‫פיזיקה חשמל‬

‫דוח מעבדה מס' ‪1‬‬

‫יוחאי איזק ‪04008772‬‬

‫עמיר בוטבול ‪03356013‬‬

‫‪1‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫ניסוי ‪ : 1‬הכרת המעגל החשמלי‬

‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫הכרת מכשירי מדידה חשמליים‬

‫חלק א'‪ -‬חוק אוהם‬

‫תיאוריה‬
‫הקשר בין מפל המתח והזרם‪:‬‬
‫‪[V[v]=I[A]×R[Ω‬‬
‫הזרם החשמלי‪ ,I ,‬הזורם דרך תיל מוליך‪ ,‬נמצא ביחס ישר למפל המתח (הפרש הפוטנציאל)‪.V ,‬‬
‫‪ -R‬מבטא את ההתנגדות‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫בניית המעגל המשורטט‪ ,‬כוון מקור המתח למתח הנדרש‪( V5=V ,‬שונה מדף ההנחיות)‪.‬‬
‫רשום את ערכי האמפרמטר‪ ,I-‬ואת ערכי הוולטמטר‪V-‬‬
‫ביצוע הניסוי חמש חזרות שונות כאשר משנים את מקור המתח וזה מוביל לשינוי עוצמת הזרם‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי‬

‫נתונים‪ :‬התנגדות הנגד ‪Ω2000‬‬

‫טבלת מספר ‪ -1‬ריכוז תוצאות הניסוי‬

‫המתח [‪]V‬‬ ‫הזרם [‪]mA‬‬ ‫חזרה מספר‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪07/06/2005‬‬

‫‪2‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫דיון‬
‫‪.1‬גרף מספר ‪1‬‬

‫הזרם כפונקציה של המתח‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬
‫זרם במיליאמפר‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪y = 0.98x - 0.0184‬‬

‫‪2‬‬
‫‪R2 = 0.9996‬‬
‫‪1‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬
‫מתח בוולט‬

‫‪.2‬‬
‫צורת הגרף המתקבל היא ליניארית‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי הקשר בין הזרם לבין מפל המתח הוא ישר –‬
‫ככל שהמתח עולה‪ ,‬כך עולה הזרם (כאשר ההתנגדות קבועה)‪.‬‬
‫לפי משוואת הקו הישר ניתן לראות כי הערכו של קו הרגרסייה קרוב מאוד לאחד והדיוק הוא‪:‬‬
‫‪.0.9996‬‬
‫גרף זה עובר תיאורטית ב ראשית הצירים מאחר ואם אין מתח אין זרם במעגל‪.‬‬

‫‪.3‬שיפוע הגרף מחושב לפי משוואת הקו הישר –‪ – 0.98‬הגודל הקשור לשיפוע הוא ‪ ,R/1‬זאת אומרת‪1 ,‬‬
‫חלקי ההתנגדות במעגל‪.‬‬
‫חישוב התנגדות ‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= = 1.02Ω‬‬
‫‪0.98 R‬‬

‫מסקנות‬

‫מניסוי זה ניתן לראות בברור את היחס הישר שהוצג בין מפל המתח לזרם‪ ,‬כאשר ישנו יחס ישר בין מפל‬
‫המתח לזרם‪ ,‬ויחס הפוך בינו לבין ההתנגדות‪.‬‬
‫הוכחנו את חוק אוהם‪.‬‬
‫למעשה במוליך הזרם נמצא ביחס ישר למתח שעליו וביחס הפוך להתנגדות שלו‪.I = V/R :‬‬
‫כאשר המשתנה הבלתי תלוי בניסוי היה המתח‪ ,‬ביחס ישר אליו השתנה גם הזרם‪.‬‬
‫סיבות לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים על ידי הסטודנט‪.‬‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬התנגדות התיילים‪.‬‬
‫‪.4‬התנגדות פנימית של האמפרמטר ושל הוולטמטר‪.‬‬

‫חלק ב'‪ -‬חיבור נגדים בטור‬

‫‪3‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬
‫בפיזיקה‬
 ‫תיאוריה‬
‫ההתנגדות השקולה‪ ,R ,‬של ‪ n‬נגדים המחוברים בטור ניתנת בנוסחא‪:‬‬
‫‪RT = R1 + R2 + R3 +…+ Rn‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫בניית המעגל המשורטט‪ ,‬כוון מקור המתח למתח הנדרש‪( V5=V ,‬שונה מדף ההנחיות)‪.‬‬
‫רשום את ערכי האמפרמטר‪.I-‬‬
‫מעבירים את הוולטמטר כך שימדוד את מפל המתח בין ‪ A‬ל‪ ,B , VAB-‬את מפל המתח בין ‪ B‬ל‪,C , VBC-‬‬
‫ואת מפל המתח בין ‪ A‬ל‪ .C , VAC-‬רושמים את ערכי הוולטמטר בכל מקרים‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי‬

‫טבלת מספר ‪ -2‬ריכוז תוצאות הניסוי‬

‫המתח [‪]V‬‬ ‫הזרם [‪]mA‬‬ ‫המתח הנבדק‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪AC‬‬
‫‪2.3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪BC‬‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪AB‬‬

‫דיון‬

‫‪.1‬לפי תוצאות הניסוי מתקיים ‪ VAC = VAB + VBC‬עם שגיאת ניסוי מעל המקובל‪.‬‬

‫‪5.4 − 5‬‬
‫‪× 100 = 8.0%‬‬ ‫‪.2‬חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫*פירוט הסיבות בהמשך‬

‫‪4‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫‪.3‬הקשר בין ההתנגדות למתח מופיע במשוואה ‪ ,V = IR‬כיוון ש ‪ I -‬אחיד בכל שלבי הניסוי‪,‬‬
‫ניתן להגיד שהקשר שבין ההתנגדויות קיים באותה מידה כמו הקשר בין הפרשי המתחים‪,‬‬
‫מהסיבה הבאה ‪I×RAC = I× )RAB+RBC( →RAC = RAB + RBC→VAC = VAB + VBC :‬‬

‫לפי חוק אוהם ותוצאות המדידה‪ -‬נחשב את ההתנגדות בקטעים הבאים‪:‬‬

‫חישוב ההתנגדות השקולה‪AC, Ω 2500 =RAC -‬‬
‫ההתנגדות השקולה‪AB, Ω 1550 =RAB -‬‬
‫ההתנגדות השקולה‪BC, Ω 1150 =RBC -‬‬

‫‪2‬‬‫ההתנגדות השקולה במעגל לפי חיבור נגדים בטור ‪R+1R=RT‬‬

‫‪ Ω 2700 = RT )RAB+RBC‬שחושבו)‬
‫לעומת ההתנגדות השקולה שצפינו מראש ‪.2500 :‬‬

‫‪2700 − 2500‬‬
‫‪×100 = 8.0%‬‬
‫‪2500‬‬ ‫חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬

‫סטייה מעבר למקובל (‪)5%‬‬

‫מסקנות‬

‫בניסוי זה הצגנו את העובדה כי בחיבור נגדים בטור ( נגדים המחוברים בצורה כזו שבה כל הזרם שעובר‬
‫בנגד אחד חייב לעבור גם דרך הנגד השני‪ ,‬חוק שימור המטען)‪ ,‬ההתנגדות שנוצרת היא סכום ההתנגדויות‬
‫של כל אחד מהנגדים הבודדים באותו זרם‪.‬‬
‫הראנו זאת כמובן תוך שימוש בחוק אוהם בו השתמשנו גם בניסוי הקודם (‪ ,)I = V/R‬אך בצורה שונה ‪V‬‬
‫‪ ,= IR‬כאשר השתמשנו גם ביישום של המשוואה בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪I×RT=VT = V1+V2 = I1×R1+I2×R2 = I× )R1+R2( → RT=R1+R2‬‬
‫מתוך הנחה שהזרם לא משתנה במעגל בגלל שכל החלקים מחוברים בטור‪.‬‬
‫בניסוי קיימות שגיאות מעבר לערכים הזניחים המקובלים ‪:‬‬

‫סיבות לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים על ידי הסטודנט‪.‬‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬התנגדות התיילים‪.‬‬
‫‪.4‬התנגדות פנימית של האמפרמטר‪.‬‬
‫‪.5‬התנגדות הוולטמטר אינה אידיאלית (אינסופית)‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫חלק ג'‪ -‬חיבור נגדים במקביל‬

‫תיאוריה‬
‫ההתנגדות השקולה‪ ,R ,‬של ‪ n‬נגדים המחוברים במקביל ניתנת בנוסחא‪:‬‬
‫‪RT = 1/R1 +1/R2 +1/R3+…+ 1/Rn/1‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫בניית המעגל המשורטט‪ ,‬כוון מקור המתח למתח הנדרש‪( v5=V ,‬שונה מדף ההנחיות)‪.‬‬
‫רשום את ערכי האמפרמטר‪ I-‬ואת ערכי הוולטמטר‪.V-‬‬
‫מעבירים את האמפרמטר כך שימדוד‪:‬‬
‫‪.1‬את הזרם ‪ I1‬דרך הנגד ‪.R1‬‬
‫‪.2‬את הזרם ‪ I2‬דרך הנגד ‪.R2‬‬
‫רושמים את הוראות האמפרמטר בכל מקרה‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי‬

‫טבלה מספר ‪ -3‬ריכוז תוצאות הניסוי‬

‫הזרם [‪]mA‬‬ ‫המתח [‪]V‬‬ ‫מקום הבדיקה‬
‫‪5.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪IT‬‬
‫‪1.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪( I1‬נגד ‪)4700Ω‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪(I2‬נגד ‪)2000Ω‬‬

‫דיון‬

‫‪.1‬על פי חוק אוהם‪ ,‬נחשב לפי תוצאות המדידה‪:‬‬

‫‪RT = I/V = 5.9×10-3/5 = 1.18×10-3/1‬‬
‫‪R1+1/R2 = )I1+I2(/V = )1.9+4(×10-3/5 = 1.18×10-3/1‬‬
‫תוצאות הניסוי מקיימות את המשוואה‪RT = 1/R1 + 1/R2/1 -‬‬

‫‪.2‬נחשב את ההתנגדות השקולה של הנגדים לפי הערכים הידועים במעגל מקביל‬

‫‪-4‬‬
‫×‪2R/1+1R/1=RT/1=1/4700+1/2000=10 7.12‬‬
‫‪Ω 1403=×10-47.121/=RT‬‬
‫‪-3‬‬
‫ההתנגדות המחושבת מתוך התוצאות‪Ω 847= 1.18×10 /1=RT :‬‬
‫חישוב אחוז שגיאה‪[)1403- 847(/1403] ×100 =39.5% :‬‬

‫שגיאה חריגה ביותר‪-‬הסיבות המשוערות לשגיאה במסקנות‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫מסקנות‬
‫ניתן לראות שההתנגדות השקולה שחושבה מקיימת את המשוואה‪.‬‬
‫ההתנגדות שחושבה קטנה בצורה חריגה מהערך שצפינו לקבל‪.‬‬

‫סיבות לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים על ידי הסטודנט‪.‬‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬התנגדות התיילים‪.‬‬
‫‪.4‬התנגדות פנימית של האמפרמטר‪.‬‬
‫‪.5‬התנגדות הוולטמטר אינה אידיאלית (אינסופית)‪.‬‬
‫סעיפים ‪ '3‬ו‪ '4-‬גרמו לחישוב של התנגדות פחותה מהצפוי לפי הנגדים בגלל שלא נלקחו‬
‫בחישוב ההתנגדות השקולה‪.‬‬

‫חלק ד'‪ -‬התנגדות הסגולית של תיילים‬

‫תיאוריה‬
‫ההתנגדות של מוליך תלויה בחומר ממנו מורכב המוליך‪ ,‬בממדיו ובטמפ'‪ .‬ההתנגדות‪ ,R ,‬של תיל מתכתי‬
‫אחיד בעל אורך ‪ l‬ושטח חתך אחיד‪ ,A ,‬נתונה בנוסחא‪.R = ρ×L/A :‬‬
‫כאשר ‪ ρ‬הוא קבוע המאפיין חומר המוליך הקרוי ה"התנגדות הסגולית של המתכת"‪.‬‬
‫‪ -R‬ההתנגדות ]‪[Ω‬‬
‫‪ -L‬אורך המוליך ]‪[m‬‬
‫‪ -A‬חתך רוחב המוליך ]‪[2m‬‬
‫‪ -ρ‬ההתנגדות הסגולית ]‪[Ωm‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫בניית המעגל המשורטט‪ ,‬כוון מקור המתח למתח הנדרש‪( v5=V ,‬שונה מדף ההנחיות)‪.‬‬
‫מחברים תיל קונסטנטן אחד למעגל‪ .‬רושמים את רדיוסו‪ ,r ,‬של התיל ואת ערכי האמפרמטר והוולטמטר‪:‬‬
‫אורך כל תיל מטר אחד‪.‬‬
‫חוזרים על הניסוי בכל התילים האחרים‪.‬‬
‫מחברים את שני תילי הקונסטנטן בעלי אותו הקוטר למעגל בטור וחוזרים על הניסוי‪.‬‬

‫תוצאות‬

‫טבלה מספר ‪ -4‬ריכוז תוצאות הניסוי‬

‫המתח [‪]V‬‬ ‫הזרם[‪]A‬‬ ‫קוטר התיל [‪]mm‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪8.72‬‬ ‫‪ - 1‬קונסטנטן‬
‫‪24‬‬ ‫‪5.45‬‬ ‫‪ – 0.7‬קונסטנטן‬
‫‪28‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪ – 0.5‬קונסטנטן‬
‫‪28‬‬ ‫‪1.73‬‬ ‫‪ – 0.35‬קונסטנטן‬
‫‪31‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ – 0.5‬מסג‬
‫‪18‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫‪ – 0.7‬אורך כפול‬

‫דיון‬

‫‪V=I×R‬‬ ‫‪ .1‬נחשב את התנגדות כל תיל לפי חוק אוהם‪R=V/I:‬‬

‫טבלה מספר ‪ -5‬חישוב התנגדות התיילים‬

‫ההתנגדות [‪]Ω‬‬ ‫הזרם[‪]A‬‬ ‫המתח [‪]V‬‬ ‫קוטר התיל [‪]mm‬‬
‫‪7‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬
‫בפיזיקה‬
 ‫‪2.29‬‬ ‫‪8.72‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ – 1‬קונסטנטן‬
‫‪4.4‬‬ ‫‪5.45‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ – 0.7‬קונסטנטן‬
‫‪9.03‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ – 0.5‬קונסטנטן‬
‫‪17.9‬‬ ‫‪1.73‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ – 0.35‬קונסטנטן‬
‫‪1.8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ – 0.5‬מסג‬
‫‪8.75‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ – 0.7‬אורך כפול‬

‫ערכי הגרף שעלינו לחשב ‪:‬‬

‫התנגדות‬ ‫‪1\r^2‬‬
‫באוהם‬ ‫]‪[1\m^2‬‬
‫‪2.29‬‬ ‫‪1000000‬‬
‫‪4.4‬‬ ‫‪2040816‬‬
‫‪9.03‬‬ ‫‪4000000‬‬
‫‪17.9‬‬ ‫‪8163265‬‬

‫גרף מספר ‪2‬‬

‫התנגדות כפונקתיה של ‪r^2\1‬‬ ‫‪y = 2E-06x + 0.0816‬‬

‫‪R2 = 0.9996‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫התנגדות באוהם‬

‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪100000 200000 300000 400000 500000 600000 700000 800000 900000‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫]‪1/r02 [1/m20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫]‪1\r^2 [1\m^2‬‬

‫גרף זה צפוי לעבור בנקודה (‪ )0,0‬בגלל שכאשר הרדיוס "אינסופי" ההתנגדות אפסית‪.‬‬

‫חישוב ההתנגדות הסגולית של קונסטנטן בהתאם לנוסחה‪.)A R=)ρ×L/‬‬

‫שיפוע הגרף שווה ערך ל (‪ρ×L( /π ← ) )l=1m[[Ωm 6.28×10-7 = ρ‬‬
‫כאשר הערך הספרותי הינו‪.Ωm 5×10-7]] :‬‬

‫חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬

‫(‪[% 25.6 = 100 × [10-7×5/)10-7×5 – 10-7×6.28‬‬
‫תוצאות הניסוי תואמות את הקשר ‪ )A R=)ρ×L/‬אך עם שגיאה באחוז שחושב‪.‬‬

‫מסג‬
‫חישוב ההתנגדות הסגולית של מסג‪:‬‬

‫‪8‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫‪R = 1.8 Ω ; A=1.96×10-7m2‬‬
‫‪ρ=R×A/l‬‬
‫]]‪Ωm ρ=1.8×1.96×10 /1=3.52×10-7‬‬
‫‪-7‬‬

‫הערך הספרותי הינו‪.Ωm 1.8×10-8]] :‬‬

‫חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬
‫(‪[% 1860 = 100 × [10-8×1.8/)10-8×1.8 – 10-7×3.52‬‬
‫חריגה אדירה לכל הדעות‪....‬‬

‫חיבור שני תיילים‬

‫חישוב ההתנגדות הסגולית של קונסטנטן לפי התייל הכפול‪:‬‬
‫‪R = 8.75Ω ; A=3.84×10-7m2 ; m2=L‬‬
‫‪ρ=R×A/l‬‬
‫]]‪Ωm ρ=8.75×3.84×10-7/2=8.4×10-7‬‬
‫הערך הספרותי הינו ]]‪.Ωm 5×10-7‬‬
‫חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬

‫(‪[% 68 = 100 × [10-7×5/)10-7×5 – 10-7×8.4‬‬

‫חיבור שני התיילים מדמה חיבור של נגדים בטור‪ .‬לכן על פי משוואת ההתנגדות השקולה בטור נצפה‬
‫שההתנגדות בתייל הכפול תהיה פי ‪.2‬‬
‫נשווה את מחצית ההתנגדות בחיבור התיילים בטור להתנגדות המחושבת עבור תייל בודד זהה‪.‬‬
‫השוואה בין ההתנגדות של התייל בעל קוטר של ‪ 0.7‬מ"מ‪.‬‬
‫במקרה הראשון‪ ,‬ההתנגדות שחושבה היתה של ‪ Ω 4.4‬לעומת זאת בתייל המורכב משני תיילים בעלי קוטר‬
‫זה נמדד התנגדות כוללת של ‪( Ω 8.75‬הראשון ‪)x2 =8.8‬‬
‫חישוב אחוז סטייה מהערך המצופה‪:‬‬

‫‪8.75 −8.8‬‬
‫‪×100 = 0.05%‬‬
‫‪8 .8‬‬

‫מסקנות‬
‫‪2‬‬
‫מן הגרף ניתן להסיק שבין ההתנגדות לבין הערך ‪ r /1‬ישנו יחס ישר (ניתן לראות זאת לפי דיוק של קו‬
‫הרגרסיה) ומתוך זה נוכל להסיק שהיחס בין ההתנגדות לבין הרדיוס בריבוע הינו יחס הפוך וליניארי‪.‬‬
‫מתוך כך נוכל להסיק כי הגרף הלינארי מקיים את הקשר ‪ )R=ρ×L /)π×r2‬כאשר שיפוע הגרף הינו‬
‫‪.ρ×L/π‬‬

‫בניסוי הזה הראנו את הקשר שבין ההתנגדות הסגולית להתנגדות של תיל בעל קוטר שונה‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בחוק אוהם ובהגדרת היחסים בין התנגדות להתנגדות סגולית‪.‬‬
‫ערך ההתנגדות הסגולית יצא לנו מקורב עבור הקונסטנטן‪ ,‬ובסטייה ניכרת עבור המסג‪ ,‬כנראה שהחומר‬
‫הנבחן אינו נחושת טהורה אלא סגסוגת או מתכת אחרת ולכן התוצאות לא תואמות את ההתנגדות הסגולית‬
‫של נחושת (אחוז שגיאה גבוה)‪.‬‬
‫הזרם קטן ככל שהרדיוס קטן ולפי הנוסחא ‪ ,)R=ρ×L /)π×r2‬קיים יחס הפוך בין רדיוס התיל לבין הזרם‬
‫שזורם במעגל לפי כך שככל ש‪ r -‬קטן אז ‪ R‬גדל‪ ,‬ברגע ש‪ V -‬נשמר קבוע אז ‪ I‬קטן באותה מידה ש‪ R -‬גדל‬
‫כדי לשמור על יחס קבוע‪.‬‬
‫הוכחנו שההתנגדות גדלה ביחס ישר לאורך התייל (מתוך השוואת ההתנגדות למטר בין ‪ 1‬מ' ל‪ '2-‬מ' של‬
‫קונסטנטן) קיימת אומנם שגיאה אך היא נובעת מהסיבות המפורטות‪.‬‬
‫סיבות לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬התנגדות התיילים‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬
‫בפיזיקה‬
 ‫‪.4‬התנגדות פנימית של האמפרמטר ושל הוולטמטר‪.‬‬
‫‪.5‬מידות לא מדויקות (קוטר‪ ,‬אורך)‪.‬‬
‫‪.6‬חומרים לא טהורים‪.‬‬
‫‪.7‬יתכן ורדיוס התיילים שונה (שני התיילים שחוברו בטור אינם זהים)‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫ניסוי ‪ : 2‬כא"מ‪ ,‬מתח הדקים והתנגדות פנימית‬

‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫הקשר בין כא"מ‪ ,‬מתח ההדקים וההתנגדות הפנימית‬

‫תיאוריה‬
‫מקור מתח‪ ,‬הכא"מ של מקור מתח הוא כמות האנרגיה החשמלית שהוא מספק לכל יחידת מטען העובר דרכו‬
‫בכיוון פעולתו; משמע‪ ,‬המקור מעלה את הפוטנציאל של כל יחידת מטען שעובר דרכו ב‪ ε -‬וולט‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬למקורות מתח יש גם התנגדות הקרויה "התנגדות הפנימית"‪ .‬לפיכך‪ ,‬במעגל חשמלי פשוט המכיל נגד‬
‫בעל התנגדות ‪ R‬ומקור מתח בעל כא"מ ‪ ε‬והתנגדות פנימית ‪ ,r‬יש לבטא את חוק אוהם באופן הבא‪ε =:‬‬
‫‪)I)R+r‬‬
‫כאשר ‪ I‬הוא הזרם במעגל‪.‬‬
‫הפרש הפוטנציאל‪ ,V ,‬בין הדקי המקור הקרוי "מתח ההדקים"‪ ,‬ניתן בקשר‪.V=ε–I×r :‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫בונים את המעגל המשורטט‪.‬‬
‫מווסתים את ההתנגדות של הנגד המשתנה להתנגדות המירבית ורושמים את ערכי האמפרמטר‪,I ,‬‬
‫והוולטמטר‪.V ,‬‬
‫חלק א‪ -‬חוזרים על הניסוי בערכים שונים של ההתנגדות של הנגד במשתנה‪.‬‬
‫חלק ב‪ -‬ניתוק הנגד המשתנה וקריאת הוולטמטר‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי‬

‫חלק א‪ -‬חזרה בהתנגדות משתנה‬

‫טבלת מספר ‪ -6‬ריכוז תוצאות הניסוי‬
‫המתח [‪]V‬‬ ‫הזרם [‪]mA‬‬ ‫חזרה מספר‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5.2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4.4‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪2.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪11‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫דיון‬

‫גרף מספר ‪3‬‬

‫המתח כפונקציה של הזרם‬

‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫המתח ]‪]V‬‬

‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y = -0.5181x + 5.4283‬‬
‫‪1‬‬
‫‪R2 = 0.9709‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬
‫הזרם ]‪[mA‬‬

‫גרף זה אינו עובר בראשית הצירים מכיוון שכשהזרם ‪ ,0‬ערך המתח שווה לכא"מ‪.‬‬
‫שיפוע הגרף הוא ‪ 0.5181-‬והוא קשור להתנגדות הפנימית של מקור המתח‪.‬‬
‫ההסבר‪ ε=I×R+I×r:‬כאשר ‪ I×R = V‬ולכן ‪V = -r×I + ε‬‬

‫‪b x a=y‬‬
‫הגרף עצמו מתאר את ‪( V‬מתח) כפונקציה של ‪( I‬זרם)‪ ,‬מה שמשאיר את שיפוע הגרף כ‪.r -‬‬
‫‪ ε‬מחושב כאשר ‪ ,I=0‬נקודת החיתוך עם ציר ה‪.y-‬‬
‫‪v5.4283= ε‬‬
‫‪Ω0.5181=r‬‬

‫חלק ב‪ -‬מדידת המתח ללא הנגד המשתנה‬

‫‪v 5.65= ε‬‬

‫חישוב השגיאה ביחס לחלק א'‬
‫‪[)5.65-5.42(/5.65] ×100=4.07%‬‬

‫מסקנות‬
‫לפי תוצאות הניסוי הזה ניתן להסיק כי הכא"מ של מקור המתח הוא ‪ 5.42V‬וההתנגדות הפנימית של אותו‬
‫מקור היא ‪.0.5181Ω‬‬

‫ניתן לראות שכמעט אין שינוי בערכים בין חלק א' של הניסוי לחלק ב' שלו‪ .‬דבר שמאשש את השימוש‬
‫במשוואה ‪ )ε = I)R+r‬שעשינו בחלק א'‪ ,‬וכמובן את נכונותה של המשוואה מבחינה פיסיקלית‪.‬‬
‫ערכו של הכא"מ הנמדד ללא חיבור כל נגד הוא ‪ 5.65v‬שזה במעט יותר מהערך אותו חישבנו בניסוי‬
‫הראשון‪.‬‬
‫סיבות לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים ‪.‬‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬התנגדות התיילים‪.‬‬
‫‪.4‬התנגדות פנימית של האמפרמטר ושל הוולטמטר‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫ניסוי ‪ : 3‬טעינה ופריקה של קבל‬

‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫חקירת הטעינה והפריקה של קבל במעגל הכולל קבל ונגד בטור‪.‬‬

‫תיאוריה‬
‫הקבל הוא אלמנט המורכב משני לוחות מוליכים אשר ביניהם חומר מבודד (דיאלקטרי)‪ .‬כאשר קבל בעל‬
‫קיבול ‪ C‬טעון במטען ‪ ,q‬ניתן הפרש הפוטנציאל‪ ,V ,‬בין לוחותיו בנוסחא‪:‬‬
‫‪V = q/C‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫קבל אלקטרוליטי בעל קיבול גדול (~‪.)5000μF‬‬

‫חלק א'‪ -‬טעינת קבל במעגל הכולל קבל ונגד בטור‬

‫תיאוריה‬
‫כאשר קבל בלתי טעון מחובר במעגל לנגד ‪ R‬ולמקור כא"מ ‪ ε‬בעל התנגדות פנימית זניחה‪ ,‬מועברים‬
‫מטענים מלוח אחד של הקבל אל הלוח השני ומתקבל זרם חשמלי‪ ,I ,‬במעגל‪ .‬המטענים המצטברים על‬
‫לוחות הקבל גורמים להפרש פוטנציאל‪ ,V ,‬בין הלוחות המתנגד לזרם‪.‬‬
‫ברגע ‪ t‬מסוים במשך טעינת הקבל מתקיים‪ε – V = IR:‬‬

‫בהצבת הנוסחא ‪ V = q/C‬מתקבל‪I = ε/R – q/RC :‬‬

‫גזירה והצבת ‪ I=dq/dt‬נותנת את הפתרון של המשוואה‪ln I)t(= ln I0 – t/RC :‬‬

‫מהלך הניסוי‬

‫בוחרים בנגד של ‪ 4700Ω‬ומכוונים את מתח הספק (המצבר) ל‪ 5V-‬בקירוב‪.‬‬

‫סוגרים את המפסק ורושמים את הוראות המיליאמפרמטר ‪ ,I,‬והוולטמטר‪ ,V ,‬כל ‪ 10‬שניות עד שהזרם‬
‫מתייצב‪.‬‬

‫תוצאות‬
‫תוצאות ניסוי זה נלקחו מקבוצה אחרת מאחר ואבדו הנתונים לניסוי זה (היו על דף נפרד)‪.‬‬

‫טבלה מספר ‪ -7‬ריכוז תוצאות הניסוי‬

‫הזרם [‪]mA‬‬ ‫המתח [‪]V‬‬ ‫הזמן [‪]sec‬‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪0.52‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪0.47‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪0.43‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪0.41‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪60‬‬

‫דיון‬

‫‪13‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫גרף מספר ‪4‬‬

‫המתח והזרם כפונקציה של הזמן‬

‫‪0.8‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪3.5‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪3‬‬
‫הזרם ]‪]mA‬‬

‫המתח ]‪[V‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬
‫הזרם במילי אמפר‬ ‫המתח‬

‫טבלה מספר ‪ -8‬ניתוח תוצאות המדידה‬

‫ממוצע הזרמים כפול פרק הזמן‬ ‫הפרשי זמן [ ממוצע הזרמים בין פרקי זמן עוקבים [‬
‫[‪]mc‬‬ ‫‪]mA‬‬ ‫‪]sec‬‬
‫‪6.75‬‬ ‫‪0.675‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪5.6‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪4.95‬‬ ‫‪0.495‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪4.5‬‬ ‫‪0.45‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪4.2‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪26‬‬ ‫סכום‬
‫מכפלה של זרם בזמן נותנת לנו מטען – סיכום המכפלות הוא סך המטען שנטען במערכת במהלך הניסוי –‬
‫התוצאה היא מאוד לא מדויקת כיוון שמדובר על גרף שאינו ליניארי ולכן הממוצעים אינם מדויקים בו‪.‬‬
‫‪Δt=10sec‬‬
‫‪c Σ)Δt×I(=26×10-3‬‬

‫טבלה מספר ‪ 9-‬חישוב ‪ ln‬של הזרם שנמדד‪Ω4700 -‬‬

‫‪(ln(I‬‬ ‫הזרם [‪]A‬‬ ‫הזמן [‪]sec‬‬
‫‪-7.1954‬‬ ‫‪0.00075‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪-7.4186‬‬ ‫‪0.00060‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪-7.5617‬‬ ‫‪0.00052‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪-7.6628‬‬ ‫‪0.00047‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪-7.7517‬‬ ‫‪0.00043‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪-7.7994‬‬ ‫‪0.00041‬‬ ‫‪60‬‬

‫גרף מספר ‪5‬‬

‫‪14‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫)‪ln(I‬‬
‫של הזמן‬ ‫‪ (ln(I‬כפונקציה‬

‫‪-7.1000‬‬
‫‪-7.2000‬‬
‫‪-7.3000‬‬
‫‪-7.4000‬‬ ‫‪y = -0.0118x - 7.1529‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ln(I‬‬

‫‪-7.5000‬‬ ‫‪R = 0.9422‬‬

‫‪-7.6000‬‬
‫‪-7.7000‬‬
‫‪-7.8000‬‬
‫‪-7.9000‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬
‫זמן [‪]sec‬‬
‫הזרם ביחידות של ‪mA‬‬
‫גרף זה אינו עובר בראשית הצירים מהסיבה ש‪.I(ln(≠0 -‬‬
‫לפי המשוואה ‪ ln I)t( = ln I0 - t/RC :‬ניתן להסיק כי במקרה שלנו ‪ RC = -0.0118/1-‬ולכן הקיבול הוא‬
‫‪.0.018F‬‬

‫‪[0.005/)0.018-0.005(] × 100 = 260.6%‬‬ ‫חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬

‫מסקנות‬

‫בניסוי זה הראנו את עליית המתח עם טעינת הקבל‪ ,‬וכמו כן את ירידת הזרם העובר דרכו ככל שהוא טעון‬
‫(הציפייה היא שלאחר זמן טעינת הקבל‪ ,‬הזרם יהיה ‪ 0‬והוא יבודד)‪ ,‬המערכת שלנו אינה מושלמת‪ ,‬כיוון‬
‫שניתן לראות שישנו זרם חלש שנשמר באופן יציב יחסית‪ ,‬דבר שמעיד על כך שהקבל אינו עוצר לחלוטין‬
‫את הזרם‪ ,‬זהו אחד מהגורמים המשפיעים על דיוק התוצאות הסופיות‪ ,‬כמו גם העובדה שאין למעשה רגע‬
‫מוחלט שבו נגמר הניסוי‪ ,‬והזרם הנוסף שעובר משפיע על תוצאות חישוב הקיבול‪.‬‬
‫הקיבול שחושב שונה מהידוע‪ ,‬יתכן והקיבול או ההתנגדות הידועים אינם מדויקים‪.‬‬
‫לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים ‪.‬‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬אי דיוק במדידת הזמן‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫חלק ב'‪ -‬פריקת קבל במעגל הכולל קבל ונגד בטור‬

‫תיאוריה‬
‫כאשר קבל הטעון במטען ‪ q‬מחובר במעגל לנגד ‪ ,R‬עוברים מטענים מלוח אחד של הקבל אל הלוח השני‬
‫ונוצר זרם חשמלי ‪ I‬דרך הנגד‪ .‬הזרם דועך עקב הירידה בפוטנציאל‪ ,V ,‬בין הלוחות הנובעת מפירוק הקבל‪.‬‬

‫מהלך הניסוי‬
‫מחברים את המעגל שבתרשים‪.‬‬
‫בוחרים בנגד של ‪ 4700Ω‬ומכוונים את הספק ל‪ 5V-‬בקירוב‪.‬‬
‫כדי להטעין את הקבל סוגרים את מפסק מס' ‪ 1‬לכמה שניות‪ ,‬ואח"כ פותחים אותו‪.‬‬
‫סוגרים את מפסק מס' ‪ 2‬ורושמים את הוראות המיליאמפרמטר‪ ,I ,‬והוולטמטר‪ ,V ,‬כל ‪ 5-10‬שניות‪.‬‬
‫הניסוי בוצע רק עם נגד בעל התנגדות של ‪.4700Ω‬‬

‫תוצאות‬
‫טבלה מספר ‪ -10‬ריכוז תוצאות הניסוי לגבי נגד של ‪4700Ω‬‬
‫הזרם [‪]mA‬‬ ‫המתח [‪]V‬‬ ‫הזמן [‪]sec‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.9‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.48‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.15‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪10‬‬
‫דיון‬

‫גרף מספר ‪6‬‬

‫הזרם והמתח כפונקציה של הזמן‬

‫‪7‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫הזרם [‪]mA‬‬

‫‪1‬‬
‫המתח [‪[V‬‬

‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬
‫הזמן [‪]Sec‬‬

‫מתח‬ ‫זרם‬

‫טבלה מספר ‪ -11‬ניתוח תוצאות המדידה‬

‫‪16‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬
‫בפיזיקה‬
 ‫ממוצע הזרמים כפול פרק הזמן‬ ‫זמן מצטבר [ ממוצע הזרמים בין פרקי זמן עוקבים‬
‫[‪]mc‬‬ ‫[‪]mA‬‬ ‫‪]sec‬‬
‫‪1.25‬‬ ‫‪10.25‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.59‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.39‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.175‬‬ ‫‪1.75‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪29.3‬‬ ‫סכום‬
‫מכפלה של זרם בזמן נותנת לנו מטען – סיכום המכפלות הוא סך המטען שנפרק במערכת במהלך הניסוי –‬
‫התוצאה היא מאוד לא מדויקת כיוון שמדובר על גרף שאינו ליניארי ולכן הממוצעים אינם מדויקים בו‪.‬‬
‫‪c Σ)Δt×I(=29.3×10-3‬‬

‫השפעת ההתנגדות על הפריקה והמטען בו נטען הקבל‬

‫בכדי לענות על סעיף זה ובכלל על הניסוי הזה כראוי‪ ,‬היה צורך לבצע את הניסוי במלואו‪ ,‬זאת אומרת‪,‬‬
‫לבצע את החלק בו נתבקשנו לערוך את הניסוי גם עבור נגד של ‪ ,2000Ω‬ולכן אין באפשרותנו לענות על‬
‫ניסוי זה כהלכה ובפרט על שאלה זו‪.‬‬
‫לשאלה זו נתייחס בחלק ג' התיאורטי‪.‬‬

‫גרף מספר ‪7‬‬

‫המתח כפונקציה של הזרם‬

‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫המתח ]‪]V‬‬

‫‪4‬‬
‫‪y = 4.7232x - 0.3253‬‬
‫‪3‬‬
‫‪R2 = 0.9916‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.6‬‬
‫הזרם ]‪[mA‬‬

‫צורת הגרף המתקבל היא ליניארית בדומה לניסוי הראשון‪.‬‬

‫שיפוע הגרף מייצג את ההתנגדות‪ R ,‬וערכו הוא‪.Ω 4723.2 :‬‬
‫גרף זה אמור לעבור בנקודה (‪ )0,0‬בגלל שכשאין מתח לא יהיה זרם‪ .‬הגרף אינו עובר בנקודה ובשביל‬
‫הדיוק לא נכפה עליו לעבור בה‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫התנגדות הנגד‪-‬התנגדות מחושבת‬
‫×‪ % =100‬השגיאה‬ ‫התנגדות הנגד‬

‫‪4723-4700‬‬
‫×‪ %0.5 =100‬סיבות לשגיאה במסקנות‪.‬‬ ‫‪4700‬‬

‫מסקנות‬
‫פריקה של קבל תואמת את המשוואה של פריקת קבל עפ"י "דעיכה אקספוננציאלית"‪,‬‬

‫סיבות לשגיאה‪:‬‬
‫‪.1‬שגיאות קריאה של המכשירים ‪.‬‬
‫‪.2‬שגיאות מדידה של המכשירים‪.‬‬
‫‪.3‬אי דיוק במדידת הזמן‪.‬‬

‫‪18‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫חלק ג'‪ -‬פריקה וטעינת קבל על פי התיאוריה‬

‫בשל בעיה במערכת שהרכבנו (בנוכחות שולמית) לא הספקנו לבצע את הניסוי והנתונים שנלקחו מזוגות‬
‫אחרים לא היו מלאים לצורך השוואת השפעת ההתנגדות‪.‬‬

‫תיאוריה‬
‫לצורך בחינת ההשפעה של ההתנגדות על קצב טעינה ופריקת הקבל יש לערוך את הניסוי במעגלים בעלי‬
‫התנגדות שונה‪ ,‬בשביל ההשוואה שורטטו הגרפים הבאים לפי משוואת המתח והזרם בטעינה ופריקה‬
‫בתנאים תיאורטיים‪.‬‬
‫הזרם‪( RC/-t(e×0I=)t(I( :‬בפריקה וטעינה) ‪ -‬הזרם בזמן (‪t( A1=0‬‬
‫המתח‪( RC/-t(e×0V=)t(V( :‬בטעינה)‬
‫המתח‪( RC/-t(e-1(×0V=)t(V(( :‬בפריקה)‬

‫בזמן ‪ t=0‬סגירת המפסק‪ ,0I=I ,‬כאילו אין קבל ‪ ,IR=V‬עם הטעינה הזרם יורד ושואף ל‪.0-‬‬
‫בזמן ‪ 0‬יחושב המתח לפי חוק אוהם‪.‬‬

‫תוצאות‬

‫טבלה מספר ‪ -12‬טעינה‬

‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫התנגדות‬ ‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫התנגדות‬ ‫זמן ]‬ ‫קיבול הקבל‬
‫]‪[A‬‬ ‫]‪[V‬‬ ‫]‪[Ω‬‬ ‫]‪[A‬‬ ‫] ‪[V‬‬ ‫]‪[Ω‬‬ ‫‪[sec‬‬ ‫] ‪[F‬‬
‫‪2000.0000‬‬ ‫‪1.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4700.0000‬‬ ‫‪1.0000‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1264.2411‬‬ ‫‪0.3679‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1628.9160‬‬ ‫‪0.6534‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1729.3294‬‬ ‫‪0.1353‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2693.2858‬‬ ‫‪0.4270‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1900.4259‬‬ ‫‪0.0498‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪3388.7685‬‬ ‫‪0.2790‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1963.3687‬‬ ‫‪0.0183‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪3843.2123‬‬ ‫‪0.1823‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1986.5241‬‬ ‫‪0.0067‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4140.1560‬‬ ‫‪0.1191‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1995.0425‬‬ ‫‪0.0025‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4334.1855‬‬ ‫‪0.0778‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1998.1762‬‬ ‫‪0.0009‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4460.9687‬‬ ‫‪0.0509‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1999.3291‬‬ ‫‪0.0003‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4543.8117‬‬ ‫‪0.0332‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1999.7532‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4597.9431‬‬ ‫‪0.0217‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1999.9092‬‬ ‫‪0.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4633.3138‬‬ ‫‪0.0142‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1999.9666‬‬ ‫‪0.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4656.4257‬‬ ‫‪0.0093‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1999.9877‬‬ ‫‪0.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4671.5276‬‬ ‫‪0.0061‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫טבלה מספר ‪ -13‬פריקה‬
‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫התנגדות‬ ‫זרם‬ ‫מתח‬ ‫התנגדות‬ ‫זמן ]‬ ‫קיבול הקבל‬
‫]‪[A‬‬ ‫]‪[V‬‬ ‫]‪[Ω‬‬ ‫] ‪[A‬‬ ‫] ‪[V‬‬ ‫]‪[Ω‬‬ ‫‪[sec‬‬ ‫] ‪[F‬‬
‫‪2000.0000‬‬ ‫‪1.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4700.0000‬‬ ‫‪1.0000‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪735.7589‬‬ ‫‪0.3679‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪3071.0840‬‬ ‫‪0.6534‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪270.6706‬‬ ‫‪0.1353‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2006.7142‬‬ ‫‪0.4270‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪99.5741‬‬ ‫‪0.0498‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1311.2315‬‬ ‫‪0.2790‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪36.6313‬‬ ‫‪0.0183‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪856.7877‬‬ ‫‪0.1823‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪13.4759‬‬ ‫‪0.0067‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪559.8440‬‬ ‫‪0.1191‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪4.9575‬‬ ‫‪0.0025‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪365.8145‬‬ ‫‪0.0778‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪1.8238‬‬ ‫‪0.0009‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪239.0313‬‬ ‫‪0.0509‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪0.6709‬‬ ‫‪0.0003‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪156.1883‬‬ ‫‪0.0332‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪0.2468‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪102.0569‬‬ ‫‪0.0217‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪0.0908‬‬ ‫‪0.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪66.6862‬‬ ‫‪0.0142‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪0.0334‬‬ ‫‪0.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪43.5743‬‬ ‫‪0.0093‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫‪0.0123‬‬ ‫‪0.0000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪28.4724‬‬ ‫‪0.0061‬‬ ‫‪4700‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪0.005‬‬

‫‪19‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫דיון‬

‫גרף מספר ‪8‬‬

‫המתח והזרם כפונקציה של הזמן‪ -‬טעינה‬

‫‪1.2‬‬ ‫‪5000‬‬

‫‪1.0‬‬ ‫‪4000‬‬
‫‪0.8‬‬

‫המתח ]‪[V‬‬
‫הזרם ]‪]A‬‬

‫‪3000‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬ ‫‪1000‬‬

‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬

‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 4700‬אוהם(‬ ‫[וולט] ‪) V‬נגד ‪ 4700‬אוהם(‬

‫גרף מספר ‪9‬‬

‫המתח והזרם כפונקציה של הזמן‪ -‬טעינה‬

‫‪1.2‬‬ ‫‪2500‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪0.8‬‬

‫המתח ]‪[V‬‬
‫הזרם ]‪]A‬‬

‫‪1500‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪500‬‬

‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬

‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 2000‬אוהם(‬ ‫[וולט] ‪) V‬נגד ‪ 2000‬אוהם(‬

‫גרף מספר ‪10‬‬
‫הזרם כפונקציה של הזמן‪ -‬טעינה‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫הזרם [‪[A‬‬

‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬

‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 4700‬אוהם(‬ ‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 2000‬אוהם(‬

‫על פי הגרפים ניתן לראות כי השפעת הנגד מתבטא בכך שככל שההתנגדות גדלה‪ ,‬קצב הטעינה של הקבל‬
‫קטן‪( .‬ניתן להסיק זאת גם מתוך המשוואות האקספוננציאליות‪ -‬ההתנגדות משפיעה על מכנה החזקה‬
‫השלילי)‪ .‬הנגד קובע את הזמן שיקח לטעון‪ ,‬שינוי הנגד ישנה את זמן הטעינה‪ .‬מכאן שבהתנגדות קטנה‬
‫טעינה יותר מהירה‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫גרף מספר ‪11‬‬

‫המתח והזרם כפונקציה של הזמן‪ -‬פריקה‬

‫‪1.2‬‬ ‫‪5000‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪4000‬‬
‫‪0.8‬‬
‫הזרם ]‪]A‬‬

‫המתח ]‪[V‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪1000‬‬

‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬

‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 4700‬אוהם(‬ ‫[וולט] ‪) V‬נגד ‪ 4700‬אוהם(‬

‫גרף מספר ‪12‬‬

‫המתח והזרם כפונקציה של הזמן‪ -‬פריקה‬

‫‪1.2‬‬ ‫‪2500‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪0.8‬‬

‫המתח ]‪[V‬‬
‫הזרם ]‪]A‬‬

‫‪1500‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪500‬‬

‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬

‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 2000‬אוהם(‬ ‫[וולט] ‪) V‬נגד ‪ 2000‬אוהם(‬

‫גרף מספר ‪13‬‬

‫הזרם כפונקציה של הזמן‪ -‬פריקה‬

‫‪1.2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫הזרם ]‪]A‬‬

‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫הזמן ]‪[Sec‬‬

‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 4700‬אוהם(‬ ‫[אמפר] ‪) I‬נגד ‪ 2000‬אוהם(‬

‫על פי הגרפים ניתן לראות כי השפעת הנגד מתבטא בכך שככל שההתנגדות גדלה‪ ,‬קצב הפריקה של הקבל‬
‫קטן‪( .‬ניתן להסיק זאת גם מתוך המשוואות האקספוננציאליות‪ -‬ההתנגדות משפיעה על מכנה החזקה‬
‫השלילי)‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
 ‫טבלה מספר ‪ -14‬חישוב המטען על הקבל‬
‫‪Ω2000‬‬ ‫‪Ω4700‬‬ ‫הפרש הזמן [‬
‫מטען [‪]C‬‬ ‫ממוצע הזרמים [‪]A‬‬ ‫מטען [‪]C‬‬ ‫ממוצע הזרמים [‪]A‬‬ ‫‪]sec‬‬
‫‪6.84‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪8.27‬‬ ‫‪0.83‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪2.52‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫‪0.54‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.93‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪3.53‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.34‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪2.31‬‬ ‫‪0.23‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.13‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪1.51‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪0.05‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0.98‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪10.8‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סיכום‬
‫השוואת המטענים‪:‬‬
‫מכיוון שמדובר באותו קבל‪ ,‬כאשר הזרם יתאפס‪ ,‬המטען יהיה שווה בשני המעגלים‪.‬‬
‫המטענים חושבו לפרק זמן של דקה אחת בלבד‪ .‬המטען הזמני שנטען בקבלים שונה בשל השפעת ההתנגדות‬
‫על קצב הטעינה‪.‬‬

‫טבלה מספר ‪ 15-‬חישוב ‪ ln‬של הזרם שנמדד‪)Ω4700( -‬‬

‫‪(ln(I‬‬ ‫הזרם [‪]A‬‬ ‫הזמן [‪]sec‬‬
‫‪-0.43‬‬ ‫‪0.6534‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪-0.85‬‬ ‫‪0.4270‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪-1.28‬‬ ‫‪0.2790‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪-1.70‬‬ ‫‪0.1823‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪-2.13‬‬ ‫‪0.1191‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪-2.55‬‬ ‫‪0.0778‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪-2.98‬‬ ‫‪0.0509‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪-3.40‬‬ ‫‪0.0332‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪-3.83‬‬ ‫‪0.0217‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪-4.26‬‬ ‫‪0.0142‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪-4.68‬‬ ‫‪0.0093‬‬ ‫‪110‬‬
‫‪-5.11‬‬ ‫‪0.0061‬‬ ‫‪120‬‬

‫בשל האחוז שגיאה הגדול בחישוב הקיבול‪ -‬נחשב אותו לפי הגרף התיאורטי‬
‫גרף מספר ‪14‬‬

‫)‪ln(I‬‬
‫כפונקציה של הזמן‬ ‫‪(ln(I‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪-1.00‬‬
‫‪y = -0.0426x - 5E-15‬‬
‫‪-2.00‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R =1‬‬
‫)‪ln(I‬‬

‫‪-3.00‬‬
‫‪-4.00‬‬
‫‪-5.00‬‬
‫‪-6.00‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪140‬‬
‫זמן [‪]sec‬‬
‫הזרם ביחידות של ‪A‬‬
‫לפי המשוואה ‪ ln I)t( = ln I0 – t/RC :‬ניתן להסיק כי במקרה שלנו ‪ RC = -0.0118/1-‬ולכן הקיבול הוא‬
‫‪.0.00499F‬‬
‫‪[0.005/)0.00499-0.005(] ×100 = 0.2%‬‬ ‫חישוב אחוז שגיאה‪:‬‬

‫‪22‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬

‫בפיזיקה‬
‫‪23‬‬ ‫דו"ח מעבדה‬
‫בפיזיקה‬