‫ניהול משא ומתן וגישור‬

‫מצגת מספר ‪1‬‬

‫עו"ד דנה בר אור ‪ -‬טפר‬

‫‪dana.bar-or-tepper@iac.ac.il‬‬
‫‪1‬‬ ‫תשפ"ד‪ ,‬סמסטר א'‬
 ‫ניהול משא ומתן וגישור ‪ -‬פירוט תכני מצגת ‪1‬‬

‫סיפור התפוז‬ ‫‪.1‬‬

‫דילמת האסיר ‪ -‬תורת המשחקים‬ ‫‪.2‬‬
‫קונפליקט‪/‬סכסוך‪/‬מחלוקת‬ ‫‪.3‬‬
‫הגדרה‪ ,‬סיווגים‪ ,‬מקור הקונפליקט‪ ,‬התנהגויות בקונפליקט‪,‬‬
‫משמעות הקונפליקט‪ ,‬תפיסת הקונפליקט על‪-‬פי אסכולות‬
‫שונות ותפיסת הקונפליקט בגישור‪ ,‬היבטים חיוביים של‬
‫הקונפליקט‪ ,‬סגנונות אישיותיים בניהול קונפליקט‬
‫‪ - Alternative Dispute Resolution‬דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים‬ ‫‪.4‬‬
‫מבוא ורקע היסטורי‬
‫סוגי הליכים ליישוב סכסוכים‪:‬‬
‫משא ומתן‪ ,‬גישור‪ ,‬פישור‪ ,‬בוררות ושפיטה‬

‫‪2‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫‪ 2‬נשים נאבקות על חייהם של בניהן‪ ,‬שנדבקו במחלה איומה‪.‬‬ ‫•‬
‫נאמר להן על‪-‬ידי הרופאים כי רק תרופה מסוימת תוכל להציל את חיי הבנים‬ ‫•‬
‫שלהן‪ .‬התרופה היא תפוז‪.‬‬
‫רק מי שיקבל את התרופה יינצל‪ ,‬ולא ימות‪.‬‬ ‫•‬
‫הזמן של הנשים מוגבל‪ ,‬שכן יקיריהן בסכנת חיים‪.‬‬ ‫•‬
‫הנשים יוצאות למשימה למצוא תפוז‪.‬‬ ‫•‬
‫לבסוף‪ ,‬מוצאות שתיהן יחד תפוז אחד ומתחילות לריב‪:‬‬ ‫•‬
‫מי תיקח את התפוז ?‬ ‫•‬

‫‪3‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫הימנעות‬
‫• חוסר התמודדות‪ ,‬התחמקות דיפלומטית‪ ,‬דחיית הנושא למועד "מתאים יותר"‪,‬‬
‫נסיגה ממצב מאיים‪.‬‬

‫• לעיתים במצבי קונפליקט אנחנו נמנעים להיכנס לעימות מחוסר נעימות‪.‬‬

‫• מחכים שהקונפליקט ייפתר מאליו‪.‬‬

‫בסיפור התפוז‪:‬‬
‫• הנשים לא מתעמתות ומחכות שאולי יצוץ תפוז נוסף‪.‬‬
‫• הזמן פועל לרעתן‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫ויתור‬
‫• שימת דגש על השגת יעדי האחר על חשבון השגת היעדים שלנו‪.‬‬

‫• ויתור זה סוג של הקרבה עצמית‪ ,‬סיפוק מלא של צורכי הזולת על חשבון‬

‫הצרכים האישיים‪ ,‬נדיבות‪ ,‬צייתנות‪ ,‬כניעה‪.‬‬

‫• ויתור יכול לנבוע מסיבות שונות‪ :‬רצון לשמור על יחסים תקינים עם הצד‬
‫האחר‪ ,‬הבנה שאין לנו סיכוי ולכן מראש נוותר וכד'‪.‬‬

‫בסיפור התפוז‪:‬‬
‫• ויתור לא רלבנטי‪ ,‬שכן מי שלא יקבל את התרופה ימות‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫תחרות‬
‫• העדפת האינטרסים שלנו על פני האינטרסים של הצד האחר‪.‬‬
‫• ניצחון או הפסד‪.‬‬

‫בסיפור התפוז‪:‬‬
‫• כיוון שיש רק תפוז אחד מבחינת הנשים מדובר בהכל או לא‪-‬כלום‪.‬‬

‫• העימות ביניהן יכול להגיע עד כדי עימות פיזי‪ ,‬עד שמישהי תיקח בכוח את‬
‫התפוז‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫פשרה‬
‫• פשרה נתפסת כפתרון הוגן לצדדים ומושגת על‪-‬ידי ויתורים הדדים‪ .‬פשרה‬
‫יכולה ליצור תחושת תסכול מאחר ואף צד לא באמת הצליח להשיג את‬
‫האינטרסים שלו‪.‬‬

‫• למעשה‪ ,‬פשרה היא פתרון שמספק באופן חלקי את שני הצדדים‪ ,‬חילופי‬
‫ויתורים‪" ,‬חצי‪-‬חצי"‪.‬‬

‫בסיפור התפוז‪:‬‬
‫• לחתוך את התפוז לשניים מהווה הליך של פישור‪.‬‬
‫• לכאורה פשרה הוגנת אך לא מסייעת לאף אחד מהבנים שלהן‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫שיתוף פעולה‬

‫• במצב זה המאמץ של הצדדים מוקדש לעבודה משותפת מציאת פתרון מנצח‬

‫של "‪ ,"Win-Win Solution‬המשרת את שני הצדדים‪.‬‬

‫• פתרון מנצח ‪ -‬פתרון שכולם יוצאים ממנו מרוצים‪ .‬מדובר בפתרון "מחוץ‬
‫לקופסא" שמביא ליעילות מרבית בו כל הצדדים מרגישים מורווחים‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫שיתוף פעולה‬

‫• ההנחה בגישור היא שאם נתאמץ כולם ירוויחו‪.‬‬

‫• אף צד לא ירגיש שרווח של אחד בא על חשבון נזק של השני‪.‬‬

‫• סגנון של שיתוף פעולה דורש תקשורת טובה להבנת הצרכים השונים‪ ,‬יחד עם‬
‫יצירתיות במציאת הפתרונות האפשריים וההתעמקות בבעיה‪ ,‬כדי לזהות את‬
‫צורכי שני הצדדים‪.‬‬

‫• הקשר למושג "דילמת האסיר"‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סיפור התפוז‬
‫הפתרון בסיפור התפוז‪:‬‬
‫בשיחה שקיימו הנשים ביניהן‪ ,‬התברר‪:‬‬

‫האחת צריכה קליפה של תפוז שלם‬

‫והשנייה צריכה מיץ של תפוז שלם‪...‬‬

‫תפוז אחד היווה פתרון‬

‫המספק את שני הצדדים‬

‫‪10‬‬
 ‫סיפור התפוז ‪ -‬מסקנות‬
‫‪ .1‬מסיפור זה נלמד הכלל הבסיסי לפיו בכל עימות אנושי‪ ,‬כשאנשים רבים הם‬
‫(כל אחת אמרה‬ ‫לא מקשיבים לזולתם אלא לעצמם‬
‫לעצמה שהיא רוצה את התפוז‪ .‬אילו היו מקשיבות זו לזו‪ ,‬יתכן ולא היו‬
‫נאלצות לריב)‪.‬‬
‫האחת‪,‬‬ ‫‪ .2‬האינטרסים של כל אחת מהנשים היו שונים‪:‬‬
‫רצתה את התפוז כדי לסחוט ממנו מיץ והשניה‪ ,‬רצתה רק את הקליפה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לברר קודם את המניעים של כל אחת מהנשים ואז ניתן היה לבצע הליך‬
‫של גישור על‪-‬ידי חלוקת התפוז באופן שונה‪.‬‬
‫‪ .4‬הכלי המרכזי והראשון בו נעזר המגשר כדי לייצר שיחה אפקטיבית ‪-‬‬
‫הקשבה‪.‬‬
‫כדי לחלקה‬ ‫‪ .5‬בכל מחלוקת יש מקום להגדיל את העוגה ‪-‬‬
‫בין כל המעורבים‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫דילמת האסיר (‪)Prisoner’s dilemma‬‬
‫בעיה בתורת המשחקים שפורסמה בשנת ‪ 1950‬בארצות הברית‪ .‬המשטרה עצרה ‪2‬‬ ‫•‬
‫עבריינים שביצעו פשע משותף‪ ,‬והפרידה ביניהם לצורך חקירה‪.‬‬
‫אם המשטרה תצליח להביא להרשעתם‪ ,‬ייכנס כ"א מהם לכלא ל‪ 15-‬שנה‪ .‬בחוסר‬ ‫•‬
‫ראיות הם יועמדו לדין על עבירה משנית שבגינה ייכנס כל אחד מהם לכלא לשנה‬
‫אחת‪.‬‬
‫למשטרה אין די ראיות להעמידם לדין‪ ,‬ולכן היא מציעה לכל אחד מהם להעיד נגד‬ ‫•‬
‫אם שניהם‬ ‫רעהו ‪ ,‬וכפרס מובטח לעד עונש מופחת ‪:‬‬
‫יקבלו את הצעת המשטרה (להעיד)‪ ,‬ייכנס כל אחד מהם לכלא ל‪ 5 -‬שנים‪,‬‬
‫אם רק אחד יעיד והשני‬
‫ישתוק‪ ,‬העד ייצא לחופשי וחברו ייכלא ל‪ 15-‬שנה‪.‬‬
‫הטבלה מסכמת את העונשים שייגזרו על האסירים בהתאם לפעולתם‪:‬‬ ‫•‬

‫אסיר ב‬
‫מעיד‬ ‫שותק‬
‫שותק שנה אחת‪ ,‬שנה אחת ‪ 15‬שנה‪ ,‬אפס שנים‬
‫אסיר א‬
‫‪12‬‬ ‫מעיד אפס שנים‪ 15 ,‬שנה חמש שנים‪ ,‬חמש שנים‬
 ‫דילמת האסיר (‪)Prisoner’s dilemma‬‬
‫• העובדות ידועות לשניהם‪ .‬אין באפשרותם לתקשר האחד עם השני‪ .‬הדילמה‬
‫שעומדת בפני כל אחד‪ :‬איזו טקטיקה לנקוט ‪ -‬לשתוק או להעיד ?‬

‫• אסיר א' בוחן הטבלה וחושב‪" :‬בלי תלות בטקטיקה שבה יבחר ב'‪ ,‬כדאי לי‬
‫להעיד‪ ,‬משום שבכל מקרה אם אעיד‪ ,‬עונשי יהיה קטן מאשר אם אשתוק"‬
‫ולפיכך "הודאה" היא אסטרטגיה שלטת עבורו‪.‬‬
‫גם אסיר ב' מנתח את המצב בצורה דומה‪.‬‬

‫• כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור שניהם נדרשים השחקנים לשיתוף‬
‫פעולה (ששניהם ישתקו)‪ ,‬אך מכיוון שדרך הפעולה המשתלמת יותר לכל‬
‫שחקן לבדו היא תמיד לא לשתף פעולה (כלומר‪ ,‬להעיד)‪ ,‬בוחר כל אחד‬
‫מהשחקנים לא לשתף פעולה‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫דילמת האסיר (‪)Prisoner’s dilemma‬‬
‫• הדילמה ממחישה מצב לפיו שיתוף פעולה יביא תועלת רבה יותר לשני‬
‫הצדדים מאשר גישה שבה כל צד פועל על דעת עצמו‪.‬‬

‫• צדדים במשא ומתן יבחרו באופן רציונלי לא לשתף פעולה ובכך הם בעצם‬
‫ימנעו רווחים משותפים שהיו יכולים לצמוח משניהם כתוצאה משיתוף‬
‫הפעולה‪.‬‬

‫• החלטה רציונלית של שניהם מובילה לכך ששניהם מעידים‪ ,‬ונכנסים לכלא‬

‫ל‪ 5-‬שנים‪.‬‬
‫התנהגות רציונלית מנקודת מבטו של הפרט‪ ,‬מובילה לתוצאה שאינה‬
‫אופטימלית‪ .‬אילו שניהם שתקו‪ ,‬היה כל אחד מהם נכנס לכלא לשנה בלבד‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בראשית נברא הקונפליקט ‪...‬‬

‫‪15‬‬
 ‫משחק הריבועים – כמה ריבועים רואים ?‬

‫‪16‬‬
 ‫בראשית נברא הקונפליקט‪...‬‬

‫האחד‪ ,‬יגיד שיש ‪ 16‬ריבועים‬ ‫•‬

‫האחר‪ ,‬יגיד שיש ‪( 17‬כולל הריבוע החיצוני)‬ ‫•‬
‫האחר‪ ,‬יגיד שיש הרבה יותר (כל ‪ 4‬ריבועים פנימיים מהווים ריבוע‬ ‫•‬
‫נוסף)‬
‫בקיצור‪ ,‬אין סוף לאפשרויות !‬ ‫•‬

‫• מסקנה ‪ :‬כל אחד רואה את הדברים אחרת ‪ -‬לעיתים זו דרך השונה מזו‬
‫שלנו‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫קונפליקט ‪ -‬מבוא‬
‫• לא נוכל לדבר על הליך הגישור‪ ,‬בלי לדבר מעט על הקונפליקט‪ ,‬שממנו‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬הכל מתחיל‪.‬‬

‫• מי שמעוניין לפנות להליך גישור או מי שפונה לתביעה משפטית‪ ,‬נמצא‬

‫בקונפליקט עם מישהו אחר‪.‬‬

‫• לגישור ניתן ואף רצוי לפנות לפני פנייה להליך משפטית‪ ,‬שכן אז הקונפליקט‬
‫נמצא עדיין בחיתוליו‪ ,‬ואפשר להתמודד עימו בדרך טובה וקלה יותר‪.‬‬

‫• בכל מקרה‪ ,‬מומלץ תמיד לנסות תחילה ולפתור את המחלוקת באופן אישי‪,‬‬
‫וזאת באמצעות הכלים שנותן לנו עולם הגישור‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫סכסוך‪/‬מחלוקת ‪ -‬בלעז‪ :‬קונפליקט‬
‫קונפליקט הוא דבר טבעי‪:‬‬
‫טבעי שלאנשים שונים תהיינה דעות שונות‪ ,‬אג'נדות שונות אותן ברצונם לקדם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬טבעי שיהיו קונפליקטים‪.‬‬

‫שורה תחתונה במערכות יחסים בין אנשים ‪ -‬לא ניתן להימנע מקונפליקטים‪.‬‬
‫יתירה‪ ,‬סכסוכים מלווים אותנו לאורך כל היום (עבודה‪ ,‬כביש‪ ,‬בני זוג‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫חברים‪ ,‬שותפים‪ ,‬פוליטיקה‪.)...‬‬

‫השאלה היחידה היא כיצד נתמודד עם הסכסוכים שיבואו?‬

‫ניתן להחלישם‪ ,‬להקטינם‪ ,‬או לפחות לנהלם‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫סכסוך‪/‬מחלוקת בלעז‪ :‬קונפליקט‬
‫• מקור המושג מלטינית‪ - CONFLICTUS :‬התנגשות‪ ,‬מריבה‬
‫מילון אבן שושן‪" :‬מאבק‪ ,‬סכסוך‪ ,‬ניגוד‪ ,‬התנגשות עניינים בין‬
‫אנשים‪/‬מדינות וכו' ואפילו בין כוחות שונים בחיי הנפש (בין היצר והמצפון‪,‬‬
‫בין הרגש והחובה‪ ,‬וכו')‪.‬‬

‫• סכסוך ‪ -‬כל מצב בו יש שני צדדים יריבים‪ ,‬כששני הצדדים הם לאו דווקא בני‬
‫אדם‪.‬‬

‫• ויקיפדיה‪ :‬מצב של יריבות‪ ,‬חוסר הסכמה‪/‬התאמה בין שני צדדים‪/‬יותר‪ .‬יש‬

‫והסכסוך מאופיין באלימות מילולית‪/‬פיזית‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫סכסוך בלעז‪ :‬קונפליקט ‪ -‬הגדרות‬
‫• הגדרה קלאסית‪" :‬התנגשות בין צדדים בעלי מגמות‪ ,‬מטרות או ערכים שאינם‬
‫מתיישבים אלו עם אלו‪ ,‬או בין בעלי תביעות למעמד‪ ,‬לתפקיד‪,‬‬
‫לנכסים‪/‬משאבים שאין אפשרות לספקם לכל הצדדים בעת ובעונה אחת‪,‬‬
‫וכשהשגת מבוקשו של צד אחד פוגמת‪/‬מונעת השגת מבוקשו של הצד האחר"‪.‬‬
‫• "קשיים הבאים לידי ביטוי בין לפחות שני צדדים התלויים זה בזה‪ ,‬כאשר אלה‬
‫מבטאים רגשות חזקים הנובעים מהבדלים בתפיסות של צרכים אישיים‪,‬‬
‫ערכים או משאבים"‪.‬‬
‫מהגדרה זו אנו למדים שקונפליקט נובע ממחלוקות סביב ערכים‪ ,‬משאבים‬
‫וצרכים‪.‬‬
‫• קונפליקט הוא משהו תפיסתי ‪ -‬איך אני תופס אותו ואיך אני מתמודד עימו‪ .‬כל‬
‫אלו ישפיעו על תוצאות הקונפליקט‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מודל אפרת*‬

‫• מודל התנהגותי המתאר את התהליך המתרחש בתוך האדם מרגע חשיפתו‬

‫לאירוע ועד לתגובה שלו אליו‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫* המודל מבוסס על רעיונות של הפסיכולוג אלפרד אדלר‪.‬‬

 ‫מודל אפרת‬

‫• המודל מורכב מארבעה שלבים‪:‬‬

‫‪ .1‬ארוע ‪ -‬יש ארוע שהינו אובייקטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬פרשנות ‪ -‬תרגום הארוע אליו נחשף האדם במושגים שיעזרו לו להבין את‬
‫החוויה‪ .‬צד אחד מפרש אותו בהתאם לאופי שלו ולניסיון החיים שלו‪.‬‬
‫התהליך הזה הוא פנימי וזהו‬
‫שלב סובייקטיבי‪.‬‬
‫‪ .3‬רגש ‪ -‬התחושה שמתפתחת בתוך האדם בעקבות הפרשנות שנתן לארוע‬
‫שחווה‪ .‬קשה לשלוט ברגשות הם אוטומטיים‪.‬‬
‫כיוון שהתהליך הרגשי הוא פנימי שלב זה הוא סובייקטיבי‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫מודל אפרת‬
‫‪ .4‬תגובה (פעולה) ‪ -‬הפעולה האוטומטית שאדם רגיל לבצע בעקבות הופעת‬
‫רגש מסוים‪ .‬תהליך התגובה הוא פנימי ולכן הוא סובייקטיבי‪ .‬התגובה של‬
‫אדם לארוע שחווה נקבעת על ידי תהליך המכיל מרכיבים קוגנטיביים‪,‬‬
‫רגשיים ומנגנונים של הלא‪-‬מודע‪ .‬כך הצדדים נמצאים במצב של קונפליקט‬
‫עלינו לזכור שאנו יכולים‬ ‫והמשא ומתן נכשל‪.‬‬
‫לבחור כיצד לפעול‪ .‬רק כאשר התהליך מובן‪ ,‬מוסבר וברור‪ ,‬ביכולתו של אדם‬
‫לפרקו לגורמים‪ ,‬לבחון אותו ובמידת הצורך‪ ,‬להשפיע עליו כך שהתוצאה‬
‫הסופית שלו תהיה כפי שהוא מעוניין‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫תנאים מקדימים לקונפליקט‬
‫"איך‬ ‫הקונפליקט מלווה בכעס ותסכול מצד שני הצדדים‬ ‫•‬
‫הוא עשה לי את זה?"‪" ,‬איזה חצוף" " דורך על כל דבר"‪" ,‬שכח ממני"‪ .‬אנו‬
‫בטוחים שאנו צודקים ואז לרוב יוצאים למלחמה כדי להשיג את הצדק‪.‬‬
‫בקונפליקט‪ ,‬כל צד מחזיק בעמדות שונות שמתבטאות בגישה חיובית או‬ ‫•‬
‫שלילית בנוגע לנושא‪/‬אדם מסוים‪ .‬אותן תחושות ותפיסות‪ ,‬מדגימות כיצד כל‬
‫אחד מהצדדים רואה ומפרש את הקונפליקט‪ ,‬והם מובילים להתנהגות מופגנת‪,‬‬
‫שמתבטאת בפועל‬
‫אנו מבינים שההתנהגות של הצד השני היא פועל יוצא של‪:‬‬ ‫•‬
‫(‪ )1‬מחשבותיו‪ )2( ,‬תחושותיו לגבי אותו נושא‪ ,‬או כלפי אדם אחר ו (‪)3‬‬ ‫•‬
‫עמדותיו לגבי הנושא או האדם‪.‬‬
‫אנו רואים רק את ההתנהגות המופגנת‪ ,‬ולא מבינים תמיד מה מסתתר מאחוריה‬ ‫•‬
‫ומאחורי אותו כעס‪ :‬מהם הערכים‪ ,‬מהם האינטרסים‪ ,‬ומה מוביל למעשה‬
‫לאותה התנהגות‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫מצב של סכסוך קיים‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫‪ .1‬מעורבים בו שני צדדים לפחות‪.‬‬
‫‪ .2‬קיימים או נתפסים כקיימים‪ ,‬צרכים‪/‬ערכים ייחודיים הדדיים‪.‬‬
‫‪ .3‬יחסי הגומלין מאופיינים על ידי רגשות חזקים ועל ידי התנהגות המכוונת‬
‫להביס‪ ,‬לבלום או להקטין את הצד השני‪.‬‬
‫‪ .4‬הצדדים נוקטים פעולות‪ ,‬שמטרתן ליצור עמדת כוח ביחס לצד השני‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫סיווגי קונפליקטים‬
‫המגוון הרב של הקונפליקטים ועובדת הימצאותם במישורים שונים מקשה על‬
‫סיווגם לקטגוריות‪ .‬נבחין בין‪:‬‬
‫‪ .1‬קונפליקטים בינאישיים (בין אדם לחברו)‪ :‬במשפחה (בין הורים לילדים‪ ,‬בין‬
‫בעל לאישה‪ ,‬בין אחים)‪ ,‬במקום העבודה (עובד‪-‬מעסיק)‪ ,‬ביחסי רעות‬
‫וידידות (שכנים)‪.‬‬
‫‪ .2‬קונפליקטים בין קבוצות ‪ -‬בין משפחות‪ ,‬שבטים או קבוצות אתניות ובין‬
‫קבוצות באותה החברה (מעמדות‪ ,‬מינים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬משלחי יד‪ ,‬קבוצות‬
‫דתיות‪ ,‬מפלגות)‪ .‬סכסוך בין אוכלוסיות שונות בתוך מדינה‪ ,‬עשוי להביא‬
‫למלחמת אזרחים‪.‬‬
‫‪ .3‬קונפליקטים פנימיים ‪ -‬בנפשו של האדם (התנגשות בין שיקולים או רגשות‬
‫נגדיים אצל אדם) או בקבוצה החברתית (מגמות‪ ,‬רצונות המתרוצצים בלב‬
‫הקבוצה)‪.‬‬
‫‪ .4‬קונפליקטים בינלאומיים ‪ -‬בין מדינות‪ ,‬קואליציות או גושים מדיניים (סכסוך‬
‫‪27‬‬
‫צבאי בין מדינות עשוי להביא למלחמה)‪.‬‬
‫פרמטרים נוספים המבחינים בין קונפליקטים‬
‫עוצמה‪ :‬חלש ‪ /‬חזק‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מודעות‪ :‬מודע ‪ /‬בלתי מודע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פרסונליות‪ :‬יריבות אישית ‪ /‬שאינה אישית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תקשורת בין הצדדים‪ :‬יש ‪ /‬אין‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אלימות‪ :‬יש ‪ /‬אין‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ישירות‪ :‬ישיר ‪ /‬עקיף‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫זמן‪ :‬קצר ‪ /‬ארוך‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫רציפות‪ :‬מתמיד ‪ /‬מתחדש לפרקים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫גשמיות‪ :‬כלכלי ‪ /‬רוחני‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪28‬‬
 ‫מקורות הקונפליקט‬
‫‪ .1‬ערכים‪/‬תפיסות‪ :‬אמונות‪ ,‬תפיסות עולם‪ ,‬עקרונות‪.‬‬

‫‪ .2‬צרכים‪ :‬פרנסה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬בריאות‪ ,‬שקט נפשי‪ ,‬כבוד‪ ,‬כוח‪ ,‬צרכים בסיסיים‪,‬‬
‫חופש‪ ,‬שייכות‪.‬‬

‫‪ .3‬משאבים‪ :‬זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬רכוש‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬אדמה‪ ,‬מים‪.‬‬

‫ערכים‬

‫פחות גשיר‬
‫צרכים‬ ‫משאבים‬

‫יותר גשיר‬
 ‫התנהגות בקונפליקט‬
‫התקפה פיזית‪,‬‬ ‫‪ .1‬התנהגות אקטיבית‪:‬‬
‫התקפה מילולית‪ ,‬האשמות‪ ,‬הצמדת תוויות (סטריאוטיפים)‪ ,‬שמיעה‬
‫סלקטיבית‪ ,‬קנוניות וקשירת קשר‪ ,‬צעקות והרמת קול‪ ,‬תקשורת מעוותת‪,‬‬
‫קליקות ובריתות‪ ,‬התנהגות הגנתית ‪ ,‬עמדות לא גמישות‪ ,‬הסלמה של דרישות‬
‫ותביעות‪ ,‬איומים וניסיונות הענשה‪.‬‬

‫טקטיקות של‬ ‫‪ .2‬התנהגות פסיבית‪:‬‬

‫דחייה ועיכוב‪ ,‬סחבת‪ ,‬כעס ועלבון ללא עימות‪ ,‬אי הסכמה על עובדות ללא‬
‫עימות‪ ,‬הגזמה של מאורעות‪ ,‬אמוציות לא פרופורציונליות‪ ,‬הסתרת עובדות‬
‫ומידע‪ ,‬חשדות ואי אמון‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫מגמות בהתפתחות קונפליקט‬

‫הקונפליקט יתמתן‪/‬ייעלם אם‪:‬‬ ‫הקונפליקט יגבר‪/‬יחריף אם‪:‬‬

‫יש מיתון רגשות‬ ‫יש גילוי של רגשות כמו‪ :‬כעס‪ ,‬תסכול‬

‫יש תקשורת קבועה‬ ‫אין תקשורת‬

‫יש כלים ליישוב הסכסוך או שיש מישהו שמסייע בכך‬ ‫אין כלים ליישוב הסכסוך‬

‫בין הצדדים היה קשר טוב קודם‬ ‫יש איום‬

‫תשומת הלב מתמקדת בבעיה ולא באנשים המעורבים‬ ‫יותר אנשים מעורבים‬

‫‪31‬‬
 ‫משמעות הקונפליקט‬
‫קיימת בעיה אמיתית בין הצדדים‪.‬‬ ‫•‬
‫הבעיה נתפסת על‪-‬ידי אחד הצדדים או שניהם‪ ,‬כבעיה חשובה ודחופה‬ ‫•‬
‫לפתרון‪.‬‬
‫בארגון ‪ -‬שני הצדדים תלויים בפעילותם אחד בשני‪ .‬הבעיה מפריעה לתפקוד‬ ‫•‬
‫אחד הצדדים‪ .‬בעקבות כך הבעיה מפריעה לתפקוד הארגון הכולל‪.‬‬
‫האמוציות ‪ -‬אדירות‪.‬‬ ‫•‬
‫העדר פתרון מיידי עלול להסלים את המצב‪.‬‬ ‫•‬
‫לעיתים ‪ -‬הימנעות מההתמודדות עצמה ‪ -‬יכול להסלים את המצב עבור אחד‬ ‫•‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫ציווי‪/‬החלטת הנהלה‪/‬פקודה ‪ -‬לא בהכרח פותר את הבעיה אלא רק מדחיק‬ ‫•‬
‫אותה לרמות תקשורת לא פורמליות‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫ככה לא בונים חומה‪...‬‬
‫התעלמות מעצם קיום הקונפליקט‪.‬‬ ‫•‬
‫זלזול בצד השני ועל‪-‬ידי כך הקטנת הצורך בהתמודדות עצמה‪.‬‬ ‫•‬
‫שימת לב רבה מדי לאמוציות‪ ,‬לסגנון הדיבור‪.‬‬ ‫•‬
‫דחיית הטיפול‪.‬‬ ‫•‬
‫עירוב מספר רב של אנשים בעצם קיומו של הקונפליקט לשם הוצאת קיטור‪.‬‬ ‫•‬
‫הפיכת הקונפליקט לעימות חזיתי‪ ,‬על רקע אישי‪.‬‬ ‫•‬
‫שימוש בהנהלת חשבונות כלפי הצד השני‪.‬‬ ‫•‬

‫‪33‬‬
 ‫ככה לא בונים חומה‪...‬‬
‫• העצמת העימות על ידי עימות חדש‪ ,‬אחר‪ ,‬שלא קשור כלל לקונפליקט הנדון‪.‬‬
‫• יצירת עוד ועוד אנשים שיתמכו (קואליציה רחבה) באחד הצדדים ‪ -‬במקום‬
‫כניסה לגישור‪.‬‬
‫• ייתכנו מקרים בהם הקונפליקט המוחצן כלפי חוץ‪ ,‬מהווה רק את קצה קצהו‬
‫של הקרחון לגבי מערכת יחסים עכורה בין שני צדדים‪ .‬מומלץ‪ ,‬בתהליך‬
‫הגישור‪ ,‬לרדת לעומקם של דברים וללבן אותם‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫תפיסת הקונפליקט על‪-‬פי אסכולות שונות‬
‫כל קונפליקט‬ ‫‪ .1‬האסכולות המסורתיות (הימנעות)‬
‫מזיק למערכת יחסים חברתיים ומונע את השגת יעדיה‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬יש להשתדל למנוע‬
‫קונפליקט‪/‬להימנע ממנו כמעט בכל מחיר‪.‬‬

‫הקונפליקט‬ ‫‪ .2‬האסכולות של יחסי אנוש (השלמה)‬

‫קיים‪ .‬יש ללמוד כיצד לחיות עימו‪.‬‬

‫קונפליקט הינו‬ ‫‪ .3‬אסכולות הקונפליקט המאוחרות (פונקציונליות)‬

‫מרכיב חיוני בכל מערכת יחסים המשרת יחסים בין בני אדם‪ .‬על כן‪ ,‬לא זו‬
‫בלבד שיש ללמוד לחיות עם קונפליקטים‪ ,‬אלא יש לעודדם‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫תפיסת הקונפליקט בגישור‬

‫‪ .1‬קונפליקטים קיימים תמיד‪ ,‬הם מהווים חלק מהחיים‪.‬‬

‫‪ .2‬הקונפליקט אינו טוב או רע אלא תופעה אנושית טבעית‪.‬‬
‫‪ .3‬יש דרכים שונות להתמודד עם קונפליקטים‪.‬‬
‫‪ .4‬יש צורך בלימוד מיומנויות לניהול קונפליקטים‪.‬‬
‫‪ .5‬רגשות הם עניין חשוב בפתרון קונפליקטים‪.‬‬
‫‪ .6‬יש יותר מפתרון אחד לבעיה נתונה‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫תפיסת הקונפליקט בגישור‬

‫‪ .7‬קונפליקט יכול לפעול כזרז לתוצאות מיידיות‪.‬‬

‫‪ .8‬הקונפליקט יכול להוביל לחלוקה מחודשת של משאבים‪.‬‬
‫‪ .9‬קונפליקט מכריח לבדוק מחדש תפישות ועמדות‪.‬‬
‫‪ .10‬הקונפליקט מחייב מגע ותקשורת בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ .11‬התמודדות בגישה משתפת מאפשרת פתרון "חכם"‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫היבטים חיוביים בקונפליקט‪:‬‬
‫קונפליקט כהזדמנות‬
‫• אנו נוטים‪ ,‬להתייחס לקונפליקט כמושג שלילי‪.‬‬

‫• עלינו לזכור‪ ,‬שיש גם דברים חיוביים הנובעים מקונפליקט‪:‬‬

‫‪ .1‬קונפליקט מניע אנשים לאמת שלהם ולעשייה תואמת‪.‬‬

‫‪ .2‬קונפליקט יוצר אנרגיה אישית וארגונית; אם היא מתועלת נכון‪ ,‬היא דוחפת‬
‫אותנו קדימה‪.‬‬
‫‪ .3‬מעורר מודעות לבעיה‪ .‬קונפליקט עוזר לחדד ולהציף בעיות‪ .‬לא תמיד עדיף‬
‫שאלו יטואטאו מתחת לשטיח‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫היבטים חיוביים בקונפליקט‬
‫פוטנציאל ללמידה (על עצמנו‪/‬אחרים) ולצמיחה אישית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫פורקן רגשות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הבהרת נושאים במחלוקת‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫אפשרות לביקורת עצמית‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ברור אינטרסים אמיתיים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫יצירת מחוייבות אמיתית בין הצדדים לקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫אפשרות להמשך מערכת יחסים משותפת‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫הפחתת מתחים‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫יצירת מיומנויות לפתרון קונפליקטים בעתיד‪.‬‬ ‫‪.12‬‬

‫‪39‬‬
 ‫סגנונות אישיותיים בניהול קונפליקט* ‪ -‬תומס וקילמן‬
‫‪Kenneth W. Thomas and Ralph H. Kilman‬‬
‫קיימים ‪ 5‬סגנונות להתמודדות עם קונפליקטים‪ ,‬שהם תוצאה של יחסי גומלין בין‬
‫שני ממדים‪ :‬מידת מכוונתו של נושא ונותן להשיג את תוצאותיו שלו עצמו ומידת‬
‫מכוונתו לצרכיו של צד ב'‪.‬‬

‫תחרותי‬ ‫משתף פעולה‬

‫‪COMPETING‬‬ ‫‪COLLABORATING‬‬

‫מתפשר‬
‫‪COMPROMISING‬‬

‫נמנע‬ ‫ותרן‬
‫‪AVOIDING‬‬ ‫‪ACCOMODATING‬‬

‫‪40‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬
‫* שאלון תומס וקילמן לניתוח התנהגות במצבי קונפליקט‬
‫אבחון קונפליקט כולל את הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫מקורות הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הצדדים הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יחסי זיקה בין הצדדים והתלות ביניהם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נושאי הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כיצד מתפתח הקונפליקט ‪ -‬הנסיבות המאיצות את התפתחותו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫תגובות ופעולות של הצדדים לקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫סגנונות התמודדות עם הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫השלכות ותוצאות של הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪41‬‬
‫כיצד צד שלישי יכול לעזור בניהול קונפליקט?‬
‫עזרה בזיהוי נושאי הקונפליקט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סיפוק מסגרת מתאימה להעלאת הנושאים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ניהול התקשורת בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זיהוי המכשולים בתקשורת‪ ,‬יצירת אווירה של כבוד הדדי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫עזרה לכל אחד מהצדדים להבין נקודות השקפה‪ ,‬אינטרסים‪ ,‬עדיפויות של‬ ‫‪.5‬‬
‫הצד השני‪.‬‬
‫עזרה בזיהוי בסיס הדדי לפתרון הסכסוך‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עזרה בבחינת הפתרונות האפשריים ומניעת ציפיות לא מציאותיות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫עזרה בהבאת ההסכמות להסדר כתוב מקובל‪ ,‬מעשי‪ ,‬מציאותי ומתאים‬ ‫‪.8‬‬
‫עבור הצדדים‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים ‪VS‬‬
‫ניהול הקונפליקט בבית המשפט ("בימ"ש)‬
‫כשאנו עוסקים ב – ‪ ADR‬אנו נדרשים לברר האם סכסוך יכול או ראוי כי ייפתר‬
‫בבית המשפט או שקיימת דרך חלופית לפתרונו‬

‫כשבית המשפט נדרש לעסוק בסכסוך‪:‬‬

‫‪ .1‬בית המשפט עוסק בשאלות משפטיות באמצעות חוקים‪ ,‬פסיקה ותקדימים‬
‫ולא בסיפור הצדדים‪.‬‬

‫‪ .2‬התהליך בבית המשפט מתנהל על‪-‬פי פרוטוקול‪ ,‬שלרוב ידוע מראש‪ ,‬ללא‬
‫הרקע והמשמעויות הרגשיות ‪ -‬פסיכולוגיות‪.‬‬

‫‪ .3‬ברוב המקרים‪ ,‬לא עוסק ברקע סיפור הצדדים המעורבים בסכסוך‪ ,‬כפי‬
‫שעוסק בו תחום יישוב הסכסוכים‪.‬‬
‫‪43‬‬
 ‫‪ADR – Alternative Dispute Resolution‬‬
‫דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים‬
‫לעומת זאת‬
‫• ההסתכלות בתחום יישוב הסכסוכים היא רחבה ושונה מהאופן בו משפטנים‬
‫מסתכלים‪ :‬מסתכלים ומנתבים מזווית של פתרונות שלום וניהול קונפליקט‬
‫לצורך יישובו‪ .‬יישוב סכסוכים בא ללמוד את הסכסוך במובנו הרחב‪:‬‬
‫הפסיכולוגי‪ ,‬הרגשי‪.‬‬
‫• המטרה ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט היא ניהול קונפליקט בונה‬
‫ולא מתוך תחרות והרס‪ .‬גם אם לא מצליחים ליישב הסכסוך‪ ,‬לפחות מנסים‬
‫להביא אותו לתהליך חיובי ובונה‪.‬‬
‫• בתחום יישוב הסכסוכים מחוץ לבית המשפט‪ ,‬מחפשים פתרון בדרכי שלום‪.‬‬

‫‪44‬‬
‫‪ - ADR‬דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים ‪ -‬היסטוריה‬
‫מיקום ה‪ ADR-‬בתוך ההליכים ההיסטוריים הוא סוג של תגובה למודרנה‪ .‬ניתן‬
‫לראות מהתחום של התפתחות מערכות משפטיות‪:‬‬

‫זמנים פרה מודרניים ‪ -‬יישוב סכסוכים מסורתי‪:‬‬

‫• בקהילות סגורות ומסורתיות מיישבי סכסוכים היוו כלי מרכזי ליצירת הסדר‬
‫בחברה‪.‬‬
‫• היה אדם בעל כריזמה ומעמד מכובד שמיישב את הסכסוכים ומסדיר (יוצר‬
‫סדר) את החברה‪ .‬אותו אדם יכול להפעיל לחץ ולאיים בחרם‪ ,‬יכול לייצר‬
‫הרמוניה ולעשות דברים שמשלבים אלמנטים של גישור ובוררות שאנו‬
‫מכירים כיום‪.‬‬

‫‪45‬‬
‫‪ - ADR‬דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים ‪ -‬הסטוריה‬
‫מודרניות‪ -‬שלטון החוק‪:‬‬
‫• כשאנשים מתנתקים מהקהילה המקורית שלהם ומתפתחות קהילות מודרניות‪,‬‬
‫מתחיל הצורך בכללים ובזכויות‪.‬‬
‫• המשפט המודרני מתפתח בקהילות מנוכרות יותר‪ ,‬בקהילות אלה צריך פחות‬
‫ערכים משותפים והסכמה‪ ,‬ויש צורך בכללים שיישבו את הסכסוכים ויכווינו‬
‫את ההתנהגויות‪.‬‬
‫• יש צורך במישהו חיצוני שיאמר אם הפרט פעל בהתאם‪/‬בניגוד לכלל‪.‬‬
‫קהילות עכשוויות‪ -‬פלורליזם הליכי‪:‬‬
‫• ה‪ ADR -‬מגיע במקום בו הכללים בחברות מודרניות לא מספיקים‪.‬‬
‫• יש פורומים שיכולים להפוך את המערכת המשפטית לפחות מנוכרת ולקרבה‬
‫לאוכלוסיות סגורות יותר‪.‬‬
‫• הגישור הינו ראקציה למודרניות שקשורה לניכור‪ ,‬מנסה למצוא בתוך‬
‫המודרניות והניכור חזרה למשא ומתן חברי‪ ,‬ללמדנו תקשורת בין‪-‬אישית‪.‬‬
‫‪46‬‬
 ‫הליכים מרכזיים ליישוב סכסוכים‬

‫משא ומתן ‪Negotiation -‬‬ ‫‪‬‬

‫פישור ‪Conciliation -‬‬ ‫‪‬‬
‫גישור ‪Mediation -‬‬ ‫‪‬‬
‫בוררות ‪Arbitration -‬‬ ‫‪‬‬
‫שפיטה ‪Court -‬‬ ‫‪‬‬

‫‪47‬‬
 ‫‪ADR- Alternative Dispute Resolution‬‬
‫קשת ה‪ADR -‬‬
‫שליטת הצדדים על התהליך של יישוב הסכסוך ועל‬
‫תוצאותיו‬

‫מקסימום‬ ‫מינימום‬

‫פישור –‬ ‫גישור –‬ ‫בית משפט –‬

‫משא ומתן‬ ‫בוררות‬
‫פשרה‬ ‫‪Win win‬‬ ‫החלטה ביידי‬
‫השופט‬
‫מכל ההליכים של יישוב סכסוכים הגישור הוא הכלי המרכזי‬ ‫•‬
‫ככל שנעים ימינה על הציר‪ :‬שליטת הצדדים פוחתת ועוברת לצד ג'‪ ,‬הן ברמת‬ ‫•‬
‫השליטה בתוכן והן ברמת השליטה בתהליך‪ .‬ההליך מאבד מגמישותו והופך‬
‫פרוצדורלי יותר במובן זה שמחייב שימוש בגורם מתווך המכיר את הפרצדורה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ההחלטה לבסוף היא של השופט‬
 ‫משא ומתן (מו"מ) ‪Negotiation -‬‬
‫• התהליך הגמיש ביותר ליישוב סכסוכים (זמן‪ ,‬מקום‪ ,‬משך‪ ,‬מספר משתתפים)‪.‬‬
‫• משא ומתן ‪ -‬הידברות‪ ,‬שמטרתה להשיג הסדר‪/‬הסכם‪.‬‬
‫• במשא ומתן נפגשים צדדים (שלהם אינטרסים משותפים ואינטרסים מנוגדים)‪,‬‬
‫אשר מנסים להשיג את מבוקשם באמצעות דו‪-‬שיח‪.‬‬

‫• לרוב‪ ,‬משא ומתן מתקיים באופן ישיר בין הצדדים‪ .‬בקדמת הבמה מצויים‬
‫הצדדים (בין אם הם מיוצגים על‪-‬ידי איש מקצוע ובין אם לא)‪.‬‬

‫• במשא ומתן ישיר‪ ,‬מנסים הצדדים מיוזמתם לשכנע האחד את השני להגיע‬
‫לתוצאה מוסכמת‪ .‬ניסיון להשפיע על הצדדים לעשות‪ ...‬או לא לעשות‪....‬‬

‫‪49‬‬
 ‫משא ומתן (מו"מ) ‪Negotiation -‬‬
‫• כללי המשא ומתן לא מעוגנים בחוק‬
‫• המשא ומתן לא מאופיין בפרוצדורות (אלא אם כן נקבעת פרוצדורה מוגדרת‬
‫על‪-‬פי בחירת הצדדים)‪.‬‬
‫• הליך המשא ומתן יכול להיות‪ ,‬בהסכמת הצדדים‪ ,‬חסוי‪ ,‬סודי ופרטי‪.‬‬

‫משא ומתן מתנהל באחת משתי דרכי ההידברות‪:‬‬

‫(התקשרות‬ ‫‪ .1‬משא ומתן בין צדדים לקראת התקשרות עתידית‪.‬‬
‫ראשונה‪ ,‬צדדים שהתקשרו בעבר בנושא מסוים ומעוניינים בהתקשרות סוג‬
‫אחר‪ ,‬בין צדדים שהתקשרו בעבר ומעוניינים בהארכת ההתקשרות ביניהם או‬
‫בחידושה ביחס לאתם נושאים)‬
‫‪ .2‬משא ומתן למניעת סכסוך או לפתרונו‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫משא ומתן ‪Negotiation -‬‬
‫• מרביתנו נוהגים לנהל משא ומתן עם אלמנטים וטקטיקות תחרותיות‪,‬‬
‫שמחריפות את הסכסוך או פותרות אותו לטווח הקצר‪.‬‬

‫• על מנת לקיים משא ומתן משתף וישיר‪ ,‬על הצדדים ליצור תקשורת ומידת‬
‫אמון כזו שתאפשר להם הידברות שתביא לתוצאות של רווח ‪ -‬רווח (‪Win-‬‬
‫‪ )Win‬לצדדים‪.‬‬

‫משא ומתן‬ ‫• הדרך הטובה והגמישה ביותר לנהל את הסכסוך ‪:‬‬

‫שמתנהל על פי עקרונות המשא ומתן המשתף‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫גישור‬

‫המילה "גישור" שגורה בפיהם של רבים‪:‬‬

‫• מאמצי גישור ליישוב הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‬
‫• גישור במערכת הבריאות‬
‫• גישור בעולם העסקים‬
‫• גישור במשפחה (בין בני זוג‪/‬קרובי משפחה)‬

‫למעשה‪ ,‬הגישור תופס את מקומו כהליך טבעי בחברה‬

‫‪52‬‬
 ‫גישור ‪Mediation -‬‬
‫• משא ומתן בין צדדים המנוהל באמצעות צד שלישי‪ ,‬ניטרלי‪( ,‬המגשר)‪,‬‬
‫שמסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ישיר ומשתף‪ ,‬אשר יוביל את‬
‫הצדדים להסכם‪.‬‬

‫• הגישור יבוא במקום בו משא ומתן ישיר בין הצדדים לא צלח‪ ,‬או כאשר חסר‬
‫אמון ותקשורת על מנת לנהל משא ומתן ישיר‪.‬‬

‫• למגשר אין כוח לכפות על הצדדים פתרון כלשהו‪.‬‬

‫• המגשר מוביל את אופן התהליך בעוד המגושרים אחראים על תוכנו‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫גישור ‪Mediation -‬‬
‫• הליך הגישור הינו חסוי‪ ,‬סודי ופרטי‪.‬‬

‫• יש צורך בהסכמה לגבי זהות המגשר‪.‬‬

‫• תפקיד המגשר ‪ -‬להביא את הצדדים לניהול משא ומתן ישיר ומשתף‬

‫ביניהם על‪-‬ידי תרגום עמדות הצדדים לאינטרסים ודיון ברמת האינטרסים‪.‬‬

‫• ההליך מיועד ליישב את הסכסוך ולא רק לפתור עניין נקודתי‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫גישור ‪Mediation -‬‬
‫• הגישור הוא תהליך מובנה אך גמיש למדי (משתתפים‪ ,‬אורך פגישה‪,‬‬
‫הסכמות וכדומה)‪.‬‬

‫• המגושרים נמצאים בקדמת הבמה והם יכולים לבחור האם להיות מיוצגים‬
‫על ידי איש מקצוע‪.‬‬

‫• הצדדים‪ ,‬בהסכמה ובסיוע המגשר‪ ,‬יחליטו מי יהיו נוכחים בחדר הגישור‬

‫ומי הם הצדדים לגישור‪.‬‬

‫• הגישור מאפשר גמישות על‪-‬ידי עריכת פגישות נפרדות עם כל אחד‬

‫מהצדדים (חלה עליהן סודיות)‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫גישור ‪Mediation -‬‬
‫• הפרוצדורה בגישור לא קבועה וניתנת לשינוי על‪-‬פי נסיבות הענין‪.‬‬

‫• הליך הגישור ‪ -‬הליך וולונטרי (מרצון) ליישוב סכסוכים וההסכמות אליהן‬

‫מגיעים הצדדים מעוגנות בהסכם ביניהם‪ .‬אם שופט מבקש מהצדדים ללכת‬
‫לגישור עדיין זה וולונטרי ואין חובה והצדדים ימשיכו בביה"מ‪.‬‬

‫• תהליך הגישור מוביל להסכמים המקובלים על הצדדים ומספקים את מירב‬

‫האינטרסים של הצדדים ומכאן יציבות ההסכם בקיומו‪ .‬כלומר‪ ,‬הסכם‬
‫הגישור יהיה כזה המספק את מירב הרצונות של הצדדים ויהיה מוסכם‬
‫עליהם‪.‬‬

‫• להליך הגישור יש עיגון חקיקתי בחוק בתי המשפט ובתקנות מכוחו‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫פישור ‪Conciliation -‬‬
‫• הליך הפישור נודע בדומה לגישור‪ ,‬בגמישותו‪.‬‬

‫• הצד השלישי‪ ,‬המפשר‪ ,‬מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן‪ ,‬אשר‬
‫יוביל את הסכסוך להסכמות‪.‬‬

‫• בהבדל מתהליך הגישור‪ ,‬הליך הפישור מתאפיין בכך שהמפשר יכול‬

‫שיוביל את הצדדים לפתרון הסכסוך‪/‬להסכמה בדרך של פשרה או ויתור‬
‫ואין שימת דגש מיוחדת על הערך של הגדלת העוגה (‪.)Win-Win‬‬

‫‪57‬‬
 ‫פישור ‪Conciliation -‬‬
‫• ניתן לאפיין את הליך הפישור כפתרון נקודתי לסכסוך בלבד שכן ההליך‬
‫מסיים את הסכסוך ברמת פתרון הבעיה‪ ,‬להבדיל מיישוב הסכסוך כולו‪.‬‬

‫• הליך הפישור הינו הליך וולונטרי עבור הצדדים‪ :‬הצדדים בוחרים להיכנס‬
‫להליך ואין חובה לקבל את הצעת הפשרה‪.‬‬

‫• ההליך מתאים במקרים רבים כאשר מדובר בסכסוכים ציבוריים‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫בוררות ‪Arbitration -‬‬
‫• הליך הבוררות ‪ -‬הליך משפטי לכל דבר‪.‬‬
‫• הבורר הינו צד שלישי שמשמש כשופט ומכריע בסכסוך‪.‬‬
‫• הצדדים מפקיעים את סמכות ההכרעה מידיהם ומפקידים אותה בידי הבורר‪.‬‬
‫סמכות זו‪ ,‬מטילה על הבורר אחריות כבדה ומחייבת אותו לשמור על כללי‬
‫התנהלות המאפיינים הליך שיפוטי‪.‬‬

‫• הצדדים מחליטים האם להיכנס לתהליך ומסכימים על זהות הבורר‪ ,‬שיפסוק‬

‫במחלוקת‪ .‬כך יוכלו הצדדים לבחור כבורר‪ ,‬אדם הנראה כמתאים ביותר לשני‬
‫הצדדים‪ ,‬לרבות‪ ,‬מבחינת בקיאותו וניסיונו בתחם הספציפי שעליו תיסוב‬
‫הבוררות‪.‬‬

‫• פסק הבורר מכריע בתביעות הצדדים‪ .‬הכרעתו משמשת כפסק דין בורר‬
‫ומחייבת את הצדדים לבוררות כ"מעשה בית דין" בין הצדדים‪ .‬חובה לקיימו !‬

‫‪59‬‬
‫• כשחייב לא מקיים את פסק הבוררות נדרש הליך משפטי מסוג "אישור פסק בוררות"‪ ,‬שמשמעו קבלת אישור של בית המשפט‬
‫המוסמך לאשר את פסק‬
 ‫בוררות ‪Arbitration -‬‬
‫• הליך הבוררות גמיש יותר מההליך המשפטי והצדדים יכולים בדרך‪-‬כלל‬
‫לבחור כיצד יתקיימו הכללים הפרוצדורליים ואלה הנוגעים להבאת ראיות‬
‫ולשמיעת עדים‪.‬‬

‫• בהליך הבוררות לא ניתן לקיים פגישות נפרדות ועל הצדדים לבוררות להוכיח‬
‫טיעוניהם בפני הבורר‪.‬‬

‫• הבוררות מוגבלת להוראות חוק הבוררות‪.‬‬

‫• ניתן לערער על פסק בורר בתנאים מסוימים בלבד‪ .‬ישנן שתי דרכים לעשות‬
‫זאת‪ :‬האחת‪ ,‬באמצעות הסכמת הצדדים על ערעור בפני בורר והשנייה‪ ,‬הסכמת‬
‫הצדדים על אפשרות לבקש רשות ערעור מבית המשפט‪.‬‬
‫• בוררות יותר גמישה מבית משפט‬
‫‪60‬‬
 ‫שפיטה על‪-‬ידי בתי משפט ‪COURT‬‬
‫• מערכת המשפט מאופיינת בערכאות שיפוטיות שונות בהתאם לתביעה‬
‫ופתוחה לכל אדם‪ ,‬במגבלות החוק‪.‬‬

‫• הפרוצדורות בבתי המשפט קבועות ולא גמישות‪:‬‬

‫המערכת המשפטית מוגבלת לפרוצדורות הקבועות בחוק‪.‬‬

‫• תפקידו של השופט להכריע בין עמדות הצדדים על‪-‬פי אותות הצדק והאמת‬
‫ועל‪-‬פי הוראות הדין החלות על המקרה‪.‬‬

‫• בסיום כל דיון אשר לא הסתיים בפשרה‪ ,‬במחיקת‬

‫התביעה או בדחייתה‪ ,‬ניתן פסק דין המחייב את הצדדים‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫שפיטה‬
‫• ההליך לא וולונטרי והוא נכפה על הנתבע‪.‬‬

‫• ההכרעה היא של צד שלישי‪ :‬בבית המשפט‬

‫ניתן פסק דין על‪-‬ידי שופט‪ ,‬המחייב את הצדדים‪.‬‬

‫אשר מכיר‬ ‫• בשל מורכבות ההליך ייעזרו הצדדים (לרוב) בעורך‪-‬דין‪,‬‬

‫את מורכבות ומבנה המערכת המשפטית‪.‬‬

‫• מלבד במקרים בודדים ההליך אינו חסוי‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫גישור לתפיסתו של אהרון ברק‬
‫• "תפקידה של המערכת השלטונית באשר לגישור הוא כפול‪ :‬ראשית‪ ,‬לעודד‬
‫קידומן של מסגרות חברתיות‪ ,‬אשר יביאו לפתרון מוסכם של סכסוכים; שנית‪,‬‬
‫לקיים מסגרות שלטוניות אשר בהן יוכרעו סכסוכים שלא ניתן לפתור אותם‬
‫באופן מוסכם‪ .‬במשך שנים מילאה המערכת השלטונית את תפקידה השני‪.‬‬
‫הוקמו בתי משפט אשר פתרו סכסוכים‪ .‬זהו פתרון בהעדר הסכמה‪ .‬זהו פתרון‬
‫כפוי‪ ...‬אך המדינה נמנעה מלמלא את תפקידה הראשון‪ .‬פעולות הגישור לא‬
‫קיבלו עידוד"*‪.‬‬

‫‪63‬‬ ‫* השופט אהרון ברק (נשיא בית המשפט העליון)‬

 ‫גישור לתפיסתו של אהרון ברק‬
‫• "גישור אינו רק מקצוע‪ .‬זו פילוסופיית חיים‪.‬‬
‫• ביסודו מונחת הגישה‪ ,‬לפיה בבסיס חיינו ‪ -‬האישיים‪ ,‬הלאומיים‪ ,‬הבינלאומיים‬
‫‪ -‬מונחת ההסכמה‪ .‬היא הבסיס המשותף המאפשר חיים משותפים‪ .‬הסכמה‬
‫ושיתוף אינם מניחים שלווה ורוגע‪ .‬האדם הוא ייצור מורכב‪ .‬בין דרישות‬
‫הצדדים קיימות נקודות השקה מספיקות‪ ,‬אשר בראיה כוללת‪ ,‬מאפשרות‬
‫פתרון מוסכם של הסכסוך‪.‬‬

‫• פתרון זה אינו מבוסס על אלטרואיזם (אהבת הזולת)‪ .‬הוא אינו מבוסס על‬
‫תפישה של "אדם לאדם ‪ -‬מלאך"‪ .‬הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד‬
‫לרצונו של השני‪ ,‬בבחינת "אדם לאדם ‪ -‬זאב"‪.‬‬
‫• הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונלית‪ ,‬בבחינת‪" :‬אדם לאדם ‪-‬‬
‫אדם"‪.‬‬

‫מנאומו של נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬פרופ' אהרן ברק בטקס החתימה על אמנת‬
‫‪64‬‬ ‫הגישור בעסקים‪1993 ,‬‬
65
 ‫יצירת ערך מוסף במשא ומתן‬

‫הערך המוסף‬
‫שנוצר במו"מ‬
‫‪+%X‬‬ ‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪66‬‬
 ‫ הגשר שתלוי בקשר‬- ‫סרטון‬
https://www.youtube.com/watch?v=jwpygjVPoAI

67