‫עבודה סמינריונית בקורס‪:‬‬

‫המעצמות הגדולות והשפעתן הגאו‪-‬אסטרטגית במזרח התיכון‬

‫״היחסים המיוחדים בין ארה״ב לישראל״‬

‫מוגש ל‪ :‬ד״ר עופר ישראלי‬

‫מס׳ קורס‪8250100 :‬‬
‫שם המגישה‪... :‬‬
‫ת‪.‬ז‪... :‬‬
‫תאריך הגשה‪9/10/21 :‬‬

‫הערות שלי לעבודה‪:‬‬

‫ציון העבודה נקבע באופן הבא‪ :‬הגשה במועד‪ .10% :‬מבנה העבודה‪ .10% :‬חלק תיאורטי‪ .30% :‬חלק אמפירי‪ .30% :‬שימוש במקורות‪.10% :‬‬
‫כתיבה וניסוח‪10% :‬‬

‫======‬
‫כללי‪:‬‬
‫מדוע אין מספור לעמודים? הרי ביקשתי מספר רב פעמים וזה גם מופיע בהנחיות לעבודה‪.‬‬

‫איות‪:‬‬
‫בעמ׳ הראשון של העבודה (מבוא) כתבת יחסים חד‪-‬מיניים בין ארה״ב לישראל‪ .‬מה הכוונה? יש צורך לבצע בדיקת איות לפני הגשה‪.‬‬

‫ושוב‪ ,‬אין מספור לעמ׳ אז אני לא יכול להפנות אותך להערות שלי באופן מדויק‪ :‬בעמ׳ שבו את מציגה את טענת המחקרף משתנים וכדומה‪ :‬היה‬
‫צריך להציג את הדברים כמלל ולא באופן נפרד כפי שעשית‪ .‬גם על כך דיברתי לא אחת בכיתה‪.‬‬

‫תיאורטי‪:‬‬ ‫חלק‬
‫יחסים בינלאומיים מתייחסים בדרך כלל ליחסים בין מדינות ולא בין אנשים‪.‬‬

‫שוב‪ ,‬אין ציון של עמ׳ אז אני לא יכול להפנות‪ ,‬אבל כתבת שהיחסים המיוחדים עם ישראל היא הבולטת ביותר ולא כך‪ :‬יחסי ארה״ב עם בריטניה‬
‫הם ברמה גבוהה יותר‪.‬‬

‫והפניות‪:‬‬ ‫שוליים‬ ‫הערות‬

‫יש צורך בהפניות רבות יותר למקורות (אמנם עשית זאת אבל מעט מדי מהנדרש)‪.‬‬

‫כללי‪:‬‬
‫לא נהוג בעבודות אקדמיות להדגיש קטעים כל כך ארוכים (ראי לדוגמה סביב הדיון שלך על עוצמה רכה)‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫נראה שלא צירפת לרשימה את כל המקורות בהן עשית שימוש בעבודה‪.‬‬

‫======‬
‫סה״כ עבודה טובה מאוד‪.‬‬
‫נהניתי מנוכחותך במהלך הלימודים וגם מהקריאה והבדיקה של העבודה‪.‬‬
‫אני מקווה מאוד שתמשיכי הלאה לתואר שני ותיישמי את היכולות הגבוהות שלך‪.‬‬
‫בהצלחה מרובה בהמשך הדרך‪.‬‬
 ‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪3................................................................................................................................‬‬
‫שאלת המחקר ‪4...................................................................................................................‬‬
‫טענת המחקר ‪4.....................................................................................................................‬‬
‫מטרת המחקר ‪4...................................................................................................................‬‬
‫שיטת המחקר ‪5....................................................................................................................‬‬

‫חלק תיאורטי ‪6....................................................................................................................‬‬

‫יחסים בין לאומיים ‪6........................................................................................................‬‬
‫יחסים מיוחדים ‪7.............................................................................................................‬‬
‫יחסי פטרון‪-‬קליינט ‪8.........................................................................................................‬‬
‫מרכיבי העוצמה ביחסים בין מדינות ‪10...............................................................................‬‬

‫חלק אמפירי ‪12....................................................................................................................‬‬

‫פרק ‪ - 1‬שינוי הבריתות בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ‪12...........................................‬‬

‫אוטונומיה תמורת נשק ‪14.....................................................................................................‬‬

‫פרק ‪ – 2‬התפתחות היחסים המיוחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים ‪17..................................‬‬
‫מעורבות אמריקאית במזרח התיכון ‪17...............................................................................‬‬
‫תרומת המדינות אחת לשנייה ‪17........................................................................................‬‬

‫סיכום ומסקנות ‪22...............................................................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה ‪24.....................................................................................................................‬‬
 ‫מבוא‬

‫מערכת היחסים השוררת בין ישראל לארצות הברית מיוחדת במינה‪ ,‬ויש האומרים‪ ,‬מקרה נדיר‬
‫ביחסים הבינלאומיים‪ .‬מדובר במקרה יוצא דופן שהגיע לרמת קרבה העולה על זו שיש לארה"ב‬
‫וגם לישראל עם מרבית בנות בריתן האחרות‪.‬‬

‫יש עניין רב בהכרת היחסים הללו‪ ,‬ניתוחם והבנתם‪ ,‬ויש בכך אפשרות להסיק על השיקולים‬
‫המניעים מדינות לשתף פעולה – בראשית הדרך מערכת היחסים הוגדרה כאסימטרית‪ .‬יחסיה של‬
‫ישראל עם ארה"ב נשענו על הצורך של ישראל כמדינה קטנה בעלת משאבים מוגבלים‪ ,‬המוקפת‬
‫מדינות עוינות‪ ,‬בברית עם מעצמת‪-‬על שתעניק לה סיוע כלכלי‪ ,‬תמיכה מדינית ונשק להגנתה‪.‬‬
‫ארה"ב אינה רצתה שיעבוד ישראלי מלא‪ ,‬ולכן העניקה לישראל קורטוב של עצמאות‪ .‬חלק מזה‬
‫עשוי לשקף את הדבר הבלתי מוחשי שהפך את היחסים בין ארה"ב לישראל בזמנו לחד‪-‬מיניים‪,‬‬
‫וחלקו עשוי לשקף את רגשותיו הפרו‪-‬ישראליים של העם האמריקאי‪.‬‬

‫ארצות הברית משמשת כידידה וכבעלת ברית איתנה לישראל העומדת לצידה ומהווה כגורם‬
‫מרכזי המתווך לשלום ולנורמליזציה בין ישראל לשכנותיה באזור‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הבנה כי יציבות‬
‫המזרח התיכון אינו רק אינטרס ישראלי‪ ,‬אלא אמריקאי ובינלאומי‪.‬‬

‫היחסים העמוקים והמיוחדים בין השניים הינם מאבני היסוד של מדיניות ישראל‪ .‬הקשרים‬
‫האמיצים של ארה"ב עם ישראל הקיפו תחומים רבים וחשובים שהבטיחו את ביטחונה הצבאי‬
‫והכלכלי של ישראל‪ .‬מערכת היחסים ארוכת השנים מושתתת על שותפות ערכים ויסודות‬
‫אסטרטגיים‪ ,‬המעוגנת במארג יציב ורחב של קשרים ופעילויות‪.‬‬

‫תחת הנהגתו של ראש הממשלה‪ ,‬לוי אשכול נזרעו זרעי היחסים המיוחדים שאפיינו את השותפות‬
‫בין שתי המדינות‪ .‬הברית האמריקנית‪-‬ישראלית שטופחה על ידי ראש הממשלה לוי אשכול בעידן‬
‫ממשל ג'ונסון וראש הממשלה גולדה מאיר בימי ממשל ניקסון סייעה רבות לישראל בתקופות‬
‫הקשות של מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים‪.‬‬

‫וושינגטון החליטה לאמץ את ישראל כנכס אסטרטגי פרו מערבי מול אותן מדינות ערב שאימצו‬
‫מדיניות פרו סובייטית‪ .‬לאחר התפוררות הגוש הסובייטי והיעשותה של ארה"ב מעצמת העל‬
‫היחידה בעולם‪ ,‬עדיין ממשיך הקשר האסטרטגי הזה לעמוד בבסיס מדיניות החוץ הישראלית‪.‬‬

‫עם הזמן היחסים הפכו לתועלתיים עבור שני הצדדים‪ .‬ישראל וארצות הברית מקיימות בעשורים‬
‫האחרונים מערכת יחסים קרובה ומיוחדת‪ ,‬שבבסיסה ערכים ואינטרסים משותפים לשתי‬
‫המדינות‪ ,‬והיא מקיפה את ההנהגות‪ ,‬מערכות ממשל‪ ,‬ממסדי החוץ והביטחון‪ ,‬את המגזר העסקי‪,‬‬
‫הטכנולוגי והתרבותי‪ ,‬וכן קשרים בין קהילות וגורמי חברה אזרחית‪.‬‬
‫במחקר אציג את היסודות שיצרו תפנית במערכת היחסים המיוחדת שיש בין ישראל לארה"ב‪ ,‬את‬
‫הסיבות שגרמו למעצמת על לשתף פעולה עם מדינה קטנה במזה"ת ואת התרומות שמספקות‬
‫המדינות אחת עבור השנייה‪ .‬אעמוד בעיקר על תקופת הזמן שבין מלחמת ששת הימים למלחמת‬
‫יום הכיפורים (‪ ,) 1967-1973‬אלו היו שני אירועים משמעותיים ששינו את תדמיתה של ישראל‬
‫לטובה והפכו אותה לנכס אסטרטגי בעיני ארה"ב‪.‬‬

‫הברית בין ישראל לארצות הברית התפתחה ועוצבה בשנות השישים של המאה ה ‪ ,20‬ובעיקר אחרי‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬הניצחון הצבאי הישראלי במלחמה זו העצים את חשיבותה האסטרטגית‬
‫של ישראל‪ ,‬בשל יכולתה לא רק להגן על עצמה אלא גם לסייע בהגנה על אינטרסים אמריקאיים‬
‫באזור במהלך 'המלחמה הקרה'‪ .‬בנוסף‪ ,‬מלחמה זו סייעה לישראל לקדם את מטרותיה המדיניות‬
‫והביטחוניות במערכת המזרח‪-‬תיכונית ובמערכת בינלאומית‪ .‬לאחר מלחמת ‪ 67‬נוצרה מציאות‬
‫טריטוריאלית‪ ,‬פוליטית ואסטרטגית חדשה במזה"ת‪.‬‬

‫עם השפעתה הגוברת של ארה"ב על מדיניות החוץ והביטחון הישראלית‪ ,‬היא הניחה את היסודות‬
‫"ליחסים המיוחדים" עם ישראל שעלו מתוך מלחמת ששת הימים והתפתחו בעיקר לאחר מלחמת‬
‫יום הכיפורים אשר הובילה להגדלת הסיוע הביטחוני עבור ישראל‪.‬‬

‫המחקר הציב לעצמו שאלת מחקר ‪ -‬כיצד נבנו היסודות ליחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל?‬

‫טענת המחקר ‪ -‬מלחמת ששת הימים חיזקה את יחסי ישראל ארה"ב‪.‬‬

‫משתנה בלתי תלוי ‪ -‬מלחמת ששת הימים‪ .‬תפעול המשתנה נעשה על ידי ניתוח תוצאות המלחמה‬
‫והשלכותיה לגבי מעמדה של ישראל בעיני ארה"ב‪.‬‬

‫משתנה תלוי ‪ -‬הגדרת מערכת היחסים כמיוחדת‪ .‬לאחר שישה ימי לחימה השתנו פני המזרח‬
‫התיכון ועימו גם יחסי ישראל‪-‬ארצות הברית‪.‬‬

‫מטרת המחקר – למחקר זה ישנו כמה מטרות‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬לבחון שתי פרדיגמות אשר יעמיקו בסיבות שיצרו תפנית ביחסים‪ .‬האחת‪" ,‬פרדיגמת‬
‫היחסים המיוחדים" שכוללת את האילוצים הפנימיים המשפיעים על יחסי ישראל‪-‬ארה"ב‬
‫הנובעים מגישה רגשית וסנטימנטלית‪ .‬השנייה‪ ,‬פרדיגמת "האינטרס הלאומי האמריקאי"‪,‬‬
‫הנובעת מתפיסות גיאו‪-‬אסטרטגיות טהורות של האינטרסים האמריקאים במזה"ת‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬המחקר הנוכחי בוחן מדוע בחרה מעצמת‪-‬על כמו ארצות הברית לשתף פעולה עם מדינה‬
‫קטנה כמו ישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬באמצעות המחקר נוכל להגביר את הידע בתועלת ההדדית שמפיקות‬
‫שתי המדינות אחת מהשנייה‪ ,‬תועלת שרלוונטית עד לימנו‪.‬‬
 ‫שיטת המחקר ‪ -‬המחקר הינו איכותני ומבוסס על ניתוח תוכן‪.‬‬

‫מסקנות המחקר‬
‫תופעת "היחסים המיוחדים" מורכבת מהצירוף הנדיר שבין אינטרסים אסטרטגיים לגורמים‬
‫רכים‪ .‬מתוך ממצאי המאמרים נבין שלא סיבה אחת הולידה את תמיכת ארה"ב בנו ‪ -‬יחד עם‬
‫המציאות של הזירה הבין לאומית שדרשה יציבות‪ ,‬לאחר שתי מלחמות (ששת הימים ויום‬
‫הכיפורים) והמלחמה השלישית (המלחמה הקרה) שהתנהלה תוך כדי נראה כי כאשר הממשל‬
‫האמריקאי נוכח לדעת שהיהודים יודעים ״להחזיק רובה״‪ ,‬ולא יזדקקו להם שיבואו להצילם‪ .‬רק‬
‫אז מדינת ישראל הפכה מגורם שולי ומנטל מדיני לבעלת ברית חזקה ונאמנה שמשרתת את‬
‫האינטרס האמריקאי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נוכחנו לדעת כי ממערכת יחסים בה הפטרון (ארה"ב) השתמש‬
‫בסיוע ללקוח שלה (ישראל) ככלי לשליטה‪ ,‬הפך הקשר למערכת יחסים דו‪-‬סיטרית המבוססת על‬
‫אמון בין אישי ושותפות הדדית‪.‬‬
 ‫חלק תיאורטי‬

‫אינטרסים לאומיים‬

‫יחסים בין לאומיים מוגדרים "כקשר בין אנשים ממדינות שונות כשמטרת הקשר היא למצוא‬
‫ולקדם אינטרסים לאומיים משותפים"‪ .‬הסביבה הבינלאומית היא סביבה בה לכל מדינה יש את‬
‫האפשרות לעשות ככל העולה על רוחה‪ .‬עם זאת זו אינה סביבה של מלחמה תמידית ומדינות‬
‫משתפות פעולה‪ .‬שיתוף פעולה נובע מאינטרס – אינטרס לשתף פעולה או לא‪.‬‬

‫יחסים בין לאומיים לא מתפתחים ביום אחד‪ ,‬בדרך‪-‬כלל המאמצים לחיזוק מערכת יחסים בין‬
‫מדינות מקבלים תפנית בשלב כלשהו עם התרחשות אירועים בעלי משמעות במהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫האינטראקציה בין השחקנים הופכת מרצון התחלתי לשיתוף פעולה עבור אינטרסים אישיים‬
‫ומעמיקה עד לכדי בריתות הגנה של שנים‪.‬‬

‫ישנם מספר גורמים המניעים מדינות לבחור בנתיב של שיתוף פעולה ‪ -‬קשרים בין מדינות נשענים‬
‫על שותפות אסטרטגית ועל האינטרסים שיש לשני הצדדים‪ .‬אינטרסים פוליטיים‪ ,‬אידיאולוגיים‪,‬‬
‫ביטחוניים ואסטרטגיים משותפים‪ .‬כל זה לצד ערכים‪ ,‬אידיאלים‪ ,‬ונורמות משותפים כמו‪:‬‬
‫דמוקרטיה‪ ,‬שלטון החוק‪ ,‬חופש הביטוי והתקשורת‪ .‬שיתופי פעולה בין מדינות מאפשרים תוצאות‬
‫טובות יותר לכל הצדדים ומכשירות את הקרקע לבניית אמון הדדי ולפיתוח הקשרים בעתיד‪.‬‬
‫ביחסים בין לאומיים אין לתוצאות שיתופי הפעולה טווח זמן מוגדר‪ ,‬הן יכולות לבוא מהר והן גם‬
‫יכולות להגיע באיטיות‪ ,‬אבל שעושים אותן נכון הן תמיד יודעות ליצור משהו גדול‪.‬‬

‫סטפן וולט(‪  )Stephen M. Walt‬טוען כי מדינות משתפות פעולה על מנת לאזן מול איומים‪ .‬וולט‬
‫מגדיר איום על פי‪ :‬ככל שמדינה צוברת יותר משאבים כך פוטנציאל האיום שלה גדל‪ ,‬קירבה‬
‫גיאוגרפית‪ ,‬כוח התקפי (כוחות צבא ניידים) וכוונות התקפיות ‪ -‬מדינות עם כוונות התקפיות יגרמו‬
‫לאחרים לאזן מולם‪.‬‬

‫אלכסנדר וונדט (‪ )Alexander Wendt‬טוען כי אינטראקציה בין שחקנים יכולה להוביל אותם‬
‫לפתח אחד כלפי השני זהויות הגוזרות אינטרסים של שת"פ‪ ,‬או לחילופין קונפליקט‪ .‬היכולת‬
‫להתגבר על המכשולים לשיתוף פעולה בסביבה בינלאומית תלויה בזהות השחקנים‪ ,‬האם הן‬
‫מעצבות אינטרסים אגואיסטיים או קולקטיבים‪ ,‬וההבדל ביניהם מונח על ציר דמיוני שמודד את‬
‫מידת ההזדהות עם האחר‪ .‬הזדהות חיובית היא הבסיס להיווצרות קהילה עם רגשות של‬
‫סולידריות ונאמנות‪ .‬בקצה השני ישנה הזדהות שלילית שתופסת את האחר כאובייקט שיש‬
‫להפעיל עליו מניפולציות לטובת סיפוק עצמי‪.‬‬
‫קנת וולץ (‪ )Kenneth Neal Waltz‬מציג כי קיים מתן דגש על שיקולי ביטחון במטרה לשרוד‬
‫ולהישאר חלק ממערכת בה השחקנים לא יכולים לסמוך על אף אחד שיסייע להם אלא על עצמם‬
‫בלבד‪ .‬אלו שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם ימצאו את עצמם בסכנה ולכן אינטרס השחקנים הוא‬
‫למקסם ביטחון והישרדות על ידי שת"פ במטרה ליצור מאזני כוחות‪ .‬מאזן כוחות מונע משחקן‬
‫אחד להיות חזק מידי וכך לסכן את הישרדותם של אחרים וכתגובה לאיום מדינות כורתות‬
‫בריתות‪.‬‬

‫"יחסים מיוחדים"‬

‫אחד מהמודלים שפותחו בחקר מדיניות החוץ הישראלית הוא מודל של יחסים מיוחדים‬
‫דו‪-‬צדדיים‪ :‬בדרך כלל של "זוג מדינות" והוא מבדיל בין עוינות מוחלטת או מבוקרת‪' ,‬יחסים‬
‫רגילים' או נורמליים‪ ,‬ו'יחסים מיוחדים' על מגוון צורותיהם‪ ,‬הנעים מידידות וקרבה שצומחות‬
‫ממורשת העבר המשותף‪ ,‬מאידאלים משותפים ומאינטרסים משותפים – מדיניים‪ ,‬כלכליים‬
‫וצבאיים‪ ,‬קבועים או בני חלוף‪.‬‬

‫בנאום "מסך הברזל" המפורסם שנשא בפולטון‪ ,‬מיזורי במרץ ‪ ,1946‬הפך וינסטון צ'רצ'יל את‬
‫המונח "יחסים מיוחדים" לתיאור קשרים אמריקאיים‪-‬בריטיים שהתפתחו במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬עם הזמן‪ ,‬אחרים יישמו את רעיון הקשרים המיוחדים עם קשרים של מדינות‬
‫זרות אחרות‪ .‬בעוד שכל אחד מהם הוא מיוחד בדרכו שלו‪ ,‬מערכת היחסים המיוחדת ביותר היא‬
‫ללא ספק זו עם ישראל‪ ,‬כפי שפוליטיקאים ואנליסטים מכירים בהם‪" .‬ביחסים מיוחדים" הם‬
‫מתכוונים לכך שהיחסים בין מעצמת העל ארצות‪-‬הברית למדינת ישראל הקטנה במזה"ת פרחו‬
‫בחצי המאה האחרונה לא רק בקשרים דיפלומטיים וצבאיים‪ ,‬אלא גם למגוון ייחודי של קשרים‬
‫כלכליים‪ ,‬אקדמיים‪ ,‬דתיים ואישיים‪ .‬מנקודת מבט השוואתית‪ ,‬ארה"ב וישראל עשויות להיות‬
‫השוויון יוצא הדופן ביותר בפוליטיקה הבינלאומית‪.‬‬

‫כמובן לא כל יחסים הם חיוביים או מתחילים כך ‪ -‬גרמניה וישראל כבר בתחילת התהליך הקשה‬
‫של קשירת הקשרים הראשונים בין שתי המדינות‪ ,‬הוגדרו יחסים אלה "כיחסים מיוחדים"‪.‬‬
‫המרכיב המיוחד ביחסים הוא השילוב בין עבר ועתיד‪ .‬שתי המדינות מכירות בכך כי העבר‪ ,‬זיכרון‬
‫השואה‪ ,‬הטראומה הנוראה בתולדות האנושות‪ ,‬הוא הממד הדומיננטי‪ ,‬המעצב והמרכזי ביותר‬
‫בתוכנם ובמהותם של היחסים‪ .‬בד בבד עם המרכיב הזה השכילו שתי המדינות לפתח מארג רחב‬
‫ביותר של קשרים ‪ ‬הדוקים בתחום המדיני‪-‬דיפלומטי‪ ,‬הצבאי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬המדעי והתרבותי יחד עם‬
‫נוכחותו המתמדת של זיכרון השואה המעניק ליחסים את אותו ממד ייחודי‪.‬‬

‫הגדרתם של יחסים בין שתי מדינות כמיוחדים באה לייחדם ולהפרידם מיחסים רגילים בין‬
‫מדינות‪ .‬הנטייה להשתמש במונח זה בתחום יחסי החוץ של מדינות היא נדירה ולא אופיינית‬
‫במיוחד ביחסים שבין מעצמת על ומדינה קטנה‪ .‬הגדרה זו קובעת שקיימת שותפות ייחודית‪,‬‬
‫השונה לחלוטין מהיחסים שיש לשתי המדינות עם מדינות אחרות בעולם‪.‬‬
‫בספרו של בנימין פינקוס‪ ,‬מציג ההיסטוריון של היחסים הבין לאומיים‪ ,‬ז'אק הונציגר‪' :‬בכל‬
‫תקופה היסטורית בחיים הבין‪-‬לאומיים מתקיימת היררכיה של מדינות‪ .‬כך אחדות מילאו תפקיד‬
‫מדיני‪ ,‬כלכלי או תרבותי‪ ,‬ואילו אחרות לא מילאוהו‪ .‬כך אחדות מהן הכריעו את הסך הכולל של‬
‫יחסי הכוחות‪ ,‬ואילו אחרות נראו תלויות במערכת הבין‪-‬לאומית‪ 1.‬כך קבע למשל מ' הנדל‬
‫שהתנהגותן של מדינות במערכת הבין‪-‬לאומית נקבעת במידה מרובה על‪-‬ידי יחסי הכוח ופערי‬
‫הכוח שביניהן‪ .‬אילו הייתה זו מערכת בין‪-‬לאומית אשר בה לא היו קיימים פערי כוח או שלא היה‬
‫נעשה שימוש בכוח ‪ -‬לא הייתה גם משמעות להבחנה בין מעצמות ומדינות חלשות ‪ 2.‬לפי הגדרתו‬
‫הפשוטה‪' :‬מדינה חלשה היא כל מדינה במערכת הבין‪-‬לאומית אשר איננה שייכת לקטגוריה של‬
‫מעצמות'‪ 3.‬ואילו לפי רוברט קוהאין מוטב להגדיר מדינות 'על ידי היקף השפעתן על המערכת‬
‫‪4‬‬
‫הבין‪-‬לאומית‪ .‬הוא גם מתייחס אל המעצמות הגדולות כאל מי 'שקובע' את טבעה של המערכת'‪.‬‬
‫ציר ההתייחסויות בין מעצמות ומדינות קטנות אינו אופקי‪ ,‬אלא אנכי‪-‬היררכי‪ ,‬והוא אינו פוסל‬
‫את האפשרות שבקונסטלציה היסטורית מתאימה מדינה קטנה תשפיע על מעצמה‪.‬‬

‫מתברר שמדינת ישראל שייכת לקטגוריה של המדינות "הקטנות"‪ ,‬ובהקשר ההיסטורי של שנות‬
‫החמישים‪ ,‬גם לקטגוריית המדינות "החלשות" הנמצאת בבידוד אזורי‪ ,‬מוקפת מדינות עוינות‬
‫ששואפות לחסלה‪ .‬גם מיקומה במערכת הבין‪-‬לאומית מיוחד במינו בשל חוסר יכולתה להשתייך‬
‫לאחת הבריתות האזוריות או העולמיות הקיימות‪ .‬הרי ששום מדינה לא תרצה לאורך זמן‬
‫להישאר מבודדת‪ ,‬בייחוד כשתהליכי הדו‪-‬קוטביות הגושית האידאולוגית‪-‬פוליטית מתגברים‪ .‬היא‬
‫תשאף למצוא ידידים ובני ברית בקרב אחת או יותר מהמעצמות הגדולות‪ .‬היחסים הנוצרים‬
‫מהתקרבותן של מדינה קטנה למדינה גדולה אינם אחידים‪ .‬דוד ויטל בוחן גם הוא את היחסים‬
‫בין מדינה קטנה למעצמה ומבקש להבדיל בין יחסים של תלות מוחלטת ובין קיום של אוטונומיה‬
‫פוליטית כלפי המדינה הקטנה‪ ,‬שמדיניותה בזירה הבין‪-‬לאומית לא תתקבל בהשפעה מכרעת של‬
‫‪5‬‬
‫אחרים‪.‬‬

‫יחסי פטרון‪-‬קליינט‬

‫המודל השימושי והנפוץ בחקר מדיניות החוץ ביחסים שבין מעצמה למדינה קטנה הוא מודל‬
‫ה'פטרון–לקוח' שהועבר מהסוציולוגיה‪ .‬יישום מוצלח של מודל זה בנוגע למלחמת סואץ‬
‫‪6‬‬
‫ולמלחמת ששת הימים ביחסי ארצות הברית‪-‬ישראל פיתח יעקב בר סימן טוב‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪J. Huntziger, introduction aux relations internationals, Paris 1987, p. 151‬‬

‫‪ 2‬מ' הנדל‪' ,‬סוגיות בהגדרת מעמדן של מדינות במערכת הבין–לאומית'‪ ,‬מדינה וממשל‪ ,)1976( 9 ,‬עמ' ‪.5‬‬

‫‪ 3‬שם‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬

‫‪ 4‬מצוטט אצל הנדל‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

‫‪5‬‬
‫‪D. Vital ,The Survival of Small States :Studies in Small Power-Great Power Conflict , Oxford 1991, pp.‬‬
‫‪9-10‬‬
‫‪6‬‬
‫וראו גם ‪Y . Bar–Siman–Tov , Israel the super Powers and the War in the Middle East , New York 1987‬‬
‫את מאמרו ‪ :‬י' בר–סימן–טוב ‪' ,‬יחסי ארצות הברית‪-‬בעלי ברית קטנים‪ :‬חשיבות מול השפעה'‪ .‬מדינה וממשל ויחסים‬
‫‪.‬בין–לאומיים‪ ,) 1980 ( 16 ,‬עמ' ‪18-5 ,‬‬
‫היות והיחס בין פטרון ללקוח נבדל מהגמוניה פשוטה בכך שבמצב זה יש בין המדינות יחסי‬
‫גומלין ולא יחסי כפייה‪ ,‬יהיה כל צד מעוניין לשפר את עמדתו ביחסים בעזרת כוח המיקוח העומד‬
‫לרשותו‪.‬‬

‫מודל זה של יחסי הפטרון‪-‬קליינט נפוץ במדינה האוטוריטארית‪ ,‬הקליינט מתווך בין ההנהגה‬
‫לפרט‪ .‬יחסי החליפין בין הפטרון לקליינט הם‪ :‬הקליינט יבוא לבחור או ישתתף בהפגנה והוא‬
‫יעניק לו ביטחון במספר מובנים‪ :‬כלכלית‪ ,‬ביטחונית וכו'‪ .‬יחסים אלו נוצרים מתוך מסורת או‬
‫לצורך מטרות אד‪-‬הוק והם מנציחים את השוויון‪ ,‬את כח האליטה ויוצרים דפוס של השתתפות‬
‫שאינו דיכוי טוטאלי‪ .‬גם במדינות דמוקרטיות יכולים להיות מאפייני פטרון‪-‬קליינט (לדוגמא‬
‫מפא"י אחרי הקמת המדינה)‪.‬‬

‫אברהם פווין חושף בספרו כי ייתכנו הבדלים לפחות בשלושה היבטים בקשרי פטרון‪-‬קליינט‪:‬‬
‫מידת האינטימיות בקשרים‪ ,‬שיעור הפערים בנגישות למשאבים ומידת ההדדיות ביחסים‪.‬‬

‫קווי האופי המרכזיים של יחסי פטרון קליינט הם‪:‬‬

‫(‪ )1‬היחסים הם בדרך כלל ייחודיים ודיפוזיים‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬פעולות הגומלין המשמשות בסיס ליחסים אלה מאופיינות בחליפין בו זמניים של סוגי‬
‫משאבים שונים ‪ -‬הן אינסטרומנטליים וכלכליים והן פוליטיים (תמיכה‪ ,‬הצבעות והגנה) מצד‬
‫אחד‪ ,‬והבטחת הדדיות‪ ,‬סולידריות ונאמנות מן הצד האחר‪.‬‬
‫(‪ )3‬החליפין נעשים לרוב במסגרת "חבילה" הכוללת כמה סוגי משאבים‪.‬‬
‫(‪ ) 4‬הדגם פטרון קליינט מכיל מרכיב של יחסים בלתי מותנים וארוכי טווח‪.‬‬
‫(‪ ) 5‬היחסים כוללים יסוד של מחויבות בין אישית‪ ,‬אפילו אם לעתים היחס בין הצדדים הוא דו‬
‫ערכי‪.‬‬
‫(‪ ) 6‬הקשרים אינם בעלי תוקף חוקי או חוזי ולעתים הם אף מנוגדים לחוקים או לנהלים‬
‫המקובלים‪ ,‬בהיותם מבוססים על "הבנות" בלתי פורמליות‪.‬‬
‫(‪ ) 7‬למרות אופיים המחייב וארוך הטווח‪ ,‬הכניסה ליחסי פטרון קליינט היא בעיקרה רצונית‬
‫וניתנת לביטול על פי רצונם החופשי של הצדדים‪.‬‬
‫(‪ ) 8‬יחסים אלה נקשרים בין פרטים או רשתות של פרטים ולא בין קבוצות מאורגנות‪ ,‬ובמידה‬
‫מסוימת הם פוגעים בסולידריות בין הקליינטים לבין עצמם‪.‬‬
‫(‪ ) 9‬יחסי פטרון קליינט מבוססים על מרכיב חזק של אי שוויון או הבדלים בכוח בין פטרונים לבין‬
‫קליינטים‪ ,‬הנגזר מן העובדה שהפשתן מחזיק בעמדות ותפקידים השולטים על הגישה למרכזי‬
‫החברה‪)Eisenstadt and Roniger ,1981( .‬‬
‫בהקשר של ישראל‪-‬ארה"ב יחסי פטרון‪-‬לקוח נועדו לאפשר זרימת נשק ותמיכה כלכלית ולמנוע‬
‫בידוד פוליטי בזירה הבינלאומית‪ 7.‬דוד בן גוריון‪ ,‬הדמות המרכזית בעיצוב תורת הביטחון של‬
‫ישראל‪ ,‬הגיע למסקנה כי עליה לדאוג לכך שתמיד תעמוד לצדה מעצמה גדולה אחת‪ ,‬במיוחד בזמן‬
‫מלחמה‪ 8.‬היה בן גוריון מפוקח תמיד באשר להיותו של העם היהודי הצד החלש בכל קונסטלציה‬
‫בינלאומית‪ ,‬הוא תמיד הכיר בכך‪ ,‬כי יכולת המגן של מדינת ישראל אינה אוטונומית אלא תלויה‬
‫בממון‪ ,‬ברכש‪ ,‬באהדה בינלאומית ובגורמי חוץ‪.‬‬

‫לאחר הגברת התמיכה הצבאית של בריטניה בישראל‪ ,‬אספקת נשק והשקעה בתעשייה‬
‫הביטחונית הישראלית מצד גרמניה המערבית‪ ,‬בסופו של דבר גם ארה"ב הכירה במעמדה‬
‫האסטרטגי של מדינת ישראל במזה"ת‪ .‬זאת לאחר שהתרשמה מהצלחתו של צה"ל בשדה הקרב‬
‫במערכת סיני ב־‪ .1956‬לאור זאת‪ ,‬היא עשתה הערכה מחדש של יחסיה עם ישראל והסכימה‬
‫‪9‬‬
‫לשדרג את תמיכתה בביטחונה‪.‬‬

‫ארה"ב עומדת לבדה ככוח העולמי הדומיננטי‪ ,‬כמעצמה גדולה היא משתמשת בתור פטרון‬
‫למעשה בלקוחה שלה‪ ,‬ישראל כדי לחזק את עוצמתה הקשה‪ .‬להבדיל מדינת ישראל עושה שימוש‬
‫במרכיבי העוצמה הרכה‪ ,‬בערכים פוליטיים ומדיניות חוץ זהה‪ ,‬בתרבות‪ ,‬בערכים אוניברסליים‬
‫ובמדיניות המקדמת אינטרסים המשותפים לה ולארה"ב – זה מה שיוצר את יחסי המשיכה‬
‫והמחויבות בין המדינות והדבר מעלה את הסבירות להשגת התוצאות הרצויות‪.‬‬

‫מרכיבי העוצמה ביחסים בין מדינות‬

‫ניתן להצביע על שני מקורות ליחסים מיוחדים בין מדינות‪ ,‬אחד "רך" והשני "קשה"‪ .‬דורון פלדמן‬
‫מציג כיצד כל אחד מהמקורות והשילוב בין השניים חיוני והכרחי לשימור בריתות ויחסי גומלין‬
‫יעילים בין מדינות‪ .‬מדינות חזקות ו'מעצמות על' לעיתים קרובות מעדיפות (ואף מוכרחות) גם‬
‫לדבר ברכות‪ ,‬לנקוט בדיפלומטיה הכרחית לא פחות מהעוצמה הצבאית כלכלית בשביל לייצר‬
‫השפעה‪.‬‬

‫מרבית המדינות נעות על הציר שבין עוצמה רכה‪ ,‬המשתמשת באמצעים בלתי כוחניים להשגת‬
‫מטרות לאומיות‪ ,‬לבין עוצמה קשה‪ ,‬העושה שימוש באמצעים צבאיים וכלכליים‪ .‬עם התפרקות‬
‫בריה"מ והמעבר לעולם של הגמוניה אמריקאית‪ ,‬גברה הפופולריות של מושג העוצמה הרכה (‪soft‬‬

‫‪7‬‬
‫‪Gerald L. Sorokin, “Patrons, Clients and Allies in the Arab Israeli Conflict,” Journal of Strategic‬‬
‫‪Studies, Vol. 20 (1) (1997), pp. 46-71.‬‬

‫‪8‬‬
‫‪David Rodman, “Israel’s National Security Doctrine: An Introductory Overview,” Middle East‬‬
‫‪Review of International Affairs, Vol. 5 (3) (2001), p. 81.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪Douglas Little, “The Making of a Special Relationship: The United States and Israel,‬‬
‫‪1957-68.” International Journal of Middle East Studies, Vol. 25 (4) (1993), pp. 563- 585.‬‬
‫‪ ) power‬בחקר היחסים הבינלאומיים‪ ,‬שנטבע על ידי הפרופסור האמריקני מאוניברסיטת‬
‫הרווארד‪ ,‬ג'וזף ניי‪ .‬עוצמה רכה מיוחסת ליכולתן של מדינות לעשות שימוש באמצעים בלתי‬
‫כוחניים כחלק מעוצמתן הלאומית כמו תרבות‪ ,‬ערכים‪ ,‬חינוך‪ ,‬מוסדות ממשל וכלכלה‬
‫אטרקטיביים‪ ,‬המהווים מקורות ליצירת השפעה ושת"פ בעולם ‪ -‬זאת לעומת הפעלה מסורתית‬
‫של משאבי עוצמה לאומית‪ ,‬המתארת שימוש של מדינות בכוח צבאי או כלכלי‪ ,‬דהיינו אמצעי‬
‫עוצמה קשה ((‪ hard power‬כדי‪  ‬לאכוף את רצונן על מדינות ושחקנים אחרים בפוליטיקה‬
‫העולמית‪.‬‬

‫בתחילת הדרך‪ ,‬יוחסה העוצמה הרכה בעיקר לארה"ב‪ ,‬שניצחה את המלחמה הקרה מול יריבתה‬
‫ברית המועצות ללא מאבק ישיר‪ ,‬אלא בעזרת עמידתה על ערכי החופש‪ ,‬החירות והכלכלה‬
‫החופשית שנתפסו בקרב העמים שחיו מעברו של מסך הברזל כאטרקטיביים‪.‬‬

‫לאחרונה‪ ,‬התקבע שגם מדינות קטנות יכולות להפעיל עוצמה רכה כלפי חוץ על מנת להגביר את‬
‫השפעתן בפוליטיקה העולמית מעל למידותיהן‪ .‬הן עושות זאת על ידי‪ :‬מיתוג והשקעה‬
‫משמעותיים בכלכלותיהן המתקדמות והטכנולוגיות‪ ,‬במערכות רווחה‪ ,‬ממשל וחינוך מצטיינות‪,‬‬
‫שאפשרו להן להעצים את תדמיתן ויוקרתן הבינלאומית‪ ,‬לצורך קידום שיתופי פעולה והרחבת‬
‫מעגל בריתותיהן‪ .‬אלא שכוח רך מהווה אמצעי מוגבל להבטחת ביטחונן של אומות בפוליטיקה‬
‫העולמית‪ .‬מכאן‪ ,‬שמדינות רבות הפנימו את הצורך לגבש ולפתח אסטרטגיות לאומיות‬
‫וביטחוניות המשלבות בין יכולות רכות וכוחניות להשגת מטרותיהן בפוליטיקה העולמית‪ ,‬זאת‬
‫ברוח אמרתו המפורסמת של נשיא ארה"ב‪ ,‬תאודור רוזוולט‪" :‬דבר ברכות ואחוז מקל גדול"‪ .‬את‬
‫השילוב בין משאבי עוצמה רכה וקשה כינה הפרופסור ניי בראשית המאה הנוכחית בתור עוצמה‬
‫חכמה – ‪ . smart power‬בעבר נהגו לראות בעוצמה קשה כעוצמה צבאית בעיקרה‪ ,‬וניי הרחיב את‬
‫המושג והוסיף לו אמצעים כלכליים‪ .‬השילוב בין השניים יוצר יחס נכון וראוי‪.‬‬

‫כבר משנותיה הראשונות בחרה ישראל‪ ,‬נוכח איומי העולם הערבי‪ ,‬שטחה הקטן‪ ,‬מגבלות כוחה‬
‫והמיעוט בכוח האדם‪ ,‬להשקיע בפיתוח כוח צבאי שיאפשר לה להגן על קיומה בכוחות עצמה‪.‬‬
‫ישראל פיתחה דוקטרינה ביטחונית המבוססת בעיקרה על אמצעים קשים‪ ,‬כאשר מדיניות החוץ‬
‫שלה משמשת עבורה ככלי משלים למימוש יעדיה הלאומיים‪ .‬בחיפושה אחר ברית עם מעצמת על‬
‫ובניסיון לבלום ולעקוף את הבידוד הביטחוני‪-‬מדיני‪-‬כלכלי שנכפה עליה מצד מדינות ערב‪ ,‬הפעילה‬
‫ישראל עוצמה רכה ביעילות ביבשת אפריקה‪ ,‬ע"י הענקת סיוע בתחומי הטכנולוגיה‪ ,‬הרפואה‪,‬‬
‫החקלאות המדברית‪ ,‬התעשייה והביטחון ‪ -‬שזיכו אותה בהערכה ובהכרה בינלאומיות‪ .‬מנהיגי‬
‫היבשת השחורה הזדהו ערכית עם העם היהודי ועם ישראל הקטנה‪ ,‬שנתפסה ככוח‬
‫אנטי‪-‬אימפריאליסטי‪.‬‬

‫"פעולה צבאית מוצלחת יכולה למגר את כוחות האויב‪ ,‬להפיל משטרים‪ ,‬לתפוס ולהחזיק בשטח‬
‫או להרתיע איומים מיידים‪ .‬אך פעולה כזו יוצרת רק רגעים קצרים‪ :‬של הזדמנות‪ ,‬לא תוצאות‬
‫פוליטיות בנות קיימא‪ .‬כדי לנצלן‪ ,‬יש צורך ביחסים‪ ,‬בבעלי ברית‪ ,‬בידע המתמחה בפוליטיקה‬
‫‪10‬‬
‫ובתרבויות המקומיות‪ ,‬במוסדות ביטחון‪ ,‬במקורות סיוע והכשרה בלגיטימציה ובסנגור משכנע"‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫‪Crocker, 2005, p.59 .130‬‬
 ‫החלק האמפירי‬

‫לפחות בשנים הראשונות ניתן היה להגדיר את יחסי ישראל‪-‬ארה"ב יותר כחיזור אקטיבי של צד‬
‫אחד‪ ,‬ישראל‪ ,‬המכביר מאמצים וחיזורים לכיוון הצד השני‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עדיין‬
‫השתדלה לשמור על מרחק מסוים בינה לבין ישראל‪.‬‬

‫אחדים מהאישים הפוליטיים והפרשנים‪ ,‬בעיקר בצד הרפובליקני‪ ,‬פקפקו תחילה בנאמנות‬
‫"הסוציאליסטים הישראלים"‪ ,‬אך רבים יותר‪ ,‬בעיקר בממסד השלטוני והכלכלי‪ ,‬חששו‬
‫מהתגובות של מדינות הנפט הערביות‪ .‬ישראל לא קיבלה אז כמעט שום סיוע כלכלי מאמריקה‬
‫(פרט לסיוע מגורמים יהודיים)‪ ,‬קל וחומר סיוע בעל אופי צבאי‪ ,‬אלא שוושינגטון לא הייתה מוכנה‬
‫אפילו למכור לישראל נשק ואף לחצה על מדינות אחרות שלא למכור מטוסים ואמצעי לחימה‬
‫אחרים‪.‬‬

‫לפני מלחמת ששת הימים זו הייתה תקופה של התגברות הלאומיות הפאן‪-‬ערבית ומעמדה של‬
‫ארה״ב באזור היה בכי רע‪ .‬בתחילת ואמצע שנות השישים נשלח נשק אמריקאי לארצות ערב שהיו‬
‫מאוימות על ידי נאצר‪ ,‬במצב זה לא הייתה לנשיא קנדי ברירה והוא נאלץ למכור נשק הגנה‬
‫לישראל‪ .‬מה שהשיגה ישראל כתוצאה מתקיפתה את מצרים ב‪ 1956-‬היה הצבת חיל משמר של‬
‫האו״ם בתוך מצרים לאורך גבולה עם ישראל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התחייבה וושינגטון כי ארה״ב ובנות‬
‫בריתה באירופה יגיבו תגובה צבאית במקרה של סגירת מיצרי טירן‪ .‬כאשר הכניס נאצר צבא‬
‫מצרי לסיני באמצע מאי ‪ 1967‬והודיע על סגירת מיצרי טירן‪ ,‬פנתה ישראל לארה״ב וביקשה את‬
‫מימוש ההבטחה‪ .‬הנשיא האמריקני הודיע כעבור ימים ספורים שבהיעדר נכונות להשתתף מצד‬
‫מדינות אירופה‪ ,‬תוכנית זו לא תוכל לצאת לפועל‪ .‬הוצעו כל מיני הצעות לטיפול דיפלומטי במצב‪,‬‬
‫אך לבסוף נאמר לישראל‪ ,‬כי אם תצא למלחמה – תהיה לבדה‪ .‬באקורד צורמני ובלתי ידידותי זה‬
‫החלה מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫פרק ‪ :1‬שינוי הבריתות בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים‬

‫מלחמת ‪ 1967‬עיצבה מחדש את פני המזרח התיכון ואת מעמדה של ישראל באזור לאחר כמעט‬
‫שני עשורים לקיומה‪.‬‬

‫השטחים הכבושים העצימו את העליונות הצבאית של צה"ל ואת המדיניות הישראלית באזור –‬
‫המצב החדש העניק לישראל עומק אסטרטגי שהשפיע על מדיניות החוץ שלה ועל הדינמיקה של‬
‫שינוי הבריתות בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬הפוליטיקה הבינלאומית במזה"ת במהלך‬
‫‪ 1967‬ולאחריה הושפעה משילוב של שיקולים כלכליים וחיפוש אחר שלום ויציבות‪ ,‬שמצדם‬
‫הושפעו במידה רבה מהגיאו־פוליטיקה של המלחמה הקרה‪ .‬בתנאים אלה‪ ,‬אירופה החלה‬
‫להתרחק מישראל ואילו ארצות הברית התקרבה אליה‪ ,‬כשהיא מסמנת בכך את תחילתם של‬
‫"היחסים המיוחדים"‪.‬‬
‫אחרי שישה ימי לחימה נראה כל המזרח התיכון אחרת‪ ,‬ועמו גם יחסי אמריקה‪-‬ישראל‪ .‬תוצאות‬
‫המלחמה נתנו את אותותיהם גם בוושינגטון ‪ -‬היה זה הניצחון הישראלי שבלם ולמעשה חיסל את‬
‫שאיפותיו של נאצר וזיכה את האמריקאים במעמד בכורה‪.‬‬

‫הרווח הראשון של ישראל היה ״מפת הפנטגון״ שהוגשה לנשיא ג׳ונסון בקיץ ‪ ,1967‬שבוע לפני‬
‫הדיון במועצת הביטחון בעניין גבולות עתידיים במזה"ת‪ .‬המפה הוכנה במטכ״ל האמריקאי לפי‬
‫בקשתו של הנשיא ג׳ונסון שביקש לדעת איזה שטחים מאלה שנכבשו במלחמת ששת הימים‬
‫חייבים להישאר בידיה‪ ,‬כדי להבטיח את יכולתה להגן על עצמה‪ .‬המפה אושרה על‪-‬ידי הנשיא‬
‫ג׳ונסון‪ ,‬היא שימשה בסיס להחלטה ‪ 242‬של מועצת הביטחון של האו״ם שקבעה שאין חוזרים‬
‫לגבולות הקו הירוק ״אלא לגבולות מוסכמים וברי‪ -‬הגנה״‪ .‬זה היה ההישג השני של ישראל‬
‫במועצת הביטחון‪.‬‬

‫כתוצאה משינוי יסודי ומקיף עם מלחמת ששת הימים והניצחון המכריע של ישראל על מצרים‪,‬‬
‫סוריה וירדן הפכה ישראל מדימוי של נטל בעיני האמריקנים למעצמה אזורית ולנכס ביטחוני‬
‫ומדיני ובעקבות זאת החל גם הסיוע לזרום‪ .‬בצד ההתפתחויות האלה‪ ,‬ניכר גם שינוי מבחינת‬
‫התמיכה הפוליטית שישראל זכתה לה בציבוריות האמריקנית בכלל ובקונגרס בפרט ‪ -‬עלה‬
‫מעמדה של ישראל כבעלת ברית אמריקנית חשובה הן בעיני הממסד הביטחוני האמריקני והן‬
‫בדעת הקהל האמריקנית בכלל‪ .‬המלחמה הקרה הלכה והתלקחה ובארה״ב הגיעו למסקנה‬
‫שאפשר לעשות שימוש רב יותר בישראל למטרה זו – בפרק זמן זה הסיוע הצבאי והפיננסי‬
‫האמריקאי לישראל האיץ בחדות‪ ,‬והמדינה נחשבה על ידי וושינגטון‪ ,‬בהקשר של מאבק על‬
‫השפעה אזורית עם בריה"מ‪ ,‬כבעלת ברית אזורית בעלת ערך‪.‬‬

‫הניצחון הישראלי במלחמת ‪ 67‬הנחית מכה על האינטרסים האירופיים ועם פרוץ מלחמת ששת‬
‫הימים הטילה צרפת אמברגו על מכירת נשק ומטוסי קרב לישראל‪ .‬שיחק מזלה של ישראל‬
‫שבאותו הזמן החלו להתפתח יחסים קרובים בינה לבין ארה"ב ואת המקור החדש לאמצעי‬
‫לחימה מתוחכמים מצא צה"ל מעבר לאוקיינוס האטלנטי ‪ -‬בארצות הברית שהגבירה מאז את‬
‫מחויבותה לישראל‪ .‬עוד לפני מלחמת ששת הימים זכתה ישראל מידי הנשיא קנדי ל‪ 48-‬מטוסי‬
‫סקייהוק ו‪ 250-‬טנקים‪ .‬קל וחומר אחרי המלחמה‪ .‬משלוחי הנשק מארה״ב לישראל גדלו‬
‫והתעצמו הן מבחינת הכמות והן מבחינת הסוג – מה שהחל במשלוח כמויות קטנות של מסוקים‬
‫ורובים בשנת ‪ 1958‬ונמשך בהחלטתו של הנשיא קנדי לשלוח לישראל נשק הגנתי ב־‪ 11,1962‬התרחב‬
‫לבסוף להספקת מטוסי קרב על ידי ממשל ג'ונסון בשנת ‪ 12.1966‬בתקופה זו הניחה ארצות הברית‬
‫את היסודות ל"יחסים המיוחדים" עם ישראל‪ ,‬שעלו והגיחו מתוך אבק המלחמה של ‪.1967‬‬

‫‪11‬‬
‫‪Abraham Ben-Zwi, John F. Kennedy and the Politics of Arms Sales to Israel (London: Frank Cass,‬‬
‫‪2002).‬‬

‫‪12‬‬
‫‪Zach Levey, “The United States’ Skyhawk Sale to Israel, 1966: Strategic Exigencies of an Arms‬‬
‫‪Deal,” Diplomatic History. Vol, 28 (2) (2004), pp. 255-276.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬ראש ממשלת ישראל‪ ,‬הוזמן בשנת ‪ 1968‬אל חוותו של הנשיא האמריקאי‬
‫ג׳ונסון ושם הוסכם על עסקות נשק חדשות עם ישראל‪ .‬גם שיתוף הפעולה המודיעיני הועלה‬
‫בדרגה וכן רמת שיתוף פעולה בפיתוח אמל״ח‪ .‬עם זאת‪ ,‬גדל במהרה תהליך של ייצור עצמי של‬
‫אמל״ח מתקדם בישראל‪ .‬כאמור מלחמת ששת הימים הבהירה לאמריקאים שישראל שוב אינה‬
‫גרורה שיש להגן עליה‪.‬‬

‫ישראל זכתה בשנים האחרונות לתמיכה נדיבה מוושינגטון‪ ,‬הן בנשק והן בתחום הכלכלי‪ .‬זה‬
‫אפשר לה התחזקות פנימית ופיתוח כלכלי והיא הוגדרה כמדינה בעלת יכולת צבאית לעמוד נגד‬
‫קואליציה של כל הארצות הערביות הסובבות אותה‪ .‬בהקשר זה הייתה חשיבות רבה ל‪50-‬‬
‫הפנטומים שג׳ונסון הבטיח בזמנו לאשכול‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שיותר ויותר אמל״ח יוצר בישראל‪ ,‬הפך‬
‫הנשק האמריקאי לנשק בסיסי בציודו של צה״ל‪ ,‬ובכך החליף את הנשק הצרפתי מלפני ‪.1967‬‬

‫אוטונומיה תמורת נשק‬

‫קודם למלחמת ששת הימים נצמדה ארצות הברית למדיניות זהירה במזרח התיכון‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫להימנע מכול קרע עם מדינות ערב בשל תמיכה בישראל‪ .‬לנוכח המתיחות הגוברת בין ישראל‬
‫למצרים באביב ‪ ,1967‬דחה ממשל ג'ונסון את בקשת ירושלים למשלוח נשק מואץ ופנה‬
‫לדיפלומטיה כדי לפתור את המשבר‪ .‬ארה"ב שחששה מהתערבות סובייטית לטובת הערבים‪,‬‬
‫הייתה להוטה למנוע כל עימות בין מעצמות העל במזה"ת‪ .‬בעקבות זאת קרא הנשיא ג'ונסון‬
‫לישראל להמתין להצלחת ניסיונותיה של הדיפלומטיה האמריקאית והזהיר כי "ישראל אינה‬
‫‪13‬‬
‫לבד‪ ,‬אלא אם כן היא פועלת לבדה"‪.‬‬

‫על רקע זה‪ ,‬בעוד צה"ל מתכונן למלחמה‪ ,‬דחתה ממשלת ישראל בראשותו של לוי אשכול יציאה‬
‫לפעולה צבאית‪ .‬מתוך רצון להבטיח מראש קבלת סיוע אמריקאי כאשר תחל מלחמה‪ ,‬וגם‬
‫לאחריה‪" .‬האור הצהוב" למתקפת מנע‪ ,‬שישראל קיבלה בסופו של דבר מוושינגטון‪ ,‬לווה‬
‫במחויבות אמריקאית מוגברת לביטחונה של ישראל לאחר המלחמה‪ .‬מחויבות זו באה לידי ביטוי‬
‫בשני מישורים‪ :‬ניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי ערבי בתנאים שייתנו מענה לצרכיה‬
‫הביטחוניים של ישראל‪ ,‬והספקה צבאית חסרת תקדים‪.‬‬

‫ארצות הברית תמכה בעמדתה של ישראל וחתרה למלא תפקיד מרכזי בהשגת שלום במזרח‬
‫התיכון‪ .‬זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים הכריז ממשל ג'ונסון כי הגיעה העת להסדר קבע‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫נשיא ארה"ב ראה בנסיגה ישראלית ללא תנאי לקווי ‪ 1949‬מהלך שאינו "מתכון לשלום אלא‬
‫לחידוש מעשי האיבה"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪President Johnson quoted in William B. Quandt, Decade of Decision: American Policy toward the‬‬
‫‪Arab-Israeli Conflict, 1967-76 (Berkeley: University of California Press, 1977), pp. 53-54.‬‬

‫‪14‬‬
‫‪Charles D. Smith, “The United States and the 1967 War,” in: The 1967 Arab-Israeli War, Origins and‬‬
‫‪Consequences, pp. 179-185.‬‬
‫מה שהיה נחוץ‪ ,‬לשיטתו של ג'ונסון‪ ,‬הם "גבולות מוכרים שיספקו לישראל ביטחון נגד טרור‪,‬‬
‫השמדה ונגד מלחמה"‪ .‬עוד לפני הצבת השלום על סדר היום‪ ,‬הכיר ממשל ג'ונסון בצורך של‬
‫ישראל לחזק את יכולותיה הצבאיות מול מדינות ערב‪ ,‬שצבאותיהן חומשו על ידי בריה"מ לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬כדי לבסס מחדש את מאזן הכוחות האוויריים‪ ,‬ציידה וושינגטון את צה"ל במאה‬
‫מטוסי "סקייהוק"‪ ,‬ולמרות מחלוקות פנימיות הסכימה לספק לו גם מטוסי "פנטום" מתקדמים‬
‫ב־‪ 15.1968‬העובדה שמטוסים אלה סופקו לישראל סימנה את המחויבות האמריקאית המוגברת‬
‫לביטחונה ואת תחילת מעמדה של ארה"ב כספקית הנשק העיקרית של צה"ל לאחר מלחמת ששת‬
‫הימים‪.‬‬

‫היחסים בין ישראל לארצות הברית הגיעו לממד אסטרטגי חדש רק לאחר שריצ'רד ניקסון נכנס‬
‫לתפקידו כנשיא ארצות הברית ב־ ‪ 1969‬והנרי קיסינג'ר הפך לאחראי על מדיניות ארה"ב במזה"ת‪,‬‬
‫כחלק מתפקידו כיועץ לביטחון לאומי ולאחר מכן כמזכיר המדינה‪ .‬הסיוע של ניקסון לישראל‬
‫נועד להשיג שתי מטרות‪ :‬להגן על ההשפעה האמריקאית במזה"ת ולהביא לשלום באזור בתנאים‬
‫ובחסות אמריקאיים‪ .‬הממשל האמריקאי החדש הגיע למסקנה שרק ישראל חזקה יכולה לאלץ‬
‫את מדינות ערב לשבת לשולחן המשא ומתן‪ ,‬וכי הסיכוי שישראל תסכים לוויתורים יהיה גבוה‬
‫יותר כשהיא תימצא בעמדת כוח ועליונות אסטרטגית‪ 16.‬בנוסף לכך‪ ,‬ארה"ב האמינה כי שותפות‬
‫ישראלית אמריקאית חזקה תקדם את מטרותיה במזה"ת‪ ,‬שבו ישראל תשמש מעין מחסום‬
‫‪17‬‬
‫מערבי נגד ההתפשטות הסובייטית‪.‬‬

‫האסטרטגיה האמריקאית לאחר מלחמת ששת הימים התבססה על ההנחה שציוד ישראל בנשק‬
‫מתקדם פירושו יצירת התנאים לשלום‪ ,‬ובמקביל שיפור עמדתה של ארה"ב מול בריה"מ‪ ,‬וזאת‬
‫בהתאם לדוקטרינת ניקסון‪ .‬למרות ההנחות האסטרטגיות של ארצות הברית‪ ,‬הספקת החימוש‬
‫האמריקאי לישראל לא הייתה בלתי מותנית‪ ,‬נהפוך הוא‪ :‬בשנים שלאחר מלחמת ‪ ,67‬כאשר‬
‫לרשות ישראל לא עמד מקור אחר של אמצעי לחימה‪ ,‬השתמשה ארצות הברית בטנקים‪,‬‬
‫במטוסים ובתחמושת כדי להשפיע על המדיניות הישראלית באופן שנועד לקדם את האינטרסים‬
‫האמריקאיים במזרח התיכון‪ .‬המנוף של וושינגטון על ירושלים הלך וגדל‪ ,‬במקביל לצורך‬
‫‪18‬‬
‫הישראלי בתמיכה צבאית‪ ,‬דיפלומטית וכלכלית‪.‬‬

‫בשנים לאחר מכן הגבילה ארצות הברית את חופש הפעולה של צה"ל ודרשה מישראל לגלות‬
‫גמישות מדינית כדי להגיע לשלום וליציבות באזור‪ .‬כדי לסיים את מלחמת ההתשה ב־‪,1970‬‬
‫ארה"ב אף לחצה על ישראל לקבל את הסכם הפסקת האש עם מצרים‪ ,‬כשהיא מבטיחה סיוע‬

‫‪15‬‬
‫‪David Rodman, “Phantom Fracas: The 1968 American Sale of F-4 Aircraft to Israel ,” Middle Eastern‬‬
‫‪Studies, Vol. 40 (6) (2004), pp. 130-144.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Henry Kissinger, White House Years (Boston: Little, Brown & Co., 1979), p. 371.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪Shlaim, The Iron Wall, p. 309.‬‬

‫‪18‬‬
‫‪Horowitz, “The Israeli Concept of National Security,” pp. 32-36.‬‬
‫צבאי ודיפלומטי בעתיד‪ ,‬אך מעכבת את אותו הסיוע עד שישראל תסכים לתנאיה‪ 19.‬במהלך‬
‫מלחמת יום הכיפורים ארצות הברית מנעה הספקת חימוש לישראל‪ ,‬מתוך רצון להגביל את‬
‫הצלחת צה"ל בשדה הקרב ולזכות באמינות בעולם הערבי‪ .‬לטענתה‪ ,‬ניצחון ישראלי גורף‪ ,‬בדומה‬
‫לניצחון ב־‪ , 1967‬ייפגע בנכונותם של הישראלים והערבים להתפשר אחרי המלחמה‪ ,‬כאשר‬
‫‪20‬‬
‫הראשונים יהיו מסונוורים מהצלחתם והאחרונים מושפעים מהשפלתם‪.‬‬

‫כחלק מתפיסתה כי עליה להיות משכינת השלום במזה"ת‪ ,‬שיגרה ארצות הברית סיוע אווירי‬
‫מסיבי לצה"ל רק בשלבי הסיום של מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬כשהיא מזכירה בכך לישראל את‬
‫תלותה בה ומראה לעולם הערבי כי וושינגטון ולא מוסקבה היא זו שיכולה לשמור על שלמות‬
‫האזור וביטחונו‪ 21 .‬מנהיגי מדיניות החוץ האמריקאית לא השתמשו בסיוע האמריקאי ככלי לחייב‬
‫את ישראל‪ ,‬אומנם‪ ,‬עזרה אף פעם אינה "בחינם"‪ .‬אולם‪ ,‬כשישנם אי הסכמות לגבי ביטחון‪,‬‬
‫מנהיגים אמריקאים השתמשו בכוח ולא "בשושנים"‪ .‬כאשר צעדי הישראלים גרמו לכעס אצל‬
‫האמריקאים‪ ,‬הם איימו בחסימות הסיוע ואכן עשו כך‪ ,‬אך החזירו בחזרה כאשר עמדו הישראלים‬
‫בדרישות האמריקאים‪.‬‬

‫למרות תחילתה של מערכת היחסים המיוחדת בין השניים והרחבת הסיוע האמריקאי נראה‬
‫שנכון לנקודת זמן זו ארה"ב משתמשת בסיוע ככלי לשליטה ‪ -‬כמעט כל הנשיאים‪ ,‬כולל ניקסון‪,‬‬
‫רייגן ואחרים‪ ,‬הגיבו על הבדלי דעות או אי‪-‬הסכמות בין ארה״ב לישראל‪ ,‬על ידי השעיית משלוח‬
‫מטוסים‪ .‬אחרי שהובטחו לישראל ‪ 50‬מטוסי פנטום למסירה במשך מספר שנים‪ ,‬הושעה משלוח‬
‫של ארבעה או שישה מטוסים‪ ,‬נגרמו קשיים והאווירה בין המדינות הועכרה‪ .‬היו גם מספר‬
‫אי‪-‬הבנות‪ ,‬כמו במקרה שאחרי פיצוץ אוטובוס של תלמידים על‪-‬ידי מחבלים שבאו מירדן‪,‬‬
‫וישראל התכוונה להגיב‪ .‬אז פנה הנשיא ג׳ונסון וביקש מישראל להבליג‪ ,‬כי ״פעולה כזאת עלולה‬
‫להשפיע באופן הרסני ביותר על עתיד מעמדנו״‪ .‬הכוונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬למעמדה של ארה"ב‪ .‬עד מלחמת‬
‫יום כיפור‪ ,‬התמסדה השותפות בין הפטרון האמריקני ללקוח הישראלי בכל המישורים החיוניים‪.‬‬
‫הדרך להשגת מטרה זו הייתה פתלתלה ורצופת מהמורות לישראל ‪ -‬אמנם פגישתם הראשונה של‬
‫מאיר וניקסון בספטמבר ‪ 1969‬רמזה דווקא על אפשרות כינונה של שותפות אמיצה‪ ,‬שכן במהלכה‬
‫נעקר סלע מחלוקת עיקרי שהכביד על מנהיגי ישראל בעשור שקדם לכך‪ :‬תכנית הגרעין‬
‫הישראלית‪.‬‬

‫לדברי אבנר כהן ישראל התחייבה להותיר את הפצצה שבידיה במרתף‪ ,‬לאמור לא להודיע על דבר‬
‫קיומה ולא לבצע ניסוי גרעיני ‪ -‬ובתמורה התחייבה ארה"ב לחדול לתבוע מישראל לאפשר פיקוח‬
‫על תוכניתה הגרעינית‪ .‬עסקה ייחודית זו בין ישראל לארה"ב נחשבת בעיניים ישראליות להישגה‬

‫‪19‬‬
‫‪David Rodman, Arms Transfers to Israel: The Strategic Logic Behind American Military Assistance‬‬
‫‪(Brighton: Sussex Academic Press, 2007), pp. 67- 75.‬‬
‫‪ 20‬שם‪ ,‬עמ' ‪.83-76‬‬
‫‪21‬‬
‫‪Arnon Gutfeld, Boaz Vanetik, “‘A Situation that Had to Be Manipulated’: The American Airlift to‬‬
‫‪Israel During the Yom Kippur War,” Middle Eastern Studies, Vol. 52 (3) (2016), pp. 419-447.‬‬
‫האסטרטגי הגדול ביותר של מאיר‪ .‬ההבנות הסודיות הפכו מאז לאבן פינה ביחסים המיוחדים‪,‬‬
‫‪22‬‬
‫וחודשו בערוצי התקשורת הגבוהים ביותר בין השתיים מדי חילופי שלטון בארה"ב ובישראל‪.‬‬

‫בעקבות בקשה אמריקנית בשנת ‪ 1970‬הייתה ממשלת מאיר נכונה להיכנס למעגל הלוחמה בירדן‬
‫ואף להתעמת ישירות עם כוחות סוריים שפלשו לירדן‪ ,‬חרף חבירתה של ירדן למצרים במלחמת‬
‫ששת הימים‪ .‬על פי הפרשנות המסורתית‪ ,‬היענותה של ישראל והנחישות וכושר ההרתעה שגילתה‪,‬‬
‫הם שקיבעו את דימויה כנכס אסטרטגי אמין לארה"ב‪ ,‬לא רק בעיני קיסינג'ר אלא גם בעיני‬
‫הנשיא‪ .‬בלשון אחד מדוברי האסכולה‪ ,‬אברהם בן‪-‬צבי‪ ,‬המשבר הירדני הפך ל'קו פרשת מים‬
‫מרכזי בתהליך התעצמותה והתרחבותה של הברית האסטרטגית שבין וושינגטון לבין ירושלים‪.23‬‬
‫'ספטמבר השחור' אכן הותירו חותם ארוך טווח על ניקסון‪ ,‬ושכנעו אותו שישראל שותפה אמינה‬
‫וקשוחה במאבק הגלובלי נגד ברית־ המועצות‪ ,‬הרבה יותר מיהודי ארצות‪-‬הברית‪.‬‬

‫בדצמבר ‪ 1971‬נפתח דף חדש ביחסי שתי המדינות – בפגישה עם מאיר בבית הלבן התחייב ניקסון‬
‫לספק לישראל נשק באופן ממוסד וסדיר‪ ,‬שלא כבעבר‪ ,‬ומבלי להתנות זאת בנכונות ישראלית‬
‫להגמיש את עמדותיה בתהליך המדיני עם מצרים‪ .‬הפעם עמד ניקסון במילתו‪ ,‬עודד הספקת נשק‬
‫אסטרטגי במועדה וביד רחבה‪ ,‬ונמנע מלהפעיל לחץ על ישראל ‪ -‬גם כאשר הגישה מצרים הצעות‬
‫‪25‬‬
‫חסרות תקדים‪ 24.‬ומאיר עצמה אף פרסה לפניו הצעות תגובה גמישות יחסית‪.‬‬

‫פרק ‪ :2‬התפתחות היחסים המיוחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים‬

‫חשוב לציין כי לסיוע במלחמת יום הכיפורים הייתה חשיבות גדולה לא רק מבחינת ההרתעה‬
‫במישור הבין‪-‬מעצמתי‪ ,‬אלא גם מבחינת ההשפעה על שיקול דעתו של הצד הערבי‪ .‬למרות‬
‫שארה"ב רצתה לרכוש את הערבים והשתמשה בישראל ככלי להפגנת עוצמתה‪ ,‬היא הוכיחה מה‬
‫היא מסוגלת לעשות למי שהוא בן‪-‬בריתה‪ .‬אכן מכאן ואילך תיאמו צמרות שתי המדינות‬
‫באינטימיות ניכרת אסטרטגיה אזורית משותפת‪ ,‬שעיקרה טיפוח הסטטוס קוו בסכסוך‬
‫הערבי‪-‬ישראלי‪ .‬נוסף על גורמים שמחוץ לשליטתה הרימה ישראל עצמה תרומה לא מבוטלת‬
‫להתהדקות השותפות עם וושינגטון‪.‬‬

‫מעורבות אמריקאית במזה"ת‬

‫מלחמת יום הכיפורים יצרה מציאות חדשה‪ ,‬לא רק אצל הישראלים‪ ,‬היא יצרה שינוי ערכים‬
‫יסודי בחשיבה הערבית‪ ,‬הישראלית והאמריקאית‪ .‬מציאות זו בהקשר ליחסים המיוחדים שבין‬

‫‪ 22‬כהן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)17‬עמ' ‪.33–31‬‬

‫‪ 23‬בן־צבי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(5‬עמ' ‪ .121‬ראו גם‪ :‬הנהימקי (שם)‪ ,‬עמ' ‪;98–96‬‬
‫‪Y.Bar-Siman-Tov, 'A Special Relationship?' Diplomatic History 22,2 (Spring 1998) p.245‬‬
‫‪24‬‬
‫‪U. Bar-Joseph, Last Chance to Avoid War: Sadat's Peace Initiative of February 1973 and its Failure',‬‬
‫‪JCH, 41, 3 (2006), pp. 545-556‬‬
‫‪ 25‬מ' מדזיני‪ ,‬גולדה‪ :‬ביוגרפיה פוליטית‪ ,‬תל אביב ‪, 2008‬עמ' ‪; 449‬וונטיק ושלום (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬עמ' ‪.258‬‬
‫ארצות הברית לישראל‪ ,‬גורמת להבין כי שיתוף הפעולה עם ארצות‪-‬הברית חשוב לא רק כדי‬
‫להדק את הקשר עם המעצמה הידידותית היחידה כלפי ישראל אלא גם כגורם מכריע בהשגת‬
‫השלום‪ .‬בדיאלוג הישראלי‪-‬אמריקאי בהקשר למלחמת ‪ 73‬חל שינוי מהותי אצל האמריקאים‪:‬‬
‫בפעם הראשונה השכילה ארצות הברית לנצל תוצאה של עימות מלחמתי בין ישראל לערבים כדי‬
‫לפתח יוזמה דיפלומטית שנולדה תוך כדי המלחמה‪ .‬אסטרטגיית ארה"ב באותה התקופה היא זו‬
‫שהביאה למעורבות אמריקאית רבה יותר במזה"ת‪ ,‬שהתבטאה בין השאר בהסכמי הפרדת‬
‫הכוחות שנחתמו בין ישראל למצרים אשר סללו את הדרך להסכם השלום הישראלי מצרי ב־ ‪.1979‬‬
‫התשלום לישראל על ויתוריה בא לידי ביטוי בהספקת נשק אמריקאי ובתמיכה דיפלומטית של‬
‫ארצות הברית בזירה הבינלאומית‪.‬‬

‫האסטרטגיה האמריקאית התבססה בין היתר על העובדה כי ‪ ‬ניצחון ישראלי דרוש‪ ,‬כי ישראל‬
‫היא בת‪-‬ברית‪ ,‬וגם תוחלת העם היהודי‪ ,‬והבטחת קיומו הם חלק ממערכת הערכים האמריקאים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ישראל נלחמת בנשק אמריקאי נגד נשק סובייטי‪ ,‬ואי אפשר לתת לנשק הסובייטי לנצח‬
‫את הנשק האמריקאי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישראל היא זו שהותקפה על ידי מצרים‪   .‬בנוסף‪ ,‬האמריקאים רצו‬
‫למנוע סכנת התפוצצות באזור ולנסות לרכוש את הערבים מבלי לאבד את ישראל‪ .‬הניסיונות‬
‫המרובים והיקרים לרכוש לארה״ב בעלי ברית ערביים‪ ,‬התבררו כניסיונות כושלים‪ .‬כשהתברר כי‬
‫אף מדינה ערבית לא תתרום להגנה המערבית במזרח התיכון ישראל נחשבה כתורם פוטנציאלי‬
‫למלחמה הקרה ‪ -‬אלמלא כוחו של צה״ל‪ ,‬הייתה ארה״ב נאלצת עתה להציב מספר גדול של‬
‫חיילים וציוד באזור‪.‬‬

‫עם סיום המלחמה הקרה היו פרשנים‪ ,‬כמו תום פרידמן‪ ,‬שהתבטאו כי אין לישראל עוד תפקיד‬
‫ממשי בשמירת ביטחונה של אמריקה – ואילו הוגי דעות התנבאו בנוסח "סוף האידיאולוגיה" או‬
‫"סוף ההיסטוריה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שבעולם בו האינטרסים הכלכליים ההדדיים בין המדינות השונות‬
‫שמו קץ למאבקים אידיאולוגיים ופוליטיים‪ ,‬גם שיקולי ביטחון ואסטרטגיה ילכו וייעלמו מסדר‬
‫היום‪ .‬חזון אופטימי זה לא האריך ימים ועם התגברות האיומים מצד האסלאם הקיצוני והטרור‬
‫הבינ"ל‪ ,‬הלכו והתפתחו תורות כמו "מלחמת התרבויות" של סמואל הנטינגטון ואחרים ‪ -‬שבין‬
‫היתר‪ ,‬החזירו גם את מדינת ישראל למשבצת של שותפות אסטרטגית עם ארה"ב ארצות הברית‬
‫הכירה בחשיבות שליטתה של ישראל בשטחים כמנוף לתהליך שלום ודאגה לפצות אותה‬

‫ביטחונית‪ ,‬כלכלית ודיפלומטית על נכונותה לוותר על שטחים‪.‬‬

‫יחסי ישראל‪-‬ארצות הברית נשאו אופי של ידידות ואמינות תוך ביצוע מדיניות משותפת במזרח‬
‫התיכון‪ .‬הציבור האמריקני‪ ,‬הקונגרס האמריקני וקבוצות אליטה בחברה האמריקנית ראו את‬
‫ישראל ואת נחישותה במאבק על קיומה באור חיובי ביותר‪ .‬ואכן ‪ ,‬הסיוע האמריקני הצבאי‬
‫והאזרחי‪ ,‬בייחוד החל משנות השבעים‪ ,‬היה עדות מרשימה לכך ‪.‬‬
 ‫תרומת המדינות אחת לשנייה‬

‫בשנותיה הראשונות למערכת היחסים ארה"ב שימשה כפטרונית הכוח הגדולה של ישראל‪,‬‬
‫התרומה האמריקאית הייתה יותר משמעותית וחיונית לישראל מאשר תרומתה של ישראל‪ .‬מאז‬
‫‪ 1967‬ישראל הינה המדינה הזוכה לסיוע החוץ השנתי האמריקני הגבוה ביותר מבין כל המדינות‬
‫בעולם‪ ,‬בנוסף לסיוע הקבוע‪ ,‬ניתנו לישראל מדי פעם חבילות סיוע מיוחדות‪ .‬בעבר הוחלו כמה‬
‫אילוצים על מכירות נשק אמריקאיות לישראל‪ ,‬אך אלה הוסרו ברובם במהלך השנים‪ ,‬ולישראל‬
‫יש בדרך כלל גישה לטכנולוגיות האמריקאיות העדכניות ביותר‪ .‬בפועל‪ ,‬ארה"ב מספקת נשק‬
‫מודרני ומתקדם‪ ,‬שישראל אינה יכולה לרכוש משום מקור אחר בעולם ומהווה כמעט למקור הזר‬
‫היחיד של ישראל לנשק מתוחכם‪ ,‬שחלקו מפותח ומיוצר בישראל‪.‬‬

‫ארה"ב בנוסף לאספקתה עבור הצבא הישראלי השתמשה במינוף המדיני והדיפלומטי שלה במגוון‬
‫פורומים בינלאומיים כדי להגן על ישראל מפני שורה אינסופית של החלטות מזיקות הנוגעות‬
‫לתהליך השלום‪ ,‬ליוזמות צבאיות ודיפלומטיות שונות‪ ,‬ובמיוחד ליכולותיה הגרעיניות לכאורה של‬
‫ישראל‪ .‬ארצות הברית שילמה מיליארדים רבים כדי לגבש שלום ולקדם את קבלתה של ישראל‬
‫ברחבי העולם‪.‬‬

‫למרות שארה"ב מחויבת זה זמן רב לנסיגה ישראלית מרוב השטחים שנכבשו במלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬היא גיבתה היסטורית את השקפתה של ישראל כי החלטה ‪ 242‬של מועצת הביטחון של‬
‫האו"ם‪ ,‬מסמך היסוד עליו נח כל המו"מ לשלום‪ ,‬אינה מחייבת בהכרח‪ ‬נסיגה מלאה‪ .‬במקום זאת‪,‬‬
‫מנהיגים אמריקאים דיברו באופן שונה על הצורך של ישראל ב"גבולות הגנה"‪ ,‬על האפשרות של‬
‫"התאמות מינוריות"‪ ,‬של ישראל המשלבת את "גושי ההתנחלויות" וניסוחים אחרים מסוג זה‪.‬‬
‫וושינגטון גם חולקת את הדעה כי הסכם סופי חייב לטפל בחששות הביטחוניים של ישראל‪ ,‬וגבתה‬
‫את התנגדותה לשובם של פליטים פלסטינים בהיקף גדול ולדרישה שהפלסטינים יכירו בישראל‬
‫כמדינה‪-‬לאום של העם היהודי‪.‬‬

‫מאז כינון היחסים המיוחדים גברה השפעת ארה"ב על המדיניות הישראלית‪ ,‬ובמקביל גדלה גם‬
‫הנכונות הישראלית להתחשב יותר ויותר באינטרסים האמריקאים‪.‬‬
‫ישראל ותומכיה יכולים לרשום סדרה מרשימה של יתרונות שהפיקו דווקא האמריקנים מהקשר‬
‫עימה ‪ -‬במהלך השנים דרשה ארה"ב באופן עקבי מישראל שלא "תפתיע" אותה בנקיטת צעדים‬
‫שנויים במחלוקת ללא ייעוץ ראשון לפחות וישראל היא בסה"כ קליינט שפעל בנאמנות כבקשתה‪.‬‬
‫ישראל נהפכה ל יצרנית בכירה של ערך מוסף ביטחוני‪ ,‬טכנולוגי וכלכלי‪ ,‬המעניק לארה"ב‪ ‬תשואה‬
‫צבאית ואזרחית הגבוהה מכל תשואה מקבילה על השקעות אמריקניות ברחבי העולם‪ .‬התמיכה‬
‫הכספית של ארה״ב בישראל הייתה נכבדת‪ ,‬אולם גם ישראל נתנה לארה״ב הרבה מאוד‬
‫ובתחומים רבים‪ ,‬החל מהעברת נשק ושלל רוסי שחסך לארה״ב מיליארדי דולרים שהייתה‬
‫מחויבת להשקיע במחקר‪ ,‬אלמלא קיבלה מישראל תשורה זו‪ .‬כל זה עוד‪ ,‬בטרם הזכרנו את‬
‫המודיעין שנאסף מבריה"מ‪ ,‬מהמזה"ת ומאזורים אחרים‪ ,‬שישראל מסרה לארה״ב‪.‬‬
‫אנשי ממשל וגנרלים התומכים בקשרים עם ישראל אומרים שהיא עושה למען האינטרסים‬
‫האמריקאיים במזרח התיכון ‪ -‬הגנרל ג׳ורג׳ קיגן‪ ,‬בזמנו‪ ,‬מפקד המודיעין של חיל האוויר‬
‫האמריקאי אמר בשנת ‪" ,1986‬שגם אם היו לארה״ב חמש סוכנויות ביון כמו ה ‪ CIA‬היא לא‬
‫הייתה יכולה לקבל מהן את המודיעין האיכותי שקיבלה מישראל‪ .‬יכולתו של חיל האוויר בפרט‬
‫ושל הצבא האמריקאי בכלל‪ ,‬להגן על עמדותיו‪ ,‬חייבת יותר למודיעין הישראלי מאשר לכל מקור‬
‫מידע אחר״‪.‬‬

‫מדינת ישראל הפכה להשקעה הביטחונית הטובה ביותר של ארה"ב עם רווח חסר תקדים לאורך‬
‫השנים ‪ -‬לדברי הגנרל אלכסנדר הייג‪ ,‬שהיה המפקד העליון של נאט"ו ומזכיר המדינה האמריקני‪,‬‬
‫"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה זקוקה לחיילים אמריקנים‪ ,‬אי‬
‫אפשר להטביעה‪ ,‬והיא עוגנת באזור קריטי לביטחון הלאומי‪ ,‬לביטחון הפנים ולכלכלת ארה"ב‪.‬‬
‫אלמלא ישראל באגן המזרחי של הים התיכון‪ ,‬היה על ארה"ב לשלוח למזה"ת עוד עשרות אלפי‬
‫חיילים ומספר נושאות מטוסים אמיתיות‪ ,‬נטל תקציבי זה נחסך מארה"ב בזכות ישראל‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬כי מאחר שישראל תמיד נדרשה להוציא את חלקה העיקרי של הכספים בארה"ב‪ ,‬הסיוע‬
‫האמריקני מתפקד בו זמנית כסבסוד ענק ליצרני נשק אמריקאים‪ .‬מדינת ישראל משתמשת‬
‫במאות מערכות נשק וביטחון אמריקניות בתנאי קרב ייחודיים‪ ,‬הרלוונטיים גם לארה"ב‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫ישראל הפכה למעבדת האיכות המובילה של התעשיות הביטחוניות של ארה"ב‪ ,‬למאגר המודיעין‬
‫המוביל בעולם על הטרור האסלאמי ועל מערכות נשק עוינות לארה"ב‪ ,‬ולמוצב קדמי המאריך את‬
‫הזרוע האסטרטגית האמריקנית‪.‬‬

‫כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב מתאמנים בישראל בדרכם לעיראק‪ ,‬אפגניסטן ותימן‪ ,‬ומפיקים‬
‫לקחים מהניסיון הישראלי מול מתאבדים‪ ,‬מכוניות תופת ומטעני צד‪ .‬עם הגיעם לזירת הקרבות‬
‫האמריקאים נהנים מטכנולוגיות ישראליות בתחום המזל"טים‪ ,‬הגנה פאסיבית ואקטיבית של‬
‫טנקים ונגמשים‪ ,‬תחבושות מתוחכמות‪ ,‬ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישראל מעבירה באופן שיטתי לחיל האוויר‬
‫האמריקני לקחי מבצעים‪ ,‬תחזוקה ותיקונים‪ ,‬הנובעים מהניסיון הייחודי של חיל האוויר‬
‫הישראלי‪ .‬טייס קרב אמריקני אמר פעם‪" :‬ניסיון הקרב החיוני ביותר נרכש בתמרונים משותפים‬
‫עם טייסים ישראלים‪ ,‬הטסים תמיד בתחושת לחיות‪-‬או‪-‬למות‪ ,‬המייצרת בקרבם כושר תמרון‬
‫יצירתי ונועז והכרה משודרגת של יכולות המטוס"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ישראל הוכחה כגורם חשוב למען‬
‫בעלי ברית אמריקניים כמו ירדן‪ ,‬וסיפקה מודיעין להצלת מנהיגים שארצות הברית חפצה ביקרם‬
‫‪ -‬מנהיגים סעודים ומצרים‪.26‬‬

‫יחסי ישראל‪-‬ארצות הברית עברו להליך מדיני‪-‬אסטרטגי ברמה גבוהה החל מאמצע שנות‬
‫השישים של המאה העשרים ועד תחילת המאה העשרים ואחת‪ .‬בכל הנוגע לייעוץ אסטרטגי‪ ,‬קשה‬

‫‪ 26‬סטיוון שפיגל‪" ,‬תרומת ישראל לביטחונה של ארה"ב"‪ ,‬נתיב‪ ,‬גיליון‪ 5 ,‬נובמבר‪ 1989 ,‬עמ' ‪ .19-7‬ראה גם ‪:‬‬
‫‪,Steven I. Spiegel, "Israel As a Strategic Asset", Commentary, June 1983, pp. 51-55; Yedidya Atlas‬‬
‫" ‪.The Sinews of Israel", Conservative Digest, September/October 1989, pp. 58-60‬‬
‫לדמיין שתי מדינות העוסקות בחילופים דו‪-‬צדדיים הדוקים או אינטנסיביים יותר בכל הרמות ‪-‬‬
‫לא רק שראשי ממשלת ישראל נפגשים באופן קבוע עם הנשיא האמריקאי‪ ,‬פקידים בכירים‬
‫ומנהיגי הקונגרס‪ ,‬אלא גם מוסדות הביטחון הלאומי של שתי המדינות נהנים ממגע אינטנסיבי‬
‫ומתמשך‪ ,‬כולל מערך אינסופי של משלחות מבקרים ואנשי מקצוע‪ ,‬כמו גם קבוצות עבודה‬
‫המתכנסות באופן קבוע ולעיתים קרובות‪ .‬עם השנים ניתן לראות כי קיים מדד כמותי נוח של‬
‫האופן שבו ישראל בולטת כברית אמריקאית‪ :‬רשומות הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם‪ .‬ישראל‬
‫כבר שנים רבות הרבה לפני כל המדינות האחרות במונחים של הצבעה לרוב עם ארצות הברית‪.‬‬

‫יש עוד פרמטר המשפיע על הקשר הייחודי בין המדינות ‪ -‬הממד הדתי‪ .‬ליהודים יש עניין מיוחד‬
‫ידוע בישראל‪ ,‬אבל כך גם לנוצרים‪ .‬רוב ניכר של הנוצרים האמריקאים מזדהים באופן עקבי עם‬
‫ישראל‪ ,‬דבר שאינו רואה כמדינה נוספת אלא כמקור מרכזי למורשת היהודית‪-‬נוצרית המשותפת‪.‬‬
‫התחושה המיוחדת של ישראל מתורגמת ישירות למדיניות‪ .‬בעוד שהציבור האמריקאי לא אוהב‬
‫סיוע חוץ באופן כללי‪ ,‬יש סקרים מראים כי האמריקאים תומכים מאוד בסיוע כלכלי וצבאי‬
‫לישראל‪ 27 .‬בנוסף‪ ,‬השתלטותה של ישראל בשנת ‪ 67‬על האתרים הקדושים לנצרות בבית לחם‬
‫ובעיקר בירושלים עוררה גל תמיכה בה בחוגים אוונגליסטים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מהלכים יזומים ישירים‬
‫שביצעה ממשלת גולדה מאיר בזירה האמריקנית מילאו תפקיד חשוב‪ .‬ישראל הבחינה במאגר‬
‫התמיכה המתגבש בקרב אוונגליסטים ושמרנים חדשים‪ ,‬ותרמה את חלקה לתפנית שמרנית‬
‫בשותפות הישראלית–אמריקנית‪.‬‬

‫דבר נוסף וחשוב המחזק את היחסים הוא הקשרים האינטלקטואליים – אינטלקטואלים‬

‫ישראלים קשובים באופן ייחודי לחיי הנפש בארצות הברית‪ .‬בתחומים מסוימים כגון לימודי תנ"ך‬
‫ולמודי המזרח התיכון‪ ,‬חוקרים בישראל ממריצים את סדר היום המחקרי בארצות הברית‪.‬‬
‫למערכת היחסים האקדמית יש גם צד ממשלתי‪ .‬שתי המדינות יצרו את הקרן למדע דו‪-‬נאלטי (‬
‫‪ )BSF‬בשנת ‪ 1972‬כדי לקדם שיתוף פעולה מחקרי בין מדענים בשתי המדינות‪ ,‬והניחו את‬
‫היסודות למגוון רחב של מערכות יחסים לא אסטרטגיות‪ .‬לאור שיתופי הפעולה הללו ותרומת‬
‫שתי המדינות אחת לשנייה התפתחו יחסי ישראל‪-‬ארה"ב ממערכת יחסים חד‪-‬סטרית למערכת‬
‫יחסים דו‪-‬סטרית ופורייה לתועלת שני הצדדים‪ .‬הצמיחה של תוכניות סיוע‪ ,‬סחר‪ ,‬מאמצים‬
‫משותפים והתערבות אמריקאית במערכת הכלכלית הישראלית הפכו את ארה"ב וישראל לתלויות‬
‫זו בזאת‪.‬‬

‫‪ 27‬איתן גלבוע מסקנה זו מסקירה של ‪ 40‬שנות נתוני סקרים בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל‪ ‬והסכסוך‬
‫הערבי‪-‬ישראלי‪( ‬לקסינגטון‪ ,‬מסצ'וסטס‪ :‬ספרי לקסינגטון‪ ,)1987 ,‬עמ' ‪.308‬‬
 ‫סיכום ומסקנות‬

‫ניתן לומר כי האינטרסים המשותפים של ישראל וארה"ב בלטו בתקופה מוגדרת בעיקר בין ‪1967‬‬
‫ל‪.1973-‬‬

‫מה שבעצם בנה את היסודות לפרדיגמת היחסים המיוחדים זה הצירוף הנדיר של אינטרסים‬
‫אסטרטגיים וגורמים רכים ‪ -‬בתופעה זו היסוד האסטרטגי מדגיש כי ישראל השכילה להוכיח את‬
‫עצמה כשותפה אמינה ליעדים האסטרטגיים של ארה"ב במזה"ת‪ .‬היסוד הערכי (שנכלל בגורמים‬
‫הרכים) מצביע על תודעת שותפות ערכים הדדית היונקת ממקורות עמוקים כמו‪ :‬דמוקרטיה‪,‬‬
‫היחס החם ואהדת אמת הקיימת בין העמים‪ ,‬ורק בהמשך בין הממשלים‪.‬‬

‫המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה להציג את הסיבות אשר יצרו תפנית ביחסים בין ארצות‬
‫הברית לישראל והגדירו אותם כמיוחדים‪ .‬היחסים הללו לא התפתחו ביום אחד – בשנים‬
‫הראשונות היחסים בין השניים לא היו נינוחים וישראל הייתה בעיני ארה"ב מן מדינה מסוג ב׳‬
‫שספק אם תמשיך להתקיים לאורך זמן‪ .‬במהלך שנת ‪ 1967‬חוותה מדינת ישראל ניתוק אסטרטגי‬
‫מאירופה והתקרבות לארצות הברית‪ ,‬תהליך שבשנים שלאחר מכן התפתח ליחסי חסות הדוקים‪.‬‬

‫קו פרשת המים היה הניצחון הצבאי הישראלי במלחמת ‪ – 67‬ישראל שלמחרת מלחמת ששת‬
‫הימים הפכה לשחקן מדיני ואסטרטגי ברמה בינלאומית‪ .‬שחקן שחשיבותו האסטרטגית הועצמה‬
‫ביכולת לא רק להגן על עצמו אלא גם לסייע בהגנת אינטרסים אמריקאיים באזור‪ .‬ניצחון ישראל‬
‫בשדה הקרב היה מהיר‪ ,‬מלא ומסחרר‪ .‬בנוסף‪ ,‬המציאות החדשה אפשרה לארה"ב להעצים את‬
‫מעמדה האזורי על חשבון בריה"מ כמתווך בלעדי הפועל ליישוב הסכסוך הערבי‪ -‬ישראלי‪.‬‬

‫נוכחנו לדעת שלשינוי הבריתות בתקופה שלאחר מלחמת ‪ 67‬הייתה השפעה כפולה על ביטחונה של‬
‫ישראל – מצד אחד‪ ,‬ההספקה השוטפת של נשק אמריקאי איכותי יצרה בהכרח מצב של עליונות‬
‫של צה"ל על צבאות ערב‪ ,‬כאשר במקביל מחויבות ארצות הברית לביטחון ישראל הייתה בחזית‬
‫הדיפלומטית‪ .‬מצד שני‪ ,‬נוצרה גם התלות הגוברת של ישראל בארצות הברית אשר הגבירה את‬
‫השפעת וושינגטון על מדיניות החוץ והביטחון הישראלית בשנים שלאחר ‪ .1967‬עסקה זו של‬
‫"ביטחון תמורת אוטונומיה" סיפקה לישראל נשק‪ ,‬כסף וסיוע דיפלומטי‪ ,‬אך עלתה לה במחיר של‬
‫תלות צבאית ופוליטית ואפשרה לארצות הברית לקדם את האינטרסים הלאומיים שלה במזה"ת‪.‬‬

‫מטרתנו השנייה במחקר הייתה לבחון מדוע בחרה מעצמת‪-‬על כמו ארצות הברית לשתף פעולה‬
‫עם מדינה קטנה כמו ישראל‪ .‬לאור ממצאי המחקר ניתן לראות כי אחד המאפיינים הייחודים‬
‫במערכת יחסים זו הוא היחסים בין מדינה קטנה שזקוקה לחוזק צבאי וכלכלי‪ ,‬לבין מעצמה‬
‫עולמית המנסה לאזן בין אינטרסים מנוגדים באזור לתועלתה האישית‪ .‬מצב בו שותף אחד‬
‫ליחסים אלה הוא מעצמת על גדולה וחזקה והשני זעיר מבחינת גודלו הפיזי‪ ,‬קובע מראש‪,‬‬
‫שלמעצמה‪ ,‬לארצות הברית יהיו מעמד ותוקף חזקים בהרבה בברית השותפות מאשר לישראל‬
‫ומכאן נובעים יחסי הפטרון‪-‬קליינט בין השניים‪.‬‬

‫התמיכה הצבאית והדיפלומטית של ארה"ב סייעה לבנות ישראל חזקה ומשגשגת‪ ,‬הבטוחה יותר‬
‫ויותר בביטחון שלה‪ ,‬שהיא המטרה האמיתית לטווח הארוך של מערכת היחסים המיוחדת‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬ניתן לטעון כי כשחקן קטן המתמודד עם איומים רבים ולעתים קרובות חמורים‪ ,‬אך עם‬
‫השפעה מוגבלת משלה‪ ,‬בשנים הראשונות להקמתה ישראל הפכה תלויה מדי בארצות הברית‬
‫כפטרונית של המוצא הראשון והאחרון כמעט לכל בעיותיה‪ .‬ישראל יכלה לפנות למדינות אחרות‪,‬‬
‫אבל מה שארה"ב לא יכולה להשיג‪ ,‬ישראל כמעט בוודאות לא יכולה להשיג בעצמה‪ ,‬מה שמפחית‬
‫את התמריץ לנסות‪ .‬למרות שארה"ב היא אכן פטרונית אמינה בדרך כלל ניסתה לעמוד‬
‫בהתחייבויותיה‪ ,‬היא אכזבה את ישראל במספר הזדמנויות קריטיות ‪ -‬ארה״ב השתמשה בכספי‬
‫הסיוע כדי להכריח את ישראל לוויתורים ולהכוונת המדיניות שלה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הסיוע‪ ,‬שכלל‬
‫בעיקר משלוח כלי נשק‪ ,‬עוכב לעיתים קרובות כביטוי להתנגדות לצעד זה או אחר שעשתה‬
‫ישראל‪.‬‬

‫אחת מהמסקנות שעולות מהמקרים שנבחנו בהקשר יחסי הפטרון‪-‬קליינט היא שארה״ב תמכה‬
‫בישראל בעיקר להשגת האינטרסים האמריקאיים שמחוץ לנושא גבולותיה של מדינת ישראל‪ .‬קו‬
‫זה בולט גם בקשרים הצבאיים ‪ -‬ארה״ב דרשה מישראל שוב ושוב לא להכות בעוצמה בארגוני‬
‫הטרור למיניהם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬היא השתמשה במערכת היחסים עם ישראל כאמצעי שליטה‬
‫בקליינט שלה‪ .‬למרות כל זה יחסים אלה לא מיישמים תלות טהורה ‪ -‬מדינת הקליינט‪ ,‬ישראל‬
‫תלויה הרבה יותר בסיוע של פטרונה ארה"ב שאינה רצתה בעלות מלאה עליה ולכן העניקה‬
‫לישראל מידה מסוימת של עצמאות‪ .‬בגלל שישראל מתמודדת עם נסיבות חיצוניות וקשות‬
‫במיוחד‪ ,‬ושמירה על ביטחונה עשויה לעתים לדרוש צעדים חריגים (וזה דבר שהכיר וושינגטון זמן‬
‫רב) ארה"ב ידעה שאם תדרוש גמישות ישראלית מוחלטת‪ ,‬היא תצטרך לקחת אחריות על נטל‬
‫הגנה שהיא לא מבקשת‪.‬‬

‫אך אם היה אפשר לבנות ישראל חזקה ומשגשגת ללא סיוע ארה"ב? הרי ישראל מודעת ליתרון‬
‫הגדול בהיותה קליינט של ארה"ב ‪ -‬היחסים המיוחדים ביניהם היוו נכס אסטרטגי מרכזי עבור‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬הם יצרו מרכיב חשוב בהרתעה הישראלית ותפקיד חשוב בביטחון הלאומי של‬
‫ישראל‪ .‬אין ספק שזכינו לאספקת נשק בכמויות ובסוגים אשר קרוב לוודאי ישראל לא הייתה‬
‫מסוגלת בלעדיהם ויש גם להניח שעצם הידיעה על קיום קשרים הדוקים בינה לבין מעצמת העל‪,‬‬
‫מנעה התנכלויות נוספות כי בתחומים כמו נטרול הפעילות האנטי‪-‬ישראלית בארגונים‬
‫בינלאומיים‪ ,‬ישראל תלויה לגמרי בארה"ב‪.‬‬

‫עוד מטרה שהמחקר הציב לעצמו הוא הגברת הידע בתועלת ההדדית שמפיקות שתי המדינות‬
‫אחת מהשנייה‪ .‬בתחום האינטרסים הכלכליים‪ ,‬הצבאיים והפוליטיים נעשו ניסיונות ישראליים‬
‫מכוונים ליצור ולהבטיח מחויבות אמריקאית לטווח ארוך‪ .‬השאיפה הישראלית הייתה ששת"פ‬
‫מתמשך יצור דינאמיקה משל עצמו שתתבטא ברצון אמריקאי להמשיך בטיפוח מסגרות וקשרים‬
‫שיוכיחו את חיוניותם ותועלתם לשני הצדדים‪ .‬ישראל הינה בעלת הברית הדמוקרטית היחידה‬
‫במזרח התיכון ומכך נובע שיתוף הפעולה שעם הזמן השתלם לשני הצדדים – ישראל הפכה‬
‫למדינה אמידה עם הכנסה אישית ולכן הנכונות האמריקאית לספק סיוע לישראל אינה מבוססת‬
‫עוד על צורך אלא קשורה קשר הדוק לתהליך השלום‪ .‬תמיכת ארה"ב במדינה קטנה כמו ישראל‪,‬‬
‫נובעת מהבנה והכרה בתרומתה הייחודית של ישראל לביטחון הלאומי ולתעשיות הביטחוניות של‬
‫ארה"ב בתחומי מחקר‪ ,‬פיתוח וייצור מערכות הגנה מתקדמות‪.‬‬

‫המסקנה העיקרית העולה מן העבודה ‪ -‬ההשקעה האמריקנית במדינת ישראל הובילה ליחסים‬
‫המיוחדים ביניהם וזה נבע מההבנה וההכרה בתרומתה של ישראל לאינטרסים האמריקאיים‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים שהביאה למהפך זה‪ .‬ניתן להבין לאור הממצאים כי התפנית החלה‬
‫ממלחמת ששת הימים שהעלתה את ישראל על המפה האסטרטגית הגיאו‪-‬פוליטית בעולם בכלל‬
‫ובמזרח התיכון בפרט‪.‬‬
‫התפתחות מדינת ישראל למדינה ריבונית‪ ,‬מודרנית וחזקה‪ ,‬מלחמת ‪ 1973‬שסללה את הדרך‬
‫לשלום ותפקידה של ישראל במאזן האסטרטגי מול בריה"מ במזרח התיכון בתקופת המלחמה‬
‫הקרה ‪ -‬היוו נדבכים מרכזיים בהתפתחות ערכה האסטרטגי של ישראל עבור ארצות הברית‬
‫והפיכתה לבעלת ברית לאחר מלחמת ‪.67‬‬

‫שיתוף הפעולה עם ארצות‪-‬הברית חשוב לא רק כדי להדק את הקשר עם המעצמה הידידותית‬

‫היחידה כלפי ישראל אלא גם כגורם מכריע בהשגת השלום והיחסים בין השניים מחייבים‬
‫תחזוקה וחיזוק בכל עת‪ .‬היחסים המיוחדים אינם מוגבלים למנהיגים ולמעצבי המדיניות אלא‬
‫כוללים את שתי החברות במלואן‪ ,‬ומבטיחים את התמדתם ויכולתם לשרוד גם במצבי משבר‬
‫ביחסים בין שתי המדינות‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫אטינגר‪ ,‬י'‪ .)2016( ‬בלי רגשי נחיתות בבקשה‪ :‬ישראל היא שותפה אסטרטגית של ארה"ב‪ .‬נדלה‬
‫מתוך‪:‬‬
‫‪https://mida.org.il/2016/06/28/%d7%91%d7%9c%d7%99-‬‬
‫‪%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%aa-‬‬
‫‪%d7%91%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-‬‬
‫‪./%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%94-%d7%90‬‬

‫בן‪-‬דב‪ ,‬א'‪ .)2015( ‬אנטומיה של יחסים מיוחדים‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬

‫‪.https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4656995,00.html‬‬

‫דייניץ‪ ,‬ש'‪ .)2004( ‬מלחמת יום הכיפורים – מבט מדיני אסטרטגי‪ :‬ישראל ארצות‪-‬הברית‪ .‬נדלה‬

‫מתוך‪:‬‬
‫?‪http://www.goldameir.org.il/index.php‬‬
‫‪dir=site&page=content&cs=519&langpage=heb.‬‬

‫היסבורג‪ ,‬פ'‪( ‬ינואר ‪ .)2020‬על טריפה וטורפים בעידן הפוסט‪-‬בריתות‪ .‬עדכן אסטרטגי‪.1 ,23 ,‬‬

‫לשייך גם אתר אינטרנטי?‬
‫‪./https://strategicassessment.inss.org.il/articles/heisburg‬‬

‫כוכבי‪ ,‬נ'‪( ‬ניסן תשע"ז)‪ .‬התועלת שבדיפלומטיה מסתגלת ‪ -‬ישראל‪ ,‬ייצוב היחסים המיוחדים‬

‫והתפנית השמרנית בשותפות הישראלית‪-‬אמריקנית‪ .1973-1967 ,‬קתדרה‪.191-222 ,163 ,‬‬

‫לסקר ‪ ,‬מ'‪ .‬ויצחק‪ ,‬ר'‪ .)2012( ‬אתגרים ביטחוניים ומדיניים במבחן המציאות‪ :‬ישראל בין העולם‬
‫הערבי והזירה הבין‪-‬לאומית‪( ‬עמ'‪ .)27 ‬רמת גן‪ :‬הוצאת אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬

‫נחמיאס‪ ,‬נ'‪  .)2021( ‬לשתף פעולה או לא? עד כמה היחסים הבין‪-‬לאומיים באמת משפיעים על‬
‫חיינו?‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪./https://jokopost.com/in/33709‬‬

‫ניסן‪ ,‬מ'‪ ;2010( ‬תש"ע)‪ .‬ישראל במזרח‪ :‬מסע תרבותי ומדיני באסיה‪( ‬עמ'‪ .)63 ‬ירושלים‪ :‬הוצאת‬

‫ראובן מס בע"מ‪.‬‬
‫פווין‪ ,‬א'‪ .)2007( ‬חוסן הקהילה‪ :‬הון חברתי בקיבוץ‪( ‬עמ'‪ .)153-154 ‬יד טבנקין ‪ -‬המרכז המחקרי‪,‬‬
‫רעיוני‪ ,‬תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית‪.‬‬

‫פיכלר‪ ,‬ה' (‪ .)2017‬השתנות הבריתות – מלחמת ששת הימים והשפעתה על הסביבה‬

‫האסטרטגית של ישראל‪ .‬בתוך‪ :‬קובי מיכאל‪ ,‬גבי סיבוני‪ ,‬ענת קורץ (עורכים)‪ ,‬שישה ימים‬
‫וחמישים שנה (‪ .)51-62‬תל אביב‪ :‬המכון למחקרי ביטחון לאומי‪.‬‬

‫פינקוס‪ ,‬ב'‪( ‬תשס"ז ‪'  .)2007 -‬יחסים מיוחדים' ‪ :‬ברית המועצות ובעלות בריתה ויחסיהן עם העם‬
‫היהודי‪ ,‬הציונות ומדינת ישראל ‪( 1959 - 1939‬עמ'‪ .)19-23 ‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ :‬מכון‬
‫בן‪-‬גוריון לחקר ישראל והציונות‪.‬‬

‫פלדמן‪ ,‬ד'‪ .)2020( ‬דעה‪ :‬העוצמה החכמה של ישראל‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬

‫‪https://www.israeldefense.co.il/node/45115‬‬

‫ריבל‪ ,‬ת'‪ .)2012( ‬מדוע מדינות משתפות פעולה ביחסים הבינלאומיים‪ :‬הריאליזם הפוליטי‪,‬‬

‫הניאוליברליזם והקונסטרוקטיביזם‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪.http://www.e-mago.co.il/node/127‬‬

‫שובל‪ ,‬ז'‪ .)2012( ‬יחסי אמריקה‪-‬ישראל מבט חטוף‪ .‬המכון למדיניות ואסטרטגיה‪.1-7 ,‬‬

‫שי‪ ,‬נ'‪ .)2013( ‬ישראל‪ ,‬העולם והקרב על התודעה‪ .‬מלחמדיה‪( ‬עמ'‪ .)68 ‬תל אביב‪ :‬משכל (ידיעות‬

‫ספרים)‪.‬‬

‫‪Freilich, C. (FEB. 5, 2018). Has Israel Grown Too Dependent on the United‬‬

‫?‪States‬‬ ‫‪Retrieved‬‬ ‫‪from:‬‬
‫‪https://mosaicmagazine.com/essay/israel-zionism/2018/02/has-israel-grown-too-‬‬
‫‪dependent-on-the-united-states/.‬‬

‫‪Walt, S.M. 1987. The Origins of Alliances. Ithaca and London: Cornell University‬‬
‫‪Press.‬‬

‫‪Waltz, K. 1979. Theory of International Politics. New York: McGraw Hill.‬‬

‫‪Wendt , A. 1987. The Agent Structure Problem in International Relations Theory.‬‬

‫‪International Organization 41 (3): 335-370.‬‬