‫גורמי אנוש‪-‬‬

‫‪ - Missing Analysis‬ניתוח המשימה ומטרותיה‪ .‬יש משימה ראשית‪ ,‬ומשימות‬

‫משנה שכל אחת מכן צריך להגדיר‪.‬‬

‫‪ – Task analysis‬ניתוח התפקידים והמשימות‪ .‬מורכב מ‪ :‬שיטה (מה אנחנו‬

‫רוצים)‪ ,‬ניתוח תפקידים (אפיון בעלי תפקידים וכימות מספרם)‪ ,‬ניתוח מטלות‬
‫(פירוט המטלות של כל בעלי התפקידים)‪ ,‬אפיון ממשקים (אופן הצגת המידע‬
‫לבעלי התפקידים השונים)‪ .‬לאחר מכן נבצע תכנון עמדת עבודה‪.‬‬

‫מערכת בחוג סגור‪ -‬במערכת זו מתקיימות ‪ 3‬פעולות יסוד‪ :‬מדידה‪ ,‬השוואה‬

‫ותיקון‪ .‬צריך להתקיים ‪ 2‬תנאים‪ .1 :‬משוב במערכת‪ .2 .‬מערכת מדידה‬
‫שמעבירה משוב‪ .‬אם אחד מהם לא מתקיים זוהי מערכת בחוג פתוח‪.‬‬

‫‪ - MFD‬שיטת תצוגה ותפעול המאפשרת בקרה על מספר רב של מערכות‬

‫בשטח בקרה מצומצם‪.‬‬

‫מודעות מצב‪ -‬בגלל ש‪ MFD‬יכול לכלול בתוכו מספר מערכות‪ ,‬יש צורך להגביר‬
‫מודעות באיזו מערכת נמצאים ע"י "נצרת אבטחה"‪.‬‬

‫פרלקסה‪ -‬עיוות בזווית הראיה‪ ,‬אסור שזה יקרה במסכי ‪ .MFD‬על מנת להבין‬
‫אם רואים תצוגה אמיתית או פרלקסה בודקים האם יש לנו צל‪.‬‬

‫תצוגה עילית‪ -HUD -‬את תמונה המכוונים מקרינים על גבי לוח הזכוכית (חלון)‪,‬‬
‫התמונה משגרת לנוף – "אינסוף"‪ .‬כלומר במקום להסתכל על לוח מחוונים‬
‫אנחנו רואים זאת במהלך הנסיעה בנוף‪.‬‬

‫מאמן‪ -‬סימולטור המביא משוב למשתמש‪.‬‬

‫העברה חיובית ושלילית‪ -‬מושג בפסיכולוגיה שמשמעותו רכישה ולמידה של‬

‫מיומנות‪ -‬אמון בסימולטור אשר המטרה שלו ללמד‪ .‬חיובית‪ -‬מה שאני מתאמן‬
‫בסימולטור מתאים למציאות‪ .‬שלילית‪ -‬במציאות זה אחרת‪.‬‬

‫מפרט תפעול‪ -‬כל מערכת שמפתחים אותה‪ ,‬התפקיד של איש הנדסת אנוש‬
‫הוא לכתוב את לוגיקת הפעלת המערכת‪ .‬ככל שהמערכת מורכבת‪ -‬הלוגיקה‬
‫מורכבת יותר‪ .‬אפשר ליצור עץ מצבים מצב ‪ -1‬גורר מצב ‪ 2‬וכו'‪ .‬את העץ צריך‬
‫לאפיין מראש ולעשות עליו סימולציה‪ -‬שלב אחר שלב‪.‬‬

‫שלבים לבניית ‪ – MFD‬שלב ראשון‪ -Mockup -‬לוקחים את הצילום של המחוון‬

‫ושמים אותו במקום שחשבנו שעליו להימצא על קרטון‪ .‬שלב שני‪-hot Mockup -‬‬
 ‫בניית סביבת עבודה יחד עם מכוונים – חלקם עובדים אך עדין לא סימולציה‪.‬‬
‫שלב שלישי‪ -Simulator -‬מוודאים שהכל נגיש למשתמש‪.‬‬

‫ייצוב קו הראיה‪ -‬בעזרת השרירים מתאפשרת ראייה חדה למרות מצבי רעידות‬
‫ותנועה‪ .‬התנועת עיניים מביאות את מוקד העניין "בעולם" אל מרכז הרשתית‬
‫שבה חדות הראיה מיירבית‪.‬‬

‫ג'ירוסקופ‪ -‬מערכת לייצוב ושמירה על קו הראייה‪ .‬כל עוד הסביבון מסתובב הוא‬
‫שומר על כיון ההסתכלות‪.‬‬

‫מערכות קרדניות ‪ -‬מערכת שלמרות שהציר הסיבובי שלה משתנה יש לנו קו‬
‫שנשמר‪.‬‬

‫מערכת וסטיבולרית (עצב שיווי המשקל)‪ -‬מערכת הייצוב והתמצאות שנמצאת‬

‫אצל האדם שממוקמת בקשתות האוזן‪ .‬המוח משלב את הקלט הראייתי עם‬
‫הקלט הוסטיבולרי (החושי) לגבי המצב המרחבי הדינמי והסטטי‪" .‬מחלת‬
‫תנועה"‪ -‬מערכת ראיה מדווחת לגוף שהיא בתנועה‪ ,‬המערכת הוסטיבולרית‬
‫מהסמנת לגוף שאין תנועה‪ -‬הגוף לא מגיב טוב אך לאט לאט מסתגל‪" .‬וורטיגו"‪-‬‬
‫שיבוש במערכת הוסטיבולרית‪ -‬לא עובר עם הזמן‪ .‬אובדן התמצאות במרחב‪.‬‬

‫‪ -VOR‬התגובה האוטומטית שהעין שלי יכולה להתמקד בלי תלות בתנועת העין‪.‬‬
‫העין זזה בניגוד לתנועת הראש‪.‬‬

‫מערכת ריכוך רעידות‪ -‬לכל גוף יש תדר תהודה עצמי שעד תדר זה הוא מצליח‬
‫לשכך את הרעידות‪ .‬ברגע שמגיעים לתדר התהודה העצמי מגיעים למצב של‬
‫התבדרות (הגוף מפסיק לשכך את הרעידות)‪.‬‬

‫עדשת העין‪ -‬עדשה פנימית המצויה בעין מאחורי הקשתית‪ .‬יש לה יכולת שינוי‬
‫צורה (שטוח\ פחוס‪ -‬רחוק‪ ,‬עגול\מתעבה‪ -‬קרוב)‪ .‬מצב מנוחת האקומודציה‪-‬‬
‫מצב שהעדשה במצב מנוחה‪ -‬ביררת מחדל‪ -‬העין מתמקדת במרחק לפני האף‬
‫(מרחק קרוב)‪ .‬מצב בו אין למערכת מטרה חזותית ברמת ניגודיות מספקת על‬
‫מנת להתמקד אליה (חשיכה או התבוננות ברקע אחיד)‪ .‬אפקט מנדלבאום‪-‬‬
‫בתמקדות במטרה מרוחקת דרך רשת המוצבת במרחק מנוחת האקומודציה‬

‫ראיה סטריוסקופית‪ -‬אזור ראיה דו עיני‪ .‬לקלוט ‪ 2‬תמונת שונות מהעינים וכך‬
‫נוצרת תמונה עם עומק(תלת מימדי)‪ .‬התמונות נופלות על הרשתית במקום‬
‫ספציפי והמוח יודע ליצור תמונה תלת מימדית‪ .‬בנוסף יש אזור חד ראייתי –‬
‫שכל עין מביאה תדמית שונה למוח (מוסתר מהעין השניה ע"י האף)‪.‬‬
 ‫חשיבות שדה הראיה‪ .1 -‬התמצאות ותחושת המיקום העצמי של האדם ביחס‬
‫לסביבתו‪ .2 .‬תפיסת התנועה העצמית ותנועת העצמים ביחס אלי‪ .3 .‬ביצוע‬
‫האומדים התפיסתיים (לדוגמא בזמן נהיגה‪ -‬מרחקים‪ ,‬מהירויות ‪.)...‬‬

‫אימרסיה‪ -‬התחושה של להיות שם‪ -‬מציאות מדומה‪ .‬את האימרסיה מקבלים‬

‫באמצעות מערכת " ‪( "field flow‬זרימת השדה‪ ,‬שבזכותה אני מרגיש כמה‬
‫מהר אני נוסע‪ .‬נותן לי את התחושה שאני בתנועה בזכות מערכת הראיה שלנו‪-‬‬
‫זה לא יכול להגיע מוסטיבולרית כי אין תאוצה)‪.‬‬

‫מבנה הרשתית‪ -‬קיימים ‪ 2‬סוגי חיישנים ברשתית‪ .1 -‬מדוכים – חיישני ראיית‬

‫יום‪ -‬רגישות לצבעים‪ ,‬מרוכזים במרכז שדה הראיה‪ ,‬חדות הראיה הכי גבוה (‪3‬‬
‫מעלות)‪ .‬המדוכים מתחלקים ל‪ 3‬סוגים לצורך ראית צבע‪ .2 .‬קנים‪ -‬חיישני ראית‬
‫לילה‪ -‬רגישות לעוצמת אור נמוכות‪ ,‬אין ראית צבע‪ ,‬חדות ראיה נמוכה‪ ,‬רגישות‬
‫גבוה להבהוב ותנועה‪ .‬זמן הסתגלות ארוך‪ 40 -‬דק‪ .‬פובאה‪ -‬נמצא במרכז‬
‫הרשתית בו נמצאים חיישני היום בצפיפות גבוה‪ -‬שם חדות הראיה הגבוה‬
‫ביותר‪.‬‬

‫תבניות סריקה‪" -‬סקדות"‪ -‬העיניים דוגמות את תמונת העולם ללא הפסקה‬

‫במעברים קופצניים ומהירים‪" .‬פיקסציות"‪ -‬נקודות ההתמקדות שבין הסקדות‪.‬‬
‫לעניים שלנו יש סדר סריקה קבוע‪ :‬עיניים‪ >-‬פה ואף ‪ >-‬קו מתאר‪.‬‬

‫אישונים‪ -‬מהווים צמצם לכמות האור החודרת לעין‪ .‬ככל שהצמצם סגור יותר‬
‫התמונה יותר חדה‪ -‬ככל שהאישון קטן יותר אני רואה חד למרחק גדול גדול‬
‫יותר‪ .‬מנק מסויימת (‪ 6‬מטר) העיניים לא משנות את הזוית שלהן והתמונה‬
‫שנופלת על כל עין לא משתנה‪ .‬עומק חדות אופטי‪ -‬קווי הראיה שלי ככל‬
‫שהמטרה רחוקה מהעין מתבדרים (מתכנסים לנק' מסויימת)‪.‬‬

‫עיוותי ראיה‪ -‬קוצר ראיה‪ -myopia -‬הפוקוס נופל לפני הרשתית (כחול)‪ .‬רוחק‬
‫ראייה‪ -hyperopia -‬הפוקוס נופל אחרי אחרי הרשתית(אדום)‪-astigmatism.‬‬
‫ליקוי שבציר אחד אני קצר רואי ובשני לא‪ .‬העיוות הכרומאטי של העין‪ -‬מקדם‬
‫השבירה הינו שונה לאורכי גל שונים של אור‪ .‬אור שמש הוא אור לבן שמשלב‬
‫בפנים את כל הצבעים‪ .‬לכל אורך גל יש מקדם שבירה אחר‪ .‬הצבע שרואים הכי‬
‫טוב זה ירוק‪.‬‬

‫מבחני ראיה‪ -‬מבחן סנלן‪ -‬בודק חדות ראיה ביחס לאחרים‪ – 6\6 .‬רואה מ‪6‬‬
‫מטר את שורה ‪ .6‬במבחן זה לא ניתן לעשות מניפולציה על הניגודיות‪ .‬שיטה‬
‫של בדיקת חדות ראיה‪ -‬מקרוב נראה ‪ 2‬קווים‪ ,‬מרחוק קו אחד – בודקים באיזה‬
‫זוית הפסקתי לראות‪ .‬מבחן לנדולט‪ -C -‬על הנבדק לזהות את כיון הפתח (שהוא‬
‫חמישית מהקוטר)‪ .‬במבחן זה ניתן לשנות את הרקע וליצור ניגודיות‪ .‬מבחן‬
‫רגישות לקונטרסטים (ניגודיות)‪ -‬גרף של תדר קויים הולך ועולה‪ -‬ככל שיש יותר‬
 ‫קווים המשטח נראה אחיד יותר וקשה לנו להבחין בקווים ‪ -‬מנבא מחלות‬
‫עיניים‪.‬‬

‫רזולוציה‪-‬מודדת מהו המרחק הקטן ביותר בין קווים בו הם עדין מובחנים זה‬
‫מזה‪ .‬מתייחסת לצפיפות האלמנטים המרכיבים תמונה‪ .‬ככל שההפרדה גבוהה‬
‫יותר כך התמונה מפורטת יותר‪ .‬מקובל להשתמש במונח רזולוציה ביחס לכמות‬
‫הפיקסלים בתמונות דיגיטליות‪.‬‬

‫חדות ראיה‪ -‬נמדדת במספר האלמנטים ביחידת זווית של שדה הראיה‪.‬‬

‫אור‪ -‬תחום בקרינה האלקטורומגנטית שבו אנו רואים‪ .‬ניתן לתאר את האור‬
‫בצורת גלים שמאופיינים ע"י תדר ואורך גל (נמדד בננו‪-‬מטר – ‪ 10‬בחזקת ‪.)9‬‬
‫אנחנו תופסים אורכי גל שונים של אור כבעלי צבעים שונים‪ .‬ההבדל בין אור‬
‫לקול הוא שאור מגיע מהשמש (או ממקור מלאכותי אחר) וגלי קול – אלה גלים‬
‫מכניים‪ -VISIBLE LIGTH .‬תחום מאוד קטן בספקטרום של הראיה האנושית בה‬
‫אנו יכולים לראות (‪ 400-700‬ננו מטר)‪ .‬אורכי הגל השונים בתחום זה מופרדים‬
‫ע"י חיישנים ובזכות זה אנו מבחינים בגווני צבע (‪ 3‬חיישנים)‪.‬אולטרא סגול‪-‬‬
‫אילולא ההגנה של האטמוספרה היינו מתים‪ .‬קרינת ‪ UV‬מאוד מסוכנת (לטווח‬
‫ארוך‪ -‬מחלות עור וסרטן)‪ .‬משקפי שמש ללא מסנן ‪ UV‬גורם לרשתית לפתח וכך‬
‫יותר קרינה נכנסת לעין‪.‬‬

‫צבע‪ -‬תחושה סובייקטיבית(לכן לא ניתן למדוד צבע) המבוססת על תרגום של‬

‫אורכי הגל השונים באור‪ .‬החזרה של האור ממשטח‪ .‬מבנה הרשתית דומה‬
‫מאוד אצל כולם ולכן "הרוב" תופס צבע אותו דבר‪ .‬תחומי ראיית הצבע‪ -‬יש לנו‬
‫‪ 3‬חיישנים לראית אור שהם בעלי רגישות מיוחדת לאורכי גל האור‪ .‬כל אחד‬
‫מהם רגיש לצבע ספציפי‪ .‬בנוסף יש חיישן לילה‪ -‬כשהוא מגיע לתחום האדום‬
‫בין ‪ 580-600‬ננו מטר הם כמעט ולא מגיבים (אם נשהה בחדר אדום רק חיישני‬
‫היום יזהו את הצבע האדום‪ ,‬חיישן הלילה יראה שחור)‪ .‬סף מוחלט‪ -‬העוצמה‬
‫המינימלית של הגירוי הדרושה על מנת שאדם יזהה את הגירוי‪ .‬סף חישה\‬
‫הבדל (‪ -)JND‬ניסוי פסיכופיזי‪ .‬מתואר כשינוי הקטן ביותר בעוצמה שנבדל עדין‬
‫יכול להבדיל בו‪ .‬ככל שהסף נמוך יותר הרגישות גבוהה יותר לשינוי בעוצמת‬
‫הגירוי‪ .‬מודדים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה את הנק' בה מבחין נבדק‬
‫בכתם‪ .‬ומחשבים ממוצע‪ -‬זהו הסף חישה‪ .‬ציר ה‪ -X‬אורכי גל ‪ ,400-700‬ציר ‪Y‬‬
‫רגישויות משתנות‪ .‬הרגישות היא מירבית בתחום האמצעי אותו אנו מפרשים‬
‫כצבע ירוק‪ .‬איזון עוצמות תאורה‪ -‬מכוון אחד שמכוונן את רוב תאורות‬
‫המכשירים כך ששינוי עוצמות התאורה ייתפסו כזהים בצבעי התאורה השונים‬
‫(במקום שלכל תאורה יהיה מכוון אחר בעל זרם אחר)‪ .‬עיוורון צבעים‪-‬אם אחד‬
‫מהחיישנים פגום אז זה מבטא בעיוורון צבעים‪ .‬ברגע שאחד לקוי אי אפשר‬
‫להבחין בצורה ברורה בצבעים‪ .‬תופעת גרר של ראיית צבע‪ -‬דמות המופיעה‬
‫לאחר שהגירוי עצמו פסק מלהתקיים‪ .‬מבחינים בין דמויות גרר חיוביות (ממשיך‬
‫להתקיים לאחר העלמותו) לבין דמויות גרר שליליות (לאחר שנעלם הגירוי נותר‬
‫כעין צל שלילי שלו)‪.‬צבעים‪ -‬אנחנו מבחינים ב‪ 150‬צבעים שונים (במצב "טהור"‪-‬‬
‫רוויה ובהירות ולכן נקבל מיליוני גוונים‪ .‬רוויה‪-‬ערבוב צבע עם צבע לבן‪ .‬צבע אי‬
‫אפשר למדוד‪ -‬נתגבר על זה ע"י מדידת אורכי גל אשר לא משנה כמה נערבב‬
‫צבע ‪ X‬עם לבן הספקטרו‪-‬פוטומפר יראה את הערך של האורך גל של ‪( X‬אם‬
‫פגע בצבע) או שלא יהיה ברור מה המדד כי כל האור הוחזר (במידה ופגע‬
‫בלבן)‪ .‬בעינינו הצבע השתנה אך בעיני המכשיר לא!‪ .‬המודל התלת מימדי של‬
‫מאפייני הצבע באור מוחזר – ‪ -MUNSELL‬קיימים ‪ 3‬מימדים‪-HUE .1 :‬גוון‪" -‬גלגל‬
‫הצבעים" של אורכי הגל ה"טהורים"‪ -SATURATION .2 .‬רוויה‪ -‬הוספת לבן לגוון‬
‫עד מרכז המעגל (במרכז נקבל הכי לבן)‪ -BRIGHTNESS .3 .‬בהירות‪ -‬הגברת‬
‫עוצמת התאורה המאירה את הצבע‪ .‬חיישני לילה לא רגישים לצבע‪ -‬רואים רק‬
‫אור (כן\לא)‪ .‬כאשר נפחית את עוצמת האור לרמה שחיישני האור לא יראו‪ ,‬נרד‬
‫למתחת לרמת הסף של אותם חיישני אור (חיישני הלילה יראו‪ -‬אך לא את‬
‫הצבע)‪ .‬הנק' בה התפקידים מתחלפים‪ -‬נק המעבר בין ‪ 2‬סוגי החיישנים‪-‬‬
‫נמצאת בנק ‪" .BLACK‬ספר הצבעים" של מונסייל‪-‬מכיל דפיות מודפסות אשר‬
‫לכל דפית מספר קטלוגי‪ .‬את בקרת איכות הצבע(בעיינים שלנו ולא באמצעות‬
‫מחשב) עושים ב‪ 3‬תנאים‪ .1 :‬תאורה סטנדרטית‪ -‬מוגדרת‪ ,‬לא מסנוורת ולא‬
‫חשוכה‪ .2 .‬רקע אפור ואחיד‪ ,‬כאשר סף ההבחנה בהבדל הוא ‪ 2‬ננו מטר ויש‬
‫לנו רזולוציה גבוה של השוואה בין צבעים‪ .3 .‬ראיית צבע תקינה‪ .‬אור‬
‫מוחזר‪ -‬אור שמש שפוגע במשטח וחוזר אלינו‪ .‬צבעי היסוד הם ‪ :‬סגול‪ ,‬תכלת‬
‫וצהוב‪ .‬אם נערבב את שלושתם‪ -‬נקבל שחור‪ .‬צבעי הביניים הם ‪ :‬אדום‪ ,‬ירוק‬
‫וכחול‪ .‬אור מוקרן‪ -‬צבעים שרואים דרך שקף‪ .‬צבעי היסוד הם ‪ :‬אדום‪ ,‬ירוק‬
‫וכחול‪ .‬אם נערבב את שלושתם‪ -‬נקבל לבן‪ .‬צבעי הביניים הם ‪ :‬סגול‪ ,‬תכלת‬
‫וצהוב‪ .‬פיקסל‪-‬לכל פיסקל יש ערך בין ‪ 0‬ל‪ .255‬כל פיקסל מורכב מ‪ RGB‬יחד כל‬
‫אחד מעביר רמה אחרת של אור‪ .‬רמות אפור‪ -‬נקבל רק במוקרן‪ .‬כשמשלבים‬
‫יחד את ‪ RGB‬מקבלים את רמות האפור‪-0( .‬שחור‪ -255 ,‬לבן)‪ .‬ניגודיות‪-‬הבדל‬
‫של מאפיינים ויזואלים אשר גורם לעצמים להיות נפרדים מסביבתם‪ .‬מתבטאת‬
‫בהבדל בתאורה ובצבע‪ ,‬בין עצם לעצם בשדה הראיה ובתמונה‪ .‬קוטביות‪ -‬ניסוי‬
‫של יצירת גוונים שונים בעזרת ‪ -RGB‬לנבדק מקרינים בעין שמאל כתם אור (‬
‫‪ )TEST LINE‬ובעין השניה עליו ליצור את אותו צבע ע"י ‪ 3‬פנסים ‪ .RGB‬בתוצאות‬
‫גילו שאת אותו גוון צבע אפשר לבנות בכמה קומבינציות‪ -CIE .‬תחום הצבעים‬
‫שאותם ניתן ליצור באמצעות "סט" של צבעי בסיס (פריימארים) מסויים‪ .‬מתאר‬
‫סטורציה (רוויה) של כמה לבן מערבבים בצבע‪ .‬המשולש שנוצר‪ -‬כל הגוונים‬
‫שמסך מחשב יכול להציג‪ -)0,0( .‬כחול טהור‪ – )MAX,0( ,‬אדום טהור‪( ,‬‬
‫‪ -)MAX,0‬ירוק טהור‪.‬‬
 ‫גשטלט‪ -‬תבנית‪ .‬איך קולטים באופן סובייקטיבי את הגירויים האובייקטיבים‬
‫מהעולם‪ .‬המוח שלנו קולט את העולם בצורה של תבניות‪ .‬תפיסת הגשטלט‪.1-‬‬
‫איכות הוליסטית‪ -‬תוספים את השלם ואז את חלקיו‪ .2 .‬כדי לצמצם את העומס‬
‫הקישבי קיימים במוח חוקים של ארגון תפיסתי‪ .‬עקרונות‪ .1-‬הפרדה בין רקע‬
‫לדמות‪ .2 .‬קרבה‪ -‬סידור אלמנטים לפי מרווח‪ -‬מחלק לקבוצות‪ .3 .‬סגירות‪-‬‬
‫כאשר מרכיבי התבנית הם עניים (השלמת חללים חסרים)‪ .4 .‬רציפות‪-‬‬
‫המערכת נוטה להשלים קיטוע לרצף‪ .5 .‬דמיון‪ -‬גירויים דומים כקבוצה (סידור‬
‫תבניתי של טופס לפי קבוצה)‪ .‬כללים של נילסן‪ .1 -‬משוב (מה קורה ומה יקרה‬
‫לאחר הפעולה) ‪ .2‬התאמת מודל מנטלי‪ -‬ממשקים ידידותיים למשתמש‪.3 .‬‬
‫חופש שליטה וניווט למשתמש (טעות‪ -‬אפשרות לחזור) ‪ .4‬עקביות‬
‫וסטנדרטיזציה‪ -‬עקביות של תצוגות ובקרות (מאוד קריטי)‪ -‬וינדוז ומאק‪.5 .‬‬
‫מניעת טעויות ‪ .6‬הקטנת עומס הזכרון‪ -‬זכרון הכר (משננים הרבה מילים‪,‬‬
‫ולזהות אותן מבין רשימה גדולה)‪ .‬אפשר לזכור יותר מילים מאשר זכרון שחזור‬
‫(שינון וכתיבה על דף חלק)‪ .7 .‬מזרזים למשתמש המומחה ‪ .8‬עיצוב מינימלי‬
‫והקטנת עומס ויזואלי ‪ .9‬עזור למשתמש לטפל בעיות (הודעות שגיאה ברורות)‪.‬‬
‫‪ .10‬צור מסמכי עזרה והדרכה מינימלים ופשוטים‪.‬‬

‫תלות ואי תלות בשדה‪ -‬תכונה פסיכולוגית של האדם‪ -‬בגדר יש או אין‪ .‬יש מבי‬
‫קיצון בהם התכונה הזאת מתאפשרת או לא מתאפשרת לעסוק בה‪ .‬תכונה‬
‫אשיותית ולא פזיולוגית‪ .‬מחקר של רוד ופריים‪ -‬בדקו את מידת התלות במסגרת‬
‫התיחסות של העולם ביישור קו אופקי או אנכי‪ .‬במחקר ביקשו ליישר את קו‬
‫האופק במצב אופקי נכון עפ"י פלס‪ .‬המשתנים הבלתי תלויים(עליו אני עושה‬
‫שינוי כדי לבדוק את ההשפעה על המשתנה התלוי) היו‪ .1 :‬הטיית המסגרת ‪.2‬‬
‫מגדר הנבדק‪ .‬ממצאים‪ -‬ויטקין מצב שהאכלוסיה מתחלקת ל‪ 2‬סוגים‪ .1 :‬מבצע‬
‫מטלה ברמת דיוק גבוה‪ -‬אינם תלויי שדה‪ .2 .‬מבצעי מטלה ברמת דיוק נמוכה‪-‬‬
‫תלויי שדה (נשים)‪ .‬אדם תלוי שדה יכול להיות בחדר עם הטיה ובמהירות‬
‫להתרגל לכך ולא להרגיש זאת יותר‪ .‬המערכת הוסטיבולרית מרגישה את‬
‫השינוי ומסתגלת מהר‪ .‬מאפיינים של מחקר ניסויי‪ -‬מחקרי מעבדה‪ -‬בידוד‬
‫המשתנים ‪ ,‬מחקרי שדה‪ -‬טבעיות מחקר הניסוי‪ ,‬תצפית‪ -‬התבוננות ללא‬
‫השפעה על האירועים‪ .‬משתנה מתערב‪ -‬משפיע על המשתנה התלוי ועל הבלתי‬
‫תלוי‪ .‬עיוורון כפול‪ -‬הבודק והנבדק לא יודעים מי קיבל חומר פעיל ומי לא‪.‬‬
‫המטרה היא להגיע לתוצאות אובייקטיביות ביותר‪ .‬חזרות הניסוי‪-‬ככל שיש יותר‬
‫שונות פנימית כך נבצע את הנסוי לאותו אדם מספר רק יותר של פעמים‪.‬‬
‫בשביל להתגבר על השונות בין הנבדקים יש צורך לבצע למספר רב של אנשים‬
‫(שונות בגיל‪ ,‬במין וכו)‪ .‬כללים בסיסיים לבחינה של ניסוי‪ -‬תוקף‪-‬מבחן בודק את‬
‫מה שהוא מתיימר לבדוק‪ .‬מהימנות‪-‬שהוא יהיה עיקבי‪ ,‬כשאני אערוך אותו‬
‫למספר אוכלוסיות נקבל תשובות דומות‪ .‬סטנדרטיזציה‪ -‬אני עושה מבחן‪ ,‬ואני‬
‫רוצה לדעת שהמבחן טוב תמיד‪ -‬לכל האוכלסיות‪ ,‬מייצג את הפרמטרים של כל‬
 ‫האוכלוסיה‪ .‬קריאה והתמצאות במפה‪ -‬קיים מתאם חיובי גבוה בין תלות שדה‬
‫לבין היכולת להתמצא לפי מפה‪ .‬תלויי שדה‪ -‬כיוון נסיעה ישר (המפה מתאימה‬
‫את עצמה לתנאי השטח) ‪ .‬בלתי תלויי‪ -‬צפון ישר‪-MENTAL ROTATION .‬‬
‫היכולת הקוגניטיבת "ליישר" תדמית המוצגת באופן מסובב‪ .‬מביאים לנבדק‬
‫גופים הנדסיים תלת מימדיים והוא צריך לזהות אם הם זהים או שונים‪ .‬מבחן‬
‫צורות חבויות ‪ -EFT‬נמצאו מתאמים חיובים גבוהים בין תלות שדה לבין מאפייני‬
‫התמצאות במרחב‪ -‬תכונה המאפיינת טייסים‪ .‬הניסוי הקודם היה בעייתי‬
‫מבחינה לוגיסטית (אי אפשר לבדוק זאת על מספר רב של נבדקים)‪ .‬מבחן ‪EFT‬‬
‫מטרתו איתור תכונות של אבחנה באות על רקע רעש‪ .‬יש קשר חיובי גבוה בין ‪2‬‬
‫המבחנים ולכן ניתן להעריך תלות שדה באמצעות מבחן צורות חבויות (שימושי‬
‫במבחן צוות אוויר)‪.‬תע"ל‪ -‬תצוגה עילית‪ -‬הקרנת תצוגה על גבי הנוף ("באינסוף"‬
‫האופטי)‪ .‬יכולת קראית התע"ל דומה ליכולת ההבחנה באות על רקע רעש‪.‬‬
‫מתאים לאלה שאינם תלויי שדה‪ ,‬מכיון שרוב האולוסיה היא תלוית שדה תע"ל‬
‫איננה מתאימה‪ .‬אופק מלאכותי‪ -‬מכוון שמופיע בתא הטייס‪ -‬הקו נותן לטייס‬
‫מדד שהוא מקביל לאופק המלאכותי‪ .‬אם הקו לא מקביל למטוס אז הטייס לא‬
‫מקביל לאופק‪ .‬אם קו האופק נוטה שמאלה‪ -‬המטוס נוטה ימינה‪.‬‬

‫גילוי אותות‪-‬מכ"מ (מגלה כיון ומרחק)‪-‬שולח קרן היא פוגעת במטה וחוזרת‪ .‬כיוון‬
‫שהמטרה היא מקור להד אז מהפגיעה המערת כותבת שהיה עצם‪ .‬רעש‪ -‬הינו‬
‫כל סימן לא רלוונטי ויכול לנבוע ממקורות שונים (פעולת הרדאר עצמו‪ ,‬החזר‬
‫מציפורים וכו)‪.‬גורמים המשפיעים על קבלת ההחלטות‪ -‬מערכת חושית‬
‫תפיסתית‪ ,‬מוטיבציה שלו‪ ,‬תמריצים‪ ,‬נסיון‪ ,‬נטיות אישיות‪ ,‬נתוני רקע על‬
‫ההסתברות של הופעת נתונים וכו‪ .‬ניסוי בגילוי אותות‪ -‬גילוי המטרות על רקע‬
‫רעש‪ .‬משתנה תלוי‪ -‬אחוז גילוי המטרה‪ ,‬בלתי תלוי‪ -‬זמן חשיפת המטרה‪ ,‬מספר‬
‫הפעמים שיש מטרה לעומת הפעמים שלא (אחוז ההופעה של המטרה)‪.‬‬
‫פרמטרים המשפיעים על סיכויי הגילוי‪ .1 -‬מרחק מנק ההסתכלות ההתחלתית‬
‫(צלב באמצע)‪ .2 .‬צבע וגודל המטרה ‪ .3‬שקיפות (ניגודיות) המטרה ‪ .4‬זמן‬
‫חשיפה ‪ .5‬גודל תצוגה‪ .‬למידה הסתברותית‪ -‬למידה מהניסוי הקודם ולהשליך‬
‫על הניסוי הנוכחי‪ .‬אקראי מתוכנן מראש‪ -‬הסדר הוא אקראי אך אחוז ההופעה‬
‫מתוכנן מראש‪ .‬פזת ‪ -TEST‬פרופורציות של ‪ 50%‬הופיע ולא הופיע‪ -‬לא ליצור‬
‫העדפה‪ .‬רמת רגישות‪- `d-‬מכיל את הפרמטרים הקשורים לאופי האות יחסית‬
‫לרעש וגם ביכולת של המפעיל להבחין באות‪ .‬ככל שהמרחק בין ממוצעי‬
‫העקומות רב יותר‪ ,‬ולנבדק קל יותר לזהות "אות"‪ .‬קריטריון החלטה ‪– B‬‬
‫מדיניות קבלת החלטה שנובעת מכל הגורמים המוזכרים (מוטיבציה‪ ,‬תמריצים‪,‬‬
‫ניסיון‪ ,‬נטייה אישית ועוד)‪ ,‬היא גם מושפעת מהתנסות קודמת שמביאה ללמידה‬
‫הסתברותית‪.‬‬

‫הופיע סימן‬ ‫לא הופיע סימן‬

‫תשובה חיובית‬ ‫‪ -HIT‬פגיעה‬ ‫‪ -False alarm‬הזעקת שווא‬
‫תשובה שלילית‬ ‫‪ -Miss‬החטאה‬ ‫‪ -Correct rejectioin‬דחייה‬
‫נכונה‬
‫קול‪ -‬גל מכאני שזקוק לתווך כדי להתשפט בו‪ .‬האנרגיה מגיעה לממברנה‬
‫(משטח מרעיד) אשר גורמת לשכבה של אוויר דחוס‪ .‬האוויר הרוצה לצאת‬
‫החוצה יוצר גל (כי המבברנה גמישה)‪ .‬מולקולה דוחפת מולקולה אחרת וכך גל‬
‫קול מפשט באויר‪ .‬ככל שיש יותר צפיפות מולקולות – צפיפות המעבר גדולה‬
‫יותר‪ .‬תנועה הרמונית ‪-‬מתקבל כאשר יש גל של סינוס‪ .‬כאשר שינויי הלחץ‬
‫מתקבלים ע"י קו סינוס הצליל המתקבל הוא טהור‪ .‬גוון קול‪ -‬שילוב של צלילים‬
‫טהורים‪ .‬צריך ‪ 2‬פרמטרים לתנועה הרמונית‪ .1:‬תדר‪ -‬מספר המחזורים בשניה‪-‬‬
‫קובע את גובה הצליל‪ .2 .‬משרעת (אמפליטודה)‪ -‬הפרשי לחץ בין השיא לשפל‪-‬‬
‫קובעת את עוצמת הצליל (רמת רעש) שנמדד בדציבלים (סובייקטיבי)‪ .‬תדירות‪-‬‬
‫‪ -F‬מספר המחזורים ליחידת זמן שמבצע גוף בתנועתו‪ .‬זמן מחזור ‪ -T-‬הזמן‬
‫שלוקח לגוף להשלים מחזור‪ .‬התאבכות‪ -‬האוויר בנקודה יתנהג לפי סכום שני‬
‫הגלים‪ .‬אפקט דופלר‪-‬מתייחס לתופעה של שינוי בתדירות ובאור הגל הנפלט‬
‫ממקור גל אשר נמצא בתנועה יחסית למקום המדידה (אמבולנס\טניס)‪ .‬תדירות‬
‫הגלים ממקור הקל לא משתנה‪ ,‬השינוי שיוצר האפקט מובחן רק אצל נקודת‬
‫המדידה הספציפית (אדם) משום תנועתה ביחס למקור הגל‪ .‬ככל שמקור הגל‬
‫מתקרב כך נרגיש תדירות גבוה יותר‪ .‬האפקט נהיה משמעותי יותר ככל‬
‫שההפרש המהירויות (בין מקור הגלים לצופה) נהיה יותר גדול‪ .‬תהודה‪-‬מצב‬
‫של מערכת פיזיקלית הנתונה להשפעת כוח חיצוני אשר מתקבל כאשר הכוח‬
‫פועל בתדירות קרובה לאחר מתדרויות התנודה הטבעיות של המערכת‪ .‬הכוח‬
‫החיצוני מגביר את המשרעת עד שהיא מגיעה להתבדרות (טרקטור)‪ .‬לכל גוף‬
‫עם מסה יש תדר תהודה עצמי (ככל שהמסה גדולה יותר התדר תהודה קטן)‪.‬‬
‫מדידת קול‪-‬מידת לחץ ועוצמת קול‪-‬לא ניתן למדוד עוצמת קול ישירות‪ ,‬ולכן‬
‫מידה זה מחושבת עפ"י נתונים אחרים‪ .‬ישנן ‪ 2‬שיטות מקובלות למדידה‪.1 :‬‬
‫השיטה הישירה (משוואה בה מכניסים לחץ קול ותנאים סביבתיים)‪ .2 .‬שיטה‬
‫השוואתית‪ -‬משווים את לחץ הקול הנמדד מול לחץ הקול ללחץ קול המופק‬
‫באותם תנאים ממקור קול מוכר המפיק עוצמת קול ידועה וקבועה‪.‬‬

‫שמע‪-‬פעולות מערכת השמע‪ .1 -‬גלי הקול מגיעים לעור התוף(ממברנה ‪ )1‬דרך‬

‫תעלת השמע החיצונית‪ .2 .‬בעור התוף יש ‪ 3‬עצמות קטנות שמחברות חיבור‬
‫מכאני מעור התוף לעוד מברנה (שבלול) דרך החלון הסגלגל (פרוזדור)‪.3 .‬‬
‫בשבלול יש תאי עצב(סף שמיעתם הוא ‪ 1000‬הרץ‪ -‬סף השמיעה) שנראים כמו‬
‫שער אשר אותם תאי עצב משדרים עוצמה בתדר אל המוח‪ .4 .‬האותות עוברים‬
‫לחלקים המתאימים במוח‪ ,‬במוח יש ייצוג לצלילים מתדרים שונים באזורים‬
‫מתאימים‪ .‬חצוצרה‪-‬אחראית על ויסות לחצי אוויר‪ .‬תאי השערה‪ -‬בקצה תאי‬
‫העצב של השבלול יש שערות‪ .‬אם הממברנה נמצאת ברעד הנוזל סוער מאוד‪,‬‬
 ‫כך שניתן לתלוש את תאי העצב ולגרום נזק בלתי הפיך‪ .‬שבלול‪ -‬הממברנה‬
‫הבאזילרית‪ -‬השבלול זה החלק הנוזלי של האוזן ולכן הגלים עוברים מהר יותר‪.‬‬
‫השבלול זה מתקן שבאמצעותו אנחנו שומעים ומפרידים בין תדרים‪ .‬בכל אזור‬
‫על הממברנה יש תדר תהודה עצמי ושונה‪ .‬כל תדר הנקלט מגיע לאזור על‬
‫השבלול בעל התדר המתאים‪ .‬האוזן כמנתחת גלי קול‪ -‬האוזן פועלת כמנתחת‬
‫גלי קול ומפרקת גלי קול מורכבים לתדירויות של הגלים המרכיבים אותם‪ .‬זוהי‬
‫תכונה ייחודית לחוש השמיעה שאין לה מקבילה בחוש הראיה‪ .‬תחום השמע‪-‬‬
‫הצליל הנמוך ביותר שאוזן אדם מסוגלת לקלוט היא תדירות של ‪ 16‬הרץ‪,‬‬
‫והגבוה ביותר ‪ -20,000‬צווח זה נקרא מצלול (אם הוא בעל תדר אחד‪-‬טון‪ .‬אם‬
‫יש כמה תדרים חוזרים על עצמם באופן חוקי –צליל‪ ,‬ואם אין חוקיות‪ -‬רעש)‪.‬‬
‫פונים‪ -‬מדד לרמת הקול‪ .‬מכיון שהאוזן האוזן האנושית שומעת תדרים בצורה‬
‫שונה מאשר המדד הפיזיקלי ‪ SPL‬אז מקובל לתאר עקומת שוות רמת קול אשר‬
‫מראות את השינוי עבור אוזן אדם ממוצעת‪ .‬השפעות הרעש‪ -‬הסט שמיעה‪-‬‬
‫הפרש בין סף השמיעה של אדם ששמיעתו תקינה לבין אדם ששמיעתו נפגעה‪.‬‬
‫הסט שמיעה זמני‪ -‬הפסד שמיעה שנגרם מחשיפה קצרה לרעש בעוצמה חזקה‬
‫(‪ 70‬דציבל)‪-‬זהו נזק הפיך‪ .‬הסט שמיעה קבוע‪ -‬נזק קבוע לשמיעה שהתפתח‬
‫עקב חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה בינונית ומעלה (‪ 65‬דציבל)‪ .‬מובנות‬
‫דיבור‪ -‬הפקת דיבור מאופיינת במרכיבי גובה צליל שונים‪ .‬במידה ומדברים‬
‫בתדר נמוך הדבר יפגע בתנועות‪ .‬במידה ומדברים בתדר גבוה הדבר יפגע‬
‫בעיצורים‪.‬‬

‫פסיכופיזיקה‪ -‬שיטות למדידת הסף הוחלט‪ .1 -‬שיטת הגירויים הקבועים‪-‬‬

‫מוצגים גירויים בעוצמו שונות בסדר רנדומלי‪ .‬הנבדק מתבקש לדווח האם הבחין‬
‫בגירוי‪ .‬הסף נקבע ברגע שהנבדק זיהה ‪ 50%‬מהפעמים‪ .‬שיטת הגבולות‪-‬‬
‫בשיטה זו מוצג גירוי שעוצמתו משתנה בסדר עולה או יורד עד לנק המעבר‪-‬‬
‫הנק בה הנבחן מבחין לראשונה או מפסיק להבחין‪ .3 .‬שיטת התאמה‪ -‬שינוי‬
‫הדרגתי של עוצמת הגירוי ע"י הנבדק עד למציאת הגירוי המינימלי‪ .‬סיכום חוקי‬
‫פסיכופיזיקה‪ -‬וובר‪ -‬מבחין בין גירוי פיזיקלי למשנהו‪ .‬סף הבדל‪ .‬פכנר‪ -‬כל סף‬
‫הבדל אחד הינו יחידה תחושתית שוות עצמה (‪ .)JND‬יחס לוגריתמי‪ .‬סטיבנס‪-‬‬
‫מדידה ישירה בין עוצמת הגירוי לעוצמת התחושה‪ .‬יחס של חזקה‪.‬‬

‫זיהוי פנים‪ -‬למה צריך‪-‬בפן האנושי‪-‬תקשורת בין אישית‪ ,‬קשרים בין אנשים‪ .‬פן‬
‫טכנולוגי(ע"י מחשב)‪-‬אבטחה וביטחון‪ ,‬אימות משתמש ובקרת גישה‪ ,‬ממשקי‬
‫אדם מחשב נוחים‪ .‬זיהוי פנים אצל בני אדם‪ -‬ע"י גשטלט (עקרון ההשלמה)‪.‬‬
‫קליטת אובייקטים בולטים ואז קווי מתאר‪ .‬בני האדם טובים יותר ממחשבים‬
‫כאשר מדובר בפנים מוכרות‪ -FFA .‬חלק שנמצא בקליפת המוח באזור השמאלי‬
‫והוא אחראי על זיהוי פנים‪ .‬גבות‪ -‬חשובות מאוד בתפיסת פנים (הבעת רגשות‪,‬‬
‫מושפעות פחות משינויי תאורה‪ ,‬גורם יציב‪ -‬ניגודיות גבוהה‪ ,‬תפיסת שטח‪ ,‬אזור‬
 ‫מובלט‪ .‬פרוסופגנוזיה‪ -‬עיוורון פרצופים‪ .‬לא מודעים לבעיה‪ -‬יגידו שהם שכחנים‪.‬‬
‫זיהוי פנים ע"י מחשב‪ -‬מערכות הכרת פנים צריכות להיות מסוגלות לבצע‬
‫לפחות ‪ 3‬משימות מרכזיות‪ .1 :‬אימות‪ -‬האם האדם תואם לתמונה (‪.2 )1-1‬‬
‫זיהוי‪ -‬מתוך מאגר תמונות גדול צריך לזהות את האדם הספציפי (‪.3 )n-1‬‬
‫מעקב‪ -‬שילוב של ‪ 2‬המשימות הקודמות‪ .‬לזהות תמונה של אדם רנדומלי‬
‫ולשייך אותו למאגר‪ .‬למחשב יש יתרון קל בזיהוי פנים לא מוכרות על בני אדם‬
‫בשל יכולת סריקה וניתוח כמות אדירה של תמונות‪ .‬קשיים עיקריים בזיהוי‬
‫פנים‪ .1-‬התבגרות וגדילה ‪ .2‬הטיית פנים(פרופיל או צדדי)‪ .3 .‬תאורה ‪.4‬‬
‫הבעות פנים‪ .‬עיקרון בסיסי‪ -‬המחשב הופך את הפנים לרשתות ופנים והוא‬
‫מנתח מבחינת עומק‪ ,‬מרחק וכך הוא מזהה את הפנים‪ .‬השיטה נלקחה משיטה‬
‫של דגימת פני שטח (מפה טופוגרפית)‪ .‬זיהוי תווי פנים תלת מימדי‪ -‬לפנים‬
‫האנושיות ‪ 80‬נקודות לזיהוי‪ .‬אלגוריתמים עכשיויים יכולים לעשות זאת ע"י ‪14-‬‬
‫‪ 22‬נקודות בלבד‪ .‬בדרך כלל נהוג להזין מאגר גדול של תמונות ולבצע אימון‬
‫לתוכנה‪ -Deep learning .‬תחום מחקר בעולם המחשבים שמטרתו לחקות את‬
‫פעולת המוח האנושי‪ .‬היכולת ללמוד ולהשתפר כל הזמן ע"י אימון‪-Deep face .‬‬
‫תוכנה לאימות פנים‪ .‬שלבים‪ .1 :‬תיקון זוית פניו של המצולם כך שיפנה אצל‬
‫המצלמה‪ .2 .‬שימוש ב‪ .deep learning‬ככל שיש לתוכנה מאגר גדול יותר כך‬
‫תוכל לבנות מודל מורכב ואמין יותר‪ -Deep dense .‬מאפשרת לזהות פנים גם‬
‫אם מוסתרות חלקית‪ .‬פסיכופיזיקה‪ -‬הבנת המגנונים יכולה לשפר את הדיוק של‬
‫האגוריתמים הקיימים היום ולקצר את תהליך זיהוי הפנים האוטומטי‪.‬‬
‫‪ -Configural information‬עד כמה המידע הזה חשוב להכרת פנים‪.‬‬
‫‪ -Familiarity's role‬איך היכרות עם אדם משנה את יכולת ייצוג הפנים במוח‪.‬‬