‫יצחק שלו‬ ‫&‬ ‫אתי עוזרי‬

‫מדריך למורה‬
‫מאושר ע"י משרד החינוך‬

‫מתמטיקה לכיתה ח‬

‫חלק א‬

‫סדרת צמרת‬

‫‪1‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה ‪4..............................................................................................................‬‬

‫היחס‬

‫היחס ‪6..................................................................................................................‬‬

‫חלוקה ביחס נתון ‪15................................................................................................‬‬

‫פרופורציה ‪25.........................................................................................................‬‬

‫יחס ישר ויחס הפוך ‪33.............................................................................................‬‬

‫קנה מידה ‪41..........................................................................................................‬‬

‫הפונקציה הקווית‬

‫הפונקציה הקווית והייצוג האלגברי שלה ‪48.................................................................‬‬

‫התכונות של הפונקציה הקווית ‪55..............................................................................‬‬

‫ישרים המקבילים לצירים ‪64 .....................................................................................‬‬

‫מציאת הייצוג האלגברי של הקו הישר ‪67 ...................................................................‬‬

‫נקודות החיתוך של הקו הישר עם הצירים ‪76 ..............................................................‬‬

‫גרפים של שתי פונקציות קוויות ‪81 ............................................................................‬‬

‫ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות ‪86 .....................................................................‬‬

‫משוואות ממעלה ראשונה ופתרון שאלות מילוליות‬

‫משוואות ממעלה ראשונה ללא שברים – חזרה ‪93........................................................‬‬

‫משוואות ממעלה ראשונה בעלות מכנה מספרי ‪96 ........................................................‬‬

‫שאלות כלליות ‪105 .................................................................................................‬‬

‫שאלות גיל ‪110 ......................................................................................................‬‬

‫שאלות העברה ‪111 ................................................................................................‬‬

‫שאלות תנועה ‪115 .................................................................................................‬‬

‫שאלות הנדסיות ‪123...............................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫משולשים חופפים‬

‫משולשים חופפים – מבוא ‪131 .................................................................................‬‬

‫משפטי חפיפה – קדם דדוקטיבי‪137 ..........................................................................‬‬

‫משפטי חפיפה ‪ -‬קדם דדוקטיבי‪ -‬תרגילים שונים ‪145 ....................................................‬‬

‫גיאומטריה דדוקטיבית‬

‫המשך חפיפת משולשים ‪152 ...................................................................................‬‬

‫דמיון משולשים ומצולעים‬

‫דמיון משולשים ‪156 ................................................................................................‬‬

‫דמיון מצולעים ‪167 .................................................................................................‬‬

‫משפט פיתגורס‬

‫השורש הריבועי ‪172 ..............................................................................................‬‬

‫משפט פיתגורס ‪175 ..............................................................................................‬‬

‫‪3‬‬
 ‫הקדמה‬
‫תוכנית הלימודים בכיתה ח'‪ ,‬בדומה לתוכנית של כיתה ז'‪ ,‬מחולקת לשלושה תחומים‪ :‬תחום‬
‫מספרי‪ ,‬תחום אלגברי ותחום גיאומטרי‪ .‬שלושת התחומים נלמדים תוך שילוב מושכל‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס (כמו בכיתה ז') על שלושה סבבים‪ ,‬כשבכל אחד מהם יש למידה של כל אחד‬
‫מהתחומים‪ .‬כל סבב מתבסס על הסבבים שקדמו לו‪.‬‬
‫לימודי התחום המספרי בכיתה ח' מושתתים על הידע‪ ,‬שנצבר במהלך בית הספר היסודי‬
‫ובכיתה ז'‪ ,‬ומהווה מוטיב מרכזי בהמשך הלימודים בכיתה ח' במגוון נושאים‪ :‬יחס וקנה מידה‪,‬‬
‫קטעים פרופורציוניים‪ ,‬דמיון משולשים‪ ,‬שיפוע של קו ישר‪ ,‬פונקציה קווית מהצורה‪:‬‬
‫‪ ,y = mx + b‬אחוזים‪ ,‬סטטיסטיקה‪ ,‬שכיחות יחסית והסתברות‪.‬‬
‫לימודי התחום האלגברי בכיתה ח' מבוססים על המושגים והמיומנויות שנלמדו בכיתה ז'‪,‬‬
‫כגון‪ :‬ביטוי אלגברי‪ ,‬פתרון משוואה והמושג פונקציה‪ .‬בכיתה ח' מושג הפונקציה הקווית מוביל‬
‫אל עבר פתרון משוואות קוויות‪ ,‬מערכת משוואות קוויות עם שני נעלמים‪ ,‬אי – שוויונות‪,‬‬
‫משוואות עם ערך מוחלט‪ ,‬וכן שאלות מילוליות שפתרונן נעשה באמצעות יישום דרכים אלו‪.‬‬
‫טכניקה אלגברית‪ :‬נרחיב את חוק הפילוג‪ ,‬נלמד פירוק באמצעות גורם משותף וצמצום‪.‬‬
‫לימודי הגיאומטריה בכיתה ח'‪ ,‬בדומה לכיתה ז'‪ ,‬נלמדים תחילה בגישה הקדם – דדוקטיבית‬
‫ואחר כך בגישה הדדוקטיבית‪ .‬הם מושתתים על היכרות עם המושגים שנלמדו בכיתה ז'‪.‬‬
‫המושגים המרכזיים הנלמדים בכיתה ח' ( חפיפה ודמיון ) נלמדים כבסיס וכלי עזר ללימודי‬
‫הגיאומטריה ההיסקית‪ ,‬שנלמדת ברמה גבוהה יותר בהמשך הלימודים‪ .‬לפיכך תשומת לב‬
‫רבה מופנית בלימודי הגיאומטריה בכיתה ח' לחיזוק השכנוע הפנימי של התלמידים באשר‬
‫לנכונות משפטי החפיפה ומשפט הדמיון שאליהם הם נחשפים‪ ,‬להיגיון שטמון בהם‪ ,‬וכן מדוע‬
‫התנאים בכל אחד ממשפטים אלה מספיקים‪.‬‬
‫‪ ‬משימות האוריינות‪ ,‬המופיעות בפתיחת הפרקים‪ ,‬מהוות ממשק המקשר בין החומר שנלמד קודם לבין‬
‫תרגילי המפתח שבפרק הנלמד‪.‬‬
‫פתירתן של משימות האוריינות המופיעות בפתיחת הפרקים‪,‬שהן למעשה משימות הפתיחה של הפרקים‪,‬‬
‫מתבצעת באמצעות כלים שנלמדו קודם‪ ,‬והן מגיעות עד השלב של הגדרת המושגים והתכונות שצריכים‬
‫להילמד באותו הפרק‪,‬כאשר תרגילי המפתח הם המשך טבעי שלהן‪ .‬בתרגילי המפתח אנו מרחיבים‬
‫ומלמדים את הנושא‪ ,‬לרבות המושגים והתכונות החדשים‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬ההסבר המצורף במשימות האוריינות הוא הסבר מהותי‪ ,‬ללא מושגים המופיעים בפרק‬
‫הנלמד‪ ,‬עד שמגיעים לנושא המוסבר בהמשך הפרק‪.‬‬

‫‪ ‬פרקי הלימוד בספר מתחילים עם הסבר ופירוט הנושאים שיילמדו באותו הפרק‪ ,‬כאשר‬

‫‪ .‬ברוב הפרקים שבספר מופיעות משימות פתיחה‪ ,‬שהתשובות‬ ‫לידם מופיע הסימן‬

‫‪4‬‬
 ‫להן נמצאות בנספח ד'‪ ,‬המופיע בסוף הספר‪ .‬לצורך ההוראה קיימים תרגילי "מפתח" '‬
‫שניתן לדון בהם במהלך השיעורים בכיתה‪ ,‬והם בונים את הידע הנלמד‪ ,‬כדי שתהיה‬
‫הצמחה והעמקה בידע‪ -‬ולא הצנחה של הידע‪ .‬תרגילי ה"מפתח" הם התרגילים שעל‬
‫המורה לעבור עם התלמידים בכיתה‪ ,‬והם המובילים לתרגול בהמשך‪ .‬כל תרגיל "מפתח"‬
‫מסתיים בסיכום ביניים‪ ,‬המרכז את כל הידע הנרכש בתרגיל ה"מפתח"‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל פרק‬
‫מסתיים בסיכום‪ ,‬המהווה חזרה מסודרת ומאורגנת של החומר הנלמד בפרק‪ .‬בספר‬
‫מופיעים במסגרות‪ :‬תזכורות‪ ,‬המלצות‪ ,‬דוגמאות פתורות‪ ,‬הסברים וידע כללי‪ ,‬כדי לסייע‬
‫לתלמידים בפתרון התרגילים‪.‬‬
‫‪ ‬תרגילים קשים‪ ,‬וקשים במיוחד‪ ,‬סומנו באמצעות * או **‪.‬‬
‫בכל הפרקים שולבו משימות אוריינות ומשימות חקר המשלבות נושאים שנלמדו‪.‬‬
‫‪ ‬במדריך למורה מופיעים הערות והדגשים לגבי תרגילים המופיעים בספר וכן פתרונות‬
‫לתרגילים נבחרים‪.‬‬
‫‪ ‬במדריך למורה יופיעו (לאחר אישור הגרסה הסופית של הספר) הפריסה השבועית של‬
‫תוכנית הלימודים ותוכנית לארגון ההוראה‪ ,‬הכוללת המלצות לגבי תרגול בכיתה ותרגילי‬
‫בית‪.‬‬
‫‪ ‬מאגרי תרגילים (בכמה רמות) לצורך הרכבת מבדקים‪ ,‬מבחנים ודפי עבודה יופיעו באתרנו‪:‬‬
‫‪ http://www.mathstar.co.il‬בקטגוריית "פינת המורה"‪ .‬הכניסה ל"פינת המורה" מותנית‬
‫בשימוש בסיסמה‪ ,‬הניתנת למורה‪ ,‬כדי למנוע כניסת תלמידים למאגר שאלות זה‪.‬‬
‫(מאגרי התרגילים יופיעו לאחר אישור הגרסה הסופית של הספר‪).‬‬
‫‪ ‬אנו ממליצים להיכנס לאתרים הבאים לצורך הורדת חומרי לימוד נוספים‪ ,‬שיסייעו לכם‬
‫במהלך ההוראה בכיתה‪:‬‬
‫אתר מפמ"ר מתמטיקה במשרד החינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אתר לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים במשרד החינוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אתר מרכז ארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל‪-‬יסודי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬המדריך למורה יופיע (לאחר אישור הגרסה הסופית של הספר) באתרנו‪:‬‬
‫‪ http://www.mathstar.co.il‬בקטגוריית "חטיבת ביניים" ← כיתה ז'‪.‬‬
‫‪ ‬הנושאים המופיעים בספר הלימוד הם‪:‬‬
‫תחום גיאומטרי‬ ‫תחום מספרי‬ ‫תחום אלגברי‬
‫(‪ 23‬שעות)‬ ‫(‪ 20‬שעות)‬ ‫(‪ 32‬שעות)‬
‫משולשים חופפים‪ ,‬דמיון‬ ‫יחס‪ ,‬פרופורציה‪ ,‬קנה מידה‪.‬‬ ‫פונקציה קווית‪ ,‬פתרון‬
‫משולשים ומצולעים‪ ,‬משפט‬ ‫שורש ריבועי‪.‬‬ ‫משוואות ממעלה ראשונה‪,‬‬
‫פיתגורס‪.‬‬ ‫שאלות מילוליות ‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫היחס‬
‫יחס הוא המנה של שני מספרים (גדלים או כמויות) חיוביים‪ ,‬ומשמש להשוואה פי כמה‬
‫גדול‪/‬קטן האחד מהשני‪.‬‬
‫מושג היחס מלווה אותנו בתחומים רבים בחיי היומיום‪.‬‬
‫אפשר לפתוח את הנושא בכיתה בשאלה‪" :‬היכן אנו פוגשים במושג יחס?"‬
‫נזכיר לתלמידים כי את מושג ה"יחס" הם למדו כבר בבית הספר היסודי (בכיתה ו')‪.‬‬
‫תלמידים רבים יגידו ‪:‬בתוצאות של משחקי ספורט‪ -‬יחס שערים (בכדורגל)‪ ,‬יחס נצחונות מול‬
‫הפסדים (בהרבה ענפי ספורט)‪ ,‬יחס הבנים מול הבנות בכיתה‪ ,‬היחס בין החרוזים הכחולים‬
‫והאדומים בשרשרת‪ ,‬היחס בין האריחים הבהירים לכהים בריצוף מדרכות וכו'‪.‬‬
‫רצוי להדגים בכיתה ו ‪ /‬או להביא דוגמאות מוחשיות למושג היחס‪:‬‬
‫החלק של הספורט בעיתון היומי‪,‬שרשרת הבנויה מחרוזים בשני צבעים (לא ביחס של ‪,)1 : 1‬‬
‫צילום של ריצוף מדרכה וכו'‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪:‬‬
‫יש להגיע לשיעור של פתיחת הנושא מצוידים בעזרים‪ ,‬כמו‪ :‬חפיסת קלפים‪ ,‬חרוזים בצבעים‬
‫שונים (אך בגדלים שווים)‪ ,‬קוביות בצבעים שונים‪ ,‬מדבקות וכל אמצעי המחשה אחר‪ ,‬שיוכל‬
‫לעזור לתלמידים המתקשים להבין את מושג היחס‪.‬‬

‫יש להדגיש‪ :‬אף‪-‬על‪-‬פי שפעמים רבות היחס נכתב במאוזן ‪ ,5 : 4 -‬ניתן לכתוב את היחס גם‬

‫‪ .‬החיסרון בכתיבה זו‪ :‬אפשר לכתוב יחס בקו שבר רק בין שני גדלים‪ ,‬ולא‬ ‫כקו שבר‪:‬‬

‫יותר‪.‬‬
‫שאלת פתיחה ‪ 1‬עמוד ‪1‬‬
‫שאלת הפתיחה עוסקת בסדרת מלבנים (נושא שנלמד כבר בכיתה ז') ומכוונת לנושא‬
‫הראשון בתוכנית הלימודים של כיתה ח'‪" :‬היחס"‪.‬‬
‫אנו מקשרים בין "חוקיות" של סדרה לבין אורך צלעות של מלבן‪ ,‬ומכוונים ליחס שבין הצלע‬
‫הקצרה של המלבן לצלע הארוכה‪.‬‬
‫שאלת פתיחה ‪ 2‬עמוד ‪1‬‬
‫יחס בין מרחקים‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נלמד את המושג יחס בין שניים (או שלושה) גדלים ואת משמעותו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד את כללי הכתיבה של היחס בין גדלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נ למד כיצד משפיעה הגדלה ‪ /‬הקטנה של מספר איברי הקבוצות על היחס ביניהן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 4 :‬שעות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫♥ כדאי לחזור על המושגים גדול ב‪ , -‬קטן ב‪ , -‬גדול פי‪ ,‬קטן פי ‪,‬שנלמדו גם בבית הספר‬
‫היסודי וגם בכיתה ז'‪ .‬רצוי גם לחזור על משמעות המושגים שליש של‪ ,...‬רבע מ‪...‬וצמצום‪.‬‬

‫הפניות לאתרים העוסקים ביחס‪ ,‬פרופורציה וקנה מידה‪:‬‬

‫הבנת מושג היחס במצגת‪:‬‬

‫‪http://highmath.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=1992‬‬

‫הפניה למאמרים באנגלית של מרכז מורים ארצי‪:‬‬

‫‪.ymath.haifa.ac.il/index.php?...229%3Aarticlesratioproportion‬‬
‫הפניה למאמרים נוספים‪:‬‬

‫‪..math-dynamic.snunit.k12.il/cgi-bin/themes.pl?AgeLevelId=7‬‬
‫מצגת המדגימה כיצד פותרים שאלות בנושא‪ :‬קנה מידה‪:‬‬

‫‪..geotools.haifa.ac.il/index.php?fflag=SHOW_TERM&id=138‬‬

‫תרגיל ‪ 1‬עמודים ‪3 ,2‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫סעיף א' (‪ :)1‬מספר הוורדים האדומים גדול פי ‪ 2‬ממספר הוורדים הלבנים‪ ,‬סעיף א' (‪:)2‬‬
‫מספר הוורדים הלבנים קטן פי ‪ 2‬ממספר הוורדים האדומים‪ ,‬ואפשר גם לומר כי מספר‬
‫הוורדים הלבנים הוא חצי ממספר הוורדים האדומים‪.‬‬
‫כבר בשלב זה ניתן לשוחח בכיתה‪ :‬כיצד כותבים את העובדה ‪,‬כי מספר הוורדים האדומים‬
‫גדול פי ‪ 2‬ממספר הוורדים הלבנים?‬
‫אפשרות אחת‪, y = 2x :‬כאשר ‪ x‬מייצג את מספר הוורדים הלבנים‪ ,‬ו – ‪ y‬מייצג את מספר‬
‫הוורדים האדומים (תחום אלגברי מכיתה ז')‪.‬‬
‫אפשרות שנייה‪ 5 : 10 :‬או ‪ .1 : 2‬ניתן לדון בתשובות השונות ולדבר על השקילות ביניהן‬
‫לאחר צמצום היחס (מושג היחס המצומצם)‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬ממחיש את העובדה ‪,‬שגם אם אנו יודעים את היחס בין שני גדלים‪ ,‬איננו יכולים‬
‫לדעת את כמותם‪.‬‬
‫סעיף ‪II‬‬
‫הגדרה וסימנים מקובלים‪.‬‬
‫לאחר הגדרת המושג יחס כדאי לחזור לסעיף א' של התרגיל ולומר‪:‬‬
‫מנה היא תוצאה של פעולת חילוק (כפי שכבר למדנו)‪ .‬את פעולת החילוק ניתן לכתוב בשתי‬
‫דרכים‪ :‬בעזרת הסימן ( ‪ ) :‬או בעזרת קו שבר‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫לפיכך היחס בין מספר הוורדים האדומים ללבנים הוא‪ 2 : 1 :‬או‬

‫‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬היחס בין מספר הוורדים הלבנים למספר הוורדים האדומים הוא‪ 1 : 2 :‬או‬

‫יש להדגיש כבר בשלב זה‪ ,‬כי הגודל שמוזכר ראשון בחלק המילולי הוא הראשון שמופיע בצד‬
‫שמאל של היחס או במונה‪ ,‬כאשר כותבים יחס בעזרת קו שבר‪.‬‬
‫סעיף ‪III‬‬

‫‪ .‬קיימות ‪ 3‬תשובות נכונות ‪.1,3,4 :‬‬ ‫לבין‬ ‫סעיף א' ‪ :‬יש להדגיש את ההבדל בין‬

‫כדאי לציין את הקשר ביניהן‪.‬‬

‫‪ .‬ייתכן שתלמידים יענו ‪ .20 : 30‬במקרה זה יש‬ ‫סעיף ב'‪ :‬היחס הוא‪ 3 : 2 :‬או‬
‫להמשיך ולהגיע ליחס מצומצם‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬תנו דוגמה אחרת‪ ,‬שבה היחס בין שני גדלים זהה ליחס שבין מספר המכוניות‬
‫הפרטיות לבין המיניבוסים‪.‬‬
‫זו ההזדמנות לדבר על צמצום והרחבה של שבר פשוט או של מספר מעורב‪.‬‬
‫מספר האפשרויות הוא כמובן אינסופי‪ .‬כדאי לתת שתי דוגמאות (אם אף תלמיד לא ענה‬
‫כך)‪ :‬מספר החרוזים הלבנים בשרשרת הוא ‪ ,15‬ומספר החרוזים האדומים הוא ‪ ,10‬וגם‪:‬‬
‫לענת ‪ ₪ 60‬ולדן ‪( ₪ 40‬הקטנה פי ‪ 2‬והגדלה פי ‪ 2‬של אותו יחס)‪.‬‬
‫סעיף ‪IV‬‬
‫הרחבה של המושג יחס‪.‬‬
‫לא רק היחס בין שני גדלים‪ ,‬אלא גם היחס בין גודל אחד לכמות הכללית‪.‬‬
‫חוזרים לדוגמה של בלונים‪ 20 :‬בלונים כחולים ו‪ 25 -‬בלונים אדומים‪ ,‬ובסך הכול ‪ 45‬בלונים‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪ :‬היחס בין הבלונים הכחולים לאדומים‪ ,‬היחס בין מספר הבלונים הכחולים‬
‫למספר הכולל של הבלונים (‪ )45‬וכו'‪ .‬סימון הנתונים בצבע יכול לעזור לשמור על הסדר‬
‫וליישום הבנת הנקרא בצורה טובה‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים אפשר לתת דוגמה ‪ :‬היחס בין מספר הבנים למספר הבנות בכיתה‪,‬‬
‫והיחס בין מספר הבנים למספר הכולל של התלמידים בכיתה‪.‬‬
‫סעיף ‪V‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 4 – 2‬עמוד ‪3‬‬

‫תרגול הנושא הנלמד‪.‬‬
‫תרגילים ‪ 6 ,5‬עמוד ‪3‬‬
‫יש לחשב קודם את הגודל החסר ורק אז ניתן לענות על השאלות‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫תרגיל ‪ 7‬עמוד ‪3‬‬
‫יש להזכיר לתלמידים‪ :‬זוויות צמודות‪ ,‬סכומן ‪.1800‬‬
‫תרגיל ‪ 8‬עמוד ‪4‬‬
‫חזרה על נושא סימון נקודות במישור וקישורו לנושא יחס‪ -‬שילוב בין הנושאים‪ .‬חישוב אורך‬
‫הקטעים המקבילים לצירים ‪ 4 :‬יחידות ו‪ 10 -‬יחידות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בכל התרגילים ‪ 8 - 1‬יש לצמצם את היחס‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 9‬עמודים ‪5 ,4‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫סעיף א'‪ :‬יש לשים לב! אף‪-‬על‪-‬פי שההיגד הוא ‪ 24‬מבוגרים ו‪ 18 -‬ילדים‪ ,‬היחס שמבקשים‬
‫הוא בין מספר הילדים לבין מספר המבוגרים‪ .‬כבר הזכרנו קודם‪ :‬הגודל שמוזכר ראשון הוא‬
‫המופיע משמאל ביחס‪ ,‬או במונה‪ ,‬אם היחס מבוטא בעזרת קו שבר‪.‬‬
‫באנגלית אין בעיה‪: The ratio between children and adults is 18:24 :‬ראשון מוזכר‪-‬‬
‫ראשון מופיע‪ .‬בעברית יש בעיה‪ :‬אנו קוראים וכותבים מימין לשמאל‪ ,‬אך מתמטיקה קוראים‬
‫וכותבים משמאל לימין‪.‬‬
‫לכן יש להדגיש‪ :‬היחס בין מספר הילדים למספר המבוגרים בחוג לאמנות הוא‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ 4 : 3 = 24 : 18‬או‬

‫סעיף ב'‪:‬‬
‫סעיף (‪ :)1‬הבחנה בין מספר הקלפים האדומים לבין מספר הקלפים השחורים‪.‬מתן דוגמאות‬
‫פרטיות לביסוס הידע המתמטי (‪ 4‬ו – ‪ 8 ,5‬ו ‪.)...10 -‬‬
‫סעיף (‪ )2‬מחדד את ההבחנה בין "הכמות הפרטית" ל"כמות הכוללת"‪ .‬בין מספר הקלפים‬
‫האדומים‪/‬שחורים לסך כל הקלפים בחפיסה‪ .‬היחס יהיה תמיד ‪. 9 : 4‬‬
‫סעיף (‪ :)3‬היחס הוא ‪.9 : 5‬‬
‫סעיף (‪ :)4‬תשובה מפורטת בדפי התשובות‪.‬‬
‫סעיף ג'‪:‬‬
‫♥ שימו לב! היחס הנתון הוא בין כמות השוקולד הלבן לבין הכמות הכוללת של השוקולד‬
‫בחבילה‪ .‬לכן היחס בין כמות השוקולד הלבן לכמות השוקולד השחור הוא‪.3 : 2 :‬‬
‫התרגיל מכוון הפוך‪ :‬מיחס נתון יש למצוא היגדים מתאימים‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬
‫המחשת השאלה באיורים‪/‬צבעים עוזרת לתלמידים המתקשים לענות על השאלות‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סעיף א' ‪ :‬היחס הוא‪.3 : 2 = 12 : 8 :‬‬
‫סעיף ב' ‪ 2 :‬קבוצות שחורות ו – ‪ 3‬קבוצות אדומות‪( .‬שימו לב ליחס המצומצם)‪.‬‬
‫סעיף ג' ‪ :‬כיוון שהיחס הוא ‪ , 3 : 2‬אפשר להכניס לכל קבוצה ‪ 2‬כדורים שחורים ו – ‪3‬‬

‫מסך כל‬ ‫כדורים אדומים‪ .‬זה ממחיש את העובדה‪ ,‬כי כמות הכדורים השחורים היא‬

‫מסך כל הכדורים‪ .‬בדרך זו ניתן ליצור את‬ ‫הכדורים‪ ,‬וכמות הכדורים האדומים היא‬

‫הקישור בין היחס שבין "חלק" ל "חלק" לבין היחס שבין "חלק" לכמות השלמה‪.‬‬
‫סעיף ‪III‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪6‬‬

‫תרגול החומר הנלמד‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 11‬עמוד ‪6‬‬

‫תרגיל הדומה לתרגיל ‪ 9‬סעיף ‪.III‬‬
‫התלמידים צריכים להבין‪ ,‬כי בשק יש ‪ 45‬קוביות‪ 18 :‬לבנות ו‪ 27 -‬שחורות‪ .‬לכן היחס הוא‪:‬‬
‫‪( 3 : 2 = 27 : 18‬סעיף א')‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬מתבסס על היחס המצומצם שהתקבל בסעיף א' – אפשר להרכיב קבוצה מ‪2-‬‬
‫קוביות לבנות ו‪ 3-‬קוביות שחורות‪ .‬בכל קבוצה ‪ 5‬קוביות‪ ,‬על כן יתקבלו ‪ 9‬קבוצות כאלה‪,‬‬
‫כיוון שיש ‪ 45‬קוביות ( ‪.) 45 : 5 = 9‬‬
‫סעיף ג' ‪ :‬חלוקה לפי צבעים‪ .‬בשק יש ‪ 45‬קוביות‪ ,‬לכן היחס בין מספר הקוביות הלבנות לכלל‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ואילו היחס בין מספר הקוביות השחורות לכלל הקוביות הוא‬ ‫הקוביות שבשק הוא‪:‬‬

‫לכן יתקבלו ‪ 2‬קבוצות עם קוביות לבנות ו‪ 3-‬קבוצות עם קוביות שחורות‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 12 ,13‬עמוד ‪6‬‬
‫זהים לתרגיל ‪.11‬‬
‫בשלב זה כדאי לוודא כי התלמידים מיישמים נכון את מושג ה"יחס"‪ .‬ניתן לסדר אחרת את‬
‫המשפטים בשאלה‪ ,‬ולבדוק אם בונים את היחס נכון‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬בצנצנת של רות ‪ 20‬עוגיות שוקולד ו‪ 12 -‬עוגיות וניל‪.‬‬
‫‪ )1‬מהו היחס בין מספר עוגיות הווניל למספר עוגיות השוקולד?‬
‫‪ )2‬מהו היחס בין מספר עוגיות השוקולד לסך‪-‬כל העוגיות שבצנצנת?‬

‫תרגיל ‪ 14‬עמודים ‪8 ,7‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫‪10‬‬
 ‫תרגיל הבודק מה קורה ליחס‪ ,‬אם מגדילים או מקטינים את שני הגדלים פי אותו מספר‪.‬‬
‫אנו ממליצים להדגים גם‪ :‬מה קורה‪ ,‬אם מגדילים או מקטינים את שני הגדלים באותו מספר‪.‬‬
‫♥ שימו לב! ברגע שאנו מציגים את היחס כקו שבר‪ ,‬ההסבר פשוט יותר‪:‬‬

‫אך מכיוון שניתן לצמצם‬

‫דבר דומה קורה גם בחילוק וחיסור‪.‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬היחס הוא‪. 3 : 2 = 24 : 16 :‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬חישוב מקרים פרטיים‪:‬‬

‫מסקנה‪ :‬אם כופלים או מחלקים את שני הגורמים באותו מספר‪ ,‬היחס אינו משתנה‪.‬‬
‫סעיף ג' ‪ :‬כאשר מגדילים כל גודל לא פי אותו מספר – היחס אינו נשמר‪.‬‬
‫סעיף ד' ‪ :‬כאשר מקטינים כל גודל לא פי אותו מספר – היחס אינו נשמר‪.‬‬
‫כבר הזכרנו בעבר‪ :‬כדי להוכיח טענה שאינה נכונה – מספיקה דוגמה אחת והכלל אינו תקף‪.‬‬
‫סעיף ה' ‪ :‬המסקנה הנכונה היא ‪.2‬‬
‫סעיף ו'‪ :‬מתן דוגמאות‪ .‬למשל‪ :‬בקבוצה ‪ 10‬בנים ו – ‪ 15‬בנות‪ .‬היחס בין הבנים לבנות‪:‬‬
‫‪ .2:3 = 10:15‬נגדיל את כמות כל אחת מהקבוצות פי ‪ 30 :3‬בנים ו – ‪ 45‬בנות‪ .‬היחס‪:‬‬
‫‪ .2:3 = 30:45‬מסקנה‪ :‬הגדלנו פי ‪ ,3‬והיחס נשמר‪.‬‬
‫נגדיל ב‪ 5 -‬כל קבוצה‪ 15 :‬בנים ו – ‪ 20‬בנות‪ .‬היחס‪.3:4 = 15:20 :‬‬
‫מסקנה‪ :‬הגדלה ב‪ -‬גודל מסוים אינה שומרת על היחס‪.‬‬
‫סעיף ‪II‬‬
‫כאשר יחס כתוב בצורת קו שבר‪,‬הוא "ידידותי" יותר לתלמידים (בעיקר למתקשים)‪ ,‬מכיוון‬
‫שזהו "דגם" שכבר נחשפו אליו בבית הספר היסודי‪ ,‬כאשר עסקו בהרחבה וצמצום של‬
‫שברים פשוטים‪.‬‬
‫התלמיד רואה פי כמה הגדילו את המונה או את המכנה‪ ,‬ויודע להרחיב את הגורם השני פי‬
‫אותו גודל‪ .‬בעמודה ‪ D‬יש הקטנה פי ‪.2‬‬
‫♥ שימו לב לצורת הכתיבה‪.‬‬
‫תלמידים מתקדמים יכולים לטעון‪ :‬זה בדיוק כמו לפתור משוואה עם מכנה‪.‬‬
‫תלמידים יכולים לפתור גם כך‪:‬‬

‫סעיף ‪III‬‬
‫הזכרנו כבר בפתיח לשאלה‪ ,‬כי הגדלה או הקטנה באותו גורם – משנה את היחס‪.‬‬
‫כדאי להוסיף תתי‪ -‬סעיפים בשאלה זו כדי לחדד את ההבדלים‪:‬‬

‫‪11‬‬
 ‫נתונים ‪ 15‬סרטים אדומים ו‪ 25 -‬סרטים צהובים‪.‬‬
‫מהו היחס בין הסרטים האדומים לצהובים?‬
‫מה יקרה‪ ,‬אם נגדיל את כמות הסרטים האדומים ב‪ ,5 -‬וגם את כמות הסרטים הצהובים‬
‫נגדיל ב‪?5 -‬‬
‫מה יקרה‪ ,‬אם נקטין את כמות הסרטים האדומים ב‪ ,5 -‬וגם את כמות הסרטים הצהובים‬
‫נקטין ב‪?5 -‬‬
‫מה יקרה‪ ,‬אם נגדיל את כמות הסרטים האדומים פי ‪ ,5‬וגם את כמות הסרטים הצהובים‬
‫נגדיל פי ‪?5‬‬
‫מה יקרה‪ ,‬אם נקטין ב‪ ,10 -‬ונקטין פי ‪?10‬‬
‫סעיף ‪IV‬‬
‫סיכום‪.‬‬
‫הגדלה או הקטנה פי גודל כלשהו אינה משנה את היחס (צמצום והרחבה)‪.‬‬
‫הוספה או החסרה של גודל כלשהו משנה את היחס‪ ,‬למעט יחס של ‪.1 : 1‬‬
‫אם יש יחס נתון‪ ,‬וידוע גם אחד הגדלים של היחס – ניתן למצוא את הגודל השני‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 16 ,15‬עמוד ‪8‬‬

‫תרגול הנושא‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 17‬עמוד ‪8‬‬

‫תרגול הנושא‪ .‬שימו לב! היתה הקטנה – מה היה הגודל המקורי? היחס נשמר‪ ,‬מכיוון‬
‫שהקטינו את שני הגדלים פי ‪.3‬‬

‫תרגיל ‪ 18‬עמוד ‪8‬‬

‫יש לחזור על שמות הצלעות של משולש ישר‪ -‬זווית‪.‬‬
‫תרגיל המשלב הגדלה פי ‪ 2‬והגדלה ב‪. 2 -‬‬

‫תרגיל ‪ 19‬עמוד ‪9‬‬

‫לתלמידים מתקשים כדאי לתת קודם דוגמה אחת או שתיים ליחס בין שלושה גדלים‪.‬‬
‫הבעיה ‪ :‬לא ניתן לכתוב יחס כזה באמצעות קו שבר‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬למיכל ‪ 10‬עפרונות ירוקים‪ 20 ,‬עפרונות אדומים ו – ‪ 30‬עפרונות כחולים‪.‬‬
‫מה היחס בין מספר העפרונות הכחולים לאדומים?‬
‫מה היחס בין מספר העפרונות האדומים לירוקים?‬
‫האם נוכל לכתוב את היחס בין העפרונות הירוקים לאדומים ולכחולים? אם כן‪ ,‬כיצד?‬

‫‪12‬‬
 ‫דוגמה נוספת‪ :‬סבא חילק דמי חנוכה לשלושת נכדיו‪ :‬יעקב קיבל ‪ ,₪ 50‬משה ‪ ,₪ 70‬ויצחק‬
‫‪ .₪ 60‬מה היחס בין הסכום שקיבלו יעקב ויצחק? מהו היחס בין דמי חנוכה של כל הנכדים?‬
‫סעיף ‪I‬‬
‫מבקש הגדרת יחס בין מספר אפשרויות‪.‬‬
‫סעיף ‪II‬‬
‫בסעיף ‪ I‬א' התבקשו התלמידים לכתוב את היחס בין כל המוצרים‪ ,‬ולאחר צמצום התקבל‪:‬‬
‫‪60 : 80 : 180 = 3 : 4 : 9‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם אנו רוצים להרכיב קופסאות זהות ‪ :‬בכל קופסה יהיו ‪ 3‬קלמרים‪ 4 ,‬עטים ו – ‪9‬‬
‫עפרונות‪ .‬מספר הקופסאות יהיה ‪( .20‬גורם הצמצום)‪.‬‬
‫סעיף ב' ‪ :‬כל קופסה תכיל ‪ 20‬פריטים (הגורם המצמצם)‪ .‬יהיו ‪ 3‬קופסאות של קלמרים‪4 ,‬‬
‫קופסאות של עטים ו‪ 9 -‬קופסאות של עפרונות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 20‬עמוד ‪9‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫דומה במהותו לחלק הראשון של תרגיל ‪.19‬‬
‫סעיף ‪II‬‬

‫היחס בין סוגי הירקות הוא‪ .5 : 4 : 2 = 35 : 28 : 14 :‬כלומר‪ :‬הכרוב מהווה‬

‫מסך‬ ‫מסך כל הירקות‪ ,‬והעגבניות מהוות‬ ‫מסך כל הירקות‪ ,‬המלפפונים מהווים‬

‫כל הירקות‪.‬‬
‫סעיף א' ‪ :‬אין שינוי ביחס‪ ,‬משום שהגדלנו פי ‪ 2‬את הכמויות‪.‬‬
‫סעיף ב' ‪ :‬גם כמות המלפפונים וגם כמות העגבניות גדלו פי ‪.3‬‬
‫*סעיף ג' ‪ :‬כיוון שכמות המלפפונים קטנה פי ‪ 2‬והיחס לא השתנה‪ ,‬גם כמות הכרוב וגם כמות‬
‫העגבניות קטנו פי ‪.2‬‬

‫תרגיל ‪ 21‬עמוד ‪10‬‬

‫‪7 : 5 : 3 = 28 : 20 : 12‬‬ ‫סעיף ‪ - I‬תרגיל פשוט היחס‪:‬‬
‫יש להדגיש את ההבדל בין סעיף ג' ל‪ -‬ד'‪ .‬מהות ההבדל של הניסוח‪ :‬כלל הרכבים (סך כל כלי‬
‫הרכב) לבין שאר הרכבים (ללא האופנועים)‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬
‫סעיף א' ‪ :‬היחס לא השתנה – כל הגדלים גדלו פי ‪.4‬‬
‫סעיף ב' ‪ :‬היחס השתנה‪. 4 : 3 : 2 = 32 : 24 : 16 :‬‬

‫‪13‬‬
 ‫סעיף ג' ‪ :‬היחס לא השתנה‪.‬‬
‫*סעיף ד' ‪ :‬היחס משתנה‪7 : 10 : 7 = 14 : 20 : 14 :‬‬

‫חלוקה ביחס נתון‬

‫חלוקה ביחס נתון היא פיצול של קבוצה נתונה לשתי תת‪-‬קבוצות‪ ,‬כך שהיחס בין הגדלים‬
‫שלהן יהיה שווה ליחס הנתון‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫שאלת פתיחה עמוד ‪13‬‬
‫שיח כיתתי הפותח את הנושא‪" :‬חלוקה ביחס נתון"‪.‬‬
‫נדון בכיתה בכל ההיבטים של היחס (שנלמדו בתת‪ -‬הפרק הקודם) ונקשרם באמצעות‬
‫שאלה‪ ,‬המתבססת על מציאות יומיומית לנושא‪ :‬חלוקה ביחס נתון‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נלמד לחלק קבוצה ביחס נתון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נלמד למצוא את גודל הקבוצה כולה‪ ,‬כאשר נתונים היחס וגודל אחת הקבוצות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 4 :‬שעות‪.‬‬

‫♥ כדאי לחזור על המושגים‪ :‬כפל מספר שלם ב‪ -‬שבר‪ ,‬שליש מ‪. ...‬‬
‫הדגשה ‪ :‬לעתים מבצעים התלמידים החלשים פעולה של "מכנה משותף" גם בכפל!‬
‫כיצד ניתן לפתור את הבעיה? נבקש מן התלמידים החלשים לצבוע באדום את הפעולה בין‬
‫המספרים‪ .‬נחזור ונדגיש‪ :‬בפעולת חיבור או חיסור אנו מבצעים מכנה משותף‪ .‬בכפל אנו‬
‫מבצעים כפל מונה במונה‪ ,‬מכנה במכנה‪ ,‬ורק אחר‪-‬כך חילוק‪ .‬בתרגיל חילוק (‪ ):‬אנו הופכים‬
‫לכפל בהפכי‪.‬‬
‫ניתן דוגמאות מחיי היומיום‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫מכספה‪ .‬כמה עלתה המתנה?‬ ‫ליעל ‪ 50‬שקלים‪ ,‬יעל קנתה מתנה ב‪-‬‬

‫מתלמידי השכבה לא השתתפו ביום הספורט‪ .‬כמה תלמידים לא‬ ‫בשכבה ‪ 240‬תלמידים‪.‬‬
‫‪ 20‬קלפים‬
‫השתתפו ביום הספורט?‬

‫לתלמידים מתקשים רצוי להתחיל מדוגמה שניתן להמחיש באופן קל ופשוט בכיתה‪ .‬בחפיסת‬
‫הקלפים יש ‪ 20‬קלפים‪ .‬המורה מחלקת את הקלפים בין אייל לכינרת ביחס ‪. 2:3‬‬
‫קלפים‪ .‬ושוב מקבל‬
‫מקבל ‪ 2‬קלפים‪ ,‬כינרת מקבלת ‪ 3‬כינרת‬
‫(יש להדגים באופן פעיל בכיתה)‪ .‬איילאייל‬
‫אייל ‪ 2‬קלפים‪ ,‬וכינרת מקבלת ‪ 3‬קלפים‪ .‬ושוב נחזור על החלוקה‪ .‬נגיע למסקנה שבכל שלב‬
‫המורה מחלק‪/‬ת ‪ 5‬קלפים ( ‪ .)2 + 3‬אם ברשותה ‪ 20‬קלפים‪ ,‬יהיו לנו ‪ 4‬שלבים ( ‪: 5 = 4‬‬
‫‪.) 20‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .‬בדיקה‪:‬‬ ‫קלפים‪ ,‬ואילו כינרת תקבל‬ ‫כלומר אייל יקבל‬

‫‪ 4‬שלבים‬

‫ניתן להמחיש גם על‪-‬ידי סרטוט‪:‬‬

‫‪15‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪= 5‬‬

‫‪3  4  12‬‬ ‫‪24  8‬‬

 ‫לכינרת‬ ‫קלפים‪,‬‬ ‫לאייל‬

‫מהקלפים‬ ‫כינרת מקבלת‬ ‫מהקלפים‬ ‫אייל מקבל‬

‫קלפים‬ ‫לכינרת‬ ‫קלפים‪,‬‬ ‫לאייל‬

‫עתה נוכל לעבור לדרכים מתמטיות מורכבות יותר‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬לרחל ‪ 30‬סרטים‪ .‬היחס בין מספר הסרטים האדומים לבין מספר הסרטים הלבנים‬
‫מצאו כמה סרטים אדומים וכמה סרטים לבנים יש לרחל‪.‬‬ ‫הוא‪. 3 : 2 :‬‬
‫תחילה נמצא את היחס בין מספר הסרטים האדומים ‪ /‬לבנים ביחס למספר הכולל של‬
‫הסרטים‪.‬‬

‫מסך כל הסרטים‪ ,‬החלק של הסרטים הלבנים הוא‪:‬‬ ‫החלק של הסרטים האדומים הוא‪:‬‬

‫מסך כל הסרטים‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫אפשרות א' ‪ :‬מכיוון שהמספר הכולל של הסרטים הוא ‪ ,30‬אפשר לחשב‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫ואז מספר הסרטים הלבנים הוא‪ 18 = 12 – 30 :‬או‬

‫אפשרות ב' ‪ :‬טבלה‬

‫חלק‬ ‫גודל ‪/‬‬

‫כמות‬
‫‪1‬‬ ‫‪30‬‬ ‫גודל ‪ /‬כמות‬

‫‪x‬‬ ‫חלק‬

‫‪. x = 12‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מכפלת האלכסונים שווה‪ ,‬לכן‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 22‬עמודים ‪13-15‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫♥ שימו לב! תרגיל זה משלב בין‪ :‬יחס‪ ,‬סדרות‪ ,‬חלוקה ביחס נתון וחישובים‪.‬‬
‫אפשר להתבונן בסדרת הקופסאות ולראות‪ :‬בקופסה הראשונה שקית אחת‪ ,‬ובה ‪ 5‬כדורים‪,‬‬
‫בקופסה השנייה שתי שקיות‪ ,‬ובהן ‪ 10‬כדורים וכו'‪ .‬הסדרה‪…15 ,10 ,5 :‬‬
‫(מבלי להתייחס לצבע הכדורים)‪.‬‬
‫ניתן לראות כי היחס בין הכדורים השחורים ללבנים נשמר‪ .‬כמות הכדורים הלבנים או‬
‫השחורים מוכפלת על פי המקום בסדרה‪ .‬כמות הכדורים השחורים בקופסה העשירית הוא‬
‫‪ ,20‬וכמות הכדורים הלבנים ‪.30‬‬
‫דרך נוספת להתבונן היא‪. 2x + 3y :‬אף‪-‬על‪-‬פי ש‪ , x = y -‬אנו מייצגים אותם בשני משתנים‬

‫כדי להראות את ההבדל בין כמות הכדורים השחורים ( ‪ ) 2x‬לבין כמות הכדורים הלבנים (‬
‫‪.) 3y‬‬
‫הכמות הכוללת של הכדורים היא‪.5x :‬‬

‫‪17‬‬
 ‫סעיף א' ‪ :‬היחס הוא ‪ . 3 : 2‬היחס אינו משתנה‪ ,‬כי כמות הכדורים מוכפלת פי אותו גורם‪.‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬מספר הכדורים בקופסה הרביעית הוא ‪ .20‬מהם ‪ 8‬שחורים ו – ‪ 12‬לבנים‪.‬‬
‫התלמידים יכולים לתת הסברים מגוונים‪ :‬ציירתי את הקופסה הרביעית‪ ,‬גיליתי את הקשר בין‬
‫מספר הקופסה (המקום בסדרה) לבין מספר הכדורים (הכולל‪ ,‬הלבנים‪ 2x )...‬או ‪ 3y‬כמו‬
‫ההסבר הקודם וכו'‪.‬‬
‫חשוב לתת ביטוי לכל תלמיד ולהשוות בין התוצאות‪ .‬מובן שהתוצאות תהיינה שוות‪ ,‬אולם‬
‫הדרך להגיע אליהן שונה‪.‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬לאחר הדיון בסעיף ב' ניתן להניח כי מרבית התלמידים יענו נכון בסעיף זה‪.‬‬

‫סעיף ד' ‪ :‬אם בקופסה יש ‪ 100‬כדורים היא נמצאת במקום ה‪.20 -‬‬

‫אפשרות ‪ .20 = 5 : 100 :1‬בכל שקית יש ‪ 5‬כדורים‪ ,‬לכן במקום ה‪ 20 -‬יש ‪ 100‬כדורים‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫אפשרות ‪:2‬‬

‫אפשרות ‪ :3‬יחס הכדורים הוא ‪, 3 : 2‬כיוון שיש ‪ 100‬כדורים‪ 40 :‬מהם שחורים ו – ‪60‬‬
‫לבנים (הסבר למעלה)‪ .‬אם יש ‪ 40‬כדורים שחורים – המקום הוא ‪.20‬‬

‫מובן שיש דרכים נוספות להסבר‪.‬‬

‫היחס נשמר בין הכדורים השחורים ללבנים‪ .3 : 2 :‬בין הכדורים השחורים לכלל הכדורים‪:‬‬
‫‪ , 5 : 2‬בין הכדורים הלבנים לכלל הכדורים‪.5 : 3 :‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬היחס נשאר‪.‬‬

‫כדי לחשב את מספר הכדורים השחורים ו ‪ /‬או הלבנים בקופסה שבה ‪ 80‬כדורים‪ ,‬נרשום‪:‬‬

‫מספר הכדורים הלבנים‪= 32 – 80 :‬‬ ‫מספר הכדורים השחורים‪:‬‬

‫‪.48‬‬

‫‪ .‬אפשרות נוספת‪ :‬טבלה‪.‬‬ ‫או‪:‬‬ ‫לבנים‬ ‫הכמות הכוללת‬

‫‪x‬‬ ‫‪80‬‬ ‫כמות‬

‫‪18‬‬
‫‪1‬‬ ‫חלק‬
 ‫סעיף ‪II‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬היחס בין מחיר העיפרון למחיר הכולל של שני כלי הכתיבה הוא ‪.10 : 3‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬היחס בין מחיר העט למחיר הכולל הוא ‪.10 : 7‬‬

‫‪.‬‬ ‫סעיף ג' ‪ :‬מחיר העיפרון הוא ‪ 6‬שקלים‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ 14 = 6 – 20‬או‬ ‫סעיף ד' ‪ :‬מחיר העט הוא ‪ 14‬שקלים‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬
‫סיכום התרגיל‪ :‬מציאת חלק מתוך שלם – פעולת כפל‪.‬‬
‫ראשית נתייחס לדוגמה‪ :‬אם היחס בין מספר הכדורים השחורים למספר הכדורים הלבנים‬
‫הוא ‪ , 3 : 2‬ניתן להרחיב יחס זה ב‪ ,x -‬ולכן היחס החדש הוא ‪ .2x : 3x‬מספר הכדורים‬
‫השחורים הוא ‪ ,2x‬ומספר הכדורים הלבנים הוא ‪ , 3x‬ולכן המספר הכולל של הכדורים הוא‬
‫‪.5x‬‬
‫המשוואה‪.2x + 3x = 75 :‬‬
‫בצורה כללית‪ :‬אם היחס בין שתי קבוצות הוא ‪ , a : b‬ניתן להרחיב יחס זה ב – ‪ ,x‬ולכן היחס‬
‫החדש הוא ‪ .ax : bx‬הסך הכולל של האיברים בשתי הקבוצות הוא ‪.ax + bx‬‬
‫למשל‪ :‬היחס בין הכמות של הקבוצה ‪ ax‬לכלל האיברים הוא‪:‬‬

‫♥ שימו לב! התלמידים יוציאו גורם משותף על סמך חוק הפילוג שנלמד בכיתה ז'‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 23‬עמוד ‪15‬‬

‫תרגיל של הבנת הנקרא‪ ,‬המחדד את ההבדלים בין ההיגדים‪ -‬ולא פתרון סתמי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬תרגיל ‪ 23‬מתקשר להדגמה בכיתה‪ .‬באמצעות ההדגמה יהיה קל יותר לתלמידים‬
‫לבחור את ההיגדים הנכונים‪ :‬א‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 30 – 24‬עמודים ‪16 ,15‬‬

‫תרגול ‪ :‬מציאת החלק מתוך השלם‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫תרגיל ‪ 31‬עמוד ‪16‬‬

‫ולומר‪:‬‬ ‫שאלה זו יכולה להיות בעייתית‪ ,‬מכיוון שתלמיד יכול לחשב‪:‬‬

‫הצלע הקצרה של המלבן היא ‪ 24‬ס"מ‪ ,‬הצלע הארוכה של המלבן היא ‪ 40‬ס"מ‪,‬ואם לא‬
‫יבדוק את עצמו – יטעה‪.‬‬
‫נעודד את השיח המתמטי‪ :‬האם היחס הוא בין כל צלעות המלבן? האם היחס הוא בין‬
‫הצלעות הסמוכות? או בין הצלעות הנגדיות? ואולי היחס הוא בעצם ‪ .5 : 5 : 3 : 3‬מדוע?‬

‫‪.‬‬ ‫אם היחס הוא בין שתי צלעות סמוכות‪ ,‬אנחנו מדברים על חצי היקף‪:‬‬

‫כלומר תלמיד שטעה וחישב כמו בתחילת התרגיל‪ ,‬אבל יבדוק את עצמו‪ ,‬ימצא בוודאי את‬
‫הטעות ויחלק את התוצאה שקיבל ב‪.2 -‬‬
‫או שהתלמיד יבדוק את תהליך החשיבה ויבין ‪,‬כי הוא צריך לכפול את החלק במחצית‬
‫ההיקף‪.‬‬
‫בכל מקרה – השיח המתמטי חשוב בשאלה זו‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 32‬עמוד ‪16‬‬

‫תרגיל פשוט‪ .‬אחרי קבלת התשובה – יש לחסר ‪.4‬‬

‫תרגיל ‪ 33‬עמוד ‪16‬‬

‫תרגיל פשוט‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 34‬עמוד ‪16‬‬

‫תרגיל זה אינו פשוט – הוא משלב כפל של שבר במספר עשרוני‪ .‬יש כאן חזרה על נושא‬
‫שברים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 39 – 35‬עמודים‪17 ,16 :‬‬

‫בתרגילים אלו התלמידים צריכים לחשב את היחס בהתאם לנתונים‪ ,‬ואחר‪ -‬כך למצוא את‬
‫החלק מתוך השלם‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 40‬עמוד ‪17‬‬

‫תרגיל שמשלב בין נושא היחס לקריאת נקודות מתוך גרף נתון‪.‬‬

‫ניתן לפתח שיח מתמטי מגוון ויצירתי לאופן מציאת היחס‪ .‬בתרגיל זה יש הזדמנות נהדרת‬

‫‪ .‬מאוחר יותר זה יתקשר לנושא הפונקציה הקווית‪.‬‬ ‫לדבר על היחס =‬

‫‪20‬‬
 ‫התלמידים צריכים להסיק‪ ,‬כי כמות הקינמון היא שיעור ה‪ x -‬של הנקודה‪ ,‬וכמות הווניל היא‬
‫שיעור ה‪ y -‬של הנקודה‪ ,‬וכך לקבל יחס של ‪....) 6 , 8 ( ,) 3 ,4 ( . 4 : 3‬‬

‫‪ ,‬כלומר ‪ 240‬גרם קינמון‪ ,420 = 240 – 560 ,‬כלומר‬ ‫סעיף ב' ‪:‬‬

‫‪ 420‬גרם ווניל‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 41‬עמוד ‪18‬‬

‫תרגיל העוסק ביחס‪ ,‬שטחי משולשים ישרי‪ -‬זווית‪ ,‬וחישוב שטחי מרובעים (מלבן וטרפז)‪.‬‬
‫נתון‪ 24 :‬ס"מ = ‪ AB = CD‬ו ‪ 6 -‬ס"מ = ‪ ,EK‬אזי‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ . DE + CK = CD – EK = 24 – 6 = 18 . DE : KC = 4 : 5‬לכן‪:‬‬

‫‪ 8‬ס"מ = ‪ ,DE‬ו – ‪. CK = 18 – 8 = 10‬‬

‫‪ 10‬ס"מ = ‪ . AD = BC‬לכן‪ :‬שטח המשולש ‪: ADE‬‬

‫‪.‬‬ ‫שטח המשולש ‪: BCK‬‬

‫בסעיף ב' על התלמידים לחשב את שטח הטרפז בשתי דרכים‪:‬‬

‫‪ )1‬הפרש שטחים‪ -‬באמצעות סעיף א'‪.‬‬

‫‪ )2‬על פי נוסחת שטח טרפז‪.‬‬

‫תרגיל ‪ -42‬דוגמה פתורה‪ -‬עמוד ‪18‬‬

‫היחס הוא בין שלושה גורמים‪.‬‬
‫כבר בתרגיל ‪ 19‬עסקנו ביחס בין שלושה גורמים‪ ,‬ולכן התלמידים לא עשויים להיתקל‬
‫בקשיים מיוחדים‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים כדאי לבקש‪ :‬כתבו מהו החלק שמקבלת כל בת מהבונוס‪.‬‬
‫הכלל לקבלת החלק מתוך השלם הוא כמו בין שני גורמים‪.‬‬

‫‪,‬והחלק‬ ‫‪ ,‬יעל מקבלת‪:‬‬ ‫תמר מקבלת‪:‬‬

‫שמקבלת מיכל הוא ? לפנינו שתי אפשרויות חישוב‪:‬‬

‫‪21‬‬
 ‫(לפני הצמצום)‪ ,‬אזי‬ ‫(לפני הצמצום) ויעל‬ ‫אפשרות ראשונה‪ :‬אם תמר מקבלת‬

‫(השלמה לשלם)‪.‬‬ ‫מיכל מקבלת‬

‫‪.‬‬ ‫אפשרות שנייה‪:‬‬

‫וכו'‪.‬‬ ‫נחשב כמה כסף קיבלה כל בת מהבונוס‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 45 – 43‬עמודים ‪19 ,18‬‬

‫תרגילים המחזקים את היחס בין שלושה גורמים‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬בקשו תחילה לכתוב את החלק היחסי שמקבל כל ילד‪ ,‬ורק אז לחשב‬
‫את סכום הכסף שקיבל‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 46‬עמוד ‪19‬‬

‫תזכורת‪ :‬סכום זוויות במשולש ‪.1800‬‬

‫תרגיל ‪ 47‬עמוד ‪19‬‬

‫התלמידים צריכים לכתוב בעצמם את היחס‪ ,‬לצמצם ולחשב‪.‬‬

‫תרגיל ‪- 48‬דוגמה פתורה‪ -‬עמוד ‪19‬‬

‫דוגמה פתורה‪ .‬התלמידים צריכים למצוא את הכמות השלמה באמצעות היחס והכמות‬
‫החלקית‪.‬‬
‫גם כאן אפשר להשתמש במשוואה או בחשיבה תבניתית‪ .‬ניתן להשתמש בטבלה מחולקת‬
‫ל – ‪, 4‬בה נרשום את הנתונים והמשוואה‪ :‬שוויון בין מכפלת האלכסונים‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫יחס השערים "ספיגה מול כיבוש" של "הפועל תל–אביב" הוא‪. 3 : 2 :‬‬
‫הקבוצה ספגה ‪ 10‬שערים‪ .‬כמה שערים הובקעו במשחקים של "הפועל תל–אביב"?‬
‫כמה שערים כבשה "הפועל תל–אביב"?‬

‫אפשרות ראשונה‪ :‬בדוגמה זו קל להתחיל מהחלק השני של השאלה‪ .‬אם הקבוצה ספגה ‪10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שערים ‪ ,‬יש להגדיל את היחס הנתון פי ‪. 2‬‬

‫•‪5‬‬

‫‪10 :‬‬ ‫?‬

‫‪22‬‬
 ‫לכן מספר השערים שכבשה הוא ‪3 • 5 = 15‬‬

‫סך כל השערים שהובקעו הם ‪10 + 15 = 25‬‬

‫אפשרות שנייה‪ :‬החלק של השערים שספגה הקבוצה מתוך סך כל השערים במשחקים הוא‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪,‬והחלק של השערים שהקבוצה כבשה הוא‬

‫כיצד נפתור? פתרון משוואה עם מכנה למדנו כבר בכיתה ז'‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לכן‪:‬‬

‫לכן מספר השערים שהובקעו במשחקי הקבוצה הוא ‪ 25‬שערים‪,‬‬

‫מתוכם ספגה הקבוצה ‪ 10‬שערים‪ ,‬ו – ‪ 15‬שערים היא כבשה‪.‬‬

‫אפשרות שלישית‪ :‬טבלה‬

‫חלק‬ ‫גודל ‪/‬‬

‫כמות‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫גודל ‪ /‬כמות‬

‫‪10‬‬ ‫חלק‬

‫‪.‬‬ ‫כיוון שמכפלת האלכסונים שווה‪ ,‬נקבל‪:‬‬

‫♥ שימו לב! התקבלה אותה משוואה כמו באפשרות הראשונה‪ .‬להזכירכם‪ ,‬אפשר לפתור גם‬

‫‪.‬‬ ‫כך‪:‬‬

‫הערה‪ :‬בדוגמה זו ניתן לראות שאפשר ליישם פתרונות שונים על פי רמות חשיבה שונות של‬
‫הילדים‪.‬‬

‫בספר יש דוגמה פתורה נוספת‪.‬‬

‫פתרון תבניתי‬

‫‪23‬‬
 ‫נתונים הריבועים הבאים‪:‬‬

‫החלק הצבוע הוא מספר השערים שהקבוצה ספגה‪ ,‬ואילו החלק הלבן הוא מספר השערים‬
‫שהקבוצה "כבשה"‪ .‬לכן כל משבצת אפורה מייצגת ‪ 5‬שערים ( ‪ ) 2 : 10‬וסך כל השערים‬
‫שנכבשו במשחקי "הפועל תל–אביב" הם ‪.25‬‬

‫פתרון תבניתי קל יותר להראות‪ ,‬כאשר היחס הוא ‪( 3 : 1‬או כל יחס שאחד הגורמים‬

‫הוא ‪.)1‬‬

‫למשל‪ :‬היחס בין הבנים לבנות בקבוצה הוא ‪ . 5 : 1‬מספר הבנים הוא ‪ .4‬כמה ילדים‬
‫בקבוצה?‬

‫הריבוע האפור מייצג את מספר הבנים (‪ ,)1‬והריבועים הלבנים מייצגים את מספר הבנות (‬
‫‪ .)5‬כיוון שכמות הבנים היא ‪ ,4‬מייצג כל ריבוע ‪ 4‬ילדים‪ ,‬ובקבוצה יש ‪ 24‬ילדים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 50 ,49‬עמוד ‪20‬‬

‫תרגול הנושא הנלמד‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 51‬עמוד ‪20‬‬

‫היחס בין התלמידים המשתתפים בתחרות לאלה שלא משתתפים שונה בין שתי הכיתות‪ ,‬אך‬
‫מספר התלמידים שלא משתתף שווה‪.‬‬
‫התלמידים צריכים לחשב את מספר התלמידים בכל כיתה‪.‬‬
‫אפשר לשאול לפני תחילת התרגיל‪ :‬באיזו כיתה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יש יותר תלמידים? נמקו‪.‬‬

‫מהכיתה‪ -‬לעומת ‪4‬‬ ‫מסקנה‪ :‬בכיתה י"ב יש יותר תלמידים‪ ,‬מכיוון ש‪ 4-‬תלמידים הם רק‬

‫מהכיתה ‪ -‬בכיתה י"א‪.‬‬ ‫תלמידים‪ ,‬המהווים‬

‫תרגיל ‪ 52‬עמוד ‪20‬‬

‫דומה לתרגיל ‪.51‬‬

‫תרגיל ‪ *53‬עמוד ‪20‬‬

‫אילו היו הבנות צריכות לשלם סכום מלא‪ ,‬הן היו משלמות‪ 135 :‬שקלים‪ .‬נועה ‪ 45‬שקלים‪,‬‬
‫ומיכל ‪ 90‬שקלים‪.‬‬

‫כיוון שהן לא שילמו על הספר הזול (‪ 33‬שקלים)‪ ,‬הן שילמו ‪ 102‬שקלים‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫מהמחיר‪ ,‬ואילו מיכל תשלם‬ ‫אפשרות חלוקה ‪ . 2 : 1 = 90 : 45 :‬נועה תשלם‬

‫‪,‬ומיכל תשלם ‪ 68‬שקלים‪.‬‬ ‫מהמחיר‪ .‬לכן‪ :‬נועה תשלם‪:‬‬

‫תרגיל ‪ *54‬עמוד ‪20‬‬

‫תרגיל דומה לתרגיל הקודם בדרגת קושי גבוהה יותר ‪ :‬שברים‪.‬‬
‫פתרון מלא יש בדפי התשובות‪.‬‬

‫פרופורציה‬
‫פרופורציה היא שוויון בין יחסים‪ .‬לערך הקבוע של היחס קוראים מקדם הפרופורציה‪.‬‬

‫שאלת פתיחה עמוד ‪22‬‬

‫הדוגמה מפורטת וממחישה פרופורציה בין משקל למחיר ובין משקל לכמות שומן בין שלוש‬
‫חברות‪ .‬זו דוגמה מחיי היומיום‪ ,‬מלווה במלל רב‪ .‬קראו עם התלמידים המתקשים את כל‬
‫השאלה‪ ,‬הדגישו את הפרטים החשובים (ניתן לסמן כל פרט בצבע אחר‪ -‬למשל‪ :‬מחיר‬
‫באדום‪ ,‬משקל בכחול‪ ,‬כמות השומן בירוק)‪ ,‬וענו ביחד על סעיפי המשנה‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נלמד על שוויון בין יחסים (פרופורציה) ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נלמד לפתור משוואות המבוססות על פרופורציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד להמיר פרופורציה בפרופורציה השקולה לה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד ליישם פרופורציה לצורך פתרון שאלות שונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 55‬עמודים ‪25 - 23‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫סעיף א' ‪ :‬ניתן לראות מיד‪ ,‬כי מחיר מחברת אחת הוא ‪ 5‬שקלים בשני המארזים‪.‬‬
‫לתלמידים מתקדמים כדאי לתת דוגמה‪ ,‬שבה החישוב לא מיידי ומהיר‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫מחיר ‪ 6‬חטיפים בחנות עולה ‪ 13.5‬שקלים‪ ,‬ומחיר ‪ 9‬חטיפים זהים עולה במרכול ‪20.25‬‬
‫שקלים‪ .‬היכן כדאי לקנות את החטיפים?‬

‫מובן שגם כאן המחיר לחטיף בודד זהה בשני המקומות‪.‬‬

‫כאשר החישוב אינו מיידי ‪,‬אנו מחפשים דרך נוחה להשוות‪ ,‬והדרך היא פרופורציה‪.‬‬
‫השיקול באיזה מארז לבחור תלוי בכמות המחברות שאנו רוצים לקנות ( משום שהמחיר‬

‫‪25‬‬
 ‫למחברת אחת זהה )‪ .‬אם כמות המחברות שאנו רוצים לקנות היא כפולה של ‪ ,4‬למשל ‪16‬‬
‫מחברות‪ ,‬נקנה את האריזה ה"גדולה"‪ ,‬ואם כמות המחברות היא כפולה של ‪ ,3‬נקנה את‬
‫המארז ה"קטן"‪ .‬אם כמות המחברות היא כפולה גם של ‪ 3‬וגם של ‪ ( 4‬כמו ‪ 12‬מחברות )‪ ,‬אין‬
‫זה משנה איזה מארז נקנה‪.‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬תלמידים אינם יכולים לראות מיד כי היחס זהה‪.‬‬

‫כדי לאשש או לשלול את המסקנה נרשום את היחס ונצמצם‪:‬‬

‫‪( .‬כתיבה שונה של יחס)‪.‬‬ ‫אולם "רקפת" ‪ ,9 : 2 = 180 : 40‬וגם באולם "כלנית"‬

‫‪,‬‬ ‫חלק ‪ : 2‬התלמידים צריכים לכתוב את היחס בין מספר הכסאות למספר השולחנות‪ .‬אולם "כלנית"‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫וגם באולם "רקפת" ‪:‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬כיוון שהיחס שווה‪ ,‬גם כמות הקלפים שווה‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫‪( .‬מסקנה מן הסעיף הקודם)‪.‬‬ ‫‪,‬אז מתקיים גם‬ ‫מתבסס על העובדה כי אם מתקיים‪:‬‬

‫לתלמידים מתקדמים אפשר להסביר את התהליך‪:‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬אם תלמיד יכתוב‪, x : 5 = 4 : 2 :‬הוא יתקשה בפתרון התרגיל‪.‬‬

‫עודדו את התלמידים לכתוב את היחס בעזרת קו שבר‪ ,‬ואז תתקיים הפרופורציה‪ ,‬ויהיה קל‬
‫יותר לפתור את התרגיל‪.‬‬

‫‪ .‬כיצד נפתור? כבר בתחילת הנושא (מציאת השלם או מציאת החלק) למדנו כיצד‬

‫לפתור משוואות מהסוג הזה‪.‬‬

‫אפשרות ראשונה‪" :‬כפל בהצלבה" ‪:‬‬

‫‪:‬‬ ‫אפשרות שנייה‪ :‬נחלק ב‪-‬‬

‫‪26‬‬
 ‫אפשרות שלישית‪ :‬לכפול ב‪: 5 -‬‬

‫‪ ,‬לכן ‪( . x = 10‬איזה מספר מחלקים ב‪5 -‬‬ ‫אפשרות רביעית‪ :‬פתרון תבניתי‪:‬‬

‫והוא נותן תוצאה ‪.)? 2‬‬

‫נדון בכיתה איזו דרך נוחה יותר‪ ,‬וניתן דוגמה מורכבת יותר על מנת להגיע לפתרון שאינו‬
‫ניחוש‪ ,‬אלא פתרון אלגוריתמי‪.‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬מסתמך על העובדה‪ :‬אם מתקיימת פרופורציה בין גדלים שונים‪ ,‬היא מתקיימת גם‬
‫על פרופורציה של המספרים ההפכיים‪.‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬יש להגדיר משתנה ‪ x :‬מספר נתון‬

‫‪.‬‬ ‫ה‪ x -‬נמצא במכנה‪ ,‬ולא במונה‪:‬‬

‫עודדו את התלמידים לעשות צמצום (של האגף הימני)‪ ,‬ואז יראו בקלות כי ‪. x = 9‬‬

‫דרך נוספת היא ליישם את המסקנה‪ ,‬כי מתקיימת גם פרופורציה של המספרים ההפכיים‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫לכן המשוואה שנוכל לפתור היא‬

‫ניתן לומר לתלמידים‪ ,‬כי בהמשך נלמד גם לפתור משוואות מסוג זה‪,‬שבהן המשתנה במכנה‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫שיח מתמטי חשוב ביותר‪.‬‬

‫יש לנו שלוש דרכים שונות למציאת התשובה ‪,‬וכולן נכונות‪.‬‬
‫אם נשתמש בטבלה‪ ,‬נוכל להראות לתלמידים כי הפרופורציה מתקיימת בין כל הגדלים‪:‬‬

‫מחיר‬ ‫כמות‬

‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כמות‬

‫‪x‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מחיר‬

‫מהתבוננות בטבלה אפשר להרכיב כל פרופורציה שאנו רוצים‪:‬‬

‫‪27‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫דוד הציע פרופורציה חלופית לפרופורציה‬

‫ניתן לתת דוגמאות מספריות ולהראות שדוד צודק‪.‬‬

‫בצורה כללית אפשר להוכיח (לתלמידים מתקדמים)‪ :‬תחילה נכפול ב‪ b -‬את שני האגפים‬

‫ואחר כך נחלק ב‪ c -‬את שני האגפים‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫סעיף ‪IV‬‬
‫את השיח המתמטי של סעיף זה חשוב מאוד לעשות עם התלמידים בכיתה‪ .‬חלק גדול מן‬
‫הדיון כבר הסברנו בסעיף ‪.III‬‬
‫סעיף ‪V‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 56‬עמוד ‪25‬‬

‫תרגיל פשוט‪ ,‬דומה לדוגמאות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 57‬עמוד ‪25‬‬

‫סעיף א'‪ :‬דומה לתרגיל ‪.56‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬היחס שונה‪ .‬מגדילים את המחיר מ‪ 80 -‬שקלים ל – ‪ ,120‬או שמורידים את המחיר‬
‫מ – ‪ 150‬שקלים ל – ‪ 100‬שקלים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 58‬עמוד ‪25‬‬

‫מוצאים את היחס בין מספר הקלוריות למשקל בכל אחד מהסוגים‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬סוג ג' ‪:‬‬ ‫‪ ,‬סוג ב' ‪:‬‬ ‫סוג א' ‪:‬‬

‫קיימת פרופורציה בין סוג ב' לסוג ג'‪.‬‬

‫מובן שאם מתקיימת פרופורציה בין כמות הקלוריות למשקל‪ ,‬מתקיימת פרופורציה בין‬
‫המשקל לכמות הקלוריות‪.‬‬

‫תרגיל ‪- 59‬דוגמאות פתורות‪ -‬עמוד ‪26‬‬

‫הסבר כיצד פותרים משוואות מסוג "פרופורציה"‪ .‬דנו בכך כבר קודם‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים זהו הסבר נוסף‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬הסבירו כי נחזור על נושא זה בהמשך (פתרון משוואות)‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫תרגיל ‪ 60‬עמוד ‪26‬‬
‫פתרון משוואות‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 69 – 61‬עמוד ‪27‬‬

‫התלמידים בונים את הפרופורציה בהתאם לשאלה ופותרים בדרך הנוחה להם‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 70‬עמוד ‪27‬‬

‫חשוב להסביר לתלמידים‪ ,‬כי כמו שבחפיפת משולשים יש חשיבות לסדר כתיבת האותיות‪,‬‬
‫כך גם כאן סדר כתיבת האותיות "רומז" לנו איזו צלע במלבן האחד פרופורציונית לצלע‬
‫האחרת במלבן השני‪.‬‬

‫‪ .‬לכן אם כתוב כי צלעות המלבן ‪ ABCD‬פרופורציוניות‬ ‫תלמיד עלול לחשוב כי‪:‬‬

‫‪ ,‬ואז נוכל לכתוב‪:‬‬ ‫לצלעות המלבן ‪ ,EKTS‬אזי‪:‬‬

‫ולפתור‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 71‬עמוד ‪28‬‬

‫זהה לקו החשיבה של תרגיל‪.70 :‬‬

‫תרגיל ‪ *72‬עמוד ‪28‬‬

‫מהכמות‬ ‫‪ ,‬או הכמות החדשה היא‬ ‫שימוש בשבר פשוט‪ .‬הקטנו את הכמות ב‪-‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .‬לכן‪:‬‬ ‫המקורית‪ .‬בכד היו ‪ 4‬כוסות מים‪ ,‬ולאחר השינוי‪:‬‬

‫תרגיל ‪ *73‬עמוד ‪28‬‬

‫נחשב תחילה את כמות השזיפים ואת כמות הפירות האחרים בשני השקים יחד‪ ,‬ונקבל‪:‬‬
‫שזיפים‪ ,x + 11 :‬כאשר ‪ x‬מייצג את כמות השזיפים בשק השני‪ ,‬שאר הפירות – ‪ 24‬ק"ג‪.‬‬

‫ונפתור‪.‬‬ ‫נכתוב משוואה‪:‬‬

‫אם אנו רוצים לעזור לתלמידים מתקשים לפתור שאלה זו‪ ,‬ניתן לרשום במונה ובמכנה את‬

‫‪.‬‬ ‫ה"נושא" ‪:‬‬

‫‪29‬‬
 ‫תרגיל ‪ *74‬עמוד ‪28‬‬
‫תרגיל קשה‪ ,‬ובו כמה שלבים‪.‬‬
‫שלב ראשון ‪ :‬נחשב את כמות המים ואת כמות המלח בתמיסה הראשונה‪:‬‬

‫‪ ,‬כמות המלח ‪ 8‬ליטרים‪ ,‬וכמות המים ‪ 10‬ליטרים‪.‬‬ ‫מלח‪:‬‬

‫שלב שני ‪ :‬כמות המלח בתמיסה השנייה היא ‪ ,x‬וכמות המים ‪. x – 42 :‬‬
‫שלב שלישי ‪ :‬בתמיסה החדשה יש ‪ 60‬ליטרים תמיסה‪ ,‬כאשר ריכוז המלח בה הוא ‪,25%‬‬

‫ונפתור‪:‬‬ ‫‪ .‬לכן‪:‬‬ ‫כלומר‬

‫בתמיסה השנייה ‪ 7‬ליטרים מלח ו‪ 35 -‬ליטרים מים‪.‬‬

‫תרגיל ‪- 75‬דוגמה פתורה‪ -‬עמודים ‪29 ,28‬‬

‫כיצד פותרים פרופורציה‪ ,‬כאשר היא כתובה בין שלושה גורמים?‬
‫מפרידים‪ ,‬וכל פעם פותרים רק פרופורציה אחת ביחס לשנייה‪ ,‬מבלי לעסוק בפרופורציה‬
‫השלישית‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 76‬עמוד ‪29‬‬

‫חישוב כמו שאלה ‪.75‬‬

‫תרגיל ‪ 77‬עמוד ‪30‬‬

‫תרגיל המתאים לתרגיל ‪ 75‬בשינוי קל‪ .‬יש לשים לב ליחידות האורך שונות‪ .‬או שהופכים‬
‫למטרים או לס"מ‪ -‬מה שיותר נוח ומה שיותר מתאים ‪.‬‬
‫לתלמידים המתקשים הסבירו‪ :‬המרחק בין ארון החשמל לבסיס העמוד הוא ‪ 300‬ס"מ‬
‫ופרופורציוני לצלע ‪ 15‬ס"מ‪ ,‬המרחק בין בסיס העמוד לראש העמוד פרופורציוני לצלע‬
‫‪ 20‬ס"מ‪ ,‬והמרחק בין ארון החשמל לראש העמוד (הכבל) פרופורציוני לצלע ‪ 25‬ס"מ‪.‬‬

‫ונוכל לחשב בקלות‪.‬‬ ‫כך נקבל‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 78‬עמוד ‪30‬‬

‫‪30‬‬
 ‫יש להדגיש כי הטרפז רק הוקטן‪ ,‬ולא עבר שינוי או סיבוב‪ .‬יש פרופורציה בין ‪ 4‬גורמים‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫הפרופורציות‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 79‬עמוד ‪30‬‬

‫יש כאן מספר אפשרויות לפתרון‪ ,‬וכדאי לפתח שיח מתמטי‪.‬‬
‫אפשרות א'‪ :‬כמות החלמונים גדלה ב‪,50% -‬כלומר בחצי‪ ,‬ולכן יש להגדיל את שאר החומרים‬
‫בחצי מהכמות המקורית‪ ,‬דהיינו‪ :‬נוסיף רבע כוס סוכר‪ ,‬ו‪ 1.25 -‬כוסות קמח‪ ,‬לכן נקבל‪:‬‬

‫כוסות‪.‬‬ ‫כוס‪ ,‬וקמח‪:‬‬ ‫סוכר‪:‬‬

‫אפשרות ב'‪ :‬נרשום את היחס בין החלמונים לבין הסוכר‪ ,‬ואת היחס בין החלמונים לקמח‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫כיוון שיש לנו עתה ‪ 3‬חלמונים‪ ,‬נכתוב את כמות הסוכר הדרושה כ – ‪ ,x‬ואת כמות הקמח‬
‫הדרושה כ –‪.y‬‬

‫‪.‬‬ ‫נקבל‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫מובן שיש דרכים נוספות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 80‬עמוד ‪30‬‬

‫נסמן תחילה את הצלעות החסרות‪.BC = x, DE = y :‬‬

‫נכתוב את הפרופורציות‪:‬‬

‫נחשב‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 81‬עמוד ‪30‬‬

‫מחזיר אותנו למושגים שנלמדו בגיאומטריה‪" :‬ניצבים" ו"יתר" (הצלע הגדולה במשולש)‬
‫במשולש ישר‪-‬זווית‪ ,‬היקף משולש‪ ,‬שטח משולש ישר‪-‬זווית‪.‬‬
‫בכיתות מתקשות חובה להדגיש את המושגים וגם לסרטט אותם על הלוח‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫רצוי שהתלמידים יסרטטו שני משולשים ישרי‪-‬זווית פרופורציונליים‪ .‬אפשר להוסיף אותיות‬
‫לשמות המשולשים על מנת להקל את זיהוי הצלעות הפרופורציונליות (כמו שאלה ‪.)80‬‬
‫והפרופורציות הן‪:‬‬

‫‪O‬‬

‫‪A‬‬
‫‪ 10‬ס"מ‬

‫‪ 4‬ס"מ‬ ‫‪ 5‬ס"מ‬

‫‪R‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬

‫‪ 3‬ס"מ‬

‫אנו רואים כי כל צלע הוגדלה פי ‪, 2‬לכן‪:‬‬

‫‪ 6‬ס"מ = ‪ DN, 8‬ס"מ = ‪.OD‬‬

‫תרגיל ‪ *82‬עמוד ‪31‬‬

‫תרגיל קשה‪.‬‬
‫כדי להבהיר את השאלה כדאי להוסיף אותיות למלבנים‪ ,‬וכן לסמן את אורכי הצלעות‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪E‬‬ ‫באותיות קטנות‪.‬‬
‫גיליון ‪ 4A‬הוא‪ ABCD :‬או ‪.BEFC‬‬
‫גיליון ‪ 3A‬הוא‪.AEFD :‬‬
‫אפשר לראות מיד כי שטח גיליון ‪ 3A‬גדול פי ‪ 2‬משטח גיליון ‪.4A‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪F‬‬

‫נסמן‪. AB = BE = FC = DC = a :‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪AD = BC = EF = b‬‬
‫לכן‪. AE = DF = 2a :‬‬

‫שטח גיליון ‪ 4A‬הוא ‪ ,a ∙ b :‬ושטח גיליון ‪ 3A‬הוא‪.2a ∙ b :‬‬

‫‪.‬‬ ‫לכן היחס בין השטחים הוא‪:‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬קשה‪ .‬כיוון שהיחס בין הצלעות נשמר‪ ,‬אפשר לכתוב‪:‬‬

‫‪32‬‬
 ‫‪.‬‬

‫יחס ישר ויחס הפוך‬

‫שני גדלים חיוביים משתנים‪ ,‬אשר היחס ביניהם קבוע‪ ,‬מקיימים יחס ישר‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬כאשר נתונים שני גדלים חיוביים‪ ,‬א' ו‪ -‬ב'‪ ,‬וכאשר גודל א' גדל (קטן) פי מספר‬
‫מסוים‪ ,‬גם גודל ב' גדל (קטן) פי אותו המספר (כלומר יש שוויון יחסים)‪ ,‬יש בין שני‬
‫הגדלים הללו יחס ישר‪.‬‬

‫שני גדלים חיוביים משתנים‪ ,‬אשר המכפלה שלהם קבועה‪ ,‬מקיימים יחס הפוך‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬כאשר נתונים שני גדלים חיוביים‪ ,‬א' ו‪ -‬ב'‪ ,‬וכאשר גודל א' גדל (קטן) פי מספר‬
‫מסוים‪ ,‬גודל ב' קטן (גדל) פי אותו המספר‪ ,‬יש בין שני הגדלים יחס הפוך‪.‬‬

‫שאלות פתיחה עמוד ‪33‬‬

‫שיח כיתתי הפותח את הנושא‪" :‬יחס ישר ויחס הפוך"‪.‬‬
‫נדון בכיתה בכל ההיבטים של היחס (שנלמדו בתתי‪ -‬הפרקים הקודמים) ונקשרם באמצעות‬
‫שאלה‪ ,‬המתבססת על מציאות יומיומית לנושא‪ :‬יחס ישר ויחס הפוך‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות לתלמידים מתקשים‬
‫אדם מנקה לבדו בניין משרדים במשך ‪ 12‬שעות‪ .‬אם נצרף לו עובד נוסף (העובד בקצב‬
‫זהה)‪ ,‬בכמה זמן הם יסיימו את העבודה? ואם יהיו ‪ 3‬עובדים?(יחס הפוך)‪.‬‬
‫יעל הולכת בקצב של ‪ 120‬מ' לדקה‪ .‬מהו המרחק שתעבור במשך ‪ 4‬דקות? במשך ‪10‬‬
‫דקות? ככל שיעל הולכת זמן רב יותר‪ ,‬היא עוברת מרחק גדול‪/‬קטן יותר? (יחס ישר)‪.‬‬

‫המרחק של יעל מבית הספר הוא ‪ 1,800‬מ'‪ .‬בדרך כלל מגיעה יעל מביתה לבית הספר‬
‫במשך ‪ 15‬דקות‪ .‬מהי מהירות ההליכה של יעל?‬
‫בקשו מן התלמידים לשאול שאלות נוספות‪ :‬מה יקרה אם יעל תלך ‪ 20‬דקות? מה יקרה אם‬
‫יעל תלך ‪ 10‬דקות? מה יקרה אם יעל תגביר‪/‬תאט את מהירותה?‬
‫ככל שיעל תלך מהר יותר‪ -‬כך יקטן זמן ההליכה‪ ,‬ככל שיעל תאט את מהירותה‪ -‬כך יגדל זמן‬
‫ההליכה (יחס הפוך)‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נכיר את המושגים יחס ישר ויחס הפוך‪ ,‬ואת הביטויים האלגבריים שמייצגים אותם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪33‬‬
 ‫ניישם את העקרונות של יחס ישר ויחס הפוך לצורך פתרון שאלות מילוליות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד את הייצוגים הגרפיים של יחס ישר ויחס הפוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 83‬עמודים ‪34 ,33‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫התלמידים צריכים להסיק מסקנות מן הכתוב‪:‬‬

‫סעיפים א' ו‪ -‬ב'‪ :‬ככל שערך אחד גדל ‪ -‬גם הערך השני גדל פי אותו מספר‪ ,‬וככל שערך אחד‬
‫קטן‪ -‬גם הערך השני קטן פי אותו מספר (יחס ישר)‪.‬‬

‫סעיפים ג' ו – ד'‪ :‬ככל שערך אחד גדל‪ -‬הערך השני קטן (יחס הפוך)‪.‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬יחס ישר‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים כדאי להציע דוגמאות פרטיות‪ ,‬שיעזרו להם לענות על השאלות‪:‬‬
‫רכיבה על אופניים‪ ,‬שחייה‪ ,‬אריזת מתנות וכו'‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫‪ ,‬והתלמידים מתבקשים להשלים את הטבלה‪.‬‬ ‫סעיף א' ‪ :‬נתון היחס‪:‬‬

‫המסקנה‪ :‬ככל ש‪ x -‬הולך וגדל‪ -‬גם ‪ y‬הולך וגדל‪ .‬מסקנה‪ :‬יחס ישר‪.‬‬
‫אם נזוז בטבלה מימין לשמאל‪ :‬ככל ש – ‪ x‬הולך וקטן‪ -‬גם ‪ y‬הולך וקטן‪.‬‬

‫♥ שימו לב! במעבר מעמודה ‪ C‬לעמודה ‪ D, x‬קטן וגם ‪ y‬קטן‪.‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬נתון היחס‪ , x ∙ y = 60 :‬והתלמידים מתבקשים להשלים את הטבלה‪.‬‬

‫המסקנה‪ :‬ככל ש – ‪ x‬הולך וגדל‪ y -‬הולך וקטן‪ .‬מסקנה‪ :‬יחס הפוך‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,x ∙ y = 80‬ו ‪-‬‬ ‫אפשר לתת דוגמאות נוספות‪ ,‬כמו‪:‬‬

‫סעיף ‪III‬‬
‫סיכום התרגיל‪:‬‬
‫יחס ישר מתקיים‪ ,‬כאשר גודל א' הולך וגדל (או קטן) פי גורם מסוים‪ ,‬וגודל ב' הולך וגדל (או‬
‫קטן) פי אותו גודל‪.‬‬
‫יחס הפוך מתקיים‪ ,‬כאשר גודל א' הולך וגדל (או קטן) פי גורם מסוים‪ ,‬גודל ב' הולך וקטן‬
‫(או גדל) פי אותו גודל‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫דוגמאות‪:‬‬
‫סעיף א'‪ :‬חוזרים לתחילת התרגיל ובודקים מה מתאר יחס ישר ומה מתאר יחס הפוך‪.‬‬
‫סעיף ב' ‪ :‬יחס ישר‪ .‬סעיף ג' ‪ :‬יחס הפוך‪.‬‬
‫סעיף ד' ‪ :‬בין כמות המחברות הנרכשת לבין התשלום מתקיים יחס ישר‪ :‬ככל שנקנה יותר‬
‫מחברות‪ ,‬נשלם יותר כסף עבורן‪.‬‬
‫אם כמות המחברות שרכשה תמר גדול פי ‪ ,3‬יגדל גם התשלום פי ‪.3‬‬
‫סעיף ה' ‪ :‬סכום הכסף של משה הוא גודל קבוע‪ .‬ככל שמחיר הבקבוק יהיה גבוה יותר‪ ,‬יקנה‬
‫משה פחות בקבוקי משקה‪ ,‬ולהפך‪:‬ככל שמחיר הבקבוק יהיה נמוך יותר‪ ,‬יקנה משה כמות‬
‫גדולה יותר של בקבוקים – יחס הפוך‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 84‬עמוד ‪35‬‬

‫סעיף ‪ : I‬תרגיל המדגים יחס ישר‪.‬‬
‫סעיף ‪ : II‬תרגיל המדגים יחס הפוך‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 85‬עמוד ‪35‬‬
‫לכאורה התרגיל נראה קל‪ ,‬אך הוא אינו כזה‪.‬‬
‫תלמידים מתקשים זקוקים לתיווך‪ .‬ניתן לעזור ברמז‪ :‬אם ‪ x‬גדל פי ‪, 2‬אז גם ‪ y‬גדל פי ‪2‬‬
‫(בסעיף א')‪ .‬אם ‪ x‬הולך וגדל פי ‪ y ,2‬הולך וקטן פי ‪( 2‬בסעיף ב' ו – ג')‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 86‬עמוד ‪36‬‬

‫בסעיפים א' ו‪ -‬ג' ‪ :‬יחס ישר‪ ,‬בסעיפים ב' ו‪ -‬ד' ‪ :‬יחס הפוך‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 87‬עמוד ‪36‬‬

‫סעיף ‪ : I‬יחס הפוך כאשר נתון שטח מלבן קבוע‪.‬‬
‫ניתן לפתוח את הדיון בכיתה ולשאול‪ :‬מה יקרה לשטח מלבן‪ ,‬אם נגדיל את אחת הצלעות פי‬
‫גודל מסוים? (לכיתות מתקשות ניתן לומר‪ :‬הגדלנו פי ‪ 3‬את אחת הצלעות)‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬שהשטח יגדל פי אותו גודל‪.‬‬
‫מה יקרה לשטח המלבן ‪,‬אם נקטין את אחת הצלעות פי גודל מסוים?‬
‫רק אז נשאל‪ :‬שטח המלבן הוא ‪ 80‬סמ"ר‪ .‬אם נגדיל צלע אחת פי גודל מסוים (דוגמה‬
‫מספרית לכיתות מתקשות) והשטח לא ישתנה‪ ,‬מה יקרה לצלע השנייה?‬
‫זהו יחס הפוך‪ .‬שטח המלבן נשאר קבוע‪ .‬אם אורך צלע גדל פי מספר מסוים‪,‬יקטן אורך הצלע‬
‫השנייה פי אותו מספר‪ ,‬ולכן זהו יחס הפוך‪ .‬ניתן לתת דוגמה קלה ובהירה‪:‬‬
‫שטח מלבן ‪ 20‬סמ"ר‪ .‬הצלע הארוכה ‪-‬אורכה ‪ 10‬ס"מ‪ ,‬והצלע הקצרה‪ -‬אורכה ‪ 2‬ס"מ‪ .‬אם‬
‫הצלע הקצרה תגדל פי ‪ 2‬ותהיה ‪ 4‬ס"מ‪ ,‬והשטח יישאר קבוע‪ 20 -‬סמ"ר ‪,‬יהיה אורך הצלע‬
‫הארוכה ‪ 5‬ס"מ‪ ,‬כלומר הצלע הארוכה תקטן פי ‪. 2‬‬
‫‪35‬‬
 ‫סעיף ‪ : II‬המשך ישיר לסעיף הראשון ‪ :‬יחס הפוך‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 88‬עמוד ‪36‬‬

‫היקף הריבוע הוא‪ ,y = 4x :‬הוא מייצג יחס ישר‪.‬‬
‫היקף הריבוע גדל או קטן פי אותה הגדלה או הקטנה של צלעות הריבוע‪.‬‬
‫תרגילים ‪ 90 ,89‬עמוד ‪37‬‬
‫יחס הפוך‪ .‬שימו לב להבדל בין שתי השאלות‪ .‬ב‪ 91 -‬הקטנה‪ ,‬ב‪ 92 -‬הגדלה‪.‬‬
‫יותר ברזים‪ -‬פחות זמן למלא את הבריכה‪.‬לעומת זאת פחות פועלים – יותר זמן לסיים את‬
‫העבודה‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 94 – 91‬עמוד ‪37‬‬

‫תרגילים העוסקים ביחס ישר או יחס הפוך‪ .‬הנושא‪ :‬שאלות תנועה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 95‬עמוד ‪37‬‬
‫עלולה להיות בעיה של אוריינות‪ :‬מה פירוש המילה "פוקקת" ?(סוגרת בקבוק בפקק)‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 97 ,96‬עמוד ‪37‬‬

‫תרגול‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 98‬עמוד ‪38‬‬
‫תרגיל של יחס הפוך‪ ,‬העוסק בחלקי שעה‪ .‬אפשר לענות בשבר פשוט‪ ,‬ואפשר לענות בדקות‪.‬‬
‫‪ 4‬אנשים יעבדו ‪ 0.25‬של השעה‪ ,‬כלומר רבע שעה – ‪ 15‬דקות‪.‬‬

‫שעה‪ ,‬כלומר ‪ 10‬דקות‪.‬‬ ‫‪ 6‬אנשים יעבדו‬

‫שעה‪ ,‬כלומר ‪ 6‬דקות‪.‬‬ ‫‪ 10‬אנשים יעבדו‬

‫תרגיל ‪ *99‬עמוד ‪38‬‬

‫לתלמידים מתקשים אפשר לתת דוגמה עם מספרים‪ ,‬ואחר כך לעבור להכללה‪:‬‬
‫מחיר אוטובוס ליום טיול הוא ‪ 1200‬שקלים‪ .‬כיתה בת ‪ 40‬תלמידים התכוננה לטיול‪ .‬ביום‬
‫הטיול הגיעו רק רבע מתלמידי הכיתה (כלומר ‪ 10‬תלמידים)‪ ,‬לכן כל תלמיד היה צריך לשלם‬
‫_________ שקלים במקום __________‪.‬‬
‫‪.30 = 40 : 1200‬‬ ‫בתכנון היה כל תלמיד צריך לשלם ‪ 30‬שקלים‪:‬‬
‫כיוון שמחיר האוטובוס לא משתנה‪ ,‬שילם כל תלמיד ‪ 120‬שקלים‪.120 = 10 : 1200 :‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל תלמיד שילם פי ‪ 4‬יותר מהמתוכנן (כיוון שמספר התלמידים קטן פי ‪ ,4‬הסכום שכל‬
‫תלמיד שילם גדל פי ‪.)4‬‬
‫התשלום המתוכנן היה ‪ 27‬שקלים‪ ,‬והתשלום בפועל היה ‪ 108‬שקלים‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫תרגיל ‪ 100‬עמודים ‪39 ,38‬‬
‫תרגיל זה עוסק ביחס ישר המתואר כפונקציה קווית‪.‬‬
‫הבעיה ‪ :‬פעמים רבות גרף הפונקציה הוא בדיד ולא רציף‪.‬‬
‫כדאי לתת דוגמה ראשונה‪ :‬מילוי בריכה ריקה בקצב של ‪ 4‬מ"ק לשעה‪ ,‬או חימום קרח בקצב‬
‫של ‪ 50‬לדקה וכו'‪ ,‬שכן אז הגרף הוא רציף‪.‬‬
‫סעיף ‪I‬‬
‫סעיף א' ‪ :‬היחס הוא יחס ישר‪ ,‬והפונקציה‪.y = 3x :‬‬
‫אפשר להוסיף את ראשית הצירים לפונקציה ‪ :‬היא מייצגת מחיר ‪ ,0‬אם לא קניתי עטים כלל‪.‬‬
‫אסור לחבר את הנקודות‪ ,‬משום ש – ‪ x‬יכול להיות רק מספר חיובי שלם‪ ,‬וכך גם ‪.y‬‬
‫אם נקנה קמח? זו בעיה‪.‬‬
‫בחיי היומיום קמח נמכר בחבילות של ‪ 1‬ק"ג‪,‬ולא בתפזורת‪.‬‬
‫כדאי לתת דוגמה של ירקות או קטניות וכו'‪.‬‬
‫סעיף ב' ‪ :‬היחס הוא יחס ישר‪ .‬ההבדל בין גרף זה לקודם הוא תחום ההצבה‪ .‬בגרף זה‬
‫נקודת ראשית הצירים אינה שייכת‪ ,‬משום ש‪ . x ≠ 0 -‬ניתן לחבר את הנקודות‪,‬ו‪ x -‬יכול‬
‫להיות כל מספר חיובי ( שלם או שבר או מספר מעורב )‪.‬‬

‫הם שני גרפים זהים ‪,‬משום ש‪ x -‬ו – ‪ y‬הם מספרים‬ ‫סעיף ג' ‪ , y = m ∙ x :‬ו ‪-‬‬

‫חיוביים‪.‬‬
‫שני הגרפים נראים אותו דבר‪ ,‬והתלילות תלויה ב‪ .m -‬ככל ש – ‪ m‬גדול יותר‪ ,‬הגרף תלול‬
‫יותר‪ .‬ניתן לבקש מן התלמידים להציב‪ m = 2, m = 3, m = 4 :‬וכו'‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪m=4‬‬
‫‪m=3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪m=2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪37‬‬
 ‫סעיף ‪II‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 102 ,101‬עמוד ‪39‬‬

‫‪.‬‬ ‫סרטוט היחס ‪ ,y = 5x‬ו ‪-‬‬

‫תרגיל ‪ 103‬עמוד ‪39‬‬

‫בעיה מחיי היומיום‪ .‬היחס‪. y = 1.5x :‬‬

‫תרגיל ‪ 104‬עמוד ‪39‬‬

‫התלמידים צריכים למצוא את היחס מתוך קו ישר המסורטט במערכת הצירים‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬בקשו למצוא ‪ 2‬נקודות "שריג"‪ ,‬ורשמו את שיעוריהן‪.‬‬
‫נקודות "שריג" הן נקודות ששיעוריהן מספרים שלמים (במערכת צירים קרטזית‪ ,‬שבה‬
‫השנתות הן מספרים שלמים עוקבים)‪ ,‬כלומר נקודות שנמצאות ב"צומת" של ‪" 4‬משבצות"‪.‬‬
‫הפונקציה היא‪ , y = 3x :‬והצורה הגיאומטרית היא משולש שווה‪ -‬צלעות‪.‬‬
‫נקודות שריג‪stwww.weizmann.ac.il/math-rehovot/excellence/.../Activity_8.1.pd :‬‬

‫תרגיל ‪ 105‬עמוד ‪40‬‬

‫הקושי הראשון נעוץ בסרטוט מערכת צירים מתאימה‪.‬‬
‫נפעיל שיקול דעת עם התלמידים ונזכיר‪ :‬ראשית‪ ,‬המרחקים בין השנתות קבועים‪ ,‬אך‬
‫ה"דילוגים" לא חייבים להיות של יחידה אחת‪ .‬שנית‪ ,‬החלוקה של ציר ה‪ x -‬לא חייבת להיות‬
‫אותה חלוקה כמו בציר ה‪.y -‬‬
‫כדאי לחלק את ציר ה‪ x -‬בדילוגים של יחידה אחת ( ‪ ,).... 3 ,2 ,1‬ואת ציר ה‪ y -‬בדילוגים של‬
‫‪ 3‬או ‪ ,.... 9 ,6 ,3 ( 6‬או‪) .... 18 ,12 ,6 ,‬‬
‫קיים יחס ישר בין מספר השבועות שחלפו לגובה הגבעול‪.‬‬
‫האם ראשית הצירים נכללת בקבוצת הנקודות? כן‪ ,‬כי בזמן הזריעה היה גובה הגבעול ‪.0‬‬
‫קצב הצמיחה אחיד ומיוצג בעזרת הפונקציה‪.y = 6x :‬‬

‫תרגיל ‪ 106‬עמוד ‪40‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫‪.‬‬ ‫או‬ ‫היחס הוא יחס הפוך‪x ∙ y = 8 .‬‬

‫השלמת הטבלה וסימון הנקודות במערכת צירים‪ .‬ניתן לחבר את הנקודות בקו‪ ,‬אורך צלע‬
‫מלבן יכולה להיות גם מספר לא שלם‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫היחס‪ , x ∙ y = 6 :‬הוא כמו‬

‫היחס הוא יחס הפוך‪ ,‬והגרף‪:‬‬

‫סעיף ‪II‬‬
‫סיכום התרגיל‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 109 – 107‬עמוד ‪41‬‬

‫תרגול הנושא‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 110‬עמוד ‪41‬‬
‫תרגיל הפוך‪ :‬נתון גרף הפונקציה‪ ,‬ועלינו למצוא את היחס הנתון‪.‬‬
‫מן הגרף ניתן לראות‪ ,‬כי כאשר אורך צלע אחת הוא ‪ 1‬ס"מ‪ ,‬אורך הצלע הסמוכה ‪ 14‬ס"מ‪,‬‬
‫וכאשר אורך צלע אחת ‪ 7‬ס"מ‪ ,‬אורך הצלע השנייה ‪ 2‬ס"מ‪ .‬לכן שטח המלבן הוא ‪ 14‬סמ"ר‪.‬‬

‫או הביטוי‪. x ∙ y = 14 :‬‬ ‫הפונקציות המתארות יחס זה הן‪:‬‬

‫תרגיל *‪ 111‬עמוד ‪42‬‬

‫נמחיש לתלמידים באמצעות סרטוטים את תוכן השאלה‪.‬‬
‫בקבוצת המלבנים ששטחם קבוע‪ -‬למשל‪ 36 :‬סמ"ר‪ .‬נמצא מספר מלבנים שזהו שטחם‬
‫(‪.)... X 3, 9 X 4, 36 X 1 12‬‬

‫‪39‬‬
 ‫בקבוצת המלבנים השנייה יש צלע אחת קבועה‪ ,‬והצלע השנייה משתנה‪ .‬ההיקף משתנה‬
‫וגם השטח משתנה‪ .‬שניהם גדלים ככל שהצלע שאינה קבועה גדלה‪.‬‬
‫גרף ‪ 1‬מייצג יחס הפוך‪ .‬שטח המלבן קבוע‪ ,‬ככל שצלע אחת גדולה יותר‪ -‬כך הצלע השנייה‬
‫קטנה ‪ -‬המלבנים ששטחם קבוע‪ .‬ציר ה‪ x -‬וציר ה‪ y -‬מייצגים את אורכי צלעות המלבן‬
‫(בס"מ ‪,‬למשל)‪.‬‬
‫גרף ‪ 2‬מייצג יחס ישר‪ .‬צלע מלבן אחת קבועה‪ ,‬והצלע השנייה הולכת וגדלה‪ ,‬וכך שטח‬
‫המלבן הולך וגדל ‪ -‬המלבנים בעלי צלע אחת קבועה‪ .‬ציר ה‪ x -‬מייצג אורך צלע (בס"מ‪,‬‬
‫למשל)‪ ,‬וציר ה – ‪ y‬מייצג את שטח המלבן (בסמ"ר‪ ,‬למשל)‪ ,‬או ציר ה‪ y -‬מייצג את היקף‬
‫המלבן‪.‬‬
‫תרגיל זה מחדד את ההבחנה בין יחס ישר ויחס הפוך‪ ,‬תוך ההדגשה שכאשר היחס ישר‪,‬‬
‫הגרף הוא קו ישר‪.‬‬

‫קנה מידה‬
‫קנה מידה הוא יחס בין גודל בסרטוט או בדגם לבין גודל במציאות‪.‬‬

‫לקראת פתיחת הנושא רצוי להצטייד במפות שונות‪ :‬מפה עירונית‪ ,‬מפת ישראל ואטלס‪ .‬כמו‬
‫כן ניתן להגיע עם תמונה המצולמת בהגדלה והקטנה‪ ,‬סרטוטי דירות וכו' להמחשת הנושא‪.‬‬

‫שאלת פתיחה עמוד ‪43‬‬

‫דוגמה פתורה הפותחת את הנושא‪ :‬קנה מידה (ייתכן שהתלמידים כבר נחשפו לו בשיעורי‬
‫גיאוגרפיה)‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נכיר את המושג קנה מידה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נעסוק בשימושים הרבים של קנה מידה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 4 :‬שעות‪.‬‬

‫שימו ♥! קנה מידה הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים בחיינו‪.‬‬
‫התחומים העיקריים הם‪ :‬מפות‪ ,‬צילומים‪ ,‬תרשימי דירות וכו'‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 112‬עמודים ‪44 ,43‬‬

‫דוגמאות מחיי היומיום לשימוש בקנה מידה‪.‬‬

‫חשוב להדגיש את השימוש ביחידות מידה זהות למציאות ולסרטוט ‪ /‬צילום‪.‬‬

‫‪ 5‬ס"מ‬ ‫‪ 50‬ס"מ = ‪ 0.5‬מ'‬

‫‪ 30‬ס"מ‬ ‫‪ 300‬ס"מ = ‪ 3‬מ'‬
‫‪40‬‬
 ‫קנה מידה נרשם באופן הבא ‪ ,‬מציאות ‪ :‬תרשים ‪ ,‬כאשר המספרים שלמים‪.‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫גובה הבניין ‪ 20‬מ' ‪,‬שהם ‪ 0200‬ס"מ‪ .‬גובה הבניין בסרטוט ‪ 5‬ס"מ‪ ,‬לכן היחס בין הסרטוט‬
‫למציאות הוא‪ , 400 : 1 = 2000 : 5 :‬משמע‪ ,‬המידות הוקטנו‪ .‬כל ‪ 1‬ס"מ בסרטוט מייצג‬
‫‪ 400‬ס"מ במציאות ‪,‬שהם ‪ 4‬מ'‪.‬‬

‫רוחב הבניין בסרטוט ‪ 4‬ס"מ‪ ,‬לכן רוחב הבניין במציאות‪ , 1,600 = 400 ∙ 4 :‬שהם ‪16‬מ'‪.‬‬
‫דלת הכניסה בסרטוט היא ‪ 1‬ס"מ‪ ,‬לכן רוחבה ‪ 400‬ס"מ ‪,‬שהם ‪ 4‬מ'‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫הגדלה של המציאות‪.‬‬
‫גובה הפרח בשלט החוצות‪ 300 :‬ס"מ‪ .‬היחס בין הגובה בתמונה לבין המציאות הוא‪:‬‬

‫‪ .1 : 60 = 5 : 300‬המידות האמיתיות הוגדלו‪.‬‬

‫אורך הגבעול בתצלום ‪ 2.4‬מ' שהם ‪ 240‬ס"מ‪ .‬לכן במציאות אורכו ‪ 4‬ס"מ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫הסבר חשוב‪ .‬בצד שמאל של היחס כותבים תמיד את ממדי הסרטוט ‪ /‬הצילום ‪ /‬המפה‪,‬‬
‫ובצד ימין ‪-‬את הממדים של הגדלים במציאות‪.‬‬
‫כאשר הסרטוט ‪ /‬הצילום הוא הקטנה של המציאות‪ ,‬נרשום בצד שמאל ‪, 1‬ובצד ימין ‪a‬‬
‫( ‪.)a > 1‬‬
‫כאשר הסרטוט ‪/‬הצילום הוא הגדלה של המציאות‪ ,‬נרשום בצד ימין ‪ ,1‬ובצד שמאל ‪a‬‬
‫( ‪.)a > 1‬‬
‫הגדלה‪.‬‬ ‫הקטנה‪a : 1 ,‬‬ ‫לכיתות מתקשות‪a : 1 :‬‬
‫ניתן מספר דוגמאות על הלוח‪ ,‬ונבקש מן התלמידים לציין אם זו הגדלה או הקטנה של‬
‫‪.1 : 4‬‬ ‫‪,2 : 1‬‬ ‫‪,7 : 1‬‬ ‫‪,1 : 15‬‬ ‫‪,3 : 1‬‬ ‫המציאות‪,1 : 12 .‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬משמעות קנה המידה‪ :‬כל ‪ 1‬ס"מ בסרטוט שווה ‪ 500‬ס"מ במציאות‪ ,‬כלומר ‪ 5‬מ'‪.‬‬
‫גובה הבניין בסרטוט ‪ 24‬ס"מ‪ ,‬לכן גובהו במציאות‪ , 12,000 = 500 ∙ 24 :‬כלומר ‪ 120‬מ'‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫גובה בניין המשרדים במציאות הוא ‪ 45‬מ' ‪,‬כלומר ‪ 4,500‬ס"מ‪ .‬בסרטוט‪:‬‬
‫‪9‬ס"מ = ‪500 : 4500‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬הגדלה‪ .‬כל ס"מ במציאות הוגדל פי ‪.5‬‬

‫אם בצילום‪ ,‬גובה הצמח ‪ 10‬ס"מ‪ ,‬במציאות גובהו ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫אם רוחב האבן ‪ 1.5‬ס"מ‪ ,‬הרי בצילום גובהה ‪ 7.5‬ס"מ = ‪.5 ∙ 1.5‬‬

‫תרגיל ‪ 113‬עמוד ‪45‬‬

‫התלמידים צריכים להבחין אם הנתונים עוסקים בהגדלה או הקטנה‪ ,‬ולבחור את קנה המידה‬
‫המתאים‪ .‬לתלמידים מתקשים הדגישו‪ :‬מציאות ‪ :‬סרטוט ‪ /‬צילום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 114‬עמוד ‪45‬‬

‫התלמידים צריכים להפוך את הנתונים ליחידות מידה שוות‪ ,‬ואז לרשום קנה מידה מתאים‪,‬‬
‫כולל צמצום‪.‬‬

‫♥ שימו לב! נכון שקנה מידה רושמים תמיד בעזרת ( ‪ ) :‬ולא בעזרת קו שבר‪ ,‬אולם לצורכי‬
‫חישוב קנה מידה הוא יחס‪ ,‬ולכן אפשר לכותבו בעזרת קו שבר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 115‬עמוד ‪45‬‬

‫‪ ,‬לכן היחס‬ ‫היחס הוא ‪ .0.8 : 4‬לתלמידים מתקשים אפשר לעזור כך‪:‬‬

‫‪.1 : 5‬‬

‫אפשרות נוספת‪ :‬היחס ‪ ,0.8 : 4‬נחלק את שני אגפי היחס ב‪( 0.8 -‬כדי לקבל ‪ ,)1‬ואז‪:‬‬

‫( ‪.1 : 5 = ) 0.8 : 0.8 ( : ) 0.8 : 4‬‬

‫אפשרות נוספת‪ :‬נכפול את היחס ב‪ 10 -‬כדי לקבל מספר שלם‪ ,‬ואחר‪-‬כך נצמצם‪.‬‬

‫‪4 : 0.8 = 40 : 8 = 5 : 1‬‬

‫תרגילים ‪ 117 ,116‬עמוד ‪45‬‬

‫הקטנה והגדלה – יש להמיר יחידות מידה כדי לשמור על יחידות מידה שוות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 118‬עמוד ‪46‬‬

‫יש להפוך את המרחק מק"מ ל‪ -‬ס"מ‪ ,‬כלומר לכפול ב‪.100,000 -‬‬

‫‪.9,500,000 = 100,000 ∙ 95‬‬

‫‪42‬‬
 ‫קנה המידה הוא ‪.500,000 : 1 = 9,500,000 : 19‬‬

‫כל ס"מ במפה הוא ‪ 500,000‬ס"מ במציאות כלומר ‪ 5‬ק"מ‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 119‬עמוד ‪46‬‬

‫תרגול דומה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 120‬עמוד ‪46‬‬

‫גובה הבניין ‪ 18‬מ'‪ ,‬שהם ‪ 1,800‬ס"מ‪ .‬גובה הבניין בצילום‪ 6 :‬ס"מ‪ ,‬לכן התמונה הוקטנה פי‬
‫‪.) 300 = 6 : 1800 ( 300‬‬
‫קנה המידה של הסרטוט הוא ‪ .300 : 1‬לכן גם קנה המידה של עמוד התאורה בתמונה הוא‬
‫‪.300 : 1‬‬
‫כל ס"מ בצילום מייצג ‪ 300‬ס"מ במציאות‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 125 – 121‬עמודים ‪47 ,46‬‬

‫תרגול הנושא‪ ,‬תמיד הקטנה של המציאות‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 126‬עמוד ‪47‬‬

‫הגדלה‪ .‬כל ס"מ במציאות הוגדל פי ‪ 20‬לצילום של שלט החוצות‪.‬‬
‫גובה הכוס ‪ 140‬ס"מ‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 127‬עמוד ‪47‬‬

‫תרגול זהה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 128‬עמוד ‪47‬‬

‫מעבר בין מפה למציאות ובין מציאות למפה‪ ,‬כאשר המעברים הנדרשים הם מק"מ לס"מ‪,‬‬
‫ולהפך‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 129‬עמוד ‪47‬‬

‫אותו דבר‪ ,‬אלא שהגדלים במטרים‪ ,‬ולא בק"מ‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 131 ,130‬עמוד ‪48‬‬

‫חישובי מסלול כמו בשאלות הקודמות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 132‬עמוד ‪49‬‬

‫מדגים לתלמידים את חשיבות קנה המידה בחיי היומיום‪.‬‬
‫כיוון שתכנון הדירה מוצג על נייר משובץ‪ ,‬קל לתלמידים לראות כי כל משבצת מייצגת ‪ 1‬מ'‬
‫במציאות‪ ,‬אולם משבצת היא רק ‪ 0.5‬ס"מ ‪,‬ולכן ‪( 200 : 1‬מידות חדר המשפחה נתונות)‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫קנה המידה הוא ‪ 200 : 1‬בס"מ או ‪ 2 : 1‬במ'‪.‬‬
‫חדר ההורים ללא שינוי‪ 4 :‬מ' ‪ X 6‬מ'‪ ,‬חדר הילדים‪ 3 :‬מ' ‪ X 6‬מ' ‪ ,‬המטבח‪ 3 :‬מ' ‪ X 5‬מ'‪.‬‬

‫רוחב הדלת בחדר המשפחה‪ 2 :‬מ'‪ ,‬רוחב החלון בחדר המשפחה‪ 4 :‬מ'‪ ,‬רוחב החלון במטבח‬
‫‪ 3‬מ'‪ ,‬רוחב דלת השירותים‪ 1 :‬מ'‪ .‬רוחב החלון בשירותים‪ 1 :‬מ'‪.‬‬

‫תרגיל ‪ *133‬עמוד ‪49‬‬

‫♥ שימו לב! קוטר הדגם‪ 1 :‬מ'‪ .‬לכן כשאנו רוצים לכתוב את קנה המידה‪ ,‬נהפוך את הק"מ‬
‫קנה המידה הוא ‪.12,500,000 : 1‬‬ ‫למטרים‪ ,‬ולא לס"מ‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫או‬ ‫היקף הכדור (בקו המשווה) בדגם‪:‬‬

‫‪ ,‬או‪,‬‬ ‫היקף הכדור במציאות‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬אם אורך הגבול ‪ 1000‬ק"מ‪ ,‬כלומר ‪ 1,000,000‬מ'‪ ,‬אזי‪:‬‬

‫‪ 0.08 .0.08 = 12,500,000 : 1,000,000‬מטרים שהם ‪ 8‬ס"מ‪.‬‬

‫אם אורך הגבול נתון בק"מ‪ ,‬נהפוך אותו למטרים ( נכפול ב‪.) 1000 -‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪x‬מייצג את אורך הגבול במטרים‪ .‬הגודל בדגם‪:‬‬ ‫סעיף ד' ‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 134‬עמוד ‪51‬‬

‫משימת אוריינות‪ ,‬המחדדת את ההבדל בין הגדלת תמונה להקטנת תמונה‪.‬‬
‫סעיף א'‪ :‬הציורים אינם זהים‪ .‬יעל הקטינה‪ ,‬ותמר הגדילה‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬אגף שמאל (הצד השמאלי) מייצג את הגודל בסרטוט‪/‬בתמונה‪.‬לכן אם‬
‫אגף שמאל גדול מאגף ימין – זו הגדלה‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬חישוב (ראו תשובות)‪.‬‬
‫♥ שימו לב‪ :‬יש לחשב גם היקף וגם שטח‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬תשובה מלאה בדף התשובות‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬לא ניתן‪.‬‬
‫סעיף ה'‪ :‬אם גורם ההכפלה יהיה ‪ ,5‬לא נצליח להגדיל את התמונה (בשל אורכה)‪ ,‬לכן גורם‬
‫ההכפלה יהיה ‪ .4‬גודל התמונה על הבריסטול יהיה‪.X 108 144 :‬‬
‫♥ שימו לב! ההגדלה היא ביחס לתמונה המקורית‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 135‬עמודים ‪52 ,51‬‬

‫‪44‬‬
 ‫סעיף א'‪ :‬שאלה פתוחה‪.‬‬
‫ניתן לכוון את התלמידים להתחיל עם מלבן שרוחבו ‪ 1‬ס"מ‪ ,‬ולחשב את אורכו‪ ,‬מלבן שרוחבו‬
‫‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬סעיף א' מכוון לעובדה‪ ,‬כי סכום ‪ 2‬צלעות סמוכות במלבן הנתון הוא ‪ 20‬ס"מ‪ .‬לכן‬
‫אורך הצלע הארוכה של המלבן‪ ,x :‬ואורך הצלע השנייה של המלבן‪.x – 20 :‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬היחס משתנה בכל מלבן‪ ,‬כיוון שאנו מגדילים‪/‬מקטינים בגודל מסוים‪ ,‬ולא פי גודל‬
‫מסוים‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬שני המלבנים שווים בצלעותיהם ובשטחם‪.‬‬
‫סעיף ה'‪ :‬עינת סרטטה ריבוע‪ ,‬והוא ה"מלבן" ששטחו הגדול ביותר‪.‬‬
‫סעיף ו'‪ :‬השלמת טבלה (בדף התשובות)‪.‬‬
‫סעיף ז'‪ :‬אין טעם להרחיב את מערכת הצירים‪,‬כי אורכי צלעות מלבן אינם יכולים להיות‬
‫מספר שלילי‪ .‬ניתן לחבר את הנקודות בקו‪ ,‬משום שיש משמעות גם למספרים שאינם‬
‫שלמים‪.‬‬
‫סעיף ח'‪ :‬הזוג הסדור שייך ל"משפחת המלבנים" הנתונה‪ ,‬משום שסכום שתי צלעות סמוכות‬
‫הוא ‪ 20‬ס"מ‪ ,‬או לחלופין‪ :‬הזוג הסדור נמצא על הישר שסרטטנו‪.‬‬
‫סעיף ט'*‪ :‬דומה לסעיף ד'‪ .‬שני המלבנים שווים בשטחם‪.‬‬
‫סעיף י'*‪ :‬המלבן‪ ,‬ששטחו הגדול ביותר‪ ,‬הוא ריבוע שאורך כל צלע שלו ‪ 10‬ס"מ‪.‬‬
‫ניתן לסרטט מערכת צירים נוספת‪ ,‬הקושרת בין אורך צלע אחת (‪ )x‬לבין שטח המלבן‪.‬‬

‫‪y‬‬
‫‪100‬‬
‫שטח‬
‫‪95‬‬
‫‪ 90‬המלבן‬
‫‪85‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9 10 114512 13 14 15 16 17 18 19 20‬‬
‫צלע המלבן‬
 ‫סעיף י"א**‪ :‬לא‪ .‬אם היחס בין השטחים הוא ‪ ,3 : 2‬אזי שטחי המלבנים הם‪ 40 :‬סמ"ר ו‪-‬‬
‫‪ 60‬סמ"ר‪ .‬אף אחד מן המלבנים אינו ריבוע‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 136‬עמוד ‪53‬‬

‫האדריכל הכין דגם בקנה מידה ‪,400 : 1‬כלומר כל ס"מ בדגם שווה ל‪ 400 -‬ס"מ במציאות‪,‬‬
‫כלומר‪ 4 ,‬מ'‪.‬‬
‫גם רוחב הבניין וגם גובהו גדול פי ‪.400‬‬
‫אם רוחב הדגם ‪ x‬ס"מ‪ ,‬רוחבו במציאות ‪ 400x‬ס"מ ‪,‬שהם ‪ 4x‬מ'‪.‬‬

‫גובה הדגם ‪ y‬ס"מ‪ ,‬לכן גובהו במציאות ‪ 400y‬ס"מ‪ ,‬שהם ‪ 4y‬מ'‪.‬‬

‫שטח החזית של הדגם הוא‪ x ∙ y :‬סמ"ר‪ ,‬ואילו במציאות‪:‬‬

‫‪ 160,000xy‬סמ"ר = ‪ , 400x ∙ 400y‬שהם ‪ 16xy‬מ"ר‪.‬‬

‫היחס בין שטח החזית בדגם לבין שטח החזית במציאות‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫כיוון שבסיס הבניין וגם בסיס הדגם הם בצורת ריבוע‪ ,‬כל הפאות שוות‪.‬‬

‫לכן שטח הפנים של הדגם הוא‪ , 4xy :‬ושל הבניין במציאות‪.640,000xy :‬‬

‫היחס בין שני השטחים נשאר ‪ ,160,000 : 1‬כיוון שכפלנו את שני הגדלים ב – ‪.4‬‬

‫נפח הדגם‪ , x ∙ x ∙ y :‬נפח הבניין במציאות‪400x ∙ 400x ∙ 400y = 640,000xy :‬‬

‫לכן היחס בין הנפחים הוא‪.640,000 : 1 :‬‬

‫‪46‬‬
 ‫הפונקציה הקווית‬
‫הפונקציה הקווית והייצוג האלגברי שלה‬
‫אנו פותחים את נושא הפונקציה הקווית בחזרה על מושגים שנלמדו בכיתה ז'‪.‬‬

‫חשוב להקדיש שיעור שלם לייצוגים של הפונקציה הקווית שנלמדו בעבר‪ ,‬וכן לתחומי העלייה והירידה‪,‬‬
‫קצב שינוי אחיד‪ ,‬וקצב שינוי לא אחיד‪.‬‬

‫מצגת מקיפה לייצוגים שונים של פונקציה קווית – שאלות אוריינות מחיי היומיום‪:‬‬

‫‪http://www.cet.ac.il/math/function/line/representations/index.htm‬‬

‫מערכי שיעור מקיפים בנושא פונקציה קווית‪ ,‬לרבות הפניות לאתרים הקשורים לנושא‪:‬‬

‫‪.doc‬מידענות _‪www.pisga.org.il/blog/carmella/uploads/E0B7E8FC/383‬‬

‫שאלת הפתיחה בעמודים ‪ 75 ,74‬מזכירה לנו את כל המושגים שנלמדו בכיתה ז'‪.‬‬

‫ניתן להוסיף דוגמאות משלנו ולשאול את התלמידים מהן השאלות‪ ,‬שניתן לשאול בעקבות מידע נתון‪.‬‬

‫דוגמאות‬
‫נתאר את הפונקציה‪ y = x :‬בדרך מילולית‪ ,‬טבלת ערכים חלקית וגרף‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫נתאר את הפונקציה‪" :‬לכל מספר נתאים מספר הקטן ממנו ב‪ "2 -‬בדרך אלגברית‪ ,‬טבלת ערכים חלקית‬
‫וגרף‪.‬‬
‫נשווה בין התיאור הגרפי לבין התיאור בטבלה של שתי הפונקציות‪ ,‬ונזכיר את כל המושגים הקשורים‬

‫‪47‬‬
 ‫לנושא שנלמדו בכיתה ז'‪.‬‬
‫דרך השאלות והתשובות נחזור על המושגים שנלמדו‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נכיר את המושג "פונקציה קווית"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נלמד מהו הייצוג האלגברי של פונקציה קווית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד לזהות את העלייה והירידה של הפונקציה הקווית על פי הייצוג האלגברי שלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד לזהות את קצב ההשתנות של הפונקציה הקווית על פי הייצוג האלגברי שלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 1‬עמודים ‪76 ,75‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫נתונה פונקציה שהגרף שלה קו ישר‪ .‬התלמידים נדרשים להשלים את הטבלה ולסמן את הנקודות במערכת‬
‫צירים‪.‬‬

‫♥ שימו לב! ערכי ה – ‪ x‬אינם גדלים באופן עקבי‪.‬‬

‫האם הנקודות נמצאות על גרף הפונקציה? – התלמידים נדרשים לענות על פי הגרף‪.‬‬

‫כאשר •התלמידים מדגישים יתר על‬ ‫הדגישו‪ :‬רצוי שהנקודות המסומנות יהיו "עדינות" במידת האפשר‪:‬‬

‫•‬
‫‪ ,‬יכול להיות עיוות בגרף‪ ,‬ואז התשובות עלולות להיות שגויות‪.‬דבר זה חשוב‬ ‫המידה את הנקודה‪:‬‬
‫כאשר נעסוק בפתרון גרפי של מערכת משוואות‪.‬‬
‫לכיתות מתקשות‪ :‬אפשר לחלק שקפים‪ ,‬שעליהם מסורטט קו ישר‪ .‬חיבור נקודות בקו באמצעות סרגל‬
‫עלול לגרום לעיוות הישר עבור חלק מן התלמידים‪.‬‬
‫הפונקציה היא פונקציה עולה ‪.‬ניתן לראות הן מן הטבלה – ככל שערכי ‪ x‬גדלים‪ -‬גם ערכי ‪ y‬גדלים‪ ,‬והן מן‬
‫הגרף (מגמת הגרף משמאל לימין)‪ .‬הפונקציה עולה בקצב אחיד – הגרף הוא קו ישר‪ ,‬ולא קו שבור או קו‬
‫עקום ‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫(באמצעות‬ ‫סעיפים א' ו‪ -‬ב' ‪ :‬נתון ייצוג אלגברי של פונקציה‪ .‬התלמידים נדרשים להשלים את הטבלה‬
‫הצבה וחישוב)‪ ,‬ולאחר מכן מסרטטים גרף‪.‬‬
‫סעיפים ג' ו‪ -‬ד'‪ :‬כיצד בודקים אם נקודה נמצאת על גרף הפונקציה? או שייכת לפונקציה? בודקים‬
‫באמצעות הצבה‪.‬‬

‫‪y = 2x + 3‬‬

‫‪48‬‬
 ‫‪1=2∙(-1)+3‬‬

‫√‪1=1‬‬

‫הנקודה ( ‪ ) - 1 ,1‬נמצאת על גרף הפונקציה‪.y = 2x + 3 :‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬נתון שיעור ‪ , y‬ואנו צריכים למצוא את ערך ה‪ x -‬על סמך הגרף‪ .‬בשלב זה מיישמים התלמידים‬
‫ידע קודם של מציאת שיעורי נקודות במערכת הצירים ( בהמשך נלמד גם באמצעות פתרון משוואה )‪ .‬מובן‬
‫שהנקודה נמצאת על גרף הפונקציה‪.‬‬

‫סעיף ו'‪ :‬בדיקת הנקודה שנמצאה בסעיף ה' על‪ -‬ידי הצבתה בפונקציה ‪ .‬חיזוק המשמעות שנקודה‪,‬‬
‫הנמצאת על הישר‪ ,‬מקיימת את משוואת הישר‪.‬‬

‫סעיף ז'‪ :‬גרף הפונקציה עולה‪ .‬ניתן לראות הן מן הטבלה והן מן הסרטוט‪.‬‬

‫סעיף ח' ‪ :‬קצב ההשתנות אחיד ‪ :‬קו ישר‪ ,‬ולא קו שבור‪.‬‬

‫ככל שערך ה – ‪ x‬גדל ב‪ 1 -‬ערך ה – ‪ y‬גדל ב – ‪. 2‬‬

‫שיח מתמטי ‪ :‬לאחר שענינו נכון על סעיף ח' ‪ ,‬נסו להסביר‪ :‬כיצד מידע זה בא לידי ביטוי בטבלה? בגרף?‬
‫בייצוג האלגברי?‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫הגדרה‪ :‬פונקציה‪ ,‬שהגרף שלה הוא קו ישר‪ ,‬נקראת פונקציה קווית או פונקציה ליניארית‪.‬‬

‫נתון ייצוג אלגברי של פונקציה קווית יורדת‪. y = - x + 2 :‬‬

‫התלמידים נדרשים להשלים את הטבלה באמצעות הצבה‪.‬‬

‫♥ שימו לב! שיעורי ה – ‪ x‬בטבלה "מדלגים" ב – ‪ .2‬לכיתות מתקשות הוסיפו את ערכי ה – ‪x‬‬
‫הנמצאים בין המספרים הנתונים‪ .‬זה יעזור לתלמידים לראות שהפונקציה יורדת בכל פעם ביחידה אחת‪,‬וכן‬
‫לראות את הקשר גם בייצוג האלגברי‪.‬‬
‫כמו כן הקדישו תשומת לב להצבת מספר שלילי בסוגריים‪ ,‬ומשמעות – ‪ x‬בדרכים שונות‪ :‬הנגדי ל‪, x -‬‬
‫או‪. x •( 1 - ) ,‬‬
‫הפונקציה היא פונקציה קווית‪.‬‬
‫כאשר נתון שיעור ‪ x‬של נקודה‪ ,‬ניתן למצוא את שיעור ה – ‪ y‬באמצעות‪ :‬הגרף‪ ,‬הטבלה‪ ,‬או‬
‫הצבה בביטוי האלגברי הנתון‪.‬‬
‫סעיפים ד' ו – ה' ‪ :‬נתון ‪ ,x = 0‬והתלמידים נדרשים להשלים את שיעור ה – ‪ ,y‬נתון ‪ ,y = 0‬והתלמידים‬
‫נדרשים להשלים את שיעור ה – ‪ .x‬נחזור על המשמעות המיוחדת של הנקודות הנמצאות על הצירים‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫התלמידים נדרשים "לאמת" את תשובתם באמצעות הגרף‪ .‬חשוב לשאול‪ :‬האם אלו "סתם" נקודות על גרף‬
‫הפונקציה?היכן הן נמצאות? בואו ניתן להם שם‪" :‬נקודות חיתוך עם הצירים"‪ .‬כבר בשלב זה חשוב‬
‫להעשיר את אוצר המילים המתמטי ולחזור כל הזמן על מושגים שנלמדו‪ ,‬על מנת להטמיע את הידע‬
‫המתמטי‪.‬‬
‫הפונקציה היא פונקציה יורדת בקצב אחיד‪ ,‬כאשר שיעור ה – ‪ x‬גדל ביחידה אחת‪,‬קטן שיעור ה – ‪y‬‬
‫ביחידה אחת‪ ,‬ולכן‪ ,‬קצב ההשתנות הוא‪.) - 1 ( :‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬ניתן להראות כי קצב השינוי הוא אחיד הן מן הגרף והן מן הטבלה‪ ,‬כאשר שיעורי ה –‬
‫‪ x‬גדלים בקצב קבוע‪.‬‬
‫כבר בשלב זה רצוי לדון בשאלה‪ :‬כיצד ניתן לראות את קצב השינוי בביטוי האלגברי של הפונקציה?‬
‫בשלב מאוחר יותר נעבור למושג שיפוע‪.‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫תזכורת עמוד ‪77‬‬

‫קצב ההשתנות אחיד‪ .‬ניתן לראות זאת על פי הגרף ‪ :‬ה"מדרגות" הנמצאות על הגרף זהות (גובה המדרגה‬
‫וגם רוחב המדרגה)‪ .‬אם המדרגות אינן זהות (הרוחב זהה והגובה שונה או להפך) אזי קצב השינוי אינו‬
‫אחיד‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 4 – 2‬עמודים ‪78 ,77‬‬

‫תרגול הנושא הנלמד‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 5‬עמוד ‪79‬‬

‫התלמידים מקבלים תיאור מילולי של מקרה מחיי היומיום ונדרשים לענות על שאלות‪.‬‬
‫מרבית התלמידים יחשבו את מחיר האורז‪ ,‬יוסיפו את השקל הבודד עבור האריזה וישלימו‬
‫את הטבלה‪.‬‬

‫קצב ההשתנות הוא אחיד ‪ 2 :‬יחידות‪.‬‬

‫כאשר התלמידים נדרשים להציג ייצוג גרפי של השאלה‪ ,‬כדאי לפתח שיח מתמטי ‪ :‬האם ניתן להמשיך את‬
‫הגרף כלפי מטה? (אל רביע ‪ 2‬ו ‪ ,)3 -‬שהרי הישר אינסופי?‬
‫הדגישו‪ :‬הנתונים מתייחסים רק לרביע ה‪ . I -‬מדוע?‬

‫‪50‬‬
 ‫סעיף ד' ‪ :‬התלמידים נדרשים "לבחור" את הייצוג האלגברי המתאים למשימה (סעיף ‪ .)2‬כדאי גם לדון‬
‫מדוע שאר הביטויים אינם מתאימים ‪ -‬דבר המחזק את הקשר בין התיאור המילולי לביטוי האלגברי והקשר‬
‫המתמטי ביניהם‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים‪ -‬או אם ברצוננו להגיע לייצוג אלגברי מתאים‪ -‬ניתן להשלים את הטבלה‪:‬‬

‫כמות האורז בק"ג‬ ‫תשלום‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1+1∙2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1+2∙2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1+3∙2‬‬

‫‪......‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x+1∙2‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬התלמידים יכולים לענות באמצעות הצבה בביטוי האלגברי או מתוך הגרף‪.‬‬

‫סעיף ו' ‪ :‬שאלו תלמידים מתקשים‪ :‬מה מייצג הערך ‪ ?40‬תשובה‪ :‬את כמות האורז בק"ג‪ ,‬ומה מייצג את‬
‫זה בביטוי האלגברי ? תשובה‪ :‬ערך ה – ‪ . x‬לכן נתון ‪ ,x = 40‬ואנו נדרשים למצוא את ‪. y‬‬

‫ניתן להיעזר בגרף? מאחר שהגרף "מוגבל" ‪ ,‬יש לחשב את ערך ה‪ y -‬על‪ -‬ידי הצבת ‪ x = 40‬בפונקציה‪.‬‬

‫סעיפים ז' ו – ח' "הפוכים" לסעיף ו' ‪ .‬במקרים אלו ידוע התשלום ‪ ,‬כלומר ערך ה –‪, y‬וצריך למצוא את‬
‫כמות האורז ‪ ,‬כלומר את ערך ה‪ . x -‬בסעיף ז' נוח ‪ /‬קל להשתמש בגרף‪ ,‬אך בסעיף ח' יש להשתמש‬
‫בייצוג האלגברי ולבנות את המשוואה‪.2x + 1 = 197 :‬‬

‫תרגיל ‪ 6‬עמודים ‪81 - 79‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬נתונות שלוש פונקציות קוויות בהצגתן האלגברית‪ ,‬והתלמידים נדרשים להשלים את טבלת‬
‫הערכים ולסרטט גרף נפרד לכל פונקציה‪.‬‬

‫שימו לב! בכל פעם גדלים ערכי ה – ‪ x‬ביחידה‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫כל הגרפים שהתקבלו מעידים כי כל הפונקציות הנתונות הן פונקציות קוויות עולות‪.‬‬

‫קצב ההשתנות‪ :‬הפונקציה הימנית‪ ,1 :‬הפונקציה האמצעית‪ ,2 :‬הפונקציה השמאלית‪.3 :‬‬

‫בשיח המתמטי נחזור ונשאל‪ :‬כיצד קצב ההשתנות בא לידי ביטוי בטבלה? שיעור ה‪ x -‬גדל ב‪ 1 -‬ושיעור ה‬
‫– ‪ y‬גדל גם הוא ב – ‪( 1‬או ‪ ,2‬או ‪ .)3‬בביטוי האלגברי? המקדם של ‪ .x‬בגרף‪ ,‬גובה המדרגה כאשר רוחב‬
‫המדרגה הוא יחידה אחת‪.‬‬

‫סעיפים ‪ 6‬ו – ‪ 7‬זהים ‪,‬כאשר המקדמים של ‪ x‬הם ‪ 4‬ו – ‪.5‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬תהליך זהה לסעיף א' ‪,‬כאשר הפונקציות הנתונות הן פונקציות קוויות יורדות (המקדם של ‪x‬‬
‫הוא שלילי)‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫התלמידים נדרשים לסרטט גרפים של שתי פונקציות קוויות בעלות מקדמים נגדיים של ‪. x‬‬
‫הזכירו לתלמידים לעשות טבלת ערכים‪ ,‬שבה לפחות שלוש נקודות‪.‬‬
‫גם כאן ניתן לערוך שיח מתמטי‪ :‬כמה נקודות מספיקות על מנת לסרטט את הגרף? למה אנו מבקשים לסמן‬
‫שלוש נקודות? (לצורך בדיקה ‪ :‬האם קיבלנו קו ישר או לא? אם לא קיבלנו קו ישר‪ ,‬ייתכנו שתי טעויות‪:‬‬
‫אחת ‪ -‬סימון לא נכון של אחת הנקודות או יותר‪ ,‬השנייה – הצבה וחישוב לא נכונים של אחת הנקודות או‬
‫יותר)‪.‬‬

‫קיבלנו שני גרפים של ישרים‪ .‬אחת מהן עולה‪ ,‬והשנייה יורדת‪ .‬כיצד ניתן לזהות את הפונקציה העולה או‬
‫היורדת? באמצעות המקדם של הערך ‪. x‬‬

‫כאשר קצב השינוי חיובי ‪ ,‬המקדם ‪ x‬הוא חיובי – הפונקציה עולה‪.‬‬

‫כאשר קצב השינוי שלילי ‪ ,‬המקדם של ‪ x‬שלילי – הפונקציה יורדת‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫הביטוי‪ y = mx + b :‬מייצג פונקציה קווית‪ ,‬שהגרף שלה הוא קו ישר‪ m .‬ו – ‪ b‬הם מספרים כלשהם‪.‬‬
‫כאשר ‪ m‬חיובי‪ ,‬הפונקציה עולה‪ ,‬וכאשר ‪ m‬שלילי‪ ,‬הפונקציה יורדת‪.‬‬

‫הערך המוחלט של ‪ , m‬כלומר | ‪, | m‬קובע את "גובה המדרגה" כאשר ערכי ‪ x‬גדלים ב‪.1 -‬‬

‫‪. y = - 6x + 2 .‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪2 = b, 6 - = m :‬‬

‫הפונקציה היא פונקציה יורדת‪ ,‬וקצב ההשתנות הוא ‪. 6‬‬

‫‪52‬‬
 ‫תרגילים ‪ 8 ,7‬עמוד ‪81‬‬

‫זהים לתרגיל ‪.6‬‬

‫תרגיל ‪ 9‬עמוד ‪81‬‬

‫נתון ביטוי אלגברי של פונקציה קווית שערך ה‪ m -‬חסר‪ .‬באמצעות התוספת המילולית נדרשים התלמידים‬
‫להבין כי קצב השינוי הוא ‪.2‬הפונקציה עולה בשתי יחידות‪ ,‬לכן‪. m = 2 :‬‬
‫הפונקציה היא פונקציה עולה‪ ,‬והתלמידים ישלימו את הטבלה ויסרטטו את גרף הפונקציה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪82‬‬

‫זהה לתרגיל ‪, 9‬כאשר ערך ‪ m‬הוא שלילי‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 11‬עמוד ‪82‬‬

‫מסתמך על התרגילים הקודמים ומסכם את הנושא‪ :‬הגדלה של ערכי ‪, y‬פירושה ‪ m‬חיובי‪ ,‬הקטנה של‬
‫ערכי ‪, y‬פירושה ‪ m‬שלילי (כאשר ערכי ‪ x‬גדלים ביחידה אחת)‪.‬‬

‫אם ערכי ‪ y‬גדלים‪ ,‬כאשר ערכי ‪ x‬גדלים הפונקציה עולה‪ ,‬אם ערכי ‪ y‬קטנים ‪,‬כאשר ערכי ‪ x‬גדלים‬
‫הפונקציה יורדת (נלמד כבר בכיתה ז')‪.‬‬

‫הסבר עמוד ‪.82‬‬

‫מסכם את החומר הנלמד ביחידה ומדגיש את המושגים החשובים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 12‬עמוד ‪83‬‬

‫סרטוט גרפים – בדיקה וחידוד ‪ :‬האם כאשר ערך ה‪ m -‬חיובי ‪ /‬שלילי הפונקציה עולה‪/‬יורדת ? האם‬
‫"גובה המדרגה" תואם את | ‪?| m‬‬

‫בניית הגרפים של סעיפים א ‪ -‬ד יכולה להיעשות מיד במערכת הצירים‪ .‬הישרים עוברים בראשית הצירים‪,‬‬
‫ולכן ניתן להיעזר בקצב השינוי ‪ ,‬לבנות "מדרגות" ולסמן עוד נקודות ולחברן בקו‪ .‬בשאר הסעיפים כדאי‬
‫לבנות טבלת ערכים ולסרטט גרף‪ .‬תלמידים מתקדמים שיסיקו‪ ,‬כי גם בשאר הפונקציות אפשר להיעזר‬
‫במדרגות – יש לעודד אותם לכך‪ ,‬אבל לבקש גם דרך נוספת של יישום טבלת ערכים לבניית הגרף‪.‬‬

‫תרגיל ‪ *13‬עמוד ‪83‬‬

‫כדי לעזור לתלמידים לענות על שאלה זו ניתן לערוך טבלה‪.‬‬

‫התלמידים יגיעו למסקנה כי הביטוי האלגברי הוא‪. y = 4x + 150 :‬‬

‫‪53‬‬
 ‫‪ ,b = 150‬משמעו כמות המים ההתחלתית היא ‪ 150‬ליטר‪ , m = 4 .‬משמעו קצב המילוי הוא ‪ 4‬ליטר‬
‫בכל שעה‪ – x .‬הזמן שחלף‪,‬ו‪ y -‬מייצג את כמות המים בבריכה ביחס לזמן שחלף‪.‬‬

‫בהמשך לתרגיל ‪ 12‬יש מקום לשיח מתמטי‪ b :‬מייצג את נקודת החיתוך עם ציר ‪ . y‬על זה‬
‫נדון בהמשך בצורה מעמיקה‪.‬‬

‫התכונות של הפונקציה הקווית‬

‫בפרק הקודם למדנו כי הייצוג האלגברי של פונקציה קווית הוא‪. y = mx + b :‬‬

‫‪ m‬מכונה המקדם של ‪ ,x‬ו – ‪ b‬מכונה המקדם החופשי‪( .‬הוא לא "קשור" ל – ‪ x‬או לא "צמוד" ל ‪.) x -‬‬

‫בפרק זה אנו ממשיכים בנושא הפונקציה הקווית ותכונותיה‪.‬‬

‫שאלת פתיחה עמודים ‪87 - 85‬‬

‫שאלה זו מקשרת אותנו בין הייצוג הגרפי של פונקציה קווית עולה ופונקציה קווית יורדת לבין הזווית‪,‬‬
‫שהישר יוצר עם הכיוון החיובי של ציר ה – ‪.x‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נ למד על הקשר בין השיפוע של הקו הישר וגודל הזווית שהישר יוצר עם הכיוון החיובי‬ ‫‪‬‬
‫של ציר ה – ‪.x‬‬
‫נלמד על הקשר בין המקדם ‪ m‬של הישרים המקבילים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד על הקשר בין המקדם ‪ m‬של הפונקציה הקווית לבין קצב ההשתנות של הפונקציה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪54‬‬
 ‫נלמד על השפעת המקדם ‪ b‬על התנהגות הגרף של הפונקציה הקווית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד למצוא את הייצוג האלגברי של פונקציה קווית בהינתן הגרף שלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד על צורות שונות לרישום של פונקציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 14‬עמודים ‪90 – 87‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫במערכת צירים מסורטטים שני ישרים‪ :‬אחד עולה והשני יורד‪ .‬התלמידים יבחינו בקשר בין‬
‫סוג הישר (עולה ‪ /‬יורד) לבין גודל הזווית שיוצר הישר עם הכיוון החיובי של ציר ה – ‪ ,x‬וכן‬
‫לקשר השייך לגודל המספרי של ‪( m‬חיובי ‪ /‬שלילי)‪.‬‬
‫התלמידים יודעים להבחין בין ישר עולה לישר יורד ובקשר שבין הבחנה זו לגודל המספרי של‬
‫‪ : m‬כאשר ‪ m‬חיובי – הפונקציה עולה‪ ,‬כאשר ‪ m‬שלילי – הפונקציה יורדת (נושא זה נלמד‬
‫בפרק הקודם)‪.‬‬
‫עתה יבחינו התלמידים כי כאשר הפונקציה עולה ‪ m /‬חיובי‪ ,‬והזווית שהישר יוצר עם הכיוון‬
‫החיובי של ציר ה‪ x -‬היא זווית חדה‪.‬‬

‫כאשר הפונקציה יורדת ‪ m /‬שלילי‪ ,‬והזווית שהישר יוצר עם הכיוון החיובי של ציר ה ‪x -‬היא‬
‫זווית קהה‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫כדאי להגדיל את הטבלה‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪y=x-1‬‬

‫‪y = 2x - 1‬‬

‫‪y = 3x - 1‬‬

‫כל אחד מן הישרים יוצר זווית חדה עם הכיוון החיובי של ציר ה – ‪ x‬משתי סיבות‪:‬‬
‫כל הפונקציות הן פונקציות עולות‪ ,‬או המקדם ‪ m‬של כל אחת מהפונקציות הוא חיובי‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫הישר ‪ y = x – 1‬יוצר את הזווית הקטנה ביותר‪ ,‬והישר ‪ y = 3x – 1‬יוצר את הזווית‬
‫הגדולה ביותר‪ .‬הקשר‪ :‬ככל שהמקדם ‪ m‬גדול יותר‪ -‬כך הזווית גדולה יותר‪( .‬אפשר גם‬
‫לומר‪ :‬הישר קרוב יותר לציר ה – ‪ )y‬והגרף תלול יותר ‪ :‬גובה המדרגה גדול יותר‪.‬‬

‫כל הישרים חותכים את ציר ה – ‪ y‬בנקודה ( ‪ b .) 0 , - 1‬הוא המשפיע על הנקודה‪.‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬זהה לסעיף א' – נתונות שלוש פונקציות אחרות‪ ,‬גם הן עולות‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫דומה במתכונתו לסעיף ‪ ,II‬רק שהפעם הפונקציות יורדות – ‪ m‬שלילי‪.‬‬

‫הגדילו את הטבלה (כמו בסעיף הקודם)‪.‬‬

‫המסקנה‪ :‬כאשר ‪ m‬שלילי‪ ,‬ככל ש – ‪ m‬גדול יותר ( ‪ , ) - 3 > - 2 > - 1‬כך הזווית הנוצרת‬
‫עם הכיוון החיובי של ציר ה – ‪ x‬גדולה יותר‪ ,‬והיא זווית קהה (אפשר גם לומר‪ :‬הישר קרוב‬
‫יותר לציר ה – ‪ ) x‬והגרף פחות תלול ‪:‬גובה המדרגה קטן יותר‪.‬‬

‫♥ כאשר המקדם של ‪ x‬שלילי ‪,‬המצב "הפוך" ‪ .‬כדאי לסכם ולקשור את שני המצבים בהכללה‪:‬‬
‫| ‪ | m‬הולך וגדל‪ ,‬הגרף תלול יותר וקרוב יותר לציר ‪.y‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬זהה לסעיף א' ‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 17 – 15‬עמוד ‪91‬‬

‫תרגול הנושא‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 18‬עמוד ‪91‬‬

‫התלמידים צריכם לזהות את המקדמים ‪ m‬ו – ‪ . b‬שימו לב לסעיפים ד'‪ ,‬ה'‪ ,‬ו'‪.‬‬
‫כדי לעזור לתלמידים המתקשים ניתן להיעזר בטבלה המארגנת את המידע‪:‬‬

‫הפונקציה‬ ‫‪m‬‬ ‫‪b‬‬ ‫עולה ‪ /‬יורד‬ ‫גודל הזווית‬

‫‪-3‬‬ ‫יורד‬ ‫קהה‬

‫‪56‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לתלמידים מתקדמים הוסיפו את הפונקציות‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 19‬עמודים ‪92 ,91‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫נתונים ארבעה ישרים בהצגתם האלגברית‪.‬‬
‫אנו ממליצים לתת זמן‪ -‬מה להתבוננות בהצגות השונות של הישרים‪ ,‬ולחשוב על השווה‬
‫והשונה ביניהם‪.‬‬
‫לכולם אותו ‪ ,m‬כולם ישרים עולים‪ ,‬וכולם יוצרים זווית חדה עם הכיוון החיובי של ציר ה – ‪.x‬‬
‫אפשר לשאול‪ :‬האם הזווית תהיה שווה? ( כן )‪ .‬אז במה הם שונים?‪ -‬הם שונים במקדם‬
‫החופשי ‪( .b‬ייתכן שתלמידים מעטים יגידו ‪ :‬נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ ,y‬ואז אפשר‬
‫להקשות‪ :‬מה עם נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪.)? x‬‬
‫כאשר נסרטט את ארבעת הישרים‪ ,‬נגלה‪ :‬כולם ישרים עולים‪ ,‬הזווית שנוצרת בינם לבין ציר‬
‫ה – ‪ x‬שווה‪ ,‬הם מקבילים זה לזה‪ .‬ההבדל‪ :‬נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ .y‬אין קושי למצוא‬
‫את נקודת החיתוך עם ציר ה ‪ y -‬מתוך הסרטוט‪.‬‬

‫כאשר ‪, b = 0‬הישר עובר בראשית הצירים‪ ,‬וייצוגו האלגברי הוא מהצורה ‪.y = mx‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫הישר ‪ y = 2x + 3‬הוא בעל אותן תכונות כמו הישרים בסעיף הקודם ( יש לו אותו ‪.) m‬‬
‫ההבדל ‪ :‬נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ y‬היא ( ‪.) 0 ,3‬‬
‫ועובר בנקודה (‪ ) 0 , -3‬הוא‪. y = 2x – 3 :‬‬ ‫הייצוג האלגברי של הישר המקביל לישר‬
‫מסקנה‪ :‬כל הישרים בעלי אותו ‪ m‬הם ישרים מקבילים‪ ,‬ולהפך ‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 21 ,20‬עמוד ‪92‬‬

‫תרגול הנושא הנלמד‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בסעיפי ג' ניתן לבנות את הישר גם על פי נקודת החיתוך עם ציר ה ‪ ,y -‬בניית‬

‫‪57‬‬
 ‫"מדרגה" ומציאת נקודות נוספות וסרטוט הישר‪ .‬כדאי לגוון בדרכים שונות לצורך סרטוט‬
‫הישר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 22‬עמוד ‪93‬‬

‫התלמידים נדרשים לזהות את זוגות הישרים המקבילים (לא לכל ישר יש ישר המקביל לו)‪,‬‬
‫וכן לכתוב את נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ .y‬מומלץ לסדר את הישרים בצורת ‪y = mx + b‬‬
‫כדי למצוא נכון את ערכי ‪ ,m , b‬בייחוד עבור התלמידים המתקשים ‪ .‬דבר זה חשוב ומהותי‪.‬‬
‫לדוגמה סעיף ה‪ y = - x – 1 :‬לעומת ‪. y = -1 + x‬‬

‫♥ שימו לב! יש תלמידים הכותבים‪ :‬הישר חותך את ציר ה – ‪ y‬ב – ‪ .7‬תשובה זו אינה נכונה‪.‬‬
‫הישר חותך את ציר ה – ‪ y‬בנקודה ( ‪ .) 0 , 7‬הקפידו על כך‪.‬‬
‫נקודה במערכת צירים היא זוג סדור‪ ,‬ולא מספר‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים כדאי גם לחזור על המושגים ‪,‬כפי שמפורט בתרגיל ‪.23‬‬

‫תרגיל ‪ 23‬עמוד ‪93‬‬

‫התאמת ההצגה הגרפית להצגה האלגברית‪.‬‬

‫נימוקים אפשריים‪ :‬ישר יורד ‪ /‬ישר עולה‪ ,‬גודל הזווית שיוצר הישר עם הכיוון החיובי של ציר‬
‫ה – ‪.x‬‬

‫המשותף‪ :‬יש להם אותו ‪ ,b: 2‬אותה נקודת חיתוך עם ציר ה – ) ‪ .y: ( 2, 0‬הם שונים ב–‪. m‬‬

‫תרגיל ‪ 24‬עמוד ‪93‬‬

‫הישרים מקבילים‪ ,‬ויש להם אותו שיפוע‪ .‬הם נבדלים זה מזה ב – ‪ .b‬לכן יש להם נקודת‬
‫חיתוך שונה עם ציר ה – ) ‪ y: ( 5, 0‬ו – ( ‪ .) 0 , - 3‬אפשר לדבר על הערך של ‪ b‬חיובי ‪:‬‬
‫הישר חותך את ציר ה –‪ y‬בחלק החיובי ( העליון )‪ b ,‬שלילי ‪ :‬הישר חותך את ציר ה – ‪y‬‬
‫בחלק השלילי (התחתון )‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 25‬עמוד ‪93‬‬

‫נתונים שלושה ישרים מקבילים‪ ,‬הנבדלים זה מזה בנקודת החיתוך עם ציר ה – ‪.y‬‬

‫תרגיל ‪ 26‬עמוד ‪93‬‬

‫נתונים שלושה ישרים‪ .‬התלמידים נדרשים להתאים הצגה גרפית של ישר להצגה אלגברית‪.‬‬
‫יש שתי דרכים‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫הדרך הראשונה‪ :‬התאמה על פי ‪ .m‬נתבונן בסרטוט‪ .‬הישר ה"יוצא דופן" הוא ישר ‪, I‬מפני‬
‫שהוא היחיד שעולה‪ ,‬ושני האחרים יורדים‪ .‬נתבונן במקדם ‪ . m‬ישר ‪ I‬מתאים למשוואה ‪,1‬‬
‫שכן הוא הישר היחיד שעולה ‪ .) )m = 1‬שני ישרים ( ישר ‪ 2‬וישר ‪ ) 3‬הם בעלי מקדם ‪m‬‬
‫שלילי ( ‪ ,)-1‬לכן הם ישרים יורדים ומקבילים‪ .‬נתאים להם את הישרים ‪ II‬ו – ‪ .III‬אז במה הם‬
‫נבדלים? במקדם החופשי ‪ .b‬בישר ‪ 2‬המקדם ‪ b‬הוא ‪ ,3‬לכן ישר זה חותך את ציר ה – ‪y‬‬
‫בחלק החיובי‪ ,‬ועל כן הוא ישר ‪ .II‬המקדם ‪ b‬בישר ‪ 3‬הוא (‪ ,) - 3‬לכן הוא חותך את ציר ה – ‪y‬‬
‫בחלק השלילי‪ ,‬ועל כן הישר שמתאים לו הוא ישר ‪.III‬‬

‫הדרך השנייה‪ :‬התאמה על פי ‪ .b‬נתבונן בסרטוט‪ .‬הישר "יוצא הדופן" הוא ישר ‪III, b = -3‬‬
‫לכן נתאים לו את הישר ‪( 3‬היחיד שחותך את ציר ה – ‪ y‬בחלק השלילי שלו)‪.‬‬

‫לשני הישרים האחרים יש אותו מקדם ‪ .b: 3 = b‬הם חותכים את ציר ה – ‪ y‬באותה נקודה (‬
‫‪ .)0 ,3‬ההבדל ביניהם נעוץ במקדם ‪ .m‬לישר ‪ 1‬המקדם ‪ m‬חיובי‪ ,‬ולכן הוא הישר העולה ‪,‬‬
‫ונתאים לו את ישר ‪ .I‬לישר ‪ 2‬המקדם ‪ m‬שלילי‪ ,‬ולכן הוא הישר היורד‪ ,‬ונתאים לו את ישר ‪.II‬‬

‫תרגיל ‪ 27‬עמוד ‪94‬‬

‫יש שלושה ייצוגים אלגבריים‪ ,‬ורק שניים גרפיים‪ .‬התלמידים צריכים להבחין בייצוג האלגברי‬
‫יוצא הדופן‪.‬‬

‫הסבר עמוד ‪94‬‬

‫עד עתה עסקנו בכתיבת הייצוג האלגברי של פונקציה‪ ,‬כאשר בצד שמאל תמיד רשום ‪.y‬‬
‫פעמים רבות אנו נזקקים לכתיבה שונה של פונקציות כדי להדגיש את ההבדל‪.‬‬
‫‪. f(x) = 2x – 6, g(x) = - 4x + 8,‬‬ ‫למשל‪h(x) = - x – 4 :‬‬
‫האותיות‪ f, g, h :‬הן למעשה "שמות" של הפונקציות‪ ,‬והן המבדילות ביניהן‪.‬‬
‫אין משמעות להבדל בין שתי צורות הרישום‪ y = 2x + 10 :‬זהה ל – ‪f(x) = 2x + 10‬‬
‫בצורת רישום זו אנו מדגישים את התלות של ערך ה ‪ y -‬בערך ה ‪.x -‬‬
‫אנו חייבים להסביר שני דברים חשובים‪:‬‬
‫כאשר אנו כותבים ‪ ,f(3) = 15‬אנו מתכוונים‪ :‬בפונקציה ‪ f‬כאשר ‪ ,x = 3‬ערך הפונקציה הוא‬
‫‪ ,15‬כלומר‪ , y = 15 :‬והישר עובר בנקודה ( ‪ .)3 , 15‬כאשר אנו כותבים ‪ ,g( - 2 ) = 10‬אנו‬
‫מתכוונים‪ :‬בפונקציה ‪ g‬כאשר ‪ ,x = - 2‬ערך הפונקציה הוא ‪ ,10‬כלומר‪ ,y = 10 :‬והישר‬
‫אפשר לנסח מעט אחרת‪ :‬בפונקציה ‪ f‬כאשר אנו בוחרים את‬ ‫עובר בנקודה ( ‪.) - 2 , 10‬‬
‫המספר ‪ 3‬ומבצעים עליו את הפעולה ‪ /‬פעולות הנדרשת‪/‬הנדרשות "במכונה ‪, "f‬התוצר יהיה‬

‫‪59‬‬
 ‫‪.15‬‬
‫צריך לחדד את ההבדל בין )‪ _____ = f(4‬לבין ‪. f(x) = 4‬‬
‫בביטוי )‪ ______ = f(4‬נתון ‪ , x = 4 :‬ועלינו למצוא את ערך הפונקציה בנקודה‪ ,‬כלומר‬
‫למצוא את ‪.y‬‬
‫בביטוי‪ f(x) = 4 :‬נתון שערך הפונקציה הוא ‪ ,4‬כלומר‪, y = 4 :‬ועלינו למצוא את ‪.x‬‬
‫התלמידים מכירים ומיומנים בתהליך מציאת ערך ה – ‪ y‬או ערך ה – ‪.x‬‬
‫למשל‪ :‬נתונה הפונקציה‪.g(x) = 2x – 16 :‬‬
‫‪ .1‬מצאו‪ .g(2) = _____ 2 :‬מצאו את ‪ x‬כאשר נתון ‪. g(x) = 2‬‬

‫כאשר מבקשים‪ ,_____ = g(2) :‬אנו יודעים כי ‪ , x = 2‬לכן‪:‬‬

‫‪g(x) = 2x – 16‬‬
‫‪g(2) = 2 ∙ 2 – 16‬‬
‫‪g(2) = - 12‬‬

‫כלומר הנקודה המבוקשת‪.) 2 , - 12 ( :‬‬

‫כאשר מבקשים‪ :‬מצאו את ‪ x‬כאשר ‪ , g(x) = 2‬אנו יודעים כי ‪ , y = 2‬לכן‪:‬‬
‫‪g(x) = 2x – 16‬‬
‫‪2x – 16 / + 16 = 2‬‬
‫‪2x / : 2‬‬ ‫‪x = 9 = 18‬‬

‫‪.‬כלומר הנקודה המבוקשת‪)9 ,2( :‬‬

‫♥ שימו לב! הדגישו לתלמידים את ההבדל בדרך החישוב ואת ההבדל בתוצאה המתקבלת‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 28‬עמוד ‪95‬‬

‫נתונות שלוש נקודות "בהצגתן החדשה"‪ -‬למשל‪ , f(2) = - 6 :‬היא הנקודה ( ‪.) 2 , - 6‬‬

‫כבר בהתחלה ניתן לצפות על פי שיעורי הנקודות ‪,‬כי נקבל גרף יורד ‪,‬שהרי כאשר ערכי ‪x‬‬
‫גדלים ‪,‬ערכי ‪ y‬קטנים‪ .‬נסדר את הנקודות בטבלה‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪-3‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪-1‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪-6‬‬

‫‪60‬‬
 ‫התלמידים נדרשים לסמן את הנקודות במערכת צירים‪ ,‬לחברן בקו‪ ,‬להוסיף מתוך ההצגה‬
‫הגרפית עוד שתי נקודות‪ ,‬ולהתאים את הייצוג האלגברי המתאים לפונקציה הנתונה‪.‬‬

‫לתלמידים מתקדמים ‪ -‬ניתן לשאול‪ :‬האם אתם יכולים למצוא את המקדם ‪ b‬מתוך ההצגה‬
‫הגרפית? האם ניתן למצוא גם את המקדם ‪ ?m‬האם ניתן למצוא את ‪ m‬מהטבלה?‬

‫גם אם הדבר קשה להם או לא ניתן כרגע לעשות את החיבור ‪,‬הרי "זרענו" את תחילת הדיון‬
‫המתמטי שמוביל לתרגיל הבא‪.‬‬
‫מובן שניתן "לפסול" מיד שני ייצוגים אלגבריים ( ‪ 1‬ו – ‪ ,)4‬מכיוון שהגרף שלנו הוא גרף יורד‪.‬‬
‫סעיף ד' – מחזיר אותנו למסקנה הקודמת‪ :‬לשני ישרים מקבילים יש אותו ‪.m‬מכאן‬
‫שבפונקציה ‪ g‬אנו יודעים כי‪ m = - 4 :‬ו ‪ . b = 12 -‬לכן‪. g(x) = - 4x + 12 :‬‬

‫תרגיל ‪ 29‬עמודים ‪97 - 95‬‬

‫תרגיל זה מקשר בין מושגים שכבר נלמדו לבין מושג חדש ‪ :‬מציאת שיפוע הישר בעזרת "נוסחה"‪ .‬כדי לא‬
‫"להצניח" נוסחה‪ ,‬אלא לגלות כיצד היא "נולדה" ‪,‬אנו בונים ידע חדש על סמך ידע קודם ומגיעים‬
‫למסקנה ‪ /‬מסקנות‪.‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫נתון גרף ועליו מספר נקודות‪ .‬התלמידים נדרשים להשלים את שיעורי הנקודות בטבלה על פי הגרף ‪ .‬מתוך‬
‫הטבלה יוכלו התלמידים לקבוע את קצב ההשתנות (שיעורי ה – ‪ x‬של הנקודות הם מספרים עוקבים)‪,‬‬
‫ומכאן ‪-‬את "שיפוע הישר"‪ ,‬כלומר את ‪ . m‬כדאי לקשר את מציאת השיפוע בטבלה לסרטוט המדרגה‬
‫בגרף‪ .‬גובה המדרגה ‪ , 2‬ורוחב המדרגה ‪. 1‬‬
‫נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ y‬היא (‪ ,)0 ,1‬ולכן הייצוג האלגברי של הפונקציה הוא‪:‬‬
‫‪. y = 2x + 1‬‬

‫הידע הקודם הנדרש הוא מציאת אורכי קטעים במערכת צירים (קטעים המקבילים לצירים) ויחס‪ .‬היחס‬
‫המבוקש מבטא את הקשר בין שני הניצבים ‪ -‬הקשר בין "גובה המדרגה" ל"רוחב המדרגה" בשיפוע הישר‪.‬‬
‫ה – ‪ m‬שקבענו בסעיף ב'‪.‬‬ ‫תוצאת היחס שקיבלנו שווה בכל המשולשים והיא ‪ ,2‬וזהו גם‬
‫גם אם נעביר אינסוף ישרים ניצבים וניצור אינסוף משולשים ישרי‪ -‬זווית כאשר הישר הוא היתר‪ ,‬נקבל‬
‫תמיד שהיחס בין שני הניצבים הוא ‪ .2‬לכן‪:‬‬
‫שיפוע של פונקציה קווית הוא היחס בין השתנות ה – ‪ y‬לבין השתנות ה – ‪. x‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫‪61‬‬
 ‫סעיף זה דומה לסעיף הקודם בשינוי קל ‪ :‬הפונקציה היא פונקציה יורדת‪ .‬היחס בין שני הניצבים יהיה‬
‫חיובי‪ ,‬משום שכאשר אנו מדברים על אורכי ניצבים של משולש ישר‪ -‬זווית‪ ,‬אי‪ -‬אפשר לדון במספרים‬
‫שליליים‪.‬‬
‫התלמידים יחשבו את היחס‪ ,‬יקבלו תשובה ‪ ,2‬אך שיפוע הפונקציה הוא ( ‪ ,) - 2‬משום שהפונקציה היא‬
‫פונקציה יורדת‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אם נתייחס לכיוון של ניצבי המשולש‪ ,‬נראה כי הניצב המקביל לציר ה – ‪, x‬כיוונו ימינה‪ ,‬כלומר‬
‫ערכו חיובי‪ ,‬ואילו הניצב המקביל לציר ה – ‪, y‬כיוונו "מטה"‪,‬ולכן ערכו שלילי‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של הפונקציה ‪ g : g(x) = - 2x + 1‬או ‪. y = - 2x + 1‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 30‬עמוד ‪97‬‬

‫תרגיל העוסק בתרגול הנושא הנלמד‪ .‬סעיף א' מקנה בשלבים כיצד מוצאים שיפוע ישר‪ ,‬ובהתאם לכך‬
‫יכולים לענות על סעיף ב'‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 31‬עמוד ‪98‬‬

‫מציאת השיפוע ‪ ,m‬מציאת נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ ,y‬וכתיבת הייצוג האלגברי של כל פונקציה כשהיא‬
‫נתונה בהצגתה הגרפית‪.‬‬

‫נתונה טבלת‬ ‫תרגיל ‪ 32‬עמוד ‪98‬‬

‫ערכים חלקית של פונקציה קווית‪ .‬התלמידים נדרשים לסרטט את הפונקציה‪ ,‬למצוא את ‪ m‬ואת‪, b‬ולכתוב‬
‫את הייצוג האלגברי‪ .‬בסעיף ה' התלמיד נדרש לבדוק את ההצגה האלגברית שמצא על‪ -‬ידי הצבה‪ .‬הנקודות‬
‫שבטבלה צריכות לקיים את ההצגה האלגברית‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 35 – 33‬עמודים ‪99 ,98‬‬

‫נתונה טבלת ערכים חלקית של פונקציה קווית‪ .‬ללא סרטוט הפונקציה נדרשים התלמידים למצוא את ‪m‬‬
‫ואת ‪, b‬ולכתוב את הייצוג האלגברי‪ .‬יש "עזרה" ‪ :‬מציאת ערך ה – ‪ y‬כאשר‬
‫‪.x = 0‬‬

‫תרגיל ‪ *36‬עמוד ‪99‬‬

‫‪62‬‬
 ‫♥ שימו לב להבדל בין סעיף ‪ I‬לסעיף ‪.II‬‬
‫בסעיף ‪ I‬נתונה פונקציה "סתמית" ‪-‬ואילו בסעיף ‪ II‬היא מתקשרת לשאלה מחיי היומיום‪.‬‬
‫התלמידים נדרשים לשים לב ל"גובה המדרגה" ביחס לרוחב המדרגה‪ .‬גובה המדרגה קופץ ב‪ 100 -‬בכל‬
‫שנת‪ ,‬ואילו "רוחב המדרגה" ‪-‬בחצי בכל שנת‪ .‬על כן נוח יותר לבנות מדרגה שרוחבה ‪ 1‬וגובהה ‪, 100‬‬
‫מאשר רוחבה ‪ 0.5‬וגובהה ‪ ,50‬שהרי נשמר היחס‬

‫‪. 50 : 0.5 = 100 : 1‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫ההצגה האלגברית‪.y = 400 – 80x :‬‬

‫סעיף ‪ - II‬המשאית יצאה מעיר ב' ‪,‬המרוחקת ‪ 500‬ק"מ מעיר א'‪ .‬לאחר שנסעה ‪ 5‬שעות‪ ,‬היא‬
‫הגיעה לעיר א'‪ ,‬ולכן מהירותה ‪ 80‬קמ"ש‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫מכוון אותנו לעובדה‪ ,‬כי "הסיפור של סעיף ‪ II‬זהה לייצוג האלגברי של סעיף ‪."I‬‬

‫סעיף ‪*IV‬‬

‫אם מהירות המשאית היתה ‪ 50‬קמ"ש‪ ,‬הייצוג האלגברי היה‪.y = 400 – 50x :‬‬

‫אם מהירותה היתה ‪ 80‬קמ"ש והמרחק ‪ 240‬ק"מ‪ ,‬הביטוי‪.y = 240 – 80x :‬‬

‫כלומר‪ :‬ה – ‪ b‬מייצג את המרחק בין שתי הערים‪ ,‬וה – ‪ m‬מייצג את מהירות המשאית‪.‬‬

‫ישרים המקבילים לצירים‬

‫שאלת פתיחה עמודים ‪104 - 102‬‬

‫סעיף א'‪ :‬תוצאות של מדידת הטמפרטורה במספר מקומות בשעות הלילה‪.‬‬

‫עם התלמידים נמצא את הקשר בין טמפרטורה שווה לבין הייצוג הגרפי (ישר המקביל לציר‬
‫ה‪.)x -‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬סקר בין תלמידים‪ ,‬המייצג את כמות הספרים שהם קראו במהלך החודש האחרון‪.‬‬
‫עם התלמידים נמצא את הקשר בין כמות הספרים הזהה של מספר תלמידים לבין הייצוג‬
‫הגרפי (ישר המקביל לציר ה‪.)y -‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬מתקשר לנושא שנלמד כבר בכיתה ז'‪ .‬נחזור ונדגיש את המשותף לנקודות‬

‫‪63‬‬
 ‫מסוימות‪ ,‬בעיקר בכיתות המתקשות‪.‬‬
‫בפרק זה נעסוק בישרים‪ ,‬המקבילים לצירים בתוך מערכת צירים‪ ,‬ונלמד על התכונות שלהם‪.‬‬

‫הנושאים שילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נלמד למצוא את הייצוג האלגברי של ישר המקביל לציר ה – ‪.x‬‬ ‫‪‬‬

‫נלמד למצוא את הייצוג האלגברי של ישר המקביל לציר ה – ‪. y‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 1 :‬שעה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 37‬עמודים ‪107 - 105‬‬

‫נושא זה הוזכר כבר בכיתה ז' (חלק ג')‪ ,‬כאשר עסקנו בסימון נקודות וקריאת נקודות במערכת צירים‪.‬‬
‫חיפשנו את המשותף בין אוסף של נקודות‪ ,‬כגון‪ :‬אותו רביע‪ ,‬נקודות הנמצאות על הצירים‪ ,‬נקודות שיש‬
‫להם אותו שיעור ‪ x‬או אותו שיעור ‪.y‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫משה צודק‪.‬אוסף כל הנקודות ‪ ,‬ששיעור ה – ‪ y‬שלהן זהה‪ ,‬נמצאות על ישר המקביל לציר ה –‪. x‬כל‬
‫נקודה הנמצאת על ישר זה תהיה מהסוג‪. ) x , 4 ( :‬‬
‫גם שאר הנקודות הנמצאות על ישר זה – שיעור ה – ‪ y‬שלהן הוא‪.4 :‬‬
‫הישר חותך את ציר ה – ‪ y‬בנקודה ( ‪ ) 0 ,4‬ואינו חותך כלל את ציר ה – ‪. x‬‬
‫הקו הישר הוא גרף של פונקציה קבועה (הישר אינו יורד ואינו עולה)‪ ,‬כלומר שיעור ה – ‪ m‬אינו חיובי‬
‫ואינו שלילי ‪,‬כלומר הוא ‪ .0‬הייצוג האלגברי הוא‪ , y = 0 ∙ x + 4 :‬כלומר‪. y = 4 :‬‬
‫המסקנה‪ :‬הישר ‪ y = 4‬הוא אוסף של נקודות‪ ,‬ששיעור ה – ‪ y‬שלהן הוא ‪ ,4‬והן נמצאות על ישר המקביל‬
‫לציר ה ‪ x -‬וחותך את ציר ה – ‪ y‬בנקודה (‪.) 0 ,4‬‬

‫בסעיפים ‪ 10 ,9‬נגיע למסקנה בדרכים שונות ‪,‬כי שיפוע הישר הוא ‪ .0‬בסעיף ‪ 9‬ניתן לחשב את ‪ m‬על‪-‬‬
‫ידי היחס שבין התקדמות לאורך ציר ‪ y‬לבין התקדמות לאורך ציר ה‪ , x -‬ולקשר אותו לסעיף‬
‫‪ 10‬מתוך הייצוג האלגברי של משה‪.‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬זהה לסעיף א' ‪.‬הישר‪. y = 6 :‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫כל נקודה‪,‬‬ ‫אוסף כל הנקודות‪ ,‬ששיעור ה – ‪ x‬שלהן זהה‪ ,‬נמצאות על ישר המקביל לציר ה – ‪.y‬‬
‫הנמצאת על ישר זה‪ ,‬תהיה מהסוג‪. ) y , 5 ( :‬‬
‫הישר הזה אינו חותך את ציר ה – ‪, y‬ונקודת החיתוך שלו עם ציר ה – ‪ x‬היא‪.) 5 , 0 ( :‬‬
‫הישר אינו מייצג פונקציה ‪,‬משום שלערך מספרי של ‪ x‬מותאם יותר ממספר אחד (אינסוף)‪.‬‬
‫‪64‬‬
 ‫הישר יוצר זווית של ‪ 900‬עם הכיוון החיובי של ציר ה ‪.X -‬‬
‫הישר אינו עולה‪ ,‬אינו יורד‪ ,‬ואין לו שיפוע‪ .‬ייצוגו האלגברי‪. x = 5 :‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬זהה לסעיף א'‪ ,‬רק ששיעור ה – ‪ x‬הוא ( ‪.) - 4‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 38‬עמוד ‪108‬‬

‫רישום ייצוג אלגברי של ישר מגרף‪.‬‬
‫( ציר ‪x‬‬ ‫יש לשים לב לסעיפים ה' ו ‪ -‬ו' ‪,‬בהם מודגשים הצירים‪ ,‬ועל כן משוואת הישר היא ‪y = 0‬‬
‫) או ‪ ( x = 0‬ציר ‪.) y‬‬

‫תרגיל ‪ 39‬עמוד ‪108‬‬

‫התאמת גרף הישר לפונקציה‪.y = - 3 :‬‬

‫תרגיל ‪ 40‬עמוד ‪108‬‬

‫התאמת גרף הישר לייצוג האלגברי‪. x = - 4 :‬‬

‫תרגיל ‪ 41‬עמוד ‪109‬‬

‫התאמת ייצוגים אלגבריים לייצוגים גרפיים (כולם ישרים המקבילים לצירים)‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 43 ,42‬עמוד ‪109‬‬

‫התאמת ייצוגים אלגבריים לייצוגים גרפיים‪ ,‬שילוב של פונקציות‪ :‬עולות‪ ,‬יורדות‪ ,‬קבועות וישר שאינו‬
‫פונקציה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 44‬עמוד ‪110‬‬

‫סרטוט ישרים המקבילים לצירים‪ ,‬כאשר נתון ייצוגם האלגברי‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 45‬עמוד ‪110‬‬

‫תרגיל זה מציג פונקציה "סתמית"‪ ,‬כאשר סעיף ‪ II‬מדגים מציאות מחיי היומיום המותאמת‬
‫לפונקציה שבסעיף ‪.I‬‬
‫את כל השיפועים ניתן למצוא בעזרת "גובה מדרגה" ו"רוחב מדרגה"‪.‬‬
‫שיפוע הישר ‪ AB‬הוא ‪ ,2‬שיפוע הישר ‪ BC‬הוא ‪ ,0‬שיפוע הישר ‪ CD‬הוא ‪ ,3‬ושיפוע הישר ‪DE‬‬
‫הוא ‪.-4‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫‪65‬‬
 ‫כדי לענות על סעיף זה נאמר לתלמידים להתבונן בסרטוט מבלי להתחשב בתוצאות של סעיף א'‪ .‬אנו‬
‫רואים כי תחילה הפונקציה עולה‪ ,‬אחר כך קבועה‪ ,‬אחר כך עולה‪ ,‬ואז יורדת‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬אם אנו מדברים על מילוי אמבטיה (חימום נוזל‪ ,)....‬אזי‪:‬‬
‫האמבטיה היתה ריקה‪ ,‬מלאו אותה במשך‪ 3(...‬דקות) בקצב של ‪ 2‬ליטרים לדקה‪ ,‬הפסיקו את פעולת‬
‫המילוי למשך‪ 5(...‬דקות)‪ .‬המשיכו למלא את האמבטיה במשך ‪ 2( ...‬דקות) נוספות בקצב של ‪ 3‬ליטרים‬
‫לדקה‪ ,‬ואז‪ ...‬רוקנו בבת אחת את המים במשך ‪ 3(...‬דקות) בקצב של ‪ 4‬ליטרים לדקה‪.‬‬

‫להרחבת השיח המתמטי ניתן להוסיף שאלות‪ :‬מה היתה כמות המים לאחר ‪ 4‬דקות? ‪ 5‬דקות? כעבור כמה‬
‫זמן היתה כמות המים ‪ 4‬ליטרים (כאן יש שתי תשובות אפשריות‪ :‬בזמן המילוי ובזמן הריקון)? מהי כמות‬
‫המים המרבית שהייתה באמבטיה? האם ניתן להסיק כי זה נפח האמבטיה? וכו'‪.‬‬

‫מציאת הייצוג האלגברי של הקו הישר‬

‫שאלת פתיחה עמוד ‪112‬‬

‫נתון ישר‪ ,‬המסורטט במערכת צירים משובצת‪ .‬נמצא עם התלמידים את שיפוע הישר‬
‫באמצעות הוספת שיעורי נקודות ונמצא גם את נקודת החיתוך עם ציר ה‪.y -‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נלמד למצוא את השיפוע של קו ישר‪ ,‬העובר דרך שתי נקודות ששיעוריהן נתונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד למצוא את הייצוג האלגברי של ישר‪,‬אם נתון שיפועו (או שניתן לחשבו)‪ ,‬ונתונה‬ ‫‪‬‬
‫נקודה הנמצאת על הישר‪.‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫תרגיל ‪ 46‬עמוד ‪114 ,113‬‬

‫כאן המקום‬ ‫בכיתה ז' למדו התלמידים כיצד לחשב מרחק בין שני ישרים המקבילים לצירים‪.‬‬
‫להזכיר שוב כיצד מחשבים‪.‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫רצוי שהתלמידים‪ ,‬בעיקר המתקשים‪ ,‬ישלימו את שיעורי הנקודה ‪ P‬לפני שהם עונים על השאלות‪ .‬כדאי‬
‫להרגיל את התלמידים לכתוב את הנקודות ושיעוריהן במאונך (אחת מתחת לשנייה)‪ -‬כך יקל עליהם לחשב‬
‫את אורכי הקטעים‪.‬‬

‫‪y‬‬

‫)‪K(2,3‬‬
‫)‪T(5,9‬‬
‫)‪T(5,9‬‬

‫)‪P(5,3‬‬

‫)‪K(2,3‬‬ ‫גובה המדרגה‪9 – 3 = 6 :‬‬

‫)‪P(5,3‬‬
‫רוחב המדרגה‪5 – 2 = 3 :‬‬
‫‪x‬‬

‫‪.‬‬ ‫קצב ההשתנות‪:‬‬

‫כדי לחשב כל שיפוע בהינתן שתי נקודות?‬ ‫האם נוכל להשתמש בביטוי‪:‬‬

‫בדקו את נכונות הביטוי באמצעות הנקודות ‪ T‬ו – ‪ K‬שבסרטוט‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫נתון ישר יורד‪ ,‬ועליו שתי נקודות‪ .‬נמצא את שיפוע הישר בשתי הדרכים שאנו מכירים‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫הביטוי שניתן בסעיף הקודם ובשיטת ה"מדרגות"‪.‬‬
‫)‪A(-2, 5‬‬
‫לפי "שיטת המדרגות" ניצור משולש ישר‪ -‬זווית (נוסיף נקודה ‪.) C‬‬

‫‪x‬‬ ‫)‪A(-2,5‬‬

‫)‪B(1,-7‬‬

‫)‪C(-2,-7‬‬
‫)‪B(1, -7‬‬ ‫‪67‬‬
‫)‪C(-2, -7‬‬
 ‫גובה המדרגה‪.5 – ) - 7( = 12 :‬‬

‫רוחב המדרגה‪1 - ) - 2 ( = 3 :‬‬

‫קצב ההשתנות‪:‬‬

‫אבל הפונקציה יורדת לכן ‪. m = - 4‬‬

‫‪.‬‬ ‫הביטוי‪:‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫שימוש בביטוי הנתון על מנת לחשב שיפוע של ישרים בהינתן שתי נקודות‪.‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫‪,‬הוא‪:‬‬ ‫סיכום ‪ :‬שיפוע הישר‪ ,‬העובר דרך שתי נקודות כלשהן‬

‫כיוון ש"גובה המדרגה" הוא ‪, y2 – y1‬ו"רוחב המדרגה" הוא ‪. x2 – x1‬‬

‫תרגיל ‪ 47‬עמוד ‪114‬‬

‫מציאת שיפוע ישר כאשר נתונות שתי נקודות‪ .‬סעיף ו' מייצג פונקציה קבועה ששיפועה ‪. 0‬‬
‫יש לוודא שמציבים נכון ערך שלילי ‪ -‬אחרת החישוב יהיה שגוי!‬
‫יש להדגיש כי הקביעה היא שרירותית‪ ,‬איזו מהנקודות תסומן ב‪, 1-‬ואיזו מהנקודות תסומן ב ‪. 2 -‬‬

‫כדאי להדגים כי גם בסימון "הפוך" נקבל אותה תשובה‪ .‬לדוגמה סעיף ה' ‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 48‬עמוד ‪114‬‬

‫‪68‬‬
 ‫התלמידים נדרשים לחשב שיפוע של צלעות משולש‪.‬‬

‫אפשר לסרטט את המשולש במערכת צירים ( יעזור מאוד לתלמידים‪ ,‬המתקשים "לראות" אם השיפוע‬
‫חיובי‪ ,‬שלילי‪ ,‬או‪ ,‬אפס)‪ ,‬וניתן לסרטט סקיצה של משולש ולכתוב עליו את שיעורי הנקודות‪:‬‬

‫‪11‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪-3‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-3‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-5‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪-7‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪-10‬‬
‫‪-11‬‬

‫)‪1,-9‬‬ ‫)‪A(-3,-7‬‬

‫)‪C(9,-4‬‬ ‫)‪B(-1, 3‬‬ ‫)‪C(4,-2‬‬

‫התלמידים‬ ‫תרגיל ‪ 49‬עמוד ‪115‬‬

‫נדרשים לחשב שיפוע של צלעות מלבן‪.‬‬

‫נשאלת השאלה‪ :‬כמה שיפועים עלי לחשב? ארבעה? שלושה? שניים? אחד?‬

‫‪69‬‬
‫(בעצם מספיק למצוא שיפוע של צלע אחת‪,‬כי ישרים מאונכים‪ -‬מכפלת שיפועיהם היא ( ‪ ,) -1‬אך נושא זה‬
‫לא נלמד בשלב זה‪ .‬אפשר לומר לתלמידים כי בעתיד ילמדו להסתפק במציאת שיפוע אחד של צלע מלבן‬
‫כדי לדעת את שאר השיפועים‪).‬‬

‫בשלב זה עליהם להסתמך על העובדה‪ ,‬כי לישרים מקבילים שיפוע שווה (נלמד כבר קודם)‪.‬‬

‫מספיק לחשב שני שיפועים (לפי הידע העומד לרשותם)‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 51 ,50‬עמוד ‪115‬‬

‫התלמידים מתבקשים להוכיח כי שיש זוג ישרים מקבילים (תרגיל ‪ ,)50‬וכן שזוג ישרים אחד מקביל‪,‬‬
‫והשני לא ( תרגיל ‪ .) 51‬כמובן‪ ,‬מחשבים את השיפוע של כל ישר‪ ,‬וכך מחדדים את ההיגד‪ :‬לשני ישרים‬
‫מקבילים אותו שיפוע‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 52‬עמודים ‪116 ,115‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫שיח מתמטי בכיתה‪:‬‬

‫אנו רוצים להגיע לייצוג אלגברי מלא של פונקציה‪ ,‬כאשר נתונים השיפוע ונקודה כלשהי הנמצאת על‬
‫הישר‪.‬‬

‫ייתכן שתלמידים יאמרו‪ :‬נערוך טבלת ערכים‪ ,‬נלך צעד אחרי צעד בעקבות השיפוע הנתון‪ ,‬נראה היכן‬
‫הנקודה חותכת את ציר ה‪( y -‬הנקודה בה שיעור ה‪ x -‬הוא ‪ ,) 0‬כך נמצא את המקדם ‪, b‬ונוכל לכתוב את‬
‫הייצוג האלגברי של הפונקציה (נלמד ונעשה בעבר)‪.‬‬

‫הדרך נכונה‪ ,‬אבל במקרה של מספרים גדולים היא מייגעת‪,‬וזה חסרונה‪.‬‬

‫אפשרות אחרת‪ :‬נסמן את הנקודה הנתונה במערכת צירים משובצת‪ ,‬נסמן שתי נקודות נוספות באמצעות‬
‫מדרגת השיפוע‪ ,‬נחבר את הנקודות ‪,‬נמצא את נקודת החיתוך עם ציר‬
‫ה – ‪, y‬וזהו המקדם ‪( b‬נלמד ונעשה בעבר)‪.‬‬

‫הדרך נכונה‪ ,‬אבל במקרה של מספרים גדולים היא מייגעת ‪ ,‬וזה חסרונה‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של פונקציה קווית הוא‪. y = mx + b :‬‬

‫‪ m‬מייצג את שיפוע הפונקציה‪ b ,‬מייצג את נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ , y‬ו‪ ) x, y ( -‬מייצגים אינסוף‬
‫נקודות הנמצאות על הישר (על גרף הפונקציה)‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫נתון‪ ,m = 2 :‬הנקודה (‪ )3 , 5‬שייכת לישר ‪,‬ולכן מקיימת את המשוואה‪ .‬מכאן‪.x = 3 , y = 5 :‬‬

‫לכן‪ ,‬נוכל להציב במשוואת הייצוג האלגברי של הפונקציה את הגדלים הנתונים ולמצוא את הגודל החסר‪:‬‬

‫הייצוג האלגברי הוא‪. y = 2x – 1 :‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫תרגיל זהה‪ .‬השיפוע ‪ 3‬והנקודה ( ‪.) 1 ,7‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 53‬עמוד ‪116‬‬

‫מציאת הייצוג האלגברי של פונקציה בהינתן שיפוע ונקודה‪.‬‬

‫כדאי גם לתת את המקרה ) ‪ m = 0, ( 7 , 2 -‬או ) ‪ . m = 0, ( 6 - , 4‬תלמידים מתקדמים‬

‫יגיעו מיד אל משוואת הישר‪ ,‬בעוד המתקשים יגלו כי ‪ ,b = 7‬ואז ייתכן כי יכתבו ‪. y = 0x + 7‬‬
‫זה המקום לחזור ולהדגיש את המשמעות של שיפוע ‪ : 0‬פונקציה קבועה מהצורה ‪. y = b‬‬

‫תרגיל ‪ 54‬עמוד ‪116‬‬

‫מציאת ייצוג אלגברי של פונקציה בהינתן נקודה‪ ,‬ו"מציאת" השיפוע בהסתמך על המשפט‪" :‬לישרים‬
‫מקבילים שיפועים שווים"‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 55‬עמוד ‪117‬‬

‫זהה לתרגיל ‪.54‬‬
‫בשלב זה כדאי גם לתת ניסוח אחר כדי לא "לקבע" את החשיבה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מהי משוואת הישר‪ ,‬המקביל לישר ‪ y = 4 – 3x‬ועובר דרך הנקודה ( ‪?) - 1 , - 3‬‬

‫תרגיל ‪ 56‬עמוד ‪117‬‬

‫מסכם את תרגיל ‪ 49‬ואת תרגיל ‪.54‬‬

‫התלמידים צריכים להסיק כי‪:‬‬

‫‪71‬‬
‫כיוון ששיעורי הנקודה ‪ B‬הם ( ‪ ,) 0 , 6‬אין בעיה למצוא את הייצוג האלגברי של ‪ AB‬ו – ‪,BC‬‬
‫כי ‪ b = 6‬וערכי ‪ m‬ידועים‪ .‬ייתכן מאוד שתלמידים לא יבינו כי לפניהם "נקודה מיוחדת" ‪,‬‬
‫ויציבו את הגדלים במשוואה כדי לחשב את הערך של ‪.b‬‬

‫זה המקום להרחיב בשיח המתמטי ולדון בהבדל בין המקרים‪:‬‬

‫‪ )1‬מצאו את הייצוג האלגברי של הישר ‪,‬ששיפועו ‪ 2‬ועובר דרך הנקודה ( ‪.) 0 , 6‬‬

‫‪ )2‬מצאו את הייצוג האלגברי של הישר‪ ,‬ששיפועו ‪ 2‬ועובר דרך הנקודה ( ‪.) 6 , 0‬‬

‫‪ )3‬מצאו את הייצוג האלגברי של הישר‪ ,‬ששיפועו ‪ 2‬ועובר דרך הנקודה ( ‪.) 4 , 18‬‬

‫דוגמה פתורה עמודים ‪118 ,117‬‬

‫אנו רוצים להגיע לייצוג אלגברי של ישר ‪,‬כאשר נתונות שתי נקודות‪.‬‬

‫אפשרות‪ :‬נסמן את הנקודות הנתונות במערכת צירים "משובצת"‪ ,‬נחבר את הנקודות‪ ,‬נמצא את השיפוע‬
‫באמצעות "מדרגת השיפוע"‪ ,‬ונמצא את נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪, y‬זהו המקדם ‪ ( b‬נלמד ונעשה‬
‫בעבר )‪.‬‬
‫הדרך נכונה‪ ,‬אבל במקרה של מספרים גדולים היא מייגעת‪ ,‬וזה חסרונה‪.‬‬

‫הפתרון נעשה בשני שלבים‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬מוצאים את ‪ m‬באמצעות הנוסחה‪:‬‬

‫שלב שני‪ :‬נציב את אחת הנקודות הנתונות ואת השיפוע שמצאנו במשוואה ‪,y = mx + b‬‬
‫ונקבל את המקדם ‪ .m‬עתה נוכל לכתוב את הפתרון המבוקש‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים רצוי לתת תחילה דוגמה עם שתי נקודות ששיעוריהן חיוביים‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫נמצא את הייצוג האלגברי של הישר‪ ,‬העובר דרך הנקודות‪ ) 2 ,12 ( :‬ו – ( ‪.) 6 ,4‬‬

‫נמצא את המקדם ‪ ,m‬כלומר את השיפוע‪:‬‬

‫נמצא את המקדם ‪ b‬באמצעות הצבה של אחת הנקודות והשיפוע במשוואה ‪.y = mx + b‬‬

‫‪y = mx + b‬‬

‫‪72‬‬
 ‫‪12 = - 2∙ 2 + b‬‬

‫‪12 = - 4 + b / + 4‬‬

‫‪16 = b‬‬

‫מצאנו את ‪ m‬ואת ‪ , b‬לכן הייצוג האלגברי הוא ‪. y = - 2x + 16‬‬

‫ייתכן שיתעוררו שאלות‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫אם נציב את הנקודה (‪ ) 6 ,4‬ולא את הנקודה ( ‪?) 2 ,12‬‬

‫כל אחת מן הנקודות נמצאת על הישר‪ ,‬לכן אין חשיבות באיזו נקודה נבחר‪.‬‬

‫‪ ,‬האם משהו ישתנה?‬ ‫במקום‬ ‫אם נציב‬

‫ניתן לומר לתלמידים‪ :‬דנו כבר במקרה זה ‪,‬אבל נבדוק ונראה אם נקבל תשובות אחרות‪.‬‬

‫♥ שימו לב! יש להדגיש לתלמידים את חשיבות הצבת מספרים שליליים בסוגרים‪.‬‬

‫טעות נפוצה‪ :‬מציאת שיפוע ישר העובר דרך הנקודות‪ ) 2 , - 4 ( :‬ו – ( ‪:) 4 , - 8‬‬

‫במקום‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫על מנת למנוע טעויות ניתן לצבוע את הפעולה באדום‪ ,‬ואת כיוון המספרים בשחור‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 58 ,57‬עמוד ‪118‬‬

‫מציאת ייצוג אלגברי של ישר‪ ,‬כאשר נתונות שתי נקודות‪.‬‬

‫שימו לב! סעיפים ח' ו‪ -‬יא' הם מיידיים ‪ . y = 4 , y = -5:‬בסעיפים י' ו‪ -‬יב' יש "נקודה‬
‫מיוחדת" (‪,)0 , - 1‬ולכן ניתן להסיק כי ‪ b = - 1‬או ( ‪ ,)0 , - 0.2‬ולכן ‪. b = - 0.25‬‬

‫תרגיל ‪ 59‬עמוד ‪119‬‬

‫למצוא ייצוג אלגברי של צלעות משולש‪.‬‬

‫ראו תרגיל ‪.48‬‬

‫תרגיל ‪ 60‬עמוד ‪119‬‬

‫‪73‬‬
‫♥ שימו לב! בסעיף א' התלמידים מתבקשים למצוא רק את שיפוע הישר‪ ,‬הוא שווה לשיפוע הישר השני ‪,‬‬
‫כיוון שהם ישרים מקבילים‪ .‬רק אז מוצאים את הייצוג האלגברי של הישר המבוקש‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 61‬עמוד ‪119‬‬

‫זהה לתרגיל ‪ ,60‬אך ללא סרטוט‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים‪ :‬בקשו מהם לסרטט שני ישרים מקבילים‪ ,‬על אחד מהם לסמן את‬
‫הנקודה ‪ , C‬ועל הישר השני את הנקודות‪ A :‬ו – ‪ .B‬כדי שהסרטוט יתאים לנקודות‪ ,‬עליהם‬
‫להשקיע מחשבה‪ :‬האם ‪ AB‬הוא ישר עולה ‪ /‬יורד על‪-‬פי שינוי ערכי ‪ y‬כאשר ‪ x‬גדל?‬

‫תרגיל ‪ 62‬עמוד ‪119‬‬

‫זהה לתרגילים הקודמים‪ ,‬אך יש תוספת‪ :‬התלמידים מתבקשים למצוא נקודה נוספת כלשהי הנמצאת על‬
‫‪.‬‬ ‫הישר‬

‫תוספת חשובה! לעיתים אנו עסוקים במציאת הייצוג האלגברי‪ ,‬ושוכחים לבקש מן התלמידים למצוא‬
‫דברים נוספים השייכים לנושא הנלמד‪ .‬זוהי ההזדמנות לחזור ולהזכיר "טבלת ערכים" ואת משמעותה‬
‫(זוגות סדורים של נקודות השייכות לפונקציה ‪ /‬לישר)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 63‬עמוד ‪119‬‬

‫מציאת הייצוג האלגברי של צלעות מלבן בהינתן שלוש נקודות‪ .‬ראו תרגיל ‪.49‬‬

‫תרגיל ‪ 64‬עמוד ‪120‬‬

‫משימה אוריינית המייצגת את החומר הנלמד‪.‬‬

‫נאמר לתלמידים להתבונן בגרף המוצג ללא מספרים‪.‬‬
‫איזה מידע אפשר לשאוב מן הגרף (הקשור לסיפור)?‬
‫ציר ה – ‪ x‬מייצג את כמות הדובדבנים בק"ג שנקטפו‪.‬‬
‫ציר ה – ‪ y‬מייצג את התשלום שיש לשלם ביציאה‪.‬‬
‫(נקודה זו‬ ‫אנו רואים שהגרף מייצג פונקציה עולה‪ .‬מה משמעות נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪? y‬‬
‫מציינת שגם אם לא קטפנו פרי‪ ,‬עלינו לשלם תשלום עבור הכניסה)‪.‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬הנקודה ( ‪ ) 5 ,65‬מייצגת במערכת הצירים את הקנייה של יעל‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫הנקודה ( ‪ ) 13 ,105‬מייצגת במערכת הצירים את הקנייה של תמר‪.‬‬

‫הנקודות מונחות על הישר המסורטט שייצוגו האלגברי‪ .y = 5x + 40 :‬מדוע ?‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ y‬היא ( ‪, ) 0 ,40‬והיא מייצגת את התשלום עבור הכניסה‪ ,‬גם‬
‫אם לא קטפנו פרי‪ .‬עבור כל ק"ג דובדבנים משלמים ‪ 5‬שקלים‪.‬‬

‫כאשר אנו משלמים ‪ 145‬שקלים ‪,‬אנו קוטפים ‪ 21‬ק"ג דובדבנים (הצבה וחישוב)‪.‬‬

‫נקודות החיתוך של הקו הישר עם הצירים‬

‫הנושא של נקודות חיתוך עם ציר ה – ‪ x‬ו ‪ /‬או ציר ה – ‪( y‬סימון נקודות במערכת צירים) נלמד בכיתה ז'‪.‬‬
‫הוא הוזכר גם בכיתה ח' בתחילת נושא הפונקציות (בעיקר בהקשר הגרפי)‪ .‬עתה אנו חוזרים ומזכירים את‬
‫הנושא‪ ,‬כשהמטרה‪ :‬פתרון אלגברי למציאת נקודות החיתוך עם הצירים‪.‬‬

‫שאלת פתיחה עמודים ‪123 ,122‬‬

‫ההצגה המילולית וההצגה הגרפית של תופעה מחיי היומיום‪ :‬תהליך של התרוקנות מכל מים‪.‬‬
‫בסעיף ‪ I‬נראה את הקשר בין הייצוג המילולי לייצוג הגרפי של התופעה‪ ,‬ואת המשמעות של‬

‫‪75‬‬
 ‫נקודות החיתוך עם הצירים לתוכן הייצוג המילולי‪.‬‬
‫בסעיף ‪ II‬נראה את הקשר בין הייצוג האלגברי לבין הייצוג הגרפי והמילולי‪.‬‬
‫נחזור ונזכיר מושגים שנלמדו‪ :‬נקודות חיתוך עם הצירים‪ ,‬קצב שינוי אחיד‪ ,‬פונקציה יורדת‪/‬עולה‪ .‬לכתות‬
‫מתקשות‪ :‬ניתן לעשות לכל ציר במערכת צירים חלוקה שונה של הערכים‪.‬‬
‫נדגיש את המעבר בין הייצוגים השונים של הפונקציה הקווית‪ ,‬ואת הקשר בין נקודות החיתוך עם הצירים‬
‫לבין ההצגה המילולית‪.‬‬
‫נחזור על הצבה בביטויים אלגבריים וחישוב‪.‬‬

‫הנושא שיילמד בפרק זה‬

‫נלמד למצוא את נקודות החיתוך של הישר עם הצירים‪ :‬ציר ה – ‪ x‬וציר ה – ‪.y‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 65‬עמודים ‪124 ,123‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫סעיף א'‪ :‬נקודות החיתוך עם הצירים הן‪ :‬ציר ה – ) ‪ , x ( 0, 2 -‬ציר ה – ) ‪.y ( 6, 0‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬האם כדי לענות על סעיף זה אנו זקוקים לסעיף א' ? לא‪.‬‬

‫הגרף הנתון הוא גרף עולה ‪ ,‬לכן פוסלים את ייצוג ‪ . 1‬כדי להחליט איזה ייצוג מבין השניים הנותרים‬
‫מתאים‪ ,‬אנו צריכים להתבונן בשיפוע – גובה המדרגה – ולראות שהוא ‪( 3‬ולא ‪ ,)6‬או לראות שנקודת‬
‫החיתוך עם ציר ה – ‪ y‬היא ( ‪ ,) 0 ,6‬ולכן ה – ‪ b‬הוא ‪.6‬‬

‫♥ שימו לב לגדלים המספריים בייצוגים (‪ )2‬ו – (‪ .)3‬אלו אותם מספרים‪ ,‬אבל מייצגים מקדמים אחרים‪.‬‬
‫חדדו הבדל זה גם לתלמידים‪.‬‬

‫במדריך למורה חידדנו את ההבדל בין‪ ____ = f(3) :‬לבין‪. f(x) = 3 :‬‬
‫כאן אנו נדרשים לתת לכך תשומת לב בשנית‪:‬‬
‫מה ההבדל בין סעיף ג' לסעיף ה'? בדיוק אותו הבדל שמצוין למעלה‪.‬‬
‫בסעיף ג' נתון שיעור ה – ‪ x‬של הנקודה‪ ,‬והתלמידים נדרשים למצוא את שיעור ה – ‪. y‬‬
‫בסעיף ה' נתון שיעור ה – ‪ y‬של הנקודה‪ ,‬והתלמידים נדרשים למצוא את שיעור ה – ‪. x‬‬
‫בין הנקודות שהתלמידים נדרשים למצוא נמצאות גם נקודות החיתוך עם הצירים‪ .‬התלמידים אמורים‬
‫להגיע למסקנה‪:‬‬

‫כאשר מחפשים את נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ ,y‬עלינו להציב ‪ x = 0‬במשוואה ולחשב‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫כאשר מחפשים את נקודת החיתוך עם ציר ה – ‪ ,x‬עלינו להציב ‪ y = 0‬במשוואה ולחשב‪.‬‬

‫♥ שימו לב‪ :‬נקודת החיתוך עם ציר ‪ y‬מיוצגת על‪-‬ידי (‪.) y , 0‬‬

‫נקודת החיתוך עם ציר ‪ x‬מיוצגת על‪-‬ידי ( ‪.) x ,0‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫נתונות שתי נקודות‪ ,‬המוצגות בעזרת )‪ g(x‬ולא באמצעות זוג סדור‪.‬‬

‫התלמידים אמורים לדעת‪ ,‬כי הנקודות הנתונות הן בעצם נקודות החיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬אפשר לדבר "עברית" ולתרגם את המידע לזוג סדור‪:‬‬

‫(‬ ‫‪ , g (0) = 12‬משמעו‪ :‬נתון ‪ , x = 0‬ושיעור ה – ‪ y‬הוא ‪ .12‬כלומר‪ ,‬הנקודה הנתונה היא‬
‫‪, ) 0 ,12‬והיא על ציר ‪.y‬‬

‫‪ , g (3) = 0‬משמעו‪ :‬נתון ‪ , x = 3‬ושיעור ה – ‪ y‬הוא ‪.0‬כלומר הנקודה הנתונה היא ( ‪,) 3 ,0‬‬
‫והיא על ציר ‪.x‬‬

‫נסמן את הנקודות במערכת צירים ונסרטט את גרף הפונקציה‪.‬‬

‫את המקדם ‪ b‬התלמידים יודעים מן המידע הנתון ( ‪ ,) b = 12‬ואת המקדם ‪ m‬ניתן לחשב באמצעות‬
‫ה"נוסחה" או באמצעות "מדרגת השיפוע" (‪.) m = - 4‬‬

‫הייצוג האלגברי של הישר‪. y = - 4x + 12 :‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫נתון ייצוג אלגברי‪ ,‬והתלמידים נדרשים למצוא את )‪ , f(0‬כלומר את נקודת החיתוך עם ציר ‪.y‬‬

‫מידע זה ניתן למצוא מיד מהפונקציה‪ ,‬שהרי ‪ . b = - 5‬כדי למצוא את ‪, f(x) = 0‬כלומר את‬
‫נקודת החיתוך עם ציר ‪ ,x‬יש לפתור את המשוואה ‪ ,5x - 5 = 0‬ולאחר מכן לסרטט את‬
‫הישר‪.‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬
‫מציאת נקודות החיתוך עם הצירים‪.‬‬

‫סעיף ‪V‬‬

‫‪77‬‬
 ‫מציאת נקודות חיתוך עם הצירים ובדיקת נקודה נוספת‪ -‬אם היא נמצאת על הישר הנתון‪ -‬בדרך אלגברית‬
‫ומתוך הגרף‪.‬‬

‫סעיף ‪VI‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל דוגמה עמוד ‪124‬‬

‫מציג את המסקנה מן התרגיל הקודם‪:‬‬
‫נקודת חיתוך עם ציר ‪ y‬היא מהצורה‪ .) 0 ,___ ( :‬מציבים ‪ x = 0‬ומחשבים‪.‬‬
‫נקודת חיתוך עם ציר ‪ x‬היא מהצורה‪ .)___ ,0 ( :‬מציבים ‪ y = 0‬ופותרים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 66‬עמוד ‪125‬‬

‫נתונים שלושה ייצוגים גרפיים‪ ,‬ולידם ייצוגים אלגבריים של הישר‪.‬‬

‫התלמידים נדרשים למצוא את נקודות החיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫(הגרפים נועדו לאמת את התשובה המתקבלת‪).‬‬

‫תרגיל ‪ 67‬עמוד ‪125‬‬

‫מציאת נקודות חיתוך עם הצירים‪ ,‬כאשר נתון הייצוג האלגברי בלבד‪.‬‬

‫מציאת נקודת החיתוך עם ציר ‪ y‬היא מיידית מתוך הישר‪ ,‬אבל יש לשים לב‪ ,‬כי הישרים‬
‫בסעיפים ג‪ ,‬ה‪ ,‬ח אינם מסודרים בצורת ‪. y = mx + b‬‬

‫תרגיל ‪ 68‬עמוד ‪125‬‬

‫סעיף א'‪ :‬מציאת הייצוג האלגברי של ישר‪ ,‬כאשר נתונים השיפוע ונקודה הנמצאת על הישר‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬מציאת נקודות חיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬מציאת אורכי קטעים‪ ,‬על מנת לחשב את שטח המשולש‪ ,‬הנוצר על‪ -‬ידי הישר והצירים (סעיף ד')‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 69‬עמוד ‪125‬‬

‫תרגיל זהה לתרגיל ‪ ,68‬אבל ללא ייצוג גרפי‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 70‬עמוד ‪126‬‬

‫אותו תהליך‪ ,‬אך עתה נתונות שתי נקודות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 71‬עמוד ‪126‬‬

‫‪78‬‬
 ‫נתונים שלושה ייצוגים אלגבריים ושלושה ייצוגים גרפיים‪.‬‬
‫התלמידים נדרשים להתאים ייצוג אלגברי לגרפי (ראו תרגילים‪ ,)43 ,42 :‬למצוא נקודות חיתוך עם‬
‫הצירים של כל אחד מהישרים‪ ,‬ולמצוא משוואת ישר "חדש" בעזרת שתי נקודות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ *72‬עמוד ‪126‬‬

‫תרגיל המשלב את כל החומר הנלמד‪.‬‬

‫נתון הייצוג האלגברי של הישר‪ ,‬העובר דרך הנקודות ‪ A‬ו – ‪ ,B‬וכן נתונה נקודה ‪ .C‬מידע זה מאפשר‬
‫לתלמידים למצוא את שיעורי הנקודות ‪ A, B‬ו – ‪, C‬שהן נקודות החיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫אין בעיה למצוא את הייצוג האלגברי של הישר ‪ AC‬ושל הישר ‪ BD‬המקביל לישר ‪.AC‬‬
‫נמצא את הנקודה ‪ ,D‬ואז נמצא את הייצוג האלגברי של הישר ‪.CD‬‬

‫תרגיל ‪ 73‬עמוד ‪127‬‬

‫משימה המשלבת את כל החומר הנלמד בשילוב שאלה מילולית‪.‬‬

‫נתבונן בגרף המוצג לפנינו‪.‬‬
‫אנו רואים כי מתואר ישר "יורד"‪ .‬ציר ה – ‪ x‬מייצג את הזמן בשעות‪ ,‬וציר ה – ‪ y‬מייצג את המרחק בין‬
‫שתי ערים‪ .‬יש שתי נקודות חיתוך עם הצירים ( ‪ ,N‬ו – ‪ ,) P‬וכן שתי נקודות נוספות ( ‪ ) 2 ,315‬ו – ( ‪,70‬‬
‫‪ ) 9‬הנמצאות על הישר‪.‬‬

‫כשאנו קוראים את המלל המופיע בתחילת השאלה‪ ,‬מתברר לנו כי הקטנוע נוסע בחזרה מעיר ב' לעיר א'‪.‬‬
‫מה מייצג הישר? הישר מייצג את מרחקו מעיר א'‪ .‬המרחק הולך וקטן כי‪ ,‬כיוון הנסיעה הוא בחזרה לעיר‬
‫א'‪ ,‬ולכן הגרף יורד‪.‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬משמעות הנקודה ( ‪ : ) 2 ,315‬כעבור שעתיים מרגע יציאתו מעיר ב' היה רוכב הקטנוע במרחק‬
‫‪ 315‬ק"מ מעיר א'‪.‬‬
‫סעיף ב' ‪ :‬משמעות הנקודה ( ‪ : ) 9 ,70‬כעבור ‪ 9‬שעות מרגע יציאתו מעיר ב' היה רוכב הקטנוע במרחק‬
‫‪ 70‬ק"מ מעיר א'‪.‬‬
‫סעיף ג' ‪ :‬מציאת הייצוג האלגברי על פי ‪ 2‬נקודות נתונות‪ .‬הייצוג האלגברי‪ ,y = 385 – 35x :‬שהרי‪:‬‬

‫ואז‪:‬‬

‫שיעורי הנקודה ‪ N‬הם ( ‪ , ) 0 ,385‬זו נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה – ‪, y‬‬

‫והיא מייצגת גם את המרחק בין שתי הערים – ‪ 385‬ק"מ‪.‬‬

‫‪79‬‬
 ‫שיעורי הנקודה ‪ P‬הם‪.) 11 ,0 ( :‬‬

‫‪.‬‬
‫כלומר כעבור ‪ 11‬שעות הגיע רוכב הקטנוע בחזרה לעיר א'‪.‬‬
‫אם רוכב הקטנוע יצא בשעה ‪ 06:00‬בבוקר לדרכו‪ ,‬הוא הגיע לעיר א' בשעה ‪ ,17:00‬כלומר בשעה ‪ 5‬אחר‬
‫הצהריים‪.‬‬
‫מה היתה מהירות רוכב הקטנוע? ‪ 35‬קמ"ש‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת מהייצוג האלגברי‪:‬‬
‫‪y‬מייצג את מרחק הרוכב מעיר א'‪ x ,‬מייצג את הזמן שחלף בשעות‪,‬ו‪ ) - 35( -‬מייצג את‬
‫"קצב השינוי" שהוא מהירות הרוכב‪ .‬כיוון שאי‪ -‬אפשר לייצג מהירות על‪-‬ידי מספר שלילי‪ ,‬לכן מהירות‬
‫בדרך אלגברית‪ :‬דרך = מהירות ∙ זמן‪.‬‬ ‫הרוכב היא ‪ 35‬קמ"ש‪.‬‬

‫‪385 = x ∙ 11‬‬
‫‪385 = 11x / : 11‬‬
‫‪35 = x‬‬

‫אילו מהירות הרוכב מעיר א' לעיר ב' היתה כפולה‪ ,‬היתה אז מהירותו ‪ 70‬קמ"ש‪ ,‬והוא היה עושה את הדרך‬

‫שעות‪ .‬מתקיים יחס הפוך‪ ,‬שהרי כאשר המהירות גדלה פי ‪ ,2‬זמן הנסיעה קטן פי ‪. 2‬לכן הוא‬ ‫ב‪-‬‬

‫ייסע רק שעות ‪ 5.5‬שעות = ‪. 11 : 2‬‬

‫בדרך אלגברית‪:‬‬

‫‪x ∙ 70 = 385‬‬
‫‪385 = 70x / : 70‬‬

‫גרפים של שתי פונקציות קוויות‬

‫שאלת פתיחה עמוד ‪129‬‬
‫בפרקים הקודמים נחשפו התלמידים לקשר שבין תיאור מילולי של כלי רכב לבין הייצוג‬
‫האלגברי והייצוג הגרפי של אותו כלי רכב‪.‬‬
‫בשאלה זו מתבקשים התלמידים לתאר תנועה של שני כלי רכב באותה מערכת צירים‪,‬‬
‫ולענות על מספר שאלות‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬לא תהיה בעיה למצוא את המרחק של כלי הרכב מבאר‪-‬שבע‪ .‬הקושי‬

‫‪80‬‬
‫מתעורר כאשר התלמידים נדרשים למצוא את המרחק ממטולה‪ .‬חלקם בודק את שיעור ה‪y -‬‬
‫של הנקודה (כמו במציאת המרחק מבאר‪-‬שבע)‪ ,‬ולא מחסר את ערכי ה‪.y -‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נלמד למצוא את נקודת החיתוך של שתי פונקציות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נעסוק בשאלות‪ ,‬המשלבות את כל החומר שנלמד בפרקים הקודמים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 74‬עמודים ‪131 ,130‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫מהתבוננות בהצגה הגרפית של שתי הפונקציות ניתן למצוא את נקודת החיתוך של שתיהן‪:‬‬
‫( ‪ ,) 2 ,3‬אף‪-‬על‪-‬פי שאין ציון של מספרים על הצירים‪.‬‬

‫♥ שימו לב! אם תלמיד ישיב‪ :‬נקודת החיתוך היא ( ‪, ) 4 ,6‬צריך לקבל את תשובתו‪ -‬אך יש‬
‫לסייג את התשובה בהסכמה כלשהי לגבי הייצוג המספרי של כל שנת‪.‬‬
‫"כלל מוסכם"‪ :‬אם אין סימון מספרי על הצירים‪,‬הכלל הוא‪ :‬כל שנת מייצגת יחידת מידה אחת‪.‬‬
‫תמר מחדדת את התשובה‪ :‬נקודת החיתוך של שתי פונקציות קוויות היא הנקודה המשותפת‬
‫לשתיהן (לשני הישרים)‪ .‬בנקודה זו יש לאותו ערך של ‪ x‬אותו ערך של ‪ y‬בשתי הפונקציות‬
‫(ניתן לבדוק באמצעות הצבה)‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬
‫סרטוט שתי פונקציות במערכת צירים אחת‪ .‬מציאת נקודת החיתוך מתוך הגרף‪.) 1 ,4 ( :‬‬
‫הערה‪ :‬אפשר לסרטט את הישרים על פי טבלת ערכים חלקית או על פי שיפוע ונקודת‬
‫החיתוך עם ציר ה ‪.y -‬‬

‫‪.‬‬ ‫(בתשובות יש הסבר מלא)‪,‬כאשר )‪x = 1, h(x) = g(x‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫פתרון גרפי מול פתרון אלגברי‪.‬‬

‫פתרון גרפי ‪ :‬ראו בדף התשובות‪.‬‬
‫פתרון אלגברי‪ :‬כיוון ש ‪ ( f(x) = g(x) -‬אגף שמאל בשני הביטויים שווה )‪ ,‬ניתן להשוות בין‬
‫שני האגפים הימנים של כל ביטוי‪:‬‬

‫)‪f(x) = g(x‬‬

‫‪81‬‬
 ‫‪- x + 5 = 3x + 9 / + x‬‬

‫‪5 = 4x + 9 / - 9‬‬

‫‪- 4 = 4x / : 4‬‬

‫‪-1=x‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 80 – 75‬עמוד ‪132‬‬

‫תרגול הנושא‪ :‬התלמידים נדרשים למצוא את נקודת החיתוך של שתי פונקציות באמצעות‬
‫סרטוט (הסרטוט ייעשה באמצעות טבלת ערכים או בעזרת נקודת חיתוך עם ציר ה – ‪y‬‬
‫ו"גובה המדרגה" – השיפוע) ‪ .‬יש להדגיש את חשיבות הדיוק בסרטוט הישר ואת בניית‬
‫מערכת צירים נכונה‪.‬‬
‫בתרגילים ‪ 80 - 79‬מיישמים דרך פתרון אלגברית למציאת נקודת החיתוך של שני ישרים‪.‬‬

‫תרגיל‪ 81 :‬עמוד ‪133‬‬

‫מציאת נקודת החיתוך של שני ישרים ב"דרך אלגברית"‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 83 ,82‬עמוד ‪133‬‬

‫נתונים שלושה ישרים בהצגתם האלגברית והגרפית‪ .‬התלמידים נדרשים למצוא את קדקודי‬
‫המשולש שנוצר (נקודות החיתוך של הישרים)‪.‬‬

‫♥ שימו לב! בכל שאלה יש ישר המקביל לאחד הצירים‪ .‬בקשו מן התלמידים לזהותו‪ ,‬כך‬
‫יישמרו מושגים שנלמדו בעבר‪.‬‬

‫לכיתות מתקדמות‪ :‬מצאו את שטחי המשולש ‪ /‬טרפז שנוצר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 84‬עמוד ‪133‬‬

‫נתונים ארבעה ישרים היוצרים מרובע‪ .‬התלמידים נדרשים למצוא את קדקודי המרובע‪,‬‬
‫שנוצר מנקודות החיתוך של הישרים‪.‬‬

‫דוגמה פתורה עמודים ‪135 ,134‬‬

‫שילוב כל הידע הנלמד בפרקים הקודמים‪.‬‬

‫נתונות שתי פונקציות בהצגתן האלגברית והגרפית‪.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫התלמידים נדרשים למצוא‪:‬‬
‫נקודות החיתוך עם ציר ה – ‪ y‬של כל פונקציה ‪ f(0) :‬או )‪. g(0‬‬
‫נקודות החיתוך עם ציר ה – ‪ x‬של כל פונקציה ‪ f(x) = 0 :‬או ‪. g(x) = 0‬‬
‫נקודת החיתוך של שני הישרים ואורכי קטעים ( על מנת למצוא את שטחי המשולשים)‪.‬‬
‫לכיתות מתקשות אפשר להוסיף את ראשית הצירים‪ O( 0 , 0 ) :‬ולחשב ראשית את שטח‬
‫המשולש ‪. AOD‬‬

‫על מנת לחשב את שטחי המשולשים‪ ,‬נדרשים התלמידים "להעביר" גובה לצלע‪ .‬העבירו את‬
‫הגבהים הנדרשים‪ ,‬צבעו אותם‪ ,‬והוסיפו את נקודות החיתוך של הגבהים עם הצירים‪ .‬כל אלה‬
‫יעזרו לתלמידים לענות בהצלחה על השאלות‪.‬‬

‫כל הדרך כתובה בפתרון בעמודים‪.138 ,137 :‬‬

‫תרגילים ‪ 87 – 85‬עמוד ‪136‬‬

‫תרגול זהה לדוגמה הפתורה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 88‬עמוד ‪136‬‬

‫תרגיל זהה בתוספת‪ :‬מציאת ייצוג אלגברי של ישר נוסף באמצעות שתי נקודות‪.‬‬
‫כשאנו דנים במציאת הייצוג האלגברי של הישר ‪ , BD‬אנו צריכים לשאול‪ :‬האם נתונות סתם‬
‫שתי נקודות? האם יש נקודה מיוחדת? מה היא מייצגת?‬

‫♥ שימו לב! הנקודה (‪ B)0 ,7‬היא נקודת החיתוך של הישר ‪ BD‬עם ציר ה – ‪ ,y‬כלומר אנו‬
‫יודעים את ערך המקדם ‪ b‬בייצוג האלגברי של הישר המבוקש‪. b = 7 :‬‬
‫נותר לנו למצוא את המקדם ‪ m‬באמצעות הנוסחה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 89‬עמוד ‪137‬‬

‫זהה לתרגילים הקודמים‪ .‬בסעיפים ז'‪ -‬ח' יש למצוא ייצוג אלגברי של ישר‪ ,‬המקביל לישר נתון‬
‫(שיפועים שווים ) והעובר דרך ראשית הצירים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 90‬עמוד ‪137‬‬

‫נתונה פונקציה )‪ h(x‬בהצגתה האלגברית‪ .‬התלמידים נדרשים למצוא פונקציה )‪g(x‬‬

‫המקבילה לפונקציה )‪ h(x‬והעוברת דרך ראשית הצירים (הנקודה ( ‪.) ) 0 ,0‬‬

‫כן נדרשים התלמידים למצוא את הייצוג האלגברי של הפונקציה )‪ f(x‬באמצעות שתי נקודות‬
‫נתונות‪.‬‬
‫התלמידים נדרשים למצוא את נקודות החיתוך של הישרים‪.‬‬

‫‪83‬‬
‫אפשר לעשות "סכמה" של משולש ולהראות לתלמידים את משמעות נקודות החיתוך‪ ,‬ואפשר‬
‫לסרטט את הישרים במערכת צירים ולמצוא את נקודות החיתוך בדרך גרפית‪ .‬כל הדרכים‬
‫"כשרות"‪.‬‬

‫♥ שימו לב! אם מסרטטים את הישרים במערכת צירים‪ ,‬אנו יכולים לענות על סעיפי השאלה‬
‫ללא חישובים אלגבריים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 91‬עמוד ‪137‬‬

‫נתבונן בסרטוט המוצג לפנינו‪.‬‬

‫איזה מידע ניתן לשאוב מן הסרטוט?‬
‫ציר ה – ‪ x‬מייצג את הזמן בדקות‪ ,‬וציר ה – ‪ y‬מייצג את כמות המים בליטרים‪ .‬לפנינו שני‬
‫ישרים‪ :‬אחד מתחיל בראשית הצירים ( ‪ ) 0 ,0‬ועולה ( "מתמלא" )‪ ,‬והשני מתחיל בנקודה‬
‫כלשהי על ציר ה – ‪ y‬ויורד ("מתרוקן")‪.‬‬
‫כאשר אנו עוברים למידע הנתון‪ ,‬אנו יכולים להתאים כל ישר למכל המתאים‪ .‬מכל א' הוא‬
‫הישר העולה (מתמלא)‪ ,‬ומכל ב' הוא הישר היורד (נשאבים ממנו מים)‪.‬‬

‫את המידע הבא אפשר להציג באמצעות נקודות‪:‬‬

‫למכל א' מתאימות הנקודות ( ‪ ) 0 , 0‬ו ‪ .) 7 ,21 ( -‬מדוע? המכל היה ריק בתחילת‬
‫התהליך‪ ,‬ואחרי ‪ 7‬דקות היו בו ‪ 21‬ליטרים מים‪.‬כלומר קצב מילוי המים הוא ‪ 3‬ליטר לדקה‪.‬‬
‫למכל ב' מתאימות הנקודות ( ‪ ) 3 ,25‬ו‪.)7 ,5 ( -‬‬
‫הייצוג האלגברי של ישר א' ‪ ,y = 3x :‬של ישר ב' ‪ y = - 5x + 40 :‬או ‪. y = 40 – 5x‬‬
‫סעיף ג' ‪ :‬אפשר לחשב אלגברית או לסרטט את שני הישרים במערכת צירים ולמצוא את‬
‫הנדרש‪ .‬נקודת החיתוך של שני הישרים היא למעשה הזמן ‪,‬שבו היתה בשני המכלים אותה‬
‫כמות של מים‪ ,‬והיא ( ‪.) 5 ,15‬‬
‫סעיפים ד'‪ -‬ה' ‪ :‬בהנחה שמכל ב' היה מלא לפני ששאבו ממנו מים‪ ,‬הקיבולת שלו (נפחו) ‪40‬‬
‫ליטרים (המקדם ‪ b‬או נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה – ‪ .)y‬קצב ההתרוקנות היה ‪5‬‬
‫ליטרים לדקה‪ ,‬והוא התרוקן לאחר ‪ 8‬דקות (נקודת החיתוך של הישר היורד עם ציר ה – ‪.)x‬‬
‫כיוון שהקיבולת ‪ /‬הנפח של מכל א' קטן ב‪ 4 -‬ליטרים מנפח מכל ב'‪ ,‬נפח מכל א' הוא ‪36‬‬
‫ליטרים‪ .‬המכל התמלא לאחר ‪ 12‬דקות (הצבה בייצוג האלגברי של הישר העולה ‪.)y = 36‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫התלמידים נדרשים לסרטט במערכת צירים את הייצוגים האלגבריים של הישרים ולבדוק את‬
‫נכונות תשובותיהם‪.‬‬
‫כדי לעזור לתלמידים לדייק בסרטוט נערוך דיון ונשאל‪ :‬מהו המרווח בין השנתות על ציר‬
‫ה – ‪( x‬יחידה)? ומהו המרווח בין השנתות על ציר ה – ‪( y‬דילוגים של ‪ 2‬או ‪?)4‬‬

‫‪84‬‬
 ‫יהיו תלמידים שיאמרו‪ :‬גם על ציר ה – ‪ y‬נעשה מרווחים של יחידה ("בעיית מקום")‪ .‬אם‬
‫נעשה "דילוגים" של ‪ 4‬יחידות על ציר ה – ‪, y‬נוכל לסמן את נקודת החיתוך של שני הישרים‬
‫עם ציר ה – ‪ .y‬אומנם יהיה קשה לנו לקרוא במדויק מהגרף את נקודת החיתוך ‪,‬אבל נוכל‬
‫לאשר שאכן ‪, x = 5‬ואילו ‪. y = 15‬‬

‫ייצוג תופעות בעזרת פונקציות קוויות‬

‫ניתן לתאר תופעות רבות בחיי היומיום באמצעות פונקציות קוויות‪ -‬בעיקר ייצוגים גרפיים‬
‫שעוזרים "לראות" תופעות באופן מיידי‪.‬‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 92‬עמודים ‪141 ,140‬‬

‫‪85‬‬
 ‫בדומה לתרגיל ‪ 91‬מוצגת לפנינו שאלה שתוכנה מחיי היומיום‪.‬‬
‫משני מקומות שונים יוצאים שני כלי רכב זה לקראת זה באותו זמן ובאותו כביש‪.‬‬
‫משאית יוצאת מחיפה לאילת‪ ,‬ובו‪ -‬זמנית יוצאת מונית מאילת לחיפה‪ .‬שעת היציאה אינה‬
‫רלוונטית להצגה האלגברית או הגרפית‪ .‬היא חשובה כשאנו "מתרגמים" את ערך ה – ‪ x‬של‬
‫נקודה מסוימת לשעה ביום‪ .‬יש להדגיש כי מדובר במספר שעות נסיעה‪ -‬ולא בשעה!‬
‫ראשית הצירים ‪ ,‬הנקודה ( ‪ ,) 0 ,0‬מייצגת את העיר חיפה‪ ,‬ואילו הנקודה ( ‪ ) 0 ,450‬מייצגת‬
‫את העיר אילת‪ .‬מדוע?‬

‫על ציר ה – ‪ y‬כתוב‪ :‬המרחק מחיפה בק"מ‪ .‬כלומר ציר ה – ‪ y‬מייצג בק"מ את המרחק מהעיר‬
‫חיפה‪ ,‬וכמובן הנקודה ( ‪ ) 0 , 0‬מציינת שהמרחק מחיפה הוא ‪ .0‬יתרה מכך‪ ,‬המשאית יצאה‬
‫מחיפה לכיוון אילת ‪,‬לכן היא שייכת לגרף ה"עולה" ‪,‬היוצא מראשית הצירים‪.‬‬

‫לעומת זאת הנקודה ( ‪ ) 0 ,450‬מייצגת את העיר אילת‪ ,‬המרוחקת ‪ 450‬ק"מ מחיפה‪ .‬כיוון‬
‫שהמונית יצאה מאילת לכיוון חיפה‪ ,‬הפונקציה "היורדת"‪ -‬היא המייצגת אותה‪.‬‬

‫נתונות שלוש נקודות נוספות‪ :‬הנקודה ( ‪ ) 6 ,180‬היא נקודת החיתוך של שני הישרים –‬
‫נקודת המפגש של שני כלי הרכב‪ .‬נקודה זו קובעת‪ :‬אחרי ‪ 6‬שעות נפגשו שני כלי הרכב‬
‫במרחק ‪ 180‬ק"מ מחיפה‪ .‬הנקודה ( ‪ ,) 10 ,0‬הנמצאת על ציר ה – ‪ ,x‬מייצגת את משך זמן‬
‫נסיעת המונית לחיפה‪ .‬הנקודה ( ‪, ) 15 , 450‬משמעותה‪ :‬המשאית הגיעה לאילת אחרי ‪15‬‬
‫שעות‪.‬‬

‫הוא המרחק של המשאית‬ ‫הביטוי האלגברי המייצג את המשאית הוא‪y = 30x. b = 0 :‬‬

‫‪ ,‬או בדרך אלגברית‪ :‬מהירות ∙ זמן = דרך‪,‬וכך ניתן למצוא‬ ‫מחיפה‪,‬‬

‫את מהירות המשאית‪ .‬המשאית נסעה‪ ,‬כמובן‪ ,‬במהירות קבועה‪ ,‬כיוון שנסיעתה מסורטטת‬
‫כקו ישר‪ ,‬ולא כקו שבור‪.‬‬
‫המונית נסעה עד חיפה במהירות קבועה במשך ‪ 10‬שעות‪ ,‬כלומר מהירות נסיעתה ‪45‬‬

‫קמ"ש‪ .‬הייצוג האלגברי של הפונקציה‪ . y = - 45x + 450 :‬ניתן למצוא זאת בעזרת הנקודות‬
‫( ‪ ) 0 ,450‬ו – ( ‪ ,) 10 ,0‬שהרי ‪ m = - 45‬כי מהירות המונית ‪ 45‬קמ"ש (המינוס מפני‬
‫שהפונקציה יורדת) ו ‪ b = 450 -‬מציין את המרחק של המונית מחיפה‪ ,‬וזוהי נקודת‬
‫החיתוך עם ציר ה – ‪ y‬של הישר המייצג את המונית‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫שני כלי הרכב נסעו ‪ 6‬שעות עד הפגישה‪ ,‬אולם הפגישה התקיימה בשעה ‪ ( 11:00‬כיוון‬
‫ששעת היציאה היתה ‪ .) 05:00‬הם נפגשו במרחק של ‪ 180‬ק"מ מחיפה ובמרחק של ‪270‬‬
‫ק"מ מאילת‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 93‬עמוד ‪141‬‬

‫תרגיל זה זהה לתרגיל ‪ .92‬ייתכן שהתלמידים ייתקלו בקושי‪ :‬מה משמעות המילה "טעונה"?‬
‫המשמעות‪:‬בעלת מטען – נושאת עליה מטען‪ ,‬עמוסה בסחורה‪.‬‬

‫דני יצא מאילת (ראשית הצירים) לכיוון קריית‪ -‬שמונה‪ ,‬המרוחקת ‪ 600‬ק"מ מאילת‪ .‬יאיר יצא‬
‫באותה שעה מקריית‪ -‬שמונה לכיוון אילת‪ .‬הם נפגשו לאחר ‪ 5‬שעות במרחק של ‪ 200‬ק"מ‬
‫מאילת (מרחק של ‪ 400‬ק"מ מקריית‪ -‬שמונה)‪ .‬יאיר נסע במשאית ריקה‪ ,‬לכן הגיע לאילת‬
‫אחרי ‪ 7.5‬שעות במהירות ‪ 80‬קמ"ש (בשאלה הקודמת הוסבר כיצד לחשב)‪.‬‬

‫דני הגיע אחרי ‪ 15‬שעות לאילת במשאית עמוסה‪ ,‬לכן מהירותו היתה ‪ 40‬קמ"ש‪.‬‬

‫האם יש דרך אחרת לחשב (לא שיפוע ולא "נוסחה")? כן!!! אפשר להשתמש ביחס‪.‬‬

‫כיוון שזמן נסיעתו של דני היה גדול פי ‪ 2‬מזמן נסיעתו של יאיר‪ ,‬קטנה מהירות פי ‪2‬‬
‫ממהירותו של יאיר (יחס הפוך)‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של דני‪ . y = 40x :‬הייצוג האלגברי של יאיר‪.y = 600 – 80x :‬‬

‫תרגיל ‪ 94‬עמוד ‪141‬‬

‫מהתבוננות בגרפים המתארים את התהליך אנו רואים‪:‬‬

‫מכל א' היה ריק כשהתהליך התחיל (ראשית הצירים – הנקודה ( ‪ .) ) 0 ,0‬אחרי ‪ 15‬שעות‬
‫הוא התמלא‪ ,‬והקיבולת שלו (נפחו) ‪ 360‬ליטרים‪ [ .‬הנקודה ( ‪.] ) 15 ,360‬‬
‫במכל ב' היו בתחילת התהליך ‪ 120‬ליטרים מים [ הנקודה ( ‪ .] ) 120,0‬הוא התמלא אחרי‬
‫‪ 20‬שעות‪ ,‬ונפחו ‪ 360‬ליטרים‪ [ .‬הנקודה ( ‪.] ) 20 ,360‬‬
‫לאחר ‪ 10‬שעות‪ ,‬בשעה ‪, 12:00‬היתה בשני המכלים כמות שווה של מים‪ 240 :‬ליטרים‪.‬‬
‫[ הנקודה ( ‪.] )10 ,240‬‬

‫הייצוג האלגברי של מכל א' ‪ : f(x) = 24x. b = 0 :‬כמות המים ההתחלתית היא ‪.0‬‬
‫‪ :m = 24‬קצב מילוי המכל היה ‪ 24‬ליטרים בשעה (נלמד כבר קודם כיצד לחשב)‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של מכל ב' ‪ :12x + 120 g(x). b = 120 = :‬כמות המים ההתחלתית היתה‬
‫‪ 120‬ליטרים‪ :m = 12 .‬קצב המילוי היה ‪ 12‬ליטרים לשעה (כדאי להשתמש בשיטות כתיבה‬
‫שונות של שם הישר)‪.‬‬

‫‪87‬‬
‫על פי הייצוגים האלגבריים אנו רואים כי קצב המילוי של מכל א' היה גדול פי ‪ 2‬מקצב המילוי‬
‫של מכל ב'‪ ,‬אולם הזמן לא היה קצר פי ‪ .2‬מדוע?‬
‫זמן המילוי של מכל א' היה קצר פי ‪ 2‬לעומת זמן המילוי של מכל ב'‪ .‬מכל ב' לא היה ריק‪:‬היו‬
‫בו ‪ 120‬ליטרים מים‪ .‬לכן מכל א' התמלא ב – ‪ 15‬שעות‪ ,‬ואילו מכל ב' התמלא ב – ‪ 20‬שעות‬
‫ולא ב‪ 30 -‬שעות כפי שהיינו מצפים (יחס הפוך)‪.‬‬
‫ניתן להרחיב ולקשר לנושאים קודמים ולבקש שיחשבו ‪f(8) , f (x)=252 , g(12) , g(x)=174‬‬

‫תרגיל ‪ *95‬עמוד ‪142‬‬

‫בניגוד לתרגילים האחרים‪ ,‬אין בתרגיל זה ייצוג אלגברי של הישרים‪ ,‬אלא ייצוג מילולי בלבד‪.‬‬
‫הבדל שני‪ :‬בשאלה זו יש שלושה ישרים‪ ,‬ולא שניים‪.‬‬
‫מערכת הצירים הנתונה עוזרת לנו בחלוקת המספרים על השנתות (המרווח בין שנת לשנת)‪.‬‬
‫על ציר ה – ‪ x‬כל מרווח הוא בן יחידה אחת‪ ,‬ועל ציר ה – ‪ y‬המרווח הוא ‪ 4‬יחידות‪ .‬מדוע?‬
‫יש ‪ 20‬שנתות‪ ,‬והמספר המקסימלי ( העומד בראש הציר ) הוא ‪.80‬‬
‫לתלמידים מתקשים כדאי‪ :‬לצבוע כל סיטונאי (כל ישר) בצבע אחר‪ ,‬ןלתרגם את האוריינות‬
‫המתמטית לטבלת ערכים על מנת להקל את הסרטוט ולהגיע גם לייצוג האלגברי‪.‬‬

‫סעיף ד' ‪ :‬כדי לשלם תשלום שווה אצל כל הסיטונאים עלינו לקנות ‪ 16‬ק"ג אורז ולשלם ‪60‬‬
‫שקלים‪ .‬האם יש דרך אחרת למצוא פתרון לשאלה זו? יש פתרון אלגברי‪ ,‬אך הוא ישים רק‬
‫לאחר שנכתוב את הייצוגים האלגבריים של כל ישר‪.‬‬

‫כדי לדעת באיזה סיטונאי לבחור לפי כמות האורז שלה אנו זקוקים ולשלם את המחיר הנמוך‬
‫ביותר‪ ,‬עלינו להעביר ישר המאונך לציר ה – ‪ x‬בנקודה שבה אנו בוחרים (כמות האורז)‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫הישר שייחתך בנקודה הנמוכה ביותר הוא הסיטונאי הזול ביותר (שיעור ‪ y‬הקטן ביותר‪,‬‬
‫משמעו התשלום הזול ביותר)‪.‬‬

‫אם ברצוננו לקנות ‪ 8‬ק"ג אורז‪ ,‬נקנה אצל סיטונאי א'‪ .‬אם נרצה לקנות ‪ 20‬ק"ג אורז‪ ,‬נקנה‬
‫אצל סיטונאי ג'‪ .‬בכל מקרה לא כדאי לקנות אצל סיטונאי ב'‪.‬‬

‫עד ‪ 16‬ק"ג (נקודת המפגש של שלושת הישרים) כדאי לקנות אצל סיטונאי א'‪ .‬מעל ‪ 16‬ק"ג‬
‫כדאי לרכוש אצל סיטונאי ג'‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של סיטונאי א'‪ , y = 4x. b = 0 :‬אין דמי טיפול‪,‬ו‪ ,m = 4 -‬כל ק"ג אורז‬
‫עולה ‪ 4‬שקלים‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של סיטונאי ב'‪ ,y = 3x + 16. b = 16 :‬דמי טיפול ‪ 16‬שקלים‪ ,‬גם אם לא‬
‫קונים אורז‪,‬ו‪ ,m = 3 -‬המחיר לכל ק"ג אורז הוא ‪ 3‬שקלים‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי של סיטונאי ג'‪ ,y = 2x + 32 . b = 32 :‬דמי טיפול ‪ 32‬שקלים‪ ,‬גם אם לא‬

‫קונים אורז‪,‬ו‪ ,m = 2 -‬כל ק"ג אורז עולה ‪ 2‬שקלים‪.‬‬

‫כיצד מוצאים? באמצעות שתי נקודות או באמצעות טבלה או באמצעות הגרף (כל השיטות‬
‫כבר נלמדו קודם)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 96‬עמוד ‪143‬‬

‫מטרת שאלה זו להדגים את שלושת הייצוגים שלמדנו‪ ,‬המותאמים למציאות חיינו‪.‬‬

‫קיימים שלושה תעריפים לעבודה במשמרות‪:‬תעריף יום‪ ,‬תעריף ערב ותעריף לילה‪ .‬כל‬
‫תעריף מיוצג באמצעי ייצוג אחר‪.‬‬

‫תעריף יום מוצג באופן מילולי‪ :‬כל שעת עבודה ‪ 35‬שקלים‪ .‬הייצוג האלגברי‪.y = 35x :‬‬
‫תעריף ערב מוצג באמצעות טבלה‪ :‬כל שעת עבודה ‪ 40‬שקלים‪.‬הייצוג האלגברי‪.y = 40x :‬‬
‫תעריף לילה מוצג בגרף‪ .‬ניתן לראות כי גם אם לא נעבוד כלל‪ ,‬נקבל ‪ 20‬שקלים‪ ,‬וכל שעת‬
‫עבודה היא ‪ 40‬שקלים‪ .‬כיצד מצאנו מידע זה? ניתן לראות כי כאשר עובדים שעה‪ ,‬אנו‬
‫מקבלים ‪ 60‬שקלים‪ ,‬המורכבים מתשלום חד – פעמי של ‪ 20‬שקלים ועוד ‪ 40‬שקלים לשעת‬
‫עבודה (אפשר לבדוק נקודה נוספת ולאמת את נכונות התשובה)‪.‬‬
‫לכן הייצוג האלגברי של תעריף הלילה הוא‪. 0y = 40x + 2 :‬‬

‫פתרון גרפי מוצג בשלמותו בדף התשובות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 97‬עמוד ‪143‬‬

‫‪89‬‬
 ‫משימה זו דומה למשימה של סיטונאי האורז בתוספת קלה‪.‬‬
‫יש לנו הייצוג הגרפי והייצוג המילולי של שלושת הגננים‪ ,‬ואנו צריכים להתאים לכל קבלן גינון‬
‫את הגרף המתאים לו‪.‬‬

‫מובן ש"תרגום" לייצוג אלגברי יעזור לנו (תלמידים מתקשים ייעזרו בטבלת ערכים)‪.‬‬

‫הקבלן ברוך‪ 700( y = 10x + 700 :‬שקלים ייעוץ‪ ,‬ו – ‪ 10‬שקלים לכל מ"ר גינה) ‪ -‬גרף ‪.III‬‬

‫הקבלן גדליה‪ 200( y = 30x + 200 :‬שקלים ייעוץ‪ 30 ,‬שקלים לכל מ"ר גינה) ‪ -‬גרף ‪.II‬‬

‫הקבלן אורי‪( y = 45x :‬הוא אינו לוקח כסף עבור ייעוץ‪ 45 ,‬שקלים לכל מ"ר גינה) ‪ -‬גרף ‪.I‬‬

‫כדאי לצבוע כל גרף בצבע אחר‪ -‬כך יקל על התלמידים המתקשים‪.‬‬

‫אורי‬

‫גדליה‬

‫ברוך‬

‫מ"ר גינה‪ .‬סכום מדויק זה‬ ‫אורי וגדליה מקבלים אותו סכום כסף ‪ 600 -‬שקלים‪ -‬עבור‬

‫קשה למצוא מן הגרף‪ ,‬לכן נפתור בדרך אלגברית‪:‬‬

‫‪45x = 30x + 200 / - 30x‬‬

‫‪15x = 200 / : 15‬‬

‫‪90‬‬
 ‫=‪x‬‬

‫כאשר מתבוננים בגרף‪ ,‬רואים כי כאשר שטח הגינה גדול מ – ‪ 25‬מ"ר‪ ,‬כדאי להזמין את‬

‫‪,‬כדאי להזמין את אורי‪ .‬אפשר גם לענות‬ ‫הקבלן ברוך‪ ,‬וכאשר שטח הגינה קטן מ ‪-‬‬

‫למשפחת ישראלי‪ :‬עבור ‪ 100‬מ"ר גינה הקבלן היקר הוא אורי‪ ,‬והקבלן הזול הוא ברוך‪ .‬לכן‬
‫ההצעה היקרה‪ 4500 :‬שקלים ‪ ,= y = 45 ∙ 100‬ההצעה הזולה‪:‬‬
‫‪ 1700‬שקלים ‪ , = y = 700 + 10 ∙ 100‬החיסכון‪ 2,800 :‬שקלים‪.‬‬

‫לפי הגרף ניתן לראות כי עבור ‪ 1,500‬שקלים שטח הגינה הגדול ביותר יתקבל אצל הקבלן‬
‫ברוך‪ .‬שטח זה הוא ‪ 80‬מ"ר‪.‬‬

‫‪y = 10x + 700‬‬

‫‪1500 = 10x + 700 / - 700‬‬

‫‪800 = 10x / : 10‬‬

‫‪80 = x‬‬

‫מ"ר לבין ‪ 25‬מ"ר (נקודות‬ ‫מהגרף ניתן לראות כי הקבלן גדליה הוא הזול ביותר בין‬

‫המפגש של הישרים)‪.‬‬

‫אין שום שטח גינה‪ ,‬שעבורו יקבלו כל קבלני הגינון אותו סכום (בניגוד לסיטונאי האורז‬
‫בשאלה ‪ .)95‬מדוע? אין אף נקודה במערכת הצירים שבה נפגשים שלושת הישרים‪.‬‬

‫כדי לבחור גנן שיעבד את הכיכר העירונית עלינו לחשב תחילה את שטחה‪ ( .‬שטח עיגול‬
‫)‪ .‬לכן שטח הגינה הוא ‪ 19.625‬מ"ר ( ‪,) 19.625 = 2.52 ∙ 3.14‬‬ ‫נלמד בכיתה ז'‪:‬‬
‫והקבלן שייבחר הוא גדליה‪.‬‬

‫כדי להתחרות בקבלן הזול לגינות מעל ‪ 25‬מ"ר (ברוך) אפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬להציע‪.9.5x + 700 :‬‬

‫שאלה ‪ 98‬עמוד ‪144‬‬

‫משימה זו קשורה לקריאת גרף‪ -‬ולאו דווקא לפונקציה קווית‪.‬‬

‫זו מעין אתנחתה‪ ,‬שמטרתה שילוב שאלה רבת‪ -‬מלל עם הצגה גרפית של התוכן‪.‬‬
‫בכיתות מתקשות כדאי לענות על שאלה זו בכיתה בשילוב דיון‪ ,‬המכוון בין קריאת השאלה‬
‫למידע המתקבל‪ ,‬וכיצד מידע זה בא לידי ביטוי בגרף‪.‬‬

‫‪91‬‬
 ‫שאלה ‪ 99‬עמודים ‪146 ,145‬‬

‫שאלה המייצגת דילמה בחיי היומיום‪ .‬בשאלה אנו נדרשים לערוך השוואה בין ‪ 4‬גרפים‪.‬‬
‫המידע נתון בצורה מילולית‪ ,‬והתלמידים נדרשים להופכו לייצוג אלגברי וייצוג גרפי‪ ,‬שהוא‬
‫סכמתי ולא בהכרח מדויק‪.‬‬

‫כמו בשאלה ‪,98‬נדרשים התלמידים לעבד מידע מילולי‪ ,‬ואת המשמעות של מידע זה באופן‬
‫אלגברי וגרפי‪.‬‬
‫פתרון מלא בדף התשובות‪.‬‬

‫משוואות ממעלה ראשונה ופתרון שאלות מילוליות‬

‫משוואות ממעלה ראשונה ללא שברים (חזרה)‬

‫פרק זה של פתרון משוואות מתחיל בחזרה על החומר שנלמד בכיתה ז'‪ .‬בכיתה ז' לא עסקנו‬
‫בפתרון משוואות עם שברים (המצריכות מכנה משותף)‪.‬‬

‫‪92‬‬
‫את הצורך בפתרון משוואות למדו התלמידים כבר קודם‪ .‬כמו כן עזרו לנו המשוואות לפתור‬
‫בעיות בנושא יחס‪ ,‬פרופורציה‪ ,‬קנה מידה וכו'‪.‬‬
‫את השיח המתמטי בכיתה נפתח בשאלה‪ :‬מהי משוואה? תנו דוגמה למשוואה ‪ /‬משוואות‬
‫שאתם מכירים‪ .‬השיח יכלול מושגים ‪,‬כמו‪ :‬משוואה‪ ,‬אגפי המשוואה‪ ,‬חיבור הנגדי‪ ,‬כפל‬
‫וחילוק של שברים פשוטים ועשרוניים וכן פתרון המשוואה‪.‬‬

‫משוואה היא שוויון בין שני ביטויים אלגבריים‪ ,‬שלפחות אחד מהם מכיל נעלם‪.‬‬

‫דוגמאות למשוואות‪:‬‬

‫‪x + 5 = 12‬‬

‫‪2x + 4 = - 2‬‬

‫‪4 – 13 = 3a‬‬

‫‪- 4 – 12 = 4a + 8‬‬

‫‪4x – 3 = 2x + 5‬‬

‫דוגמה נוספת‪x – 6 = )x + 1 (3 :‬‬

‫כדאי לחזור ולומר כי פתרון המשוואה‪ ,‬משמעו מציאת ערך של ‪, x‬כך שאם נציב אותו‬
‫במשוואה‪ ,‬נקבל שוויון (זהות)‪ .‬לדוגמה‪ :‬פתרון המשוואה ‪ 2x + 4 = - 2‬הוא ‪.x = - 3‬‬

‫בדיקה‪2 - =4 + )3-( • 2 :‬‬

‫‪2-=4+6-‬‬

‫‪2-=2-‬‬

‫כדי לחדד נקודה זו ניתן לבקש מהילדים לכתוב משוואה‪ ,‬שפתרונה הוא ‪ . x = 5‬יש כאלה‬
‫שבטעות יחשבו כי אגף ימין הוא ‪, 5‬לדוגמה‪. 2x = 5 :‬‬

‫התרגילים ‪ 2 ,1‬ו – ‪ 3‬עוסקים בחזרה הדרגתית‪ :‬ראשית חיבור הנגדי‪ ,‬אחר כך חילוק במקדם של המשתנה‪,‬‬
‫ולבסוף שילוב של שתי הפעולות‪:‬‬

‫שלב ראשון‬ ‫שלב שני‬ ‫שלב שלישי‬

‫‪x+4=6/-4‬‬ ‫‪2x = 12 / : 2‬‬ ‫‪3x – 4 = 8 / + 8‬‬

‫‪93‬‬
 ‫‪x=2‬‬ ‫‪x=6‬‬

‫‪3x = 12 / : 3‬‬

‫‪x=4‬‬

‫לתלמידים מתקשים כדאי להראות את כל שלבי הפתרון‪ ,‬תלמידים מתקדמים יכולים "לקצר"‬
‫מעט את הדרך‪.‬‬
‫ייתכן כי תלמידים ישאלו‪ :‬מדוע אנו זקוקים ל"לוכסן" (סלש) כדי לפתור את המשוואות?‬
‫התשובה נעוצה בשני הסברים‪:‬‬

‫הראשון‪ :‬התלמיד עושה "הצהרת כוונות"‪ ,‬הוא מודיע לנו מה ברצונו לעשות‪ .‬כך אנו יכולים‬
‫לבדוק כאשר נעשית טעות‪ ,‬אם היא נובעת מחוסר הבנה מתמטית או טעות חישוב‪.‬‬

‫השני‪ :‬כאשר התלמיד רואה את הפעולה שבכוונתו לעשות‪ ,‬הוא יעשה פחות טעויות‪ -‬בעיקר‬
‫בתרגילים מהסוג‪ 2x + 5 = - 2, 2x = 3 :‬או ‪ . 8x = 4‬בתרגיל זה הטעות הנפוצה היא‪:‬‬

‫‪8x = 4 / : 8‬‬

‫‪x=2‬‬

‫אם נכתוב את התרגיל ונראה את הדרך‪ ,‬מספר הטעויות יקטן‪:‬‬

‫‪8x = 4 / : 8‬‬

‫תרגילים ‪ 3 – 1‬עמודים ‪173 ,172‬‬

‫תרגול וחזרה‪.‬‬
‫בשלב זה אנו חוזרים ומזכירים שלושה דברים‪:‬‬

‫‪94‬‬
 ‫משוואות שפתרונן ‪" :‬אין פתרון" (לא קיים מספר‪ ,‬שאם נציב אותו במשוואה נקבל זהות)‪.‬‬
‫משוואות שפתרונן ‪" :‬לכל ‪ -"x‬אינסוף פתרונות (כל מספר שנציב במשוואה ייתן זהות)‪.‬‬
‫משוואת שבהן הנעלם מופיע בשני האגפים‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫נעלמים בשני האגפים‬ ‫לכל ‪ ( x‬אינסוף פתרונות )‬ ‫אין פתרון‬

‫‪5x – 4 = 2x + 2‬‬ ‫‪5x – 2 = 4x – 2 + x‬‬ ‫‪5x – 3 = 5x - 1‬‬

‫תרגיל ‪ 4‬עמוד ‪173‬‬

‫תרגיל הכולל את כל הדוגמאות שבטבלה‪.‬‬

‫בתרגילים אלו אנו חוזרים על כינוס איברים דומים‪ .‬סעיפים יב‪ ,‬יג‪ ,‬טו‪ ,‬יח הן משוואות‬
‫מיוחדות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 5‬עמוד ‪174‬‬

‫פתרון משוואות תוך שימוש בחוק הפילוג הקצר‪.‬‬

‫גם כאשר יש שברים יש צמצום‪ ,‬ונשארים עם מספרים שלמים‪ /‬ביטוי שלם‪ .‬תלמידים‬
‫מתקשים יכולים להירתע מתרגילים אלו ‪-‬אף שהם קלים‪ .‬לכן יש לעודד אותם להתמודד‬
‫בהצלחה בפתרונם‪.‬‬

‫יש מספר תרגילים‪ ,‬בהם כדאי לפתח שיח מתמטי בדרכי פתרון שונות‪ -‬לעיתים קלות יותר‪/‬‬
‫פשוטות יותר‪ -‬המתבססות על ראייה תבניתית‪ .‬מי שלא בשל לכך תמיד יכול לפתור אחרת!‬

‫סעיף ג'‪:‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬סעיף א'‪:‬‬

‫משוואות ממעלה ראשונה בעלות מכנה מספרי‬

‫הנושא פתרון משוואות יכול להילמד במקביל לנושא הפונקציות‪ ,‬או בנפרד‪ .‬לכן‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬
‫שבפרק הפונקציות נדרשים לפתור משוואות‪ ,‬שבשני אגפיהן יש נעלם‪ ,‬מצאנו לנכון לחזור על‬
‫כל סוגי המשוואות‪,‬לרבות המשוואות הבסיסיות‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נלמד לפתור משוואות מורכבות יותר בעלות מכנה מספרי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נעסוק בשאלות מילוליות‪ ,‬שלצורך פתרונן יש לפתור משוואות בעלות מכנה מספרי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 4 :‬שעות‪.‬‬

‫אנו פותחים פרק זה בתזכורת מן השנה שעברה‪ :‬כיצד פותרים משוואה שהמקדם של‬
‫הנעלם הוא שבר‪ -‬ולא מספר שלם‪.‬‬
‫תוך כדי החזרה והתקדמות בנושא אנו משלבים שאלות כלליות כדי להדגיש את הצורך‬
‫בפתרון משוואות‪ ,‬כלומר על מנת לענות על שאלות‪ ,‬שפתרונן מורכב או נוח יותר לפתרון‬
‫באמצעות משוואה‪.‬‬
‫בכיתה ז' למדו התלמידים שלוש דרכים לפתרון משוואה‪ ,‬כאשר המקדם של הנעלם הוא מספר לא‬
‫שלם‪.‬‬

‫חילוק במקדם של הנעלם‬ ‫כפל בהפכי‬ ‫כפל שני האגפים באותו מספר‬

‫כדאי להציג את התרגיל בצורה‬

‫התלמידים רואים כי כל הדרכים הובילו לאותו פתרון‪.‬‬

‫נבדוק את נכונות הפתרון באמצעות הצבה במשוואה‪:‬‬

‫‪96‬‬
 ‫התקבל שוויון‪ ,‬לכן ‪ x = 10‬הוא הפתרון של המשוואה‪.‬‬

‫דוגמאות פתורות עמוד ‪175‬‬

‫אנו רוצים לכוון את התלמידים לפתור תרגילים באמצעות מכנה משותף‪ ,‬שהוא בעצם כפל‬
‫של כל איבר במשוואה באותו מספר (בדרך כלל נעשה צמצום לפני שאנו כופלים את‬
‫לכיתות מתקשות מומלץ להוסיף עוד משוואה בדוגמאות‪.‬‬ ‫המונים)‪.‬‬

‫♥ הדוגמאות מדורגות מן ה"קל" אל ה"כבד" מימין לשמאל‪:‬‬

‫♥ שימו לב! את הדוגמה השמאלית ניתן לפתור גם בדרך אחרת‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 6‬עמוד ‪176‬‬

‫פתרון משוואות על פי הדוגמאות‪.‬‬

‫שאלה ‪ 7‬עמוד ‪176‬‬

‫‪97‬‬
 ‫בסעיף ג' אנו נותנים מקום לתלמיד‪ ,‬הפותר שאלה שלא בדרך אלגברית‬
‫( ‪ .)105 = 3 ∙ 35‬למרות זאת נדגיש‪ ,‬כי ככל שדרגת הקושי של השאלות עולה‪ -‬כך נשתמש‬
‫באלגברה לשם פתרון‪.‬‬

‫שאלות ‪ 9 ,8‬עמוד ‪177‬‬

‫שאלות מילוליות‪ ,‬כאשר המשוואה המתקבלת היא אחת מן הדוגמאות שבטבלה‪.‬‬

‫בשאלה ‪ 9‬יש לדון במושג המספר העוקב‪.‬‬

‫הסבר שאלה ‪ 10‬עמודים ‪179 - 177‬‬

‫נפתח בשיח מתמטי בכיתה‪:‬‬

‫‪ .‬מי יכול להציע דרך לפתרון?‬ ‫לפנינו משוואה‬

‫יכולות להיות כמה תשובות‪:‬‬

‫נעשה חיבור שברים לאגף ימין‪ .‬תתקבל משוואה מוכרת‪ ,‬ונפתור‪.‬‬

‫נכפול את המשוואה ב – ‪ ,3‬אחר כך נכפול ב – ‪ .4‬נקבל משוואה מוכרת ונפתור‪.‬‬

‫נכפול את המשוואה ב – ‪ 12‬כדי לקצר את הפעולות‪.‬‬

‫שלוש הדרכים נכונות‪:‬‬

‫הסבירו לתלמידים את חשיבות הצמצום (התרגיל השמאלי) לפני שכופלים‪.‬‬

‫בשלב זה יעסוק הדיון בכיתה במושג מכנה משותף או כפי שהתלמידים מכירים מבית הספר‬
‫היסודי‪ :‬כפולה משותפת מינימלית‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫רצוי לפתוח את הדיון לא בתרגיל‪ ,‬שבו יש מכנה משותף‪ ,‬אלא בקבוצות מספרים‪ .‬ניתן‬
‫דוגמאות למספר קבוצות‪ ,‬ונבקש מן התלמידים למצוא את המשותף ואת השונה בכל קבוצת‬
‫מספרים‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה‪ . 2 ,5 ,3 :‬הקבוצה השנייה‪ . 2 ,6 ,12 :‬הקבוצה השלישית‪.3 ,8 ,4 :‬‬
‫(בהמשך אפשר להתבונן בקבוצות יותר גדולות)‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה היא קבוצה של מספרים "זרים"‪ ,‬לכן הכפולה המשותפת המינימלית היא‬
‫‪ : 30‬מכפלת כל המספרים אחד בשני‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה היא קבוצה‪ ,‬שבה מספר אחד הוא כפולה של שני המספרים האחרים‪ ,‬לכן‬
‫הכפולה המשותפת המינימלית היא ‪ .12‬ייתכן שיהיו תלמידים שיאמרו ‪ 60‬או ‪ 120‬או כל‬
‫מספר אחר‪ .‬תשובתם תהיה נכונה ‪ :‬זו כפולה משותפת‪ ,‬אך לא מינימלית‪.‬‬
‫הקבוצה השלישית כוללת שני מספרים‪ ,‬שאחד מהם הוא כפולה של השני‪ ,‬והמספר השלישי‬
‫הוא מספר "זר"‪ .‬הכפולה המשותפת המינימלית היא ‪.24‬‬
‫ניתן שתי דוגמאות נוספות של משוואות‪ :‬אחת שהמכנה הוא מספר שלילי‪ ,‬והשנייה‪ -‬נעלמים‬
‫בשני האגפים‪:‬‬

‫ניתן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לעשות את הצמצום מראש ולכפול כל איבר בגורם לאחר הצמצום‪:‬‬

‫בשלב מתקדם גם נדלג על שלב זה ונסתפק בסלשים מעל המונים של השברים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 11‬עמוד ‪180‬‬

‫‪99‬‬
 ‫פתרון משוואות בהתאם לדוגמאות שנלמדו‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 15 – 12‬עמוד ‪180‬‬

‫פתרון שאלות‪ ,‬שבהן המשוואה היא מהסוג שלמדנו‪.‬‬

‫שאלה ‪( 15‬פיתגורס ותלמידיו) דורשת תיווך‪ -‬בייחוד לתלמידים המתקשים‪ .‬תיתכן בעיה‬
‫בהבנת הנקרא ויישום הרעיון שהשלם בנוי מסכום חלקיו לצורך בניית משוואה מתאימה‪.‬‬

‫דוגמה פתורה עמוד ‪181‬‬

‫בשלב זה אנו לומדים לפתור משוואות‪,‬שבהן המונה מורכב משני איברים (ולא אחד‪ ,‬כפי‬
‫שלמדנו עד כה)‪.‬‬

‫הקפידו שהתלמידים יבצעו את פעולת הכפל עם סוגריים‪ -‬ולא ישירות מן המשוואה‪" .‬קיצור‬
‫הדרך" מוביל לטעויות נפוצות‪:‬‬

‫הראשונה‪ :‬כופלים רק את האיבר הראשון במונה‪ ,‬ולא את שניהם‪.‬‬

‫השנייה‪ :‬אם יש ( ‪ ) -‬לפני קו השבר‪ ,‬הוא " פועל" רק על האיבר הראשון‪ ,‬ולא על השני‪.‬‬

‫טעויות נפוצות‪:‬‬

‫הצבה במשוואה תראה שהפתרון אינו נכון‪.‬‬

‫הצבה במשוואה תגלה שהפתרון אינו נכון‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬כיצד נפתור נכון?‬

‫‪100‬‬
‫על מנת להקטין את כמות הטעויות נקפיד על הצבת סוגריים בין כופל לבין האיבר אותו אנו‬
‫כופלים‪.‬לתלמידים מתקשים תנו דוגמה נוספת‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 16‬עמוד ‪182‬‬

‫פתרון משוואות בהתאם לדוגמאות שנלמדו‪.‬‬

‫יש לוודא שהתלמידים מיישמים את פעולת הכפל עם הסוגריים‪ -‬ולא מדלגים על שלב זה‪.‬‬
‫מובן שזו אינה טעות‪ ,‬אבל אנחנו רוצים להטמיע דרך פתרון יסודית וטובה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 17‬עמוד ‪182‬‬

‫מכל ב'‬ ‫מכל א'‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪x+5‬‬ ‫‪x+3‬‬ ‫לאחר השינוי‬

‫‪.‬‬ ‫המשוואה‪:‬‬

‫שאלה ‪ 18‬עמוד ‪182‬‬

‫יעקב‬ ‫דוד‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪x + 300‬‬ ‫‪x + 100‬‬ ‫לאחר השינוי‬

‫שכר יומי‬

‫‪ ,‬כאשר נפתור את המשוואה‪ ,‬נקבל‪.x = 900 :‬‬ ‫המשוואה‪:‬‬

‫השכר השבועי של כל אחד מהם לפני התוספת היה ‪ 900‬שקלים‪ .‬השכר היומי של כל אחד‬
‫מהם לאחר התוספת‪ :‬דוד‪ 200 :‬שקלים ( ‪ ,) 5 : 1000‬יעקב‪ 200 :‬שקלים ( ‪.) 6 : 1200‬‬

‫‪101‬‬
 ‫שאלה ‪ 19‬עמוד ‪183‬‬

‫מיץ תפוזים‬ ‫מיץ ענבים‬

‫‪x + 30‬‬ ‫‪x‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫נמכרו‬

‫‪.‬‬ ‫המשוואה‪:‬‬

‫שאלה ‪ 20‬עמוד ‪183‬‬

‫ראשית נסמן‪ :‬אורך הקטע ‪ AB‬הוא ‪ x‬ק"מ‪ ,‬אורך הקטע ‪ BC‬הוא ‪ x + 3‬ק"מ‪ ,‬אורך הקטע‬
‫‪ CD‬הוא‪ x – 4 :‬ק"מ‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫הזכירו לתלמידים‪ :‬מהירות ∙ זמן = דרך‪ .‬או‪:‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪x+3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪BC‬‬

‫‪x-4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪CD‬‬

‫‪.‬‬ ‫המשוואה‪:‬‬

‫ניתן לפתור את התרגיל בדרך נוספת‪ ,‬בה נגדיר‪ = x :‬זמן הצעידה בקטע ‪.BC‬‬

‫אומנם אנחנו לא פותרים משוואה עם שברים‪ ,‬אבל פותרים בדרכים מגוונות‪ ,‬שבהן מיישמים‬
‫דרכי חשיבה שונות ועקרונות מתמטיים אחרים‪.‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪5x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪BC‬‬

‫‪)x-3(3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪CD‬‬

‫‪102‬‬
 ‫סה"כ ‪ 3‬שעות‬

‫את שני הקטעים משווים לאורך ‪, AB‬ולכן המשוואה‪. x - 3 = 3 (3 – x ) + 4 5 :‬‬

‫תרגיל ‪ 21‬עמוד ‪183‬‬

‫פתרון משוואות‪.‬‬

‫דוגמה פתורה עמוד ‪184‬‬

‫יש שתי דרכי פתרון‪ :‬הראשונה פתורה בספר‪ .‬השנייה‪ :‬נפתח קודם סוגריים במונה‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 22‬עמוד ‪184‬‬

‫פתרון משוואות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬עבור התלמידים המתקשים הדגישו‪ ,‬שאת המספרים השלמים יכתבו כשבר שהמכנה‬
‫שלו ‪ ,1‬כדי שלא ישכחו לכפול גם אותו במכנה המשותף (טעות נפוצה)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 23‬עמוד ‪184‬‬

‫פתרון משוואות‪ ,‬שבהן יש איברים עם מכנה ובלי מכנה‪ .‬לתלמידים מתקשים הציעו‪ ,‬שגם את‬
‫האיברים ללא מכנה יכתבו כשבר‪ ,‬שהמכנה שלו ‪.1‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫‪103‬‬
 ‫הנושא הבא שאנו לומדים הוא פתרון שאלות מילוליות‪.‬‬
‫בשלב זה של לימודי המתמטיקה פתרון השאלות מתחלק לשני סוגים‪ :‬שאלות איזון ושאלות‬
‫סכום (או הפרש)‪ .‬אין זה משנה מה "תוכן השאלה"‪.‬‬

‫לצורך נוחיות ערכנו מיון של השאלות על פי נושאים‪:‬‬

‫שאלות כלליות (כלליות‪ ,‬גיל והעברה)‪ ,‬שאלות תנועה ושאלות הנדסיות‪.‬‬
‫מובן שאפשר ללמד על פי הסדר שבספר הלימוד‪ -‬או לשלב כל הזמן שאלות מסוגים שונים‪.‬‬
‫מרבית השאלות ניתנות לפתרון באמצעות טבלה‪ .‬הטבלה עוזרת לתלמידים לרכז את‬
‫הנתונים‪ ,‬לדעת מהו הנתון החסר על מנת לסמנו בנעלם‪ ,‬ובעזרתו לבנות את שאר הביטויים‬
‫החסרים ואת המשוואה‪.‬‬
‫תלמידים שאינם רוצים להשתמש בטבלה יכולים לפתור בכל דרך אפשרית‪ .‬עליהם להסביר‬
‫את כל שלבי החשיבה (אם הפתרון אינו אלגברי) ‪ ,‬או להגדיר נעלם ולבנות ביטויים אלגבריים‬
‫ללא טבלה‪ ,‬אך אז עליהם לכתוב מהי המשמעות של כל ביטוי‪.‬‬

‫שאלות כלליות‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 5 :‬שעות‪.‬‬

‫אי‪ -‬אפשר להראות את דרך הפתרון של כל השאלות שבספר‪( .‬מורה‪ ,‬הרוצה שאלה פתורה‬
‫או למצוא דרך נוספת על מנת לפתור שאלה מסוימת‪ ,‬מוזמן לפנות לאתר‪ ,‬ואנו נשתדל למלא‬
‫את כל הבקשות‪).‬‬

‫פתרון בעיות מיוחדות יינתן כאן ‪ ,‬במדריך למורה‪.‬‬

‫♥ שימו לב! הקפידו על סוגריים במקומות המתאימים‪.‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪, x + 1,‬‬ ‫‪x + 2 .....‬‬ ‫מספרים עוקבים‪:‬‬

‫‪104‬‬
‫‪( x,‬תלוי בהגדרת ‪.)x‬‬ ‫מספרים זוגיים או מספרים אי‪ -‬זוגיים עוקבים‪x + 2, x + 4 ....... :‬‬

‫שאלות ‪ 29 – 24‬עמוד ‪186‬‬

‫תרגום משפה מילולית לאלגברית‪ ,‬בניית משוואה ופתרון‪.‬‬

‫שאלות ‪ 34 – 30‬עמוד ‪187‬‬

‫בעיות מספרים ‪ :‬מנה ושארית‬

‫יש לחזור על המושגים‪ :‬מחלק ‪ ,‬מחולק ‪ ,‬מנה ושארית ועל ההקשרים המתמטיים שביניהם‪.‬‬

‫או‬

‫שאלות ‪ 39 – 35‬עמודים ‪188 ,187‬‬

‫שאלות העוסקות במספרים עוקבים‪.‬‬

‫שאלות ‪ 45 – 40‬עמוד ‪188‬‬

‫כדאי להראות שתי דרכי פתרון שונות‪ ,‬הנובעות מהגדרת נעלם שונה! יצירת ביטויים שונים‪,‬‬
‫משוואה שונה‪ -‬אבל תשובה מילולית זהה‪.‬‬

‫‪ - x‬מספר שני‬ ‫או‬ ‫‪ – x‬מספר אחד‬ ‫לדוגמה תרגיל ‪:43‬‬

‫‪ – 2x‬מספר ראשון‬ ‫‪ -‬מספר שני‬

‫המשוואה‬

‫‪x = 18‬‬ ‫‪x=9‬‬

‫המספרים הם‪ 18 :‬ו‪9 -‬‬ ‫תשובה‪:‬‬

‫שאלות ‪ 60 ,59 , 48 ,47‬עמודים ‪189 ,188‬‬

‫הקושי בשאלות אלו הוא במשפטים המורכבים‪ .‬לתלמידים מתקשים כדאי לעבוד על המשפט‬
‫המורכב ולפצל אותו לשני משפטים פשוטים‪ ,‬המאפשרים התמודדות מתמטית טובה יותר ‪.‬‬

‫לדוגמה תרגיל ‪ :47‬מספר אחד גדול ב‪ 7-‬ממספר שני וקטן ב‪ 5-‬מהמספר השלישי‪.‬‬

‫‪105‬‬
 ‫ניסוח חלופי‪ :‬מספר אחד גדול ב‪ 7-‬ממספר שני‪ .‬מספר אחד קטן ב‪ 5-‬ממספר שלישי‪.‬‬

‫בנוסף‪,‬יש לקיים בדוגמאות אלו שיח מתמטי כיצד נגדיר את הנעלם ?‬

‫שאלות ‪ 52 – 49‬עמוד ‪189‬‬

‫שילוב שאלות כלליות עם פונקציות‪.‬‬

‫שאלה ‪ *53‬עמוד ‪190‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬המשוואה‪. 2x – 2 = x + 1 :‬‬

‫סעיף ב' ‪f(x) = 2x – 2 , g(x) = x + 1 :‬‬

‫הפתרון הגרפי‪) 3 , 4 ( :‬‬

‫ענת צודקת‪ .‬צורת פתרון זו קשה מעט להבנה‪ ,‬משום שאנו מקבלים כתוצאה זוג סדור‪,‬‬
‫והתשובה היא שיעור ה – ‪ x‬בלבד‪.‬‬

‫סעיף ‪ II‬דומה לסעיף ‪ ,I‬הפונקציות‪. f(x) = 3x – 6 , g(x) = x – 4 :‬‬

‫דוגמה פתורה עמוד ‪190‬‬

‫‪106‬‬
 ‫הזכרנו כבר קודם‪ :‬ניתן לבטא בנעלם את הפריט הקטן יותר או את הפריט הגדול יותר‪.‬‬
‫הפריט השני מבוטא באמצעות הפריט הראשון‪.‬‬

‫שאלות ‪ 60 – 54‬עמוד ‪191‬‬

‫שאלות כלליות‪ ,‬המשוואה היא משוואת "סכום"‪.‬‬

‫שאלות ‪ 69 – 61‬עמודים ‪192 ,191‬‬

‫חלק מן השאלות הן שאלות "סכום" ( ‪ ,) 69 ,68 ,67 ,62 ,61‬וחלק הן שאלות "איזון"‪.‬‬
‫אנו ממליצים לפתור את השאלות באמצעות טבלה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 61‬עמוד ‪191‬‬

‫סה"כ‬ ‫יחידה ‪ /‬מחיר כניסה‬ ‫כמות‬ ‫נושא‬

‫‪18x‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪x‬‬ ‫בוגרת‬

‫‪) x – 25 (12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪x - 25‬‬ ‫נערה‬

‫‪25‬‬

‫המשוואה‪. 18x + 12( 25 – x ) = 360 :‬‬

‫שאלה ‪ 64‬עמוד ‪192‬‬

‫סה"כ‬ ‫מחיר יחידה‬ ‫כמות‬ ‫נושא‬

‫‪10x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אפשרות א'‬

‫‪) x – 2 (17‬‬ ‫‪x-2‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אפשרות ב'‬

‫המשוואה‪10x + 15 = 17( x – 2 ) :‬‬

‫מדוע הוספנו ‪ 15‬שקלים לאגף ימין? משום שזה "הגודל הקטן" ‪-‬המחיר הנמוך‪ -‬וכדי להשוות‬
‫( איזון ) מוספים את הגודל החסר לאיבר ה"קטן"‪.‬‬

‫אפשרות נוספת למשוואה‪.10x = 17( x – 2 ) – 15 :‬‬

‫אפשרות נוספת לפתרון‪ :‬למתקדמים‬

‫סה"כ‬ ‫מחיר יחידה‬ ‫כמות‬ ‫נושא‬

‫‪107‬‬
 ‫‪10x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אפשרות א'‬

‫‪10x+15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אפשרות ב'‬

‫המשוואה‪:‬‬

‫שאלות *‪ 69* – 66‬עמוד ‪192‬‬

‫שאלות הדנות ברווח והפסד‪ .‬יש לדון עם התלמידים במשמעות המושגים‪ :‬מחיר קנייה ‪,‬‬
‫מחיר מכירה ‪ ,‬רווח‪ ,‬הפסד‪.‬‬

‫שאלה ‪ 70‬עמודים ‪193 ,192‬‬

‫שאלת אוריינות‪.‬‬

‫ראשית נכתוב כפונקציה כל אחת מן החברות‪:‬‬

‫"תמר"‪. y = 4 + 2x :‬‬ ‫"דקל"‪,y = 2 + 2x :‬‬ ‫"שקד"‪,y = 3 + 3x :‬‬

‫סעיף א'‪ :‬כיוון שלדני ‪ 18‬שקלים‪ ,‬הוא צריך להציב ‪ 18‬במקום ה – ‪ y‬בכל אחת מהפונקציות‪.‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬פתרון גרפי‪:‬‬

‫בחברת "שקד" – ‪ 5‬דקות שיחה‪ ,‬בחברת "דקל" ‪ 8 -‬דקות שיחה‪ ,‬ובחברת "תמר" – ‪ 7‬דקות‬

‫שקד‬ ‫תמר‬ ‫דקל‬

‫‪108‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬על פי הגרף ניתן לראות‪ ,‬כי כאשר נדבר דקה אחת‪ ,‬נשלם בחברת "שקד" ובחברת‬
‫"תמר" אותו סכום ‪ 6:‬שקלים‪.‬‬

‫סעיף ה'‪ :‬בדיקה בדרך אלגברית‪ .‬נשווה בין חברת " שקד" לחברת "תמר"‪3x = 4 + + 3 :‬‬
‫‪.2x‬‬

‫סעיף ו'‪ :‬על פי הגרף אין אפשרות לשלם אותו סכום עבור אותה כמות דקות שיחה בחברות‬
‫"דקל" ו"תמר"‪ ,‬משום ששני הישרים מקבילים (יש להם אותו שיפוע)‪.‬‬

‫סעיף ח*' ‪ :‬ראו סעיף ד'‪.‬‬

‫שאלות גיל‬

‫כבר בכיתה ז' למדנו לפתור "שאלות גיל"‪ .‬כאן המקום להזכיר כיצד בונים טבלה ומשוואה‪,‬‬
‫המתארים את השאלה המילולית‪.‬‬
‫אפשר לארגן את הטבלה גם בצורה "אנכית"‪ ,‬ואז יהיה קל יותר לראות את המשוואה‪:‬‬

‫יואב גדול ב – ‪ 10‬שנים מאחיו רוני‪ .‬בעוד ‪ 3‬שנים יהיה יואב גדול פי ‪ 3‬מאחיו רוני‪ .‬בני כמה יואב ורוני היום?‬

‫‪109‬‬
 ‫רוני‬ ‫יואב‬

‫‪x‬‬ ‫‪x + 10‬‬ ‫גיל היום‬

‫‪x+3‬‬ ‫‪x + 10 + 3‬‬ ‫בעוד ‪ 3‬שנים‬

‫המשוואה‪x + 13 = ) x + 3 (3 :‬‬

‫דוגמה נוספת‪:‬‬

‫יאיר בן ‪ , 21‬אחיו דן בן ‪ .9‬בעוד כמה שנים יהיה יאיר גדול פי ‪ 2‬מאחיו דן?‬

‫דן‬ ‫יאיר‬

‫‪9‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הגיל היום‬

‫‪x+9‬‬ ‫‪x + 21‬‬ ‫בעוד ‪ x‬שנים‬

‫המשוואה‪. 21 + x = ) x + 9 (2 :‬‬

‫שאלות ‪ 79 – 71‬עמוד ‪194‬‬

‫שאלות גיל כמו הדוגמאות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בתרגיל ‪ 79‬הגילים הנתונים אינם הגיל כיום‪ ,‬אלא דרכם ניתן להסיק כי הפרש הגילים‬
‫תמיד יהיה ‪ .56‬על כן הגילים כיום יהיו ‪( x , x + 56‬עודד מבוגר מדן ב‪ 56 -‬שנה)‪.‬‬

‫שאלה ‪ 80‬עמוד ‪194‬‬

‫נדב‬ ‫יאיר‬

‫‪x‬‬ ‫‪x + 18‬‬ ‫הגיל היום‬

‫‪-------‬‬ ‫‪x + 10 - 4‬‬ ‫לפני ‪ 4‬שנים‬

‫‪x+2‬‬ ‫‪-------‬‬ ‫בעוד שנתיים‬

‫‪110‬‬
 ‫המשוואה‪x + 6 = ) x + 2 (3 :‬‬

‫שאלה ‪ 81‬עמודים ‪195 ,194‬‬

‫פתרון מלא בדף התשובות‪.‬‬

‫♥ שימו לב! גילה של ענת לעולם לא יהיה שווה לגילו של רועי‪ .‬ניתן לדעת זאת גם ללא פתרון‬
‫אלגברי או גרפי‪ .‬למרות זאת כדאי כן לבצע את שני הפתרונות‪ ,‬כדי לחזור על מושגים מעולם‬
‫הפונקציות ופתרון משוואות‪.‬‬

‫שאלות העברה‬

‫בכיתה ז' עסקנו בסוג זה של שאלות‪ .‬כאן המקום לחזור על הנושא וללמד שוב כיצד ניתן‬
‫לארגן את הנתונים בטבלה‪.‬‬

‫בניגוד לשאלות גיל‪ ,‬שם אנו יודעים בוודאות מי גדול ממי‪( ,‬אבא מבן‪ ,‬אמא מבת‪ ,‬אח בכור‬
‫מאח צעיר)‪ ,‬בשאלות העברה יש שלוש אפשרויות ליחסים‪:‬‬

‫הכמות במכל א' גדולה מהכמות במכל ב'‪ ,‬הכמות במכל א' קטנה מהכמות במכל ב'‪ ,‬הכמות‬
‫בשני המכלים שווה‪ .‬עלינו להבין את האוריינות ביתר הקפדה‪.‬‬

‫ניתן לארגן את הנתונים בטבלה אנכית‪:‬‬

‫כמות המים במכל א' גדולה פי ‪ 7‬מכמות המים במכל ב'‪ .‬אם נעביר ‪ 100‬ליטרים מים ממכל א' למכל ב'‪ ,‬תהיה כמות‬
‫המים במכל א' גדולה פי ‪ 3‬מכמות המים במכל ב'‪ .‬כמה מים היו בכל מכל לפני השינוי?‬

‫מכל ב'‬ ‫מכל א'‬

‫‪x‬‬ ‫‪7x‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪100 +‬‬ ‫‪100 -‬‬ ‫שינוי‬

‫‪x + 100‬‬ ‫‪7x – 100‬‬ ‫כמות "חדשה"‬

‫‪111‬‬
 ‫המשוואה‪7x – 100 = ) x + 100 (3 :‬‬

‫שימו לב לשינוי קל בשאלה‪ :‬כמות המים במכל א' גדולה פי ‪ 7‬מכמות המים במכל ב'‪ .‬אם‬
‫נעביר ‪ 300‬ליטרים מים ממכל א' למכל ב'‪ ,‬תהיה כמות המים בשני המכלים שווה‪.‬‬
‫כמה מים היו בכל מכל לפני השינוי?‬

‫מכל ב'‬ ‫מכל א'‬

‫‪x‬‬ ‫‪7x‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪300 +‬‬ ‫‪300 -‬‬ ‫שינוי‬

‫‪x + 300‬‬ ‫‪7x – 300‬‬ ‫כמות "חדשה"‬

‫המשוואה‪7x - 300 = x + 300 :‬‬

‫ועוד שינוי‪ :‬כמות המים במכל א' גדולה פי ‪ 7‬מכמות המים במכל ב'‪ .‬אם נעביר ‪ 500‬ליטרים מים ממכל א' למכל ב'‪,‬‬
‫תהיה כמות המים במכל ב' גדולה פי ‪ 3‬מכמות המים במכל א'‪ .‬כמה מים היו בכל מכל לפני השינוי?‬

‫מכל ב'‬ ‫מכל א'‬

‫‪x‬‬ ‫‪7x‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪500 +‬‬ ‫‪500 -‬‬ ‫שינוי‬

‫‪x + 500‬‬ ‫‪7x – 500‬‬ ‫כמות "חדשה"‬

‫המשוואה‪x + 500 = ) 7x – 500 (3 :‬‬

‫שאלות ‪ 87 – 82‬עמוד ‪196‬‬

‫תרגול הנושא‪.‬‬

‫שאלה ‪ 88‬עמוד ‪196‬‬

‫כלי ג'‬ ‫כלי ב'‬ ‫כלי א'‬

‫‪34‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪2x +‬‬ ‫‪x-‬‬ ‫‪x-‬‬ ‫שינוי‬

‫‪2x + 34‬‬ ‫‪x - 20‬‬ ‫‪x - 18‬‬ ‫כמות "חדשה"‬

‫‪112‬‬
 ‫המשוואה‪2x = 2( 18 – x + 20 – x ) + 34 :‬‬

‫שאלה ‪ 89‬עמוד ‪197‬‬

‫שאלה דומה לשאלה ‪,88‬אבל דרגת הקושי עולה‪ :‬אנו משלבים את נושא הפונקציות בפתרון‬
‫השאלה‪.‬‬

‫ריכוז נתונים בטבלה‪:‬‬

‫כלי ג'‬ ‫כלי ב'‬ ‫כלי א'‬

‫‪18‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪36‬‬ ‫כמות מקורית‬

‫‪x-‬‬ ‫‪4x +‬‬ ‫‪3x -‬‬ ‫שינוי‬

‫‪x - 18‬‬ ‫‪4x + 8‬‬ ‫‪3x – 36‬‬ ‫כמות "חדשה"‬

‫‪f(x) = 36 – 3x , g(x) = 8 + 4x,‬‬ ‫הפונקציות המתקבלות‪h(x) = 18 - x :‬‬

‫סעיף ‪ - III‬לאחר ‪ 4‬שעות תהיה כמות המים ‪ 24‬ליטרים בכלי א' ובכלי ב'‪.‬‬

‫לאחר שעתיים תהיה כמות המים ‪ 16‬ליטרים בכלי ב' ובכלי ג'‪.‬‬

‫לאחר ‪ 9‬שעות תהיה כמות המים ‪ 9‬ליטרים בכלי א' ובכלי ג'‪.‬‬

‫‪113‬‬
 ‫כלי ב'‬

‫כלי א'‬

‫כלי ג'‬

‫במקום להשתמש במערכת צירים‪ ,‬שבה כל משבצת היא יחידה אחת‪ ,‬כפי שמצוין בשאלה‪,‬‬
‫ניתן גם להשתמש במערכת צירים‪ ,‬שבה כל משבצת היא שתי יחידות‪.‬‬

‫סעיף ‪*V‬‬

‫כאשר עלינו לענות על השאלות בסעיף זה‪ ,‬נשתמש בגרף המוצג לעיל‪:‬‬

‫בגרף מייצג ציר ‪ x‬את מספר השעות‪ .‬כאשר נרצה לעבור לשעה‪ ,‬יש להביא בחשבון כי‬
‫האפס מייצג את השעה ‪ 8:00‬בבוקר‪.‬‬

‫בכלי ג' תהיה כמות המים הנמוכה ביותר בין השעה השנייה לבין השעה התשיעית‪ ,‬כלומר‬
‫בין השעות ‪ 10:00‬בבוקר לבין ‪ . 17:00‬כמות המים בכלי ב' תהיה נמוכה ביותר בין ‪08:00‬‬
‫לבין ‪ .10:00‬כמות המים בכלי ב' תהיה הגבוהה ביותר אחרי ‪ 4‬שעות‪ ,‬כלומר בשעה ‪.12:00‬‬
‫כלי א' יתרוקן לאחר ‪ 12‬שעות‪ ,‬כלומר בשעה ‪ ,20:00‬ובאותה שעה יהיו בכלי ב' ‪ 56‬ליטרים‬
‫מים (הצבה בפונקציה)‪ .‬כלי ג' יתרוקן אחרי ‪ 18‬שעות‪,‬כלומר בשעה ‪ 02:00‬למחרת‪ .‬באותו‬
‫זמן כמות המים בכלי ב' תהיה ‪ 62‬ליטרים מים‪.‬‬
‫ניתן לחשב זאת רק כפונקציה בתחום מחולק‪ .‬עד ‪ 12‬שעות מתחילת התהליך הוזרמו לכלי‬
‫ב' ‪ 4‬ליטרים מים בכל שעה‪ .‬לאחר ‪ 12‬שעות הוזרמו לכלי ב' רק ‪ 1‬ליטר מים בכל שעה‪,‬‬
‫משום שהמים בכלי א' "נגמרו"‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫לכן‪ :‬אחרי ‪ 12‬שעות היו בכלי ב' ‪ 56‬ליטרים מים‪ .‬כעבור עוד ‪ 6‬שעות היו בכלי ב' ‪ 62‬ליטרים‬
‫של מים‪ .‬בשלב זה לא ניתן לפתור זאת בדרך גרפית‪.‬‬

‫שאלות תנועה‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 4 :‬שעות‪.‬‬

‫שאלות תנועה נחשבות לפרק מעט קשה יותר בשל מורכבותן ‪.‬‬
‫יש שאלות של סכום‪ ,‬של איזון‪ ,‬של עיכוב‪ ,‬של תכנון מול ביצוע‪ ,‬של שני כלי רכב שיצאו זה‬
‫לקראת זה או מאותו מקום אך לא באותו זמן‪.‬‬
‫האוריינות המתמטית חשובה מאוד‪ .‬שימו דגש בהבנת השאלה‪ -‬ולא בפריטים המספריים‬
‫שבה‪ .‬למדו את התלמידים לקרוא את השאלה‪ ,‬להבינה ולנסות לסרטט אותה על ציר אופקי‬
‫שיהווה את הדרך (במקרים רבים עוזר לנו הסרטוט לבנות משוואה מתאימה)‪.‬‬
‫רק לאחר שהבנו את השאלה נפנה לבניית ביטויים אלגבריים‪ ,‬שיעזרו לנו להרכיב משוואה‬
‫ולפתור את השאלה‪.‬‬

‫שאלת פתיחה עמודים ‪199 ,198‬‬

‫לשאלת הפתיחה מספר סעיפים‪ .‬את הסעיפים אנו פותרים באמצעות פתרון מספרי ולא‬
‫אלגברי‪ .‬הדגש ניתן לקשר שבין הייצוגים ‪ :‬מהירות וזמן מול דרך‪ ,‬או בין דרך וזמן לבין‬
‫מהירות‪ ,‬או בין מהירות ודרך לבין זמן‪.‬‬
‫ניתן דגש גם במעבר מדקות לשעות ובמעבר בין ייצוג בדקות לייצוג באמצעות מספר עשרוני‪.‬‬
‫לכיתות מתקשות הוסיפו עוד פריטים כמו‪:‬‬
‫תמר רכבה במהירות ‪ 30‬קמ"ש במשך שעה ו‪ 40 -‬דקות‪ .‬איזה מרחק עברה תמר?‬
‫את אותה דרך רכב תמיר במהירות ‪ 20‬קמ"ש‪ .‬כמה זמן רכב תמיר?‬
‫משאית נוסעת במהירות ‪ 60‬קמ"ש במשך שעתיים ועשר דקות‪ .‬מהו המרחק שעברה‬
‫המשאית?‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫מכונית נוסעת במהירות מסוימת במשך שעתיים‪ .‬לאחר מכן האטה את מהירותה ב‪50 -‬‬
‫קמ"ש ונסעה עוד ‪ 3‬שעות‪ .‬בסך‪ -‬הכול עברה המכונית דרך של ‪ 300‬ק"מ‪.‬‬
‫מה היתה מהירותה בכל קטע של הדרך?‬
‫חלק‬ ‫חלק א'‬

‫‪ 300‬ק"מ‬

‫‪115‬‬
 ‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪2x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫חלק א'‬

‫‪)x – 50(3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x - 50‬‬ ‫חלק ב'‬

‫המשוואה‪2x + 3( x – 50 ) = 300 :‬‬

‫רוכב אופניים יצא מתל‪ -‬אביב צפונה במהירות של ‪ 20‬קמ"ש‪ .‬שעתיים אחריו יצא בעקבותיו‬
‫‪.‬רוכב אופניים שני‪ ,‬גם הוא מתל‪ -‬אביב צפונה‪ ,‬במהירות של ‪ 25‬קמ"ש‬
‫כעבור כמה שעות ובאיזה מרחק מתל‪ -‬אביב ישיג הרוכב השני את הרוכב הראשון?‬
‫רוכב ב'‬
‫רוכב א'‬ ‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪20x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪20‬‬ ‫רוכב א'‬

‫תל‪-‬אביב‬

‫‪)x – 2(25‬‬ ‫‪x-2‬‬ ‫‪25‬‬ ‫רוכב ב'‬

‫) ‪20x = 25( x – 2‬‬ ‫המשוואה‪:‬‬

‫טעות נפוצה‪ :‬מי שיוצא אחר‪ -‬כך מוסיפים לו שעתיים‪ .‬בדומה למספר העוקב הבא אחר‪ -‬כך‬
‫אז הוא גדול ב‪ .1-‬יש לחדד את הנקודה בעזרת דוגמה מספרית‪ ,‬כי מי שיוצא אחר‪ -‬כך‬
‫למעשה נוסע פחות זמן‪.‬‬

‫קבוצת חיילים יצאה למסע‪ :‬חלק מהדרך‪ -‬בכביש במהירות של ‪ 5‬קמ"ש‪ ,‬וחלק מהדרך‪-‬‬
‫בשביל עפר במהירות של ‪ 4‬קמ"ש‪ .‬בסך‪ -‬הכול צעדו החיילים ‪ 6‬שעות‪ .‬מהו אורך כל הדרך‬
‫שעברו החיילים‪ ,‬אם ידוע כי שביל העפר ארוך ב‪ 6 -‬ק"מ מאורך הכביש?‬
‫כביש‬ ‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫דרך עפר‬
‫‪5x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כביש‬

‫‪)x – 6(4‬‬ ‫‪x-6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דרך עפר‬

‫) ‪5x + 6 = 4( 6 – x‬‬ ‫או‬ ‫המשוואה‪5x = 4( 6 – x ) – 6 :‬‬

‫משני מקומות‪ ,‬שהמרחק ביניהם ‪ 620‬ק"מ‪ ,‬יצאו בו‪ -‬זמנית זה לקראת זה שני כלי רכב‪,‬‬
‫ונפגשו כעבור ‪ 4‬שעות‪ .‬מהירות הרכב הראשון גדולה ב‪ 25 -‬קמ"ש ממהירות הרכב השני‪.‬‬
‫מהי מהירות כל אחד מכלי הרכב?‬
‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪)x+25(4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x + 25‬‬ ‫חלק א'‬

‫‪116‬‬
 ‫‪4x‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫חלק ב'‬

‫המשוואה‪4x + 4( x + 25 ) = 620 :‬‬

‫רוכב אופניים עבר את הדרך מ‪ A -‬ל‪ ,B -‬במהירות של ‪ 30‬קמ"ש בזמן מסוים‪ .‬בדרכו חזרה‪,‬‬
‫לאחר שרכב שעתיים במהירות הקודמת‪ ,‬הגביר את מהירותו ל‪ 40 -‬קמ"ש‪ ,‬ולכן זמן נסיעתו‬
‫בחזרה מ‪ B -‬ל‪ A -‬היה קצר בשעה לעומת זמן נסיעתו הלוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה המרחק בין ‪ A‬ל‪?B -‬‬ ‫א‪ .‬כמה זמן נסע לכל כיוון?‬
‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪30x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הלוך‬

‫‪60‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪30‬‬ ‫חזור חלק א'‬

‫‪)x – 3(40‬‬ ‫‪x–1-2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חזור חלק ב'‬

‫המשוואה‪30x = 60 + 40( x – 3 ) :‬‬

‫דרך נוספת לפתור את השאלה‪:‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪x‬‬ ‫‪30‬‬ ‫הלוך‬

‫‪60‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪30‬‬ ‫חזור א'‬

‫‪x – 60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חזור ב'‬

‫המשוואה‪:‬‬

‫בדרך כלל טס מטוס את המרחק בין עיר ‪ A‬לעיר ‪ B‬במהירות של ‪ 1000‬קמ"ש‪ .‬יום אחד‪,‬‬
‫לאחר שעתיים של טיסה במהירות המתוכננת‪ ,‬נחת והתעכב למשך ‪ 40‬דקות‪ .‬אחר‪ -‬כך‬
‫המשיך בדרכו במהירות של ‪ 1400‬קמ"ש‪ ,‬והגיע לעיר ‪ B 10‬דקות מאוחר יותר מן המתוכנן‪.‬‬
‫מהו המרחק בין שתי הערים?‬
‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪117‬‬
 ‫‪1000x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫בדרך כלל‬

‫‪2000‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫חלק א'‬

‫____‬ ‫___‬ ‫עיכוב‬

‫‪1400‬‬ ‫חלק ב'‬

‫המשוואה‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 90‬עמוד ‪200‬‬

‫כל הסעיפים של תרגיל זה מיועדים לתרגל את התלמידים במציאת גודל חסר בשאלות‬
‫תנועה‪ .‬הגודל החסר יכול להיות‪ :‬מהירות‪ ,‬זמן או דרך‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 91‬עמודים ‪201 ,200‬‬

‫כל סעיפי שאלה זו מכוונים לאוריינות מתמטית‪ ,‬החשובה מאוד בשאלות תנועה‪ :‬חישוב‬
‫מרחקים‪ ,‬חישוב שעת הגעה עם התעכבות וללא התעכבות‪ ,‬שני קטעים שונים שהמהירות‬
‫בהם שונה‪ ,‬ולכן גם הזמן שונה‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫בשאלה זו השיח המתמטי בכיתה חשוב מאוד‪ .‬נקפיד לערוך דיון‪ ,‬נבדוק את כל מרכיבי‬
‫השאלה‪ ,‬נסרטט סקיצה של הנסיעה (ראו דוגמאות)‪ ,‬וניתן אפשרות לפתרון אלגברי או‬
‫אריתמטי‪ .‬נשתדל להוביל את התלמידים לפתרון אלגברי‪ ,‬משום שכאשר ניתקל בשאלות‬
‫קשות יותר‪ ,‬לא תהיה באפשרותנו לבצע פתרון שאינו אלגברי‪.‬‬

‫אנו מציעים להוסיף דוגמאות‪,‬שיש בהן שילוב גם של מהירות בקמ"ש עם זמן בדקות‪.‬‬

‫דוגמאות‬

‫יאיר רכב מעיר א' לעיר ב' במשך שעתיים במהירות ‪ 25‬קמ"ש‪.‬לאחר מכן הגביר את מהירותו‬
‫ב‪ 5 -‬קמ"ש ורכב עוד שעה ו‪ 20 -‬דקות עד שהגיע לעיר ב'‪ .‬מהו המרחק בין שתי הערים?‬

‫‪118‬‬
 ‫רחל רכבה מעיר א' לעיר ב' במהירות של ‪ 20‬קמ"ש במשך ‪ 4‬שעות‪ .‬בדרכה חזרה רכבה‬
‫רחל במהירות גבוהה יותר ממהירותה הקודמת‪ ,‬ולכן דרכה חזרה נמשכה ‪ 40‬דקות פחות‪.‬‬
‫מה היתה מהירות רכיבתה של רחל בדרכה חזרה?‬

‫שאלות ‪ 97 – 92‬עמוד ‪202‬‬

‫תרגול הנושא הנלמד‪.‬‬

‫שאלות ‪ 100 – 98‬עמוד ‪203‬‬

‫בשאלות אלו יש חלוקת הדרך לשני קטעים שווים (אמצע הדרך)‪ .‬לכן שאלות אלו דומות‬
‫לשאלות הקודמות (שוויון בדרכים)‪.‬‬

‫דוגמה פתורה עמוד ‪203‬‬

‫שאלה הממחישה בטבלה ובסרטוט את הנתונים‪ .‬שאלת סכום דרכים‪.‬‬

‫שאלות ‪ 102 ,101‬עמוד ‪204‬‬

‫תרגול הנושא‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים יש לתווך ביישום העיקרון‪ ,‬שכלי הרכב יצאו באותו זמן ונפגשו לאחר ‪4‬‬
‫שעות‪ .‬משמעות הדבר שכל אחד מכלי הרכב נסע ‪ 4‬שעות או זמן שווה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 103‬עמוד ‪204‬‬

‫מכונית ב'‬ ‫מכונית א'‬ ‫♥ שימו לב לסרטוט הסכמה של שאלה זו‪:‬‬

‫‪ 54‬ק"מ‬

‫‪ 930‬ק"מ‬

‫הטבלה‪:‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪)x - 12(6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x - 12‬‬ ‫מכונית א'‬

‫‪119‬‬
 ‫‪6x‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x‬‬ ‫מכונית ב'‬

‫המשוואה‪. 6x + 6( x – 12 ) + 54 = 930 :‬‬

‫♥ שימו לב! אפשר להקשות את השאלה לתלמידים מתקדמים‪ :‬מהי מהירות כל אחד מכלי‬
‫הרכב‪ ,‬אם המרחק ביניהם היה ‪ 54‬ק"מ אחרי פגישתם?‬

‫שאלות ‪ 105 , 104‬עמוד ‪204‬‬

‫כמו שאלה ‪.103‬‬

‫שאלה ‪ 106‬עמוד ‪204‬‬

‫מהירות משאית א' ‪ v‬קמ"ש‪ ,‬מהירות משאית ב' ‪ 2.5v‬קמ"ש‪.‬‬

‫א‪ .‬המרחק בין שתי המשאיות שעתיים לאחר צאתן לדרך‪.) 2v + 5v ( – 591 :‬‬
‫ב‪ .‬המרחק בין שתי המשאיות ‪ t‬שעות לאחר צאתן לדרך‪.) vt + 2.5vt ( – 591 :‬‬
‫ג‪ .‬המשוואה‪.87 = ) 3v + 7.5v ( – 591 :‬‬

‫שאלות ‪ 110 – 107‬עמודים ‪205 ,204‬‬

‫שאלות דומות‪ ,‬אבל שני כלי הרכב לא יצאו בו‪ -‬זמנית‬

‫(בשאלות מציינים את הבדל השעות או את הבדל הזמנים‪).‬‬

‫דוגמה פתורה עמוד ‪205‬‬

‫סרטוט וטבלה מייצגים את הנתונים‪ .‬שוויון דרכים‪ ,‬שני כלי הרכב עשו את אותה דרך‪.‬‬

‫שאלות ‪ 114 – 111‬עמוד ‪206‬‬

‫שני כלי רכב‪ ,‬שיצאו מאותו מקום במהירות שונה (שאלות איזון‪,‬ולא סכום)‪.‬‬

‫שאלה ‪ 115‬עמוד ‪206‬‬

‫מכונית א'‬

‫מכונית ב'‬ ‫ראה סקיצה‪:‬‬

‫‪ 95‬ק"מ‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫שאלות ‪ *121 – *116‬עמודים ‪207 ,206‬‬

‫שאלות אלו קשות במיוחד‪ .‬כאשר אנו עוסקים בשאלות‪ ,‬שיש בהן גם עיכוב במהלך הנסיעה‪,‬‬
‫זה גורם מקשה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כיצד מבוטא מידע זה בטבלה?‬

‫‪120‬‬
 ‫שנית‪ ,‬נניח שלאחר העיכוב הגביר כלי הרכב את מהירותו‪ .‬האם הוא הגיע בזמן המתוכנן?‬
‫האם הוא הגיע לפני הזמן? האם הוא הגיע אחרי הזמן המתוכנן? כיצד בא מידע זה לידי‬
‫ביטוי בטבלה?‬
‫בשאלות אלו יש חשיבות גדולה לאוריינות‪ .‬נקרא ביחד עם התלמידים את השאלות‪ ,‬נפרק‬
‫אותן למשפטים ו ‪ /‬או חצאי משפטים‪ ,‬ונפיק את המידע הנחוץ‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪ 120‬עמוד ‪207‬‬

‫שתי מכוניות יצאו באותו הזמן מעיר ‪ A‬לעיר ‪ .B‬מכונית א' נסעה כל הזמן במהירות ____ ‪.‬‬
‫מכונית ב' נסעה _____ במהירות ______ התעכבה למשך ‪ 3‬שעות‪ ,‬ובהמשך נסעה‬
‫במהירות _____‪ .‬מכונית א' הגיעה לעיר ‪ B‬שעה לפני מכונית ב'‪.‬‬

‫המידע שמופק מקריאה ללא נתונים מספריים‪ :‬שתי המכוניות יצאו מאותו מקום לאותו מקום‪,‬‬
‫כלומר מרחק שווה‪ ,‬יצאו בו‪-‬זמנית‪ ,‬אבל זמן הנסיעה של מכונית א' היה קצר בשעה מזמן‬
‫הנסיעה של מכונית ב'‪ .‬מכונית א' נסעה כל הדרך ללא עיכוב וללא שינוי מהירות‪ ,‬הדרך של‬
‫מכונית ב' מחולקת לשלושה חלקים‪ :‬נסיעה‪ ,‬עיכוב‪ ,‬נסיעה‪.‬‬

‫המידע בטבלה‪:‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪)x + 4(56‬‬ ‫‪x+5-1‬‬ ‫‪56‬‬ ‫מכונית א'‬

‫‪128‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫רכב ב' חלק‪1‬‬

‫___‬ ‫‪3‬‬ ‫___‬ ‫עיכוב‬

‫‪80x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪80‬‬ ‫רכב ב' חלק ‪2‬‬

‫הזמן הכולל של מכונית ב' הוא‪ ,x + 5 :‬לכן זמן הנסיעה של מכונית א' הוא‪. x + 4 :‬‬

‫המשוואה‪128 + 80x = ) x + 4 (56 :‬‬

‫אפשרות נוספת‪:‬‬

‫המידע בטבלה‪:‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪56x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪56‬‬ ‫מכונית א'‬

‫‪121‬‬
 ‫‪128‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪64‬‬ ‫רכב ב' ‪1‬‬

‫___‬ ‫‪3‬‬ ‫___‬ ‫עיכוב‬

‫‪) x – 4(80‬‬ ‫‪x+1 –3 -2‬‬ ‫‪80‬‬ ‫רכב ב' ‪2‬‬

‫הזמן של מכונית א' הוא ‪ ,x‬לכן זמן הנסיעה הכולל של מכונית ב' הוא ‪ , x + 1‬אבל זמן‬
‫הנסיעה בחלק השלישי הוא ‪( x + 1 – 5‬צריך לחסר את זמן העצירה וזמן הנסיעה בחלק‬
‫הראשון)‪.‬‬
‫המשוואה‪56x = 128 + 80( x – 4 ) :‬‬

‫שאלה ‪ **122‬עמוד ‪207‬‬

‫שאלה קשה מאוד‪.‬‬
‫דרך א'‬
‫נסמן ב‪ x -‬את אורך הדרך הסלולה‪ ,‬ולכן אורך דרך העפר היא ‪. x - 50‬‬

‫שעות‪.‬‬ ‫זמן הנסיעה בדרך הסלולה‪ ,‬שבה המהירות היא ‪ 36‬קמ"ש‪ ,‬הוא‬

‫שעות‪.‬‬ ‫זמן הנסיעה בדרך העפר‪ ,‬שבה המהירות היא ‪ 12‬קמ"ש‪ ,‬הוא‬

‫סכום שני הזמנים הללו הוא הזמן הכולל‪ ,‬שבו המכונית עברה את כל המסלול במהירות‬

‫שעות‪ ,‬ולכן‪:‬‬ ‫הממוצעת‪ ,‬כלומר‬

‫אורך הדרך הסלולה הוא ‪ 37.5‬ק"מ‪.‬‬

‫דרך ב'‬
‫נסמן ב‪ a -‬את זמן הנסיעה בדרך הסלולה‪ ,‬וב – ‪ b‬את זמן הנסיעה בדרך העפר‪ .‬כלומר‬
‫הקטנוע עבר את כל המסלול בזמן‪.a + b :‬‬
‫• כאשר הזמן הוא ‪ a‬שעות במהירות ‪ 36‬קמ"ש ‪,‬אזי עבר הקטנוע ‪ 36a‬ק"מ‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫• כאשר הזמן הוא ‪ b‬שעות במהירות ‪ 12‬קמ"ש‪ ,‬אזי עבר הקטנוע ‪ 12b‬ק"מ‪.‬‬
‫• כאשר הזמן הוא ‪ a + b‬שעות במהירות ‪ 24‬קמ"ש‪ ,‬אזי עבר הקטנוע ‪ ) a + b (24‬ק"מ‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬

‫) ‪36a + 12b = 24( a + b‬‬

‫‪36a + 12b = 24a + 24b‬‬
‫‪12a = 12b‬‬
‫‪a=b‬‬

‫מכאן שזמן הנסיעה בדרך הסלולה שווה לזמן הנסיעה בדרך העפר‪.‬‬

‫דרך‬ ‫זמן‬ ‫מהירות‬

‫‪36x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪36‬‬ ‫דרך סלולה‬

‫‪12x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪12‬‬ ‫דרך עפר‬

‫המשוואה‪36x + 12x = 50 :‬‬

‫דרך סלולה‪ 37.5 :‬ק"מ‪.‬‬

‫שאלות הנדסיות‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫בעמודים ‪ 179 ,178‬אנו מזכירים נוסחאות מוכרות לחישוב היקף ושטח של ריבוע‪ ,‬מלבן‬
‫ומשולש‪ .‬נוסחאות אלו נלמדו כבר בבית הספר היסודי וכן בכיתה ז'‪ .‬למרות זאת אנו‬
‫ממליצים לחזור עליהן תוך מתן דוגמאות מספריות‪ .‬נזכיר גם מהו משולש שווה‪ -‬שוקיים‬
‫ותכונותיו (צלעות שוות‪ ,‬זוויות בסיס שוות) וכן משולש שווה‪ -‬צלעות‪.‬‬
‫כמו כן יש תזכורת לגבי גבהים במשולש קהה‪ -‬זווית (שני גבהים מחוץ למשולש)‪.‬‬
‫בכל שאלה אנו ממליצים לסרטט "סכמה" של המצולע המבוקש‪ -‬או שתי סכמות‪ ,‬כאשר‬
‫יוצרים מלבן מריבוע או מלבן ממלבן‪.‬‬

‫שאלות ‪ 133 – 123‬עמודים ‪210 - 208‬‬

‫שאלות העוסקות בהיקף ושטח של משולשים שונים‪.‬‬

‫‪123‬‬
 ‫שאלה ‪ 134‬עמוד ‪210‬‬
‫התלמידים נדרשים להשוות את שטח המשולש באמצעות שתי צלעות שונות‪:‬‬

‫‪.‬יש לוודא יישום נכון של שטח של משולש‪ .‬גם אם ישכחו לחלק ב‪ ,2-‬תתקבל תשובה נכונה‬

‫שאלה ‪ 135‬עמוד ‪210‬‬

‫נסמן‪ ,AD = x , CD = x + 2 :‬ונחשב את שטח המשולש ‪.ABC Δ‬‬

‫ולכן‪:‬‬ ‫‪CD = 2x +2‬‬

‫‪:‬דרך נוספת‪ :‬באמצעות השטח נמצא את אורך הצלע‬

‫‪x + x + 2 = 12 / - 2‬‬

‫‪2x = 10 / : 2‬‬

‫‪x=5‬‬

‫דרך נוספת‪ :‬חיבור שטחים‬

‫תזכורת‪ :‬היקף ושטח של מקבילית‪ ,‬היקף ושטח של טרפז‪.‬‬

‫שאלה ‪ 136‬עמוד ‪211‬‬

‫ראשית נסרטט סכמה של המצולעים שבסרטוט‪:‬‬

‫יש לסמן זווית ישרה!‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪ 10‬ס"מ‬ ‫‪ 15‬ס"מ‬
‫‪124‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫שטח המקבילית‪ ,x ∙ 10 :‬שטח המשולש‪:‬‬

‫‪ .10x = 7.5x + 15 .‬לכן שטח המקבילית‪ 60 :‬סמ"ר‪.‬‬ ‫‪2.5x = 15.‬‬ ‫המשוואה‪x = 6 :‬‬

‫שאלה ‪ 137‬עמוד ‪211‬‬

‫נסרטט סכמה של המצולעים‪:‬‬
‫‪ 6‬ס"מ‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪ 5‬ס"מ‬ ‫‪ 8‬ס"מ‬

‫‪.‬‬ ‫שטח הטרפז‪:‬‬ ‫שטח המלבן‪,5x :‬‬

‫‪ .7x = 5x + 8 ,‬שטח המלבן‪ 20 :‬סמ"ר‪ ,‬שטח הטרפז‪ 28 :‬סמ"ר‪.‬‬ ‫המשוואה‪x = 4 :‬‬

‫תזכורת‪ :‬היקף מעגל ושטח עיגול‪.‬‬

‫כדאי לחזור על מושגים ‪ :‬מעגל ‪ ,‬עיגול ‪ ,‬רדיוס ‪ ,‬קוטר ‪ ,‬מיתר ‪ ,‬גזרה‪.‬‬

‫שאלה ‪ 138‬עמוד ‪211‬‬

‫נתון היקף מעגל‪ .‬מוצאים את רדיוס המעגל ומחשבים את שטחו‪.‬‬

‫שאלה ‪ 139‬עמוד ‪211‬‬

‫נתון היקף מעגל‪ .‬מחשבים את רדיוסו‪ ,‬שטחו‪ ,‬שטח חצי עיגול ושטח רבע עיגול‪.‬‬

‫שאלה ‪ 140‬עמוד ‪211‬‬

‫בשאלה זו נתון אורך הקשת של חצי המעגל‪ .‬ראשית נחשב את היקף המעגל ואחר‪-‬כך נמצא‬

‫‪.‬‬ ‫את רדיוסו‪ -‬או נציב מראש ב"נוסחת ההיקף" של חצי מעגל‪:‬‬

‫שאלה ‪ 141‬עמוד ‪211‬‬

‫שאלה דומה לשאלה ‪ ,140‬אך נתון רבע מהיקף המעגל‪.‬‬

‫שאלה ‪ 142‬עמוד ‪212‬‬

‫מחד‪ ,‬אורך החוט הדרוש ליצירת שני הרדיוסים הוא‪ ,2R :‬מאידך‪ ,‬אורך החוט הדרוש‬

‫‪ .‬לכן המשוואה המתקבלת היא‪:‬‬ ‫ליצירת רבע מעגל הוא‪:‬‬

‫‪125‬‬
 ‫‪4R = 3.14R + 10.32 / - 3.14R‬‬

‫‪0.86R = 10.32 / : 0.86‬‬

‫‪R = 12‬‬

‫שאלה ‪ *143‬עמוד ‪212‬‬

‫‪ ,CD = 60‬לכן‪ , AB = CD = 60 :‬וכן רדיוס המעגל‪R = 30, AD = BC = x :‬‬

‫חלקי המלבן ה"שייכים" לחלון‪ ,2x + 60 :‬חלק הקשת השייך לחלון‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫‪60 + 2x + 94.2 = 174.2‬‬

‫‪2x + 154.2 = 174.2 / - 154.2‬‬

‫‪2x = 20 / :2‬‬

‫‪x = 10‬‬

‫שטח החלון‪ 2013 :‬סמ"ר ‪.‬‬

‫תזכורת‪ :‬נפח תיבה‪ ,‬שטח מעטפת תיבה ושטח הפנים של התיבה‪.‬‬

‫כדאי לחזור ולהזכיר‪ :‬תיבה מורכבת מ‪ 3-‬זוגות של מלבנים חופפים‪.‬‬

‫מושגים‪ :‬מקצוע ‪ ,‬פאה ‪ ,‬שטח מעטפת ‪ ,‬שטח פנים‪.‬‬

‫שאלה ‪ 144‬עמוד ‪212‬‬

‫שטח הבסיס‪ 25 :‬סמ"ר‪ ,‬גובה התיבה‪ ,x :‬נפח התיבה‪ 150 :‬סמ"ק‪. 25x = 150 .‬‬
‫שטח המעטפת‪ 120 :‬סמ"ר‪120 = 4 ∙ 6 ∙ 5 .‬‬

‫שאלה ‪ 145‬עמוד ‪212‬‬

‫שטח פאה אחת‪ 24 :‬ס"מ‪ ,‬כי ‪ ; 24 = 4 : 96‬גובה התיבה‪ 4 :‬ס"מ כי ‪.4 = 6 : 24‬‬
‫נפח התיבה‪ 144 :‬סמ"ק‪ ,‬כי ‪.144 = 4 ∙ 6 ∙ 6‬‬

‫‪126‬‬
 ‫שאלה ‪ 146‬עמוד ‪212‬‬
‫שטח הפנים של התיבה ריבועית‪ 78 :‬סמ"ר‪ .‬מקצוע הבסיס‪ 3 :‬ס"מ ‪,‬ולכן שטח שני הבסיסים‬
‫הריבועיים הוא ‪ 18‬סמ"ר‪ .‬מכאן שטח ‪ 4‬פאות הנותרות ‪ 60‬סמ"ר‪ ,‬וכל פאה שטחה‪15 :‬‬
‫סמ"ר‪ .‬לכן גובה התיבה‪ 5 :‬ס"מ‪.‬‬

‫נפח התיבה‪ 45 :‬סמ"ק‪ ,‬כי ‪. 45 = 5 ∙ 3 ∙ 3‬‬

‫שאלה ‪ 147‬עמוד ‪212‬‬

‫ראשית נמצא את האורך והרוחב של המלבן‪:‬‬

‫‪2x + 2( x + 1 ) = 22‬‬

‫‪4x + 2 = 22 / - 2‬‬

‫‪4x = 20 / : 4‬‬

‫‪x=5‬‬

‫רוחב הבסיס‪ 5 :‬ס"מ‪ ,‬אורך הבסיס‪ 6 :‬ס"מ‪ .‬עתה נחשב את גובה התיבה‪:‬‬

‫‪5 ∙ 6 ∙ y = 360‬‬

‫‪30y = 360 / : 30‬‬

‫‪y = 12‬‬

‫שטח הפנים‪ 324 :‬סמ"ר‪ ,‬כי ‪324 = 2 ∙ 12 ∙ 6 ∙ + 2 ∙ 12 ∙ 5 + 2 ∙ 6 ∙ 5‬‬

‫שאלה ‪ 148‬עמוד ‪213‬‬

‫ראשית נסמן גדלים‪ :‬אורך הבסיס‪ ,x :‬רוחב הבסיס‪ ,x – 5 :‬גובה התיבה‪ 8 :‬ס"מ‪ ,‬שטח‬
‫המעטפת‪ 208 :‬סמ"ר‪.‬‬

‫‪x ∙ 8 ∙ 2 + ( x – 5 ) ∙ 8 ∙ 2 = 208‬‬

‫‪16x + 16x – 80 = 208 / + 80‬‬

‫‪32x = 288 / : 32‬‬

‫‪x=9‬‬

‫כלומר‪ :‬אורך הבסיס‪ 9 :‬ס"מ‪ ,‬רוחבו‪ 4 :‬ס"מ‪ .‬כדי לחשב את שטח הפנים עלינו להוסיף‬
‫לשטח המעטפת את שטח שני הבסיסים‪.‬‬
‫‪280 = 36 ∙ 2 + 208‬‬ ‫שטח הפנים‪ 280 :‬סמ"ר כי‬

‫‪127‬‬
 ‫שאלה ‪ 149‬עמוד ‪213‬‬

‫אורך הבסיס‪ 4 :‬ס"מ‪ ,‬רוחב הבסיס‪ ,x :‬גובה התיבה‪ 6 :‬ס"מ‪ .‬שטח הפנים‪ 108 :‬סמ"ר‪.‬‬

‫‪2 ∙ 4x + 2 ∙ 6x + 2 ∙ 24 = 108‬‬

‫‪8x + 12x + 48 = 108 / - 48‬‬

‫‪20x = 60 / : 20‬‬

‫‪x=3‬‬

‫‪72 = 6 ∙ 4 ∙ 3‬‬ ‫לכן נפח התיבה‪ 72 :‬סמ"ק‪ ,‬כי‬

‫שאלה ‪ 150‬עמוד ‪213‬‬

‫תרגיל זה מחזיר אותנו לנושא הפונקציות תוך שילוב הנושא דמיון משולשים‪.‬‬

‫המשולשים ‪ MBA‬ו‪ CLA -‬דומים‪ ,‬משום שיש להם שתי זוויות שוות‪M = ∡ C = 900∡ :‬‬

‫וכן זווית משותפת‪ . ∡A :‬הדמיון בהתאמה‪. MBA ~ ∆CLA∆ :‬‬

‫שיעורי נקודה ‪ B‬הם‪ .) 0 , 9 ( :‬שיעורי נקודה ‪ A‬הם‪( ) 12 , 0 ( :‬הצבנו ‪.) y = 0‬‬

‫נציב‪:‬‬ ‫מן הדמיון נקבל את היחסים הבאים‪:‬‬

‫‪15x = 60 / : 15‬‬

‫‪x=4‬‬

‫נמצא את אורך ‪:CL‬‬

‫‪15y = 45 / : 15‬‬

‫‪y=3‬‬

‫מכאן ששטח המלבן ‪ KLCM‬הוא‪ 24 :‬סמ"ר‪.‬‬

‫‪128‬‬
 ‫‪ .MK = CL = 3,‬לכן שטח המשולש ‪ BKL‬הוא‬ ‫‪KL = MC = 8,‬‬ ‫‪BK = 6‬‬

‫‪ .‬מכאן ששטח המשולש ‪ KBL‬שווה לשטח המלבן ‪. MKLC‬‬

‫אבל את שטחו ניתן למצוא‬ ‫שטח המשולש ‪ ABM‬הוא‪ 54 :‬סמ"ר‪.‬‬

‫גם באמצעות היתר והגובה ליתר‪ .‬לכן‪:‬‬

‫‪54 = 7.5h / : 7.5‬‬

‫‪h = 7.2‬‬

‫אורך הגובה לצלע ‪ AB‬הוא ‪ 7.2‬ס"מ‪.‬‬

‫שאלה ‪ 151‬עמודים ‪214 ,213‬‬

‫שאלה לא פשוטה‪ ,‬המורכבת משאלת תנועה ומקריאת גרף‪.‬‬

‫פתרון מלא בדף התשובות‪.‬‬
‫לכיתות מתקשות‪ :‬ננתח את השאלה עם התלמידים‪.‬‬
‫נתאר את מהלך התנועה של אחד השחיינים (קל יותר את שחייתו של יאיר‪ ,‬שמהירותו‬
‫‪ 1‬מ'‪/‬שנייה)‪ .‬אפשר להמחיש באמצעות סרטוט בריכה על הלוח‪.‬‬
‫נשאל‪ :‬מהי חלוקת השנתות על ציר ה‪( ?x -‬כפולות של ‪ 5‬או ‪ .)10‬מהי חלוקת השנתות על‬
‫ציר ה‪( ?y -‬כפולות של ‪ 5‬או ‪.)10‬‬
‫נתאר את גרף השחייה של יאיר‪ :‬שלושה מחזורים של שחייה (שלושה משולשים)‪ .‬כמה זמן‬
‫עבר עד שיאיר נגע בקצה הבריכה? (‪ 30‬שניות)‪ ,‬עד שהגיע בחזרה‪,‬איזה מרחק עבר? ( ‪30‬‬
‫מ' לכל צד)‪.‬‬
‫עם התלמידים נשאל‪ :‬כמה זמן עבר עד שאבי הגיע לקצה הבריכה? (‪ 20‬שניות)‪ .‬איזה מרחק‬
‫עבר? ונתאר את גרף השחייה של אבי‪ :‬שלושה מחזורים של שחייה (שלושה משולשים)‪.‬‬
‫קל יותר יהיה לענות על השאלות לאחר סרטוט שני הגרפים‪.‬‬

‫שאלה ‪ *151‬עמוד ‪214‬‬

‫שאלה קשה‪ ,‬מיועדת לתלמידים מצטיינים‪ .‬הסבר מלא בדף התשובות‪.‬‬

‫‪129‬‬
 ‫משולשים חופפים‬
‫משולשים חופפים – מבוא‬
‫את המושג צורות חופפות למדו התלמידים כבר בבית הספר היסודי‪ .‬גם בכיתה ז' הזכרנו‬
‫את המושג ולמדנו כי‪:‬‬
‫צורות חופפות הן צורות‪ ,‬שאפשר להניח אחת מעל האחרת‪ ,‬כך שתכסה אותה בדיוק‪.‬‬
‫לשם כך ניתן להזיז‪ ,‬לסובב את הצורות וגם להפוך אותן‪.‬‬

‫‪130‬‬
 ‫וכאן מתגלה הקושי הגדול‪.‬‬
‫כאשר אנו מסרטטים שני משולשים "מוכרים" אחד ליד השני‪ ,‬קל לתלמידים לראות כי‬
‫המשולשים אכן חופפים‪ ,‬משום שהם "רואים" בקלות את הצלעות השוות ואת הזוויות השוות‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬

‫אם נסובב את אחד המשולשים‪ ,‬אנו מעלים את דרגת הקושי‪:‬‬

‫וכאשר אנו נתקלים בשני משולשים‪ ,‬המכסים חלקית זה את זה‪ ,‬דרגת הקושי גוברת עוד יותר‪:‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬

‫נגדיר מהם משולשים חופפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד לזהות צלעות שוות וזוויות שוות במשולשים חופפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד צורת רישום של משולשים חופפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 1‬עמודים ‪229 - 226‬‬

‫מטרת התרגיל על כל סעיפיו הוא ללמד את התלמידים‪ ,‬כי כאשר יש שני משולשים חופפים‪,‬‬
‫מתקבלים שישה שוויונות‪ :‬שלוש צלעות שוות ושלוש זוויות שוות (מובן שיש שוויונות נוספים‪,‬‬
‫כמו גבהים‪ ,‬היקפים‪ ,‬שטחים; אך לא כאן המקום לפרטם)‪.‬‬

‫‪131‬‬
‫את הסימנים המקובלים לקטעים שווים (קו‪ ,‬שני קווים‪ ,‬שלושה קווים) ואת הסימנים המייצגים‬
‫זוויות שוות (קשת‪ ,‬שתי קשתות‪ ,‬שלוש קשתות) למדו התלמידים כבר בכיתה ז'‪ ,‬אולם כאן‬
‫המקום לחזור ולהזכיר כיצד נהוג לסמן גדלים שווים‪.‬‬
‫זוויות שוות ניתן לתאר באמצעות קשת וקו או שניים עליה‪:‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫בסעיף זה מתנסים התלמידים בצורה מוחשית מהם משולשים חופפים‪ ,‬ומהם השוויונות‬
‫הנובעים מן החפיפה‪.‬‬
‫לכיתות מתקשות כדאי להגיע עם מספר זוגות של משולשים חופפים בצבעים שונים‪ ,‬כך‬
‫שהאותיות של הקדקודים רשומות "בתוך המשולש"‪:‬‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬
‫לאחר שיניחו התלמידים את המשולשים אחד על השני במדויק (בהתאמה)‪ ,‬הם יוכלו‬
‫להשלים את השוויונות בסעיף ב'‪.‬‬
‫כדאי כבר כאן להדגיש‪ :‬מול הזוויות השוות מונחות הצלעות השוות בהתאמה‪ ,‬ומול הצלעות‬
‫השוות מונחות הזוויות השוות בהתאמה‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬
‫מדגים את הסימנים המוסכמים לסימון גדלים שווים בין שני סרטוטים או בתוך סרטוט אחד‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫(קווים‪ ,‬קשתות)‪ .‬כמו כן אנו משתמשים בסימון חדש‪ :‬חפיפה‬
‫במקום לרשום משולש ‪ ABC‬חופף למשולש ‪ , KEM‬אנו רושמים‪:‬‬

‫♥ שימו לב! יש לרשום את סדר הופעת הקדקודים בביטוי לפי השוויונות הנתונים‪.‬‬
‫כך נוכל לראות מן ה"כתיבה" מהן הזוויות השוות ומהן הצלעות השוות‪.‬‬
‫סעיף א'‪ :‬מול הזוויות השוות מונחות הצלעות השוות‪ ,‬ולהפך‪ ,‬ןלכן ענת צודקת‪∢.‬‬

‫‪ ∢ L ∢ = B‬כי הן מונחות מול הצלעות השוות‪.AC = EK :‬‬

‫‪132‬‬
 ‫כי הן נמצאות מול הצלעות השוות‪.AB = KL :‬‬ ‫‪∢ E∢=C‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬דוד צודק‪ ,‬כי הזוויות השוות מונחות מול הצלעות השוות בהתאמה‪.‬‬
‫‪ MP = BT‬כי הן מונחות מול הזוויות השוות‪∢ E ∢ = A :‬‬

‫‪ AT = PE‬כי הן מונחות מול הזויות השוות‪∢ B ∢ = M :‬‬

‫סעיף ‪III‬‬
‫מסכם את האמור לעיל‪ :‬מול הזוויות השוות מונחות הצלעות השוות ולהפך‪.‬‬
‫חשוב להזכיר תמיד‪ :‬הזוויות השוות בהתאמה‪ ,‬הצלעות השוות בהתאמה‪...‬‬
‫המילה בהתאמה חשובה בכל הנושא "חפיפת משולשים" (גם בדמיון)‪.‬‬
‫בהמשך סעיף זה נדרשים התלמידים להוסיף את הגדלים החסרים על פי הסרטוטים‪.‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪229‬‬

‫בתרגיל זה נדרשים התלמידים לכתוב את הביטוי‪ ,‬המייצג "משולשים חופפים"‪ ,‬תוך הקפדה על הנתונים‬
‫המופיעים בסרטוטים ועל סדר מדויק ב"שם המשולש" ביחס למשולש שחופף לו‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬במשולש אחד ניתן לכנות את הזוויות במספרים ‪ ,3 ,2 ,1‬ולאחר מכן להוסיף אותם‬
‫מספרים בדיוק במשולש השני (תוך הקפדה על התאמה)‪ .‬כך יהיה קל יותר לכתוב את החפיפה בהתאמה‪.‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪O‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬

‫וכך נוכל לכתוב בקלות‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪R‬‬

‫בסעיפים א' – ד'‪ :‬אין קושי לכתוב את החפיפה בהתאמה‪.‬‬

‫בסעיפים ה' ו‪ -‬ו'‪ :‬כדאי להוסיף קודם קשתות או מספרים לזוויות השוות על מנת להקל על תלמידים‬
‫מתקשים‪:‬‬

‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪K‬‬
 ‫נסמן את ∢‪ N‬כזווית‪ ;1 :‬נסמן את זווית ‪ K‬כזווית‪ ,2 :‬כי היא מונחת מול צלע שמסומנת כשווה לצלע‬
‫אחרת; ולבסוף נסמן את ∢‪ K‬כזווית‪ , 3 :‬כי היא נותרה אחרונה‪.‬‬

‫אחר כך נסמן את הזוויות השוות בהתאמה במשולש ‪.LEP‬‬

‫‪L‬‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪.‬‬ ‫וכך נוכל לכתוב בקלות את החפיפה‪:‬‬

‫בסעיפים ז' ו – י' יש קושי חדש‪ :‬יש זוויות קדקודיות שוות; ובסעיפים ח' ו – ט' יש צלע משותפת‪ .‬זה‬
‫המקום לשיח כיתתי‪ ,‬בו נדון‪ :‬כיצד נכתוב את החפיפה בהתאמה? האם יש לנו "נתון מסתתר" ? מהו נתון‬
‫מסתתר? נכתוב שוויונות מוכרים למושגים שכבר למדנו‪ ,‬כמו‪ :‬זוויות מתחלפות או מתאימות שוות בין‬
‫ישרים מקבילים‪ ,‬זוויות הצמודות לזוויות שוות ‪ -‬שוות גם הן‪ ,‬זווית משותפת‪ ,‬צלע משותפת וכו'‪.‬‬

‫סעיף ז'‪:‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬

‫סעיף ח'‪:‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪B‬‬ ‫סעיף ט'‪:‬‬

‫‪B‬‬

‫‪1 1‬‬

‫‪3 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪134‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
 ‫סעיף י'‪:‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪O‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪K‬‬

‫תרגיל ‪ 3‬עמוד ‪230‬‬

‫על פי חפיפה הכתובה בהתאמה נדרשים התלמידים לכתוב שלושה שוויונות של צלעות ושלושה שוויונות‬
‫של זוויות‪.‬‬
‫כדאי לסמן את הזוויות השוות ואת הצלעות השוות גם על גבי הסרטוטים( היכן שהם לא מסומנים)‬
‫ואחר‪-‬כך להוסיף אותיות מתאימות ליד קדקודי המשולשים‪.‬‬
‫בתרגיל זה מסורטטים המשולשים בנפרד זה מזה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 4‬עמוד ‪230‬‬

‫ההוראה כמו בתרגיל ‪;3‬אולם בניגוד לתרגיל הקודם‪ ,‬כאן המשולשים מסורטטים כשהם צמודים אחד לשני‬
‫(סעיפים‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד' ו – ה' )‪ ,‬ובחלקם כשהם מכסים חלקית זה את זה (סעיפים ו'‪ ,‬ז' ו – ח' )‪ .‬נכון כי‬
‫תלמידים מתקדמים אינם זקוקים "לראות" את המשולשים‪ ,‬משום שאם החפיפה כתובה בהתאמה‪ ,‬ניתן‬
‫לכתוב את השוויונות מיד ללא כל צורך בסימון או במדידה של המשולשים הנתונים‪.‬‬
‫עם זאת כדאי להרגילם גם לראות את השוויונות בסרטוט וגם לסמנם‪ ,‬כדי שמידע זה יעזור להם במעבר‬
‫לכתיבת הוכחה פורמלית‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 15 – 5‬עמודים ‪233 - 231‬‬

‫‪135‬‬
 ‫נתונים משולשים החופפים בהתאמה‪ ,‬והתלמידים נדרשים להוסיף גדלים של צלעות ו ‪ /‬או זוויות‪ .‬לעיתים‬
‫עליהם להוסיף זווית על פי סכום זוויות במשולש או משפט פיתגורס‪.‬‬
‫בחלק מהשאלות נדרשים התלמידים לחשב את היקף המשולש או מחצית ההיקף‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 16‬עמוד ‪233‬‬

‫תרגיל פשוט‪ .‬התלמידים נדרשים לחשב את שטחי הריבועים‪ ,‬הנבנים על צלעות משולש ישר‪-‬זווית‪,‬‬
‫ומופתעים לקבל שסכום שטחי הריבועים‪ ,‬הבנויים על הניצבים‪ ,‬שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר‪.‬‬
‫כאן המקום להזכיר את המושג "משפט פיתגורס"‪ ,‬שעליו נדון בהמשך‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 17‬עמוד ‪233‬‬

‫המשולשים בסרטוט זה מונחים אחד לצד השני‪ ,‬אולם "בסיבוב והיפוך"‪.‬‬

‫לכן כדאי‪ ,‬ראשית‪ ,‬לסמן כל זוג צלעות שוות בצבע אחר‪ ,‬וכן לסמן את הזוויות השוות;‬

‫ורק אחר‪ -‬כך להוסיף את הגדלים‪:‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪4.06‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪3.94‬‬ ‫‪ACE∢ = 800‬‬
‫‪8‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪6.22‬‬
‫‪6.22‬‬
‫‪4.06‬‬ ‫‪∢DEC = 1000‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪8‬‬

‫היקף‪ 28.44 :‬ס"מ ‪. = 3.94 + 6.22 + 8 + 6.22 + 4.06‬‬

‫משפטי חפיפה – קדם דדוקטיבי‬

‫‪136‬‬
 ‫בשיעורים אלו כדאי להצטייד ברצועות ‪ /‬חוטים ‪ /‬פסים מסול או כל דבר דומה‪ ,‬סיכות מתפצלות ובזוויות‬
‫או במד– זווית‪ ,‬כדי שנוכל לבנות משולשים שונים ולראות אם הם חופפים‪ ,‬או לא‪,‬וגם על מנת לאשש או‬
‫לסתור טענות‪ :‬מהם התנאים המספיקים כדי שנוכל לומר שהמשולשים הנתונים חופפים?‬
‫בפרק זה נלמד כי אין צורך לבדוק אם מתקיימים שישה שוויונות על מנת לדעת אם המשולשים חופפים‪,‬‬
‫אלא נלמד להסתפק בשלושה‪.‬‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 3 :‬שעות‪.‬‬

‫אתרים המדגימים את שלושת משפטי החפיפה‪:‬‬

‫‪https://sites.google.com/site/mathamakimtavor/zelazavitzela‬‬

‫‪https://sites.google.com/site/mathamakimtavor/zavitzelazavit‬‬

‫‪https://sites.google.com/site/mathamakimtavor/zelazelazela‬‬
‫הסבר מדעי לחפיפה‬

‫‪.highmath.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&task=view‬‬

‫הסבר לחפיפה כולל מצגת נחמדה‬

‫חפיפת משולשים‪geometry.wiki.co.il/index.php/‬‬

‫תרגיל ‪ 18‬עמודים ‪237 - 235‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫סעיף א' ו – ב'‪ :‬יש אינסוף אפשרויות‪.‬‬
‫הדרך הפשוטה ביותר להדגים היא באמצעות שלושה משולשים‪ :‬האחד חד – זוויות‪ ,‬השני ישר – זווית‪,‬‬
‫והשלישי קהה‪-‬זווית‪:‬‬

‫‪ 4‬ס"מ‬ ‫‪ 4‬ס"מ‬
‫‪ 4‬ס"מ‬

‫‪ 3‬ס"מ‬ ‫‪ 3‬ס"מ‬ ‫‪ 3‬ס"מ‬

‫סעיף ג'‪ :‬כאשר נסרטט משולש ששתיים מצלעותיו הן ‪ 3‬ס"מ ו – ‪ 4‬ס"מ‪ ,‬והזווית ביניהם היא בת ‪,300‬‬
‫נוכל לסרטט רק משולש אחד כזה‪.‬‬
‫על מנת להדגים "בנייה" זו אפשר להתחיל בסרטוט הצלע בת ‪ 3‬ס"מ; אחר‪ -‬כך נבנה את הזווית;ולבסוף‬
‫נקצה על שוק הזווית קטע שגודלו ‪ 4‬ס"מ‪ .‬מצב זה "יראה" כי קיים רק משולש אחד כזה‪:‬‬

‫‪137‬‬
 ‫‪ 4‬ס"מ‬

‫‪300‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪ 3‬ס"מ‬ ‫‪ 3‬ס"מ‬ ‫‪ 3‬ס"מ‬

‫סעיף ד'‪ :‬שלושת המשולשים שבסרטוט הם משולשים חופפים‪.‬‬

‫סעיף ה'‪ :‬ניתן ליצור שני משולשים‪ ,‬שלהם שתי צלעות בנות ‪ 3‬ס"מ ו – ‪ 4‬ס"מ וזווית בת ‪ ,300‬שאינה‬
‫הזווית הכלואה ביניהם‪.‬‬
‫(בכל פעם הזווית תהיה בקצה אחר של כל קטע ‪).‬‬

‫סעיף ו'‪ :‬הטענה נכונה‪ :‬אם שני משולשים שווים בשתי צלעות ובזווית הכלואה ביניהם‪ ,‬ניתן לומר כי הם‬
‫משולשים חופפים‪.‬‬
‫(הדגמנו זאת באמצעות הבנייה בסעיף הקודם‪ ,‬מתקבל משולש יחיד‪).‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫מגדירים את משפט החפיפה "צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪ .‬מדגישים כי הוא תנאי מספיק לחפיפה‪ ,‬וכי מהחפיפה‬
‫מתקבלים שלושה שוויונות חדשים (משפט זה נקרא גם "משפט חפיפה ראשון")‪.‬‬
‫בהמשך נדרשים התלמידים לזהות משולשים החופפים לפי משפט החפיפה שנלמד‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים‪ :‬הוסיפו אותיות ליד קדקודי המשולשים‪ ,‬ובקשו מהתלמידים לכתוב את החפיפה‬
‫בהתאמה‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫לדוגמה סעיף ה'‪:‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫‪R‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫‪138‬‬
 ‫תרגיל ‪ 19‬עמוד ‪237‬‬
‫תרגול זהה לתרגיל ‪ 18‬סעיף ה' ‪ ,‬כתיבת חפיפה בהתאמה תוך הקפדה על סדר הקדקודים‪.‬‬
‫ראו דוגמה לעיל‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 22 – 20‬עמודים ‪238 ,237‬‬

‫הוספת צלעות וזוויות במשולשים חופפים‪.‬‬
‫הקפידו בנימוק‪ :‬כי הן הזוויות ‪ /‬הצלעות שמול הצלעות ‪ /‬הזוויות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 23‬עמוד ‪238‬‬

‫בתרגיל זה נדרשים התלמידים לזהות תחילה אילו מבין זוגות המשולשים הם חופפים על פי משפט החפיפה‬
‫הראשון‪ .‬אם המשולשים חופפים‪ ,‬הם נדרשים לכתוב את החפיפה בהתאמה ולכתוב את שלושת השוויונות‬
‫החדשים שהתקבלו מהחפיפה‪.‬‬

‫♥ שימו לב! מרבית התלמידים אינם מבינים את המשמעות ואת ההבדלים בין‪:‬‬
‫שני קטעים (או ישרים) החותכים זה את זה‪.‬‬
‫שני קטעים‪ ,‬כך שקטע אחד (בלבד) חוצה את השני‪.‬‬
‫שני קטעים החוצים זה את זה‪.‬‬

‫רצוי לחדד את ההבדלים‪:‬‬

‫חוצים זה את זה‬ ‫חותכים זה את זה‬

‫האחד חוצה את השני‬ ‫האחד חוצה את השני‬

‫‪139‬‬
 ‫תרגיל ‪ 24‬עמוד ‪239‬‬

‫סעיף א'‪ :‬הזוויות הן זוויות קדקודיות‪ ,‬ולכן הן שוות‪.‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬צלע וזווית אינם תנאי מספיק לחפיפה‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬המשולשים חופפים‪ ,‬כי נתונות שתי צלעות במשולש אחד‪ ,‬השוות בהתאמה לשתי צלעות‬
‫במשולש אחר‪ .‬כמו כן הזווית הכלואה בין שתי הצלעות שווה‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬השלמה (ראו דפי התשובות)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 25‬עמוד ‪239‬‬

‫סעיף א'‪ TE :‬היא אכן צלע משותפת לשני המשולשים‪.‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬אף ש‪ , TP = TK -‬המשולשים אינם חופפים (שתי צלעות אינן תנאי מספיק)‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬אף שנוסף נתון‪ ,‬המשולשים אינם חופפים‪ ,‬משום שזו לא הזווית הכלואה בין שתי הצלעות‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬עתה מתקיימים שלושת התנאים לחפיפה (צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע)‪.‬‬
‫סעיף ה'‪ :‬השלמה (ראו דפי התשובות)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 26‬עמוד ‪239‬‬

‫תרגיל זה ממחיש את החשיבות של כתיבה בהתאמה של החפיפה‪.‬‬

‫שני זוגות המשולשים שבשאלה חופפים‪ ,‬אך רק בסרטוט ( ‪. D = ∢B∢ ) 2‬‬

‫∢‪C = ∢B‬‬ ‫לכן‬ ‫בסרטוט ‪: 1‬‬

‫לכן ∢‪D = ∢B‬‬ ‫בסרטוט ‪: 2‬‬

‫תרגיל ‪ 27‬עמודים ‪241 ,240‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫סעיף א'‪ :‬יש אינסוף משולשים‪ ,‬שלהם זווית בת ‪. 600‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬יש אינסוף משולשים‪ ,‬שלהם שתי זוויות בנות ‪ 600‬ו – ‪,400‬והזווית השלישית‪.800 :‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬

‫‪ 3‬ס"מ‬ ‫‪ 4‬ס"מ‬ ‫‪ 5‬ס"מ‬

‫‪140‬‬
 ‫סעיף ג'‪ :‬בעזרת נתונים אלו ניתן לבנות משולש יחיד‪.‬‬

‫סעיף ד'‪ :‬כל ארבעת המשולשים הם משולשים חופפים‪.‬‬

‫סעיף ה'‪ :‬ניתן לסרטט שני משולשים‪ ,‬שלהם שתי זוויות בנות ‪ 300‬ו – ‪ ,400‬וצלע בת ‪ 4‬ס"מ‪ ,‬שאינה‬
‫נמצאת ביניהן (פעם תהיה הצלע על השוק של הזווית בת ‪ ,300‬ובפעם אחרת‪ -‬על השוק של הזווית בת ‪40‬‬
‫‪.)0‬‬
‫המשולשים לא יהיו חופפים למשולשים שבסעיף ג'‪.‬‬
‫סעיף ו'‪ :‬הטענה נכונה‪ :‬אם שני משולשים שווים בשתי זוויות ובצלע שביניהן (הכלואה ביניהן)‪ ,‬הם‬
‫משולשים חופפים‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫מגדירים את משפט החפיפה "זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית" ‪.‬מדגישים כי הוא תנאי מספיק לחפיפה ואת העובדה‪ ,‬כי‬
‫מהחפיפה מתקבלים שלושה שוויונות חדשים (משפט זה נקרא גם "משפט חפיפה שני")‪.‬‬

‫בהמשך נדרשים התלמידים לזהות משולשים החופפים לפי משפט החפיפה שנלמד‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים‪ :‬הוסיפו אותיות ליד קדקודי המשולשים‪ ,‬ובקשו מהתלמידים לכתוב את החפיפה‬
‫‪A‬‬ ‫בהתאמה‪.‬‬

‫סעיף ג'‪:‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪O‬‬

‫‪R‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 28‬עמוד ‪242‬‬

‫תרגול זהה לתרגיל ‪ 27‬סעיף ה' ‪ ,‬כתיבת חפיפה בהתאמה תוך הקפדה על סדר הקדקודים‪.‬‬
‫ראו דוגמה לעיל‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫תרגילים ‪ 30 ,29‬עמוד ‪243‬‬

‫הוספת צלעות וזוויות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫הקפידו בנימוק‪ :‬כי הן הזוויות ‪ /‬הצלעות שמול הצלעות ‪ /‬הזוויות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 31‬עמוד ‪243‬‬

‫בתרגיל זה נדרשים התלמידים לזהות תחילה אילו זוגות של משולשים הם חופפים על פי משפט החפיפה‬
‫השני‪ .‬אם המשולשים חופפים‪ ,‬הם נדרשים לכתוב את החפיפה בהתאמה‪ ,‬ולבסוף לכתוב את שלושת‬
‫השוויונות החדשים שהתקבלו מהחפיפה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 32‬עמוד ‪243‬‬

‫סעיף א'‪ :‬הזוויות שוות מפני שהן זוויות קדקודיות‪.‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬צלע וזווית אינם תנאי מספיק לחפיפה‪.‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬עתה ניתן לקבוע כי המשולשים חופפים על פי המשפט‪ :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית‪.‬‬

‫סעיף ד'‪ :‬השלמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 33‬עמוד ‪244‬‬

‫הסרטוט המופיע בשאלה זו מהווה דרגת קושי מסוימת אצל תלמידים‪ ,‬משום שאינם רואים את שני‬
‫המשולשים במלואם‪ .‬לתלמידים אלו כדאי להפריד את המשולשים‪.‬‬

‫ראשית נתבונן בסרטוט‪ ,‬נוסיף קדקוד ‪ ,O‬ונראה כי קיימים ארבעה משולשים ( ‪ABD, ACE,‬‬
‫‪ ,BEO‬ו – ‪ )CDO‬ומרובע אחד ( ‪.) AEOD‬‬

‫נפריד את המשולשים הגדולים הנתונים‪ ,‬וכך יקל עלינו להשלים את הנדרש‪:‬‬

‫‪B‬‬
‫‪B‬‬

‫‪E‬‬

‫‪O‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪142‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
 ‫סעיף א'‪ A∢ :‬היא זווית משותפת לשני המשולשים ‪ ∆ABE‬ו ‪. ACD∆ -‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬אף שנוסף נתון‪ ,‬שוויון בין שתי זוויות אינו מאפשר חפיפה‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬כאשר מוסיפים את הנתון‪, AB = AC :‬ניתן לקבוע כי שני המשולשים חופפים על פי‬
‫‪.‬‬ ‫המשפט‪ :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬השלמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 34‬עמוד ‪:244‬‬

‫רק מהסרטוט הראשון ניתן להסיק כי המשולשים חופפים‪ .‬בסרטוט ( ‪ ) 2‬הצלע השווה לא מונחת מול‬
‫הזווית השווה בהתאמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 35‬עמודים ‪246 ,245‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫סעיף א'‪ :‬יש רק אפשרות אחת לסרטט משולש‪ ,‬שצלעותיו ‪ 5‬ס"מ‪ 4 ,‬ס"מ ו – ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬

‫אפשר להגיע לכיתה עם רצועות באורכים המתאימים‪ ,‬ולאפשר לתלמידים להתנסות בבניית משולשים‬
‫שונים‪ .‬דרך בנייה זו אפשר להזכיר את המשפט‪" :‬סכום שתי צלעות במשולש תמיד גדול מהצלע‬
‫השלישית"‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬כל המשולשים חופפים‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬הטענה נכונה‪ .‬אם שלוש צלעות במשולש אחד שוות לשלוש צלעות במשולש שני‪ ,‬המשולשים‬
‫חופפים‪.‬‬

‫סעיף ד'‪ :‬מגדירים את משפט החפיפה "צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע" ‪,‬ומדגישים כי הוא תנאי מספיק לחפיפה‪ .‬כן‬
‫מדגישים את העובדה‪ ,‬כי מהחפיפה מתקבלים שלושה שוויונות חדשים (משפט זה נקרא גם "משפט חפיפה‬
‫שלישי")‪.‬‬

‫בהמשך נדרשים התלמידים לזהות משולשים החופפים לפי משפט החפיפה שנלמד‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 36‬עמוד ‪246‬‬

‫‪143‬‬
 ‫זיהוי משולשים חופפים על פי המשפט‪ :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע‪ .‬אם המשולשים חופפים‪ ,‬כתיבת החפיפה‬
‫בהתאמה‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 38 , 37‬עמוד ‪247‬‬

‫בשני התרגילים המשולשים חופפים‪ .‬ניתן להוסיף זוויות חסרות על פי שוויונות הנובעים מהחפיפה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 39‬עמוד ‪247‬‬

‫בתרגיל זה נדרשים התלמידים לבדוק אם המשולשים חופפים‪ .‬אם כן‪ ,‬עליהם לכתוב את החפיפה בהתאמה‬
‫ואת השוויונות הנובעים מהחפיפה‪ .‬אם לא‪ ,‬עליהם לנמק מדוע‪.‬‬

‫♥ שימו לב! בסעיף ד' המשולשים אינם חופפים‪.‬‬

‫(בקשו מהתלמידים לסמן בקו ‪ /‬קווים או בצבע את הצלעות השוות‪).‬‬

‫תרגיל ‪ 40‬עמוד ‪248‬‬

‫גם תרגיל זה‪ ,‬כמו תרגיל ‪ 33,‬מהווה בעיה מסוימת‪ ,‬משום שיש כאן שני משולשים המכסים חלקית זה את‬
‫זה‪ .‬בסרטוט יש חמישה משולשים (הוסיפו קדקוד ‪ ,)O‬אך העובדה שבסרטוט זה יש צלע משותפת מקילה‬
‫את ההבנה‪ .‬בכל מקרה אם התלמידים מתקשים‪" ,‬פרקו" את הסרטוט‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪E‬‬
‫‪E‬‬

‫‪O‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪B‬‬

‫סעיף א'‪ :‬הקטע ‪ AB‬משמש כצלע משותפת לשני המשולשים ∆‪ ABE‬ו ‪. BAC∆ -‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬שתי צלעות שוות אינן מגדירות חפיפה‪.‬‬

‫‪144‬‬
 ‫סעיף ג'‪ :‬כן‪ ,‬המשולשים חופפים על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע"‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬השלמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 41‬עמוד ‪248‬‬

‫סעיף א'‪ :‬אף‪-‬על‪-‬פי שנתונות שתי צלעות שוות ויש "קטע משותף" לשני המשולשים ( ‪ ,) KP‬לא ניתן‬
‫להגיע למסקנה כי המשולשים חופפים‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬כן‪ ,‬הטענה נכונה‪.‬‬

‫ניתן להגיע למסקנה דרך מקרה פרטי כך‪ 4 :‬ס"מ = ‪ KP, 3‬ס"מ = ‪, BP = AK‬ומכאן ניתן‬
‫להסיק כי‪ 7 :‬ס"מ = ‪( BK = AP‬חיבור גודל שווה לגדלים שווים) ‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬כאשר שלוש צלעות במשולש אחד שוות לשלוש צלעות במשולש אחר‪ ,‬המשולשים חופפים‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬השלמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 42‬עמוד ‪249‬‬

‫בשני הסרטוטים המשולשים חופפים‪-‬גם על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע" וגם על פי המשפט‪" :‬צלע‪,‬‬
‫‪ D = ∢A∢ ,‬ואילו‬ ‫זווית‪ ,‬צלע";אולם כאשר נכתוב את החפיפה בהתאמה‪ ,‬נראה כי בסרטוט הראשון‬

‫בסרטוט ( ‪. E = ∢A∢ ) 2‬‬

‫משפטי חפיפה קדם דדוקטיבי – תרגילים שונים‪.‬‬

‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 43‬עמוד ‪251‬‬

‫בתרגיל זה נתונים זוגות של משולשים חופפים‪ ,‬והתלמידים מתבקשים לזהות רק על פי איזה משפט הם‬
‫חופפים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 44‬עמוד ‪251‬‬

‫בניגוד לתרגיל הקודם‪ .‬נדרשים התלמידים לזהות אילו הם זוגות המשולשים החופפים‪ ,‬לציין על פי איזה‬
‫משפט הם חופפים‪ ,‬ולנמק מדוע הזוגות האחרים אינם חופפים‪.‬‬

‫‪145‬‬
 ‫תרגיל ‪ 45‬עמוד ‪252‬‬

‫תרגיל זה דומה במהותו לתרגיל ‪ ,44‬אולם בחלק מהסרטוטים יש "נתון מסתתר"‪ .‬קושי נוסף‪ :‬לתת דוגמה‬
‫נגדית‪ ,‬אם המשולשים לא חופפים בצורת הסרטוט‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬חופפים‪,‬כי יש צלע משותפת‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬יש זווית שווה‪ .‬ניתן להגיע לשוויון דרך השלמה לזווית שטוחה‪ ,‬או דרך חיסור זווית משותפת (∢‬

‫‪ ) ACD‬משתי הזוויות השוות‪.‬‬

‫סעיף ה'‪ :‬לא חופפים‪ .‬מספיק לתת גדלים שונים על הצלעות‪.‬‬
‫סעיף ו'‪ :‬לא חופפים‪.‬ניתן להגדיל את שתי הצלעות שאינן שוות במשולש העליון (להאריך את שוקי הזווית‬
‫השווה במשולש אחד)‪.‬‬
‫סעיף ז'‪ :‬לא חופפים‪ .‬ניתן לשנות באחד המשולשים את גודל הזווית הכלואה בין הצלעות השוות‪.‬‬

‫♥ שימו לב לתזכורת " אמצע קטע"‪ .‬לתלמידים ברור מה פירוש המילה "אמצע קטע"‪ ,‬אך חלקם אינו יודע‬
‫לתרגם זאת לשוויון מתמטי‪.‬‬

‫בכיתות מתקשות הסבירו באמצעות ההמחשה הבאה‪:‬‬

‫דני ויוסי יצאו כל אחד מביתו לכיוון בית השני‪ ,‬ונפגשו באמצע הדרך‪ .‬איזה סרטוט מסביר את המשפט?‬
‫נמקו‪ ,‬ורשמו שוויון או אי – שוויון מתאים‪:‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪BC ≠ AC‬‬ ‫‪BC ≠ AC‬‬
‫יוסי‬ ‫דני‬ ‫יוסי‬ ‫דני‬

‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪BC = AC‬‬
‫יוסי‬ ‫דני‬

‫תרגיל ‪ 46‬עמוד ‪253‬‬

‫) ‪,‬ועל פי חישוב יש לנו‬ ‫סרטוט שאלה זו מזכיר את שאלה ‪ 33‬בעמוד ‪ .247‬יש לנו זווית משותפת (‪A‬‬
‫שני זוגות של קטעים שווים‪ AD =AC :‬ו – ‪. AE = AB‬‬

‫המשולשים חופפים על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪.‬‬

‫‪146‬‬
 ‫זווית ∢‪ ACB‬שווה לזווית ∢‪ , ADE‬כי הן מונחות מול הצלעות השוות בהתאמה‪.‬‬

‫כך גם ‪.∢B = ∢E‬‬

‫לכיתות מתקדמות ניתן להוסיף קדקוד נוסף ( למשל ‪ ) DO = CO‬ולשאול‪ :‬האם יש זוג נוסף‬
‫‪.‬‬ ‫של משולשים חופפים? התשובה כן‪:‬‬

‫♥ שימו לב לתזכורת "חוצה זווית"‪ .‬לתלמידים ברור מה פירוש המילה "חוצה זווית"‪ ,‬אבל חלקם אינו‬
‫יודע לתרגם זאת לשוויון מתמטי‪.‬‬

‫בכיתות מתקשות הסבירו זאת באמצעות הסרטוט‪:‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪E‬‬ ‫סרטוט ‪3‬‬ ‫‪E‬‬ ‫סרטוט ‪1‬‬

‫‪E‬‬ ‫סרטוט ‪2‬‬

‫רק בסרטוט ( ‪ BE ) 3‬הוא חוצה זווית‪ ,‬ולכן נוכל לכתוב את השוויון‪. BEC = ∢AEB∢ :‬‬

‫תרגיל ‪ 47‬עמוד ‪253‬‬

‫בתרגיל זה מתבקשים התלמידים לחשב גדלים של צלעות במשולש‪ .‬לאחר סימון כל הגדלים יתברר כי שני‬
‫המשולשים חופפים על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע"‪.‬‬

‫וכיוון ששני המשולשים חופפים‪ ,‬ניתן להוסיף "שוויונות חדשים" שהתקבלו מהחפיפה‪:‬‬

‫‪∢DCA = ∢BCA , ∢DAC = ∢AC‬‬

‫לכן ‪ AC‬חוצה גם את זווית ∢‪ DCB‬וגם את זווית ∢‪. DAB‬‬

‫תרגיל ‪ 48‬עמוד ‪254‬‬

‫כיוון שהמשולשים בתרגיל זה מכסים חלקית זה את זה‪ ,‬יהיו מספר תלמידים שלא "יראו" את החפיפה‪.‬‬
‫לשם כך אפשר לעזור בשתי דרכים‪:‬‬

‫‪147‬‬
 ‫האחת‪ :‬לצבוע כל משולש בצבע אחר ולכתוב את הגדלים המספריים שמצאנו ( יש צלע משותפת )‪.‬‬
‫השנייה‪" :‬להפריד" את המשולשים ולכתוב את הגדלים המספריים‪ .‬בדרך זו לא נראה את "הצלע‬
‫המשותפת"‪ ,‬אך נוכל לראות זאת דרך הקדקודים‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪G‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪G‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬

‫סעיף א'‪ . AFE = 350∢ :‬סעיף ב'‪.AEF = 700∢ :‬‬

‫על פי המשפט‪" :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬ ‫סעיף ג'‪ :‬המשולשים‬

‫סעיף ד'‪ AE = GF :‬כי הן הצלעות שמול הזוויות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫סעיף ה'‪ EG = FA :‬כי הן הצלעות שמול הזוויות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 49‬עמוד ‪254‬‬

‫במקום המידע הנתון (לפני הגדלים המספריים של הצלעות) אפשר להחליף נתון‪:‬‬

‫הקטעים ‪ AM‬ו ‪ BL -‬חוצים זה את זה‪ .‬איזה מידע אנו יכולים להסיק מנתון זה?‬

‫זוויות קדקודיות שוות‪.‬‬ ‫סעיף א'‪C1 = ∢C2∢ = 550 :‬‬

‫סעיף ב'‪ 8 :‬ס"מ = ‪ CL = BC‬נתון‪ .‬סעיפים ג' ‪ ,‬ד'‪ 6 :‬ס"מ = ‪ CM = AC‬נתון‪.‬‬

‫על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪.‬‬ ‫סעיף ה'‪:‬‬

‫‪148‬‬
 ‫סעיף ו'‪ M = ∢A∢ :‬כי הן הזוויות שמול הצלעות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫∢‪ B = ∢L‬כי הן הזוויות שמול הצלעות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬ ‫סעיף ז'‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 50‬עמוד ‪254‬‬

‫במקום לומר כי הנקודה ‪ C‬היא אמצע הצלע ‪ ,BD‬ניתן לומר כי הקטע ‪ AE‬חוצה את הקטע‬
‫‪. BD‬‬
‫סעיף א'‪ 7 :‬ס"מ = ‪ CD = BC‬נתון אמצע צלע‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ C1 = ∢C2 = 600∢ :‬זוויות קדקודיות שוות‪.‬‬

‫סעיפים ג' ‪ ,‬ד'‪ B = ∢D = 900∢ :‬הגדרת אנך (אנך יוצר זווית בת ‪ 900‬בנקודה בה הוא‬
‫נחתך עם הישר המאונך לו)‪.‬‬
‫על פי המשפט‪" :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬ ‫סעיף ה'‪:‬‬
‫סעיף ו'‪ :‬כן‪ ,‬ניתן לומר כי הנקודה ‪ C‬היא אמצע הקטע ‪ ,AE‬משום שהתקבל השוויון‪:‬‬
‫‪ AC = CE‬מהחפיפה‪.‬‬
‫סעיף ז'‪ AB = ED :‬כי הן הצלעות שמול הזוויות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 51‬עמוד ‪254‬‬

‫סרטוט דומה ראינו כבר בתרגיל ‪ ( 41‬עמוד ‪ .) 251‬כיוון שהגדלים נתונים גם כשוויון וגם‬
‫בגדלים מספריים‪,‬קל לראות אילו הן הצלעות השוות‪.‬‬
‫סעיף ב'‪ 4 :‬ס"מ = ‪ FE = AB‬נתון ‪.‬‬ ‫סעיף א'‪ 6 :‬ס"מ = ‪ AD = CE‬נתון‪.‬‬
‫סעיפים ג' ‪ ,‬ד' ‪ 8 :‬ס"מ = ‪ BD = CF‬כלל החיבור‪ .‬חיבור גדלים שווים לגדלים שווים‪.‬‬
‫לפי משפט החפיפה‪ ":‬צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע"‪.‬‬ ‫סעיף ה'‪:‬‬
‫סעיפים ו' ‪ ,‬ז'‪ ADB = ∢ECF , ∢FEC = ∢BAD∢ :‬כי הן הזוויות שמול הצלעות‬
‫השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫♥ שימו לב! ניתן לשאול תלמידים מתקדמים‪ :‬איזה נתון נוסף אפשר להסיק מהשוויון שקיבלנו‬
‫בסעיף ו' ? התשובה‪ :‬ישרים מקבילים‪ AD || CE .‬הנימוק‪ :‬אם הזוויות המתחלפות שוות‪,‬‬
‫אזי הישרים מקבילים‪.‬‬
‫ניתן להוסיף שוויון ‪ EFC = ∢ABD∢ :‬ואז נקבל‪. FE || AB :‬‬

‫תרגיל ‪ 52‬עמוד ‪255‬‬

‫כבר נתקלנו בסרטוט מסוג זה‪.‬‬

‫מתקבלת חפיפה על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪.‬‬

‫‪149‬‬
 ‫תרגיל ‪ 53‬עמוד ‪255‬‬

‫תרגיל זה משלב מושגים שונים שלמדנו‪ ,‬וכאן המקום לחזור ולהזכירם‪:‬‬

‫זוויות צמודות סכומן ‪ ,1800‬סכום זוויות במשולש ‪ ,1800‬חיבור קטעים שווים וכן חפיפה על פי המשפט‪:‬‬
‫"זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬אל תפרידו את המשולשים‪,‬כי הם לא יוכלו לחשב זוויות צמודות‪.‬‬
‫השלימו את הגדלים על גבי הסרטוט‪ ,‬ותגיעו לחפיפה והשלמת שוויונות הנובעות מהחפיפה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 54‬עמוד ‪255‬‬

‫תרגיל זה משלב ישרים מקבילים ומוביל לשוויונות הנובעים מהמשפט‪ :‬זוויות מתחלפות שוות בין ישרים‬
‫מקבילים‪.‬‬

‫♥ לתלמידים מתקדמים‪ :‬בקשו לדלג על סעיפים א' – ה' ‪ ,‬לסמן גדלים שווים על גבי הסרטוט‪ ,‬ולהגיע‬
‫למסקנה כי המשולשים חופפים על פי המשפט‪":‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬

‫ייתכן כי חלק מהתלמידים יטעה ויחשוב כי ניתן להוכיח ללא הזוויות הקדקודיות‪ ,‬שהרי נתונות לנו צלע‬
‫ושתי זוויות שוות‪ .‬חזרו והדגישו‪ :‬המשפט "זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית" מדבר על צלע ושתי הזוויות המונחות עליה‪,‬‬
‫או שתי זוויות והצלע הכלואה ביניהן‪.‬‬

‫♥ שימו לב! השוויון ∢‪ A = ∢C‬לא תורם לחפיפה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ *55‬עמוד ‪256‬‬

‫תרגיל זה עוסק בזוויות מתחלפות שוות בין ישרים מקבילים‪ ,‬בחיבור גדלים שווים ובחפיפה של משולשים‪,‬‬
‫המכסים חלקית זה את זה‪ .‬כיוון שנתונים גדלים מספריים‪ ,‬קל להוסיף את הגדלים החסרים ולהגיע לחפיפה‬
‫על פי המשפט‪":‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 56‬עמוד ‪256‬‬

‫תרגיל זה מתחיל בחפיפה "פשוטה" על פי "צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪ ,‬מגיעים לשוויונות הנובעים מהחפיפה‪,‬‬
‫ועושים חפיפה נוספת על פי "הנתונים החדשים"‪ .‬חפיפה על פי‪ ":‬צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע"‪.‬‬

‫♥ שימו לב לתזכורת " גובה במשולש"‪ .‬לתלמידים ברור מה פירוש המילה "גובה במשולש"‪ ,‬אך חלקם‬
‫הגובה במשולש יוצר זווית‬ ‫אינו יודע לתרגם זאת לשוויון מתמטי‪.‬‬

‫‪150‬‬
 ‫בת ‪ 900‬במשולש ישר ‪ -‬זווית‪ ,‬שתי זוויות בנות ‪ 900‬במשולש חד‪ -‬זוויות‪ ,‬ושתי זוויות בנות ‪ 900‬מחוץ‬
‫למשולש במשולש קהה – זווית‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 57‬עמוד ‪256‬‬

‫כמו בתרגיל הקודם משלב תרגיל זה "חפיפה בתוך חפיפה"‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו חופפים שני משולשים‪ ,‬מסיקים‬
‫מסקנה לגבי שוויון נוסף‪ ,‬המוביל אותנו לקראת חפיפה שנייה והסקת מסקנות נוספות‪.‬‬
‫לפי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע" (∢‪.) EAK = ∢LBN = 900‬‬ ‫סעיף א'‪:‬‬
‫סעיפים ב' ו – ג'‪ :‬השלמה פשוטה‪.‬‬
‫על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪.‬‬ ‫סעיף ד'‪:‬‬
‫סעיף ה'‪ :‬השלמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 58‬עמוד ‪257‬‬

‫גם תרגיל זה משלב "חפיפה בתוך חפיפה" עם חוצה זווית‪.‬‬

‫נתונים גדלים מספריים‪ ,‬וכך אין קושי להשלים את הנדרש‪.‬‬

‫ניתן להוסיף סעיף לשאלה‪ :‬האם יש עוד זוג משולשים חופפים בסרטוט? אם כן‪,‬אילו הם ?‬
‫‪ ,‬על פי המשפט‪" :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬ ‫התשובה היא‪:‬‬

‫"חפיפה‬ ‫תרגיל ‪ 59‬עמוד ‪257‬‬

‫בתוך חפיפה"‪ ,‬השלמה פשוטה של כל הסעיפים‪.‬‬
‫*לתלמידים מתקדמים‪ :‬האם יש כאן ישרים מקבילים? אם כן‪ ,‬נמקו‪.‬‬

‫מזכירים שוב‬ ‫תרגיל ‪ 60‬עמוד ‪257‬‬

‫את נושא הישרים המקבילים‪ .‬יש שני זוגות של ישרים מקבילים‪ ,‬ולכן שני זוגות של זוויות‬
‫מתחלפות שוות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 61‬עמוד ‪257‬‬

‫‪151‬‬
 ‫תרגיל המשלב שלוש חפיפות‪ .‬בתרגיל זה חשוב לחדד לתלמידים את ראיית הסרטוט‬
‫כמכלול‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ואת ההפרדה לזוגות של משולשים חופפים‪,‬מצד שני‪.‬‬

‫לתלמידים מתקשים‪ :‬הציגו שאלה‪ :‬כמה משולשים יש בסרטוט ? יש שמונה משולשים‪.‬‬

‫רשמו את שמותיהם‪ .‬בשלב שני‪ :‬בואו ננסה ליצור זוגות של משולשים ה"נראים" לנו‬
‫כחופפים‪.‬‬

‫"חפיפה‬ ‫תרגילים ‪ 63 ,62‬עמוד ‪258‬‬

‫בתוך חפיפה"‪ ,‬השלמת גדלים‪.‬‬

‫נתון מלבן‪.‬‬ ‫תרגיל ‪ 64‬עמוד ‪258‬‬

‫המסקנה המתבקשת‪ ,AB || CD :‬לכן יש זוג זוויות מתחלפות שוות‪ ,‬ומכאן הדרך פשוטה להוספת‬
‫הגדלים החסרים‪ .‬הדגישו‪ :‬אמנם ∢‪ KPB = ∢KTD‬אך שוויון זה אינו תורם לחפיפה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 65‬עמוד ‪259‬‬

‫תרגיל זה משלב הרבה מושגים שנלמדו‪ .‬כדאי לעשות אותו כשיח כיתתי על מנת לחדד את המושגים שאנו‬
‫חוזרים עליהם‪.‬‬
‫סעיפים א' – ד'‪ :‬השלמת גדלים‪.‬‬
‫‪ KAD = 600‬משום שסכום זוויות במשולש הוא ‪.1800‬‬ ‫סעיף ה'‪:‬‬
‫סעיף ו'‪ 4 :‬ס"מ = ‪ BC = AD‬צלעות נגדיות במלבן שוות‪.‬‬
‫לפי המשפט‪" :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬ ‫סעיף ז'‪:‬‬
‫סעיף ח'‪ :‬השלמה‪.‬‬
‫סעיף ט'‪ D :‬היא אמצע הקטע ‪ ,CK‬משום שמתקיים השוויון‪ , KD = DC :‬כי הן הצלעות‬
‫שמול הזוויות השוות במשולשים חופפים‪.‬‬

‫גיאומטריה דדוקטיבית‬

‫המשך חפיפת משולשים‬

‫הסבר עמודים ‪261 ,260‬‬

‫עד עתה עסקנו בהבנת המושג "חפיפת משולשים" ובמסקנות שניתן להסיק‪ ,‬והתבססנו בעיקר על‬
‫חישובים‪.‬‬
‫בפרק זה נעסוק בגיאומטריה דדוקטיבית‪ ,‬שעיקרה‪ :‬הוכחת טענות מסוימות באמצעות טענות קודמות‬
‫ובאמצעות מושגים וידע נרכש‪.‬‬

‫‪152‬‬
 ‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‪:‬‬
‫רישום מתמטי של הנתונים שבשאלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נעסוק בהוכחת טענות‪ ,‬הקשורות לחפיפת משולשים‪ ,‬או בטענות‪ ,‬שלצורך הוכחתן‬ ‫‪‬‬
‫משתמשים בחפיפת משולשים‪.‬‬
‫נלמד כתיבה מסודרת של הוכחה‪ ,‬המבוססת על הסקת מסקנות הגיוניות באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫משפטים ומושגים מוכרים‪.‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 5 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 66‬עמודים ‪262 ,261‬‬

‫שאלה זו מובילה את התלמידים צעד אחר צעד לכתיבה דדוקטיבית של הוכחה‪.‬‬

‫סעיף ‪I‬‬
‫המשולשים חופפים על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪.‬‬
‫סעיף ‪II‬‬
‫המשולשים חופפים על פי המשפט‪" :‬זווית‪ ,‬צלע‪ ,‬זווית"‪.‬‬
‫סעיף ‪III‬‬
‫המשולשים חופפים על פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬צלע‪ ,‬צלע"‪.‬‬
‫סעיף ‪IV‬‬
‫סיכום‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 69 – 67‬עמוד ‪263‬‬

‫בשלוש השאלות כתובים הנתונים בשפה מילולית‪ .‬התלמידים נדרשים לרשום את הנתונים‬
‫בכתיב מתמטי תוך הקפדה על רישום לקראת כתיבת הוכחה דדוקטיבית‪:‬‬
‫נתון‪........ :‬‬
‫הוכח‪....... :‬‬
‫הוכחה‪.......... :‬‬
‫בשלב זה התלמידים אינם כותבים הוכחה מלאה אלא רק הסקת מסקנה‪.‬‬

‫הסבר עמודים ‪265 - 263‬‬

‫ההסבר מוביל אותנו לקראת כתיבת הוכחה‪.‬‬
‫תחילה נרשום את הנתונים בכתיב אלגברי (אלא אם הם נתונים כבר) ונסמן את הנתונים על‬
‫גבי הסרטוט בסימנים המוכרים (קו‪ ,‬שני קווים‪ ,‬קשת‪.)...‬‬

‫‪153‬‬
‫נסיק את המסקנות הנובעות מן הנתונים (תוכנית העבודה) ‪,‬נוודא כי המסקנה‪/‬מסקנות שלנו‬
‫תואמת‪/‬תואמות את מה שנדרש‪ ,‬ונרשום הוכחה מלאה‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬צבעו כל משולש בצבע שונה תוך סימון הנתונים על גבי הסרטוט‪ ,‬או‬
‫צבעו חלקים שווים בצבע אחיד‪.‬‬

‫תזכורת‬

‫זוויות קדקודיות שוות‪ ,‬וזוויות צמודות סכומן ‪.1800‬‬

‫תרגילים ‪ 71 ,70‬עמודים ‪266 ,265‬‬

‫לימוד כתיבת הוכחה באמצעות "קביים"‪.‬‬

‫לתלמידים מתקדמים ניתן לוותר על ה"קביים" ולעבור לכתיבת הוכחה דדוקטיבית‪.‬‬

‫♥ שימו לב!‬
‫החפיפה אינה מטרה; החפיפה היא אמצעי להוכחת שוויונות חדשים‪ ,‬שלא היו קיימים קודם‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 72‬עמודים ‪267 ,266‬‬

‫התרגיל פשוט‪ ,‬אך הסרטוט מורכב‪ ,‬משום ששני המשולשים מכסים חלקית זה את זה‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬פרקו את הסרטוט לשני משולשים נפרדים‪ ,‬או צבעו כל משולש בצבע‬
‫שונה‪.‬‬

‫הסבר עמודים ‪268 ,267‬‬

‫שלב מתקדם של כתיבת הוכחה‪ .‬אנו נדרשים לבצע חיבור קטעים על מנת לקבל שוויון‬
‫צלעות‪ ,‬שיעזור לנו להוכחה (ראו תרגיל ‪ 41‬עמוד ‪ 251‬ותרגיל ‪ 51‬עמוד ‪.)257‬‬

‫תרגילים ‪ 74 ,73‬עמודים ‪269 ,268‬‬

‫מתבססים על ההסבר הקודם (כולל חיסור קטעים)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 75‬עמוד ‪269‬‬

‫כמו שניתן לקבל שוויון חדש באמצעות חיבור קטעים‪ ,‬כך ניתן לקבל שוויון חדש באמצעות‬
‫חיבור זוויות‪.‬‬

‫‪154‬‬
‫♥ שימו לב! ניתן לקבל ∡‪ ACB = ∡LCK‬כמסקנה מהמשפט‪ :‬זוויות הצמודות לזוויות שוות‪,‬‬
‫שוות זו לזו‪.‬‬

‫הסבר עמודים ‪271 ,270‬‬

‫נחזור ונזכיר כי בין ישרים מקבילים יש זוויות מתחלפות שוות‪ ,‬וזוויות מתאימות שוות‪.‬‬
‫השאלה מורכבת‪ ,‬כי היא כוללת הסקת מסקנות נרחבת‪ :‬גם זוויות מתחלפות בין ישרים‬
‫מקבילים שוות‪ ,‬וגם זוויות הצמודות לזוויות שוות‪ ,‬שוות זו לזו‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 76‬עמודים ‪272 ,271‬‬

‫שאלה המתבססת על זוויות מתאימות בין ישרים מקבילים שוות זו לזו‪ ,‬ואמצע קטע‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 77‬עמוד ‪272‬‬

‫שאלה מורכבת יותר‪ .‬מתבססת על חיבור קטע משותף לשני קטעים נתונים ושילוב של שני‬
‫זוגות של ישרים מקבילים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 83 – 78‬עמודים ‪276 - 273‬‬

‫ההוכחה כתובה‪ ,‬והתלמידים נדרשים להוסיף נימוקים בלבד‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 93 – 84‬עמודים ‪278 - 276‬‬

‫כתיבת הוכחה מלאה‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 95 ,94‬עמוד ‪278‬‬

‫כתיבת הוכחה תוך שימוש בחיבור או חיסור של קטעים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 96‬עמוד ‪278‬‬

‫תרגיל המשלב חיבור קטעים וזווית משותפת‪ ,‬כאשר המשולשים מכסים חלקית זה את זה‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 98 ,97‬עמודים ‪279 ,278‬‬

‫ניתן להוכיח את שוויון הזוויות באמצעות סכום זוויות במשולש או באמצעות חפיפה‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 105 – *99‬עמודים ‪280 ,279‬‬

‫‪155‬‬
 ‫עוד ועוד הוכחות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 106‬עמודים ‪ 281 ,280‬משימת אוריינות‪.‬‬

‫פירוט התשובה המלאה בדפי התשובות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 107‬עמוד ‪281‬‬

‫משימת חקר‪ .‬פירוט מלא בדפי התשובות‪.‬‬

‫דמיון משולשים ומצולעים‬

‫דמיון משולשים‬
‫לימוד דמיון משולשים משתלב בלימוד יחס‪ ,‬פרופורציה‪ ,‬קנה מידה וחפיפת משולשים‪.‬‬
‫עבור התלמידים דמיון משולשים הוא מקרה ראשון ליחס שקילות שאינו זהות‪.‬‬
‫בשיח המתמטי‪ ,‬הפותח את הנושא בכיתה‪ ,‬נשאל את התלמידים‪ :‬מה ההבדל בין המושג‬
‫זהים לבין המושג דומים? והיכן הם נתקלים במושגים אלו בחיי היומיום?‬
‫זהות היא שוויון מלא בכל הפרמטרים האפשריים (תאומים זהים‪ ,‬משולשים חופפים‪.)...‬‬
‫דמיון הוא שוויון בחלק מן הפרמטרים בלבד (תאומים דומים‪ ,‬אחים דומים‪.)...‬‬

‫שאלת פתיחה עמודים ‪302 ,301‬‬

‫שאלת הפתיחה מציגה לתלמידים את הנושא באמצעות מדידת קטעים וזוויות‪.‬‬

‫התלמידים נחשפים בכמה שלבים למושג‪" :‬דמיון משולשים"‪.‬‬

‫משולשים דומים הם משולשים‪ ,‬שבהם לכל זווית במשולש האחד יש זווית השווה לה‬
‫במשולש האחר; וקיים יחס שווה בין שלושת זוגות הצלעות המתאימות (הצלעות‬
‫המתאימות נמצאות מול הזוויות השוות)‪.‬‬
‫יחס זה נקרא יחס הדמיון‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נלמד מהם משולשים דומים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נלמד מהו יחס הדמיון בין משולשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד תכונות של משולשים דומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 5 :‬שעות‪.‬‬

‫‪156‬‬
 ‫‪:‬סרטון בנושא דמיון משולשים‬

‫‪https://docs.google.com/file/d/0B6nEWm1T1hSSYkpTOTFUekJhTmc/edit?usp=sharing‬‬

‫תרגיל ‪ 1‬עמודים ‪307 - 303‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫המושג מהי הצלע הנמצאת "מול" זווית נתונה או זווית הנמצאת מול צלע נתונה נלמד כבר בכיתה ז' כאשר‬
‫עסקנו בתכונות המלבן וגם בפרק חפיפת משולשים‪.‬‬
‫סעיף א' ‪ :‬התלמידים נדרשים לכתוב איזו צלע נמצאת מול כל זווית במשולש‪.‬‬

‫למשל‪ :‬הצלע ‪ BC‬נמצאת מול זווית ‪....∢A‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬אותו דבר במשולש ש"עבר" הגדלה‪.‬‬
‫סעיף ג' ‪ :‬באמצעות מדידה יתברר לתלמידים כי הזוויות בשני המשולשים שוות‪.‬‬

‫‪.∢D∢ = A∢ ,‬‬ ‫‪B∢ = E∢ ,‬‬ ‫סעיף ד' ‪C∢ = K :‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬כל צלע במשולש שהוגדלה ‪,‬גדולה פי ‪ 2‬מאחת הצלעות של המשולש המקורי‪.‬‬
‫הצלע ה"גדולה" פי ‪ 2‬בדיוק‪ ,‬נמצאת מול הזווית השווה בשני המשולשים‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫סעיף ו' ‪ :‬היחס הוא ‪.2‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫הגדרת משולשים דומים (הפתיח לנושא)‪.‬‬

‫כדי לעזור לתלמידים ללמוד את המושגים הקשורים לדמיון משולשים‪ ,‬רצוי לעשות זאת גם‬
‫בצורה מוחשית‪ .‬ניתן לתלמידים דף‪ ,‬ובו מספר גדול של משולשים מהצורה‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪‬‬

‫התלמידים יגזרו את המשולשים ויוכלו לבצע את הפעילות הנדרשת לבניית משולשים דומים‬
‫בעזרת משולשים חופפים‪.‬‬
‫זוויות המשולשים מסומנות באותיות יווניות‪ ,‬לכן בקלות יוכלו התלמידים לראות כי זוויות‬

‫‪157‬‬
 ‫המשולש‪ ,‬שנבנה מארבעה משולשים זהים (חופפים)‪ ,‬שוות לזוויות המשולש המקורי; ואילו‬
‫צלעות המשולש ה"חדש" גדולות פי ‪ 2‬מכל צלע של המשולש ה"מקורי"‪.‬‬

‫בנייה זו גם תמחיש לתלמידים‪ ,‬כי שטח המשולש החדש גדול פי ‪ 4‬משטח המשולש המקורי‬
‫(הוא מורכב מארבעה משולשים השווים בשטחם למשולש המקורי)‪.‬‬

‫כאשר התלמידים יבנו משולש‪ ,‬המורכב מתשעה משולשים מקוריים או ‪ 16‬משולשים‪,‬‬

‫יתברר‪ :‬זוויות המשולש החדש שוות לזוויות המשולש המקורי; צלעות המשולש החדש‬
‫גדולות פי ‪( 3‬או פי ‪ )4‬מצלעות המשולש המקורי; והשטח גדול פי ‪( 9‬או פי ‪.)16‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫עתה צריכים התלמידים להתבונן על שני המשולשים הבנויים מ – ‪ 4‬משולשים ו – ‪9‬‬

‫משולשים (זה חשוב מאוד!! כדי להראות שיחס השטחים אינו תמיד ‪ 1:4‬או ‪.) 1:9‬‬

‫באמצעות התבוננות או באמצעות מדידה יתברר‪ ,‬כי יחס הצלעות הוא ‪ , 2:3‬ויחס השטחים‬
‫הוא ‪.4:9‬‬

‫יחס הדמיון בין המשולש‪ ,‬המורכב מ – ‪ 4‬משולשים‪ ,‬לבין זה‪ ,‬המורכב מ – ‪ 16‬משולשים‪,‬‬
‫הוא ‪ ,1:2‬ואילו יחס השטחים ‪.1:4 -‬‬

‫יחס הדמיון בין המשולש‪ ,‬המורכב מ – ‪ 9‬משולשים‪ ,‬לבין זה‪ ,‬המורכב מ – ‪ 16‬משולשים‪,‬‬
‫הוא ‪ ,3:4‬ואילו יחס השטחים ‪.9:16 -‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬אזי יחס השטחים הוא‪:‬‬ ‫סעיף ד' ‪ :‬אם יחס הדמיון הוא‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪,‬אזי יחס השטחים הוא‪:‬‬ ‫אם יחס הדמיון הוא‪:‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬מסקנה‪ :‬יחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון‪.‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫נתונים שני משולשים חופפים‪ .‬יחס הדמיון בין שני משולשים חופפים הוא ‪.1 : 1‬‬

‫‪158‬‬
 ‫סעיף ‪V‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪307‬‬

‫בתרגיל נתונים שני משולשים דומים‪ .‬על מנת לעזור לתלמידים המתקשים‪ ,‬למדו אותם‬
‫להתבונן בצלע ה"קצרה" של משולש אחד ביחס לצלע ה"קצרה" של המשולש השני‪ ,‬ולמצוא‬
‫את הזוויות הנמצאות מול הצלעות ה"קצרות" שבדקנו‪ :‬אילו זוויות שוות בין שני המשולשים‪:‬‬

‫‪ ? ∢A∢ = R‬אחר‪ -‬כך נתבונן בצלע ה"ארוכה" של משולש אחד ביחס לצלע ה"ארוכה"‬

‫במשולש השני‪ ,‬ושוב נחפש את הזוויות הנמצאות מול הצלעות שבדקנו‪ :‬אילו זוויות שוות בין‬

‫שני המשולשים‪ ?∢B∢ = Q :‬מובן שהזווית השלישית תהיה גם היא שווה בשני‬

‫המשולשים (סכום זוויות במשולש)‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ויחס השטחים‪:‬‬ ‫יחס הדמיון‪:‬‬ ‫או‬ ‫‪ ,‬ויחס השטחים‪:‬‬ ‫יחס הדמיון‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 3‬עמוד ‪308‬‬

‫דומה לתרגיל ‪.2‬‬

‫תרגיל ‪ 4‬עמוד ‪308‬‬

‫נשאל את התלמידים‪ :‬כדי לסרטט משולש חדש‪ ,‬הגדול פי ‪ 2‬מן המשולש המקורי‪ ,‬באיזו צלע‬
‫כדאי לי להתחיל? סביר להניח כי התשובה תהיה הצלע ‪ .AC‬מדוע? זוהי צלע שקל למדוד‬
‫את אורכה‪ :‬היא עוברת בדיוק בין ‪ 5‬נקודות‪ ,‬ואורכה ‪ 4‬יחידות נתונות ("משבצות")‪.‬‬

‫"נחפש" קו ישר‪ ,‬המתחיל מהקרן העליונה‪ ,‬מקביל לישר ‪ ,AC‬העובר דרך "‪ 10‬נקודות"‪,‬ואורכו‬
‫‪ 8‬יחידות (גדול פי ‪ - )2‬זהו הקטע ‪ .EF‬נתבונן בישר ‪ .BC‬כדי להגיע מנקודה ‪ C‬לנקודה ‪B‬‬
‫"ירדנו" שתי יחידות וזזנו שמאלה שתי יחידות‪ .‬כך נעשה גם במשולש ה"חדש"‪ :‬נתחיל‬
‫בנקודה ‪( F‬הנמצאת מתחת לנקודה ‪ ,)E‬נרד ‪ 4‬יחידות מטה‪ ,‬ונזוז ‪ 4‬יחידות שמאלה‪ .‬זוהי‬
‫נקודה ‪( D‬הגדלנו כל "צלע" פי ‪ .)2‬חיברנו את שלוש הנקודות שסימנו‪ ,‬וקיבלנו משולש‬
‫‪ ,EDF‬הדומה למשולש ‪ ,ABC‬כאשר יחס הדמיון הוא ‪. 1:2‬‬

‫תרגיל ‪ 5‬עמוד ‪308‬‬

‫המשולש שצלעותיו‪ 3 :‬ס"מ‪ 4 ,‬ס"מ ו – ‪ 5‬ס"מ הוא משולש ישר‪-‬זווית‪ .‬לתלמידים מתקשים‬
‫אמרו‪ :‬סרטטו כך שאחת הצלעות ה"קצרות" תהיה מקבילה ל"רצפה"‪ .‬כך יקל עליהם לבנות‬

‫‪159‬‬
 ‫את המשולש הדומה‪ ,‬הגדול מהמשולש המקורי פי ‪ 9( 3‬ס"מ‪ 12 ,‬ס"מ ו – ‪ 15‬ס"מ)‪.‬‬
‫אם נגדיל כל צלע ב – ‪ 3‬ס"מ ‪,‬לא נקבל משולשים דומים‪ ,‬כי יחס הצלעות ישתנה‪ .‬הדגישו‬
‫לתלמידים‪ :‬יחס נשמר כאשר מגדילים או מקטינים פי גודל מסוים ולא ב – גודל מסוים‪.‬‬

‫הסבר עמוד ‪309‬‬

‫בשלב זה אנו מלמדים את התלמידים לכתוב את הדמיון בצורה "מקובלת"‪ :‬באמצעות הסימן‬
‫"~ "‪ .‬אפשר להתחיל את הכתיבה בכל משולש שאנו רוצים ובכל זווית שאנו רוצים; אך מרגע‬
‫שבחרנו סדר מסוים‪ ,‬סדר כתיבת האותיות של המשולש השני הוא פועל יוצא של המשולש‬
‫הראשון (כמו בחפיפה)‪.‬‬

‫‪, ∢K∢ = C∢,‬אז ניתן לכתוב‪:‬‬ ‫‪E∢ = B∢,‬‬ ‫למשל‪ :‬אם נתון כי‪D∢ = A :‬‬

‫‪∆ABC ~ ∆DEK‬‬ ‫או‬ ‫‪∆CAB ~ ∆KDE‬‬ ‫או‬ ‫‪∆BAC ~ ∆EDK‬‬

‫ברגע שכותבים את הדמיון בהתאמה‪ ,‬אין בעיה לכתוב גם את יחס הצלעות‪:‬‬

‫‪∆CAB ~ ∆KDE‬‬

‫יותר מכך; אם נתון לנו הדמיון בהתאמה‪ ,‬אנו יכולים להסיק מהן הזוויות השוות (כיוון הפוך)‬
‫גם מבלי שהסרטוטים נמצאים‪:‬‬

‫‪∆MGF ~ ∆HTR‬‬

‫‪∢ R∢ = F∢, T∢ = G∢, H ∢ =M‬‬

‫תרגיל ‪ 6‬עמוד ‪310‬‬

‫נתונים זוגות של משולשים דומים‪ ,‬והתלמידים נדרשים לכתוב את הדמיון בהתאמה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 7‬עמוד ‪311‬‬

‫נתונים שני משולשים דומים בהצגה הגרפית (סרטוט) והדמיון בהתאמה‪.‬‬

‫‪160‬‬
 ‫כיוון שרק התבוננות בסרטוט אינה יכולה לומר מהי הצלע‪ ,‬המתאימה במשולש ‪ ABC‬לצלע‬
‫‪ DG‬שבמשולש ‪ ,DGE‬לכן עלינו להתבונן בדמיון הכתוב בהתאמה ולראות‪ ,‬כי הצלע ‪DG‬‬

‫‪.‬‬ ‫פרופורציונלית לצלע ‪ AC‬שבמשולש ‪ .ABC‬לכן יחס הדמיון הוא‪:‬‬

‫נשתמש במושג הפרופורציה שנלמד בפרק "היחס" ‪:‬‬

‫בדרך "אחרת" נמצא את אורך הצלע ‪( EG: 6 ∙ 1.4 = 8.4‬השתמשנו ביחס הדמיון שמצאנו‬
‫קודם)‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫סעיף ד' ‪ :‬יחס השטחים הוא כריבוע יחס הדמיון‪ ,‬ולכן‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 8‬עמוד ‪311‬‬

‫זהה לתרגיל ‪7‬‬

‫תרגיל ‪ 9‬עמוד ‪312‬‬

‫בתרגיל זה יש שלוש "תוספות"‪ :‬ראשית‪ ,‬בכל משולש "חסר" גודל של צלע אחת‪ ,‬וצריך‬
‫למצוא את גודלה באמצעות יחס הדמיון‪ .‬שנית‪ ,‬עלינו למצוא את היחס בין היקף המשולש‬
‫האחד להיקף המשולש השני‪ .‬שלישית‪ ,‬נתון שטח של משולש אחד‪ ,‬ועלינו למצוא את שטח‬
‫המשולש השני‪.‬‬

‫תחילה נרשום את כל הפרופורציות המתקבלות מן הדמיון הנתון‪ ,‬ונציב את הגדלים הנתונים‪:‬‬

‫נמצא את גודל הצלע ‪ AB‬באמצעות החלק האמצעי של היחס (או באמצעות שני החלקים‬
‫הצדדיים ) ‪:‬‬

‫סעיף ג'‪ :‬נמצא את גודל הצלע ‪ RT‬מן החלק הימני של היחס‪:‬‬

‫היקף משולש ‪ QRT‬הוא ‪ 10.5‬ס"מ‪ ,‬והיקף משולש ‪ ABC‬הוא ‪ 12.6‬ס"מ‪.‬‬

‫‪161‬‬
‫‪ .‬המסקנה‪ :‬יחס היקפי השטחים הוא כיחס הדמיון‪.‬‬ ‫סעיף ו' ‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫סעיף ז' ‪:‬‬

‫סעיף ח' ‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪312‬‬

‫משלב את הידע הקודם בשילוב חישוב גובה משולש על פי היחס הנתון‪ .‬מציאת שטח‬
‫משולש באמצעות הנוסחה למציאת שטח (נלמדה כבר קודם‪ ,‬אבל אפשר להזכיר)‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫תחילה נכתוב את הפרופורציות הנובעות מן הדמיון ‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫נציב את הצלעות הנתונות‪:‬‬

‫‪ .‬לכן קל לחשב את הצלעות החסרות‪:‬‬ ‫ניתן לראות כי יחס הדמיון הוא‪ 2 :‬או‬

‫‪ ( AC,‬כפל ב – ‪ 2‬או חילוק ב ‪.) 2 -‬‬ ‫‪4.52 = PT = 3‬‬

‫כדי לחשב את שטח משולש ‪ KPT‬עלינו לחשב תחילה את שטח המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪ ,‬ולכן שטח משולש ‪ KPT‬הוא ‪ 9‬סמ"ר (ריבוע יחס הדמיון)‪.‬‬

‫כדי לחשב את הגובה לצלע ‪ KT‬ניעזר בנוסחה של שטח משולש‪:‬‬

‫אנו רואים כי יחס הגבהים הוא כיחס הדמיון‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 12 ,11‬עמוד ‪313‬‬

‫דומים לתרגילים הקודמים‪ ,‬אבל אין סרטוט‪.‬‬

‫‪162‬‬
 ‫אמרו לתלמידים לעשות סכמה של שני משולשים‪,‬ולהקפיד על סדר הקדקודים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 15 – 13‬עמודים ‪314 ,313‬‬

‫בתרגילים אלהנתונים סרטוטים‪ ,‬ובהם המשולשים אינם "עומדים" אחד ליד השני‪ ,‬אלא‬
‫"הפוכים" או מכסים אחד את השני‪ .‬אמרו לתלמידים לצבוע כל משולש בצבע אחר‪ ,‬ולהקפיד‬
‫על רישום של סדר הקדקודים‪ -‬ואז יוכלו לענות על השאלות‪.‬‬

‫תזכורת ‪ :‬זה המקום להזכיר לתלמידים ‪ :‬בין ישרים מקבילים הזוויות המתחלפות שוות‪ ,‬וגם‬
‫הזוויות המתאימות שוות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 16‬עמודים ‪315 ,314‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫מבלי למדוד את הזוויות ניתן לומר‪ ,‬כי הזוויות בשני המשולשים שוות‪ .‬יש לנו שני זוגות של‬
‫זוויות מתאימות שוות בין ישרים מקבילים וזווית משותפת‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫לאחר מדידת הצלעות יתברר לנו כי יחס הדמיון הוא‪ 1.5 :‬או‬

‫הדמיון בהתאמה‪.ATM ~ ∆AKP∆ :‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫כאשר שתי זוויות במשולש אחד שוות לשתי זוויות במשולש שני‪ ,‬גם הזווית השלישית בשני‬
‫המשולשים שווה ‪,‬מכיוון שסכום זוויות בכל משולש הוא ‪.1800‬‬

‫ניתן לרשום זאת גם כך‪:‬‬

‫‪∢E∢ - M∢ - 1800 = P‬‬

‫‪∢T∢ - K∢ - 1800 = L‬‬

‫אם אגף ימין של כל ביטוי ( משוואה ) שווה‪ ,‬אזי גם אגף שמאל שווה‪ ,‬ולכן‪.∢P∢ = L :‬‬

‫המשולשים דומים (אף‪-‬על‪-‬פי שאין אנו יודעים את גודל הצלעות)‪ .‬יחס הדמיון‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫‪163‬‬
 ‫התלמידים נדרשים לסרטט שני משולשים‪ ,‬השווים בזוויותיהם אך שונים בגודל הצלעות‪.‬‬

‫החזירו את התלמידים המתקשים לשאלות ‪ 4‬או ‪ 5‬בפרק זה‪.‬‬

‫המשולשים דומים (לתלמידים מתקשים‪ :‬בקשו שיגדילו את הצלעות ביחס נתון)‪ .‬יחס הדמיון‬
‫הוא בהתאם למשולשים שסרטטו התלמידים‪.‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫אם למשולשים יש רק זוג אחד של זוויות שוות‪ ,‬המשולשים אינם דומים‪.‬‬

‫אם למשולשים יש שני זוגות של זוויות שוות או שלושה זוגות של זוויות שוות‪ ,‬אז המשולשים‬
‫דומים‪.‬‬

‫סעיף ‪V‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 18 ,17‬עמוד ‪315‬‬

‫תרגילים השאובים מן המציאות‪ .‬התלמידים נדרשים לחשב גדלים במשולשים דומים‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים‪ :‬סמנו אותיות על קדקודי המשולשים שבסרטוט‪ ,‬ורשמו דמיון בהתאמה‪.‬‬
‫אפשרות נוספת‪ :‬הוציאו את המשולשים מן הסרטוט‪ ,‬והראו לתלמידים את הזוויות השוות‬
‫ואת הצלעות הפרופורציונליות‪.‬‬

‫למשל תרגיל‪19 :‬‬

‫‪ 1.8‬מ'‬
‫‪ x‬מ'‬
‫‪ 1‬מ'‬
‫אדם‬

‫‪ 3‬מ'‬
‫בור‬
‫תרגילים ‪ 20 ,19‬עמוד ‪316‬‬
‫בכל סרטוט יש שלושה משולשים ישרי‪-‬זווית וזווית נוספת‪ ,‬שבאמצעותה ניתן לחשב את כל‬
‫הזוויות הנמצאות בסרטוט‪ .‬נראה כי בכל שלושת המשולשים יש שלוש זוויות השוות לזוויות‬
‫המשולשים האחרים‪.‬‬
‫יש גם גדלים של הצלעות‪.‬נכתוב את הדמיון בהתאמה‪ ,‬ונחשב את אורכי הצלעות החסרים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 21‬עמוד ‪316‬‬

‫יש שני משולשים ישרי‪-‬זווית‪ ,‬מרובע וצלעות‪ .‬כיוון שיש זווית משותפת‪ ,‬ניתן לומר כי‬
‫המשולשים דומים‪.‬‬

‫‪164‬‬
 ‫תרגיל ‪ 22‬עמוד ‪316‬‬
‫בעזרת חישוב זוויות מגיעים לקביעה שהזוויות בשני המשולשים שוות‪ ,‬ולכן המשולשים‬
‫דומים‪ .‬כותבים את הדמיון בהתאמה‪ ,‬ואת הפרופורציות הנובעות מן הדמיון‪ .‬באופן זה ניתן‬
‫לחשב את הנדרש‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 23‬עמוד ‪317‬‬

‫נתון ריבוע החסום בתוך משולש ישר‪-‬זווית‪.‬‬
‫התלמידים נדרשים להוסיף את כל הזוויות החסרות שבסרטוט‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות‬
‫זוויות צמודות (הזוויות הישרות)‪ ,‬הזווית הנתונה וסכום זוויות במשולש‪.‬‬
‫אפשרות נוספת‪ :‬כיוון שצלעות הריבוע מקבילות‪ ,‬ניתן לחשב חלק מן הזוויות‪ ,‬כי הן זוויות‬
‫מתאימות שוות בין ישרים מקבילים‪ .‬בכל אופן יש שלושה משולשים דומים‪.‬‬
‫נכתוב את הדמיון בהתאמה‪ . ∆BAC ~ ∆EFC ~ ∆BDE :‬היחסים הנובעים מן הדמיון‪:‬‬

‫נתון‪ .AC, 7.2 = AB = 9 :‬נסמן‪ ,x = EF = AF :‬לכן‪ . FC = 9 – x :‬נציב‪:‬‬

‫לכן שטח הריבוע הוא ‪ 12.96‬סמ"ר‪. x2 = 3.62 = 12.96 .‬‬

‫תרגיל ‪ *24‬עמוד ‪317‬‬

‫כיוון ש – ‪, BC || DE‬יש שני זוגות של זוויות מתחלפות שוות‪∢ E∢ = B∢, D∢ =C :‬‬

‫וכן‪ ∢DAE∢ = CAB :‬כי הן זוויות קדקודיות שוות‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫לכן‪ .ABC ~ ∆AED∆ :‬נכתוב את היחסים הנובעים מן הדמיון‪:‬‬

‫נציב‪:‬‬

‫‪165‬‬
 ‫נחשב‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ולכן יחס השטחים הוא‪:‬‬ ‫יחס הדמיון הוא‪:‬‬

‫תרגיל ‪ *25‬עמוד ‪317‬‬

‫‪.‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫כדי לפתור תרגיל זה ניעזר ב ‪-‬‬

‫‪.∢C∢ = AQP∢,‬‬ ‫= ‪= A∢, 900 = B∢ = APQ‬‬

‫לכן המשולשים ‪ ABC, APQ‬ו – ‪ QRC‬דומים (הם שווים בשלוש הזוויות )‪.‬‬

‫‪ ,ABC ~ ∆QRC, 16 = BC ,‬ולכן ‪.PB = QR = 3‬‬ ‫∆‪12 = AB, 9 = AP‬‬

‫‪:‬לכן ‪12 =BR = 12‬‬

‫שטח המלבן ‪ 36‬סמ"ר‪.) 36 = 3 ∙ 12 ( .‬‬

‫תרגיל ‪ *26‬עמוד ‪317‬‬

‫סעיף א'‪ :‬הזוויות שוות מכיוון שסכום זוויות בכל משולש הוא ‪.1800‬‬
‫סעיף ב'‪ :‬המשולשים אינם חופפים‪ ,‬משום שחסר שוויון של צלע‪.‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬שני המשולשים דומים‪ ,‬משום שהם שווים בשלוש הזוויות שלהם‪.‬‬
‫סעיף ד'‪ :‬משה אינו צודק‪ ,‬משום שהצלע נמצאת מול זווית שונה בכל משולש‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים ציירו סכמה של שני משולשים חופפים תוך הקפדה על כתיבת‬
‫הקדקודים השווים בהתאמה‪.‬‬
‫סעיף ה'**‪ :‬הצלע השווה היא‪ AB = ED :‬או ‪ BC = DK‬או ‪.AC = EK‬‬

‫דמיון ברחבי העולם ‪ -‬מסע אל העבר‪  ‬‬

‫דף הבית באתר מרכז מורים של אוניברסיטת חיפה‬

‫מתאר את התמודדות העולם העתיק עם דמיון משולשים‪:‬‬

‫‪highmath.haifa.ac.il‬‬

‫‪166‬‬
 ‫וגם דמיון מצולעים‪ :‬הגמד שרצה להיות ענק (באותו אתר)‪.‬‬

‫דמיון מצולעים‬
‫מצולעים דומים הם מצולעים‪ ,‬שבהם לכל זווית במצולע האחד יש זווית מתאימה ששווה‬
‫לה במצולע האחר ‪,‬כך שהסדר בין הזוויות השוות נשמר‪ ,‬והיחס בין כל זוג של צלעות‬
‫מתאימות שווה‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נלמד מהם מצולעים דומים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נלמד מהו יחס הדמיון בין מצולעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נלמד תכונות של מצולעים דומים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 27‬עמודים ‪323 - 321‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫בניגוד לדמיון משולשים‪ -‬שם‪ ,‬כאמור‪ ,‬אם יש שוויון בין שלוש הזוויות המשולשים דומים‪.‬‬
‫כאשר אנו מדברים על דמיון מלבנים‪ ,‬אין זה מספיק לומר כי הם שווים בכל ארבע הזוויות (כל‬
‫הזוויות ישרות);אלא אנו צריכים לבדוק כי היחס בין כל זוג של צלעות מתאימות שווה‪ -‬אחרת‬
‫לא יתקיים דמיון‪.‬‬

‫מהתבוננות בסרטוט ניתן לומר כי המלבנים דומים‪ .‬המלבן הגדול הוא הגדלה פי ‪ 2‬של‬

‫‪.‬‬ ‫המלבן הקטן‪ .‬נבדוק זאת באמצעות יחס‪:‬‬

‫סעיף ב' ‪ :‬המלבנים אינם דומים‪ ,‬משום שאורך המלבן הוגדל פי ‪ ,3‬ואילו רוחבו הוגדל פי ‪.2‬‬

‫‪.‬‬ ‫נראה באמצעות יחס‪:‬‬

‫‪167‬‬
 ‫סעיף ג' ‪ :‬כאשר מגדילים את צלעות המלבן המקורי פי גודל מסוים‪ ,‬נקבל מלבן הדומה‬
‫למלבן המקורי ( במקרה פרטי זה היחס הוא ‪ .) 1:5‬כאשר מגדילים את צלעות המלבן‬
‫בגודל מסוים‪ ,‬לא מתקבל מלבן הדומה למלבן המקורי‪.‬‬

‫סעיף ד' ‪ :‬בהתאם לפתיח ‪,‬לא כל המלבנים דומים‪--‬אף שהם שווים בכל הזוויות‪.‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫בניגוד למלבנים‪ ,‬שבהם הצלעות שונות באורכן‪ ,‬בריבוע כל הצלעות שוות‪ ,‬ולכן כל הריבועים‬
‫דומים‪ .‬ההגדלה או ההקטנה נעשית פי גודל מסוים‪ -‬גם אם "לכאורה" מגדילים בגודל מסוים‪,‬‬
‫ולא פי גודל מסוים‪.‬‬

‫נמחיש הסבר זה באמצעות דוגמה‪:‬‬

‫נתון ריבוע שצלעו ‪ 6‬ס"מ‪ .‬ניצור שני ריבועים חדשים‪ :‬האחד‪ ,‬צלעו גדולה ב – ‪ 2‬ס"מ מצלע‬
‫הריבוע המקורי; והשני ‪,‬צלעו גדולה פי ‪ 2‬מצלע הריבוע המקורי‪ .‬נקבל‪ ( :‬סקיצה )‬

‫מקורי‬
‫הגדלה ב ‪2 -‬‬ ‫הגדלה פי ‪2‬‬

‫‪ 6‬ס"מ‬

‫‪ 8‬ס"מ‬

‫‪ 12‬ס"מ‬

‫‪.2:3‬‬ ‫או‬ ‫‪1:2‬‬ ‫כל שני ריבועים דומים‪ ,‬השוני מתבטא ביחס הדמיון‪,3:4 .‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫מהתבוננות בסרטוט ניתן לראות כי המצולעים א' ו – ג' דומים‪ -‬ואילו מצולע ב' שונה‪:‬‬
‫המצולעים א' ו – ג' צרים יותר‪ ,‬ואילו מצולע ב' – רחב יותר‪.‬‬
‫כדי להראות שהמצולעים אינם דומים‪ ,‬מספיק להראות כי זווית אחת במצולע מסוים אינה‬

‫שווה לזווית הדומה לה במצולע השני‪ ∢R .‬במצולע ג' אינה שווה ל ‪ ∢D -‬במצולע ב' ‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם נתבונן במצולעים א' ו – ג' ‪,‬ניווכח כי כל הזוויות שוות‪ ,‬וכל הצלעות הוגדלו‬
‫פי ‪.2‬‬

‫‪168‬‬
 ‫סעיף ‪IV‬‬

‫ענת צודקת‪ .‬שוויון זוויות במצולע שאינו משולש אינו מבטיח דמיון‪ .‬דוגמה פרטית ( מיכל ) לא‬
‫מוכיחה כי ההיגד נכון תמיד‪ ,‬ואפשר לתת דוגמה הסותרת את ההיגד‪.‬‬

‫סעיף ‪V‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 28‬עמוד ‪323‬‬

‫המשושים דומים‪ .‬הם שווים בכל הזוויות‪ ,‬ויחס הצלעות הוא ‪.1:2 -‬‬
‫ניתן לסרטט משושים שאינם דומים‪:‬‬

‫ההכללה המתקבלת מסעיף זה‪:‬‬

‫כל המצולעים המשוכללים דומים‪ .‬ייתכנו מצולעים שאינם משוכללים‪ ,‬אך יהיו דומים‪ ,‬אם‬
‫יהיה יחס שווה בין כל זוג צלעות מתאימות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 29‬עמוד ‪324‬‬

‫‪.‬‬ ‫או‬ ‫יחס הדמיון הוא‪:‬‬

‫כבר למדנו בדמיון משולשים‪ ,‬כי יחס ההיקף הוא כיחס הדמיון‪ ,‬ואילו יחס השטחים הוא‬
‫כריבוע יחס הדמיון‪ .‬נבדוק מקרה פרטי זה‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫ואכן‪ ,‬גם במלבנים דומים יחס ההיקפים הוא כיחס הדמיון‪ ,‬ויחס השטחים‪ -‬כריבוע יחס‬
‫הדמיון‪.‬‬
‫ניתן למצוא את אורך הצלע ‪ MQ‬על פי היחס בין המלבנים ( ‪ ) 2 : 3‬ועל פי היחס בין‬
‫הצלעות במלבן עצמו ( ‪.) 1 : 2‬‬

‫‪169‬‬
 ‫תרגיל ‪ 30‬עמוד ‪325‬‬

‫כיוון שהטרפזים דומים ‪ ,‬נוסיף קודם את הזווית החסרה בכל טרפז ( ‪ 1200‬או ‪ .) 1000‬כך‬
‫יקל על התלמידים לכתוב את הדמיון בהתאמה‪. ABCD ~ TQKR :‬יחס הדמיון‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬ניתן לחשב באמצעות פרופורציה או באמצעות היחס שמצאנו‪.‬‬

‫יחס ההיקפים הוא כיחס הדמיון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 31‬עמוד ‪325‬‬

‫נמצא את אורכי צלעות המלבן ‪ ,BMKE‬נחשב את שטחי שני המלבנים‪ ,‬ונחסר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 32‬עמוד ‪325‬‬

‫על פי יחס הדמיון נחשב את אורך הצלע ‪ ,BC‬השווה באורכה לצלע ‪ ( EL‬מדוע ? )‪ ,‬ונחשב‬
‫את שטח המלבן המבוקש‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 33‬עמוד ‪325‬‬

‫נחשב תחילה את הצלעות ‪ AD‬ו – ‪ PT‬על פי יחס הדמיון‪.‬‬

‫כדי לחשב את שטח הצורה‬

‫‪ 1.8‬ס"מ‬

‫‪ 2.8‬ס"מ‬ ‫נחשב את שטח שלושת המלבנים‪,‬‬

‫‪ 4.5‬ס"מ‬ ‫‪ 3.8‬ס"מ‬
‫ונחבר‪:‬‬
‫‪ 3.6‬ס"מ‬ ‫‪ 3.6‬ס"מ‬

‫‪ 7‬ס"מ‬
‫‪ 5.6‬ס"מ‬

‫‪ 3.4‬ס"מ‬

‫‪A‬‬ ‫‪56.7 = 1.8 ∙ 2.8 + 3.6 ∙ 5.6 + 4.5 ∙ 7‬‬

‫לעיתים טועים התלמידים בחישוב ההיקף ועושים הכללה‪:‬‬

‫כשם שחישבנו את שטח ה"צורה" (סכום השטחים)‪ -‬כך נחשב את היקף הצורה‪ :‬סכום‬
‫ההיקפים ‪ -‬וזו טעות‪.‬‬

‫דרך אחת היא אכן לחשב את כל ההיקפים ולחסר את הקטעים ה"פנימיים"; אולם כל קטע‬
‫פנימי צריך לחסר "פעמיים"‪:‬‬

‫‪170‬‬
 ‫‪39.8 = 3.6 ∙ 2 – 1.8 ∙ 2 – ) 2.8 + 1.8 (2 + ) 5.6 + 3.6 (2 + ) 4.5 + 7 (2‬‬

‫דרך שנייה‪ :‬לחשב את אורך הקטעים‪ ,‬כשאנו יוצאים מנקודה כלשהי ( נניח ‪:) A‬‬

‫‪7 + 4.5 + 3.8 + 2.8 + 1.8 + 2.8 + 3.6 +5.6 + 3.4 + 4.5 = 39.8‬‬

‫תרגיל ‪ *34‬עמוד ‪326‬‬

‫‪ ,BC = 2.8 + x .‬לכן‪:‬‬ ‫נסמן ‪ , BL = x‬ולכן ‪ABCD ~ BEKL‬‬

‫‪9.6x = 3.2x + 8.96 / - 3.2x‬‬

‫‪6.4x = 8.96 / : 6.4‬‬

‫‪x = 1.4‬‬

‫‪175.616 = 3.2 ∙ 1.4 ∙ 1.4 + 9.6 ∙ 4.2 ∙ 4.2‬‬ ‫נפח הצורה‪ 175.616 :‬סמ"ק‪.‬‬

‫שטח הפנים (ראו כיתה ז' ‪,‬חלק א')‪ 214.48 :‬סמ"ר‪.‬‬

‫‪2 ∙ 4.2 ∙ 4.2 + 4 ∙ 4.2 ∙ 9.6 + 2 ∙ 1.4 ∙ 1.4 + 4 ∙1.4 ∙ 3.2 - 2∙ 1.4 ∙ 1.4 = 214.48‬‬

‫מסכום שטחי הפנים של שתי התיבות יש לחסר את השטח ה"סמוי"‪ ,‬שהוא פעמיים בסיס‬
‫התיבה הקטנה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 35‬עמודים ‪330 - 328‬‬

‫משימת אוריינות‪ .‬פתרון מלא בדפי התשובות‪.‬‬

‫‪171‬‬
 ‫משפט פיתגורס‬
‫השורש הריבועי‬
‫נפתח את השיח המתמטי בפעולות מתמטיות הפכיות זו לזו‪ :‬חיבור וחיסור‪ ,‬כפל וחילוק‪,‬‬
‫חזקה שנייה ושורש ריבועי‪ .‬לתלמידים מתקדמים אפשר לתת דוגמה נוספת‪ :‬חזקה שלישית‬
‫ושורש שלישי‪.‬‬
‫נזכיר את העובדה‪ ,‬כי המושג "שורש ריבועי" נלמד כבר בכיתה ז'‪ .‬שם הוא שימש אותנו‬
‫בעיקר לחישובים (חישוב צלע ריבוע כאשר נתון שטח הריבוע)‪.‬‬

‫שורש ריבועי של מספר הוא מספר שאם מעלים אותו בריבוע מקבלים את אותו מספר‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫משמעו השורש הריבועי החיובי של המספר ‪ ,a‬בתנאי ש‪ . a ≥ 0 :‬וכן‪:‬‬

‫(שורש ריבועי חיובי)‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬למספר ‪ 4‬יש שני שורשים ריבועיים ‪ , -2, 2 :‬אבל‬

‫♥ כדאי לחזור על המושגים גדול ב‪ , -‬קטן ב‪ , -‬גדול פי‪ ,‬קטן פי‪ ,‬שנלמדו גם בבית הספר‬
‫היסודי וגם בכיתה ז'‪ .‬רצוי גם לחזור על משמעות המושג שליש של‪ ,...‬רבע מ‪...‬וצמצום‪.‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 2 :‬שעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 1‬עמודים ‪340 - 338‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫א‪ .‬שטח הריבוע ‪ 25‬סמ"ר‪ ,‬לכן אורך צלעו‪ 5 :‬ס"מ‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהו המספר שריבועו ‪ 5 ?25‬או ( ‪ .) - 5‬יש הבדל בין שני הסעיפים‪ .‬בסעיף א' אנו‬
‫מבקשים צלע ריבוע ‪ ,‬שאינה יכולה להיות מספר שלילי‪.‬‬

‫ד‪ .‬אין אף מספר שריבועו ( ‪ . ) - 25‬מכפלת כל מספר בעצמו נותנת תמיד תוצאה חיובית‪.‬‬

‫‪172‬‬
 ‫סעיף ‪II‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬אם מתקיים התנאי‬ ‫שורש ריבועי של מספר אי – שלילי‪ ,‬הוא מספר‬

‫בתנאי ש ‪ ,a ≥ 0 -‬וגם ‪.b ≥ 0‬‬ ‫מתקיים אם‬

‫סעיף ב' ‪ :‬חישוב שורש ריבועי חיובי של מספרים‪ ,‬כאשר יש ביניהם שורש של מספר שלילי‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫התלמידים יקבלו "טעות מתמטית" ( ‪ ,) Math Error‬כאשר ינסו לחשב במחשבון‬
‫הוא "לא מוגדר"‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫לבין‪:‬‬ ‫לבין‪:‬‬ ‫♥ שימו לב להבדל בין‪:‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬חישוב חזקה שנייה של שברים פשוטים‪.‬‬

‫♥ שימו לב! יש להדגיש את חשיבות הסוגריים כאשר מחשבים בעזרת מחשבון‪.‬‬

‫סעיף ד' ‪ :‬חישוב שורשים ריבועיים חיוביים של שברים פשוטים (סוגריים במחשבון!!! )‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫לבין‪:‬‬ ‫לבין‪:‬‬ ‫גם כאן נשים לב להבדל בין‪:‬‬

‫‪ ,‬כי פעולת החזקה ופעולת השורש‬ ‫♥ שימו לב לטעות אפשרית‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫וזו כמובן טעות‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הפכיות‪".‬לכן"‬

‫סעיף ה'‪ :‬חישוב שורש ריבועי חיובי של "שברים עשרוניים"‪.‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫סעיף א' ‪ :‬ריבוע ששטחו ‪ 1‬סמ"ר ‪ -‬אורך צלעו ‪ 1‬ס"מ; ריבוע ששטחו ‪ 4‬סמ"ר ‪ -‬אורך צלעו‬
‫‪ 2‬ס"מ; ריבוע ששטחו ‪ 3‬סמ"ר ‪ -‬אורך צלעו בין ‪ 1‬ס"מ ל‪ 2 -‬ס"מ‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫ולכן‪:‬‬ ‫מדוע ? כי‪:‬‬ ‫סעיף ב' ‪:‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪340‬‬

‫חישוב שורש ריבועי של מספרים שונים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 3‬עמוד ‪341‬‬

‫‪173‬‬
 ‫חישוב שורש ריבועי חיובי של מספרים שונים‪ ,‬כאשר במספר סעיפים יש ( ‪ ) -‬לפני השורש‪,‬‬
‫מה שהופך את התוצאה לשלילית‪.‬‬
‫תוצאתו ‪ ,3‬כי‬ ‫הוא חסר משמעות;אולם הביטוי‪:‬‬ ‫טעות נפוצה‪ :‬הביטוי‬
‫"שני מינוסים" הופכים את המספר לחיובי ( ‪.) +‬‬

‫תרגיל ‪ 4‬עמוד ‪341‬‬

‫שתוצאתו‪; 0 :‬וכן ההבדלים‬ ‫‪ ,‬שהוא חסר משמעות‪ ,‬לבין‬ ‫חידוד ההבדל בין‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫לבין‬ ‫לבין‬ ‫בין‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 5‬עמוד ‪341‬‬

‫חישוב שורשים ריבועיים חיוביים של שברים פשוטים ועשרוניים ללא מחשבון (חיזוק העובדה‬
‫כי אין שורש ריבועי למספר שלילי)‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 6‬עמוד ‪341‬‬

‫חישוב שורש ריבועי חיובי באמצעות מחשבון‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 8 ,7‬עמוד ‪341‬‬

‫‪ x = 3‬או ‪. x = - 3‬‬ ‫לבין ‪ :‬אם ‪ x2 = 9‬אז‪:‬‬ ‫התלמידים ילמדו להבחין בין‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 9‬עמוד ‪341‬‬

‫התשובה היא רק השורש הריבועי החיובי‪ ,‬כי מדובר באורך צלע ‪.‬‬
‫♥ שימו לב! חלק מהתשובות מספרים שלמים‪ ,‬וחלק מספרים אי–רציונליים‪.‬‬
‫תרגיל ‪ 10‬עמוד ‪342‬‬

‫חישוב שורשים ריבועיים חיוביים של מספרים אי–רציונליים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 11‬עמוד ‪342‬‬

‫כדי לענות על תרגיל זה אפשר לפעול בשתי דרכים‪:‬‬
‫הראשונה‪ :‬להעלות בריבוע את המספר שכתוב ללא שורש ו"להכניסו" לשורש‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫השנייה‪ :‬לחשב את השורש (אומדן ) ‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 12‬עמוד ‪342‬‬

‫תרגיל לפיתוח הזיכרון של שורשים ריבועיים חיוביים "ידועים"‪.‬למשל‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫‪174‬‬
 ‫תרגיל ‪ 13‬עמוד ‪342‬‬
‫דומה לתרגיל ‪ .12‬בקשו מהתלמידים לומר בין אילו שני מספרים שלמים נמצא השורש‬
‫הריבועי החיובי הנתון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 14‬עמוד ‪342‬‬

‫השורש הריבועי החיובי של המספר ‪ 2‬הוא מספר הגדול מ‪ 1 -‬וקטן מ – ‪, 2‬כי‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫הוא גם קטן מ‪ .1.5 -‬דוגמה לשני מספרים שההפרש ביניהם ‪ 1.2 :0.5‬ו – ‪. 1.7‬‬

‫משפט פיתגורס‬

‫כדי להמחיש לתלמידים כיצד הגענו ל"משפט פיתגורס"‪ ,‬ניתן להיעזר באמצעי המחשה רבים‬
‫הקיימים בשוק‪ ,‬או לבוא עם נייר מוכן לגזירה‪ ,‬כדי שגם התלמידים המתקשים יוכלו להגיע‬
‫לנוסחה בכוחות עצמם‪.‬‬

‫הנושאים שיילמדו בפרק זה‬

‫נלמד על הקשר הייחודי בין הצלעות של משולש ישר‪-‬זווית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נ כיר את משפט פיתגורס‪ ,‬הקרוי על שם הפילוסוף והמתמטיקאי היווני פיתגורס שניסח‬ ‫‪‬‬
‫את המשפט לראשונה‪.‬‬
‫ניישם את משפט פיתגורס בפתרון שאלות שונות במישור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר השעות המוקצות לפרק זה‪ 4 :‬שעות‪.‬‬

‫‪www.youtube.com/watch?v=kraabpDlIww‬‬ ‫הוכחה ויזואלית של משפט פיתגורס‬

‫בדרך לפיתגורס עניין של דמיון‪ ,‬בדרך לפיתגורס מעגלים רוקדים‪ ,‬אנשי החידות מהודו‬

‫‪highmath.haifa.ac.il‬‬

‫תרגיל ‪ 15‬עמודים ‪347 - 344‬‬

‫♥ שימו לב! בתרגיל ‪ 15‬חובה לעשות את כל סעיפי השאלה‪.‬‬

‫את סעיף ‪ I‬כדאי לסרטט במחברת על נייר משובץ‪.‬‬

‫שטח ריבוע ג' הוא כמובן סכום שטחי הריבועים א' ו – ב'‪. AC2 + BC2 = AB2 .‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬רק משפט ‪ 2‬נכון‪ ,‬סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר‪.‬‬

‫‪175‬‬
 ‫סעיף ‪II‬‬

‫יעל לא הצליחה לענות‪ ,‬משום שמשולש זה לא מיוצג באמצעות "שלשה פיתגורית"; אורכי‬
‫הצלעות הם לא מספרים שלמים‪ ,‬ולכן קשה להוכיח את טענתה‪.‬‬

‫ברגע שיעל שינתה את יחידות המידה ובנתה "יחידות מידה" חדשות‪ ,‬התואמות את המשולש‬
‫הנתון‪ ,‬הצליחה יעל להוכיח כי הטענה בסעיף ‪ I‬נכונה‪.‬‬

‫♥ שימו לב! הריבוע הלבן בתוך הריבוע‪ ,‬שבנוי על היתר‪ ,‬שווה בשטחו לריבוע שצלעו ‪.AC‬‬

‫סעיף ‪III‬‬

‫רצוי להביא לכיתה דף‪ ,‬ועליו הריבועים הנתונים ו – ‪ 9‬משולשים החופפים למשולש הנתון‪.‬‬
‫דרך נוספת להוכחת "משפט פיתגורס"‪.‬‬
‫ו‪-‬‬ ‫נתון משולש ישר‪ -‬זווית‪ ,‬שניצביו הם ‪ a‬ו – ‪ , b‬ואורך היתר ‪ . c‬זוויותיו החדות הן‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫בונים שני ריבועים‪ ,‬שאורך צלעם הוא‪ .a + b :‬בתוך הריבועים שיבצו ארבעה משולשים‬
‫החופפים למשולש המקורי‪.‬‬
‫ברור שהשטחים הלבנים בשני הריבועים שווים‪ ,‬כי משני הריבועים המקוריים א' ו – ב'‬

‫החסירו ‪ 4‬משולשים חופפים השווים בשטחם‪Q1 = ∡R1 = ∡T1 = ∡E1 = 900∡ .‬‬

‫המרובע ‪ QRTE‬הוא ריבוע שאורך צלעו ‪ , c :‬ושטחו‪. c2 :‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬בריבוע ב' המרובעים הלבנים הם ריבועים‪ .‬אורך צלע הריבוע הקטן‪ ,a :‬ושטחו‪.a2 :‬‬
‫אורך צלע הריבוע הגדול‪ ,b :‬ושטחו‪. b2 :‬‬

‫מסקנה‪:‬‬

‫סעיף ‪IV‬‬

‫משפט פיתגורס‪ :‬סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר‪.‬‬

‫♥ שימו לב! טעות נפוצה‪ :‬אם ‪ ,a2 + b2 = c2‬המסקנה אינה‪. a + b = c :‬‬

‫סעיפים א' ו – ב'‪ :‬חישוב צלע חסרה במשולש ישר‪-‬זווית על פי המסקנה‪ .‬בשני המשולשים‬
‫יש צלע (ניצב)‪ ,‬שאורכה ‪ 9‬ס"מ‪ ,‬וצלע שנייה‪ ,‬שאורכה ‪ 12‬ס"מ‪ -‬אך פעם היא ניצב‪ ,‬ופעם‬
‫יתר‪.‬‬

‫‪176‬‬
 ‫סעיף ‪V‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 16‬עמוד ‪348‬‬

‫חישוב היתר במשולשים ישרי ‪-‬זווית‪ ,‬כאשר נתונים אורכי שני הניצבים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 17‬עמוד ‪348‬‬

‫חישוב אורך ניצב במשולש ישר‪-‬זווית‪ ,‬כאשר נתונים הניצב השני והיתר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 18‬עמוד ‪349‬‬

‫נתונים שני משולשים ישרי‪-‬זווית "מחוברים"‪ .‬התלמידים מתבקשים למצוא את אורך הצלעות‬
‫החסרות‪ ,‬לאתר את המשולש שלו שני נתונים‪ ,‬למצוא את הצלע החסרה‪ ,‬ובעזרתה למצוא‬
‫את הצלע הנוספת החסרה‪.‬‬

‫סעיפים‪ :‬ז'‪ ,‬ח' ו – ט' קשים מעט יותר‪ ,‬כיוון שיש שלושה משולשים‪ ,‬ורק שניים ישרי‪-‬זווית‪.‬‬
‫לתלמידים מתקשים צבעו כל משולש בצבע אחר‪ ,‬ואמרו תמיד את "שם המשולש" בו אנו‬
‫מתמקדים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 20 ,19‬עמוד ‪349‬‬

‫חישוב צלע משולש ישר‪-‬זווית‪ ,‬כאשר השאלה היא מחיי היומיום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 21‬עמוד ‪349‬‬

‫רצוי להסביר לתלמידים‪ ,‬כי את החבלים "מיקמו" בגובה ‪ 4‬מ' מן האדמה אל "אמצע" התורן‪.‬‬
‫כל חבל‪ ,‬אורכו‪ 7 :‬מטרים ו‪ 30 -‬ס"מ‪ ,‬כאשר ‪ 30‬ס"מ מיועדים לקשירה‪ .‬אנו שואלים מהו‬
‫המרחק בין התורן לבין המקום‪ ,‬בו אנו אמורים לנעוץ את היתד על מנת שהחבל יהיה מתוח‪-‬‬
‫אחרת הדגל יקרוס‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 22‬עמוד ‪350‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫‪.‬‬ ‫סעיף א' ‪ :‬אורך היתר הוא‪:‬‬

‫‪177‬‬
 ‫סעיף ב' ‪ :‬אנו מחפשים שני מספרים שלמים‪ ,‬שסכום ריבועיהם ‪ .41‬כדי לעזור לתלמידים‬
‫מתקשים‪ ,‬נכתוב "סדרה" של ריבועי המספרים השלמים‪ ,‬וכך נוכל לאתר ביתר קלות את‬
‫התשובה לסעיף זה ולאחרים‪. …64 ,49 ,36 ,25 ,16 ,9 ,4 ,1 :‬‬

‫התשובה כמובן‪ :‬אין שני מספרים שלמים‪ ,‬שסכום ריבועיהם ‪ ,41‬מלבד המספרים‪ ,4 :‬ו – ‪.5‬‬

‫סעיף ג' ‪ :‬המספרים הם‪ 2 :‬ו – ‪.3‬‬

‫סעיף ד' ‪ :‬המספרים הם‪ 3 :‬ו – ‪.5‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫‪ .‬צלעות המשולש הן ‪ 2‬ו – ‪.6‬‬ ‫מירב צודקת‪ ,‬כי‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 23‬עמוד ‪350‬‬

‫‪ ,‬נבנה משולש ישר‪-‬זווית שניצביו‪ 1 :‬ס"מ ו – ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬ ‫כדי לסרטט קטע שאורכו‬
‫‪ ,‬אורך צלעו ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬ ‫כדי לסרטט ריבוע שאלכסונו‬

‫תרגיל ‪ 24‬עמוד ‪350‬‬

‫זהה לתרגיל ‪.23‬‬

‫תרגיל ‪ 25‬עמוד ‪350‬‬

‫מסכום הניצבים‪ ,‬ולכן אורכו ‪ 6‬ס"מ‪.‬‬ ‫מחזיר אותנו לנושא היחס‪ .‬אורך הניצב ‪ AB‬הוא‬

‫אורך הניצב ‪ BC‬הוא ‪ 15‬ס"מ‪ .‬כדי לחשב את היתר נשתמש במשפט פיתגורס‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 26‬עמוד ‪350‬‬

‫מחזיר אותנו לנושא פונקציות‪ .‬מציאת נקודות חיתוך עם הצירים‪ ,‬מציאת אורכי הניצבים‬
‫וחישוב אורך היתר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 27‬עמוד ‪351‬‬

‫שילוב שתי פונקציות‪ ,‬מציאת נקודות חיתוך עם הצירים‪ ,‬חישוב שטח משולש ואורכי צלעות‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 29 ,28‬עמוד ‪351‬‬

‫חישוב אורך הצלע החסרה‪ ,‬חישוב שטח והיקף של משולש ישר‪-‬זווית‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 32 ,31 ,30‬עמוד ‪351‬‬

‫תרגיל דומה‪ ,‬אך יש לנו שלושה משולשים‪.‬‬

‫‪178‬‬
 ‫תרגילים ‪ 34 ,33‬עמודים ‪352 ,351‬‬
‫דומה לתרגילים הקודמים‪ ,‬אך התלמידים נדרשים לחשב גם את שטח המשולש ואת היקפו‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 35‬עמוד ‪352‬‬

‫תרגיל מורכב מעט יותר‪ ,‬אולם אין בעיה לענות‪ ,‬כיוון שהסעיפים מדורגים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 36‬עמוד ‪352‬‬

‫תרגיל זהה לתרגיל הקודם‪ ,‬אולם אין "הנחיות"‪ .‬התלמידים צריכים להסיק אילו נתונים‬
‫חסרים ולמצוא אותם‪ ,‬על מנת לענות על סעיפי השאלה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 37‬עמוד ‪352‬‬

‫שימוש במשפט פיתגורס לחישוב אורך אלכסון המלבן‪.‬‬

‫ניתן להוסיף חישובים נוספים‪ :‬ההיקף והשטח של המלבן‪ ,‬היקף המשולש ‪ ABD‬וכו'‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 38‬עמוד ‪352‬‬

‫נתון אלכסון המלבן‪ ,‬ויש לחשב את הצלע החסרה‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 39‬עמוד ‪352‬‬

‫יש לעבוד בשלבים‪ ,‬למצוא תחילה את אורך ‪ ,DE‬אחר‪ -‬כך את ‪, AD‬ולבסוף למצוא את אורך‬
‫האלכסון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 40‬עמוד ‪352‬‬

‫נתון אלכסון מלבן ואחת הצלעות‪ ,‬מחשבים את אורך הצלע השנייה‪ ,‬ואחר‪-‬כך את ההיקף‬
‫והשטח‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 41‬עמוד ‪353‬‬

‫נתון היקף מלבן ואחת הצלעות‪ .‬מציאת הצלע החסרה (באמצעות משוואה או חישוב‬
‫אריתמטי)‪ ,‬וחישוב השטח ואורך האלכסון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 42‬עמוד ‪353‬‬

‫תרגיל דומה‪ ,‬אך כאן נתונים שטח המלבן ואחת הצלעות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 43‬עמוד ‪353‬‬

‫נתונה צלע ריבוע‪ ,‬והתלמידים נדרשים לחשב את אורך האלכסון‪.‬‬

‫‪179‬‬
 ‫תרגיל ‪ 44‬עמוד ‪353‬‬

‫נתון אלכסון הריבוע‪ ,‬ועלינו למצוא את אורך צלעו‪.‬‬

‫בקשו מהתלמידים למצוא את שטח הריבוע בשתי דרכים‪ :‬מחצית מכפלת האלכסונים‪ ,‬והדרך‬
‫השנייה היא צלע ∙ צלע‪.‬‬

‫כאן נפתח שיח מתמטי‪.‬אם התלמידים רשמו את אורך צלע הריבוע‪,8.48 :‬יהיה שטח הריבוע‪:‬‬
‫; ומי שיחשב‬ ‫‪ ,‬יקבל‪:‬‬ ‫‪ 71.91‬סמ"ר‪ .‬מי שיכתוב שצלע הריבוע היא‪:‬‬

‫‪ .‬מדוע בחישוב הראשון‬ ‫שטח על פי מחצית מכפלת האלכסונים‪ ,‬יקבל‪:‬‬

‫קיבלנו מספר לא שלם‪ -‬ובשני החישובים האחרים קיבלנו מספר שלם? משום שכאשר אנו‬
‫מבצעים את פעולת השורש הריבועי החיובי של מספר אי–רציונלי‪ ,‬התוצאה היא מספר‬
‫עשרוני אינסופי‪ ,‬זאת גם הסיבה שבדרך כלל אנו משאירים את התוצאה כתובה כשורש ‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 45‬עמוד ‪353‬‬

‫נתון אורך צלע ריבוע‪ ,‬ויש לחשב את היקפו‪ ,‬שטחו ואורך האלכסון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 46‬עמוד ‪353‬‬

‫נתון היקף ריבוע‪ .‬יש לחשב את צלע הריבוע‪ ,‬שטחו ואורך האלכסון‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 47‬עמוד ‪355‬‬

‫נתון שטח הריבוע‪ .‬נחשב את אורך צלעו ( ‪ 12‬ס"מ )‪ ,‬את אורך ‪ 10 ( DE‬ס"מ )‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬
‫את האורך של ‪ .CE‬כמו כן יש לחשב את אורך האלכסון ואת היקף הריבוע‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 48‬עמוד ‪354‬‬

‫את אורך הקטע ‪ BE‬ניתן למצוא באמצעות משפט פיתגורס‪ ,‬אורך הצלע ‪ BC‬הוא ‪ 13‬ס"מ‪,‬‬
‫‪ . BC = AD = 13‬ואז נחשב את האורך של ‪ ,CE‬שהוא היתר במשולש ישר‪-‬זווית ‪. EBC‬‬

‫תרגיל ‪ 49‬עמוד ‪354‬‬

‫כיוון ש‪ ,AB = CD = 9 :‬נחשב לחוד את אורך הקטע ‪ AE‬ואת אורך הקטע ‪ ,DE‬ונחבר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 50‬עמוד ‪354‬‬

‫אורך הקטע ‪ AE‬הוא ‪ 2‬ס"מ‪ .‬נחשב את אורך הגובה ‪ ,BE‬ונמצא את שטח המקבילית‪ .‬את‬
‫היקף המקבילית ניתן למצוא מיד‪.‬‬

‫‪180‬‬
 ‫תרגיל ‪ 51‬עמוד ‪354‬‬

‫דומה לתרגילים הקודמים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 54 – 52‬עמודים ‪355 ,354‬‬

‫נתונים טרפזים ישרי‪-‬זווית‪ .‬ברגע שמעבירים גובה היוצא מקדקוד‪ ,‬נוצרים מלבן ומשולש ישר‬
‫זווית‪ ,‬ואת החישובים הרלוונטיים שלהם אנו כבר מכירים‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 56 ,55‬עמוד ‪355‬‬

‫טרפז כללי‪ .‬מעבירים שני גבהים‪ ,‬ונוצרים מלבן ושני משולשים ישרי‪-‬זווית‪.‬‬

‫תרגילים ‪ 58 ,57‬עמוד ‪355‬‬

‫טרפזים שווי‪-‬שוקיים‪ .‬שני הגבהים יוצרים מלבן ושני משולשים ישרי‪-‬זווית חופפים‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 59‬עמוד ‪355‬‬

‫זהו תרגיל מורכב‪.‬‬

‫ראשית נחשב את האורך של ‪ ,AE‬אחר כך את האורך של ‪( AF‬השווה ל – ‪ ,)ED‬נחשב את‬
‫‪ AD‬ואת ‪( BC‬השווה ל – ‪, EF‬כיוון שהגבהים יוצרים מלבן)‪ ,‬ולבסוף נחשב את שטח הטרפז‪:‬‬

‫‪BC = EF = 4.1 , AD = ,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪. 15.4‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬

‫‪E‬‬

‫תרגיל ‪ 60‬עמוד ‪356‬‬

‫‪181‬‬
 ‫להפתעתנו הרבה גם סכום השטחים של שני חצאי העיגול‪ ,‬הבנויים על הניצבים של משולש ישר‪-‬זווית‪,‬‬
‫שווים לשטח חצי העיגול הבנוי על היתר‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫תחילה נמצא את אורך היתר ‪: AB‬‬

‫‪,‬‬

‫תרגיל ‪ *61‬עמוד ‪356‬‬

‫כאשר למדנו את נושא המעגל בכיתה ז'‪ ,‬התבקשנו לחשב שטח כמו זה המבוקש בתרגיל‬
‫זה‪ .‬חישוב השטח המושחר הוא ההפרש בין שטח הריבוע לבין שטח רבע העיגול‪ ,‬שקוטרו‬
‫כאורך צלע הריבוע‪ .‬המשולשים ‪ ABC‬ו – ‪ BCD‬בנויים משלשות פיתגוריות (‪5 ,4 ,3‬‬
‫ו – ‪ ,)13 ,12 ,5‬ולכן אורך הצלע ‪ CD‬הוא ‪ 12‬ס"מ‪.‬‬

‫שטח הריבוע הוא ‪ 144‬סמ"ר‪ .‬שטח רבע עיגול‪113.04 :‬סמ"ר‬

‫לכן השטח השחור‪ 30.96 :‬סמ"ר‪.‬‬

‫תרגיל ‪ *62‬עמוד ‪356‬‬

‫תרגיל המשלב את משפט פיתגורס עם אוריינות מתמטית ושאלת תנועה‪.‬‬

‫ראשית נחשב את המרחק שעבר האוטובוס ‪ AD : 240‬ק"מ‪. 240 = 4 ∙ 60 ,‬‬

‫אחר כך נחשב את המרחק שעברה המשאית ‪ BC : 96‬ק"מ‪. 96 = 2 ∙ 48 ,‬‬

‫לכן המרחק ‪ AC‬הוא ‪ 54‬ק"מ‪.‬‬

‫‪D‬‬

‫את המרחק ‪ CD‬נחשב באמצעות משפט פיתגורס‪:‬‬

‫‪ 240‬ק"מ‬
‫‪ 246‬ק"מ‬

‫‪ 54‬ק"מ‬ ‫‪ 96‬ק"מ‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ 150‬ק"מ‬

‫סעיף ב' ‪ :‬רוכב האופניים צריך לעבור דרך של‬

‫‪ 246‬ק"מ במהירות ‪ 41‬קמ"ש‪ .‬לכן נסיעתו נמשכה ‪ 6‬שעות‪.‬‬

‫‪182‬‬
 ‫תרגיל ‪ **63‬עמודים ‪357 ,356‬‬

‫‪∢ C∢ = ABD∢ , 53.130 = DBC∢ = A ∢, 36.870 = BDA ∢ = BDC = 900‬‬

‫→ ‪∆ADB ~ ∆BDC‬‬

‫לכן‪:‬‬

‫‪AD ∙ CD = BD2‬‬

‫‪AD ∙ 4.5 = 62 = 36‬‬

‫‪4.5AD = 36 / : 4.5‬‬

‫‪AD = 8‬‬

‫אם ‪ ,AD = 8‬אזי ‪( AB = 10‬שלשה פיתגורית)‪.‬‬

‫סעיף ה' ‪ :‬אין בעיה לחשב את האורך של ‪ BC‬באמצעות משפט פיתגורס‪.‬‬

‫כל שלושת המשולשים שבסרטוט הם משולשים דומים‪ ,‬משום שכל המשולשים שווים בשלוש‬
‫זוויותיהם‪.‬‬

‫‪∆ABC ~ ∆BDC‬‬

‫לכן‪:‬‬

‫תרגיל ‪ *64‬עמוד ‪357‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬או‬ ‫סעיף א'‪ :‬כל הזוויות שבסרטוט הן‪,900 :‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬או‬ ‫סעיף ב'‪ :‬המשולשים דומים‪ ,‬כי בכל משולש יש שלוש זוויות בנות‪,900 :‬‬
‫סעיף ג'‪ :‬באמצעות משפט פיתגורס נקבל כי‪ 8 :‬ס"מ = ‪.AB‬‬
‫סעיף ד'**‪ :‬באמצעות דמיון משולשים‪ , ABC ~ ∆BDC∆ :‬ולכן‪:‬‬

‫‪183‬‬
 ‫באמצעות שטח משולש‪:‬‬

‫תרגיל ‪ 65‬עמוד ‪357‬‬

‫סעיף ‪I‬‬

‫שני משולשים ישרי‪-‬זווית ‪,‬השווים בשתיים מצלעותיהם‪ ,‬שווים גם בצלע השלישית‪.‬‬

‫א‪ .‬אם הם שווים בשני הניצבים‪ ,‬מתקבלת חפיפה על‪-‬פי המשפט‪" :‬צלע‪ ,‬זווית‪ ,‬צלע"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הם שווים בניצב ויתר ‪,‬אז חייב הניצב השני להיות שווה בגלל משפט פיתגורס‪.‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪'b‬‬
‫לכן‪ b2 = (b')2 ,‬ומכאן‪.'b = b :‬‬

‫סעיף ‪II‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 66‬עמוד ‪358‬‬

‫ניתן להוכיח חפיפה על‪-‬פי ניצב ויתר‪ ,‬או על‪-‬פי שוויון באמצעות משפט פיתגורס‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 67‬עמוד ‪358‬‬

‫דומה לתרגיל ‪.66‬‬

‫תרגיל ‪ 68‬עמוד ‪360‬‬

‫שאלת אוריינות‪ .‬פתרון מלא בדפי התשובות‪.‬‬

‫תרגיל ‪ 69‬עמודים ‪361 ,360‬‬

‫‪184‬‬
 ‫שאלת חקר‪ .‬פתרון מלא בדפי התשובות‪.‬‬

‫‪185‬‬