‫אבחון סוכרת‬

Ignatavicius, D.D., Workman, M.L. & Rebar, C.R. (2021). Chapter 59,
Care of Patients With Diabetes Mellitus pp. 1265-1300.
RN, MA ‫בלה וולושין‬
 ‫תזכורת‪...‬‬
‫רמת סוכר תקינה בצום‪70-100 mg/dl :‬‬
 ‫אבחון ‪ -‬אנמנזה‬
‫‪ ‬גורמי סיכון – גיל‪ BMI ,‬מעל ‪25‬‬
‫‪ ‬גודל היילוד‬
‫‪ ‬מדד ‪BMI‬‬
‫‪ ‬שינויים במשקל‬
‫‪ ‬הופעת תסמינים (חולשה‪ ,‬רעב‪ ,‬שיתון‪)...‬‬
‫‪ ‬זיהומים לאחרונה (דלקות בשתן‪ ,‬פצעים לא מחלימים‪ ,‬פטרת‪)..‬‬
‫‪ ‬שינויים בתחושה‬
‫‪ ‬שינויים בראיה‬
‫אבחון ‪ -‬קריטריונים מעבדה‬

‫בצום ‪ 8‬שע' (‪)Fasting Blood Glucose‬‬ ‫‪1‬‬

‫רמת גלוקוז ≥ ‪126 mg/dl‬‬

‫שעתיים אחרי האוכל‪/‬העמסת סוכר ‪ 75‬גרם (‪)OGTT‬‬

‫רמת גלוקוז ≥‪mg/dl 200‬‬ ‫‪2‬‬
‫או‬
‫בדיקות אקראית‪+‬תסמינים אופייניים‬
‫רמת גלוקוז > ‪mg/dl 200‬‬

‫‪3‬‬
‫בדיקת ‪HbA1c‬‬
‫‪6.5% ≥ HbA1c‬‬

‫חשוב* האבחון מתבסס על בדיקות דם ורידי ולא דם קפילרי‬

‫במידה בדיקה ‪ 1‬ו‪ 3-‬והעמסה ‪ 75‬גר' גבולית יש לחזור עליהן שוב‬
 ‫ערכי מטרה‬
‫בחולה סוכרתי‬
‫שרמת‬
‫‪ 7 HbA1c‬ומטה‬
‫‪HbA1c‬‬
‫• המוגלובין מסוכרר ( ‪Glycosylated‬‬
‫‪)hemoglobin‬‬
‫• בדיקה נפוצה לשימוש במעקב חולי סוכרת‬
‫(כל רבעון‪ ,‬או פעמיים בשנה)‬
‫• מודד סוכר הקשור להמוגלובין‬
‫• בתהליך הנקרא ‪glycosylation‬‬
‫• משקף איזון של רמות סוכר ב ‪ 3-4‬חודשים‬
‫אחרונים‬
‫• ברוב המקרים משקף נכון מצב גליקמי‬
‫טווח תקין ‪4.0%-5.6%‬‬
‫≥ ‪ 6.5%‬מוגדר כסוכרת‬
‫ערכים מעל ‪ 8‬מעיד על חוסר איזון המחלה‪.‬‬
‫משמעות הערך של ‪HbA1c‬‬
‫)‪Oral glucose tolerance testing (OGTT‬‬
‫• העמסת סוכר ‪ 75‬גר'‬
‫• בדיקה רגישה לאבחון סוכרת וטרום סוכרת‬
‫• לרוב בשימוש בסוכרת הריון‬
‫• הנחיות לבדיקה‪:‬‬
‫‪ ‬צום ‪ 8‬שע' לפני‬
‫‪ ‬הפחתת צריכת פחמימות בשלושה ימים אחרונים‬
‫‪ ‬משך הבדיקה כשעתיים‬
‫‪ ‬אין לעזוב את המקום במהלך הבדיקה‪.‬‬
 ‫אבחון‪ -‬קריטריונים נוספים‬
‫‪ ‬בדיקת נוגדנים (‪)GAD65, ICAs‬‬
‫‪ – ICA‬מופיע ב‪ 90%-85%‬בהופעה ראשונה של סוכרת סוג ‪1‬‬
‫‪ ‬בדיקות גנטיות (‪)HLA‬‬
‫‪ ‬מי שהנפיק תרופות לסוכרת בשנה האחרונה‬
‫‪ ‬בדיקות סקר לאוכלוסייה הכללית מעל גיל ‪ 45‬ובעלי ‪ BMI‬מעל ‪25‬‬
‫לאבחון טרום סוכרת או מחלת סוכרת סוג ‪.2‬‬
‫כלי אבחון (‪)1‬‬
‫‪ .1‬בדיקת דם קפילרי (גלוקומטר)‬
‫‪ .2‬מדידת סוכר בדם פריפרי‬
‫‪Capillary Blood Glucose‬‬
‫• באמצעות מכשיר גלוקומטר‬
‫• כמות דם קטנה (טיפה)‬
‫• מאפשר מדידת סוכר בזמן אמת‬
‫• מגמה לאורך היום‪ ,‬יעילות הטיפול‪ ,‬החלטה על מינון‬
‫• קיים צורך במדידות חוזרות‬
‫• קלה לביצוע‪ ,‬ברמת כאב קלה‬
‫• ניתן לביצוע עצמאי‬
‫• מתאים לניהול חולי סוכרת בבית‬
‫אזורי הדקירה‬
‫• בצד הכרית של האצבע‬
‫• כף היד‬
‫• אמה‬
‫• ירך‬
‫• עקב (תינוקות)‬
‫• תנוך האוזן (שוק‪ ,‬בצקות)‬
 ‫גלוקומטר או ‪CGM‬‬
‫ניטור סוכר רציף עם סנסור = ‪CGM‬‬
‫כל ‪ 1-5‬דק' דיווח‪ .‬תוקף הסנסור ‪ 3-7‬ימים‪ .‬מתריע על עליות או ירידות של‬
‫סוכר‪.‬‬
‫קיים פער בין מדידת הסנסור לרמת הסוכר פער עד ‪ 30‬דקות במצבים של‬
‫היפוגליקמיה במצבים אלו יש לוודא עם בדיקת גלוקומטר פשוט‪.‬‬
‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫אומדן‪:‬‬
‫• לאמוד אוריינות המטופל‬
‫• להעריך מיומנות המטופל לביצוע‬
‫• לבדוק את מס' הבדיקות הדרוש ביום‬
‫• אומדן עור המטופל‬
‫• האם נוטל מדללי דם‬
‫• האם סובל מלקות בראייה‬
‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫תכנון ציוד נדרש‪:‬‬
‫‪ ‬מכשיר גלוקומטר‬
‫‪ ‬סטריפ לסוכר‬
‫‪ ‬פד גזה ‪2X2‬‬
‫‪ ‬כפפות נקיות‬
‫‪ ‬מחט דקירה‬
‫‪ ‬דוקרן‬
‫‪ ‬מכשיר חימום (אופציה)‬
‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫טכניקה ביצוע‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצגה עצמית‬ ‫‪.2‬‬
‫הסבר על הפעולה‬ ‫‪.3‬‬
‫משמעות התוצאה על המשך הטיפול‬ ‫‪.4‬‬
‫שמירה על פרטיות המטופל‬ ‫‪.5‬‬
‫בצע הגיינת ידיים‬ ‫‪.6‬‬
‫הכנס את הסטריפ למכשיר‬ ‫‪.7‬‬
‫המתן לסימן של "טיפת דם"‬ ‫‪.8‬‬
‫בחר אתר דקירה מתאים‬ ‫‪.9‬‬
‫חטא את מקום הדקירה‬ ‫‪.10‬‬
‫המתן עד לייבוש מלא‬ ‫‪.11‬‬
‫בצע דקירה (נפח ‪)0.3 L‬‬ ‫‪.12‬‬
‫אסוף את הדם באמצעות הסטיק‬ ‫‪.13‬‬
‫המתן לקבלת התוצאה‬ ‫‪.14‬‬
‫הנח פד גזה והחזק לעצירת דמם‬ ‫‪.15‬‬
‫יש לזרוק את מחט הדקירה בפח מחטים‬ ‫‪.16‬‬
‫לתעד את התוצאה ברשומה הרפואית‬ ‫‪.17‬‬
‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫הערכה‪:‬‬
‫‪‬הערכת התוצאה ביחס למצב המטופל‪,‬‬
‫מדידות קודמות‬
‫‪‬לדווח על ערך חריג לגורם המוסמך‬
‫‪‬להעריך רמת מוטיבציה של המטופל‬
‫‪‬להעריך רמת הידע של המטופל בפירוש‬
‫התוצאה‬
‫‪‬לתאם מועד הדגמה נוסף‬
‫‪‬הכנת המטופל ו‪/‬או מטפל עיקרי למדידות‬
‫בבית‪ ,‬צורך בתיעוד‪ ,‬אחסון ומתן נכון של‬
‫אינסולין (במידה וצריך)‬
‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫הדרכת מטופל לשימוש בגלוקומטר‪:‬‬
‫• רחצת ידיים לפני הבדיקה‬
‫• הפטיטיס ‪ B‬שורד במשך שבוע על המחט‬
‫• החלפת מחט הדקירה‬
‫• חיטוי המכשיר באופן יומי‬
‫• שינוי של אזור הדקירה‬
‫‪Laboratory Blood Glucose‬‬
‫• בדיקת דם מהוריד‬
‫• חלק מבדיקות כימיה שגרה‬
‫• בדיקת ‪HbA1c‬‬
‫• בשימוש בהעמסות סוכר‬
‫• ביצוע על ידי איש צוות או טכנאי דמים‬
‫אומדן חולה‬
‫הסוכרתי‬
 ‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫‪ (1‬שמירה על ערכי סוכר בטווח הנורמה‬
‫‪ (2‬זיהוי סיבוכי מחלת הסוכרת‬
‫‪ (3‬מעקב כף רגל סוכרתית‬
‫‪ (4‬ניהול טיפול תרופתי**‬
‫‪ (5‬איזון חולה סוכרתי באשפוז**‬
‫‪ (6‬קידום בריאות חולה סוכרתי**‬
‫‪ (7‬הדרכת מטופל‪/‬משפחה לניהול המחלה**‬

‫אומדן‬
‫חולה‬
‫הסוכרתי‬
 ‫‪ .1‬שמירה על ערכי סוכר בטווח הנורמה‬
‫יעדי האיזון מבטאים טווח התייחסות רצוי להשגה‪.‬‬ ‫•‬
‫על אחות לדעת על יעדי המטרה של כל מטופל באופן פרטני‬ ‫•‬
‫תדירות הבדיקות תלויה במשטר הטיפול של החולה הסוכרתי‪ ,‬וביעד‬ ‫•‬
‫המטרה שנקבע לו‪.‬‬
‫יעדי האיזון נקבעים על‪-‬פי משך המחלה‪ ,‬גיל‪ ,‬מחלות רקע‪ ,‬תוחלת‬ ‫•‬
‫החיים‪ ,‬האם היה אירוע היפוגליקמיה בעבר?‬
‫מטופל המזריק מספר פעמיים אינסולין ו‪/‬או משתמש במשאבה‪,‬‬ ‫•‬
‫ימדוד סוכר ‪ 3‬ויותר פעמיים ביום‪.‬‬
‫מטופל שאינו משתמש באינסולין או מזריק פעם אחת ביום‪ ,‬או‬ ‫•‬
‫ללא טיפול לסוכרת‪ ,‬לפי המלצות‪.‬‬
‫(‪)ADA, 2019‬‬
‫‪ .1‬שמירה על ערכי סוכר בטווח הנורמה‬
‫יעדי מטרה מומלצים לחולי סוכרת (‪:)2019 ,ADA‬‬
‫‪ 7% <HbA1c‬סביר ברוב המטופלים‪ ,‬ניתן גם לשאוף אף ליעד נמוך‬
‫יותר‬
‫‪ 8% <HBA1c‬במטופלים עם מחלה מעל ‪ 10‬שנים‬
‫סוכר בצום‪ 70-130 :‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫‪ 1-2‬שעות אחרי האוכל‪ :‬נמוך מ‪ 180-‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
 ‫‪ .2‬זיהוי סיבוכי מחלת הסוכרת‬

‫סיבוכים כרוניים‬ ‫סיבוכים אקוטיים‬

‫‪Hyperglycemia:‬‬
‫)‪Diabetic ketoacidosis (DKA‬‬
‫מיקרווסקולאריים‪:‬‬ ‫‪ Hyperglycemic‬מאקרווסקולאריים‪:‬‬
‫רטינופטיה‬ ‫)‪ hyperhosmolar state (HHS‬מחלות‬
‫נוירופטיה פריפרית‬ ‫‪ Hypoglycemia‬קרדיווסקולאריות‬
‫נוירופטיה אוטונומית‬ ‫‪CVA‬‬
‫נפרופטיה‬ ‫ירידה במערכת החיסון‬
‫פגיעה בתפקוד המיני‬ ‫‪PVD -Peripheral‬‬
‫פגיעה קוגנטיבית‬ ‫‪Vascular Disease‬‬

‫מחקר ‪ UKPDS‬הדגים כי כל ירידה של ‪ HbA1c‬ב‪ 1%-‬קשורה לירידה של ‪35%‬‬

‫בשכיחות הסיבוכים המיקרווסקולריים וב‪ 15% -‬סיבוכים מאקרווסקולאריים‪.‬‬
 ‫‪Hyperglycemia‬‬
‫• ריכוז גבוהה של גלוקוז בדם‬
‫• מצב הנוצר מחוסר באינסולין או תנגודת לאינסולין‬
 ‫קליניקה של ‪Hyperglycemia‬‬
‫‪ ‬השתנת יתר‪ ,‬צמא מוגבר‪ ,‬אכילת יתר שלושת ‪P`s‬‬
‫• עייפות וחולשה‬
‫• נשימות ‪Kussmual Respiration‬‬
‫‪ - https://www.youtube.com/watch?v=1Zz3741XwFs‬סרטון‬
‫ריח "אצטון" מהפה או "פרי רקוב"‬ ‫•‬
‫שינויים בראייה‬ ‫•‬
‫עקצוצים או חוסר תחושה בידיים או כפות הרגליים‬ ‫•‬
‫עור יבש‪ ,‬ריפוי איטי של פצעים‬ ‫•‬
‫זיהומים חוזרים‬ ‫•‬
‫בחילות הקאות וכאבי בטן (סוג ‪)1‬‬ ‫•‬
‫סיבוכים ארוכי טווח (רטינופתיה‪ ,‬ניורופתיה‪ ,‬מחלות כלי דם היקפיות)‬ ‫•‬
‫סיבוכים שעלולים להופיע עוד לפני אבחון המחלה‪.‬‬
Hyperglycemia
 ‫א‪Polyuria .‬‬

‫• השתנה בתדירה גבוהה‬

‫ומוגזמת‬
‫• בשל לחץ אוסמוטי הנגרם‬
‫מהסוכר בשתן‬
‫• איבוד של נוזלים‬
‫ואלקטרוליטים מהכליות‪.‬‬
 ‫ב‪Polydipsia .‬‬

‫• איבוד הנוזלים המסיבי מהכליות‬

‫גורם לדהידרציה של הגוף‪.‬‬
‫• הופעת תחושת צמא‬
 ‫ג‪Polyphagia .‬‬
‫• התאים אינם מקבלים אנרגיה‬
‫(גלוקוז)‬
‫• תאים "רעבים"‬
‫• הופעת תחושת רעב‬
‫• למרות האכילה‪ ,‬הגוף נותר‬
‫במצב הרעבה עד להספקת‬
‫אינסולין לגוף‪.‬‬
‫מעבדה אופיינית‬
‫• גופי קטון (תוצר פירוק של‬
‫חומצות שומן)‬
‫• חמצת מטבולית בגזים‪Ph -‬‬
‫נמוך‪ HCO3 ,‬נמוך‪CO2 ,‬‬
‫נמוך פיצוי‬
‫• דם מרוכז (עלייה‬
‫בהמטוקריט)‬
‫• ירידה בפרפוזיה לרקמות‬
‫• לקטט גבוה‬
‫• היפוקלמיה ‪ K‬בתחילה‬
‫• היפרקלמיה ‪ K‬בהמשך‬
 ‫)‪Diabetic ketoacidosis (DKA‬‬
‫• נגרמת מהיעדרות או בנוכחות אינסולין פגום (משאבה)‬
‫• פגם זה מוביל למטבוליזם לקוי של פחמימות‪ ,‬חלבונים ושומנים‪.‬‬
‫• אופייני יותר לסוכרת סוג ‪1‬‬
‫• ‪ 10%‬תמותה‬
 ‫‪ DKA‬פתופיזיולוגיה‬
‫• ללא אינסולין‪ ,‬יורדת כמות הגלוקוז הנכנסת לתאים ועולה כמות‬
‫הגלוקוז המסונטז מהכבד והכליות‪.‬‬
 ‫‪ DKA‬פתופיזיולוגיה‬
‫• כתוצאה מכך עולה רמת הסוכר בדם‬
‫• הגוף מנסה להיפטר מעודף הסוכר ע"י הפרשתו מהכליות ביחד‬
‫עם המים ומלחים (‪)Na, K‬‬
‫• קיימת השתנה אוסמוטית המאופיינת בפוליאוריה ומובילה‬
‫להתייבשות ואיבוד אלקטרוליטים‪.‬‬
‫• חולים עם ‪ DKA‬עשויים לאבד ‪ 10-6‬ליטר מים ועד ‪400-500‬‬
‫מיליאקווילנט של נתרן ואשלגן ביום‪.‬‬
‫• במקביל‪ ,‬מתרחש פירוק שומן לחומצות שומן ‪, LIPOLYSIS‬‬
‫חומצות השומן מומרות ע"י הכבד לגופי קטון‪.‬‬
‫• גופי קטון חומציים‪ ,‬עלייתם מובילה לחמצת מטבולית עד קומה‪.‬‬
 ‫‪ DKA‬סיבות‬
‫‪ ‬ירידה או אי נוכחות של אינסולין (מינון נמוך מדי‪ ,‬טעות במתן אינסולין‪,‬‬
‫דילוג על מנה‪ ,‬בעיות בציוד הזרקה‪ ,‬משאבה מקולקלת)‬
‫‪ ‬מחלה‪/‬זיהום‪ -‬שכיח ביותר‬
‫‪ ‬סוכרת לא מאובחנת ולא מטופלת‬
‫‪ ‬עליה ברמת הורמוני סטרס ‪ -‬גלוקגון‪ ,‬אפינפרין‪ ,‬נוראפינפרין‪,‬‬
‫קורטיזול‪ ,‬הורמון גדילה מעודדים ייצור גלוקוז ע"י הכבד‪.‬‬
 ‫קליניקה של ‪DKA‬‬
‫היפרגליקמיה‬
‫פוליאוריה‪ ,‬פולידיפסיה‪ ,‬פוליפאגיה‬
‫ראייה מעורפלת‬
‫חולשה וכאבי ראש‬
‫התייבשות ואיבוד אלקטרוליטים‬
‫אנורקסיה‬
‫חמצת מטבולית שמובילה לבחילות‪ ,‬הקאות וכאבי בטן‬
‫ריח אצטון מהפה ("פרי רקוב")‬
‫נשימות עמוקות ומהירות (‪)KUSSMUAL BREATHING‬‬
‫קומה‬
‫אבחון של ‪DKA‬‬
‫• קליניקה אופיינית‬
‫• הסוכר מעל ‪ 300‬מ"ג‪%‬‬
‫• בבדיקת גזים‪-‬‬
‫‪ ‬רמת ביקרבונט ‪ HCO3‬נמוך מ‪mEq/L 15-‬‬
‫‪ ‬רמת ‪ PH‬חומצי נמוך מ‪7.35-‬‬
‫‪ ‬רמת ‪ CO2‬נמוכה ‪( 10-30‬פיצוי)‬
‫‪ ‬גופי קטון בבדיקות דם ושתן‪.‬‬
‫‪ DKA‬טיפול‬
‫‪ ‬טיפול בנוזלים ‪ -‬דבר ראשון!‬
‫‪ ‬טיפול באינסולין ‪IV‬‬
‫‪ ‬תיקון אלקטרוליטים (אשלגן)‬
‫‪ ‬תיקון החמצת חשוב**‬
‫‪ ‬מעקב סימנים חיוניים כל ‪ 15‬דק'‬
‫‪ ‬מעקב נשימתי מתן חמצן עד צורך בהנשמה‬
‫‪ ‬מעקב מאזן נוזלים כל שעה‪.‬‬
‫‪ ‬אשפוז ביחידת לטיפול נמרץ‬
 ‫‪ DKA‬טיפול‬
‫מתן נוזלים‬
‫• שלב ראשון בטיפול‬
‫• ההידרציה חשובה לשמירת הפרפוזיה לרקמות והגברת הפרשות‬
‫הגלוקוז העודף בכליות‪.‬‬
‫• מעקב מאזן נוזלים רציף‬
‫• מעקב נשימתי (חשש לבצקת)‬
‫• בשעה הראשונה‪ :‬החייאת נוזלים נותנים ‪Nacl 0.9% 15-20ml/Kg/hr‬‬
‫‪-‬בשעה שניה והלאה‪ :‬נוזלים סליין ‪4-14 ml/kg/hr 0.45%‬‬
‫כאשר רמת הגלוקוז מגיע ל‪ 250-‬מ"ג‪/‬ד"ל יש לתת נוזלים‬
‫‪DEX5%+0.45%‬‬
‫כמות הנוזלים שנותנים יכולה להגיע ל‪ 6-10‬ליטר‬
 ‫‪ DKA‬טיפול‬
‫מתן אינסולין‬
‫לאחר שעה של הידרציה‬ ‫•‬
‫המקרה היחיד שניתן בו אינסולין תוך הוריד‬ ‫•‬
‫מתן אינסולין ‪IV REGULAR Insulin 0.1 units/kg/hr‬‬ ‫•‬
‫כ‪ 5-‬יחידות לשעה במשך ‪ 12-24‬שעות‪.‬‬ ‫•‬
‫מתן האינסולין הוא עד לתיקון החמצת ולא רמת הגלוקוז בדם‬ ‫•‬
‫כאשר גלוקוז < ‪ 200‬יש להפסיק עירוי אינסולין או ‪PH>7.3‬‬ ‫•‬
‫‪AG<12 ,HCO3>18‬‬
‫מדידת סוכר כל חצי שעה!!!‬ ‫•‬
‫קצב מטרה של ירידה סוכר ‪ 50-75‬מ"ג‪/‬ד"ל‪/‬לשעה‬ ‫•‬
‫המשך עירוי נוזלים ואינסולין עד שעתיים לאחר הזרקת המנה‬ ‫•‬
‫הראשונה של אינסולין תת‪-‬עורי‪.‬‬
 ‫‪ DKA‬טיפול‬
‫תיקון אלקטרוליטים‬
‫הטיפול העיקרי הוא באשלגן (‪IV )K‬‬ ‫•‬
‫לשאוף לרמת אשלגן ‪ 4-5‬ממול‪/‬ליטר‬ ‫•‬
‫לוודא מתן שתן לפני מתן אשלגן (לפחות ‪)cc/hr 30‬‬ ‫•‬
‫יש לחבר מטופל למוניטור‬ ‫•‬
‫לא מומלץ לתת ביקרבונט לטיפול בחמצת ‪ DKA‬מחשש של צניחת‬ ‫•‬
‫פתאומית וקטלנית של רמות אשלגן בסרום‪.‬‬
‫היפוקלמיה סיבה נפוצה לתמותה ב‪DKA‬‬ ‫•‬
 ‫‪ DKA‬טיפול‬
‫תיקון החמצת חשוב**‬
‫גופי הקטון המצטברים כתוצאה מפירוק השומן מגבירים את החמצת‬ ‫•‬
‫הטיפול בחמצת רק באינסולין שעוצר את פירוקם‪.‬‬ ‫•‬
‫האינסולין ניתן במינון של ‪ 5‬יח' דרך הוריד (‪ (IV‬לשעה תוך מדידת‬ ‫•‬
‫גלוקוז אחת לשעה‪.‬‬
‫סוג ‪ REGULAR‬בלבד למשך ‪ 12-24‬שעות עד שהחמצת מתוקנת‪.‬‬ ‫•‬
‫לא ניתן ביקרבונט לטיפול בחמצת מחשש של צניחה פתאומית‬ ‫•‬
‫וקטלנית של רמות ‪ K‬בסרום‪.‬‬
‫תפקיד האחות ‪DKA‬‬
‫ניטור מאזן נוזלים ואלקטרוליטים‬
‫מעקב רמות גלוקוז בדם‬
‫מתן טיפול תרופתי‬
‫מניעת סיבוכי מינון יתר‬
‫ניטור שתן (קטונים‪ ,‬מעקב שתן כמותי)‬
‫ניטור רמת אשלגן‬
‫ניטור אקג‪ -‬סימני היפרקלמיה גלי ‪ T‬גבוהים וחדים‬
‫מעקב סימנים חיוניים‬
‫גזים בדם‪ ,‬מעבדה‬
‫לוודא ‪NPO‬‬
‫הדרכת מטופל בשחרור‬
 ‫מניעת ‪DKA‬‬
‫למידת החולה ומשפחתו כללי התנהגות בימי מחלה‪.‬‬ ‫•‬
‫הדבר חשוב לא לגרוע ממנות האינסולין לאחר בחילות או הקאות‪,‬‬ ‫•‬
‫להיפך החולה צריך לקחת את המנה ולנסות לצרוך כמות קטנה של‬
‫פחמימות‪.‬‬
‫החולה צריך להקפיד לשתות כל שעה (כ‪ 2-‬ליטר ביום) למניעת‬ ‫•‬
‫התייבשות ולנטר כל ‪ 3-4‬שעות רמת סוכר לא מעל ‪ 250‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫להדריך מטופלים לבדוק קטונים בשתן אם סוכר נמדד מעל ‪240‬‬ ‫•‬
‫מ"ג‪/‬ד"ל בדם‪.‬‬
‫הקפדה על שתייה כ‪ 2-‬ליטר למניעת התייבשות‬ ‫•‬
‫יש לדווח לאיש צוות על מצב חולי‪ ,‬חום‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות ושלשולים‪,‬‬ ‫•‬
‫כל איבוד נוזלים עלול להיות מסוכן‪.‬‬
‫)‪Hyperglycemic hyperhosmolar state (HHS‬‬
‫• אופייני למבוגרים עם סוכרת סוג ‪2‬‬
‫• מתפתח באופן איטי יותר‬
‫ההבדלים בהשוואה ל‪:DKA -‬‬
‫• אובדן נוזלים גבוה יותר מ‪DKA-‬‬
‫• היפרגליקמיה מגיעה לערכים גבוהים עוד יותר מעל ‪ 600‬מ"ג‪%‬‬
‫• ביקרבונט תקין מעל ‪mEq/L 20‬‬
‫• אין קטונים בדם ושתן‬
‫• עלייה באוסמולריות בדם מעל ‪ 320‬מ"מול‪/‬ליטר‬
‫• ‪ PH‬מעל ‪7.4‬‬
 ‫‪HHS‬‬
‫• לרוב אין נשימות ‪KUSSMUAL BREATHING‬‬
‫• סיבה מובילה – זיהום או ספסיס‬
‫• סיבות נוספות‪ -‬אוטם לב‪ ,‬שבץ‪ ,‬תרופות כמו סטרואידים‪ ,‬משתנים‪,‬‬
‫מצב של התייבשות‬
‫• קליניקה‪ -‬פחות אופיינית‪ ,‬תסמינים נוירולוגיים שינוי במצב הכרה‪,‬‬
‫נימולים‪ ,‬פרכוסים‪.‬‬
 ‫‪ HHS‬טיפול‬
‫החזרת נוזלים לא מהירה של סליין ‪ 1 L/hr IV 0.9%‬עד ללחץ דם‬ ‫•‬
‫תקין ותפוקת שתן תקינה (במשך ‪ 36-72‬שעות)‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬לרדת במינון נוזלים ‪cc/hr100-200‬‬ ‫•‬
‫ניטור מצב הכרה וסימנים חיוניים כל שעה‪.‬‬ ‫•‬
‫אינסולין ‪ IV‬בולוס ‪ units/kg 0.15‬ולאחריו מתן מתמשך של אינסולין‬ ‫•‬
‫מחושב ‪ 0.1 units/kg/hr‬עד שרמת סוכר מתחת ל ‪ 250 -‬מ"ג‪/‬ד"ל‪.‬‬
‫מטרה הורדת סוכר ‪ 50-70‬מ"ג‪/‬ד"ל כל שעה‪.‬‬ ‫•‬
‫מעקב רמות אשלגן כל ‪ 1-2‬שעות‪.‬‬ ‫•‬
‫הוספת אשלגן ‪ IV‬במידת הצורך‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪Hypoglycemia‬‬
‫• רמת סוכר נמוך מ‪ 70-‬מ"ג‪/‬ד"ל‪ ,‬אך משתנה מאדם לאדם‪.‬‬
‫• ניתן להגדיר מצב של היפוגליקמיה ומידת חומרתה לפי קליניקה בלבד‪.‬‬
‫• סיכון לתמותה בקרב חולי סוכרת‬
‫• הסיבות להיפוגליקמיה‪:‬‬
‫‪ .1‬מינון גבוה של אינסולין או כדורים‬
‫‪ .2‬שינוי תרופתי‬
‫‪ .3‬הזרקה שגויה‬
‫‪ .4‬כמות מועטה של פחמימות‬
‫‪ .5‬פעילות גופנית ממושכת‪ ,‬אימון ספורט‪ ,‬צעירים‬
‫‪ .6‬ויתור על ארוחה כלשהי או איחור בארוחה‪.‬‬
‫‪ .7‬שלשולים חזקים או מחלת חום מלווה בהקאות‪.‬‬
‫‪ .8‬שתיית אלכוהול מופרזת‬
‫‪ .9‬לבלב מתקשה להפריש גלוקאגון בתגובה‬
‫קליניקה של ‪Hypoglycemia‬‬
‫הזעה מרובה ופתאומית‬
‫סחרחורות‬
‫דפיקות לב מהירות‬
‫רעד‬
‫טשטוש ראייה‬
‫הרגשת שיתוק סביב הפה‬
‫עצבנות וכעס‬
‫בלבול‬
‫נדודי שינה‬
‫רעב פתאומי‬
‫מוות‬
‫**זהירות עם נוטלי בטא בלוקר‬
 ‫טיפול בהיפו חוק ‪15-15‬‬
‫• במקרה קל יש לאכול ארוחה קלה ‪15‬‬
‫גר' פחמימה פשוטה (סוכר < ‪70‬‬
‫מ"ג‪.)%‬‬
‫• במקרה בינוני ‪ 30‬גר' גלוקוז נספג‬
‫מהר‪ ,‬ניתן גם לאכול ארוחה רגילה‬
‫ותוספת פרי‪ ,‬סוכריה או שתייה‬
‫מתוקה‪ ,‬חלב או ג'ל גלוקוז‬
‫(סוכר < ‪ 60‬מ"ג‪)%‬‬
‫• במקרה קשה (סוכר < ‪ 40‬מ"ג‪)%‬‬
‫הכרה מעורפלת אסור לתת לשתות‪,‬‬
‫יש למרוח דבש או ריבה בפה אם לא‬
‫משתפר לאחר ‪ 10‬דקות יש לחזור‪.‬‬
‫‪‬במקרה חמור של חוסר הכרה (סוכר‬
‫הצפייה שהסוכר‬ ‫< ‪ 20‬מ"ג‪ -)%‬הזרקה של גלוקגון ‪1‬‬
‫יעלה תוך ‪10-20‬‬
‫מ"ג ‪ SC‬או מתן נוזלים של גלוקוז‬
‫דק'‬
‫‪ IV 50%‬עד ‪ 20‬גר' בוריד‬
‫‪‬אם אין גלוקגון יש להגיע למיון מיד‬
 ‫מהי פחמימה פשוטה ‪ 15‬גר'?‬
‫• כדוריות סוכר‪/‬ג'ל מוכן‬
‫מתן ‪ 15‬עד גר' פחמימה‬
‫פשוטה‬
‫• חצי כוס מיץ סחוט (‪ 120‬מ"ל)‬
‫• כוס חלב (‪ 240‬מ"ל)‬
‫• ‪ 6-10‬סוכריות מציצה‬
‫להמתין ‪ 15‬דק' ולמדוד‬ ‫• ‪ 4‬קוביות או ‪ 4‬כפיות סוכר לבן‬
‫שוב סוכר‬
‫• ‪ 3‬קרקרים‬
‫• כף שולחן דבש או סירופ‬
‫אם סוכר לא חזר לנורמה‬
‫יש לתת עוד מנה של ‪15-‬‬
‫‪ 30‬גר' סוכר אם חזר‬
‫הסוכר יש לתת ארוחה‬
‫קלה‪.‬‬
‫תפקיד האחות בהיפוגליקמיה‬
‫‪ ‬הדרכת מטופל לזיהוי סימנים ראשונים של היפו ומניעתו‬
‫‪ ‬הדרכת מטופל לאחסון של מקור סוכר בהישג יד‪/‬בכיס‬
‫‪ ‬הדרכה להזרקת גלוקאגון‬
‫‪ ‬הדרכת הזרקה נכונה‬
‫‪ ‬שתיית אלכוהול מתונה בלווי ארוחה קלה תמיד‪.‬‬
‫‪ ‬לחולי סוכרת סוג ‪ 1‬יש להדריך לאכול חטיף לפני אימון‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר על פעילות שיא של אינסולין וזמני ארוחה‪.‬‬
‫‪ ‬התנהגות בזמן חולי‬
‫‪ ‬הדרכה על פעילות גופנית והשפעתה על ספיגת אינסולין‬
‫וקליטת סוכר לתאים‬
 ‫חוזר מינהל הסיעוד מס ‪121/2017‬‬
‫• החלטה על הזרקת גלוקגון לחולה סוכרת בהיפוגליקמיה חמורה‬
‫ומסכנת חיים מתן ‪SC/IM‬‬
‫• החלטה על הזרקת גלוקגון ‪ 1‬מ"ג לחולה סוכרת בהיפוגליקמיה‬
‫חמורה ומסכנת חיים‪ ,‬היא פעולת סיעוד בסמכות אחות מוסמכת‪.‬‬
‫הגלוקגון הינו תכשיר‬
‫סינתטי =הורמון הטבעי‬
‫המיוצר בגוף ( בלבלב) ‪.‬‬ ‫ניתן לתת מנה נוספת‬
‫מנגנון ‪ :‬שחרור של‬ ‫אחרי ‪ 10‬דק'‪.‬‬
‫גלוקוז מהכבד‬
‫היפוגליקמיה חמורה‪:‬‬
‫רמת הגלוקוז בדם אינו‬
‫הכרחי בזמן האירוע‬
‫מצב הדורש עזרה‬
‫חיצונית‬
‫מאופיינת כפגיעה במצב‬
‫הכרה ‪ -‬הפיכה על ידי‬
‫מתן גלוקוז או גלוקגון‪.‬‬
 ‫סיבוכים כרוניים‬
‫מחלת הסוכרת פוגעת עם הזמן ב"איברי מטרה"‪.‬‬ ‫•‬
‫סיבה היא גלוקוז גבוה בדם‬ ‫•‬
‫הסיבוכים המאקרווסקולאריים קורים בעקבות שינויים שחלים בכלי‬ ‫•‬
‫הדם הגדולים (‪ )macrovascular‬וכלי הדם הקטנים‬
‫(‪.)microvascular‬‬
‫השינויים בכלי הדם מובילים לירידה בפרפוזיה ואיסכמיה של האיבר‪.‬‬ ‫•‬
‫מובילים לתחלואה‪ ,‬לתמותה גבוהה ופגיעה באיכות החיים‪.‬‬ ‫•‬
‫סיבוכים מאקרווסקולאריים‬
‫• כלי דם קורונאריים (סיכון מוגבר ל‪-‬אנגינה‪)MI,‬‬
‫• כלי דם מוחיים (‪)TIA ,CVA‬‬
‫• כלי דם היקפיים (‪)PVD‬‬
‫סיבוכים מאקרווסקולאריים – כלי דם של לב‬
‫סיכון מוגבר למחלות לב‬ ‫•‬
‫)‪(CVD‬‬
‫נשים בסיכון גבוה יותר‬ ‫•‬
‫מגברים‬
‫השמנה‪ ,‬עישון‪ ,‬כולסטרול‪,‬‬ ‫•‬
‫ית"ל גבוה‪ ,‬חוסר פעילות‬
‫מעלים סיכון לתחלואה‬
‫היסטוריה משפחתית גורם‬
‫סיכון‬
‫נוכחות של חלבון בשתן‬ ‫•‬
‫נפרופטיה ורטינופתיה מגביר‬
‫סיכון לתמותה ממחלות לב‪.‬‬
‫סיבוכים מאקרווסקולאריים – כלי דם מוחיים‬

‫• חולי סוכרת בסיכון פי ‪2-4‬‬

‫לשבץ מוחי מאוכלוסייה‬
‫הכללית‬
‫• סיכון מוגבר לטרשת בכלי דם‬
‫צוואריים )‪)TIA‬‬
‫• בסיכון מוגבר לפגיעה מוחית‬
‫בעקבות האירוע המוחי‪.‬‬
‫• תמותה גבוהה יותר‪.‬‬
 ‫סיבוכים מאקרווסקולאריים ‪-‬מניעה‬
‫ה‪ )2019( ADA -‬ממליץ לשמור על לחצי דם מאוזנים לחולי‬
‫סוכרת‪.‬‬
‫מדידת לחץ דם בכל ביקור‬
‫לחץ דם מטרה במבוגרים הינו עד ‪140/90‬ממ"כ‬
‫לחץ דם מטרה בצעירים הינו עד ‪130/80‬ממ"כ‬
‫סקר פרופיל שומנים לבני גיל ‪ 40‬ומעלה מדי ‪ 1-2‬שנה‬
‫בחולי סוכרת ללא סיבוכים‪ LDL :‬נמוך מ‪ 100-‬מ"ג‪/‬ד"ל‪,‬‬
‫בחולי סוכרת ללא סיבוכים‪ LDL :‬נמוך מ‪ 70-‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫הדרכה לתזונה‪ :‬להימנע משומן רווי‪ ,‬שומן טראנס‪ ,‬מזון עתיר‬
‫בכולסטרול‪ ,‬צריכה של אומגה‪ ,3-‬ולהעשיר בסיבים‪.‬‬
‫פעילות גופנית וירידה במשקל‬
‫גמילה מעישון‬
‫סיבוכים מאקרווסקולאריים‪ -‬ירידה בחיסון‬
‫ירידה בפעילות של כדוריות דם לבנות‬
‫ירידה בפרפוזיה לרקמות‬
‫צמיחה מוגברת של פתוגנים‬
‫סיכון מוגבר לזיהומים‬
‫החלמה איטית יותר של פצעים וזיהומים‬
‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – פגיעה כלייתית‬

‫‪Diabetic Nephropathy‬‬ ‫•‬

‫ירידה בתפקוד כלייתי עד אי‪-‬ספיקת כליות‬ ‫•‬
‫סוכרת סיבה מובילה לאי ספיקת כליות סופנית ודיאליזה‪.‬‬ ‫•‬
‫גורמי סיכון‪ 10-15 :‬שנים של סוכרת‪ ,‬סוכר לא מאוזן‪ ,‬יל"ד‪ ,‬נטייה‬ ‫•‬
‫גנטית‪.‬‬
‫כלי הדם הכלייתיים הופכים לחדירים‪ .‬פגיעה בסינון הגלומרולרי‪.‬‬ ‫•‬
 ‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – פגיעה כלייתית‬

‫טיפול ומניעה‬ ‫•‬

‫איזון סוכר ולחץ דם‬ ‫•‬
‫תרופות משמרות כליות ‪ACEI, ARBs‬‬ ‫•‬
‫בדיקת אלבומין בשתן אחת לשנה‬ ‫•‬
‫מיקרואלבומינוריה סימן לפגיעה כלייתי בחולה סוכרת‪.‬‬ ‫•‬
‫חולי סוכרת בסיכון גבוה לאי ספיקת כליות עד דיאליזה‬ ‫•‬
‫(‪)ADA, 2019‬‬
‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – פגיעה בעצבים‬

‫• ‪ Neuropathy‬פריפרית או אוטונומית‬
‫• סיבות‪ -‬משך מחלה סוכרת‪ ,‬הרס כלי דם והיפוקסיה לעצב‪ ,‬נטייה‬
‫גנטית‪ ,‬עישון‪ ,‬שימוש באלכוהול‪.‬‬
‫• נוצר הרס לאקסון ומיאלין‪ ,‬בלוק של מעבר אימפולסים‬
‫‪ ‬נוירופתיה פריפרית‬
‫נוירופתיה סנסורית ‪ -‬איבוד תחושה מלווה בכאב‪ ,‬נימולים‬ ‫•‬
‫נוירופתיה מוטורית ‪ -‬חולשת שרירים‬ ‫•‬
‫סיבוך שכיח‬ ‫•‬
‫מערב כל חלקי הגוף‬ ‫•‬
‫פגיעה פוקאלית או דיפוזית‬ ‫•‬
‫לרוב בלתי הפיכה‬ ‫•‬
‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – פגיעה בעצבים‬
 ‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – פגיעה בעצבים‬

‫‪ ‬נוירופתיה אוטונומית‬
‫פגיעה במערכת סימפטטית ופרא‪-‬סימפטטית‬ ‫•‬
‫בעור‪ :‬עור יבש וסדוק‬ ‫•‬
‫פגיעה במערכת הלב כלי הדם‪ :‬טונוס כלי הדם ירוד‪ ,‬חוסר התאמה בפעילות‬ ‫•‬
‫הלב‬
‫ביטוי‪ MI :‬שקט‪ ,‬פגיעה בפעילות של חדר שמאל‪ ,‬חוסר סבילות של הלב‬ ‫•‬
‫במאמץ‪ ,‬אורטוססטיזם‪ ,‬סינקופה‪.‬‬
‫סיכון מוגבר לנפילה בקרב קשישים‬ ‫•‬
‫פגיעה בפריסטלטיקה‪ :‬צרבת‪ ,‬התפנות איטית של קיבה (גסטרופרזיס)‪,‬‬ ‫•‬
‫בחילות והקאות‪ ,‬תחושת שובע מוקדמת‪ ,‬שינויים ביציאות (שלשול‪-‬עצירות)‪.‬‬
‫פגיעה במערכת השתן‪ :‬עצירת שתן‪ ,‬חוסר התרוקנות מלאה של שלפוחית‪.‬‬ ‫•‬
‫הפרעה בהתראה בהיפוגליקמיה (”‪)“Hypoglycemia unawareness‬‬ ‫•‬
 ‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – פגיעה בעיניים‬
‫• ‪)DR( Diabetic Retinopathy‬‬
‫• הרס בדופן כלי דם ברשתית‪ ,‬היפוקסיה‪ ,‬דליפת אקסודט ובצקת‬
‫ברשתית ודימומים‪.‬‬
‫• רטינופטיה לא כואבת!‬
‫• רטינופטיה פרוליפרטיבית ‪ -‬צמיחה של כלי דם חדשים ברשתית על‬
‫ידי ‪ VEGF‬הינם שברירים‪ ,‬מדממים בקלות הגורם לאיבוד ראייה‪.‬‬
‫• סיבה נוספת אטרופיה של עצב הראייה‪ ,‬הרס הקרנית‪ ,‬קטקרט‪,‬‬
‫גלאוקומה‪.‬‬
‫• נמצא קשר ישיר בין משך המחלה להופעת הפגיעה‪ .‬אחרי ‪ 20‬שנה‬
‫של סוכרת‪ .‬כמעט כל חולה חווה פגיעה כלשהי בראייה‪.‬‬
‫• סיכון לעיוורון פי ‪ 25‬מאוכלוסייה הכללית‬
‫‪Retinopathy‬‬
‫טיפול‪-‬‬
‫הזרקה ישירה של תרופות‬
‫ביולוגיות אחת לחודש‪ ,‬עיכוב‬
‫צמיחה של כלי דם והורדת בצקת‬
‫מקולרית‪.‬‬
‫)‪RANBIZUMAB (Lucentic‬‬
‫מעקב ‪VEGF‬‬
‫)‪Aflibercept (Eylea‬‬
‫השתלת קרנית‬
‫שמירה סוכר‪ ,‬ל"ד תקין‪ ,‬פרופיל‬
‫שומנים‪.‬‬
‫• בדיקת פונדוס אחד לשנה‬
‫(‪.)ADA, 2019‬‬
‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – תפקוד מיני‬
‫עקב פגיעה בכלי דם ועצבים‬ ‫•‬
‫ביטוי בגברים‪ -‬בעיות זקפה‪ ,‬שפיכה‬ ‫•‬
‫ביטוי בנשים‪ -‬כאבים בקיום יחסי מין‪ ,‬ירידה בסיקה בצוואר הרחם‪,‬‬ ‫•‬
‫ירידה בלבידו‪.‬‬
‫גורמי סיכון נוספים‪ :‬השמנה‪ ,‬עישון‪ ,‬יל"ד‪.‬‬ ‫•‬
‫סיבוכים מיקרווסקולאריים – תפקוד קוגנטיבי‬

‫• בני ‪ 65‬ומעלה בסיכון מוגבר‬

‫להתפתחות דמנציה‪.‬‬
‫• הרס כלי הדם המוחיים‪ ,‬גורם‬
‫לאטרופיה מוחית ולירידה‬
‫קוגניטיבית‪.‬‬
‫• שכיחות עולה לפתח דיכאון‪.‬‬
‫‪ .3‬מעקב כף רגל סוכרתית‬
‫• חולים סוכרתיים עם נטייה לבעיות‬
‫עור וברגליים‬
‫• עור יבש יכול להיות תוצאה של‬
‫התייבשות אצל חולים סוכרתיים‬
‫• בנוסף‪ ,‬כאשר הסוכר לא מאוזן יש‬
‫לנטייה לפתח זיהומים בעור‪ ,‬מפני‬
‫שרמת הסוכר הגבוהה מחלישה את‬
‫יעילות מערכת החיסון שנלחמת‬
‫בחיידקים‪.‬‬
‫• כל חתך קטן שאינו מטופל עלול‬
‫להתפתח לפצע פתוח ועמוק‪ -‬כיב‬
‫עד קטיעת אצבע או רגל‪.‬‬
‫• זהום פטרייתי בציפורניים‬
‫• ניתן למצוא גם זיהומים באזורים‬
‫נוספים‪ -‬בית השחי‪ ,‬איברי המין‪.‬‬
 ‫‪ .3‬מעקב כף רגל סוכרתית‬
‫סיבה מובילה לאמפוטציה בעולם המערבי היא – מחלת‬
‫הסוכרת‪.‬‬
‫אמפוטציה בחולה סוכרתי מעלה תמותה לאחר ‪ 5‬שנים‬
‫‪ .3‬מעקב כף רגל סוכרתית‬
 ‫טיפול בכף רגל סוכרתית‬
‫• הסיבה מובילה לפצע סוכרתי‪ -‬נוירופטיה פריפרית‪.‬‬
‫• בסוכרת זרימת הדם לכפות הרגליים ירודה דבר המאט ריפוי פצעים‪.‬‬
‫• פגיעה בעצבים‪ ,‬גורם למטופלים לא לחוש בפציעות קטנות וקבלת‬
‫טיפול בזמן‪.‬‬
‫• כדי למנוע הופעת של כיב סוכרת יש להדריך מטופל‪:‬‬
‫‪ ‬לשמור על רגליים נקיות ולחות‬
‫‪ ‬שימוש בגרביים מכותנה מלאה‪ ,‬ללא תפר וללא גומי‪ ,‬לבנות‬
‫‪ ‬שימוש בנעליים סגורות‪ ,‬ללא עקב גבוה‪ ,‬לא צמודות‬
‫‪ ‬להימנע מרטיבות בין האצבעות‬
‫‪ ‬יש לגזור ציפורניים בקו ישר ולא מעוגל למנוע ציפורן חודרנית‬
‫‪ ‬מעקב כפות רגליים אצל איש מקצוע לפי רמת סיכון ומעקב יומי בבית‬
‫על ידי מטופל עצמו ו‪/‬או בן משפחה מול מראה‪.‬‬
‫‪ ‬בכל הפרשה‪ ,‬כאב או שינוי ברגל יש לדווח מיד למרפאה‪.‬‬
 ‫חוזר מנהל הסיעוד מס' ‪154/19‬‬
‫מניעה‪ ,‬איתור והתערבות בכף רגל סוכרתית על ידי אחות מוסמכת‬
‫במערך האשפוז והקהילה‪.‬‬
‫ביצוע אומדן שיטתי ועקבי‪ ,‬בשילוב הדרכת המטופל על ידי אחות‬
‫מוסמכת ועירוב צוות רב מקצועי ושמירה על רצף הטיפול‪ ,‬עשויים‬
‫לסייע בהפחתה של היארעות כיבים בכף הרגל ובקטיעות של גפיים‬
‫תחתונות‪.‬‬

‫אחריות וסמכות‬
‫האחות המוסמכת‬
‫במערך האשפוז‬
‫והקהילה באמצעות‬
‫כלי אומדן ייעודי‬
‫במערך האשפוז‬
‫והקהילה‬
‫חוזר מנהל הסיעוד מס' ‪154/19‬‬

‫אומדן הרגל יכלול‪:‬‬

‫‪ ‬צבע ומצב העור‬
‫‪ ‬מצב הציפורניים‬
‫‪ ‬טמפרטורת העור‬
‫‪ ‬מבנה כף הרגל לאיתור עיוות‬
‫גרמי‬
‫‪ ‬דפקים פריפריים לאיתור‬
‫איסכמיה ‪DP+PT‬‬
‫‪ ‬הערכת תחושה באמצעות‬
‫מונופילמנט לאיתור נוירופתיה‬
‫‪ ‬בדיקת הנעלה‬
‫‪ ‬התייחסות לתלונות המטופל‬
‫חוזר מנהל הסיעוד מס' ‪154/19‬‬
 ‫חוזר מנהל הסיעוד מס' ‪154/19‬‬
‫מתי יש לבצע אומדן חוזר‪:‬‬
‫רמת סיכון נמוכה ‪ -‬פעם בשנה‬
‫רמת סיכון בינונית ‪ -‬פעם בשישה חודשים‬
‫רמת סיכון גבוהה – פעם ב‪ 3-6 -‬חודשים‬
‫רמת סיכון גבוהה מאוד ‪ -‬בתדירות הנדרשת עד לריפוי הכיב ולאחר‬
‫מכן פעם בשלושה חודשים‪.‬‬

‫אומדן כף הרגל חייב לתעד לדווח ברשומה‬

‫הרפואית‬
‫עכשיו מותר משהו מתוק (ובריא)‪...‬‬