‫קבוצות‪ ,‬ארגונים ובירוקרטיה‬

‫קבוצה ‪ :‬כשאנשים חשים שהם חלק מאותו דבר‪ .‬כשהם מבינים את הזהות של הקטגוריה שלהם הם‬
‫הופכים ל"קבוצה"‪ .‬אנחנו מפרידים בין קבוצות ראשוניות – קבוצות שמבוססות על יחסים רגשיים‪ ,‬או‬
‫שמטרתם יחסים רגשיים ספונטניים (כמו משפחה) עצם האינטראקציה הן הקיום של הקבוצה‪.‬‬
‫קבוצות משניות‪ :‬קבוצות שנוצרות כדי להשיג מטרה‪/‬תכלית מסוימת‪ .‬ההגדרה המקורית של ארגונים‬
‫דיברה על זה שארגונים מתארגנים כדי להשיג מטרה ידועה מראש‪.‬‬
‫קהל‪ :‬אוסף מקרי של אנשים המצויים בזמן ובמקום מסוים‪.‬‬
‫קבוצות האנחנו‪ :‬קבוצה חברתית שאנחנו נאמנים לה ומוקירים אותה‪.‬‬
‫קבוצת האחרים‪ :‬קבוצה חברתית שאנחנו חשים כלפיה התנגדות או תחרות‬
‫גיאורג זימל (‪(: 1858-1918‬דינאמיקה של קבוצות קטנות)‬
‫דיאדה ‪ :‬קבוצה בת שני משתתפים‪ .‬עצם קיומה של הקבוצה תלוי בכל אחד המשתתפים‪ .‬העובדה‬
‫שהיחסים בדיאדה לא גדלים וחורגים מהמסגרת שלה‪ ,‬מובילה לאינטימיות‪ .‬נובע מהסירוב להתייחס‬
‫לנקודות השוני שבין אחד לשני‪ .‬בכול קשר יש מאפיינים ייחודיים (למסגרת הדיאדה הזו)‪ ,‬וכאלו‬
‫שחולקים אותם גם עם קשרים אחרים‪ .‬מכאן שאינטימיות קשורה לסוג הראשון‪ ,‬לפן ה"פנימי" של‬
‫הקשר – מה האדם מראה לשני‪ ,‬ולא לאף אחד אחר‪ .‬העובדה שהיחסים בדיאדה לא גדלים וחורגים‬
‫מהמסגרת שלה‪ ,‬מובילה לאינטימיות‪.‬‬
‫טריאדה‪ :‬קבוצה בת שלושה משתתפים‪ .‬קיומה של הקבוצה יישמר גם אם אחד המשתתפים יעזוב‪.‬‬
‫נוצרות אפשרויות של תיווך‪ ,‬יצירת קואליציות‪ ,‬תחרות וכו'‪.‬‬
‫ככל שהקבוצה גדולה יותר קיומה תלוי פחות בכל משתתף והקשרים בה פחות אישיים‪ .‬המעבר‬
‫מדיאדה לטריאדה הוא המעבר הדרמטי ביותר בין כל צורות היחסים‬
‫ארגון‪ :‬ארגון הוא הסוג הנפוץ ביותר של קבוצה משנית‪( .‬לא יחסים רגשיים ספונטניים כמטרה‪ ,‬אלא‬
‫מטרת ההתקבצות היא השגת תכלית מסוימת)‪ .‬לארגון יש גוף מחליט‪ ,‬ויש לו מבנה פורמאלי שנשמר‬
‫גם במקרה של תחלופה גדולה באנשים ‪ .‬יש דרגת המובנות הגבוהה של היחסים בין חברי הקבוצה –‬
‫ארוכי טווח‪ ,‬מטרה ברורה‪ ,‬מתוכננים ומנוהלים יחסית‪ ,‬בד"כ היררכיה מסוימת – גוף המופקד על‬
‫קבלת החלטות וכו'‪ .‬לארגונים יש מבנה פורמלי שנשמר גם כאשר אנשים מתחלפים בקבוצה‪ .‬יש‬
‫חלוקת עבודה פורמלית‪ ,‬וברור ברמה הפורמלית מי כפוף למי‪ .‬ארגון לעומת מוסדות חברתיים אחרים‬
‫שלא ברורים במבנה שלהם‪ ,‬הוא מאוד מסודר וברור‪ .‬לארגונים בחברה המודרנית אופי בירוקרטי‬
‫בירוקרטיה ‪ :‬מודל ארגוני שמתוכנן באופן רציונלי לביצוע יעיל של משימות מורכבות‪ .‬רציונליות‪ :‬תכנון‬
‫מראש של אמצעים בהתאם למטרות יעילות ‪ :‬השגת המטרות בדרך המהירה והחסכנית ביותר‪.‬‬
‫הסוציולוגיה של ארגונים עוסקת הן בניתוח של הדינמיקה שמתחוללת בתוך ארגונים והן על הניתוח‬
‫של האופן שבו ארגונים יוצרים את היחסים לא רק בתוכם אלא גם באופן היותר רחב‪ .‬החברה כיום‬
‫מאוד מאורגנות ועל כן אנחנו צריכים להבין ארגונים‪ .‬התיאוריה הניהולית הפכה לאחד השיחים‬
‫המרכזיים ביותר והיא אחד המאפיינים הבולטים ביותר של העידן בן זמננו‪ .‬על הזוגיות שלנו אנחנו‬
‫חושבים בכדאיות‪“ -‬מה אני משקיע? מה אני מקבל?” אנחנו קובעים לעצמנו כל הזמן יעדים ומגדירים‬
‫את האמצעים שיביאו אותנו ליעדים האלו (וובר…)‪ .‬אנחנו חושבים על החיים וחווים אותם דרך‬
‫הפריזמה של חשיבה ארגונית וניהולית‪.‬‬

‫המודל הבירוקרטי של וובר‪:‬‬

 ‫פעולה רציונאלית של ערכים ‪ :‬הצבת המטרה והחתירה להשגתה מתוך עקרונות זוהי לפי וובר‬
‫רציונאליות של ערכים‪ .‬מכוונת להשיג ערך שאנחנו מאמינים בו‪ ,‬ולא סתם מטרה פשוטה‪ ,‬והאמצעים‬
‫שנבחרים אלו אמצעים שאנחנו שופטים אותם באופן מוסרי‪ .‬האמצעים צריכים להתאים את עצמם‬
‫לערכים שלנו‪ .‬למשל‪ :‬רופא שיודע שמישהו עומד למות מטפל בו גם אם הוא יודע שהסיכויים קלושים‬
‫פעולה רציונאלית של אמצעים ומטרות (אינסטרומנטליות)‪ :‬רציונליות שלא קשורה יותר בערכים אלא‬
‫מתמקדת בתחום הצר של מטרות ואמצעים‪ .‬אנחנו לא שואלים יותר שאלות על מדוע בחרנו במטרה‬
‫מסוימת‪ ,‬כל השאלות שלנו מופנות לבדיקה האם האמצעים שאנחנו בוחרים יבטיחו את השגת‬
‫המטרה‪ .‬זהו עולם הקשר בין אמצעים ומטרות והוא עולם הרבה יותר מוגבל‪ .‬למשל‪ :‬רופא מטפל‬
‫במישהו בצורה הכי מינמלית בשביל לצאת ידי חובה ולא באמת מתעמק באופן הטיפול‬
‫הסרת הקסם מן העולם ‪ :‬אינסטרומנטלית ובדחיקה של אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬תרבות‪ ,‬דפוסי הפעולה‬
‫האנושיים מאופיינים ברציונליות‪ -‬ויצירתיות אינדיבידואלית‪ .‬תבונה שהופכת את האמצעים‪ ,‬את‬
‫היעילות והחישוביות‪ .‬החברה המודרנית כלואה בכלוב של ברזל הנשלט על ידי למטרות בפני עצמן‪,‬‬
‫ובמקביל דוחקת את הרציונליות הערכית‪ .‬תהליך הרציונליזציה של החברה המודרנית נטייה גוברת‬
‫של דפוסי הפעולה האנושיים לאמץ רציונליות‪ -‬אינסטרומנטלית ולהתנתק מערכים ומאידיאולוגיה‪.‬‬
‫טיפוס אידיאלי‪ :‬כלי אנליטי\תיאורטי לניתוח תופעות חברתיות‪ .‬מכלול התכונות האפשריות‬
‫המגדירות תופעה מסוימת‪ ,‬תופעה שביטוייה במציאות יחרגו מהטיפוס האידיאלי‪.‬‬
‫ששת המאפיינים של הביורוקרטיה על פי וובר‪:‬‬
‫התמחות‪ -‬חלוקת אחריות קבועה בין נושאי תפקידים בעלי הכשרה פורמלית‪ ,‬שפועלים לפי תכניות‬
‫מדויקות‪ .‬ל‬
‫דיספונקציה‪. :‬פגיעה בפריון וביעילות לא יעיל להכשיר כל אדם‪ ,‬כשל מיומן (מרטון)‬
‫היררכיה של משרות‪ -‬הביורוקרטיה מטילה על כל אדם משימה מוגדרת הפירמידה והגדרת דפוסי‬
‫כפיפות‪ ,‬המשרות בארגון מאורגנות באופן היררכי‪ ,‬דבר שמאפשר הפעלת סמכות לאור ‪.‬‬
‫מקבלי ההחלטות משוללי הידע (קרוזיה) מקבלי ההחלטות בהירככיה לא באמת מוכשר לתפקיד בניגו‬
‫למי שעובד בשטח ‪ ,‬ביורו‪-‬פתלוגיה – אי התאמה בין ידע לסמכות (תומפסון)‬
‫כללים ותקנות‪ -‬מערך מתועד של כללים ותקנות‪ ,‬שקובעים את כללי ההתנהגות ואופן תפקודו של‬
‫הארגון‪.‬‬
‫דיספונקציה‪ :‬ריטואליזם בירוקרטי (מרטון) הכללים הנוקשים לא מאפשרים התמודדות עם בעיות‬
‫חריגות‪ .‬העובדים נוטים לשכוח כי הכללים נועדו להפעיל את הארגון ואינם מטרה בפני עצמה‬
‫מיומנות טכנית ‪ :‬לביורוקרטיה ורואים בעיסוקם קריירה‪ -‬בעלי התפקידים מצופים להיות מומחים‬
‫במקצועם‪ ,‬מקדישים את כל זמנם‪.‬‬
‫אימפרסונליות ‪-‬קבועים‪ ,‬מדעיים ואוניברסליים‪ ,‬הביורוקרטיה היא לא‪-‬אישית‪ ,‬כל אדם שווה בפניה‬
‫והיא מבוססת על חוקים‪.‬‬
‫דיספונקציה‪ :‬מחיקת האנושיות והפיכת הלקוח למקרה סטנדרטי (ניכור בירוקרטי וובר) תחושת‬
‫בדידות וחוסר אונם‪ ,‬הנובעת מהצביון הבלתי‪-‬אישי של הארגון ופוגעת במוטיבציה של העובדים‬
‫תכתובת רשמית‪ -‬הישענות על תזכירים ודו"חות רשמיים‪ ,‬ולא על תקשורת מילולית אקראית‪" .‬ליבו‬
‫של הארגון עשוי נייר"‬
 ‫ביקורת חברתית‪ :‬האם הבירוקרטיה מוסרית‬
‫ההשלכות ההרסניות של תהליכי הרציונליזציה והבירוקרטיזציה‬
‫המודל הבירוקרטי מייצג פעולה רציונלית אינסטרומנטלית‪ ,‬כי הוא נועד לאפשר לכל ארגון‪ ,‬ללא תלות‬
‫במטרותיו‪ ,‬לתפקד באופן יעיל‪ .‬משתלטת על החיים החברתיים‪ ,‬במחיר של ויתור על ערכים הומאניים‬
‫ופגיעה‪ ,‬המשמעות של תהליך הרציונליזציה היא שהשאיפה ליעילות‪ ,‬לוודאות ולסדר בעושר‬
‫ובספונטניות ביחסים בין אנשים‪ .‬הרציונליזציה והבירוקרטיזציה עלולות להוביל לתוצאות‬
‫בלתי‪-‬רציונליות ברמה המהותית‪-‬הערכית והמוסרית‪.‬‬

‫נשאר המאמר של גופמן‬