‫‪01,08/12/2021‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬

‫תקשורת בין נוירונים‬

‫תקשורת תוך תאית היא תקשורת חשמלית‪ ,‬בעוד‬
‫שתאי עצב מתקשרים זה עם זה בעיקר באמצעות‬
‫תקשורת כימית‪.‬‬

‫סוגי סינפסות‪:‬‬
‫אקסודנדריטים‪,‬‬
‫אקסוסומטים‪,‬‬
‫אקסואקסונים‪ -‬טרמינל אחד עושה סינפסה על‬
‫טרמינל של תא אחר‪.‬‬

‫העברה כימית – מבוא‪:‬‬

‫תקשורת בין תאים מתבצעת באמצעות חומרים כימיים‪ ,‬הנבדלים בטווח השפעתם‪:‬‬

‫נוירוטרנסמיטרים‪ :‬מופרשים בסינפסה ומשפיעים רק בה (ולא באלה שלידה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נוירומודולטורים‪ :‬מופרשים בסינפסה‪ ,‬אך בעלי השפעה על אזור גדול יותר – מס' נוירונים קרובים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מרביתם חלבוניים (יכול גם הוא להיפלט דרך וסיקולה)‪.‬‬

‫הורמונים‪ :‬מיוצרים בבלוטות אנדוקריניות‪ ,‬מופרשים לדם ולכן יכולים להשפיע על כל הגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫‪ ‬חומר כימי (ליגנד) יכול להשפיע רק על תאי מטרה‪ ,‬המכילים‬
‫רצפטורים (קולטנים) בעלי אתרי קשירה המתאימים לו‪.‬‬

‫‪ ‬ליגנד – חומר הנקשר לאתר הקשירה‪.‬‬

‫למשל נוירוטרנסמיטר‪ ,‬אנזים‪ ,‬הורמון וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬אתר הקשירה ‪ -‬האתר ברצפטור המסוגל לקשור את הליגנד‪.‬‬

‫מבנה הסינפסה‪:‬‬
‫‪ ‬ממברנה פרה‪-‬סינפטית בקצה הטרמינל מול ממברנה‬
‫פוסט‪-‬סינפטית בנוירון המקבל‪ .‬ביניהן המרווח הסינפטי‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪01,08/12/2021‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬

‫אברונים בסינפסה‪:‬‬

‫שחרור נוירוטרנסמיטר‪:‬‬
‫ברקמה שהוקפאה במהירות ניתן לראות "צורות אומגה" – הנוצרות משלפוחיות המתאחות לממברנה‬ ‫‪‬‬
‫הקדם‪-‬סינפטית ומשחררות נוירוטרנסמיטרים‪.‬‬
‫כיצד גורם פוטנציאל הפעולה לשחרור?‬
‫שחרור טרנסמיטר‪:‬‬
‫כניסת סידן (‪ )+‬דרך תעלות תלויות מתח גורמת לאיחוי‬ ‫‪‬‬
‫השלפוחיות (וסיקולות) לממברנה‪ ,‬מוביל לדה‪-‬פולריזציה (פחות קוטבי‪,‬‬
‫הופך לחיובי יותר)‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪01,08/12/2021‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬

‫מה קורה לוסיקולות לאחר שחרור טרנסמיטורים?‬

‫‪K‬‬
‫‪i‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬

‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪d‬‬

‫‪s‬‬
‫‪t‬‬
‫‪a‬‬
‫‪y‬‬

‫‪ -‬הוסיקולה משחררת נוירוטרנסמיטורים (נ"ט) למרחב הסינפטי‪ ,‬ונסגרת כשחלק מהנ"ט עדיין בתוכה‪.‬‬
‫‪Kiss and leave -‬הוסיקולה מתרוקנת לחלוטין מחוץ לתא ונסגרת כאשר היא ריקה‪ ,‬מתנתקת‬
‫מהממברנה ומחכה להתמלא בנ"ט חדשים‪.‬‬
‫‪ Merge and recycle -‬הוסיקולה משחררת נ"ט אל מחוץ לתא והוסיקולה מתמזגת לתוך הממברנה של‬
‫הטרמינל‪.‬‬

‫פינוציטוזה‪:‬‬
‫כדי שקצה הטרמינל לא יגדל כתוצאה מאיחוי הוסיקולות‬
‫(ב‪ )merge and recycle -‬מתבצע תהליך של פינוציטוזה –‬
‫‪ ‬שקיעה של חלקי ממברנה אל תוך הטרמינל –‬
‫ומחזור בציסטרנה (גולג'י)‬

‫הפעלת הרצפטורים‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪01,08/12/2021‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬

‫הטרנסמיטר המשתחרר מן הכפתור הסופי משפיע על רצפטורים פוסט‪-‬סינאפטיים הגורמים לפתיחת‬ ‫‪‬‬
‫תעלות יונים‪.‬‬
‫רצפטור יונוטרופי ‪ -‬הוא רצפטור שהוא חלק מתעלת יונים‪ ,‬וקישור הליגנד אליו גורם ישירות‬ ‫‪‬‬
‫לפתיחתה‪.‬‬

‫ברצפטורים יונוטרופים‪ ,‬קישור הליגנד גורם לפתיחת תעלות וזה גורם למעבר סיגנל מהיר‪ ,‬ללא‬ ‫‪‬‬
‫השקעת אנרגיה מהתא‪.‬‬
‫מולקולה אחת של נ"ט תפתח תעלת יונים אחת‪ ,‬למשל בעצב‪-‬שריר‪ ,‬יהיו רצפטורים יונוטרופיים כדי‬
‫שיהיה מעבר אות מהיר‪.‬‬

‫רצפטורים מטבוטרופיים‪:‬‬
‫‪G-protein coupled receptor - GPCRs‬‬ ‫‪‬‬

‫הרצפטור אינו חלק מתעלת היונים אלא פותח תעלה בתיווך חלבונים נוספים (תהליכים תאיים)‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בעקיפין‪ G protein .‬אחד יכול לפתוח כמה תעלות‪.‬‬
‫דורשים השקעה אנרגטית מהתא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פעולה איטית יותר בהשוואה לרצפטורים יונוטרופיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פוטנציאלים פוסט‪-‬סינאפטיים‪:‬‬
‫‪ ‬סוג השינוי בפוטנציאל תלוי‬
‫בתעלת היונים הנפתחת‬

‫‪4‬‬
‫‪01,08/12/2021‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬

‫‪( EPSP – excitatory post synaptic potential‬דה‪-‬פולריזציה)‬ ‫‪‬‬

‫‪( IPSP – inhibitory post synaptic potential‬היפר‪-‬פולריזציה)‬ ‫‪‬‬

‫סיום הפוטנציאל הפוסט ‪ -‬סינפטי‪:‬‬

‫‪ ‬דה‪-‬אקטיבציה אנזימטית‪ :‬פרוק הנוירוטרנסמיטר‬
‫בסינפסה ע"י אנזימים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אצטיל כולין (ירוק וצהוב יחד‪ ,‬נוירוטרנסמיטר) מפורק‬
‫בסינפסה ע"י האנזים אצטיל כולין אסטרז (כתום‪ ,‬האנזים שמפרק‬
‫את האצטיל כולין והכולין כשלעצמו אינו רעיל)‪ .‬מפרק ‪5000‬‬
‫מולקולות בשנייה! למולקולות של כולין (ירוק) וליון של אצטט‬
‫(צהוב)‪.‬‬
‫רק כשהם מחוברים יחד זה חומר פעיל שיכול להיקשר‬
‫לרצפטורים‪.‬‬
‫הטרנספורטר (הגליל הכחול) מחזיר את הכולין למרווח‬
‫הפרה‪-‬סינפטי‪.‬‬
‫‪( :Reuptake ‬ספיגה מחדש) נשאים מיוחדים השואבים את‬
‫מולקולות הטרנסמיטר בחזרה לתוך הטרמינל‪ .‬הדופמין שחוזר‬
‫לטרמינל‪ ,‬חלקו עובר פירוק וחלק אחר ממנו שעבר‬
‫ספיגה מחדש ייארז מחדש‪.‬‬
‫דורש אנרגיה בדומה למשאבת‬
‫נתרן‪-‬אשלגן‪.‬‬

‫פוטנציאלים פוסט סינפטיים‬

‫‪ EPSP – Excitatory post synaptic potential‬פוטנציאל‬ ‫‪‬‬
‫פוסט‪-‬סינאפטי מעורר‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪01,08/12/2021‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬

‫דה פולריזציה מביא לפתיחת תעלת סידן תלויות מתח‪ ,‬הסידן נקשר לוסיקולות שמביא לפתיחה של‬
‫וסיקולות באזור השחרור‪ ,‬משתחררות מולקולות של נוירוטרנסמיטר למרווח הסינפטי שם הנ"ט‬
‫נקשר לרצפטורים של תעלות נתרן‪ ,‬יונים של נתרן עוברים בתעלה ונוצר ‪ EPSP‬בתא הבא‪.‬‬
‫‪Na+ channel opens > depolarization > EPSP‬‬

‫‪ IPSP – Inhibitory post synaptic potential‬פוטנציאל פוסט‪-‬סינאפטי מעכב‪( .‬מטבוטרופית)‬ ‫‪‬‬

‫פתיחת תעלות של אשלגן או כלור שיוצאות מהתא וגורמות היפרפולריזציה (מעכב את‬
‫הנוירוטרנסמיטר) הורדת מתח הממברנה מתחת סף המנוחה ‪ 70-‬וביטול דפולריזציה שנוצרה‬
‫בממברנה‪.‬‬
‫יש שרשרת תהליכים תאיים שצורכת אנרגיה (‪ )ATP‬וזה מוביל בסוף להיפר פולריזציה בטרמינל (עקב‬
‫יציאת יונים של אשלגן)‪.‬‬

‫‪K+ or Cl- channel opens > hyperpolarization > IPSP‬‬

‫אינטגרציה עצבית‬
‫כלל הפוטנציאלים המעוררים (אדום) והמעכבים (כחול) נסכמים ב‪axon hillock-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬במידה ומתח הממברנה יעבור את סף‬

‫העירור – יתעורר בנקודה זו פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬אם יתרחש פוטנציאל פעולה או לא‪ ,‬תלוי‬
‫בסכימת הקלטים באקסון היילוק‪.‬‬

‫אוטורצפטורים‬
‫‪ ‬רצפטורים הנמצאים על גבי ממברנה‬
‫הפרה‪-‬סינאפטית‪.‬‬
‫בדרך כלל לא פותחים תעלות יונים ולכן אינם משפיעים על מתח הממברנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫משפיעים על תהליכים פנימיים בתא – סינתזה והפרשה של טרנסמיטר‪ ,‬לרוב באופן מעכב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטבוטרופיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגים נוספים של סינפסות‬

‫סינפסה אקסו‪-‬אקסונאלית‪ :‬סינפסה א' משפיעה על‬
‫שחרור הטרנסמיטר בסינפסה ב'‪.‬‬
‫ההשפעה יכולה להיות מעוררת או מעכבת‪.‬‬
‫הן משפיעות על כמות הנוירוטרנסמיטר שהטרמינל‬
‫משחרר‪.‬‬

‫‪6‬‬