪ ,‬כפי שנאמר במסכת אבות)‪ ,‬אז‬
‫איה כל נפלאותיה?! ביתר פירוט‪ ,‬ניתן לתהות‪:‬‬

‫‪ ‬האם ישנו "ידע תורני" אשר תרם באופן מעשי לפתרונן בעיות של "העולם האמיתי"?‬
‫כלומר‪ ,‬ידע ייחודי התורם לרווחתם‪ ,‬שמחתם‪ ,‬או הפחתת סבלם של בני‪-‬אדם?‬
‫‪ ‬האם ישנן תובנות מופלאות או חיבורים פורצי דרך אשר הופקו מתוך לימוד התורה‬
‫בדורות האחרונים?‬
‫‪ ‬האם חכמי האומות "עומדים בתור" לשמוע את הדרכות ועצות מאת רבנים?‬
‫‪ ‬האם ניתן להצביע על התקדמות ממשית ו‪/‬או פריצות דרך משמעותיות בלימוד התורה‪?140‬‬

‫ניתן אולי למצוא דברי טעם‪ ,‬אמיתות שונות‪ ,‬ואנקדוטות מעניינות‪ ,‬מתוך הלימוד התורני‪ .‬אך‬
‫האם אילו עומדים במה שמצופה לתורה משמיים‪ ,‬אשר הכול גנוז בה‪?141‬‬

‫לסיכום‪ ,‬מובא כאן שוב קטע מתוך הציטוט הפותח את הפרק‪:‬‬

‫"זו מציאות שרק הניסיון האישי יש בו כדי להוכיח‪ :‬העוסקים בתורה שבעל פה‪ ,‬בתלמוד‬
‫ובפוסקים באופן יסודי למשך כמה שנים‪ ,‬מגלים חכמה אדירה ובלתי מוגבלת (בין בעומקה‬
‫הבלתי מוגבל‪ ,‬בין בכמות הבלתי מוגבלת) שלא יתכן שיצאה מפי אנוש‪".‬‬

‫לאחר הדברים האמורים בפרק זה עולה כי אין תימוכין רציניים לטענה כי התורה מכילה חכמה‬
‫על‪-‬אנושית‪ ,‬אשר "לא יתכן שיצאה מפי אנוש"‪ .‬בהחלט צודקים התמ"שיים כי המפעל התורני‬
‫מעורר השתאות‪ ,‬וכי יש בתורה דברי חכמה רבים‪ .‬הגוונים הייחודיים של חלקי התורה השונים‬
‫הם הד לתרבות וההיסטוריה המיוחדת של העם היהודי‪ ,‬ומעבר לממד זה‪ ,‬קשה להצביע על‬
‫מאפיינים המוציאים את חכמת התורה מגדר אנושי רגיל‪.‬‬

‫‪ 140‬למשל‪ ,‬בהתייחס לדוגמא של השאלה הפרשנית הנוגעת לזהות של המוכרים של יוסף‪ ,‬בסיפור יוסף ואחיו‪ -‬אם‬
‫יושיבו את מיטב הרבנים לדון ברצף בסוגיה זו‪ ,‬האם לאחר שנה צפוי כי יגיעו לתשובה חד‪-‬משמעית? התשובה היא‬
‫כנראה שלילית‪ .‬זוהי שאלה שנידונה כבר לאורך דורות רבים וע"י מיטב הפרשנים‪ ,‬ואין כל התכנסות לתשובה‬
‫טובה יותר‪ .‬זוהי אינדיקציה לכך כי ניתוח פרשני של התורה דומה לניתוח ספרותי של כל יצירה אחרת‪ .‬אין כאן‬
‫ממד אובייקטיבי כלשהו‪.‬‬
‫‪ 141‬ניתן לשמוע קולות מקרב המחנה הדתי המודים בכך כי התשובה לכל אילו שלילית‪ ,‬אך אילו תולים את ההסבר‬
‫לכך בתהליך "ירידת הדורות"‪ .‬וראה בחלק השני דיון על כך בסעיף "ראשונים כמלאכים"‪.‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬אם אכן התשובות לכל השאלות הללו באמת הן שליליות‪ ,‬אפשר לתהות מה היה אפשר להפיק מאותם‬
‫כישרונות אינטלקטואליים אדירים‪ ,‬וכן משאבי זמן וכסף‪ ,‬לו היו מופנים למשל למציאת פתרונות לבעיות ממשיות‬
‫וקריטיות‪ .‬אמנם‪ ,‬בשאלה זו אולי ישנו ממד מסוים של דמגוגיה‪ :‬ישנם רבים אשר אינם מאמינים בתמ"ש כלל‪ ,‬וגם‬
‫אינם משקיעים את זמנם בפעילויות נעלות כמו מציאת תרופה למחלת הסרטן‪ .‬ישנם גם תחומים אקדמיים שונים‬
‫אשר קשה להסביר את תועלתם לציבור‪ .‬ואכן (או 'אין הכי נמי' בעגה התלמודית)‪ ,‬קושיה זו עומדת ומופנית גם‬
‫כנגדם‪.‬‬
‫‪67‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪68‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אירועים ותופעות מיסטיות‬

‫חלק מהניסיונות להוכחת תמ"ש נעשה באמצעות הבאת ראיות המעידות (לכאורה) על אירועים‬
‫ותופעות מיסטיות‪ ,‬הסותרות את חוקי הטבע המוכרים לנו‪ .‬ניסים‪ ,‬כישוף‪ ,‬תקשור עם ישויות‬
‫רוחניות‪ ,‬הן כולם דוגמאות לתופעות מסוג זה‪ .‬האם זהו דבר רציונאלי להאמין בקיומם של‬
‫אירועים מיסטיים?‬

‫מקובל לחשוב כי ניסיונות הוכחה המבוססים על קו מחשבתי כזה שכיחות בעיקר בקרב מחזירים‬
‫בתשובה הפונים לאנשים אשר אינם משכילים‪ .‬מפתיע להיווכח כי אנשים משכילים רבים‬
‫מאמינים באופן מלא או חלקי בקיומם של כוחות ותופעות מיסטיות‪ .‬נראה כי רצונם של בני אדם‬
‫להאמין בממדים שהם "מעבר" למציאות המושגת שלנו‪ ,‬לעיתים גם מניעה אותם להשתכנע‬
‫בדברים אבסורדים‪.‬‬

‫אלא שקשה לשלול באופן גורף קיומם של רבדים מיסטיים למציאות‪ .‬העדר הוכחה אינו שקול‬
‫להוכחת ההעדר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רוב האנשים הרציונאליים בימינו הם ספקניים ביותר ביחס‬
‫לאפשרות קיומם של תופעות מיסטיות‪ .‬עד כה לא ידוע אפילו על ממצא בודד התומך באופן רציני‬
‫בקיומה של מציאות כזאת‪.142‬‬

‫בפועל‪ ,‬במקרים רבים בהם נטען בהתחלה כי אדם מסוים הוא בעל כוחות מיסטיים‪ ,‬התגלה כי‬
‫מדובר בבדיה מוחלטת ואחיזת עיניים‪ .‬הציבור הדתי והמסורתי הם לרוב הראשונים "לשלם‬
‫מחיר" על אמונותיהם במציאות מיסטית‪ ,‬כאשר הם נופלים קורבן לשרלטנים שונים הגובים‬
‫כספים עבור "ניסים וישועות"‪ .‬נראה כי כהדרכה מעשית‪ ,‬ייטב לכולם לנקוט בעמדה ספקנית‬
‫בנושא זה ולהינצל מהנוכלים הרבים המעמידים פני בעלי מופתים‪.‬‬

‫ישנם מאמינים רבים המתאפיינים בגישה רציונלית בהרבה‪ ,‬אשר ישללו את רוב (ואולי כל)‬
‫הגילויים והטענות על תופעות מיסטיות‪ .‬האם באמת ניתן להיות דתי ומאמין ולכפור במציאות‬
‫מיסטית? התורה והגמרא מלאים בסיפורי ניסים‪ ,‬והאמונה במיסטיקה הייתה ברורה מאליה‪ .‬ניתן‬
‫לנסות להמעיט בערכם של סיפורים אילו‪ ,‬ו‪/‬או לפרשם בדרך אלגורית‪.‬‬

‫אלא שסיפורי מופתים מופיעים גם במקורות יהודיים מאוחרים בהרבה‪ .‬חלק מסיפורים הללו אף‬
‫מופיעים כחלק מהביוגרפיה הרשמית של אישים מרכזיים ביהדות‪ .‬כך‪ ,‬ידוע כי מחבר השולחן‬
‫ערוך רבי יוסף קארו טען להתגלויות של "מגיד" שמימי‪ ,‬אשר מסר לו חלק מידיעותיו‪ .143‬גם‬
‫הרמח"ל‪ ,‬מחבר "מסילת ישרים" טען להתגלויות של מגיד‪.‬‬

‫‪ 142‬מנגד‪ ,‬חלק מהמאמינים במיסטיקה משיבים כי אירועים אילו מתוקף טבעם אינם יכולים להיקלט באופן‬
‫מעבדתי‪ ,‬כשם שלא ניתן להתבונן על נשמה במיקרוסקופ‪ .‬אך כך חוזרת השאלה‪ :‬אז מניין להם כי מציאות זו‬
‫קיימת?‬
‫‪ 143‬הספר "מגיד מישרים" אשר נדפס בשנת ת"ו הוא יומן של התגלויות ה‪"-‬מגיד"‪ ,‬הכולל תאריכים מדויקים של‬
‫ההתגלויות‪ ,‬ותוכן ההתגלויות עצמו‪.‬‬
‫‪69‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫קשה אפוא "לנקות" את היהדות האורתודוקסית מהאמונה בממדים מיסטיים‪ .‬הרי בסיסה של‬
‫אמונת תמ"ש הוא מיסטי באופן מובהק‪ :‬גורם החורג מהטבע המוכר לנו (=אלוהים) התגלה‬
‫למשה ועם ישראל ונתן את התורה‪ .‬גם אם המאמינים הרציונאליים ינסו לפרש מחדש את כלל‬
‫המקורות היהודיים הכוללים אלמנטים מיסטיים‪ ,‬הם לא יוכלו לחמוק מכך כי גרעין אמונתם‬
‫נשען על אמונה באירועים ניסיים ומיסטיים‪.‬‬

‫היות שכך‪ ,‬הניסיונות לבסס את אמונת תמ"ש מתוך טענות קיומם על אירועים ותופעות מיסטיות‬
‫מובן‪ :‬עצם קיומם של אירועים אילו מהווה צעד לרציונליזציה של אמונה זו עצמה‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫האירועים עצמם לרוב מאמתים את ההנחות של אמונה זו‪ ,‬ומוציאים כמנצחים גדולים את‬
‫האוחזים באמונה ובמצוות באופן פלאי‪.‬‬

‫להלן דיון קצר במספר תופעות בעלות אופי מיסטי המובאות תדיר כביסוס לאמונה בתמ"ש‪.‬‬

‫עדויות ממוות קליני‬

‫‪144‬‬
‫בקרב ארגוני החזרה בתשובה מקובל מאד השימוש בעדויות ממוות קליני ככלי לשכנוע וביסוס‬
‫האמונה‪ .‬עדויות אילו ניתנות מאנשים אשר חוו מוות קליני‪ .‬חוויות אילו יכולות לכלול תחושה של‬
‫יציאה מהגוף‪ ,‬ראיית אור גדול‪ ,‬תחושה חזקה של שלווה‪ ,‬ועוד‪ .‬עדויות אילו מובאות לרוב לצד‬
‫למקורות שונים ביהדות מהם משתמע כי ישנם חיים לאחר המוות (כמו ‪":‬לא אמות כי אחיה‬
‫ואספר מעשי יה"‪ ,‬ועוד)‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬נראה כי אין להכחיש את עצם קיומה של תופעה זו‪ ,‬של חזיונות בעת מוות קליני‪ .‬לאורך‬
‫הדורות והחל מהעת העתיקה‪ ,145‬נגבו עדויות רבות מאנשים שונים‪ ,‬אשר אין שום סיבה לסבור כי‬
‫הם אינם דוברי אמת‪ .‬אלא שקיימים הסברים מדעיים לתופעה‪.‬‬

‫זהו דבר ידוע כי אנשים מסוגלים לחוות הזיות‪ ,‬בין אם תחת השפעת סמים‪ ,‬ואף ללא סמים ותחת‬
‫תנאים פיזיולוגיים מסוימים‪ .146‬להרבה מההזיות הללו יש בפרט‪ ,‬ישנו חומר כימי הנקרא‬
‫דימילטריפטאמין (המכונה גם ‪ )dmt‬הקיים במוח באופן טבעי‪ ,‬אשר מחקרים מראים כי הוא‬
‫מתרבה באופן דרמטי בזמן של מוות קליני‪ .‬כאשר דימילטריפטאמין נצרך באופן מלאכותי (בצורה‬
‫של סם) הדבר מביא להזיות בעלות מאפיינים דומים‪ ,‬שלא לומר זהים‪ ,‬למתואר בעדויות ממוות‬
‫קליני‪.‬‬

‫‪ 144‬כמו למשל ארגון "הידברות"‪.‬‬

‫‪ 145‬עדויות אילו יכולות להיות סיבה נוספת לכך שהאמונה בחיים שלאחר המוות נפוצה בעולם‪ .‬ראוי לציין כי נושא‬
‫החיים שלאחר המוות לא מוזכר בתורה עצמה‪ ,‬והתפתח רק מאוחר יותר בתקופת חז"ל‪ .‬חז"ל ניסו להציג פסוקים‬
‫שונים בתורה כמעידים על אמונה הרומזים לכאורה לחיים שלאחר המוות‪ ,‬אך מדובר בראיות לא חותכות‪ .‬הוגים‬
‫יהודים שונים התמודדו עם שאלה זו‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 146‬ניתן למשל לראות הזיות תחת השפעה של חום גוף גבוה‪ ,‬עייפות מאד כבדה‪ ,‬כאבי ראש חריפים‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו‪-‬כן‬
‫בעיות נוירולוגיות שונות יכולות להביא להזיות‪ ,‬כמו גידול בראש‪ ,‬מחלת סכיזופרניה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪70‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אך גם מי שיבחר להתעלם מההסברים המדעיים‪ ,‬ויניח סיבה רוחנית לתופעת המוות הקליני‪ ,‬האם‬
‫יוכל לראות בחוויות של מוות קליני ראיה לאמונת תמ"ש דווקא? העדויות לחוויות אילו ניתנו‬
‫מאנשים מכלל הדתות‪ .‬לעיתים‪ ,‬אילו שחוו זאת מספרים על מראות כמו צלב גדול‪ ,‬התגלות של‬
‫ישו‪ ,‬ועוד כהנה פרטים הקשורים לאמונות אחרות הסותרות את תמ"ש‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬חלק מאילו‬
‫שחוו אותן חוויות אף מחליטים להתחזק באמונתם הדתית הלא‪-‬יהודית‪ .‬נראה כי אנשים החווים‬
‫חוויות אילו משליכים את אמונתם הדתית הספציפית הקיימת ממילא בקרבם (במודע או בתת‪-‬‬
‫מודע) על גבי החוויו ת הנפשיות שלהם‪ ,‬ועל המסקנות שהם גוזרים מאותם חוויות‪.‬‬

‫בהקשר הזה‪ ,‬חשוב לעמוד שוב על ההבחנה בין אמונה באלוהים (ו‪/‬או רוחניות)‪ ,‬לאמונה בדת‬
‫מסוימת‪ .‬לכל היותר‪ ,‬עדויות ממוות קליני יכולות לתמוך בטיעונים לגבי אמונה רוחנית כללית‪,‬‬
‫וודאי לא לתמוך באמונה דתית מסוימת‪ ,‬כמו אמונת תמ"ש‪.‬‬

‫סיפורי ניסים ומופתים‬

‫הרבה פעמים‪ ,‬מובאים סיפורי ניסים ומופתים בהקשר של הוכחת תמ"ש‪ .‬סיפורים אילו מאמתים‬
‫(כביכול) את קיומו של אלוהים אשר שומר ומסייע לשומרי תורתו ומצוותיו‪ .‬במוקד סיפורים אילו‬
‫יכולים להיות מאורעות של יהודים אלמוניים‪ ,‬או מופתים אשר בוצעו ע"י רב או צדיק‪ .‬בפרט‬
‫בקרב היהדות החסידית‪ ,‬סיפורי מופתים שכיחים ביותר‪.‬‬

‫סיפורי ניסים ומופתים שכיחים לא רק בקרב יהודים‪ ,‬וניתן למצוא דוגמתם בכל הדתות‬
‫והתרבויות‪ .‬אמונה בכוחות על‪-‬טבעיים של מנהיג אנושי מהווה מאפיין מובהק בכתות‪ .‬לכן‪ ,‬בחינת‬
‫משקלה של ראיה זו טמון בשאלת האמינות של הסיפורים עצמם‪.‬‬

‫אלא שנראה שלפחות חלק מהסיפורים המסופרים דווקא אמינים‪ .‬לפעמים‪ ,‬מדובר בסיפורים‬
‫מעדות ראשונה של אדם המוכר כאמין‪ ,‬ופעמים אחרות מדובר באירועים אשר יש להם עדים‬
‫רבים‪ .‬ראוי לעמוד על מספר טעויות והטיות שיש בפירוש הניתן לסיפורים אילו‪:‬‬

‫‪ ‬פירוש ניסי לאירוע בהסתברות נמוכה‪ -‬לעיתים מסופר סיפור אשר כותרתו היא נס‪ ,‬בעוד‬
‫שעיון בסיפור עצמו מראה כי מדובר פשוט בצירוף מקרים לא צפוי‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שיעיד‬
‫שהוא רץ ברחוב‪ ,‬וכדור תועה שפשף את ראשו ולא נגרם לו כל נזק‪ .‬זהו אכן אירוע בעל‬
‫הסתברות נמוכה‪ ,‬וגם גורם מטבע הדברים להתרגשות למי שחווה אירוע כזה‪ .‬אך למעשה‪,‬‬
‫אין מדובר בנס‪ ,‬אלא בסטטיסטיקה פשוטה‪ :‬מבין כל אירועי הירי הרבים‪ ,‬סביר כי חלק‬
‫קטן מהם ישפשפו לאדם אקראי את הראש‪ .‬ברור כי אילו האדם זה הולך היה רק טיפה‬
‫יותר מהר‪ ,‬הוא היה מת‪ ,‬אינה מעידה על נס או השגחה פרטית‪ .‬מדובר בצירוף מקרים‬
‫אשר אין צורך בהנחת "גורם משגיח" כדי להסבירו‪.‬‬
‫‪ ‬קשר סיבתי (מופרך)‪ -‬נוסיף לסיפור הנ"ל על האדם שכדור תועה שפשף את ראשו אלמנט‬
‫נוסף‪ ,‬כגון‪ :‬אותו אדם בדיוק סיים להתפלל בכותל ואמר בכוונה אדירה "אנא השם‬
‫הושיעה נא"‪ ,‬ואז יצא לדרכו‪ .‬חלק מהשומעים אולי יסיקו קשר סיבתי‪ :‬בגלל שהתפלל‪-‬‬

‫‪71‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ניצל‪ .‬אך עצם העובדה שאירוע ‪( B‬הכדור התועה) התרחש לאחר אירוע ‪( A‬התפילה)‪ ,‬אין‬
‫בה כדי להעיד על קשר סיבתי‪ .‬באותו אופן‪ ,‬יתכן כי אותו אדם גם חיטט באפו שתי שניות‬
‫לפני שהכדור נורה‪ .‬אין להסיק מכך כי "חיטוט באף מציל ממוות"‪.‬‬
‫‪ ‬הטיה לפרסום הצלחות‪ -‬ישנם סיפורים רבים על רב גדול אשר נתן ברכה לאדם‪ ,‬והברכה‬
‫התקיימה‪ .‬למשל‪ ,‬אישה אשר לא הצליחה במשך שנים להיכנס להיריון‪ ,‬הלכה לרב לקבל‬
‫ברכה‪ ,‬ושנה לאחר מכן ילדה בן‪ .‬כפי שכבר נאמר בסעיף הקודם‪ ,‬אין להניח קשר סיבתי‬
‫בין האירועים‪ .‬אלא שחשוב לשים לב לעוד שני פרטים‪ :‬ישנם נשים רבות אשר לא ילדו‬
‫במשך כמה שנים‪ ,‬לא הלכו לקבל ברה מרב‪ ,‬ולפתע נכנסו להריון‪ .‬חשוב מכך‪ ,‬יש לשים לב‬
‫לכך שישנן נשים רבות אשר הלכו לקבל ברכה‪ ,‬והברכה לא התקיימה‪ .‬אלא שחסידי הרב‬
‫לא ילכו להפיץ סיפור זה! במקרים רבים‪ ,‬גם אותו אישה תימנע מלהפיץ את סיפורו‪ .‬אם‬
‫היא חסידה של אותו רב‪ ,‬לא תרצה לפגוע ברבה‪ .‬אם היא אינה חסידה שלו‪( ,‬למשל‪ :‬היא‬
‫פשוט אישה לא דתייה אשר הלכה לקבל ברכה מרב מתוך מצוקה)‪ ,‬סביר כי לא תרצה‬
‫לפרסם את סיפורה ברבים מחמת הבושה‪ .‬כך‪ ,‬גם כאשר הסיפורים על התקיימות הברכות‬
‫אמינים‪ ,‬נוצרת הטיה של סיפורי הצלחה‪ ,‬בעוד מבט כולל יחשוף שמדובר בציות עיוור‬
‫לחוקי הסטטיסטיקה ותו לא‪.‬‬

‫בסיכומו של דבר‪ ,‬בחינה רציונלית של סיפורים אילו תחשוף לרוב כי אין הצדקה למתן הסבר‬
‫מיסטי לאירועים המתוארים‪.‬‬

‫מסרים מוצפנים ודילוגי אותיות‬

‫ישנה טענה כי בספר התורה מוצפנים מסרים שונים‪ .‬כבר הגמרא עושה שימוש בגימטריות‪ ,‬וכן‬
‫במשחקי מילים ואותיות‪ ,‬לצורך הגעה לתובנות שונות‪ .‬אין צורך להאריך ב"הוכחות" מתוך‬
‫גימטריות‪ .‬כל בר דעת יודע כי ניתן להגיע לכל טיעון מופרך‪ ,‬בהינתן מספיק מוטיבציה‪ ,‬זמן‪ ,‬ו‪/‬או‬
‫תוכנת מחשב מתאימה‪.‬‬

‫בשונה מכך‪ ,‬טיעון שבכל זאת ראוי להתייחסות קשור לתופעת "דילוגי אותיות" בתורה‪ .‬ע"פ שיטה‬
‫זו‪ ,‬מחפשים מסרים הכתובים באותיות המופיעות במרווחים קבועים על פני הטקסט‪ .147‬מאמר‬
‫שפורסם ב‪ 1994-‬ע"י שלושה חוקרים ישראלים‪ 148‬טען כי בספר בראשית ניתן למצוא מסרים‬
‫שונים המוצפנים בשיטה של דילוגי אותיות בהסתברות העולה על ספר רגיל‪ .‬ארגוני החזרה‬
‫בתשובה עטו על ממצאים אילו כמוצאי שלל רב‪ ,‬ומאז ועד היום נעשה שימוש בטיעון כי דילוגי‬
‫האותיות מעידות על יכולת הצפנה שניתן לייחס אך ורק לאלוהים‪.‬‬

‫אלא שנושא זה נבדק מאז ע"י חוקרים שונים‪ ,‬ונמצא כמופרך מבחינה מדעית‪ .‬נמצא כי בהינתן‬
‫הנחות מסוימות‪ ,‬ניתן למצוא מסרים דרך דילוגי אותיות גם בספרים אקראיים ורגילים‪ .‬זוכה‬

‫‪ 147‬יש לכך כל מיני ניואנסים לאופן הספירה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫‪ Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis 148‬של החוקרים ויצטום‪ ,‬ריפס‪ ,‬ורוזנברג‪.‬‬
‫‪72‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫פרס הנובל פרופ' ישראל אומן‪ ,‬שהינו אדם דתי ומאמין‪ ,‬תחילה סבר כי דילוגי האותיות עומדים‬
‫במבחן האישוש המדעי‪ .‬אלא שלאחר שבדק נושא זה לעומק יחד עם חוקרים אחרים‪ ,‬נאלץ‬
‫להודות כי אין לכך כל הוכחה‪.‬‬

‫למרות הדחייה הגורפת של ממצא זה‪ ,‬ממשיכים גורמים שונים להשתמש בטיעון זה לטובת‬
‫הוכחת תמ"ש‪ .‬מנגד‪ ,‬רבנים שונים הסתייגו משימוש בטיעון זה‪ ,‬חלקם מסיבות טקטיות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הרב שלמה אבינר כתב‪:‬‬

‫"יש מאד להיזהר מסוג הוכחות 'מדעיות'‪ ,‬כאילו אמיתות התורה תלויה בהן‪ ,‬וכאשר הן‬
‫תיפולנה‪ ,‬התורה חס וחלילה תיפול אתן‪ ...‬בעלי הקודים מוצאים כל מיני מאורעות רמוזים‬
‫בתורה בשיטת הדילוגים‪ .‬אך זהו רק לאחר מעשה‪ ,‬כגון תאריך פטירתו של תלמיד חכם‪ .‬אך‬
‫מעולם לא ידעו מראש על מאורע‪ .‬לכן אפשר לטעון שהעניין לא הוצפן בתורה אלא הומצא אחר‬
‫כך על ידי תכנון דילוגים מתאים כדי למצוא מה שרוצים‪ ,‬ונופלת כל ההוכחה‪"149.‬‬

‫מעניין לציין את המשך דבריו שם של הרב אבינר‪ ,‬אשר כותב כי "איננו מתנגדים להוכחות‬
‫מדעיות‪ ,‬אך הם בגדר קביים לרעיון צולע"‪ .‬אם כך‪ ,‬יוצא מדבריו של הרב אבינר כי עצם העובדה‬
‫שמוכיחי תמ"ש מסוימים עושים שימוש בטיעונים "מדעיים" מסוג זה מהווה אינדיקציה לכך כי‬
‫הם מנסים לתמוך ברעיון צולע‪ .‬הרי לו היה זה רעיון יציב‪ ,‬לא היה נדרש להצמיד לו קביים‪...‬‬

‫‪...‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬הניסיונות להוכיח את אמונת תמ"ש מתוך אירועים מיסטיים‪ ,‬כמו חוויות מוות קליני‪,‬‬
‫סיפורי מופתים‪ ,‬ודילוגי אותיות‪ ,‬מהווה ניסיון כושל אשר מבוסס לרוב על הטיות‪ ,‬בדיות‪ ,‬וניתוח‬
‫מוטעה ולא רציונאלי של המציאות‪.‬‬

‫‪ 149‬נלקח מתשובה מהרשת מתוך האתר ‪http://www.havabooks.co.il‬‬

‫‪73‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אנחנו עם סגולה‬
‫"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות יט'‬
‫ה')‬

‫הביטוי 'עם סגולה' מופיע בתנ"ך מספר פעמים‪ ,‬ורגילים להבינו כך שיש לעם ישראל תכונות‬
‫מיוחדות ונעלות‪ .‬תפיסתו של עם ישראל כעם נבחר מעוגנת גם היא בפסוקי התורה‪ ,‬ומהווה חלק‬
‫מרעיון מרכזי ומקובל בכל העולם היהודי‪-‬דתי; בחוג תלמידי הרב קוק מדגישים במיוחד את‬
‫חשיבות האמונה בסגולת ישראל‪ ,‬ואף משתמשים בה כראיה לתמ"ש‪.150‬‬

‫על בסיס דברי ספר הכוזרי‪ ,‬מוכיחי תמ"ש שונים מדברים על "הפירמידה המעמדית" המחלקת‬
‫את הבריאה לחמש מדרגות‪ ,‬זו למעלה מזו‪ :‬דומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‪ ,‬מדבר (=אדם)‪ ,‬והמדרגה החמישית‬
‫העליונה‪ :‬עם ישראל‪ .151‬ככל שמדרגה נחותה יותר בפירמידה‪ ,‬כך היא מצויה יותר (יש יותר דומם‬
‫מצומח‪ ,‬יותר צומח מחי‪ ,‬וכך הלאה)‪ .‬כך‪ ,‬למרות היותו של עם ישראל קטן בכמות‪ ,‬הוא בעל‬
‫איכות גבוהה יותר‪' ,‬סגולה' מיוחדת‪ .‬סגולה זו‪ ,‬אין תכליתה זכויות או מעמד מיוחד לעם ישראל;‬
‫איכות זו מחייבת את עם ישראל בייעוד ומחויבות כלפי האנושות והעולם כולו‪.152‬‬

‫נושא זה טעון ומעורר אמוציות‪ .‬יש אשר עצם הרעיון של 'עם סגולה' מזעזע אותם עד עמקי‬
‫נשמתם‪ ,‬והם רואים בכך גזענות חמורה ומסוכנת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחוגים תמ"שיים מסוימים‪ ,‬אותם‬
‫ערעורים כנגד רעיון 'עם סגולה' נתפסים ככפירה מסוכנת ובגידה בייעוד ההיסטורי של עם ישראל‪.‬‬

‫קשה להתכחש לכך שהעם היהודי הוא בעל היסטוריה‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬והישגים ייחודיים‪ .153‬אפילו‬
‫הוגים לא‪-‬יהודים שונים הודו כי השפעתו של העם היהודי על דברי ימי האנושות חורגים בהרבה‬
‫מגודלו היחסי‪ .‬כך למשל התבטא הסופר האמריקאי הקלאסי בן המאה ה‪ 19-‬מארק טוויין‪:‬‬

‫‪ 150‬בפרק זה נמשך השימוש בביטוי תמ"שיים‪ ,‬על‪-‬אף שכאמור טיעון זה והדיון המסתעף ממנו בעיקר נוגעים לחוג‬
‫תלמידי הרב קוק‪ .‬את השימוש באמונה בסגולת ישראל כראיה לתמ"ש ניתן למצוא בספרים ומאמרים שונים‬
‫בחוגים אילו‪ .‬כך למשל‪ ,‬בספרו של הרב יוסף קלנר "כארי יתנשא" הוא רואה בסגולה הישראלית הוכחה לאמת‬
‫של התורה‪.‬‬
‫‪ 151‬ראה לדוגמא‪ ,‬מתוך תשובה שניתנה ע"י הרב שלמה בן אליהו באינטרנט ב‪ 6.1.2005-‬באתר כיפה‪:‬‬
‫"כך מגדיר רבי יהודה הלוי בספר כוזרי מאמר ראשון את הדרגות בעולם ‪.‬דומם ‪ ,‬צומח ‪,‬חי ‪ ,‬מדבר ‪ ,‬ישראל‬
‫‪.‬ישראל ‪ -‬הם דרגה חמישית ‪,‬והתייחדנו בגלל קיום המצוות לדעת הרמב"ם או בגלל גנטיקה מסוימת שעברה אלינו‬
‫מאדם ראשון דרך האבות לפי הכוזרי‪".‬‬
‫ברור שתפיסה כגון זו מתנגשת עם ערכים מודרניים ליברליים‪ ,‬ויש לכך התייחסויות שונות‪ ,‬אך אכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 152‬כנגד הקושיה המוסרית על עצם התפיסה של עם נבחר בעל מעמד מיוחד‪ ,‬משיבים התמ"שיים כי כיוון‬
‫שלתפיסתם עם ישראל יביא בסופו של דבר לכלל האנושות‪ ,‬הופך עיקרון זה למוסרי‪ .‬לצורך זה רגילים להתבסס‬
‫על דברי אלוהים לאברהם; אלוהים בוחר באברהם ומבטיח לו "ואעשך לגוי גדול ואגדלה שמך"‪ ,‬כאשר הפסוק‬
‫הבא קובע "ונברכו בך כל משפחות האדמה"‪ .‬כלומר‪ ,‬הבחירה של אברהם נועדה להביא ברכה לכל העמים‪.‬‬
‫‪ 153‬בפירושו לספר אורות‪ ,‬דן הרב אבינר האם ההיסטוריה המיוחדת של עמים בכלל היא תוצר של אופיים המיוחד‪,‬‬
‫או להיפך‪ ,‬שאופיים המיוחד הוא תוצר של ההיסטוריה המיוחדת שלהם‪ .‬עם ישראל לעומת זאת‪ ,‬ע"פ ההגות של‬
‫הרב קוק‪ ,‬הוא יצירה מיוחדת החורגת מכללי המציאות הרגילים (שנאמר "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו)‪.‬‬
‫‪74‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אם הסטטיסטיקה מדויקת הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי‪ .‬כוכב קטן‬
‫מהבהב‪ ,‬עכור ועלוב‪ ,‬האובד בזוהר שביל החלב‪ .‬הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות‬
‫היהודי‪ ,‬אבל שומעים‪ ,‬ותמיד שמעו עליו‪ .‬הוא זוהר ככוכב לכת בשמיים לא פחות מן המעצמות‬
‫הגדולות‪ .‬חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל יחס למספרו באוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות‪ ,‬מדע‪ ,‬אומנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬רפואה ומדעי הרוח‬
‫חורגת מכל קנה מידה‪ .‬הוא ידע להילחם על נפשו‪ ,‬בכל הדורות‪ ,‬גם כאשר ידיו כפותות לאחור‪.‬‬
‫מותר לו להתהדר בכך‪ .‬המצרים‪ ,‬הבבלים והפרסים קמו בזמנם‪ ,‬מילאו את שָ מֵ ינּו ככוכבי שביט‬
‫עד שזיוום דעך ונמוג לחלוטין; בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים עד‬
‫שנשתתקו ונעלמו; עמים אחרים זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבה‪ ,‬וכיום הם יושבים‬
‫בחשֵ כה תחת השמש‪ .‬היהודי ראה את כולם‪ ,‬ניצח את כולם ועוד איננו מראה סימני התדרדרות‪,‬‬
‫גם לא תופעות של זקנה‪ ,‬לא תשישות ולא אובדן תנופה‪ .‬ערנותו לא כהתה וחכמתו לא פגה‪ .‬כל‬
‫‪154‬‬
‫הברואים חדלים פרט ליהודי‪ ,‬כל עוצמה כורעת רק שלו שרירה וקיימת‪ .‬מהו סוד חיי הנצח? "‪.‬‬

‫המטרה כאן אינה לדון בהיבטים המוסריים שבאמונה בעם הנבחר‪ ,‬או אפילו על חשיבות תרומתו‬
‫ההיסטורית של עם ישראל‪ .‬המטרה כאן היא לדון בטיעון 'סגולת ישראל' מתוך ההקשר של הדיון‬
‫הכללי‪ :‬האם אפשר לראות בייחודו של עם ישראל ראיה קבילה לאמונה בתמ"ש?‬

‫מודגש‪ ,‬כי על‪-‬מנת לברר שאלה זו באופן ענייני‪ ,‬חשוב לשאוף להתנתק מרגשות ככל הניתן‪ ,‬ולבחון‬
‫את הדברים באופן ענייני לאור השאלה הנידונה‪.‬‬

‫בדברי מארק טווין שהובאו‪ ,‬הוא מציין שתי נקודות מרכזיות‪ :‬ההישגים הכבירים של יהודים‬
‫בענפים שונים ביחס לאחוז שלהם מתוך אוכלוסיית העולם‪ ,‬ויכולת שרידותו המופלאה של‬
‫היהודים כעם‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬ברמת הפרטים‪ ,‬יהודים רבים התבלטו‪ ,‬הצטיינו וזכו לתהילה עולמית‪ .‬רגילים בהקשר זה‬
‫להזכיר את האחוז הגבוה של זוכי הנובל היהודים‪ ,‬ולציין אישים דגולים כמו אלברט איינשטיין‪,‬‬
‫זיגמונד פרויד‪ ,‬קארל מרכס‪ ,‬ועוד שורה ארוכה ומכובדת של אישים‪ .155‬אמנם‪ ,‬אישים אילו היו‬
‫ברובם המכריע רחוקים מאד מחיי תורה ומצוות‪ .‬על כך משיבים המוכיחים התמ"שיים כי סגולת‬
‫ישראל הכללית‪ ,‬או "הניצוץ הנשמתי" שבכל יהודי‪ ,‬הוא שהביא להישגיהם‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן‪ ,‬ברמת הכלל‪ ,‬הצליח העם היהודי לעמוד בתלאות ורדיפות נוראיות‪ ,‬בעוד המעצמות‬
‫והעמים סביבו אבדו מעל במת ההיסטוריה‪ .‬ולא רק לשרוד הצליחו היהודים; הקמתה מחדש של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬הפרחת השממה‪ ,‬חידוש השפה העברית‪ ,‬פיתוח תרבות עשירה‪ ,‬ועוד‪ ,‬הם כולם‬

‫‪ 154‬מתוך מאמרו של מארק טווין "בנוגע ליהודים"‪ .‬זהו ציטוט שרגילים המוכיחים התמ"שיים להביא בהקשר‬
‫סגולת ישראל‪ ,‬יחד עם ציטוטים דומים נוספים מפי הפילוסוף ניטשה‪ ,‬והסופר לב טולסטוי‪.‬‬
‫‪ 155‬רשימה אקראית לגמרי של עוד יהודים בולטים‪ :‬השחקן צ'ארלי צ'אפלין‪ ,‬הפסיכיאטר ויקטור פרנקל‪ ,‬הקומיקאי‬
‫ג'רי סיינפלד‪ ,‬המדען רוברט אופנהיימר‪ ,‬השחקנית סקרלט ג'והנסן‪ ,‬הבמאי סטיבן שפילברג‪ ,‬השחמטאי בובי‬
‫פישר‪ ,‬המתמטיקאי גריגורי פרלמן‪ ,‬הזמרת קרול קינג‪ ,‬יזם ההיי‪-‬טק מארק צוקרברג‪ ,‬ועוד‪ ,‬ועוד‪ ,‬ועוד‪...‬‬
‫‪75‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בהחלט הישגים מדהימים‪( .156‬כאן נראה כאילו ישנו טיעון נוסף ואף חזק יותר לטובת מאמיני‬
‫תמ"ש‪ :‬הרדיפות שיהיו נגד עם ישראל‪ ,‬וגם תהליך קיבוץ גלויות שבא אחריו‪ ,‬מוזכרים עוד‬
‫בתורה! ראיה זו תידון בנפרד במסגרת הפרק "התגשמות נבואות התורה"‪).‬‬

‫מציאות כה פלאית‪ ,‬טוענים התמ"שיים‪ ,‬לא הייתה יכולה להתקיים ללא השגחה אלוהית‪ .‬סגולת‬
‫ישראל באה לידי ביטוי בהיסטוריה‪ ,‬סגולה זו מעידה על בחירת ישראל‪ ,‬ובחירת ישראל מעידה על‬
‫אלוהים‪" ,‬אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"‪.157‬‬

‫אלא שטענה זו מופרכת מתוך עצמה‪ :‬כיצד ניתן להתבונן על ההיסטוריה של עם ישראל‬
‫שהתקיימה בדרך הטבע ולטעון שיש להזדקק לגורם על‪-‬טבעי שיחולל זאת? ניחא‪ ,‬ראית ההתגלות‬
‫לעיני רבים אשר נידונה לעיל‪ ,‬מנסה לטעון לקיומם של אירועים ניסיים ועל‪-‬טבעיים (=יציאת‬
‫מצריים ומעמד הר סיני) אשר מעידים על מקור אלוהי לתורה‪ .‬אך כיצד ניתן לגזור ראיה לקיום‬
‫של גורם על‪-‬טבעי מתוך קורותיו נטולי הניסים של עם ישראל מהעת החדשה?‬

‫התמ"שיים יכולים לטעון כי עצם הישרדותו של עם ישראל‪ ,‬ו‪/‬או הצלחותיו המרשימות‪ ,‬הם‬
‫אירועים בעלי אופי ניסי‪ .‬כאן צריך לחזור ולערוך את ההבחנה (הבנאלית) בין נס לאירוע חריג ולא‬
‫צפוי‪ .‬כאשר מתרחש אירוע חריג‪ ,‬אין שום אפשרות לראות בכך נס‪ .‬גם לו היו ישראל והיהודים‬
‫זוכים בכל פרסי הנובל‪ ,‬גורפים את כל פרסי האוסקר‪ ,‬ואת כל המדליות באולימפיאדה‪ ,‬לא היה‬
‫בכל אילו כדי להביא אדם רציונאלי להסיק שיד האלוהים בדבר; היה עליו לחפש אחר גורמים‬
‫רציונאליים שיסבירו תופעה זו‪.‬‬

‫בהערת אגב‪ ,‬הגיוני שייחודיות במאפיין אחד תביא במרוצת הזמן להתפתחותם של עוד ועוד‬
‫מאפיינים ייחודיים‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר להניח כעובדה ראשונית כי היהודים היו עם עקשן במיוחד ("עם‬
‫קשה עורף") מסיבות כאלו ואחרות‪ .‬משחר תולדותיו‪ ,‬עם זה נלחם בעקשנות לשמר את חירותו‬
‫ותרבותו‪ .‬ניתן אם כן להבין את המשך השתלשלות קורות עם ישראל כנגזרים מתוך מאפיין ייחודי‬
‫וראשוני זה‪:‬‬

‫‪ ‬העקשנות והרצון העז לשמור על החירות הלאומית והתרבות היהודית הולידה את המרד‬
‫הגדול ברומאים‪ ,‬אשר הביא לחורבן וגלות;‬
‫‪ ‬הרצון לשימור התרבות המקורית‪ ,‬יחד עם החורבן הגדול‪ ,‬הולידו את הצורך לתעל את‬
‫ההתלהבות הלאומית‪-‬דתית לערכים חלופיים‪ ,‬של תורה ותפילה (על רקע שינוי זה צמחה‬
‫ופרחה התורה שבעל‪-‬פה)‪.‬‬
‫‪ ‬המשך שימור אותה תרבות בגלות (מתוך אותה תכונת עקשנות לאומית ראשונית) חידדה‬
‫והדגישה את השוני שבין העם היהודי ליתר העמים‪ .‬אותה נבדלות סייעה לשמר את‬

‫‪ 156‬ואי‪-‬אפשר שלא להזכיר גם את פיתוח עגבניית השרי והמצאת ה‪.waze-‬‬

‫‪ 157‬מתוך ברכת התורה‪.‬‬
‫‪76‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫היהודים ביחידה אתנית ודתית נבדלת‪ ,‬מחד‪ .‬מאידך‪ ,‬היא עוררה את הרגש האנושי‪-‬קמאי‬
‫של שנאת הזר והשונה בקרב העמים בהם ישבנו;‬
‫‪ ‬הרדיפות של העמים העצימו את ההתכנסות עצמית של היהודים‪ ,158‬ואת המשך פיתוחה‬
‫של תרבות יהודית נבדלת; לאור זאת‪ ,‬פרחה ביתר שאת תרבות הלמדנות היהודית‪ ,‬אשר‬
‫(דרך עיקרון הברירה הטבעית‪ )159‬הביאו לכך כי העם היהודי יצטיין באופן חריג בתכונות‬
‫של למדנות ויצירתיות;‬
‫‪ ‬המשך ההתבדלות והמשך הרדיפות פעלו כמעגל קסמים נורא; מנגד‪ ,‬הרדיפות הולידו את‬
‫התנועה הציונית‪.‬‬
‫‪ ‬הרדיפות הגיעו לשיאם בשואה הנוראה‪ ,‬אשר הגבירה מאד את הצורך למצוא פתרון‬
‫ליהודים ולהקים להם מדינה יהודית בארץ ישראל;‬
‫‪ ‬הצורך להקים מדינה דרש מהיהודים לגייס כוחות יצירה ולהתמודד עם אתגרים קשים‬
‫ורבים (פיתוח כלכלה והפרחת השממה‪ ,‬קיבוץ גלויות‪ ,‬תחיית השפה העברית‪ ,‬הגנה על‬
‫המדינה)‪ ,‬אשר עימם אנו מתמודדים עד היום‪.‬‬

‫כך‪ ,‬מאפיין ייחודי בודד של "עקשנות לאומית" יכול היה לגרור שרשרת אירועים אשר יצרה‬
‫היסטוריה ייחודית‪ ,‬מרתקת‪ ,‬וגם רבת סבל‪ .‬אין חיוב לנתח את השתלשלות האירועים דווקא כך‪,‬‬
‫ואפשר לחפש הסברים אחרים‪ .‬הדברים האמורים נועדו להדגים כי די במאפיין בודד ואקראי‬
‫כלשהו כדי להביא להיסטוריה ייחודית‪ .‬אין כל צורך להסיק מתוך ייחודיותו של העם היהודי‬
‫מציאות רוחנית מיוחדת של 'עם סגולה'‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬יכולים התמ"שיים לשאול‪ :‬מדוע אנו לא מוצאים עמים אחרים בעלי אופי או תרבות‬
‫ייחודיים אשר חוו מסכת אירועים דומה? התשובה לכך היא פשוטה‪ :‬כי כך קרה‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫המציאות מלאה גורמים אקראיים‪ ,‬אשר יוצרים שונות בין בני‪-‬אדם ומפעילים לחצים שונים על‬
‫אנשים ועמים; אילו מצדם‪ ,‬מגיבים ללחצים אילו באופן שונה; כך‪ ,‬נוצרות שרשראות נסיבתיות‬
‫שונות ומסלולי התפתחות היסטוריים שונים לכל עם‪.‬‬

‫אפשר לשאול את השאלה הרציונאלית‪ :‬מה גרם לאדם‪/‬עם מסוים לשרוד ולאחרים להיעלם; אם‬
‫מנסים לחקור ולהתחקות אחר תשובות לשאלה זו‪ ,‬אפשר להגיע להסברים רציונאליים‪ ,‬ואולי גם‬

‫‪ 158‬כמובן‪ ,‬רבים גם נטשו והתבוללו כתוצאה מהרדיפות‪ .‬אך הגרעין הקשה שנשאר נאמן ליהדות היה חייב לפתח‬
‫דרכים יצירתיות על‪-‬מנת לשרוד‪.‬‬
‫‪ 159‬אין ספק כי התרבות היהודית אשר העלתה על נס את הלמידה והלמדנות כערכים עליונים‪ ,‬העניקה יתרון‬
‫חברתי משמעותי למצטיינים בלימודי תורה‪ .‬יתרון תרבותי זה לרוב הביא ליכולת משופרת להשתדך ולהעמיד‬
‫צאצאים רבים יותר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הגבלות ששמו נוצרים ומוסלמים על היהודים‪ ,‬הרחיקו יהודים מעבודות כפיים‬
‫חקלאיות‪ ,‬ואילצו אותם להתאמץ יותר בתחומים הדורשים חשיבה‪ ,‬בפרט בתחום המסחר‪ .‬כך‪ ,‬גורמים תרבותיים‬
‫והיסטוריים אילו מספקים הסבר מלא לכשרון האנליטי של היהודים‪ ,‬מבלי להזדקק לנסים משמיים וניצוץ יהודי‪-‬‬
‫נשמתי‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫להפיק מכך לקחים מועילים‪ .‬אלא שגם אם הצלחה כלשהי נראית מדהימה וכנגד כל הסיכויים‪,‬‬
‫אדם רציונאלי אינו יכול להסיק מכך מסקנות מופלאות (כמו 'עם נבחר' ואמונת תמ"ש)‪.‬‬

‫עמים רבים אחרים תרמו תרומות חשובות ומופלאות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נראה כי בכל העמים ישנם רבים‬
‫החשים באופן עמוק כי עמם (או דתם) הם המרכזיים‪ ,‬המשפיעים‪ ,‬והמיוחדים שבעמים‪ ,‬והם‬
‫מהווים סמל ומופת לשאר העולם‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬בארה"ב ישנם הוגים ואנשים רבים המאמינים בלהט כי העם האמריקאי הוא עם יוצא‪-‬‬
‫דופן בעל בשורה ייחודיות לאנושות (מה שמכונה שם‪ .)American Exceptionalism :‬מתוך מבט‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬נראה כי העם האמריקאי אכן בעל היסטוריה ייחודית וחריגה‪:‬‬

‫‪ ‬העם האמריקאי נוצר בתהליך שונה מיתר העמים‪ ,‬כאשר אנשים רבים מעמים שונים‬
‫התאספו והתמזגו בכדי לכונן מדינת מופת בעלת ערכי שוויון וחירות‪.‬‬
‫‪ ‬העם האמריקאי הוביל מהפכות רבות‪ ,‬ובהן מהפיכות ערכיות‪ ,‬תרבותיות‪ ,‬טכנולוגיות‪,‬‬
‫אקדמיות‪ ,‬ואף תודעתיות‪ .‬מהפיכות אילו חלחלו לעולם כולו ושינו אותו‪ .‬מדדים וממצאים‬
‫שונים מראים כי השפעה זו בעיקרה היא השפעה חיובית‪ ,‬לכל הפחות במובנים החומריים‪.‬‬
‫‪ ‬אנשים רבים מעמים אחרים‪ ,‬ביניהם גם הוגים חשובים‪ ,‬מהללים את אמריקה‪ ,‬ואף‬
‫חולמים להגשים בעצמם את "החלום האמריקאי"‪.‬‬
‫‪ ‬שלא כמו העם היהודי‪ ,‬העם האמריקאי מספק חזון ומשמעות לאנשים רבים שאינם‬
‫אמריקאים‪ ,‬ובני כל הדתות‪.160‬‬

‫האם נדרשת התערבות של אלוהים כדי להסביר את ייחודיות האמריקאים? האם הצעד המתבקש‬
‫והרציונאלי כתוצאה מהייחודיות האמריקאית הוא לקבל על עצמנו באופן מלא את עול מלכות‬
‫אמריקה?‬

‫למעשה‪ ,‬אין טבעי מתחושה זו של האמריקאים‪ ,‬כמו גם תחושתם של בני יתר העמים‪ .‬כשם שכל‬
‫אימא רואה בילדיה שלה את המוכשרים‪ ,‬היפים‪ ,‬והחשובים בעולם; כשם ש(כמעט) כל חיל או‬
‫יחידה בצבא רואים עצמם החשובים והתורמים ביותר; וכשם שהאנושות הניחה שכדור הארץ בו‬
‫אנו חיים הוא מרכז היקום (עד שקופרניקוס והמדע הפריכו זאת); כך טבעי שכל עם יראה בעצמו‬
‫בעם החשוב והמיוחד בעולם‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬בדורות האחרונים‪ ,‬עליית קרנם של הליברליזם וערך השוויון החלישו במידה ניכרת את‬
‫עוצמת הרגשות הלאומיים והלאומניים‪( ,161‬או לכל הפחות את ביטוין הפומבי)‪ .‬הסופר האירי‬

‫‪ 160‬אמנם‪ ,‬יש אשר יאמרו כי עם ישראל יביא ברכה לכלל אומות העולם‪ ,‬אך אמרה זו היא חלק מתוך שיח יהודי‪-‬‬
‫פנימי‪ ,‬וקשה למצוא לה הדים משמעותיים במציאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אמרה זו מכוונת לעתיד משיחי‪ ,‬וקשה להצביע על‬
‫בשורה כזו ביהדות בהווה‪.‬‬
‫‪ 161‬יש כאלו אשר מבחינים בין לאומניות (שהיא שלילית בעיניהם) ללאומיות (שהיא חיובית ביניהם) כך‪ :‬לאומנות‬
‫טוענת שהעם שלך טוב מכל האחרים‪ ,‬בעוד לאומיות (או פטריוטיות) היא פשוט לאהוב את העם שלך‪.‬‬
‫‪78‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ג'ורג' ברנארד שאו הגחיך את רעיון לאומיות באמרה המפורסמת שתבע‪" :‬לאומיות היא האמונה‬
‫כי המדינה שלך טובה מכל האחרות משום שאתה נולדת בה"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרגש הלאומי עדיין‬
‫חי ובועט בחוגים רבים ורחבים‪ ,‬ומקומו לא נעדר גם מחוגים שונים בעם ישראל; בזה‪ ,‬אנו בהחלט‬
‫לא ייחודיים‪...‬‬

‫לעומת הישגים חיוביים‪ ,‬הוגים תמ"שיים שונים מציינים דווקא את תופעת האנטישמיות ושנאת‬
‫ישראל כראיה להיותו של עם ישראל העם הנבחר‪ .‬מדרש ידוע קובע כי "עשיו שונא ליעקב"‪,‬‬
‫וקביעה זו מתפרשת כשנאה קבועה של כל העמים לישראל‪.162‬‬

‫קשה שלא להיות מושפעים מרגש לאומי והזדהות עם הכאב הנורא שחוו אבותיהם‪ .‬מעבר‬
‫לסנטימנט הלאומי‪ ,‬ישנה נטייה אנושית וטבעית להזדהות עם הצד הנרדף‪ ,‬באשר הוא‪ .‬אך‬
‫מבחינה רציונאלית טהורה‪ ,‬קשה להבין מדוע דווקא אנטישמיות מהווה ראיה אובייקטיבית‬
‫כלשהי לבחירת עם ישראל‪.163‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬אי‪-‬אפשר להימלט מכך שהאמונה בכך שעם ישראל הם עם סגולה היא אמונה‪,‬‬
‫אשר בדיוק כמו אמונת תמ"ש עצמה‪ ,‬לא ניתן להוכיח ולבסס באופן רציונאלי‪ .‬כמובן‪ ,‬לא ניתן‬
‫להוכיח אמונה אחת בעזרת אמונה אחרת‪ .‬האמונה שעם ישראל הוא עם סגולה מתבססת על רגש‬
‫לאומי טבעי‪ ,‬ולא על ניתוח אובייקטיבי‪ .‬אם להיות כנים‪ ,‬יש להודות כי תהליך ההיסק במקרה זה‬
‫הוא הפוך‪ :‬המאמינים רוצים להאמין שאנו עם נבחר‪ ,‬ולאחר מכן צופים בהיסטוריה ומפרשים‬
‫באופן שיהווה אישור לאמונתם‪.‬‬

‫עבור מי שלמד והתחנך על הערך של סגולת ישראל‪ ,‬בהחלט קשה להביט על כך בעין ביקורתית‪.164‬‬
‫אך קושי זו גופו מעיד על אופייה הרגשי של "ראיה" זו‪ :‬מדובר בכלי שכנוע רגשי וסובייקטיבי‪,‬‬
‫המבוסס בעיקר על חינוך‪.‬‬

‫‪ 162‬יש כאלו הקושרים בין ההדגשה של עיקרון 'העם הנבחר' לאנטישמיות‪ .‬מחד‪ ,‬עצם טענה זו מקוממת‪ ,‬שכן היא‬
‫יכולה להתפרש כתליית האשמה של הפשעים שבוצעו נגד היהודים על כתפי היהודים עצמם‪ .‬תפיסה כזו של‬
‫האשמת הקורבן היא וודאי נוראית‪ .‬מצד שני‪ ,‬ומבלי להפחית במאומה מהחומרה והאשמה של התוקפים‪ ,‬יש היגיון‬
‫לא מבוטל בדעה שתחושות עליונות של מיעוט חלש יכולים לגרור איבה מהסביבה‪ .‬כחיזוק לדעה זו‪ ,‬אפשר להביא‬
‫את הסיפור מהתורה על יוסף ואחיו‪ :‬יוסף מספר לאחיו על החלומות לפיהם הוא "האח הנבחר" אשר האחים‬
‫האחרים משתחווים אליו‪ .‬חלומות אילו הביאו לשנאה נוראית של האחים כלפיו‪ ,‬שהגיעו לכמעט‪-‬רצח‪ ,‬ולמכירתו‬
‫של יוסף בידי אחיו לעבד במצריים‪.‬‬
‫‪ 163‬יש לציין כי נוצרים לאורך הדורות ראו בסבל של עם ישראל דווקא ראיה הפוכה! סבל זה התפרש על ידם‬
‫כאות לנטישת האל את העם אותו בחר בהתחלה‪ ,‬והעברת אהבתו לנוצרים‪.‬‬
‫‪ 164‬בהקשר הזה‪ ,‬לרבים מהמאמינים‪-‬המחפשים‪-‬דרכם‪-‬החוצה‪ ,‬קשה במיוחד לעמוד בפני תוכחות בסגנון‪" :‬כיצד‬
‫אתה מעז לנטוש את מסורת עמינו‪ ,‬לאחר כל ההקרבה והסבל שהשקיעו לצורך שימור התורה?!" מבחינה‬
‫רציונאלית‪ ,‬אין משקל לטענות מסוג זה‪ .‬מסורות מהעבר שאינם נכונות או רלבנטיות להווה‪ ,‬אף אם קוימו בדבקות‬
‫מעוררת כבוד‪ ,‬אינן אמורות לחייב לדורי דורות‪ ,‬מעתה ועד עולם‪ .‬אפשר גם להשיב על שאלה זו בצורה שאינה‬
‫מתפשרת על המחויבות הרגשית לדורות הקודמים‪ :‬כשם שהם הלכו באופן בלתי מתפשר אחרי מה שנראה להם‬
‫כאמת‪ ,‬כך אנו נמשיך את מורשתם ונלך אחרי מה שמובן לנו כאמת‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬אפשר להתבונן לשם השוואה‬
‫בכבוד הרב שרוחשים אנשי מדע למדענים הדגולים שקדמו להם‪ .‬כבוד זה נובע מעצם ההישגים של אנשי המדע‬
‫הקודמים‪ ,‬ללא מחויבות לטעון כי מדענים אילו צדקו‪ .‬נהפוך‪-‬הוא‪ ,‬הגישה המדעית דורשת את נטישת התורות‬
‫‪79‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בהקשר זה‪ ,‬מעניין להביא את דבריו של הרב צבי‪-‬יהודה קוק (מהמחנכים הבולטים ביותר לערך‬
‫של סגולת ישראל)‪:‬‬

‫אהבת ישראל אינה רק רגש‪ ,‬סנטימנט‪ ,‬אלא יש בה עומק חכמה‪ ,‬השקפת עולם‪ .‬וכיצד אוהבים?‬
‫מסביר המהר"ל שאהבת ישראל צריכה להיות נמשכת מתוך אהבת ד' ‪ -‬אהבה שאינה תלויה‬
‫בדבר ‪.‬‬

‫יש לאהוב את ישראל לא רק כאשר שרויים במצב של צדקות‪ ,‬כי זו אהבה התלויה בדבר‪ ,‬אלא יש‬
‫לאהוב גם ללא שום סיבה‪ ,‬ואפילו כשישראל חוטאים‪ .‬אבא הרב זצ"ל (=הראי"ה קוק) אמר‬
‫שאהבה בלי גבול‪ ,‬אהבת חינם‪ ,‬תכפר על שנאת חינם‪ .‬המובן של חינם הוא חינם! בלי לחפש‬
‫מעלות טובות ובלי צורך להצדיק‪ .‬אלא גם אם לא תמצא מעלות טובות‪ ,‬עליך לאהוב בגלל עצם‬
‫העובדה שעם ישראל הוא "עם זו יצרתי לי" ‪( .‬מתוך שיחות הרצי"ה‪ ,‬בעריכת הרב שלמה אבינר)‬

‫בציטוט הנ"ל‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק (=הרצי"ה) פותח בטענה כי אהבת ישראל היא דבר שהוא‬
‫מעבר לרגש‪ ,‬ויש בו ממד שכלי‪-‬השקפתי‪ .‬אלא שהוא אינו מבאר מהו אותו עניין השכלי; אדרבה‪,‬‬
‫מיד אחרי דברים אילו עצמם הוא קובע את ההיפך(!)‪ :‬שיש לאהוב את עם ישראל "ללא שום‬
‫סיבה"‪ .‬על‪-‬פניו‪ ,‬הדברים נראים כסתירה בוטה‪ :165‬אם מדובר בעניין שכלי‪ ,‬הסיבה לאהבת ישראל‬
‫צריכה להיות לב העניין‪ ,‬וקשה לראות בדרישה לאהבה ללא סיבה דרישה רציונאלית‪.‬‬

‫אפשר לומר שדברי הרצי"ה בסיפא דווקא מאשרים את הטענה הנגדית שהובאה כאן‪ :‬אהבה לעם‪,‬‬
‫בדומה לאהבת משפחה‪ ,‬אכן מופיעה ללא סיבה‪ .‬זהו נתון‪ ,‬חלק מטבע בסיסי של בני‪-‬אדם באשר‬
‫הם‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬ניתן להסביר את המרכיבים המיוחדים בזהות ובהיסטוריה של עם ישראל באופן‬

‫רציונאלי‪ ,‬ואין שום הכרח לגייס הסברים בעלי אופי על‪-‬טבעי לשם כך‪ .‬האהבה לעם ישראל היא‬
‫רגש לאומי טבעי‪ ,‬ולא ניתן לגזור מרגש זה ראיה שכלית לאמונה בתמ"ש‪.‬‬

‫הקודמות ברגע שהתגלו כמוטעות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גישה זו אינה מפחיתה מהכבוד לאנשי המדע שקדמו להם‪ ,‬אלא‬
‫רואה בהם ענקים אשר אנשי המאוחרים יותר נישאים על כתפיהם‪.‬‬
‫‪ 165‬אפשר אולי ליישב את הסתירה באמצעות הטענה כי השכל לא מסיק את הערך של אהבת ישראל באופן‬
‫דדוקטיבי‪ ,‬אלא "צופה" בערך המופשט של אהבת ישראל דרך חוש שישי‪ .‬דיון בנושא טיעונים של אינטואיציה‬
‫וחוש שישי יידונו בפרק נפרד בהמשך‪.‬‬
‫‪80‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התגשמות נבואות התורה‬

‫" והלא המעוננים והקוסמים אומרים מה שעתיד להיות ומה הפרש יש בין הנביא ובינם‪ ,‬אלא‬
‫שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן מקצת דבריהם מתקיימין ומקצתן אין מתקיימין‪ ...‬ואפשר‬
‫שלא יתקיים מדבריהם כלום‪ ,‬אלא יטעו בכל כעניין שנאמר‪ :‬מפר אותות בדים וקוסמים יהולל‪,‬‬
‫אבל הנביא כל דבריו קיימין שנאמר‪ :‬כי לא יפול מדבר ה' ארצה" (רמב"ם‪ ,‬הלכות יסודי התורה)‬

‫כידוע‪ ,‬ספר התנ"ך מלא בדברי נביאים שונים‪ .‬מקובל היום לזהות את מושג הנבואה בעיקר‬
‫בהקשר של חיזוי העתיד‪ .‬למעשה‪ ,‬מרבית דברי הנביאים הם תוכחות נגד הליכה אחר עבודה זרה‬
‫או עוולות מוסריות‪ ,‬וקריאה לתיקון ותשובה‪ .‬ועדיין‪ ,‬ישנן מספר לא מבוטל של נבואות אשר כן‬
‫עוסקות בחיזוי העתיד‪ ,‬לפחות ע"פ המובן מתוך פשט הפסוקים‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬במידה ונבואות המופיעות בתנ"ך אכן התגשמו במהלך ההיסטוריה‪ ,‬זוהי ראיה חזקה‬
‫לטובת מאמיני תמ"ש‪ .‬ראיה זו נשענת על ההנחה כי התגשמות הנבואות מעידה כי המקור‬
‫לנבואות של נביאי התנ"ך הוא משמיים‪ ,‬ומכאן ראיה למקור האלוהי של התנ"ך עצמו‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫מוכיחי תמ"ש שונים עושים שימוש רב בטיעון 'התגשמות הנבואות'‪.‬‬

‫עוד לפני העיון בנבואות ספציפיות אשר בהן עושים שימוש מוכיחי תמ"ש‪ ,‬יש לדון בטבעה של‬
‫ראיה זו‪ :‬האם עצם התגשמותן של נבואות בכלל מהווה ראיה למקור אלוהי? ישנם אירועים אותם‬
‫ניתן לחזות בהצלחה על בסיס מערכת שיקולים רציונאליים; וישנם גם סתם ניחושים מוצלחים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הספר "עמידה בזנזיבר" (‪ )Stand on Zanzibar‬של סופר המדע‪-‬בדיוני ג'ון ברונר‪ ,‬פורסם ב‪-‬‬
‫‪ ,1969‬וכולל מספר ניבויים מפתיעים ביותר‪ .‬למשל‪ ,‬מוזכר בו נשיא אמריקאי פופולארי המכהן‬
‫בשנת ‪ 2010‬בשם אובומי! האם אפשר לראות בכך אות לנבואה משמיים?‬

‫בציטוט הפותח לפרק‪ ,‬מובא כלל יסודי אותו קובע הרמב"ם‪ .‬כלל זה נועד לספק הבחנה בין‬
‫נבואות של "קוסמים ומעוננים" (=נבואות שקר של נוכלים שונים‪ ,)166‬לבין נבואות אמת‪ .‬לפי‬
‫הבחנה זו‪ ,‬כאשר הנבואה היא נבואת אמת‪ ,‬המציאות צריכה להתממש באופן אשר תואם במדויק‬
‫את הנבואה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הרמב"ם לא "עושה הנחות" לנביאים‪ ,‬ודורש יכולת ניבוי מושלמת‪,‬‬
‫על‪-‬מנת שנוכל לתת אמון במקור האלוהי לדבריהם‪ .‬מדובר בקריטריון הגיוני ביותר‪ ,‬המתאים‬
‫להנחה שאלוהים הוא בעל ידיעה מוחלטת של העתיד‪ .167‬ללא הפעלת עיקרון ביקורתי זה‪ ,‬עלולים‬

‫‪ 166‬כך היא שיטת הרמב"ם‪ ,‬אשר ראה בקוסמים ומעוננים נוכלים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנן גם דעות הרואות בקוסמים‬
‫והמעוננים בעלי כוחות מיסטיים אותנטיים‪ ,‬אלא שמדובר בכוחות טומאה ובנבואת שקר‪.‬‬
‫חשוב עוד להדגיש כי סביר לראות בקריטריון עצמו של הרמב"ם קריטריון הנגזר מחשיבה רציונאלית‪ ,‬ולא‬
‫קריטריון שמקורו עצמו בנבואה‪ .‬ראשית‪ ,‬מפני שהרמב"ם עצמו נטה לחשיבה רציונאלית‪ .‬שנית‪ ,‬כי הנחה כזו תביא‬
‫לפרדוכס‪ :‬כיצד ניתן לסמוך על כלל זה עצמו? לעצם העניין‪ ,‬אין זה משנה מהיכן שאב הרמב"ם את הכלל שהביא‪,‬‬
‫ואפילו אם הכלל שלו עצמו עומד במבחן הביקורת‪ .‬ברגע שיוכח כי טענת התגשמות הנבואות אינה עומדת‬
‫בקריטריון של הרמב"ם‪ ,‬דמות אשר מאמיני תמ"ש מקבלים כסמכות מחייבת‪ ,‬הרי שטענתם נופלת אף לשיטתם‪.‬‬
‫‪ 167‬ואמנם‪ ,‬ישנה דעה חריגה ביהדות (של השל"ה) לפיה לאלוהים אינו יודע את העתיד‪ .‬דעה כזו פותרת את הבעיה‬
‫הידועה של ההתנגשות בין הנחת ידיעת העתיד של האל לבין בחירה חופשית של האדם‪ .‬לפי דעה זו צריך לדון מה‬
‫משמעותם ומשקלם של הנבואות בכלל‪ ,‬וכנראה שלא ניתן להשתמש בטענה של התגשמות נבואות להוכחת תמ"ש‪.‬‬
‫‪81‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אנו ללכת שולל אחרי רמאים שונים אשר מצליחים באמצעים שונים לחזות את העתיד‪ ,‬או אפילו‬
‫רק לשכנע בדיעבד כי עשו זאת‪.168‬‬

‫רגילים להקשות על טענת התגשמות הנבואות של מוכיחי תמ"ש מכתבים לא‪-‬יהודים שונים‪ ,‬אשר‬
‫חזו לכאורה את העתיד באופן מעורר התפעלות‪ .‬דוגמא בולטת לכך הם "נבואותיו" של‬
‫נוסטרדמוס‪ .‬נוסטרדמוס היה רופא אשר חי בצרפת במאה ה‪ ,16-‬בן למשפחה יהודית שהמירה‬
‫דתה לנצרות‪ .‬במקביל לעבודתו כרופא‪ ,‬כתב שירים בעלי ארבע שורות המתיימרים לחזות את‬
‫העתיד‪ .‬באופן משונה‪ ,‬רבים מהדברים האמורים בשירים אילו התקיימו במציאות‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬באחד השירים ישנו תיאור של שריפה גדולה אשר תתרחש בלונדון כתוצאה מפגיעת ברק‪.‬‬
‫אפשר לראות בשיר זה של נוסטרדמוס רמז לשריפה הגדולה אשר אכן התרחשה בלונדון בשנת‬
‫‪( ,1666‬שריפה אשר גבתה קורבנות רבים והפכה כמאה אלף מתושביה של לונדון לחסרי בית)‪.‬‬
‫אנשים רבים הגיבו בפליאה לנבואות נוסטרדמוס‪ ,‬וייחסו לו כוחות נבואיים‪.‬‬

‫האם נוסטרדמוס היה מעין נביא חילוני? במקרה זה‪ ,‬הפעלת הקריטריון הביקורתי של הרמב"ם‬
‫עומדת לימינם של תמ"שיים וספקנים חילוניים כאחד‪ ,‬ומסייעת לבטל ייחוס כוחות נבואיים‬
‫לנוסטרדמוס‪ .‬בדוגמא על חיזוי השריפה בלונדון‪ ,‬השריפה לא התחילה כתוצאה מפגיעת ברק‪ .‬ע"פ‬
‫הקריטריון של הרמב"ם‪ ,‬די באי‪-‬דיוק זה בכדי לבטל את נבואת נוסטרדמוס‪.169‬‬

‫חשוב בהקשר זה לשים לב לאופן ניסוחן של הנבואות העומדות לביקורת‪ .‬ניסוח מעורפל מקנה‬
‫לדברים האמורים גמישות רבה‪ .‬כך‪ ,‬לאחר שאירוע מתרחש ניתן לפרשן בדיעבד את הנבואה‬
‫המעורפלת כאילו היא מתייחסת "בדיוק" לאירוע זה‪ .‬זו אחת הטענות המרכזיות כנגד המתפעלים‬
‫מיכולת החיזוי של נוסטרדמוס‪ :‬שיריו מעורפלים מספיק על‪-‬מנת להתאים את המציאות לשיר‪,‬‬
‫אך לא חדים ומדויקים מספיק על‪-‬מנת להוות חיזוי‪ .‬למשל‪ ,‬נטען כי אחד משירי נוסטרדמוס חזה‬
‫את המהפכה התעשייתית‪ ,‬אך טענה זו הושמעה רק לאחר המהפכה‪( .‬לא ידוע על אנשים שנערכו‬
‫מראש למהפכה על בסיס קריאת השירים)‪ .‬אפשר לראות בכך דרישת קדם קריטית‪ .‬ללא ניסוח‬
‫מדויק‪ ,‬אין אפילו אפשרות לבחון את נבואה לאור קריטריון הדיוק של הרמב"ם; רק באמצעות‬
‫ניסוח מדויק ניתן בכלל לבחון האם נבואה התקיימה‪.‬‬

‫‪ 168‬בהתאם לכך‪ ,‬הניבוי של סופר המד"ב ברונר שהוזכר בנוגע לנשיא אובומי שהוזכר לעיל‪ ,‬כנראה לא יעמוד‬
‫בקריטריון‪ .‬מובן כי אותו סופר כלל לא התיימר להיות נביא‪ ,‬והספר כולל תיאורים שונים ומשונים שבינם לבין‬
‫המציאות אין ולא כלום‪.‬‬
‫מעניין לציין בהקשר זה‪ ,‬כי בשיטוט ברשת האינטרנט ניתן למצוא דעות של אנשים אשר מייחסים ממד נבואי ועל‪-‬‬
‫טבעי לספר זה‪ .‬מעבר לחוסר הרציונאליות של אנשים אילו‪ ,‬אפשר לראות בכך עדות להטיה מובנית של בני‪-‬אדם‬
‫להתפעל יתר על המידה מחיזויים נכונים של העתיד‪ .‬בדיוק בגלל נטייה זו היה צריך הרמב"ם לספק הבחנה בין‬
‫נבואת אמת לנבואת שקר ולקבוע גבולות לאמון בנבואות‪.‬‬
‫‪ 169‬אפשר לתהות‪ :‬לו היה נוסטרדמוס כותב וחוזה במדויק את האירועים‪ ,‬מה היה צריך להסיק מכך אדם‬
‫רציונאלי? זוהי שאלה מעניינת‪ ,‬אך גם שאלה היפותטית לגמרי‪ .‬לא נוסטרדמוס‪ ,‬וגם לא נביאי התנ"ך הצליחו‬
‫לחזות את העתיד באופן מדויק שמעורר תהיות כאלו‪.‬‬
‫‪82‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לאחר דיון מקדים זה‪ ,‬להלן סקירה של מספר נבואות בהן עושים מוכיחי תמ"ש שימוש תדיר‪ ,‬לצד‬
‫דיון קצר במידת ההצלחה והעמידה בקריטריון של הרמב"ם‪ .‬לא מדובר בסקירה ממצה של כלל‬
‫הנבואות המובאות בהקשר של טיעון התגשמות הנבואות‪ ,‬אך די בדוגמאות בולטות אילו על‪-‬מנת‬
‫להתרשם מהחולשה שבטיעון התגשמות הנבואות‪.‬‬

‫חורבן בבל‬
‫שני הנביאים‪ ,‬ישעיהו וירמיהו‪ ,‬התנבאו כי בבל תחרב ולא תבנה לעולם‪:‬‬

‫ֹלהים ֶאת ְסדֹם וְ ֶאת ֲעמ ָֹרה‪ .‬ל ֹא ֵתשֵ ב‬

‫"וְ הָ יְ ָתה בָ בֶ ל‪ ,‬צְ בִ י מַ ְמלָ כֹות‪ִ ,‬תפְ ֶא ֶרת גְ אֹון כַ ְש ִדים‪ ,‬כְ מַ ְהפֵ כַ ת אֱ ִ‬
‫לָ נֶצַ ח‪ ,‬וְ ל ֹא ִת ְשכֹן עַ ד דֹור וָדֹור‪ ,‬וְ ל ֹא יַהֵ ל שָ ם ע ֲָרבִ י‪ ,‬וְ רֹעִ ים ל ֹא י ְַרבִ צּו שָ ם"‪( .‬ישעיהו יג יט‪-‬כ)‪.‬‬

‫"כִ י ִש ְממֹות עֹולָ ם ִת ְהיֶה נְאֻ ם ה'"‪( .‬ירמיהו נא‪ ,‬כו)‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬נבואות אילו התגשמו‪ :‬בבל אכן נעלמה כליל מעל בימת ההיסטוריה‪ .‬מוכיחי תמ"ש‬
‫מוכשרים עוטפים את החיזוי המוצלח של הנביאים בשלל תיאורי התפעלות‪ ,‬וקביעה כי בן אנוש‬
‫לא היה יכול לחזות מפלה של אימפריה כה אדירה כמו שהייתה בבל בימי ישעיהו וירמיהו‪ ,‬ואין‬
‫לנו אלא להסיק כי מדובר בנבואה משמיים‪.170‬‬

‫ישנו דיון מקדים אותו יש לערוך בשאלה מתי נכתבו‪ ,‬או נערכו ספרים אילו‪ .‬כידוע‪ ,‬גם לתפיסת‬
‫מאמיני תמ"ש‪ ,‬התנ"ך עצמו נחתם בתקופה מאוחרת בהרבה מהמועד המיוחס להם בספרים‪.‬‬
‫ספרים אילו נכתבו בתקופת שלהי בית ראשון‪ ,‬בעוד אנשי הכנסת הגדולה אשר קבעו אילו ספרים‬
‫יכללו בתנ"ך חיו בשלהי הבית השני‪ ,‬אחרי שבבל נכבשה מספר פעמים וחדלה מלהיות אימפריה‬
‫חשובה‪.‬‬

‫בקרב חוקרי מקרא‪ ,‬אין אחידות דעים לגבי השאלה מתי נכתבו הספרים‪ .‬לעומת ספרים אחרים‬
‫כמו קהלת‪ ,‬בהם הסגנון הלשוני דומה באופן מחשיד לתקופות מאוחרות בהרבה לזמן המיחוחס‬
‫להם ע"פ המסורת‪ ,‬הלשון והסגנון הספרותי בספרי ירמיהו וישעיהו מתאימים לשפה המקראית‬
‫העתיקה‪ .‬מרבית החוקרים סבורים כי לכתיבה היו מספר שותפים‪ ,‬ולאורך מספר תקופות‪ .‬חריג‬
‫אחד לכך הוא ד"ר יחזקאל קויפמן‪ ,‬אשר ראה בספר ירמיהו חיבור אחדותי שבוצע ע"י ירמיהו‬
‫עצמו‪ .171‬בכל אופן‪ ,‬קשה מאד לקבוע על כך דעה ברורה‪ ,‬ובסופו של דבר מדובר בהשערות‬
‫היסטוריות‪.‬‬

‫אך לעניינינו‪ ,‬אין כלל צורך להיכנס לדיונים הסבוכים של חוקרי המקרא על‪-‬מנת לבחון את‬
‫עמידת הנבואה הזו בקריטריון של הרמב"ם‪ .‬גם אם נניח ע"פ דעת מיעוט החוקרים כי הספרים‬

‫‪ 170‬לדוגמא‪ ,‬מתוך אתר הידברות‪" :‬לפנינו הבטחה חד משמעית שמהרגע בו תחרב בבל לראשונה‪ ,‬אחרי שהנבואה‬
‫נאמרה עד‪ ...‬הנצח‪ ,‬איש לא יצליח לבנותה! איזה אדם יעז לדבר על נצח עלינו לזכור‪ ,‬כי גם בימינו אנו‪ ,‬ימים בהם‬
‫הטכנולוגיה כה מתקדמת ובקלות יחסית ניתן ליצור תשתית לעיר חדשה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬ערים שחרבו – אם במלחמה‪,‬‬
‫אם באסונות טבע‪ ,‬חזרו ונבנו שנית באותו מקום עצמו‪ .‬אפילו הירושימה ספוגת הקרינה הקטלנית‪ ,‬שהיגיון חייב‬
‫לכאורה להימנע מלבנות תחתיה עיר באותו מקום‪ ,‬חזרה ונבנתה שנית במקומה הראשון‪ .‬קל וחומר בעת העתיקה‪,‬‬
‫עת שכה קשה היה לבנות תשתית‪".‬‬
‫‪ 171‬יחזקאל קויפמן‪ ,‬תולדות האמונה הישראלית‪ ,‬כרך ז'‪ ,‬ירושלים‪ ,‬מאגנס‪ ,‬תש"ז‪ ,‬ע"מ ‪.410-409‬‬
‫‪83‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫נכתבו ע"י הנביאים עצמם‪ ,‬וללא כל פעולת עריכה מאוחרת‪ ,‬אי‪-‬אפשר לראות בנבואות הללו‬
‫כעומדות בקריטריון של הרמב"ם‪ .‬בציטוט הנבואה מספר ישעיהו אשר הובא לעיל נאמר כי עתידה‬
‫של בבל יהיה "כמהפכת אלוהים את סדם ואת עמורה"‪ .‬ברבות השנים‪ ,‬בבל דעכה באופן איטי‪ ,‬עד‬
‫שנעלמה‪ ,‬ולא נחרבה באופן אלים ופלאי‪ ,‬כפי שחורבן סדום ועמורה מתואר בספר בראשית‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬נבואה זו אינה עומדת בתנאי של הרמב"ם‪ .‬די בכך על‪-‬מנת לדחותה באופן מוחלט‪.‬‬

‫אף אם נחליט להתעלם מהשוואה לסדום ועמורה‪ ,‬ונתמקד רק בעובדה כי בבל הפסיקה להתקיים‪,‬‬
‫קשה להבין מדוע חיזוי חורבנה אמור לעורר התפעלות‪ .‬רוב ככל הערים והארצות העתיקות חדלו‬
‫מלהתקיים‪ ,‬חלק בגלל שהחריבו אותן באופן אקטיבי‪ ,‬וחלק בגלל שדעכו (או סתם השתנו) באופן‬
‫איטי‪ .‬הגורל של בבל לא היה שונה מיתר האימפריות בעולם‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬לרוב קשה לרוב האנשים לדמיין אימפריה המשגשגת בימי חייהם חרבה‪ ,‬אך כבר בעת‬
‫העתיקה היו אימפריות אשר קדמו לבבל אשר נחרבו‪ ,‬כמו אימפריות אכד‪ ,‬מצריים‪ ,‬ואשור‪ .‬לכן‪,‬‬
‫זה אולי לא סביר‪ ,‬אך בכל זאת אפשרי להעלות על הדעת כי גם האימפריה הנוכחית עוד תיפול‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬אך טבעי כי אנשים מעם ישראל אכן ייחלו לחורבנה של אימפריה עוינת‪ .‬בהקשר הזה‪,‬‬
‫אפשר מראש לפרש את דברי הנביאים הללו כאיחול לחורבן‪ ,‬ולאו דווקא נבואת חורבן‪.172‬‬

‫כותל המערבי לא נחרב‬

‫‪173‬‬
‫חז"ל אומרים במדרש שיר השירים רבה ש"כותל מערבי לא יחרב" ‪ .‬תמ"שיים מביאים מדרש זה‬
‫של חז"ל בהקשר של הוכחת התגשמות הנבואות‪ .‬הם נוהגים להתפעל איך למרות כל המלחמות‬
‫הרבות שהיו בירושלים‪ ,‬מזמן מסעות הצלב ועד מלחמות מדינת ישראל‪ ,‬הכותל המערבי עדיין‬
‫עומד בתפארתו‪.‬‬

‫אלא שיש להעיר‪ :‬תקופת חז"ל נחשבת ע"י התמ"שיים עצמם כתקופה פוסט‪-‬נבואית‪ .174‬משונה‬
‫אם כן להביא מאמר של חז"ל‪ ,‬שבהתאם להגדרתם הם לא היו נביאים‪ ,‬כעדות להתגשמות‬
‫נבואה‪ .175‬ועדיין‪ ,‬על‪-‬פניו נראה כי החיזוי עומד בדרישת הקריטריון של הרמב"ם‪ ,‬שכן נאמר‬
‫במפורש כי הכותל לא יחרב וכך אכן מוכיחה מציאות ימינו‪.‬‬

‫אך האם הצלחת החיזוי הזה אמורה להפתיע אותנו? מאמר חז"ל זה נאמר לאחר חורבן בית‬
‫המקדש‪ ,‬בזמן שהכותל היה השריד האיתן היחיד ששרד את המלחמה עם הרומאים‪ .‬ברחבי‬
‫העולם פזורים אתרים עתיקים בהרבה מהכותל‪ ,‬במקומות אשר עברו מלחמות רבות וקשות‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬עצם העובדה כי הכותל לא נחרב לא בלתי סבירה כלל‪ .‬החיזוי המוצלח הזה היה‬

‫‪ 172‬בימינו‪ ,‬לפני עקירת יישובי גוש קטיף הצהיר הרב מרדכי אליהו כי "היו‪-‬לא –תהיה"‪ .‬רבים אשר ראו ברב‬
‫אליהו 'מוקבל אלוקי' ראו בכך נבואה‪ ,‬ובאמת האמינו כי גוש קטיף לא יפונה‪ .‬לאחר שהגוש פונה ו'נבואתו' של‬
‫הרב אליהו התבדתה‪ ,‬אמרו חסידיו כי הדברים היו בגדר תפילה‪ ,‬ולא בגדר של נבואה‪ .‬זהו שוב עיקרון הערפול‪,‬‬
‫המאפשר להציג דברים באופנים שונים ע"פ הרצון של המסביר‪.‬‬
‫‪ 173‬ע"פ פרשנות לפסוק "הנה זה עומד אחר כתלינו"‪ .‬חז"ל דרשו את הפסוק כך שהשכינה לא תזוז לעולם מהכותל‬
‫המערבי‪.‬‬
‫‪ 174‬כפי שנאמר‪" :‬מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים" מסכת בבא בתרא יב' ע"ב‪.‬‬
‫‪ 175‬ניתן מנגד לטעון כי חז"ל לא היו במדרגה של נביאים‪ ,‬אך היו בעלי רוח הקודש‪ ,‬שהיא מעין נבואה‪ ,‬או שחז"ל‬
‫קיבלו ידיעה זו במסורת מדברי נביאים‪.‬‬
‫‪84‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יותר מרשים לו היה נאמר לפני חורבן הבית השני‪ ,‬אך במקורות הקדומים אין כל עדות לכך‬
‫שדווקא הכותל המערבי הוא בעל מדרגה רוחנית מיוחדת‪ .‬גם כאן‪ ,‬קשה לאדם הרציונאלי להסיק‬
‫כי חיזוי זה לא היה מתאפשר ללא מקור שמימי‪.‬‬

‫נצחיות עם ישראל‪ ,‬התורה ושיבת ציון‬

‫״ואני זאת בריתי אותם‪ ,‬אמר ה'‪ ,‬רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך‪ ,‬לא ימושו מפיך‪ ,‬ומפי‬
‫זרעך‪ ,‬ומפי זרע זרעך‪ ,‬אמר ה'‪ .‬מעתה ועד עולם‪( ".‬ישעיהו נט')‬

‫נֵצַ ח יִ ְש ָר ֵאל‪ ,‬ל ֹא יְ שַ ֵקר וְ ל ֹא יִ נָחֵ ם" (שמואל א'‪ ,‬פסוק כט')‬

‫בּותָך וְ ִרחֲ מֶ ָך וְ שָ ב וְ ִקבֶ צְ ָך ִמכָל הָ עַ ִמים אֲ שֶ ר הֱ פִ יצְ ָך יְ הוָה אֱ ֹלהֶ יָך שָ מָ ה"‬
‫" וְ שָ ב יְ הוָ ה אֱ ֹלהֶ יָך ֶאת ְש ְ‬
‫(דברים ל')‪.‬‬

‫המקורות הנ"ל הינם דברי נביאים המתפרשים כשלוש הבטחות חשובות‪ :‬נצחיות התורה‪ ,‬נצחיות‬
‫עם ישראל‪ ,‬ושיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר תקופת הגלות‪ .‬כאן לא מדובר בתחזיות על‬
‫אירועים עתידיים פרטניים‪ ,‬אלא בהבטחות הנוגעות למרכיבים יסודיים מהזהות היהודית‪:‬‬
‫התורה‪ ,‬העם‪ ,‬והארץ‪.‬‬

‫במקור הראשון‪ ,‬הנביא ישעיהו מתנבא כי דבר השם (המתפרש בתור 'התורה') לא תשתכח לעולם‬
‫מעם ישראל‪ .‬והנה‪ ,‬למרות כל הרדיפות הרבות שעבר עם ישראל‪ ,‬עולם התורה משגשג ופורח‪,‬‬
‫ורבבות תלמידי חכמים גודשים בימינו את בתי המדרש הרבים בארץ ובעולם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנן‬
‫תרבויות קדומות אחרות אשר נשתכחו לגמרי‪ .‬ההישרדות של התורה מפתיעה‪ ,‬וקשה לומר‬
‫שמדובר בתופעה שהיה קל לצפות מראש‪.‬‬

‫גם סיפור ההישרדות של העם היהודי מובא בתור ראיה של נבואה אשר התגשמה‪ ,‬שכן ישנם מספר‬
‫פסוקים המבטיחים זאת‪ .‬גם הציניקנים היותר גדולים יתקשו להתכחש לעובדה כי הבטחה זו אכן‬
‫התקיימה‪ ,‬וכי היא לא טריוויאלית כלל‪ .‬למעשה‪ ,‬אפשר לראות בכך פן נוסף של הישרדות התורה‪:‬‬
‫התורה היוותה לאורך הדורות מגדיר זהות עיקרי בזהות היהודית‪ .‬הישרדות של העם היהודי בלי‬
‫התורה‪ ,‬או התורה בלי העם היהודי‪ ,‬אינם אפשריים בהגדרה‪.‬‬

‫האם נבואות אילו עומדות בקריטריון של הרמב"ם? מצד אחד‪ ,‬נראה שכן‪ .‬עם ישראל חי וקיים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬עשרת השבטים שהיוו את רוב עם ישראל גורשו מעם ישראל בימי בית ראשון‪ ,‬ואבדו‬
‫עקבותיהם‪ .176‬אבל‪ ,‬סוף‪-‬כל‪-‬סוף‪ ,‬הגחלת ממשיכה לבעור‪.‬‬

‫ישנם רבנים הרואים בהיסטוריה הייחודית של העם היהודי ראיה לתמ"ש‪ ,‬ונושא זה נידון כבר‬
‫בפרק הקודם‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬מוכיחי תמ"ש מזכירים את הראיה מתוך ההיסטוריה הייחודית של‬

‫‪ 176‬ישנה מחלוקת בגמרא עם עשרת השבטים ישובו‪ .‬ניסיונות מעשיים שונים של רבנים וחוקרים להתחקות על‬
‫עקבותיהם של עשרת השבטים לא נחלו הצלחה‪.‬‬
‫‪85‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫עם ישראל מוזכרת בנשימה אחת עם ראיית התגשמות הנבואות‪ :‬לא רק שסיפור הישרדות עם‬
‫ישראל ותורתו מופלאים‪ ,‬הם גם נחזו מראש ע"י הנביאים! קל להבין כי היסטוריה ייחודית אינה‬
‫שקולה לנס‪ ,‬וכי ניתן להבין את ההיסטוריה של היהודים בעזרת כלים רציונאליים‪ .‬אין צורך‬
‫בהנחה של התערבות גורמים שמימיים לצורך הסבר התקיימותו של תרחיש חריג‪ ,‬אדרבא‪:‬‬
‫תרחישים חריגים הם חלק מהחוקיות הסטטיסטית‪ .‬אלא שנראה שקשה יותר להסביר כיצד יתכן‬
‫שמאורעות לא סבירים כהישרדות העם היהודי וחזרתו לארץ ישראל נחזו מראש?‬

‫ניתוח רציונאלי מראה כי קשה לראות בהבטחה על המשך הישרדות עם ישראל והתורה תחזית‬
‫מדהימה‪ .‬ישנם רק שני מצבים אפשריים‪ :‬או שהעם היהודי ישרוד‪ ,‬או שלא‪ .177‬כלומר‪ ,‬הסתברות‬
‫של ‪ ,50/50‬או קרוב לכך‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬אם מראש לא היה סביר כי עם ישראל ישרוד‪ ,‬יש כאן ניחוש מפתיע יותר‪ ,‬וההסתברות‬
‫לניחוש מוצלח קטנה מחמישים אחוז‪ .‬כאמור‪ ,‬התמ"שיים מרבים להזכיר בהקשר הזה כי עמים‬
‫ותרבויות מהעת העתיקה נעלמו‪ ,‬או שינו צורה לחלוטין‪ :‬היוונים כבר אינם אותם יוונים‪ ,‬המצרים‬
‫כבר אינם אותם מצרים‪ ,‬ורק היהודים שמרו על רצף הגדרתי ברור‪.‬‬

‫אך יש לזכור כי טיעון זה מבלבל עתיד עם עבר‪ :‬היום אנו יודעים כי העמים האחרים נעלמו‪ ,‬אך‬
‫בזמן הנבואה כנראה כי קשה היה לחשוב שזה יהיה גורל כל העמים‪ .‬אם נתעכב על נקודה זו‪,‬‬
‫אפשר להשוות טיעון זה לטיעון הוקדם שדנו בו‪ ,‬בהקשר של נבואת חורבן בבל‪ .‬שם‪ ,‬אותם‬
‫מחזירים בתשובה ודרשנים יוצאים מגדרם להסביר כמה זה מדהים לחזות את מפלת בבל‪,‬‬
‫שהייתה אימפריה‪ ,‬וכיצד היה יכול בן אדם להעלות על הדעת כי דבר כזה יתרחש‪ .‬לפעמים‪ ,‬באותו‬
‫שיעור‪ ,‬או באותה חוברת‪ ,‬ניתן למצוא איך ההנחה מתהפכת בהקשר של נצחיות עם ישראל‪ .‬בדיון‬
‫על נצחיות העם היהודי‪ ,‬הנחת המוצא היא כי טבעם של עמים להיעלם‪ ,‬וההבטחה על הישרדות‬
‫עם ישראל מוצגת כתחזית לא סבירה בעליל‪ ,‬אשר רק נבואה משמיים יכולה הייתה לחזות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬יש להתבונן בכך כי בנבואות מסוג זה אין כל "נטילת סיכון" של הנביא‪ .‬אם עם ישראל היה‬
‫נעלם‪ ,‬או יעלם בעתיד (חלילה!) מעל בימת ההיסטוריה‪ ,‬לא יהיה מי שיבוא לתבוע את עלבון‬
‫התחזית הכוזבת‪ .‬אם נחשוב על דוגמא הפוכה‪ ,‬מנכ"ל חברה המכריז בפני המשקיעים שלו כי‬
‫חברתו לעולם לא תפשוט רגל‪ ,‬יצטרך להתמודד מול כעסם של המשקיעים והלקוחות במידה‬
‫ותחזיתו תתבדה והחברה תקרוס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצהרה של מדען כי התנגשות מטאוריט בכדור‬
‫הארץ לא תביא להיכחדות המין האנושי‪ ,‬אין בה נטילת סיכון יוקרתו המקצועית‪ ,‬כי לא יהיה מי‬
‫שיוותר להראות כי טעה‪.‬‬

‫‪ 177‬הרב אבינר סיפר פעם‪ ,‬בהקשר של אנשים המתחזים לבעלי כוחות על‪-‬טבעיים‪ ,‬על מגלה עתידות אשר הבטיח‬
‫לקבוע את מין העובר תמורת תשלום‪ .‬בשביל להגביר את תחושת האמון של לקוחותיו‪ ,‬הבטיח להחזיר את הכסף‬
‫במקרה שהבטחתו תתבדה‪ .‬ברור שאין מה להתפעל מיכולתו הנבואית‪ ,‬יש כאן הסתברות שיהיה צודק וירוויח‬
‫בחמישים אחוז מהמקרים‪ ,‬ובחמישים אחוז הנותרים יאלץ רק להחזיר את כספו‪ .‬יש מה להתפעל (וגם להתרגז) על‬
‫יכולתו להמיר אמונה תמימה לכסף‪.‬‬
‫‪86‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אך יש כאן נקודה חשובה נוספת‪ :‬ניתן לראות בהבטחות מסוג זה נבואות המגשימות את עצמן‪.‬‬
‫כמו בדוגמא עם מנכ"ל החברה המבטיח יציבות של חברתו‪ ,‬מביאה ליותר ביטחון של הציבור‬
‫בעתיד החברה‪ ,‬ואמון הציבור והמשקיעים הוא דבר אשר גם פועל באופן אמיתי ליציבות החברה‪.‬‬
‫זהו עיקרון ידוע‪ ,‬אשר מיושם בארגונים שונים‪ ,‬העמלים לטפח תחושת שליחות‪ ,‬ייחודיות‪ ,‬ואמון‬
‫בעתיד‪ ,‬בקרב חברי ארגונם‪.‬‬

‫בספרו "הקץ המגולה ומדינת היהודים" דן פרופ' אבי רביצקי איך אמונה בגאולה הגבירה את‬
‫המוטיבציה של חברי תנועת גוש אמונים‪ ,‬ודחפה אותם להקים את ההתיישבות מתוך תחושה כי‬
‫הם נישאים על משק כנפי ההיסטוריה האלוהית‪ .‬באותו אופן‪ ,‬עם המאמין בהבטחות משמיים כי‬
‫האל לצדו‪ ,‬שומר עליו ומבטיח את קיומו‪ ,‬יהיה מראש בעל סיכויי שרידות טובים יותר‪.‬‬

‫המקור השני שהובא לעיל‪ ,‬היא הנבואה על שיבת ציון‪ ,‬המופיעה במספר מקומות בתנ"ך‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫עם ישראל גלה מארצו ושב אליה פעמיים‪ .‬גם אם נאמץ את ההשערות של חוקרי מקרא שחלק‬
‫מהנבואות נכתבו (או שוכתבו) לאחר שיבת ציון הראשונה‪ ,‬נצטרך להסביר את קיבוץ הגלויות‬
‫והקמת מדינת ישראל בעת החדשה‪.‬‬

‫בדומה לדיון בהתגשמות נבואות שרידות עם ישראל‪ ,‬גם כאן יש לגשת לדיון מתוך אותם‬
‫הסתייגויות שהובאו בדיון בפרק הקודם‪ :‬רבים מאתנו נתונים להשפעות של רגש לאומי‪ ,‬וחשוב‬
‫להיות מודעים להטיות אילו‪ .‬גם אחרי שהודינו שמדובר במהלך היסטורי ייחודי ומופלא‪ ,‬צריך‬
‫לבחון באופן רציונאלי האם התגשמות שיבת ציון מעידה על כושר נבואי שמימי‪.‬‬

‫אלא שמעניין להתבונן על העובדה כי רוב רובם של מאמיני תמ"ש מלכתחילה אינם רואים‬
‫ב הקמת מדינת ישראל התגשמות הנביאים‪ .‬למעט יוצאים מן הכלל שונים‪ ,‬היהדות החרדית לא‬
‫הצטרפה לתנועה הציונית בעת הקמתה‪ ,‬ונמנעת גם כיום מלהכיר במדינת ישראל כחלק מתהליך‬
‫הגאולה‪ .‬לשיטתם‪ ,‬הגאולה הייתה צריכה לבוא משמיים‪ ,‬ואילו תהליך טבעי והדרגתי אינם‬
‫מהווים התגשמות של הנבואה‪ .‬אין ספק שרוב לומדי התורה כיום שייכים לציבור החרדי‪ .‬אם הם‬
‫אינם רואים במדינת ישראל התגשמות הנבואות‪ ,‬כיצד אפשר להשתמש בנבואה זו כראיה‬
‫‪178‬‬
‫לתמ"ש?‬

‫מאידך‪ ,‬הציונות הדתית מהווה זרם גדול וחשוב‪ ,‬ורואה בציונות אתחלתא דגאולה‪ .‬ברוב חוגי‬
‫הציונות‪ -‬הדתית‪ ,‬שיבת ציון מהווה נדבך מרכזי באמונה‪ ,‬ורבים רואים במהלך היסטורי זה הוכחה‬
‫ניצחת לתמ"ש‪ .‬אפשר מצד אחד לומר כי אין זה משנה כלל מה חושבים החרדים‪ ,‬או אפילו כל‬
‫היהודים‪ ,‬בנושא זה‪ .‬אם התגשמה נבואה‪ ,‬יש בכך כביכול ראיה לטובת תמ"ש‪ ,‬גם אם מאמיני‬
‫תמ"ש עצמם לקו בעיוורון בנוגע להתגשמות בפועל של נבואה זו‪.‬‬

‫‪ 178‬אמנם‪ ,‬חלק ממחזירי התשובה החרדיים עושים שימוש בטענת התגשמות הנבואות גם בהקשר של שיבת ציון‪.‬‬
‫אלא שדה‪-‬פאקטו‪ ,‬הם אינם נוהגים בעצמם ע"פ המתחייב מאמונה זו‪ ,‬כפי שעושים אנשי הציונות הדתית‪.‬‬
‫‪87‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מצד שני‪ ,‬האמון במסורת העברת התורה‪ ,‬ובכלל זה בעקרונות כמו "דעת תורה"‪ ,‬ואמונת חכמים‪,‬‬
‫הם חלק מרכזי ביותר מתוך האתוס של אמונת תמ"ש‪ .‬אפשר אם כן לשאול כיצד לקו לומדי‬
‫התורה בעיוורון כה גדול בסוגיה כה מרכזית?‬

‫הוגי הציונות הדתית התמודדו עם התפיסה החרדית‪ ,‬וישנם הסברים מלומדים שונים לאי‪-‬ההכרה‬
‫של החרדים בהתגשמות חזון ה"קץ המגולה"‪ .‬תשובה מתוחכמת אחת‪ ,‬אף עושה שימוש בדחיית‬
‫הציונות של החרדים לחיזוק טיעון התגשמות הנבואה‪ ,‬באופן הבא‪" :‬התנועה הציונית פעלה‬
‫בעיקר בזכות יהודים לא מאמינים‪ .‬במצב הפוך‪ ,‬אם נניח מצב היפותטי שבו מרבית התנועה‬
‫הציונית היי תה מורכבת מדתיים‪ ,‬היה ניתן לטעון כי מדובר ב"נבואה המגשימה את עצמה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שיבת ציון התרחשה הודות לכך שאנשים האמינו בהבטחת הנביא‪ ,‬ופעלו לשם הגשמת‬
‫הנבואה‪ .‬כיוון שמדינת ישראל קמה בעיקר בזכות חילונים‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שהיהדות החרדית‬
‫התנגדה למהלך‪ ,‬הדבר מגביר את האמונה כי יד השם בדבר"‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬מדובר בטיעון מבריק‪ ,‬ההופך את המתקפה על הראיה למתקפת נגד‪ .‬אלא שעיון מעמיק‬
‫מלמד כי לא כך הם הדברים‪ .‬היהודים החילונים אשר חברו לתנועה הציונית וודאי הכירו את‬
‫הבטחות הנבואה‪ ,‬ברמה זו או אחרת‪ .‬ב"קונגרס הבוכים" הידוע‪ ,‬כאשר הועלתה הצעת אוגנדה‪,‬‬
‫פעילי ציונות חילוניים רבים דחו את ההצעה הפרגמטית של ישוב אוגנדה‪ ,‬מתוך סנטימנט חזק‬
‫כלפי ארץ ישראל‪ ,‬והזכירו את התנ"ך כמקור לכך‪ .‬סוף‪-‬סוף‪ ,‬הרבה מהפעילים והחברים בתנועה‬
‫הציונית‪ ,‬גם אם היו חילוניים באורח חייהם‪ ,‬גדלו במשפחות שומרות תורה ומצוות‪ ,‬התחנכו‬
‫במוסדות יהודיים‪ ,‬והיו ספוגים בתרבות יהודית‪ .‬הם חשו קרבה עצומה לישראל‪ ,‬וחלקם אף‬
‫קיבלו את ההשראה לפעולתם מהתנ"ך באופן מוצהר ומודע‪ .179‬לכן‪ ,‬קשה לטעון כי העיקרון הידוע‬
‫של "נבואה המגשימה עצמה" אינה רלבנטית לתהליך שיבת ציון‪.‬‬

‫אך הקושיה היותר חזקה העולה מצד ההתנגדות החרדית לציונות‪ ,‬נוגעת לקריטריון האימות של‬
‫הרמב"ם‪ .‬עצם העובדה כי כחצי מהיהדות הדתית לא רואה בהקמת מדינת ישראל התגשמות‬
‫נבואות הנביאים‪ ,‬מעידה על מעורפלות הנבואה‪ .‬אם הנבואה הייתה חדה ומדויקת‪ ,‬לא היה מקום‬
‫למחלוקת ולספק בנושא‪ .‬מה שברור לשמש לרבני הציונות הדתית‪ ,‬לא ברור כלל לרבנים החרדים‪.‬‬
‫אפשר להאשימם בעיוורון‪ ,180‬אך קשה לומר כי הם אינם כלל חלק ממהלך השתלשלות התורה‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬אין בקרב רבני הציונות הדתית מי שטוען זאת‪ .‬החרדים אינם עוסקים בסוגיה זו‬
‫באינטנסיביות של רבני הציונות הדתית וחוגי מרכז הרב‪ ,‬אך הם מכירים את מרבית הטיעונים‪,‬‬
‫קראו את התנ"ך‪ ,‬ומודעים לדבר הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬ולאחר כל זאת‪ ,‬הם אינם רואים‬
‫במדינת ישראל התגשמות דברי הנביאים‪ .‬משמע‪ ,‬שאין מדובר בנבואה מדויקת ובמופת ברור‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬למרות ההתפעלות הכנה מהמהלך ההיסטורי של שיבת ציון‪ ,‬אי‪-‬אפשר לראות בכך‬
‫ראיה חזקה לתמ"ש‪.‬‬

‫‪ 179‬דוגמא ידועה ובולטת לכך היא חיבתו הגדולה של דוד בן גוריון לתנ"ך ולנביאים‪.‬‬
‫‪" 180‬מי עיוור כי אם עבדי" הוא פסוק חביב לציטוט על חלק מרבני הציונות הדתית כלפי החרדים בהקשר הזה‪.‬‬
‫‪88‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫נבואות אשר התבדו‬

‫עד כה עסקנו בנבואות אשר מאמיני תמ"ש רואים בהם עדות לנבואות אמת אשר התגשמו בפועל‪.‬‬
‫הדיון הקצר בנבואות אילו הראה כי קשה לראות בהן ראיות לתמ"ש‪ ,‬ובחלק מהמקרים אף עולה‬
‫ההיפך‪.‬‬

‫ישנן גם נבואות שונות המופיעות לאורך התנ"ך אשר נראה כי התבדו‪ .‬כיצד אמור מאמין תמ"ש‬
‫להתמ ודד עם נבואה שהופרכה? אם נשתמש בקריטריון האימות של הרמב"ם ונחיל אותו על כלל‬
‫התנ"ך‪ ,‬יוצא כי אף אם נדחוק ונאמין כי יש מספר נבואות אשר התגשמו‪ ,‬די בכך כי יהיו נבואות‬
‫אשר התבדו בכדי לפסול את אמיתות התנ"ך כולו‪ .‬לכן‪ ,‬מאמין תמ"ש לא יוכל להודות בכך כי ישנן‬
‫נבואות אשר התבדו‪ ,‬ועבורו מדובר בשאלה של "הכל או כלום"‪ -‬התנ"ך חייב להיות מדויק כולו‬
‫על‪-‬מנת שייחשב לחיבור בעל מקור אלוהי‪ .‬לכן‪ ,‬יצטרך מאמין תמ"ש לגייס את מיטב יכולותיו‬
‫הפרשניות על‪-‬מנת להסביר מדוע בכל זאת אין כאן כישלון של הנביא‪.‬‬

‫חשוב לזכור זאת ולדעת כי ישנם "תירוצים" שונים להסבר כישלון התקיימות הנבואות שיוצגו‬
‫להלן‪ ,181‬ולא יוצג כאן דיון ממצה בכל אילו‪ .‬אעפ"כ‪ ,‬די להתבונן במספר דוגמאות על‪-‬מנת לשפוט‬
‫האם זה סביר לראות בכלל דברי הנביאים כנובעים בהכרח ממקור שמימי באופן בו תופסים זאת‬
‫מאמיני תמ"ש‪ ,‬או לאו‪.‬‬

‫ככוכבי השמיים ארבה זרעך‬

‫בספר בראשית מובא כי ה' מבטיח לאברהם אבינו כי ירבה את זרעו‪ ,‬פעם ככוכבי השמיים‪ ,‬ופעם‬
‫כעפר הארץ‪ .‬ה' שינה את שמו של אברם לאברהם כי "אב המון גויים נתתיך"‪ .‬האם נבואה זו‬
‫התגשמה?‬

‫עם ישראל נחשב היום לעם קטן במיוחד‪ .‬כבר בספר דברים‪ 182‬מופיע הפסוק "לא מרבכם מכל‬
‫העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים"‪ .‬אפשר לראות בכך התמודדות של‬
‫הכותב עם השאלה הקשה‪ :‬כיצד העם הנבחר הוא עם כה קטן? רוב בני האדם מזהים נחיתות‬
‫כמותית עם נחיתות איכותית‪ .‬האם ההבטחה לאברהם לא יוצאת מנקודת ההנחה הזו‪ ,‬המניחה כי‬
‫היותו אב לעם הנבחר אמורה גם להתבטא בעם עצום ורב שיצא ממנו בעתיד?‬

‫אפשר כמובן לדחוק ולומר כי כלל היהודים אשר חיו בהיסטוריה הם רבים מאד‪ .‬לחלופין‪ ,‬אפשר‬
‫לומר שנבואה זו עוד תתקיים בעתיד אוטופי רחוק‪ .‬תשובה אחרת שניתנה היא כי אפשר לייחס‬
‫‪183‬‬
‫את כל בני הדתות המונותאיסטיות האחרות כממשיכים (במובן מסוים) של אברהם אבינו‪.‬‬
‫אלא שנראה כי השאלה נותרת חזקה מהתשובות‪.‬‬

‫זמן שעבוד מצריים‬

‫‪ 181‬דיון בשיטות הגנה מתוחכמות של מאמיני תמ"ש יידונו בפרק ייעודי לכך‪.‬‬
‫‪ 182‬לדעת חוקרי המקר‪ ,‬ספר דברים נכתב מאוחר יותר לעומת ‪ 4‬החומשים הראשונים‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בברית בין הבתרים נאמר לאברהם‪" :‬ידֹעַּ ֵתדַּ ע כִׁ י גֵר יִׁ ְהיֶה זַּ ְרעֲָך ּבְ ֶא ֶרץ ל ֹא לָ הֶ ם וַּ עֲבָ דּום וְ עִׁ ּנּו א ָֹתם‬
‫ַּא ְרּבַּ ע מֵ אֹות שָ נָה" (בראשית טו')‪ .‬ע"פ המסופר בתורה עצמה שעבוד מצריים ארך ‪ 430‬שנה‪( .‬שמות‬
‫יב')‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חז"ל עושים חישובים שונים ע"פ שושלת הדורות המתוארת בתורה ומגיעים‬
‫לחשבון של ‪ 290‬שנות שעבוד‪.184‬‬

‫ישנם ניסיונות שונים ליישב קושיות אילו‪ .‬תשובה אחת היא שיש למנות את תקופת השעבוד מרגע‬
‫לידת יצחק אבינו‪ .‬תשובה זו יכולה לכל היותר להסביר את חז"ל לאור דברי התורה‪ ,‬אך איך‬
‫בכוחה ליישב את הסתירה בתוך דברי התורה עצמה‪ :‬בין ‪ 400‬שנה בנבואה בספר בראשית‪ ,‬ל‪430-‬‬
‫שנה בסיכום השעבוד בספר שמות?‬

‫התשובה המקובלת היא כי ‪ 400‬השנים המצוינות בברית בין הבתרים נמנות מהולדת יצחק ו‪430-‬‬
‫שנה מעת נבואת ברית בין הבתרים עצמה‪ .‬אך מדוע צריך בכלל למנות את השנים מלידת יצחק‬
‫ו‪/‬או מהנבואה עצמה? האם יש בכך היגיון כלשהו? במאמר מוסגר‪ ,‬העובדה שתשובות כאלו‬
‫ניתנות ומתקבלות‪ ,‬ולא נדחות ע"י המאמינים‪ ,‬היא שאלה מעניינת‪ .‬אולי אף שאלה מעניינת יותר‬
‫מאשר כיצד פסוקים סותרים מסתדרים זה עם זה‪.‬‬

‫לא יסור שבט מיהודה‬

‫כאשר יעקב אבינו מברך את בניו‪ ,‬הוא מברך את יהודה בברכה‪" :‬לא יסור שבט מיהודה ומחוקק‬
‫מבין רגליו"‪ .‬ע"פ פשט הפסוק‪ ,‬זוהי הבטחה ליהודה כי מנהיגי ישראל יהיו אך ורק מצאצאיו‪,‬‬
‫והמלוכה‪/‬הנהגה לא תעבור לשבטים האחרים‪ .185‬אלא שבניגוד להבטחה זו‪ ,‬נציגי שבטים אחרים‬
‫בהחלט מלכו‪ .‬כך‪ ,‬שאול‪ ,‬המלך הראשון היה משבט בנימין‪ .‬לאחר מרד המכבים‪ ,‬משפחת‬
‫החשמונאים‪ ,‬יוצאי שבט לוי‪ ,‬מלכו על ישראל למשך מספר דורות‪.‬‬

‫והשיב בך את כל מדווה מצריים‬

‫בפרשת כי תבוא‪ ,‬מנויים צרות שונות אשר יבואו על עם ישראל אם לא ישמור את התורה‪ .‬בין‬
‫השאר‪ ,‬מופיע שם כי ה' ישיב את עם ישראל למצריים באניות‪ ,‬יכה את עם ישראל בשחין‪ ,‬ויביא על‬
‫עם ישראל את כל מכות מצריים‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬דברים אילו לא התרחשו (בינתיים)‪.‬‬

‫ארץ אשר אבניה ברזל ומהררי תחצוב נחושת‬

‫‪ 184‬מסכת נדרים לא‪ ,:‬ובעוד מקומות‪.‬‬

‫‪ 185‬כך מפרש זאת הרמב"ן‪" :‬לא יסור שבט מיהודה ‪ -‬אין ענינו שלא יסור לעולם‪ ,‬כי כתוב (דברים כח לו) יולך ה'‬
‫אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך‪ ,‬והנה הם ומלכם בגולה‪ ,‬אין להם עוד מלך‬
‫ושרים‪ .‬וימים רבים אין מלך בישראל‪ .‬והנביא לא יבטיח את ישראל שלא ילכו בשבי בשום ענין בעבור שימלוך‬
‫עליהם יהודה‪:‬‬
‫אבל ענינו שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו‪ ,‬כי מלכות ישראל המושל עליהם ממנו יהיה‪ ,‬ולא ימשול אחד‬
‫מאחיו עליו‪ ,‬וכן לא יסור מחוקק מבין רגליו‪ ,‬שכל מחוקק בישראל אשר בידו טבעת המלך ממנו יהיה‪ ,‬כי הוא‬
‫ימשול ויצוה בכל ישראל‪ ,‬ולו חותם המלכות‪ ,‬עד כי יבא שילה ולו יקהת כל העמים לעשות בכולם כרצונו‪ ,‬וזהו‬
‫המשיח‪ ,‬כי השבט ירמוז לדוד שהוא המלך הראשון אשר לו שבט מלכות‪ ,‬ושילה הוא בנו אשר לו יקהת העמים"‪.‬‬
‫‪90‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בספר דברים‪ ,‬מופיעים פסוקים המפליגים בשבחה של ארץ ישראל‪ .‬שם מובטח כי בארץ ישראל‬
‫יהיה שפע כלכלי ("לא במסכנות תאכל בה לחם")‪ ,‬ארץ מלאת נחלי מים‪ ,‬ברזל‪ ,‬ונחושת‪ .‬כאשר‬
‫מתבוננים כיום במדינת ישראל קשה לומר שהיא עומדת בהבטחות הללו‪ .‬אפשר להתווכח על‬
‫מצבה הכלכלי של המדינה‪ ,‬אך ברור הוא שכלכלתה אינה נסמכת על אוצרות הטבע הדלים‬
‫שבה‪.186‬‬

‫קריאת התיאורים של שפע המים והמחצבים הטבעיים מעלים חיוך עצוב‪ .‬במדינת ישראל כיום יש‬
‫מכרה נחושת בודד (באזור מדבר תמנע) אשר במרבית הזמן אינו פעיל‪ ,‬מטעמים כלכליים; בניגוד‬
‫לזמן העתיק‪ ,‬הנחושת כיום נחשבת לחומר זול ולא תמיד משתלם להפיקה‪ .‬מדינת ישראל סובלת‬
‫ממחסור מתמיד במי שתייה‪ ,‬ורק מתקני התפלת מי ים מצליחים בקושי לספק את הדרישה למים‪.‬‬
‫כאשר מחפשים הסבר של התמ"שיים לפער בין ההבטחה למציאות מתקבלות תשובות חמקמקות‬
‫כמו שהשפע הזה עוד יתגלה לעתיד לבוא‪ ,‬או שפסוקים אילו בכלל מתייחסים לדברים רוחניים‪.‬‬

‫אפשר לשאול את אילו שמשיבים כך‪ :‬אם היו מזמינים ממכם עבודה תמורת תשלום סכום כסף‬
‫כלשהו‪ ,‬ולאחר גמר העבודה המזמין היה משיב שהוא ישלם את הכסף כאשר המשיח יגיע; או‬
‫לחלופין‪ ,‬שהוא התכוון בכלל לכסף במובן הרוחני; האם הייתם מתרצים?‬

‫‪...‬‬

‫כאמור‪ ,‬ישנם תירוצים שונים המסבירים מדוע כל אחת מהנבואות הללו לא התרחשו כמתואר‪.‬‬
‫מבלי להיכנס לדיונים המייגעים הללו‪ ,‬נראה כי המאמינים מכוונים להוכחת המבוקש‪:187‬‬

‫‪ ‬אם הדברים כפי שהתרחשו בפועל דומים למתואר בפסוקים‪ ,‬הרי זו הוכחה למקורם‬
‫האלוהי‪.‬‬
‫‪ ‬אם הדברים אשר הובטחו לא אירעו‪ ,‬מוצאים הסברים ותירוצים לכך‪.‬‬

‫אפשר לתהות מה יקרה אם המציאות תשתנה כך שאחת הנבואות המובאות כבר כראיה לתמ"ש‬
‫לפתע תתבדה ? למשל‪ ,‬אם (חלילה!) הכותל המערבי יחרב כתוצאה מפגיעת טיל‪ ,‬האם מאמיני‬
‫תמ"ש יסיקו שאמונתם כוזבת‪ ?188‬או לחלופין‪ ,‬האם הם ימצאו דרך מקורית להסביר כי אירוע זה‬
‫אינו סותר את האמונה כלל? אין צורך בכוחות נבואיים כדי להניח שאירוע כזה לא יגרום לנטישה‬
‫המונית של אמונת תמ"ש של מישהו‪.‬‬

‫‪ 186‬מאגזרי הגז התת‪-‬ימיים אשר נמצאו בשטח המים הטריטוריאליים של ישראל אולי יהפכו להיות מקור הכנסה‬
‫חשוב‪ ,‬אך לא על אילו דיברה התורה‪.‬‬
‫‪ 187‬ראה להלן בחלק השני דיון בכשל הנחת המבוקש‪.‬‬
‫‪ 188‬במהלך שנת ‪ ,2018‬אירע מקרה בו אבן גדולה מהכותל לפתע התנתקה מהקיר וצנחה מטה‪ .‬בהצהרה‬
‫לתקשורת‪ ,‬רב הכותל‪ ,‬הרב שמואל רבינוביץ' הגיב לאירוע ואמר כי‪" :‬העובדה שאירוע עוצמתי שכזה התרחש‬
‫לאחר יום הצום תשעה באב בו התאבלנו על חורבן בתי מקדשינו מעוררת תהיות ושאלות אשר נפש האדם קטנה‬
‫מלהכילן ומחייבת חשבון נפש"‪ .‬כמובן‪ ,‬המרחק בין נפילת אבן לחורבן הכותל רב‪ ,‬אך עדיין היה אפשר גם לתהות‬
‫כיצד זה קרה לאור הבטחת חז"ל כי הכותל יעמוד איתן מאחר ו"שכינה לא זזה מכותל המערבי‪ ".‬לא נשמעה תהיה‬
‫כזו‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬הרב רבינוביץ' ראה באירוע סיבה להתחזק עוד יותר באמונה‪.‬‬
‫‪91‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לסיכום ‪ ,‬נראה כי ראיית התגשמות הנבואות אינה עומדת במבחן הסבירות‪:‬‬

‫‪ ‬הדברים המתוארים לרוב מעורפלים‪ ,‬וניתנים לפירושים שונים‪.‬‬

‫‪ ‬תופעה של "התגשמות נבואות" ניתן למצוא גם במקומות אחרים‪ ,‬כמו בשירי נוסטרדמוס‪.‬‬
‫‪ ‬אופן ניסוח והתגשמות הנבואות אינו עומד בקריטריון אותו קבע הרמב"ם עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬ישנן נבואות והבטחות שונות המופיעות בתורה אשר לא התקיימו‪.‬‬

‫‪92‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫הקשבה לקול פנימי (האינטואיציה)‬

‫"היא הציווי שנצטווינו להאמין באלוהות‪ ,‬והוא‪ :‬שנאמין שיש (שם) עילה וסיבה‪ ,‬שהיא הפועל‬
‫לכל הנמצאים‪ .‬וזהו אמרו יתעלה‪ :‬אנכי ה' אלקיך" (ספר המצוות לרמב"ם)‬
‫במסגרת חיבורו "ספר המצוות"‪ ,‬מנה הרמב"ם את ‪ 613‬המצוות המתחייבות מהתורה‪ .‬המצווה‬
‫הראשונה אותה מנה הרמב"ם היא המצווה להאמין באלוהים‪ ,‬מצוות האמונה‪ .189‬מצווה זו‬
‫מעוררת קושי‪ :‬כיצד אפשר לצוות על מישהו להאמין? הרי ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬

‫א‪ .‬האדם כבר מאמין‪ -‬במידה וזהו המצב‪ ,‬הרי שאין טעם בציווי‪ ,‬שהרי האדם כבר מאמין‪.‬‬
‫ב‪ .‬האדם אינו מאמין‪ -‬אם כך‪ ,‬מדוע שיציית לציווי הקורא לו להאמין?‬

‫התשובה המקובלת על קושיה זו היא שלכל אדם (או‪ ,‬לחלופין‪ :‬לכל יהודי)‪ ,‬ישנו קול פנימי‪ ,‬או‬
‫אינטואיציה‪ ,‬המורה לו להאמין באלוהים‪ .‬לפי הסבר זה‪ ,‬צריך להבין מחדש את הציווי כך‪:‬‬
‫המצווה המוטלת על האדם היא להאזין לאותו קול פנימי אשר מורה לו להאמין באלוהים ובתורה‬
‫ולציית לקול זה‪.‬‬

‫אך תשובה זו גוררת קושיה חדשה‪ :‬מדוע בעצם המצב הוא שלא כולם מצייתים לאינטואיציה זו?‬
‫הרי רבים מכריזים על עצמם כאנשים שאינם מאמינים‪ ,‬ואינם מקיימים תורה ומצוות; האם‬
‫אותם אנשים מתעלמים מקולם הפנימי? ואם כן‪ ,‬מדוע?‬

‫התשובה המקובלת לשאלה זו היא כי אכן לאדם ישנה אינטואיציה המורה על האמונה‪ ,‬אך מנגד‪,‬‬
‫פועלים בקרבו גם דחפים אגואיסטים שונים (=יצר הרע) המסיטים אותו מדרך האמונה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יתכנו גם הסחות דעת המפריעות לאדם להאזין לקולו הפנימי‪ .‬אם כן‪ ,‬מוטל על האדם להתגבר על‬
‫מניעות אילו‪ ,‬ולחפש באומץ אחר מהותו הפנימית שעניינה אמונה ודבקות באלוהים‪ .‬לאחר שיכיר‬
‫בכך‪ ,‬ישאף לקיים את המצוות בשמחה ובהרמוניה‪.‬‬

‫מעבר לקושי הפרשני‪-‬טכני של הבנת תוכנה של מצוות האמונה‪ ,‬שאלת הבסיס לאמונה מהווה‬
‫אתגר קשה ומהותי יותר עבור המאמינים‪ .‬לאורך הדורות‪ ,‬הוגים יהודים‪ ,‬כמו גם הוגי דתות‬
‫אחרות‪ ,‬התחבטו בשאלה על‪-‬סמך מה ניתן להעמיד את האמונה‪ .‬הצעות רבות גרסו כי האמונה‬
‫צריכה להתבסס על השכל‪ ,‬בעוד הוגים אחרים טענו כי יש לבססה על הרגש‪ .‬אלא שישנו קושי‬
‫לקבל הצעות אילו‪:‬‬

‫‪ ‬הקושי בביסוס האמונה על השכל‪ -‬אם האמונה היא התוצאה של ניתוח שכלי קר‬
‫‪190‬‬
‫ואובייקטיבי‪ ,‬כיצד זה אנשים (חכמים) שונים מגיעים למסקנות שונות?‬

‫‪ 189‬הרמב"ן לעומת זאת‪ ,‬לא מנה מצווה זו‪.‬‬

‫‪ 190‬קושי נוסף הוא כיצד התורה דורשת אמונה מאנשים אשר אין בכוחם לערוך ניתוחים שכליים מורכבים?‬
‫‪93‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬הקושי בביסוס האמונה על הרגש‪ -‬רגש הוא דבר סובייקטיבי המשתנה מאדם לאדם‪,‬‬
‫ולעיתים משתנה אצל אותו אדם עצמו‪ .‬כיצד אפשר לבסס אמונה מחייבת על דבר כה‬
‫‪191‬‬
‫הפכפך?‬

‫בגלל קשיים אילו‪ ,‬וכן קשיים נוספים‪ ,‬נראה כי ההצעה להעמיד את האמונה על האינטואיציה‬
‫פותרת באורח קסום בעיות אילו‪ .‬לפי הצעה זו‪ ,‬הקול הפנימי של כל אדם מורה לו כי האמונה היא‬
‫אמת‪ .‬לכאורה‪ ,‬כך כל בעיית הבסיס לאמונה‪ ,‬והשאלות סביב ההבחנה בין אמת אובייקטיבית‬
‫לסובייקטיביות‪ ,‬נפתרות מאליהן‪ .‬האינטואיציה‪ ,‬נתפסת ע"פ הצעה זו‪ ,‬ככלי יסודי ואמין יותר‬
‫מהשכל ומהרגש להשגת ידיעות וודאיות‪ ,‬וכמקור המוסמך ביותר במערכת ההכרה של האדם‪.‬‬
‫ברוח דברים אילו‪ ,‬כותב הרב אבינר‪:‬‬

‫ודאי שאי‪-‬אפשר לבנות אמונה על רגש‪ .‬הרגש מתחלף מאדם לחברו‪ ,‬וגם באותו אדם הוא‬
‫משתנה וחמקמק‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬יש בו דרכי הטעיה רבים‪ .‬גם על השכל אי‪-‬אפשר לבנות‪ ,‬כפי‬
‫שמסביר רבנו יהודה הלוי עצמו בראשית ספרו‪ ,‬שחותם הספק טבוע על כל הכרה שכלית‪" .‬אם‬
‫עליה תשאל את הפילוסופים‪ ,‬לא תמצאם מסכימים על מעשה אחד ולא לדעה אחת‪ ,‬כי דת כזאת‬
‫בנויה על טענות א שר רק חלק מהן יכולים הפילוסופים להוכיח במופת" (כוזרי א יג)‪ .‬כך‬
‫שבוודאי רבנו יהודה הלוי אינו מתכוון למסור לנו הוכחה שכלית ‪.‬‬
‫ראיָה‪ ,‬הוכחה‪ ,‬וליתר דיוק – ראיה‪ ,‬בחוש‪ ,‬כפי שהוא מבחין בין מושגים‬
‫אלא שהוא מוסר לנו ַ‬
‫אלה‪ ,‬כלומר ראיה "בעדות הנבואה ובראיית הלב" (שם ג ג)‪ .‬לראיה זו זוכה אדם לאחר מותו‪" ,‬כי‬
‫לא יראני האדם וחי"‪ ,‬אך אחר‪-‬כך יראני‪ ,‬וכן על‪-‬ידי נבואה או רוח הקודש קבוע‪ ,‬או שזכה פעם‬
‫בחייו לברק ממרומים‪ ,‬או ל"ראיית הלב"‪ ,‬שהיא חוש האמונה‪ .‬רבנו יהודה הלוי מסביר שכשם‬
‫שיש תפיסה חושית על‪-‬ידי החושים הנודעים‪ ,‬שהיא מוחלטת לעומת הכרה שכלית‪ ,‬כך יש‬
‫לאדם חוש אמוני‪ ,‬שהוא אינו פחות ברור מכל החושים הרגילים‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬חוש אינו רגש‪,‬‬
‫אלא הכרה ישירה ובלתי‪-‬אמצעית‪ .‬כל ספר 'הכוזרי' מיועד לפתח אותו חוש האמונה ‪.‬‬
‫אותו חוש נותן הכרה אינטואיטיבית‪ ,‬שהיא מין הכרה ספונטנית ומיידית‪ ,‬כמו ראיה ביחס‬
‫לחפצים חיצוניים‪ ,‬בניגוד להכרה שכלית דיסקורסיבית הנובעת מהשתלשלות רעיונות‪ ,‬כמו‬
‫דדוקציה או אינדוקציה‪ .‬כך מגיעים לאמונה הוודאית לאין‪-‬ערוך יותר מאשר על‪-‬ידי הוכחה‬
‫שכלית‪.192‬‬
‫בכך לא תמו הרווחים (מבחינת מאמיני תמ"ש) בהעמדת האמונה על האינטואיציה‪ .‬בפרקים‬
‫הקודמים ראינו כי הטיעונים השכליים המובאים לטובת אמונת תמ"ש כושלים ומתבטלים ברגע‬
‫שמתחילים לדון בהם באופן ממוקד וענייני‪ .‬העברת מרכז הכובד מהשכל אל האינטואיציה מקל‬
‫על מאמיני תמ"ש להתמודד עם חוסר הרציונאליות של אמונתם‪ .‬כך‪ ,‬אפשר לדחות את הקושיות‬
‫העולות מניתוחים שכלתניים‪-‬הגיוניים‪ ,‬ולטעון כי קושיות אילו בטלות לעומת האמת הגדולה‬

‫‪ 191‬נוסף על כך‪ ,‬נראה כי הרגש סובל מ"יחסי ציבור רעים"‪ .‬למשל‪ ,‬אם אדם יאמר כי הצביע בבחירות מתוך רגש‬
‫("מהבטן")‪ ,‬סביר כי רוב האנשים יראו זאת כדבר שלילי‪ ,‬וודאי לעומת הצבעה המבוססת על ניתוח שכלי‪-‬אנליטי‬
‫("מהראש")‪ .‬ההבחנה החדה והמקובלת בין שכל לרגש כנראה אינה עומדת במבחן הביקורת המדעית‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 192‬הרב אבינר‪ ,‬מתוך תשובה שהתפרסמה ב‪16.2.2011 ,ynet-‬‬
‫‪94‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫והוודאית השוכנת בקרבנו פנימי‪ .‬המרחב הפנימי‪-‬אישי בהחלט מהווה מפלט חמים ונוח‬
‫ממתקפות רציונאליות נגד האמונה‪.193‬‬

‫את ההצעה להעמיד את האמונה על האינטואיציה נכנה כאן 'הקשבה לקול הפנימי'‪ .‬לעומת‬
‫הראיות לטובת תמ"ש אשר נידונו עד כה‪ ,‬הרי שראיית ההקשבה לקול הפנימי היא בעלת אופי‬
‫שונה ו'רך' יותר‪ .‬ראיה זו אינה מתבססת על ראיות חיצוניות ואובייקטיביות‪ .‬לכן‪ ,‬גם ההתמודדות‬
‫מול טענה זו היא בעלת אופי מעט מופשט יותר‪ .‬להלן יידונו קשיים שונים העולים מתוך אימוץ‬
‫ראיה זו‪ ,‬וכן יובא דיון על מושג האינטואיציה עצמו‪.‬‬

‫כיצד צריך המאמין להתייחס לאנשים המכריזים כי הם עצמם כלל לא חשים בקרבם אמונה‬
‫בתמ"ש‪ ,‬וכי האינטואיציה שלהם מורה להם דווקא על ההיפך? לעיל‪ ,‬הובאה גישת המאמינים‬
‫לפיה יצר הרע‪ ,‬הוא האחראי הראשי להסתת אנשים מקולם הפנימי הזך והטהור‪ .‬אלא שבפועל‪,‬‬
‫בהזדמנויות בהן התמ"שיים מנהלים שיחה על אמונה פנים‪-‬אל‪-‬פנים מול "כופרים"‪ ,‬קשה יהיה‬
‫להם להתכחש לכך כי יריביהם דווקא עושים רושם של אנשים טובים ומוסריים‪ .‬אם כן‪ ,‬האם‬
‫באמת סביר לתלות את חוסר אמונתם ביצר הרע? ואם לא‪ ,‬חוזרת השאלה‪ :‬מדוע בכל זאת‬
‫יריביהם אינם שומעים את אותו קול פנימי המורה על אמונת תמ"ש?‬

‫בשלב זה‪ ,‬המאמין יכול להשמיע באוזני יריבו חסר האמונה אמירות שונות‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫‪ ‬פשוט אף פעם לא באמת הקשבת לעצמך‪ ,‬לא פיתחת חוש זה של הקשבה פנימית‪.‬‬
‫‪ ‬אתה יודע עמוק בפנים שזו האמת! אך נמנע מלהכיר בכך מתוך פחד מההשלכות המעשיות‬
‫(=קבלת מצוות‪ ,‬ומעבר לחברה דתית) המתחייבות מהאמונה‪.‬‬
‫‪ ‬תתחיל לקיים מצוות‪ ,‬ואז תתגלה לך האמת‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬אחרי הפעולות נמשכים‬
‫הלבבות‪".194‬‬
‫‪ ‬תפילה מעומק הלב תסייע לך להתחבר לאמת הפנימית שלך‪.‬‬
‫‪195‬‬
‫‪ ‬הגיע זמן שתבוא לשיעור אמונה‪/‬תורה של הרב ‪...‬‬

‫‪ 193‬למעשה‪ ,‬זוהי אשליה‪ ,‬כפי שיידון להלן‪ .‬טכנית‪ ,‬אנשים בהחלט יכולים להתעלם מקושיות ולטעון כי הם‬
‫נשארים איתנים באמונתם‪ .‬בפועל‪ ,‬אין זה סביר להמשיך ולהחזיק בתחושת בטן כאשר המציאות החיצונית מורה‬
‫על ההיפך‪( .‬זה פחות עקרוני‪ ,‬אך ניתן לטעון כי קביעה זו אינה עקבית עם רבים ממקורות התורה עצמה‪ ,‬אשר‬
‫מורים בעקביות על הליכה אחר האמת והחכמה‪ .‬גם עקרונות הלכתיים מורים ש‪"-‬אין לדיין אלא את שעיניו‬
‫רואות"‪ .‬אמנם‪ ,‬עיקרון זה מופנה לדיין‪ ,‬אך יש כאן הוראה סבירה לפיה יש לדון ולקבל החלטות רב על בסיס‬
‫דברים הגיוניים שאנו רואים לנכון‪ ,‬ולא על סמך ספקות רחוקים וטענות משונות)‪.‬‬
‫‪ 194‬בהתאם לאמירה הידועה מספר החינוך‪ ,‬על‪-‬פיה רק אחרי שמקיימים מצוות מעשיות מגיעה האמונה‪.‬‬
‫‪ 195‬ישנו ביטוי מקובל המכונה 'שיעורי אמונה'‪ ,‬ו'ללמוד אמונה'‪ .‬מה טיבם של לימודים אילו? אם הוא כולל לימוד‬
‫דברים אובייקטיבים‪ ,‬הרי שחוזרים הקשיים העולים מביסוס האמונה על השכל‪ ,‬וכן מתייתר טיעון ההקשבה לקול‬
‫הפנימי‪ .‬בפועל‪ ,‬נראה כי בשיעורים אילו דנים לרוב בבליל של אמירות בלתי מבוססות‪ ,‬היוצאות מתוך הנחה של‬
‫אמונה מלכתחילה‪.‬‬
‫‪95‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫תגובות מעין אילו פשוט מכחישות את ההצהרה של הלא‪-‬מאמינים‪ .‬כיצד אמור מי שאינו מאמין‬
‫להתמודד עם אדם הטוען כלפיו כי בתוך‪-‬תוכו הוא כן מאמין?! האם זה שאינו מאמין צריך להביא‬
‫ראיות לכך שלא חבוי בתוכו קול פנימי מאמין?‬

‫ברור כי 'טענת הקול הפנימי' אינה יכולה להוות ראיה אשר תחייב את אילו אשר אינם שומעים‬
‫בקרבם קול כזה‪ .‬לכל היותר‪ ,‬טענה זו יכולה לשמש הגנה לתמ"שיים מפני מתקפות על אמונתם‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬טענה זו יכולה להגן על כל אמונה‪ ,‬לרבות הכתות ההזויות ביותר‪ .‬גם הם יכולים לטעון כי‬
‫יש בתוכם קול פנימי צלול המוכיח להם כי אמונתם וודאית‪.‬‬

‫המציאות מורה על ההיפך ממה שטוענים אותם מוכיחי תמ"ש; בפועל‪ ,‬מאמיני תמ"ש רבים אינם‬
‫סומכים על האינטואיציה אשר תעשה את פעולתה‪ ,‬ועוסקים באופן נמרץ רבות בהנחלת האמונה‬
‫לילדיהם ותלמידיהם‪ .‬גם ארגוני ההחזרה בתשובה אינם סומכים על האינטואיציה של הלא‪-‬‬
‫מאמינים‪ ,‬ומנסים לשכנעם בשלל אמצעים‪ .‬מדוע אם כן הם צריכים להשתמש בכל‪-‬כך הרבה‬
‫טיעונים‪ ,‬טקטיקות‪ ,‬ומאמצים ל"קירוב"‪ ,‬והם אינם מסתפקים בלעורר את הקול הפנימי של‬
‫שומעיהם?‬

‫לעיתים הם מסבירים זאת באופן הבא‪" :‬כאשר אני (=המאמין) מתבונן בקרבי פנימה‪ ,‬אני אכן חש‬
‫את האמונה מפעמת בקרבי‪ .‬לכן‪ ,‬קיימת כלפיי החובה לפעול לכך בכלל האמצעים העומדים‬
‫לרשותי‪ ,‬על‪-‬מנת שגם ילדיי‪/‬תלמידי‪/‬שכני‪/‬כל היהודים אשר אינם רואים את האור הגדול של‬
‫התורה‪ ,‬יגיעו בסופו של דבר גם הם להכרה זו"‪ .‬המאמין יכול לגייס לטובתו את האמרה היפה‪:‬‬
‫"כל ישראל ערבין זה לזה"‪ ,‬ולראות במעשיו משימה הקדושה של הפצת האור לאילו שלא זכו לכך‬
‫באופן טבעי‪.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬טענה זו גורסת כי תחושת הוודאות של המאמינים‪ ,‬מחייבת אותם לפעול להפצת‬
‫האמונה בקרב מי שלא זכה לקול פנימי זהה‪ .‬אך מדוע זכו דווקא אותם מאמינים ל'אינטואיציית‬
‫האמונה'? ושאלה קשה מכך‪ :‬באילו אמצעים אמורים המוכיחים‪-‬מאמינים להשתמש על‪-‬מנת‬
‫להנחיל את האמונה לאילו אשר לא זכו לה באופן אינטואיטיבי? הרי כפי שראינו עד כה‪ ,‬ראיות‬
‫תמ"ש האחרות אשר נידונו נמצאו כבלתי תקפות‪.‬‬

‫בנקודה זו אפשר לעבור מהגנה להתקפה ולשאול את מאמיני תמ"ש המצהירים על אמונה מתוך‬
‫הקשבה לקולם הפנימי‪ :‬האם קול פנימי זה הוא אותנטי וטבעי? או שמא‪ ,‬קול זה הוא תוצר של‬
‫קולות חיצוניים דווקא‪ ,‬אשר חינכו‪ ,‬שכנעו‪ ,‬והרגילו לאמונת תמ"ש וחיי קיום מצוות?‬

‫בדיון זה‪ ,‬חשוב מאד להתבונן על עצם מושג האינטואיציה‪ .‬מה המקור של האינטואיציה עצמה?‬
‫כאשר אדם מרגיש שמשהו אחד "נכון"‪ ,‬ומשהו אחר "אינו נכון"‪ ,‬מבלי שהוא יודע לנמק באופן‬
‫מסודר מה הוא חש זאת‪ -‬מניין מגיחות אותן תחושות?‬

‫ישנן שתי תפיסות מנוגדות לגבי מקורה של האינטואיציה‪:‬‬

‫‪96‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬מאמינים נוטים לראות מעין "חוש שישי‪-‬נבואי"‪ ,‬שאלוהים נטע בבני‪-‬אדם‪ .196‬דרך חוש זה‬
‫ניתן להגיע לאמיתות מוסריות ותיאולוגיות‪.197‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬למדע‪ 198‬תפיסה פרקטית יותר של האינטואיציה‪ .‬לפי גישת המדע‪ ,‬מה שאנו‬
‫חווים כאינטואיציה‪ ,‬מקורו בפעילות תת‪-‬מועדת במוח‪ ,‬העוסקים במה שמכונה 'חשיבה‬
‫מהירה'‪.199‬‬

‫את החשיבה המודעת אנו חווים כרצף מחשבות‪ ,‬בעוד האינטואיציה נחווית כמעין הבזק מחשבתי‪,‬‬
‫אשר הוא תוצר של פעולות מחשבתיות אשר אינן גלויות לנו‪ .‬מכאן מובנת יותר תחושת המסתורין‬
‫המיוחסת לאינטואיציה‪ ,‬הנדמית לנו כמעין קסם‪.‬‬

‫אלא שברור כי ה "קסם" הזה גם מניב טעויות רבות‪ .‬חוקרים רבים עסקו בטעויות שונות אשר‬
‫מקורן באינטואיציות מוטעות‪ .‬רבות מהטעויות הידועות הללו אף מנוצלות ע"י אנשי שיווק‬
‫ועסקים לצורך הטעית צרכנים באמצעים שונים‪ .‬רק בעזרת ניתוח מודע ניתן לחשוף טעויות אילו‪.‬‬

‫בהקשר זה‪ ,‬מעניין לשמוע על ממצאים אשר התקבלו ממחקר באמצעות סריקות אא"ג‪ .200‬במחקר‬
‫זה נסרקו ונמדדו תוצאות פעילות מוחית בקרב ילדים ומבוגרים‪ .‬ממצאי המחקר הראו כי המצב‬
‫התודעתי הרגיל אצל ילדים עד גילאי ‪ 6-7‬דומה למצב תודעתי היפנוטי בקרב מבוגרים‪ .‬בגילאים‬
‫צעירים אילו‪ ,‬ילדים קולטים ומפנימים ישירות לתוך החלקים התת‪-‬מודעים של המח מאות‪-‬אלפי‬
‫הבנות וכללי התנהגות לחיים‪ .‬הם קולטים זאת מסביבתם הקרובה‪ :‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬מחנכים‪,‬‬
‫וחברים‪.‬‬

‫ממצאים אילו מאששים את התפיסה הרווחת בתחום הפסיכולוגיה‪ ,‬על‪-‬פיה הילדות היא השלב‬
‫הקריטי בו האדם מגבש את אופיו ותפיסתו כלפי העולם‪ .‬דברים אילו גם עולים בקנה אחד עם‬
‫אמרה המיוחסת למחנכים נוצרים‪" :‬הביאו לנו ילד עד גיל שבע‪ ,‬ואנחנו נשיב לכם גבר (=מאמין‬

‫‪ 196‬למעשה יש כאן כשל של הנחת המבוקש‪ .‬מניחים כי האינטואיציה מקורה באלוהים‪ ,‬ולאחר מכן משתמשים בה‬
‫כהוכחה לקיומו‪ ,‬ולדברים אשר ציווה (וראה להלן דיון על כשל זה בחלק השני)‪ .‬עוד ניתן לשאול את המאמינים‬
‫הסוברים כי האינטואיציה היא הכלי הבלעדי לבחינה וקביעה של אמיתות‪ :‬כיצד הם יודעים שעיקרון זה גופו‬
‫(=שהאינטואיציה היא יכולת נשמתית מיוחדת שנטע בנו הבורא) הוא צודק? הרי‪ ,‬לא ניתן לבססו עיקרון זה עצמו‬
‫על האינטואיציה‪.‬‬
‫‪ 197‬הרב מיכאל מרבה בספריו לעסוק באינטואיציה‪ .‬בין השאר‪ ,‬הוא מביא את מדרש האגדה הידוע על המלאך‬
‫שמלמד את התינוק תורה‪ ,‬וברגע לידתו נותן לו מכה שמשכיחה ממנו את כל תורתו‪ .‬כביכול‪ ,‬מדרש זה בא להצביע‬
‫אל אינטואיציה מולדת‪ ,‬שקשורה במידה כזו או אחרת לתורה‪.‬‬
‫‪ 198‬אנשי המדע העוסקים בכך כוללים נוירו‪-‬ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬ועוד‪ .‬עבודה זו אינה מתבססת רק‬
‫על השערות‪ ,‬וישנם ניסויים פיזיים שונים בהם מודדים פעילות מוחית ועצבית בניסיון להתחקות אחרי מקורה של‬
‫האינטואיציה‪.‬‬
‫‪ 199‬אפשר לייחס מונח זה לפרופ' וזוכה פרס הנובל דני כהנמן‪.‬‬
‫‪ 200‬ע"פ דבריו של חוקר המוח ד"ר ברוס ליפטון‪ .‬ניתן למצוא דבריו באינטרנט וב‪youtbue-‬‬
‫‪97‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בנצרות)"‪ .‬יש להעיר כי ניתן גם לקלוט ולהפנים רעיונות בגילאים מאוחרים יותר‪ ,‬אלא שאז הדבר‬
‫לרוב קשה יותר‪ ,‬לאור ירידת בכושר הגמישות של המוח‪.201‬‬

‫לפי הבנה מדעית זו‪ ,‬ניטל העוקץ לגמרי מתוך ראיית הקשבה לקול הפנימי‪ .‬אותו "קול פנימי"‪ ,‬או‬
‫"חוש שישי‪-‬נבואי"‪ ,‬הוא בעצם הד חוזר לחינוך וקולות חיצוניים אחרים שנקלטו במהלך החיים‪.‬‬
‫אין צורך להאמין ב"קסם רוחני"‪ ,‬או השפעה מיסטית של המצוות השונות על הנפש‪ .‬הילדים‬
‫פשוט מאד סופגים בקרבם את המסרים אשר מנסים להטמיע בהם‪ ,‬ומתרגלים לפעול באופן בו‬
‫מרגילים אותם‪ .‬האינטואיציה היא תוצר של המסרים הנקלטים מהסביבה‪ ,‬ולא כלי מסתורי‬
‫להגעה לאמיתות רוחניות‪.‬‬

‫כאשר מקבלים הבנה כזו של האינטואיציה‪ ,‬נופלים ממילא טיעונים פרטניים של מאמינים‬
‫המסתמכים על (הבנה שגויה של) האינטואיציה‪ .‬למשל‪ ,‬ננתח טיעון כמו‪" :‬זה לא הגיוני שהעולם‬
‫המדהים הזה נברא מעצמו"‪ .‬הביטוי 'זה לא הגיוני' הוא שקול לביטוי 'זה מנוגד לאינטואיציה‬
‫שלנו'‪ .‬אך כאמור‪ ,‬בני‪-‬אדם מגבשים אינטואיציה מתוך ניסיונם האישי‪ .‬ברוא אם כן שלא תהיה‬
‫לנו אינטואיציה שמורה לנו כיצד נבראים עולמות‪ ,‬כיצד פועלים אטומים‪ ,‬וכיצד חיות הופכות‬
‫בתהליך דורי של מאות אלפי שנים למין אחר‪ .‬ההיפך הוא נכון‪ ,‬ניסיוננו מראה לנו כי דברים אינם‬
‫נעשים מעצמם‪ ,‬וכי "העולם כמנהגו נוהג"‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬כאשר מאמיני תמ"ש מעידים כי האינטואיציה שלהם מאשרת את האמונה‪ ,‬אין לנו אלא‬
‫להאמין לדבריהם‪ .‬אלא שדבריהם הם תוצר ישיר של חינוכם‪ ,‬ולא יכולת נבואית מיוחדת אשר זכו‬
‫לה מתוקף הזכות אשר נפלה בחלקם להיוולד למשפחה דתית ו‪/‬או להתחנך במוסד דתי‪.‬‬

‫מהי התרופה לכל זאת? בהפוך‪-‬על‪-‬הפוך נראה כי מסע פנימי של מאמיני תמ"ש יכול להוביל אותם‬
‫לשחרור מאותם קולות חיצוניים‪ ,‬ולהתחברות חדשה וכנה יותר לעצמם‪ .‬ואכן‪ ,‬ישנם רבים אשר‬
‫גדלו כדתיים ועברו מסע פנימי כזה‪ ,‬והצליחו להשתחרר מהתניות חינוכיות ואמונות כוזבות‪,‬‬
‫ולהגיע למקום שלם והרמוני יותר‪.‬‬

‫עוד יש להעיר על האבסורד בהפעלת ראיית הקול הפנימי על אמונת תמ"ש‪ .‬ניחא‪ ,‬לו היה טיעון זה‬
‫מושמע על אמונה כללית באלוהים‪ ,‬בטוב‪ ,‬או בעיקרון ניו‪-‬אייג'י מופשט כזה או אחר‪ .‬אך כיצד‬
‫ניתן להגיע לאמונה בתמ"ש דווקא‪ ,‬מתוך האינטואיציה? הרי מדובר באמונה המתבססת על‬
‫מרכיב מאד לא אינטואיטיבי‪ .‬האם אינטואיציה יכולה בכלל להורות על כך כי סט מסוים של‬
‫ספרים (התנ"ך והתלמוד) ניתנו למשה מאלוהים בהר סיני?! אם כן‪ ,‬היה צפוי כי יהיו אנשים רבים‬

‫‪ 201‬גם חוזרים בתשובה יכולים להעיד כי קולם הפנימי מורה להם כי תורת משה היא אמת‪ ,‬וכדומה‪ .‬במקרים אילו‬
‫הקול הפנימי הוא אמנם לא הד חוזר לחינוך מילדות‪ ,‬אך גם כאן אין צורך לקפוץ למסקנה שמדובר במעין נבואה‪.‬‬
‫נראה כי גם כאן יש לתלות קול זה בשכנועים שונים שנקלטו‪ ,‬וכן בערבוב של רצונות עכשוויים שונים להתקרב‬
‫לחיי אמונה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪98‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אשר לא שמעו מעולם על התנ"ך והיהדות‪ ,‬אשר הקשיבו לקולם הפנימי והגיעו להכרה כי "משה‬
‫אמת ותורתו אמת‪ ".202‬אך קשה להאמין ברצינות שקיימים אנשים כאלו‪.203‬‬

‫במובן מסוים‪ ,‬רעיון זה של ביסוס האמונה על האינטואיציה אינו תואם את האופן הידוע של‬
‫מסורת השתלשלות התורה‪ .‬התורה הועברה לאורך הדורות באמצעות לימוד ושינון פרטים מאב‬
‫לבנו‪ ,‬ומרב לתלמידו ‪ .‬אופן העברת תורת משה אינו דומה כלל לאופן בו לומדים תורות במזרח‪ ,‬שם‬
‫התבודדות ומדיטציה הם כלים מקובלים להטמעת רעיונות רוחניים‪.204‬‬

‫קושיה נוספת‪ ,‬אפשר להביא ממקורות רבים מתוך התורה והתלמוד אשר סותרים את‬
‫האינטואיציה הבסיסית של בני אדם בימינו‪ ,‬לרבות המאמינים‪ .‬הרשימה של מקורות אילו ארוכה‬
‫ביותר‪ ,‬ואין צורך לפרטה‪ .‬מאמיני תמ"ש מוצאים דרכים שונות לנסות ולתרץ את הסתירה בין‬
‫התורה למוסר; יהיו התירוצים אשר יהיו‪ ,‬ברור כי דברים אילו אינם מתיישרים עם האינטואיציה‬
‫האנושית‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬אפשר להקשות על ראיה זו מצד אופן התנהלותם של מאמיני תמ"ש‪ .‬התנהלותם מעידה כי‬
‫הם עצמם אינם סומכים על ראיית ההקשבה לקול הפנימי‪ .‬נראה כי ההוגה הבולט אשר העלה על‬
‫נס את ההקשבה לקול הפנימי הוא הרב קוק‪ ,‬ורוב אילו אשר עושים שימוש בראיה זו הם‬
‫תלמידיו‪ .‬ככלל‪ ,‬נקט הרב קוק בגישה הרמונית‪ ,‬הרואה התאמה בין מערכת האמונה והמצוות לבין‬
‫האדם‪ .‬הנה‪ ,‬ציטוט אופייני לרב קוק‪:‬‬

‫"ביסוד הכול צריכה לבוא ההסברה הכללית של בטחון התשובה ועצם השלווה ושמחת‪-‬עז‬
‫שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו" (אגרות הראי"ה‪,‬‬
‫איגרת שע"ח)‬

‫באיגרת זו‪ ,‬כמו גם במקומות אחרים‪ ,‬מדבר הרב קוק על הרגשת השלווה והשמחה אשר אמורה‬
‫ללוות את תהליך התשובה‪ ,‬וחיי האמונה בכלל‪ .‬לומדי תורת הרב קוק נהנים לקרוא את דבריו‬
‫המאירים‪ ,‬המשרים אווירת רוגע נעימה‪ .‬אך האווירה וההתנהלות במוסדות הדתיים‪ ,‬גם באילו‬
‫אשר אמורים להוות המשך ישיר של דרכו של הרב קוק‪ ,‬רחוקים מאד מגישת "שלווה ושמחת עוז"‬
‫של רבם‪ ,‬ומכננת תחושת פחד תמידית מכך שהתלמידים "יינטשו את הדרך"‪.‬‬

‫‪ 202‬בגמרא יש מושג של 'תינוק שנשבה' לפיו יהודי אשר גדל בין הגויים פטור מקורבנות על מעשי חילול שבת כי‬
‫לא יכול היה לדעת על עניין זה‪ .‬לפי ראיית הקשבה לקול הפנימי לכאורה אין הפרש בין יהודי זה ליהודי אחר‪ ,‬הרי‬
‫שניהם מחויבים לשמוע לקולם הפנימי! כמו עניינים אחרים‪ ,‬גם כאן הניסיון להחיל עיקרון מוטעה מביא‬
‫לאבסורדים ולסתירות פנימיות‪.‬‬
‫‪ 203‬לעיתים ישנם סיפורים מופלאים על מתגיירים או חוזרים בתשובה שונים אשר שמעו פתאום קולות פנימיים‬
‫כאלו‪ .‬מומלץ לנקוט במידה בריאה של ספקנות כלפי אותם סיפורים‪ .‬במיוחד כי ישנם אינספור סיפורים כאלו‬
‫התומכות בדתות ואמונות אחרות מאמונת תמ"ש‪.‬‬
‫‪ 204‬הרב קוק למשל‪ ,‬מסביר כי ישנן שתי דרכים פתוחות לקליטת התורה‪ :‬דרך החכמה‪ ,‬אשר היא המקובלת היום‪,‬‬
‫ודרך הנבואה‪ ,‬אשר הייתה הדרך המקובלת יותר בתקופת התנ"ך‪ .‬זוהי דעה מעניינת‪ ,‬אך אין לה כל ממצאים‬
‫תומכים‪ ,‬והרוצה להאמין לרעיון זה עושה זאת כי הוא מעוניין להאמין בו‪.‬‬
‫‪99‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מערכת החינוך הדתית לסוגיה משקיעים משאבים עצומים בחינוך לאמונה‪ ,‬תפילה ושינון‪ ,‬טיפוח‬
‫רגש דתי‪ ,‬ושכנוע בשלל דרכים‪ .‬הורים דתיים נוהגים להרגיל את ילדיהם מגיל קטן להגיע לבית‬
‫כנסת‪ ,‬לברך‪ ,‬להתפלל‪ ,‬ולקחת חלק פעיל בחיים הדתיים‪ .‬ברוב המוסדות התקנון והנורמות‬
‫החינוכיות כוללים סנקציות כנגד אילו אשר אינם מיישרים קו עם הקו הדתי של המוסד‪ .‬ילדים‬
‫במשפחות דתיות ישמעו כבר מגיל הגן‪ ,‬ולאורך כל שנות לימודם‪ :‬סיפורים‪ ,‬דרשות‪ ,‬ודברי תורה‪,‬‬
‫המכוונים לעורר בהם אמונה ורגש דתי‪.205‬‬

‫ניתן להקשות על המחנכים והמטיפים התמ"שיים‪ :‬אם‪ ,‬כפי שהנכם טוענים‪ ,‬אמונה היא דבר‬
‫טבעי ומולד לאדם‪ ,‬והקשבה לקול הפנימי הוא האמצעי החזק ביותר המביא לאמונה‪ ,‬מדוע אינכם‬
‫נוהגים בהתאם? מדוע אינכם מסתפקים בהקדשת זמן להתבוננות פנימית ולגילוי עצמי של אותה‬
‫אמונה? הרי אם יש קול פנימי כזה‪ ,‬אפשר פשוט להאזין לו! יהיו לכך יתרונות ברורים עבור‬
‫המחנכים התמ"שיים‪:‬‬

‫‪ ‬התלמידים יתחברו ביתר עוצמה לאמת הפנימית שלהם‪ ,‬לעומת הדרך המקובלת‬
‫(והמרגיזה) של הטפות ושכנועים‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר לחסוך כך משאבים רבים של זמן וכסף המושקעים כיום בהפקת פעילויות‪ ,‬שליחה‬
‫לסמינריונים דתיים‪ ,‬הפצת שיעורי אמונה‪ ,‬וכתיבת ספרים וחוברות בנושאי אמונה‪ ,‬ופשוט‬
‫"להקשיב לקול הפנימי"‪.206‬‬

‫והנה‪ ,‬הקשבה לקול הפנימי אינה מיוחדת דווקא למאמינים‪ .‬רבים מאילו אשר אינם מאמינים‬
‫כלל אכן משקיעים זמן בהאזנה לקולם הפנימי ואינם שומעים שם קריאה לאמונה באלוהים‪,‬‬
‫וודאי לא לאמונת תמ"ש! מיעוט עושים זאת באמצעות טכניקות ישירות של האזנה לקולם‬
‫הפנימי‪ ,‬כמו מדיטציות‪ ,‬התבודדויות "ויפאסנה"‪ ,‬וכדומה‪ .‬גם טיפול פסיכולוגי כולל לרוב בחינה‬
‫יסודית של אדם את עצמו‪ ,‬על קולותיו ודחפיו הפנימיים השונים‪ .‬רוב האנשים עושים זאת באופן‬
‫טבעי‪ ,‬פשוט ע"י מחשבה ותהיות על משמעות החיים והעולם‪ .‬והנה למרות כל זאת‪ ,‬טרם נוצרה‬
‫תנועת תשובה המונית כתוצאה מהקשבה עצמית‪ .‬נראה כי רוב מקרי החזרה בתשובה באו דווקא‬
‫כתגובה להקשבה לקולם של אחרים (בעיקר למחזירים בתשובה מקצועיים)‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬הקושיה על מאמיני תמ"ש היא כפולה‪:‬‬

‫‪ .1‬מעשיהם אינם מעידים על אמונה פנימית טבעית‪ ,‬והם מפעילים מערך שלם של מנגנוני‬
‫שכנוע על‪-‬מנת לבסס את אמונתם‪.‬‬

‫‪ 205‬מעשים אילו מעידים על כך כי המאמינים תופסים למעשה את האינטואיציה באופן המדעי שהוזכר‪ ,‬ולא באופן‬
‫האמוני‪ .‬דרך חינוך מילדות מנסים לשתול בילדים את דפוסי החשיבה והמעשים הדתיים‪ ,‬ולא סומכים על אמונה‬
‫טבעית שתעשה את העבודה‪.‬‬
‫‪ 206‬התבודדויות קיימות בצורה ממוסדת רק בתנועת ברסלב‪ .‬אך גם טיבן של התבודדויות אילו אינו לנסות לתהות‬
‫האם אלוהים קיים והתורה היא אמת פנימית‪ ,‬אלא נועדו לצורך קיום שיחה ישירה עם השם‪ .‬שיחה עם השם מניחה‬
‫כי האדם כבר מאמין‪ ,‬ועכשיו נותר לו להתפלל ולשפוך את הלב בפני בוראו‪ .‬גם בתנועת עוסקים רבות באופן‬
‫אקטיבי בהחזרה בתשובה בעזרת שכנוע והפצת מסרים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בתנועת ברסלב דורשים אמונה תמימה ללא‬
‫ספקות וביקורת רציונאלית‪.‬‬
‫‪100‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ .2‬אין שום עדות לכך כי אנשים אשר אינם מאמינים ומתחילים לעסוק בהקשבה פנימית‬
‫נוטים מתוך הקשבה זו לאמונת תמ"ש‪.‬‬

‫מצער להודות בכך‪ ,‬אך נראה כי דווקא צודקים אותם מחנכים אשר זונחים את גישתו מלאת‬
‫ה"שלווה ושמחת‪-‬עוז" של הרב קוק‪ .‬נראה כי הם סוברים בתוך‪-‬תוכם כי בטווח הארוך‪ ,‬המתודה‬
‫של הקשבה לקול הפנימי מבלי הפעלת לחצים חיצוניים רציפים לא תשאיר את הדור הצעיר נאמן‬
‫לעולם התורה והמצוות‪ ,‬ויש להפעיל אמצעים וטקטיקות אחרות להשארת החברים בתוך המחנה‬
‫(חלקם יידונו בשני החלקים הבאים בספר)‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬ניתוח של ראיית הקשבה לקול הפנימי‪ ,‬או האינטואיציה‪ ,‬מראה כי‪:‬‬

‫‪ ‬הניסיון של הוגים תמ"שיים שונים לבסס את אמונת תמ"ש על האינטואיציה מקורו‬

‫בקשיים העולים מניסיון לבסס את האמונה על השכל והרגש‪.‬‬
‫‪ ‬העמדת האמונה על האינטואיציה היא סובייקטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬היא יכולה לכל היותר‬
‫להיות תקפה כלפי מי שחש זאת מלכתחילה‪ ,‬ולמאמין לא יכולים להיות טענות מכוח‬
‫טענה זו כלפי מי שאינו מכיר באינטואיציה כזו‪.‬‬
‫‪ ‬מעולם לא אירע מקרה בו אדם הגיע לאמונה רק באמצעות הקשבה לקול הפנימי‪ ,‬ולכן אין‬
‫זה סביר לטעון כי קיימת אינטואיציה מולדת כזו‪ ,‬המורה על אמונת תמ"ש‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח של מושג האינטואיציה ועיון בדעות מחקריות עכשוויות על האינטואיציה‪ ,‬מראים‬
‫כי מדובר ביכולת המבוססת על פעילות מוחית תת‪-‬מודעת הכוללת איסוף נתונים מהעולם‬
‫החיצוני ו"שידור" מסקנות לחלק המוחי המודע‪ .‬היות שכך‪ ,‬ה"קול הפנימי" המורה על‬
‫האמונה אינו אלא הד לקולות חיצוניים אשר נקלטו בתת‪-‬מודע של המאמין‪.‬‬
‫‪ ‬באופן מעשי‪ ,‬ההתנהלות של מאמיני תמ"ש מעידה על כך כי אין הם סומכים על ראיה זו‬
‫בעצמם‪ ,‬ועיקר הדרכים לשימור והפצת האמונה נעשה באמצעים של שכנוע והפעלת‬
‫לחצים שונים‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫סיכום‬
‫בחלק זה נידונו הראיות העיקריות המובאות לצורך ביסוס אמונת תמ"ש‪ ,‬ונמצא כי הן אינן‬
‫עומדות במבחן הביקורת‪ .207‬הדיון בראיות תמ"ש לא מוצה‪ ,‬וניתן להמשיך לדון בכל אחת‬
‫מהראיות‪ ,‬ולהתעמק עוד במכלול הקושיות והתירוצים סביבן‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬התמ"שיים יכולים לנסות‬
‫לגייס ראיות חדשות להוכחת אמונתם‪( .‬תקוותי היא כי זה מה שאגן יקרה‪ ,‬והדיון בבסיס לאמונת‬
‫תמ"ש יחזור לסדר היום)‪.‬‬

‫על אף זאת‪ ,‬ניתן להניח בבטחה כי לא יימצאו גם בעתיד ראיות חזקות חדשות לטובת אמונה‬
‫בתמ"ש‪ .208‬אך האם נדרש לבסס ראיות "נגד"? האם לצורך אי‪-‬אמונה נדרש אדם למצוא ראיות‬
‫מפריכות לתמ"ש? או במילים אחרות‪ :‬על מי רובץ "נטל ההוכחה"? על אילו המבקשים להוכיח‬
‫את האמונה‪ ,‬או אילו המבקשים להפריכה?‬

‫הרב מרדכי נויגרשל‪ 209‬משתמש ב"הימור של פסקל" על‪-‬מנת לטעון כי נטל ההוכחה בדיאלוג שבין‬
‫המאמין לכופר רובץ על כתפי הכופר דווקא‪ .‬באופן פשוט‪ ,‬ע"פ פסקל‪ ,‬כאשר שוקלים חיי נצח בגן‬
‫עדן אותם מבטיחה האמונה הדתית‪ ,‬לעומת הנאות קטנות וברות חלוף בעולם הזה אשר ירוויח‬
‫הכופר‪ ,‬החשבון יטה לטובת האמונה הדתית‪ -‬אפילו אם ההסתברות שהצדק עם הכופר גדולה‬
‫יותר‪ .210‬מכאן לכאורה עולה כי רק הפרכה חד‪-‬משמעית של הכופר יכולה להטות את הוויכוח‬
‫לטובתו‪.‬‬

‫ישנם ערעורים רבים על טיעונו של פסקל‪ ,‬ביניהם‪:‬‬

‫‪ ‬אין לנו יכולת לערוך חישוב מתמטי של תוחלת ההסתברות‪ ,‬ואף אם היה ניתן לערוך‬
‫חישוב כזה יתכן כי הכף אינה נוטה צד המאמין‪.‬‬

‫‪ 207‬הראיות נידונו באופן כללי מבלי לציין מי הם המביאים ראיות אילו‪ .‬יש להעיר כי זרמים שונים מעניקים משקל‬
‫יתר לראיות ספציפיות‪ ,‬כנראה מתוך שהן מותאמות יותר לאידיאולוגיה הפרטנית שלהם‪ .‬כך למשל‪ ,‬ארגוני החזרה‬
‫בתשובה חרדים‪-‬ליטאיים מתמקדים לרוב בטיעונים בעלי אופי טכני יותר כמו "ידיעות חז"ל" והתגשמות הנבואות‪.‬‬
‫בציונות הדתית רווח יותר השימוש בראיה בעלת הממד הלאומי של ייחודיותו של עם ישראל (הראיה אשר כונתה‬
‫כאן "עם סגולה")‪ ,‬וגם בטיעון בעל הגוון ה"ניו‪-‬אייג'י" של הקשבה לקול הפנימי‪ .‬טיעונים אילו אולי נדמים תחילה‬
‫כמתוחכמים יותר‪ ,‬וכקשים יותר להפרכה‪ .‬אלא שלאחר העמקה בתוכנם‪ ,‬נמצא שגם הם טיעונים חלשים וריקים‪.‬‬
‫‪ 208‬אין באופק כל רמז לראיה כזו‪ ,‬ויש די ראיות נגד כפי שיידון להלן‪ .‬מעבר לכך אפשר לשאול‪ :‬גם לו תימצא‬
‫ראיה כזו היא יוצרת קושיה למאמינים‪ :‬על סמך היה נדרש להאמין עד להופעת ראיה זו? זוהי קושיה לא רק על‬
‫ראיה היפותטית עתידית‪ ,‬כי אם על חלק גדול מהראיות שהובאו‪ .‬למשל‪ ,‬אם יאמרו התמ"שיים כי ראית התגשמות‬
‫נבואת שיבת ציון היא הראיה החזקה ביותר‪ ,‬על סמך מה היו היהודים אמורים לבסס את אמונתם לפני קום‬
‫המדינה?‬
‫‪ 209‬מתוך ספרו‪" :‬מסע אל פסגת הר סיני – דיאלוג בין כופר למאמין"‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת יהדות מזווית שונה‪1998 ,‬‬
‫‪ 210‬זאת מכיוון שתוחלת הרווח שווה למכפלת הרווח בהסתברות שיתגשם‪ .‬הרווח של חיי נצח הוא כה גדול עד כי‬
‫הוא ייטה כל תוחלת של רווח אחר לטובתו‪.‬‬
‫יוער‪ ,‬כי נראה כי אפשר לראות בטיעונו של פסקל לא כלי לקבלת האם לקיים את הדת‪ ,‬אלא את המוטיבציה של‬
‫הדתות להבטיח שכר מפליג על ציות לדבריהם‪.‬‬
‫‪102‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬פסקל היה מאמין נוצרי‪ ,‬והשתמש בטיעון זה לטובת הדת הנוצרית‪ .‬השימוש בטיעון‬
‫לטובת היהדות בעייתי‪.‬‬
‫‪ ‬בתוך האמונה היהודית עצמה ישנן שיטות רבות וסותרות‪ .‬יוצא אם כן‪ ,‬כי גם מי שירצה‬
‫לשמוע לעצתו של פסקל ולבחור בצד הדתי והבטוח‪ ,‬עדיין יכול להיחשב לפסול בעיני‬
‫שיטות שונות ביהדות‪.211‬‬
‫‪ ‬מערכת האמונה היהודית עצמה אינה מבקשת מהמאמין להזדקק לחישובי כדאיות‪.‬‬
‫להיפך‪ ,‬מקורות שונים אף מבקשים לקיים את התורה "לשמה"‪ ,‬כלומר‪ :‬לא מתוך בקשת‬
‫שכר אישי‪.‬‬
‫‪ ‬אין כל וודאות כי עצם הבחירה להאמין בתמ"ש תקנה חיי עולם הבא‪ ,‬וישנם איסורים‬
‫רבים ביותר אשר אפשר להיכשל בהם ולקבל עונש חמור‪ .‬היהדות אף רואה לנכון להחמיר‬
‫יותר עם האוחזים באמונתה ככל שהם מתקדמים ב'סולם הדרגות'‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬הקב"ה‬
‫מדקדק עם צדיקים כחוט השערה"‪.‬‬

‫אך נראה כי אין צורך להתאמץ כל‪-‬כך להפריך את ההימור של פסקל על‪-‬מנת להעתיק את נטל‬
‫ההוכחה מהמאמין לכופר‪ .‬ישנם אלפים רבים של דתות בעולם‪ ,‬כתות רבות עוד יותר‪,‬‬
‫ואידיאולוגיות והשקפות רבים מספור‪ .‬האם על כל אדם רובץ "נטל הפרכה" לכלל האמונות‬
‫והשיטות הללו? האם מאמיני תמ"ש עצמם עוסקים בהפרכת אלפי האמונות הסותרות את‬
‫השקפותיהם? התנהגות לפי אמת מידה כזו תביא לכך שכל אדם יכלה את כל ימיו ושנותיו‬
‫בניסיונות הפרכה לאמונות השונות‪ ,‬וגם בכך לא יהיה די‪ !212‬בפועל‪ ,‬עיננו רואות כי הרוב המוחץ‬
‫של האנשים נולדו לאמונה מסוימת‪ ,‬ומצדיקים בדיעבד אמונה זו בתואנות שונות‪ ,‬מבלי לערוך‬
‫בירור מספק בעניין‪.‬‬

‫לעומת הנחה אבסורדית זו‪ ,‬הגיוני וסביר הרבה יותר להניח כי נטל ההוכחה רובץ על כתפיהם של‬
‫בעלי הדתות והאמונות‪ .‬הם אילו אשר צריכים לנסות ולשכנע (בדרכים הוגנות) כי שיטתם נכונה‬
‫וצודקת‪ .‬הרי התורה עצמה מביאה טיעוני שכנוע שונים לאמיתתה‪ ,‬וחלק מראיות תמ"ש אשר‬
‫נידונו מתבססים על מקורות אילו‪.‬‬

‫דחיית ראיות תמ"ש מהווה צעד מספק לדחייה מוחלטת של אמונת תמ"ש כולה‪ ,‬ואין צורך‬
‫לטרוח‪ ,‬לחפש ולבסס הוכחות נגד; להיפך‪ :‬המאמין הוא זה אשר צריך להצטדק ולהוכיח כי דרכו‬

‫‪ 211‬למשל‪ :‬חרדי ייחשב פסול בעיני ציוניים‪-‬דתיים רבים כיוון שאינו פועל למען מדינת ישראל וגאולתה‪ ,‬וציוני‪-‬‬
‫דתי ייחשב פסול בעיני חרדים רבים‪ ,‬כיוון שאינו מדקדק במצוות ומקבל את מרות הרבנים החרדים‪ .‬באותו אופן‪,‬‬
‫חרדי‪-‬ליטאי ייחשב פסול בעיני חסידים‪ ,‬ולהיפך‪ .‬וכן חסיד בחסידות ‪ ,X‬ייחשב פסול בעיני חסיד מחסידות ‪.Y‬‬
‫כמעט שלא ניתן למצוא דרך אשר חפה מ"נטילת סיכון" כזו בתוך גבולות היהדות‪.‬‬
‫‪ 212‬אפשר לעגן טענה זו מתוך טענתו של פסקל‪ ,‬ולומר כי כיוון שברור שיש כ"כ הרבה אמונות המבוססות על‬
‫שקר או טעות‪ ,‬ההערכה הראשונית שצריך אדם סביר להחזיק בה היא שאמונות אילו הם בעלי סבירות אפסית‬
‫להיות נכונות‪ .‬משכך‪ ,‬על‪-‬מנת לשנות 'חזקה' ראשונית זו‪ ,‬הנטל לאישוש האמונות רובץ על בעלי האמונות הללו‪,‬‬
‫ולא על יריביהם‪.‬‬
‫‪103‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ומעשיו עומדים במבחן ההיגיון‪ ,‬ואילו האדם הלא‪-‬מאמין כלל לא מחויב להעסיק עצמו בסוגית‬
‫תמ"ש; קל‪-‬וחומר שאינו נדרש להתגונן מפני טענות ודרישות של מאמינים‪.‬‬

‫אך ניתן גם לומר יותר מכך‪ .‬כפי שעלה מתוך העיסוק בהוכחות לטובת תמ"ש‪ ,‬הראיות לטובת‬
‫תמ"ש הן לא רק קלושות; כאשר מעמיקים מעט בתוכנם‪ ,‬מתגלה כי הראיות בעד תמ"ש עצמן‬
‫הופכות לראיות‪-‬נגד‪:‬‬

‫‪ ‬ההוכחה לקיום אלוהים מתוך קיום העולם כבר אינה ראיה קבילה בהתאם לגילויי המדע‪,‬‬
‫ולכן סיפורי פרשת בראשית הפכה להיות תמוהה ובעיתית‪.‬‬
‫‪ ‬בניגוד לטיעוני 'התגלות לעיני רבים'‪ ,‬ניתוחים היסטוריים והתגליות הארכיאולוגיות‬
‫מראה כי אין כל היתכנות לכך כי מעמדים המוניים אילו התקיימו באופן בו הם מתוארים‬
‫בתורה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח ידיעות חז"ל מראה כי חז"ל טעו יותר פעמים משדייקו‪( ,‬וכאמור‪ ,‬גם בפעמים‬
‫שדייקו לא נדרשה לכך יכולת על‪-‬טבעית או ידע ממקור שמימי)‪.‬‬
‫‪ ‬אין כל ממד ייחודי לחכמת התורה‪ ,‬ומעבר לפניני חכמה כלליים שונים‪ ,‬ישנם בתורה‬
‫שבכתב ובע"פ עניינים אשר בעת המודרנית מתבררים כשגויים‪ ,‬ארכאיים‪ ,‬וגם בלתי‪-‬‬
‫מוסריים‪.‬‬
‫‪ ‬ניסיון להוכיח את פעולת הבורא דרך אירועים מיסטיים ותופעות שונות ומשונות חושף‬
‫פעמים רבות כי מדובר בתרמיות והטעיות‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח הבטחות הנביאים מראה כי תחזיות שונות שניתנו ע"י הנביאים התבדו‪.‬‬
‫‪ ‬הקשבה וניתוח "הקול הפנימי" חושפת כי אנו נשענים בעיקר על אמונות ועקרונות‬
‫שהונחלו לנו בילדות‪ ,‬מבלי שהייתה בידינו יכולת אמיתית לבקר אמונות ועקרונות אילו‪.‬‬

‫מי שעדיין נותר במבוכתו על אף כל האמור‪ ,‬ניתן להשיב לו באותו אופן שהשיב הלל הזקן לאותו‬
‫אדם אשר ביקש להתגייר לאחר שילמדו את כל התורה על רגל אחת‪" :‬אידך זיל גמור"‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫אילו הנקודות העיקריות‪ ,‬ומכאן ואילך אפשר להרחיב וללמוד עוד‪.‬‬

‫אפשר להתבונן ולחקור את סוגיית אמונת תמ"ש מזוויות שונות‪ ,‬ומתוך תחומי דעת שונים‪:‬‬
‫ארכיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬חקר דתות‪ ,‬ביקורת המקרא‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,213‬ועוד; נראה שלא‬
‫משנה מאיזו זווית בוחנים את הסוגיה‪ ,‬תמיד מתגלית אותה תמונה‪ :‬האמונה בתמ"ש אינה סבירה‬
‫כלל‪ ,‬ואינה שונה מאמונות אחרות אשר פותחו ע"י בני אדם‪.‬‬

‫‪ 213‬לדוגמא‪ ,‬בקורס מבוא לביולוגיה התנהגותית שמעביר פרופ' רוברט ספולסקי מאוניברסיטת סטנפורד (ניתן‬
‫למצוא השיעורים המצולמים באינטרנט)‪ ,‬הוא מבקש מתלמידיו להגיב בהרמת יד לשאלות הבאות‪" :‬מי כאן מאמין‬
‫באלוהים? בנשמות? בבחירה חופשית?" בתגובה להרמות היד הרבות הוא אומר בחיוך‪"" :‬זה כנראה הולך‬
‫להשתנות‪ ".‬אלא שבהמשך הקורס פרופ' רוברט ספולסקי (‪ )Sapolski‬אינו עוסק כלל בנושאים אילו‪ ,‬ופשוט‬
‫מסביר את אופן פעולתם של מערכות הגוף והמוח של יונקים‪ ,‬ובמרכזם האדם‪ .‬ההסקה לגבי מעמדם של אמונות‬
‫דתיות נעשית ממילא‪.‬‬
‫‪104‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫באופן ראשוני ותמציתי‪ ,‬להלן מספר כיווני חשיבה אפשריים אשר אפשר לראות כראיות נגדיות‬
‫אשר מפריכות את האמונה בתמ"ש‪.214‬‬

‫מחקר אקדמי של התנ"ך‬

‫בלימוד היהודי המסורתי‪ ,‬הלימוד "מתוך בית‪-‬המדרש"‪ ,‬לא עוסקים בהשוואת התורה למקורות‬
‫קדומים אחרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחקר אקדמי הוא לרוב השוואתי באופיו‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬עבודות‬
‫מחקריות רבות מתמקדות בדמיון (ובשוני) בין מקורות מקבילים קדומים שנמצאו בקרב תרבויות‬
‫אחרות‪ .‬חלק מהמקורות הללו דומים באופן מפליא ביותר לדברים המופיעים בתורה‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫ישנם מספר סיפורים בתורה אשר נמצאו להם סיפורים מקבילים בתרבויות אחרות‪:‬‬

‫‪ ‬סיפור הבריאה הבראשיתי דומה לסיפור "אנומה אליש" הבבלי‪ ,‬אשר התגלה בעתיקות‬
‫העיר נינווה‪.‬‬
‫‪ ‬סיפור המבול מופיע בגרסאות שונות בתרבויות רבות‪ ,‬לרבות שומר‪ ,‬אכד‪ ,‬בבל‪ ,‬יוון‪,‬‬
‫אירלנד‪ ,‬הודו‪ ,‬סין‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬פולינזיה‪ ,‬וכן אצל המאיה‪ ,‬האינקה‪ ,‬ההופי והאצטקים‪.‬‬
‫‪ ‬סיפור מגדל בבל דומה לפואמה מהמיתולוגיה השומרית‪.‬‬
‫‪ ‬סיפור חטאם של "בני האלוהים‪ "215‬אשר לקחו לעצמם בנות אדם וילדו מהם גיבורים‬
‫מזכיר סיפורים מהדתות הכנעניות‪ ,‬וכן מהמיתולוגיה היוונית והרומית‪ ,‬שם קיימות‬
‫דמויות אשר נוצרו מזיווגם של אלים עם בנות‪-‬אדם‪.‬‬

‫כמו‪ -‬כן‪ ,‬אמונות ותפיסות שונות אשר מופיעות בתורה רווחו גם בעמים ותרבויות עתיקות‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫‪ ‬תליית בצורות בכעס האל(ים)‪.‬‬

‫‪ ‬פירוש חלומות כמסרים נבואיים‪.‬‬
‫‪ ‬דיני טומאה‪ ,‬ובהם טומאת המת‪ ,‬טומאת הנידה והיולדת‪ ,‬ועוד‪.216‬‬
‫‪ ‬ייבום (=נישואי אדם עם אלמנת אחיו)‪.217‬‬
‫‪ ‬נקמת דם‪.218‬‬

‫‪ 214‬שוב‪ ,‬כפי שכבר עלה‪ :‬ראיות בהקשר זה אינן הוכחות מוחלטות‪ .‬כאלו‪ ,‬יש רק בלוגיקה ומתמטיקה‪ .‬השאלה היא‬
‫שאלת סבירות‪ ,‬והנקודות שיידונו להלן מורידים מאד את הסבירות כי אמונת תמ"ש מתקבלת על הדעת‪.‬‬
‫‪ 215‬פרשנים שונים ניסו לתת לביטוי זה פירוש רציונאלי יותר‪ ,‬לפיו אלוהים כאן מתפרש כשופטים‪ .‬פירוש זה‬
‫רחוק מלהתיישב עם פשט הפסוקים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הדמיון הרב עם סיפורים מיתיים אחרים גם הוא מעיד על המובן‬
‫הפשוט כהסבר הסביר ביותר‪.‬‬
‫‪ 216‬התייחסות מיסטית אל מחזור האשה ותליית בצורות ופגעי טבע אחרים בכעס האל‪/‬ים היו קיימים בתרבויות‬
‫ודתות רבות‪ .‬בתרבויות יפניות קדומות היו קיימים טומאת מת וטומאת יולדת‪.‬‬
‫מעניין לציין כי ע"פ הבודהיזם‪ ,‬מחזור האשה נתפס כעניין גופני גרידא‪ ,‬מבלי לייחס לכך גורמים רוחניים‪.‬‬
‫‪ 217‬במקומות שונים ברחבי אסיה ובאפריקה קהילות שונות קיימו מנהגים המזכירים את מצוות הייבום בתורה‪.‬‬
‫‪ 218‬התורה מפרטת במספר מקומות על אופן ביצוע נקמת דם כלפי רוצח בשגגה‪ .‬ע"פ התורה‪ ,‬הרוצח בשגגה נס‬
‫לעיר מקלט‪ ,‬ולגואל הדם מותר להורגו במידה והוא תופסו מחוץ לעיר המקלט‪ .‬מנהג של נקמת דם היה קיים‬
‫בתרבויות קדומות שונות‪ ,‬ובהן יוון העתיקה‪ ,‬בתרבות הקלטית העתיקה‪ ,‬בקרב שבטים בדווים (יתכן שעוד לפני‬
‫הופעת האסלאם)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪105‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ההשוואה לתרבויות והדתות העתיקות מעלה בכל חומרתה את הקושיה כלפי התמ"שיים‪ :‬האם‬
‫זה סביר כי אלוהים התגלה רק כדי למסור לאחד העמים סט אמונות וכללים בגרסה השונה רק‬
‫במעט ממה שהיה מקובל ביתר העמים?!‬

‫סביר הרבה יותר לתלות את הדמיון במיתולוגיות ובתפיסות הרוחניות השפעה הדדית של עמי‬
‫העולם העתיק זה על זה‪ .‬כך גם חוקי חמורבי‪ ,‬חוקי אשנונה‪ ,‬וקבצי חוקים אחרים אשר התגלו‬
‫מהתרבות השמית העתיקה דומים מאד לחוקים שונים הכתובים בתורה‪ ,‬ומצביעים גם הם על‬
‫השפעה‪.‬‬

‫ממצאים שונים מרמזים גם הם על כי מצוות ומנהגים שונים התגבשו מתוך אינטראקציה עם‬
‫תרבויות שכנות‪ .‬למשל‪ ,‬ברית המילה הייתה נהוגה ככל הנראה בקרב עמים שכנים עוד לפני‬
‫תקופת המקרא‪ ,‬ואומצה ע"י עם ישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלק מהמנהגים התפתחו דווקא כתגובת‬
‫נגד לתרבויות עמי הסביבה‪ ,‬כמו למשל האיסור לאכול בשר עם חלב; גילויים של לוחות אוגרית‬
‫הכתובים בכתב היתדות האוגריתי אישש את ההשערה כי התורה אוסרת על בישול גדי בחלב בגלל‬
‫מנהג אלילי קדום בו נהגו לבשל (או אולי לשחוט) גדי בחלב אמו כחלק מפולחן אלילי‪ .219‬לעיתים‪,‬‬
‫טוענים התמ"שיים להשפעה הפוכה (="הם העתיקו מאתנו!")‪ .‬אלא שטענות כגון אילו מובאות‬
‫ללא כל ביסוס מחקרי נגדי‪ ,‬ומתבססות (כרגיל) על האמונה עצמה‪.‬‬

‫ישנם מקרים בהם ברור כי למרות הדמיון הרב‪ ,‬לא התקיימה השפעה הדדית כלשהי (למשל‪,‬‬
‫במקרה שיש דמיון שת דברים מהתורה עם תרבויות רחוקות אשר לא היו במגע עם עם ישראל)‪.‬‬
‫דווקא במקרים כגון אילו‪ ,‬נחלשת העמדה התמ"שית עוד יותר‪ :‬התפתחות דומה מקבילה שלא‬
‫מתוך השפעה מעידה על סיבות אוניברסליות העומדות בבסיס אותן תופעות‪ .‬למשל‪ ,‬התפתחות של‬
‫קבוצה בעלת מעמד וזכויות מיוחדות (כמו הכוהנים) היא חלק מתופעה אוניברסלית אשר‬
‫התקיימה במקביל (וכנראה) ללא תלות במקומות כמו הודו‪ ,‬אמריקה הלטינית‪ ,‬ועוד‪ .‬סביר כי‬
‫בבסיס תופעה זו עומד מנגנון חברתי‪-‬סוציולוגי המביא לכך כי קבוצה מסוימת מצליחה לבנות‬
‫לעצמה מעמד עדיף‪ .‬באותה מידה‪ ,‬תליית ההסבר לזכויות היתרות בהנחיה מאלוהים היא תירוץ‬
‫בדיעבד‪ ,‬ולא הסבר לכתחילה לזכויות הכוהנים בעם ישראל‪ ,‬ובני המעמדות העליונים בעמים‬
‫האחרים‪.220‬‬

‫‪ 219‬כידוע‪ ,‬במהלך הדורות האיסור הזה הורחב עוד ועוד; כיום‪ ,‬כבר אין עמים אשר עוסקים בפולחן אלילי של‬
‫אכילת גדי בחלב אמו‪ ,‬אך יש יהודים תמ"שיים רבים אשר נאלצים להמתין שש שעות בין בשר וחלב‪ ,‬להפריד‬
‫כלים חלביים ובשריים‪ ,‬להתקין שני כיורים במטבח‪ ,‬ועוד‪...‬‬
‫‪ 220‬נראה כי סיפור קורח ועדתו בא לערער בדיוק על המעמד המיוחס של הכוהנים‪ .‬הסוף העגום של עדת קורח‬
‫אשר התרחש אודות לנס משמיים‪ ,‬בא לאותת למאמינים שאין להרהר על מעמדם של הכוהנים‪.‬‬
‫‪106‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כאשר מתבוננים מתוך לימוד אקדמי וביקורתי על הסתירות בתורה‪ ,‬בעיות של כרונולוגיה‬
‫(=מוקדם ומאוחר‪ ,‬בשפת חז"ל)‪ ,‬שימוש בסגנונות כתיבה שונים‪ ,‬ועוד בעיות שונות‪ ,221‬קשה‬
‫לראות בתורה יצירה אלוהית מושלמת‪ ,‬אשר לא נפלו בה טעויות‪.‬‬

‫מחקרים שונים חושפים עוד ועוד טענות עובדה רבות בסיפורי התורה אשר מסתברות כשגויות‪.‬‬
‫מספר דוגמאות לכך‪:‬‬

‫‪ ‬אזכור העם הפלישתי בזמן האבות‪ -‬התורה מזכירה את העם הפלישתי בתקופת האבות‪.‬‬
‫(התורה מציינת כי אברהם גר בארץ הפלישתים‪ ,‬יצחק פגש את מלך הפלישתים‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫אלא שבהתאם למחקרים היסטוריים שונים‪ ,‬נראה כי הפלישתים היו קיימים כישות‬
‫לאומית במזרח התיכון רק מאות שנים לאחר תקופת האבות‪.‬‬
‫‪ ‬שושלת האדומים‪ -‬ספר בראשית מפרט שושלת של מלכי אדום; אלא שממצאים‬
‫ארכיאולוגים אינם תומכים בקיומו של עם בקנה מידה של ממלכה בתקופה המיוחסת‬
‫לאבות‪.‬‬
‫‪ ‬האזכור של גמלים בספרי האבות‪ -‬בסיפורי האבות מוזכרים גמלים‪ ,‬בעוד שמחקרים‬
‫מראים כי במזרח התיכון‪ ,‬הגמל בוית לשימושים אנושיים רק בסביבות המאה העשירית‬
‫לפני‪-‬הספירה‪ ,‬בעוד שסיפורי האבות אמורים היו להתרחש כ‪ 600-‬מאות שנה לפני כן‪.222‬‬

‫המסקנה העולה מממצאים מחקריים כגון אילו היא כי התורה נכתבה ע"י אנשים אשר חיו‬
‫בתקופות המאוחרות בהרבה ממועד ההתרחשות המתואר‪ .‬זה מסביר את תופעת האנרכנוניזמים‬
‫(‪ )Anachronisms‬בתורה‪ :‬כאשר כותבים מאוחרים מתארים את התקופה המוקדמת להם הם‬
‫טועים ומשתמשים במושגים בני זמנם אשר לא היו קיימים בזמן הקדום אותו הם מתארים‪.‬‬

‫רוב הרבנים התמ"שיים דוחים מראש ובלי דיון רציני את דעת חוקרי המקרא האקדמיים‪ ,‬ורואים‬
‫בהם גורמים מוטים בעלי אג'נדה אנטי‪-‬דתית‪ .‬לעומתם‪ ,‬מספר מועט של רבנים (כמו הרב דוד צבי‬
‫הופמן‪ ,‬הרב מרדכי ברויאר‪ ,‬ואחרים) ראו לנכון להתעמק ולהתמודד עם סוגיות אילו‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬ע"פ "שיטת הבחינות" שהגה הרב ברויאר‪ ,‬הסתירות הרבות והבדלי הסגנון והניסוח בתורה‬
‫אינם מעידים על ריבוי סופרים‪ ,‬אלא על מהותו המיוחדת של הבורא האינסופי‪ .‬ע"פ הרב ברויאר‪,‬‬
‫שלא כמו בשר ודם‪ ,‬הבורא האינסופי יכול לכלול בחינות רבות‪ ,‬ואף סותרות‪ .‬הצהרה כזו‪ ,‬מלבד‬
‫היותה מניחה מראש מציאות על‪-‬טבעית של בורא אשר אחדותו כוללת סתירות‪ ,‬עושה מעט מאד‬
‫בשביל לפתור קושיות רבות‪ .‬גם אם נקבל את שיטת הבחינות כמענה סביר לבעיות הסגנונות‬
‫המילוליים השונים בתורה‪ ,‬השיטה אינה מיישבת את הקשויות העולות מאנכרוניזמים ומהשפעות‬

‫‪ 221‬חז"ל עצמם מתייחסים לבעיות העריכה בתורה‪ ,‬ויש לכך הד בביטויים ידועים שונים של חז"ל‪ ,‬כגון‪" :‬אין‬
‫מוקדם ומאוחר בתורה"‪ ,‬המתייחס לבעיות של כרונולוגיה‪ ,‬ו"דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום‬
‫אחר"‪ ,‬המתייחס לבעיות עריכה‪ .‬ביטויים אילו אינם מהווים הסבר לבעיות עריכה אילו‪ ,‬אלא לכל היותר מכירים‬
‫בקיומם‪ .‬אלא שעצם ההכרה בקיומם אינו פותר את הבעיה העולה מבעיות מאילו עבור המאמינים‪.‬‬
‫‪ 222‬הארכיאולוגים ארז בן יוסף ולידר ספיר‪-‬חן מאוניברסיטת ת"א השתמשו בין השאר בבדיקות פחמן על שרידי‬
‫עצמות לצורך קביעתם‪.‬‬
‫‪107‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ודמיון לתרבויות מקבילות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬נראה כי מי שיתעמק בסוגיות מחקריות העוסקות בתנ"ך‬
‫יגלה כי השערות החוקרים חזקות בהרבה מהמענה האמוני אשר סיפקו הרבנים המעטים שעסקו‬
‫בכך‪.‬‬

‫התפתחויות ושינויים ביהדות‬

‫"אין משימה לאומית חשובה יותר מביצורה של הזהות היהודית!" (מתוך אתר האינטרנט של‬
‫חב"ד)‪.‬‬
‫ציטוטים ברוח הנ"ל נשמעים לרוב מפיהם של מאמינים‪ ,‬הרואים ערך עליון בשמירה על מה שהם‬
‫מבינים כ"זהות יהודית"‪ .‬לכאורה‪ ,‬מדובר באותה זהות שהתורה מדברת ומחנכת אליה‪ .‬אלא‬
‫שאם מישהו יצליח לייצר מכונת זמן ולנסוע לתקופת המקרא‪ ,‬אפשר להעריך יגלה מהר מאד כי‬
‫לבני ישראל הקדומים אין כל יכולת להבין את המשמעות והתוכן מאחורי מושג כמו "זהות‬
‫יהודית"‪.‬‬

‫לימוד שיטתי של ההיסטוריה של עם ישראל יחשוף כי לאורך ימיו אותה יחידה אשר נקראת "עם‬
‫ישראל" עברה שינויים כה גדולים‪ ,‬עד אשר קשה לראות מסר ברור ואחיד שעם זה נושא עימו‪.‬‬
‫בתקופת התנ"ך עם ישראל התמקד בהתמודדות ביטחונית ותרבותית כנגד עמי הסביבה‪ ,‬ועם‬
‫סכסוכים פנימיים בין השבטים‪ ,‬כאשר הנקודה שאיחדה את העם הייתה עבודת המקדש‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אופיו של עם ישראל כפי שמשתקף מתוך התלמוד שונה לחלוטין‪ :‬משנים עשר‬
‫השבטים נותרים כשניים‪-‬שלושה שבטים בלבד‪ ,‬ולימוד התורה מחליף את עבודת המקדש כערך‬
‫רוחני מרכזי‪.‬‬

‫כך‪ ,‬אנו רואים שעם ישראל ותרבותו מתפתחים ומשתנים לאורך ההיסטוריה‪ ,‬בדיוק כמו שקורה‬
‫לעמים אחרים‪ .‬לעומת התפיסה האינטואיטיבית הנגזרת מאמונה בתמ"ש‪ ,‬לפיה ניתנה תורה‬
‫נצחית משמיים הרלבנטית לדורות‪ ,‬השינויים בדגשים‪ ,‬בפרשנות‪ ,‬בזהות הדתית והלאומית‪,‬‬
‫מראים כי התורה דורשת התאמות מיוחדות לכל דור‪.‬‬

‫בפרשנויות יצירתיות שונות‪ ,‬ניסו חז"ל להמעיט את משקלם של שינויים אילו‪ ,‬ולצבוע את העבר‬
‫בגווני זמנם‪-‬שלהם‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬יעקב שולח את יהודה לארץ גושן על‪-‬מנת לבחון את ההתאמה של‬
‫איזור זה למושבם של בני משפחתו‪ ,‬כפי שאומר הפסוק‪:‬‬

‫"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה" (בראשית מ"ו‪ ,‬כח)‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬חז"ל מפרשים כי יעקב שלח את יהודה "לתקן לו בית תלמוד‪ ,‬שמשם תצא הוראה"‪.‬‬
‫אלא שבמקרא ובתנ"ך אין אף אזכור של בית המדרש‪ ,‬המוסד המרכזי והחשוב ביותר בתקופתם‬
‫של חז"ל‪ .‬מאמיני תמ"ש ייטו להבין פירוש זה של הפסוק כפשוטו‪ :223‬בתי מדרש היו קיימים תמיד‬
‫בעם ישראל‪ ,‬ופסוק זה רומז לכך‪ .‬אלא שסביר יותר להסיק כי בתי המדרש לא הוזכרו לאורך‬
‫התנ"ך מהסיבה הפשוטה שלא היו קיימים אז! הופעתו של בית המדרש בימי חז"ל נובעת‬

‫‪ 223‬יש בכך ממד אבסורדי‪ :‬לפרש את הדרש באופן של פשט‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫‪108‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫משינויים היסטוריים והתפתחות‪ .‬בדיוק כנגד הבנה פשוטה זו יוצאים חז"ל‪ ,‬בפירושם זה‪,‬‬
‫ובמקומות אחרים‪.‬‬

‫כך‪ ,‬חז"ל ניסו להכניס למערכת האמונית של ימיהם תפיסות חדשות ומתקדמות יותר‪ ,‬אלא‬
‫שבאמצעות פרשנויות ותעלולים מילוליים שונים הם הציגו שינויים אילו כאילו הם מעוגנים‬
‫בתורה שבכתב‪ .‬כך הם פני הדברים בהקשר של יסודות אמוניים רבים‪ ,‬כמו העולם הבא‪ ,‬משיח‬
‫וגאולה‪ ,‬סמכות חז"ל עצמם‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫חז"ל עצמם הביאו אגדה בה משה רבינו מוצא את עצמו בשיעור של רבי עקיבא‪ .‬רבי עקיבא‬
‫מדקדק דקדוקים שונים באותיות התורה‪ ,‬ומשה רבינו אינו מבין כלל את מהלך השיעור‪ .224‬בשלב‬
‫כלשהו‪ ,‬שאלו התלמידים את רבי עקיבא‪ :‬רבי‪ ,‬מניין לך כל החידושים הללו? תשובתו של רבי‬
‫עקיבא מפתיעה‪ :‬הדברים הללו הם הלכה למשה מסיני!‬

‫קשה להבין את פשט הדברים באגדה זו‪ .‬משה לא מבין את הדברים הנלמדים כלל‪ ,‬ורבי עקיבא‬
‫משיב כי מקור הדברים ממשה עצמו‪ ,‬אשר קיבל אותם בהר סיני‪ .‬פרשנויות שונות ויצרתיות ניתנו‬
‫לצורך הבנת אגדה זו‪ ,‬אך נראה כי פשט הדברים חזק מכל אילו‪ .‬תהא הפרשנות אשר תהא‪ ,‬קשה‬
‫שלא לראות בדברים הללו ביקורת עצמית חדה וכנה של חז"ל כלפי האופן בו הם עצמם המציאו‬
‫מחדש דרכים להבנת התורה‪ .‬התמונה העולה ממדרש זה מאשרת ומחזקת את ההנחה כי האופן בו‬
‫אנו מבינים את התורה השתנה מאד לאורך הדורות‪ ,‬כאשר התנאים והאילוצים ההיסטוריים‬
‫המשתנים מעצבים שינויים אילו‪.‬‬

‫גם בתקופות המאוחרות לחז"ל‪ ,‬הוגים שונים ביהדות פיתחו מושגים חדשים בהתאם לרוח זמנם‪.‬‬
‫כך למשל תנועת המוסר‪ ,‬תנועת החסידות‪ ,‬האסכולות בלימוד הקבלה‪ ,‬ועוד‪ ,‬היוו בזמנם חידושים‬
‫בעולם היהודי‪ ,‬אך הקפידו תמיד להציג עצמן כמעוגנות היטב במסורות הקדומות‪ .225‬לעיתים‪,‬‬
‫תנועות מחודשות אילו נתקלו בהתנגדות עזה של הממסדים השמרניים‪ .‬אך לאחר שחידושים אילו‬
‫חלחלו והתקבלו בקהילות ישראל‪ ,‬נוצר הרושם (המוטעה) כאילו תמיד היו שם‪.‬‬

‫כך‪ ,‬אפילו הרמב"ם‪ ,‬שנחשב לאחד מהאישים המרכזיים ביהדות‪ ,‬היה דמות מעוררת מחלוקת‬
‫בזמנו‪ .‬הרמב"ם הצליח להשריש דעות חדשניות ומהפכניות‪ ,‬כמו למשל‪ :‬שלאלוהים אין גוף‪ .‬זאת‬
‫למרות שפשט המקרא‪ ,‬וכן דעותיהם של רבנים רבים היו כי לאלוהים בהחלט יש קיום פיזי‪ .‬כיום‪,‬‬
‫הרמב"ם הוא חלק אינטגרלי‪ ,‬מרכזי ומוסכם על כל עולם התורה‪ ,‬והעובדה כי שינה את פני‬
‫היהדות נתפסת רק בדיעבד כחלק טבעי מהתפתחות התורה שבע"פ‪ .226‬לעומת זאת‪ ,‬התמ"שיים‬
‫ממעטים ללמוד ולצטט את דבריהם של הרבנים אשר האמינו כי לאלוהים יש גוף‪.‬‬

‫‪ 224‬מתוך מסכת מנחות דף כט‪.‬‬

‫‪ 225‬פעמים רבות זה נעשה באמצעות פרשנות יצירתית הכוללת הוצאת דברים כתובים במקרא ובתלמוד מההקשר‬
‫המקורי שלהם‪.‬‬
‫‪ 226‬ישנה שאלה ידועה אשר ניתן להציג לכל קבוצה הטוענת טענות הנראות כמופרכות‪ :‬איזה דברים יכולים להוות‬
‫הפרכה של אמונתכם? באותה מידה‪ ,‬ניתן להציג למאמיני תמ"ש את השאלה‪ :‬איזו דעות של רבנים יהוו סטייה‬
‫ברורה מהתפתחות התורה שבע"פ? סביר כי הקריטריון ייבנה בצורה כזו כך שכל דמות ודעה המקובלת כבר כיום‬
‫‪109‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫דינאמיקה של התפתחות ממשיכה לפעול גם בימינו‪ .‬כך למשל נראה כי היחס הכמעט היסטרי‬
‫כלפי מיניות ומתירנות מינית‪ ,‬המאפיין כל‪-‬כך את הדתיות של ימינו‪ ,‬לא היו קיימים בזמן‬
‫המקרא‪ .227‬נראה סביר הרבה יותר שאילו הגיעו בימי הביניים כחלק מהשפעת הנצרות‪.‬‬

‫כאשר מעיינים בנקודות אילו‪ ,‬מבחינים ומודים כי עקרונות היהדות נגזרים מתרבות המתפתחת‬
‫מהארץ‪ ,‬ולא לתורה אלוהית שירדה משמיים‪ .‬דברים אילו לא נעלמו מעיני הוגים שונים‪ ,‬אשר‬
‫התאמצו להסביר כיצד התורה עצמה אמורה להתגלות בהדרגה‪ ,‬ולעבור התחדשות (בפרט‪ ,‬הגותו‬
‫של הרב קוק עוסקת בכך)‪.‬‬

‫נראה להסביר שהתופעה בה התמ"שיים נוהגים להסכים ולקבל שינויים ביהדות רק בדיעבד נובעת‬
‫בדיוק מהסיבה שעיקרון ההתפתחות מנוגד אינטואיטיבית לאמונה בתמ"ש‪ .‬לו היה ניתן לעיין‬
‫בתורה ולבחון את הדברים מתוך עצמם‪ ,‬באופן שאינו תלוי זמן ותרבות‪ ,‬מדוע לא עשו זאת‬
‫מראש? כך היו חוסכים כל‪-‬כך הרבה מאבקים ועוגמת נפש מיותרים‪.228‬‬

‫בראיה יותר רחבה‪ ,‬ניתן לראות בהנחת היסוד של תאוריית האבולוציה‪ ,‬וכן של המדע בכלל‪ ,‬לא‬
‫רק קושייה נקודתית על תיאור הבריאה בספר בראשית‪ .‬תהליכי האבולוציה וההתפתחות‬
‫ההיסטורית מהווים הבדל תהומי באופן ההתבוננות על המציאות‪ :‬לפיהם‪ ,‬המציאות מתפתחת‬
‫באופן טבעי והדרגתי‪ ,‬בעוד שלפי האמונה הדתית‪ ,‬היא מכוונת מראש ע"י אלוהים‪ .‬כאשר מעיינים‬
‫באופן עקבי בהיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬ההתפתחות בולטת הרבה יותר מיד מכוונת כלשהי‪.‬‬

‫בעיית הארכאיות של התורה מתוך מבט לעתיד‬

‫לעומת הסעיף הקודם אשר דן במבט ההיסטורי אל עבר העבר‪ ,‬אפשר גם לנסות להתבונן על ההווה‬
‫והעתיד‪ .‬המציאות אינה משתנה באופן קבוע‪ ,‬ופריצות דרך שונות (טכנולוגיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬ועוד)‬
‫מביאות להאצת תהליכי שינוי נוספים‪ .‬כך‪ ,‬האתגרים והדילמות העומדות בפני דור מסוים‪ ,‬יכולות‬
‫להשתנות לחלוטין תוך דורות מועטים‪ .‬היסטוריונים רבים סוברים כי קצב השינויים ילך ויגבר‪,‬‬
‫וכי מהפכות חברתיות רבות ניצבות בפנינו‪.‬‬

‫בספרו "ההיסטוריה של המחר"‪ ,‬ההיסטוריון יובל נח הררי מנסה להעריך את האתגרים אשר‬
‫יעמדו בפני האנושות בעשרות השנים הקרובות מתוך ניתוח מגמות עכשוויות‪ .‬חידושים‬
‫והתפתחויות בתחומי המחקר הגנטי‪ ,‬ממשקי מוח‪-‬מכונה‪ ,‬אינטליגנציה מלאכותית‪ ,‬ועוד‪ ,‬יכולים‬

‫יקבלו "הכשר" בדיעבד‪ .‬אלא שקשה מאד לחשוב על קריטריון כזה‪ .‬לאורך הדורות‪ ,‬הרבה דעות משונות היו חלק‬
‫לגיטימי מהיהדות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אם יש קריטריון ברור כזה‪ ,‬מדוע המחדשים ביהדות נתקלו בהתנגדות כה עזה‬
‫מרבנים אחרים אשר היוו חלק מהמיינסטרים בזמנם? מדוע אותם גאוני הדורות הקודמים לא הפעילו קריטריונים‬
‫אילו? בסופו של דבר‪ ,‬נראה כי גורמים אקראיים שונים השפיעו על אופן התפתחות היהדות‪ ,‬יותר מאשר כלל‬
‫ברור כלשהו אשר היה אפשר להפיק מראש מתוך התורה‪.‬‬
‫‪ 227‬אפשר להתרשם מכך בסיפורים שונים לאורך התנ"ך‪ ,‬כמו ההליכה של יהודה לזונה (שלא עולה ממנו כל‬
‫תחושת בושה)‪ ,‬הפילגשים הרבים של שלמה‪ ,‬מגילת שיר השירים‪ ,‬ועוד דוגמאות רבות‪ .‬גם בגמרא העיסוק במין‬
‫מובא באופן ישיר וללא תחושת בושה‪.‬‬
‫‪ 228‬כך למשל‪ ,‬במאבק שבין החסידים למתנגדים הגיעו הדברים עד כדי הלשנות הדדיות‪ ,‬מאסר של אדמו"ר חב"ד‪,‬‬
‫חרמות‪ ,‬סכסוכים משפחתיים קשים‪ ,‬ועוד‪ .‬מדוע רק בדיעבד הגיעו (חלק) מהמתנגדים להבנה שהחסידות היא דרך‬
‫הלגיטימית ע"פ תורה? מדוע לא עיינו בפסוקים והתלמודים מראש וקבעו זאת מתוך תורה?‬
‫‪110‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫להביא לשינויים כה דרמטיים עד כי האופן בו מתפתחת ההיסטוריה עצמה יכול להשתנות‬

‫מהיסוד‪ .229‬גם אם מסרבים לקבל את הניתוחים של נח‪-‬הררי‪ ,‬קשה מאד לדבוק ברצינות בעמדה‬
‫לפיה העולם לא ישתנה מאד בעשרות השנים הקרובות עקב שינויים טכנולוגיים אשר כבר עומדים‬
‫בפתח‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬כבר מתוך השוואה של תקופת המקרא לעומת תקופת התלמוד ניכרים שינויים‬
‫משמעותיים באופן בו הובנה ונלמדה התורה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬השינויים החברתיים והטכנולוגיים‬
‫בעולם הישן היו מתונים ומינוריים מספיק בכדי להמשיך ולראות בתורה ספר רלבנטי‪( .‬זאת‪,‬‬
‫בכפוף לפרשנויות וחידושים שונים‪ ,‬אשר נועדו להתאים את התורה לשאלות עדכניות יותר)‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬הוגים תמ"שיים מתמודדים עם הקושיות העולות מתוך השינויים בעידן המודרני‪ .‬כבר כיום‬
‫חלקים ניכרים מתוך התורה נראים לנו ארכאיים‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫‪ ‬מצוות רבות הרלבנטיות רק לחיים בחברה חקלאית‪.‬‬

‫‪ ‬מצוות רבות המכוונות נגד סוגי עבודה זרה אשר כבר חלפו מהעולם‪.‬‬
‫‪ ‬מצוות הקורבנות‪.‬‬
‫‪ ‬דיני עבדים ושפחות‪.‬‬

‫לאור בעיית ארכאיות זו‪ ,‬פרשנים והוגים מחפשים דרכים יצירתיות לגזור עקרונות רלבנטיים גם‬
‫מתוך אותם חלקים ארכאיים‪.230‬‬

‫כדי לפסוק בשאלות חדשות מתוך מקורות התורה‪ ,‬נדרשים מקורות בעלי דמיון כלשהו לשאלות‬
‫החדשות‪ .‬למשל‪ ,‬מנסים לדון בשאלות החשמל בשבת מתוך מקורות העוסקים בהבערה‪ ,‬והארכת‬
‫פעולת נר של פתילת שמן‪ .‬אלא שככל שהמציאות משתנה‪ ,‬מתודה זו הולכת ונעשית קשה יותר‬
‫ליישום‪ .‬בעיה זו מוכנה כאן "בעיית הארכאיות של בתורה"‪.‬‬

‫אפשר להתבונן כדוגמא על שאלת השכפול הגנטי‪ .‬נושא זה עלה לכותרות בשנת ‪ 1996‬לאחר‬
‫שמדענים הצליחו לשכפל כבשה‪ .‬עקב כך‪ ,‬נדרשו רבנים ופוסקים לשאלות יחס ההלכה והאמונה‬
‫לסוגיה זו‪ .‬אלא שישנו קושי גדול לפסוק בכך‪ .‬התורה והתלמוד לא עסקו כמובן בשאלת השיבוט‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬הפוסקים מנסים להסיק מסקנות מתוך מקורות בעלי קשר קלוש ביותר לסוגיה‪ .‬כך‪ ,‬ניסו‬
‫פוסקי ם שונים ללמוד מתוך איסור כלאיים (לפיו אין לעשות הכלאות בין מינים שונים בצומח‬
‫ובחי) כי נאסר על האדם להתערב בבריאה‪ .‬יש הסבורים ששיבוט אסור מדין כישוף‪ ,‬לאור העובדה‬
‫שבמקרא ובחז"ל מצינו התייחסות לענייני כישוף דווקא בנוגע ליצירת בני אדם ובעלי חיים‬

‫‪ 229‬למשל‪ ,‬בהינתן התפתחות ביכולת ההנדסה הגנטית‪ ,‬חוקי התורשה והברירה הטבעית יכולים לחדול מלהתקיים‪.‬‬
‫אינטליגנציה מלאכותית יכולה להביא לשינוי קיצוני בשדה התעסוקה והכלכלה‪ .‬התפתחויות של ממשקי מכונה‪-‬מוח‬
‫ו‪/‬או פריצות דרך בפרמקולוגיה יכולים להביא לפיתוחים אשר ישנו את האופן בני‪-‬אדם חושבים‪ ,‬חשים‪ ,‬ומגיבים‪.‬‬
‫‪ 230‬למשל‪ ,‬אפשר למצוא דברי תורה אשר מגדירים מחדש את המושג עבודה זרה כדי למצוא בו רלבנטיות לימינו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬טוענים כי גם השתעבדות למקום העבודה זה מעין עבודה זרה‪ .‬כך‪ ,‬מנסים להפוך את הארכאי לרלבנטי‪.‬‬
‫‪111‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בדרכים על‪ -‬טבעיות‪ .‬מנגד‪ ,‬התפיסה המקובלת היא כי הרפואה בכללה מותרת ומבורכת‪ ,231‬ולכן‬
‫קשה הלכתית לאסור הליך של שיבוט (אשר יש לו גם תועלות רפואיות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנו כלל הלכתי‬
‫לפיו כל מה שלא נאסר בפירוש‪ ,‬הותר‪.232‬‬

‫האם המקורות הללו יכולים באמת להכריע בשאלה אתית כה מורכבת וגורלית‪ ?233‬האם עצם‬
‫העלאת דיני כישוף(!) כמקור אפשרי להכרעה בנושא מדעי איננה עדות ברורה לארכאיות התורה?‬
‫כמובן‪ ,‬אם מאמינים באמונת תמ"ש‪ ,‬ומקבלים מראש את העיקרון כי התורה היא נצחית ומכילה‬
‫את כל התשובות לכל השאלות העתידיות‪ ,‬אז התשובה לכך היא חיובית‪ .‬אלא שקשה להימלט‬
‫מהרושם כי התורה איננה מסוגלת לשמש ספר בסיס לפסיקה בשאלות עכשוויות אשר רחוקות‬
‫שנות אור מהתודעה והמציאות שרווחו בעולם הישן‪.‬‬

‫מתוך מבט לעבר העתיד‪ ,‬צפוי כי בעיית הארכאיות של התורה תלך ותגבר‪ ,‬עד כי יהיה קשה ביותר‬
‫להפיק תובנה משמעותית מתוך התורה‪ .‬כך‪ ,‬אפילו ספרות תורנית מחודשת יותר‪ ,‬כמו החסידות‪,‬‬
‫יכולה לאבד הרבה מהרלבנטיות שלה‪ .‬למשל‪ ,‬חסידיות שונות מרבות לעסוק בשאלת השמחה‪,‬‬
‫ומביאות הדרכות ועצות שונות אשר נועדו להביא את האדם לשמחה‪ .‬אך מה אם יפותחו שיטות‬
‫שונות (כמו גלולות פסיכו‪-‬אקטיביות‪ ,‬טיפולים במוח‪ ,‬וכדומה) אשר יביאו בקלות ומהירות אנשים‬
‫להרגשת שמחה ללא כל סיכון רפואי? במקרה כזה‪ ,‬כל אותם מאמרי חסידות רבים מספור פשוט‬
‫יהפכו להיות ארכאיים‪.234‬‬

‫ביקורת זו אינה ייחודית לאמונת תמ"ש דווקא‪ ,‬ונוגעת לכלל האמונות הדתיות‪ .‬אם מתבוננים על‬
‫סיפורים מיתולוגיים שונים‪ ,‬רואים כי הם נוטים למצוא אחיזה במקומות בהם אין הבנה מדעית‪-‬‬
‫רציונאלית‪ .‬כך נוצרו סיפורים מיתולוגיים רבים אשר תכליתם להסביר כיצד נברא העולם‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בתרבויות המזרח הרחוק (וכן במקומות נוספים) האמינו כי העולם כולו היה בעבר אוקיינוס ענק‪,‬‬
‫עד שישות עליונה שלחה ציפור במטרה למצוא אי קטן ולפתח ממנו את היבשה עליה אנו חיים‪.‬‬

‫ברור שעם התפתחות המדע סיפורים כאלו הופכים למופרכים‪ .‬אמנם‪ ,‬חוקרים ממשיכים לנתח‬
‫סיפורים אילו ולנסות לדלות מהם משמעויות שונות (פסיכולוגיות ואחרות)‪ .‬אלא שברור כי אין כל‬
‫אמת מדעית ו אובייקטיבית בסיפורים הללו‪ ,‬והם נוצרו מתוך בורות‪ .‬כיוון שלבני‪-‬אדם לא היו‬
‫הכלים לחקור אחר הסיבות הפיזיות של יצירת היקום‪ ,‬הם נאחזו בסיפורים מיתולוגיים‪.‬‬

‫אם התקדמות המדע‪ ,‬הולך ופוחת "מרחב המחייה" של סיפורים והסברים מיתולוגיים‪ .‬כיום‪ ,‬יש‬
‫הוגים הסוברים כי עוד נותרו "שמורות טבע" בהם אמונות דתיות ותפיסות מיתולוגיות ממשיכות‬

‫‪ 231‬ע"פ הלימוד בגמרא "ורפוא ירפא‪ -‬מכאן שניתנה לרופא רשות לרפאות"‪.‬‬
‫‪" 232‬כל דבר שלא נדע טעם לאוסרו‪ ,‬מותר הוא בלי טעם‪ ,‬שלא הזכירה התורה דברים המותרים כולם‪ ,‬רק דברים‬
‫האסורים" (תפא"י ידים ד ג)‪.‬‬
‫‪ 233‬וראה דיון דומה בחלק השני בסעיף על שאלת המוסר‪.‬‬
‫‪ 234‬מעניין לציין כי בחב"ד נוהגים לומר כי המשיח יביא עימו תורה חדשה‪ .‬מעבר לקושיה הפנימית שרעיון כזה‬
‫מעורר (זה הרי נוגד את עיקרון הנצחיות של התורה)‪ ,‬אפשר לראות בכך אינטואיציה נכונה של חסידי חב"ד לפיה‬
‫בעתיד התורה תחדל להיות רלבנטית‪ ,‬ולפי זה יש צורך שמשיח כלשהו יגאל אותנו מבעיה זו ויביא עימו תורה‬
‫חדשה‪...‬‬
‫‪112‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫להתקיים‪ .‬האמונה בקיומה של נשמה (אשר נידונה בחלק זה) היא דוגמא לכך‪ :‬כל עוד אין הבנה‬
‫מלאה של מערכות הגוף‪ ,‬טוענים אותם הוגים‪ ,‬הסיפור (המיתולוגי) של הנשמה ממשיך להתקיים‬
‫בדמיונם של אנשים‪ .‬לפי דעה זו‪ ,‬ניתן להעריך כי כאשר המדע יתקדם עוד יותר‪ ,‬לא תוכל האמונה‬
‫ב נשמה להמשיך להתקיים‪( ,‬לפחות לא באופן רציונאלי)‪ .‬אלא שלא צריך לחכות לעתיד על‪-‬מנת‬
‫להבין כבר כיום‪ :‬עתידם של הסברים מומצאים ובלתי מבוססים רעוע ביותר‪ ,‬ואינו צפוי להחזיק‬
‫מעמד לנצח‪.‬‬

‫הסתכלות על דתות ודתיים מתוך פרספקטיבות פסיכולוגיות וסוציולוגיות‬

‫אפשר לנסות להפריך טיעוני דתות מתוך דיון בדברי הדתות עצמן‪ ,‬אך אפשר גם להביט על הדתות‬
‫"מבחוץ"‪ ,‬ולחפש אחר השורשים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלהן‪ .‬היווצרות של דתות ואמונות‬
‫דתיות היא תופעה אנושית‪-‬גלובלית בעלת השפעות כבירות על בני‪-‬אדם‪ .‬ישנם חוקרים רבים‬
‫העוסקים בשורשים של הדתות‪ .‬אילו כוללים בעיקר גורמים אישיים (=המישור הפסיכולוגי)‬
‫וגורמים חברתיים (=המישור הסוציולוגי)‪.‬‬

‫האם עובדת קיומם של גורמים אילו לאמונה סותרת בהכרח את טענות האמונה עצמן? הרב‬
‫מיכאל אברהם דן בקיומם של מישורי הסבר מקבילים‪ ,‬ומתוך כך מנסה לטעון כי הרבדים‬
‫הפסיכולוגיים והחברתיים לאמונה הם פשוט מישורים נוספים‪ ,‬אשר אינם סותרים את עיקרי‬
‫האמונה עצמה‪.235‬‬

‫הסברים רבים לשורש הדת הם בעלי אופי ספקולטיבי‪ .‬לעיתים קשה מאד להכריע בין דבריהם של‬
‫חוקרים שונים‪ ,‬ולהבחין בין הסבר מבוסס להשערה פרועה‪ .‬לשם דוגמא‪ ,‬להלן מספר השערות‬
‫פופולריות הנוגעות לשורשים של הדתות‪:‬‬

‫‪ ‬האמונה באלוהים היא תחליף לביטחון שיש לבני‪-‬אדם בהוריהם‪ .‬בתקופת הילדות‬
‫המוקדמת‪ ,‬ההורים נדמים לילד כישויות כל‪-‬יכולות‪ ,‬המספקות לו את כלל צרכיו‪ .‬תפיסה‬
‫זו‪ ,‬לפיה ישנם גורמים (=ההורים) אשר יכולים למלא אחר כל משאלותיו‪ ,‬מתקבעת בנפשו‬
‫של הילד‪ .‬כאשר הילד מתחיל להתבגר‪ ,‬הוא נוכח כי הוריו רחוקים משלמות‪ ,‬וכי‬
‫יכולותיהם מוגבלות‪ .‬אלא ששאיפתו הפנימית לישות כל‪-‬יכולה כזו‪ ,‬היכולה לספק את כל‬
‫צרכיו‪ ,‬נותרת על כנה‪ .‬על‪-‬מנת להתגבר על פער זה בני‪-‬אדם פיתחו דתות‪ ,‬אשר במרכזם‬
‫אלוהים‪ ,‬המהווה דמות הורית אידאלית וכל‪-‬יכולה‪" ,‬אבא שבשמיים" (הסבר פסיכולוגי)‪.‬‬

‫‪ 235‬הדיון מופיע בספרו‪" :‬את אשר ישנו ואשר איננו‪ :‬על מדע‪ ,‬דת‪ ,‬ומיתוס" בהוצאת תם‪ .‬אגב דיון זה‪ ,‬מצביע הרב‬
‫אברהם על תופעה משעשעת ביחס לחוזרים בתשובה‪ /‬שאלה‪ .‬כאשר אדם חוזר בתשובה‪ ,‬חבריו החילוניים ייטו‬
‫לספק לשינוי זה הסברים פסיכולוגיים (כמו‪ :‬הוא עבר משבר‪ ,‬הוא "איבד את זה"‪ ,‬וכדומה)‪ ,‬ומנגד הדתיים יטענו‬
‫כי יש לשינוי מניעים הגיוניים ("הוא ראה את החכמה שבתורה"‪ ,‬וכדומה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אצל חוזר בשאלה מצב‬
‫העניינים יתהפך‪ :‬הסביבה הדתית תראה בכך משבר אישי התלוי בגורמים פסיכולוגיים (כמו‪" :‬יש לו דחף‬
‫המתמרדות")‪ ,‬בעוד הסביבה החילונית תראה בכך צעד הנובע מהתפכחות והליכה אחר ההיגיון‪.‬‬

‫‪113‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬הצורך הבסיסי ביותר באדם הוא להמשיך לחיות ולשרוד‪ ,‬אלא שהמציאות סביבו מראה‬
‫לו שוב ושוב כי המוות ישיגהו‪ ,‬וימיו ספורים‪ .‬היות שכך‪ ,‬נוח לו להאמין לסיפורים על גורם‬
‫היכול להעניק חיי נצח‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬משמעות נצחית (הסבר פסיכולוגי)‪.‬‬
‫‪ ‬הרווח לבני‪-‬אדם כאשר הם משתפים פעולה במספרים גדולים הוא עצום‪ .‬חברות גדולות‬
‫יכולות לספק לחבריהם יותר ביטחון‪ ,‬יותר תשתיות‪ ,‬ויותר עושר‪ .‬הדת מהווה אמצעי יעיל‬
‫ביותר להתאגדות אנושית ולכידות חברתית‪ .‬בני‪-‬אדם חשים מאוחדים יותר כאשר יש‬
‫להם אמונה‪ ,‬מיתוסים‪ ,‬ומנהגים משותפים‪( .236‬הסבר סוציולוגי)‪.‬‬
‫‪ ‬בכל חברה‪ ,‬אליטות שואפות לבסס את מעמדם‪ ,‬ולשלוט ולנצל את ההמונים‪ .‬באמצעות‬
‫המצאת סיפורים ודתות‪ ,‬הם יכולים להטיל חיובים שונים על ההמון‪ ,‬הכוללים הגדרת‬
‫שבט או משפחה מסוימת כבעלי זכויות יתרות המוקנות להם מאלוהים‪ ,‬איסוף כספי‬
‫מיסים לעבודות הפולחן‪ ,‬הגדרת העיר שלהם כעיר הקודש המרכזית‪ ,‬ועוד‪( .‬הסבר‬
‫סוציולוגי)‪.‬‬

‫בנוסף על תאוריות שמקורן במחשבות של הוגי דעות שונים‪ ,‬ישנם גם מחקרים אמפיריים אשר‬
‫מנסים להתחקות אחר השורשים הביולוגיים‪-‬נוירולוגיים לאמונות דתיות‪ .‬מחקרי תאומים שונים‬
‫מראים כי ישנם (ככל הנראה) נטיות מולדות הדוחפות אנשים שונים לעבר אמונה דתית‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫מבוצעים מחקרים של סריקות מוח לצורך בחינת התגובות המוחיות של אנשים לאמונות דתיות‪.‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬המסקנות העולות מתוך מחקרים אילו ניתנות לפרשנות וויכוח‪.‬‬

‫מהו היחס בין ההסברים השונים? מהם הדרכים לברר אם הסבר מסוים צודק או טועה? האם‬
‫יתכן כי בכלל ההסברים יש מידה מסוימת של צדק‪ ?237‬בהקשר של הדיון הנוכחי‪ ,‬אין זה חיוני‬
‫להכריע איזה מהתאוריות נכונות‪ ,‬ומה היחס ביניהן‪ .‬עצם המבט על הגורמים השונים הדוחפים‬
‫בני אדם וחברות לייצר מערכות ממוסדות של אמונות מעניק ממד נוסף וחשוב לדיון בשאלת הדת‪.‬‬
‫עצם העובדה כי ישנם גורמים חיצוניים אשר גורמים לתופעה הזו של יצירת דתות להתקיים בכל‬
‫החברות האנושיות‪ ,‬מכהה את הטיעונים הפרטניים של הדתות עצמן‪.‬‬

‫כך למשל‪ ,‬טיעון "התגלות לעיני רבים" אשר נידון לעיל‪ ,‬מתבסס בין השאר על ההנחה כי רבים לא‬
‫ילכו שולל אחר שקר‪ .‬אך כאשר מבינים טוב יותר את נפש האדם הבודד‪ ,‬ואת המנגנונים והכוחות‬
‫המניעים חברות גדולות‪ ,‬קל יותר להבין כיצד אמונות יכולות להתפתח ולסחוף אחריהם אנשים‬
‫וציבורים‪ ,‬גם כאשר הן מבוססות על בסיס כוזב‪.‬‬

‫‪ 236‬בהקשר של תמ"ש‪ ,‬ניתן לראות בתורה יצירת אתוס מאחד בין ‪ 12‬שבטים שונים מפולגים‪ ,‬ובסתירות השונות‬
‫בתורה פשרות בין האתוסים השבטיים לאתוס המאוחד‪.‬‬
‫‪ 237‬אין כל מניעה עקרונית לומר כי יש אמת בתיאוריות שונות המסבירות את הדתות‪ .‬הדתות נולדו מתוך‬
‫התרבויות השונות‪ ,‬והתפתחו מתוך אינטראקציה מתמדת עם חיי הפרט והכלל‪ ,‬ולכן אך סביר הוא כי הן יכילו‬
‫רבדים רבים‪.‬‬
‫‪114‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫להתבונן באבסורד שבאמונות אחרות‬

‫האתגר היותר משמעותי העומד לפתחו של המאמין‪-‬המתלבט אינו למצוא ראיות נגד אמונת‬
‫תמ"ש‪ .‬כאמור‪ ,‬אילו מצויות בשפע‪ .‬הקושי הגדול הוא להשתחרר מהקשר הרגשי לאמונה אשר‬
‫התעצבה בתודעתו‪ .‬קשר רגשי זה מונע מספקות להבשיל‪ ,‬ומראיות נגד להיקלט‪.‬‬

‫רוב המאמינים היו נתונים למכבש לחצים תודעתי‪-‬פסיכולוגי מתמשך‪ ,‬מהבית‪ ,‬מבית‪-‬הספר‪,‬‬
‫והס ביבה‪ .‬אין להקל ראש בעומס הנפשי המופעל על האדם הדתי‪ ,‬אשר מאז שנולד הסתכלו עליו‬
‫כעל ישות בעלת תפקיד ושליחות מוגדרים‪ ,‬חוליה נוספת ב"שרשרת הדורות"‪ .238‬בנוסף ללחצים‬
‫חיצוניים אילו‪ ,‬האגו האישי מהווה גם הוא גורם המונע מאנשים לשנות את דעתם‪ .‬לא קל לאף‬
‫אדם להודות כי הדרך אשר הלך בה במשך שנים יסודה בטעות‪.239‬‬

‫כאמור בהקדמה‪ ,‬נעשה ניסיון להימנע בספר זה משימוש בטקטיקת התקפה שעיקרה הצגת‬
‫האמונה כמגוחכת‪ .‬התקפות כאלו מצויות בשפע‪ ,‬ולא בכדי‪ :‬עבור אנשים אשר מעולם לא חוו‬
‫בעצמם את השפעתה של האמונה הדתית‪( ,‬וגם עבור חלק מאלו אשר השתחררו לחלוטין מחבלי‬
‫האמונה והשפעותיה)‪ ,‬האמונה הדתית בהחלט יכולה להיראות מטופשת ומגוחכת‪.240‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬עבור רבים מהמאמינים‪ ,‬האמונה היא הדבר החשוב בחייהם; בסיטואציה של מבחן‪,‬‬
‫יהיו מוכנים למסור את חייהם עבור אותה אמונה‪ .241‬אנשים כאלו בהחלט לא יאהבו להיתקל‬
‫בגילויי לעג כלפי היקר והקדוש להם‪ .‬סביר כי רבים מאילו אשר מתלבטים לגבי אמונתם‪ ,‬לא‬
‫יחושו בנוח לנוכח גילויים כאלו‪ .‬בני‪-‬אדם הם מורכבים‪ ,‬ולצד שאלות‪ ,‬ספקות‪ ,‬ואפילו ביקורת‬
‫קשה כלפי הדת‪ ,‬יכולים לשכון גם רגשות וסנטימנטים חיוביים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כיצד יוכל המאמין‬
‫המתלבט להסכים למשתמע (לכאורה) מהרעיון שהאמונה היא אבסורדית לחלוטין; לא פשוט‬
‫לקבל את הרעיון שכל סביבתו‪ ,‬משפחתו וחבריו‪ ,‬נוהים אחרי הבלים מטופשים‪.‬‬

‫כאן מוצעת הגישה הבאה‪ :‬אילו אשר מבקשים לבחון באופן שכלי וביקורתי את הנחותיהם‬
‫ואמונתם‪ ,‬אך חשים קושי רגשי לעשות כך‪ ,‬יכולים לפנות ולעיין בהוכחות לאמונות אחרות‪,‬‬
‫ולהיווכח באבסורד שבהם‪.242‬‬

‫‪ 238‬כך‪ ,‬נוצר הרושם כאילו זניחה של אמונת תמ"ש והמצוות הם מעשה הנובע מעצלנות‪ ,‬מבריחה מאחריות‪ ,‬אשר‬
‫דומה לנטישת אילו הנושאים את "נטל האלונקה"‪ .‬תפיסה כזאת יוצרת הרתעה משמעותית ביותר‪.‬‬
‫‪ 239‬אפשר לחשוב על עוד גורמים מעכבים‪ ,‬כמו קשיים טכניים הנובעים משינוי מגזר‪ ,‬וכדומה‪ .‬יש להעיר כי תכלית‬
‫חיבור זה אינה להוות מדריך לחוזר בשאלה‪ ,‬אלא לדון באמונת תמ"ש באופן ענייני‪.‬‬
‫‪ 240‬למרות זאת‪ ,‬רוב אילו אשר אינם מאמינים נמנעים מלהגחיך את הדת בפומבי‪ .‬אך עדיין יש מספיק כאלו‬
‫שעושים זאת‪ ,‬ואפשר למצוא ברשת החברתית קבוצות שונות שמוקדשות למטרה זו‪.‬‬
‫‪ 241‬זוהי דרישה הלכתית הנובעת ממצוות קידוש השם‪.‬‬
‫‪ 242‬כמובן‪ ,‬עצה זו נכתבת מתוך תקווה שהקורא לא ישתכנע מהטיעונים הללו ויערוק לאמונה דתית אחרת‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫רבנים רבים יאסרו קריאה כזו מחשש כזה‪ .‬זוהי כנראה עדות לחוסר האינטליגנציה שאותם רבנים מייחסים לאילו‬
‫אשר נוהים אחריהם‪.‬‬
‫‪115‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מהזווית של אמונת תמ"ש‪ ,‬אין כל מניעה לעשות זאת‪ ,‬להיפך‪ :‬הגמרא מעודדת עשיית צחוק‬
‫מאמונות של שקר‪ . 243‬כאשר הגיחוך שבטענות אילו יתבסס בלב‪ ,‬אפשר לפנות להתבוננות על‬
‫המפריד והמשותף בין האמונות הללו לאמונה בתמ"ש‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬רבנים ומחנכים תמ"שיים רבים נוהגים להציג אמונות ודתות אחרות כמגוחכות‪ ,‬ואינם‬
‫רואים זאת כקושיה על אמונתם‪-‬שלהם‪ .‬אך נראה כי זאת משום שהם אינם עוצרים לחשוב על‬
‫הדמיון הרב בין הבסיס הרעוע לאמונתם‪ ,‬לבין זה של האמונות להן הם לועגים‪.‬‬

‫לעיל‪ ,‬בפרק אשר עסק בראיית ההתגלות לעיני רבים הובאה בקצרה "הוכחה" של נוצרים הטוענים‬
‫טענה זהה‪ ,‬לפיה ישו ביצע ניסים לעיניהם של רבים‪ .‬קל יותר למאמין המתלבט לראות שהוכחה‬
‫זה לטובת הנצרות בטלה‪ ,‬ולדחות אותה על הסף‪ .‬לאחר דחייה זו‪ ,‬יהיה לו קל יותר להביט בעין‬
‫ביקורתית על ראיית ההתגלות לעיני רבים המובאת לטובת אמונת תמ"ש‪.‬‬

‫הערפל סביב אירועי עבר רחוקים מקשה מאד על איסוף ראיות מדעיות מוצקות‪ .‬היות שכך‪,‬‬
‫למאמינים קל יותר לקבל את תיאורי הניסים הכתובים בתורה‪( ,‬בפרט כאשר הם התרגלו לשמוע‬
‫סיפורים אילו בילדותם)‪ .‬לעומת דתות עתיקות וותיקות יותר‪ ,‬קל יותר לקבל תמונה עובדתית‬
‫מהימנה על דתות אשר התגבשו בעת המודרנית‪ .‬מבט על תהליך יצירתן של דתות חדשות ממחיש‬
‫היטב כיצד ניתן לשכנע ולסחוף אנשים אחרי אמונות שאין כל ספק שאין להן כל בסיס רציונאלי‪.‬‬

‫דוגמא טובה לכך היא הדת המורמונית‪ ,‬אשר נוצרה במהלך המאה ה‪ .19-‬מייסד פלג המורמונים‪,‬‬
‫ג'וזף סמית'‪ ,‬טען כי התגלה אליו המלאך מורוני‪ .‬מלאך זה חשף בפניו את מקום קבורתם של‬
‫לוחות זהב‪ ,‬אשר עליהם כתובים במצרית עתיקה דברי נבואה של נביאים מצאצאי בני ישראל‪.‬‬
‫סמית' תרגם את הלוחות לאנגלית‪ ,‬ותרגום זה מהווה את ספר היסוד המקודש למורמונים‪ :‬ספר‬
‫מורמון (‪ .(Book of Mormons‬לצורך התרגום טען סמית' כי הרכיב "משקפיים נבואיות" אשר‬
‫סייעו לו לכתוב את התרגום‪ .‬לוחות הזהב עצמם אינם בנמצא‪ ,‬אך סמית' החתים אחד‪-‬עשר עדים‬
‫אשר העידו כי ראו את הלוחות‪.‬‬

‫האם ספר המורמונים הוא אותנטי? למורמונים הוכחות שונות כי אכן כן‪ ,‬וספרם "ניתן‬
‫משמיים"‪ .‬חוקרים כמובן אינם סוברים כי הספר הוא אותנטי‪ ,‬ורואים בו מעשה זיוף של סמית'‪.‬‬
‫עובדות אילו לא מפריעות לכ‪ 16-‬מיליון מאמינים לקבל עליהם את האמונה ודרך החיים‬
‫המורמונית‪.‬‬

‫למרות שהמורמונים נתקלים לא אחת ביחס לעגני מצד עמיתיהם הנוצרים‪ ,‬הם נחשבים בעיני‬
‫רבים מאד לזרם לגיטימי בנצרות‪ .‬לאדם הלא‪-‬נוצרי המביט על תופעת המורמונים "מבחוץ"‪ ,‬קל‬
‫מאד לראות כי סיפור היווצרות תנועת המורמונים דומה‪ ,‬שלא לומר זהה‪ ,‬לאופן בו נוצרת כת‪.‬‬
‫אפשר לשער כי אם דת המורמונים הייתה נוצרת לפני מאות רבות של שנים‪ ,‬היום כבר לא ניתן‬
‫היה להבחין בינה לבין דתות אחרות הנהנות מלגיטימיות מלאה‪.‬‬

‫‪ 243‬ע"פ מסכת מגילה כה‪" :‬כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה" (=כל ליצנות אסור חוץ מליצנות על‬
‫עבודה זרה‪(.‬‬
‫‪116‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אחרי עיון בדתות אחרות‪ ,‬אפשר גם "לעלות שלב" וללמוד על זרמים וקבוצות מתוך היהדות אשר‬
‫המאמין‪-‬המתלבט אינו חש קרוב אליהם‪ .‬למשל‪ ,‬מאמין‪-‬מתלבט אשר מעולם לא חש חיבור כלשהו‬
‫לתורת הנסתר יכול לעיין בשאלה ההיסטורית הנוגעת לזהות מחבר ספר הזוהר‪.‬‬

‫למרות שרבים ממאמיני תמ"ש נוהגים לייחס את ספר הזוהר לרבי שמעון בר‪-‬יוחאי (=רשב"י)‪ ,‬מי‬
‫שהציג לראשונה את ספר הזוהר היה סוחר וכותב ספרים אשר פעל במאה ה‪ 13-‬בספרד (על כך אין‬
‫מחלוקת)‪ .‬אותו סוחר‪ ,‬בשם משה די ליאון‪ ,‬טען כי הספר העתיק התגלה במערה בארץ ישראל‪,‬‬
‫והתגלגל לידיו דרך סוחרים שונים‪.‬‬

‫עמדתם החד‪-‬משמעית של החוקרים אשר בחנו לעומק את ספר הזוהר (ושותפים לדעה זו חלק‬
‫מהרבנים התמ"שיים עצמם) היא שספר הזוהר לא נכתב ע"י רשב"י‪ .244‬יש לכך סימנים רבים‪,‬‬
‫ובהם‪:‬‬

‫‪ ‬עדות ישירה של רב (רבי יצחק דמן עכו) אשר העיד כי די‪-‬ליאון הודה בפניו שכתב בעצמו‬
‫את הספר למטרות רווח כספי‪.‬‬
‫‪ ‬טעויות בשפה הארמית אשר לא סביר לייחס לרשב"י (שהכיר את שפת ארמית על בוריה‪,‬‬
‫ככל יתר התנאים)‪.‬‬
‫‪ ‬ה דמיון של נושאים וביטויים שונים בין ספר הזוהר לבין ספר "הרימון" שכתב דה‪-‬ליאון‬
‫עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬אזכור של אישים אשר חיו הרבה אחרי תקופתו של רשב"י‪.‬‬

‫אלא שכל אילו לא מנעו (ברבות הימים) מהרוב המכריע של חכמי ישראל לאמצו ולראות בו ספר‬
‫קדום וקדוש אשר כתב רשב"י‪.245‬‬

‫לאחר חקירת הנושא‪ ,‬כיצד אמור האדם הרציונאלי להתייחס לשאלת זהות מחבר הזוהר? נראה‬
‫כי השכל הישר מורה באופן ברור כי מחבר הספר אינו רשב"י‪ ,‬ומדובר במעשה זיוף‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫אין צורך לייחס דברים שליליים לכל אילו שקיבלו והאמינו בספר הזוהר‪ .‬אנשים אשר חיו לפני‬
‫דורות לא בהכרח היו חשופים לכלל הממצאים המחקריים בנושא‪( .‬באותו אופן‪ ,‬גם כל אדם החי‬
‫כיום וודאי מחזיק בדעות ואמונות שיתבררו בעתיד כשגויות)‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ ,‬של דבר שהפך למקודש בתוך אמונת תמ"ש למרות משקל הראיות המכרגי כנגדו‪,‬‬
‫נוגעת ל"פתקה" (=פתק)‪ .‬הפתקה היא איגרת אשר מצא רב בשם ישראל דוב אודסר‪ ,‬אשר חי‬
‫בטבריה בשנת ‪ .1922‬הרב אודסר האמין כי פתקה זו הגיעה אליו מרבי נחמן מברסלב (אשר נפטר‬
‫יותר ממאה שנים קודם לאירוע המציאה)‪ .‬שורת המחץ מתוך אותה פתקה‪:‬‬

‫‪ 244‬רוב החוקרים סוברים שספר הזוהר נכתב כמעשה זיוף ע"י דה‪-‬ליאון עצמו‪ ,‬אולי בסיוע של אנשים נוספים‪.‬‬
‫מיעוט החוקרים סוברים כי מדובר בחיבור המאגד דברים מאת מחברים רבים ושונים‪ ,‬אלא שגם הם מסכימים כי‬
‫אין לייחסו לרשב"י‪.‬‬
‫‪ 245‬כך‪ ,‬מציינים היום את ל"ג בעומר במדורות‪ ,‬מהטעם שע"פ הזוהר רשב"י מת בל"ג בעומר‪ ,‬וביום שמת אחזה‬
‫אש בביתו‪.‬‬
‫‪117‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫"נ נח נחמ נחמן מאומן"‪.‬‬

‫מאז‪ ,‬זכתה סיסמה זו לאינספור כתובות גרפיטי‪ ,‬סטיקרים‪ ,‬לחנים‪ ,‬עד כי נדמה שאין איש‬
‫במדינת ישראל אשר אינה מכירה‪ .‬מאמין‪-‬מתלבט אשר אינו חש קרבה לזרם של ברסלב‪ ,‬יכול‬
‫לנסות לחקור אחר נסיבות מציאת הפתקה‪ .‬כך‪ ,‬ע"פ הויקיפדיה (בערך "נ נח נחמ נחמן מאומן")‪:‬‬

‫" באותם ימים למד הרב אודסר בישיבת אור תורה‪ .‬אודסר היה חסיד ברסלב‪ ,‬דבר אשר נחשב‬
‫לחריג בנוף הישיבתי‪ .‬באותה ישיבה היה תלמיד נוסף‪ ,‬יואל אשכנזי‪ .‬באחד הימים חמד אשכנזי‬
‫לצון‪ ,‬רשם את הפתקה המדוברת והטמינה באחד מספריו של אודסר‪ .‬בדרך כלשהי הוא העביר‬
‫לאודסר מידע על קיומה של הפתקה‪ .‬משגילה אודסר את הפתקה הוא לא היה בטוח שהיא‬
‫אמיתית‪ ,‬וגילה את סיפור מציאתה למקורביו בלבד‪ .‬בחורי הישיבה שמעו על דבר מציאת‬
‫הפיתקה‪ ,‬והתייחסו לאודסר כאל אדם שבור לב שמצא נחמה מסוימת בפתקה זו‪ .‬מששמע ראש‬
‫הישיבה רבי מרדכי חיים סלאנים את הסיפור ביקש להביא לפניו את הפיתקה‪ ,‬ומיד כשראה‬
‫אותה פרץ בצחוק ואמר‪ :‬הלוא זהו כתב ידו של יואל אשכנזי‪.‬‬

‫סיפור הפתק לא התקבל על לבו של איש‪ ,‬ואודסר נאלץ לשאת בגפו את האמונה באמיתות‬
‫הפיתקה‪ .‬שנים רבות לאחר מכן‪ ,‬משהתגבשו סביבו קומץ חסידים‪ ,‬הפיץ את המעשה‪ ,‬ומאז‬
‫החלו רבים להאמין בכך‪ ,‬בין השאר הודות לפרסום העקבי והנמרץ שמתקיים בנושא זה על ידי‬
‫חסידיו‪".‬‬

‫והנה‪ ,‬למרות הדברים האמורים‪ ,‬יש אנשים חכמים אשר מגייסים את מיטב כוחותיהם השכליים‬
‫להגן על קדושת הפתקה! למשל‪ ,‬הרב ישראל יצחק בזנסון כתב ספר שלם בשם "זה ינחמנו"‬
‫המבאר את הפתקה וסודותיו‪ ,‬שם הוא טוען כי לא יתכן שתלמיד ליצן היה יכול להגיע לסוד כה‬
‫גבוה‪.‬‬

‫בניגוד לפעם‪ ,‬בזכות האינטרנט קל לנו היום לבדוק ולבחון נושאים כמו זהות מחבר הפתקה‪.‬‬
‫אפשר לתהות‪ ,‬מה היה קורה לו סיפור הפתקה היה מתרחש לפני אלף שנים? אפשר לשער כי‬
‫מעשה הליצנות בישיבה שהביא ליצירת הפתקה היה משתכח‪ ,‬וכל שהיה נותר הוא הפתקה‬
‫ומאמיניו‪-‬חסידיו‪.246‬‬

‫כך‪ ,‬יכול המאמין‪-‬המתלבט לראות ולהתרשם כיצד נוצר מיתוס המבוסס על בסיס בדיה מוחלטת‪,‬‬
‫וכיצד הוא הופך לעיקר אמונה מוחלט ומחייב בקרב מאמינים רבים‪ .‬לאחר עיון בדוגמאות‬
‫שהובאו ודומות להן‪ ,‬אפשר להרכיב משקפיים ביקורתיות ולערוך השוואה בין אילו לבין מקורה‬
‫של התורה עצמה‪ .‬השוואה כזו צפויה לחשוף כי אין שוני מהותי בין אמונות אילו‪ ,‬לכולן אין‬
‫ביסוס רציונאלי מספק‪.‬‬

‫‪ 246‬יש לשים לב כי לרוב לא מתקיים שוויון בין קבוצת המאמינים לאילו הכופרים באמונה‪ .‬קבוצת המאמינים‬
‫תפעל בהתלהבות לביסוס והפצה של האמונה‪ ,‬בעוד הכופרים לרוב יסתפקו בכפירה פאסיבית‪ ,‬ואולי גם לעג ציני‪.‬‬
‫כעבור מספר דורות‪ ,‬פער זה יכול להביא לשכחת הראיות אשר היו קיימות כנגד האמונה‪ ,‬ולהתבססות הנרטיב‬
‫האמוני‪.‬‬
‫‪118‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪...‬‬

‫הערה אחרונה חשובה‪ :‬תמיד‪ ,‬לאחר כל הדיונים‪ ,‬הבדיקות‪ ,‬והחקירות האפשריות‪ ,‬נותר מקום‬
‫לספק מסוים‪ .‬הדברים נכונים כלפי אמונת תמ"ש‪ ,‬כמו גם כלפי כל נושא אחר בעולם‪ .‬טיעון מחץ‪,‬‬
‫חזק ככל שיהיה‪ ,‬לעולם לא יוכל לאלץ אדם לוותר על אמונתו מבלי שהוא מעוניין בכך‪.‬‬

‫אלא שאין כל צורך ל שאוף לכך‪ ,‬וכל אדם אחר רשאי להחזיק באמונה בה הוא חפץ (כמובן‪ ,‬כל עוד‬
‫היא אינה מזיקה לזולת)‪ .‬החשוב הוא לא לשכנע אחרים; אלא שכאשר אדם מתלבט בינו לבין‬
‫עצמו‪ ,‬הוא יאמץ את התרחיש הסביר ביותר בעיניו‪ ,‬ויפסול את האפשרויות העומדות בניגוד לשכל‬
‫הישר‪ .247‬ואם מעדיף מישהו בכל זאת לאמץ דווקא אמונה בלתי‪-‬סבירה‪ ,‬שלכל הפחות יודה בפה‬
‫מלא שהיא כזו‪.‬‬

‫"הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת" היא קוריוז משעשע‪ ,‬אשר ממחיש היטב נקודה זו‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2005‬פרסם בחור צעיר בשם בובי הנדרסון מכתב בו הוא קרא להקדיש לדת "מפלצת‬
‫הספגטי המעופפת" זמן לימודים שווה לזה המוקדש לתכנון תבוני ולהשערות הלוגיות של תורת‬
‫האבולוציה‪ .‬המכתב גרר התעניינות ותפוצה רחבה‪ ,‬ומאז התפתחה והפכה "כנסייה" זו למעין דת‬
‫פארודית‪.‬‬

‫ע"פ אחד מעיקרי האמונה אשר נוסחו לדת זו‪ ,‬מפלצת ספגטי מעופפת בלתי נראית שלא ניתן‬
‫לאתרה יצרה את היקום לפני כ‪ 5,000-‬שנה (לאחר ששתתה הרבה בירה)‪ .‬לדברי ה"מאמינים"‪ ,‬כל‬
‫הוכחה שמצביעה על כך שהעולם נברא הרבה לפני ‪ 5,000‬שנה‪ ,‬הושתלה מראש על‪-‬ידי המפלצת על‬
‫מנת לבחון את מאמיניה‪ .‬עד כדי כך הגיעו הדברים‪ ,‬שאנשים שונים ברחבי העולם ניהלו מאבקים‬
‫משפטיים(!) על זכותם לחבוש מסננת פסטה בצילומים לתעודות זהות ודרכונם‪ .248‬כיצד אפשר‬
‫להסביר כי מכתב פארודי הפך לתנועה עולמית עם אלפי חברים?‬

‫נראה כי מכתב זה נגע בנקודה מהותית אשר הטרידה רבים אשר אינם מאמינים‪ :‬דתות טוענות‬
‫למעמד מיוחד ודורשות כבוד והכרה מבלי שיש מאחוריהן כל בסיס רציונאלי‪ .‬הן נמנעות מלנסות‬
‫לייצר ביסוס כזה באופן הוגן‪ ,‬ולבסוף מסתתרות מאחורי הטענה כי לא ניתן להפריכן באופן‬
‫מוחלט וודאי‪.‬‬

‫מבחינה זו‪ ,‬אמונת תמ"ש היהודית אינה שונה מדתות אחרות‪ .‬אכן‪ ,‬לא ניתן להפריך אותה‬
‫לחלוטין; אך באותו אופן גם לא ניתן להפריך לחלוטין את קיומה של מפלצת ספאגטי מעופפת‪...‬‬

‫‪ 247‬ולהלן בחלק השלישי‪ ,‬תידון בקצרה השאלה מדוע זה חשוב לאחוז בראציונליות‪.‬‬
‫‪ 248‬התופעה הגיעה גם לישראל‪ :‬בראשית ‪ ,2018‬לאחר מאבק משפטי‪ ,‬הצטלם מיכאל אפנסייב לדרכונו הישראלי‬
‫כשהוא חבוש מסננת פסטה‪.‬‬
‫‪119‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לא ניתן‪ ,‬וגם לא קיים צורך כזה מלכתחילה; האדם הסביר ידחה אמונות מופרכות מכל וכל מבלי‬
‫שיצטרך להביא לכך ראיות נגדיות מוחלטות‪.‬‬

‫‪120‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫חלק ‪ -2‬טקטיקות שכנוע‪ ,‬הטיות והטעיות‬

‫הקדמה לחלק השני‬

‫בחלק הקודם נידונו ראיות מרכזיות בהן עושים שימוש להוכחת תמ"ש‪ .‬נמצא כי ראיות אילו‪,‬‬
‫חלקן קלושות ביותר‪ ,‬ורובן בטלות עד כדי כך שהן הופכות לראיות נגד האמונה בתמ"ש‪ .‬מכאן‬
‫אפשר להסיק בביטחון כי אין לאמונת תמ"ש כל בסיס רציונאלי‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן לתהות‪ :‬כיצד יתכן‬
‫שישנם כל‪-‬כך הרבה אנשים אשר ממשיכים לאחוז באמונה זו? כיצד ישנם רבים אשר משתכנעים‬
‫עד כדי ההחלטה לשנות אורח חיים ולחזור בתשובה?‬

‫התשובות לכך רבות ומורכבות‪ ,‬וכוללות מישורי הסבר שונים‪ .‬בחלק השלישי של הספר תידון‬
‫שאלה זו מהזווית החברתית‪-‬סוציולוגית‪ .‬חלק זה יוקדש לעיסוק בטקטיקות שכנוע שונות וטיעוני‬
‫כשל שגויים‪ ,‬אשר מוכיחי תמ"ש שונים מרבים לעשות בהם שימוש‪ .‬בעזרת טקטיקות אילו‪,‬‬
‫משיבים מוכיחי ומחנכי תמ"ש מלחמה שערה כנגד מתקפות מצד הרציונאליות‪ ,‬גם מבלי שיש‬
‫ברשותם בסיס רציונאלי איתן משלהם‪.‬‬

‫בחלק זה פרקים‪-‬סעיפים המתייחסים כל אחד לטקטיקת הגנה‪ ,‬או טיעון כשל‪ ,‬אחר‪ .‬נעשה ניסיון‬
‫להתייחס לתגובות וההתמודדויות היותר נפוצות כלפי קושיות אמוניות‪ .‬יש להעיר כי ישנם‬
‫אינספור כשלי התמודדות נוספים‪ ,‬אלא שלא ניתן לפרטם כי רבים הם‪ .‬הניסיון כאן הוא ללקט‬
‫ולסכם את אותם תשובות וטיעונים נפוצים‪ ,‬ומהם ניתן להקיש על סוגיות נוספות‪.‬‬

‫חלק מהסעיפים דנים בכשלים כלליים אשר אינם ייחודיים לאמונת תמ"ש דווקא (כמו 'אד‪-‬‬
‫הומנים'‪ ,‬וכשל הנחת המבוקש)‪ ,‬וחלק דנים בטקטיקות הגנה וטיעוני כשל המתאפשרים מתוך‬
‫אופייה המיוחד של אמונת תמ"ש‪.‬‬

‫נראה כי הטקטיקה הגורפת והנפוצה ביותר להתמודדות עם שאלת הבסיס לאמונת תמ"ש היא‬
‫פשוט התעלמות מעצם השאלה (כפי שיידון)‪ .‬כך ניתן למצוא רבנים רבים העוסקים בסוגיות‬
‫תורניות והלכתיות המתבססות על ההנחה כי התורה ניתנה משמיים‪ ,‬מבלי שטרחו לברר לעצמם‬
‫ולציבורם באופן רציני מדוע זה בכלל סביר להחזיק באמונה זו ‪.‬‬

‫אך לא תמיד ניתן להתעלם משאלות וקושיות‪ .‬ובהעדר תשובות טובות והגיוניות‪ ,‬פונים לאמצעים‬
‫טקטיים לצורך המשך הגנה על האמונה‪ .‬מודגש‪ ,‬כי שימוש בטקטיקות אילו אינו מוגבל למוכיחי‬
‫ומאמיני תמ"ש‪ .‬עושים בהם שימוש שני הצדדים היריבים בוויכוח‪ ,‬כמו גם ברוב ככל הוויכוחים‬
‫האחרים המתנהלים בין קבוצות אנשים בעולם‪.‬‬

‫יתרה מכך‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬המוכיחים והמתווכחים עצמם אינם מודעים כי הם עושים שימוש‬
‫בטקטיקות ומניפולציות שונות‪ .‬בחלק מהמקרים המאמינים אף עושים שימוש בטקטיקות אילו‬
‫בוויכוחים פנימיים כנגד החלק הרציונאלי של מוחם‪-‬שלהם‪ .‬המטרה אם כן אינה להאשים צד‬
‫אחד בדמגוגיה לשמה‪ ,‬וב"משחק מלוכלך"‪ ,‬אלא פשוט להביא למודעות את הכשל בבסיסם של‬

‫‪121‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫חלק מטיעוני הנגד אשר נוקטים בהם מוכיחי ומחנכי תמ"ש; טיעונים אשר מקשים על דיון ענייני‪,‬‬
‫יוצרים בלבול ואי‪-‬בהירות‪ ,‬ומעכבים את אור האמת מלהאיר‪.249‬‬

‫‪ 249‬אין זה אומר כי לא קיימים מוכיחים תמ"שיים הפועלים במכוון ובאופן ציני באמצעים דמגוגיים‪ .‬לצערנו‪ ,‬ישנם‬
‫גם כאלו‪ .‬אלא שמדובר להערכתי במיעוט זעום‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬החלק הזה דן בטיעוני כשל וטקטיקות הגנה אותן ניתן לדחות באמצעות הסברה רציונאלית‪ .‬מול דמגוגיות‬
‫בוטות ומניפולציות רגשיות נדרש להתמודד באמצעים אחרים‪ ,‬ולא באמצעות דיון ענייני‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התעלמות‬
‫לעיתים נדמה כי הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שאלה קשה‪ ,‬היא פשוט להתעלם ממנה‪.‬‬

‫זה הרושם אשר יכול להתקבל כאשר בוחנים בראיית מאקרו את אופן ההתמודדות של קהילות‬
‫המאמינים עם הקושיות כנגד אמונתם‪ .‬מי שינסה לאמוד את היקף הפרסומים התורניים‬
‫הכתובים מתוך נקודת מוצא כי התורה ניתנה משמיים‪ ,‬לעומת הפרסומים אשר עוסקים בביסוס‬
‫לאמונת תמ"ש עצמה‪ ,‬יגלה במהרה כי חלקה של הקבוצה השנייה זניח ביותר‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫רוב הרבנים והוגי הדעות התורניים אינם עסוקים בביסוס אמונת תמ"ש כלל‪.‬‬

‫לשם השוואה‪ ,‬כל טיעון בעולם המדע דורש תהליכים קפדניים למדי של הוכחה וביסוס‪,‬‬
‫והתמודדות עם קושיות וביקורות‪ .‬רק לאחר שטיעון זה יתבסס‪ ,‬יפנו חוקרים להתמודד עם‬
‫ההשלכות הנובעות מטיעון זה‪.250‬‬

‫מאמיני תמ"ש אולי ישיבו כי ההשוואה למדע אינה השוואה הוגנת‪ .‬האמונה התקבלה בהתגלות‬
‫והועברה במסורת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המדע בנוי על גילויים חדשים אנושיים‪ ,‬ולכן צריך לבססן‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫התמ"שיים יכולים לטעון כי את האמונה מכירים מתוך אינטואיציה פנימית‪ ,‬לעומת המדע אשר‬
‫עוסק ברבדים החיצוניים של המציאות (וראה דיון על כך בחלק הראשון לעיל)‪.‬‬

‫אלא שגם אחרי מניית החילוקים הללו‪ ,‬עדיין יש מקום להשוואה ותהיה‪ :‬לאמונת תמ"ש יש‬
‫השלכות מעשיות כבדות ביותר‪ ,‬הכוללים חיובים הלכתיים תובעניים‪ ,‬התוויה של השקפת עולם‬
‫וערכים‪ ,‬והשפעה כבירה על חיי המשפחה והקהילה‪ .‬האם זה הגיוני להמשיך לסמוך באופן עיוור‬
‫על 'מסורת ההתגלות'‪ ,‬גם כאשר הולכות ומתרבות הראיות כנגדה? האם ניתן להמשיך להכריע‬
‫בשאלות מעשיות‪ ,‬חלקן גורליות ממש‪ ,‬מתוך הנחת מוצא כי "אנו פוסקים מתוך תורה אשר ניתנה‬
‫משמיים"‪ ,‬כאשר בפועל אין ולו ראיה אחת רצינית התומכת בהנחה מרחיקת לכת זו?‬

‫בפועל‪ ,‬נראה כי מרבית הרבנים‪ ,‬ובכלל זה גם הרבנים המובילים ("גדולי הדור")‪ ,‬אינם בקיאים‬
‫בסוגיית הוכחות תמ"ש‪ .251‬אפשר להעריך בזהירות כי אם יישאלו ישירות על סוגיה זו‪ ,‬ישיבו‬
‫באמצעות כותרות כלליות‪ ,‬וימצאו את הדרך להתחמק ממתן תשובות מקיפות ומפורטות‪.252‬‬
‫בפועל‪ ,‬נדיר הוא המצב בו אותם רבנים מוצאים עצמם במצב מביך כזה‪ .‬הנורמה החברתית‬

‫‪ 250‬דוגמא פשטנית‪ :‬אם חוקר יטען כי חוזק מרבי של חומר כלשהו גבוה ממה שמקובל לחשוב‪ ,‬הוא יצטרך להביא‬
‫הוכחות לטיעון זה‪ .‬רק לאחר מכן‪ ,‬יתחילו חוקרים נוספים לפתח מוצרים הנשענים על טיעון זה‪ .‬בעולם התורה‬
‫המצב הפוך‪ :‬עוסקים בהשלכות של אמונת תמ"ש (=ההלכות) מבלי שהאמונה עצמה התבססה‪.‬‬
‫‪ 251‬זו הסיבה לכך כי מספר רבנים בני‪-‬ימינו קיבלו "התייחסות יתר" בחיבור זה‪ .‬אין זה מתוך ניסיון להיטפל‬
‫אליהם‪ ,‬אלא שפשוט אין רבנים הכותבים ומפרסמים חיבורים בנושא זה‪.‬‬
‫‪ 252‬בהקשר הזה‪ ,‬יש לומר כי מי שיחפש אירועים של ויכוחים פומביים וסימפוזיונים בנושא שורש אמונת תמ"ש‪,‬‬
‫יתקשה למצוא כאלו‪ .‬באירועים המעטים אשר כן מתקיימים‪ ,‬לרוב אין מערך כזה המאפשר התמודדות ישירה‬
‫וחסרת פניות בין נציגי המאמינים לכופרים‪ .‬האירועים הללו יערכו מראש באופן כזה אשר ימנע מבוכה לצד‬
‫המאמין‪.‬‬

‫‪123‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫במגזרים הדתיים (וודאי החרדיים) היא כזו אשר אין זה נחשב לגיטימי להפנות שאלות קשות‬
‫לעבר רבנים‪ .‬עצם הניסיון לעשות כך יכול להיחשב לחוצפה‪ ,‬לפגיעה בכבוד תלמידי חכמים‪ ,‬ואף‬
‫לפגיעה ב"כבוד שמיים"‪.253‬‬

‫ישנם מספר רבנים אשר מקדישים ממרצם וכשרונם לליבון סוגיות "תורה ומדע"‪ .‬חשוב להבחין‬
‫בין סוגיות תורה ומדע באופן כללי‪ ,‬לסוגיית אמונת תמ"ש‪ .‬אמנם‪ ,‬יש חפיפות מסוימות בין‬
‫השניים ‪ ,‬אך ככלל‪ ,‬מדובר בסוגיות נפרדות‪ .‬שאלות "תורה ומדע" נידונות לרוב מתוך אותה נקודת‬
‫מוצא עקרונית של אמונה בתמ"ש‪ .‬רק מתוך הנחת אמונה זו‪ ,‬יוצאים המחברים המאמינים לפתור‬
‫קושיות נקודתיות העולות מתוך המדע כלפי התורה וההלכה‪ .254‬במילים אחרות‪ ,‬תכליתם של‬
‫ספרי "תורה ומדע" אינה לבסס באופן הרציונאלי את האמונה‪ ,‬אלא לדחות את הקושיות עליה‬
‫מצד המדע‪.‬‬

‫באופן פרדוכסלי‪ ,‬דווקא בגלל שאין ספרות מסודרת ורצינית אשר עוסקת בביסוס הרציונאלי‬
‫לתמ"ש‪ ,‬קשה יותר להתמודד עם טיעון זה‪ .‬לו היה ספר יסוד רציני ומוסכם אשר סוקר את‬
‫הראיות בעד אמונת תמ"ש‪ ,‬היה אפשר להתמודד עימו באופן מסודר ויסודי‪ .‬המלאכה אשר ניצבת‬
‫בפני מי שמעוניין להתמודד‪ ,‬לבחון‪ ,‬ו‪/‬או להפריך אמונה זו‪ ,‬היא קשה ומסורבלת‪:‬‬

‫‪ ‬נדרש לקושש טיעונים משלל מקורות‪ ,‬בהם ספרים תורניים‪ ,‬עלונים‪ ,‬שיעורים בע"פ‪" ,‬שיח‬
‫ישיבתי" לא פורמלי‪ ,255‬ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬הדיונים על הטיעונים הנ"ל עצמם (הכוללים התמודדות עם קושיות שונות‪ ,‬וכדומה)‬
‫מפוזרים אף הם בשלל מקומות‪.‬‬

‫משכך‪ ,‬יכולה להיווצר תחושה כאילו הדיון לא מוצה עד תום‪ ,‬וכי יש עוד טיעונים רבים אשר לא‬
‫נידונו‪ .256‬כך‪ ,‬מאמין המלא בספקות אך חושש מתוצאותיהן‪ ,‬יכול להרגיע את עצמו ולהאמין כי‬
‫קיימות הוכחות וראיות איתנות לאמונתו‪ ,‬אי‪-‬שם‪ ,‬בספרים ו‪/‬או בבתי המדרש‪.‬‬

‫‪ 253‬כפי שנאמר במשנה במסכת אבות‪" :‬יהא מורא רבך כמורא שמיים‪ ".‬יצוין‪ ,‬כי ישנו עיסוק תורני נרחב של‬
‫תלמידי חכמים (=רבנים) בנושא של כבודם של תלמידי חכמים‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬אין זה נחשב מנומס לתקוף בשאלות וקושיות את אמונתו של אדם פרטי‪ .‬הגנה זו למאמינים מוענקת להם‬
‫דווקא מתוקף של ערכים חילוניים‪-‬פלורליסטיים‪ ,‬לפיהם כל אדם רשאי להחזיק באמונה בה הוא חפץ‪ ,‬ואין לאף‬
‫אדם רשות להתנשא על אדם אחר הנושא באמונה ותרבות אחרת משלו‪ .‬על אף הגנה זאת‪ ,‬רבנים שונים אינם‬
‫נמנעים מלתקוף את ערכי הפלורליזם‪ ,‬המספק להם את אותה הגנה נוחה‪.‬‬
‫‪ 254‬לדוגמא‪ ,‬בספר "תורה ומדע" של הרב אלחנן הורוביץ ז"ל‪ ,‬הוא מסביר באריכות כי יש לעסוק בקושיות המדע‬
‫על האמונה רק מתוך עמדת מוצא יציבה של אמונה‪ .‬כאשר מקדימים באריכות הדברים ברוח זו‪ ,‬החשיבה‬
‫הביקורתית של הקורא המאמין מנוטרלת מראש‪ .‬התכלית של ספרים מעין אילו היא לחזק את האמונה של‬
‫המאמינים זה מכבר‪ .‬לצורך זה דברים הנכתבים מתוך פאתוס ורגש דתי שכיחים הרבה יותר מטיעונים העומדים‬
‫במבחן הביקורת‪.‬‬
‫‪ 255‬הכוונה לטיעונים ואמרות כנף אשר מוכרים בבתי מדרש‪ ,‬ולא מצאו את ביטויים בכתב‪ .‬יש אשר יאמרו כי‬
‫דברים אילו מייצגים את "התורה" באופן נאמן אף יותר מדברים כתובים‪ .‬זאת מכיוון שהתורה אמורה להיות‬
‫מועברת בעל‪-‬פה‪ ,‬באופן של לימוד ישיבתי‪ ,‬והעלאת דברי תורה על הכתב הם פשרה שבדיעבד‪ .‬כידוע‪ ,‬מעשה‬
‫כתיבת המשנה והתלמוד נתפסו כהכרח מציאותי (מאימת השכחה והרדיפות כנגד יהודים) אשר נוגד את האופן‬
‫האידיאלי של העברה של תורה בע"פ‪.‬‬
‫‪124‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בפועל‪ ,‬נראה כי לצד העיסוק הדל בשאלת הבסיס לתמ"ש‪ ,‬יש בעיקר התעלמות גדולה מהשאלה‬
‫והתחמקות מדיון אמיתי‪.‬‬

‫‪ 256‬וראה להלן הערך "מלחמת ההתשה"‪.‬‬

‫‪125‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כשל אד‪-‬הומינם‬
‫כשל אד‪-‬הומינם (ובתרגום מלטינית‪ :‬טיעון לגופו של אדם)‪ ,‬הוא כשל לוגי ידוע‪ ,‬בו משיבים לטיעון‬
‫באמצעות התייחסות לאדם המציג את הטיעון‪ ,‬במקום להתייחס לטיעון עצמו‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר‬
‫בטקטיקה שנועדה להסיט את הדיון מהקו הענייני‪ ,‬ולהפכו להתגוששות אישית‪ .‬כשל זה מנוצל‬
‫רבות בוויכוחים פוליטיים‪ ,‬כאשר תוקפים את היריבים הפוליטיים באופן אישי‪ ,‬במקום להתייחס‬
‫לעמדותיהם‪.‬‬

‫דוגמא משעשעת מפרשני התורה לכשל אד‪-‬הומינם ניתן למצוא בסיפור על בלעם (הרשע)‪ .‬כאשר‬
‫בלעם מתבקש ע"י שליחי בלק מלך מואב לבוא לקלל את עם ישראל הוא משיב‪:‬‬

‫"ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק‪ :‬אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי ה'‬
‫אלוהי לעשות קטנה או גדולה" (במדבר כח' יח')‬

‫במילים אחרות‪ ,‬בלעם מסרב לעבור על דבר השם‪ ,‬אפילו תמורת "מלא ביתו כסף וזהב"! ממבט‬
‫ראשון נראה שאין לנו אלא להתפעל מצדקותו של בלעם‪ .‬אלא שרש"י מפרש שזה דווקא מלמד‬
‫אותנו בדיוק את ההיפך‪" :‬למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים"‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬בספר תהילים נאמר‪:‬‬

‫"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"‪( .‬תהלים קיט' עב')‬

‫ספר תהילים מיוחס לדוד המלך‪ ,‬אך לא נמצא הפרשן שיעז לפרש דבריו אילו כגאוותנות וחמדנות‬
‫של דוד המלך‪ ,‬בדומה לבלעם‪ .‬ברור הדבר‪ ,‬כי הפרשנים אינם מתבססים על דברי הכתובים עצמם‪,‬‬
‫והפרשנות ניתנת 'אד‪-‬הומינם'‪.‬‬

‫אין תמיד הכרח לראות בטענות כשל אד‪-‬הומינם כשל‪ .‬בהתייחס לדוגמא הנ"ל‪ ,‬אם אכן יש לנו ידע‬
‫מוקדם כי בלעם הוא רשע‪ ,‬ודוד המלך צדיק‪ ,‬בהחלט יהיה זה הגיוני לפרש את דבריהם לאור מידע‬
‫זה‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬אם מפלגה חושפת ומפרסמת כי מנהיג מפלגה יריבה צורך אלכוהול בכמויות‬
‫מופרזות‪ ,‬לא נראה כי מדובר בטיעון כשל‪ .‬הרגלי שתייה של מנהיג ציבור בעל משרה בכירה‬
‫ורגישה בהחלט יכולים להשפיע כל תפקודו‪ ,‬ולכן אין כאן בהכרח מניפולציה או התחמקות מדיון‬
‫בעמדות‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן‪ ,‬לעיתים נעשה שימוש מועיל בטענות אד‪-‬הומנים לא לפסילת אדם‪ ,‬אלא דווקא לאישור‬
‫דבריו ‪ .‬למשל‪ ,‬אם טוענים כי אדם מסוים הוא מבריק‪ ,‬יתכן וניטה לשקול יותר ברצינות טענות‬
‫שלו לעומת אדם אשר ההתרשמות לגביו שלילית‪ .‬יש בכך כמובן היגיון רב‪ :‬משאבי הזמן ותשומת‬
‫הלב שלנו מוגבלים‪ ,‬ולכן טיעונים לגופו של אדם יכולים לסייע לנו בהחלטה למי כדאי להקשיב‬
‫ובאיזה נושא‪.‬‬

‫בהקשר של לימוד תורה‪ ,‬לומדי תורה רבים וודאי שמעו את האמירה הישיבתית‪" :‬אם התוספות‬
‫(=קבוצת פרשני גמרא) מסיימים פירושם עם הביטוי 'צריך עיון'‪ ,‬לא התוספות צריך עיון! אלא‬
‫אתה צריך עיון!!!" במילים אחרות‪ ,‬אמירה זו קבועת כי לא יתכן והתוספות (ולצורך העניין‪ :‬כל‬
‫‪126‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫פרשן ורב גדול אחר)‪ ,‬טועים ו‪/‬או לא יודעים את התשובה‪ .‬ובראיה יותר לרחבה‪ :‬אם יש למישהו‬
‫קושיה על התורה אז זה בהכרח נובע מקוצר השגתו שלו‪.‬‬

‫לעומת השימוש 'לחיוב' בטענת אד‪-‬הומינם‪ ,‬מרבים התמ"שיים לפסול יריבים באופן זה‪ .‬כך‪,‬‬
‫דבריהם של אנשים שונים‪ ,‬ובהם מומחים אקדמיים בעלי שם‪ ,‬אינם זוכים לדיון רציני ונפסלים‬
‫מראש רק על‪-‬סמך שיוכם הארגוני‪ /‬חברתי‪ .‬למשל‪ ,‬ישנו רב המרבה לומר כי אנשי ביקורת‬
‫המקרא פועלים מתוך "שילוב של בערות ושנאת ישראל‪ ".‬ברור כי תיוג כה שלילי ימנע מראש כל‬
‫דיון ענייני בטענותיהם‪.257‬‬

‫מאמיני תמ"ש וודאי יצהירו כי הם מעוניינים להגיע לאמת‪ ,‬הרי הם מאמינים כי התורה היא ה‪-‬‬
‫אמת העליונה‪ .‬ניחא‪ ,‬אפשר לטעון כי אימוץ גישה לפיה הפרשנים התורניים תמיד צודקים‬
‫מסייעת להגיע לאמת‪ .‬כאשר מניחים זאת מראש‪ ,‬הנחה זו עצמה דוחפת את הלומדים להתייגע‬
‫בדברים אשר ממבט ראשון יכולים להיראות מחוסרי היגיון‪ ,‬ולאחר העמקה מתבררים כבעלי‬
‫טעם‪ .‬אך מה בדבר פסילה גורפת של דעות רק על סמך זהותם של בעלי העמדות? גישה כזו וודאי‬
‫אינה מסייעת להתקרב לאמת‪.‬‬

‫בהקשר של הדיון על הבסיס הרציונאלי לתמ"ש‪ ,‬מעניין להביא את דבריו של הרב מרדכי נויגרשל‪.‬‬
‫( רב חרדי‪-‬ליטאי העוסק רבות בהחזרה בתשובה)‪ .‬בספרו "מסע אל פסגת הר סיני – דיאלוג בין‬
‫כופר למאמין" הוא מצטט בפתיחה את הפסוק‪:‬‬

‫"כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי" (ישעיהו נד יז')‪.‬‬

‫הדברים מתפרשים ע"י הרב נויגרשל בהקשר של הדיאלוג של המאמין עם הכופר‪ :‬כל איום וטיעון‬
‫שיכוון לעבר המאמין‪ -‬יכשל‪ .‬הרב נויגרשל תולה הצלה זו בהשגחה מאלוהים‪.‬‬

‫אלא שנראה כי אין באמת צורך בהשגחה אלוהית מיוחדת בשביל שאדם ינצל מקושיות על‬
‫אמונתו‪ .‬כל שעליו לעשות הוא להשתמש בכשל אד‪-‬הומינם‪ ,‬והוא ניצל! כלומר‪ ,‬אם נפסול מראש‬
‫כל טענה של היריב‪ ,‬כי אנו מניחים מראש כי היריב רשע‪/‬כופר‪/‬בור ועם הארץ‪/‬לא רוחני‪ ,‬וכדומה‪,‬‬
‫לעולם לא נתמודד באמת עם טענותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬אם מטילים איסור הלכתי על עיון בספרים שיש‬
‫בהם 'דברי כפירה'‪ ,‬וודאי ניצלים מאימת תוכן הדברים‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם נחליט מראש להאמין תמיד לרבנים כי הם צדיקים וגאונים אשר אינם טועים‪,‬‬
‫האמונה תמיד תינצל‪ .‬אין ספק‪ ,‬מדובר במנגנון הצלחה מוצלח ביותר‪ ,‬אשר מגן על האמונה‪,‬‬
‫ומרחיק מהאמת‪.‬‬

‫‪ 257‬מדובר ברב אבינר‪ .‬מאד יתכן כי הרב אבינר גם צודק בהבחנה זו לגבי חלק מאנשי ביקורת המקרא‪ .‬אך האם זה‬
‫מונע את הצורך בדיון ענייני בטענותיהם? הקדמת קביעה זו לכל דיון בקושיה מצד ביקורת המקרא מונעת‬
‫התייחסות עניינית בטענות עצמם‪.‬‬
‫‪127‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ראשונים כמלאכים‬
‫כשל אד‪-‬הומינם אשר נידון לעיל הוא תקיפת טענה רק על בסיס זהותו של הטוען‪ ,‬מבלי לדון‬
‫באופן ענייני בטענה עצמה‪ .‬ראינו בהקשר הזה‪ ,‬כי לומדי תורה נוהגים מלהימנע מלפקפק או לבקר‬
‫עמדות של רבנים גדולים ופרשני התורה המקובלים‪ .‬טיעון "ראשונים כמלאכים"‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מוגדר כאן‪ ,‬הוא מעין וריאציה מתוחכמת של כשל אד‪-‬הומינם‪ ,‬כפי שיוסבר‪.‬‬

‫הכלל התורני המקובל הוא כי ככל שהחכם קדום יותר‪ ,‬יש לחלוק לו כבוד גדול יותר‪ ,‬בהתאם‬
‫לביטוי התלמודי‪" :‬ראשונים כמלאכים‪ ."258‬לדברי החכמים הקדומים יותר נוהגים לייחס יכולות‬
‫כמעט(?) על‪-‬אנושיות‪ .‬התפיסה התורנית גורסת כי ישנו תהליך מתמשך של "ירידת הדורות"‪,‬‬
‫כלומר‪ :‬קומתם הרוחנית של המנהיגים התורניים הולכת ופוחתת מדור לדור‪ . 259‬לכן‪ ,‬חכמים‬
‫מדורות מאוחרים אינם יכולים לחלוק על חכמים מדורות אשר קדמו להם‪ .‬ברוח דברים אילו כתב‬
‫הפוסק מהר"ם אלשקר‪:‬‬

‫"אין יחס לדורת אלו עם הראשונים אפילו כיחס הקוף עם האדם‪ .‬והלוואי שיבינו דורות אלו הבל‬
‫פיהם שבדברי הראשונים" (שו"ת מהר"ם אלשקר נד)‪.‬‬

‫המהר"ם אלשקר (שחי עוד לפני דארווין)‪ ,‬מזהה מעין תהליך אבולוציוני הפוך‪ ,‬לפיו הדורות‬
‫הקודמים היו במדרגת אדם‪ ,‬ודורו שלו עוד נמוך ממדרגת הקוף‪.‬‬

‫עיקרון זה מיושם למעשה כבר בגמרא‪ ,‬כאשר אמוראים אינם יכולים לחלוק על דברי התנאים‬
‫(=חכמי המשנה) אשר קדמו להם‪ .‬ע"פ עיקרון זה‪ ,‬נהגו גם חכמים מהדורות המאוחרים אשר אינם‬
‫חולקים על אילו שקדמו להם‪.260‬‬

‫אלא שישנו קושי לקבל כלל זה‪ :‬הדורות המאוחרים יותר הרי למדו את דברי הדורות הקודמים!‬
‫היות שכך‪ ,‬הם נמצאים בעמדת מוצא עדיפה‪ ,‬המאפשרת להם פרספקטיבה רחבה יותר על הסוגיה‬
‫הנידונה‪ .‬מדוע אם כן פוסקים למעשה ע"פ דברי האחרונים‪?261‬‬

‫מוצא אלגנטי לבעיה זו טמון באמירה‪" :‬ננסים על כתפי ענקים‪ "262.‬משמעות הביטוי‪ ,‬כי בהשוואה‬
‫של חכם מאוחר (=ננס) לחכם מוקדם (=ענק)‪ ,‬החכם המוקדם אכן בעל חכמה גדולה יותר‪ .‬אלא‪,‬‬

‫‪ 258‬הביטוי המלא המופיע בתלמוד‪( ,‬מסכת שבת קיב‪" :) :‬אם ראשונים כמלאכים‪ -‬אנו כבני אדם‪ ,‬ואם כבני אדם‪-‬‬
‫אנו כחמורים‪ ,‬אבל לא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר"‪ .‬ע"פ הסיפור המובא שם אתונו של רבי פנחס בן יאיר‬
‫הייתה במעלה רוחנית מיוחדת‪ ,‬והחמירה על עצמה באכילת ספק תרומה‪.‬‬
‫‪ 259‬לעומת תליית 'מציאות' זו במעין 'עובדה רוחנית'‪ ,‬הסבר ארצי והגיוני יותר לתחושה זו של ירידת הדורות הוא‬
‫שלהמונים בימינו ישנה השכלה בסיסית רחבה יותר‪ .‬לכן הפער בין אליטת החכמים להמוני העם הצטמצם מאד‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬אין ירידה בקרב החכמים‪ ,‬יש עלייה של העם!‬
‫‪ 260‬החלוקה היא בין 'ראשונים' ו'אחרונים'‪ ,‬ואכמ"ל בהגדרות אילו‪.‬‬
‫‪ 261‬ואכן‪ ,‬ברוח זו ישנו כלל הלכתי של "הלכה כבתראי"‪ :‬הלכה ע"פ הדורות היותר מאוחרים‪ .‬מתוקף כלל זה נפסק‬
‫כי במקרה של מחלוקת בין שני התלמודים (בבלי וירושלמי)‪ ,‬הלכה ע"פ התלמוד הבבלי‪ ,‬למרות שנכתב מאוחר‬
‫יותר לתלמוד הירושלמי‪.‬‬
‫‪ 262‬ביהדות‪ ,‬האמרה מיוחסת לתוספות רי"ד‪ .‬אמרה זו הייתה נפוצה בעולם הנוצרי‪ ,‬וכנראה מקורה משם‪.‬‬
‫‪128‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שהחכם המאוחר למד את דברי החכם המוקדם‪ ,‬ולכן "ניצב על כתפיו"‪ .‬יתרון גובה זו מקנה לחכם‬
‫המאוחר את היכולת לפסוק באופן אחר מהחכם המוקדם‪.‬‬

‫יש בגישה זו היגיון מסוים‪ .‬אלא שנראה כי בפועל‪ ,‬כלל זה מאפשר לחכמי ימינו חירות מוחלטת‬
‫וכוח (כמעט) בלתי מוגבל‪ .‬החבל נאחז משני קצותיו‪ :‬גם מפליגים עד אין קץ בשבחם של דורות‬
‫קודמים ומצהירים כי הם הסמכות העליונה‪ ,‬וגם פוסקים בניגוד לדעתם‪( ,‬במקרה הצורך)‪.‬‬

‫זהו עוד מנגנון המאפשר לשחק בעולם ההלכתי "כחומר ביד היוצר‪ ,"263‬ולהגיע לכל פסיקה‬
‫הלכתית בה מעוניינים‪ .‬למשל‪ ,‬אם הפוסק של ימינו מעוניין להחמיר בענייני גיטין‪ ,‬ולהותיר אישה‬
‫בעגינותה‪ ,‬הוא יכול למשוך כתפיים ולהצהיר כי ידיו כבולות לנוכח כפיפותו לפוסקים הגדולים‬
‫אשר חיו לפניו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הפוסק רוצה לפסוק אחרת ולהקל‪ ,‬הוא יכול להשתמש במוצא‬
‫של "ננסים על כתפי ענקים‪ ",‬ולומר‪" :‬הנה‪ ,‬למרות מה שפסקו אז‪ ,‬בדורנו (הירוד והשפל) יש להקל‬
‫בדבר זה מפני ש‪ "...‬כך‪ ,‬הפוסק חולק כבוד לדורות הקודמים‪ ,‬ופוסק בניגוד לדעתם בפועל‪.‬‬

‫האמור עד כה מתייחס בעיקר לעולם פסיקת ההלכה‪ ,‬אך עיקרון זה משליך גם על סוגיות אמוניות‪.‬‬
‫ניתן לעשות שימוש סלקטיבי בדעות של חכמים קודמים בסוגיות אמוניות ולהתאימן לפי הרצוי‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬גישת הרב קוק היא שיש לחוות את התורה והתשובה מתוך חיבור פנימי ובאופן הרמוני‬
‫אשר לא מתנכר לרגשות הטבעיים‪ .‬דברים אילו הם בניגוד לגישות המקובלות אשר קדמו לו‪ ,‬אשר‬
‫ראו בחיים של קושי ודלות ערך רוחני‪ . 264‬הרב קוק אומר באחת האגרות‪:‬‬

‫"אם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה‪ ,‬ואל דברת קץ המגולה ואור‬
‫הישועה הזרוחה לא יביט‪ ,‬לא יוכל לכוון שם דבר לאמיתתה של תורת אמת‪( ".‬אגרות הראיה‪,‬‬
‫אגרת שעח)‪.‬‬

‫הרב קוק קובע כאן כי האופי המיוחד והחדש של התקופה והדור מביאים לכך שנדרש להבין‬
‫ולפרש אחרת את מושג התשובה‪ .‬כך‪ ,‬הרב קוק יכול לתת הדרכות רוחניות אשר סותרות את גדולי‬
‫הדורות לפניו‪ ,‬מכיוון שיש לו נקודת מבט עדיפה‪ :‬הוא יכול לצפות ב"אור הישועה הזרוחה" של‬
‫הזמן הנוכחי‪.265‬‬

‫אך מעבר לגמישות שמתאפשרת לפוסקים ולהוגים הודות לעיקרון "ראשונים כמלאכים"‪ ,‬יש‬
‫יתרון מובהק נוסף‪ :‬הפלגה בתיאור גדולתם ומעלתם של חכמי הדורות הקודמים היא אפקטיבית‬
‫יותר מייחוס אותם מידות פלאיות לחכמי הדורות הנוכחיים‪ .‬זאת‪ ,‬משתי סיבות עיקריות‪:‬‬

‫‪ 263‬וראה להלן את הדיון בערך "עיקרון הפלסטלינה"‪.‬‬

‫‪ 264‬כך הייתה הגישה הכללית בתנועת המוסר‪ ,‬אשר הדגישה את הפרישות והצער שבעבודת השם‪ .‬הד לכך נמצא‬
‫כבר במאמר חז"ל מפרקי אבות‪" :‬כך היא דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן‬
‫וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל‪".‬‬
‫‪ 265‬קביעה זו של הרב קוק עומדת בניגוד לגישת יריביו החרדים‪ ,‬אשר לא ראו בציונות תהליך רוחני חיובי‪.‬‬
‫החרדים שימרו את הגישה של הדורות הקודמים‪ ,‬בעוד הרב קוק החליט לשנות ולחדש‪.‬‬
‫‪129‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ .1‬שבחים של רבנים המופנים כלפי עצמם‪ ,‬יכולים להתפרש כגאווה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התבטלות‬
‫כלפי חכמי דורות קודמים תתפרש כענווה‪.‬‬
‫‪ .2‬שבחים מוגזמים כלפי רבנים החיים בימינו יכולים להתבדות ביתר קלות מהסיבה כי הם‬
‫חיים ביננו‪ ,‬והם עלולים למעוד בהתנהגותם‪ ,‬או פשוט לא לעמוד בתיאורים המפליגים על‬
‫צדיקותם וחכמתם הפלאית‪.266‬‬

‫הפלגה בשבח רבני הדורות הקודמים‪ ,‬מאפשרת לרבנים החיים כיום לעשות שימוש יעיל במיוחד‬
‫בכשל אד‪-‬הומינם‪" :‬המוניטין" של גדולי הדורות מאפשר להשליט את דעות על הדורות הנוכחיים‪,‬‬
‫וכל זאת מבלי לשלם מחיר על גאוותנות‪ ,‬ומבלי הצורך לעמוד בעצמם בסטנדרטים גבוהים אילו‪.‬‬

‫ישנו עוד יתרון מובהק לשימוש בערך של "ראשונים כמלאכים"‪ ,‬אשר קשור להתמודדות עם‬
‫ספקות של מאמינים‪ .‬כי הרי מי הוא זה אשר ירהיב עוז לפקפק בדברים של ענקי הדורות‬
‫הקודמים הצדיקים והגאונים?! כך מדכאים את השואל מלשאול‪ ,‬ואת האמת מלהתברר‪.‬‬

‫מודגש כי אין בדברים אילו לטעון כי רבנים ופוסקים עושים שימוש ציני ומחושב במתודות כאלו‬
‫על‪-‬מנ ת לפסוק ולומר ככל העולה על רוחם‪ ,‬להיפך‪ :‬סביר כי הרוב המוחלט של הרבנים מאמינים‬
‫בכל ליבם כי הם קטנים מהדורות הקודמים‪ .‬אלא שערך זה של "ראשונים כמלאכים" בסופו של‬
‫דבר מאפשר ליהנות מכל העולמות‪ :‬לפסוק כפי שרוצים‪ ,‬למנוע שאלות וספקות‪ ,‬להיחשב‬
‫לממשיכם ופרשנם הרשמי של גדולי הדורות הקודמים‪...‬ואחר כל זאת להיחשב לענווים וצנועים‪.‬‬

‫‪ 266‬למעשה‪ ,‬בהחלט קיימים תופעות של ייחוס צדיקות וחכמה פלאיים לרבנים החיים בימינו‪ ,‬אלא שעוצמת‬
‫הדברים משתנה ממגזר אחד לאחר‪ .‬ייחוס תכונות מופלאות לרבני הדורות הקודמים לעומת זאת‪ ,‬היא תופעה‬
‫הקיימת בכל המגזרים התמ"שיים‪.‬‬
‫‪130‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כשל הנחת המבוקש‬

‫כשל הנחת המבוקש‪ ,‬או כשל טענה טעונת הוכחה‪ ,‬הינו כשל לוגי כללי המופיע במציאות פעמים‬
‫רבות‪ .‬זהו כשל שקל ליפול בו‪ ,‬ולרוב נעשה מתוך תום לב‪ .‬הסבר הכשל‪ :‬ככלל‪ ,‬על‪-‬מנת להוכיח‬
‫הנחה מסוימת‪ ,‬אין להסתמך על ההנחה עצמה‪ .‬כאשר עושים זאת‪ ,‬הרי שנופלים בכשל הנחת‬
‫המבוקש‪.‬‬

‫דוגמא לשימוש בכשל הנחת המבוקש ע"י מאמיני תמ"ש כבר הופיעה בספר זה בהקשר של ראיית‬
‫התגלות לעיני רבים‪ ,‬אשר כללה שני מרכיבים‪:‬‬

‫‪ .1‬התורה היא אמת מוכחת כיוון שהיא מספרת על ניסים אשר התרחשו לעיני המוני בני‬
‫אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬אנו יודעים שהיו שם המוני בני אדם כי התורה מספרת לי זאת‪.‬‬

‫קל לראות‪ ,‬כי נדרשת אמונה בתורה עצמה‪ ,‬על‪-‬מנת לתת אמון בדבריה כי היו עדים רבים לניסים‬
‫אילו‪ .‬כך‪ ,‬הקושיה הבסיסית (=מניין שהתורה ניתנה משמיים?) עדיין נותרת ללא מענה אמיתי‪.‬‬

‫בדומה לכך‪ ,‬לעיתים מוכיחי תמ"ש שונים עושים שימוש בטענה כי ריבוי הנביאים אשר חיו בקרב‬
‫עם ישראל מהווה הוכחה לאמונת תמ"ש‪ .‬ע"פ האמור במסכת מגילה‪ ,‬מספר הנביאים בעם ישראל‬
‫היה "כפליים מיוצאי מצריים"‪ ,‬כלומר כ‪ 1.2-‬מיליון נביאים! על כך שואלים בתמיהה מוכיחי‬
‫תמ"ש‪ :‬הייתכן כי ‪ 1.2‬מיליון נביאים אינם מעידים על קשר ישיר עם בורא עולם? הייתכן כי כולם‬
‫היו שקרנים או הוזי הזיות‪ !?267‬על‪-‬סמך זאת הם טוענים כי וודאי הייתה תופעה אמיתית של‬
‫נבואה‪ ,‬וקשר ישיר עם אלוהים‪ .‬אלא‪ ,‬שהאינדיקציה היחידה לכמות כזו של נביאים היא מאותה‬
‫גמרא עצמה‪ .‬מתן אמון בגמרא זו מחייב מראש אמונה בתמ"ש‪.268‬‬
‫‪269‬‬
‫מתייחס לסתירות בתורה שבכתב‪:‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ ,‬מתוך האתר יהדות‪.‬נט‬

‫"ישנם פסוקים הנראים כסותרים זה את זה‪ ,‬המחייבים פירוש בעל פה‪ ,‬כדי להבין את כוונתם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬פסוק אחד אומר "שבעת ימים מצות תאכלו"‪( ,‬שמות יב‪ ,‬טו)‪ .‬ופסוק אחר אומר‪" :‬ששת‬
‫ימים תאכל מצות"‪( ,‬דברים טז‪ ,‬ח) והדוגמאות הן רבות‪ .‬ברור הדבר שאין "סתירות" בתורה‪,‬‬
‫הרי כל מי שלומד את התורה רואה את עוצמתה וחכמתה‪ :‬הדקדוק בכל פסוק‪ ,‬מילה או אות‪.‬‬
‫"אין אות מיותרת בתורה"‪ .‬האם דבר כזה פשוט‪ ,‬שכל מחבר ספר בן זמנינו נזהר ממנו‪ ,‬יהיה‬

‫‪ 267‬בהחלט יתכן כי חלק מהאנשים אשר נחשבו בעיני הבריות כנביאים היו הוזי הזיות מסיבות של מחלת נפש או‬
‫שימוש בסמים שונים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מעניין לציין את עבודת הדוקטורט של ג'מאל זחאלקה (שגם היה חבר כנסת)‪,‬‬
‫שם הוא טוען כי אחד מסממני הקטורת היה חשיש‪.‬‬
‫‪ 268‬לעצם העניין‪ ,‬גם לו היו מיליוני אנשים הטוענים כי הם נביאים לא היה בכך ראיה חזקה‪ .‬גם ההחלטה לתת אמון‬
‫בדברי אדם הטוען כי הוא התנבא מחייבת הנחה מוקדמת‪.‬‬
‫‪ 269‬אתר עם תכני יהדות מטעם הארגון "אור עליון"‬
‫‪131‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫קיים בתורה? מוכרחים אנו לומר‪ ,‬שהסתירות הן בדווקא! כדי ללמדנו דקויות ופרטי דינים‪ ,‬כפי‬
‫שחז"ל מרבים לדרוש את ה"סתירות" לכאורה שבין הפסוקים‪".‬‬

‫בפסקה הנ"ל הכותב טוען כי זה "ברור" כי הסתירות נועדו ללמדנו פרטי דינים‪ ,‬כי מי שלומד את‬
‫התורה רואה את הדקדוק שלה בכל אות‪ .‬אלא שאותם דקדוקים נעשים על‪-‬מנת לתרץ את‬
‫הסתירות‪ .‬ברור כאן כי הכותב מניח מראש כי התורה ניתנה מהשמיים ולא מכילה סתירות‪,‬‬
‫ובשלב הבא טוען כי "מוכרחים אנו לומר כי הסתירות הן בדווקא"‪ .‬וודאי שאין הכרח להניח זאת‪,‬‬
‫ובמסמכים אנושיים קיימים סתירות לרוב‪ ,‬אלא שהכותב מניח את המבוקש‪ ,‬וכלל לא שוקל את‬
‫האפשרות היותר הגיונית‪ :‬התורה היא יצירה אנושית‪ ,‬אשר בכתיבתה היו שותפים אנשים שונים‬
‫על פני תקופות שונות‪ ,‬והסתירות המצויות בה נובעות מכך‪.‬‬

‫מעבר לטיעונים נקודתיים‪ ,‬נראה כי כשל הנחת המבוקש משמש כהגנה כללית‪ ,‬מעין מערכת כיפת‬
‫ברזל אמונית‪ .‬מאמיני תמ"ש מניחים מראש כי אמונתם היא בגדר וודאות עליונה‪ .‬כך‪ ,‬הם ינסו‬
‫בכל מאודם לתרץ כל קושיה שתעלה על אמונתם מבלי לשקול האם הקושיה היא דווקא עדות‬
‫לטעות באמונתם‪.‬‬

‫תלמידי הרב צבי יהודה קוק מספרים כי פעם ניגש אליו ילד קטן ושאל אותו‪" :‬מדוע בסוף‬
‫התפילה אנו אומרים אין כאלוקינו אין כאדוננו וכו'‪ ,‬ורק אח"כ אנו אומרים מי כאלוקינו מי‬
‫כאדוננו וכו'‪ ,‬הרי הסדר צריך להיות הפוך! קודם השאלה ואח"כ התשובה?!"‪ ,‬שמח הרב צבי‬
‫יהודה בשאלה וענה‪" :‬קודם כל צריך לצאת מנקודת ההנחה שאין כאלוקינו‪ ,‬רק אח"כ אפשר‬
‫להתחיל לשאול שאלות‪."...‬‬

‫סיפור זה מראה כיצד מחנכים תמ"שיים מחנכים לכשל הנחת המבוקש‪ :‬קודם יש להניח כי‬
‫אמונת תמ"ש נכונה‪ ,‬ורק לאחר מכן "לשאול שאלות"‪ .‬אך איזה ערך יהיה לשאלות על אמונת‬
‫תמ"ש אם יוצאים מנקודת הנחה שהיא נכונה? כאשר מניחים מראש את המבוקש (=נכונות‬
‫אמונת תמ"ש) אין כל תקווה לדיון אשר תכליתו חתירה להגעה לאמת‪ .270‬להיפך‪ :‬הדיון יהפוך‬
‫למשחק‪ ,‬של הגנה‪-‬התקפה‪ ,‬והפיתוי במקרה זה לשימוש בטקטיקות הטעיה יהיה גדול ביותר‪.‬‬

‫כשל זה דומה באופיו לכשל "אד‪-‬הומינם" אשר נידון לעיל‪ .‬הוא מספק מנגנון הגנה חזק ואפקטיבי‬
‫ביותר היכול להדוף כל טענה ובירור כנה‪.‬‬

‫‪ 270‬פעמים רבות‪ ,‬בשיעורים ומאמרים תורניים ניתן לשמוע ביטויים דוגמת "בירור אמוני"‪ .‬למעשה‪ ,‬לא מדובר‬
‫בבירור אשר נועד להגיע לאמת‪ ,‬והביטוי "שכנוע אמוני" מתאים הרבה יותר‪.‬‬
‫‪132‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫קביעות ללא ביסוס‬

‫לעיתים רבות‪ ,‬הוגים תמ"שיים קובעים קביעות ומעלים רעיונות כיחד רוחם הטובה עליהם מבלי‬
‫שהם מספקים לכך ביסוס מספק‪ .‬כזכור‪ ,‬הטענה המרכזית בספר היא כי אמונת תמ"ש עצמה‬
‫חסרת ביסוס מספק‪ .‬הדיון בסעיף זה מוקדש לרעיונות המופיעים כחלק מאמונת תמ"ש אשר‬
‫אינם מקבלים ביסוס מתאים‪.‬‬

‫לשם דוגמא ‪ ,‬נתבונן בקשר סיבתי מופרך המבוא בהקשר של קיום ברית מילה‪ .‬כידוע‪ ,‬אין כל חוק‬
‫הכופה על עריכת ברית מילה בישראל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הרוב המוחץ של הישראלים מבצעים ברית‬
‫מילה לבניהם‪ .271‬כתגובה לממצאים אילו‪ ,‬הוגים תמ"שיים קובעים כי נתונים אילו משקפים את‬
‫החיבור הפנימי‪-‬נשמתי שיש לעם ישראל עם מצוות המילה‪ .‬אלא שלנתונים אילו יכולים להיות‬
‫שלל הסברים אחרים‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫‪ ‬קיום הברית ע"י ההורים נועד לרצות את הוריהם (הסבים והסבתות) המסורתיים‪.‬‬
‫‪ ‬ההורים אינם מעוניינים כי בנם ירגיש חריג במלתחות‪.‬‬
‫‪ ‬ההורים חושבים על היתרונות הבריאותיים וההיגייניים של ברית מילה‪.‬‬
‫‪ ‬רצון פשוט להיצמד לנורמה מקובלת בלי מחשבה מעמיקה בנושא‪.‬‬

‫הנימוקים הפרקטיים הללו בהחלט יכולים להוות את הסיבות העיקריות לבחירה של חילוניים‬
‫רבים לערוך ברית מילה לבנם‪ ,‬ואין כל צורך לספק הסברים מיסטיים על קשר נשמתי וניצוץ‬
‫יהודי‪.272‬‬

‫אין הכוונה כאן להיכנס לוויכוח על עצם עריכת ברית המילה‪ ,‬אלא להצביע על תופעה זו של הנחת‬
‫קשרים סיבתיים מופרכים‪ .‬כמו כשלים אחרים‪ ,‬גם כשל זה אינו שוכן באופן בלעדי אצל מאמיני‬
‫תמ"ש‪ ,‬וניתן למצוא דוגמאות למכביר של הנחת קשרים סיבתיים מופרכים בקרב פוליטיקאים‪,‬‬
‫חוקרים אקדמיים‪ ,‬וסתם בני אדם‪.‬‬

‫אלא שבמקרה של הנחה כזו באקדמיה‪ ,‬או במסגרת רצינית וביקורתית אחרת‪ ,‬הטוען יהיה חייב‬
‫לבסס את הנחתו ע"י ממצאים תומכים‪ .‬זהו עוד הבדל מהותי בין מה שניתן לכנות "חשיבה‬
‫מיתולוגית" לחשיבה מדעית‪ .‬בעידן המיתולוגי הקדם‪-‬מדעי‪ ,‬היה מקובל להניח הנחות‬
‫"מהכורסא"‪ ,‬מבלי "לצאת לשטח" ולבחון את אותן הנחות באופן ישיר ושיטתי‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬הגמרא דנה בדינו של גוזל אשר נמצא כאשר הוא רחוק ‪ 50‬אמה משובך‪ .273‬כאשר הגוזל‬
‫נמצא עד למרחק של ‪ 50‬אמה‪ ,‬הדין הוא שיהיה שייך לבעל השובך‪ ,‬ובמרחק גדול מכך‪ -‬יהיה שייך‬

‫‪ 271‬סקר ב‪ 2007-‬הרבה כי ‪ 97‬אחוז (!) מהישראלים בוחרים לערוך טקס ברית מילה לבניהם (פורסם ב‪.(ynet-‬‬
‫‪ 272‬לעצם העניין‪ ,‬בהחלט יתכן כי נלווה לסיבות אילו גם רצון לשמור על מסורת‪ .‬אך גם סיבה זו היא פרקטית‬
‫ורציונאלית‪ ,‬ואינה זוקקת הסבר "רוחני"‪.‬‬
‫‪ 273‬מתוך מסכת בבא בתרא‪ .‬מפורסמת קושייתו של רבי ירמיה לגבי דינו של אפרוח אשר נמצא כאשר רגלו האחת‬
‫לפני קו ה‪ 50-‬אמה ורגלו השנייה מעבר לקו זה‪ .‬בתוגבה לשאלה זו נזרק רבי ירמיה מבית המדרש‪ .‬ישנם פירושים‬
‫רבים למניע של החכמים לנקיטת צעד חמור זה‪.‬‬
‫‪133‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫למוצא‪ .‬הגמרא מניחה כי אפרוח לא יתרחק יותר מ‪ 50-‬אמה מאמו אשר בשובך‪ ,‬ולכן מעבר‬
‫למרחק זה יש להניח כי מדובר באפרוח אשר אינו שייך לשובך מלכתחילה‪.‬‬

‫על קביעה זו של חז"ל ניתן לשאול‪ :‬האם חז"ל מינו צוות בדיקה אשר יתחקה אחרי אפרוחים‬
‫וימדוד את המרחקים אשר דידו מאימם? ואם כן‪ ,‬האם רף ה‪ 50-‬אמה אשר נקבע הוא מרחק‬
‫ממוצע‪ ,‬או ביחס מסוים מסטיית התקן של כלל הבדיקות‪?274‬‬

‫הגמרא עצמה אינה מתייחסת לאופן בו היא הגיעה לקביעה זו‪ ,‬כמו גם לקביעות המציאותיות‬
‫הרבות האחרות המשמשים בסיס להלכות שונות‪ .‬יתכן מאד כי לקביעות אילו קדמו בדיקות‬
‫מעשיות שונות‪ ,‬אך יותר מסביר כי בדיקות אילו לא היו בהיקף ובעומק המקובל בעולם המחקר‬
‫היום‪ .‬זאת‪ ,‬מפני ש אופן בדיקת אמיתות בעולם העתיק לא כלל בחינות דקדקניות מרובות כמקובל‬
‫בימינו‪.‬‬

‫לפני כ‪ 400-‬שנה‪ ,‬גלילאו גליליי זעזע את הקהילייה האקדמית והדתית אשר בסביבתו כאשר החל‬
‫לבדוק בניסויים פיזיים ובאופן שיטתי אמיתות "מדעיות" אשר איש לא העז לערער אחריהן‬
‫(=דוגמות)‪ .‬כאשר הח ליט להעמיד בניסוי את ההנחה המקובלת כי חפץ כבד נופל מהר יותר מחפץ‬
‫קל ע"י מדידה בניסוי‪ ,‬היה זה מעשה פורץ דרך ושערורייתי‪ .‬היום‪ ,‬התנהגות כזו נראית לנו מובן‬
‫מאליו‪.‬‬

‫בעידן הקדום יותר הוסברו חוקי טבע באמצעות סיפורים אשר הומצאו יש מאין‪ .‬סיפורים אילו‬
‫התקבלו כאמיתות אשר אין לערער אחריהם‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר היוונים העתיקים צפו בסערת ברקים‬
‫היה ברור להם כי האל זאוס יורה עליהם חיצים משמיים מחמת זעמו‪ .‬שבטים סקנדינביים ייחסו‬
‫את הברק לחיצי יצור שטני בשם ת'ור‪ ,‬שבטים באפריקה ראו בברק ציפור שמימית‪ ,‬והאינדיאנים‬
‫האמינו כי הברק נובע מקריצה של ציפור כזו‪ .‬הסברים מיתולוגיים אילו נחשבו לאמת מוחלטת‪,‬‬
‫ואיש לא חשב אז לנסות להתחקות אחר הסבר פיזיקלי לתופעת הברק‪.275‬‬

‫גם בתורה (ובפרט בספר בראשית)‪ ,‬ניתן למצוא הסברים מיתולוגיים לאירועי טבע‪ ,276‬למשל‪:‬‬

‫‪ ‬כאבי הלידה‪ ,‬העבודה החקלאית הקשה‪ ,‬וזחילת נחשים על גחונם‪ ,‬נובעים כולם מחטאי‬
‫אדם‪ ,‬חווה‪ ,‬והנחש בגן עדן‪.‬‬
‫‪ ‬הקשת בשמיים היא ביטוי להבטחתו של אלוהים כי לא יעשה יותר מבול‪.‬‬
‫‪ ‬קיומן של שפות רבות נובע מהעונש אשר הטיל אלוהים על בוני מגדל בבל‪.‬‬
‫‪ ‬אי‪-‬ירידת גשם נובעת מחטאים של עם ישראל‪.‬‬

‫‪ 274‬יש להניח כי כלל האפרוחים אינם שווים בכוחם והתנהגותם‪.‬‬

‫‪ 275‬אפשר גם לטעון כי הפיזיקה אינה מספקת הסבר לתופעות טבע אלא מספקת תיאור בלבד‪ ,‬וההסבר המיתולוגי‬
‫לתופעת הברקים נמצא על מישור הסבר אחר‪ .‬בפועל‪ ,‬רק לאחר התפכחות מהחשיבה המיתולוגית‪ ,‬החל המדע‬
‫להתקדם בקצב מסחרר לו אני עדים עד היום‪ .‬המטרה כאן אינה לבחון לעומק את היחס בין מישורי הסבר‬
‫מקבילים‪ ,‬אלא להצביע על שינוי בהלך המחשבה מהעולם העתיק לעידן המדעי בו אנו חיים כיום‪.‬‬
‫‪ 276‬רבים מסיפורים אילו דומים באופן מחשיד למיתוסים בבליים‪ ,‬כמו אילו המופיעים ב"אנומה אליש" ‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫‪134‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬מחלת עור (=צרעת) נובעת מחטא דיבור לשון הרע‪ ,‬ודורשת תהליך היטהרות הכולל טקס‬
‫המבוצע בידי כהן בו בין השאר שוחטים ציפור וטובלים את החולה בדמה‪.‬‬

‫רוב הקביעות ההלכתיות של חז"ל‪( ,‬כמו דוגמת מרחק המקסימום של נדידת גוזל מהשובך אשר‬
‫הובאה עליל)‪ ,‬הינן רציונאליות יותר בטבען‪ .‬קביעות אילו בדרך‪-‬כלל אינן בעלות גוון מיתולוגי‬
‫הדומה לסיפורי התורה הנ"ל‪ .277‬אך בדומה לסיפורים הללו‪ ,‬קביעות אילו לא הסתמכו על בחינות‬
‫מקיפות‪ ,‬והתקבלו כאמיתות ללא חקירה מספקת‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬וכנראה כפועל יוצא של השפעת לימוד התורה‪ ,‬רבנים החיים כיום נוהגים להציע‬
‫רעיונות והסברים אשר אינם מגובה בממצאים תומכים‪ .‬המאמינים מקבלים הסברים אילו כאילו‬
‫היו תורה מסיני‪ .278‬לתלמידים התמ"שיים מומלץ אם כן להיות ערניים להסברים אשר אינם‬
‫נשענים על בחינה רצינית‪ ,‬ולהתייחס אליהם במידה בריאה של ספקנות‪.‬‬

‫‪ 277‬גם אצל חז"ל ניתן למצוא הסברים מיתולוגיים‪ ,‬לדוגמא הקביעה שלכל עשב יש מלאך המכה בו ואומר לו‪ :‬גדל‪.‬‬
‫‪ 278‬שימו לב לאירוניה במשפט זה‪...‬‬
‫‪135‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כי לא מחשבותיי מחשבותיכם‬

‫"כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם" (ישעיהו נה' ט')‬

‫הציטוט הנ"ל מספר ישעיהו מצטרף למקורות רבים אחרים הרואים באלוהים ישות עליונה אשר‬
‫אין לאדם כל יכולת להבינה‪ .279‬באמת‪ ,‬יש בהנחה כזו היגיון רב‪ :‬אלוהים כל‪-‬יכול ואינסופי הוא‬
‫ישות כה נעלה‪ ,‬ואיך יוכל אדם מוגבל להבינו‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬ישנם מקורות שונים מהם משתמע ההיפך‪ ,‬למשל‪" :‬דמלכותא דארעא כעין מלכותא‬
‫דרקיעא" (ברכות נח‪ .).‬זהו ביטוי מהגמרא לפיו דרכי ההנהגה בעולם דומים לדרכי ההנהגה‬
‫ב"שמיים" ‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬אברהם מנהל וויכוח עם אלוהים לגבי חורבן סדום ועמורה‪ .‬עצם קיומו‬
‫של דו‪-‬שיח כזה בין אברהם לאלוהים מעיד על כך כי יש לאדם יכולת כלשהי להבין את דרכי‬
‫ההנהגה האלוהיים‪ ,‬גם אם מוגבלת‪ .‬וויכוח זה אינו דוגמא חריגה‪ ,‬ואפשר למצוא דוגמאות רבות‬
‫של דיאלוגים בין אלוהים לאדם לאורך התנ"ך‪.‬‬

‫ביטוי נוסף ליכולת להבין את אלוהים גלום בלגיטימציה ההלכתית להשתמש בסברה אנושית‬
‫לצורך פסיקת הלכה‪ .‬למשל‪ ,‬ההלכה היא שפיקוח נפש אינו דוחה את האיסור "לא תרצח"‪.‬‬
‫להלכה זו לא הגיעו מתוך הכתובים‪ ,‬אלא היא נלמדת מסברה‪ :‬איך אתה יכול לראות בדם שלך‬
‫יקר יותר מהדם של חברך? ("מאי חזית דדמא דידך סומק טפי מחבריך"‪ ,‬בלשון הגמרא)‪.‬‬

‫אז מהי 'דרכה של היהדות'? האם יש פער אינסופי בין הבורא לנברא? או שמא אלוהים הוא רק‬
‫נעלה לאדם‪ ,‬אך עדיין בכוחו של האדם להגיע להבנה ולשיח עם אלוהים?‬

‫ישנן גישות שונות כיצד להתייחס לדילמה זו‪ .‬למשל‪ ,‬ע"פ ספר התניא של חב"ד‪ ,‬ומקורות אחרים‬
‫מתורת הנסתר‪ ,‬ליהודי יש נשמה שהיא "חלק אלוה ממעל ממש"‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם היהודי מהווה‬
‫חיבור פלאי בין נשמה שהיא "ניצוץ" אלוהי‪ ,‬לגוף בשר ודם‪ ,‬מוגבל וחומרי‪ .‬בעצם‪ ,‬תשובה כזו‬
‫טוענת שהאדם (היהודי‪ )280‬הוא גם מוגבל וסופי וגם אינסופי‪ ,‬בעת ובעונה אחת‪.‬‬

‫בספרו "משבי רוח"‪ ,‬יוסף אחיטוב‪ 281‬מביא דוגמאות לשימושים הסותרים כלפי היחס לאלוהים‪.‬‬
‫צמד המושגים "ממש" ו"כביכול" משמש בערבוביא לצורך הסברת האופן בו אלוהים שוכן בעולם‪:‬‬
‫לפעמים אלוהים שוכן עימנו "ממש"‪ ,‬ולפעמים רק "כביכול"‪ .‬למרבה האבסורד‪ ,‬בכמה מקורות‬
‫אף מופיע צמד סותר זה במקביל‪ ,‬ואלוהים נמצא עימנו גם ממש‪ ,‬וגם כביכול‪.‬‬

‫‪ 279‬על זה הדך "לית מחשבא תפיסא ביה כלל" (מארמית‪ :‬אין המחשבה יכולה לתפוס בו (=הקב"ה) כלל)‪ ,‬וכן‬
‫עיקרון שלילת התארים של הרמב"ם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 280‬לעומת מרבית המקורות המתייחסים ליהודי‪ ,‬ישנו המדרש הבא‪" :‬תנא דבי אליהו‪ ,‬מעיד אני עלי שמים וארץ‪,‬‬
‫בין איש בין אשה‪ ,‬בין גוי בין ישראל‪ ,‬בין עבד בין שפחה‪ ,‬הכל לפי מעשיו‪ ,‬רוח הקודש שורה עליו"‬
‫‪ 281‬יוסף (יוסקה) אחיטוב היה הוגה דעות איש הקיבוץ הדתי‬
‫‪136‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יהא הפתרון לדילמה זו אשר יהא‪ ,‬היכולת לאחוז במקל משני קצותיו מעניק יכולת מופלאה‬
‫לתמ"שיים‪:282‬‬

‫‪ ‬כאשר רוצים לחייב‪ ,‬לאסור‪ ,‬או לנמק ערך דתי כלשהו‪ ,‬אזי ניתן להשתמש בסברות‬
‫אנושיות‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אין תשובות או נימוקים טובים‪ ,‬ניתן להצהיר כי "הנסתרות לה' אלוקינו"‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬כאשר ישנו ויכוח ציבורי דוגמת סוגיית מעמד הלהט"בים‪ ,‬ינסו התמ"שיים להביא נימוקים‬
‫רציונאליים שונים נגד תופעת הלהט"ב‪ :‬הטבע מכיר רק יחסים בין זכר ונקבה‪ ,‬או‪ :‬יש יתרון‬
‫למשפחות עם הורים משני המינים‪ ,‬ועוד כהנה נימוקים מעשיים‪ .‬אך כאשר נימוקים אילו‬
‫נדחים‪ ,283‬עוברים לקו ההגנה המתבסס על נסתרות האל‪ :‬כך נאמר בתורה הקדושה‪ ,‬ואין לנו‬
‫יכולת להבין את אלוהים‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬ניתן להגיב באופן סלקטיבי לאירועים קשים ואסונות‪ .‬לעיתים נעשה ניסיון להסביר‬
‫את סיבת האסון ע"פ הסברים רוחניים שונים‪ .284‬במקרים אחרים בהם קהל השומעים עלול‬
‫להסתייג מהסבר רוחני לאסון אפשר פשוט להכריז כי "אין אנו יודעים חשבונות של מעלה"‪.‬‬

‫‪ 282‬וראה להלן "עיקרון הפלסטלינה"‬

‫‪ 283‬למשל‪ ,‬מובאים נתונים מעולם החי על מינים שונים בהם יחסי חד‪-‬מיניים שכיחים‪ .‬או‪ ,‬מביאים מחקרים‬
‫המראים כי ילדים במשפחות חד‪-‬מיניות מאושרים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪ 284‬תופעה זו שכיחה יותר במגזר החרדי‪ .‬בציונות הדתית מקובל להסתייג מהסברים רוחניים לאסונות‪.‬‬
‫‪137‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שאלה זו כבר נשאלה (ויש עליה תשובה)‬

‫"שאלה זו כבר נשאלה"‪ ,‬או "יש לכך כבר תשובה"‪ ,‬הם טקטיקות הגנה נפוצות בקרב התמ"שיים‪.‬‬
‫תגובה כזו לקושיה אמונית טומנת בחובה הפגנת ביטחון‪ ,‬והסאב‪-‬טקסט שלה הוא‪" :‬אנחנו לא‬
‫נבהלים מהקושיה שלך‪ ,‬גדולי הדורות מכירים את השאלה הזו (ואף ניסחו אותה טוב ממך)‪,‬‬
‫ומצאו לה כבר תשובות טובות‪".‬‬

‫למעשה‪ ,‬במרבית המקרים זה אכן נכון‪ ,‬וחלק גדול מהשאלות על האמונה כבר נשאלו לפני דורות‬
‫רבים‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬אפשר לחשוב על תלמיד הספקן אשר שואל‪" :‬כיצד יתכן שמתוך מבט רחב על המציאות‬
‫הכול נדמה כאקראי וחסר השגחה של הבורא? היכן פעולת ההשגחה בעולם?"‬

‫מחנך תמ"שי מנוסה יחייך ויאמר בביטחון‪" :‬כמובן‪ ,‬שאלה זו כבר נשאלה מזמן! כבר שלמה‬
‫המלך אמר בקהלת‪ " :‬כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם‪ .‬כמות זה כן מות זה‪,‬‬
‫ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל"‪.‬‬

‫התלמיד יכול לקבל את התחושה כי שלמה המלך‪ ,‬החכם באדם(!) כבר התמודד עם קושיה זו‪ ,‬ולכן‬
‫אין מה לדוש בשאלה זו יותר‪ .‬הרי זה קל וחומר‪ :‬אם שלמה היה מודע לשאלה‪ ,‬ונשאר איתן‬
‫באמונתו‪ ,‬וודאי הוא שלנו הקטנים אין טעם להיות מוטרדים משאלה כזו‪.285‬‬

‫סביר כי המחנך לא יסתפק בכך‪ ,‬אלא יספק לתלמיד את התשובות המקובלות לקושיה זו (כגון‪ :‬יש‬
‫השגחה אך אנו לא רואים אותה‪ ,‬או שהשכר ועונש ניתן רק בעולם הבא‪ ,‬וכדומה)‪ .‬אלא שלאחר‬
‫אותה תגובה ראשונית המכהה את עוצמת הקושיה‪ ,‬חוש הביקורת של התלמיד כבר נפגע‪,‬‬
‫והתשובה מתקבלת במידה פחותה של התנגדות‪.‬‬

‫אך האם עצם העובדה כי השאלה כבר נשאלה‪ ,‬אמורה להחליש את עוצמת הקושיה? האמת היא‬
‫הפוכה‪ :‬העובדה כי רבים שאלו שאלה מסוימת דווקא מחזקת את עוצמת השאלה‪ .‬הדבר דומה‬
‫לעוצמה של עדות‪ :‬ככל שישנם יותר עדים‪ ,‬מתחזקת הסבירות כי המעשה עליו מעידים העדים אכן‬
‫התרחש‪ .‬זה לא שונה מהותית מקושיה‪ :‬כאשר אנשים רבים "רואים" את הקושיה‪ ,‬זוהי‬
‫אינדיקציה לכך כי קיימת בעיה אמיתית‪.‬‬

‫יתרה מכך‪ :‬עצם העובדה כי "שאלה זו כבר נשאלה"‪ ,‬ו‪"-‬יש לה כבר תשובה"‪ ,‬כלל אינה מבטיחה‬
‫כי התשובה שניתנה טובה‪ .‬חשוב יותר לבחון האם התשובה שניתנה מספקת מענה סביר לשאלה‪.‬‬
‫בדוגמא שניתנה‪ ,‬התשובה אשר ניתנת בספר קהלת היא‪" :‬מי יודע רוח בני האדם העלה היא‬

‫‪ 285‬בהערת אגב‪ ,‬שלמה עצמו לא באמת נשאר איתן באמונתו כפי שהתנ"ך מספר שלקח נשים נוכריות אשר הסירו‬
‫אותו מדרך התורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כנראה שאין לקשור זאת עם הרוח הספקנית המובעת בקהלת‪ .‬ע"פ החוקרים ספר‬
‫קהלת קרוב לוודאי לא נכתב ע"י שלמה‪ ,‬או לכל הפחות עבר עריכה משמעותית‪ ,‬שכן ביטויים ומילים שונים אינם‬
‫מתאימים לתקופת המלכים‪.‬‬
‫‪138‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ"‪ .‬ע"פ פירוש אחד‪ ,‬הכוונה לעולם הבא‪ :‬האקראיות‬
‫המופיעה במציאות וחוסר הצדק הנגזר ממנה באים על פתרונם בשלב החיים שאחרי המוות‪".‬‬

‫אך מניין יודעים כי יש עולם הבא? הבסיס היחיד לכך מצוי באמונה עצמה! תשובה כזו מחזירה‬
‫את הדיון לנקודת המוצא של ספר זה‪" :‬האם ניתן להביא ביסוס רציונאלי לתמ"ש?" אם כן‪,‬‬
‫אפשר (אולי) לקבל תשובה המסתמכת על קיום של "עולם הבא‪ ".‬אם לא‪ ,‬הרי שאין פתרון לשאלת‬
‫המציאות האקראית‪ .‬תשובה כזו נגועה בכשל הנחת המבוקש שנידון לעיל‪ .‬היא תורמת בכך כי‬
‫היא מנסה למצוא היגיון פנימי באמונה‪ ,‬אך אין היא מסבירה מדוע זה סביר יותר לראות‬
‫במציאות 'מושגחת'‪ ,‬ולא אקראית‪.‬‬

‫מספרים על יהודי אחד שהיה מגיע לבית הכנסת מידי שבוע לשיעור פרשת השבוע‪ .‬בשיעור זה‪,‬‬
‫הרב לימד את פירוש אברבנאל לתורה‪ .‬פירוש אברבנאל כתוב כך שתחילה מופיעה סדרת שאלות‬
‫המקשות על הדברים בפרשה‪ ,‬עד שהפרשה כולה הופכת לתמוהה ולא מובנת‪ .‬ורק לאחר סדרת‬
‫השאלות הארוכה מגיעים התירוצים שעושים סדר‪ .‬אלא שהשיעור התקיים בערב‪ ,‬ואותו יהודי‬
‫היה מגיע היישר מעבודה‪ ,‬כשהוא עייף ביותר‪ .‬כל שבוע‪ ,‬היה מתאמץ ביותר להישאר ער ולהקשיב‬
‫לשאלות‪ ,‬אך תמיד נשבר ושקע בשינה עמוקה מבלי שהספיק לשמוע את התירוצים‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬
‫לאחר שנה בה הגיע לשיעורים אילו הפך לכופר‪...‬‬

‫אלא שניגוד למסר המשתמע מסיפור זה‪ ,‬הטענה כאן היא הפוכה‪ .‬מי שמקשיב רק לשאלות‪ ,‬מניח‬
‫שיש תשובות‪ .‬דווקא מי שיתאמץ להאזין לתשובות ולתהות עליהם‪ ,‬הוא זה שיהפוך בסופו של‬
‫דבר לכופר‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬עצם ההצבעה על כך כי שאלה מסוימת כבר נשאלה‪ ,‬אין בה כדי להחליש מועצמת‬
‫השאלה‪ ,‬להיפך‪ .‬ועצם העובדה כי קיימות תשובות לאותה שאלה‪ ,‬אינה מבטיחה שמדובר‬
‫בתשובות טובה‪.‬‬

‫‪139‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מלחמת ההתשה‬
‫מאות שנים של לימוד והגות הצטברו לכדי "ארון ספרים יהודי" עמוס ביותר‪ .‬עובדה זו יוצרת‬
‫תחושה שהתורה היא "ים שאין לו סוף"‪ .‬התלמיד הישר והעניו יחוש גם אחרי שנים רבות של‬
‫לימוד מסור כי הוא לעולם לא יוכל להקיף את התורה האינסופית הזו‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬זוהי תחושה אשר שותפים לה תלמידים וחוקרים בכל תחום‪ .‬כל מי שכתב עבודת גמר‬
‫אקדמית יודע כי לעולם לא יוכל באמת לקרוא ולהבין לעומק את כל מה שנאמר בנושא אותו הוא‬
‫חוקר‪ .‬עצם עובדת מציאותה של תחושה זו של "אינסופיות" החומר התורני‪ ,‬אין בה בכדי להעיד‬
‫על ממד על‪-‬טבעי בתורה‪( ,‬כפי שנידון בחלק הראשון על ראיית 'חכמת התורה')‪.‬‬

‫אלא‪ ,‬שריבוי מקורות זה מאפשר טקטיקת הגנה יעילה ביותר כנגד ספקות על התורה‪ .‬הרב הבקיא‬
‫יוכל לשלוף עוד ועוד מקורות עד כי יתיש את התלמיד הספקן‪ .‬כאשר מוטחים בתלמיד התמים‬
‫מקורות הלכתיים רבים‪ ,‬זה מספיק כדי ליצור תחושת חוסר אונים בקרב השואל‪ ,‬אשר יחוש כי‬
‫הוא בור ועם הארץ אשר מוטב לו לשתוק‪.‬‬

‫בנוסף לריבוי ואריכות‪ ,‬אפשר גם להשתמש ב"ז'רגון מקצועי" סבוך ולא ברור‪ ,‬כמו ביטויים‬
‫בארמית‪ ,‬ראשי תיבות‪ ,‬וכדומה‪ .‬שימוש במלל זה יוצר אף הוא תחושת חוסר בטחון בקרב‬
‫התלמיד‪ .‬יש לציין כי טקטיקה זו אינה נחלתם של מאמיני תמ"ש‪ ,‬וגם במקומות אחרים (בפרט‬
‫באקדמיה) נעשה בטקטיקה זו שימוש מרובה‪.‬‬

‫טקטיקה כזו אפקטיבית לא רק מול תלמידים‪ .‬גם מבוגרים מלומדים אשר מאמינים בתמ"ש בכל‬
‫ליבם אך ינסו לחתור לתפיסה ליברלית יותר של התורה‪ ,‬או לקרוא להקלה הלכתית‪ ,‬מתוך‬
‫המקורות של התורה‪ ,‬יכולים למצוא את עצמם נתונים ל"מתקפת מקורות תורניים"‪ ,‬אשר ייצרו‬
‫מסך עשן‪ ,‬ויביאו ל"נטרול האיום" מצד הרבנים‪.‬‬

‫מעקב מדוקדק אחרי מאמרים תורניים של ימינו‪ 286‬חושף לעיתים שריבוי מקורות לא באמת נותן‬
‫מענה לשאלות הנוקבות והשורשיות‪ .‬אך ריבוי ואריכות אילו בהחלט יצליחו להתיש את רוב‬
‫הקוראים‪ ,‬אשר הזמן ורמת הקשב שלהם מוגבלים‪ .‬כך מנצח המאריך (בניצחון פירוס) את‬
‫ההיגיון‪.‬‬

‫בהחלט ישנן סוגיות המחייבות ליבון ולימוד ארוכים‪ ,‬שלא "על רגל אחת"‪ .‬אלא שחשוב לשים לב‪,‬‬
‫כי ריבוי לא יכול להוות תחליף לתשובה אמיתית‪ .‬הגמרא עצמה דורשת "לעולם ישנה אדם‬
‫לתלמידו דרך קצרה"‪ ,‬ומנוסחת באופן מקוצר ותכליתי ביותר‪.‬‬

‫הלל הזקן (בניגוד לשמאי) נמנע מלגרש את האדם שביקש להתגייר וללמוד את "כל התורה כולה‬
‫על רגל אחת"‪ ,‬וסיפק לו מענה מידי מבלי להתפשר על האמת שלו‪ .‬לכן חשוב להבחין בין ריבוי‬

‫‪ 286‬דבריהם של רבנים מהעבר מתאפיינים בד"כ בניסוח קצר ותמציתי‪ ,‬והריבוי והאריכות אופייניים יותר לעולם‬
‫התורה של ימינו‪.‬‬
‫‪140‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫דברים ומקורות המשרת הגעה לאמת‪ ,‬לבין אריכות שנועדה להתיש את היריב‪ ,‬ולמנוע דיון ענייני‪.‬‬
‫עוד וריאציה של טקטיקת "מלחמת ההתשה" היא היטפלות לנקודות שוליות‪ .‬בפרט בשיחות פנים‬
‫אל פנים‪ ,‬טבען של שיחות אילו הוא שניתן מבלי משים לב לסטות מהנושא העיקרי‪ ,‬ולהגיע‬
‫למחוזות שונים ומשונים‪ .‬כך‪ ,‬ניתן לדון בנקודה שולית כלשהי‪ ,‬כגון טעות לא רלבנטית באחד‬
‫הפרטים של השואל‪ ,‬ולהימלט מדיון ענייני בשאלה עצמה‪.‬‬

‫שאלה חשובה נוספת הנוגעת לריבוי מקורות‪ ,‬קשורה ל"בעיית תאימות"‪ ,‬כפי שיידון בסעיף הבא‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בעיית התאימות‬
‫לעיל‪ ,‬הובאה טקטיקת המגננה לפיה משיבים לספקן כי שאלתו כבר נשאלה‪ ,‬ותשובה לשאלה זו‬
‫כבר ניתנה‪ .‬כאמור‪ ,‬חשוב יותר לבחון את טיבה של התשובה עצמה שניתנה‪ ,‬מאשר לטעון כי עצם‬
‫קיומה של תשובה מבטל את השאלה‪.‬‬

‫אלא שלעיתים נראה כי אכן התשובה הניתנת לקושיה האמונית היא תשובה מצוינת‪ .‬אך האם‬
‫תשובה זו הינה בתאימות (‪ )compatibility‬עם עקרונות ותשובות אחרות? הרוב יסכימו כי עקביות‬
‫מהווה תנאי סף לחשיבה רציונאלית‪ .‬כאשר מתגלות סתירות בעדות של אדם מסוים‪ ,‬זו ככל‬
‫הנראה מראה כי אותו עד משקר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬כאשר מתגלות סתירות בין עקרונות שונים של‬
‫תאוריה מסוימת‪ ,‬ניטה לפקפק באמינותה‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬נצפה מתיאוריה נכונה להתכנס למספר קטן של עקרונות‪-‬על ככל שנאספים ונוספים יותר‬
‫נתונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר נוספים נתונים הם אינם בהכרח תואמים לעקרונות העל‪ .‬אז נדרש‬
‫להמציא אד‪-‬הוק עקרונות חדשים כדי לפתור קושיות שונות ‪ .‬אפשר לכנות תהליך זה תהליך‬
‫התבדרות‪ ,‬ולקבוע כי כאשר תאוריה מתבדרת לא נראה בה תאוריה מדעית‪-‬אובייקטיבית קבילה‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬ביצירות אנושיות וסובייקטיביות דווקא נצפה להתבדרות‪ .‬כך למשל תרבות ושפה הן‬
‫דוגמאות לתחומים סובייקטיביים מתוקף היותן יצירות אנושיות אשר הולכות ומתפתחות מדור‬
‫לדור‪ .‬למשל‪ ,‬בתהליך יצירת שפה הכללים הנקבעים הם כללים שבדיעבד ליצירת השפה‪ .‬חשוב‬
‫מכך‪ ,‬ככל שהשפה מתפתחת‪ ,‬מתרבים יוצאים מן הכלל‪ ,‬ומומצאים כללים חדשים על‪-‬מנת‬
‫להכניס את אותם חידושים למסגרת הלגיטימית של השפה‪.‬‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬במידה ו"התורה" מתדמה יותר לתחומים סובייקטיביים (כמו תרבות ושפה)‪ ,‬ולא‬
‫לתיאוריות מדעיות‪ ,‬הרי זו עדות לכך כי מדובר ביצירה אנושית‪ .‬האם אם כן עקרונות "היהדות"‬
‫מתכנסים? או שמא מתבדרים?‬

‫לבני אדם קל הרבה יותר לבחון נושא בודד‪ ,‬וקשה עד בלתי אפשרי לבחון סתירות בין עקרונות‬
‫רבים‪ .‬כאשר מדובר בנושא אשר ניתן לרדוקציה מתמטית‪ ,‬יהיה יעיל יותר לכתוב תוכנה לחיפוש‬
‫התנגשויות בין עקרונות מאשר לחפש את אותן התנגשויות ללא עזרת מחשב‪.‬‬

‫!𝑛‬
‫סתירות‪ .287‬לדוגמא‪ ,‬במערכת שיש לה‬ ‫מבחינה מתמטית‪ ,‬למערכת בת ‪ n‬עקרונות ייתכנו‬
‫!)‪2∗(𝑛−2‬‬

‫‪ 2‬עקרונות‪ ,‬צריך רק לבדוק האם יש סתירה בין שתי עקרונות אילו‪ .‬אך כאשר יש במערכת ‪100‬‬
‫עקרונות‪ ,‬צריך לחפש אחר ‪ 4,950‬סתירות אפשריות!‪.‬‬

‫‪ 287‬למי ששכח‪ ,‬או סתם נעדר מאותו שיעור במתמטיקה‪ ,‬הסימון ! מבטא עצרת‪ .‬עצרת היא פעולה מתמטית שבה‬
‫מכפילים את כלל המספרים העוקבים עד למספר אשר עליו מסומנת העצרת‪.‬‬
‫‪142‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אם נחשוב על כל ספרי היסוד היהודים‪( ,‬תנ"ך‪ ,‬גמרא‪ ,‬ספרות השו"ת‪ ,‬ועוד)‪ ,‬נמצא בהם אלפים‬
‫רבים של טיעונים מסוגים שונים‪ .‬בדיקת העקביות (או ההתכנסות) של עקרונות "היהדות" אינה‬
‫משימה אנושית אפשרית (וככל הנראה אין כיום שום אפשרות לערוך בדיקה ממוחשבת כזאת)‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יתכן כי ניתן לצמצם את הבעיה אם נניח כי ישנם תחומים אשר לא תיתכן ביניהם‬
‫התנגשות‪ .288‬אך גם לאחר צמצום כזה‪ ,‬בחינה כזו נותרת משימה בלתי‪-‬אפשרית‪.‬‬

‫הבעיה מחריפה עוד יותר‪ ,‬ככל שנכתבים עוד ועוד ספרים תורניים וחידושי תורה‪ ,‬שכן מספר‬
‫הערכים ב"מערכת" גדל‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ככל שצפות ועולות עוד קושיות אמוניות‪ ,‬ניתנות עוד תשובות‪,‬‬
‫אשר מגדילות אף הן את מספר הערכים‪ .‬האם התשובות אשר ניתנות אינן סותרות עקרונות‬
‫קיימים‪ ,‬או תשובות אחרות שניתנו בעבר? הדבר בלתי אפשרי לבחינה כוללת‪.‬‬

‫נתבונן בדוגמא פשטנית מתוך קושיה אמונית ידועה‪:‬‬

‫‪ ‬הקושיה‪" :‬בתורה מופיעים ניסים רבים‪ ,‬וכן בגמרא מתוארים ניסים שונים‪ .‬מדוע‬
‫בתקופתנו אין יותר ניסים?"‬
‫‪ ‬התשובה המקובלת‪ :‬בעבר היה צורך לבסס את אמיתות התורה‪ ,‬ואילו לאחר ביסוס זה‬
‫אין עוד צורך בניסים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניסים בימינו לא רק מיותרים‪ ,‬אלא גם פוגעים בחופש‬
‫הבחירה של האדם‪ ,‬אשר בראותו נס יהיה כפוי עליו להאמין‪.‬‬

‫על פניו‪ ,‬נראה שתשובה זו מספקת מענה הולם לקושיה האמונית‪ .‬אלא שבני ישראל אשר ראו את‬
‫הניסים במצריים ובמדבר חטאו שוב ושוב! על דרך זו‪ ,‬מובא בגמרא כי "רשעים אפילו על פתחו‬
‫של גיהנום אינם חוזרין בתשובה" (עירובין‪ ,‬יט‪ .).‬אם הניסים סיפקו בסיס לאמונה‪ ,‬מדוע בני‬
‫ישראל המשיכו לחטוא? מאידך‪ ,‬אם אכן ראיית הניסים אינה מבטלת את יכולת הבחירה‬
‫החופשית‪ ,‬חוזרת השאלה הראשונה‪ :‬מדוע בימינו אין ניסים?‬

‫קל מאד לפספס סתירה זו‪ ,‬שכן כאשר אנו בוחנים את התשובה הניתנת‪ ,‬אין לנו יכולת להריץ‬
‫בראש את כלל ההיגדים המובאים בארון הספרים היהודי‪ ,‬ואת כלל הסתירות האפשריות‬
‫הנוצרות מכך‪ .‬בהתייחס לדוגמא כאן‪ ,‬אפשר גם לתרץ את הסתירה שעלתה‪ ,‬אלא לשם כך נדרש‬
‫לייצר תשובה חדשה‪ .‬זוהי לא משימה בלתי‪-‬אפשרית‪ ,‬ואכן ישנה התשובה המקובלת הבאה‪:‬‬

‫‪ ‬תשובה (על הקושיה על התשובה)‪ :‬ראיית ניסים אינה מבטלת את יכולת הבחירה‬
‫החופשית לגמרי‪ ,‬אלא רק מצמצמת אותה‪ .‬בעבר אנשים הזדקקו לניסים על‪-‬מנת להגיע‬
‫לרמה בסיסית של אמונה‪ .‬אך היום אלוהים מצפה מאתנו לתפיסה אמונית בוגרת יותר‪,‬‬
‫ומקום רב יותר לבחירה חופשית‪ .‬כפי שישנן הדרכות חינוכיות המתאימות לשלב הילדות‬
‫והדרכות מתקדמות יותר המתאימות לשלב הבגרות‪ ,‬כן הדבר בתהליך התבגרותו של עם‪.‬‬

‫‪ 288‬מתוך עיון בגמרא עולה כי ניתן להקשות "מהכול על הכול"‪ :‬מקשים על הנחה בדיני קורבנות מתוך דין בהלכות‬
‫שבת‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪143‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬קושיה (על תשובה‪ ,‬על הקושיה‪ ,‬על התשובה)‪ :‬מקובל לומר (ע"פ מקורות רבים ביהדות)‬
‫כי אנו נמצאים בתהליך מתמשך של "ירידת הדורות"‪ .‬ע"פ עיקרון זה‪ ,‬אישי התנ"ך‬
‫והגמרא היו בעלי יכולות רוחניות גבוהות לאין שיעור מהאנשים בדורנו‪ .‬התשובה שניתנה‬
‫(לקושיה על התשובה הקודמת) סותרת חזיתית עיקרון זה!‬
‫‪ ‬קושיה נוספת (על תשובה‪ ,‬על הקושיה‪ ,‬על התשובה)‪ :‬מקובל לומר כי לעתיד לבוא‪,‬‬
‫בגאולה האחרונה‪ ,‬עם ישראל יחזה בניסים ונפלאות גדולים ביותר‪ ,‬אולי אף יותר מאילו‬
‫שמתוארים בתנ"ך‪ !289‬קשה להבין איך התשובה היפה על "תהליך ההתבגרות" של עם‬
‫ישראל (לפיה ניסים שייכים לשלב הילדותי של העם) משתלבת עם ההבטחות על ניסים‬
‫בעתיד‪.‬‬

‫שוב‪ ,‬אפשר להמשיך ב"משחק" הזה ולספק תשובות גם לסתירות אילו‪ .‬אך מסתבר כי גם‬
‫התשובה ההבאה שתינתן תסתור עקרונות אחרים‪ .‬וכאמור‪ ,‬סביר ביותר כי אנו נהיה עיוורים‬
‫להיווצרותן של סתירות וקושיות רבות אחרות‪.‬‬

‫יכולים מאמיני תמ"ש לטעון‪" :‬גם אצל 'הצד השני' זה ככה! הרי גם תרבות המערב מלאה סתירות‬
‫ומבוכות‪ .‬למשל‪ ,‬ישנם ליברליים אשר חושבים כי ערך סובלנות מכתיב יחס של הכלה וקבלה כלפי‬
‫חברות ומגזרים פונדמנטליסטיים‪ ,‬לעומת ליברלים אחרים החושבים כי נדרש לאכוף ערכים‬
‫ליברליים בקרב חברות אילו‪".‬‬

‫אלא‪ ,‬שלא אמורה להיות סימטריה בין תורה אלוהית מושלמת‪ ,‬לבין תורה אנושית! מאמונה‬
‫בתמ"ש נגזר כי התורה היא אלוהית‪ ,‬מופלאה ומושלמת‪ .‬העמקה בסתירות המתגלות בתורה‬
‫מושלמת אמורה לחשוף אמת גדולה ואחדותית עוד יותר‪ ,‬ולא לייצר סתירות נוספות‪ .‬ההשוואה‬
‫לסתירות באידיאולוגיות חילוניות אינה במקומה‪ .‬ה"יריבים החילוניים" אינם טוענים כי יש בידם‬
‫אמת אלוהית אבסולוטית‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬העובדה כי מומצאים עוד ועוד פרשנויות‪ ,‬הסברים‪ ,‬ותירוצים‪ ,‬מהווה טקטיקת הגנה‬
‫מצוינת‪ .‬היכול ת להבחין בסתירות הרבות שנוצרות בתהליך זה מוגבלת ביותר‪ .‬כך אפשר ליצור‬
‫רושם בעיני המאמינים כי שאלותיהם מקבלים מענה‪ ,‬מבלי שהם מבחינים כי "השמיכה קצרה‬
‫מידי"‪ ,‬וכל תירוץ על קושיה מייצר בעצמו קושיות רבות חדשות‪ .‬אלא שלמען האמת‪" ,‬בעיית‬
‫תאימות" היא עוד אינדיקציה לכך כי התורה והגותה היא יצירה אנושית‪.‬‬

‫מוצא אפשרי ומקובל לתמ"שיים מהסתירות הרבות הנוצרות היא אחיזה בגישת "אילו ואילו‬
‫דברי אלוהים חיים"‪ :‬לטעון‪( ,‬בניגוד ללויגקה המקובלת) כי אין בכלל בעיה עם סתירות וחוסר‬
‫עקביות! עניין זה יידון בסעיף הבא‪.‬‬

‫‪ 289‬רגילים להביא כהוכחה לכך את הפסוק "כימי צאתך בארץ מצריים אראנו נפלאות"‪.‬‬
‫‪144‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫עיקרון הפלסטלינה‬
‫"אילו ואילו דברי אלוהים חיים"‬

‫ע"פ רוב‪ ,‬כאשר מאמיני תמ"ש רוצים להשמיע דעה נחרצת הם משתמשים בביטויים כמו‪" :‬ע"פ‬
‫דעת תורתנו‪ ,"...‬או‪" :‬ע"פ היהדות‪ ."...‬ניסוחים כגון אילו יוצרים רושם כאילו היהדות היא משנה‬
‫סדורה וקוהרנטית‪ ,‬אשר יש לה עקרונות ברורים וחדים‪.‬‬

‫אלא שלמעשה‪ ,‬עקרונות היהדות הם כחומר ביד היוצר בידיו של הפוסק‪ /‬הרב‪ /‬ההוגה התורן‬
‫להורות ככל העולה על רוחו‪ .‬ואכן‪ ,‬כמעט ואין נושא שאין עליו מספר דעות שונות ומנוגדות‪ .‬על‬
‫דרך ההלצה‪ ,‬כאשר שואלים רב שאלה מתחום יהודי‪-‬דתי כלשהו‪ ,‬הוא יכול להשיב מיד‪" :‬זו‬
‫מחלוקת"‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬יתכן מהלך של שאלות‪-‬תשובות כדלהלן‪:‬‬

‫שאלה‪ :‬האם תפילותינו משפיעות על המציאות?‬

‫תשובה‪ :‬זו מחלוקת‪...‬‬

‫שאלה‪ :‬האם יש ללמוד תורה ואז להתחתן‪ ,‬או להיפך?‬

‫תשובה‪ :‬זו מחלוקת‪...‬‬

‫שאלה‪ :‬האם בית המקדש ייפול משמיים?‬

‫תשובה‪ :‬זו מחלוקת‪...‬‬

‫שאלה‪ :‬האם להתגייס לצבא?‬

‫תשובה‪ :‬זו מחלוקת‪...‬‬

‫שאלה‪ :‬האם יש גלגול נשמות?‬

‫תשובה‪ :‬זו מחלוקת‪...‬‬

‫וכן הלאה‪...‬‬

‫הדברים שיש לגביהם הסכמה מקצה לקצה בעולם האורתודוקסי היהודי הם מועטים‪ .‬על הרבדים‬
‫היותר טכניים‪ ,‬קרי‪ :‬הלכות‪ ,‬ישנה הסכמה כללית‪ .‬אלא שגם שם‪ ,‬על רוב פרטי ההלכות ישנן‬
‫מחלוקות מסועפות‪ .‬בעניינים המהותיים יותר‪ ,‬מה שמכונה "דעת תורה"‪ ,‬המחלוקות הן כה רבות‬
‫ו קוטביות‪ ,‬עד כי יתכנו שני רבנים הנחשבים לאורתודוקסיים‪ ,‬אשר אין בין השקפותיהם (כמעט)‬
‫חפיפה כשלהי‪ .‬כך‪ ,‬מתקבלת הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫דעת היהדות (או 'דעת תורה') = אוסף הדברים שאמרו רבנים‬

‫‪145‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫לעומת התורה שניתנה למשה על הר סיני על גבי לוחות אבן‪ ,‬היהדות דומה היום יותר לפלסטלינה‪.‬‬
‫כמו במשחק הפלסטלינה‪ ,‬כך אפשר לעצב דעות ביהדות‪" .‬עיקרון הפלסטלינה" הזה מעוגן‬
‫בתלמוד‪ ,‬באמירה הידועה "אילו ואילו דברי אלוהים חיים‪ ",‬ובאמירות נוספות‪ .290‬ביטוי זה לקוח‬
‫ממחלוקת הלל ושמאי‪ ,‬ומשמש כעיקרון מטא‪-‬הלכתי להבנת מעמדן של עמדות חולקות בהלכה‪.‬‬
‫בעולם ההלכה‪ ,‬נדרש בסופו של דבר להכריע למעשה‪ .291‬לעומת זאת‪ ,‬ב"דברי אגדה"‪ ,‬וכן בענייני‬
‫מחשבה והשקפה‪ ,‬אין אפילו הכרח להכריע‪ ,‬וכל דעה של רב "לגיטימי" מקבלת מעמד הקרוב‬
‫ל"דברי אלוהים חיים‪".‬‬

‫עיקרון הפלסטלינה מאפשר גמישות מדהימה‪ ,‬ויש לכך יתרונות מעשיים ברורים‪ .‬הפוסק וההוגה‬
‫יכולים להתחשב בשיקולים פרגמטיים ופוליטיים שונים‪ ,‬וגם להראות כיצד זה עולה בקנה אחד‬
‫עם "דרכה של תורה‪".292‬‬

‫מעניין כי עיקרון זה אינו ייחודי ליהדות‪ .‬גם ההוגה הנוצרי תומאס אקווינס קבע כי האמונה‬
‫הנוצרית דורשת מהמאמין את היכולת להאמין בשני דברים סותרים בו‪-‬זמנית‪ .‬קשה לראות‬
‫בדרישתו זו דרישה הגיונית וברת‪-‬ביצוע‪ .‬נראה כי קריאות כאלו מיועדות להניע את המאמינים‬
‫לקבל ללא ביקורת דברים אבסורדיים הנובעים מאמונות חסרות היגיון‪.‬‬

‫ברור כי ישנו קושי מהותי לקבל את העובדה כי ניתנה לנו תורה מושלמת משמיים‪ ,‬אך היא מכילה‬
‫סתירות רבות‪ .‬הרמב"ם למשל‪ ,‬סובר כי אין מחלוקות אלא בדינים המתחדשים‪ .‬לשיטתו לא‬
‫תיתכן מחלוקת בנוגע לכל מה שנאמר למשה רבנו בסיני‪ ,‬כפי דבריו‪:‬‬

‫"דברי קבלה אין בהם מחלוקת לעולם‪ .‬וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה‬
‫רבנו‪( ".‬הלכות ממרים א‪:‬ג)‬

‫ע"פ דעה זו של הרמב"ם יוצא שהחלק של "תורה למשה מסיני" מתוך כל התורה שבידינו‪ ,‬הוא‬
‫זניח‪ .‬העובדה שנתגלעו סתירות לאורך הדורות שאחרי מסירת התורה‪ ,‬הינה דבר מובן ואנושי‬
‫ביותר‪ .‬בכל מערכת חקיקתית ומשפטית יש וויכוחים ומחלוקות רבות‪.‬‬

‫השאלה היותר קשה היא כיצד יש להבין את הכלל של "אילו ואילו דברי אלוהים חיים"? כיצד‬
‫אפשר להבין כי שני דברים סותרים הם נכונים‪ ,‬ואף "אלוהיים"? אוקיינוסים של דיו נשפכו על‪-‬‬
‫מנת להסביר את ההיגיון מאחורי גישת "אילו ואילו"‪ .‬אין בכוונתי לדון כאן באותן תשובות‬

‫‪ 290‬כמו "אחת דיבר אלוהים‪ ,‬שניים זו שמעתי"‪" ,‬כולם ניתנו מרועה אחד"‪ ,‬ועוד‪ .‬מעניין לציין בהקשר זה גם את‬
‫דרישת חז"ל לפיה מי שיכול להיות חבר בסנהדרין חייב להיות מסוגל לטהר את השרץ ב‪ 150-‬טעמים‪ .‬אמירה זו‬
‫מעידה כי חז"ל היו מודעים היטב לגמישות האדירה אותה מאפשרת ההלכה‪ ,‬עד כדי טיהור השרץ!‬
‫‪ 291‬בפועל‪ ,‬גם בעולם ההלכה ישנה מבוכה גדולה בנושא‪ .‬פוסקי הדורות האחרונים מתקשים להוציא הנחיות‬
‫מעשיות ברורות‪ .‬דוגמא מאלפת היא הלכות ברכות‪ .‬כאשר מאמין התמ"ש רוצה לקיים ברצינות את הלכות ברכות‬
‫הנהנין (ברכות לפני ואחרי האכילה)‪ ,‬הוא יוכל לחפש ולמצוא ספרים עבי כרס המוקדשים לנושא אשר בסופם‬
‫קשה מאד להבין מה נדרש לעשות בפועל כאשר רוצים לברך על קרמבו‪ ,‬לדוגמא‪.‬‬
‫‪ 292‬כך‪ ,‬גם כאשר נערך ראיון תקשורתי עם רב‪ ,‬והוא נשאל על עמדות לא פופולריות ביהדות‪ ,‬הוא יכול לעזרתו‬
‫שפע מאמרי חז"ל וציטוטים אשר כן עולים בקנה אחד עם הגשיה הפופולרית‪.‬‬
‫‪146‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ארוכות וניסוחים מפותלים‪ .‬גם אחרי עיון בתשובות אילו‪ ,‬נראה כי מדובר בעיקרון לא‬
‫רציונאלי‪.293‬‬

‫אפשר לקראות בעיקרון "אילו ואילו" גילוי נוסף של בעיית התאימות שנידונה לעיל‪ :‬העקרונות‬
‫השונים אינם מתכנסים‪ ,‬ולכן צריך להמציא הסברים ופילוסופיות מורכבות על‪-‬מנת לצאת ממבוך‬
‫זה‪.‬‬

‫שאלה קבועה שנשאלת בהקשר זה היא‪ :‬מדוע אם כן לא מחילים בפועל גדר של "דברי אלוהים‬
‫חיים"על כל דעה המושמעת‪ ,‬אפילו מפי רבנים? מהן גבולות הגזרה?‬

‫ישנה אמירה ישיבתית נודעת‪" :‬אכן‪ ,‬ישנו ביטוי תורני "שבעים פנים לתורה"‪ ,‬אך צריך להיזהר‬
‫מאד מהפן השבעים ואחד"‪ .‬אך כיצד מבחינים בין אותו פן שבעים ואחד הלא לגיטימי ליתר‬
‫"השבעים פנים" הלגיטימיות?‬

‫נראה כי הדרך לזהות ולהיזהר מאותו "פן שבעים ואחד" נעשה ע"י בחינה (תת‪-‬מודעת) של‬
‫הפוסקים התמ"שיים את השאלה‪ :‬האם דברים אילו משרתים ומבצרים את אמונת תמ"ש‪ ,‬או‬
‫מזיקים לה? בנוסף‪ ,‬האם הדברים יכולים לפגוע במגזר או התת‪-‬מגזר הדתי שלי?‬

‫למשל‪ ,‬דוגמא מהשנים האחרונות‪ :‬וויכוח תיאולוגי עז התעורר בין שני תלמידי הרצי"ה קוק‪ ,‬הרב‬
‫אבינר והרב שרקי‪ .‬הרב שרקי פירש פסוקים על משה רבינו כאילו למשה היו ספיקות בין עבודה‬
‫זרה לאמונה‪ .‬הרב אבינר הגיב לכך בחריפות רבה‪ ,294‬ואף הוציא ספר שלם הדן על הבעייתיות‬
‫בפירוש זה‪ .‬מבין הטיעוניו השונים‪ ,‬הרב אבינר נדגיש כי גישה לפיה משה רבינו‪ ,‬מוסר התורה‪,‬‬
‫יכול היה להיות אדם ספקן המתלבט בענייני אמונה‪ ,‬היא גישה מסוכנת ומזיקה‪ .‬כך‪ ,‬תינתן‬
‫לגיטימציה צעירים דתיים להתלבט ולתהות על דרכם‪.295‬‬

‫במילים אחרות‪ :‬כאשר חשים בסכנה לאמונה בתמ"ש‪ ,‬ו‪/‬או פגיעה אפשרית במגזר‪ ,‬זהו הפן‬
‫השבעים ואחד‪ .‬לעומת זאת כאשר אין סבירות לסכנה כזאת‪ ,‬נוהגים לראות בדברים דעה תורנית‬
‫לגיטימית‪.‬‬

‫לאור ה'פלסטלינה' הרוחנית הזו‪ ,‬מפליא לראות כיצד רבנים שונים המחזיקים באמונת תמ"ש‬
‫תוקפים בשצף קצף את הפוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬הפוסט‪-‬מודרניזם‪ ,‬הינה גישה יחסית למציאות‪ ,‬על‪-‬פיה‬
‫כל תרבות מפתחת את הטוב לה‪ ,‬ולכל קבוצה הנרטיב שלה‪ ,‬ואין לנו יכולת אובייקטיבית לשפוט‬
‫בין הנרטיבים הסותרים הללו‪ .‬רבנים שונים (כמו הרב יוסף קלנר‪ ,‬הרב חיים נבון‪ ,‬הרב מיכאל‬
‫אברהם)‪ ,‬פרסמו כולם ספרים המוקדשים לתקיפת הפוסט‪-‬מודרניזם והגישה הסובלנית שלה‬
‫למציאות‪.‬‬

‫‪ 293‬בהתאם לעקרונות שנידונו‪ ,‬אפשר לומר כי התשובות הארוכות לשאלה זו מהווים דוגמא ל'מלחמת התשה'‪.‬‬
‫‪ 294‬הרב שרקי לא הוזמן ללמד יותר בישיבת "עטרת כוהנים" של הרב אבינר‪ ,‬כנראה בעקבות פירוש זה‪.‬‬
‫‪ 295‬גם טיעוני הנגד‪ ,‬המצדדים בפירוש של הרב רשקי‪ ,‬התמקדו בנקודה זו‪ :‬דווקא דמות של משה רבינו ספקן היא‬
‫חיובית כי היא מעניקה לצעירים תחושה שזה בסדר שיש להם ספקות‪ ,‬וכי כמו משה‪ ,‬גם הם יוכלו להתעלות‬
‫ולהגיע לאמונה שלימה‪.‬‬
‫‪147‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אכן‪ ,‬הפוסט‪-‬מודרניזם מביא למבוכות פילוסופיות לא קטנות‪ .‬אך כיצד ניתן לתקוף את היריב‬
‫הפוסטמודרני‪ ,‬כאשר האמונה בתמ"ש עצמה עשויה מפלסטלינה? מהיכן שלא נסתכל ישנה כאן‬
‫בעיה (=ממה נפשך) ‪ :‬אם יש יכולת לשפוט אמיתות באופן אובייקטיבי‪ ,‬אזי מדוע דברים סותרים‬
‫הנאמרים ע"י רבנים מתקבלים כאמת? ואם אין יכולת כזאת‪ ,‬מדוע לתקוף את הפוסט‪-‬מודרניים?‬
‫נראה כי כל תשובה טובה תצטרך איכשהו להחריג את "חכמת התורה" מיתר החכמות ולראות בו‬
‫יצירה אלוהית מיוחדת‪ .‬או‪-‬אז הדיון חוזר לנקודת הראשית‪ :‬מהיכן הוודאות כי תורה ניתנה‬
‫משמיים?‬

‫כפי שעלה בדיונים דומים אחרים‪ ,‬עיקרון הפלסטלינה מעניק טקטיקת הגנה מצוינת בדיונים‪,‬‬
‫כאשר בכל מצב בו המתדיין התמ"שי מפסיק להיות עקבי או משכנע הוא משיב בפשטות כי "יש‬
‫דעות שונות בעניין‪".‬‬

‫כל הנ"ל עוסק בריבוי הדעות ברמה התיאורטית‪ .‬ריבוי הזרמים מעניקים למאמין הגנה נוספת‪:‬‬
‫כאשר מואשמים בהתנהגות דתית מוזרה ולא רציונאלית‪ ,‬אפשר למצוא נחמה כאשר מסתכלים על‬
‫הזרמים היותר קיצוניים ומוזרים‪ .‬למשל‪ ,‬החרדים הליטאים נחשבים ל"שכלתניים"‪ ,‬כי הם‬
‫משווים עצמם לאחיהם‪-‬יריביהם החסידים‪ ,‬בעלי גישה רגשית יותר לתורה‪ ,‬וכן בעלי הנהגות‬
‫ומנהגים משונים יותר‪ ,‬ביחס לליטאים‪ .‬כך‪ ,‬אפשר להרגיש נורמלי בזכות העובדה כי תמיד אפשר‬
‫‪296‬‬
‫למצוא "משוגעים" ממך‪...‬‬

‫‪ 296‬ומה באשר לקבוצה‪/‬קבוצות הכי קיצוניות? שם‪ ,‬כבר לא מוטרדים מנורמליות כלל‪...‬‬
‫‪148‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התמ"שיים המבריקים‬
‫גם מי שמזלזל באופן מופגן באמונת תמ"ש‪ ,‬לא יוכל להתכחש לכך כי באמונה זו החזיקו‬
‫ומחזיקים רבים שהם חכמים‪ ,‬מבריקים‪ ,‬ואף גאונים באופן יוצא דופן‪.‬‬

‫חלק מהמאמינים הם אנשי מחקר ואינטלקטואלים בעלי שיעור קומה בינלאומי‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫פרופ' יעקב דוד בקנשטיין שפיתח יחד עם סטיבן הוקינג את רעיון אנטרופיית בקנשטיין‪-‬הוקינג‪,‬‬
‫זוכה פרס הנובל פרופ' ישראל אומן‪ ,‬ואנשי מדע בולטים אחרים‪ .‬פילוסופים יהודים בולטים כמו‬
‫הוגו ברגמן ופראנץ רוזנצוייג‪ ,‬הושפעו עמוקות מהתורה ורעיונות היהדות‪ ,‬ויש הטוענים כי האמינו‬
‫בתמ"ש‪ .‬מעבר לאנשי מדע והוגים‪ ,‬הרבה מהרבנים וההוגים התמ"שיים עצמם הם אנשים חכמים‬
‫ביותר‪.‬‬

‫כאשר מתבוננים על דמויות בסדרי גודל כאלו עולה מאליה התהיה‪ :‬אם אנשים מבריקים כאלו‬
‫מאמינים בתמ"ש‪ ,‬כנראה שיש לאמונה זו בסיס רציונאלי איתן‪ ,‬אחרת היו דוחים אמונה זו מכל‬
‫וכל‪.‬‬

‫לעיתים מוכיחי תמ"ש שונים מציגים דמויות אילו וחושבים כי עצם העובדה כי הם מאמינים‬
‫מהווה הוכחה לנכונות האמונה‪ .297‬ברור כי אין בכך ראיה‪ ,‬הרי ישנם חכמים וגאונים אשר אינם‬
‫מאמינים כלל‪ ,‬או מאמינים בדתות יריבות‪ .‬למשל‪ ,‬אייזיק ניוטון‪ ,‬מפתח תאוריית הכבידה ואחד‬
‫מגדולי הפיסיקאים בכל הזמנים‪ ,‬היה מאמין אדוק בנצרות‪ ,‬אשר עסק בכתבי הקודש הנוצריים‬
‫יותר משעסק בפיסיקה‪ .‬האם אמונתו של ניוטון יכולה להוות ראיה כלשהי לטובת הנצרות?‬

‫אלא שהתמ"שיים יכולים לטעון את הטענה (המרוככת יותר) ההבאה‪ :‬עצם קיומם של אנשים‬
‫חכמים ביותר המחזיקים באמונת תמ"ש מהווה ראיה לכך כי אמונת תמ"ש היא רציונאלית‪ .‬נכנה‬
‫כאן טיעון זה בשם טיעון "התמ"שיים המבריקים"‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הטענה המרכזית בספר זה היא כי אין בסיס רציונאלי ממשי לאמונה בתמ"ש‪ .‬טיעון‬
‫התמ"שיים המבריקים מהווה גם את הקושי הגדול ביותר על טענה זו‪ ,‬וגם את המוטיבציה‬
‫העיקרית לכתיבת הספר‪ .‬לו כל מאמיני תמ"ש היו בעלי משקל נוצה מבחינה אינטלקטואלית‪ ,‬לא‬
‫היה צורך לקיים דיון כה ארוך בשאלת הרציונאליות של תמ"ש‪ .‬באותו אופן בו איננו משקיעים‬
‫מאמצים בלימוד ושלילת התורה של כתות שוליות שונות‪ ,‬כך היינו מתייחסים לתמ"ש‪ .‬העובדה כי‬
‫אנשים חכמים ונבונים ממשיכים בכל זאת להחזיק באמונתם מחייבת את הדיון הנערך כאן‪.‬‬

‫כאן חשוב להזכיר שוב את ההבחנה היסודית אשר נעשתה בחלק הראשון‪ :‬הדיון בספר זה ממוקד‬
‫לשאלת האמונה בתמ"ש‪ ,‬ולא לשאלת קיומו של אלוהים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬דיון כזה אינו דורש ידע‬
‫מדעי מיוחד‪ ,‬ונשען בעיקר על טיעוני סבירות‪ ,‬לימוד אד‪-‬הוק של מספר סוגיות לא מורכבות‬

‫‪ 297‬בארגונים של מחזירים בתשובה פעמים רבות זה נעשה תוך סילוף מובהק של דעותיהם של אישים שונים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬לעיתים המחזירים בתשובה מגייסים את אלברט איינשטיין לתמיכה בעמדתם‪ ,‬כנראה כי האמין ב"כוח‬
‫כללי" אשר מכתיב את המדע‪ .‬אלא שאיינשטיין הצהיר במפורש כי "התנ"ך הוא אגדה ילדותית והעם היהודי אינו‬
‫העם הנבחר"‪.‬‬
‫‪149‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫במיוחד‪ ,‬וניתוח לוגי של טיעונים‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬סוגיית קיומו של אלוהים‪ ,‬וסוגיות פילוסופיות כמו‬
‫מטריאליזם לעומת דואליזם‪ ,‬מורכבות יותר‪ ,‬ודורשות העמקה ולימוד מקדים של מושגים‪,‬‬
‫עקרונות וממצאים שונים‪.‬‬

‫כבר מתוך הבחנה זו מובן כי תרומתם של אישים בעלי אינטליגנציה יוצאת דופן לדיון על תמ"ש‬
‫אינה בהכרח מהותית‪ .‬במידה ומדובר בהיסטוריון המתמחה בתקופה המקראית‪ ,‬אז אכן יש‬
‫לדעתו חשיבות מיוחדת בהקשר על הדיון בתמ"ש‪ :‬ידיעותיו ותגליותיו יכולים להפריך או לאשש‬
‫רקע עובדתי הנוגע לסיפורים תנ"כיים שונים‪.‬‬

‫אך מהי תרומתו המיוחדת של איש מדע כמו פיסיקאי לדיון על תמ"ש? בהחלט יתכן כי בסוגיות‬
‫של קיום אלוהים‪ ,‬ואופן בריאת היקום‪ ,‬יש לפיסיקאי הרבה ידע רלבנטי היכול להשפיע על‬
‫מסקנות הדיון‪ .‬אך ידיעותיו המקצועיות אינן אמורות להשפיע על שאלת הסבירות של תמ"ש‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬ניתן לטעון כי הידע האקדמי עצמו אינו רלבנטי לסוגית תמ"ש‪ ,‬אך ההישגים המקצועיים‬
‫חשובים לדיון כי הם מהווים ראיה לחכמתו של המאמין‪ .‬לפי הנחה זו‪ ,‬ניתן לסמוך על עמדות של‬
‫אדם חכם גם בתחומים אשר אינם במסגרת תחום התמחותו הספציפית‪.‬‬

‫לשם כך‪ ,‬יש לעיין בהגדרה של "חכם"‪ .‬למעשה‪ ,‬אין כל הגדרה אובייקטיבית לחכמה‪ ,‬ובשפת‬
‫היום‪-‬יום אנו משתמשים בתואר זה בהקשרים של יכולות שכליות שונות‪ ,‬ובהם ידע כללי‪ ,‬יכולת‬
‫זיכרון‪ ,‬יכולת ניתוח אנליטי‪ ,‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬ועוד‪ .‬השימוש בשם התואר חכם נעשה ע"פ‬
‫ההקשר‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר נתייחס לפוליטיקאי כלשהו ונאמר כי הוא "פוליטיקאי חכם"‪ ,‬נתכוון‬
‫ליכולת שכלית מסוימת אשר שונה מאד מהיכולת אליה אנו מתכוונים כאשר אנחנו אומרים‬
‫"מתמטיקאי חכם"‪ .‬לכן‪ ,‬תמיד חשוב לשים לב לשאלה‪ ,‬האם היכולות השכליות (או סוג החכמה)‬
‫אדם מסוים רלבנטיים לנושא הנדון‪.‬‬

‫כשל זה‪ ,‬של יחוס יכולות נוספות ולא רלבנטיות לאדם בעל "חכמה" ספציפיות‪ ,‬הינה תופעה‬
‫ידועה‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬נראה אומנים מתראיינים בנושאים פוליטיים‪ ,‬אנשי מדעים מדויקים מחווים‬
‫דעה בנושאים אסטרטגיים‪ ,‬ורבנים המומחים לגמרא והלכה המייעצים לאנשים בעניינים‬
‫פסיכולוגיים‪ .‬כמובן‪ ,‬שבמרבית המקרים מסוג הדוגמאות הנ"ל‪ ,‬אין כל קשר בין יכולתם האישית‬
‫הייחודית לתחום הנדון‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין זה מונע מאותם 'חכמים' לספק תשובות לאותן שאלות‬
‫בתחומים שאין להם יד ורגל בהם‪.‬‬

‫אך ישנה נקודה חשובה עוד יותר‪ ,‬אשר קשורה לאופן בו בני אדם חושבים‪ .‬ראשית‪ ,‬יש להקדים‬
‫ולומר כי המחקר המדעי הגיע להבנה בסיסית ביותר של אופן פעולת המוח האנושי‪ .‬נראה כי‬
‫התקדמות בתחום זה היא בעלת פוטנציאל לשנות מהיסוד את האופן בו אנו תופסים ומבינים את‬
‫עצמנו כבני אדם‪ .‬כבר כיום ברור כי אופן החשיבה של האדם רחוק מלהיות רציף ורציונאלי‪.‬‬
‫המחשבות הגלויות לנו‪ ,‬הנשמעות כקול המדבר בתוך הראש‪ ,‬מהוות רק חלק מתוך הפעילות‬
‫המוחית‪ ,‬בעוד שתהליכי חשיבה רבים נעשים באופן אשר אינו גלוי לנו‪.‬‬

‫‪150‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ניתוח ממצאי מחקרים שונים מעלה את המסקנה כי בני אדם מקבלים החלטות בחלק התת‪-‬מודע‪,‬‬
‫בעוד החלק המודע רק מסביר בדיעבד את אותה החלטה‪( .‬מסקנה זו מנוגדת לאינטואיציה של‬
‫מרבית האנשים)‪ .‬אופן אחד של ניסויים מסוג זה מתבצע ע"י דגימת אנשים באמצעות חיישנים‪.‬‬
‫מניסויים אילו עולה כי עוד לפני קבלת החלטה‪ ,‬או מתן תשובה לשאלה‪ ,‬כבר נשלחים פולסים‬
‫חשמליים מהמוח‪ ,‬המעידים על פעילות תת‪-‬מודעת‪.‬‬

‫מחקרים אחרים בוצעו על אנשים בעלי מוח פגוע וחצוי (‪ .)split brain‬אצל אנשים אילו קיים‬
‫ניתוק בין האונה השמאלית לימנית של המוח‪ ,‬כך שחלקים מודעים פועלים באופן נפרד מחלקים‬
‫תת‪-‬מודעים‪ .‬בניסויים אילו התגלה כי אנשים קיבלו החלטות מסוימות (בעזרת החלק התת‪-‬‬
‫מודע)‪ ,‬וכאשר התבקשו להסבירם‪ ,‬סיפקו הסברים מופרכים אשר הומצאו אד‪-‬הוק ע"י החלק‬
‫הגלוי של מוחם‪.‬‬

‫מסקנה מפתיעה נוספת אשר עלתה ממחקרים היא כי גם כאשר בני‪-‬אגם חושבים על דברים‬
‫"קרים" ומדעיים מעוררת במקביל תגובות מחלקים רגשיים‪ .‬זאת בניגוד לתפיסה הרווחת של בני‪-‬‬
‫אדם (וגם של התורה)‪ ,‬לפיה יש ניתוק בין החלק הרגשי של האדם לבין החלק השכלי‪.‬‬

‫כל הדברים הללו באים כרקע לכך כי בני אדם‪ ,‬חכמים ככל שיהיו‪ ,‬אינם מודעים להטיות הרבות‬
‫להן הם נתונים‪ .‬למשל‪ ,‬הטיית האישור (‪ )conformation bias‬היא הטיה ידועה‪ ,‬אשר גרמה‬
‫לשגיאות מדעיות רבות‪ .‬הטיית אישור מוגדרת כ"נטייה לחפש‪ ,‬לפרש‪ ,‬להעדיף‪ ,‬ולזכור מידע באופן‬
‫שמאשר אמונות או השערות‪ ,‬תוך מתן בלתי פרופורציונלי של תשומת לב פחותה למידע שתומך‬
‫באפשרויות חלופיות‪ "298.‬מחקרים ממוקדים על הטיית האישור חשפו כי גם בענפי המדעים‬
‫המדויקים‪ ,‬הכוללים תחומים אובייקטיבים ומדידים‪ ,‬מדענים נטו לפסול או לאשר הצעות מחקר‬
‫בהתאם להנחות מוקדמות שלהם‪ ,‬ובהתעלם מממצאים אשר העידו בניגוד לאותן הנחות‬
‫מוקדמות‪.‬‬

‫נראה כי ניתן לעשות קל וחומר מתחומי המדע‪ ,‬לתחום הדת והאמונה‪ .‬בהשוואה לתחומים‬
‫מדעיים‪ ,‬כמו למשל מהירות של חלקיק‪ ,‬נושאים כמו אמיתות התורה‪ ,‬עולם הבא‪ ,‬סגולת עם‬
‫ישראל‪ ,‬הם נו שאים טעונים ביותר מבחינה רגשית‪ .‬אף אדם אינו חסין מהשפעות אילו‪ ,‬גם לא‬
‫האדם המבריק ביותר‪ .‬אף התורה עצמה העידה כי "השוחד מעוור עיני פקחים ומסלף דברי‬
‫צדיקים‪ ".‬אין מדובר כאן רק בשוחד בצורת כסף‪ .‬כל נגיעה אישית של אדם הדן בעניין כלשהו‬
‫משפיעה ומטה את האופן בו הוא מתבונן ומחליט בעניין‪.‬‬

‫ננסה לחשוב על אדם חכם ביותר אשר גדל בבית דתי‪ .299‬הגעה למסקנה כי האמונה בתמ"ש מוטעה‬
‫כרוכה בניפוץ האמיתות אותן ספג בילדותו‪ .‬הגעה ל"כפירה" כזו יכולה להוות פגיעה עצומה‬

‫‪ 298‬מתוך ההגדרה לערך זה בויקיפדיה‪.‬‬

‫‪ 299‬הטיה זו תקפה לא רק לגבי מי שנולד דתי‪ ,‬אלא גם לגבי חוזרים בתשובה‪ :‬העובדה כי אדם שינה את עמדותיו‪,‬‬
‫אינה מעידה כי עשה זאת באופן רציונאלי ו"סטרילי"‪ .‬הדת היא עסקת חבילה הכוללת מרכיבים רבים (הנחמה‬
‫שבאמונה‪ ,‬מסגרת קהילתית תומכת‪ ,‬זהות דתית ולאומית ועוד)‪ .‬פעמים רבות אחד‪ ,‬או מספר מרכיבים מעסקת‬
‫‪151‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בהוריו (או זכר הוריו‪ ,‬כפי שהוא מבין זאת)‪ ,‬מוריו‪ ,‬קהילתו‪ ,‬ואולי אף ילדיו (אשר יכולים לפרש‬
‫לשלילה את מסקנתו של אביהם‪ ,‬לאחר שהם עצמם קיבלו חינוך דתי)‪ .‬אין להקל ראש בהטיות‬
‫אילו‪ ,‬ויש בהם כדי למנוע מאדם לדון באופן אובייקטיבי באמונה לה התחנך‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬כיצד החכמה של אותם אנשים אינה צפה מתישהו ודוחה את אותה אמונה בלתי‪-‬‬
‫רציונאלית? יתרה מכך‪ :‬מילא קבלה פאסיבית של האמונה‪ .‬אלא שחלק מאותם אנשים גם‬
‫עוסקים בהתלהבות בהסברה ותמיכה באמונת תמ"ש‪ ,‬הכיצד?!‬

‫נסביר זאת באמצעות משל‪ :‬נתאר לעצמנו משפט רצח‪ ,‬בו ישנו נאשם ושני עורכי‪-‬דין יריבים‪,‬‬
‫קטגור וסניגור‪ .‬בתחילת המשפט‪ ,‬קיימות ראיות שקולות לשני הצדדים‪ ,‬ראיות לאשמתו של‬
‫הנאשם‪ ,‬כמו גם ראיות לחפותו‪ .‬כל אחד מעורכי‪-‬הדין מפרש את כלל הראיות הקיימות ע"פ‬
‫העמדה אותה הוא מייצג‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שני עורכי‪-‬הדין גם מזדהים באופן מלא עם העמדה אותה‬
‫הם מייצגים‪ :‬הקטגור משוכנע באשמתו של החשוד‪ ,‬והסניגור משוכנע בחפותו‪.‬‬

‫אלא‪ ,‬שככל שאורך המשפט‪ ,‬הולכות ומצטברות ראיות המבססות את החשד כי החשוד הוא אשם‬
‫ברצח‪ .‬בשלב זה‪ ,‬הסניגור יכול להודות (לפחות בינו לבין עצמו) כי הדעה הראשונית שלו הייתה‬
‫מוטעית‪ ,‬וכי הסבירות הגבוהה שאכן הנאשם אשם‪ .‬לחלופין‪ ,‬הוא יוכל להמשיך ולהתעקש כי‬
‫דעתו הראשונית היא נכונה על אף הראיות החדשות שהתגלו‪ .‬התעקשות כזאת יכולה להיעשות‬
‫בצורה של "ראש בקיר"‪ ,‬תוך התעלמות בוטה מהראיות החדשות‪ ,‬או ע"י השמעת טיעונים‬
‫מחוסרי היגיון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הקטגור הוא לא רק עקשן‪ ,‬אלא גם מבריק‪ ,‬הוא יוכל לפתח‬
‫תיאוריה מורכבת וגאונית אשר לא רק שאינה מתעלמת מהראיות החדשות‪ ,‬אלא מגייסת אותן‬
‫לטובת המשך הצדקת התיאוריה המקורית שלו‪!300‬‬

‫הנמשל הוא ברור‪ :‬צריך חכמה מאד גדולה על‪-‬מנת להגן על עמדה בלתי רציונאלית‪ .‬ולא רק זאת‪,‬‬
‫דווקא הודות ליכולת אינטלקטואלית‪ ,‬משימה כזו יכולה להפוך לאתגר ממלא משמעות‪ .‬כמו‬
‫שבמשל‪ ,‬אותו סניגור יכול לפתח הזדהות עמוקה עם השליחות המאתגרת המוטלת על כתפיו‪ ,‬כך‬
‫יכול לקרות גם למאמין התמ"שי המבריק‪.301‬‬

‫כמתבוננים מהצד‪ ,‬עלינו לשפוט תאוריה ע"פ סבירותה‪ ,‬ולא ע"פ מידת האינטליגנציה של‬
‫התאורטיקן אשר הגה אותה‪ .‬כאן המקום להזכיר שוב את עיקרון "התער של אוקאם"‪ ,‬על‪-‬פיו יש‬
‫להעדיף תיאוריות והסברים פשוטים ואלגנטיים יותר‪ ,‬על פני תיאוריות סבוכות בעלות הנחות‬

‫החבילה‪ ,‬הם המושכים את החוזר בתשובה לדת ע"י פניה לחלקים הלא מודעים שלו‪ ,‬בעוד החלק המודע נחלץ‬
‫בדיעבד לספק רציונליזציה לאמונה‪.‬‬
‫‪ 300‬בשפת תכנות‪ ,‬אפשר להסביר את התופעה הזו בעזרת המונח פונקציית מטרה‪ .‬אלגוריתם נכתב כאשר יש לו‬
‫יעד ברור‪ ,‬המכונה "פונקציית מטרה"‪ .‬כל הפעולות אשר מבוצעות ע"י האלגוריתם‪ ,‬ויכולים אילו להיות פעולות‬
‫רבות מאד ומורכבות‪ ,‬נעשות לאור פונקציית המטרה‪ .‬כך גם כאן‪ ,‬אפשר לומר כי אותו עו"ד במשל‪ ,‬ואותו מאמין‬
‫תמ"ש בנמשל‪ ,‬הם בעלי פונקציית מטרה אשר מוגדרת כהצדקת האמונה הראשונית שלהם‪ .‬חכמתם הרבה היא‬
‫עדות ליכולת שלהם להגיע למטרה הרצויה מבחינתם‪ ,‬ולא לבחירת אותה מטרה‪.‬‬
‫‪ 301‬כאשר אני מתבונן במספר הוגים תמ"שיים מבריקים ובולטים‪ ,‬קשה לי שלא לתהות מה היה עולה בגורלם לו‬
‫היו משנים את דעתם ומגיעים למסקנה כי אין ממש באמונת תמ"ש‪.‬‬
‫‪152‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מרובות‪ .‬ע"פ עיקרון זה יוצא שאדרבא‪ :‬הסברים "גאוניים" וסבוכים לדברים הקשים והמוזרים‬
‫באמונת תמ"ש‪ ,‬הם דווקא עדות לנחיתותה של אמונת תמ"ש‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬הרבה יותר פשוט להסביר כי העובדה כי התורה מצווה על הקרבת קורבנות מעידה על כך‬
‫כי אנשים כתבו את התורה‪ ,‬והם כתבו אותה בהתאם לתפיסה הרווחת בזמנם‪ .‬צריך הרבה יותר‬
‫יצירתיות מחשבתית וכישרון להסביר מדוע אלוהים יודע‪-‬כל ציווה בתורתו הנצחית על מנהג‬
‫‪302‬‬
‫קדום ומפוקפק‪ .‬ואכן‪ ,‬תמ"שיים מבריקים מנסים בכל כוחם לספק הסברים מורכבים כאלו ‪.‬‬

‫התמ"שיים יכולים לטעון מנגד כי גם אנשים אשר התחנכו במשפחה חילונית נתונים לאותה‬
‫הטיה‪ .‬גם הם בעלי השפעות תת‪-‬מודעות אשר מונעות מהם לדון בצורה אובייקטיבית וטהורה‬
‫בסבירות לאמונת תמ"ש‪ .‬אכן‪ ,‬מוכיחי תמ"ש שונים אשר נשאלים על חכמים אשר אינם מאמינים‪,‬‬
‫ישיבו כי הם מוטים‪" .‬הם יודעים כי אם יביטו רק לרגע לעבר האמת‪ ,‬יתחייבו בעול המצוות הכבד‪,‬‬
‫ולכן הם מעדיפים להפנות מבטם הצידה‪ ,‬ולברוח מהאמת"‪ ,‬הם יאמרו‪.‬‬

‫בספרו "את אשר ישנו ואת אשר איננו"‪ ,‬הרב מיכאל אברהם מצביע על תופעה משעשעת זו‪ :‬דתיים‬
‫יציעו הסבר על הטיות לא מודעות על חוזרים בשאלה (עם הערות כמו‪" :‬הוא רצה לפרוק עול‬
‫וליהנות מהחיים")‪ .‬חילוניים לעומת זאת יסבירו חזרה בתשובה באותו אופן (עם הערות כמו‪:‬‬
‫"הוא עבר משבר בחיים‪ ,‬והחזרה בתשובה הייתה המפלט שלו")‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל צד יתלה‬
‫בחירה בצד היריב בתת‪-‬מודע‪ ,‬ולא בהסברים רציונאליים‪.‬‬

‫אך בדיוק מסיבה זו מומלץ להתמקד בדיון עצמו‪ ,‬ולא להתמקד בטיעונים אד‪-‬הומינם‪ ,‬ומתן‬
‫הסברים של דחפים פסיכולוגיים תת‪-‬מודעים לאידיאולוגיות יריבות‪ .‬דחפים אילו וודאי קיימים‬
‫ופועלים על כולם‪ ,‬מאמינים ושאינם‪ ,‬אך התמקדות בהם לא תקדם את הדיון הענייני בסוגיית‬
‫האמונה עצמה‪.303‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬קיומם של "תמ"שיים מבריקים" אינו אמור לשמש כראיה לתמ"ש‪ ,‬או אפילו‬
‫אינדיקציה לסבירותה של אמונה זו‪ .‬אנשים חכמים ביותר עשו טעויות רבות לאורך ההיסטוריה‪,‬‬
‫ואף הצטרפו והתמסרו לחלוטין לכתות הזויות‪ .‬את הדיון בבסיס הרציונאלי לתמ"ש ניתן ורצוי‬
‫לערוך באופן ענייני‪ ,‬מבלי להסתמך באופן עיוור על דעתם של אנשים מבריקים‪.‬‬

‫‪ 302‬לגופו של עניין‪ ,‬גם הסברים אילו לוקים בקשיים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬ע"פ ההסבר הידוע של הרמב"ם‪ ,‬מצוות‬
‫הקורבנות ניתנה מתוך הכרח בדיעבד‪ .‬בני‪-‬ישראל נטו בליבם להקריב קורבנות כמו יתר העמים סביבם‪ ,‬ולכן ניתנה‬
‫להם מצווה כזאת‪ ,‬כמעין פשרה עם היכולות שלהם‪ .‬אך מדוע לצוות על כך בתורה ניצחית? הרי‪ ,‬אלוהים אמור‬
‫לדעת את העתיד‪ ,‬ולדעת שקורבנות יצאו לגמרי מהאופנה כאשר האנושות תמשיך להתפתח‪ .‬ולשיטת הרוב‬
‫המכריע של התמ"שיים‪ ,‬ייבנה בית מקדש שלישי‪ ,‬ויוקרבו בו קורבנות‪ .‬ישנם רבנים המתמודדים עם קושי זה‬
‫בעזרת הסברים מסובכים שונים‪ .‬כאן צריך להכניס הנחות שונות‪ ,‬כגון שהעמים הקדומים איכשהו כיוונו לאמת‬
‫אלוהית גבוהה‪ ,‬והאדם המודרני משום מה לא חש בכך‪ .‬ברור כי פשוט יותר להניח כי התורה נכתבה ע"י בני‪-‬אדם‪,‬‬
‫מלספק את שלל ההסברים המורכבים הללו‪.‬‬
‫‪ 303‬דיון בדחפים תת‪-‬מודעים חשוב ומעניין כשלעצמו‪ ,‬אך הוא גם מאד ספקולטיבי‪ ,‬והוא כשלעצמו אינו יכול‬
‫ולהוביל למסקנה ברורה‪ .‬יתכן ובעתיד‪ ,‬כאשר פעילות המוח תובן יותר‪ ,‬ניתן יהיה לגזור מסקנות יותר ברורות‬
‫מדיום כזה‪.‬‬
‫‪153‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪154‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התהדרות באידיאלוגיות מודרניות (התמ"שיים השמרנים והליברליים)‬

‫טקטיקת ההגנה אשר נידונה בסעיף זה נוגעת לקבוצה קטנה ומסוימת של הוגים תמ"שיים אשר‬
‫רואים עצמם‪ ,‬או מוגדרים ע"י אחרים‪ ,‬כשמרנים‪ ,‬או ליברליים‪ .‬כרקע קצר לדברים‪ ,‬להלן הקדמה‬
‫קצרה על המחלוקת החשובה בין שמרנים לליברליים‪..‬‬

‫באופן פשטני‪ ,‬שמרנים מעוניינים בשימור המצב החברתי הקיים‪ ,‬וליברליים‪ 304‬חותרים לשנות את‬
‫המצב באמצעות תיקון עוולות חברתיות‪ ,‬והגדלת חירות הפרט‪ .‬הבדל גישות קוטבי זה מביא‬
‫למתח מתמיד בין שני המחנות היריבים הללו‪ .‬לא מופרז לומר כי מתח זה הוא הכוח המניע‬
‫המרכזי בפוליטיקה של מרבית מדינות העולם‪.‬‬

‫רוב האנשים מוצאים עצמם מזדהים באופן עמוק עם אחד משני המחנות‪ ,‬וחלק אף יתקשו לראות‬
‫בחברי המחנה היריב כבעלי דעה הגיונית או לגיטימית‪ .‬אך כאשר מעיינים בסוגיה זו‪ ,‬קשה‬
‫להימלט מכך כי בשתי הגישות טמון היגיון רב‪ .‬בכל חברה ישנן עוולות הדורשות תיקון‪ ,‬ולכן‬
‫חשוב כי יהיו כוחות ליברליים אשר יפעלו לשינוי ותיקון‪ .‬אמנם‪ ,‬קשה ביותר לשמרנים לראות את‬
‫הטוב והחיוב בשאיפות ליברליות עכשוויות‪ ,‬יהיה קשה להם לתקוף את המהפכות הליברליות‬
‫אשר כבר התחוללו בעבר‪ ,‬ומהוות את הבסיס למציאות של ימינו‪ .‬כמה מהשמרנים היום חושבים‬
‫כי צריך להחזיר את הגלגל אחורה ולשלול זכות הצבעה לנשים‪ ?305‬באותו אופן‪ ,‬לא נראה כי איש‬
‫מהשמרנים מעוניינים לחדש את העבדות באופן חוקי‪ .‬בדיעבד‪ ,‬רוב ככל השמרנים רואים‬
‫בתוצאות מהפכות העבר תופעות חיוניות ומבורכות‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬ההיסטוריה אכן מלמדת כי שינויים גדולים ומהירים יכולים לגרום לבעיות קשות‪ ,‬כפי‬
‫שסוברים השמרנים‪ .‬האידיאולוגים השמרנים רואים במבנה חברתי מערכת מורכבת ביותר‪ ,‬אשר‬
‫מתגבשת באופן איטי והדרגתי לאורך דורות‪ .‬הוצאת מערכת כה מורכבת משיווי משקל באופן‬
‫מהיר יכולה לגרום לתוצאות לא צפויות‪ ,‬ואף הרסניות‪ .‬למשל‪ ,‬המהפכה הצרפתית פעלה בשם‬
‫ערכים נעלים כמו שוויון‪ ,‬אך הביאה לשפך דם רב‪ ,‬ולזעזועים כה רבים עד שנדרשו שנים עד אשר‬
‫אותם ערכים התממשו‪ .‬פעילות מתונה ואיטית הייתה יכולה להביא לתוצאות טובות יותר‪,‬‬
‫ובמחיר נורא הרבה פחות‪ ,‬טוענים הוגים שמרנים‪ .‬כך גם המהפכה הקומוניסטית נכשלה כישלון‬
‫חרוץ‪ ,‬כי גם הוגיה (המבריקים כשלעצמם) כשלו מלצפות את החסרונות בשיטה זו‪.‬‬

‫מרבית האנשים יודו כי עצם קיומם של שני מחנות אילו הכרחי לשימורה של חברה בריאה‪,‬‬
‫ו הוויכוח לרוב יהיה על המינונים‪ ..‬שמרנים לא יתנגדו לכל שינוי ערכים חברתי באשר הוא‪,‬‬
‫וליברליים לא יתמכו אוטומטית בכל שינוי‪ .‬הדיונים בין דוברי המחנות יהיו לרוב ענייניים‪ ,‬ויכללו‬

‫‪ 304‬יש תתי חלוקות שונות בין ליברליים לשמרנים‪ .‬הכוונה כאן בעיקר לליברליים פרוגרסיביים‪ ,‬לעומת ליברליים‬
‫קלאסיים אשר קרובים יותר לשמרנים‪ .‬לצורך הדיון כאן אין צורך להיכנס לתתי הגדרות מדויקות‪.‬‬
‫‪ 305‬מעניין לציין בדרך אגב כי אפילו הרב קוק‪ ,‬אשר נחשב (לפחות בעיני יריביו‪ ,‬וגם חלק מתומכיו) לרב ליברלי‬
‫בזמנו‪ ,‬התנגד למתן זכות בחירה לנשים‪ .‬תלמידי הרב קוק היום אשר נשאלים על כך לרוב משיבים באופן‬
‫אפולוגטי‪ ,‬ותומכים דה‪-‬פאקטו בזכות נשים להצביע כיום‪.‬‬
‫‪155‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫נימוקים ודברי תימוכין לנושאים שבמחלוקת‪ .‬לעיתים‪ ,‬מחנה אחד יכול לאמץ בסופו של דבר את‬
‫דעת המחנה היריב‪ ,‬כאשר יתרונה של אותה דעה הוכח בפועל‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬שתי הגישות‬
‫היריבות‪ ,‬ליברליזם ושמרנות‪ ,‬מיוסדות על אדנים רציונאליים‪.‬‬

‫בניגוד לגישות רציונאליות אילו‪ ,‬אמונת תמ"ש אינה דנה בעקרונות המתחייבים מתוכה באופן‬
‫ענייני‪ .‬הוגים תמ"שיים אינם טוענים כי יש לשמור שבת מתוך שלל נימוקים הגיוניים‪ ,‬הם‬
‫מאמינים כי צריך לשמור שבת כי כך ציווה הבורא‪ .‬כך בנוגע לכל מצווה והלכה הנגזרים מאמונת‬
‫תמ"ש‪.‬‬

‫והנה‪ ,‬בוויכוחים ציבוריים משמיעים הוגים ואנשי ציבור תמ"שיים נימוקים ענייניים דווקא‪,‬‬
‫ואינם טוענים לעליונותם בוויכוח מצד המקור האלוהי של התורה‪ .‬למשל‪ ,‬בנוגע לסוגיית שמירת‬
‫השבת במרחב הציבורי‪ ,‬הם נוהגים להביא טיעונים סוציאליים (=כל אדם זכאי ליום מנוחה‬
‫שבועי‪ ,‬והתרת עסקים ותחבורה בשבת יביאו למדרון חלקלק של ביטול הזכות למנוחה‪,)306‬‬
‫ונימוקים היסטוריים (=השבת היא סמל ליהדות כשם שיום ראשון מהווה סמל לנוצרים)‪ .‬מדוע‬
‫לא הם אינם מדגישים את הטיעון המרכזי‪ :‬הם נאבקים על השבת כי אלוהים ציווה כך למשה‬
‫בסיני?‬

‫אם יישאלו זאת‪ ,‬סביר כי אותם דוברים תמ"שיים יאמרו כי הטיעונים ההגיוניים מובאים לצורך‬
‫הדיון באופן של "אף לתפיסתכם"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כיוון שהצד השני אינו מקבל את אמונת‬
‫תמ"ש‪ ,‬נדרש‪ ,‬ולהביא נימוקים שאף הם יוכלו להבין‪ ,‬ואולי גם לקבל‪ .307‬כאשר מדברים בשפה‬
‫ובמונחים של היריב‪ ,‬יש גם סיכוי לדו‪-‬שיח אמיתי‪.308‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬ישנם רבנים תמ"שיים שונים אשר מזדהים ומצהירים על היותם אוחזים‬
‫באידיאולוגיה שמרנית‪ ,‬ואחרים באידיאולוגיה ליברלית‪ .‬הם אינם רואים ניגוד בין אידאולוגיות‬
‫אנושיות אילו לאמונתם בתמ"ש‪ ,‬אלא להיפך‪ :‬הם מרבים להביא מקורות תורניים כבסיס‬
‫לתפיסתם‪ .‬אין להתפלא כי שתי תפיסות סותרות מבוססות מתוך התורה‪ .‬כפי שנידון לעיל‪,‬‬
‫"עיקרון הפלסטלינה" מאפשר להכליל במסגרת התורה וההלכה כל עמדה אפשרית‪ ,‬ובכלל זה גם‬
‫תפיסות שמרניות וליברליות‪.‬‬

‫‪ 306‬תמ"שיים שמרניים כמו הרב חיים נבון מצהירים על משנה כלכלית קפיטליסטית‪ ,‬ואף מביאים לכך ביסוסים‬
‫מהתורה‪ .‬מאידך בסוגיית השבת הם פתאום נזעקים להגן על ערכים סוציאליים‪.‬‬
‫‪ 307‬מהתרשמות אישית‪ ,‬נמצא הבדל חד בין אופי השיח "בתוך בית המדרש" לזה שנעשה מפורומים הציבוריים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בוויכוחים ציבוריים על סוגיית שלמות ארץ ישראל‪ ,‬יביאו רבני גוש אמונים נימוקים פרגמטיים שונים‪ ,‬כמו‬
‫הנימוק הביטחוני‪ ,‬או זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל‪ .‬בשונה מכך‪ ,‬בתוך בית המדרש הביסוס לשלמות הארץ‬
‫והאיסור למסור שטחים ייעשה מתוך עיון במקורות תורניים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לעיתים גם מבקרים בחריפות את אילו‬
‫המתבססים רק על דעות פרגמטיות‪ ,‬שלא מתוך אמונה בתורה‪.‬‬
‫‪ 308‬בהערת אגב‪ ,‬אפשר לתהות אם לא היה יעיל יותר לאותם תמ"שיים להשקיע את מרצם בהבאת ביסוס רציונאלי‬
‫לאמונת תמ"ש‪ .‬כך ייחסך להם הצורך בניהול וויכוחים ומאבקים על כל מצווה וערך בנפרד‪ ,‬והציבור ייאלץ לקבל‬
‫את כלל הערכים הנובעים מאמונת תמ"ש כעסקת חבילה‪ .‬העובדה שדבר זה לא נעשה‪ ,‬כנראה מעידה על כך כי‬
‫הוגים התמ"שיים מבינים בתוך‪-‬תוכם כי אין להם ביסוס רציונאלי לאמונתם‪ ,‬ולכן הם נמנעים מלעסוק בכך‪ .‬זוהי‬
‫טקטיקת ההתעלמות אשר נידונה לעיל‪.‬‬
‫‪156‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התהדרות באידיאולוגיות עכשוויות אילו מסייעת להם להישמע ולהיקלט באוזניהם של אנשים‬
‫מודרניים ומשכילים‪ .‬טקטיקה זו מכונה כאן "התהדרות באידיאולוגיות מודרניות"‪ .‬הטענה כאן‬
‫היא כי רוח אמונת תמ"ש אינה מתיישבת באמת עם אידיאולוגיות אילו‪ ,‬וכי יש כשל מובנה הטמון‬
‫בערבוב אידיאולוגיה מודרנית‪-‬רציונאלית (כמו שמרנות או ליברליזם‪ )309‬עם גישה בלתי‬
‫רציונאלית אשר מקורה בעולם העתיק (=אמונת תמ"ש)‪.‬‬

‫הרב חיים נבון מהאגף השמרני‪ ,‬והרב בני לאו מהאגף הליברלי‪ ,‬מהווים דוגמאות בולטות לכך‪.‬‬

‫הרב חיים נבון נוהג להזדהות כשמרן‪ ,‬לצטט הוגים שמרנים מערביים‪ ,‬ולהתפלמס כנגד‬
‫אידיאולוגים ליברליים‪ .‬במחלוקות בין בני דתות אחרות למבקריהם הליברליים‪ ,‬נוהג הרב נבון‬
‫לגונן על בני הדתות האחרות‪ .‬כך‪ ,‬תפיסתו השמרנית מביאה אותה לתחושה של הזדהות עם בני‬
‫דתות אחרות‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬במהלך אפריל ‪ 2019‬עלתה בלהבות וניזוקה קשה כנסיית נוטרדאם המפוארת בצרפת‪,‬‬
‫וגררה גל גילויי הלם וצער בעולם הנוצרי והמערבי‪ .‬כתגובה לאירוע שריפת הכנסייה‪ ,‬כתב הרב‬
‫חיים נבון את הדברים הבאים‪:‬‬

‫"האבל וההלם שאפשר לראות בצרפת ‪ -‬ובעולם הנוצרי בכלל ‪ -‬בעקבות שריפת הקתדרלה‪,‬‬
‫מלמדים על געגוע עמוק לעולם ערכים אחר ונושן‪ ,‬עולם של אמונות גדולות וסמלים גדולים‪ .‬אני‬
‫קורא אנשים שמנסים לתרגם את הרגשות הללו למינוחים כאילו‪-‬נייטרליים‪ ,‬כאילו‪-‬מדעיים‪:‬‬
‫אובדן גדול לאנושות‪ ,‬מזכרת מן העבר‪ ,‬הישג שיא של הציביליזציה‪ .‬אבל אי אפשר לחמוק ממה‬
‫שעומד מאחורי כל זה‪ :‬לכל הפחות ההנחה שלא הכול יחסי‪ ,‬שאפשר להבחין בין גדול לקטן‪ ,‬בין‬
‫נשגב לטריוויאלי‪ ,‬בין אמנות גבוהה לתרבות צריכה פופולרית; לכל הפחות ההנחה שיש לנו עבר‬
‫ובלעדיו אין לנו עתיד; שאנחנו בני אנוש בזכות העובדה שאנחנו חלק ממשהו שגדול מאיתנו‪,‬‬
‫שהיה לפנינו וימשיך אחרינו; ולדבר הגדול הזה יש סמלים כבירים‪ ,‬ובאובדנם אובד משהו‬
‫מאיתנו‪ .‬ולמרות המינוחים הכאילו נייטרליים של הדוברים‪ ,‬אתה שומע גם את הפכפוך הסמוי‬
‫של הצער הפרטי‪ :‬זה שלנו וזה נחרב ‪.‬‬

‫יפה כתב הרב אילעאי עופרן‪ ,‬שהקתדרלה הזו אינה הסמל שלנו היהודים; להפך‪ ,‬היא מסמלת‬
‫בזיכרוננו דברים אחרים לגמרי‪ .‬ולצד זאת‪ ,‬נתן שרנסקי אמר שבכלא הסובייטי הוא מצא שפה‬
‫משותפת עם כל האנשים שהייתה להם זהות חזקה‪ ,‬כמו נוצרים פנטקוסטלים‪ .‬הזהויות שלנו‬
‫היו שונות מאוד‪ ,‬אמר שרנסקי‪ ,‬אך כולנו היינו שותפים לאותה תכונת נפש‪ ,‬לאותו מצב נפשי של‬
‫שייכות עמוקה‪ .‬וזה מצב נפשי שרחוק היום מלהיות מובן מאליו ‪".310‬‬

‫‪ 309‬הרבנים השמרנים לרוב יאמרו כי הגישה הליברלית אינה מודרנית כי אם פוסט‪-‬מודרנית‪ .‬אך לצורך הדיון כאן‪,‬‬
‫המונח מודרני מתייחס יותר לעכשווי‪ ,‬מקובל‪ ,‬ולגיטימי‪ ,‬ולא להגדרה מדויקת‪.‬‬
‫‪ 310‬הועלה כפוסט בפייסבוק בדף של הרב חיים נבון בתאריך ה‪.16.4.2019-‬‬
‫‪157‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אם כן‪ ,‬הרב חיים נבון מזדהה עם רגשות הנוצרים אשר התאבלו לנוכח שריפת כנסייתם‪ ,‬ורואה‬
‫בעצם היכולת להזדהות עם רגשותיהם של בני דת אחרת ערך חיובי‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שבכנסייה זו‬
‫ה תנהלה פעילות קשה כנגד יהודים‪ ,‬לרבות שריפת אלפי ספרי תלמוד בשנת ‪!1242‬‬

‫לשם השוואה‪ ,‬גם הרב אבינר הגיב לאותו אירוע שריפת הכנסייה שם הוא נשאל האם יש להצטער‬
‫או לשמוח על כך שכנסייה נוצרית נשרפת‪ ,‬שהרי זו עבודה זרה ויש מצווה לשרוף בתי עבודה זרה‪.‬‬
‫הרב אבינר משיב לשאלה זו כי‪:‬‬

‫"אין זו עבודתנו לעת עתה‪ .‬אין מצווה לחפש כנסיות נוצריות בחוץ‪-‬לארץ ולשרוף אותן‪"311...‬‬

‫הרב אבינר לא רק שאינו מזדהה עם רגשות הצער הנוצריים‪ ,‬הוא אף דן בשאלה האם יש לשרוף‬
‫באופן אקטיבי כנסיות‪ ,‬ופוסל זאת רק בגלל אילוצים שונים‪ .‬בהמשך דבריו הרב אבינר אף אינו‬
‫פוסל את האפשרות כי עצם השריפה מהווה עונש משמיים כנגד הכנסייה‪ 312.‬באופן בוטה עוד יותר‪,‬‬
‫התבטא הרב בן ציון מוצפי וקבע כי כנסייה זו היא "מקור העבודה הזרה בעולם"‪ ,‬וכי השריפה‬
‫היא גמול ראוי לעוונותיה של הכנסייה מהעבר‪.313‬‬

‫כפי העולה‪ ,‬יש הבדל קוטבי תגובות הרבנים אבינר ומוצפי לבין תגובתו של הרב נבון‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי‬
‫באוזני האדם המודרני המצוי‪ ,‬דבריו הסובלניים של הרב נבון מתקבלים ביתר הבנה ואהדה‪ .‬הדבר‬
‫נובע מכך שתפיסה שמרנית כמו זו של הרב נבון היא רציונאלית‪ ,‬ומאפשרת גישה סובלנית יותר‬
‫כלפי דתות יריבות כמו הנצרות‪ .314‬מתוך הסתכלות רציונאלית על בעלי דתות אחרות‪ ,‬ניתן לראות‬
‫את הקווים המשותפים ‪ .‬הרב נבון מסתכל על יריביו הנוצרים אשר חשים צער נורא בגין שריפת‬
‫המקום הקדוש עליהם‪ ,‬ומבין כי גם בקרבו מפעם אותו רגש אנושי‪ .‬רגשותיו העמוקים של הרב‬
‫נבון אמנם מופנים לבתי כנסת ולא לכנסיות‪ ,‬אך רגשות הכבוד למוסדות‪ ,‬מסורות‪ ,‬ומנהגים‬
‫קדומים‪ ,‬אינם פוסחים על אילו השייכים אמונות אחרות‪ ,‬גם כאלו אשר שורשן מנוגד לאמונת‬
‫תמ"ש‪.‬‬

‫אלא שנראה כי דווקא דעותיהם של הרבנים אבינר ומוצפי מתיישבות הרבה יותר עם רוח אמונת‬
‫תמ"ש‪ .‬הנצרות מוגדרת ע"פ רוב הפוסקים כעבודה זרה‪ ,‬והתורה רואה בעבודה זרה את תכלית‬
‫הרוע עלי‪-‬אדמות‪ .‬אך לא מדובר רק בעניין של עקביות עם המקורות התורניים‪ .‬עצם התפיסה‬
‫לפיה אלוהים התגלה לנו ומסר את התורה המיוחדת שלנו‪ ,‬מתיישבת יותר עם גישה בלתי סובלנית‬
‫כלפי אמונות יריבות‪ .‬אם תורתנו היא תורת אמת‪ ,‬הרי שתורות אחרות (וודאי אילו הסותרות את‬

‫‪ 311‬מתוך דף הפייסבוק של הרב אבינר המנוהל ע"י תלמידיו‪.‬‬

‫‪ 312‬הרב אבינר אינו קובע זאת נחרצות מתוך העיקרון על‪-‬פיו לא ניתן להבין את מהלכיו של הבורא‪ .‬וראה דיון‬
‫בנושא זה תחת הערך "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם"‪.‬‬
‫‪ 313‬הובא באתר כיכר השבת בתאריך ה‪ .18.4.2019-‬הרב מוצפי פורט את הפשעים של הכנסייה כנגד יהודים‪,‬‬
‫לרבות שריפת הספרים‪ ,‬ומצטט את הפסוק‪" :‬אשרי שישלם לך כגמולך" על‪-‬פיו משתמע כי הכנסייה קיבלה את‬
‫עונשה הראוי לה‪.‬‬
‫‪ 314‬מתאפשרת‪ ,‬אך לא מתחייבת‪ .‬ישנם הוגים שמרניים אשר אינם סובלניים‪ ,‬אך ככלל‪ ,‬גישות רציונאליות יותר‬
‫לרוב מביאות לתפיסות סובלניות יותר‪.‬‬
‫‪158‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שלנו) הן תורות שקר‪ .315‬לפי תפיסה כזו‪ ,‬להזדהות עם רגשות דתיות של אחרים‪ ,‬ולתפוס אותם‬
‫כנובעים ממקור נפשי זהה‪ .‬אדרבה‪ ,‬לרוב טוענים רבנים תמ"שיים כי רגשות דתיים של אחרים‬
‫(ובפרט הנצרות) נובעים מתוך טומאה ורשע (כפי שמתבטאים במפורש הרבנים מוצפי ואבינר‬
‫בתגובותיהם)‪.‬‬

‫רוב רבני תמ"ש אינם מצהירים על עצמם כשמרנים‪ .‬לעומת הרבנים‪ ,‬אפשר להעריך בבטחה כי רוב‬
‫בני הציבור הדתי אשר יצטרכו להגדיר עצמם כשמרניים או ליברליים‪ ,‬יבחרו באופציה השמרנית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ניתן להבחין בטרנד הולך וגובר של צריכת הגות שמרנית מערבית‪ ,‬והעמקת‬
‫הזהות השמרנית‪ .316‬אין ספק כי יש דמיון רב בין עמדה שמרנית לעמדה דתית‪ .‬שניהם נוטים‬
‫להתבונן בערגה בעבר מפואר כלשהו‪ ,‬לעסוק בשימור הקיים בהווה‪ ,‬ולחשוש משינויים חברתיים‬
‫אשר עלולים להתרחש בעתיד‪ .‬הדמיון הזה יוצר חיבור רגשי‪ ,‬הזדהות‪ ,‬ולעיתים חפיפה מושלמת‪,‬‬
‫בין בעלי דעות שמרניות לבעלי אמונות דתיות‪.317‬‬

‫אלא שסוף‪-‬כל‪-‬סוף‪ ,‬קשה מאד ליישב באופן הרמוני תפיסה שמרנית טהורה עם אמונת תמ"ש‪.‬‬
‫ישנו מרחק רב בין שמרנות המתבססת על עמדה רציונאלית ומאפשרת דיון וגמישות מסוימת‪,‬‬
‫לבין אמונת תמ"ש‪ ,‬אשר רואה בדברי התורה דבר אלוהים נצחי ובלתי ניתן לשינוי‪.318‬‬

‫כך למשל‪ ,‬היו שמרנים בארה"ב אשר התנגדו בחריפות ללגליזציה קנאביס‪ ,‬כיאה לנטייה‬
‫השמרנית להתנגד לשינויים חברתיים‪ .‬אלא שלאחר ששינוי זה התקבל ויושם בהצלחה וללא‬
‫בעיות מיוחדות במספר מדינות בארה"ב‪ ,‬שינו שמרנים רבים את דעתם והחלו לראות את‬
‫הלגליזציה באור חיובי‪ .‬שינוי כזה בדעתם אינו נוגד את האידיאולוגיה השמרנית כלל‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫השמרנות מתנגדת רק לשינויים חברתיים מהירים וחדים‪ ,‬ומכירה בכך כי מידה מסוימת של שינוי‬
‫היא בלתי‪-‬נמנעת‪ ,‬ואף הכרחית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מאמין תמ"שי לא יוכל להצהיר כי הוא מקבל ביטול‬
‫של מצווה ולו השולית והקלה ביותר‪ ,319‬גם אם יוכח בפועל כי ביטול כזה יכול להביא לתועלת‬
‫מרובה‪.320‬‬

‫‪ 315‬אלא אם מאמצים השקפה פוסטמודרנית‪ ,‬אלא שלהשקפה זו מתנגדים הרבנים השמרנים יותר מכול‪.‬‬
‫‪ 316‬למשל‪ ,‬הוצאת הספרים שיבולת קמה מתוך אידיאל שלפ פרסום הגות שמרנית‪ ,‬ונראה כי חלק ניכר מהצרכנים‬
‫של אותם ספרים הם מהמגזר הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬
‫‪ 317‬אפשר לדון האם אנשים דתיים הם דתיים כי הם שמרנים‪ ,‬או שמרנים כי הם דתיים‪ .‬יש היגיון מסוים בשתי‬
‫האפשרויות‪ .‬כפרפראזה על דברי חז"ל "ידעו ישראל כי עבודה זרה אין בה ממש אלא שעבדו ע"ז כדי להתיר להם‬
‫עריות בפרהסיא"‪ ,‬יתכן כי חלק מהדתיים יודעים כי באמונת תמ"ש אין ממש‪ ,‬אלא שביקשו למנוע להם עריות‬
‫בפרהסיא‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים החוששים מליברליות ומתירנות מינית נאחזים בדת כדי שתשמש מגן מכל אילו‪.‬‬
‫‪ 318‬בפועל ברור כי עקרונות האמונה משתנים ללא הרף‪ ,‬כפי שנידון בחלק זה תחת הערך "עיקרון הפלסטלינה"‪.‬‬
‫אלא שברמה ההצהרתית הטענה תמיד היא כי ערכי התורה נצחיים‪ ,‬ורק המצבים משתנים ודורשים פסיקה משתנה‪.‬‬
‫‪ 319‬ברוח זו‪ ,‬ישנו חיוב הלכתי למסור את הנפש אפילו על שינוי באופן קשירה של שרוך הנעל ('ארקתא דמסאנא')‬
‫אשר כופים הגויים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הכלל ההלכתי הוא כי גם כאשר בטל טעם מנהג‪ ,‬אין מבטלים את המנהג‪.‬‬
‫‪ 320‬זוהי קושיה על השמרנים הדתיים מתוך מבט על העתיד‪ :‬שמרנים רגילים יקבלו שינויים עתידיים במידה והם‬
‫ייעשו באופן זהיר ואיטי‪ ,‬ודתיים אמורים לשלול כל שינוי לאור אמונתם בנצחיות התורה‪ .‬אפשר להקשות גם מצד‬
‫העבר‪ :‬שמרנים רגילים מסבירים כי המוסדות החברתיים בעידן הנוכחי התעצבו באופן איטי ומדורג‪ ,‬על בסיס‬
‫מאמץ קולקטיבי אדיר ומתמשך‪ ,‬ולכן גם מתחייב לנהוג בהם בכבוד‪ ,‬ולא לחטוא בחטא היוהרה ולחשוב כי ניתן‬
‫‪159‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בנוסף לתמ"שיים השמרנים‪ ,‬ישנם גם (מעט) רבנים תמ"שיים המגדירים עצמם כליברליים‪ .‬כך‬
‫לדוגמא‪ ,‬הרב בני לאו הנחשב לרב ליברלי בולט‪ ,‬נוהג להביע את דעתו בשלל סוגיות ציבוריות‪,‬‬
‫ביניהן‪ :‬עידוד בעלי נטיות חד‪-‬מיניות להקמת זוגיות‪ ,‬מתן לגיטימציה (מסוימת) להנחת תפילין‬
‫וטליתות בקרב נשים‪ ,‬ביקורת קשה נגד אגודת אפרת הפועלת למניעת הפלות‪ ,‬והתנגדות חריפה‬
‫לחסימת כבישים במסגרת המחאה נגד תכנית ההתנתקות‪.321‬‬

‫אם דב ריהם של רבנים שמרנים כמו הרב חיים נבון מתקבלים אצל האדם המודרני בהבנה ואהדה‪,‬‬
‫הרי שדברי הרבנים הליברליים הם נופת צופים של ממש‪ .‬דווקא משום כך‪ ,‬קשה יותר לרבים‬
‫‪322‬‬
‫מתוך הציבור התמ"שי לראות באגף הילברלי קול אותנטי הפועל מתוך אמונת תמ"ש טהורה ‪.‬‬
‫הרבנים הליברליים סופגים ביקורת והתקפות מצד רבנים ומאמינים מהזרם המרכזי‪.‬‬

‫לענייננו‪ ,‬הטענה כנגד הרבנים השמרנים תקפה באותו אופן כנגד הרבנים הליברליים‪:‬‬
‫האידיאולוגיה הליברלית אינה נובעת מתוך התורה‪ ,‬והיא אינה מתיישבת עם האמונה בתמ"ש‪.‬‬
‫המקורות אשר מגוייסים כניסיון להציג את התורה כליברלית הם מעטים‪ ,‬ולרוב מוצאים מתוך‬
‫הקשרם המקורי‪ .‬קשה מכך‪ ,‬מקורות אילו עומדים בסתירה לאינספור מקורות אחרים‪ .323‬מאידך‪,‬‬
‫ההזדקקות של רבנים ליברליים להוגים חוץ‪-‬תורניים מעוררת קושי לא מבוטל בקרב המאמינים‪:‬‬
‫הרי כל מה שחשוב אמור להיות כלול בתורה‪ ,‬אז מדוע לרעות בשדות זרים‪!?324‬‬

‫לסיכום‪ ,‬התהדרות בתפיסות שמרניות או ליברליות מעניקים ניחוח מודרני ורציונאלי להוגים‬
‫התמ"שיים המזדהים עם תפיסות אילו‪ ,‬ומעניקה לתורה אשר עם מאמינים בה תדמית של חיבור‬
‫רלבנטי יותר‪ ,‬וארכאי פחות‪ .‬אלא שכאשר מביטים על הדברים בהקשרם הרחב‪ ,‬קשה שלא לראות‬
‫בחיבור זה חיבור מלאכותי‪ ,‬ובהתהדרות זו התהדרות בנוצות זרות‪.‬‬

‫לערוך תיקונים מהירים בהינף יד‪ .‬תפיסה כזו סותרת את אמונת תמ"ש‪ .‬לפי אמונת תמ"ש החברה היהודית‬
‫התעצבה בהתאם לעקרונות התורה אשר ניתנו משמיים‪ ,‬ולא מתוך תהליך איטי של ניסוי ותהיה אנושיים‪.‬‬
‫‪ 321‬ע"פ האמור בויקיפדיה בדף על שמו‪.‬‬
‫‪ 322‬מודגש כי אין כאן פקפוק ברמת האותנטיות האישית של רבנים כמו נבון ולאו‪ .‬אלא שהדעה שלהם נראית‬
‫עקבית הרבה פחות עם רוח תמ"ש‪ .‬בגלל הקווים המשותפים בין דתיות לשמרנות‪ ,‬אפשר להעריך כי הדתיים‬
‫הליברליים לעולם לא יהפכו לקןל המוביל בחברה הדתית‪.‬‬
‫‪ 323‬כך למשל‪ ,‬אפשר למצוא הרבה מקורות הסותרים חזיתית את ערך השיוויון הליברלי‪ :‬עצם בחירת עם ישראל‪,‬‬
‫הדגשת אפליית המצרים לעומת בני ישראל בסיפור יציאת מצריים‪ ,‬האיסור להתחתן עם נוכרים‪ ,‬הנהגות שונות‬
‫כמו השבת אבידה ואיסור ריבית הנוהגים כלפי יהודים ולא כלפי גויים‪ ,‬ועוד רבים‪ .‬אפשר לנסות להתמודד עם כל‬
‫אחד מהמקורות האילו‪ ,‬אך התמונה הכוללת העולה היא כי התורה לא נכתבה מתוך תפיסת עולם ליברלית‪.‬‬
‫‪ 324‬כמו שנאמר בפרקי אבות‪" :‬הפוך והפוך בה דכולא בה‪ ".‬ואמנם‪ ,‬הרמב"ם עצמו התבסס על פילוסופים מחות‬
‫למחנה ישראל‪ .‬אלא שמדובר בעניין של מינונים‪ :‬התפיסה הליברלית עצמה (כמו גם השמרנית) מגיעה כולה מתוך‬
‫הוגים זרים ליהדות‪ ,‬בעוד הרמב"ם מתבסס בעיקר על חז"ל ועושה שימוש גם בפילוסופיים היוונים‪.‬‬
‫‪160‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫הנשק הסודי‬
‫" יש לנו לתמוה הפלא ופלא‪ .‬הרי "תורת ה' תמימה" ואין בה דופי‪ .‬איך נהיה הדבר הנורא הזה‬
‫אשר חלק גדול מעם ישראל מנוכר ללקחי התורה ואינו רואה בה שום תועלת?! וגם חלק מסוים‬
‫ממקיימי המצוות עושים זאת "מצות אנשים מלומדה"‪ ,‬מפני נחלת אבותיהם ואינם מרגישים‬
‫בקיומה שגב ורוממות? ענה על כך הרב אברהם קוק שהחיסרון הוא מפני הלימוד החיצוני‬
‫בתורה‪ ,‬ללא לב ותוך‪ .‬והוא מציין שכך הייתה תלונת הנביאים וצדיקי הדורות‪ ,‬שמחוסרי ההבנה‬
‫הופכים את התורה ל"יבשה"‪.‬‬

‫אילו האורתודוקסיה הייתה יודעת ומבינה פנימיות התורה‪ ,‬הייתה משכילה לדעת כיצד‬
‫להתייחס לחילוניות שבדורנו וגם יודעת באיזה אופן ראוי לנו לעסוק בתיקון החילונים‪( ".‬מתוך‬
‫מאמר של הרב משה צוריאל אשר התפרסם באתר 'ישיבה')‬

‫פנימיות התורה‪ ,‬חכמת הנסתר (=ח"ן)‪ ,‬תורת הסוד‪ ,‬תורת הקבלה‪ -‬כל אילו כינויים לחלקים‬
‫היותר מיסטיים ומעורפלים ביהדות‪ .‬ספרות הסוד כוללת ספרים כמו ספר הזוהר‪ ,‬ספר היצירה‪,‬‬
‫שערי קדושה‪ ,‬תומר דבורה‪ ,‬ועוד ספרים רבים נוספים‪ .‬יש המחשיבים חלק מהחיבורים של תורת‬
‫החסידות‪ ,‬תורת הרב קוק‪ ,‬ורבנים אחרים‪ ,‬כחלק מתורת הסוד‪ .‬חכמה זו לעיתים מוגדרת כ"מעבר‬
‫לטעם ודעת" ע"פ הביטוי מתורת חב"ד‪ .325‬אין הגדרה חדה מה נכלל בתורה זו‪ ,‬אך לצורך הדיון‬
‫הנוכחי‪ ,‬אין לכך חשיבות מרובה‪.‬‬

‫בהקשר של האמונה בתמ"ש‪ ,‬שאלות רבות של ספקנים מקבלות מענה מתוך הנחה כי יש לכך‬
‫תשובה‪ ,‬אלא שהיא מצויה בספירה של "סודות התורה"‪ ,‬ולכן אין לנו גישה אליה‪ .‬כך‪ ,‬בין אם‬
‫מדובר בשאלה טכנית בנוגע לפרט הלכתי מסוים‪ ,‬או שמדובר ב"שאלות גדולות" על האמונה‬
‫עצמה‪ ,‬בהעדר תשובה טובה מאמיני תמ"ש יכולים תמיד לשלוף אמרה בסגנון "זה כבר עניין‬
‫הקשור לסודות התורה"‪.‬‬

‫בציטוט הפותח מאת הרב משה צוריאל מובע הרעיון על‪-‬פיו אין להסתפק בלימוד הרבדים‬
‫הפשוטים של התורה‪ ,‬אלא יש לפנות את המאמצים הרוחניים ללימוד "פנימיות התורה"‪ .‬ולא עוד‪,‬‬
‫אלא שתורת הסוד היא‪-‬היא תרופת הפלא לתחלואי הדור‪ ,‬ולעומת זאת צמצום עולם לימוד‬
‫התורה לחלקים הנגלים (גמרא והלכה) כמקובל ברוב הישיבות‪ ,‬תביא בסופו של דבר לעזיבה של‬
‫העם את התורה‪ .‬רעיונות כגון אילו הם חלק משיח אופייני בקרב חוגי הרב קוק‪ ,‬ובחסידיות שונות‬
‫כמו חב"ד וברסלב‪.‬‬

‫מקובל לומר ע"פ מקורות שונים בגמרא ובפוסקים כי תורת הסוד צריכה להישאר נחלתן של‬
‫בודדים יחידי סגולה ‪ .‬ישנן מגבלות שונות על לימוד בספרות הנסתר‪ ,‬כמו‪ :‬גיל מינימאלי של ‪,40‬‬
‫תלמיד חכם אשר "מילא כרסו" בש"ס ופוסקים‪ ,‬ועוד‪ .‬כיצד אם כן קוראים רבנים שונים להרחיב‬
‫את לימוד תורת הסוד?‬

‫‪ 325‬מתוך ספר התניא פ' י"ט‪ ,‬אגרת הקודש פ' ז'‬

‫‪161‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ישנה גמרא ידועה במסכת סוטה העוסקת בדברים הקשים אשר יקרו לפני בוא המשיח‪" :‬בעקבתא‬
‫דמשיחא חוצפה יסגא (לפני ימות המשיח‪ ,‬החוצפה תגדל)‪ ...‬וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא‬
‫ימאסו והאמת תהא נעדרת‪ ,‬נערים פני זקנים ילבינו‪ ,‬זקנים יעמדו מפני קטנים‪ ,‬בן מנוול אב‪ ,‬בת‬
‫קמה באמה‪ ,"...‬וכו'‪ .‬יש הקושרים בין הצעת הפתרון של לימוד תורת הסוד בחוגים רחבים‪ ,‬לבין‬
‫אופיו המיוחד של "הדור" שלנו‪ 326.‬החוצפה הישראלית הידועה הקיימת כיום מהווה "הוכחה"‬
‫לכך שאנו אכן נמצאים בימות המשיח‪ ,‬בהתאם לדברי הגמרא‪ ,‬ובזמנים קשים כגון אילו‪ ,‬הגיע‬
‫הזמן להשתמש ב"נשק יום הדין"‪ :‬תורת הסוד‪.‬‬

‫תורת הסוד בהחלט מהווה אמצעי הגנה אפקטיבי ביותר עבור מאמיני תמ"ש‪ :‬כל מה שלא‬
‫מבינים‪ ,‬כל מה שנראה מוזר‪ ,‬מופרך‪ ,‬ולא רלבנטי‪ ,‬להכל יש פתרונות מופלאים המסתתרים בתוך‬
‫דברי "תורת הסוד"‪ .‬אך כאשר מבקשים לעמוד על טיבם של אותם הסברים מסתוריים‪ ,‬נדחים‬
‫בטענה כי אין לנו הרשות לעסוק בנסתרות‪...‬‬

‫אותה אמונה בקיומה של תורת סוד מופלאה אינה מגויסת רק כ"פתרון סודי" לסוגיות אמוניות‪,‬‬
‫אלא מגויסת באותו אופן לטובת פתרון שאלות מעשיות‪-‬הלכתיות שונות‪ .‬למשל‪ ,‬ישנן הלכות אשר‬
‫הטעם שהובא לגביהם כבר התבטל‪ ,‬ואינו רלבנטי במציאות החיים העכשווית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בחלק‬
‫מדינים אילו הפוסקים אינם מבטלים הלכות אילו‪ ,‬ומחייבים להמשיך להקפיד עליהם‪ .‬אחד‬
‫הטעמים המובאים בהקשרים אילו הוא שהטעם הגלוי התבטל‪ ,‬אלא שמניחים כי להלכות אילו‬
‫יש גם טעמים "סודיים" אשר החכמים לא פירטו‪ ,‬ולכן לא ניתן לבטלן‪.‬‬

‫אך מה באמת מסתתר שם בתורת הסוד? האם אכן שם המזור לכל קשיינו ותחלואינו הרוחניים?‬

‫ישנם רבנים שונים המצטטים את הרב קוק ואחרים בדבר הצורך העליון ללמוד את תורת הסוד‬
‫בדורנו‪ ,‬וכאשר הם נשאלים אם הם עצמם בקיאים בתורת הסוד‪ ,‬הם משיבים בשלילה‪ .‬חלק‬
‫מתלמידיהם וודאי יפרש שלילה זו כענווה‪ .‬אמירה ישיבתית בהקשר זה גורסת כי‪" :‬מי שיודע‪ -‬לא‬
‫מדבר‪ ,‬ומי שמדבר‪ -‬לא יודע"‪ .‬תחת העמימות הזו‪ ,‬קשה מאד להתמודד עם טענות בעלות תוכן‪.‬‬

‫כל מי שפתח פעם ספר של תורת הנסתר‪ ,‬כמו תורת הזוהר‪ ,‬וקרא בו‪ ,‬מוצא שם דברים משונים‬
‫אשר קשה למצוא בהם פשר‪ .‬קשה בהקשר זה שלא להזכיר את הסיפור הנודע על "בגדי המלך‬
‫החדשים"‪ ,‬ולתהות האם יכול להיות שגם כאן‪" ,‬המלך הוא עירום"? האם יתכן כי אין מאחורי‬
‫המילים והביטויים המסתוריים הללו תוכן ממשי כלשהו?‬

‫בהחלט קשה לקבל כי אנשים אשר נחשבו לגדולי ישראל‪ ,‬כמו רבי יוסף קארו‪ ,‬האר"י‪ ,‬הרב קוק‪,‬‬
‫ואחרים‪ ,‬היו שרלטנים אשר עסקו בתורה חסרת פשר‪ ,‬וכתבו ופרסמו ספרים חסרי פשר‪ .‬אך‬
‫האמירה כי אין בתורת הסוד ממש אינה בהכרח שקולה להאשמה קשה כזו‪.‬‬

‫‪ 326‬ההתייחסות ל"דור" אופיינית לשיח של תלמידי הרב קוק כבר מספר דורות‪ ,‬כפי ההלצה הישיבתית‪" :‬מאמר‬
‫הדור‪ -‬נכתב לדורות"‪.‬‬
‫‪162‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בהחלט יתכן כי אנשים בעלי אישיות מסוימת הפוגשים ספרות מסוג זה חווים התרוממות רוח‬
‫אותנטית‪ .‬אפשר להשוות זאת לשירה (‪ :)poetry‬יכול להיות אדם אחד אשר יקרא שיר‪ ,‬יבין את‬
‫כל מילותיו‪ ,‬ויראה בו רצף מילים סתמי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אדם בעל נפש "שירית" יכול להתפעם עד‬
‫עמקי נשמתו מאותו רצף מילים‪ ,‬ולקבל השראה לכתיבת שירים משלו‪.327‬‬

‫למשל‪ ,‬ישנה מחלוקת ידועה בין האמור בספר הזוהר‪ ,‬לפיו הקב"ה מצוי בכל מקום ("לית אתר‬
‫פנוי מיניה")‪ ,‬לבין האמור בכתבי האר"י‪ ,‬לפיהם ישנו "חלל פנוי" מאלוהות‪ .‬האם יש למחלוקת זו‬
‫משמעות אובייקטיבית כלשהי? נראה יותר כי דברים אילו הם בעלי ממד סובייקטיבי‪ ,‬והם‬
‫מעוררים תחושות שונות אצל אנשים שונים‪ :‬יש אשר עיסוק בסוגיות ברוח זו מערור בהם תחושת‬
‫של התרוממות רוח‪ ,‬אף‪( ,‬או שמא דווקא בגלל) שהם עצמם מודים כי אינם מבינים את הדברים‬
‫לאשורם‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש אנשים הרואים בכל דברי תורת הנסתר קשקושים חסרי פשר‪ .‬יש לציין כי‬
‫חלק מהחברים בקבוצה השנייה הם מאמיני תמ"ש‪ ,‬אשר אינם מקבלים את ספרות הנסתר כחלק‬
‫לגיטימי מתוך התורה‪.328‬‬

‫חשוב בהקשר זה לזכור‪ ,‬כי ספרות מיסטית קיימת בכל הדתות והתרבויות האחרות‪ :‬הנצרות‪,‬‬
‫האסלאם‪ ,‬וודאי בדתות המזרח‪ .‬ישנן דתות כמו הדת הדרוזית‪ ,‬אשר תורתה כולה מוגדרת‬
‫כסודית‪ ,‬ומלומדת רק ליחידים הנבחרים לכך‪ .‬ישנם גם אנשים אשר אינם דתיים כלל‪ ,‬והם‬
‫כותבים וקוראים ספרות מיסטית‪ ,‬כמו ספרות העידן החדש (‪ .)New age‬כללו של דבר‪ ,‬עצם‬
‫קיומה של תורת סוד הוא בוודאי לא תופעה ייחודית ליהדות‪ ,‬וכי עיסוק ופיתוח תורות מיסטיות‬
‫היא תופעה אוניברסלית‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אפשר לסכם ולומר כי ישנם שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ .1‬אין בתורת הנסתר תוכן ממשי המועיל לביסוס אמונת תמ"ש‪ -‬וכאן תם הדיון‪.‬‬
‫‪ .2‬יש בתורת הנסתר תוכן ממשי המועיל לביסוס אמונת תמ"ש‪.‬‬

‫אם האפשרות השנייה נכונה‪ ,‬מדוע דברים אילו לא נחשפים לציבור? מדוע אותו 'נשק סודי' אינו‬
‫מופעל?‬

‫לעיתים‪ ,‬ניתנת התשובה לפיה "הדור טרם הוכשר לכך"‪ ,‬כלומר עדיין אין בכוחם הרוחני של אנשי‬
‫דורנו לתפוס את החכמה האדירה של תורת הקבלה‪ .‬תשובה כזו סותרת את רוח דבריו של האר"י‬
‫אשר ראה צורך בפרסום חכמת הנסתר לרבים‪ .‬כמו‪-‬כן זה עומד בניגוד לדברי הרב צוריאל‬
‫שהובאו‪ ,‬אשר רואה בתורת הסוד את האמצעי היחיד אשר בכוחו למנוע מאנשים לעזוב את דרך‬
‫התורה‪.‬‬

‫‪ 327‬הרב מיכאל אברהם דן (במאמר המופיע באתר האינטרנט שלו) בשאלת מעמד הלימוד חלקים שיריים וחסידיים‬
‫כאלו‪ ,‬ותוהה אם בכלל ניתן לראות בפעילות זו לימוד‪ .‬לטענתו‪ ,‬קריאת דברים אשר רק מצפים תחושות‪ ,‬לא‬
‫מלווים בהבנה קונקרטית‪ ,‬כנראה לא ראויה לסיווג של 'לימוד‪'.‬‬
‫‪ 328‬כאלו הם הדרדעים‪ ,‬פלג מתוך יהדות תימן אשר הונהג בידי הרב יחיא קפאח‪ .‬קבוצה זו הזדהתה עמוקות עם‬
‫הרמב"ם‪ ,‬שולל ההגשמה הנחרץ‪ ,‬וראו בקבלה מעין עבודה זרה‪.‬‬
‫‪163‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אך גם אם נתעלם מסתירה פנימית זו‪ ,‬הטענה כי בתורת הסוד נמצאים כל התשובות לשאלות‬
‫הקשות‪ ,‬אלא שלא ניתן לגלות את תוכנה‪ ,‬שקולה לאמירה‪" :‬תאמינו שיש תשובות בתורת הסוד"‪,‬‬
‫אשר שקולה לאמירה‪" :‬תאמינו‪ ,‬בלי שום סיבה"‪ ...‬מדובר בעוד גרסה של דרישת אמונה מבלי‬
‫שדרישה זו מגובה בביסוס רציונאלי מינימאלי‪.‬‬

‫‪164‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שאלת המוסר‬
‫"ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" (בראשית כ'‬
‫יא')‬

‫בפני בני אדם ניצבים דילמות מוסריות רבות‪ .‬כיצד ניתן לדעת מהי הדרך המוסרית הנכונה? ומניין‬
‫שצריך בכלל להתנהג באופן מוסרי??? לגבי שאלות הנוגעות לעולם הפיזי‪-‬ממשי ניתן להשתמש‬
‫במתודות המדעיות של עריכת ניסויים וניתוח ממצאים‪ .‬כך ניתן לקבוע למשל באיזו טמפרטורה‬
‫מים רותחים‪ ,‬באיזה מהירות מסתובב כדור הארץ‪ ,‬מה החוזק המרבי של חומר מסוים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫אך כיצד ניתן להכריע בדילמה מוסרית? תחום זה נראה מופשט ומסובך‪ ,‬וקיימת מבוכה כללית‬
‫לגבי אופן ההגעה לאמיתות מוסריות‪.329‬‬

‫פעמים רבות‪ ,‬שאלת המוסר מובאת כטענה לטובת אמונת תמ"ש‪ .330‬לכאורה‪ ,‬בידי התמ"שיים יש‬
‫כאן "קלף מנצח"‪ :‬ברגע שאלוהים התגלה על הר סיני ונתן את התורה‪ ,‬אנו יודעים כי יש מקור‬
‫מחייב להתנהגות מוסרית (=אלוהים)‪ ,‬ויש גם הנחיות להתנהגות מוסרית (=המצוות‪ .)331‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫ישנן סנקציות נגד אילו שלא יתנהגו ע"פ אותם כללים (בין אם מדובר בעונשים בידי בית דין‪ ,‬ובין‬
‫אם מדובר בעונשים רוחניים שיינתנו בעולם הבא)‪.‬‬

‫כיצד מתמודדים אילו אשר אינם מאמינים עם שאלת המוסר? מדוע להתנהג באופן מוסרי אם אין‬
‫אלוהים שמשגיח מלמעלה? במדינות מתוקנות יש מערכת חוק וסדר חילונית‪ ,‬אשר מרתיעה‬
‫אנשים מביצוע מעשים אשר יפגעו בזולת באופן ממשי‪ .332‬אלא שלכאורה‪ ,‬בסיטואציות בהם אין‬
‫סנקציות חברתיות ו‪/‬או חוקיות‪ ,‬מדוע באמת להימנע ממעשים אשר אינם מוסריים כאשר‬
‫בטוחים כי לא נענש משמיים? כדוגמא‪ ,‬אפשר לחשוב על אדם הרואה זקנה לבושה בהידור אשר‬
‫הולכת לתומה בסמטה חשוכה כאשר היא נושאת תיק‪ .‬בהנחה כי פרטי המקרה הם כאילו שאין‬
‫כל סיכוי כי גניבת התיק מהזקנה תתגלה ע"י אנשים אחרים‪ ,‬מדוע שאותו אדם ימנע מלגנוב‬
‫אותו? לכאורה‪ ,‬ללא אמונה באלוהים‪ ,‬אין כל סיבה להימנע ממעשה הגניבה‪.333‬‬

‫בציטוט הפותח‪ ,‬התורה מביאה את דברי אברהם אבינו‪ ,‬אשר מביע את חששו מפני האפשרות‬
‫שהמצרים יהרגו אותו (מתוך רצון לזכות באשתו) כיוון שהם חסרי "יראת אלוהים‪ ".‬על דרך זו‪,‬‬

‫‪ 329‬שאלת המוסר קשורה לשאלה הפילוסופית של המצוי‪-‬ראוי‪ ,‬כפי שיידון בסעיך הבא‪.‬‬
‫‪ 330‬למעשה‪ ,‬דברים אילו תקפים עבור כל דת‪ ,‬ולא רק עבור תמ"ש‪.‬‬
‫‪ 331‬אין הסכמה בין ההוגים התמ"שיים בשאלת היחס בין מוסר למצוות‪ ,‬ונראה כי יש ייצוג לכל הדעות האפשריות‪:‬‬
‫חפיפה מלאה‪ ,‬ניתוק מלא‪ ,‬ותחום חפיפה חלקי‪ .‬לצורך הדיון הקצר כאן‪ ,‬אפשר להניח כי המצוות הן גם הנחיות‬
‫מוסריות‪.‬‬
‫‪ 332‬למעשה‪ ,‬ניתן לראות בעצם העובדה כי מדינות חילוניות מחוקקות חוקים אשר נועדו לשמור על הזולת מפגיעה‬
‫הן עדות למוסר הטבעי הקיים באדם‪ .‬לולא זאת‪ ,‬לא היו חושבים לחוקק חוקים אילו מלכתחילה‪.‬‬
‫‪ 333‬כמובן שישנם נימוקים רציונאליים להימנע ממעשה כזה‪ ,‬דוגמת הצו הקטגורי של קאנט‪ ,‬הגורס כי מעשים‬
‫שליליים אשר יהפכו לנורמה יביאו לסבל של כלל החברה‪ .‬אלא שטיעונים אילו לפעמים נתפסים כאפקטיביים‬
‫פחות מפיקוחו של אל רואה‪-‬כל‪ ,‬אשר יעניש עוברי עבירות‪.‬‬
‫‪165‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מוכיחי תמ"ש מרבים לגייס את סוגית המוסר כטיעון לטובתם‪ ,‬ומזהירים כי נטישת התורה תביא‬
‫בסופו של דבר להידרדרות של החברה לאנרכיה וחורבן‪.‬‬

‫יש לציין כי גם הדתיים הקיצוניים ביותר וודאי מודים כי ישנם חילונים רבים מוסריים‪ ,‬וכי ישנם‬
‫דתיים רבים אשר הם בלתי‪-‬מוסריים בעליל‪ .‬אלא‪ ,‬הם יטענו‪ ,‬אין לחילוניים כל גיבוי תיאורטי‬
‫המסביר את פשר התנהגותם המוסרית‪ .‬ללא גיבוי של אמונה‪ ,‬הם מזהירים‪ ,‬מי יודע לאן עוד‬
‫נידרדר‪.‬‬

‫אלא שכלפי ני סיונות לערבב בין הוכחת אמונת תמ"ש לטיעונים (או הפחדות) על איבוד המוסר‪,‬‬
‫חשוב לעמוד על הנקודה הבאה ‪ :‬שאלת המוסר היא שאלה כללית‪ ,‬אשר אין בה כדי להעלות או‬
‫להוריד מהסבירות של אמונת תמ"ש‪ .‬הדיון על מוסר בכלל‪ ,‬ומוסר התורה בפרט‪ ,‬מפנה אותנו‬
‫חזרה לשאלה המרכזית‪ ,‬בנוגע לבסיס הרציונאלי לתמ"ש‪ :‬אם אכן מסתבר כי התורה ניתנה‬
‫מאלוהים‪ ,‬אזי ההנחיות המוסריות הנגזרות מהתורה מחייבות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לא סביר כי‬
‫התורה משמיים‪ ,‬הרי שיש לקחת בערבון מוגבל הנחיות אשר נכתבו ע"י בני‪-‬אדם לפני דורות‬
‫רבים‪ .‬משכך‪ ,‬חשוב להבחין מתי נעשה "שימוש לא ענייני" בשאלת המוסר בהקשר של הוכחת‬
‫התורה והד ת‪ .‬כל ניסיון להציג את התורה כמקור מוסרי מחייב מבלי לבסס תחילה את מקור‬
‫סמכותה של התורה עצמה‪ ,‬אינו קביל מלכתחילה‪.334‬‬

‫מעבר לכך‪ ,‬ישנן עוד מספר נקודות שראוי לשים לב אליהן‪ .‬הניסיונות לקשור בין אמונה דתית‬
‫למוסר אינם ייחודיים למוכיחי תמ"ש‪ ,‬ומטיפים ומחנכים מבני כל הדתות נוטים לערבב בין שני‬
‫נושאים אילו‪ .‬אין צורך לראות בכך טקטיקה או אמצעי שכנוע‪ :‬הדתות כולן מספקות כללי‬
‫התנהגות‪ ,‬ומערכת אמונית המגבה כללים אילו (אלוהים משגיח‪ ,‬עונשים משמיים‪ ,‬שכר בעולם‬
‫הבא‪ ,‬וכו')‪ .‬משכך‪ ,‬טבעי הוא כי מאמינים יחושו כי ללא אמונתם לא יוותר כל עוגן מוסרי‪ ,‬והעולם‬
‫ידרדר לאנרכיה‪.‬‬

‫אלא שלא ברור כלל כי הדתות הן המקור להתנהגות מוסרית‪ .335‬חוקרים מדעיים מספקים‬
‫הסברים והשערות שונות לאופן התפתחות המוסר‪ .‬גם בקרב בעלי חיים ניתן להבחין בהתנהגויות‬
‫מוסריות (לפחות מנקודת מבט אנושית)‪ ,‬וניתנו לכך הסברים אבולוציוניים משכנעים‪ .‬לפי‬
‫הסברים אילו‪ ,‬הטבע ועיקרון הברירה הטבעית הם אילו אשר מביאים לפיתוח התנהגויות‬
‫מוסריות ואלטרואיסטיות‪ ,‬אשר אינן ייחודיות לאדם דווקא‪ .‬סוציולוגיים מספקים הסברים‬

‫‪ 334‬ישנו עוד כשל שראוי לשים אליו‪ :‬המאמינים מניחים מראש כי חייב להיות פתרון אבסלוטי לשאלת המוסר‪ .‬אך‬
‫כאשר מתבוננים על סוגיית המוסר מתוך הנחה אתאיסטית‪-‬מטריאליסטית‪ ,‬לא ברור כלל כי יש לשאלת המוסר‬
‫"פתרון בית‪-‬ספר" אובייקטיבי‪ .‬ע"פ גישה זו‪ ,‬בעיית המוסר הינה בעיה פרקטית אשר בני אדם צריכים להכריע בה‬
‫מתוך שיקוליהם עצמם‪ ,‬ומתוך שאיפה למצוא את הסידורים החברתיים אשר יאפשרו את המצב האידיאלי ביותר‪.‬‬
‫‪ 335‬גם אם הדתות הן מקור או אבן דרך חיובית בהתפתחות המוסרית‪ ,‬עדיין ישנה השאלה אם הן עדיין נחוצות‬
‫בעידן הנוכחי‪.‬‬
‫‪166‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫חברתיים שונים לאופן שבו מוסר מתפתח בחברות ומדינות‪ .‬האנתרופולוגיה מצידה מספקת‬
‫‪336‬‬
‫הסברים להבדלים שבין הכללים המוסריים אשר התפתחו בחברה אחת לעומת חברות אחרות ‪.‬‬

‫מתוך דברים אילו עולה כי הדתות הן לא בהכרח המקור להתנהגות מוסרית‪ .‬מעבר להסברים‬
‫המדעיים‪ ,‬המציאות עצמה מוכיחה כי אין צורך בדת לניהול חברה מוסרית‪ .‬קיימות בעולם‬
‫מדינות המתנהלות על טהרת החילוניות (כמו‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬שוודיה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬ועוד)‬
‫אשר קשה מאד לטעון כלפיהן כי הן אינן מתנהלות באופן מוסרי‪ .‬מדינות אילו מספקות‬
‫לתושביהם שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ורווחה מצוינים‪ ,‬ובאופן כללי ניתן להתרשם מכך כי היחסים‬
‫בין הבריות מתנהלים לרוב בנימוס ועל מי‪-‬מנוחות; לא נראה כי הסכנה של הידרדרות לאנרכיה‬
‫רובצת לפתחן של מדינות אילו‪.‬‬

‫נקודה נוספת המערערת את הקשר אותו מציגים בן תורה למוסר‪ ,‬אפשר למצוא בתורה עצמה‪.‬‬
‫בתורה עצמה ניתנת ההנחיה‪" :‬ועשית הישר והטוב‪ ."337‬כיצד ניתן להורות על עשיית הישר והטוב‬
‫מבלי להגדיר מה נחשב לישר וטוב? אין אלא להבין כי ההנחה העומדת מאחורי דרישת התורה‬
‫לעשיית "הישר והטוב" היא שיש לאדם מצפון פנימי המורה לו מה טוב וישר‪ ,‬ומה לא‪ .‬אותו‬
‫מצפון‪ ,‬הוא המרכיב העיקרי הנדרש לצורך התנהגות מוסרית‪.‬‬

‫מכל אילו עולה התמונה כי "הקלף המוסרי" אשר מנופפים בו אנשי הדתות‪ ,‬ובכללם מאמיני‬
‫תמ"ש‪ ,‬הוא קלף חלש‪ ,‬אשר ספק אם הוא כלל תורם להתנהגות מוסרית‪ .‬לא נדון כאן בבעיות‬
‫מוסריות שונות אשר עולות מתוך עיון בתורה ובתלמוד‪.338‬‬

‫להלן תידון שאלה מצומצמת ונקודתית יותר‪ ,‬הנוגעת למתודה בה משתמשים בה פוסקים לצורך‬
‫הכרעה בדילמות מוסריות שונות‪ .‬הטענה שתובא כאן היא כי אין כל יתרון מוסרי לשימוש בתורה‬
‫לצורך הכרעת הכרעות מוסריות‪.‬‬

‫התורה עצמה מתייחסת למספר מוגבל של נושאים ומקרים‪ .‬כיצד אם כן יודעים איך לנהוג‬
‫באינספור המקרים אשר התורה לא התייחסה אליהם באופן ישיר‪ ?339‬כאן התמ"שיים מציגים את‬
‫ספרות התלמוד וספרי השו"ת‪ ,‬וטוענים כי ניתן לגזור הנחיות והדרכות מתוכם לטובת מענה על כל‬
‫שאלה חדשה שתצוץ מעתה ועד עולם‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה כי למאמין התמ"שי יש מסגרת מוסרית‬

‫‪ 336‬כך לדוגמא‪ ,‬ניתן לראות כי בחברות בהן לא היה כוח שיטור אפקטיבי‪ ,‬התפתחו מאד ערכים של כבוד עצמי‪,‬‬
‫כבוד המשפחה‪ ,‬ונקמת דם‪ .‬הסברה היא כי בהעדר שלטון ומשטרה אשר יגנו על הפרט‪ ,‬הפרט נאלץ לפתח דימוי‬
‫עצמי קשוח ומאיים‪ ,‬ולהיות מוכן לנקום על כל פגיעה בכבודו‪ ,‬לצורך הרתעה‪ .‬מדברים אילו עולה כי המוסר הוא‬
‫רליטביסטי פשוט כי התפתח במקומות שונים תחת תנאים ואילוצים שונים‪.‬‬
‫‪ 337‬דברים ו' יח'‪.‬‬
‫‪ 338‬נושא זה הוזכר בקצרה בחלק הראשון בפרק על חכמת התורה‪ ,‬שם נטען כי המוסר של התורה תואם את המוסר‬
‫הכללי ששרר באותם ימים‪ ,‬ונקודה זו מהווה עדות נוספת לכך שמדובר בחיבור אנושי‪ .‬התמ"שיים טוענים כנגד‬
‫קושיות מצד מוסר כנגד התורה כי אלוהים הוא היחיד המסוגל להורות על הדרך המוסרית‪ ,‬וכי גם עם הדרכה‬
‫מסוימת של התורה נוגדת את הרגשתינו‪ ,‬הרי שאלוהים יודע‪-‬כל גובר על אותה הרגשה‪ .‬אלא ששוב‪ ,‬טענה זו‬
‫מחזירה את הדיון לשאלת הבסיס לאמונה בתמ"ש‪ ,‬אשר כאמור‪ ,‬לא קיים‪.‬‬
‫‪ 339‬אפשר לומר כי (כמעט?) כל מצב עניינים הוא מצב חדש המחייב החלטה המותאמת לאותו מצב חד‪-‬פעמי‪ .‬הרי‬
‫סך האילוצים והנסיבות בין אדם לאדם‪ ,‬ובין זמן לזמן באותו אדם‪ ,‬משתנים ומושפעים מגורמים רבים ושונים‪.‬‬
‫‪167‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫איתנה אשר מספקת לו הדרכה ברורה‪ .‬מלאכת גזירה זו נעשית (בעיקר) בדרך של השוואה‬
‫למקרים דומים מהמקורות ("דימוי מילתא למילתא"‪ ,‬בניסוח הישיבתי‪ ,‬אנלוגיות בלע"ז)‪ ,‬תוך‬
‫דיון באופי ההבדלים‪.340‬‬

‫אלא שגם דרך זו אינה מספקת מענה מלא‪ .‬תמיד ניתן למצוא הבדלים בין ההדרכות והמקרים‬
‫המתוארים בתורה ובתלמוד לבין השאלה הנדונה‪ .‬כיצד אם כן מכריע הפוסק לכאן או לשם?‬
‫מבחינה לוגית‪ ,‬ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ .1‬הפוסק מכריע ע"פ נטיית ליבו ומשתמש במקורות היהדות על‪-‬מנת לתת תוקף לדעתו‬
‫האישית‪.341‬‬
‫‪ .2‬הפוסק הכריע ע"פ מה שהבין מתוך המקורות אשר הוא עיין בהם‪ ,‬כאשר הוא נמנע‬
‫מלהביא לידי ביטוי את נטיית ליבו (לפחות במודע)‪.‬‬

‫במידה ומדובר באפשרות הראשונה‪ ,‬הרי שמקורות היהדות מיותרים! הפוסק יכול פשוט להכריע‬
‫ע"פ נטיית ליבנו‪ ,‬מבלי הטרחה המיותרת של הבאת מקורות‪ .‬הרי ע"פ עמדה זו‪ ,‬המקורות‬
‫המובאים מהווים כסות פורמלית בלבד‪ ,‬וכל תהליך פסיקת ההלכה הוא מעין משחק משונה‪,‬‬
‫הכולל חיפוש מקורות ופרשנותם באופן המצדיק את מה שהפוסק מעוניין להחליט ממילא‪ .‬סביר‬
‫כי רוב מאמיני תמ"ש יסתייגו מאפשרות זו‪( ,‬ואולי אף יראו אותה כטענת שקר של כופרים)‪ .‬כיצד‬
‫יתכן לטעון כנגד גדולי הדורות כי הם פסקו ע"פ נטיית ליבם‪ ,‬ולא ע"פ תורת אמת?!‬

‫לכן‪ ,‬סביר כי התמ"שיים יטענו כי האפשרות השנייה היא הדרך הנוהגת בפועל‪ .‬אלא‪ ,‬שגם‬
‫אפשרות זו היא בעייתית‪ ,‬כפי שיוסבר‪.‬‬

‫לשם השוואה‪ ,‬ניתן להתבונן על האופן בו חסידי חב"ד‪ 342‬מבקשים הדרכות מעשיות מרבם שנפטר‬
‫(הרב מנחם מנדל שנאורסון ז"ל‪ ,‬הרבי מלובביץ')‪ .‬כיוון שאדם שכבר נפטר אינו יכול לענות על‬
‫שאלות בדרך המקובלת‪ ,‬מקבלים חלק מחסידי חב"ד את תשובותיהם באמצעות טכניקה מיודחת‬
‫המתבססת על פתיחה אקראית בספרי "אגרות הקודש" (אשר נכתבו ע"י הרבי מלובביץ')‪ .‬כך‬
‫הדברים המובאים מתוך אתר אינטרנט של חב"ד בנושא‪:‬‬

‫כל אדם נתקל בחייו ברגעים קשים בהם הוא זקוק להכוונה ועזרה טובה על מנת שיוכל לחזור‬
‫ולנהל את שגרת חייו בשקט ובשלווה‪ .‬בדרך כלל הקשיים הם אישיים ונובעים מבעיות בריאות‪,‬‬

‫‪ 340‬שיטת פסיקה זו שונה משיטות משפטיות אשר מסתמכות על תקדימים‪ .‬הדיון בתקדימים נעשה מתוך הנחה כי‬
‫אין מדובר במערכת מושלמת‪ ,‬ונימוקים מהשכל הישר מובאים בנוסף על התקדימים‪ ,‬וגוברים עליהם‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫הטענה כי יש שיטות משפט חילוניות אשר כוללות בעיות ועיוותים‪ ,‬יכולה להיות ביקורת צודקת‪ .‬אך ביקורת זו‬
‫אינה מסייעת למאמינים בדיון על שיטתם‪.‬‬
‫‪ 341‬בדומה לביטוי התלמודי‪" :‬קרא אסמכתא בעלמא"‪ ,‬כלומר המילים המצוטטות מהמקרא אינם מהווים מקור‪,‬‬
‫והתורה לא התכוונה לכך כלל‪ ,‬אלא מדובר בשימוש בדיעבד לצורך זיכרון או קישוט (כך ע"פ הרמב"ם ואחרים‪,‬‬
‫ויש החולקים)‪.‬‬
‫‪ 342‬מנהג זה שייך כנראה רק לפלג מסוים מתוך חסידות חב"ד‪ .‬הדברים אינם מובאים לצורך הגחכת תנועת חב"ד‪,‬‬
‫להיפך‪ :‬הטענה כי היא כי אין הבדל גדול בין שאלה באגרות לפסיקה מתוך השוואה למקורות תלמודיים‪.‬‬
‫‪168‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫זוגיות‪ ,‬אהבה‪ ,‬משפחה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬חוויה טראומטית וכדומה‪ .‬כיום ניתן לקבל את עצתו‪ ,‬ברכתו‬
‫והדרכתו של הרבי שליט''א מלך המשיח באמצעות ''אגרות קודש''‪.‬‬

‫"אגרות קודש'' הן דרך פניה נוחה ואישית אל הרבי מלך המשיח שליט''א לפתרון בעיות‪ .‬בשנים‬
‫שחלפו כתב הרבי אלפי אגרות ומכתבים לאנשים אשר פונים ומבקשים את עצתו‪ ,‬הדרכתו‬
‫וברכתו‪ ...‬חשוב לזכור‪ :‬ברכתו של הרבי‪ ,‬בהיותו נביא הדור ונשיא הדור‪ ,‬מבטיחה לך פתרון מלא‬
‫ואמיתי לכל בעיה ומצוקה!‬

‫כיצד מבקשים עצה וברכה מהרבי מלך המשיח? נוטלים ידיים ללא ברכה‪ ...‬כותבים בטופס‬
‫הבקשה את כל שעל ליבכם ובכל שפה שהיא‪ ..‬מחליטים על עשיית מצווה כדוגמת הנחת תפילין‪,‬‬
‫שמירת כשרות‪ ,‬שמירת שבת ועשיית מעשה טוב לזולת‪ .‬מכריזים‪'' :‬יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך‬
‫המשיח לעולם ועד''‪ ,‬ושולחים את הבקשה המגיעה לאחד מכרכי אגרות הקודש‪ ,‬כפי שנסרקו‬
‫לאתר‪ .‬התוכנה באתר מציגה את התשובה באופן אקראי ובאופן מידי‪ .‬הבקשה נשלחת למערכת‬
‫המחזירה תשובה מידית אותה יש לקרוא בעיון‪( .‬מתוך האתר ‪)igrot.com‬‬

‫כך‪ ,‬התשובה לשאלה האישית מתקבלת ע"י מענה בצורת שליחה חזרה של אגרת אקראית כלשהי‪.‬‬
‫לאחר מכן השואל צריך להסיק מסקנות מעשיות על בסיס הכתוב באותה איגרת‪ .‬הרוב המוחלט‬
‫של מאמיני תמ"ש אשר אינם חסידי חב"ד‪ ,‬וכן חלק מחסידי חב"ד עצמם‪ ,‬רואים בשיטה זו דרך‬
‫פסולה לחלוטין‪ .‬אין זה מדרך היהדות להתבסס על פעולה אקראית כמו הטלת מטבע לצורך קבלת‬
‫תשובה מעשית‪.343‬‬

‫אך בעיון מעמיק נראה שהחלטה ע"פ מקורות היהדות ולא ע"פ שיקול דעת אנושי אינה שונה‬
‫באופן מהותי מהטכניקה של שליפה אקראית של אגרות הקודש של חב"ד‪ .‬לצורך דיון בדוגמא‬
‫מעשית‪ ,‬נתבונן בשאלה קשה אשר עלתה בתקופת השואה‪ :‬האם מותר ליהודי לאמץ זהות של‬
‫נוצרי לצורך הצלה ממוות בידי הנאצים?‬

‫בשאלה זו עוסק בהרחבה הרב שלמה אבינר‪ .344‬הרב אבינר דן בפסיקתו של הרב אפרים אושרי‪,‬‬
‫אשר בהיותו בגטו נשאל האם מותר ליהודים להציל את עצמם באמצעות זיוף תעודות המעידות‬
‫על זהות נוצרית בדויה‪ .‬הרב אושרי פסק לאסור זאת‪.‬‬

‫מבחינה הלכתית‪ ,‬הטעם לכך הוא פשוט‪ :‬עבודה זרה הינה אחת משלושת העבירות החמורות אשר‬
‫פיקוח נפש אינו דוחה אותן‪ .345‬מכיוון שלשיטת רוב הפוסקים הנצרות נחשבת לעבודה זרה‪ ,‬הרי‬
‫שנאסר על יהו דים להכריז על עצמם כנוצרים‪ ,‬ולכן אותם יהודים מצווים להעדיף את המוות‬
‫(=קידוש השם) על פני ההצלה האפשרית‪ .‬הרב אושרי מצטט את דבריו הנכוחים של הרמב"ם על‬
‫מצוות קידוש השם‪:‬‬

‫‪ 343‬המתנגדים מצטטים את האיסורים "לא תנחשו" וגם "לא תהיה דורש אל המתים"‪ ,‬כמקורות המראים שיש‬
‫לאסור פעולות כעין אילו‪.‬‬
‫‪ 344‬בספרו על נושאים שונים הקשורים לשואה‪" ,‬משבריך וגליך עלי עברו"‪.‬‬
‫‪ 345‬יחד עם גילוי עריות ושפיכות דמים‪.‬‬
‫‪169‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫"אף‪-‬על‪-‬פי שבא עלינו מכריח למבקש ממנו לכפותנו‪ ,‬שלא נשמע אליו אבל נמסור עצמנו‬
‫למיתה" (ספר המצוות לרמב"ם‪ ,‬מצווה ט'‪).‬‬

‫הרב אבינר דן בפסיקתו של הרב אושרי מכמה צדדים‪ ,‬ובסופו של דבר דוחה אותה‪ .‬בין השאר‪,‬‬
‫הרב אבינר מביא מקור מהגמרא‪ 346‬המורה על כך כי מותר ליהודי להתחמק מתשלום מיסים‬
‫המוטלים ע"י עובדי עבודה זרה באמצעות טענה שקרית של היהודי לפיה הוא כהן עבודה זרה‬
‫המכונה "עבד האש"‪ ,‬אשר היה פטור ממס באותם זמנים‪ .‬מתוך דיון במקור זה‪ ,‬לצד מקורות‬
‫ונימוקים נוספים‪ ,‬מסיק הרב אבינר כי מותר‪ ,‬ואף רצוי היה‪ ,‬כי יהודים יצילו עצמם באמצעות‬
‫אימוץ זהות נוצרית בדויה‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬אנו מניחים כאמור כי שני הרבנים‪ ,‬הרב אבינר והרב אושרי‪ ,‬פוסקים ע"פ המקורות‬
‫התורניים‪ .‬מדוע אם כן הביא הרב אבינר מקור מסוים המורה להתיר ואילו הרב אושרי לא הביא‬
‫מקור זה? הרי מדובר כאן בדיני נפשות ממש‪ ,‬בנסיבות הקשות ביותר אשר ניתן להעלות על‬
‫הדעת‪ .‬האם י תכן כי הרב אושרי פשוט שכח‪ ,‬או לא הכיר מראש‪ ,‬את המקורות שהביא הרב‬
‫אבינר‪ ,‬ושלח אנשים למוות מיותר?‬

‫התמ"שיים יכולים לטעון כי התמונה מסובכת יותר‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לטעון כי הרב אושרי בהחלט‬
‫היה מודע למקורות הנוספים שהביא הרק אבינר‪ ,‬אך היו לו נימוקים עמוקים יותר‪ .‬אך אם כן‪,‬‬
‫הקושיה חוזרת לפתחו של הרב אבינר‪ :‬כיצד נעלמו מעיניו אותם נימוקים עמוקים? האם יעלה על‬
‫הדעת כי הרב אבינר התבלבל והתיר בפסיקתו עבודה זרה?!‬

‫בסיכומו של דבר‪ ,‬קשה להימנע מהמחשבה כאילו מדובר במערכת קבלת החלטות אקראית ביותר‪.‬‬
‫רב אחד נזכר במקור אשר ממנו עולה כי הדבר אסור‪ ,‬ואילו רב אחר נזכר במקרה במקור אחר‬
‫אשר ממנו משתמע ההיפך‪.347‬‬

‫כרגיל‪ ,‬המאמינים יכולים לפתח (אד‪-‬הוק) תיאוריות שונות הבאות להצדיק שיטת הכרעה זו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬העיקר הוא לציית לפסיקות הרבנים‪ ,‬ואלוהים כבר יעשה סדר וישלם לכל אחד את מה‬
‫שמגיע לו באמת בעולם הבא‪ .‬לחלופין‪ ,‬אפשר לטעון כי ישנה השגחה מיוחדת של אלוהים אשר‬
‫מביאה לכך כי כל רב נזכר במקורות המתאימים‪ ,‬בהתאם לסיטואציה והזמן הנתון‪.‬‬

‫גם אם הסברים ברוח זו יניחו את דעתנו‪ ,‬מה ההבדל המהותי בין מערכת אקראית הזקוקה‬
‫להתערבות אלוהית על‪-‬מנת שתעבוד‪ ,‬לבין פנייה לרבי שנפטר ע"י פתיחה אקראית של ספר שכתב?‬
‫גם באמצעות פתיחה אקראית של ספר ניתן לטעון (כפי שאכן טוענים אותם חסידי חב"ד) כי ישנה‬
‫השגחה אלוהית על תוצאת הפתיחה‪ .‬ההבדל ברמת האקראיות בין שתי השיטות נראה קלוש‬
‫ביותר‪.348‬‬

‫‪ 346‬מסכת נדרים סב‪:‬‬

‫‪ 347‬ישנם גם לא מעט מקרים בהלכה בהם שני הרבנים מסתמכים על אותו מקור‪ ,‬וגוזרים ממנו הנחיות הפוכות‪.‬‬
‫‪ 348‬כאשר קוראים את תשובתו של הרב אבינר‪ ,‬וכן פסיקות אחרות‪ ,‬נוצר רושם כאילו הופעל פה היגיון‪ .‬אך רק‬
‫למראית עין‪ ,‬שהרי ההיגיון מופעל לצורך מציאת מקרים דומים וגזירת מסקנות מהם‪ ,‬ואילו בחירת המקרים‪ ,‬וכן‬
‫‪170‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫עבור אדם אשר אינו מניח מראש הנחות מרחיקות לכת (כי התורה ניתנה משמיים‪ ,‬ואלוהים‬
‫משגיח ומוודא כי לא תצא תקלה מאת הפוסקים)‪ ,‬עבודת פסיקת הלכה על בסיס מקורות עתיקים‬
‫הינה תהליך אקראי‪ ,‬אשר אינו בהכרח מבטיח תוצאות טובות יותר מהטלת מטבע‪ ,‬קריאה בקפה‪,‬‬
‫או ניסיון לפסוק ע"פ סיפורים מתוך המיתולוגיה היוונית‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬נראה כי בהחלט יש ערך רב בעיון בסוגיות דומות מהעבר‪ ,‬ועריכת דיון בפסיקותיהם של‬
‫חכמי היהדות‪ .‬עיון כזה מעניק הקשר‪ ,‬רקע היסטורי ותרבותי‪ ,‬ולעיתים גם תובנות חשובות‬
‫המהוות מקור מפרה לדיון העכשווי‪ .‬אך הסתמכות עיוורת על מקורות מתוך אמונה בהתערבות‬
‫אלוהית‪ ,‬ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי‪ ,‬יכולה להניב הדרכות מעשיות רעות בעלות השלכות‬
‫קשות‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬נראה כי אין כל דרך מעשית והגיונית לגזור הכרעות מוסריות מתוך מקורות התורה מבלי‬
‫שמניחים מראש אמונה בתמ"ש‪ .‬לכן‪ ,‬הטענה כי אמונה בתמ"ש מביאה לתוצאות מוסריות טובות‬
‫יותר איננה עומדת במבחן הביקורת הרציונאלית‪ .‬ללא ביסוס רציונאלי לאמונה בתמ"ש‪ ,‬מוטב‬
‫לנסות ולהכריע בסוגיות מוסריות על בסיס מידע ושיקול דעת‪ ,‬מאשר באמצעות שיטות אקראיות‬
‫הדורשות אמונה בהתערבות שמימית לצורך הצלחתם‪.‬‬

‫אופן גזירת המשמעויות‪ ,‬הינם תהליכים בעלי מידה גדולה של אקראיות‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬הפסיקות של הרבנים היו‬
‫אמורות להיות זהות‪ .‬בפועל‪ ,‬פסיקות של רבנים שונות לחלוטין‪ .‬למעשה‪ ,‬זוהי השלכה של בעיית התאימות אשר‬
‫נידונה בחלק השני‪.‬‬
‫מאמיני תמ"ש יכולים גם לספק תשובות מורכבות עוד יותר‪ ,‬לפיהם הפוסק כן מסתמך על שיקול דעתו האישי‬
‫(בהתאם לשתי האפשרויות שהובאו לעיל)‪ ,‬אך גם ראיית דעתו האישית של רב כמקור רוחני עליון להכרעה‬
‫מוסרית זוקקת המצאה של "עקרונות רוחניים" לפיהם אלוהים שותל ברב אינטואיציה זו באופן מסתורי כלשהו‪.‬‬
‫ללא הנחה זו‪ ,‬מדובר בהחלטה אישית‪ ,‬והשימוש במקורות התורה אינה משפרת את תוצאותיו‪.‬‬
‫‪171‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫המסתור מאחורי התהום בין המצוי לראוי‬

‫בעיית המצוי‪-‬ראוי (באנגלית‪ )is-ought problem :‬הינה בעיה בפילוסופיה אשר נוסחה ע"י‬
‫הפילוסוף הבריטי דיוויד יום‪ .‬יום הצביע על בעיית המעבר מעובדות (=המצוי)‪ ,‬למסקנות מוסריות‬
‫(=ראוי)‪ .‬לפי הניתוח של יום‪ ,‬לעולם לא ניתן לעבור מהמישור של טיעוני עובדה‪ ,‬למישור של‬
‫דרישות מוסריות‪ .‬כפי שמוצג באיור ‪ ,2‬תהום בלתי עבירה רובצת בין המצוי לראוי‪.‬‬

‫כדוגמא‪ ,‬נחשוב על אדם אשר מעוניין להכריע בשאלה המוסרית כמה אחוזים מתוך הכנסתו‬
‫החודשית ראוי שיפריש לצדקה‪ .‬גם לו היה באפשרותו להשיג את כל המידע בו היה מעוניין (על בני‬
‫האדם‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬החברה‪ ,‬וכו')‪ ,‬הוא לא היה יכול לגזור ממידע זה מסקנה ברורה‪ .‬לעולם‪ ,‬נדרש‬
‫להניח הנחות (אשר אינן מגובות בעובדות) על‪-‬מנת לגשר על פער זה‪.‬‬

‫איור ‪ 2‬מבוכת האדם בעמדו בפני התהום הרובצת בין המצוי לראוי‬

‫בבעית המצוי‪-‬ראוי התחבטו רבים‪ ,‬ואף הוצעו פתרונות שונים‪ .‬בעיה זו קשורה לשאלת הבסיס‬
‫למוסר‪ .‬שאלת המוסר נידונה בקצרה בסעיף הקודם‪ .‬כאן נדון באופן ממוקד בניסיון של מאמיני‬
‫תמ"ש להתחמק מקושיות אמוניות ע"י הסתתרות מאחורי התהום שבין המצוי לראוי‪ ,‬בפרט‬
‫בהקשר המדעי‪.‬‬

‫דוגמא לשימוש בטקטיקה זו ניתן למצוא בדברים להלן שאומר הרב אורי שרקי‪:‬‬

‫” לא יכולה להיות שום סתירה וגם לא שום התאמה בין עניינים של תורה ובין עניינים של מדע‪.‬‬
‫שהרי התורה מתעסקת במשמעות המציאות‪ ,‬במובן המוסרי של המילה‪ ,‬בעוד שהמדע עוסק‬
‫בתיאור המציאות ובתפקודה הסתמי‪ ,‬כך שאין בתורה לא אישור ולא ניגוד לכל תיאוריה מדעית‬
‫המסבירה את תפקוד המציאות ואופן הופעתה‪( “.‬מתוך ראיון עם הרב אורי שרקי)‬

‫הרב שרקי מסתייע בתהום של דיוויד יום בין המצוי על‪-‬מנת להתגונן מקושיות המדע על האמונה‪.‬‬
‫מדובר בשני עולמות נפרדים לחלוטין‪ ,‬טוען הרב שרקי‪ ,‬ולכן מראש לא תיתכן קושיה מצד המדע‬
‫כלפי התורה‪ .‬אך האם בכך ניתן באמת לפטור בקלות כזו את הסתירות בין התורה למדע?‬

‫‪172‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ישנן מספר בעיות עם הסתמכות על התהום של דיוויד יום לצורך הגנה על אמונת תמ"ש‪ .‬בעיה‬
‫מרכזית היא ששאלת הבסיס לתמ"ש נותרת פתוחה בהיעדר ביסוס עובדתי‪ .‬מדוע להאמין בתמ"ש‬
‫דווקא? מניין‪ ,‬לשיטת המאמינים‪ ,‬נובע יתרונה של התורה על פני אלפי הכתות‪ ,‬הדתות‪ ,‬והקבוצות‬
‫האידאולוגיות האחרות אשר טוענות כי דרכן היא‪-‬היא הראויה?‬

‫כל הוכחה לאמונה תצטרך להתבסס על עובדות‪ ,‬קרי‪ :‬המצוי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬כל הראיות לטובת‬
‫תמ"ש אשר נידונו ונדחו ב חלק הראשון הם טענות עובדה‪ :‬טענת התגלות אלוהית בפני רבים‪,‬‬
‫ידיעות מדעיות שהיו ברשות חז"ל‪ ,‬התגשמות נבואות הנביאים‪ ,‬וכו'‪ -‬כולם עוסקים ברובד המצוי‪.‬‬
‫כאשר ראיות אילו מתנגשות עם עובדות מבוססות‪ ,‬לא ניתן להסתמך על התהום בין המצוי לראוי‪.‬‬

‫הרש"י הראשון בתורה מביא את השאלה הידועה‪:‬‬

‫אמר רבי יצחק‪ :‬לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב ב)‪ ,‬שהיא‬
‫מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל‪ .‬ומה טעם פתח בבראשית? (רש"י‪ ,‬בראשית א' א')‬

‫לכאורה‪ ,‬שואל רש"י‪ ,‬היתה צריכה התורה לפתוח במצווה הראשונה‪ .‬בטרמינולוגיה של דיוויד‬
‫יום‪ :‬התור ה היתה צריכה לעסוק אך ורק בראוי‪ .‬מדוע אם כן פתחה התורה דווקא בסיפור מעשה‬
‫בראשית (=מצוי)? לא ניכנס כאן לתשובה שמביא רש"י‪ .349‬ברור כבר מעצם השאלה כי התורה‬
‫אינה רק רשימת מצוות עשה ולא‪-‬תעשה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יש בה סיפורי מעשה וטענות שונות אשר‬
‫נועדו לשמש כבסיס לתוקפה המוסרי של התורה‪ .‬ע"פ התמ"שיים‪ ,‬בריאת העולם‪ ,‬יציאת מצריים‪,‬‬
‫ולמעשה כלל סיפורי התורה השונים‪ ,‬אמורים ללמד אותנו מוסר‪ .‬כך‪ ,‬התורה עצמה נופלת היישר‬
‫לתוך כשל המצוי‪-‬ראוי! היא מספרת לנו על עובדות (סיפורי המעשה) על‪-‬מנת שנמלא אחר‬
‫הוראותיה המעשיים והמוסריים‪.‬‬

‫נמצא אפוא כי התורה וחז"ל מלאים בטענות עובדה‪ .‬אמנם‪ ,‬צודקים התמ"שיים בכך שתכלית‬
‫התורה אינה עיסוק במציאות הפיזית‪ ,‬אלא עיקרה דרישות וציוויים; אלא שסיפורי התורה ופרטי‬
‫אופן קיום המצוות אינם תלושים מהמציאות‪ ,‬ובהחלט כרוכים במישור העובדתי‪.‬‬

‫ישנה גישה ביהדות על‪-‬פיה לממד 'המצוי' בתורה אין כלל חשיבות‪ .350‬לפי גישה זו‪ ,‬כל פסוקי‬
‫התורה הם בעצם רמזים‪ ,‬משלים‪ ,‬וסודות‪ .‬מחזיקי גישה זו אוהבים לומר כי התורה אינה ספר‬
‫היסטוריה או מדע‪ ,‬וכי הסיפורים בתורה באים אך ורק ללמד הדרכות מוסריות ורוחניות‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬אם נאמר בתורה כי אברהם רכב על החמור‪ ,‬אין מדובר בחמור גשמי‪ ,‬אלא מדובר בכלל‬
‫בהדרכה מוסרית ו‪/‬או רוחנית כלשהי‪ ,‬המובעת בשפת סמלים‪.351‬‬

‫‪ 349‬החביבה מאד על רבני הציונות הדתית‪.‬‬

‫‪ 350‬אפשר לראות בגישה זו טקטיקת הגנה נוספת‪ ,‬אשר נועדה להתמודד עם הבעיות העובדתיות העולות מתוך‬
‫התורה‪.‬‬
‫‪ 351‬כפי שנידון בסעיף בחלק זה 'הנשק הסודי'‪ ,‬בהצהרות כגון אילו יש הבטחות אשר לרוב לא נפרעות‪ .‬כאשר‬
‫רוצים להבין מהם כל ההדרכות הרוחניות אשר ניתן ללמוד מהפסוקים‪ ,‬מקבלים תשובות מעורפלות‪ ,‬או טוענים כי‬
‫מדובר בסודות של ניתן לגלות‪.‬‬
‫‪173‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫למראית עין‪ ,‬תשובה זו נראית מתוחכמת‪ ,‬אלא שהיא בעייתית ממספר סיבות‪:‬‬

‫‪ ‬אין היא עקבית עם פשט ההבנה של הפסוקים‪ ,‬כפי שהובנו מדורי‪-‬דורות‪( .‬כמשל‪ ,‬אפשר‬
‫לומר כי ניסיון זה דומה לנחקר שהסתבך בחקירתו עם גרסתו הראשונה ומנסה לשנות‬
‫גרסה במהלך החקירה)‪.‬‬
‫‪ ‬מקובל לומר כי הרבדים העמוקים יותר בתורה (ע"פ ראשי התיבות פרד"ס‪ :‬פשט‪ ,‬רמז‪,‬‬
‫דרש‪ ,‬סוד) אינם עוקרים את רובד הפשט ממקומו‪ ,‬אלא באים לגלות עומקים נוספים‪.352‬‬
‫‪ ‬מפורטות הרבה עובדות אשר קשה לדלות מהן הדרכות מוסריות‪ .‬איזו הדרכה מוסרית‬
‫ניתן ללמוד מדברים כמו‪ :‬גודל החלונות בתיבת נוח‪ ,‬רשימת בעלי החיים שהקריבו‬
‫הנשיאים במדבר‪ ,‬או מספר השנים אשר מלך כל מלך בישראל? וכן הלאה‪.‬‬

‫לשם דוגמא משימוש בטקטיקת הגנה זו‪ ,‬מובאת תשובתו של הרב יובל שרלו אודות דברי המשנה‬
‫במסכת שבת‪:‬‬

‫"על שלוש עבירות נשים מיתות בשעת לידתן‪ ,‬על שאינן זהירות בנידה‪ ,‬בחלה‪ ,‬ובהדלקת הנר"‪.‬‬
‫(משנה‪ ,‬מסכת שבת)‬

‫השואל מנסה להבין כיצד להתייחס לבעיה המוסרית הקשה העולה ממשנה זו (מדוע מגיע עונש‬
‫מוות לאם על דברים אילו?! )‪ ,‬וכן על שאלת האמת העובדתית מאחורי קביעה זו‪ .‬הרי סביר כי אם‬
‫הדבר ייבדק‪ ,‬לא ימצא כל קשר סטטיסטי בין נשים המתות בשעת לידתן לרמת ההקפדה על‬
‫שלושת מצוות אילו‪.‬‬

‫על כך משיב הרב שרלו‪:‬‬

‫"אם אכן קוראים את המשנה הזו כמבטאת עובדה‪ ,‬ומתממשת על ידי סטטיסטיקה‪ ,‬נראה כי‬
‫אתה צודק‪ ,‬והוא גם לא סביר מוסרית‪ ,‬וגם לא פועל מעשית‪.‬‬

‫יש אפוא שתי אפשרויות‪ .353‬או להמשיך לקרוא אותה בדרך זו‪ ,‬ולהמעיט ביכולת השיפוטית‬
‫שלנו‪ ,‬ולומר כי משנה זו נשגבה מעינינו‪ ,‬ועל כן גם למעשה אין לה משמעות‪ ,‬כי אנחנו לא‬
‫מסוגלים להבין אותה; או‪ ,‬שנראה מדברי גדולי הרבנים לאורך הדורות על מאמרי חז"ל רבים‬
‫ברוח זו‪ ,‬ש יש לקרוא אותה לא כהצהרה עובדתית‪ ,‬אלא ככלי ביטוי ליסודות רוחניים עמוקים‪.‬‬

‫וכך‪ ,‬המשנה מלמדת כי שעת הלידה היא אכן שעה קריטית מאוד בחייה של אישה‪ ,‬ויש לעולמות‬
‫הרוחניים השפעה גדולה עליה; למדים שאלה שלוש המצוות המוגדרות והממוקדות‪ ,‬שנשים הן‬
‫הקובעות האם תהיינה חלק מהבית או לא; שלטהרת המשפחה‪ ,‬קדושת האוכל והדלקת הנר יש‬

‫‪ 352‬אפשר להיות כופר מוחלט בתמ"ש ועדיין לסבור כי קיימים רבדים עמוקים יותר של משמעות בסיפורי התורה‪.‬‬
‫בדיוק כמו שמנתחים לעומק יצירות ספרותיות (שהם וודאי יצירות אנושיות) ומוצאים בהם רבדי משמעות שונים‪.‬‬
‫‪ 353‬על כך יש להעיר‪ :‬יש גם אפשרות שלישית‪ ,‬וסבירה הרבה יותר‪ .‬לבחור בעמדה הסבירה שהיה הגיוני וסביר‬
‫לחשוב דברים אילו בזמן חז"ל‪ ,‬אך זה מטופש לחלוטין להאמין בכך ולחפש אחר משמעויות רוחניות עמוקות‬
‫בימינו‪.‬‬
‫‪174‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫משמעות רוחנית עמוקה; שיש חיים ראויים ויש חיים שאינם ראויים וכדו'‪ .‬בדרך זו המשנה‬
‫היא משל‪ ,‬כמו אין ספור מקורות אחרים‪ ,‬וכך יש לקרוא אותה‪ ...‬וכך הופכת המשנה למשנה‬
‫רוחנית משמעותית" (מתוך אתר "כיפה")‪.‬‬

‫הרב שרל ו מנסה "לקרוא" את המשנה כאילו היא אינה מתייחסת למציאות אובייקטיבית כלשהי‪.‬‬
‫כך הוא תופס שתי ציפורים במכה‪ :‬הוא מוציא לגמרי את הדברים מהרובד "המצוי"‪ ,‬ופותר את‬
‫השאלה על הרובד העובדתי; הוא מבין את הדברים כמתייחסת למציאות רוחנית‪ ,‬מבלי שיש עונש‬
‫של מיתה בידי שמיים בפועל‪ ,‬וכך עוקר את הבעיה המוסרית ‪.‬‬

‫גישה זו מעט תמוהה‪ :‬מדוע ניסחו חז"ל את דבריהם כך שכל מי שקרא (וקראה) אותם לאורך‬
‫הדורות הבין אותם כפשוטם? מדוע להטיל אימה שלא לצורך על נשות ישראל ובעליהן? אך גם אם‬
‫נקבל את טקטיקת ההגנה הזו‪ ,‬יש בתורה טיעוני עובדה שנמצאו ברבות הימים כשגויים‪ .‬כלפי‬
‫אילו‪ ,‬לא תועיל ההסתתרות מאחורי התהום בין המצוי לראוי‪.‬‬

‫לשם דוגמא לעובדה מוטעית המופיעה בתורה‪ ,‬נתבונן על הפסוק "ואהבת את ה' אלוהיך בכל‬
‫לבבך"‪ .‬עולה מהפסוק כי בדומה למה שהיה מקובל בעולם הישן‪ ,‬התורה קושרת את הלב לרגש‪,‬‬
‫ובפרט לרגשות אהבה ושנאה (כל גם מופיע הפסוק בהקשר של איסור לשנוא‪" :‬לא תשנא את אחיך‬
‫בלבבך")‪ .‬היום ידוע כי פעולת הלב קשורה למערכת הולכה ושאיבת הדם בגוף‪ ,‬וכי התפקודים‬
‫הרגשיים מתקיימים במוח‪ .354‬מדובר אם כן בטענת עובדה שגויה‪ ,‬אשר לא ניתן להתגונן מפניה‬
‫בעזרת התהום בין המצוי לראוי‪.‬‬

‫דוגמא נוספת‪ :‬במלחמה של קבוצת מלכים נגד הגבעונים‪ ,‬בני בריתם של ישראל‪ ,‬מתואר הנס‬
‫המפורסם‪:‬‬

‫"אז ידבר יהושוע לה'‪:...‬שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון‪ .‬וידום השמש וירח עמד" (יהושוע‬
‫י' יב')‬

‫לפי דברים אילו‪ ,‬אלוהים עצר את תנועת השמש והירח לבקשת יהושוע‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע לעם‬
‫ישראל להמשיך ולרדוף אחרי אויביו ולפגוע בהם‪ .‬חז"ל הבינו את המקראות הללו כפשוטם‪ ,‬ודנו‬
‫ביניהם כמה זמן עמדה השמש מלכת‪ .‬פרשנים מאוחרים יותר חלוקים בדעותיהם כיצד להבין נס‬
‫זה‪ ,‬כאשר חלק קטן מהפרשנים מנסים לפרש את הדברים כאילו רק נדמה היה שהשמש נעצרה‪.‬‬

‫‪ 354‬תפיסה זו נבעה כנראה מההבנה כי פעולת הלב חיונית לעצם החיים‪ ,‬וכן כי פעולת הלב מאיצה בתגובה לרגשות‬
‫שונים‪ ,‬כמו פחד והתרגשות‪ .‬אלא שברור היום שמדובר בתגובה תוצאתית‪ ,‬כמו שגם איברים אחרים יכולים להיות‬
‫מושפעים מתגובות רגשיות (הזעה‪ ,‬דמע‪ ,‬וכו')‪ .‬ברור היום שכאשר עושים השתלת לב אין כל השפעה על עולמו‬
‫הרגשי של המושתל‪.‬‬
‫‪175‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלא שעל‪-‬מנת שיתארך היום נדרש שכדור הארץ יעמוד במקומו‪ ,‬ולא השמש‪ .355‬אז מדוע המקרא‬
‫משתמש בלשון מוטעית (="וידום השמש) מבחינה עובדתית?! מדוע דברי הנבואה הללו לא לקחו‬
‫בחשבון את הגילויים העתידיים‪ ,‬וניסחו את הדברים באופן יותר זהיר ומדויק?‬

‫ישנה האמירה הידועה של חז"ל‪" :‬דיברה תורה כלשון בני‪-‬אדם"‪ ,‬לפיה התורה בכוונה לא נקטה‬
‫במקומות מסוימים בלשון מדויקת‪ ,‬כדי שהיא תישמע כאילו בני‪-‬אדם כתבו אותה‪ .‬לפי גישה זו‪,‬‬
‫אפשר לפתור גם קושיות על טיעוני עובדה שגויים נוספים (כמו גם את הקושיה שהובאו לעיל על‬
‫האהבה השורה בלב)‪ .‬אך האם לא סביר יותר להניח כי "דיברה תורה כלשון בני‪-‬אדם"‪...‬פשוט כי‬
‫בני‪-‬אדם הם אילו שכתבו אותה?!‬

‫ישנן עוד קביעות עובדתיות בעייתיות רבות בתורה‪ ,‬ואין הכוונה להביא כאן רשימה של אילו‪.‬‬
‫המטרה כאן היא להראות כי טקטיקת ההגנה של ההסתתרות מאחורי התהום בין הראוי למצוי‬
‫איננה קבילה‪ ,‬לאור עצם הופעתן של טענות עובדה רבות לאורך התורה‪.‬‬

‫ישנה גם קטגוריה מעניינת נוספת‪ :‬קביעות עובדתיות שונות של התורה וחז"ל אשר טרם התברר‬
‫לגביהן אם הן צודקות או שגויות‪ ,‬אך ניתן להעמידן למבחן מעשי‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬המשנה קובעת כי "משנכנס אב ממעטין בשמחה"‪ ,‬ובהתאם לכך קבעו חכמים כי מי שיש‬
‫לו משפט עם גוי בחודש אב צריך לנסות להתחמק או לדחות משפט זה‪ ,‬מפני שאז רע מזלם של‬
‫ישראל והוא עלול להפסיד בדינו‪ .‬דבר זה נפסק להלכה בשולחן ערוך (סעיף תקנ"א)‪ .‬למרות‬
‫המלצה זו‪ ,‬יהודים רבים מוצאים עצמם בדין ודברים מול לא‪-‬יהודים ללא יכולת (או רצון) לדחות‬
‫עניינים אילו‪ .‬האם באמת מזלם של ישראל רע יותר בתקופה זו‪ ,‬בהשוואה לזמנים אחרים?‬

‫הנה‪ ,‬מוכיחי תמ"ש יכלו די בקלות לאסוף נתונים מדיונים משפטיים רלוונטיים בארץ ו‪/‬או בעולם‪,‬‬
‫ולערוך השוואה מספרית פשוטה בין הפסדים של יהודים בחודש אב‪ ,‬לבין הפסדים שלהם בחודשי‬
‫השנה האחרים‪ .‬אם אכן קביעתם של חכמים נכונה‪ ,‬דבר זה יהיה חייב לקבל ביטוי במציאות‪ .‬אין‬
‫ספק‪ ,‬כי יהיה בכך "קידוש השם" עצום למאמיני תמ"ש‪ ,‬אשר יוכלו לנופף בנתון זה מהמציאות‬
‫כראיה לטובת לאמונתם‪.356‬‬

‫אך מה יקרה עם המחקר יחשוף כי אין כל הבדל סטטיסטי בין הפסדי יהודים במשפט בחודש אב‪,‬‬
‫לבין חודשים אחרים? סביר כי מאמיני תמ"ש ימצאו לכך תירוץ נקודתי כזה או אחר‪ ,‬ולא יודו כי‬
‫חז"ל קבעו קביעה מוטעית‪.‬‬

‫‪ 355‬שמעתי פעם איש מדע דתי מסביר שמבחינת תורת היחסות ניתן לטעון כי השמש היא זו אשר זזה‪ ,‬וכל מערכת‬
‫הכוכבים תסתדר בהתאם לכך‪ .‬לעניות דעתי‪ ,‬זהו הסבר משונה עוד יותר מגישת "דברה תורה כלשון בני‪-‬אדם"‪.‬‬
‫‪ 356‬סביר כי העובדה כי מאמיני תמ"ש לא עוסקים בפעילות כזו היא שהם כנראה חוששים בסתר ליבם מתוצאותיה‪.‬‬
‫‪176‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫דוגמא נוספת (ומהותית יותר) לעיקרון אשר ניתן להעמיד במבחן המציאות‪ ,‬הינה הטענה של‬
‫מאמיני תמ"ש לפיה קיום מצוות מביא לכך כי מקיימי המצוות יהפכו לאנשים טובים יותר‪.‬‬
‫אמירות אילו לעיתים גם מגובות במקורות‪ ,‬למשל‪:357‬‬

‫"תנא דבי רבי ישמעאל‪ :‬עבירה מטמטמת לבו של אדם‪ ,‬שנאמר (ויקרא יא)‪ :‬ולא תטמאו בהם‬
‫ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם"‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬הטענה הינה כי עשיית עבירות הופכת את האדם למטומטם יותר ומוסרי פחות‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫טוענים התמ"שיים כי קיום מצוות גורם לאדם להיות רוחני ומוסרי יותר‪ ,‬אפילו כאשר האדם‬
‫מקיים מצוות מבלי שמאמין בליבו‪ ,358‬כפי שנאמר במדרש איכה‪:‬‬

‫"הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו‪ ,‬והמאור שבה מחזירן למוטב"‬

‫כלומר‪ ,‬המדרש קובע כי גם במקרה שעוזבים את אלוהים אך ממשיכים לשמור את המצוות‪ ,‬האור‬
‫שבתורה יבטיח כי שומרי התורה יהיו טובים ומוסריים‪.‬‬

‫ועל כל הנ"ל ניתן לתהות‪ :‬האמנם?‬

‫רבים יעידו מניסיונם האישי כי לא כך הם פני הדברים‪ ,‬כלומר‪ ,‬כי הם לא שמו לב ליתרון מוסרי‬
‫מובהק בקרב מקיימי מצוות‪ .‬במקרה זה ישנו קושי מסוים להעמיד את הדברים במבחן הניסיון‪.‬‬
‫צריך קודם כל לענות על השאלה המורכבת‪ :‬כיצד מודדים באופן שיטתי הבדלים ברמה מוסרית?‬
‫על בסיס התרשמויות פרטיות של אנשים לא ניתן להכריע את נכונות הקביעות הנ"ל באופן מדעי‪,‬‬
‫ואנשים משני צדדי המתרס מושפעים מהטיות אישיות‪.‬‬

‫אך למרות קושי זה‪ ,‬ניתן לחשוב על תכנון של ניסוי אשר ינוהל באופן הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬מחליטים על קריטריונים המוסכמים על שני הצדדים (מאמינים ושאינם מאמינים) על‪-‬‬

‫פיהם ניתן לבחון רף מוסרי‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות מעקב אחר התנהגות‪ ,‬או‬
‫באמצעות חוות דעת של סביבתו של האדם הנמדד (בדומה לשאלון הסוציומטרי המוכר‬
‫מהצבא)‪.‬‬
‫‪ .2‬בוחרים אנשים ומחלקים אותם לשתי קבוצות‪ :‬קבוצה אחת תקיים מצוות‪ ,‬וקבוצה שנייה‬
‫תימנע מקיום מצוות (=קבוצת ביקורת)‪ .359‬חשוב כי הקבוצות יהיו גדולות דיין על‪-‬מנת‬
‫למנוע הטיות אקראיות (=חוק המספרים הגדולים)‪.‬‬

‫‪ 357‬יומא לט‪.‬‬
‫‪ 358‬כהערת אגב‪ ,‬מעניין לשים לב כי כאשר נתפס רב או אדם דתי בהתנהגות בלתי מוסרית‪ ,‬אחד ממנגנוני ההגנה‬
‫הידועים של המאמינים היא לטעון כי בפועל‪ ,‬אדם זה אינו מאמין‪ .‬הרי‪ ,‬לו היה מאמין באמת לא היה מעז לבצע‬
‫דבר זה! אך ע"פ מדרש זה ניתן להקשות‪ :‬מדוע העובדה כי אותו אדם שמר מצוות באופן מעשי לא הגנה עליו מפני‬
‫הידרדרות מוסרית?‬
‫‪ 359‬על‪-‬מנת למנוע בעיות הלכתיות‪ ,‬אפשר למשל לבחור עבור שתי הקבוצות אנשים שאינם דתיים כלל‪ ,‬ואז להטיל‬
‫על קבוצה אחת קיום מצוות לאורך תקופת המבחן (כמו מצוות תפילין‪ ,‬כשרות ושבת)‪ ,‬ולבחון האם חל שינוי‬
‫כלשהו בהתנהגותם לעומת קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫‪177‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ .3‬מתחקים אחרי חברי שתי הקבוצות למשך תקופת זמן מוגדרת‪ ,‬מודדים את התנהגותם‬
‫ב התאם לקריטריונים אשר נקבעו מראש‪ ,‬ובסוף התקופה עורכים השוואה‪.‬‬
‫‪ .4‬בעזרת ממצאי ההשוואה‪ ,‬ניתן לאושש או להפריך את ההנחה בדבר העליונות המוסרית‬
‫של מקיימי המצוות‪.‬‬

‫מדוע אם כן מאמיני תמ"ש אינם מזדרזים ליזום מחקרים ברוח זו?‬

‫אלא שסביר שלא יושקעו משאבי מחקר לטובת בחינת עניינים אילו‪ .‬הרי‪ ,‬אילו אשר אינם‬
‫מאמינים לא יראו טעם בהשקעה כזו‪ .‬והמאמינים לעומת זאת‪ ,‬יחששו כנראה להעמיד את‬
‫אמונתם למבחן אובייקטיבי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬גם אם מחקר כזה יציג מסקנות ברורות אשר דוחות את‬
‫העיקרון האמוני‪ ,‬סביר להניח כי מרבית המאמנים לא יינטשו בעקבות זאת את אמונתם‪ ,‬אלא‬
‫ידחו את ממצאי המחקר באמתלה זו או אחרת‪.360‬‬

‫והנה‪ ,‬ישנה דוגמא לעיקרון אמוני יסודי ביותר אשר הועמד במבחן המדעי‪ :‬עיקרון הבחירה‬
‫החופשית‪ .‬ההנחה כי לאדם יכולת לבחור ולהכריע בעצמו כיצד לנהוג מהווה הנחה מרכזית‬
‫ביהדות‪ ,‬והד לכך מצוי כבר בתורה‪:‬‬

‫"נתתי לפניך את החיים ואת הטוב‪ ,‬ואת המוות ואת הרע‪ ...‬ובחרת בחיים‪( ".‬דברים ל‪ ,‬טו)‪.‬‬

‫סוגיית הבחירה החופשית הינה סוגיה חשובה ובעלת השלכות רחבות החורגות מהעולם הדתי‬
‫המצומצם‪ .‬החלוקה בין דתיים לאילו שאינם אינה חופפת לחלוקה בין הסוברים כי ישנה בחירה‬
‫חופשית לאילו אשר חושבים שאין בחירה כזו‪ .‬היות שכך‪ ,‬הוגים רבים נתנו דעתם בסוגיה זו‪.‬‬

‫אלא שמעבר לניתוח המחשבתי‪-‬פילוסופי‪ ,‬נערכו גם ניסויים מדעיים שונים לבחינת סוגיית‬
‫הבחירה‪ .‬הניסויים הראשונים והמפורסמים ביותר בהקשר זה הם ניסויי ליבט‪ .‬במהלך שנות ה‪-‬‬
‫‪ , 80‬ערך החוקר ג'ון ליבט ניסוי שבו הוא מדגים כי זרמים חשמליים בלתי‪-‬מודעים במוח‬
‫מקדימים את ההחלטה המודעת לבצע מעשה רצוני כלשהו‪ .‬תוצאות הניסוי מרמזות כי פעילות‬
‫עצבית בלתי‪-‬רצונית מקדימה את זמן ההחלטה המודעת לעשיית הפעולה‪ .‬סביר לפרש כי פעילות‬
‫עצבית זו מהווה את הגורם לפעולה‪ ,‬ולא ההחלטה המודעת של האדם‪.‬‬

‫במהלך השנים בוצעו ניסויים נוספים‪ ,‬ושאלת הבחירה נחקרה גם מזוויות נוספות‪ .‬כיום‪,‬‬
‫הקונצנזוס בקרב החוקרים הוא כי לא תיתכן בחירה חופשית‪ .‬האדם ממלא אחר רצונו‪ ,‬אשר‬
‫מוכתב לו מתוך חישובים תת‪-‬מודעים אשר נערכים במוח‪ ,‬בלא שיש לו יכולת בקרה ושליטה על‬
‫אילו‪.‬‬

‫רוב הרבנים כיום אינם מצויים בפרטי הפרטים המדעיים של סוגיה זו‪ .‬בולט וחריג בנוף התורני‬
‫הוא הרב מיכאל אברהם‪ ,‬שהקדיש ספר שלם להגנת עיקרון הבחירה החופשית‪ .361‬הרב אברהם‬
‫מגייס את כל כוחו האינטלקטואלי הרב על‪-‬מנת לנסות ולהגן על הבחירה החופשית (ומתוך כך על‬

‫‪ 360‬ואם אכן כך יעשו‪ ,‬יש בכך ראיה נוספת לאי הרציונאליות של האמונה‪.‬‬
‫‪" 361‬מדעי החופש"‪ ,‬מיכאל אברהם‪ ,‬הוצאת ידיעות‪.‬‬
‫‪178‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מערכת האמונה בכלל)‪ .‬למרות מאמציו ההרואיים של הרב אברהם‪ ,‬הרושם הכללי המתקבל‬
‫מקריאת הספר שלו הוא כי משקל הראיות מכריע נגד הבחירה החופשית‪.362‬‬

‫אמנם‪ ,‬עדיין ניתן להחשיב את שאלת הבחירה החופשית כשאלה פתוחה‪ .‬אלא שמנגד‪ ,‬ברור הוא‬
‫כי מדובר בשאלה מדעית‪ ,‬ויש להניח כי ברבות הימים והשנים שאלה זו תוכל להיות מוכרעת‬
‫באופן סופי‪ .‬מה יאמרו אז מאמיני תמ"ש?‬

‫לסיכום‪ ,‬רבים מעקרונות האמונה וקביעות התורה וחז"ל הן ברות‪-‬בחינה‪ ,‬ולכן גם ברות‪-‬הפרכה‪.‬‬
‫היות שכך‪ ,‬התהום הרובצת בין המצוי לראוי אינה מספקת הגנה סבירה כנגד טענות העובדה‬
‫השגויות הרבות הפזורות לאורך התורה והתלמוד‪ .‬המתעקשים להמשיך ולהחזיק באמונתם‬
‫בתמ"ש יצטרכו אם כן למצוא מסתור אפקטיבי יותר על‪-‬מנת למצוא לעצמם הגנה מפני חיצי‬
‫הביקורת הרציונאלית‪.‬‬

‫‪ 362‬הרב אברהם מודה בספרו כי על‪-‬מנת להצדיק את הבחירה החופשית יש להניח כי שדות חשמליים נוצרים במוח‬
‫יש מאין‪ ,‬ללא גורם פיזיקאלי שקדם לכך‪ .‬הנחה זו סותרת חזיתית את עיקרון הסיבתיות ואת האופן בו חוקי המדע‬
‫והטבע פועלים‪.‬‬
‫‪179‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫חלק ‪ -3‬מנגנונים חברתיים ומגמות‬

‫הקדמה לחלק השלישי‬

‫שני החלקים הקודמים של הספר עסקו בצדדים הרעיוניים של שאלת הבסיס לאמונת תמ"ש‪ .‬חלק‬
‫זה דן בהשפעותיה של אמונת תמ"ש על המישור החברתי‪-‬מגזרי‪ .‬כפי שייטען ויוסבר‪ ,‬חוסר‬
‫הראציונליות של אמונת תמ"ש משפיעה על האופן בו פועלים יחידים‪ ,‬קהילות ומגזרים‪ .‬על‪-‬מנת‬
‫לחפות על החולשה הרעיונית שבבסיס אמונת תמ"ש‪ ,‬הולכים ונוצרים מנגנונים חברתיים שונים‬
‫אשר תכליתם שימור וביצור האמונה‪ .‬מתוך התבוננות במגמות עכשוויות אילו‪ ,‬אפשר לנסות‬
‫להעריך כיווני התפתחות עתידיים אפשריים‪ ,‬ולנסות גם להמליץ על כיוון ראוי ורצוי יותר‪.‬‬

‫לעומת החלקים הקודמים‪ ,‬חלק זה הוא‪ ,‬וביקורתי ודעתני יותר‪ ,‬והיות שכך גם סובייקטיבי‬
‫וספקולטיבי יותר ‪ .363‬יש להעיר כי לאור אופיו של הדיון‪ ,‬גם הטרמינולוגיה מעט שונה‪ .‬בחלקים‬
‫הקודמים נעשה מאמץ לצמצם את השימוש במונח 'דתיים' ולהעדיף את המונח "תמ"שיים"‪ .‬זאת‪,‬‬
‫מכיוון שהדגש היה על החלק האמוני‪-‬תאורטי בדת‪ .‬בחלק זה העוסק בניתוחים מגזריים‪-‬חברתיים‬
‫מתאים יותר השימוש בהגדרות החברתיות המקובלות‪ :‬דתיים‪ ,‬וחרדיים‪.‬‬

‫‪ 363‬כיוון שאין מדובר כאן בחיבור אקדמי‪ ,‬לא מובאים תימוכין לכל השערה והערכה‪ .‬לא מכיוון שאילו אינם‬
‫חיוניים‪ ,‬אלא פשוט כי אין זה אופי החיבור‪ .‬כאן יש להעיר‪ ,‬כי יש בלבול מסוים שתמיד עולה בהקשר הזה מצד‬
‫אנשי אקדמיה‪ .‬כל חיבור אשר אינו גדוש בנתונים מחקריים יכול להיפסל ולהיות מקוטלג כפופוליזם‪ .‬מנגד‪ ,‬ברור‬
‫כי טבעם של בני אדם‪( ,‬לרבות פרופסורים מהאקדמיה)‪ ,‬הוא לאבד ריכוז ופשוט להשתעמם עד מוות כאשר‬
‫נתקלים בעומס אדיר של נתונים יבשים‪ .‬נראה כי כאן תקפה הדרכתו של קהלת‪" :‬אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך";‬
‫כלומר‪ ,‬שני סוגי החיבורים חשובים‪ ,‬אילו הדנים ברמת המיקרו‪ ,‬ואילו הדנים ברמת המאקרו‪.‬‬
‫‪180‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫למה לי ראציונליות עכשיו?‬

‫החלקים הקודמים דנו בשאלת הבסיס הרציונאלי לאמונה בתמ"ש‪ .‬אך אפשר לשאול שאלה‬
‫יסודית יותר‪ :‬האם בכלל צריך להיות לנו אכפת מרציונאליות‪?364‬‬

‫ישנן גישות שונות ביחס למקומה של הדת בחיים האישיים והחברתיים‪ .365‬פעמים רבות‪ ,‬כאשר‬
‫עוסקים בדת או אמונה מסוימת‪ ,‬מתמקדים בנאמר בכתבי הקודש והעולה מהם‪ :‬עיקרי האמונה‪,‬‬
‫עקרונות רוחניים ומוסריים‪ ,‬וכו'‪ .‬באופן דומה‪ ,‬כאשר עוסקים בתורת היחסות של איינשטיין‬
‫מתמקדים בתאוריה עצמה ובמשוואות המתמטיות שלה‪ .‬שאלות הנוגעות לרקע ההיסטורי‬
‫והתרבותי בתוכם פעל איינשטיין נתפסות כצדדיות‪ ,‬וכבלתי רלבנטיות להבנת התורה שפיתח‬
‫איינשטיין‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬ישנם הוגים אשר מתבוננים בדתות ודתיים‪ ,‬וטוענים כי התוכן עצמו של האמונות‬
‫הדתיות הוא מרכיב משני בחשיבותו‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬בני אדם בוחרים לחיות חיים דתיים‪ ,‬לא בגלל‬
‫שהשתכנעו כי זו הדרך הנכונה והצודקת לחיות‪ .‬הסיבה שהם נוהים אחרי דתות היא כי הם‬
‫נמשכים באופן תת‪-‬מודע לאספקטים שונים הקיימים באותם חיים דתיים‪.‬‬

‫כך למשל‪ ,‬להרבה אנשים יש דחף חזק להשתייך לקבוצה מצומצמת ומוגדרת‪ .‬דחף כזה יכול להניע‬
‫אנשים לחבור לקבוצות מסוימת‪ ,‬על אף שהם יודעים בתוך‪-‬תוכם כי הרעיונות בהם דוגלת אותה‬
‫קבוצה נטולי היגיון‪.‬‬

‫בהקשר זה יש לציין כי ניסויים רבים מספור הראו כיצד בני אדם מתנהגים באופן בלתי רציונאלי‪,‬‬
‫ולאו דווקא בהקשר הדתי‪ .‬יש לכך ביטויים רבים‪ :‬בפוליטיקה‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬ובפסיכולוגיה‪.‬‬
‫פסיכולוגים אבולוציוניים אף מספקים הסבר לתופעה זו‪ :‬האדם הוא בעלי חיים מפותח הנתון‬
‫להשפעת דחפים תת‪-‬הכרתיים אשר התעצבו בקרבו לצורך שרידותו בטבע‪ ,‬ולא לשם קבלת‬
‫החלטות רציונאליות הרלבנטיות לעולם המודרני והמחושב בו אנו חיים כיום‪.366‬‬

‫‪ 364‬השאלה כאן מתייחסת לרלבנטיות של שאלת הרציונאליות בהקשר של בחירה באמונה מסוימת‪ ,‬והיא אינה‬
‫נוגעת לשאלת החשיבות של חשיבה רציונאלית בכלל‪ .‬לחשיבה הרציונאלית יתרונות ברורים ומובהקים על פני‬
‫חשיבה בלתי רציונאלית‪ ,‬וזהו נושא המחייב דיון בפני עצמו‪ .‬בהערת אגב‪ ,‬אפשר לתהות האם בדיון כזה יש בכלל‬
‫תועלת‪ .‬עולה השאלה‪ ,‬כיצד ניתן לשכנע באופן רציונאלי אדם לא רציונאלי להיות רציונאלי?‬
‫‪ 365‬שאלת החשיבות של תוכנה של האמונה הדתית לעומת גורמים אחרים עולה בהקשרים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬ישנו‬
‫וויכוח ער במערב לגבי הגורמים לטרור איסלאמי‪ .‬יש הטוענים כי האמונה האיסלאמית היא הגורם המניע קבוצות‬
‫קיצוניות כמו דאע"ש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש הטוענים כי הדת היא רק כיסוי לגורמים פוליטיים ו‪/‬או כלכליים‪ .‬לעומת שני‬
‫אילו‪ ,‬יש אשר חושבים שגורמים סוציולוגיים ופסיכולוגיים הם המניעים אנשים המבצעים מעשים אלימים‬
‫קיצוניים‪.‬‬
‫‪ 366‬לדוגמא‪ ,‬עוסק בזה הספר של דאגלס ט' קנריק וולדאס גרישקביצ'וס‪ :‬החיה הרציונלית ‪ :‬כיצד הפכה אותנו‬
‫האבולוציה לחכמים יותר ממה שאנו חושבים‪ .‬הוצאת כותר‪.‬‬
‫‪181‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬מתחזקת השאלה‪ :‬האם בכלל יש טעם לעסוק בשאלת הבסיס הרציונאלי לתמ"ש?‬
‫אם אנשים מונעים מתוך דחפים תת‪-‬הכרתיים‪ ,‬האם יש השלכה מעשית כלשהי לדיונים על‬
‫רציונאליות?‬

‫לשם השוואה‪ ,‬אפשר לחשוב על אוהד שרוף של קבוצת כדורגל‪ .‬האם זה משנה אם לאותו אוהד יש‬
‫או אין הסבר הגיוני לאהבתו זו? אם תחושת ההשתייכות לאוהדי הקבוצה מספקים לו הרגשה‬
‫טובה‪ ,‬מה זה משנה בכלל אם התנהגותו "רציונאלית"?‬

‫האם יש הבדל בין התנהגותם של אוהדי ספורט שרופים לבין מתפללים בבית כנסת? לכאורה‪,‬‬
‫אילו מתעטפים בדגל הקבוצה‪ ,‬ואילו מתעטפים בטלית‪ ,‬אילו שרים את המנון הקבוצה‪ ,‬ואילו‬
‫שרים את פיוטי התפילה‪ .‬אם טוב להם ושמח‪ ,‬למה להשבית שמחות עם שאלות על רציונאליות?‬

‫אלא שברור שיש הבדל מהותי בין אמונה בדת לאהדה לקבוצת ספורט‪ :‬העובדה היא כי כל הדתות‬
‫משקיעות משאבים רבים בביסוס אותה רציונאליות‪ ,‬בעוד שקבוצות הספורט המסחריות אינן‬
‫מתיימרות מראש לספק משמעות פילוסופית לחיי העולם הזה (וודאי שאינן מבטיחות חיים בעולם‬
‫הבא)‪.‬‬

‫מאמציהם של אנשי דתות ליצור הגות אמונית‪ ,‬ולספק תשובות לשאלות על האמונה‪ ,‬מעידים כי‬
‫שלבני‪-‬אדם אכפת משאלת הנכונות האובייקטיבית של דתם‪ .‬כל החלק הראשון של ספר זה עסק‬
‫בהפרכת אותם ראיות‪ ,‬אשר פותחו ונוסחו ע"י גדולי ההוגים הדתיים לאורך הדורות‪ .‬בהחלט יתכן‬
‫כי מה שמשאיר אנשים בתוך החיים הדתיים הם גורמים אחרים‪ ,‬ולא הראיות לצדקת אמונתם‪.‬‬
‫אלא שלא ניתן לטעון כי שאלה זו אינה מעניינת ומשפיעה כלל‪.‬‬

‫בין אם הרציונאליות היא כוח מניע עיקרי‪ ,‬משני‪ ,‬או הסבר שבדיעבד לדחפים קמאיים‪ ,‬בני אדם‬
‫באופן כללי אינם אוהבים לחיות בסתירה‪ .‬מרבית האנשים יעדיפו להצטרף לתנועה אידיאולוגית‬
‫אשר מספקת צרכים רגשיים שונים אך היא גם הגיונית וסבירה‪ ,‬על פני תנועה המספקת את אותם‬
‫צרכים אך מושתתת על הסברים מופרכים לחלוטין‪ .‬אין זה רק עניין של "מה יחשבו עלי אחרים‪".‬‬
‫בני אדם שואפים להרמוניה ‪ ,‬וחווים סתירות פנימיות וקונפליקטים כחוויות שליליות‪ .‬אמנם‪ ,‬בני‬
‫אדם מסוגלים לחיות בדואליות‪ ,‬ואף עושים זאת בהצלחה בשלל מקרים‪ .‬דוגמא קיצונית לכך היא‬
‫מציאות חייהם של מרגלים וסוכנים חשאיים‪ :‬אילו יכולים לחיות שנים תחת זהות בדויה לצד‬
‫זהותם האמיתית‪.‬‬

‫אלא שהוכח כבר כי מציאות כזו גובה מחיר נפשי כבד‪ .‬יעידו על כך מקרים של מרגלים אשר חוו‬
‫התמוטטות עצבים בעקבות חייהם הכפולים‪ .‬למעשה‪ ,‬חוויה זו דומה במהותה לשיגעון‪ :‬אדם אשר‬
‫התייאש מחייו עלול לבנות לעצמו באופן הדרגתי עולם מדומה‪ ,‬עד אשר יגיע למצב בו הוא חי‬
‫בניתוק מוחלט מהמציאות‪ .‬האם "עסקה" כזו מצדיקה את עצמה? רובינו נשיב כי וודאי שלא‪.‬‬
‫האנרגיה הנפשית הדרושה על‪-‬מנת לתחזק מציאות בדויה הינה עצומה‪ ,‬ומחירה של בריחה‬

‫‪182‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מהמציאות עולה על רווחה‪ .367‬אמנם‪ ,‬מדובר בדוגמאות קיצוניות‪ ,‬אך דוגמאות אילו ממחישות‬
‫את הטענה כאן‪ ,‬לפיה בני‪-‬אדם שואפים לחיות לאור עקרונות אשר הם מוצאים כהגיוניים‬
‫וסבירים‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬ניתן לטעון כי רוב מאמיני תמ"ש משוכנעים כי אמונתם נשענת על יסודות רציונאליים‬
‫יציבים‪ .‬אך האם מדובר בשכנוע מלא? בשלב זה או אחר של החיים‪ ,‬לכולם עולות קושיות‬
‫אמוניות שונות אשר אינן מקבלות מענה סביר מהסביבה‪ .‬ספקות אילו לרוב מודחקים‪ ,‬כי המחיר‬
‫להמשך נבירה באותן שאלות יכול להיות כבד‪ .‬אך טבעם של ספקות הוא שהם ממשיכים לקנן‬
‫בתת‪ -‬מודע‪ ,‬ומידי פעם צפים ומטרידים‪ .‬כך חיים מאות אלפים רבים של אנשים‪ ,‬כאשר עצם‬
‫הבסיס הרציונאלי לאמונתם אינו מבורר‪ .‬חיי הסתירה יוצרים לחץ מתמשך על תודעת האדם‬
‫הדתי‪ .‬כפי שיידון בהמשך‪ ,‬צפוי כי מידת הלחץ הזו תלך ותגבר במשך השנים הבאות‪.‬‬

‫אמנם ‪ ,‬בכל אדם מקננים ספקות לגבי תחומים שונים אשר הם לאו דווקא דתיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ישנם‬
‫אנשים אתאיסטים המחזיקים באמונות תפלות שונות‪ ,‬כמו להקיש על עץ כנגד עין הרע‪ .‬אך‬
‫בניתוח "כלכלי"‪ ,‬המחיר של אמונה תפלה זו הוא קטן‪ :‬היא דורשת משאבים מעטים ביותר של‬
‫זמן ומאמץ‪ .‬אם נצרף את כל הפעמים שאדם כזה נוקש על עץ בחייו‪ ,‬כנראה שסך הזמן שיידרש‬
‫לכך לא יעלה לכדי יותר ממספר מועט של דקות‪ .‬היות שכך‪ ,‬גם המחיר הנפשי של החזקה באמונה‬
‫תפלה מסוג זה זניחה‪ ,‬ואינה גוזלת משאבים תת‪-‬מודעים לצורך הדחקת קושיות שונות‪.368‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬המשאבים אותם גובה אמונת תמ"ש הוא עצום‪ .‬הוגים תמ"שיים נוהגים להתפאר‬
‫בדרישת התורה לטוטאליות‪ .‬ניתן למצוא לא אחת לעג של תמ"שיים לקלות היחסית בה ניתן‬
‫לקיום דתות אחרות כמו הנצרות והאסלאם‪ ,‬ולמידת המחויבות הפחותה (="חפיפניקיות") בקרב‬
‫מאמיניהם‪.‬‬

‫כאשר מתבוננים בחיי אדם מתוך החברה החרדית‪ ,‬רואים כי אמונתו תובעת ממנו את כל‪-‬כולו‪.‬‬
‫מבחינה אידיאלית‪ ,‬כל רגע ביום אמור להיות מוקדש לעבודת השם‪ .‬לא מדובר באידיאל תיאורטי‬
‫ריק במקרה זה‪ .‬סדר היום של הגבר החרדי‪ ,‬מרגע בו הוא קם ועד הרגע בו הוא מניח את ראשו‬
‫לישון‪ ,‬מוקדש ללימוד תורה וקיום מצוות‪ .‬סדר יומה של האישה החרדית כולל מידה קטנה יותר‬
‫של קיום מצוות במובן הטכני‪ ,‬אך מדובר בסדר יום עמוס עד לעייפה הנגזר מהסדר החברתי של‬
‫המגזר החרדי‪ .‬סדר יום זה כולל טיפול בבית בילדים רבים‪ ,‬בנוסף על דאגה לפרנסה‪ ,‬לרוב‬
‫כמפרנסת יחידה כאשר הבעל לומד תורה‪ .‬במונחים מודרניים‪ ,‬מדובר בחיים קשים של דלות‬
‫וסגפנות‪.‬‬

‫‪ 367‬עיתונאי הניו‪-‬יורק טייצס איי‪.‬ג'יי ג'ייקובס (‪ )AJ Jacobs‬מתאר ניסויים שערך על עצמו‪ .‬באחד מהם‪ ,‬ניסה‬
‫למשך תקופה לחיות ע"פ גישה של "כנות קיצונית" (‪ ,)radical honesty‬על‪-‬פיה הוא אומר לכולם (כמעט) את כל‬
‫מה שעולה לו בראש‪ ,‬ללא כל הסתרה‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬הוא אינו ממליץ לאחרים לנהוג כך‪ ,‬בגלל הבעיות‬
‫והתסבוכות שהתנהגות כזו מובילה אליה‪ .‬מנגד‪ ,‬הוא מתאר תחושה של ופניות והקלה‪ .‬ניסוי זה הוכיח לו כי באופן‬
‫רגיל הוא נדרש להשקיע מאמצים אדירים בלנסות לנהל שקרים ולהסתיר אמיתות‪.‬‬
‫‪ 368‬אפשר אולי לחשוב על אמונות לא דתיות אשר כן גוזלות משאבים יקרים מהאדם‪ .‬במקרה כזה יש לומר "אין‬
‫הכי נמי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אותן השלכות מדיון זה כלפי הדת חלות על אותה אמונה לא דתית‪.‬‬
‫‪183‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫במגזר הדתי‪-‬לאומי ההשקעה הנגזרת מהאמונה הדתית קטנה מזו שבעולם החרדי‪ ,‬אך רחוקה‬
‫מאד מלהיות זניחה‪ .‬כבר בשנות הילדות והנעורים גובה אמונת תמ"ש משאבי זמן ומאמץ ניכרים‪.‬‬
‫במערכת החינוך הממלכתי‪-‬דתי חלק גדול של השיעורים הם שיעורי קודש‪ :‬משנה‪ ,‬גמרא‪ ,‬תורה‪,‬‬
‫נביא‪ ,‬הלכה ומחשבת ישראל‪.‬‬

‫בדומה למגזר החרדי‪ ,‬מספר הילדים הממוצע במשפחה הדתית‪-‬לאומית הוא גבוה‪ .‬רמת קיום‬
‫המצוות משתנה מתת‪-‬מגזר אחד לשני‪ ,‬ומאדם לאדם באותו תת‪-‬מגזר‪.‬סביר להעריך כי באופן‬
‫ממוצע‪ ,‬משקיע דתי‪-‬לאומי מספר שעות בשבוע למילוי מחויבויות דתיות‪ .‬אילו כוללים תפילות‬
‫במניין‪ ,‬השתתפות בשיעורי תורה‪ ,‬לימוד עם הילדים‪ ,‬וקיום מצוות שונות‪ .‬חייהם של הגבר‬
‫והאישה השייכים לציונות‪-‬הדתית אולי קלים משל מקביליהם במגזרים החרדיים‪ ,‬אך עדיין‬
‫נדמים כקשים מנשוא בעיני המתבונן החילוני‪.‬‬

‫מבחינות מסוימות‪ ,‬חיי הדתי‪-‬לאומי קשים אף משל מקבילו החרדי‪ :‬בעוד החרדי נמצא רוב זמנו‬
‫בתוך קהילתו החרדית‪ ,‬הדתי‪-‬לאומי נמצא במגע מתמיד עם חילוניים‪ ,‬בצבא‪ ,‬באקדמיה‪ ,‬בעבודה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬במדינת ישראל יש מתח מתמיד סביב סוגיות דת ומדינה‪ .‬כאשר הדתי נמצא בעמדת מיעוט‬
‫בסביבות אילו‪ ,‬מתח זה וודאי מחלחל ומשפיע‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬החרדי המוקף תמיד בקהילה חרדית המעניקה לו תחושה של ביטחון ועוצמה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫דת יים רבים נחשפים לאורח החיים והתפיסה החילונית‪ ,‬דבר אשר יכול לסדוק את הבטחון‬
‫באמונת תמ"ש‪ .‬דתיים רבים נאלצים לחיות בדואליות; כך למשל‪ ,‬באקדמיה הם נדרשים לאמץ‬
‫תפיסה והלך רוח עולם חילונית‪ ,‬וכשהם חוזרים הביתה לחזור לתפיסה הדתית‪.‬‬

‫נקודה נוספת היא התחרות בעולם הקריירה אינה קלה גם עבור חילוניים החופשיים מעול חיי‬
‫האמונה (הכוללים לרוב נישואין בגיל צעיר והולדת ילדים רבים)‪ .‬הצורך של דתיים להתנהל בעולם‬
‫תחרותי זה כאשר עול חיי האמונה רובץ על כתפיהם‪ ,‬אינו פשוט כלל‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬חייו של היהודי הדתי בעידן המודרני אינם קלים‪ ,‬ואמונת תמ"ש גובה מחירים ותובעת‬
‫משאבים משמעותיים‪ .‬לו היו איכשהו כל הדתיים נוכחים לפתע כי אמונתם אינה נשענת על‬
‫יסודות רציונאליים‪ ,‬האם היו מסכימים להמשיך ולשלם את אותם מחירים? האם היו ממשיכים‬
‫לבצע פעולות שונות אשר הנימוק הרשמי היחיד לעשייתם הוא מילוי "רצון השם"‪ ,‬או זכייה בחיי‬
‫עולם הבא? האם היו ממשיכים לחיות בדיוק באותו האופן בו הם חיים?‬

‫קשה להשיב על כל השאלות הללו בחיוב‪ .‬מנגד‪ ,‬עינינו רואות כי רבים מהדתיים ממשיכים לדבוק‬
‫באורח חייהם‪ .‬האם זו עדות לכך כי הם שלמים עם אמונתם? או שמא‪ ,‬יש כוחות נסתרים אחרים‬
‫המונעים שינוי?‬

‫‪184‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בין דת לכת‬
‫הטענה המרכזית בספר זה‪ ,‬לפיה אמונת תמ"ש חסרת בסיס רציונאלי‪ ,‬תתקבל כנראה אצל רוב‬
‫המאמינים (ואולי אפילו בקרב חלק מהמאמינים לשעבר) כטענה חסרת בסיס בעצמה‪ .‬כיצד ניתן‬
‫לטעון כלפי קבוצת אנשים כה גדולה כי הם סטו מדרך הרציונאליות‪?369‬‬

‫כאשר חושבים על קבוצת אנשים אשר סטתה מדרך החשיבה הרציונאלית‪ ,‬האסוציאציה‬
‫הראשונה שעולה היא‪ :‬כת‪ .‬אלא שברור שישנם הבדלים משמעותיים בין דת לכת‪ .‬שאלת‬
‫ההבדלים בין דת לכת נידונה רבות‪ ,‬כאשר האגף האנטי‪-‬דתי מנסה לטעון כי אין בין שתי אילו‬
‫הבדלים גדולים‪ ,‬בעוד המאמינים הדתיים מנסים לבדל בין דת לכת ככל שניתן‪.‬‬

‫מהי ההגדרה לכת? שאלה זו עצמה סבוכה ומורכבת‪ .‬תשובות שונות ניתנו לכך‪ ,‬ויש להן השלכות‬
‫גורליות‪ :‬הקביעה כי קבוצה מסוימת היא כת‪ ,‬יכולה להביא לשלילתה ע"פ חוק‪ ,‬ולסנקציות‬
‫פליליות‪ .‬המאפיינים הטיפוסיים של כת כוללים אמונה טוטאלית ברעיונות של הכת‪ ,‬התבטלות‬
‫מוחלטת כלפי מנהיג‪/‬ים הכת‪ ,‬התבדלות מהחברה‪ ,‬שלילת חירות ומניעת חשיבה ביקורתית‪,‬‬
‫והפעלת מניפולציות וסנקציות שונות כלפי ספקנים ו‪/‬או נוטשים‪.‬‬

‫כמו‪-‬כן ישנם מאפיינים נוספים השייכים לחלק מהכתות‪ ,‬כגון‪ :‬לבוש ייחודי‪ ,‬טקסים ומעשי פולחן‬
‫ייחודיים‪ ,‬שמירת מעטה סודיות‪ ,‬פעילות גיוס מיסיונרית‪ ,‬וויתור של חברי הכת על רכוש פרטי‪,‬‬
‫פגיעה‪ ,‬ניצול והתעללות בחברי הכת‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫קשה להכחיש כי חלק ממאפיינים אילו וודאי קיימים גם בקרב קבוצות דתיות‪ .‬אמונה טוטאלית‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬היא ערך ברור ביהדות‪ ,‬אשר חלק מהרבנים מנסים לעודד באופן אקטיבי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫התוקף של ערך כמו התבטלות כלפי המנהיג‪/‬ים משתנה בין קבוצה דתית אחת לאחרת‪ :‬אצל‬
‫החסידים מדובר בערך כמעט עליון‪ ,‬אצל החרדים הליטאים‪-‬פחות‪ ,‬ובאגף הליברלי של הציונות‬
‫הדתית ערך זה כמעט ואינו קיים‪.‬‬

‫כאלו הם פני הדברים גם ביחס למאפיינים אחרים‪ ,‬כמו פעילות 'מיסיונרית' (=החזרה בתשובה)‪,‬‬
‫לבוש ייחודי‪ ,‬ועוד‪ .‬מנגד‪ ,‬תופעה של וויתור גורף על רכוש‪ ,‬ופגיעה והתעללות שיטתית בחברי‬
‫הקבוצה‪ ,‬כמעט ואינם קיימים בקבוצות יהודיות‪-‬דתיות‪ .‬במידה והם כן יתקיימו‪ ,‬סביר כי‬
‫הזרמים הדתיים האחרים יתייחסו אף הם לתת‪-‬קבוצה שכזו ככת‪.370‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬אתאיסטים רבים מתעקשים לטעון כי אין כלל הבדל בין דת לכת במישור האיכותי‪:‬‬
‫כמו שלא כל המאפיינים של כת מופיעים בכל כת‪ ,‬כך אין הם צריכים להופיע בכל דת‪ .‬על טיעון זה‬

‫‪ 369‬בחלק השני ישנו דיון קצר תחת הסעיף "התמ"שיים המבריקים"‪ .‬שאלות אילו קשורות אחת לשנייה‪ ,‬אלא‬
‫ששם הדיון עסק ברמת האנשים הפרטיים‪ ,‬וכאן הדיון נעשה מנקודת מבט חברתית‪-‬כללית‪.‬‬
‫‪ 370‬כך למשל המקרה המצער של הכת החסידית "לב טהור"‪ ,‬אשר לא נמצא מי שהגן עליה בציבורים הדתיים‬
‫והחרדיים‪.‬‬
‫‪185‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אפשר להקשות‪ :‬מדוע מצליחים בכל זאת להבחין בין דת לכת? ומדוע מתייחסים לשתי תופעות‬
‫חברתיות אילו בצורה שונה?‬

‫על כך משיבים המשווים בין דת לכת‪ ,‬כי ההבדלים היחידים בין מצויים במישור הכמותי‪ :‬לדתות‬
‫יש יתרון בכמות המאמינים וכמות הזמן (=הוותק) שלהם‪ .‬מיליוני מאמינים מעניקים לתנועה כוח‬
‫פוליטי‪ ,‬והחברה הכללית נאלצת להכיר בה כלגיטימית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כתות כוללות ע"פ רוב מספר‬
‫קטן של חברים‪ .‬היות שכך‪ ,‬משקלן החברתי‪-‬פוליטי קטן‪ ,‬וקל יותר לשלול את הלגיטימציה שלהן‬
‫ולפעול נגדן במישור החוקי‪.‬‬

‫ניתן להביא דוגמאות שונות אשר מיטיבות לתמוך בטיעון השוואת דתות לכתות‪ .‬כך למשל‪ ,‬אפשר‬
‫להתבונן בכת (או דת‪ )...‬הסיינטולוגיה‪ .‬כת חזקה ורבת חברים זו הצליחה להתגייס ולהפעיל‬
‫לחצים עד שבסופו של דבר הוכרה כדת רשמית בארה"ב ובמדינות נוספות‪ .‬זאת‪ ,‬למרות העובדה‬
‫שקל להוכיח כי קיימים בסיינטולוגיה כל המאפיינים של כת‪ .‬בהקשר לשאלת הבסיס הרציונאלי‬
‫של כת זו‪ ,‬מעבר לטכניקות השונות להגעה לאושר ושלווה אותן הגה מייסד הכת‪ ,‬ה"תורה" של כת‬
‫זו הזויה לחלוטין‪ .‬בין השאר‪ ,‬הכת גורסת כי חייזרים הפציצו את כדור הארץ בפצצות מימן לפני‬
‫‪ 75‬מיליון שנה‪ ,‬והותירו חיידקים אשר חיים כ"טפילים נפשיים" בקרב בני האדם‪ ,‬כאשר פעילות‬
‫הכת היא הדרך היחידה לסילוקם‪.‬‬

‫הנה‪ ,‬טוענים האתאיסטים‪ ,‬דוגמא זו של דת מודרנית מראה לנו כי אין כל הבדל איכותי בין דת‬
‫לכת‪ .‬ההבדלים היחידים הם הבדלים שבכמות‪ :‬כמות הזמן וכמות מאמינים‪ ,‬הם אילו היוצרים‬
‫את הפער התודעתי בין דת לכת‪ .‬אלא שהרעיונות העומדים בבסיסן של הדתות והכתות מופרכים‬
‫בדיוק באותה מידה‪.‬‬

‫אלא שנראה ש יש בכל זאת הבדל מהותי ביותר בין דתות לכתות‪ .‬ההבדל הכמותי לו טוענים‬
‫האתאיסטים חוזר ומביא להבדל איכותי‪ ,‬כפי שיוסבר‪.‬‬

‫הדתות נוסדו על אדני ההיגיון אשר היה מקובל בזמנם‪ .‬הן משכו אליהן מאמינים רבים‪ ,‬פיתחו‬
‫מנהגים ומסורות משפיעות‪ ,‬והיו גורם חברתי מרכזי ומשפיע‪ .‬היות שכך‪ ,‬רובם ככולם של האנשים‬
‫המשתייכים לדתות הם אנשים נורמטיביים‪ .‬לעומתן‪ ,‬כתות נחשבות לתנועות שוליות וסהרוריות‬
‫מרגע שנוסדו‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי הפרופיל הפסיכולוגי של החברים בכתות יהיה שונה וייטה להיות‬
‫בלתי‪-‬נורמטיבי‪.371‬‬

‫כא מור‪ ,‬טענת המשווים דת לכת היא כי שתי התופעות הן בלתי רציונאליות ושליליות באותה‬
‫מידה‪ ,‬ושהסיבה היחידה שאין שוללים את הלגיטימיות החוקית של דתות היא כי מדובר בתנועות‬
‫גדולות‪ ,‬ולכן גם חזקות‪ .‬ההבחנה שנעשתה עתה היא שבמקרה הזה הגודל קובע ומייצר הבדל‬
‫איכותי; מאפיין זה שב ומעניק לדתות את חותמות הלגיטימיות‪.‬‬

‫‪ 371‬ההסכמה של חוקרים בנושא זה היא שאין הכרח לומר שיש לאדם המצטרך לכת הפרעה או בעיה נפשית‪ .‬גם‬
‫אנשים נורמליים לחלוטין מצטרפים לכתות‪ ,‬אלא שהם עושים זאת לרוב בעיתות משבר‪ ,‬או בגלל שמסיבות שונות‪,‬‬
‫מניפולציות רגשיות מסוימות מצליחות לחדור את ההגנות שלהם‪.‬‬
‫‪186‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אפשר לומר שזוהי הגדרה מעגלית‪ :‬דתות צריכות להיחשב ללגיטימיות‪ -‬בגלל שהן לגיטימיות‪...‬‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬יש בכך היגיון לא מבוטל‪ .372‬כיצד אפשר להצביע על תנועות המונות המוני אנשים‪ ,‬ולהעז‬
‫להכריז כנגדן שהן בלתי לגיטימיות? ואכן‪ ,‬טענת ההשוואה בין דתות לכתות נתפסת כטענה‬
‫מרחיקה לכת וקיצונית‪ ,‬ולא רבים עומדים מאחוריה‪.‬‬

‫‪ 372‬יש מקום לומר כי השפעת הבדל הגודל עצמה היא מעגלית‪ .‬כתות קנות מושכות אליהן אנשים בעלי פרופיל‬
‫פיסכולוגי ייחודי‪ .‬בין השאר‪ ,‬אנשים אילו מתאפיינים בכך שהם "מצפצפים" על נורמות חברתיות (ללא זאת‪ ,‬היו‬
‫נמנעים מלהצטרף לכתות)‪ .‬כאשר יש קבוצת אנשים ללא הבלמים בדמות הנורמות החברתיות‪ ,‬מנהיגי כתות יכולים‬
‫לסחוף אנשים אילו לקיצון גדול עוד יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מנהיגי הדתות יתקשו יותר לסחוף את קהלם למחוזות‬
‫סהרוריים‪.‬‬
‫‪187‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫בקשת האמת‬
‫‪373‬‬
‫בקשת האמת היא נשמת אפה של המחשבה היהודית‪" .‬משה אמת ותורתו אמת "‪" ,‬חותמו של‬
‫הקב"ה אמת‪" ,"374‬על שלושה דברים העולם קיים‪ :‬על הדין‪ ,‬ועל האמת‪ ,‬ועל השלום"‪" ,375‬יסוד‬
‫האושר הוא אהבת האמת בשכל"‪ ,376‬ועוד מקורות רבים‪ ,‬כולם מקורות המעידים על בקשת אמת‬
‫זו‪.377‬‬

‫לא מדובר בסיסמאות ריקות‪ .‬בקשת האמת של חז"ל משתקפת מתוך סוגיות הלכתיות בהן הם‬
‫חותרים לרדת לעומקן של מחלוקות ולחפש אחר האמת ההלכתית אשר אינה עומדת בסתירה‬
‫למקורות אחרים‪ .‬תרבות המחלוקת כפי שהיא משתקפת בגמרא‪ ,‬מעודדת השמעת דעות שונות‪,‬‬
‫תוך ניסיון להגיע לבירור האמת‪ .‬הענווה המופלאה המיוחסת למשה הפכה לדגם לחיקוי לדורות‪,‬‬
‫וכאשר בית הלל מתגלים כענווים יותר מבית שמאי‪ ,‬נפסקת הלכה כמותם‪ .‬חז"ל לא חששו לפרש‬
‫דברים קשים בתורה שבכתב באופן מתון‪ ,‬להקל בעונשים‪ ,‬ולתקן תקנות אשר יקלו על העם‪.‬‬

‫גם בדורות מאוחרים יותר‪ ,‬שרתה באופן כללי רוח של פתיחות ומתינות יחסית‪ .‬הרמב"ם ואחרים‬
‫לא חששו מללמוד את כתבי הפילוסופים‪ ,‬ולפרש חלקים מהתורה לאור תפיסותיהם‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫פתיחות זו לא הייתה נחלת כל הרבנים והקהילות‪ ,‬ורבים מהוגי היהדות המקובלים כיום נתקלו‬
‫בהתנגדות חריפה בזמנם‪ .‬אך במבחן הכולל‪ ,‬נראה כי חכמי ישראל היותר בולטים אשר התקבלו‬
‫לבסוף כדמויות מרכזיות ביהדות היו גם מלומדים בחכמות כלליות‪ ,‬ואף זכו לכבוד מהסביבה‬
‫הלא‪-‬יהודית בה הם חיו‪.‬‬

‫מי שלמד את דברי חכמי הדת הגדולים יתקשה שלא להתרשם מכך שדברי הגותם נכתבו מתוך‬
‫רוח של בקשת אמת כנה‪ .‬עבורו‪ ,‬ברור כשמש כי הדת לא דומה כלל לכת! אלא שיש בכל זאת הבדל‬
‫משמעותי בין הימים ההם לזמן הזה‪.‬‬

‫בדורות קודמים‪ ,‬יהודי אשר רצה להיות נאמן לצוו היהדות הקורא לו ללכת אחרי האמת‪ ,‬יכול‬
‫היה לעשות זאת מבלי להתפשר על יושרתו‪ .‬וכי מה היו חלופותיו? בימי התנ"ך העמים מסביב‬
‫סגדו לאלילים‪ ,‬וכך גם בחלק מימי התלמוד‪ .‬בימי הביניים הנצרות והאסלאם בנו עצמן על גבי‬
‫היהדות‪ ,‬ראו בתנ"ך ובנביאים אמת‪ ,‬והעתיקו מהיהדות מרכיבים ויסודות אמוניים‪ .‬מבחינת‬
‫התוכן‪ ,‬בחלופות אילו לא הייתה בשורה של ממש‪ .‬לכן‪ ,‬היהודים נותרו מלוכדים ברובם בתוך‬
‫קהילותיהם‪ ,‬ולא היו נדרשים מנגנונים פנימיים נוקשים לכפיית הדת והאמונה על הציבור‪.‬‬

‫‪ 373‬מסכת סנהדרין קי‬

‫‪ 374‬מסכת שבת נה‪.‬‬
‫‪ 375‬מסכת אבות‬
‫‪ 376‬מתוך "אורות הקודש" של הרב קוק‬
‫‪ 377‬גם החכמה מועלית על נס כערך חשוב ומרכזי ביהדות‪ .‬כיוון שבעיני רבים ביהדות תכלית החכמה היא הגעה‬
‫לאמת‪ ,‬הרי שכל המאמרים הרבים בשבח החכמה באים לחזק גם את מרכזיות ערך האמת‪.‬‬
‫‪188‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫האיומים אשר עמדו אז בפני היהדות לא באו בדמותם של טיעוני מחץ רציונאליים וממצאי‬
‫ניסויים מדעיים‪ .‬האיומים כללו בעיקר רדיפות וניסיונות של המרת דת בכוח‪ .‬עם אילו ידעו‬
‫היהודים להתמודד‪ ,‬כאשר התרבות והחכמה היהודית מעניקות להם חוסן תודעתי ונפשי‪.‬‬

‫אלא שההיסטוריה אינה סטאטית‪ .‬המהפכות המודרניות‪ ,‬ובפרט המהפכה המדעית‪ ,‬הביאו‬
‫לתהליכי התפתחות מהירים‪ .‬בקצב גובר והולך‪ ,‬היסודות עליהן נחו אמיתות בסיסיות שונות החלו‬
‫להתערער‪:‬‬

‫‪ ‬ההנחה כי יש בורא לעולם חדלה מלהוות את ההסבר ההגיוני היחיד לקיום העולם‪ .‬כך‪,‬‬
‫נקודת המוצא של הדיון הדתי התערערה לגמרי‪.‬‬
‫‪ ‬מעבר לסוגיית בריאת העולם‪ ,‬תיאורית האבולוציה העלתה ביתר שאת את שאלת "מותר‬
‫האדם מהבהמה"‪ ,‬והתפיסה לגבי ייחודיות האדם ותפיסתו כבעל "נשמה אלוהית"‬
‫התערערה גם היא‪.‬‬
‫‪ ‬אמצעי תחבורה ותקשורת משופרים החלו לאפשר להעביר מידע במהירות ממקום אחד‬
‫לשני ולהפגיש בין תרבויות שונות‪ .‬תחושת הייחודיות אשר ליוותה אנשים אשר בילו את‬
‫רוב חייהם במסגרת קהילתית מצומצמת ואחידה החלה להיסדק‪.‬‬
‫‪ ‬ההצלחה והשגשוג של המדע‪ ,‬וכן של חברות חילוניות‪ ,‬מביאה אנשים דתיים לתהות לגבי‬
‫היכולת של הדת לספק אושר לפרט ולחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מדעים שונים (היסטוריה‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬רפואה‪ ,‬ועוד) מגלים עוד‬
‫ועוד ממצאים המעידים על טעויות עובדתיות המצויות בספרי הקודש השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם‬
‫מספקים הסברים חלופיים וסבירים יותר לתפיסות ואמונות דתיות ישנות‪.‬‬

‫תחת מציאות חדשה זו‪ ,‬נוצר מצב חדש ואבסורדי‪ :‬בעל‪-‬כורחם‪ ,‬המאמינים בימינו מצאו את‬
‫עצמם במלחמה כנגד הרציונאליות‪ .378‬היהדות אשר התמודדה בהצלחה עם עבודה זרה‪ ,‬דתות‬
‫מונותאיסטיות יריבות‪ ,‬המרות דת ופוגרומים‪ ,‬צריכה עכשיו להתמודד עם המדע והפילוסופיה‪.‬‬

‫‪ 378‬כאן חשוב להעיר‪ :‬אין כאן כוונה לטעון כי אדם חילוני ממוצע רציונאלי יותר מאדם דתי ממוצע‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אין‬
‫כאן שיר הלל לאנשי המדע‪ ,‬הפילוסופיה והתרבות‪ .‬בניגוד למאמיני תמ"ש‪ ,‬הרואים בתורתם דבר אלוהים‪ ,‬כלל‬
‫ענפי הדעת מובלים ע"י בני אדם קרוצי חומר‪ .‬בני‪-‬אדם‪ ,‬כידוע לכל מי שבילה עימם מספיק זמן‪ ,‬רחוקים משלמות‪.‬‬
‫לכן גם תיאוריות‪ ,‬ספרים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬תשובת לשאלות‪ ,‬פתרונות למשברים‪ ,‬וכל מה שבני‪-‬אדם מוציאים תחת ידם‪-‬‬
‫רחוקים גם הם מהשלימות‪ ,‬ומלאים בטעויות‪ .‬כמו הרבנים‪ ,‬גם לאנשי אקדמיה יש "פרות קדושות"‪ ,‬הנחות‬
‫מוקדמות‪ ,‬דעות קדומות ועוד כהנה הטיות‪ .‬ההצלחה של תאוריות מדעית מושפעת לא רק מה"אמת" שבה‪,‬‬
‫ומפרמטרים אובייקטיביים‪ ,‬אלא גם מגורמים פחות מחמיאים‪ ,‬כמו‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬שיווק‪ ,‬ואינטרסים צרים ואנושיים‪.‬‬
‫אלא שאם מתבוננים על מערכת התקדמות הידע כולה‪ ,‬ולא על כל פרט המרכיב אותה‪ ,‬היא בהחלט מתנהלת ע"פ‬
‫עקרונות רציונאליים‪ .‬אף איש מדע אינו יכול לטעון כי המאמר שלו נכון כי הוא קיבל זאת בשמועה‪ ,‬איש מפי איש‪,‬‬
‫עד למשה רבינו‪ .‬אף איש רוח חילוני אינו טוען שהמקור לדבריו הגיע מפגישותיו עם מלאכי השרת‪ .‬אף מוסד‬
‫אקדמי אינו טוען שאילו אשר כופרים בו יקבלו עונש בעולם הבא‪ .‬הבסיס הלגיטימי היחיד לדברים הנאמרים‬
‫והנכתבים בעולם המדע הם ממצאים וטיעוני שכל ישר‪ .‬ברור שאילו יכולים להוביל לטעויות‪ ,‬אך קשה לחלוק על‬
‫כך שהמערכת הזאת‪ ,‬למרות כל מגרעותיה‪ ,‬הביאה להישגים מרשימים ביותר לאנושות‪ .‬ע"פ רוב‪ ,‬גם המבקרים‬
‫הכי חריפים של תרבות המערב‪ ,‬יעדיפו לבלות את חייהם במערב‪ ,‬ולא במדינות עולם שלישי‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מול יריבים אילו‪ ,‬החלה היהדות‪ ,‬כמו גם יתר הדתות‪ ,‬לנחול מפלות קשות‪ .‬הרוב המכריע של העם‬
‫היהודי עזב את הדת‪ ,‬בין אם להשכלה והתבוללות‪ ,‬ובין אם לתנועות ציוניות‪-‬חילוניות‪ .379‬נטישת‬
‫ההמונים את הדתות‪ ,‬הכניסה את המנהיגים הרוחניים של הקהילות היהודיות לעמדת מגננה‪,‬‬
‫ולשלילה חריפה של כל מה שמחוץ ל"בית המדרש"‪.‬‬

‫אך למרות הפסימיות הראשונית‪ ,‬היהדות החרדית‪ ,‬כמו גם הדתית‪ ,‬הצליחו לכונן בארץ קהילות‬
‫ומוסדות חזקים ‪ ,‬ולקיים את אמרת חז"ל "העמידו תלמידים הרבה"‪ .‬מאז קום המדינה מספר‬
‫מאמיני תמ"ש וחלקם היחסי מתוך האוכלוסייה רק עולה בהתמדה‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שכבר יש‬
‫קולות מקרב המחנה הדתי הקוראים לחתור ל'מנהיגות יהודית'‪ ,‬ולפעילות אשר תביא לכך‬
‫שמדינת ישראל תונהג ע"פ עקרונות התורה‪.380‬‬

‫אך מעבר להצלחה וההתעצמות‪ ,‬מה בנוגע למישור הרציונאלי? לכאורה‪ ,‬השאלות החזקות‬
‫והקשות ביותר כבר נשאלו בדורות הקודמים‪ :‬האבולוציה והמפץ הגדול‪ ,‬ערכי החילוניות‬
‫וההומניזם כמו חירות ושוויון‪ ,‬ביקורת המקרא‪ ,‬נחשבים כולם לאתגרים קשים ביותר הניצבים‬
‫בפני המאמינים‪.‬‬

‫אלא שכבר מספר דורות שה"איומים" הללו עמנו‪ .‬רבנים ואנשי חינוך רבים הקדישו את מיטב‬
‫מרצם וכשרונם בניסיונות שונים להתמודד עם "אתגרי הזמן המודרני"‪ .‬לדתיים רבים נדמה כאילו‬
‫דיון זה כבר מוצה עד תום‪ ,‬וכי אתגר זה כבר מאחוריהם‪.‬‬

‫על פניו‪ ,‬נראה כי המאמינים חיים בשלום עם המענה שניתן‪ ,‬וכי הם אינם מוטרדים מהבעיות‬
‫הללו‪ .‬מאמינים רבים יאמרו שסוגיות כמו דת ומדע‪ ,‬דת ומוסר‪ ,‬ושאלת הנכונות ההיסטורית של‬
‫התנ"ך‪ ,‬הם עניין רק למלומדים ה"משוגעים לדבר"‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬האמת‪ -‬מה יהא עליה? האם בקשת האמת‪ ,‬אשר אפיינה הוגים יהודים בולטים‪ ,‬היא נחלת‬
‫העבר? כפי שנידון בחלקים הקודמים‪ ,‬נראה כי ראיות טובות לאמונת תמ"ש‪ -‬אין‪ ,‬וקושיות‬
‫חזקות‪ -‬בהחלט יש‪ .‬האם המאמינים הסתגלו למצב חדש בו הם נדרשים רק להמשיך לקיים‬
‫מצוות ולהתפלל לגאולה‪ ,‬מבלי לצפות ולדרוש ממנהיגיהם הרוחניים תורה "אחדותית"‪ ,‬אלוהית‬
‫ומופלאה?‬

‫‪ 379‬דיון יהודי‪-‬דתי פנימי באותה תקופה היה לגבי מה גרוע יותר‪ ,‬ההשכלה או הציונות‪ .‬הרבי הרש"ב של חב"ד‬
‫למשל‪ ,‬סבר כי הציונות גרועה מההשכלה‪ ,‬מפני שיהודי הפונה להשכלה לא רואה בעצמו יהודי כלל ולכן יש סיכוי‬
‫להחזירו בתשובה‪ ,‬בעוד יהודי הפונה לציונות רואה עצמו יהודי ולכן אינו בר תיקון‪.‬‬
‫‪ 380‬מעבר לתנועת מנהיגות יהודית אשר נוסדה באופן גלוי וברור לצורך מטרה זו‪ ,‬ניתן לשמוע קולות כאלו מפי‬
‫רבנים ובתי מדרש רבים בציונות הדתית‪.‬‬
‫‪190‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מהפיכת המידע‬
‫מעטים יחלקו על הקביעה כי המצאת האינטרנט מהווה מהפיכה המשנה את "כללי המשחק"‬
‫ההיסטוריים‪ .‬כמות המידע הזמין מכל מחשב ביתי וסמארטפון אישי קרובה להיות אינסופית‪.‬‬
‫נראה כי מאמר חז"ל על התורה "הפוך והפוך בה דכולא בה (=שהכל נמצא בה)" מתקיים דרך‬
‫אתר גוגל הרבה יותר מאשר בתורה‪.‬‬

‫זמינות המידע משפיעה על קצב גדילת המידע‪ .‬מידע זמין מקל על פיתוח והמצאת חידושים‬
‫טכנולוגיים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬רשתות חברתיות מאפשרות שינויים חברתיים מואצים‪ .‬עודנו נמצאים‬
‫בעיצומה של מהפכת המידע‪ ,‬וקשה לאמוד את היקף השפעתה על ההווה‪ ,‬וכן לחזות מה יהיו‬
‫תוצאותיה‪ .‬כיצד משפיעה מהפיכת המידע על מאמיני תמ"ש?‬

‫אין ספק כי האינטרנט מהווה אתגר משמעותי ביותר עבור חברת המאמינים‪ .‬ע"פ רוב‪ ,‬כאשר‬
‫מדברים על ה"סכנות הרוחניות" של האינטרנט‪ ,‬מתכוונים ל"אתרי תועבה"‪ ,‬כלומר לתכנים‬
‫מיניים בוטים ופורנוגרפיה‪ .‬לפי הבנה זו‪ ,‬האינטרנט הוא גלגול מודרני של אותו איום רוחני ישן‬
‫ומסוכן‪ :‬תאוות העריות‪ .‬ההתמודדות הבטוחה והמוכרת עם תאווה זו היא פשוט להתרחק ממנה‬
‫ככל הניתן‪ .‬המגזרים הדתיים השונים אימצו דרכי התמודדות שונים‪ :‬המגזר החרדי ברובו הכריז‬
‫מלחמת חורמה על האינטרנט והסמארטפונים‪ ,‬בעוד במגזר הדתי‪-‬לאומי ישנה התייחסות מקילה‬
‫בהרבה‪.381‬‬

‫אך האם הסכנה הגדולה מצד האינטרנט למאמינים אכן נובע מחשיפה של צעירי המגזר לתכנים‬
‫מיניים? האם חשיפה כזו מביאה לחזרה בשאלה‪ ?382‬מסתבר יותר לומר כי האיום הגדול הטמון‬
‫במהפכת המידע הוא לא אחר מאשר המידע עצמו‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬עד לפני מספר עשורים היה נראה כי "כל התשובות לשאלות הקשות כנגד האמונה כבר‬
‫ניתנו"‪ .‬אף דתי כבר לא מתרגש במיוחד לשמע הטענה כי האדם התפתח מהקוף‪ ,‬או מקושיות על‬
‫דברים הנתפסים כלא מוסריים בתורה‪ .‬האוזניים הדתיות הורגלו לשאלות‪ ,‬והתשובות המקובלות‬
‫שגורות בפיהם‪ .‬אלא שמהפכת המידע מאפשרת לכל אדם ספקן להמשיך ולתהות על טיבן של‬
‫אותן "תשובות בית‪-‬ספר" שניתנו‪ .‬הוא יכול לקרוא על האבולוציה‪ ,‬על ממצאים ארכיאולוגיים‬
‫מתקופת המקרא‪ ,‬על ביקורת המקרא‪ ,‬ועל חקר השוואתי של דתות‪ .‬הוא יכול לשמוע הרצאות של‬
‫האתאיסטיים החדשים‪ ,‬של אנשי רוח חילוניים‪ ,‬ושל מבקרי המגזר הדתי‪.‬‬

‫מצד שני‪ ,‬יש גם שפע של 'תורה' באינטרנט‪ .‬אותו ספקן יכול גם לחזור ולקרוא את דברי רבותיו‪,‬‬
‫או לשמוע שיעורי תורה חדשים במגוון נושאים וסגנונות‪ .‬האם תנוח דעתו מקריאת מיטב 'דברי‬

‫‪ 381‬באופן טבעי‪ ,‬בציבור החרד"לי ניתן למצוא הרחקות מסוימות ואמצעי סינון תכנים‪ ,‬כמו אינטרנט רימון‪.‬‬
‫‪ 382‬בסיפורים המקראיים נראה כי החשש מפני קיום יחסי מין עם בנות עמים אחרים נבעה בעיקר מהחשש שיחסי‬
‫קרבה אילו יטו את ישראל לעבודה זרה‪ ,‬ופחות מתוך הפחד מהעבירה עצמה‪ .‬כיום‪ ,‬קשה לומר כי חשיפה לתכנים‬
‫פורנוגרפיים מביאה לחזרה בשאלה‪.‬‬
‫‪191‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫התורה'? מאד יכול להיות שכן‪ .‬סביר כי רוב האנשים לא יבצעו חקירה בלתי‪-‬מתפשרת אחר‬
‫האמת‪ ,‬ויחליטו להותיר שאלות אמוניות ללא מענה ראוי‪.‬‬

‫מעבר לכך‪ ,‬ניתן למצוא באינטרנט גם פורומים שונים של ספקנים‪ ,‬מתלבטים‪ ,‬אנשים החיים בשני‬
‫העולמות‪ ,‬חוזרים בשאלה‪ ,‬ועוד‪ .‬שם‪ ,‬אפשר למצוא תיאורי געגועים עזים לתקופת התמימות‬
‫הדתית‪ ,‬אשר היו בה (לצד השאלות והספקות) הרבה רגעי נחמה וקסם‪ .‬הרי אין באמתחת הצד‬
‫החילוני "תורה משמיים" חלופית‪ .‬עבור אדם אשר התחנך מילדות שיש מנהיג כל‪-‬יכול המשגיח‬
‫ומנווט את המציאות‪ ,‬לא בהכרח יהיה מפתה לקבל את הרעיון שהמציאות אקראית‪ ,‬אבסורדית‬
‫וחסר תכלית‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הקושי לוותר על העושר התרבותי‪ ,‬המסגרת הקהילתית‪ ,‬הזהות‪ ,‬והנחמה‪,‬‬
‫אשר מספקים חיי אמונה‪ ,‬הוא עצום‪ .‬גורמים אילו מונעים ממתלבטים שונים להמשיך את תהליך‬
‫הבירור ולהגיע (אולי) למסקנות כואבות בנוגע לאמונתם‪.‬‬

‫אך לא לעולם חוסן‪ .‬יתכן גם שאותו ספקן המשוטט במרחבי הרשת יתחיל לחשוד שהתשובות‬
‫שניתנו לו בבית‪-‬הספר‪ ,‬בתיכון‪ ,‬ובישיבה‪ ,‬לא מספקים מענה הוגן על שאלותיו‪ .‬כך למשל‪ ,‬עד לפני‬
‫כשני עשורים‪ ,‬יכול היה רב או מחנך לספר לשומעיו על "הפלא" של דילוגי אותיות בתנ"ך‪ ,‬המעיד‬
‫ללא צל של ספק כי על הממד האלוהי שבתורה‪ .‬סביר כי רוב תלמידיו היו מאמינים לדבריו‪ .‬אך גם‬
‫מתוך מעט התלמידים הספקנים‪ ,‬קשה לשער שרבים מהם היו מטריחים עצמם לספרייה העירונית‬
‫ובוחנים באופן יסודי את נכונות טענת דילוגי האותיות‪ .‬אלא שכיום‪ ,‬ניתן לבחון טענות מסוג זה‬
‫מתוך כל מחשב ביתי או סמארטפון‪ .383‬די להיכנס לערך "דילוגי אותיות" בויקיפדיה ולהיווכח‬
‫תוך זמן קצר כי בטענה זו אין כל ממש‪.‬‬

‫גם אם מעטים הם‪ ,‬מבקשי אמת רציונאליים יגיעו למסקנה שהשאלות כנגד האמונה חזקות לאין‬
‫ערוך מהתשובות‪ .‬עם כל הצער והכאב‪ ,‬חלק ממבקשי האמת מגיעים למבוקשם‪ ,‬והם נאלצים‬
‫בשלב כלשהו להודות‪ :‬התורה לא מהשמיים‪.‬‬

‫כך‪ ,‬אותו כוח עוצמתי של בקשת האמת‪ ,‬שדחף הוגים ענקיים כמו הרמב"ם והרב קוק לאמונה‬
‫בתמ"ש‪ ,‬מוביל כיום לכפירה באותה אמונה‪ .‬גם אם מדובר במיעוט מהחברה הדתית‪ ,‬לכל אדם‬
‫שהתפקח מאמונת תמ"ש יש השפעה על סביבתו‪ .384‬השפעה זו הולכת ומצטברת‪ ,‬עד כדי יצירת‬
‫איום‪ .‬כאמור‪ ,‬האיום מצד הרציונאליות אינו חדש‪ ,‬והחברה הדתית מתמודדת עימו כבר מספר‬
‫דורות‪ .‬אלא שמהפכת המידע גרמה לכך שכבר קשה יותר לסתום פרצות עם תשובות כושלות‬
‫וראיות כוזבות‪ .‬לשקר‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪ ,‬אין רגליים‪ ,‬וסופו שיפול‪.‬‬

‫‪ 383‬לצד זמינות המידע‪ ,‬ישנה גם בעיה של הצפת מידע‪ .‬בתוך כל שפע המידע ישנם אינספור טעויות‪ ,‬רבים מהן‬
‫הטעיות מכוונות‪ .‬כך‪ ,‬בחסות האינטרנט יש תופעות של הפצת תאוריות קונספירציה משונות ומפורכות‪ ,‬וכן דיעות‬
‫ואמונות הרחוקות מהשכל הישר‪ .‬בהקשר של הדיון כאן‪ ,‬נראה כי מבקשי אמת יצליחו למצוא את מבוקשם באופן‬
‫קל מבעבר‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬סביר כי פיתוחים טכנולוגיים עתידיים ישפרו ויקלו על תהליך סינון מקורות כוזבים ומציאת‬
‫תוכן אמין‪.‬‬
‫‪ 384‬מחקר נעשה ע"י ארכון חותם ובחן נתונים מהשנים ‪ 2002-2012‬קבע כי כ‪ 40-‬אחוז מבני החברה הדתית‪-‬‬
‫לאומית נהיים 'פחות דתיים' במהלך שנות התבגרותם‪ .‬על ממצא זה ניטש וויכוח עז‪ .‬נראה כי הפרופיל של רוב‬
‫אותם אילו אשר נהיים פחות דתיים אינו אחיד‪ ,‬ויש גורמים שונים המביאים לכך‪ ,‬מלבד הגורם 'הרציונאלי'‬
‫המתואר כאן‪.‬‬
‫‪192‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫הרב קוק כותב על התנאים הדרושים לחינוך טוב ומוצלח‪:‬‬

‫"כשגורמי החינוך ‪ -‬ההורים והמורים‪ ,‬הספרות והסביבה של הילד ‪ -‬מותאמים ומכוונים‬

‫לשכלול כשרונו הטבעי הזה של הילד ופתוחו בדרכי החיים השונים‪ ,‬אז החינוך הוא מוצלח וטוב‪.‬‬
‫ובהיפך ‪ -‬כשכשרונו הטבעי הזה של הילד נעזב‪ ,‬אם לא יפותח ולא ישוכלל‪ ,‬כשגורמי החינוך‬
‫מכריחים וכופים אותו לצד אחר‪ ,‬המוזר לו לפי טבעו‪ ,‬הרי הוא נעשה גבר לא יוצלח"‪( .‬הרב קוק‪,‬‬
‫לנתיבות ישראל א')‬

‫יוצא אם כן‪ ,‬כי ע"פ הרב קוק חינוך מוצלח חייב להיות הרמוני‪ .‬המחנכים חייבים לדבר באופן‬
‫אשר אינו עומד בסתירה לילד ולסביבתו‪ .‬כאשר זה אינו המצב‪ ,‬והרוח החינוכית עומדת בסתירה‬
‫למה שהילד מבין ומרגיש‪ ,‬נדרשים אמצעי כפייה‪ .‬כך‪ ,‬התהליך החינוכי ותוצאותיו הופכים להיות‬
‫שליליים‪.‬‬

‫האם ניתן לחנך כיום ילדים לאמונת תמ"ש באופן אידיאלי והרמוני? כאמור‪ ,‬פיתויים לעזיבת‬
‫האמונה תמיד היו‪ ,‬אך עימם היה ניתן להתמודד באופן שאינו סותר את האמת הפנימית של‬
‫המתחנך‪ .‬תחושת צדק פנימית יכולה להיות חזקה מכל פיתוי‪ ,‬ואו‪-‬אז ההתגברות על פיתויים אף‬
‫מרוממת ומתגמלת‪ .‬אך אם האמונה עומדת בסתירה לדברים הכי בסיסיים‪ :‬השכל וההיגיון‪ ,‬כיצד‬
‫ניתן להמשיך ולספק חינוך טוב והרמוני? כיצד ניתן לחנך לבקשת אמת תוך כדי שנדרשים טיעונים‬
‫בלתי‪-‬סבירים וטקטיקות דמגוגיות כדי לשמר "אמת" זו?‬

‫כל אדם דתי וודאי שמע לא מעט סיפורי צדיקים פלאיים‪ .‬בחלק מסיפורים אילו‪ ,‬הצדיקים זוכים‬
‫להשגחה פלאית‪ ,‬ולעיתים אף מחוללים ניסים‪ .‬כיצד אמור אדם שרואה עצמו דתי ורציונאלי לחוש‬
‫לנוכח סיפורים פנטסטיים אילו? ישנה אמירה חביבה לפיה "כל מי שמאמין בסיפורי צדיקים‪ -‬הוא‬
‫פתי‪ ,‬אך כל מי שאינו מאמין להם‪ -‬הוא כופר‪ ".‬אפשר לראות באמירה חביבה זו משל עגום‬
‫לאפשרויות הניצבות בפני צעירים דתיים‪ .‬באופן קצת פחות חביב ויותר ציני‪ ,‬אפשר לומר‬
‫שהמחנכים התמ"שיים מציעים לתלמידיהם צומת הכוללת רק שתי דרכים אפשריות‪ :‬דרך‬
‫לצדיקים בלתי‪-‬רציונאליים‪ ,‬ודרך לרשעים רציונאליים‪.‬‬

‫למען הסר ספק‪ ,‬אין כאן הכוונה לטעון כי מנהיגים ומחנכים תמ"שיים הם "רעים"‪ .‬יש מחנכים‬
‫ורבנים רבים אשר אין ספק כי הם אנשים טובים‪ ,‬ישרים‪ ,‬ואולי אף ניתן לומר‪ :‬צדיקים אמיתיים‪.‬‬
‫אך הנסיבות ההיסטוריות הובילו אותם לנקודה בעייתית‪ ,‬בה הם אינם יכולים לעודד את‬
‫תלמידיהם לחתירה כנה אחר האמת‪.‬‬

‫באופן פשטני‪ ,‬אפשר לראות את התהליך ההיסטורי באופן כזה (ראה איור ‪ :)3‬ככל שמתקדמת‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬האדם הולך וצובר ידע ותובנות על העולם ועל עצמו‪ ,‬כך שהולכת ומתקבלת תמונה‬
‫בהירה וברורה יותר של "האמת‪ ".‬אותו תהליך הוביל מהעבודה הזרה והתרבויות הפגאניות לעבר‬
‫הדתות (ובכלל זה‪ ,‬אל אמונת תמ"ש)‪.‬‬

‫‪193‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אלא שאותו תהליך בדיוק‪ ,‬מוביל מהדתות הלאה‪ ,‬אל עבר המדע הרציונאלי‪ .‬אין הכוונה כאן‬
‫דווקא למדעים המדויקים‪ .‬המדע אינו כוח מיסטי מיוחד‪ ,‬כל‪-‬כולו תוצר של חשיבה רציונאלית‪.‬‬
‫החשיבה הרציונאלית‪ ,‬בניסיונה להיות נקייה מאינטרסים צרים‪ ,‬היא הדרך הבטוחה ביותר‬
‫להגעה ל"אמת" (והמתודה המדעית משמשת כלי מרכזי לשם כך)‪ .‬מודגש‪ ,‬כי ברור שהמפעל‬
‫המדעי רחוק מלהסתיים‪ ,‬והמדע במצבו הנוכחי רחוק מלספק תמונת מצב ופתרונות מלאים‬
‫לשאלות הגדולות‪.385‬‬

‫בהתאם לתיאור זה‪ ,‬המאמין הדתי שרוי במבוכה חסרת תקדים‪" .‬קו המסלול" מורה לו בבירור‬
‫‪386‬‬
‫להתקדם אל עבר האמת ולהותיר מאחור את אמונתו‪ .‬הדילמה והקושי אינם פשוטים כלל וכלל ‪.‬‬

‫איור ‪ 3‬ההיסטוריה והחיפוש אחר האמת‬

‫באותו אופן שהראציונליות אשר הובילה אל הדת‪ ,‬דוחקת את האדם להתקדם ולעזוב את הדת‪,‬‬
‫כך עובר המוסר תהליך דומה‪ .‬הדחף האנושי הטבעי למוסר דחף את האנושות לפתח את הדתות‪,‬‬

‫‪ 385‬ע"פ חלק מהפילוסופים של המדע‪ ,‬מסע זה של המדע לעולם לא יסתיים‪ .‬כל תשובה על שאלה מייצרת מספר‬
‫שאלות חדשות‪ ,‬וכך הלאה‪ .‬תפיסה כזו שונה מהסיפור הדתי המצוי‪ ,‬לפי יש יעד סופי (=גאולה) אליו הכל מכוון‪.‬‬
‫‪ 386‬נראה כי הדברים הבאים של הרב קוק נוגעים לנקודה זו‪:‬‬
‫"יש כפירה שהיא כהודאה‪ ,‬והודאה שהיא ככפירה‪ .‬כיצד? מודה אדם שהתורה היא מן השמים‪ ,‬אבל אותם השמים‬
‫מצטיירים אצלו בצורות כ"כ משונות‪ ,‬עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה‪ .‬וכפירה שהיא כהודאה‬
‫כיצד? כופר אדם בתורה מן השמים‪ ,‬אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים‪,‬‬
‫אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו‪ ,‬והוא אומר התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה‪ ,‬ומתחיל למצוא יסודה‬
‫מגדולת רוח האדם‪ ,‬מעומק המוסר ורום החכמה שלו‪ .‬אע"פ שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת‪ ,‬מ"מ כפירה זו‬
‫כהודאה היא חשובה‪ ,‬והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן‪".‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הרב קוק מסתכל על תוכן האמונה של מאמינים סביבו‪ ,‬ומוצא שם דברים משונים ומלאים "הבל‬
‫ותוהו"‪ ,‬אשר רחוקים מאידיאל שהוא יכול להזדהות עימו‪ .‬מנגד‪ ,‬אדם שכופר באמונות שגויות ומטופשות‪ ,‬יש בכך‬
‫מעלה והתקדמות לדעת הרב קוק ("כפירה שהיא כהודאה" בלשונו)‪.‬‬
‫אלא שהרב קוק האמין שיש שלב נוסף שיתגלה בהמשך‪ ,‬ולאחר דחיית החלקים הפסולים אשר התערבבו עם‬
‫האמונה‪ ,‬תתגלה אמונת אמת‪ ,‬עמוקה וחכמה‪ .‬חזונו של הרב קוק טרם התממש‪ .‬טרם נצפתה "אמונת אמת" כזו‪ ,‬וגם‬
‫לא נראים באופק סימנים שהיא תופיע‪.‬‬

‫‪194‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ובכלל זה את התורה‪ .‬אלא שהיום‪ ,‬המוסר דוחף אותנו קדימה‪ ,‬מתפיסת המוסר שבדתות אל עבר‬
‫תפיסה צלולה ורציונאלית יותר‪ .‬לפי זה‪ ,‬אילו המתעקשים לראות בתורה צו המוסרי העליון‬
‫פועלים נגד מגמת ההתקדמות המוסרית (באופן מעשי‪ ,‬ולא מתוך כוונה רעה)‪.‬‬

‫כך לדוגמא‪" ,‬המוסר" ששרר בעולם האלילי העתיק כלל הקרבת בני אדם לאלים‪ .‬התורה והיהדות‬
‫ערכה סובלימציה לדחפים אילו‪ ,‬והתירה קורבנות של בעלי חיים בלבד‪ .‬אך מאז העולם התקדם‬
‫עוד עד כי כיום‪ ,‬גם הקרבת בעלי חיים נתפסת כבלתי מוסרית‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬בעולם העתיק‪ ,‬החלשים בחברה חיו ללא מערכת חוקתית מסודרת שתגן עליהם‪.‬‬
‫התורה מצווה על מצוות של חסד וחמלה כלפי העני‪ ,‬האישה‪ ,‬הגר‪ ,‬היתום‪ ,‬האלמנה‪ ,‬העבד‬
‫והשפחה‪ .387‬כיום‪ ,‬המצב התקדם והמערכות החברתיות במדינות מתקדמות הן מפותחות בהרבה‬
‫מזמן המקרא‪ ,‬והן מצליחות לספק תנאים סוציאליים למיליוני תושביהן‪.‬‬

‫בהערת אגב‪ ,‬אפשר לראות בתהליכים המקבילים הללו ביטוי לאחדותם של המוסר והידע‪.‬‬
‫ההתפתחות המוסרית נובעת מהדחף הבסיסי הקיים בכל אדם‪ ,‬בכל רגע‪ :‬הרצון להפחית סבל‬
‫ולהרבות אושר‪ .‬כל פעולה שבני‪-‬אדם עושים‪ :‬כאשר הם אוכלים‪ ,‬מתחברים‪ ,‬מתפרנסים‪ ,‬יוצרים‪,‬‬
‫מטיילים‪ ,‬שומעים מוסיקה‪ ,‬ואפילו מגרשים זבוב או מגדרים עקיצת יתוש‪ -‬מכוונים להפחתת סבל‬
‫ו‪/‬או הגברת אושרם‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בני אדם מנסים לרכוש ידע מעשי שתכליתו הפחתת סבל‬
‫והגברת שמחה והנאה‪ :‬פיתוח הרפואה‪ ,‬ההנדסה‪ ,‬התרבות‪ ,‬התחבורה‪ ,‬וכן כל תחומי הדעת‪,‬‬
‫מוסיפים לאדם כלים לפתור בעיות ולהגביר את אושרו‪.‬‬

‫כך‪ ,‬דרך תהליכים ארוכים של ניסוי ותהיה‪ ,‬צבירת ידע‪ ,‬ותיקון טעויות‪ ,‬בני אדם וחברות הולכים‬
‫ומתקדמים מוסרית‪ .‬ברור כי לא מדובר בתהליך רציף‪ ,‬שהרי טבעם של תהליכי ניסוי ותהיה הוא‬
‫כזה אשר ישנן גם מצבים של קפיאה במקום‪ ,‬וגם נסיגות‪ .‬ישנן גם סכנות שונות המאיימות לגמרי‬
‫על תהליך ההתקדמות האנושי‪ ,‬כמו טכנולוגיות חדשות שיכולים לצאת משליטה‪ ,‬ולהביא לנסיגה‬
‫מוסרית‪ .388‬אלא שכנגד כל החששות הללו‪ ,‬ישנם רבים אשר כבר עמלים על הקדמת תרופה למכה‬
‫(באמצעות חקיקה‪ ,‬ו‪/‬או אמצעים אחרים)‪ .‬בהסתכלות כוללת‪ ,‬נראה כי מצבה של האנושות‬
‫והאדם משתפרים‪ .389‬לפי תיאור זה יוצא כי פעולות נגד הרציונאליות‪ ,‬המדע‪ ,‬והמידע‪ ,‬הן בלתי‬
‫מוסריות‪ ,‬בהגדרה‪.‬‬

‫‪ 387‬התורה אינה הדוגמא היחידה לכך מהעולם העתיק‪ .‬גם חוקי חמורבי הם דוגמא לחוקים אשר תכליתן בניית‬
‫חברה צודקת יותר‪.‬‬
‫‪ 388‬למשל‪ ,‬הנדסה גנטית יכולה להביא לכך שעשירים יהפכו בהדרגה ל"אנשי‪-‬על" מושלמים‪ ,‬וכך יגדלו הפערים‬
‫בחברה עד דהם יסכנו את יציבותה‪.‬‬
‫‪ 389‬אין בכך לומר כי מדובר בתהליך דטרמיניסטי מחויב המציאות‪ ,‬ויש על כך דיעות וגישות שונות‪.‬‬
‫‪195‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מדת לכת‬
‫"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו‪ ,‬והקב"ה מצילנו מידם"‪( .‬מתוך ההגדה של פסח)‬

‫כאמור‪ ,‬העם היהודי ידע להתמודד היטב עם אויבים לאורך הדורות‪ .‬אדרבה‪ ,‬אין כמו אוייבים‬
‫בשביל להביא ללכידות חברתית‪ .‬גם בימינו‪ ,‬רבנים שונים מרבים להזהיר מפני אויבים שונים‪:‬‬
‫האויב הערבי‪ ,‬האויב הנוצרי‪ ,‬האויב הרפורמי‪ ,‬ועוד‪ .390‬אלא שכאמור‪ ,‬באויבים אילו אין כל חדש‪,‬‬
‫וניתן להתמודד עימם בשיטות הישנות והטובות‪.‬‬

‫האויב ה מסוכן ביותר‪ ,‬כפי ששורטט עד כה‪ ,‬הוא האויב החדש‪" :‬האויב הרציונאלי"‪ ,‬או פשוט‪:‬‬
‫האמת‪.‬‬

‫איך מתמודדים עם אויב חדש זה?‬

‫לכאורה‪ ,‬בפני התמ"שיים עומדים מספר חלופות התמודדות‪:‬‬

‫‪ .1‬להראות כיצד התורה היא אמת‪.‬‬

‫‪ .2‬להתעלם מהבעיה‪.‬‬
‫‪ .3‬לוותר על האמת‪.‬‬

‫כפי הטענה המרכזית בספר זה‪ ,‬השיטה הראשונה (=להראות כיצד התורה היא אמת) לא יושמה‬
‫עד כה בהצלחה מרובה‪ .‬הראיות לטובת תמ"ש אינן עומדות במבחן הביקורת‪ .‬מוכיחי תמ"ש‬
‫משתמשים בטיעונים כושלים‪ ,‬הטעיות‪ ,‬ומניפולציות שונות‪ ,‬ולא בראיות קבילות‪.‬‬

‫ומה לגבי החלופה השנייה‪ :‬התעלמות מהבעיה? נראה כי זוהי הטקטיקה היותר שכיחה הננקטת‬
‫בפועל‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬מרבית זמנם ומרצם של הרבנים‪ ,‬המחנכים‪ ,‬וההוגים‪ ,‬אינו מפונה לטובת‬
‫ניסיונות להוכיח את האמונה בתמ"ש‪ .‬אלא שכאמור‪ ,‬מוערך כי לאורך זמן‪ ,‬מהפכת המידע‬
‫המתחוללת תלך ותקשה על היכולת של חברות דתיות להמשיך ולנקוט בטקטיקת ההתעלמות‪.‬‬

‫ומה לגבי האופציה של וויתור על האמת? הרי‪ ,‬ברגע שמוותרים על דרישת האמת‪ ,‬אין צורך‬
‫להסביר ולהוכיח; אפילו לא צריך להתעלם! אפשר פשוט לומר כי התורה‪( ,‬כמו אלוהים)‪ ,‬היא‬
‫"מעל טעם ודעת"‪ ,‬ובזה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬לסיים את הדיון‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬נראה כי החלופה שמציעה‬
‫וויתור כליל על דרישת אמת רציונאלית‪ ,‬הולכת וקונה אחיזה בחלקים מהציבור הדתי‪.‬‬

‫מתוך הזרמים הקיימים ביהדות כיום‪ ,‬אפשר להצביע על חסידות ברסלב כזו שיש לה כבר שורשים‬
‫רעיוניים קדומים הרואים בחוסר ראציונליות אידיאל‪ ,‬ולא חיסרון‪" .‬זרוק את השכל"‪ ,‬שרים‬
‫ורוקדים ה'נחמנים'‪ ,‬חסידי פלג ה'ננח' בברסלב‪ .‬לא מדובר רק בסיסמאות וסטיקרים‪ ,‬הדברים‬
‫מופיעים בכתבי ברסלב במספר מקומות וניסוחים‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫‪ 390‬דוגמת "רבני הקו" הרבנים צבי טאו ושלמה אבינר‪.‬‬

‫‪196‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫"הָ עִ ָקר וְ הַ יְ סֹוד שֶ הַ כל ָתלּוי בו לְ ַקשֵ ר עַ צְ מֹו לְ הַ צַ ִדיק שֶ בַ דֹור ּולְ ַקבֵ ל ְדבָ ָריו עַ ל כָל אֲ שֶ ר יאמַ ר כִ י הּוא‬
‫בֹותינּו‪,‬‬
‫ּושמאל ‪ .‬כְ מֹו שֶ ָא ְמרּו ַר ֵ‬ ‫זֶ ה‪ ,‬דָ בָ ר ָקטן וְ דָ בָ ר גָדֹול וְ לִבְ לִ י לִ נְ טֹות חַ ס וְ שָ לֹום‪ִ ,‬מ ְדבָ ָריו י ִָמין ְ‬
‫זִ כְ רֹונָם לִ בְ ָרכָ ה‪' :‬אֲ פִ יּלּו אֹומֵ ר לְ ך עַ ל י ִָמין ְשמאל' וְ כּו' ּולְ הַ ְשלִ יך מֵ ִאתֹו כָ ל הַ חָ כְ מֹות‪ּ ,‬ולְ סַ ּלֵ ק דַ עְ תֹו‬
‫כְ ִאּלּו ֵאין לֹו שּום שֵ כֶ ל" (ליקוטי מוהר"ן ח"א ‪ -‬תורה קכג)‬

‫לעומת חסידיות האחרות‪ ,‬חסידות ברסלב מצליחה למשוך אליה חילוניים רבים‪ .391‬ולא רק‬
‫חילוניים‪ ,‬במגזר הדתי‪-‬לאומי רבים מגלים עניין בברסלב‪ ,‬הולכים לשיעורים על ליקוטי מוהר"ן‪,‬‬
‫נוסעים לאומן‪ ( ,‬או סתם מדביקים סטיקר של "להיות בשמחה תמיד" של ברסלב על האוטו)‪.‬‬

‫מהו סוד קסמה ופריחתה של תנועה זו? אפשר להציע לכך הסברים שונים‪ ,‬אך יש הגיון רב לסבור‬
‫כי הקריאה לוותר על חשיבה ביקורתית ורציונאלית (ובעקבות תובנה זו‪ ,‬לרקוד ולשמוח כל היום)‪,‬‬
‫קוסמת לרבים בדורנו‪.‬‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬במספר פלגים של חסידות ברסלב התגלו מעשים נוראיים של הרב המנהיג‪,‬‬
‫באופן שדומה להתנהגותם של ראשי כתות‪ .‬האם יש קשר בין מאמינים שוויתרו על השכל‪,‬‬
‫לניצולם הכלכלי והמיני? סביר לומר שישנו קשר כזה; נראה כי ברגע שמאמינים "זורקים את‬
‫השכל"'‪ ,‬יימצאו גם מנהיגים נצלנים וחסרי עכבות אשר ינצלו את תמימות המאמינים לצורך‬
‫מילוי תאוותיהם השפלים‪.‬‬

‫אך החשש היותר גדול הוא לא מתופעות מקומיות של ניצול (אם כי אילו בהחלט מדאיגים‬
‫ונוראיים)‪ .‬אם הניתוח עד כה נכון‪ ,‬הרי שמגמות של "ויתור על השכל" ילכו ויגברו‪ .‬חוסר בסיס‬
‫רציונאלי לאמונה‪ ,‬וזמינותו של המידע שמאשש זאת‪ ,‬עלולים להביא לכך כי רבים יעדיפו לוותר על‬
‫השכל בשביל לשמור על האמונה‪ ,‬ולא להיפך‪ .‬במצב כזה‪ ,‬לא מן הנמנע כי הדת תהפוך לכת‪.‬‬

‫אין הכוונה כי כלל הדתיים יצטרפו לברסלב‪ ,‬או לכתות דתיות אחרות‪ .‬בהחלט יתכן כי רבים‬
‫יעברו לתנועות כאלו‪ ,‬וכי תנועות קיימות אילו יתעצמו ואף יקצינו‪ .‬אלא שהסכנה היותר גדולה‬
‫היא שהזרמים המרכזיים של היהדות התמ"שית ילכו ויידמו יותר ויותר לכתות באופן‬
‫התנהלותם‪.‬‬

‫כעדות למגמת הקצנה כזו‪ ,‬אפשר להתבונן על המהפך האידיאולוגי המתחולל בשנים האחרונות‬
‫בקרב חלק מה רבנים המזהים עצמם כתלמידי הרב קוק‪ .‬הרב צבי טאו‪ ,‬מהמנהיגים הבולטים‬
‫מתוך רבני הציונות הדתית (המנהיג את התת‪-‬זרם רב ההשפעה והמוסדות המכונה "הקו") פרסם‬
‫לאחרונה חוברת הנקראת "האומץ לעצמאות"‪ .392‬במסגרת חוברת זו‪ ,‬הרב טאו מביע את דעתו כי‬
‫בניגוד לרוח הקבלה וההכלה של מורו ורבו הרב קוק כלפי הציונות‪ ,‬המאמינים בימינו חייבים‬
‫לשלול בכל תוקף את מגמות החילון העכשוויות‪ .‬הרב טאו מזהה מגמות אילו כהתפרקות מוחלטת‬
‫ו‪"-‬אובדן ערכים בסיסיים של טהרה וניקיון מטומאה וזוהמה"‪ .‬במסגרת "מלחמת תרבות" זו‪,‬‬

‫‪ 391‬גם חסידות חב"ד משקיעה וגם מצליחה בהחזרה בתשובה‪ .‬בהקשר הנדון‪ ,‬נראה כי גם בחסידות זו‪ ,‬וודאי אחרי‬
‫מות "הרבי"‪ ,‬אינה מצטיינת בחשיבה ראציונלית‪.‬‬
‫‪ 392‬החוברת פורסמה והופצה במהלך ‪.2019‬‬
‫‪197‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫הרב טאו מדגיש את חשיבות היכולת "לנהוג לא כפי שהחברה מצפה מאתנו"‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫המאמינים אינם צריכים לחשוש מלהיתפס כמוזרים בעיני הסביבה‪ ,‬ועליהם לאחוז ב"עזות‬
‫דקדושה" (=ביטוי המתפרש במילים פשוטות כיכולת "לצפצף" על מוסכמות‪ ,‬מתוך מגמה של‬
‫מלחמה לטובת הקודש)‪ .‬ממש כמו בכתות‪ ,‬זוהי דרישת התנהגות אשר מאפשרת הקצנה‪,‬‬
‫היבדלות‪ ,‬והתרחקות מ"נורמליות"‪.393‬‬

‫לעומת הציונות הדתית‪ ,‬בחברה החרדית היכולת של יחידים לצאת מחברה זו קשים בהרבה‪ .‬כמו‬
‫במשטרים הקומוניסטיים‪ ,‬בחברה החרדית אין גישה חופשית למידע‪ .‬בשונה מהמשטר‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬אין אמצעי כפייה וענישה ברמת מדינה האוכפים מדיניות זו‪ .‬מנגד‪ ,‬ישנם אמצעי‬
‫הפחדה דתיים (כרת וגיהינום)‪ ,‬וישנם גם סנקציות חברתיות קשות‪ .‬למשל‪ ,‬משפחתו של חוזר‬
‫בשאלה נענשת על חטאי היחיד אשר סטה מהדרך‪ ,‬וצפויה להיפגע בדרכים שונות‪ .‬אילו יכולים‬
‫לכלול הרעת הצעות השידוכים עבור האחים והאחיות‪ ,‬פגיעה במעמד החברתי של ההורים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מובן כי איומים שכאלו ירתיעו רבים מלבצע מעשים אשר קוראים תיגר על עיקרי האמונה של‬
‫החברה החרדית‪.‬‬

‫מעבר לפעולת נקודתיות שנועדו להרתיע כאלו המתלבטים בקשר לאמונתם‪ ,‬נראה כי עצם המבנה‬
‫החברתי של המגזר החרדי נועד למנוע אפשרות של יציאה ממנו‪ .‬המערכת העצמאית של החינוך‬
‫החרדי אינה מעניקה לימודי חול לתלמידיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסדר הפטור משירות צבאי פוגע ביכולת‬
‫ההשתלבות בשוק העבודה‪ .‬כך מוצאים עצמם צעירים חרדים כלואים בעולם החרדי מבלי יכולת‬
‫להשתלב בחברה החילונית‪ .‬במצב כזה‪ ,‬נמנעים מלכתחילה מחשבות "כפירה" אצל רבים‪ ,‬אשר‬
‫מבינים כי גם אם ישלמו את המחירים הכבדים של פריצת הכבלים החברתיים‪ ,‬הסיכויים להצליח‬
‫ולמצוא את מקומם בחברה החילונית הם קלושים ביותר‪.‬‬

‫במגזרים גדולים מתוך החברה החרדית המאפיינים המשותפים עם כתות אף בולטים וחמורים‬
‫הרבה יותר‪ .‬חסידות גור הינה החסידות הגדולה ביותר בישראל‪ ,‬וחיים בה כ‪ 50,000-‬מאמינים‪ .‬לא‬
‫מדובר בקבוצת שוליים‪ ,‬אלא בזרם מרכזי ולגיטימי מתוך החברה החרדית‪ .‬מאפיינים של חסידות‬
‫גור כוללים‪:394‬‬

‫‪ ‬הערצה עיוורת לאדמו"ר‪ ,‬ורצון לקיים בדקדקנות את כל הוראותיו‪.‬‬

‫‪ ‬אירועים של הפעלת אלימות כלפי אנשים שלא חשו מספיק לכבודו של האדמו"ר‪.‬‬
‫‪ ‬תקנות הכוללות החמרות קיצוניות ביותר‪ ,‬בפרט בתחום המין‪ ,‬לרבות‪ :‬איסור על מקלחת‬
‫שלא ב מקווה‪ ,‬צמצום כמות יחסי המין לזוג לפעמיים בחודש‪ ,‬איסור נגיעה של בני הזוג זה‬
‫בזו מלבד אותם פעמיים בחודש של קיום היחסים‪ ,‬ועוד על זה הדרך‪...‬‬

‫‪ 393‬מובן‪ ,‬כי הרב טאו וחסידיו רואים דווקא את רוחות הליברליזם כבלתי נורמליות ומנוגדות למוסר הטבעי‬
‫(בפרט‪ ,‬יוצא קצפם על מה שנתפס בעיניהם כמאיים על "ערכי המשפחה")‪ .‬אלא שהליברלים אוחזים בטענה‬
‫רציונאלית ופשוטה‪ :‬יש לתת לאנשים לנהוג ע"פ נטייתם ותפיסתם‪ ,‬כל עוד הדבר אינו פוגע בסביבה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫תלמידי הרב טאו אינם מסתמכים על טיעונים רציונאליים נגדיים‪ ,‬אלא רואים עצמם כנציגי האל הנלחמים בשם‬
‫"הקודש"‪.‬‬
‫‪ 394‬ע"פ הערך "חסידות גור" בויקיפדיה‪.‬‬
‫‪198‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪ ‬ע"פ מספר תחקירים בתקשורת‪ :‬הפעלת מערכת של מתן כדורים פסיכיאטרים(!) כסנקציה‬
‫נגד "בנים סוררים" אשר סטו מהדרך של גור‪ ,‬וביצעו מעשים חמורים כמו החזקה בסתר‬
‫של סמארטפון‪.‬‬

‫כאשר נחשפים לעדויות של יוצאים בשאלה מחסידות גור‪ ,‬קשה שלא להזדעזע ממה שעבר עליהם‪.‬‬
‫במקרה של חסידות זו‪ ,‬קשה למצוא הבדל מהותי בינה לבין לכת‪ ,‬ורק היותה קשורה תודעתית‬
‫לזרם הדתי המרכזי מותירה אותה כלגיטימית בפני החוק‪ .‬נראה כי חסידות גור מהווה מקרה‬
‫חריג וקיצון לעת הזו‪( .‬ישנם עוד תהליכים מדאיגים דומים המתרחשים בקרב זרמים אחרים‬
‫ביהדות הדתית‪ ,‬אך במרבית המקרים מדובר בקבוצות קטנות יותר‪ ,‬המהוות תתי‪-‬זרמים‬
‫עצמאיים למחצה)‪.‬‬

‫נציגי הציבור של הזרמים הדתיים המרכזיים לא מתאמצים להילחם בתופעות אילו‪ ,‬או אפילו‬
‫לגנותן‪ .‬לכאורה‪ ,‬היה על הציבור החרדי והדתי להיות מראשי הזועקים כנגד תהליך הפיכת זרם‬
‫דתי "כשר" לכת קיצונית‪ .‬שתיקה לנוכח תופעות כמו אילו שבחסידות גור יכולה להתפרש‬
‫כהודאה‪ ,‬והודאה יכולה להביא לכך שנורמות פסולות אילו יחלחלו בהדרגה לציבורים דתיים‬
‫נוספים‪ .‬מדוע אם כן הרוב נותר דומם?‬

‫השתיקה הרועמת הזו וודאי קשורה לקרבה התודעתית הנובעת מהאמונה המשותפת בתמ"ש‪.‬‬
‫הודאה בכך כי תנועה המקיימת את התורה בשלמות ודקדקנות סטתה באופן חמור מדרך הישר‪,‬‬
‫יכולה להתפרש כפגם בתורה עצמה‪ .‬התורה הרי אמורה מכוח סגולתה האלוהית להגן מפני‬
‫תופעות של הידרדרות מוסרית!‬

‫בנוסף על כך‪ ,‬נראה כי האינטואיציה הבסיסית של רוב האנשים היא ש"מה שהיה‪ -‬הוא שיהיה"‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הם מתקשים לתאר לעצמם כי שינויים גדולים יתרחשו בעתיד‪ .‬הדתי‪-‬לאומי המצוי לא‬
‫מוטרד מתרחיש אימים לפיו מציאות החיים במגזרו‪-‬קהילתו שלו יידמו בעתיד לאילו שבחסידות‬
‫גור‪ .‬גם כאשר השינויים מתרחשים לנגד עינינו‪ ,‬כל עוד הם מתרחשים באופן איטי והדרגתי‪ ,‬קשה‬
‫להיות ערים אליה ם‪ .‬כך מוצאים עצמם אנשים וחברות נסחפים לעבר שינויים מרחיקי לכת‪ ,‬מבלי‬
‫שצפו ורצו זאת‪.‬‬

‫אלא שבין אם נצרה בכך ובין אם לאו‪ ,‬המציאות משתנה כל הזמן‪ .‬די להתבונן במציאות החיים‬
‫במגזר הדתי‪-‬לאומי לפני עשור או שניים‪ ,‬ולהשוות אותה לזו של היום‪ ,‬כדי להבין כי מגמה כזו‬
‫כבר ק יימת‪ .‬סביר כי מגמה זו לא תחדל מעצמה‪ ,‬והיא תמשיך לדחוף את החברה הדתית‪ ,‬ואולי‬
‫גם את החברה הישראלית כולה‪ ,‬לעבר שינויים שלא בטוח שהם לטובתה‪.‬‬

‫כאן המקום להתייחס לטענה מסוימת אשר נשמעת מעת לעת מפי רבנים מהמגזר הדתי‪-‬לאומי‬
‫‪395‬‬
‫כלפי גידולה המהיר של החברה החרדית‪ .‬בממוצע‪ ,‬במשפחה החרדית יש כ‪ 7-‬ילדים במשפחה ‪,‬‬

‫‪ 395‬בשנת ‪ 2014‬עמד שיעור הפריון הממוצע במשפחה החרדית על ‪ 6.9‬ילדים‪ .‬הנתונים המובאים נלקחו מדו"ח‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוכן בשנת ‪.2016‬‬
‫‪199‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫גבוה ביותר מפי שניים מהממוצע באוכלוסייה הכללית‪ .396‬על פי התחזית‪ ,‬שיעור האוכלוסייה‬
‫החרדית בכלל האוכלוסייה יהיה ב־‪ ;14% -2024‬ב־‪ ;19% - 2039‬וב־‪( ,27% - 2059‬שהם מעל שליש‬
‫מתוך האוכלוסייה היהודית במדינה)‪ .‬מה יהיה‪ ,‬נשאלים לעיתים רבנים מהמגזר הדתי‪-‬לאומי‪,‬‬
‫כאשר החרדים יהפכו למגזר הגדול ביותר בחברה הישראלית? הרבנים משיבים כי אין לחשוש‬
‫מכך; ברגע שזה יקרה‪ ,‬החרדים וודאי ישתנו ויתמתנו‪ .‬בעל‪-‬כורחם‪ ,‬הם יהפכו למגזר מעורב ופעיל‬
‫יותר בחברה הישראלית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬השינוי הכמותי יביא לשינוי איכותי‪ ,‬ומגמות נוכחיות‬
‫של קיצוניות דתית יתרסנו מאליהם‪.‬‬

‫לעומתם‪ ,‬ישנן גם תחזיות יותר פסימיסטיות‪ .‬מהאגף החילוני (לרוב‪ ,‬גם האנטי‪-‬דתי)‪ ,‬רגילים‬
‫להביא את הדוגמא של אירן‪ .397‬אירן הייתה מדינה חילונית וליברלית עד ההפיכה האסלאמית ב‪-‬‬
‫‪ .1979‬מאז ההפיכה ועד היום‪ ,‬אירן מצליחה לשמור על שיטת הממשל הדתית‪-‬אסלאמית‪ ,‬לפיה‬
‫חוקי המדינה נגזרים מההלכה האסלאמית‪ .‬השוואה זו לרוב צורמת לאוזניים דתיות‪ ,‬אשר‬
‫מתעצבנים (או מגחכים) לשמע ההשוואה‪ ,‬ומבטלים אותה כלאחר יד‪ .398‬במידה מסוימת של צדק‪:‬‬
‫מדובר בדוגמא קיצונית ביותר; יש הבדלים עצומים בין אירן האסלאמית‪ ,‬למדינת ישראל‬
‫היהודית‪.‬‬

‫אלא שיחד עם זאת‪ ,‬הדוגמא של אירן ממחישה היטב שתת‪-‬קבוצה דתית (או כת) יכולה לצבור‬
‫עוצמה עד כדי לקיחת מושכות השלטון לידיה‪ ,‬וכפיית חזונה על כלל הציבור‪ .‬הנקודה המטרידה‬
‫לא בטוח שיש צורך להמתין לשנת ‪ ;2059‬בד בבד עם תהליכי היחלשות האגף החילוני‪-‬ליברלי‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬תחזית כזו יכולה להפוך למציאות הרבה קודם לכן‪.‬‬

‫נראה כי עתידה של מדינת ישראל תלויה הרבה גם בשאלת אופן ההתפתחות של מגזרי הציונות‬
‫הדתית‪ .‬לעומת החברה החרדית‪ ,‬במגזרי הציונות הדתית מנגנוני האכיפה החברתיים (עדיין) רכים‬
‫בהרבה‪ .‬הציונות הדתית משתרעת על פני ספקטרום דתי רחב מאד‪ ,‬ממסורתיים ועד לחרד"לים‬
‫(חרדים לאומיים)‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬רבים מזהים בתוך המגזר הדתי התחזקות בכמות ובעוצמה‬
‫של הצד החרד"לי לעומת היחלשות של הפלגים הליברליים יותר בציונות הדתית‪ .‬במידה והזיהוי‬

‫‪ 396‬כאשר מוסיפים על כך את השפעות נוספות‪ ,‬כגון ממוצע גיל הנישואין הצעיר יותר במגזר החרדי‪ ,‬שיעור עזיבת‬
‫הארץ הנמוך יותר‪ ,‬ועוד‪ ,‬אפשר להעריך קצב גידול מהיר עוד יותר‪.‬‬
‫‪ 397‬יש אפילו שיר כזה‪" :‬בוקר טוב אירן" של הזמר אביב גפן‪.‬‬
‫‪ 398‬באופן אישי‪ ,‬ולפני שהתפכחתי מאמונת תמ"ש‪ ,‬ההשוואות לאירן נשמעו לי תלושות‪ ,‬ותפסתי אותם כניסיון‬
‫נואל לעורר הפחדה‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר אני מנסה להתבונן בסוגיה זו בעיניים יותר אובייקטיביות‪ ,‬קשה שלא לחשוש‬
‫לכך‪ .‬הגידול המהיר של המגזרים הדתיים והחרדיים‪ ,‬באים במקביל לתזוזה פוליטית לימין של חלקים גדולים‬
‫מהמגזר החילוני במדינת ישראל‪ .‬מדינת ישראל אינה חיה בוואקום‪ .‬הסביבה המזרח תיכונית נותנת את אותותיה‬
‫ומשפיעה על הדמוקרטיה היחידה באזור‪ .‬אי‪-‬אפשר להתעלם כי העימות המתמיד בה שרויה מדינת ישראל עם‬
‫העולם הערבי הוא גורם נוסף אשר מחליש את האגף החילוני‪-‬ליברלי‪ .‬אגף זה מתקשה הרבה יותר לנהל מלחמות‬
‫לאורך שנים ודור ות‪ .‬בשלב כלשהו בחייהם‪ ,‬רבים מואסים בחיים תחת החרב‪ ,‬וישנם לא מעטים שהחליטו להגר‬
‫בשל כך‪ .‬כך‪ ,‬בארה"ב חיים כיום כ‪ 700-‬אלף ישראלים לשעבר‪ .‬רבים מאותם מהגרים עזבו את מדינת ישראל‬
‫בגלל שמאסו ב"מצב"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אידיאולוגיות דתיות קיצוניות יותר‪ ,‬על אף שהן בלתי‪-‬רציונאליות‪ ,‬הן בעלות‬
‫יתרון עצום בהיבט של התמודדות מול אידאולוגיות קיצוניות יריבות‪ .‬זה בהחלט נראה רחוק‪ ,‬אך יתכן שמבלי‬
‫שנשים לב לכך‪ ,‬החברה הישראלית תיגרר למחוזות בעייתיים‪.‬‬
‫‪200‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫נכון‪ ,‬יכו לים להיות למגמה זו מספר סיבות (כמו אחוז הילודה‪ ,‬שליטה במוסדות החינוך הדתיים‪,‬‬
‫ועוד)‪.‬‬

‫אפשר לחשוב על סיבה נוספת להתחזקות החרד"לים‪ ,‬אשר לרוב לא דנים בה‪ .‬נראה כי הולך‬
‫באופן הדרגתי‪ ,‬נבנים מנגנוני כפייה חברתיים בדומה למגזר החרדי‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬בחלקים‬
‫מהמגזר הדתי‪-‬לאומי (ובעיקר באגף החרד"לי)‪ ,‬אפשר להצביע על מספר תופעות חברתיות אשר‬
‫צברו תאוצה‪ ,‬תופעות אשר מונעות דה‪-‬פאקטו עזיבה של חברים את המחנה‪:‬‬

‫‪ ‬גיל נישואין צעיר‪ -‬גיל נישואין צעיר נעשה מקובל ונפוץ‪ .‬בנוסף לעידוד חתונה בגיל צעיר‪,‬‬
‫רוב הרבנים מורים לזוגות לא להמתין עם הבאת ילדים לעולם לאחר חתונתם‪ .399‬כך‪,‬‬
‫בחורים ובחורות צעירים מאד‪ ,‬אשר טרם היה להם הזמן לגבש את דעותיהם ולבחון את‬
‫אמונתם באופן עצמאי‪ ,‬מתחייבים בברית נישואין‪ .‬בעתיד‪ ,‬אם לצלע אחת יהיו ספיקות‬
‫באמונה‪ ,‬ישנה סבירות לא מועטה כי בן‪/‬בת הזוג לא יהיו מעוניינים בשינוי באורח החיים‪.‬‬
‫שינוי דראסטי חד‪-‬צדדי כזה יכול לסכן את שלמות המשפחה‪ ,‬ודי בכך כדי להוות גורם‬
‫מרתיע מפני שינויים‪.‬‬
‫‪ ‬מספר ילדים גדול למשפחה‪ -‬כאשר ישנם ילדים רבים‪ ,‬אין להורה פנאי לחשוב ולהרהר על‬
‫שאלות גדולות‪ ,‬והחיים הופכים למלחמת קיום מתמדת‪ .400‬דבר זה מזכיר את עצת פרעה‬
‫כנגד בני ישראל‪" :‬תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר" (אלא שכאן‬
‫מדובר באמת ולא שקר)‪ .‬כמו המאפיין של גיל נישואין צעיר‪ ,‬המסגרת המשפחתית לוחצת‬
‫וכובלת‪ ,‬ומונעת חיפושים רוחניים משמעותיים‪.‬‬
‫‪ ‬הבלטת הסממנים הדתיים החיצוניים‪ -‬כיפה וכיסוי ראש גדולים ובולטים‪ ,‬זקן ארוך‬
‫ופאות‪ ,‬חצאית ארוכה‪ ,‬כולם סממנים דתיים בולטים‪ ,‬אשר הפכו לחלק מקוד הלבוש‬
‫במגזר החרד"לי‪ .‬סממנים חיצוניים מוקצנים אילו פועלים לבדל את נושאיהם מהחברה‬
‫החילונית‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬מתן שמות מגזריים לילדים היא תופעה נפוצה במגזר החרד"לי‪.‬‬

‫‪ 399‬יתכן ומגמות ההחמרה בצניעות והקפדה על מה שמכונה "שמירת נגיעה" ו"שמירת הברית" נועדו (גם) לחזק‬
‫מגמה זו‪ .‬במציאות בה צעירים וצעירות מנועים מכל קשר ומגע ללא חתונה‪ ,‬אין ספק שדבר זה מאיץ בהם להינשא‪.‬‬
‫‪ 400‬אני מעריך כי רבים אשר חיו בקהילות חרדיות או חרד"ליות והתבוננו על האופן בו מתקיימות משפחות‬
‫מרובות ילדים‪ ,‬יסכימו כי ישנם מקרים רבים של הזנחה וחוסר תפקוד במשפחות אילו‪ .‬אך טבעי שכך יהיה‪ :‬לא כל‬
‫זוג מסוגל להתמודד עם המעמסה הכלכלית והרגשית הנוצרת מגידול ילדים רבים במרווחי גילאים צפופים‪ .‬זוהי‬
‫בעיה קשה אשר נוגעת לרבים מאד‪ ,‬אך בקושי נידונה בפורומים פומביים‪.‬‬
‫רבנים ממשיכים לעודד ילודה אינטנסיבית‪ ,‬ואף נותנים הנחיות אישיות לזוגות אשר באים להתייעץ עימם‪ .‬אפשר‬
‫להעריך כי בחלק מהמקרים‪ ,‬הרבנים אף עדים לבעיות הנוצרות לאחר מכן‪ .‬מדוע אינם משנים את תפיסתם לנוכח‬
‫הבעיות הרבות? להבנתי‪ ,‬אין צורך לייחס כוונות רעות לרבנים‪ .‬סביר כי הרבנים הללו באמת מאמינים כי זה מה‬
‫שאלוהים מצפה מהם‪ .‬עדות לכך היא כי הם אינם עושים הנחות לעצמם ומשפחותיהם שלהם מרובות ילדים‪.‬‬
‫הגישה האמונית היא כי הבעיות הנוצרות בחיים הן עניינו של אלוהים‪ ,‬והוא יכול לסייע ולהושיע בכפוף לשיקוליו‬
‫הנסתרים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו‪ ,‬היהודים הפשוטים‪ ,‬עושים את מה המצווה מאתנו לעשות בלי חשבון‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אפשר היה לעשות רפורמה בנושא זה במסגרת ההלכה‪ ,‬ובלי מאמץ גדול מידי‪ .‬המאפיין של משפחות‬
‫מרובות ילדים לא תמיד היה קיים בקהילות היהודיות לאורך הדורות‪ ,‬וזוהי בעיקרה תופעה חדשה‪ .‬אלא שקולות‬
‫כאלו (כמעט?) לא נשמעים‪ .‬סביר כי הנימוקים ההלכתיים המובאים בעד ריבוי ילודה הם בהסברים בדיעבד‪ .‬ישנו‬
‫חוק סוציו‪-‬ביולוגי לפיו קבוצות של בעלי‪-‬חיים ובני‪-‬אדם הנמצאים בסכנת היכחדות להגביר ילודה‪ .‬נראה כי זהו‬
‫הגורם אשר מביא לריבוי הילודה‪ -‬הפחד מהיעלמות לנוכח האיום מצד "האויב הראציונלי"‪.‬‬
‫‪201‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫שם מגזרי מבדל את הנושא אותו‪ ,‬ומקשה עליו להשתלב בחברה הכללית‪ .‬כיפה אפשר‬
‫להוריד‪ ,‬אך השם (לרוב) נשאר‪ ,‬ומספק סימן זיהוי מבדל‪.‬‬
‫‪ ‬חיים בקהילות נבדלות‪ -‬הרבה מאד דתיים חיים בקהילות דתיות נבדלות ביו"ש ובשאר‬
‫חלקי הארץ‪ .‬בחלק מהמקרים יש אף וועדת קבלה המונעת כניסה של אילו שאינם דתיים‪,‬‬
‫או אפילו קצת פחות דתיים ("דתיים לייט")‪ .‬החיים של דתיים בנפרד‪ ,‬כמו גם מסלולי‬
‫השירות הצבאי והלאומי הנפרדים‪ ,‬מצמצמים את המפגש עם חילוניים‪ ,‬ומשמרים את‬
‫השונות הדתית‪.‬‬

‫סביר כי אם תשאלו רבנים ממגזר זה מדוע הם עושים את כל הנ"ל הם יענו בפשטות‪" :‬כך הוא‬
‫רצון השם‪ /‬התורה"‪ ,‬ואף יוסיפו לכך נימוקים מהמקורות‪ .‬אלא שהמקור ההלכתי לחיוב‬
‫למאפיינים הנ"ל קלוש ביותר‪:‬‬

‫‪ ‬גיל נישואין צעיר‪ -‬הרמב"ם ממליץ במפורש להתבסס כלכלית לפני חתונה‪.‬‬
‫‪ ‬מספר ילדים גבוה למשפחה‪ 0‬אין אף מקור הלכתי מחייב באופן מוחלט‪ ,‬וניתן למצוא רק‬
‫המלצות לכך‪ ,‬ובעיקר מדורות מאוחרים יותר‪.401‬‬
‫‪ ‬הסממנים החיצוניים (כיפה גדולה‪ ,‬זקן‪ ,‬ציצית‪ ,‬פאות)‪ -‬אינם חיובים הלכתיים‪ ,‬ומהווים‬
‫לכל היותר הידור מצווה‪ .‬ניתן אף היה למצוא נימוקים הלכתיים לפטור נשים מכיסוי‬
‫ראש‪ ,402‬אך קריאות אילו נדחו על הסף‪.‬‬
‫‪ ‬חיים קהילתיים נבדלים‪ -‬אין אף מקור ברור לכך‪ ,‬וצריך להתאמץ מאד בשביל למצוא‬
‫סיבה הלכתית לכך‪.403‬‬

‫ולמרות שהיה ניתן לעשות זאת‪ ,‬לא נראה כי מתקיימים מגמות של ביקורת ותיקון במסגרת‬
‫ההלכה‪ .‬המערכת אינה מתקנת את עצמה‪.404‬‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬הולכת ונוצרת תופעה מרתקת של התגבשות קבוצות של "אנוסים דתיים‪:"405‬‬
‫אנשים המרגישים עצמם כפויים לנהל אורח חיים דתי בגלוי‪ ,‬כאשר הם כופרים בליבם‪ ,‬ולפעמים‬
‫גם "עוברים עבירות" בסתר‪ .‬חוויה כזו מביאה לתחושת מועקה ובדידות‪ ,‬והחווים אותה כמהים‬
‫לחלוק את חוויתם עם אחרים המצויים בסיטואציה דומה‪ .‬חנוך דאום היה מהחלוצים להצביע על‬
‫תופעה זו כאשר תיאר בספרו "אלוהים לא מרשה" שיחות סמ"סים אשר ניהל עם דתיים אחרים‬
‫בשבתות‪ .‬מאז‪ ,‬נוצרו קבוצות חשאיות שונות של אנשים הרואים עצמם שבויים בחברת מאמינים‪,‬‬
‫למרות שאמונתם אבדה מזמן‪.‬‬

‫‪ 401‬החיוב לילודה הוא מהפסוק "פרו ורבו"‪ ,‬וחכמים למדו כי צריך בן אחד ובת אחת‪ .‬הנימוקים לצורך הבאת‬
‫ילדים רבים נראים יותר כמו הדרכה טובה‪ ,‬או עצה‪ ,‬ולא חיוב הלכתי גמור‪ .‬ניתן למצוא אף פוסקים אשר קראו‬
‫לכתחילה להגדיל את כמות השנים בין לידה ללידה על‪-‬מנת לאפשר חינוך ותנאי גידול טובים יותר לילדים‪.‬‬
‫‪ 402‬למשל במאמר "היש בסיס הלכתי לקוד לבוש לנשים" של פרופ' נדב שנרב‪.‬‬
‫‪ 403‬יש את המקור "אין אני גר אלא במקום תורה" המופיע בפרקי אבות‪ ,‬אך לא מדובר בחיוב‪ ,‬אלא במידת חסידות‬
‫של רב‪.‬‬
‫‪ 404‬כפי שיוסבר עוד בפרק הבא‪ ,‬הדבר נובע מהחולשה והשבריריות של אמונת תמ"ש‪ ,‬בהיותה בלתי‪-‬רציונאלית‪.‬‬
‫‪ 405‬אנוסים דתיים‪ ,‬חיים בארון הקודש‪ ,‬תינוקות שנשבו בבית המדרש‪ -‬כולם כינויים לחיים מחתרתיים אילו‪.‬‬
‫‪202‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫ממה בדיוק חוששים אותם אנוסים דתיים? מדוע הם אינם מכריזים בגלוי על חוסר אמונתם?‬
‫צעירים (ולעיתים גם אנשים מבוגרים) חוששים מאד מתגובת הוריהם‪ .‬אנשים החיים בישובים‬
‫דתיים חוששים מתגובת חברי קהילתם‪ .‬הורים לילדים הלומדים זה מכבר בחינוך דתי חוששים‬
‫מלחולל שינוי באורח חייהם באופן שיבלבל את ילדיהם‪ .‬לחילופין‪ ,‬השארת הילדים בחינוך הדתי‬
‫וניהול אורח חיים לא‪-‬דתי בבית יכול אף הוא לבלבל ולעורר קשיים אצל הילדים‪ .‬כאשר ספקות‬
‫ושינויים הם נחלת רק אחד מבני הזוג‪ ,‬לעיתים נמנע האנוס מלשתף את בת‪/‬בן הזוג מחשש לפירוק‬
‫הנישואין‪ .‬ההחלטה של כותב שורות אילו להישאר אנונימי נובעת מחששות אילו בדיוק‪...‬‬

‫המאפיינים שהוזכרו דומים באופן מחשיד למנגנונים חברתיים בכתות‪ .‬מודגש‪ ,‬כי אין הכוונה‬
‫לטעון שישנה יד מכוונת הפועלת ליצירת מנגנוני כפייה אילו‪ .‬נהפוך‪-‬הוא‪ :‬אפשר להניח בבטחה כי‬
‫אין וועדה סודית של רבנים אשר מתכנסת ומטכסת עצה כיצד לכלוא את חברי קהילתם בכלא‬
‫האמונה‪ .‬מנגנונים חברתיים מתפתחים בהדרגה ובאופן טבעי‪ ,‬מבלי שנדרשות פעולות מודעות‬
‫ליצירתן‪ .406‬יתרה מכך‪ ,‬ישנם מקרים בהם נראה כאילו הציבור הוא זה הדוחק את רבניו לכיוון‬
‫הדתי‪-‬קיצוני‪ ,‬ולא להיפך‪...‬‬

‫‪ 406‬גם בקרב בעלי חיים מתפתחים מנגנונים חברתיים לצורך שימור והישרדות‪ ,‬וזהו גילוי של עיקרון הברירה‬
‫הטבעית‪ .‬בקרב בני אדם פועל עיקרון זה לשימור מעגלי זהות חברתיים‪.‬‬
‫‪203‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫דילמת האסירים הדתיים‬

‫ע"פ התמונה ששורטטה עד כה‪ ,‬עולה כי על‪-‬מנת לשמר את אמונת תמ"ש הולכים ונוצרים מנגנוני‬
‫אכיפה חברתיים‪ .‬לרוב‪ ,‬אנשים נוטים להניח (בטעות) כי אם קבוצת אנשים חיה באופן מסוים‪,‬‬
‫הרי זו עדות ברורה לכך כי זהו רצונם‪ ,‬או לכל הפחות‪ ,‬רצון הרוב‪ .‬אחרת‪ ,‬היו פשוט משנים את‬
‫מצבם‪ .‬כך וודאי מניחים רבים כי רוב הדתיים מרוצים בסה"כ מאורח חייהם ואינם מעוניינים‬
‫לשנותו‪ .‬ע"פ הנחה זו‪ ,‬עבור חלקים מהחברים בציבור הדתי אופציית עזיבת האמונה יכולה‬
‫להיראות אטרקטיבית‪ ,‬והמנגנונים החברתיים נועדו למנוע מהם לעשות זאת‪ .‬אך האם יתכן כי‬
‫המנגנונים החברתיים נוצרו על‪-‬מנת למנוע את נטישת כל הדתיים את הדת?‬

‫בהקשר הזה ראוי להזכיר (ולמי שמעוניין להתעמק‪ ,‬ללמוד בפעם הראשונה‪ )407‬את המושג הידוע‬
‫הלקוח מתוך תורת המשחקים‪" :‬דילמת האסיר"‪ .‬בדילמת האסיר‪ ,‬תנאי הפתיחה של "המשחק"‬
‫הם כאלו‪ :‬שני עצורים מוחזקים ע"י המשטרה‪ ,‬ומשתלם להם יותר לשתוק מלהודות בעבירה‪.‬‬
‫אלא שבאופן פלא‪ ,‬במקום לשתוק ולקבל עונש מופחת ביותר‪ ,‬הם מוצאים את עצמם מלשינים זה‬
‫על זה ונשלחים לתקופות מאסר ארוכות‪ .‬מבלי להיכנס להצגה המפורטת של דילמה מפורסמת זו‪,‬‬
‫ישנה כאן בעיה של חוסר יכולת לשתף פעולה למען עתיד טוב יותר‪ .‬שני האסירים חוששים זה‬
‫מבגידתו של השני‪ ,‬ולכן מלשינים זה על זה‪.‬‬

‫נראה כי שורר מצב דומה בחברה הדתית‪ .408‬לו רק היה ניתן לשתף פעולה‪ ,‬להתכנס‪ ,‬ולהביע‬
‫ביקורת באופן חופשי מלחצים ‪ ,‬וודאי היה ניתן להודות בטעויות ועיוותים שונים הקיימים‬
‫בציבור‪ ,‬ולחתור באופן נחוש יותר לתיקונם‪ .‬נראה כי הסיבה העיקרית שנמנעים מלעשות כך‬
‫נובעת מחוסר יכולת להודות בטעות הגדולה ביותר‪ :‬אמונה בתמ"ש‪ .‬לו היה ניתן להשתחרר‬
‫מאמונה טוטאלית זו‪ ,‬ניתן היה לחתור באופן מהיר יותר לתיקונים חברתיים‪.‬‬

‫אמונת תמ"ש נשענת על "עיקרון האבסולוטיות"‪ :‬התורה תמיד צודקת כי אלוהים הוא זה שנתן‬
‫אותה‪ .‬אלוהים דאג ליצור "חוק רוחני" לפיו התורה מועברת (ומתפתחת) מדור לדור‪ .‬היות שכך‪,‬‬

‫‪ 407‬יש שפע של מקורות (ספרים פופולריים‪ ,‬אתרים וסרטונים באינטרנט) המציגים את דילמת האסיר‪ ,‬ועקרונות‬
‫אחרים מתורת המשחקים‪ .‬השתמשתי כאן בדילמת האסיר כי זהו המושג היותר מוכר מתוך תורת המשחקים‪ .‬יוער‬
‫כי יתכן ו"משחק קואורדינציה" מתאים יותר לתיאור מצב העניינים הנדון‪.‬‬
‫‪ 408‬למען הסר ספק‪ ,‬יש לציין כי מצבים חברתיים שליליים כמו "דילמת האסיר" קיימים בכל חברה‪ .‬אפשר לדוגמא‬
‫לציין את הרשתות החברתיות כדוגמא לכך‪ .‬הרבה טוענים כי החסרונות והדברים השליליים הצומחים מהשתייכות‬
‫לרשתות חברתיות עולים לעין שיעור על החיוב שעולה מהם‪ .‬בהחלט יתכן כי מוטב היה לכלל האנושות לקבל‬
‫החלטה משותפת על התנתקות מהרשתות החברתיות‪ .‬אלא‪ ,‬שיהיה קשה מאד לשתף פעולה לצורך קבלת החלטה‬
‫כזאת (אפשר רק לתאר מה יקרה למחאת פייסבוק נגד הפייסבוק‪ .)...‬במצב כזה‪ ,‬כל יחיד אינו רוצה להתנתק‪ ,‬כי אז‬
‫יוותר "מחוץ לעניינים"‪ .‬כך‪ ,‬נשארים אנשים "תקועים" ברשת החברתית למרות שבהחלט יתכן שאם היו שוקלים‬
‫את העניין חפים מכל לחץ חיצוני‪ ,‬והיה ביכולתם לקבל החלטה משותפת בנושא‪ ,‬היו עושים זאת‪.‬‬
‫‪204‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יש להישמע לגדולי הדור‪ ,‬אשר מייצגים את דבר השם‪ .409‬תחת מערכת הנחות זו‪ ,‬קשה מאד‬
‫להוביל תהליכים לשינוי ותיקון‪.‬‬

‫לא רק האופי של אמונת תמ"ש עצמה מונע ביקורת‪ .‬חוסר הרציונאליות של האמונה מביא‬
‫לשבריריותה‪ ,‬והשבריריות הזאת מביאה לכך כי אמונה זו צריכה הגנות רבות וחזקות לצורך‬
‫שרידותה‪ .‬וודאי שאין בכוחה של אמונה שברירית כזו לעמוד בספקות וביקורות פנימיות‪.‬‬

‫כך עלה מהדוגמא שהובאה לעיל בהקשר של חסידות גור‪ :‬כנגד תופעות ומעשים חמורים ביותר‬
‫המתרחשים בתוככי חסידות זו‪ ,‬קולות המחאה מקרב המחנה הדתי היו חלשים ורפים‪ .‬הקרבה‬
‫הרעיונית‪ ,‬והצורך להגן על אמונה משותפת‪ ,‬מונעת מחרדים ודתיים לפעול להצלת אחיהם‬
‫השבויים בחסידות גור‪ ,‬כמו גם במסגרותיהם שלהם‪.410‬‬

‫בהחלט‪ ,‬לא ניתן לטעון כי לא מתקיימים כלל תהליכי תיקון בחברות דתיות‪ .‬המציאות אינה חד‪-‬‬
‫ממדית‪ ,‬וצד תהליכי הקצנה שונים מתקיימים גם תהליכי תיקון שונים‪ .411‬אלא שתהליכים אילו‬
‫מובלים באופן אפקטיבי הרבה פחות לעומת תהליכים מקבילים בציבורים חילוניים‪ .‬מהעבר השני‪,‬‬
‫ברור כי גם בציבורים חילוניים ישנם חסמים "בלתי‪-‬רציונאליים" המעכבים תיקונים חברתיים;‬
‫ממסדים מאובנים‪ ,‬אגו של בעלי כוח‪ ,‬פחד משינויים‪ ,‬ועוד‪ ,‬אינם נחלתם הבלעדית של אף ציבור‪.‬‬

‫אלא שהשכל הישר פועל ככוח מנוגד לחולשות אנושיות כגון אילו‪ .‬כמו העיקרון המניע של‬
‫הקפיטליזם ‪ :‬כאשר יש רווח פוטנציאלי (לאו דווקא כלכלי)‪ ,‬לרוב‪ ,‬יימצאו לבסוף הדרכים להתגבר‬
‫על מכשולים המעכבים את מימושו‪ .‬שכל ישר זה (=רציונאליות) פועל בעוצמה חלשה בהרבה‬
‫בציבורים הדתיים‪.‬‬

‫כך‪ ,‬ביקורת על הלכות אשר נראות כנוגדות את המוסר מושתקות כיוון שביקורת זו חותרות תחת‬
‫עיקרון האבסולוטיות של האמונה בתמ"ש‪ .‬כך‪ ,‬מונצחות עוולות ואפליות אשר כולם מבינים‬
‫בסתר ליבם כי הם גורמים סבל לאנשים רבים‪ .412‬האם הסבל הזה מוצדק? אם אלוהים כל‪-‬יכול‬
‫וכל‪ -‬יודע ציווה זאת‪ ,‬בוודאי שהתשובה לכך היא‪ :‬כן! אך אם האמונה בתמ"ש אינה סבירה כלל‪,‬‬
‫הרי שמדובר ב"סיפור מדומיין"‪ .‬כך‪ ,‬הדמיון מביא את החברה הדתית (מבלי שהיא באמת‬
‫מעוניינת בכך) לחטוא באופן ממשי כלפי בני‪-‬אדם רבים‪.‬‬

‫‪ 409‬ולמרות העיקרון של ירידת הדורות‪ ,‬ידוע ש"יפתח בדורו כשמואל בדורו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל דור מצווה לשמוע‬
‫לחכמיו אשר הם מייצגי מסורת התורה שבע"פ לאותו דור‪.‬‬
‫‪ 410‬עד לפני עשור או שניים‪ ,‬דוברי המגזר הדתי‪-‬לאומי הרבו לתקוף ולבקר את המגזר החרדי‪ .‬כך גם הציבור‬
‫הדתי‪-‬לאומי היה מלא כעס וביקורת כלפי המגזר החרדי‪ .‬תופעה זו פחתה מאד‪ ,‬והפערים בין הציבורים הללו‬
‫הולכים ומיטשטשים‪.‬‬
‫‪ 411‬כך למשל‪ ,‬יש האופציות העומדות כיום בפני נשים דתיות מבחינת לימוד תורה רחבות בהרבה מפעם‪ .‬כך גם‬
‫נוספו אפשרויות ומסלולים של שירות צבאי לדתיים וחרדיים‪ ,‬אפשרויות של תעסוקה לחרדים‪ ,‬ועוד‪ .‬תהליכי‬
‫תיקון אילו תמיד צומחים מלמטה‪ ,‬נתקלים בהתנגדויות מהממסד הדתי‪ ,‬ולאחר שנים הופכים לנורמה מקובלת‪.‬‬
‫‪ 412‬נשים עגונות מעוכבות גט הם דוגמא מצוינת לכך‪ .‬לצערנו‪ ,‬יש עוד דוגמאות רבות‪ :‬פסולי חיתון‪ ,‬יחס ללהט"ב‪,‬‬
‫קשיים המוערמים על מתגיירים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪205‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אפילו הלכות ומנהגים פשוטים ותמימים אינם מבוטלים‪ ,‬כי ביטול כזה יכול להתפרש ככפירה‬
‫באמונת תמ"ש‪ .‬הלכות שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬ברכות‪ ,‬תפילות‪ ,‬מקוואות‪ ,‬מזוזות‪ ,‬ועוד הלכות מתחומים‬
‫רבים נוספים‪ ,‬מהווים מעמסה כבדה על רוב בני האדם‪ .‬מדוע לא להקל ממשא כבד זה‪ ?413‬לא רק‬
‫שכמעט ואין מגמות של הקלה הלכתית‪ ,‬עם הזמן נראה כי המשא הזה רק הולך ומכביד‪ .‬עם פעם‬
‫מנהגים שונים ומשונים היו דועכים ומשתכחים בהדרגה‪ ,‬כיום האינטרנט והרשתות החברתיות‬
‫מונעים שכחה‪ ,‬ומחיים מחדש מנהגים נשכחים וזניחים‪ .‬בציבורים הדתיים והחרדיים‪ ,‬רבים‬
‫מבקשים להחמיר על נפשם‪ ,‬ומאמינים כי "המחמיר‪ ,‬תבוא עליו הברכה"‪ .‬מי שמקל בערכה של‬
‫ברכה זו ומתנגד לקו מחמיר‪ ,‬יתפרש על‪-‬ידי המחמירים (כנראה בצדק) כבעל אמונה חלשה יותר‬
‫בתמ"ש‪.414‬‬

‫אך אם מאמינים רבים חושדים בסתר ליבם כי אמונה זו פשוט לא נכונה‪ ,‬מדוע הם אינם אומרים‬
‫זאת בריש‪-‬גלי? מדוע‪ ,‬כמו בסיפור בגדי המלך החדשים‪ ,‬קריאות של בודדים אינן מתפשטות כאש‬
‫בשדה קוצים בקרב שאר ה"קהל הקדוש"?‬

‫הסיבה לכך היא כי אותם בודדים המוחים נגד עוולות מותקפים ומוקעים מיד בידי סביבתם‬
‫הדתית‪ .‬הוקעה זו מרתיעה את אחרים מלהצטרף אליהם‪ .‬אם כן אפשר לשאול‪ :‬מדוע רבים אינם‬
‫נזעקים להגן על הבודדים המותקפים? אין זה אלא ש"המשחק החברתי" ערוך כך שכל יחיד חושש‬
‫מפני המאמינים שסביבו‪ .‬כל יחד חושש כי הצטרפותו לקולות הבודדים המביעים ביקורת תחשוף‬
‫אותו לאותה הוקעה‪ ,‬ואותן סנקציות חברתיות ‪.‬‬

‫יתכן מאד‪ ,‬כי חלק מאותם "מגיני אמונת תמ"ש" המתקיפים בעוצמה את אילו שכופרים בה‪,‬‬
‫אינם מאמינים שלמים בעצמם‪ .‬יתכן‪ ,‬והם עושים פעולות אילו מסיבה אחרת לגמרי מאמונה‪:‬‬
‫רצון לגרוף נקודות מהסובבים אותם‪ ,‬אשר וודאי יראו בהם "צדיקים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬אותן התקפות על‬
‫כופרים יכולה לסייע להם להדחיק ולדכא את ספקות עמומים הטורדים את מנוחתם‪.‬‬

‫לשם המחשה ( ולהבדיל אלפי הבדלות)‪ ,‬בימי שלטונו העריץ של סטאלין בברית המועצות‪ ,‬חברי‬
‫המפלגה הקומוניסטית יצאו מגדרם על‪-‬מנת להביע לו נאמנות‪ .‬אפילו הבעת נאמנות בעוצמה‬
‫פחותה רק במעט מהסביבה‪ ,‬יכלה לגרור סכנת חיים‪ .‬מסופר‪ ,‬כי פעם אחת כאשר סיים סטאלין‬
‫לדבר בפני קבוצת פקידים ממשלתיים‪ ,‬החלו כל הנוכחים למחוא כפיים בהתלהבות‪ .‬אלא שכל‬

‫‪ 413‬בספרו של חנוך דאום "אלוהים לא מרשה" הוא מעלה טענה פשוטה‪ ,‬אך לא תמיד ברורה מאליה עבור דתיים‪:‬‬
‫נוחות החיים היא דבר חשוב‪ ,‬ולא סתם בקשת עצלנות‪ .‬גם אם נקודתית הלכות שונות דורשות מאמצים קטנים‪,‬‬
‫הביצוע הכולל שלהם עולה לכדי מעמסה לא זניחה כלל‪.‬‬
‫באופן פאראדוכסלי‪ ,‬דווקא המעמסה הדתית לעיתים מונעת מרבים וטובים להשתחרר ממעמסה זו‪ .‬אי‪-‬נשיאה בנטל‬
‫נתפסת כחולשה ועצלנות‪ ,‬ולכן הם דוחקים בעצמם להמשיך למרות (או בגלל) הקושי‪.‬‬
‫‪ 414‬דוגמא נוספת לקיבעון הנובע מעיקרון האבסולוטיות של האמונה‪ :‬לעיתים מואשם הציבור הדתי‪-‬לאומי‬
‫ב"משיחיות"‪ ,‬וקיצוניות אידיאולוגית‪ .‬האם יש בביקורות אילו גרעין אמת? חוגים דתיים‪-‬לאומיים מתונים מתקשים‬
‫לנהל דיאלוג פורה עם חבריהם מימין‪ .‬זאת מכיוון שהצד הקיצוני יותר מכריז כי אמונתו מובילה אותו למסקנות‬
‫אילו‪ .‬כאשר דתי מתון מתווכח עם פסוקים ופסקי הלכה‪ ,‬הוא יכול להיתפס בעיני ציבור המאמינים ככופר בתמ"ש‪,‬‬
‫ולכן ידו תהיה על התחתונה‪.‬‬

‫‪206‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אחד ואחד מהנוכחים חשש להפסיק למחוא כפיים מחשש שייתפס כמזלזל ביחס לחבריו‪ .‬כך‪,‬‬
‫נמשכו מחיאות הכפיים דקות ארוכות‪ .‬ככל שארך מחזה משונה זה‪ ,‬האווירה בחדר הפכה להיות‬
‫מתוחה ומשונה יותר‪ ,‬עד שאחד החברים חשב שדי בכך‪ ,‬ולאחר כרבע שעה של מחיאות כפיים(!)‬
‫לקח על עצמו להיות הראשון שפוסק מכך‪ .‬מספרים כי אותו חבר נעלם כלא היה יום לאחר מכן‪...‬‬
‫זוהי עדות מטרידה ומשעשעת כאחת‪ ,‬על האופן בו הרבים שבויים אחד בידיו של השני‪.‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬יתכן מצב בו הרוב המכריע של הדתיים אינם מאמינים בלב שלם‪ ,‬אך כולם מאמינים‬
‫שכל האחרים מאמינים‪ .‬זה אולי נשמע אבסורדי‪ ,‬אך "דילמת האסיר" מופיעה במציאות בשלל‬
‫אופנים‪ ,‬ומונעת תהליכים של תיקון נורמות חברתיות שליליות‪.‬‬

‫מודגש‪ ,‬כי התיאור בפרק זה הוא פשטני ביותר ואין בו כדי להסביר את מכלול התופעות‪ .‬אנשים‬
‫הם יצורים מורכבים ומרובדים‪ ,‬וכך גם אמונתם‪ .‬אי‪-‬אפשר לתת ערך בינארי לאמונה (כן מאמין‪/‬‬
‫לא מאמין)‪ ,‬אנשים מאמינים בעוצמות שונות‪ ,‬ו‪/‬או ברמת הסתברות שונה‪ .‬אין כאן קביעה כי רוב‬
‫הדתיים והחרדיים אינם מאמינים‪ ,‬ורק כלואים בסיטואציה חברתית‪ .‬להיפך‪ ,‬סביר כי הרוב‬
‫מאמינים ברמה זו או אחרת‪ ,‬אלא שהסיטואציה המתוארת מונעת מספקות וביקורות לצוף על פני‬
‫השטח ולהתפשט לתופעה רחבה יותר‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬קשה להגדיר ולקבוע אם דתיים וחרדים שמחים ומרוצים מחייהם הדתיים‪ ,‬או אם‬
‫היו שמחים יותר לחיות במסגרת אחרת‪ .‬סביר כי ישנם רבים שחיי הדת והאמונה הם לכתחילה‬
‫המסגרת האידיאלית עבורם‪ .‬בהחלט חשוב כי יוותרו אופציות ומסגרות דתיות עבור אותם‬
‫אנשים‪.‬‬

‫אלא שבסופו של דבר‪ ,‬ישנם רבים אשר חיים במסגרת דתית מבלי שהם רוצים בכך‪ ,‬וכאשר הם‬
‫חשים שאין ביכולתם להיחלץ ממסגרת זו‪ .‬בנוסף על אילו‪ ,‬אפשר להניח כי ישנם עוד רבים אחרים‬
‫אשר אינם מהרהרים בכלל באפשרות כזו פשוט כי אינם יודעים כי אמונתם שגויה‪ .‬המצב בהחלט‬
‫מורכב ‪ .‬הגמרא קובעת כי "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"‪ .‬האם במצב עניינים זה יצליחו‬
‫ה"אסירים" לחלץ את עצמם‪?415‬‬

‫‪ 415‬העיתונאי ד"ר אבישי בן חיים המסקר חרדים נוהג לטעון כי ישנן סיטואציות רבות בהן החרדים משוועים‬
‫בסתר ליבם כי החילוניים יושיעו אותם מעצמם‪ .‬למשל‪ ,‬חברי כנסת חרדים נמנעו מלהתמנות לשרים מפני שמינוי‬
‫כזה יכול להיות מזוהה עם נאמנות למדינה‪ .‬כאשר בג"ץ קבע כי לא ניתן להשאיר על כנו מצב עניינים בו חרדים‬
‫מכהנים כסגני שרים תחת ראש הממשלה‪" ,‬נאלצו" החרדים להשלים עם גזירה זו‪ ,‬וכך מונה השר החרדי הראשון‪.‬‬
‫מובן כי פסיקה כזו מועילה לציבור החרדים‪ ,‬שכן הסמכויות והמעמד של נציגיהם גדולות יותר‪ .‬אלא ששינוי זה לא‬
‫היה יכול להתרחש מתוך החברה החרדית בגלל אותה דינאמיקה חברתית המתוארת‪.‬‬
‫‪207‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫עסקת חבילה לעומת סינתזה‬

‫חברות עסקיות שונות נוהגות להציע לרוכשים פוטנציאליים עסקאות חבילה‪' .‬החבילה' כוללת‬
‫מספר מרכיבים אשר נמכרים יחד‪ ,‬מבלי שהרוכש יכול לוותר על אף מרכיב בודד‪ .‬בהקשר הכלכלי‪-‬‬
‫שיווקי‪ ,‬לעסקאות חבילה יש יתרונות וחסרונות שונים‪ ,‬אשר אינם מענייננו כאן‪.‬‬

‫וישנן גם עסקאות חבילה תרבותיות‪ .‬כדוגמא‪ ,‬אפשר לחשוב על קבוצה של מהגרים מוסלמים‬
‫החיים באירופה‪ ,‬ונאבקים לשמר את תרבותם אל מול הלחצים להיטמע בתרבות האירופאית‬
‫השלטת‪ .‬במאבק הזה‪ ,‬המהגרים יתעקשו תמיד לשמר את כל מה שקשור לתרבותם המקורית‪,‬‬
‫ולהתייחס בחשדנות ושלילה לכל מה שנתפס כמזוהה עם התרבות האירופאית‪ .‬במאבק כזה‪ ,‬לא‬
‫בוחנים כל מנהג בנפרד ושוקלים את תועלתו‪ .‬בני‪-‬אדם נוהגים לתפוס מאבקים תרבותיים כאלו‬
‫באופן פשטני של עסקת חבילה‪ :‬הכול או כלום‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬ברבות השנים סביר כי יחולו שינויים תרבותיים כאלו ואחרים‪ .‬כך למשל בדוגמא שניתנה‪,‬‬
‫סביר כי אלמנטים שונים מהתרבות האירופאית יחלחלו לבסוף ויעצבו מחדש את תרבותם של‬
‫המהגרים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תהליך כזה נעשה לרוב באופן איטי ולא מודע‪ .‬הסברים לכך יופיעו לרוב‬
‫כהצדקות שבדיעבד לשינויים שכבר אירעו‪.‬‬

‫באותו אופן‪ ,‬גם מאמיני תמ"ש אוחזים בעסקת חבילה משלהם‪ .‬בעסקת החבילה התמ"שית‬
‫כלולים כל מיני מרכיבים‪ ,‬ביניהם‪:‬‬

‫‪ .1‬אמונה בתמ"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬אמונה באלוהים‪.‬‬
‫‪ .3‬קיום מצוות‪.‬‬
‫‪ .4‬ריטואלים ומנהגים (מסורת)‪.‬‬
‫‪ .5‬שייכות למגזר ו‪/‬או קהילה‪.‬‬
‫‪ .6‬הצדקה והעצמה של הזהות הלאומית‪.416‬‬

‫כל מרכיב כזה כולל בקרבו תתי‪-‬מרכיבים שונים‪ .417‬אלא שהמרכיבים השונים אינם עומדים‬
‫לבחירה ול סינון‪ .‬התפיסה התמ"שית היא כי 'מרכיב העל'‪ ,‬הבריח התיכון‪ ,‬המאגד את כלל‬

‫‪ 416‬מרכיב זה קיים יותר בחברה הדתית‪-‬לאומית‪ ,‬ולא קיים כלל בפלגים מסוימים בחברה החרדית‪.‬‬
‫‪ 417‬למשל אמונה באלוהים כוללת (או מכתיבה) אמונה ברוחניות ובנשמה‪ .‬אמונה בתורה כוללת קיום מצוות‪,‬‬
‫אמונה בשכר ועונש‪ ,‬אמונה בבחירת ישראל ועוד‪.‬‬
‫‪208‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫החבילה הזו היא אמונת תמ"ש‪ .‬ללא אמונה בתמ"ש‪ ,‬הם חשים‪ ,‬לא יישאר דבר מהתורה‪,‬‬
‫המצוות‪ ,‬והמנהגים‪ .‬הקהילות יחלו להתפורר‪ ,‬והיהדות כולה תהיה בסכנת הכחדה‪.418‬‬

‫יש היגיון מסוים בחששות אילו‪ .‬מדוע להגיע לבית הכנסת אם לא רואים בתפילה פעולה רוחנית‬
‫אשר ציווה עליה אלוהים? מדוע להמשיך לחגוג את סדר פסח אם לא מאמינים כי יציאת מצריים‬
‫ארעה בפועל? מדוע לחיות בארץ ישראל ללא האמונה כי זהו צו התורה ותנאי לגאולה העתידה?‬

‫בפועל‪ ,‬כ ל הפעולות הללו מבוצעות גם ע"י אנשים שאינם דתיים ו‪/‬או מאמינים‪ :‬הליכה לבית‬
‫כנסת‪ ,‬קיום סדר פסח‪ ,‬יישוב הארץ‪ ,‬ועוד‪ .‬אלא שחששם של המאמינים כי פעולות כאלו לא יעמדו‬
‫במבחן הזמן ללא אמונה דתית‪.419‬‬

‫אך מה היה קורה לו כל אחד היה יכול לבחור מרכיבים כרצונו מתוך עסקת החבילה התמ"שית?‬
‫יתכן מאד שרבים מתוך החברה הדתית היו מאמצים לחיקם רק חלק ממרכיבי החבילה‪,‬‬
‫ומוותרים בחפץ לב על חלקים אחרים‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬ישנם רבים אשר מאמינים באלוהים‪ ,‬מתחברים לחלק מהמצוות‪ ,‬אך לא מעוניינים‬
‫בטוטאליות הנגזרת מאמונת תמ"ש‪ ,‬המאלצת אותם לקיים דברים אשר הם אינם מתחברים‬
‫אליהם‪ .‬חלק מהדתיים נהנים מאד לשמירת שבת‪ ,‬ועבור רבים אחרים מדובר בסיוט של ממש‪.‬‬
‫ישנם זוגות אשר טהרת המשפחה מחייה את הזוגיות שלהם‪ ,‬וישנם זוגות אחרים אשר היא‬
‫הקפדה על כללים אילו מזיקה ופוגעת בזוגיותם‪ .‬אלא שאמונה בתמ"ש מאלצת אנשים לראות‬
‫בכלל המצוות וההלכות תורה מסיני אשר אין רשות להרהר אחריה‪.‬‬

‫אפשר להביט כדוגמא על נשים פמיניסטיות בחברה הדתית‪ .‬יש לא מעט נשים דתיות אשר בנוסף‬
‫לחיבתן האותנטית לתורה וליהדות‪ ,‬אך מתקשות להשלים עם חלקים בתורה וביהדות אשר הן‬
‫תופסות כמפלים ומדירים נשים‪ .‬אותן נשים וודאי היו שמחות לוותר כליל על אותם חלקים‪ ,‬אלא‬
‫שוויתור כזה עומד בסתירה חריפה לעיקרון האבסולוטיות המשתמע מאמונת תמ"ש‪ :‬התורה‬
‫ניתנה מאלוהים‪ ,‬ולנו כבני אנוש אין את הזכות והיכולת לשנות‪ ,‬להוסיף ולגרוע מתורה אלוהית זו‪.‬‬
‫בהקשר זה יוער כי אין צורך כל צורך לראות ברבנים תמ"שיים הנלחמים נגד פמיניסטיות דתיות‬
‫שונאי נשים; תכלית מעשיהם היא הגנה על אמונת תמ"ש‪ ,‬ולא התקפה לשמה‪.‬‬

‫‪ 418‬אפשר לשאול על כך‪ :‬מדוע אנשים המאמינים בנצח ישראל המובטח מאלוהים חוששים שהיהדות תאבד‪.‬‬
‫התשובה המקובלת היא שנדרשת חובת השתדלות‪ .‬אלא שחובת השתדלות יכולה להסביר פעולות שונות הנעשות‪,‬‬
‫ולא את הפחד הרגשי‪.‬‬
‫‪ 419‬כדוגמא הפוכה מתרבות אחרת‪ ,‬אפשר להביא את טכניקת המדיטציה אשר פותחה כחלק מהבודהיזם‪ .‬רבים אמד‬
‫מתוך העולם המערבי משלבים מדיטציה באורח חייהם מבלי לקבל כעסקת חבילה את כלל עקרונות האמונה של‬
‫הדת (או דרך החיים) הבודהיסטית‪ .‬לא נראה כי אי‪-‬קבלה זו מונעת מתופעה זו להתרחב‪ .‬הסיבה שהתופעה‬
‫מתרחבת היא (כנראה) כי יש תועלות אמיתיות במדיטציה‪ .‬באותו אופן‪ ,‬אפשר להניח כי אותם מרכיבים מתוך‬
‫התורה וההלכה שיש בהם תועלת אמיתית‪ ,‬יעמדו במבחן הזמן גם ללא אמונה (וכך גם טוב וראוי שיקרה)‪.‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא ההתעקשות של התמ"שיים על ראיית התורה חלק מעסקת חבילה‪ ,‬מסכנת גם את אותם‬
‫מרכיבים חיוביים מתוך התורה‪.‬‬
‫‪209‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫באותו אופן שאימוץ גורף של העסקה התמ"שית אינו כדאי לרבים‪ ,‬כך גם וויתור גורף על כלל‬
‫מרכיבי העסקה יכול להביא לתוצאות שליליות‪.‬‬

‫רבנים שונים מצביעים על התופעות השליליות שבאורח החיים המערבי‪-‬חילוני‪ ,‬כמו העלייה‬
‫המתמדת בשיעור הגירושין ובשימוש בתרופת נוגדות דיכאון‪ .420‬אמנם‪ ,‬חולשותיה של התרבות‬
‫החילונית מחזקות ומשכנעות מאמינים רבים כי חיי התורה הם הדרך היחידה אל האושר‪ .‬מחד‪,‬‬
‫שוללי הדת יכולים להתגונן ע"י פירוש הנתונים הללו בדרכים אחרות‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לטעון כי‬
‫בחברה הדתית פשוט מתעלמים מבעיות במקום להודות בהן ולהתמודד עמן‪ .‬מנגד‪ ,‬קשה שלא‬
‫להודות כי בתרבות המערבית ישנם בהחלט בעיות אמיתיות‪ .‬רבים החיים בתרבות זו‪ ,‬גם כאלו‬
‫הנחשבים למצליחים בה‪ ,‬אינם מאושרים‪.‬‬

‫אין צורך לעשות אידאליזציה לתרבות המערב‪ ,‬אך גם לא צריך לראות בה מעשה שטן‪ .‬הגיוני‬
‫ומועיל יותר לבחון כל דבר לגופו‪ ,‬ולראות מה לאמץ‪ ,‬מה לתקן‪ ,‬ומה לדחות לגמרי‪.‬‬

‫יוצא אם כן‪ ,‬כי התמ"שיים תופסים את המצב כמאבק בעל שתי תוצאות אפשריות‪ :‬הכול‪ ,‬או‬
‫כלום‪ .‬עדות לכך‪ ,‬היא השימוש בטרמינולוגיה המלחמתית בשיח הפנים‪-‬דתי‪ ,‬בו ניתן לשמוע תדיר‬
‫ביטויים כמו "מלחמת התרבות"‪" ,‬המאבק על הרוח"‪ ,‬וכדומה‪ .‬במאבק איתנים כזה‪ ,‬טבעי‬
‫שיתפתחו טקטיקות שכנוע‪-‬עצמי ומנגנונים חברתיים חזקים אשר יפעלו לשמור על אמונת תמ"ש‬
‫מפני פירוקה לגורמים‪.‬‬

‫לעומת עסקת החבילה‪ ,‬ישנה חלופה אחרת‪ :‬הסינתזה‪ .‬בסינתזה לוקחים את הטוב מכל העולמות‬
‫על‪-‬מנת ליצור 'טוב' אידאלי‪ ,‬כולל‪ ,‬והרמוני יותר‪ .‬במקום להילחם על שימור הזהות הדתית‬
‫ודחיית התרבות החילונית באופן מוחלט‪ ,‬ניתן לברור אילו רכיבים רוצים לשמור‪ ,‬אילו לשנות‪,‬‬
‫ואילו לאמץ‪ .‬תפיסה כזו היא יותר סובלנית‪ ,‬מפויסת‪ ,‬אופטימית ורציונאלית‪.421‬‬

‫אין ספק כי הדובר התמ"שי הצלול והמשפיע ביותר אשר ייחל לסינתזה בין הזרמים השונים בעם‬
‫ישראל היה הראי"ה קוק‪ .‬עיקרון מרכזי במשנתו של הרב קוק מובע בסיסמה שתבע‪:‬‬

‫"הישן יתחדש והחדש יתקדש" (אגרות הראיה א')‬

‫פירוש הדברים‪:‬‬

‫‪" ‬הישן"‪ -‬הרב קוק מכוון בביטוי זה לעולם הדתי‪ ,‬אותו הרבה לבקר‪ .‬הרב קוק ייחל‬
‫להתחדשותו של העולם הדתי‪.‬‬

‫‪ 420‬בהקשר של דיכאון‪ ,‬ישנם חוקרים אשר רואים את העלייה המתמדת במקרים של דיכאון קליני תוצאה של‬
‫אורח החיים המערבי‪ .‬תרבות ההישגיות‪ ,‬הלחץ‪ ,‬ההשוואה המתמדת ברשתות החברתיות‪ ,‬האינדיבידואליזם‬
‫והניתוק ממשפחה והקהילה; כל אילו מאפיינים של תרבות המערב‪ ,‬ונוגדים את הדרך בה עוצבו בני‪-‬אדם במשך‬
‫עשרות אלפי שנות אבולוציה‪.‬‬
‫‪ 421‬הקשר בין גישה מפויסת לתפיסה רציונאלית הוא ברור‪ :‬בהעדר חשיבה רציונאלית‪ ,‬מאבקים מקבלים‬
‫פרופורציות לא הגיוניות‪ .‬בפרט‪ ,‬מאבקים דתיים בהם המציאות נתפסת כבינארית‪ :‬טוב מוחלט לעומת רע מוחלט‪.‬‬
‫‪210‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫‪" ‬החדש"‪ -‬אילו הם החלוצים החילוניים‪ ,‬אשר הרב קוק העריץ מחד‪ ,‬אך קיווה כי יתחברו‬
‫לעולם הקודש‪ ,‬וזאת מבלי לוותר על התכונות החיוביות שהיו בהם (=יוזמה‪ ,‬תעוזה‪,‬‬
‫השכלה‪ ,‬חוש מוסרי מפותח‪ ,‬ועוד)‪ ,‬אשר נעדרו מהעולם הדתי הישן‪.‬‬

‫השקפת עולמו של הרב קוק הייתה חריגה בנוף הדתית‪ .‬דתות נוטות לראות את המציאות כמאבק‬
‫בין טוב לרע (בפועל‪ ,‬מלבד הצהרות יפות‪ ,‬רוב האנשים והתנועות נוטים לחשיבה כזו)‪ .‬כאשר‬
‫מדברים על האדם הפרטי‪ ,‬הדת רואה בדילמות והמאבקים הפנימיים שלו מלחמה גורלית בין טוב‬
‫לרע‪ .‬כאשר יש התנגשות בין חלקים בעם‪ ,‬או בין עם ישראל לעמים אחרים‪ ,‬מאבקים אילו‬
‫קשורים אף הם לאותו מאבק קוסמי בין טוב לרע‪ .422‬הרב קוק ניסה לשבור את הדיכוטומיה הזו‪,‬‬
‫וראה בכל חלק מהמציאות חלק אחד מתוך טוב גדול‪ .‬משאת נפשו לא הייתה כי הצד שהוא ייצג‬
‫יגבר על הצד היריב; אלא שמתוך כלל הזרמים בעם ישראל תיבנה יצירה חדשה המאחדת את‬
‫הטוב שבכל זרם‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬יש כאן תפיסה שוויונית‪ ,‬סובלנית ויפה‪ .‬תלמידיו‪ ,‬ותלמידי תלמידיו של הרב קוק (עדיין)‬
‫מצטטים לרוב סיסמאות יפות אילו‪ .‬אלא שבפועל‪ ,‬מי שמאזין ומתבונן היטב‪ ,‬יגלה כי מעבר למס‬
‫השפתיים‪ ,‬תורת הרב קוק נזנחה (או לא הופנמה מלכתחילה)‪ .‬דבריו זוכים לאינטרפרטציה‬
‫והדגשים חדשים‪ ,‬ונראה שממשיכי דרכו תופסים את המציאות בדרך הישנה והמקובלת‪ :‬כל מה‬
‫שקורה במציאות זה חלק ממאבק בין טוב ורע‪ ,‬כאשר ברור כי הם המייצגים הבלעדיים של כוחות‬
‫הטוב בעולם‪.423‬‬

‫אין מה להתרעם על ממשיכי דרכו של הרב קוק‪ .‬הרב קוק היה מאמין תמ"ש בכל ליבו‪ ,‬והתורה‬
‫מבחינתו היא התגלמות הטוב האלוהי העליון‪ .‬כאשר הרב קוק מבקר את העולם הדתי הישן‪ ,‬הוא‬
‫מאשימם בכך כי זנחו חלק מערכי התורה‪ .‬וכאשר הרב קוק משבח את החלוצים החילוניים‪ ,‬הוא‬
‫עושה זאת כי הוא רואה בהם מגשימים בפועל של ערכים תורניים‪.‬‬

‫‪ 422‬תפיסת המציאות כמאבק רוחני בין טוב לרע מוחלטים גוררת בסופו של דבר אנשים לפונדמנטליזם‪ .‬הרב קוק‬
‫ניסה לרכך תפיסה זו‪ ,‬כאשר טען כי הטוב והרע אינם מרוכזים במקום אחד‪ ,‬אלא מפוזרים באנשים‪ ,‬מגזרים‪,‬‬
‫ואפילו עמים שונים‪ .‬אך בסופו של דבר‪ ,‬קשה שלא לגלוש חזרה לתפיסה הרגילה של טוב ורע‪ .‬לאנשים קשה‬
‫לחיות עם הגדרות מעורפלות לאורך זמן‪ .‬לעיתים‪ ,‬הם ישלמו מס שפתיים ויצהירו שהם נאבקים רק ב"חלק הרע"‬
‫של יריביהם‪ .‬אך מתוך מאבק ‪ ,‬מגיעים לשנאה‪ ,‬ולזיהוי של האדם‪/‬ארגון‪/‬זרם כאויב מוחלט‪.‬‬
‫‪ 423‬אחרי התלבטות‪ ,‬החלטתי להימנע מלצטט דברים קשים וחריפים שיצאו בשנים האחרונות מפי רבנים המזוהים‬
‫עם תורת הרב קוק‪ ,‬דברים שעוררו סערה ציבורית‪ .‬הרבנים וחבריהם טוענים שהדברים הוצאו מהקשרם‪ ,‬וכי לא‬
‫ניתן ללמד תורה כאשר כל אמירה שאינה עולה בקנה אחד עם חוקי התקינות הפוליטית מיד הופכת לכותרת‪.‬‬
‫בהחלט יש צדק מסוים בדברים אילו‪.‬‬
‫אעפ"כ‪ ,‬קשה להימנע מהמסקנה כי עוד ועוד ציטוטים והצהרות לוחמניות מעידים על כך שציבור ממשיכי דרכו של‬
‫הרב קוק שרוי בתודעת מאבק‪ .‬אמנם‪ ,‬גם לרב קוק היו מספר אמירות לוחמניות וקשות (כנגד אליעזר בן‪-‬יהודה‪,‬‬
‫מקס נורדאו‪ ,‬ועוד מספר אמירות קשות כנגד יהודים חילוניים בכלל)‪ .‬אמירות אילו מצוטטות ע"י תלמידיו כיום‬
‫באופן לא פרופורציוני ליתר אמירותיו‪ .‬הרוח הכללית של דברי הרב קוק מלאת אהבה ופיוס‪ .‬ידועה סיסמתו‪:‬‬
‫"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על החושך כי אם מוסיפים אור"‪ .‬אם מישהו יטרח למיין את האמירות הציבוריות‬
‫של תלמידי הרב קוק הבולטים בימינו‪ ,‬יתכן כי הוא יגלה שהוראה זו אינה מיושמת הלכה למעשה‪.‬‬
‫‪211‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כאשר מניחים כי התורה היא יצירה אלוהית‪ ,‬לעולם לא תיגזר מכך תמונה שוויונית‪ ,‬ולעולם לא‬
‫תתאפשר סינתזה אמיתית‪ .‬הרי המחנה הדתי הוא זה המאמין בתורה ומצהיר לה אמונים! במפגש‬
‫בו הצד הדתי טוען כי התורה היא אמת המידה לפיה בוחנים מה לשנות ולתקן‪ ,‬הסיכוי להגיע‬
‫להבנה עם הצד שאינו מאמין הוא קלוש‪ .‬רק רציונאליות מאפשרת הידברות‪.424‬‬

‫ישנו סיפור דמיוני ומשעשע‪ ,‬לפיו חכמי כל הדתות התכנסו לוועידה עולמית‪ ,‬וכל נציג היה צריך‬
‫לוותר על מרכיב מסוים מדתו לטובת הגעה לפיוס ושלום‪ .‬כך‪ ,‬כל אחד מחכמי הדתות וויתר על‬
‫משהו מהותי ביותר מתוך דתו‪ .‬כאשר הגיעו לרב היהודי‪ ,‬הוא הסכים לוותר על אמירת 'יקום‬
‫פורקן מן שמיא' השני בתפילה של שבת (קטע לא משמעותי מתפילת שבת בנוסח האשכנזי בו‬
‫מברכים את הקהל שהגיע לבית הכנסת)‪ .‬שורת המחץ של הסיפור היא שכאשר חזר אותו הרב‬
‫לארץ סערו נגדו הרוחות בעולם הרבני על שהעז לוותר על חלק מהתפילה‪...‬‬

‫סיפור זה מסופר ע"י רבנים ודרשנים כמעשייה בשבח היהודים דבקים באמונתם‪ ,‬על אף הפיתויים‬
‫להתפשר עליה‪ .‬זהו פועל יוצא של אמונת תמ"ש‪ .‬כאשר אדם הוא חלק ממחנה המאמין כי מנהיגיו‬
‫הם תלמידי חכמים המייצגים את המשך השתלשלות התורה האלוהית‪ ,‬אין שום סיכוי לוויתור על‬
‫מרכיבים ארכאיים‪ ,‬בעייתיים‪ ,‬ומכבידים‪ ,‬אשר מהווים חלק מאותה עסקת חבילה תמ"שית‪.‬‬

‫מודגש‪ ,‬כי הדברים אינם אמורים רק כנגד תלמידי הרב קוק‪ .‬נהפוך‪-‬הוא‪ ,‬משנת הרב קוק היא‬
‫דווקא סמל לרוח פייסנית וסובלנית ביהדות הדתית‪ .‬אם בארזים אחזה שלהבת הקנאות הדתית‪,‬‬
‫הרי שהסיכויים לתהליכי תיקון שיקרו "מתוך המחנה" הם קלושים‪.‬‬

‫השוליים הליברליים בציונות הדתית מבקרים את תלמידי הרב קוק על מה שנדמה בעיניהם‬
‫כמגמת הקצנה‪ .‬אלא שאפילו הם אינם מעיזים להשמיע הצהרות אשר סותרות את עיקרי אמונת‬
‫תמ"ש‪ .‬אדרבה‪ ,‬נראה כי הרבנים הליברליים הבולטים מרבים להתבטא באופן שמצהיר אמונים‬
‫לאמונת תמ"ש‪ .‬כל עוד אילו הם פני דברים‪ ,‬אפשר להעריך כי גם מקרבם לא תצמח ישועת‬
‫הסינתזה המיוחלת‪.‬‬

‫‪ 424‬ישנו ארגון חרדי לחזרה בתשובה אשר נקרא 'הידברות'‪ .‬זהו שימוש ציני ממש במושג שמעורר קונוטציה של‬
‫פתיחות ורצון להיפתח‪ ,‬בעוד כל מטרת הארגון להעביר אנשים מהמחנה החילוני למחנה החרדי‪ .‬למרות שבציונות‬
‫הדתית לא אוהבים לחשוב כך‪ ,‬קשה לומר כי תפיסתם לגבי המונח הידברות רחוקה מכך‪.‬‬
‫‪212‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫יהדות כתרבות‬
‫בהקשר חלופת הסינתזה‪ ,‬חשוב להבהיר נקודה מהותית‪ .‬חלק ממייחלי הסינתזה רואים בדמיונם‬
‫מצב אידאלי וסופי בו מתגבש זרם יחיד ומושלם‪ ,‬המורכב מכלל היתרונות בכלל הזרמים‪ .‬אלא‬
‫שלא רק ששאיפה כזו אינה ריאלית‪ ,‬היא גם לוקה בכשל מוסרי‪" .‬כשם שפרצופיהם שונים כך‬
‫דעותיהם שונות" אמרו חז"ל על השונות בין בני‪-‬אדם‪.‬‬

‫החשיבה הדתית המבוססת על חלוקה דיכוטומית בין טוב לרע מתקשה לתת מקום לשונות בין בני‬
‫אדם‪ .‬בפועל‪ ,‬מה שטוב לאחד הוא רע לאחר‪ ,‬ומה שיכול להיות פסגת ההנאה עבור אדם אחד‪ ,‬יכול‬
‫להיות עינוי נורא לאחר (דוגמאות לכך יש למכביר‪ :‬ריצת מרתון‪ ,‬אכילת אוכל חריף‪ ,‬פתרון חידה‬
‫מתמטית‪ ,‬ועוד)‪ .‬חברה אידיאלית מאפשרת לפרטים שבה להגיע למקסימום מיצוי אישי‬
‫ומקסימום אושר‪ ,‬ולא לנסות לכפות אחידות שמתעלמת משונות טבעית‪.‬‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬אפשר לדבר על סינתזה פלורליסטית יותר‪ ,‬לפיה זרמים שונים ממשיכים להתקיים‪,‬‬
‫מבלי להתמזג לזרם יחיד ו"צודק"‪ .‬במצב אוטופי זה‪ ,‬יכולים קבוצות ותת‪-‬קבוצות לעצב מחדש‬
‫את דרך חייהם באופן חופשי ומתמשך‪ ,‬לבנות את מה שטוב להם‪ .‬גם הפרטים יוכלו להגדיר את‬
‫עצמם כפי שטוב ונכון להם‪ ,‬ולהיות שייכים (או לא שייכים) לאיזו קבוצה שירצו מבלי שמנגנונים‬
‫חברתיים יקשו עליהם מלעשות זאת‪ .‬מעין חזון אחרית הימים שבו "האמת והשלום אהבו"‪,‬‬
‫ו"אמת מארץ תצמח"‪ ,‬בניגוד לחזון התורני בה "עמך כולם צדיקים" והתורה משמיים נכפית על‬
‫אנשים כמו במועד נתינתה‪" :‬הר כגיגית"‪.425‬‬

‫באותו חזון בהחלט יש מקום גם לקהילות דתיות המאמינות בתמ"ש‪ .‬נראה כי אין כל סיבה‬
‫להילחם בזכותם של אנשים להאמין‪ ,‬גם בדברים מופרכים לחלוטין‪ .‬אמונה משותפת בדברים‬
‫מופרכים בהחלט מביאה לתחושת לכידות חזקה‪ ,‬מצרך חשוב מאין כמוהו עבור רבים‪ .426‬אמונה‬

‫‪ 425‬בהתאם ללשון המדרש על מתן תורה בו הקב"ה כפה על עם ישראל את התורה והר סיני "כגיגית"‪.‬‬
‫‪ 426‬כדוגמא‪ ,‬אפשר לחשוב על רצף הקבוצות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אנשים המאמינים כי כדור הארץ עגול‪.‬‬
‫‪ .2‬חובבי כדורגל מהליגה האנגלית‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילים למען איכות הסביבה‪.‬‬
‫‪ .4‬אנשים המאמינים כי כדור הארץ שטוח‪.‬‬
‫האמונה של החברים בקבוצה הראשונה לא תביא לכך תחושת אחווה ואחדות אצלם‪ ,‬שהרי מדובר במידע‬
‫אובייקטיבי לחלוטין‪ ,‬אשר נגיש ושווה בפני כולם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בין החברים בקבוצה השנייה תהיה תחושה מסוימת של קרבה‪ .‬יש להם נושא לשיחה משותפת אשר‬
‫מייחד אותם מכל מי שאינו אוהב ומתעניין בכדורגל אנגלי‪.‬‬
‫בקבוצת הפעילים למען איכות סביבה כבר יש עליית מדרגה נוספת‪ -‬ישנם רבים אחרים המתנגדים לפעילותם‪ ,‬מעין‬
‫"אויב משותף" אשר מלכד את חברי הקבוצה עוד יותר‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬בקבוצה האחרונה תהיה תחושת האחדות הגדולה ביותר‪ .‬הסביבה לא רק שאינה מסכימה‪ ,‬כי אם לועגת‬
‫לאמונתם המופרכת‪ .‬נכון להיום‪ ,‬מוערך כי ישנם מאות אלפים אשר שותפים לאמונה זו‪ ,‬חלקם פועלים כקבוצה‬
‫מגובשת (המכונה ‪ .)flat earthers‬אפשר להעריך בבטחה כי רבים אשר הצטרפו לקבוצה זו‪ ,‬בתוך‪-‬תוכם פחות‬
‫מוטרדים מהשאלה אם כדור הארץ הוא עגול או שטוח‪ ,‬והם מחפשים בדיוק את אותה תחושת לכידות‪.‬‬
‫‪213‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫מופרכת מבדלת את המחזיקה בה מיתר הסביבה ומאחדת את השורות בקרב תומכיה‪ .‬אלא שיש‬
‫לשאוף לכך כי רק מי ש מעוניין בכך‪ ,‬יחיה כך‪ ,‬וכי עסקת החבילה התמ"שית לא תהיה כפויה‬
‫באמצעות מנגנונים חברתיים על אנשים רבים אשר אינם מעוניינים בכך‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2017‬שודרה בערוץ עשר (ז"ל) סדרת כתבות בשם "דתיי הרצף" של העיתונאי עקיבא נוביק‪.‬‬
‫בכתבות אילו תוארה התופעה של צעירים דתיים אשר מסרבים להתכנס להגדרות המקובלות של‬
‫המגזר‪ ,‬ומאמצים ודוחים אלמנטים בדת בהתאם למה שמתאים להם‪ .‬מכאן ההגדרה‪ :‬היכולת של‬
‫כל דתי למקם עצמו על פני רצף‪ ,‬ולא להתחייב לעסקת החבילה‪ .‬חלק מאותם אנשים‪ ,‬אף בוחר‬
‫להוציא עצמו לגמרי מהציר הדתי ולוותר לגמרי על שמירת הדת‪ ,‬אך (בשונה מהאופן המוכר יותר‬
‫של חזרה בשאלה)‪ ,‬מבלי לעזוב את המסגרת הדתית‪-‬קהילתית בהם הם חיים זה מכבר‪ .‬אפשר גם‬
‫להצבי ע על דמויות ציבוריות החיות על התפר שבין העולמות‪ ,‬מבלי שהם מרגישים מחויבים‬
‫להגדרה או מסגרת מחייבת‪.427‬‬

‫אלא שמדובר עדיין בתופעה יחסית מצומצמת‪ .‬רוב האנשים מתקשים ללכת בדרכים לא סלולות‪,‬‬
‫וחוששים מהסנקציות החברתיות שתוארו‪ .‬ברוב הקהילות הדתיות‪ ,‬וודאי המוסדות החינוכיים‬
‫הדתיים והרבנים‪ ,‬גמישות כזאת אינה נחשבת לאופציה לגיטימית‪.‬‬

‫אם וכאשר יהיה זה לגיטימי לגמרי בעיני המגזר הדתי שחברים מקהילתם מצהירים כי הם אינם‬
‫מאמינים שהתורה נכתבה ע"י אלוהים‪ ,‬אבל הם עדיין מבקשים להיות חלק מהקהילה; כאשר‬
‫במוסדות החינוך הדתיים יאפשרו לתלמידים לחשוב ולהתבטא ברוח זו בחופשיות; וכאשר יופיעו‬
‫הרבנים הראשונים אשר יצהירו ללא גמגום כי הם אינם מאמצים את עסקת החבילה התמ"שית;‬
‫או‪-‬אז תתאפשר החירות לכל אחד לבחור את בחירותיו‪ ,‬ולאמץ ולדחות את מה שנכון לו‪ .‬במצב‬
‫כזה‪ ,‬יתכן מאד כי מספר התמ"שיים האדוקים ירד באופן דראסטי‪ ,‬והפרופורציות בין המגזרים‬
‫במדינת ישראל יהפכו להגיוניים יותר‪.‬‬

‫אפשר לומר כי המצב המיוחל יגיע כאשר מסה קריטית של אוהבי היהדות יזהו אותה (בעיקר)‬
‫כתרבות‪ ,‬ולא כדת המורכבת מעיקרי אמונה ומצוות‪ .‬תרבות בהגדרה היא מערכת אנושית‪,‬‬
‫הכוללת מסורות‪ ,‬מנהגים‪ ,‬הסטורה משותפת‪ ,‬שפה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אומנות‪ ,‬לבוש‪ ,‬אוכל‪ ,‬ועוד‪ .‬יש אשר‬
‫יאמרו‪ 428‬כי תרבות היא גדולה מכך‪ ,‬והיא כוללת גם נטיות מוסריות‪ ,‬ערכי ליבה‪ ,‬מחויבות‪,‬‬
‫והכרעות משותפות‪ .‬אלא שאילו הם תוצר העולה מרוח העם‪ ,‬ולא צו אלוהי אשר ירד משמיים‪.‬‬

‫בראשית הציונות‪ ,‬היו שפעלו נמרצות למען כינון האידאל של 'יהדות כתרבות'‪ .‬המשורר חיים‬
‫נחמן ביאליק הוא דוגמא בולטת לכך‪ .‬ביאליק‪ ,‬אשר גדל והתחנך בצעירותו כדתי‪ ,‬שאף לגאול‬
‫חלקים מתוך היהדות הדתית ולהמירם לתרבות‪ .‬ביאליק לא הסתפק בכתיבת מסות‪ ,‬ופעל לשם‬

‫בהקשר של תמ"ש‪ ,‬יש להעיר כי אמונה בדברים לא רציונאליים אינה בהכרח חייבת להוביל לחיים בצורת כת‪.‬‬
‫אותה קבוצת אנשים המאמינים כי כדור הארץ שטוח הם דוגמא טובה לכך‪ .‬עד כה‪ ,‬לא נראה כי קיימים המאפיינים‬
‫השליליים של כת בקבוצה זו‪ ,‬ואנשים חופשיים להצטרף ולעזוב קבוצה זו ללא קושי‪.‬‬
‫‪ 427‬חנוך דאום‪ ,‬אורית נבון‪ ,‬ברוך קרא‪ ,‬ג'קי לוי‪ ,‬הם כולם מועמדים פוטנציאליים להגדרה זו‪.‬‬
‫‪ 428‬זו הייתה דעתו של אחד העם‪ ,‬גדול ההוגים של רעיון 'יהדות כתרבות'‪.‬‬
‫‪214‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כך באופן מעשי‪ ,‬כאשר ייסד את פרויקט "עונג שבת"‪ .‬במסגרת יוזמה זו‪ ,‬התקיימו מפגשים של‬
‫הציבור ביישוב עם אנשי רוח שהעבירו הרצאות בתנ"ך‪ ,‬תלמוד‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬ועוד‪ ,‬תוך אווירת שבת‬
‫חגיגית הכוללת כיבוד ושירה‪ .‬ביאליק ראה לנכון לתת ביטוי לשבת בפרהסיה הציבורית‪ .‬לצד זאת‪,‬‬
‫הוא לא נמנע מלעשן בביתו בשבת‪.429‬‬

‫יוזמתו של ביאליק זכתה להצלחה וביקוש‪ ,‬אלא שברבות הזמן היא דעכה‪ ,‬עד שנעלמה‪ .‬יש‬
‫הטוענים שחזונו של ביאליק איננו מתאים למציאות הישראלית המודרנית‪ .‬אלי הירש‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫רואה בסיפורו של ביאליק “סיפור אשכנזי‪ ,‬משכילי‪ ,‬ציוני‪-‬אידיאולוגי” המדיר חלקים חשובים‬
‫מתוך החברה הישראלית‪ .430‬אפשר לומר‪ ,‬כי בניסיונם של ביאליק ואחרים היה טמון כשל מובנה‪.‬‬
‫תרבות‪ ,‬בהגדרה‪ ,‬מתפתחת באופן טבעי‪" ,‬מלמטה למעלה"‪ .‬הוגי דעות יכולים להצביע על כיוונים‪,‬‬
‫ולעודד מגמות‪ ,‬אך אינם יכולים ליצור חיי תרבות יש מאין‪ ,‬מתוך צורך בו הם מאמינים‪.‬‬

‫ראיית היהדות כתרבות איננה תפיסה חדשה ומהפכנית‪ .‬כאשר חושבים על המושג תורה שבע"פ‪,‬‬
‫הוא כמעט וחופף לתרבות‪ .‬התורה שבע"פ נותנת חירות ביד חכמיה לפרש ולעצב מחדש את‬
‫היהדות בהתאם לצרכים המשתנים שבכל דור‪ .‬בזכות גישה זו‪ ,‬הצליחה היהדות להישמר עד‬
‫היום‪ .‬הניסיונות של פלגים כמו הצדוקים והקראים לראות בתורה שבכתב תכלית היהדות‪ ,‬כשלו‬
‫לחלוטין‪ ,‬בגלל חוסר הגמישות הזה‪ .‬אלא שכאמור‪ ,‬המרכיב האמוני‪-‬תמ"שי‪ ,‬אשר היה גורם חשוב‬
‫ומאחד בעבר‪ ,‬הפך היום למכשלה הגדולה של התרבות היהודית‪ ,‬אשר גורמת לה לקפוא על‬
‫השמ רים‪ ,‬ולהיגרר לכיוונים בעייתיים ביותר‪ ,‬כפי שתואר‪.‬‬

‫בהקשר הזה‪ ,‬אי‪-‬אפשר שלא להזכיר את האלטרנטיבה הרפורמית‪ .‬הרפורמים (כמו גם‬
‫הקונסרבטיבים) הם זרם גדול ומשמעותי ביהדות‪ ,‬אשר פתחו הגות ענפה‪ .‬היהדות הרפורמית‬
‫בהחלט אינה מקבלת על עצמה את עול אמונת תמ"ש‪ ,‬ורואה ביהדות תרבות‪ .‬לכאורה‪ ,‬החלופה‬
‫הרפורמית כבר "מוכנה על המדף"‪ ,‬ואפשר לייבא אותה למדינת ישראל‪.‬‬

‫אלא שלעומת שגשוגה ביהדות צפון אמריקה‪ ,‬התנועה הרפורמית לא נחלה הצלחה רבה במדינת‬
‫ישראל‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רבנים רבים מהציונות הדתית (לצד רבנים מהזרם החרדי) תוקפים תדיר את‬
‫היהדות הרפורמית‪ .‬הביטוי 'רפורמי' (וניאו‪-‬רפורמי) הפך לקללה החמורה ביותר‪ ,‬אשר מוטחת גם‬
‫כנגד רבנים תמ"שיים הנתפסים כמתונים מידי לטעמם של התוקפים‪.‬‬

‫"היהדות הרפורמית מביאה להתבוללות‪ ",‬מאשימים מאמיני תמ"ש‪ ,‬במידה רבה של צדק‪ ,‬את‬
‫התנועה הרפורמית‪ .‬אלא שאיום ההתבוללות רלבנטי ליהדות אמריקה‪ ,‬ולא במדינת ישראל‪ ,‬אשר‬
‫מתגורר בה רוב יהודי מובהק‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אימוץ האידיאולוגיה הרפורמית בקרב חלקים גדולים‬
‫מהחברה הישראלית אינו נראה פתרון ריאלי‪.‬‬

‫זאת‪ ,‬מאותה טענה שהובאה כנגד פרויקט 'יהדות כתרבות' מראשית ימי הציונות‪ :‬תרבות צריכה‬
‫להתפתח מלמטה‪ ,‬מהעם‪ .‬היהדות הרפורמית‪ ,‬על יתרונותיה ומגרעותיה‪ ,‬התפתחה בהתאם לאופי‬

‫‪ 429‬אזהרה‪ :‬משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות!‬

‫‪ 430‬אלי הירש קורא שירה‪ ,‬בלוג‪ ,‬דצמבר ‪.http://elihirsh.com/?p=685 ,2008‬‬
‫‪215‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫והתנאים המתאימים (בעיקר) ליהדות אמריקה‪ .431‬היות שכך‪ ,‬ניסיונות לאמצה כעסקת חבילה‬
‫ישראלית חדשה צפויים להיכשל‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬המשך עידוד המגמה של מתן לגיטימציה פומבית לחוסר קבלת אמונת תמ"ש תיתן בהדרגה‬
‫את אותותיה‪ ,‬ותעצב את הציבור והרצף הדתי מחדש‪ .‬ממילא‪ ,‬עיצוב מחדש זה יוליד דרכי חיים‬
‫וביטויים תרבותיים מחודשים‪ .‬כך‪ ,‬יגבר הסיכוי שנצליח לא רק לשמר את היהדות‪ ,‬אלא להפכה‬
‫לתרבות עשירה‪ ,‬מתחדשת‪ ,‬תוססת‪ ,‬ורלבנטית הרבה יותר‪.‬‬

‫נראה כי יש שני דרכים ראשיות להביא למצב אוטופי זה‪:‬‬

‫‪" ‬יציאה מארון הקודש" של עוד ועוד "דתיים אנוסים"‪ -‬כל יחיד ויחיד הדוחה את תמ"ש‬
‫בגלוי (מבלי שהוא שבהכרח הוא בועט בחבילה התמ"שית כולה) מקל על הבאים בתור‬
‫לעשות זאת‪ ,‬ומקרב בהדרגה את הלגיטימציה לכך (כמו שנאמר‪" :‬אבנים שחקו מים")‪.‬‬
‫מודגש‪ ,‬זוהי לא קריאה לנהוג כך! לפעמים הסיכונים והנזקים האפשריים מיציאה כזו‬
‫אינם מצדיקים את המהלך‪ ,‬וצריך לשקול זאת בכובד ראש‪ ,‬כל אחד מתוך מציאות חייו‬
‫וענייניו‪ .‬כותב שורות אילו לא עשה זאת בעצמו‪ .‬אלא שמדובר במגמה קיימת‪ ,‬ומכאן‬
‫תקווה שמגמה זו תלך ותגבר‪.‬‬
‫‪ ‬החזרת שאלת הבסיס רציונאלי של תמ"ש לסדר היום‪ -‬כאשר יהיה חיפוש עיקש אחר‬
‫האמת‪ ,‬תתברר המופרכות של אמונת תמ"ש‪ ,‬והשכל הישר יחזור למלוך במחוזותינו‪.432‬‬

‫ונסיים בדברי הנביא הגדול ירמיהו‪:‬‬

‫"בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה‪"...‬‬

‫"ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה'"‪.‬‬

‫(ירמיהו‪ ,‬לא‪ ,‬פסוקים כח' ו‪-‬לג')‬

‫‪ 431‬ועוד אפשר לומר‪ :‬ליהדות האשכנזית‪.‬‬

‫‪ 432‬ולעומת הדרך הראשונה אשר בה התרשלתי‪ ,‬בסעיף זה עשיתי כמיטב יכולתי‪.‬‬
‫‪216‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫אחרית דבר‬
‫"אני מדבר לא כי יש לי כוח לדבר; אני מדבר כי אין לי כוח לשתוק"‪ .‬הרב קוק‬

‫לא קל היה לי להתחיל לכתוב ספר זה‪.‬‬

‫עולמות התורה והאמונה ליוו אותי לאורך חיי‪ ,‬והן שזורות בזיכרונות אישיים רבים‪ .‬בזמנים‬
‫קשים שטחתי את תפילתי בפני אלוהיי‪ ,‬וקיוויתי לישועתו‪ .‬כל חיי וחיי משפחתי התעצבו מתוך‬
‫עולם הערכים של התורה‪ .‬תמיד אהבתי (ועודני אוהב) ללמוד גמרא‪ ,‬לשמוע דבר תורה יפה על‬
‫הפרשה‪ ,‬ולקרוא דברי טעם של הוגים תמ"שיים‪.‬‬

‫המעבר בין שני מצבי הקיצון‪ ,‬מצב בו רוח האמונה מפעמת בעוז ברמ"ח אבריי‪ ,‬לעבר מצבי הנוכחי‬
‫בו אמונה זו נראית לי כ אבסורד הזועק לשמיים‪ ,‬לקח שנים‪ .‬לאחר ההגעה לתודעה חדשה זו‪ ,‬עוד‬
‫המשכתי להתהלך זמן רב בחברה בה אני חי‪ ,‬מבלי לשנות כמעט דבר באורח חיי‪ ,‬כאשר אני משתף‬
‫רק בודדים במסע המחשבתי אותו עברתי‪.‬‬

‫בתקופה זו כבר לא תהיתי האם יש סיכוי שאמונת תמ"ש נכונה‪ ,‬במובן אובייקטיבי כלשהו (היה‬
‫לי כבר ברור שלא)‪ .‬הטרידו אותי שאלות כמו‪ :‬אולי על אף שאמונה זו יסודה בטעות‪ ,‬היא טובה‬
‫ורצויה‪ ,‬כיוון שהיא מביאה נחמה‪ ,‬שמחה ותקווה לרבים? אולי נקיטת צעדים לביטול אמונה זו‬
‫יביאו לבעיות קשות עוד יותר‪ :‬משברים‪ ,‬התדרדרות מוסרית‪ ,‬ועוד? אולי צריך פשוט לתת לזמן‬
‫לעשות את שלו‪ ,‬לתת לאור האמת להאיר מכוח עצמו‪ ,‬עד שיפוח היום וינוסו הצללים?‬

‫ככל שעבר הזמן‪ ,‬ראיתי יותר איך מגמות קיצוניות מתחזקות ומתעצמות בחברה הישראלית‬
‫בכלל‪ ,‬ובסביבתי הקרובה בפרט‪ .‬בניגוד לעבר‪ ,‬היום כבר איני מאמין ב"כוח רוחני" אשר מסייע‬
‫לאמת לגבור על השקר‪ ,‬ולשכל הישר להתגבר על טיעוני שכנוע דמגוגיים‪ .‬ההיסטוריה מלאה‬
‫דוגמאות של נסיגה מאמת רציונאלית‪ ,‬וגלישה לתהומות של אידיאולוגיות קיצוניות‪.‬‬

‫אך יותר משהפריעו לי מגמות חברתיות‪ ,‬יותר כאב לי לראות את סבלם של בני‪-‬אדם‪ .‬ככל‬
‫שהתפוגגה בקרבי אשליית האמונה בתמ"ש‪ ,‬ראיתי לפתע את סביבתי באור אחר וקודר‪ :‬אנשים‬
‫רבים החיים באופן שקרוב וודאי לא היו בוחרים בו‪ ,‬לולא האמינו באמת ובתמים בשכר משמיים‬
‫שיגיע להם על נשיאתם בעול האמונה; ראיתי ילדים במשפחות מרובות ילדים שהוריהם הביאו‬
‫אותם לעולם מבלי שהיו בידיהם הכוחות הנפשיים לגדלם כראוי; ראיתי אנשים שחיים בדלות‬
‫ואת מיעוט חסכונותיהם הם מוציאים על הוצאות הקשורות לדת; ראיתי אנשים מוכשרים‬
‫שהשקיעו את מיטב שנותיהם בלימוד תורה בישיבה מבלי שדאגו לעתידם החומרי; ראיתי אנשים‬
‫בעלי נטיות חד‪-‬מיניות הנאלצים לראות חלק סביבתם מתייחסים אליהם כחוטאים‪ ,‬חולים‪,‬‬
‫וסוטים; וראיתי את עצמי‪ ,‬יחד עם רבים אחרים‪ ,‬נאלץ להסתיר את חוסר אמונתי מתוך פחד‬
‫מתגובת סביבתי הדתית‪.‬‬

‫‪217‬‬
 ‫התורה לא מהשמיים‬

‫כאשר רואים אנשים חווים סבל‪ ,‬הנטייה הטבעית היא לחפש אחר אשמים‪ .‬כפי שהוסבר בחלק‬
‫השלישי‪ ,‬בהחלט קיימים מצבים בהם קבוצה שלמה של אנשים שבויה בידי עצמה‪ ,‬מצבים בהם‬
‫יש סבל אך אין אשמים‪ .‬ראיתי את דמעת העשוקים‪ ,‬אך לא ראיתי עושקים‪ .‬זוהי מעין "תאונה‬
‫היסטורית"‪ ,‬ויש לחפש את הדרכים להיחלץ ממנה‪.‬‬

‫לנוכח כל זאת‪ ,‬לא יכולתי לשתוק עוד‪ .‬ספר זה הוא המעט שיכולתי לעשות כדי לנסות ולתקן את‬
‫המצב אליו נקלעו כה רבים‪.‬‬

‫לא קל היה לי לסיים לכתוב ספר זה‪ .‬ישנם עוד הרבה טיעונים‪ ,‬מחשבות‪ ,‬ראיות‪ ,‬וציטוטים‬
‫חשובים ורלבנטיים‪ .‬אי‪-‬אפשר להקיף הכול‪ ,‬ותקוותי היא כי הדיון בשאלות והסוגיות שעלו עוד‬
‫יימשך‪.‬‬

‫אסיים בתפילה אישית‪:‬‬

‫יהי רצון מלפנינו‪,‬‬

‫שאיש מאביו ומאמו‪,‬‬

‫מחברו ושכנו‪,‬‬

‫כבר לא ייראו‪.‬‬

‫שיחיו איש‪ ,‬וגם אישה‪,‬‬

‫באמונתם‪.‬‬

‫שתשגשג התרבות‪ ,‬היהדות‪ ,‬הישראליות‪,‬‬

‫ומעל כולנה‪,‬‬

‫החירות‪.‬‬

‫ח‪.‬ב‪.‬‬

‫‪218‬‬