‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫דיני עונשין‬
‫פרופ' לימור עציוני‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫דיני עונשין‬

‫המשפט הפלילי המהותי מגדיר התנהגות אסורה ‪ .‬נקרא גם המשפט המהותי‪/‬הדין המהותי‪.‬‬

‫נספח ‪ - 1‬המשפט עוסק ב‪-‬איך מביאים את הנאשם לדין?‬ ‫‪‬‬

‫נספח ‪ - 2‬דיני ראיות‪ :‬עוזר לנו להוכיח את חפותו או אשמתו של הנאשם ואת הטענות‬ ‫‪‬‬
‫משפט לא מתחיל לפני שהדין המהותי לא גובש ולפני שיודעים בוודאות שהמעשה האסור נעשה‪ .‬כאשר‬ ‫‪‬‬
‫יודעם בוודאות שהעבירה התקיימה מתכננים את הפרוצדורה‪ .‬הראיות מגבשות את העבירה ואת קיומה‪.‬‬

‫המטרה העיקרית של דיני עונשין היא להרתיע אנשים מלבצע פעולה שמסוכנת לחברה ושפוגעת בערכי‬
‫החברה ובאינטרסים החיוניים לחברה ועל מנת לשמור על סדר חברתי‬

‫מקורות המשפט הפלילי‬

‫חקיקה ופסיקה (מקורות נורמטיביים)‪.‬‬

‫החוק הפלילי העותומאני שחל בארץ ישראל עד ‪1936‬‬

‫הפח"פ ‪ -‬בשנת ‪ 1936‬הגיע הפח"פ ‪ -‬החוק הפלילי הבריטי‪ .‬הייתה בתוקף עד ‪.1977‬‬

‫חוק העונשין משנת התשל"ז ‪ ,1977‬הרובד הישראלי שביטל את הקודמים‪.‬‬

‫הייחוד של חוק העונשין הישראלי ‪1977‬‬

‫ב‪ 1994-‬נערך תיקון גדול מאד לחוק העונשין‪ .‬תיקון מס' ‪.39‬‬

‫תיקון מס' ‪ 39‬לחוק העונשין ‪ -‬נחקק ב‪( 1994‬נכנס לתוקף ב‪ ,)95‬מחק את סעיפים ‪ 1-90‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫הוחלפו כל עקרונות היסוד שמגדירים אחריות פלילית כי הגיעה ההבנה שהם לא מתאימים יותר לאופי‬
‫הישראלי ולמבנה החברה הישראלית‪ ,‬לדרישות הישראליות ורצו לענות על צרכים שעלו מתוך השטח מפאת‬
‫השינויים החברתיים‪ .‬בצם השתנה כל הבסיס של חוק העונשין ואת השיטה שלו‪ .‬התיקון הזה התייחס‬
‫לסעיפים ‪ 1-90‬בלבד והתעלם מכל השאר (‪ )91-505‬וזה אחד התיקונים המשמעותיים ביותר שהשפיע‬
‫הרבה על דיני עונשין‪.‬‬

‫תיקון מס' ‪ 42‬לחוק העונשין ‪ -‬נחקק ב‪ 1995‬תיקון נוסף בחוק העונשין שעבר מיד אחרי תיקון מס' ‪.39‬‬
‫התיקון הזה עושה התאמות בין הישן לחדש‪ .‬בין סעיפים ‪ 1-90‬לבין החלק שלא נגעו בו עד היום מסעיף ‪91-‬‬
‫‪.505‬‬

‫‪1‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫חוק העונשין הוא החוק שעבר הכי הרבה תיקונים ושינויים ועדיין מבוצעים בו תיקונים כל הזמן‪ ,‬גם היום‪.‬‬

‫עבירות פליליות רבות מאד נמצאות מחוץ לחוק העונשין וכמעט בכל חוק בישראל יש לפחות סעיף עבירה‬
‫אחד אם לא יותר‪ .‬יש המון חוקים פליליים אחרים שהם חקיקה שקשורה למשפט הפלילי‪.‬‬

‫לדוג' – פקודת הסמים המסוכנים ‪ -‬מגביל סחר‪ ,‬מכירה ושימוש במים מסוכנים‪ ,‬חוק האזנות סתר הוא חוק‬
‫שיש בו היבטים פליליים‪ ,‬חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬פקודת מס הכנסה‪ ,‬פקודת התעבורה‪ ,‬החוק לעשיית דין‬
‫הנאצים ועוזריהם‪ ,‬חוק האזנת סתר‪ ,‬הגנת הפרטיות‪ ,‬החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬כולן עבירות פליליות‪.‬‬

‫חקיקה משנית‪/‬חקיקת משנה‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק העונשין ‪ -‬מעניק לשר הממונה סמכות להתקין תקנות פליליות והממשלה צריכה לאשר‪.‬‬
‫בפירמידת החוקים‪ ,‬מתחת לחקיקה ראשית יש חקיקת משנה (תקנות וצווים) ויש לה אופי פלילי‪ .‬אם‬
‫הממשלה קובעת שאסור לפתוח עסק בקורונה ואדם כן פותח – פונים למשפט הפלילי ולדיני עונשין‪ .‬אדם‬
‫שעבר על הכלל נושא באחריות וצריך לשלם את המחיר‪ .‬זה משפט פלילי – המטרה היא לכוון התנהגות של‬
‫פרטים החברה‪ .‬כשראש ראשות מקומית מתקין חוק עזר הוא בעצם כלל משפטי פלילי רק שהמעמד שלו‬
‫הוא של תקנת משנה ולא של חוק רגיל‪ .‬החריג של הכללים הן תקנות לשעת חירום‪ ,‬אם הכנסת לא תאשר‬
‫תקנה שהיא מתקינה היא לא תהיה בתוקף‪.‬‬

‫פסיקה היא מקור משפטי חשוב מאד היום אנחנו יודעים שהפסיקה היא מאד חשובה בתהליך הלימוד‬
‫וההבנה של הכלים שעומדים לרשותנו‪ .‬העקרון הכללי הוא שבתי המשפט לא מוסמכים ליצור עבירות אלא‬
‫רק לפרש אותם‪ ,‬הם לא קובעים מה מותר ומה אסור כי רק למחוקק יש סמכות לקבוע את זה‪ ,‬אבל הם כן‬
‫מוסמכים לפרש את העבירות וברגע שבית המשפט מפרש בדרך מסויימת עבירה‪ ,‬זה הופך להיות הוראת‬
‫חוק וצריך לקרוא את החוק יחד עם הפרשנות שבית המשפט נתן לחוק‪.‬‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק יסוד השפיטה קבע‪:‬‬

‫"הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כלפי מטה זולת בית המשפט העליון עצמו" – העקרון‬ ‫‪.1‬‬
‫מתייחס למעמדו של בית המשפט העליון ואומר שהעליון לא מחויב בתקדימיו שלו‪ ,‬הוא יכול לשנות אותם‪,‬‬
‫התקדימים של העליון מחייבים רק כלפי מטה את המחוזי והשלום‪.‬‬
‫הלכה שנפסקה שלא בבית משפט עליון (במחוזי או בשלום) היא רק מנחה ולא מחייבת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫דוג' לתיקון מדוייק של חוק העונשי ן‪ :‬לפני הרבה שנים היה בפקודת החוק הפלילי המנדטורי סעיף ‪14‬‬
‫שקבע כללים מתי אדם שחולה במחלת נפש יהי פטור מאחריות פלילית אם המחלה פגעה בשכלו ואם נוצר‬
‫מצב שהוא לא מסוגל להבין את הפסול במעשיו‪ .‬אבל הסעיף לא מתייחס למצב שבו אדם חולה באותה‬
‫מחלת נפש אבל לא שולט במעשים שלו בגלל המחלה‪ .‬כלומר מבחינים בין מצב שאדם לא מבין לבין מצב‬
‫שאדם לא שולט‪ .‬סעיף ‪ 14‬נתן פטור מאחריות פלילית למי שלא הבין ולא ידע הבחין בין טוב לרע ולא פטר‬
‫מאחריות פלילית את מי שלא שלט‪ ,‬גם אם הבין‪.‬‬

‫עם הזמן‪ ,‬בית המשפט העליון הרגיש לא בנוח עם הפרשנות המצומצמת הזאת והרחיב את הפרשנות של‬
‫ה"פטור מאחרית פלילית מחמת מחלת נפש" וקבע שכל מקרה של מחלת נפש (ספציפית‪-‬תלוי במקרה) לא‬
‫משנה האם המחלה הספציפית יוצרת חוסר הבנה מה מותר ומה אסור או חוסר שליטה בתנועות הגוף‪ ,‬כך‬
‫או כך‪ ,‬זו סיבה לפטור מאחריות פלילית‪ .‬במשך שנים ארוכות בית המשפט נתן פטור בשני המצבים גם מכח‬
‫החוק – כי כתוב בחוק שמי שחולה במחלת נפש ולא מסוגל להבחין בין טוב לרע פטור מפליליות וגם מכח‬

‫‪2‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫הפרשנות של בית המשפט שטען שגם אם המחלה יוצרת מצב של חוסר שליטה בהתנהגות זה גם מצב לפטור‬
‫מאחריות פלילית‪.‬‬

‫בתיקון ‪ - 39‬הגדול המחוקק החליט לעשות סדר בכלל הזה של פטור בשל מחלת הנפש וליצור חוק חדש‪,‬‬
‫סעיף פטור חדש ל אי שפיות הדעת שבחלק אחד שלו הפטור שהיה עד לאותו רגע מסעיף ‪ 14‬לפקודה‬
‫מנדטורית וגם חלק ב שלו – הפרשנות של בית המפשט כלומר החוק תוקן והמחוקק החליט להכניס לסעיף‬
‫הפטור מאחריות פלילית גם את הפטור שהיה כתוב עד היום בחוק וגם את הפטור שבית המשפט נתן וזה‬
‫הפך להיות חוק‪ .‬זו דוג' למצב שבו בית המשפט קובע תקנה והמחוקק מאמץ אותו כחוק‪ .‬אבל אם בכל‬
‫מקרה יש פטור בשני המצבים למה זה צריך להיות מעוגן בחוק? בגלל הכלל של היררכיית הכללים ומקורות‬
‫המשפט ומעל הכל נמצא החוק‪.‬‬

‫את החוק האזרחים קבעו וכשהמחוקק קובע משהו בחוק זה יותר טוב מבית המשפט כי המחוקק נבחר‬
‫דמוקרטית ע"י הציבור‪ ,‬בניגוד לשופטים שנבחרים ע"י וועדה למינוי שופטים‪.‬‬

‫הדוג' הזו מראה את השפעת הפסיקה על הכלל בחוק ואת חשיבות היחסים בין החוק והפסיקה (=פרשנות‬
‫בית המשפט על החקיקה הפלילית)‪.‬‬

‫עקרונות היסוד של דיני עונשין‬

‫(פרופ' פלר מתאר ‪ 10‬כללי מסגרת של דיני עונשין – בקורס נלמד על שניים)‪.‬‬

‫העקרונות הם הבסיס של המשפט הפלילי והם כללי המסגרת של דיני עונשין ועליהם משותתים כל דיני‬
‫העבירות והעונשים‪ .‬כשהמחוקק מחוקק עבירה ספציפית הוא תמיד יקפיד שהוראת החוק הספציפית תהיה‬
‫תואמת לעקרונות חוק היסוד של שיטת המשפט הפלילי‪.‬‬

‫עקרון החוקיות‬

‫העקרון הראשון בחשיבותו פותח את חוק העונשין‪ .‬תשתית גדולה מאד שלו ובסיס להמון תיאוריות וסוגיות‬
‫פרקטיות במשפט הפלילי‪ .‬הסעיף הראשון בדיני עונשין "אין ענישה אלא לפי חוק" קובע שלא מענישים לפני‬
‫שמזהירים‪ .‬הוא התשתית לשינויים ותיקונים שמתבקשים בחוק העונשין‪.‬‬

‫העקרון קובע שיש לעמוד במס' תנאים מאד בסיסיים וחשובים מאד כדי שהרשעת אדם והענשתו יהיו‬
‫חוקיים (התנאי הוא הרשעה ‪ +‬ענישה)‪ .‬לכלוא אדם‪/‬לשלול חירות‪ /‬להרשיע במדינה דמוקרטית זה לא דבר‬
‫פשוט‪ .‬כדי ששלילת החירות תהיה לגיטימית והחברה תקבל את זה‪ ,‬אנחנו צריכים להיות מאד מדויקים‬
‫ומדודים ולעמוד בתנאים בסיסיים‪ .‬לא מספיק שרק המע' המשפטית תחשוב שהעונש מתאים‪ ,‬גם חברתית‪.‬‬
‫אסור שיהיה מצב בו אדם נמצא בכלא על לא עוול בכפו‪.‬‬

‫עקרון החוקיות הוא כל כך חשוב כי הוא הבלם של שרירותיות השלטון‪ .‬כשאנחנו קובעים שרק החוק‬
‫מגביל אותנו‪ ,‬אנחנו מווסתים את כוחו של השלטון‪ .‬השלטון לא יכול לעשות מה שהוא רוצה‪ ,‬הכל חייב‬
‫להיות כפוף לחוק‪ .‬הכללים הוגדרו בהתחלה באקדמיה ע"י פרופסור פלר (שהיה מכותבי התיקון הגדול של‬
‫חוק העונשין)‪ ,‬ובהמשך הוגדרו במפורש בחוק העונשין)‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫ע"פ פרופסור פלר‪" :‬אין עבירה ואין עונש עליה אלא על פי חוק שעמד בתוקפו בעת ביצוע העבירה ושחל‬
‫עליה גם מבחינת מקום עשייתה‪".‬‬

‫עקרון החוקיות הוא עיקרון מאד חשוב שאומר שכדי שעבירה וענישה יהיו חוקיות הן צריכות להיות בחוק‬
‫שעמד בתקפו בעת ביצוע העבירה וחל גם מבחינת מקום המעשה ‪ 3 +‬כללים שהתפתחו בפסיקה‪ .‬ביחד ‪6‬‬
‫תנאים שמגשימים את עקרון החוקיות וכשהם מתקיימים אנחנו יודעים בוודאות שכאשר הורשע האדם זה‬
‫לגיטימי וחוקי וע"פ הכללים של הדמוקרטיה שלנו (גם לכללים האלה יש המון חריגים‪ .‬הכללים מופיעים גם‬
‫בחוק העונשי בסעיפים ‪ 1-17‬וגם בפסיקה ע"פ הסעיפים האלה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬יש עוד ‪ 3‬תנאי עזר שהתפתחו‬
‫בפסיקה ומסייעים להבין את עקרון החוקיות טוב יותר)‪.‬‬

‫סעיפים ‪ 1-17‬בחוק העונשין‬

‫עבירה פלילית תהיה חוקית ועונש בגינה יהיה חוקי אם יהיו בתוקף ‪ 3‬התנאים הבאים‪:‬‬

‫חוק‪ .‬אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו‪ .‬אי אפשר להרשיע או להעניש אף אחד‬
‫בלי שהעבירה הוגדרה בחוק וללא חוק שאוסר‪ .‬בעצם‪ ,‬כל מה שלא אסור הוא מותר‪ .‬אבל‪ ,‬האזרח חייב‬
‫לדעת מה אסור ואם לא הוא בבעיה (אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש) בהתאמה ‪ -‬אם החוק לא מוגדר‬
‫כמו שצריך או לא מנוסח ברור‪ ,‬הוא גם בבעיה‪.‬‬

‫זמן‪ .‬תחולה בזמן‪ .‬החוק והגדרת העבירה חייבים להיות קיימים בזמן ביצוע העבירה‪ .‬אי אפשר להאשים‬
‫מישהו אז להוציא חוק על פי העבירה שלו‪.‬‬

‫מקום‪ .‬בישראל המעשה צריך להיות מוגדר כאסור‪ .‬אי אפשר להעמיד אדם לדין על מעשה שאסור בארץ‬
‫אבל במדינה אחרת מותר‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ישנם ‪ 3‬תנאי עזר שהתפתחו בפסיקה‪:‬‬

‫פרסום החוק כדין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בהירות ודיוק החוק‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פרשנות סבירה של החוק‪ .‬מצמצת את היקף הפרשנות הפלילית (בורח מוגדר בצורה מאד ברורה לא כמי‬ ‫‪.3‬‬
‫שלא חזר וכו')‪.‬‬

‫‪ 3‬חוקי עזר הנוספים מסבירים עוד קצת את חשיבות עקרון החוקיות ועוזרים להגשים את עקרון החוקיות‬
‫בצורה מדויקת (סה"כ ‪ 6‬תנאים מצטברים ‪ -‬נלמד בהרחבה בתרגול)‪.‬‬

‫לשיעור הבא‪ :‬בסילבוס – עקרונות יסוד במשפט הפלילי ‪ -‬עקרון החוקיות (‪1‬ד)‬

‫‪4‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫שיעור ‪16.3.21 - 2‬‬

‫סיכום שיעור קודם‪ :‬תכליתו של עקרון החוקיות היא ליצור תחושת ביטחון אצל האזרח‪ ,‬הגדרת העבירה‬
‫ע"י המחוקק מסבירה לאזרח מה מותר ומה אסור‪ .‬יש הגדרה מפורטת בחוק של הכנסת שמגדיר בבהירות‬
‫מה אסור ולכן ל מה שלא מצוין ככתוב הוא מותר‪ .‬כאשר החוקים ברורים האזרח יודע שהוא מוגן ואי‬
‫אפשר להאשים אותו סתם בסעיפים שלא רשומים או לא קיימים‪ ,‬זה נותן לו תחושת הגנה‪.‬‬

‫עקרון החוקיות מוגדר בראשית חוק העונשין (החל מסעיף ‪ 1‬לחוק העונשין) והביטוי של חוק העונשין הוא‬
‫"אין ענישה אלא ע"פ חוק"‪ ,‬כלומר רק חוק מגדיר את החוקיות והוא בר תוקף לפי מקום ביצוע העבירה‬
‫ולפי זמן‪ .‬יש הרבה חריגים לכל הכיוונים‪ .‬לשלושת התנאים האלו מצטרפים עוד ‪ 3‬חוקי עזר שמגשימים את‬
‫עקרון החוקיות‪ :‬חוק צריך להיות נחלת הכלל חוק שאינו פומבי הוא לא נחשב לחוק שאנחנו יודעים אותו‪,‬‬
‫לא מצפים שאדם יפתח כל יום את הרשומות ויתעדכן בחוקים החדשים אבל יש הלכה שאומרת שפרסום‬
‫החוק ברשומות הופך אותו לידוע ולנחלת הכלל‪ .‬יש הרבה סעיפי חוק שמחייבים את פרסום החוק כדין‬
‫והוא צריך להיות מאד ברור כדי שנדע בוודאות שאנחנו לא באזור הפלילי (זה אחד הטיעונים המרכזיים‬
‫שמשתמשים בהם בייצוג בני נוער שלא מודעים לחוקים ולכללים)‪.‬‬

‫תנאי עזר שלישי‪ :‬פרשנות סבירה של החקיקה הפלילית‬

‫תנאי העזר השלישי התפתח כמו שהפסיקה התפתחה והוא מדבר על פרשנות סבירה של החקיקה הפלילית‪.‬‬
‫בהתחלה פירשנו הכל לפי החוק האנגלי‪ ,‬לאחר מכן המשפט הישראלי התפתח ופחות פנו למשפט האנגלי‬
‫ולאט פיתחנו שיטת פרשנות חדשה‪ ,‬לקראת שנות ה‪ .80-‬עד שנות ה‪ 80‬היו שתי מגמות סותרות של פרשנות‪.‬‬

‫מצד אחד ‪ -‬פרשנות אנגלית‪ ,‬דווקנית‪ ,‬ומילולית‪ ,‬מה שכתוב זה מה שאני מבין‪ ,‬קריאה טכנית ומצמצמת של‬
‫החוק הפלילי בלי הרחבה‪.‬‬

‫מצד שני – הפרשנות התכליתית‪ ,‬התפתחה בשנות ה ‪ 80‬מיד עם כניסתו של השפט ברק‪ .‬הגישה הדווקנית‬
‫נעלמה והמשפט הפלילי מנסה למצוא תכלית לאיסור‪ .‬בתוך הרקע התאורתי הזה נחקק תיקון מס' ‪ 39‬לחוק‬
‫העונשין והמחוקק אמר שאי אפשר לא להתייחס לפרשנות ולמגמה החדשה בארץ בתחום המשפט הפלילי‬
‫ולכן על רקע ההתפתחות הפסיקתית נחקק סעיף ‪34‬כא לחוק העונשין‪" :‬ניתן דין לפירושים סבירים אחדים‬
‫לפי תכליתו‪ ,‬יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין"‪.‬‬

‫המחוקק בעצם אומר לבית המשפט איך להכריע במקרה שנתקלים בסיטואציה שבה יש עבירה על החוק‬
‫הפלילי‪ ,‬לפי מהות ולא לפי פירוש מילולי‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬עד היום פירשנו הכל בשיטת המשפט האנגלי‪ ,‬מה שכתוב זה מה שצריך לעשות מי שבורח זה מי‬
‫שבפועל ברח‪ ,‬פיזית‪ .‬לאחר מכן מתפתחת פרשנות תכליתית‪ ,‬בית המשפט קובע מה היא התכלית ומחוקק‬
‫על פי מה שנראה לו ועכשיו בית המשפט החליט שצריך לעשות סדר ורוצה לכתוב פירושים ברורים למקרה‬

‫‪5‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫שיגיע לידיו מקרה עם עבירה שלא ברור ע"פ החוק מה לפסוק לגביו‪ .‬כך נחקק סעיף ‪ 34‬לחוק (סעיף רבתי)‪,‬‬
‫שמתייחס לפרשנות סבירה של החוק הפלילי וקובע שיש להקל עם הנאשם במקרה שיש כמה פרשנויות‬
‫לתכלית‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬כא – הרקע והמטרה לחקיקת הסעיף הזה הם לעשות סדר באופן הפרשנות של העבירה הפלילית‬
‫כדי שהעם והמחוקקים יגידו לבית המשפט איך נכון לפעול כשיש דילמה וגם קבעו פה נוסחה‪.‬‬

‫מסתכלים על הנורמה ב‪ 3‬שלבים‪:‬‬

‫שלב ‪ - 1‬בית המשפט צריך לברר לעצמו מהי תכלית הנורמה‪ .‬בית המשפט צריך לברר לעצמו מה המטרה‬
‫של החוק‪ ,‬למה חוקקו‪ .‬התכלית מכילה הרבה מטרות של החברה‪ :‬פילוסופיות‪ ,‬ערכיות‪ ,‬חברתיות וכו'‪ .‬צריך‬
‫להבין מה מטרת החוק ומדוע הוא נחקק‪.‬‬

‫שלב ‪ - 2‬לפרש את הנורמה פירוש הגיוני שתואם לתכלית‪.‬‬

‫שלב ‪ - 3‬כשיש כמה אופציות הגיוניות וטובות שתואמות את התכלית ‪ -‬בוחרים את מה שמקל עם הנאשם‪.‬‬

‫הסעיף הזה נחקק ודק' ספורות אח"כ מגיע לפתחו של בית המשפט העליון תיק שמיישם את הנוסחה הזאת‪.‬‬
‫רע"פ אהובה לוי‪ :‬נסעה ברכב כשהיא עם אוזניה באוזן אחת‪ .‬שוטר שלח אותה לבית המשפט עקב עבירה על‬
‫תקנה ‪ 169‬לדיני תעבורה‪" :‬לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות‬
‫המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות‪ ,‬למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי"‪ .‬גברת‬
‫לוי טענה בבית המשפט שהיא הייתה עם אוזניה בצד אחד ולא בשתי האוזניים ולכן הסעיף הזה לא רלוונטי‬
‫אליה‪.‬‬

‫במקרה הזה בית המשפט צריך לפסוק לפי סדר פירוש הנורמה בשלושת השלבים של סעיף ‪ .34‬תכלית‬
‫האיסור על שימת אוזניות בזמן נהיגה היא ברורה‪ ,‬כדי שהנהג יהיה קשוב וער לסביבה או כדי שההולך‬
‫בדרך לא יתנתק מסביבתו‪ .‬ברמת הפרשנות טוענת הנאשמת שמכיוון שאוזן אחת נותרה פנויה‪ ,‬אז היא לא‬
‫היתה מנותקת מסביבת הנסיעה שלה ולכן היא לא עברה על החוק‪ .‬יש כאן שתי פרשנויות שתואמות את‬
‫תכלית הנורמה‪ .‬עכשיו יש כאן שתי פרשנויות שמתיישבות עם תכלית נורמה ‪ -‬לא להתנתק מהסביבה ‪ -‬ולכן‬
‫חל עליה הדין שמקל עליה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 34‬כא הוא סעיף שמסדר את אופן הפרשנות של האיסור הפלילי והוא עוד נדבך בעקרון החוקיות‪.‬‬
‫עיקרון החוקיות הוא העיקרון הכי חשוב במשפט הפלילי המהותי‪.‬‬

‫הקונסטיטוציונליזציה (=החוקתיות) של המשפט הפלילי‬

‫החוקתיות המשפט העברי הוא בעצם החיבור בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והמשפט הפלילי‪ .‬המשפט‬
‫הפלילי במהותו פוגע בזכויות שלפי חוק היסוד‪ .‬כל מה שמייצג את המשפט הפלילי פוגע בבסיס של חוק‬
‫היסוד‪ :‬מאסר‪ ,‬אין פרטיות‪ ,‬שלום לעו"ד (פוגע בקניין) וכו' בעצם כל מה שמנוי בחוק נפגש בהפעלת המשפט‬
‫הפלילי‪ .‬הזכויות של חוקי היסוד אינן מוחלטות ומכח סעיף ‪ - 8‬פסקת ההגבלה אנחנו יכולים לפגוע בזכויות‬
‫אם עמדנו בתנאי הנוסחה‪:‬‬

‫הולם את ערכיה של מדינת ישראל‬ ‫‪‬‬

‫נועד לתכלית ראויה‬ ‫‪‬‬

‫‪6‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫ובמידה שאינה עולה על הנדרש"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כל פעם שמפעילים את המשפט פלילי צריך לעבור את הביקורת הזאת‪.‬‬

‫אלמלא עמדנו בתנאים הללו לא נוכל להפעיל את המשפט הפלילי משום שהוא פוגע בחוק יסוד ולא ייתכן‬
‫שחוק רגיל יפגע בחוק יסוד‪ .‬כל השאלה מה מידתי ומה לא‪ ,‬נקבע ע"פ שיקול דעתו של השופט‪.‬‬

‫"אין עבירה ואין עושה בעל כשרות פלילית עובר לעשייתה"‬

‫לפני שאדם מבצע עברה הוא חייב להיות בעל כשרות פלילית‪ ,‬זה תנאי בסיסי‪ ,‬עובר לעשייתה = לפני ביצוע‬
‫העבירה‪ .‬זה כלל בסיסי בדיני עונשין שנבחן לפני שבוחנים את יסודות העברה‪ .‬אדם חייב להיות בעל כשרות‬
‫פלילית מבחינת בגרות דעתו ומבחינת תקינות רוחו מסוגל להבין את מה שהוא עושה‪ .‬אלה תנאי הסף‪ ,‬הו א‬
‫חייב להיות בעל כושר הבנה מבחינה פיזית וחברתית וכו'‪ .‬זה תנאי שהחברה בחרה לקבוע‪ ,‬גם אם האדם‬
‫הספציפי הזה הוא חכם ומיוחד‪ ,‬זה לא מכריע‪ .‬ההחלטה מגיעה מכוח החלטה חברתית‪ .‬כמו שהחברה‬
‫החליטה שהסכמה של ילדה מתחת לגיל ‪ 11‬היא לא הסכמה גם אם הילדה ממש מבינה ענין‪ .‬אם העבריין‬
‫נופל בתנאי הסף האלה אין על מה לדבר מבחינת אשמה‪ ,‬הרף המינימלי מתקיים במשפט הפלילי ואין בלתו‪.‬‬
‫לפעמים מנסים להוציא את העבריין מכל התהליך ע"י ניסיון לתת לו להנות מהסייגים‪" ,‬מפילים" את‬
‫הנאשם על כל מיני סייגים וחריגים‪.‬‬

‫לפני שמדברים על סוגי עברות ולפני שבוחנים את התנהגות הנאשם בודקים את הכשרות הפלילית שלו‪.‬‬

‫הכשרות הפלילית מורכבת משני מרכיבים‪:‬‬

‫גיל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כשרות פלילית היא קודם כל פונקציה של התבגרות טבעית של אדם מבחינת הגיל‪ ,‬ביולוגית מתי נולד‪.‬‬
‫הגיל המינימלי של הבגרות היא קבועה בחוק מגיל ‪ 12-18‬אדם נחשב קטין מבחינת פרוצדורה‪ ,‬אבל הוא כן‬
‫יישא באחריות פלילית מגיל ‪!12‬‬
‫"לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו ‪ 12‬שנה"‪ .‬רק אדם אחרי גיל ‪ 12‬עובר‬
‫את הסף המינימלי‪ .‬ילד בין ‪ 12‬פחות יום שרצח אדם לא יועמד לדין פלילי‪ .‬בין הגילאים ‪ 12-18‬מתנהל‬
‫הדיון בבית משפט לנוער‪ ,‬אבל מבחינת אחריות פלילית של דיני עונשין הוא כן נושא באחריות פלילית מגיל‬
‫‪ .12‬בעבר הדין האזרחי והדין פלילי היה אותו גיל – ‪ ,14‬עם השנים זה השתנה מבחינת הדין הפלילי והוא‬
‫ירד לגיל ‪( 12‬הדין האזרחי נשאר ‪ .) 14‬בתק' קטינותו של אדם הוא נעדר כשרות פלילית‪ ,‬לעומת בגיר שיודע‬
‫להבין את כללי החברה להתנהג בהתאם לכלליה ולכן יש סיבה להטיל עליו אחריות‪.‬‬

‫תקינות רוחנית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫תנאי סף נוסף תלוי גם בשני מישורים נוספים של תקינות רוח‪:‬‬
‫במישור השכלי ‪ -‬פירושו שאדם מסוגל להבין את משמעות ההתנהגות שלו‪ ,‬הוא מבין מה הוא עושה ושאם‬
‫הוא פוגע במישהו המעשה שלו יגרום לנזק‪ ,‬מבין את תוצאות מעשיו ואת כללי החברה‪ .‬זה אדם תקין‬
‫מבחינה שכלית‪.‬‬
‫במישור הרצוני – חוסר יכולת לשלוט בהתנהגות‪ .‬אדם יכול להיות במלוא היכולת השכלית‪ ,‬הוא מבחין בין‬
‫טוב לרע‪ ,‬הוא יודע מה הוא עושה ומבין את משמעות המעשה ואת התוצאות שיגרמו ממנו‪ ,‬אבל בשל מחלת‬
‫נפש הוא לא מסוגל לשלוט בהתנהגות שלו‪ .‬הוא מכונה ע"פ החוק "דחף לאו בר כיבוש" שמשתלט על‬

‫‪7‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫הפעולות שלו בגלל המחלה ופוגם ביכולת שלו להימנע מההתנהגות‪ .‬המחוקק רוצה להתייחס לתקינות‬
‫רוחו של אדם כתנאי סף‪ .‬אם אין תקינות רוח אי אפשר לדבר על העבירה (הסעיף הזה לא מדבר על ביצוע‬
‫עבירה כתוצאה מאונס חיצוני)‪ .‬תקינות רוח היה מצב מוגדר בפקודה הפלילית המנדטורית‪ .‬אי שפיות היה‬
‫מצב שאדם לא יודע להבחין בין טוב רע‪ ,‬כלומר לא היה לו כושר מבחינת המישור השכלי‪.‬‬

‫פרשת מנדלברוט ‪ :‬אדם שעבד במפעל ירה באחת הפועלות על רקע רומנטי ופגע בעוד עובדים במפעל והעמידו‬
‫אותו לדין על המעשה הזה הוא הואשם בהריגה‪ .‬הוא טען להגנתו שהוא חולה בפרנויה ואין לו כושר שכלי‬
‫להבחין בין טוב לרע ושמגיע לו פטור מעונש‪ .‬בית המשפט בחן את הדברים ע"י בדיקות פסיכיאטריות‪ ,‬וגילו‬
‫שיש לו מחלה שגורמת לו חוסר יכולת להימנע מהמעשה‪ ,‬הוא מאבד שליטה‪ .‬הוא כן מבחין בין טוב לרע‬
‫אבל הוא לא שולט בגלל המחלה‪ .‬בית המשפט לא נתן לו פטור בגלל שסעיף החוק לא מתייחס למישור‬
‫הרצוני‪ .‬בפסק הדין הזה השופט אגרנט אמר שלא בסדר שלא נותנים פטור גם על המישור הרצוני ושפטור‬
‫מאי שפיות הדעת צריך להיות גם על חוסר יכולת להבחין בין טוב לרע וגם אם מחלת הנפש גורמת לו חוסר‬
‫שליטה‪.‬‬

‫השופט אגרנט היה בדעת מיעוט‪ ,‬אבל בשנת ‪ ,1994‬בתיקון מס' ‪ 39‬נחקק סעיף ‪ 34‬ח לחוק העונשין‪" :‬לא‬
‫יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם‪ ,‬בשעת המעשה‪ ,‬בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי‬
‫בכושרו השכלי‪ ,‬היה חסר יכולת של ממש –‬

‫(‪   )1‬להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או‬

‫(‪   )2‬להימנע מעשיית המעשה‪".‬‬
‫(אי שפיות)‬
‫המחוקק לקח את הפקודה הפלילית המנדטורית שנתנה פטור לחולי נפש שלא ידעו להבחין בין טוב לרע‪,‬‬
‫הוסיף את הפסיקה שהפכה להיות מחייבת שנים מאז ‪ -‬שנותנת פטור על המישור הרצוני – פטור מאי שפיות‬
‫הדעת לאלה שיודעים מה טוב ומה רע אבל לא שולטים בהתנהגות שלה (דחף לאו בר כיבוש)‪ ,‬חיברו את‬
‫השנים ויצרו את סעיף ‪(34‬ח) ‪.1+2‬‬
‫כיום אדם יכול לקבל פטור מאחריות פלילית מחמת אי שפיות הדעת בשני המצבים‪:‬‬
‫אי הבחנה בין טוב לרע‬ ‫‪.1‬‬
‫כאשר הוא לא שולט במעשים שלו בשל אותה מחלת נפש‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כל אדם שעושה עברה יכול לבקש ללכת להסתכלות ואם הוא יקבל פטור הוא מקבל פטור‪ ,‬לא‬
‫עומד לדין ומתאשפז בב"ח‪ .‬אבל זה לא כל כך פשוט‪.‬‬
‫מאז כניסתו של ‪( 34‬ח) ההגנה צמצמה את השימוש בהגנה הזאת למקרים מאד מיוחדים‪ .‬כדי למצוא שאדם‬
‫פטור מאחריות פלילית כי עקב מחלת נפש הוא חייב להיות בעל מחלה מאד ספציפית (סכיזופרניה‪-‬פרנויה)‬
‫ולוקח זמן לאבחן את זה‪ .‬מכאן שהמקרה הזה כל כך מצומצם והיו רק מקרים בודדים במהלך השנים‬
‫שפטרו מאשמה עקב מחלת נפש‪ .‬הרבה פעמים נאשמים משתמשים בזה בתור טריק רק כדי למשוך את‬
‫הזמן ולדחות את הקץ‪ ,‬אבל אם הם לא חולים במחלת סכיזופרניה‪-‬פרנויה שזו מחלה שנבדקה מול רופאים‬
‫כמחלה שגורמת לאי שליטה והבחנה בין טוב לרע אז לא יהיה לו פטור מאחריות פלילית‪ .‬מחלות נפש‬
‫אחרות לא גורמות לחוסר שליטה ובוחן מציאות לקוי‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫יש הבדלים בין סוגים שונים של מחלות נפש וברור שאם אדם רצח ונמצא שהוא יכול להנות מסייג של אי‬
‫שפיות הדעת‪ ,‬הוא ייכנס לבי"ח לחולי נפש והוא ישתחרר על סמך חוות דעת רפואית‪.‬‬
‫הגנת אי שפיות הדעת תינתן רק כאשר אדם חולה במחלת נפש מאד מסוים סכיזופרניה‪-‬פרנויה‬
‫(בישראל אין סעיף של "אי שפיות זמנית"‪ ,‬לא קיים)‪.‬‬

‫סעיף ‪(34‬ז) לחוק העונשין‪" :‬לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו‬
‫לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות‪ ,‬לעניין אותו מעשה‪ ,‬כמו מעשה שנעשה‬
‫עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה‪ ,‬תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית‪ ,‬בשעת שינה‪ ,‬או‬
‫במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה"‪( .‬אי שליטה)‪.‬‬
‫כאשר אדם עובר עברה מסויימת הוא בוחר לעשות אותה‪ ,‬הוא בוחר להפעיל כוח פיזי בגוף‪ .‬לכלל של היעדר‬
‫שליטה קוראים גם "דרישת‪/‬עקרון הרציה"‪ ,‬חוסר היכולת לעשות משהו‪.‬‬
‫זה יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים‪ ,‬לדוג'‪:‬‬
‫כשהוא תחת היפנוזה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תחת התקפה – כשאדם עובר התקף לב‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬התקפה דייבטית (=סוכרתית)‪ ,‬הוא מאבד הכרה ונופל‬ ‫‪.2‬‬
‫(נהג שעובר התקף לב בזמן נהיגה וגרם להרג של אנשים)‪ .‬במצב דברים כזה הוא לא היה יכול לבחור או‬
‫להימנע מלעשות את הפעולה‪ ,‬הוא לא יכל לבחור‪ .‬אם הוא לא בחר ולא יכל לבחור הרי שהוא "נעדר‬
‫רצייה"‪.‬‬

‫סעיף ‪(34‬יד) לחוק העונשין‪:‬‬

‫(א)‪  ‬הוראות סעיפים ‪34‬ז‪34 ,‬יא ו‪ 34-‬יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול‬
‫היה‪ ,‬בנסיבות הענין‪ ,‬להיות מודע‪ ,‬לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו‪ ,‬כי הוא עלול לעשותו במצב‬
‫זה‪ ,‬ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים‬
‫האמורים בסעיף ‪34‬יא או בסעיף ‪34‬יב‪ ,‬לא היה הצלת אינטרס הזולת‪.‬‬
‫(ב)‪  ‬במקרה כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית‪ ,‬אם העבירה‬
‫היא של התנהגות‪ ,‬או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה‪,‬‬
‫והיא מותנית גם בתוצאה‪ ,‬רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה‪.‬‬

‫אם אדם יודע שיש לו בעיות רפואיות והוא צריך לקחת כדורים אבל הוא לא לקח‪ ,‬במצב דברים כזה הוא‬
‫מכניס את עצמו במודע למצב של אפשרות לחוסר שליטה (אקסיו ליבריה אינקוזה)‪.‬‬

‫לשיעור הבא‪:‬‬

‫לקרוא את רכיב ‪ 3‬בסילבוס – כל מה שקשור ליסודות העבירה הפלילית‬

‫‪9‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫שיעור ‪6.4.21- 3‬‬

‫ניתוח יסודות העבירה‬

‫נלמד את המבנה הרצוף של ניתוח יסודות העברה‪ ,‬כל שלב בנוי על שלב שקדם לו‪ ,‬ננתח ונראה מה הם רכיבי‬
‫העברה‪ ,‬מה חייב להיות בהגדרת העברה ומה קורה כשחסר אחד מהרכיבים האלה‪.‬‬

‫העבירה הפלילית‬

‫עברה פלילית היא תופעה חברתית מסוכנת לציבור (אנטי חברתית) כי היא מעמידה בסכנה ערכים שחשובים‬
‫מאד לחברה‪ .‬יש כל מיני סוגים של ערכים מוגנים בחברה‪ ,‬יש ערכים שהם אישיים‪ ,‬פרטים‪ ,‬כבוד‪ ,‬חיי אדם‬
‫וכו' ויש גם ערכים שחשובים לנו כקבוצה‪ ,‬בטחון המדינה‪ ,‬יחסי חוץ וכו'‪.‬‬

‫במהות של העברה הפלילית טמונים כל דיני העונשין והעברה הפלילית היא כלי שבא לעזור לנו לשמור על‬
‫הערכים המוגנים של החברה‪.‬‬

‫לכל עברה פלילית יש שני רכיבי חובה שמופיעים בה‪ .‬צריך לזכור שכאשר מדברים על עברות פליליות לא‬
‫מדובר רק על עבירות שמופיעות בחוק העונשין‪ ,‬אלא גם על עבירות פליליות שמופיעות בחוקים פליליים‬
‫אחרים‪ .‬כמעט בכל חוק בישראל יש סעיף עונשין‪ ,‬פירוש הדבר שכל סעיף עונשין בכל חוק באשר הוא מכיל‬
‫את הרכיבים האלה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬אלו רכיבים שיחולו גם על עבירות שנחוקק בעתיד בישראל‪ .‬כל עוד לא‬
‫שונה הבסיס שבאמצעותו מחוקקים חוקי עונשין‪ ,‬כל עבירה שנחקקה ותיחקק בעתיד תכלול את הרכיבים‬
‫האלה‪:‬‬

‫"היסוד העובדתי" ‪ -‬של העברה מכונה בכל מיני שמות בספרות‪ ,‬בפסיקה ובמאמרים בהקשרים שונים‪:‬‬
‫היסוד המטריאלי‪/‬היסוד הפיזי‪/‬האקטוס ראוס וכו'‪ ,‬כך או כך אין בלתו כי לא יכולה להיות עברה בלי יסוד‬
‫עובדתי‪ .‬כלומר‪ ,‬בכל עברה נמצא התנהגות שמגדירה את העברה‪ ,‬בצירוף נסיבות ותוצאה שנגרמה‬
‫מההתנהגות‪.‬‬

‫"היסוד הנפשי" ‪ -‬מכונה גם מנס ריאה‪/‬יסוד סובייקטיבי‪/‬יסוד נפשי‪/‬יסוד מנטלי (לשים לב שלא מדובר באי‬
‫שפיות הדעת‪ ,‬זה לא דומה)‪ ,‬נמצא בכל עברה וגם הוא רכיב וחלק מהמכנה המשותף של העברה הפלילית‬
‫היסוד הנפשי מדבר על אותו הלך רוח שבו נמצא העבריין בזמן ביצוע העברה‪ ,‬היחס הסובייקטיבי‪ ,‬השלילי‬
‫של העבריין אל הערכים המוגנים בחברה והוא מדבר את סוגית האשמה הפלילית‪ .‬לא מספיק שאדם עושה‬
‫מעשה בנסיבות ובזמן ויש גורם ותוצאה‪ ,‬צריך לדעת גם באיזו רמת אשמה מדובר‪ .‬האם היה מודע‪/‬כיוון‬
‫לתוצאה או שמא לא היה לו אכפת והוא לא הבין את משמעות מעשיו‪.‬‬

‫לפי הגישה הירושלמית ישנם שני רכיבים נוספים לעבירה הפלילית (עליהם לא נרחיב)‪:‬‬

‫"הערך החברתי המוגן " ‪ -‬נקרא גם "אובייקט העבירה"‪ .‬לפי הגישה הזאת בכל עבירה יש ראציו‬ ‫‪‬‬
‫ומאחורי כל עבירה מסתתר ערך חברתי שמוגן ע"י העבירה‪ ,‬לדוג' כבוד העבירה מוגנת ע"י עברת אונס‪,‬‬
‫חיי אדם מוגנים ע"י איסור על רצח)‪ .‬אין עבירה בלי ערך מוגן‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫"עושה העבירה " ‪ -‬מי שביצע את העבירה שהוא בר עונשין ובעל הכשרות הפלילית‪ .‬לכאורה אלה‬ ‫‪‬‬
‫תנאים מקדימים‪ ,‬אבל לפי הגישה הירושלמית אלה תנאים שאין בלתם ואין עבירה שלא קיימים בה‬
‫הרכיבים של ערך חברתי מוגן ועושה העבירה‪.‬‬

‫היסוד העובדתי‬

‫אחד הכללים החשובים בדיני עונשין הוא כלל שאומר שבמציאות החיים צריך לראות שאדם עשה מעשה‬
‫שפוגע בערך המוגן‪" .‬אין עונשין על דברים שבלב" הוא עיקרון שממנו יוצאים אל הרכיב הראשון בעבירה‬
‫הפלילית והוא היסוד העובדתי‪ .‬האדם צריך לעשות מעשה עובדתי‪ ,‬אפקטיבי ונראה לעין אל עבר הגשמת‬
‫היחס השלילי שלו לערכים המוגנים‪ .‬כל עוד הוא נשאר רק במחשבות רעות וביחס שלילי לחיי אדם או לערך‬
‫חברתי מוגן אחר וכל עוד המעשה לא יצא מהמחשבה אל הפועל לא מענישים אותו‪ ,‬כי לא מענישים על‬
‫דברים שבלב‪.‬‬

‫מבנה היסוד העובדתי (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬

‫רכיבי היסוד העובדתי‪:‬‬
‫מעשה‬ ‫‪.1‬‬
‫נסיבה‬ ‫‪.2‬‬
‫תוצאה‬ ‫‪.3‬‬
‫כדי לענות על השאלה האם ניתן להטיל אחריות פלילית‪ ,‬יש לוודא שכל רכיבי העבירה קיימים במעשה על‬
‫הנאשם‪ .‬בכל העבירות יתקיים רכיב המעשה‪ ,‬בניגוד לנסיבה ותוצאה שלא תמיד קיימות ויש מקרים שבהם‬
‫יש כמה נסיבות‪.‬‬

‫סעיף ‪(18‬א) לחוק העונשין ‪" :‬פרט"‪ ,‬לענין עבירה ‪ -‬המעשה בהתאם להגדרתה‪ ,‬וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה‬
‫על ידי המעשה‪ ,‬מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה‪.‬‬
‫ההסבר המילולי של הסעיף הוא שיש שלושה רכיבים ליסוד העובדתי‪ :‬מעשה‪ ,‬נסיבה ותוצאה ורק‬
‫ההתייחסות אליהם היא שונה‪ .‬רכיב המעשה מופיע ללא תנאים לעומת נסיבה ותוצאה שהם גם חלק ממבנה‬
‫היסוד העובדתי והם חלק מהפרטים‪ ,‬הם נגרמו ע"י המעשה (יש להם קשר למעשה)‪ ,‬אבל יש תנאי‪ ,‬והשניים‬
‫האלה הם חלק מהגדרת העבירה במקום שהם נמנים עם הגדרת העבירה‪ ,‬כלומר כאשר הם מופיעים‬
‫בהגדרת העבירה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬רכיב המעשה תמיד יופיע ‪ -‬יש מעשה ‪ /‬התנהגות‪ ,‬אדם עבר עבירה‪,‬‬
‫שני הרכיבים השניים לא תמיד קיימים‪ ,‬לא תמיד יש נסיבה או תוצאה‪.‬‬

‫ע"פ סעיף ‪ 18‬היסוד העובדתי מכיל ‪ 3‬רכיבים‪ :‬מעשה – בסיס שקיים בכל עבירה לפי הגדרת העבירה‪ ,‬וגם‬
‫נסיבה ותוצאה במקום שבו הן נמנות‪.‬‬

‫הסבר כללי של הגדרת "נסיבה " ‪ -‬עובדות אובייקטיביות שמתלוות לרכיב המעשה והחשיבות שלהן‬
‫מתבטאת בכך שכאשר הן מצטרפות למעשה הן הופכות את המעשה לבעל משמעות‪ ,‬ע"פ רוב משמעות‬
‫שלילית‪ .‬ישנם מעשים שהם לגיטימיים אבל לא בפומבי ואם הם נעשים בפומבי הם מתגבשים לכדי עבירה‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬אדם שמתפשט במקום ציבורי‪ :‬התפשטות היא פעולה לגיטימית כל עוד אתה לבד ולא במקום‬

‫‪11‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫ציבורי‪ ,‬ברגע שזה בפומבי ללא הסכמת הסובבים זה הופך לעבירה‪ .‬כלומר התפשטות ‪ +‬מקום ציבורי ‪ +‬ללא‬
‫הסכמה = התנהגות ‪ +‬שתי נסיבות‪.‬‬

‫ברגע שהמחוקק צירף נסיבות בהגדרת החוק ובהגדרת העבירה הן נסיבות חובה שאם אפילו אחת מהן לא‬
‫מתקיימת הנאשם יזוכה מעונש‪ .‬אלה הוראות שאומרות למחוקק שאפשר לחוקק חוק בלי רכיב התוצאה‬
‫ואם המחוקק חוקק סעיף עבירה שמוגדר בו מעשה מסויים ומגדיר בחוק גם נסיבות צריך להתייחס אליהן‬
‫במשפט‪.‬‬

‫חשיבות התוצאה ‪ -‬ראובן יורה באקדח ושמעון נהרג במקום‪ .‬ראובן גרם למותו של שמעון‪ .‬המעשה = יריה‬
‫התוצאה = מוות‪ .‬במקרה אחר ראובן ירה וכתוצאה מכך התנפצה הזכוכית של החלון ממול‪/‬הכדור פגע‬
‫בחתול‪/‬הכדור רק עבר ליד האוזן של שמעון‪/‬רק שרט את שמעון ויכול להיות שהכדור לא פגע בשום דבר‪ .‬כל‬
‫תוצאה יוצרת עבירה אחרת לגמרי‪ ,‬גם כשאין תוצאה נוצרת עבירה וזה אפשרי כי בעצם המחוקק אמר‬
‫שעבירה יכולה להיות רק התנהגות ולא חייבת להיות בה תוצאה – "מקום שהן נמנות עם הגדרת העבירה"‪,‬‬
‫כלומר יש עבירות שרכיב ההתנהגות חייב להיות אבל לא חייבות להיות נסיבה או תוצאה‪.‬‬

‫הדבר אפשרי בגלל שסעיף ‪ 18‬מאפשר את זה "במקום שבו הן נמנות"=מקום שבו התוצאה נמנית עם‬
‫העבירה הלכה למעשה‪ ,‬כשהמחוקק קובע עבירות‪ ,‬בחלק מהעבירות בתוך ההגדרה שלהן מופיעה התוצאה‬
‫שנגרמה ע"י ההתנהגות‪ ,‬ובחלק מהעבירות לא מופיעה בהגדרת העבירה התוצאה של ההתנהגות ואז לא‬
‫צריך להוכיח בהמשך את רכיב התוצאה כי הוא לא מופיע בעבירה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 18‬מפרק לשני חלקים את סוגי העבירות‪:‬‬

‫עבירה התנהגותית ‪ -‬עבירות שאין בהן רכיב תוצאה‪ ,‬לדוג'‪" :‬הבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית" ‪ -‬אין‬
‫בהגדרת העבירה תוצאה משפטית‪ .‬אם אין בהגדרת העבירה תוצאה‪ ,‬זה אומר שהיא עבירה עם התנהגות‬
‫ונסיבות בלבד‪.‬‬

‫עבירה תוצאתית ‪ -‬עבירות בהן מופיעה התוצאה‪ ,‬לדוג'‪" :‬הגורם למותו של אדם דינו מאסר עולם" ‪ -‬זו‬
‫עבירה שמוגדרת בה התוצאה של ההתנהגות‪" :‬מותו של אדם"‪.‬‬

‫החוק הזה מכתיב דרך פעולה מאד מורכבת ושונה בין עבירות שבהגדרה שלהן יש תוצאה="עבירות‬
‫תוצאתיות"‪ ,‬לבין עבירות שבהגדרה שלהן אין תוצאה="עבירות התנהגותיות"‪ .‬כל אחת מהעבירות‬
‫מנתחים בצורה ‪/‬שונה‪.‬‬

‫רכיב המעשה‬ ‫‪-1‬‬

‫הקדמה‪ :‬רכיב המעשה הרלוונטי עבורנו הוא הרכיב שמופיע בהגדרת העבירה‪ .‬כאשר אדם מבצע עבירה הוא‬
‫עשוי לעשות שורה ארוכה של מעשים שחלקם לא רלוונטיים בכלל להתגבשות העבירה הפלילית‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לחפש את אותם רכיבים של היסוד העובדתי שהם רלוונטיים להשתכללות העבירה וניתן לזהות‬
‫אותם לפי הגדרת העבירה‪ .‬כל הסיפור סביב המעשה הוא תסריט שלא רלוונטי להתגבשות העבירה‪ ,‬מה‬
‫שרלוונטי זה המעשה שמוגדר בעבירה‪ ,‬אין דרך להסתכל על הסיפור בלי להתחיל בניתוח העבירה והבנת‬
‫העבירה עצמה‪ ,‬כי העבירה עצמה היא זו שמגדירה את הרכיבים הרלוונטיים מתוך שלל פרטי המעשה‬

‫‪12‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫(בניגוד למשפט פלילי פרוצדורלי כל מילה וכל פעולה בסיפור רלוונטית‪ ,‬בדיני עונשין הסיפור רק תומך את‬
‫הדיון המרכזי שהוא העבירה עצמה ורכיביה)‪.‬‬

‫רכיב המעשה הוא רכיב חובה כמו שמצוין בסעיף ‪ .18‬המעשה הוא ההתנהגות שמופיעה בהגדרת העבירה‪,‬‬
‫הפעולה עצמה‪ .‬הגדרת טיב המעשה‪ :‬לפעמים המחוקק מגדיר באופן מיוחד דברים שאנחנו חושבים שהם‬
‫משהו מסויים‪ ,‬אבל המחוקק בוחר להגדיר אותם באופן אחר ‪ -‬רחב‪/‬מצומצם יותר‪.‬‬

‫סעיף ‪ 345‬לחוק העונשין‪" :‬הבועל אשה ‪   )1( -‬שלא בהסכמתה החופשית‪( "...‬ג)‪   ‬בסימן זה ‪-‬‬
‫"בועל" ‪ -‬המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;‬

‫כלומר‪ ,‬המחוקק מגדיר מה היא בעילה בהגדרה רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב‪ ,‬ומכאן שגם אישה יכולה‬
‫לאנוס אישה‪ .‬מכאן‪ ,‬שגם אם אנחנו חושבים לפעמים שהגדרה של מעשה הוא ידוע ומסוים‪ ,‬עדיין צריך‬
‫לחפש בהגדרת החוק כי אולי יש הגדרה מיוחדת רחבה‪/‬מצומצמת יותר ממה שחשבנו‪.‬‬
‫הרבה פעמים יש מצבים שבהם המעשה הוא במובן הרגיל והמוכר‪ ,‬התנהגות אקטיבית של הגוף שאדם‬
‫מבצע פיזית‪ :‬היורה‪ ,‬המרים‪ ,‬האומר‪ ,‬המפרסם‪ ,‬המצית וכו'‪ .‬כל פעולה היא מעשה‪ ,‬והמעשה הוא רכיב‬
‫חובה בעבירה ע"פ כלל‪ .‬רכיב המעשה הוא בד"כ מאד קל לאיתור בעבירה הפלילית‪ ,‬הוא מסמל את הפעולה‬
‫האקטיבית שאדם עשה‪ .‬גם כאן כמו לכל כלל יש חריגים וגם לרכיב המעשה יש חריגים‪ .‬לפעמים בהגדרת‬
‫העבירה לא תבוא לידי ביטוי התנהגות אקטיבית‪ ,‬אלא ההתנהגות תופיע באחת משלוש צורות שונות‪.‬‬

‫שלושה ביטויים לרכיב המעשה‪:‬‬

‫מיצב (=סטטוס)‬
‫המעשה בא לידי ביטוי שהייה‪ ,‬הימצאות‪ .‬אדם רק נמצא‪ ,‬לא עושה שום פעולה אקטיבית‪ .‬לדוג'‪ :‬סעיף ‪115‬‬
‫לחוק העונשין ‪ -‬כניסה למקום צבאי שאסור להיכנס אליו‪ ,‬מתבטאת בחדירה למקום מסויים אבל לא רק ‪-‬‬
‫אסורה גם שהיה במקום או שוטטות בקרבתו וכו'‪ .‬הימצאות במצב מסויים ‪ -‬לדוג' סעיף ‪" - 410‬מי שנמצא‬
‫באחת מנסיבות אלה דינו מאסר ‪ 5‬שנים‪ ...‬מי שפניו רעולים או מושחרים בכוונה לבצע פשע‪ "'...‬עבירות‬
‫מיצב הן עבירות מיוחדות שלא מראות בפיזיות של הגוף את הפעולה‪ ,‬אבל המחוקק בחר לזהות נקודת‬
‫פעולה קודמת למצב ההימצאות‪ ,‬ולהגיד שהאדם בחר מה לעשות ולכן לאחר מכן הוא נחשב כמי שעשה‬
‫פעולה‪ .‬כלומר‪ :‬כרגע הוא שוהה בבסיס לא חוקי אבל לפני זה הוא ביצע את פעולה החדירה לבסיס‪.‬‬
‫"עקרון הרציה" ‪ -‬אדם יכול לבחור בין לעשות או לא לעשות את הפעולה‪ .‬כאשר הוא יכול לבחור בין‬
‫החלופות פירוש הדבר שיש לו שליטה על מעשיו‪ ,‬אבל כאשר ניטלת ממנו יכולת השליטה והוא נמצא במקום‬
‫שמייחס לו את כל יסודות העבירה הוא יזוכה מכוח עקרון הרציה‪ ,‬הוא לא רצה להיות שם ולא שלט‬
‫בהימצאותו שם‪ .‬דוג'‪ :‬פסק דין מרטין ‪ -‬שהיה בארה"ב‪ ,‬המשטרה תפסה אדם שנאשם בשכרות באופן כבד‬
‫מאד ומצאה אותו בביתו שיכור קלות‪ .‬הם הוציאו אותו מהבית‪ ,‬שמו אותו ברחוב ועצרו אותו על הימצאות‬
‫במצב של שכרות במקום ציבורי‪ .‬פסק הדין זיכה אותו מאשמה‪ ,‬בעקבות היעדר אשמה‪ ,‬זה סייג לאחריות‬
‫פלילית כי ניטלה ממנו יכולת הבחירה אם להיות במקום ציבורי או לא ולכן חל הכלל של היעדר שליטה‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫לפני ההימצאות במקום הציבורי הוא לא יכל לבחור האם להיות שם או לא‪ ,‬ולכן הוא זוכה משום שהוא‬
‫"נעדר עקרון הרציה" והוא זוכה כי ההימצאות שלו ברחוב לא הייתה רצונית‪.‬‬

‫עקרון הרציה מתייחס לרכיב ההתנהגות‪ ,‬למעשה עצמו ולא לרכיב השתיה‪ ,‬בהגדרת העבירה מופיע האיסור‬
‫"הימצאות "‪ .‬צריך לקרוא את הנורמה ולאתר ממנה מה רלוונטי לסיפור‪ ,‬צריך להבין את המשמעות‬
‫המשפטית של כל מילה‪ ,‬וגם כאן למרות ש"הימצאות" היא לא פעולה אקטיבית של הגוף‪ ,‬עדיין מוגדר‬
‫כהתנהגות אסורה‪.‬‬

‫החזקה‬

‫הופכת לחריג בגלל שיש הגדרה מיוחדת למילה החזקה (כמו שיש הגדרה מיוחדת למילה "בועל"‪ .‬יש כל מיני‬
‫סוגים של החזקה‪ :‬החזקת סם‪ ,‬החזקת מקום לשם זנות (סעיף‪ ,)204‬החזקת ידיעה סודית בעבירות ריגל‪,‬‬
‫החזקת מסמך מזויף‪/‬החזקת כלי נשק‪ /‬החזקת סכין והחזקת רכוש חשוד כגנוב וכו'‪ .‬יש הרבה הגדרות‬
‫למילה החזקה ולא את כולם מחזיקים פיזית ביד‪.‬‬

‫סעיף ‪34‬כ"ד‪ :‬מגדיר בחוק העונשין מילים מסוימות שנראות לנו ברורות‪ ,‬אבל המשמעות שלהן בחוק‬
‫העונשין היא אחרת‪ .‬החזקה היא לא אחיזה פיזית של חפץ ביד‪.‬‬

‫"רישא" = ראשית הסעיף ‪" /‬סיפא" = סוף הסעיף‬

‫החזקה מוגדרת בשתי דרכים‪:‬‬

‫החזקה ממשית ‪ -‬הרישא מתייחסת למוקד ההחזקה כשליטה של האדם בנכס (לא מדובר על בעלות או‬ ‫‪‬‬
‫החזקה פיזית‪ ,‬רק על היכולת לשלוט בנכס)‪.‬‬
‫שליטה קונסטרוקטיבית ‪ -‬הסיפא מתייחס למוקד ההחזקה כמצב שבו אדם הוא חלק מקבוצה שבתוכה‬ ‫‪‬‬
‫מישהו אחר מחזיק או שולט ‪ .‬כאשר אחד מחזיק בשביל כולם (בהסכמה ומודעות)‪ ,‬העובדה שאחד מחזיק‬
‫ואחרים לא ‪ -‬היא לא רלוונטית‪ ,‬כי לא צריך להחזיק פיזית (כמו סחר בסמים)‪ .‬רכיב המעשה מתקיים‬
‫ו"המחזיק" מתקיים כי הוא שולט בנכס וזה מה שצריך להראות‪ ,‬לא בעלות ולא קנין‪ ,‬רק שליטה‪.‬‬

‫רכיב המעשה לפעמים יכול להיות "הימצאות" או "שהייה"‪ ,‬ולפעמים גם ב"החזקה" או "שליטה"‪ ,‬גם‬
‫אם לא פיזית‪ ,‬וכל אלה מעשים שאינם אקטיביים ועדיין מוגדרים כמעשה ונחשבים כהתנהגות אסורה‪.‬‬

‫צריך לבחון את הטענות ולראות מה מתקיים לפי כל רכיב ולהמשיך לנתח כי יש התלבטות ולא תופסים צד‪,‬‬
‫צריך להתלבט‪ .‬אם הנסיבה לא מתקיימת אין עבירה ולהפך‪ .‬אם הרכיב ההתנהגותי "החזקה" שמדבר על‬
‫שליטה מתקיים אפשר להמשיך הלאה‪ ,‬ואם אין את הרכיב הזה אי אפשר להמשיך‪ .‬במשפט – התביעה רוצה‬
‫להוכיח שהרכיבים מתקיימים‪ ,‬הסנגוריה רוצה להוכיח שהם לא מתקיימים וצריך כל הזמן לבדוק מה‬
‫מתקיים ומה לא ואם כן ‪ -‬יש מקום להטיל אחריות פלילית בגין העבירה הספציפית הזאת‪ ,‬כי כל הרכיבים‬
‫שמוגדרים בנורמה קיימים במעשה‪.‬‬

‫עבירת מחדל‬

‫נבחן כחריג שלישי ברכיב המעשה וממחיש לנו את העובדה שמחדל כפי שאנחנו מכירים אותו בשפה‬
‫העברית לא מתפרש באותו אופן בשפה המשפטית‪ .‬מעשה הוא פעולה אקטיבית ומחדל הוא פעולה פסיבית‪,‬‬

‫‪14‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫ההסבר להגדרה הזו נעוץ בסעיף ‪(18‬ג) – "מעשה לרבות מחדל"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחדל = מעשה‪ .‬בהקשר של מעשה‬
‫שלא נעשה למרות שכן היה אמור להיעשות‪ ,‬אנחנו מדברים בהקשרים שונים של חובות עשייה‪ .‬מחדל‬
‫מקצועי – עו"ד‪/‬רופא‪/‬מהנדס שלא ממלאים את חובתם ע"פ דין וע"פ מע' הנורמות שחלות עליהם הם בעצם‬
‫עוברים על מעשה של מחדל מקצועי‪ ,‬כי צופה ממנו כן לעשות‪ .‬מחדל מוסרי ‪ -‬אדם שלא ממלא חובה‬
‫מוסרית כלפי אדם אחר כמו נבחרי הכנסת שצריכים למלא את חובתם המוסרית כלפי הציבור‪.‬‬

‫אי עשייה על מעשה שחובה לעשותו מכוח החוק ‪ -‬הופכת את אי העשייה למעשה פלילי‪ ,‬מעשה שמשכלל‬
‫את רכיב ההתנהגות הפלילית‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מקום שבו אני עושה מעשה אסור ויש מקום של אי עשיה במקום‬
‫שיש חובה לעשות‪ .‬מאז ומעולם המדינה הטילה חובות על האזרחים וגם הענישה בגין הפרת החובות‪ ,‬אבל‬
‫לא כל דבר מצדיק ענישה‪ ,‬האם אפשר להטיל אחריות מכוח דת‪/‬מוסר‪/‬חינוך? אפשר לחייב אנשים לגמול‬
‫למישהו טובה תוך איום בסנקציות ענישה? זה דיון פילוסופי‪-‬מוסרי‪.‬‬

‫מחדל יכול להיות רכיב שמופיע גם בעבירת התנהגות ‪ -‬עבירה שאין בה תוצאה וגם בעבירת תוצאה ‪-‬‬
‫עבירה שש בה את רכיב התוצאה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 262‬לחוק העונשין‪ " :‬מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים‬
‫למנוע את עשייתו או את השלמתו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנתיים" (אי מניעת פשע)‪.‬‬
‫לא נקט = מחדל‪ .‬לא עשה מעשה שהיה עליו לעשות‪ ,‬לדווח על תכנון לביצוע פשע שהיה ידוע לו‪ .‬העבירה הזו‬
‫חסרה בהגדרת התוצאה‪.‬‬

‫חוק לא תעמוד על דם רעך‪ :‬חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו‪ ,‬עקב אירוע פתאומי‪,‬‬
‫בסכנה חמורה ומיידית לחייו‪ ,‬לשלמות גופו או לבריאותו‪ ,‬כאשר לאל‪-‬ידו להושיט את העזרה‪ ,‬מבלי‬
‫להסתכן או לסכן את זולתו‪.‬‬

‫אלו דוגמאות לחוקים שאין בהם הגדרת תוצאה‪ .‬ברור שכתוצאה מההתנהגות אסורה או המחדל נוצרה‬
‫תוצאה אבל זה לא מעניין מבחינת המחוקק והתביעה‪ .‬המטרה היא לקבוע האם בוצעה התנהגות אסורה‬
‫בלי קשר לנזק שנגרם או לא נגרם כתוצאה מהמעשה‪ .‬המחדל הוא אי העשייה שהיא גם אסורה‪ .‬רוב‬
‫העבירות בחוק העונשין הן עבירות התנהגותיות או מסוג מעשה או מסוג מחדל‪ .‬אנחנו מענישים על עצם‬
‫ההתנהגות האסורה ולא בגלל מה שקרה כתוצאה מההתנהגות האסורה‪.‬‬

‫תיקון מס' ‪ 39‬קבע בסעיף ‪ 18‬שמעשה = מחדל ‪ ,‬והפרשנות שניתנה לסעיף הזה בשורה ארוכה של פס"ד‬
‫אומרת שבעצם כל מעשה = מחדל‪ ,‬וניתן לבצע כל מעשה גם באי עשייה (אקטיבית‪/‬פסיבית)‪ .‬יש עבירות‬
‫תוצאתיות שמדברות במפורש על אפשרות לעבור עליהן במחדל‪.‬‬

‫כאשר מאתרים מחדל חייבים להצמיד למחדל מקור חובה לפעול‪ .‬מה שהופך את אי העשייה לפלילית זו‬
‫העובדה שבמקום מסוים כתוב שחובה לעשות את זה ואי העשייה הופכת לעבירה (יש רשימה של מקורות‬
‫החובה לפעול)‪.‬‬

‫עבירות תוצאתיות שניתן לעבור עליהן במחדל ‪ -‬עבירות שבהגדרה שלהן מצוינת תוצאה‪ ,‬ורכיב המעשה‬
‫הוא רכיב שניתן לעשות אותו או במעשה או במחדל‪.‬‬

‫חשוב לזכור‪ :‬מחדל ורשלנות אלו שתי עבירות שונות מעולמות שונים ואין קשר ביניהן בעולם הפלילי‪ .‬מחדל‬
‫= יסוד עובדתי‪ ,‬הימנעות מעשייה‪ .‬רשלנות = יסוד נפשי שמקורו במחשבה‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫רשימת מקורות החובה לפעול‬

‫(כשמתייחסים לעבירות מחדל מספיק לציין אחד)‪ ,‬מקורות החובה לפעול הם רבים‪ :‬ע"פ דיני עבודה ע"פ‬
‫חוק העונשין וע"פ חוזים‪.‬‬

‫סעיפים ‪ 322-326‬לחוק העונשין ‪ :‬מתייחסים לשמירת החיים והבריאות‪ .‬אלה חובות עשה על אדם שאחראי‬
‫על קטין או חסר ישע‪ ,‬חובות של מנהל מפעל על חפצים מסוכנים במפעל שלו וכו'‪.‬‬

‫חובות עשה נורמטיביות ‪ -‬יש כל מיני חוקים שבתוכם כתובים מקורות חובה לפעול לדוג'‪ :‬הוראות בטיחות‬
‫שקיימות בפקודת בטיחות בעבודה‪ ,‬בפקודת התעבורה‪ ,‬בחוק כלי הירייה‪ ,‬חוק התכנון והבניה וכו' לדוג'‪:‬‬
‫נהג אוטובוס חייב לסגור את דלתות האוטובוס בנסיעה מכוח פקודת התעבורה ואם נוסע נפגע כתוצאה מאי‬
‫סגירת הדלתות‪ ,‬הנהג גרם לנזק באי עשייה‪.‬‬

‫שיעור ‪20.4.21 - 4‬‬

‫סיכום שיעור שעבר‪ :‬רכיב המעשה = כל פעולה פיזית של הגוף‪ .‬רכיב המעשה (ההתנהגות) הוא רכיב חובה‬
‫והוא מופיע בכל עבירה ובד"כ הוא יופיע בצורתו הרגילה‪ .‬חוץ מזה יש עוד כמה חריגים שהם לא פעולה‬
‫אקטיבית‪:‬‬

‫שהייה‪ ,‬הימצאות במקום או מצב מסויים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫החזקה ‪ -‬נתפס כמחזיק אך אינו מחזיק בפועל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מחדל – כאשר לא עושים‪ ,‬אבל כן יש חובה לעשות ע"פ דין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫רכיב הנסיבות‬ ‫‪-2‬‬

‫נסיבה = עובדה אובייקטיבית שמתלווה לרכיב המעשה ונותנת לו משמעות מיוחדת‪.‬‬

‫הנסיבה היא רכיב לא חובה‪ ,‬יכולות להיות עבירות שאין בהן נסיבות בכלל‪ .‬כל אחת מהנסיבות שמופיעות‬
‫ליד רכיב המעשה חייבות להתקיים בסיפור אם הן מופיעות בהגדרת העבירה‪.‬‬
‫ברגע שנסיבה מופיעה בהגדרת העבירה‪ ,‬והעובדה האובייקטיבית שנלווית לרכיב המעשה מופיעה בהגדרת‬
‫העבירה‪ ,‬אז כדי להחליט האם אדם אשם או לא אשם צריך לוודא שכל העבירות שמופיעות מתקיימות‬
‫במעשה‪.‬‬
‫ברגע שנסיבות נמצאות בהגדרת העבירה הן הופכות להיות רכיב חובה בעבירה‪.‬‬

‫"העושה מעשה לשם המרדה דינו מאסר ‪ 10‬שנים" – זו עבירה התנהגותית‪ ,‬ללא נסיבה וללא תוצאה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫"הבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית" – זו עבירה התנהגותית‪ ,‬עם ‪ 2‬נסיבות וללא תוצאה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבועל = מעשה‬
‫אישה = נסיבה‬
‫לא בהסכמתה = נסיבה‬

‫‪16‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫לפי החוק "הבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית" יש מעשה ‪ 2 +‬נסיבות ‪ ,‬וכדי שהנאשם יקבל את מלוא‬
‫העונש הניתן בחוק חייבים להתקיים שלושת התנאים‪ .‬במקרה שהאישה מסרבת להעיד או לא רוצה להגיע‬
‫ולהתמודד עם המשפט תהיה חסרה לנו נסיבה ולא תמיד הנאשם יקבל את מלוא העונש בגלל זה‪.‬‬

‫כדי להבין מה הנסיבה בעבירה בודקים כנגד מי בוצעה העבירה‪ .‬מחלקים כל מילה בעבירה ומגדירים איזו‬
‫מהן היא המעשה‪/‬הנסיבה‪/‬התוצאה‪ ,‬ומתאימים את העבירה לסיפור‪ .‬כאשר נעברה עבירה ללא רכיב‬
‫התוצאה‪ ,‬צריך להוכיח רק שבוצע המעשה‪ ,‬גם אם בפועל הייתה תוצאה (נזק פיזי‪/‬נפשי) הוא לא רלוונטי‬
‫לצורך ההעמדה לדין‪.‬‬
‫מנתחים את החוק ללא קשר לסיפור‪ ,‬בודקים את המעשה והנסיבות‪ ,‬מוצאים את החוק האוסר על ביצוע‬
‫המעשה‪.‬‬

‫"עבירה התנהגותית" ‪ :‬כאשר החוק לא מתייחס לתוצאת המעשה ולנזק הנגרם כתוצאה ממנו (נזק נפשי‬
‫לדוג')‪ ,‬אין בה תוצאה רק נסיבות‪ .‬כלומר אם הנזק נגרם או לא נגרם לא משנה מבחינת היכולת להעמיד‬
‫לדין‪ .‬כאשר יש התייחסות לתוצאת העבירה אז רכיב התוצאה גם מקבל התייחסות בפרשנות החוק ופסק‬
‫הדין‪ .‬רוב העבירות הפליליות בחוק העונשין הן עבירות התנהגות‪ ,‬ורוב הנאשמים במשפט פלילי מואשמים‬
‫רק על ההתנהגות‪ ,‬כי התוצאה לא מעניינת בדין הפלילי‪ ,‬מעמידים לדין על עצם ההתנהגות‪ .‬ברוב המקרים‬
‫נגרמים נזקים נפשיים‪/‬פיזיים כתוצאה מהמעשה‪ ,‬אבל אין צורך להשתמש בהם או להוכיח אותם כדי‬
‫להעמיד את הנאשם לדין‪ ,‬די בהוכחת ביצוע המעשה‪.‬‬
‫"עבירה תוצאתית" ‪ :‬כאשר החוק כן מתייחס לתוצאות המעשה והתוצאה היא נסיבה נוספת‪ .‬לדוג'‪ :‬הבועל‬
‫אשה שלא בהסכמתה וגורם לה להיכנס להיריון‪/‬נזק נפשי וכו'‪ ,‬זו כבר נסיבה נוספת שגם גורמות להחמרת‬
‫העונש‪ ,‬במידה והנאשם אכן עבר על כל הנסיבות שמוזכרות בחוק‪.‬‬

‫הנסיבות עונות על השאלה‪ :‬כיצד נעשה המעשה? השאלה הזו מורכבת מהרבה שאלות קטנות שעולות תוך‬
‫כדי החקירה‪ :‬מי עשה‪ ,‬מתי‪ ,‬באיזה אופן‪ ,‬כנגד מי? התשובה לכל השאלות האלה היא אחת והיא הנסיבה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 390‬לחוק‪ :‬עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס למדינה‪ ...‬דינו מאסר ‪ 10‬שנים‪ .‬עובד ציבור = נסיבה‪.‬‬
‫הגונב=התנהגות‪ .‬כל השאלות מסביב למעשה מתחברות ומתלוות למעשה ונותנות לו משמעות‪.‬‬

‫סעיף ‪ 255‬לחוק‪ :‬זילות בית המשפט "האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע‬
‫במעמדו‪ ...‬גידוף נגד שופט או דיין כדי לבזות או להכשיל דינו מאסר ‪ 3‬שנים"‪ .‬האומר או כותב = מעשה‪,‬‬
‫שופט או דיין = נסיבה‪.‬‬

‫נסיבות מחמירות‪ :‬נסיבה שמתווספת לעבירה והופכת את העבירה לחמורה יותר‪ 20 ,‬שנות מאסר במקום‬
‫‪ , 16‬כי נוספה נסיבה שמחמירה את העונש‪ .‬יש הרבה עבירות שיש בהן הרבה יותר נסיבות שממחישות‬
‫בצורה יותר טובה את האיסור הפלילי ונותנות ביטוי יותר טוב לאיסור ומגנות יותר על הערך המוגן (ככל‬
‫שיש יותר נסיבות כך הערך יותר מוגן)‪.‬‬
‫סעיף ‪ 345‬לחוק‪ :‬דוג' לחוק שמופיעות בו הרבה נסיבות שגורמות גם לעונש להיות יותר חמור‪.‬‬

‫‪( .345‬א)‪  ‬הבועל אישה ‪-‬‬

‫‪17‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫(‪   )1‬שלא בהסכמתה החופשית‬

‫(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬דין האונס ‪ -‬מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה‪:‬‬
‫(ב) (‪ )2‬באיום בנשק חם או קר‬
‫"שלא בהסכמתה החופשית" ‪ 16 -‬שנות מאסר‪ .‬במקרה שמתווספות הנסיבות המחמירות (מופיעות בפירוט‬
‫הסעיף (א)‪(+‬ב))‪ ,‬העונש עולה ל‪ 20-‬שנות מאסר‪.‬‬

‫נסיבות מצטברות‪ :‬אדם שעובר כמה עבירות שהן‪-‬גם וגם‪ .‬לדוג'‪ :‬בועל אשה ‪ +‬שלא בהסכמתה ‪ +‬במקום‬
‫ציבורי ‪ +‬באמצעות נשק חם וכו' (בדרך כלל מזהים עם מילה "תוך" – תוך שימוש בנשק חם וכו')‪.‬‬

‫נסיבות מתחלפות‪ :‬אדם עובר עבירה שהנסיבות בה הן או זה או זה (האומר או הכותב‪ ,‬נגד שופט או דיין או‬
‫איש ציבור וכו') ‪ .‬לדוג'‪ :‬בועל אשה ‪ +‬בהסכמתה או שלא בהסכמתה ‪ +‬במקום פרטי או ציבורי ‪ +‬עם נשק‬
‫קר או חם וכו'‪.‬‬

‫יש מצבים שאנחנו יודעים לזהות את המניעים וגם לפרש אותם לפי שכל ישר‪ ,‬אבל לפעמים בהגדרות של‬
‫עבירות יש הגדרות מפורטות יותר עם הגדרות רחבות יותר‪ .‬תמיד צריך להסתכל על העבירה‪ ,‬על הנסיבה‬
‫שבה בוצעה העבירה‪ ,‬על הסעיף שמגדיר את העבירה ואחר כך להתאים את החוק למקרה‪ .‬החוק הוא מעל‬
‫הכל‪ ,‬אם יש הגדרה למונח מסויים בחוק‪ ,‬פועלים בדיוק לפי החוק ולא צרך לפרש‪ .‬תמיד צריך להסתכל על‬
‫הנורמה‪ ,‬על ההגדרות‪ ,‬על הסביבה שבה בוצעה העבירה ומול מי‪ .‬עבירה שבוצעה כלפי בן משפחה גוררת‬
‫עונש שונה ממקרה שבו תבוצע אותה עבירה בדיוק כלפי איש ציבור‪.‬‬

‫נסיבה שלא כדין‪ :‬נסיבה נפוצה מאד‪ .‬בהרבה עבירות ניתקל במונח שכתוב "שלא כדין" וזה מעלה שאלה‬
‫פילוסופית למה הנסיבה הזו קיימת הרי כל היא שלא כדין‪ .‬ובהתאם לכך למה לא כתוב את זה בכל‬
‫העבירות?‬

‫סעיף ‪ 192+191‬לחוק העונשין‪ .191 :‬המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שנה אחת‪.‬‬
‫‪  .192‬המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו‪ ,‬בחירותו‪ ,‬בנכסיו‪ ,‬בשמו הטוב או בפרנסתו‪,‬‬
‫שלו או של אדם אחר‪ ,‬בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪.‬‬

‫התפתחו שתי גישות בנושא נסיבה שלא כדין‪:‬‬

‫הנסיבה "שלא כדין" שמופיעה בחלק העבירות היא מיותר לגמרי‪ ,‬היא תרגום שנשאר מהחוק המנדטורי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הנסיבה שלא כדין היא מאד חשובה כי כשהיא מופיעה היא באה לומר שההתנהגות הזאת בהקשרים‬ ‫‪.2‬‬
‫מסויימים יכולה להיות כדין‪ .‬לדוג'‪ :‬סעיף ‪ :377‬העוצר או כולא אדם שלא כדין‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים;‬
‫עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪.‬‬
‫במקרה הזה הנסיבה ש"לא כדין" היא חשובה כי היא באה בצמוד להתנהגות שיכולה להיות בנסיבות‬
‫מסוימות כשרה לחלוטין‪.‬‬
‫כאשר נתקלים בנורמה האוסרת במונח שלא כדין – נכתוב מעל "נסיבה" ובאיסור לכתוב "הנסיבה שלא‬
‫כדין מציגה את ‪ 2‬הגישות‪ ,‬אחת מייתרת ואחרת לא מייתרת‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫פסק דין כהן ‪ :‬אדם בעל את אשתו שלא כדין‪ ,‬בכח‪ .‬והוא טען להגנתו בטענה שזו אשתו ולכן זה כדין‪ .‬בית‬
‫המשפט המליץ למחוקק היפטר מהמונח "שלא כדין"‪ ,‬כי לכאורה הוא נותן תחושה שיש פעולות שהיא כן‬
‫כדין‪ .‬החוק תוקן והמונח שלא כדין הושבת‪ .‬תמיד שנראה את המושג "שלא כדין" בנורמה צריך להציג את ‪2‬‬
‫הגישות‪.‬‬

‫רכיב התוצאה‬ ‫‪-3‬‬

‫לא חייבת להופיע תוצאה בהגדרת העבירה (סעיף ‪ :18‬גם במקום שהיא לא נמנית עם העבירה") ואם אין‬
‫תוצאה וזו עבירה התנהגותית‪ .‬תוצאה במובן המשפטי היא אופציה והיא לא במובן הפיזי‪ .‬כלומר‪ ,‬רק‬
‫התוצאה שמופיעה בהגדרת העבירה ‪ -‬אם היא מופיעה‪ .‬בד"כ אנחנו לא מחפשים עבירה כי אנחנו לא רוצים‬
‫להראות שאדם עשה מעשה אסור בנסיבות מסויימות וגם גרם לתוצאה‪ ,‬כי אז נצטרך להוכיח גם תוצאה כי‬
‫כדי להעמיד לדין ולא יספיק המעשה האסור‪ .‬כשמסתכלים רק על המעשה ללא קשר לתוצאה קל יותר‬
‫להעמיד לדין כי יש פחות להוכיח‪.‬‬

‫דוג'‪" :‬הגורם (=התנהגות) למותו (=תוצאה) של אדם (=נסיבה)"‪.‬‬

‫אפיון העבירה מבחינת היסוד העובדתי = עבירה תוצאתית‪.‬‬

‫קשר סיבתי (קש"ס)‬

‫כאשר בהגדרת העבירה יש תוצאה לא מספיק להראות את התקיימות ההתנהגות ואת התקיימות הנסיבה‪,‬‬
‫ברגע שזיהינו תוצאה צריך גם להראות את הקשר הסיבתי בין ההתנהגות של העבריין לבין מותו של‬
‫האדם‪-‬התוצאה‪ .‬קשר סיבתי נבחן בשני שלבים (בהמשך)‪.‬‬

‫בניתוח יסודות העבירה צריך לאפיין את כל העבירה‪ .‬לזהות את כל רכיבים שמתקיימים‪ :‬מעשה‪ ,‬נסיבה‬
‫ותוצאה‪ .‬מיישמים ומנתחים רק את המילים שעולות מהעבירה‪ ,‬כל השאר הוא רק תסריט והוא לא מעניין‬
‫מבחינת ניתוח העבירה‪ .‬לאחר אפיון העבירה יש למצוא קשר סיבתי בין ההתנהגות לעבירה‪.‬‬

‫ניתוח סעיף ‪ 428‬לחוק העונשין ‪ -‬סחיטה באיומים‪ :‬המאיים (= מעשה‪ ,‬התנהגות) על אדם בכתב‪ ,‬בעל פה או‬
‫בהתנהגות‪ ,‬בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר‪ ,‬בחירותם‪ ,‬ברכושם‪ ,‬בפרנסתם בשמם הטוב או‬
‫בצנעת הפרט שלהם או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר‪ ,‬או מטיל‬
‫אימה על אדם בדרך אחרת (= נסיבות מתחלפות)‪ ,‬הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע‬
‫ממעשה שהוא רשאי לעשותו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת‬
‫אימה כאמור או במהלכם (= כל הסייפא בסעיף יצרה התנהגות כתוצאה מהאיום)‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר תשע שנים‪.‬‬
‫הרישא של הסעיף – התנהגותי‪ ,‬במידה ומתקיימת גם הסייפא של הסעיף – העבירה כולה הופכת להיות‬
‫תוצאתית‪.‬‬

‫חשיבות התוצאה בהגדרת העבירה ‪ -‬הטקסט יגדיר האם יש התנהגות‪ ,‬נסיבות והאם נובעת תוצאה‬
‫מהמעשה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫"המאיים על אדם" ‪ :‬כאשר אדם מאיים על מישהו במטרה שיעשה‪/‬לא יעשה משהו‪ ,‬עצם האיום הוא‬
‫העבירה‪.‬‬
‫"נעשו המעשה או המחדל מפני האיום"‪ :‬כאשר המאוים פעל בהתאם לאיום – זו התוצאה שנובעת מהאיום‪.‬‬
‫צריך להראות שהמחוקק הגדיר תוצאה ושהמאוים פעל בעקבות ובגלל האיום ולא מסיבה אחרת‪.‬‬

‫לשים לב להבדל בין נסיבה לתוצאה‪ ,‬הזיהוי של התוצאה הוא קשה כי המחוקק בעצמו לא מגדיר מה היא‬
‫עבירה בלי או עם תוצאה‪ .‬משפט כמו "נעשה המעשה מפני האיום‪ "..‬המילה מפני מרמזת על סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫לעיתים יש תוצאה בהגדרת עבירה וחייבים לאתר את התוצאה בהגדרת העבירה‪ .‬כשהתוצאה נובעת‬
‫מההתנהגות שמופיעה בהגדרת העבירה‪ ,‬כלומר האיום הביא לכך שאדם עשה או לא עשה משהו‪ ,‬אז כבר‬
‫אפשר להראות שיש קשר סיבתי (קש"ס)‪ .‬לאחר שאיתרנו תוצאה צריך לוודא שהתוצאה שכתובה בהגדרת‬
‫העבירה נובעת מההתנהגות של העבריין שעשה את המעשה‪.‬‬

‫קשר סיבתי בין התנהגות לתוצאה נבחן ב‪ 2-‬שלבים‪:‬‬

‫שלב ‪ - 1‬קש"ס עובדתי‬

‫כלל שזכה לכינוי "מבחן הגורם שבלעדיו אין" (‪.)qusa sin qua non‬‬

‫כדי למצוא קשר סיבתי עובדתי יש לעבוד בצורה לוגית‪ .‬על מנת לענות על השאלה האם ניתן להעמיד לדין‬
‫את העבריין קודם כל נמצא בסיפור – גורם‪-‬מעשה‪ ,‬נסיבה ותוצאה ואז נחפש את הקשר הסיבתי‪.‬‬

‫כדי למצוא את הקשר הסיבתי נשאל את השאלה ("מבחן האלמלא") ‪ :‬האם אלמלא התנהגות העבריין עדיין‬
‫היתה נגרמת התוצאה באופן שבו היא נגרמה? יש כאן לוגיקה הפוכה‪.‬‬

‫אם התשובה היא לא – יש קשר סיבתי עובדתי בין ההתנהגות לבין התוצאה! האם במקרה שהעבריין לא‬ ‫‪‬‬
‫היה עושה את המעשה היה נגרם הנזק?‬
‫אם התשובה היא כן – אין קשר סיבתי עובדתי בין ההתנהגות לבין התוצאה! כלומר הנזק היה נגרם בכל‬ ‫‪‬‬
‫מקרה בלי קשר למעשה העבירה‪.‬‬

‫קש"ס עובדתי במקרה של מחדל‬

‫מחדל = אי עשיה במקום שחובה לעשות‪ ,‬רכיב התנהגות בהגדרת העבירה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫מחדל הוא לא מחדל משפטי אם אין מקור חובה לפעול‪ ,‬נשאל את שאלת האלמלא‪ :‬אילו מילא את חובתו‬
‫ע"פ דין לפעול הייתה נגרמת התוצאה? אם כן – יש קש"ס עובדתי‪ ,‬אם לא – אין ק"שס עובדתי‪.‬‬

‫קש"ס עובדתי הוא החיבור הקטן בין התנהגות העבריין לבין התוצאה שכתובה בהגדרת העבירה‪ .‬לא תמיד‬
‫דבר אחד גורם לתוצאה לפעמים קורים כמה דברים וחלקם לא בלעדיים‪ .‬לפעמים יש גורמים שגרמו לרוב‬
‫התוצאה וגורמים נוספים שאחראים רק לחלקים קטנים בתוצאה‪ .‬יש מקרים של גורמים משלימים‪ ,‬מישהו‬
‫עושה פעולה שלא גורמת לתוצאה כרגע‪ ,‬אבל אדם שני הגיע ועשה פעולה נוספת שגרמה לתוצאה‪ ,‬ללא‬
‫הפעולה של האדם הראשון ללא היתה נוצרת תוצאה מהמעשה השני ולכן שניהם אשמים בתוצאה ולא רק‬
‫אחד מהם‪.‬‬

‫קשר סיבתי עובדתי מסוג גורמים משלימים‪ :‬במקרה של מחדל (גם נחשב למעשה) – אם הנאשם לא עשה‬
‫מה שכן היה צריך לעשות אז נוצר מחדל (רופא שלא עזר לחולה בזמן)‪ ,‬אז יהיה קשר סיבתי עובדתי בין‬
‫המחדל לתוצאה‪ ,‬מה שלא היה קורה אם היה ממלא את הדין בחוק וכן פועל‪ ,‬אם בכל מקרה היה נגרם‬
‫הנזק – אין קשר סיבתי עובדתי‪.‬‬

‫קשר סיבתי מסוג גורמים מצטברים‪ :‬לא יודעים מי גרם לכל התוצאה לבדה‪ ,‬זה גם גורם א' גרם לתוצאה‬
‫באופן שלם וגם גורם ב' גרם לתוצאה באופן שלם‪.‬‬

‫קשר סיבתי מסוג גורמים חלופיים‪ :‬לא יודעים ממה נגרם הנזק או א' או ב'‪ ,‬נוכל להחליט סופית רק ע"פ‬
‫ראיות‪ ,‬אבל עובדתית יש קשר‪.‬‬

‫הקשר הסיבתי העובדתי מבקש לבחון נגיעה קלה של העבריין לתוצאה‪ ,‬אפילו נגיעה הכי קטנה‪ .‬לא תמיד‬
‫דבר אחד גורם לתוצאה‪ .‬לפעמים קורים דברים שהופכים את חלקו של העבריין בתוצאה לקטן או גדול יותר‬
‫אבל לא בלעדי‪ ,‬יכולים להיות מצבים שבהם מתרחשים כמה אירועים שמשתלבים זה בזה ונוצר גורם‬
‫משלים‪ .‬זה אומר שהעבריין לא אשם לבדו בתוצאה אלא עם עוד אנשים‪ ,‬או בעקבות אירוע שלא שלט בו‪.‬‬

‫קשר סיבתי עובדתי אין הוא מאד טכני‪ ,‬מספיק שגורם אחד מתקיים שמעיד על קשר או חיבור הקלים‬
‫ביותר בין ההתנהגות לתוצאה וזה מספיק (צריך רק מינימום של קשר)‪ .‬ההחלטה המשמעותית האם מעשה‬
‫מהווה קשר סיבתי עם אחריות עולה רק בבדיקה של קש"ס סיבתי שבו מכניסים את כל הפרמטרים‬
‫המיוחדים של הגורמים הבלי צפויים‪ ,‬של החריגות‪ ,‬כמה צפוי שייגרם נזק אם היה נעשה המעשה‪ .‬יכול‬
‫להיות שיהיה קשר סיבתי אבל העבריין לא יכל לצפות את התוצאה הזאת (כמו במקרה של הבחורה שאכלה‬
‫חלבי במסעדה בשרית ונפטרה בגלל רגישות לחלב)‪ .‬אם לא מצאנו קשר סיבתי עובדתי לא ממשיכים לנתח‬
‫את העבירה ואי אפשר להעמיד לדין‪.‬‬

‫הקשר הסיבתי העובדתי הוא כולו ענין של פסיקה‪ .‬לקרוא את כל פסקי הדין תחת כותרת "סיבתיות"‬
‫בסילבוס‪.‬‬

‫שיעור ‪27.4.21 - 5‬‬

‫תוצאה‬

‫‪21‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫כאשר נמצאה תוצאה בעבירה צריך להראות שיש קשר בין ההתנהגות של העבריין שכתובה בהגדרת‬
‫העבריין לבין התוצאה שגם היא כתובה בהגדרת העבירה‪ .‬יש מקרים שבהם יש תוצאה אבל היא לא נגרמה‬
‫כתוצאה מההתנהגות‪ .‬כאשר ניישם את הקשר הסיבתי על שני מבחניו ‪ -‬הקש"ס העובדתי והקש"ס‬
‫המשפטי‪ ,‬נראה שמבחינה עובדתית נעשה המעשה ושהקשר העובדתי מתקיים אבל לא הגיוני להטיל‬
‫אחריות פלילית כי מה שגרם לתוצא היה גורם אחר‪ .‬כאשר נמצא קש"ס עובדתי נעבור לבחון את הקש"ס‬
‫המשפטי‪.‬‬

‫שלב ‪ - 2‬קש"ס משפטי‬

‫מפעיל שיקול דעת שיפוטי‪ ,‬בוחן פרמטרים קריטיים של צפיות ולכן הוא ניתוח מורכב יותר‪.‬‬

‫המבחן ששולט בפסיקה הוא "מבחן הצפיות " = בוחן את מידת הצפיות של האירוע‪ ,‬נבחן הקשר הסיבתי‬
‫המשפטי‪ .‬הוא מבחן של שיקול דעת שיפוטי בוחן את מידת הצפיות של האירוע‪ ,‬האם הגורם שגרם למותו‬
‫של אדם היה צפוי‪ .‬בית המשפט בוחן מה הסיכונים שנובעים מהתנהגותו של עברין‪ .‬קש"ס משפטי מביא את‬
‫בית המשפט לחשוב מה הוא תהליך גרימת התוצאה ועד כמה צפוי תהליך גרימת התוצאה‪ .‬אבל לא צריך‬
‫לדעת את התהליך‪ ,‬צריך לדעת האם התוצאה בגדול – צפויה‪.‬‬

‫המבחן הראשון הוא "מבחן האלמלא" ‪ -‬ההוכחה שיש קשר שמחבר בין ההתנהגות לתוצאה‪ ,‬קש"ס עובדתי‪.‬‬
‫המבחן השני הוא "מבחן הצפיות" ‪ -‬הבדיקה האם היה צפוי שיגרם הנזק שנגרם כתוצאה מההתנהגות‪.‬‬

‫"מבחן הצפיות" בודק ‪ 2‬דברים‪:‬‬

‫כמה התוצאה צפויה מההתנהגות של העבריין‬ ‫‪‬‬
‫האם היה גז"מ (=גורם זר מתערב) שהביא לתוצאה ולא העבריין‪ .‬נותק את הקשר הסיבתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫[** לא קשור ל"הלכת הצפיות" שנבחן ביסוד הנפשי שנלמד בהמשך]‪.‬‬

‫אם אין התנהגות = אין עבירה‬ ‫‪‬‬

‫אם יש התנהגות ויש ‪ 10‬נסיבות אבל אחת לא מופיעה = אין עבירה‬ ‫‪‬‬
‫אם יש התנהגות ‪ +‬נסיבות ותוצאה ויש קש"ס עובדתי אבל אין קש"ס משפטי = אין אחריות פלילית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רגישות בריאותית חריגה ונדירה מוגדרת בשני אופנים על מנת לבחון את הקש"ס‪:‬‬

‫"גולגולת דקה כקליפת הביצה" ‪ -‬רגישות בריאותית כל כך חריגה ונדירה‪ ,‬זה מצב של אי צפיות ולא‬ ‫‪‬‬
‫מתקיים קש"ס משפטי‪.‬‬
‫לעומת אדם שיש לו "גולגולת דקה" ‪ -‬אדם רגיש ויש הרבה רגישים באוכלוסייה וצריך להתייחס‬ ‫‪‬‬
‫אליהם (לכן על כל מוצרי המזון כתובים רכיבים‪ ,‬עבור האנשים שרגישים למרכיבים מסויימים)‪.‬‬

‫** בית המשפט מחליט מה נחשב לנדיר או לא לפי חוו"ד רפואיות‪ ,‬ראיות פורנזיות‪ ,‬מומחים רפואיים וכו'‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫הרבה פעמים אדם לא מת מיד ויש תהליך שבו האדם עובר מס' שלבים עד שהתוצאה "מוות" נגרמת ועולה‬
‫השאלה האם היה גז"מ באמצע שניתק את הקשר הסיבתי‪.‬‬

‫תהליך גרימת מוות הוא תהליך מאד מורכב אז תמיד יהיה גורם אמצע מתערב ומבחן הקש"ס הוא מבחן‬
‫טכני‪ .‬כשבוחנים קש"ס משפטי בוחנים כמה צפוי היה הגז"מ שניתק את הקש"ס הסיבתי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 309‬לחוק העונשין ‪ :‬מגדיר מה הכוונה גרימת מוות ועוזר לבית המשפט לקבוע האם המוות היה צפוי‬
‫או לא‪ .‬הסעיף הזה עוזר במקרים שבהם יש התנהגות שלא ברור האם גרמה לתוצאה או לא בעקבות‬
‫השתלשלות אירועים ארוכה ומסובכת שלא ניתן היה לצפות את תהליך הגרימה‪ .‬את תהליך הגרימה לא‬
‫צריך לצפות ובלבד שהוא צפה את התוצאה באופן כללי‪ ,‬את הנזק הכללי בסוף כי זה שומר על קש"ס‬
‫משפטי‪ .‬גם אם בדרך היו הרבה גורמים בדרך שהחמירו את התוצאה אבל צפית את התוצאה – מתקיים‬
‫הקש"ס המשפטי‪.‬‬

‫סיכום היסוד העובדתי‪:‬‬

‫התנהגות מסויימת הובילה להתקיימות רכיבים מסויימים בעבירה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לפעמים יש עבירות או מינוחים של פעולות שמקפלים בתוכם גם התנהגות וגם תוצאה (החובל)‪ .‬אם‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות יכולה להתבצע בל מיני אופנים אז לרוב מדובר בעבירה התנהגותית‪.‬‬
‫עבירות הגרימה‪" :‬הגורם ל‪ "...‬לרוב הן עבירות תוצאה ‪ ,‬אבל לא באופן גורף‪ .‬צריך לבדוק למה גרמה‬ ‫‪‬‬
‫ההתנהגות‪.‬‬
‫ע"פ המחוקק ‪ -‬הדבר היחיד שאנחנו יודעים על תוצאה זה שהוא לא תמיד מופיע כרכיב בעבירה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האשם שבעבירה‪ :‬יסוד האשמה‬

‫בעבר היו בודקים רק מי עשה ומה הוא עשה‪ ,‬לא בדקו למה הוא עשה‪ ,‬אם קרה במקרה‪ ,‬אם חשב על זה או‬
‫אם הוא באמת רצה לעשות את זה או שזה קרה בטעות‪ .‬את הפעולה או איך בדיוק זה קרה‪ .‬רק בתק'‬
‫מתקדמת יותר התחילו לדבר על "יסוד האשמה"‪.‬‬

‫רכיב האשם מאפשר לדרג את העבירות לפי חומרה‪.‬‬

‫הרמה הכי חמורה ‪" :‬מחשבה פלילית" ‪ -‬נאשם שיודע מה הוא עושה‪ ,‬בוחר ורוצה לעשות את העבירה‪.‬‬

‫הרמה הכי פחות חמורה‪" :‬רשלנות" ‪ -‬לא מודע למה שהוא עושה ולא בחר לגרום לתוצאה‪.‬‬

‫יש דיון שמדרג את האשמה בהתנהגות (אבחנה במדרג)‪ ,‬כי יש הבדל בין אדם שמכוון אקדח במטרה להרוג‬
‫לבין מי שבטעות גרם למוות ברשלנות‪ .‬כיום בודקים את היחס של העבריין להתנהגות בניגוד למה שהיה‬
‫בעבר שבדקו רק מי עשה את העבירה מבלי לבדוק מי אשם‪ .‬כשבודקים אשמה‪ -‬מתייחסים לרצון‪ ,‬לכוונה‬
‫וליחס של הנאשם לתוצאה‪ .‬יכולים להיות עונשים שונים על אותה עבירה כי מה שמפריד בין עוצמות‬
‫הענישה הוא היחס של האשמה של האדם לאותה תוצאה‪.‬‬

‫אשם ‪ – 1‬רצה שתיגרם התוצאה‪ ,‬אשם ‪ – 2‬לא כיוון לזה ולא היה מודע בכלל שהוא פוגע במישהו‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫בשני המקרים קיים יסוד עובדתי זהה‪ :‬מותו של אדם‪ .‬הכוונה משנה את מדרג חומרת העבירה‪ .‬מה שמשנה‬
‫זה מידת האשם ומה שנגזר מהאשמה במרוצת השנים הוא ה"יסוד הנפשי"‪.‬‬

‫היסוד הנפשי‬

‫בודק את היחס הסובייקטיבי המנטלי של העבריין כלפי הרכיבים של היסוד העובדתי‪ :‬התנהגות‪ ,‬נסיבה‪,‬‬
‫תוצאה‪ .‬בודקים מה הוא מרגיש לגבי הרכיבים האלה‪.‬‬

‫המשפט הפלילי המודרני דיבר על ‪ 2‬סוגים של אשמה‪:‬‬

‫אחריות מוחלטת‪/‬אחריות קפידה ‪ -‬התנהגות לא טובה‪ .‬רמה מאד נמוכה של אשמה שקיימת בעבירות‬ ‫‪.1‬‬
‫מאד קלות‪ .‬למחוקק לא אכפת הכוונה‪ ,‬הוא רק רוצה לוודא שנשמר הסדר ושאין התנהגו אסורה‬
‫(לדוג'‪ :‬בדיני תעבורה – לעבור באדום)‪ ,‬בעבירות מהסוג הזה הנאשם תמיד יישא באחריות מוחלטת (לא‬
‫צריך למבחן)‪.‬‬
‫(על שניהם היא לא מרחיבה ולא צריך למבחן)‬
‫יסוד נפשי ‪ -‬הגדרה חמורה יותר של אשמה‪ :‬רשלנות ומחשבה פלילית (מח"פ)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫פרק ד' לחוק העונשין‪ :‬העבירה הפלילית והאחריות לה‪.‬‬

‫סימן א ‪ -‬יסוד עובדתי‪ ,‬מוגדר בסעיף ‪( 18‬מגדיר סוגי התנהגויות)‬

‫סימן ב ‪ -‬היסוד הנפשי מוגדר בסעיף ‪.19‬‬

‫לאחר שבחנו את היסוד העובדתי ונמצאו מעשה ‪ +‬נסיבה ‪ +‬תוצאה לפי סעיף ‪ ,18‬יש לבחון גם את היסוד‬
‫הנפשי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 19‬לחוק העונשין‪:‬‬

‫דרישת מחשבה פלילית (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית‪ ,‬זולת אם –‬
‫(‪   )1‬נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או‬
‫(‪   )2‬העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה‪.‬‬
‫מחשבה פלילית – רמת חומרה גבוהה – המעשה נעשה במודעות‪.‬‬
‫רשלנות – רמה נמוכה‪ ,‬לא מודע‪.‬‬
‫המחוקק רוצה לעשות אבחנה בין אדם עם מודעות = מחשבה פלילית לבין אדם ללא מודעות בזמן עשית‬
‫המעשה‪ ,‬שזה פחות חמור מעבירה שנעשית במודעות‪.‬‬

‫המחוקק קבע דרגות יסוד נפשי (מהחמור אל הקל)‪:‬‬

‫מחשבה פלילית = מודעות ‪ -‬הכי חמור‬ ‫‪.1‬‬

‫רשלנות‬ ‫‪.2‬‬
‫אחריות קפידה‬ ‫‪.3‬‬

‫יסוד נפשי‪ -‬מצב נפשי‪ ,‬היחס הסובייקטיבי של האדם לגבי מה שהוא עושה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫סעיף ‪(300‬א) לחוק העונשין‪ :‬הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן‪,‬‬
‫דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד‪ .‬באדישות (‪/‬במזיד) = יסוד נפשי‪ .‬בהגדרת העבירה הזו מופיע יסוד נפשי‪,‬‬
‫על מנת למצוא אותו יש לחפש מילים כמו‪ :‬מזיד‪ ,‬זדון‪ ,‬באדישות וכו'‪.‬‬

‫סעיף ‪ :303‬החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין‪ ,‬דינו – מאסר שבע שנים‪.‬‬

‫התנהגות ‪ +‬תוצאה‪ .‬שלא כדין – נסיבה‪.‬‬

‫סעיף ‪ : 302‬המביא אדם לידי התאבדות‪ ,‬בשידול או בעצה‪ ,‬או מסייע אדם להתאבד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשרים‬
‫שנים‪.‬‬

‫בחלק מהעבירות יש מילים שקשורות ליסוד נפשי ובחלק מהעבירות אין בכלל מילים שקשורות ליסוד‬
‫הנפשי‪" .‬הגורם למותו של אדם" ‪ -‬אין מילים שקשורות ליסוד נפשי‪" .‬החובל" ‪ -‬היא עבירה שותקת ביחס‬
‫ליסוד הנפשי‪.‬‬

‫"עבירה שותקת‪/‬אילמת" ‪ -‬עבירה שאין בה מילים שמרמזות על נפשי‪.‬‬

‫אין שום מילה בעבירה שמרמזת על היסוד הנפשי‪ ,‬אז זו בהכרח עבירת מחשבה פלילית ע"פ סעיף ‪( 19‬אין‬
‫עבירה בלי יסוד עובדתי ויסוד נפשי וסעיף ‪ 19‬עוזר להבין את זה)‪.‬‬

‫לפני התיקון של חוק ‪ - 39‬היסוד הנפשי היה בנוי מהרבה מילים שמגדירות יסוד נפשי‪ :‬בזדון‪ ,‬ביודעין ועוד‬
‫הרבה מרכיבים‪ .‬המחוקק מחק את כל הסעיפים ‪ 1-90‬והשאיר את העבירות כמו שהם וזה יצר פער גדול כי‬
‫העבירות כתובה בצורה מסוימת כמו פעם אבל הכללים לגביהם חדשים‪ .‬התיקון הזה כתב את כל הכללים‬
‫מחדש‪.‬‬

‫תיקון ‪ - 42‬התאים בין הישן לחדש‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬היסוד הנפשי מורכב מ‪ 2-‬מרכיבים בלבד‪:‬‬

‫מחשבה פלילית (ברירת מחדל)‬ ‫‪.1‬‬

‫רשלנות‬ ‫‪.2‬‬

‫סעיף ‪ - 19‬נמצא בחלק הכללי של חוק העונשין ומסביר שאדם תמיד עושה עבירה במחשבה פלילית‪ ,‬זו‬
‫ברירת מחדל‪ ,‬אלא אם מוזכר אחרת בעבירה‪ .‬בסעיף ‪ -333‬לא רואים בעין יסוד נפשי‪ ,‬לא מופיעה אף מילה‬
‫שמעידה על יסוד נפשי או מרמזת על אחת מדרגות האשמה‪ .‬ע"פ סעיף ‪ – 19‬במידה ולא מוגדר אחרת אז זו‬
‫בהכרח מחשבה פלילית‪ .‬כל עבירה שותקת – היסוד שלה הוא בהכרח יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית‪.‬‬

‫סעיף ‪90‬א(‪ )1‬רבתי לחוק העונשין (הוראות התאמה לדיני העונשין)‪:‬‬

‫בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )39‬חלק מקדמי וחלק כללי)‪ ,‬תשנ"ד–‬
‫‪( 1994‬בפרק זה ‪ -‬חוק העונשין תיקון מס' ‪ ,)39‬ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח‪")1( :‬זדון"‬
‫או "מזיד" ‪ -‬יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה ‪ -‬מודעות כאמור בסעיף ‪(20‬א) רישה‪ ,‬ולענין‬
‫תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה ‪ -‬גם פזיזות;‬

‫‪25‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫סעיף ‪ 19‬נמצא בחלק הכללי של חוק העונשין‪ ,‬ברירת המחדל היא שאדם עושה עבירה במחשבה פלילית‪,‬‬
‫במודע‪.‬‬

‫"הגורם במזיד למותו של אדם"‬

‫הגורם = התנהגות‬

‫במזיד = יסוד נפשי‬

‫למותו = תוצאה‬

‫אדם = נסיבה‬

‫אפיון העבירה מבחינת היסוד העובדתי‪ :‬עבירה תוצאתית‬

‫אפיון העבירה מבחינת היסוד הנפשי‪ :‬עבירה שאינה שותקת > מזיד = מחשבה פלילית לפי סעיף ‪( 90‬א)‬
‫רבתי‪.‬‬

‫"הגורם למותו של אדם"‬

‫הגורם = התנהגות‬

‫למותו = תוצאה‬

‫אדם =נסיבה‬

‫אפיון העבירה מבחינת היסוד העובדתי‪ :‬עבירה תוצאתית‬

‫אפיון העבירה מבחינת היסוד הנפשי‪ :‬עברה שותקת > סעיף ‪ 19‬עבירת מחשבה פלילית‪.‬‬

‫אפשר להגיע למחשבה פלילית ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬

‫סעיף ‪90‬א(‪ )1‬רבתי – מילים מכוונות להבנה שמדובר ביסוד נפשי‬ ‫‪.1‬‬
‫סעיף ‪ - 19‬ברירת מחדל מח"פ כאשר לא מוזכר אף יסוד נפשי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר מופיעה במפורש המילה "רשלנות" בעבירה – אז עבירת רשלנות‬ ‫‪‬‬

‫לפני תיקון ‪ 39‬היו הרבה אפשרויות ליסוד נפשי‪ ,‬לאחר התיקון נותרו שתי אפשרויות בלבד‪ :‬מח"פ ורשלנות‪.‬‬

‫כדי להטיל אחריות על אדם צריכים להתקיים היסודות במלואם – ניתוח העבירה בסדר הבא‪:‬‬

‫יסוד עובדתי ‪ -‬התנהגות‪ ,‬נסיבה תוצאה‪ :‬קש"ס עובדתי ומשפטי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יסוד נפשי – לזהות אם מחשבה פלילית או רשלנות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לוודא שכל רכיבי היסוד הנפשי מתקיימים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪26‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫מחשבה פלילית‬

‫היסוד הנפשי הפופולרי ביותר‪.‬‬

‫רוב העבירות בחוק העונשין הן עבירות של מחשבה פלילית כי רוב העבירות שותקות ביחס ליסוד הנפשי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 19‬מסביר שכל עבירה היא בהכרח מח"פ אלא אם מוזכר אחרת‪ :‬רשלנות או אחריות קפידה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 20‬לחוק העונשין ‪ -‬מגדיר מהי אחריות פלילית‪( :‬א)‪  ‬מחשבה פלילית ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום‬
‫הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם פרטי העבירה‪ ,‬ולענין התוצאות גם אחת מאלה‪:‬‬

‫סעיף ‪ 20‬הוא מה שצריך להראות כדי להטיל אחריות על אדם בגין עבירה מסוימת שהיסוד העובדתי שלה‬
‫הוא ‪ X‬והיסוד הנפשי שלה הוא מחשבה פלילית‪ .‬ההגדרה אומרת שהנאשם יודע מה הוא עושה ולמרות זאת‬
‫הוא בוחר להמשיך לעשות‪ .‬הוא יודע שהוא פוגע בערך חברתי מוגן והוא בוחר לבצע את היסוד העובדתי‪,‬‬
‫את העבירה‪.‬‬

‫מחשבה פלילית כפי שמוגדרת בסעיף ‪ 20‬בודקת את הנאשם בשני מישורים‪:‬‬

‫מישור תודעתי‪/‬הכרתי ‪ -‬מודעות‪ :‬בחלק הראשון של סעיף ‪ 20‬בוחנים את המודעות של הנאשם בכך‬ ‫‪.1‬‬
‫שהוא מבצע יסוד עובדתי‪ ,‬מודע לנסיבות ולאפשרות של גרימת התוצאה‪.‬‬
‫מישור חפצי‪/‬רצוני‪ :‬נשאל מה הרצון של האדם‪ .‬הוא רוצה את התוצאה או שהוא רק אדיש לתוצאה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אכפת לו או שהוא מקווה שזה לא יקרה‪.‬‬

‫הכנה למבחן‪:‬‬

‫מנתחים את העבירה במנותק לסיפור‪ .‬להגיד התנהגות ‪ +‬נסיבה ותוצאה אם יש ואז לקבוע האם‬ ‫‪‬‬
‫העבירה מתקיימת במקרה‪" .‬המאיים על אדם=נסיבה‪ ,‬בכתב‪ ,‬בע"פ או בהתנהגות" = נסיבות‬
‫מתחלפות (רק אחת מהאפשרויות מספיקות)‪ .‬אדם = נסיבה מצטברת‪ ,‬כי חייב להיות‪.‬‬
‫לא צריך לציין האם הנסיבות מתחלפות‪/‬מצטברות – רק לנתח בהתאם למקרה‬ ‫‪‬‬
‫רק בסוף עוברים לאפיון – תוצאתי או התנהגותי‬ ‫‪‬‬
‫במבחן היא ממציאה נורמות‬ ‫‪‬‬
‫הקושי – לדעת האם יש או אין תוצאה‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא לתשובה במבחן על ניתוח עבירה בתיאור מקרה‪:‬‬

‫ראובן מסוכסך עם שמעון ורוצה להרוג אותו‪ ,‬הוא מזמין אותו אליו הביתה ומגיש לו כוס תה עם רעל‪ .‬לפני‬
‫ששמעון שותה‪ ,‬פתאום נכנס לוי ויורה בשמעון וגורם למותו‪ .‬האם ניתן להחיל אחריות פלילית על ראובן?‬

‫מתעלמים מהסיפור ומנתחים את העבירה ללא קשר לפרטי הסיפור‪.‬‬

‫ניתוח‪:‬‬

‫‪27‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫הגורם = מוות‬
‫למותו = תוצאה‬
‫של אדם = נסיבה‬

‫אפיון העבירה מבחינת היסוד העובדתי‪ :‬עבירה תוצאתית‬

‫יישום‪:‬‬
‫התנהגות ‪ -‬הגורם – ראובן ערבב רעל בכוס שממנה היה אמור שמעון לשתות‪.‬‬
‫נסיבה ‪ -‬אדם – שמעון‬
‫תוצאה – מוות‬
‫את התוצאה נבחן בשני שלבים‪ :‬האם המוות נגרם מההתנהגות של ראובן?‬

‫שלב ‪ :1‬בדיקת קש"ס עובדתי‪ .‬נשאל את השאלה ‪ -‬אלמלא הזמין ראובן את שמעון לביתו הייתה נגרמת‬
‫תוצאת המוות? לא – לכן יש קש"ס עובדתי בין התנהגות ראובן לבין התוצאה‪ ,‬אבל זה לא הגיוני להטיל על‬
‫ראובן אחריות כי מי שבפועל הרג את דמעון זה לוי שהתפרץ לבית‪.‬‬

‫שלב ‪ :2‬בדיקת קש"ס משפטי‪ .‬נשאל את השאלה ‪ -‬האם היה צפוי שייכנס גז"מ (לוי) שייכנס פתאום ויהרוג‬
‫את שמעון? לא – לכן אין קש"ס משפטי ולא ניתן להחיל אחריות על ראובן‪.‬‬

‫שיעור ‪11.5.21 - 6‬‬

‫רוב העבירות בחוק העונשין הן עבירות של מחשבה פלילית‪ ,‬כלומר צריך רכיב נוסף מעבר להתנהגות‬
‫ולנסיבות ולא מספיק שנמצאו התנהגות‪ ,‬סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫יסוד נפשי ע"פ סעיף ‪ 19‬הוא‪:‬‬
‫אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית‪ ,‬זולת אם –‬
‫(‪   )1‬נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או‬
‫(‪   )2‬העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה‪.‬‬

‫כלומר ברירת המחדל של היסוד הנפשי הוא מחשבה פלילית‪ ,‬אלא אם נקבעה בהגדרת העבירה רשלנות או‬
‫אחריות קפידה‪ .‬ישנן מילים שמצביעות על מחשבה פלילית כמו זדון‪/‬מזיד‪ /‬יודעין ומוזכרות בסעיף ‪90‬א(‪)1‬‬
‫רבתי שמפנה לסעיף ‪( 20‬א) רישה – שמגדיר מה היא מחשבה פלילית‪ .‬רשלנות מוגדרת בחוק בצורה מאד‬
‫ברורה (התרשל‪ ,‬ברישול וכו') וכל שאר העבירות הן מחשבה פלילית‪.‬‬

‫אפשר להגיע ליסוד נפשי של מחשבה פלילית –‬

‫כשיש עבירה שותקת ביחס ליסוד הנפשי ‪ -‬אז ברירת המחדל לפי סעיף ‪ 19‬לחוק היא מחשבה פלילית‬ ‫(‪)1‬‬
‫כשהעבירה אינה שותקת בודקים זדון‪/‬מזיד‪/‬יודעין בסעיף ‪90‬א(‪ )1‬רבתי שמפנה לסעיף ‪(20‬א) שמגדיר‬ ‫(‪)2‬‬
‫מהי מחשבה פלילית‪.‬‬
‫‪28‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫רוב העבירות בחוק העונשין הן עבירות שותקות או עבירות שאינן שותקות שהן עבירות של מחשבה פלילית‪.‬‬
‫רוב העבירות דורשות מהעבריין מודעות = מחשבה פלילית‪ .‬כשאדם עובר עבירה הוא מקיים את היסוד‬
‫העובדתי – (התנהגות בצירוף הנסיבות) ‪ -‬במודע ‪ .‬עבירת רשלנות היא ההפך ממחשבה פלילית כי היא חוסר‬
‫מודעות‪.‬‬

‫מחדל מתייחס לעשה או לא עשה‪ .‬רשלנות ומחשבה פלילית מתייחסות למודע או לא מודע‪.‬‬

‫לעבירת ‪" -‬הגורם למותו של אדם במודע" יש יסוד עובדתי זהה לעבירת "הגורם למותו של אדם ברשלנות"‪,‬‬
‫ההבדל הוא במודעות וברמת האשמה והעונש‪.‬‬

‫ההבדל בין עבירות התנהגותיות של מחשבה פלילית לבין עבירות תוצאתיות של מחשבה פלילית‬

‫כאשר העבירה שותקת או מוגדרת כזדון‪/‬מזיד‪/‬יודעין – היא עבירה של מחשבה פלילית‪.‬‬

‫מחשבה פלילית מוגדרת בסעיף ‪:20‬‬

‫מחשבה פלילית ‪ -‬מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪ ,‬הנמנים עם‬
‫פרטי העבירה‪ ,‬ולענין התוצאות גם אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪   )1‬כוונה ‪ -‬במטרה לגרום לאותן תוצאות;‬
‫(‪   )2‬פזיזות שבאחת מאלה‪:‬‬
‫(א)‪   ‬אדישות ‪ -‬בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;‬
‫(ב)‪   ‬קלות דעת ‪ -‬בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות‪ ,‬מתוך תקווה להצליח‬
‫למנען‪.‬‬
‫המישור החפצי‬

‫כוונה‬

‫אם גילינו שלפנינו עבירה תוצאתית צריך להראות מס' דברים‪:‬‬

‫המישור ההכרתי התודעתי = מודעות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מודעות לטיב המעשה‬ ‫‪‬‬
‫מודעות לטיב הנסיבות ‪ -‬במידה ויש‬ ‫‪‬‬
‫מודעות לאפשרות גרימת התוצאה ‪ -‬אם יש תוצאה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לענות על השאלה שקשורה למישור החפצי‪/‬רצוני‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫למה למרות שהעבריין מודע למעשה ולנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה שכתובה בעבירה‪ ,‬הוא בכל זאת‬
‫ביצע את העבירה?‬

‫צריך להבין האם האדם המשיך כי הוא התכוון לגרום לתוצאה או כי הוא היה אדיש לאפשרות שתיגרם‬
‫התוצאה או שהוא חשב שיהיה בסדר למרות שהוא לקח סיכון‪ ,‬ואז הוא היה קל דעת ביחס לתוצאה‪.‬‬
‫לא צריכות להתקיים כל שלושת האופציות‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫העבירות השותקות מסתפקות במינימום לצורך הרשעה‪.‬‬

‫בעבירות התנהגותיות של מח"פ ‪ -‬מספיק להראות רק את המישור ההכרתי‪ :‬מודעות לטיב המעשה ולטיב‬
‫הנסיבות‪ .‬לפי סעיף ‪( 20‬א) אם מצאנו עבירה התנהגותית שותקת‪ ,‬אז היא עבירה של יסוד נפשי מח"פ‪ ,‬יש‬
‫להוכיח מודעות לטיב המעשה ולטיב הנסיבות וזהו‪ .‬בעבירה התנהגותית אין לא מוכיחים מישור חפצי כי‬
‫אין תוצאה‪.‬‬

‫בעבירות תוצאתיות של מח"פ ‪ -‬יש התנהגות‪ ,‬נסיבות תוצאה‪ ,‬קש"ס עובדתי‪ ,‬קש"ס משפטי‪ ,‬מודעות לטיב‬
‫המעשה‪ ,‬מודעות לקיום הנסיבות‪ ,‬מודעות לאפשרות גרימת התוצאה ולהוכיח מינימום ‪ -‬קלות דעת של‬
‫הנאשם‪.‬‬

‫המישור החפצי מתקיים רק בעבירות תוצאתיות ולעניין התוצאות גם אחת מאלה‪:‬‬

‫כוונה‬ ‫‪‬‬
‫פזיזות מסוג אדישות‬ ‫‪‬‬
‫פזיזות מסוג קלות דעת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪( 20‬א) ‪ -‬משלים את מה שמצאנו ביסוד העובדתי‪.‬‬

‫בעבירה התנהגותית ‪ :‬עבירה שותקת ‪ -‬זו עבירה של מחשבה פלילית‪ ,‬אם היא עבירה שאינה שותקת ‪-‬‬
‫מזיד‪/‬זדון‪/‬יודעין ‪ -‬פונים לסעיף ‪ - 90‬מחשבה פלילית‪.‬‬
‫בעבירה התנהגותית צריך להראות רק מישור הכרתי ‪ -‬מודעות לטיב המעשה ולטיב הנסיבות‪.‬‬
‫בעבירה תוצאתית ‪ :‬צריך להוכיח קש"סים‪ ,‬גורמים משלימים וגז"מים‪ ,‬וביסוד הנפשי ‪ -‬להראות מודעות‬
‫לטיב המעשה‪ ,‬הנסיבות ומודעות לאפשרות גרימת התוצאה וביחס לתוצאה להראות כוונה או פזיזות‪ .‬אם‬
‫לא כתוב קלות דעת (לאחר תיקון ‪ 113‬לחוק העונשין ושינוי עבירות המתה רואים בחוק את המילים קלות‬
‫דעת (זה לא היה פעם)‪.‬‬
‫המשמעות המילולית והפשוטה של "כוונה" = אדם התכוון לקיים את ההתנהגות‪ ,‬הוא רוצה בתוצאה‪.‬‬

‫שני כללים לפרשנות משפטית של המושג "כוונה"‪:‬‬

‫כוונה מותנית‪ :‬כוונה על תנאי‪ .‬כוונה מידית‪ ,‬נכון לרגע זה‪ .‬כשאדם עושה מעשה מסויים והוא רוצה‬ ‫‪.1‬‬
‫שתיגרם התוצאה רק בהתקיים תנאי או סיטואציה מסויימים‪ ,‬שאם יקרה משהו אז תהיה התוצאה‪ ,‬הוא‬
‫לא רוצה תוצאה סתם‪ ,‬רק אם יתקיים תנאי מסויים‪ .‬לדוג'‪ :‬אדם שפורצים לו כל הזמן לבית‪ ,‬הוא ממלכד‬
‫את הדירה‪ .‬הוא לא רוצה שאף אחד יפגע אבל אם ייכנס גנב אז שהוא יפגע‪ .‬הפסיקה קבעה שכוונה מותנית‬
‫היא בדיוק כמו כוונה מיידית‪.‬‬

‫דוקטרינת זיהוי הידיעה הוודאית עם הכוונה‪ :‬הלכת הצפיות הוודאית ‪ /‬הלכת הצפיות‪ .‬כאשר אדם עושה‬ ‫‪.2‬‬
‫מעשה מסוים על מנת להגיע למטרה מסוימת (גם מטרה טובה)‪ ,‬והוא יודע שבהסתברות גבוהה מאד‬
‫שהשגת המטרה תגרום לתוצאה שכתובה בעבירה‪ ,‬רואים אותו כמי שהתכוון לתוצאה‪ .‬הלכת הצפיות‬

‫‪30‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫אומרת שאם צפית כאפשרות קרובה לוודאי ‪ ,‬בהסתברות גבוהה מאד שכתוצאה מהשגת המטרה תיגרם‬
‫התוצאה שכתובה בעבירה – נחשב כאילו התכוון לתוצאה מלכתחילה‪( .‬מבחן הצפיות"‪ -‬בוחן את הקש"ס‬
‫המשפטי‪" ,‬הלכת הצפיות" ‪ -‬בוחנת את הכוונה‪ ,‬אלו שני דברים שונים)‪ .‬בית המשפט קובע מה נחשב קרוב‬
‫לוודאי‪.‬‬

‫הלכת הצפיות הוודאית מחליפה כוונה ‪ .‬באה במקום כוונה‪ .‬כאשר אדם אומר "לא התכוונתי" צריך לבדוק‬
‫האם היתה אפשרות קרובה לוודאי להתרחשות התוצאה‪ .‬בגלל שלא ניתן לדעת את כוונתו האמיתי של‬
‫העבריין‪ ,‬המשפט המציא פיקציות שיכוונו ויגדירו מה נחשב כוונה ומה לא‪ .‬לא משנה אם אדם טוען‬
‫שהתכוון או לא‪.‬‬

‫לפני תיקון ‪ 39‬הסעיף הזה היה שיח פסיקתי‪ ,‬לאחר התיקון הפסיקה פיתחה את דוקטרינת זיהוי הידעה‬
‫הוודאית וקבעה אותו בחוק‪ ,‬סעיף ‪( 20‬ב) ‪ -‬מגדיר כוונה כאפשרות קרובה לוודאי‪ :‬לענין כוונה‪ ,‬ראייה מראש‬
‫את התרחשות התוצאות‪ ,‬כאפשרות קרובה לוודאי‪ ,‬כמוה כמטרה לגרמן‪.‬‬
‫דוקטרינת זיהוי לא נולדה במדינת ישראל בתיקון מס' ‪ 39‬בסעיף ‪ ,20‬אלא התפתחה במסכת שבת בגמרא‪.‬‬
‫במסכת שבת כתוב מה הן המלאכות שאסור שאדם יעשה בשבת‪ ,‬אחת מהן היא האיסור להרוג חיה והגמרא‬
‫מביאה סיפור על מליקת ראש של תרגול בשבת שהביא לדיון האם היה צפוי שהתרנגול ימות מהפעולה הזו‬
‫או לא‪.‬‬
‫צריך להוכיח מה שהמחוקק מבקש בהגדרת העבירה – אדישות‪/‬בכוונה‪/‬פזיזות‪/‬קלות דעת‪ .‬אם לא כתוב‬
‫כלום מספיק להוכיח את המינימום להרשעה ‪ -‬קלות דעת‪ .‬לפעמים אפשר להראות כוונה וזה מכיל בתוכו גם‬
‫יסוד נפשי פחות גבוה‪ ,‬כמו קלות דעת‪ .‬כאשר החוק החוק שותק או מבקש מינימום אבל אפשר להראות את‬
‫המקסימום מהראיות ואפשר להוכיח כוונה שהיא רמה גבוה יותר‪ ,‬אז עדיף‪.‬‬
‫בגלל הבעייתיות שבהוכחת הכוונה ‪ -‬כי אלה דברים שבלב‪ ,‬נחקק סעיף ‪(20‬ב) לחוק שהוא "הלכת הצפיות"‬
‫והוא מחליף את הכוונה ומגדיר מה נחשב לכוונה מבחינת החוק‪.‬‬
‫למבחן‪ :‬כאשר עבריין יטען "לא ידעתי" ‪ -‬סעיף ‪(20‬ב) מסביר שזה לא משנה מה הוא טוען‪ ,‬יש פונקציה‬
‫שמחליפה כוונה‪ ,‬הוא צפה כאפשרות קרובה לוודאי וברמה גבוהה מאד של הסתברות שהתוצאה תתרחש ‪-‬‬
‫מחשיבים את זה ככוונה‪.‬‬

‫כלל נוסף שמחליף כוונה הוא מדיני ראיות (מרחיבים בשנה ג)‪.‬‬
‫חזקת הכוונה‪ .‬הנאשם צריך להוכיח שהוא לא התכוון והוא צרך להפריך את החזקה‪ .‬הטענה היא ש "חזקה‬ ‫‪.3‬‬
‫על אדם שהוא מתכוון לתוצאות הטבעיות שנובעות ממעשיו"‪ ,‬כי לפעמים נופלת על אדם חזקה והוא צריך‬
‫להפריך אותה ו" חזקת הכוונה" מוכיחה את הכוונה כאשר לא ניתן להפריך אותה‪ .‬במשפט פלילי זה כמעט‬
‫לא קיים כי התביעה צריכה להביא את ההוכחות ולהראות שהעבריין אשם‪ ,‬ובחזקת הכוונה הנאשם צריך‬
‫להוכיח שהוא חף מפשע‪ .‬חזקת הכוונה מוכיחה כוונה‪ .‬חזקה היא אמירה עובדתית שניתנת להפרכה‪.‬‬
‫מאד חשוב לזהות האם יש תוצאה או לא בעבירה כי אז יש להוכיח גם קש"סים‪ ,‬מודעות לטיב המעשה‬
‫ומישור חפצי‪ .‬כל הנגזרות שיהיו בהמשך גם הן מושפעות מהגדרת העבירה‪.‬‬
‫כשהעבירה היא מחשבה פלילית תמיד צריך להראות מודעות לטיב המעשה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫איך מוכיחים מודעות לטיב המעשה?‬

‫"ראובן ירה בחברו" ‪ -‬ירה =רכיב המעשה‪ ,‬אי אפשר להגדיר את היסוד הנפשי של מודעות במעשה הירייה‬
‫עצמו כי זה היסוד העובדתי‪ .‬צריך לפרק את המעשה עצמו ואת הפעולה ‪ -‬ולהוכיח שהיתה מודעות‪ .‬הפסיקה‬
‫מבקשת לראות את המעשה מפורק לחלקים ואיך הפירוק מוכיח מודעות‪ .‬כל ההכנות והפעולות של העבריין‬
‫הן חלק מהמודעות שלו‪ ,‬זה מצריך רגישות לסיטואציה‪ .‬ירייה‪ -‬ממה היא מורכבת? ירה מס' פעמים‪ ,‬כיוון‬
‫בצורה מדויקת‪ ,‬באיזה אופן נעשה המעשה? צריך ממש לתאר את המעשה לפרטים‪.‬‬
‫מודעות לטיב הנסיבות היא חשובה מאד כי לא מספיק המעשה של תקיפת שוטר לדוג'‪ ,‬אלא גם שידע שהוא‬
‫שוטר בעת מילוי תפקידו (שוטר ‪ +‬בעת מילוי תפקידו = ‪ 2‬נסיבות)‪.‬‬

‫אי ידיעה‬
‫אדם לפעמים לא באמת מודע לטיב המעשה או לקיום הנסיבות‪ ,‬והוא לא תמיד יודע את כל הפרטים באמת‪,‬‬
‫לפעמים רק חושד‪ .‬במצב דברים כזה של שיטת משפט צריכה להחליט מה נחשב מודעות ומה לא‪ ,‬האם‬
‫מספיק שידע רק חלק או שחייב לדעת הכל‪.‬‬
‫באנגליה‪ ,‬כאשר אדם לא ידע אבל יש לו חשד כבד מאד = מודעות‪ .‬חשדת‪ ,‬נמנעת מלברר אז מדובר במעשה‬
‫חמור‪ ,‬יואשם במודעות‪ .‬בישראל‪ ,‬זיקקו את החוק הזה ברמה ספציפית הרבה יותר וגם חשד הקל שבקלים‬
‫שיתעורר ונמנע האדם מלברר עליו נחשב מודעות‪.‬‬

‫זה התפתח בפסיקה וקיבל ביטוי בחוק העונשין בסעיף ‪20‬ג(‪" - )1‬כלל עצימת עיניים"‪:‬‬
‫(ג)‪   ‬לענין סעיף זה –‬
‫(‪   )1‬רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם‪,‬‬
‫אם נמנע מלבררם;‬
‫כלומר‪ ,‬באמת הוא לא ידע אבל היה חשד‪ ,‬נמנע מלברר ופה חל כלל עצימת עיניים שמופיע בסעיף ‪20‬ג(‪)1‬‬
‫שבא להחליף את המודעות‪ .‬חייבים להראות מודעות לטיב המעשה בעבירות של מחשבה פלילית בין אם הן‬
‫עבירות התנהגות או עבירות תוצאה‪ .‬כאשר אדם אומר "לא ידעתי" ‪ -‬מחפשים חשד גם אם אדם יאמר‬
‫שהוא לא חשד או חשד קצת‪ ,‬הולכים לחומרא‪ ,‬גם חשד הכי קטן מרשיע‪.‬‬

‫דוקטרינת המחשבה הפלילית המועברת‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫טעות בזיהוי ‪ -‬אדם קיבל הנחיה מפורטת לחסל מישהו עם תיאור מדויק איך הוא נראה‪ .‬מזהה את‬ ‫‪‬‬
‫האדם‪ ,‬הרג אותו ומגלה שזו טעות בזיהוי‪ .‬יסוד עובדתי מתקיים‪ ,‬יסוד נפשי לא מתקיים – הוא לא‬
‫מכיר את האדם שהוא ירה בו ואין לו שום התייחסות נפשית אליו‪.‬‬
‫סטייה של הפעולה ‪ -‬אדם מכוון לפעולה מסויימת אבל בטעות פוגע במטרה אחרת‪ .‬כלומר יסוד עובדתי‬ ‫‪‬‬
‫יש‪ ,‬יסוד נפשי גם יש אבל למטרה האחרת‪ .‬יש סטיה של הפעולה לא קשור לזיהוי‪ ,‬אלא כשל טכני‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫אם לא ניצור דוקטרינה שתעביר את המחשבה הפלילית מאחד לשני לא ניתן יהיה לקיים את העבירה ולכן‬
‫בחוק העונשין בתיקון מס' ‪ 39‬נוסף סעיף ‪( 20‬ג)‪  - 2‬העברה של מחשבה פלילית‪:‬‬
‫(ג)‪   ‬לענין סעיף זה –‬
‫(‪   )2‬אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר‪ ,‬מזה שלגביו אמור היה המעשה‬
‫להיעשות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נעשה המעשה‪ ,‬בסוף זה פגע במקום אחר ‪ -‬בין אם טעות בזיהוי או סטיה של הפעולה‪ ,‬החוק מעביר‬
‫את המחשבה הפלילית שהיתה ביחס לאובייקט שכוון אליו לאובייקט שנפגע‪ .‬הכלל הזה מאפשר להרשיע‬
‫למרות שהתוצאה לא הושגה‪ ,‬ללא הכלל הזה לא היה ניתן להעמיד לדין בגין התוצאה‪.‬‬
‫כשאדם טוען שלא התכוון‪ :‬משתמשים בחזקת הכוונה ‪ -‬מוכחת ע"פ "הלכת הצפיות"‬
‫כדי להראות כוונה = הלכת הצפיות מחליפה כוונה וחזקת הכוונה שמוכיחה כוונה‪.‬‬
‫כשאדם טוען שלא ידע‪ :‬משתמשים בחזקת המודעות ‪ -‬מוכחת ע"פ כלל "עצימת עיניים"‬
‫חזקה על אדם שהוא מודע לטיב התנהגותו ומודע לנסיבות הסובבות את התנהגותו‪ ,‬אם אדם אחר מן‬ ‫‪.5‬‬
‫המניין היה מודע להן‪ .‬חזקה עובדתית של דיני ראיות והיא מעבירה את הנטל על הנאשם כדי שהוא יפריך‬
‫אותה‪ :‬חזקה על אדם שהוא מודע לטיב ההתנהגות שלו ולנסיבות הסובבות אותו אם אדם אחר היה מודע‬
‫להן‪ .‬אם אדם טוען שלא ידע מטילים עליו את חזקת המודעות ושואלים האם אדם אחר באותו מקרה כן‬
‫היה חושד? אם מגיעים למסקנה שאדם אחר מן המניין היה במקומו כן היה חושד באותו מקרה ‪ -‬החזקה‬
‫מועברת אליו והוא צריך להוכיח שהוא לא אשם‪ ,‬הנטל עובר אליו‪.‬‬
‫סיכום ביניים‪ :‬סעיף ‪ 20‬הוא סעיף של מחשבה פלילית ‪ ,‬מח"פ הוא היסוד הנפשי הכי שכיח בחוק העונשין‬
‫ובכל העבירות הפליליות (בעקבות סעיף ‪90‬א(‪ .))1‬מאחר ורוב העבירות דורשות מודעות אז סעיף ‪ 20‬מסדיר‬
‫אותן‪ .‬הסעיף אומר שקודם כל צריכה להיות מודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות ( ‪20‬א) ואם יש תוצאה‬
‫מודעות גם לאפשרות שהיא תתקיים ומה רצה העבריין? התכוון או שזה נעשה בפזיזות? ( ‪20‬א(‪ .))2(+)1‬אחר‬
‫כך מסביר שהלכת הצפיות מחליפה כוונה ( ‪20‬ב) ואז מוסבר התחליף למודעות (‪20‬ג(‪ ))1‬ובסוף‪ ,‬העברת‬
‫המחשבה הפלילית (‪20‬ג(‪.))2‬‬
‫המבחן יכלול את סעיף ‪.20‬‬

‫מסלול ‪A‬‬
‫עבירת מטרה‬
‫עבירות של מחשבה פלילית מיוחדת‪ .‬עבירות שמתייחסות למניע או למטרה שלשמה אדם עושה מעשה אסור‪.‬‬
‫בד"כ המטרה והמניע לא מעניינים אף אחד‪ ,‬בד"כ לא מענין האם דם רצח מתוך רחמים‪/‬נקמנות‪/‬סכסוך או‬
‫שגנב כדי להשביע את הרעב או סתם כי הוא רודף בצע‪.‬‬
‫מתייחסים למטרה ולמניע רק כאשר הן מוגדרת בעבירה‪.‬‬
‫ברגע שיש רכיב נוסף בהגדרה שמבקש הסבר למניע ולמטרת המעשה‪ ,‬חייבים להתייחס אליו ולהוכיח את‬
‫קיומו‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬המטרה והמניע לא מעניינים‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫החריג לכלל ‪" -‬עבירות מטרה"‪ :‬עבירות שבהן המטרה מופיעה בהגדרת העבירה ואז כן מתייחסים למטרה‬
‫ולמניע‪ .‬אלה עבירות שיכולות להיות עבירות התנהגות או תוצאה‪ ,‬רק שנוסף רכיב נוסף בהגדרת העבירה‬
‫שהו אלא מענין‪.‬‬
‫לדוג' ‪ -‬סעיף ‪406‬א לחוק העונשין‪ :‬הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה‪ ,‬או הנמצא בהם‪ ,‬בכוונה‬
‫לבצע גניבה או פשע‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪.‬‬
‫ניתוח‪ :‬עבירת התנהגות‬
‫הנכנס‪/‬הנמצא = מעשה‬
‫מגורי אדם‪/‬תפילה = נסיבות מתחלפות‬
‫בכוונה = לא מתייחס לתוצאה כי אין בהגדרת העבירה תוצאה‪ ,‬לא ידוע האם ביצע את מה שתכנן או לא‪ .‬יש‬
‫פעולה שהוא עשה לצורך מטרה מסויימת‪ ,‬אבל לא ידוע אם התקימה המטרה או לא‪.‬‬
‫סעיף ‪90‬א(‪ - )2‬הגדרת כוונה‪  :‬בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )39‬חלק‬
‫מקדמי וחלק כללי)‪ ,‬תשנ"ד–‪( 1994‬בפרק זה ‪ -‬חוק העונשין תיקון מס' ‪ ,)39‬ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא‬
‫לידי ביטוי במונח –‬
‫(‪"  )2‬בכוונה" ‪ -‬מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה‪ ,‬יתפרש המונח‬
‫כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה‪ ,‬לפי ההקשר;‬

‫המונח "בכוונה" יכול להופיע כ‪-‬‬

‫חפץ‪/‬רצון בתוצאה ‪ -‬אם המילה "בכוונה" היא במשמעות של רצון בתוצאה היא תהיה רק בעבירה‬ ‫‪.1‬‬
‫תוצאתית "הגורם בכוונה למותו של אדם" (כי מישור חפצי בוחנים רק בע' תוצאתית)‪.‬‬
‫במשמעות של "מטרה" ‪ -‬היא יכולה להופיע גם בעבירת התנהגות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר ניתקל במילה "בכוונה"‪ ,‬חייבים לזהות האם מדובר בעבירה תוצאתית או האם היא באה להחליף את‬
‫המילה "מטרה"‪ .‬המילה "בכוונה" יכולה להופיע גם פעמיים בהגדרת החוק "הגורם בכוונה למותו של אדם‬
‫בכוונה לרשת אותו" ‪ -‬פעם ראשונה בתור תוצאה=חפץ‪/‬רצון ופעם שניה בתור מטרה‪ .‬אם יש מטרה זה אומר‬
‫שיש רכיב נוסף – שלישי – שצריך להראות את קיומו בעבירה‪ :‬התנהגות ‪ +‬נסיבות ‪ +‬תוצאה ‪ +‬יסוד נפשי ו‬
‫‪ +‬מטרה‪.‬‬

‫שיעור ‪18.5.21 - 7‬‬

‫סיכום שיעור קודם‪ :‬סעיף ‪ 20‬נותן מענה כמעט לכל העבירות בחוק העונשין‪ .‬סעיפים ‪ 90-500‬הן עבירות‬
‫משמעותיות שעברו הרבה התפתחויות‪ ,‬וחוק העונשין הוא המקום המרכזי שבו יש עבירות פלילית אבל‬
‫כמעט בכל חוק יש עבירה פלילית וחוץ מזה יש הרבה חוקים אחרים שהם כמעט כולם עבירות פליליות כמו‬
‫"פקודת הסמים המסוכנים"‪ .‬השאלה היא מה המחוקק מבקש להראות כדי שמעשה ייחשב לא חוקי‪ ,‬יאפשר‬
‫הרשעה ויצדיק שלילת חירות‪ ,‬לשים אדם בכלא זה לא דבר פשוט‪ .‬לשם כך צריכים להתקיים מס' כללים‬
‫שמוגדרים בסעיפים ‪ :18-21‬היסוד העובדתי והיסוד הנפשי‪.‬‬
‫ביסוד העובדתי‪ -‬צריך מעשה ולפעמים גם נסיבה ותוצאה וביחס למחשבה פלילית המחוקק אומר שאדם לא‬
‫יכול לעשות מעשה ללא מחשבה פלילית‪ ,‬וכדי שהענישה תהיה חוקית צריכה להתקיים אשמה‪ .‬אבל כל‬
‫עבירה מבקשת משהו אחר מבחינת היסוד הנפשי (ועובדתי)‪ .‬בעבירה אחת יהיה מעשה ו ‪ 5‬נסיבות‪ ,‬בעבירה‬

‫‪34‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫אחת תהיה מודעת‪ ,‬באחרת תהיה מודעות וקלות דעות וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬לכל עבירה יש את הדרישות שלה ואנחנו‬
‫צריכים לזהות מה יש בכל עבירה‪ ,‬מה מאפיין אותה מבחינת היסוד העובדתי ‪ -‬התנהגותית או תוצאתית‬
‫ואח"כ להבין את היסוד הנפשי‪ ,‬האם עבירת מח"פ או עבירת רשלנות‪.‬‬
‫היסוד הנפשי מזיד‪ ,‬זדון‪ ,‬יודעין בכוונה = מחשב פלילית‪ .‬בעבר היו הרבה מילים שמבטאות יסוד נפשי עד‬
‫שהמחוקק קבע ברירת מחדל ‪ -‬שכל עבירה היא מחשבה פלילית אלא אם כתוב בהגדרת החוק שזה רשלנות‪,‬‬
‫קל לזהות אותה כי כתובה המילה "רשלנות"‪ .‬למחשבה פלילית אפשר להגיע דרך סעיף ‪ - 19‬עבירה שותקת‬
‫ביחס לי"נ‪ ,‬או דרך סעיף ‪90‬א(‪ ) 1‬רבתי ‪ -‬עבירה שאינה שותקת כאשר מופיעות המילים מזיד‪/‬זדון וכו'‪.‬‬
‫סעיף ‪ 20‬מסביר את התקיימותם של שני מישורים‪:‬‬
‫מישור הכרתי – אדם עושה מעשה במחשבה פלילית זה אומר שהוא עשה במודע‪ :‬למעשה‪ ,‬נסיבות ותוצאה‪,‬‬
‫ומישור חפצי – למה עשה אם ידע? התכוון‪ ,‬היה אדיש או שהיה קל דעת‪.‬‬
‫שני המישורים האלה לא מספיקים וסעיף ‪ 20‬מספק עוד כלים‪:‬‬
‫"הלכת הצפיות" ‪ -‬תחליף לכוונה‪ .‬כאשר היתה צפויה אפשרות קרובה לוודאי להתרחשות התוצאה =‬ ‫‪.1‬‬
‫התכוון [סעיף ‪(20‬ב)]‪.‬‬
‫"כלל עצימת עיניים" ‪ -‬תחליף למודעות‪ ,‬אדם שחושד = יודע [‪20‬ג(‪.])1‬‬ ‫‪.2‬‬
‫"מחשבה פלילית מועברת" ‪ -‬כלל שמאפשר להרשיע למרות שהתוצאה לא הושגה [‪20‬ג(‪.])2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫עבירות של מחשבה פלילית מיוחדת‬

‫המניע שבגללו אדם עשה את המעשה הוא בד"כ לא מענין ‪ -‬אם אדם נכנס לסופר וגנב כיכר לחם כי הוא רעב‬
‫או שנכנס לבנק וגנב כסף כי הוא רודף בצע או כי חסר לו כסף והוא נזקק‪ .‬המניע לא מענין כי הוא לא מופיע‬
‫בהגדרת העבירה‪.‬‬
‫הכלל ‪ :‬המטרה שלשמה עושה האדם את המעשה לא מעניינת מבחינת היכולת להעמיד לדין‪.‬‬
‫החריג לכלל ‪ :‬כאשר בהגדרת העבירה תופיע המטרה ויופיע המניע‪ .‬במצב כזה חייבים להראות ‪ -‬מטרה‪.‬‬
‫המחוקק בחר להשתמש במילה "כוונה" במקום "מטרה"‪.‬‬
‫משמעותה של המילה בכוונה בעברית היא‪ :‬חפץ‪ ,‬רצון או במטרה ל‪.-‬‬
‫סעיף ‪90‬א(‪ :)2‬בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )39‬חלק מקדמי וחלק‬
‫כללי)‪ ,‬תשנ"ד–‪( 1994‬בפרק זה ‪ -‬חוק העונשין תיקון מס' ‪ ,)39‬ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי‬
‫במונח –‬
‫"בכוונה" ‪ -‬מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה‪ ,‬יתפרש המונח‬ ‫(‪)3‬‬
‫כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה‪ ,‬לפי ההקשר;‬

‫לדוג'‪ :‬סעיף ‪(406‬א) לחוק העונשין ‪ :‬הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה‪ ,‬או הנמצא בהם‪ ,‬בכוונה‬
‫לבצע גניבה או פשע‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר חמש שנים‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫בהגדרת העבירה מופיעה המילה "בכוונה" = החפץ בתוצאה הוא ביחס לתוצאה‪ ,‬ה"בכוונה" השני לא ידוע‬
‫אם התקיים או לא (ירש או לא)‪.‬‬
‫כאשר המילה "בכוונה" מתייחסת לתוצאה ‪ -‬היא יכולה להופיע רק בעבירה תוצאתית‪.‬‬
‫כאשר המילה בכוונה היא במשמעות של מטרה ‪ -‬היא יכולה להופיע גם בעבירה התנהגותית‪.‬‬

‫האם הלכת הצפיות חלה בעבירות מטרה? לא‪.‬‬

‫"הלכת הצפיות" = מחליפה כוונה‪ ,‬אם נצפתה אפשרות קרובה לוודאי שתתרחש התוצאה = כוונה‪.‬‬
‫"עבירת מטרה" = מחליפה מטרה‪.‬‬
‫עבירות מטרה לא כתובות בחוק העונשין במילה "מטרה" (חוץ מעבירה אחת)‪ ,‬המחוקק השתמש במילים‬
‫כמו כדי‪ ,‬לשם‪ ,‬המניע וכו'‪ ,‬אבל משתמשים בעיקר במילה בכוונה‪ .‬בעבר בתי המשפט התייחסו למילה‬
‫"בכוונה" תמיד במשמעותה הרגילה מבלי להבין שיש ‪ 2‬משמעויות (פסק דין עג'מי)‪ .‬השופט ברק עשה סדר‬
‫בהלכת הצפיות וקבע שסעיף ‪(20‬ב) מחליף רק כוונה ולא מטרה‪.‬‬
‫לאחר תיקון סעיף ‪ 39‬התפתחו שתי טענות‪:‬‬
‫הגישה של השופט אהרון ברק ‪ :‬לא ניתן להחיל את הלכת הצפיות על עבירות מטרה כי אם אין ראיה‬ ‫‪.1‬‬
‫למטרה ‪ -‬אין עבירה‪ .‬בעבירת מטרה מעמידים לדין על המטרה ואם אין שום דבר שיכול להוכיח את‬
‫התקיימות המטרה אין ראיה ואז לא ניתן להעמיד לדין‪.‬‬
‫הגישה של דורנר‪ ,‬מצא ופלר‪ :‬אפשר להשתמש בהלכת הצפיות כדי להוכיח מטרה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שתי הגישות נמצאות היום על הכף בבית המשפט ותלוי איזה הרכב ישפוט‪.‬‬
‫במבחן צריך לציין את שתי הגישות כאשר דנים בהלכת הצפיות‪.‬‬

‫כדי להטיל על אדם אחריות בגין עבירה ‪ X‬כל הרכיבים בהגדרת העבירה חייבים להתקיים‪ .‬כאשר בהגדרת‬
‫העבירה היסוד הנפשי הוא בכוונה‪ ,‬חפץ בתוצאה‪ ,‬אז צריך להוכיח שלעבריין היתה כוונה לתוצאה ואם אין‬
‫אפשרות להוכיח את זה אי אפשר להעמיד אותו לדין בגין הסעיף הזה‪ .‬אם כתוב "הגורם בכוונה למותו של‬
‫אדם" והעבריין אומר שהוא לא התכוון להרוג אז כדי להעמיד אותו לדין בגין הסעיף הזה חייבים להוכיח‬
‫את החפץ בתוצאה = כוונה‪ ,‬אם לא ניתן משתמשים בהלכת הצפיות = כוונה‪.‬‬
‫הלכת הצפיות היא תחליף לכוונה‪ ,‬לחפץ בתוצאה ‪ -‬רק בעבירות תוצאה‪ ,‬במקום בו העבריין רצה את‬
‫התוצאה‪.‬‬
‫השופט ברק טוען שזו טעות ושהלכת הצפיות חלה רק על עבירות עם כוונה וחפץ בתוצאה ומי שחלק עליו‬
‫אמר שמטרה היא בלב ואם אדם לא אומר מה היתה מהטרה נשתמש בהלכת הצפיות‪.‬‬
‫השיטה של ברק מקלה עם העבריין כי היא מבקשת מהפרקליטות לעבוד קשה ולחפש ראיה אחרת במקום‬
‫פשוט להחיל את "הטריק" של הלכת הצפיות‪.‬‬

‫בעבירות מטרה צריך להוכיח ‪ 3‬רכיבים‪:‬‬

‫יסוד עובדתי‬ ‫‪.1‬‬
‫יסוד נפשי‬ ‫‪.2‬‬

‫‪36‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫מטרה‬ ‫‪.3‬‬

‫"הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה‪ ,‬או הנמצא בהם‪ ,‬בכוונה לבצע גניבה או פשע‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר‬
‫חמש שנים"‪.‬‬
‫הנכנס ‪ /‬הנמצא – התנהגות‬
‫למקום – נסיבה‬
‫בכוונה לבצע גניבה ‪ /‬פשע ‪ -‬מטרה‬
‫אפיון יסוד עובדתי‪ :‬עבירת התנהגות‬
‫אפיון יסוד נפשי‪ :‬עבירה שותקת ‪ -‬מחשבה פלילית‪ ,‬סעיף ‪.19‬‬
‫את הוכחת המטרה נוסיף לניתוח לאחר אפיון עובדתי ונפשי‪ ,‬בחלק הזה דנים בהלכת הצפיות ומציגים את‬
‫שתי הגישות‪:‬‬
‫מחד גיסא –ע"פ השופט ברק לא ניתן להחיל את הלכת הצפיות על עבירות מטרה ולכן אם אין ראיה‬ ‫‪.1‬‬
‫לעבירה לא ניתן להוכיח את המטרה המתבקשת בסעיף ולכן לא ניתן להטיל אחריות פלילית‪.‬‬
‫מאידך גיסא –ע"פ השופטים דורנר‪ ,‬מצא ופלר כן ניתן להחיל את הלכת הצפיות על הלכות מטרה ‪+‬‬ ‫‪.2‬‬
‫להסביר ע"פ הסעיף הספציפי שנידון‪.‬‬

‫עברות רשלנות‬
‫ללמוד לבד‪.‬‬
‫‪(  .21‬א)‪  ‬רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה‪ ,‬לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה‪,‬‬
‫הנמנים עם פרטי העבירה‪ ,‬כשאדם מן היישוב יכול היה‪ ,‬בנסיבות הענין‪ ,‬להיות מודע לאותו פרט‪ ,‬ובלבד –‬
‫(‪   )1‬שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;‬
‫(תיקון מס' ‪ )126‬תשע"ו‪2016-‬‬
‫(‪   )2‬שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה‬
‫נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור‪.‬‬
‫‪(          ‬ב)‪  ‬רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע‪.‬‬

‫עבירות רשלנות מדברות על יסוד נפשי של רשלנות‪ ,‬קל לאתר את זה ע"פ סעיף ‪ ,19‬כי החוק משתמש במילים‬
‫כמו‪ :‬התרשל‪ ,‬ברשלנות וכו'‪.‬‬
‫‪(21‬א) עבירות רשלנות קיימות גם בחוק העונשין וגם בחוקים רבים אחרים‪ ,‬יש קשר בין המשפט הפלילי‬
‫למשפט האזרחי‪/‬נזיקין‪ ,‬בעניין הרשלנות‪" :‬עבירת הרשלנות" ו‪"-‬עוולת הרשלנות"‪.‬‬
‫בדיני נזיקין קיימת חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק‪ ,‬במשפט הפלילי – רשלנות היא מצב נפשי של‬
‫מודעות‪ .‬ההפך ממחשבה פלילית שהיא ודעות לטיב המעשה‪ ,‬הנסיבות והתוצאה‪.‬‬
‫סעיף ‪( 21‬ב) רשלנות מחילים רק על עבירות קטנות (עד ‪ 3‬שנים)‪ ,‬לא מחילים על עבירות פשע‪/‬רצח‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫נגזרת הניסיון‬
‫מי שרק מתכנן או חושב לעשות מעשה אסור‪ ,‬לא ניתן להעמיד אותו לדין כי "אין עונשין על דברים שבלב"‪,‬‬
‫אבל מי שעושה מעשה כדי להגשים את מחשבתו עלול לעבור על "עבירת ניסיון"‪ .‬הוא רק עלול לעמוד לדין‬
‫ולא בטוח שיעמוד לדין מפני שבין שלב המחשבה לשלב הביצוע קיים שלב ביניים שנקרא "הכנה" שבו אדם‬
‫מכין את עצמו לקראת ביצוע של העבירה‪.‬‬
‫חושב > שלב הכנה = שלב שבו לא ניתן להעניש >"שלב הניסיון" – בטרם הושלמה העבירה > ביצוע‬
‫סעיף ‪ 25‬לחוק העונשין ‪-‬מגדיר מהו ניסיון‪:‬‬
‫אדם מנסה לעבור עבירה אם‪ ,‬במטרה לבצעה‪ ,‬עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה‪.‬‬

‫עבירת ניסיון היא עבירת מטרה‪ ,‬זו העבירה היחידה בחוק העונשין שבה המחוקק משתמש במילה "מטרה"‪.‬‬
‫עבירת ניסיון היא כאשר האדם יצא משלב ההכנה ועדין לא השלים את העבירה‪.‬‬
‫בין המחשבה לביצוע יש שני חלקים‪ :‬הכנה וניסיון‪ .‬הכנה = לא ניסיון‪ .‬ניסיון = לא הכנה‪.‬‬
‫כל עוד העבריין במתחם ההכנה לא ניתן להעניש אותו‪ ,‬כשהוא בשלב הניסיון – ניתן להענישו במלוא חומרת‬
‫הדין כאילו ביצע את העבירה כולה במלואה‪.‬‬

‫חידודים לגבי "ניסיון"‪:‬‬

‫הניסיון לעבור עבירה מהווה עבירה בפני עצמה‪ ,‬כאשר אדם מנסה לעבור עבירה ומצליח אז הניסיון נבלע‬ ‫‪.1‬‬
‫בתוך העבירה השלמה‪ .‬לא מאשימים אדם בביצוע עבירה מושלמת וגם בניסיון לבצע אותה‪.‬‬
‫לא מאשימים אדם בביצוע עבירה מושלמת וגם בניסיון לבצע אותה‪ ,‬כי זה כפל‪ .‬מעמידים לדין ר ‪4‬ק על‬ ‫‪.2‬‬
‫העבירה המושלמת והניסיון נבלע בתוך העבירה המושלמת‪.‬‬
‫אדם תמיד יהיה מורשע בעבירה ‪ +‬סעיף ‪ .25‬כלומר ‪ = 291‬ניסיון לגנוב ממעביד ‪ +‬סעיף ‪ .25‬הנורמה‬ ‫‪.3‬‬
‫אוסרת ‪ +‬סעיף ‪ . 25‬יש עבירות שהן בעצמן ניסיון – כמו ניסיון להרוג אבל הן חריגות‪ .‬רוב הנורמות‬
‫האוסרות מגדירות מעשה אסור ולכן נצרף אותן לסעיף ‪ 25‬במקרה שבה היה רק ניסיון לבצע אותן‪.‬‬
‫לעבירת הניסיון יש יסוד עובדתי ויסוד נפשי משלה‪ ,‬את שני היסודות גוזרים מהיסוד העובדתי והנפשי‬ ‫‪.4‬‬
‫הרגיל (‪.)A‬‬

‫מתי אדם עובר משלב ההכנה (בו לא ניתן להעניש אותו) לשלב הניסיון(בו ניתן להעניש במלוא החומרה)?‬
‫התשובה נמצאת בפסיקה ולא בחוק – כי החוק בסעיף ‪ 25‬לא מסביר בצורה ברורה מהו ניסיון‪.‬‬
‫בית המשפט קבע מבחנים לבחינה של המקרים כדי להתמודד עם הקושי שטמון בנגזרת הניסיון‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫דוג'‪ :‬אדם רוצה לרמות את חב' הביטוח ומביים תאונת דרכים והמשטרה תפסה אותו = עבירת ניסיון‪ ,‬כי‬
‫כבר ביצע את מה שתיכנן‪.‬‬

‫היסוד העובדתי של עבירת הניסיון‬

‫(תעלה לאתר שיעורים מוקלטים‪" :‬הניסיון הבלתי צליח" ו"פטור עקב חרטה")‬
‫בית המשפט יצר מבחנים שונים שיסייעו להבין מתי עוברים משלב ההכנה לשלב הניסיון‪.‬‬
‫טרנר ‪ ,‬מלומד אנגלי‪ ,‬אמר שכדי לדעת אם אדם עבר מהכנה לניסיון צריך לראות את ההתנהגות של האדם‬
‫והאם מתקיימים ‪ 2‬תנאים‪:‬‬
‫האם ההתנהגות שלו מהווה צעד אפקטיבי ומשמעותי לקראת ביצוע העבירה המוגמרת‬ ‫‪.1‬‬
‫האם התנהגות האדם מלמדת באופן חד משמעי על ההתנהגות שלו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המבחן הזה יצר הרבה ביקורת בישראל כי הוא מזהה ניסיון בשלב מאוחר מידי‪ ,‬בשלב שכבר קרוב מדי‬
‫להשלמת העבירה‪ .‬בישראל לא הרגישו בנוח עם העובדה שהעבירה כבר כמעט הושלמה ורוצים להגיע למצב‬
‫שתופסים את האדם בשלבים מוקדמים יותר‪.‬‬
‫"פרשת רובינסון"‪ :‬פס"ד מאנגליה שצוטט הרבה בפסיקות בישראל‪ .‬רובינסון ביים התפרצות לחנות‬
‫התכשיטים שלו והחביא את כל התכשיטים שלו‪ ,‬במשטרה הוא הודה שהוא ביים כי רצה להונות את חברת‬
‫הביטוח‪ .‬בפס"ד הזה רובינסון זוכה כי הוא לא הספיק ליצור קשר עם חברת הביטוח ובית המפשט קבע‬
‫שהפעולות של רובינסון לא יצאו משלב ההכנה לקראת הביצוע‪ .‬העבירה של "קבלת דבר במרמה" לא‬
‫התקיימה עדיין כי הוא עוד לא יצר קשר עם חברת הביטוח‪.‬‬

‫‪.The last act rule‬‬

‫בעקבות פסק הדין הזה בית המשפט קבע שהפעולות של רובינסון לא יצאו משלב הכנה לביצוע ובעקבות כך‬
‫נקבע "כלל המעשה האחרון"‪.‬‬
‫כלל שלפיו כדי שנאשם יצא מגדר הכנה אל ניסיון הוא צריך לעשות את הפעולה האחרונה שתלויה בו בסדר‬
‫פעולות שמגשימות את העבירה המושלמת‪ ,‬במקרה הזה ללוח בדואר את המכתב לחברת הביטוח‪.‬‬
‫כלל המעשה האחרון לא התקבל בישראל‪ ,‬כי בישראל בשונה מאנגליה לא מחפשים את המעשה האחרון לפני‬
‫הביצוע אלא את המעשה הראשון בתחילת הביצוע כדי לתפוס אותו בניסיון‪.‬‬

‫מבחנים שצריך ליישם כאשר העבירה לא הושלמה תוך זיהוי האם שלב ניסיון או הכנה‪:‬‬
‫מבחן תחילת הביצוע ‪ :‬נותנים מקום לתחילת הביצוע של העבירה הפלילית‪ ,‬החלק שממנו יוצאים לדרך‬ ‫‪.1‬‬
‫של רכיב המעשה ובלבד שהם קרובים קרבה מספקת להשלמת העבירה הפלילית‪.‬‬
‫מבחן הקרבה ‪ :‬מבחן חשוב‪ ,‬הכי שולט בפסיקה כרגע‪ .‬פה בית המפשט מפעיל את שיקול הדעת שלו‬ ‫‪.2‬‬
‫"כמה קרוב היה האדם להשלמת העבירה"‪ .‬לדוג'‪ :‬בעבירת תקיפה נבדוק עד כמה האדם היה קרוב‬
‫לביצוע העבירה "התוקף"‪ .‬הקרבה נבחנת בהרבה פרמטרים‪ :‬מבחינת הזמן‪ ,‬המקום‪ ,‬מס' פעולות‬
‫שנדרשו‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬רעש וכו'‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫פסק דין סרור‪ :‬סרור גנב שני רימונים מהצבא והלך איתם לביתו של אדם שחיזר אחרי חברה שלו כדי‬
‫לסגור איתו חשבון ובסופו של דבר נגרם נזק חמור הרבה יותר כי הרימון נפל בבניין מבלי שסרור רצה‬
‫באותו רגע ופגע בעוד אנשים חפים מפשע‪ .‬על רקע הממצא שהיתה לסרור "כוונת קטילה" קבע בית‬
‫המשפט שהייתה פה כוונה לרצח‪ ,‬והסניגור טען שזו הייתה רק הכנה כי סרור לא ביצע את המעשה‬
‫האחרון כדי שיגרם הרצח‪.‬‬
‫בית המשפט התייחס ל"כלל המעשה האחרון" בפסק הדין הזה – גם תחילת הביצוע מהווה ניסיון והכי‬
‫חשוב הוא התייחס למבחן הקרבה – כמה הי קרוב סרור להשלמת העבירה‪ .‬בית המשפט קבע שהוא היה‬
‫בקרבה מאד גדולה‪ ,‬לא נשארו לו הרבה פעולות להשלמת העבירה‪ ,‬היה קרוב גיאוגרפית והוא הואשם‬
‫בעבירת ניסיון לגרימת מוות בצורה הזאת‪.‬‬
‫מבחן הסרט האילם‪/‬מבחן החד משמעות ‪ :‬ניתן לזהות בלי מילים את הפעולה הבאה מתוך סדרת‬ ‫‪.3‬‬
‫הפעולות שמתרחשות‪ .‬רואים התקדמות של פעולות לעבר הביצוע גם בלי מילים באופן חד משמעי – ניתן‬
‫ללמוד על כוונתו של האדם להשלים את העבירה ולבצע את היסוד העובדתי שלה‪.‬‬
‫פסק דין סריס ‪ :‬אדם תפס מתלוננת‪ ,‬משך אותה לעבר סלעים בדרך עפר שוממה ובטרם הספיק לעשות‬
‫משהו‪ ,‬עברה מכונית והוא נבהל ועזב אותה‪ .‬כשהוא נתפס הוא אמר שהיתה לו כוונה לאנוס אותה ועל‬
‫רקע העובדה הזאת עלתה השאלה האם הוא נמצא בהכנה לאונס או בניסיון לאונס‪ .‬ההחלטה היא של‬
‫בית המשפט שהשתמש במבחן הקרבה והשופט ברק הכין רשימה של פעולות שאותן ניתן לראות‬
‫כפעולות שמכוונות ליצור תנאים לביצוע העבירה והם יותר הכנה כמו קנית מכשירים‪ /‬אמצעים‪ ,‬לעשות‬
‫מודיעין – זה בד"כ הכנה‪ ,‬אבל ע"פ ברק בניסיון צריך פעולות שהם חלק מסדרה שגם בלי מילים נראה‬
‫תנועה והתקדמות לעבר הביצוע‪ ,‬יודעים בדיוק מה יהיה השלב הבא באופן חד משמעי‪..‬‬

‫בית המשפט קובע בכל פסיקה איזה מבחן להחיל‪.‬‬

‫עבירת הניסיון היא עבירת מטרה כי יש לה יסוד עובדתי ויסוד נפשי ‪ +‬מטרה (נלמד בהמשך)‪.‬‬
‫כדי לראות אם אדם בהכנה או ניסיון צריך לבדוק האם הוא קרוב קרבה מספקת להשלמה‪ ,‬האם ביצע‬
‫את המעשה האחרון או רק בשלבים ראשונים‪ ,‬האם הוא בתחילת הביצוע והאם הוא עומד במבחן הסרט‬
‫האילם באופן חד משמעי‪.‬‬

‫השאלה‪ :‬האם חלים דיני הנגזרת של הניסיון? האם העבריין נמצא במתחם ההכנה הלא עניש או‬
‫במתחם הניסיון? הדרך לברר היא ע"פ המבחנים שנקבעו בפסיקה‪ :‬מבחן הקרבה‪ ,‬מבחן החד‬
‫משמעות‪ ,‬מבחן תחילת הביצוע‪.‬‬
‫אדם הולך לשדוד בנק‪ ,‬הגיע לבנק ונתפס לפני שהספיק לבצע אותה – לא השלים את העבירה‪" ,‬השודד"‬
‫לא מתקיים‪ ,‬היסוד העובדתי של העבירה לא מתקיים‪.‬‬
‫בשלב ההכנה מתקיימים ומתרחשים המון דברים‪ ,‬רק היסוד העובדתי של העבירה עצמה – "התוקף"‪,‬‬
‫"הבועל" וכו' לא מתקיימים‪.‬‬

‫שיעור ‪25.5.21 – 8‬‬

‫(שיעורים מוקלטים מראש)‬

‫‪40‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫עבירת הניסיון‬
‫מהותית‪ ,‬חשוב להבין שמי שרק זומם לעבור עבירה לא נושא באחריות לעבירה פלילית בכח הכלל "אין‬
‫עונשין על דברים שבלב"‪ ,‬אך אדם שעבר משלב המחשבה בלבד אל שלב הביצוע ‪ -‬אבל עדין לא השלים את‬
‫הביצוע עשוי לעבור על "עבירת ניסיון"‪ .‬רק עשוי – מפני שבין שלב העבירה לשלב הביצוע קיים "שלב‬
‫ההכנה"‪ .‬בשלב ההכנה ‪ -‬העבריין מכין את עצמו לקראת הביצוע אבל הוא עדין לא בר עונשין‪ ,‬לא ניתן‬
‫להעניש אותו‪.‬‬

‫סעיף ‪ 25‬לחוק העונשין ‪ -‬מגדיר מה הוא ניסיון‪:‬‬

‫אדם מנסה לעבור עבירה אם‪ ,‬במטרה לבצעה‪ ,‬עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המנסה לעבור עבירה (=עבירת ניסיון היא) הוא אדם שבמטרה לבצע את העבירה עשה מעשה שאין‬
‫בו הכנה בלבד והעבירה טרם הושלמה‪ .‬ניסיון = שלב ביניים‪ .‬לא הכנה ולא השלמה‪.‬‬
‫הבעיה שהמחוקק לא הגדיר מה הוא שלב ההכנה ומה הוא שלב תחילת הביצוע (שלב הביצוע = הניסיון‬
‫לביצוע העבירה)‪.‬‬
‫אנחנו יודעים לזהות אם העבירה הושלמה או לא‪ ,‬אבל לא יודעים לומר אם הוא בשלב ההכנה לקראת‬
‫הביצוע או שהוא עבר משלב ההכנה ונכנס למתחם "ניסיון לעבור עבירה"‪.‬‬
‫בגלל הקושי הצורך בזיהוי שלבי עבירת הניסיון‪ ,‬המחוקק קבע שורת מבחנים שיעזרו להבחין בגבול הדק‬
‫שבין שלב ההכנה הבלתי עניש‪ ,‬לבין שלב הניסיון העניש‪ .‬המבחנים להבחנה נגזרים מהפסיקה‪.‬‬

‫פטור עקב חרטה בעבירת ניסיון‬

‫השאלה העיקרית בסוגיה הזו היא‪ :‬מה הדין אם הנאשם חדל מרצונו מביצוע העבירה?‬
‫לפני תיקון ‪ – 39‬אם הנאשם חדל מרצונו מהביצוע בשלב שבו ההתנהגות שלו הבשילה כבר כדי ניסיון‪ ,‬לא‬
‫היה בכך כדי להסיר ממנו את האחריות הפלילית לעבירת ניסיון אבל עונשו היה קל יותר‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר תיקון‬
‫‪ ,39‬ישנה הוראה מפורשת בחוק העונשין שקבועה בסעיף ‪ 28‬לחוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 28‬לחוק העונשין – פטור עקב חרטה‪ :‬מי שניסה לעבור עבירה‪ ,‬לא יישא באחריות פלילית לנסיון‪ ,‬אם‬
‫הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה‪ ,‬חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות‬
‫שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם‪( ,‬סייפא) אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה‬
‫מושלמת אחרת שבמעשה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 28‬קובע שאם אדם ניסה לעבור עבירה אבל חדל ממעשיו טרם השלמת העבירה‪ ,‬הוא עשוי להיות פטור‬
‫מאחריות פלילית בגין הניסיון‪.‬‬

‫כאשר עברין ביצע עבירה והתחרט לאחר השלמת העבירה ‪ -‬לחרטה בשלב הזה אין הינפקות מבחינת‬
‫האחריות הפלילית‪ .‬כלומר‪ ,‬רק בשלב הטיעונים לעונש‪ ,‬בשלב שבו עומדים לגזור את דינו‪ ,‬לעיתים לוקחים‬

‫‪41‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫בחשבון את החרטה ואולי יקלו על עונשו‪ .‬כלומר‪ ,‬הבעת חרטה לאחר השלמת העבירה תשפיע על מידת‬
‫העונש‪ ,‬אבל הוא עדין יישא באחריות פלילית‪.‬‬
‫חרטה בעבירת הניסיון ‪ -‬כאשר אדם מתחרט וחדל מעשית המעשה בשלב הניסיון‪ ,‬טרם השלמת העבירה‪,‬‬
‫הוא יהיה פטור מאחריות פלילית‪ ,‬הוא לא עומד לדין פילי בכלל‪ .‬זו הינפקות אחרת שמשמעותה גדולה יותר‪.‬‬

‫יש להבחין בין ‪ 2‬מקרים‪:‬‬

‫מקרה ‪ :1‬הנאשם התחרט לפני שהשלים את המשימה‪.‬‬
‫כאשר הוא נמנע מלסיים את העבירה ‪ -‬את החלק שתלוי בו לשם השלמת העבירה ‪ -‬ומתחרט = העברה לא‬
‫הושלמה‪ ,‬הוא זכאי לפטור מאחריות פלילית‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬שמעון פורץ לבית הכנסת כדי לגנוב ספרי תורה ובשלב בפתיחת ארון הקודש הוא מתמלא חרטה‪ ,‬אבל‬
‫נשאר בבית הכנסת מבלי למלא את המשימה ולא גונב את הספרים‪ .‬במקרה כזה לא ניתן להרשיע את אותו‬
‫בניסיון לגניבה כיה הוא לא השלים את המעשה‪.‬‬
‫אבל ‪ -‬הסייג בסעיף ‪ 28‬לחוק קובע (סייפא)‪ :‬ש אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה‬
‫מושלמת אחרת שבמעשה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא לא יורשע בניסיון לגנוב את ספר התורה‪ ,‬אבל הוא כן יורשע בעבירה‬
‫מושלמת של התפרצות לבית הכנסת‪ ,‬מקום תפילה‪ ,‬לפי סעיף ‪406‬א לחוק העונשין (כניסה והתפרצות למקום‬
‫מגורים או תפילה או ממנו)‪.‬‬

‫מקרה ‪ :2‬הנאשם התחרט לאחר השלמת המשימה‪.‬‬

‫כאשר הנאשם ביצע את כל מה שתלוי בו לשם השלמת העבירה‪ ,‬אבל העבירה עוד לא הושלמה והוא התחרט‪,‬‬
‫בשלב הזה הוא צריך לתרום תרומה ממשית למניעת השלמת העבירה המושלמת כדי להנות מפטור מאחריות‬
‫פלילית‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬אדם שלח מעטפה עם חומר נפץ כדי להרג אדם אחר ולאחר שליחת המעטפה הוא התחרט‪ .‬בשלב הזה‬
‫לא די בחרטה שבלב כדי להנות מפטור מאחריות‪ ,‬אלא נדרשת פעולה ממשית לסיכול התוצאה הקטלנית‪.‬‬
‫להודיע למשטרה ‪ /‬לאותו אדם‪ ,‬ללכת לדואר למנוע את המשלוח וכו' ‪ -‬לעשות כל מה שרק אפשר כדי‬
‫שמעטפת הנפץ לא תגיע לאותו קורבן‪.‬‬
‫אם מעשיו מנעו את פעולת הסיכול – הוא זכאי לפטור מאחריות פלילית‪.‬‬
‫אם העבירה תושלם והוא יגרום למותו של אותו קורבן – הוא יואשם ברצח‪ ,‬למרות החרטה‪.‬‬
‫אם הוא ינקוט בפעולות ממשיות ומשמעותיות ותיגרם לקורבן רק חבלה ולא מוות – הוא יואשם בניסיון‬
‫לרצח‪.‬‬

‫כלומר כדי לתת פטור מאחריות פלילית יש להבחין האם החרטה היתה לפני השלמת העבירה ומנעה את‬
‫העבירה ‪ -‬שבמקרה כזה יינתן פטור מאחריות פלילית‪ ,‬או ‪ -‬האם החרטה הייתה לאחר השלמת העבירה פה‬
‫יצטרך העבריין לעשות מעשים משמעותיים כדי להנות מפטור מאחריות פלילית‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫טיב החרטה הנדרשת לצורך קבלת פטור מאחריות פלילית‬

‫הפטור מאחריות בשני המקרים מותנה בכך שהחדילה מהביצוע "ימנעו מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה"‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫אם הנאשם חדל מהביצוע משום שהיו שוטרים שהסתובבו סמוך לזירת העבירה והוא חשש להיתפס –‬
‫לחדול מעשית המעשה לא נובע מחפץ נפשו ומחרטה‪ ,‬מפני שאם היו מתקיימים תנאים מתאימים לקיום‬
‫העבירה‪ ,‬היא היתה מתבצעת במלואה‪ .‬לשים לב שחדילה מביצוע העבירה צריכה לנבוע מחפץ נפשו‬
‫בלבד ומתוך חרטה‪.‬‬
‫במקום שבו יש חרטה אמיתית‪ ,‬לא משנה אם היא נובעת כתוצאה מדברי שידול או הטפת מוסר – הוא‬ ‫(‪)2‬‬
‫יקבל פטור מאחריות פלילית‪ .‬כמו במקרה שהאנס הפסיק את ניסיון האונס כי האישה התחננה שיפסיק‪.‬‬
‫בפס"ד נחושתן ‪ -‬האנס חדל כי הנערה איימה עליו שהמשפחה שלה תהרוג אותו ותתעלל בו והאנס חדל‬
‫מפני האיום‪ .‬המערערים טענו שהחרטה לא חייבת להיות מטעמים מוסריים ומספיק שהוא חוזר בו‬
‫מהכוונה הראשונית מביצוע המעשה‪ .‬גם אם הסיבות הן חברתיות‪ /‬כלכליות ולא מוסריות‪ .‬חרטה‬
‫אמיתית יכולה לנבוע גם מסיבה מוסרית וגם מסיבות אחרות ו‪"-‬די שיחזור בו"‪ .‬אם יש קשיים חיצוניים‬
‫שבהם הופסק הביצוע מחשש שייתפס – לא יקבל פטור‪.‬‬
‫בפס"ד מצראווה ‪ :‬נקבע שהביטוי שהמחוקק השתמש בו "מחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה" מלמד‬
‫שהחרטה צריכה לבוא מתוך שכנוע פנימי של העבריין ולא בגלל קושי חיצוני‪ .‬הטעם לדברים האלה נעוץ‬
‫בעובדה שהנאשם חדל מניסיו לאונס אחרי שקיבל מכות מהאישה האתלטית שאותה הוא ניסה לאנוס‬
‫ולכן נדחתה בקשתו לפטור עקב חרטה – כי זה לא נבע משכנוע פנימי‪.‬‬

‫נטל הראיה‬
‫קשורה לדיני ראיות אבל קשורה גם לסעיף ‪ 28‬כי בסעיף נאמר שלא יישא באחריות פלילי אם‪..‬‬
‫בפס"ד מצראווה – שוב דנו בנטל ההוכחה של הסעיף הזה ונקבע שנטל ההוכחה שסעיף זה מטיל על‬
‫הנאשם הוא נטל השכנוע‪ .‬כלומר‪ ,‬על הנאשם לשכנע את בית המשפט שהוא חדל משום שהתחרט ולא‬
‫הפוך‪ .‬לא התביעה היא זו שחייבת לשכנע שהנאשם לא התחרט‪ .‬באופן מיוחד מאד האחריות להוכחת‬
‫החרטה היא על הנאשם ולא על התביעה‪.‬‬
‫ניסיון בלתי צליח‬
‫ניסיון במקרה שבו מלכתחילה לא ניתן היה להשלים את העבירה‪ ,‬בשל מגבלה חוקית או עובדתית‪.‬‬
‫חוסר אפשרות להצליח בשל היעדר נסיבות חיוניות להתקיימות העבירה המושלמת‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫בקבוצת המקרים הזו‪ ,‬הנאשם השתמש באמצעים שמתאימים בד"כ להשלמת המטרה שלו‪ ,‬אולם בשל‬
‫נסיבות מסויימות שלא היו ידועות לעבריין‪ ,‬באותו רגע‪ ,‬ביצוע העברה לא יכל לעלות בידו‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬כייס שמנסה לגנוב מכיס ריק‪ .‬בדוג' הזאת לא התקיים התנאי לביצוע העבירה‪ ,‬שהוא שבתוך הכיס‬
‫שאליו הכניס את ידו יהיה דבר מה שאפשר לגנוב‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬כאשר הכייס ביצע את מעשיו הוא האמין או‬
‫קיווה שהתנאי כן מתקיים – שיש משהו בכיס שאפשר לגנוב אותו‪ .‬ואם התנאי כן היה מתקיים היה ניתן‬
‫להשלים את העבירה‪ .‬בקבוצת המקרים הזו העבריין עושה מעשה שהוא מאמין או מקווה שמתקיים מצב‬
‫עובדתי שלא מתקיים במציאות ואילו הוא כן היה מתקיים ניתן היה להשלים את העבירה‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫דוג' נוספת – הנאשם יורה באקדח במטרה להרוג‪ ,‬מבלי לדעת שבאקדח אין נוקר‪ .‬קיומו של נוקר באקדח‬
‫הוא תנאי הכרחי לביצוע העבירה‪ .‬כשהוא יורה הוא מאמין שהאקדח תקין ושיהיה ניתן באמצעותו להרוג‬
‫את האדם‪ .‬אילו התנאי היה מתקיים הוא היה גורם למוות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 26‬לחוק העונשין ‪ -‬חוסר אפשרות לעשיית העבירה‪:‬‬
‫לענין נסיון‪ ,‬אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע‬
‫לו או טעה לגביו‪.‬‬
‫זו קבוצת המקרים שבהם העבריין לא ידע את הנסיבות ולכן אין לזה הינפקות מבחינה משפטית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הניסיון הבלתי צליח בקבוצת המקרים הזו ע"פ סעיף ‪ 26‬הוא עניש‪.‬‬

‫חוסר אפשרות להצליח אם יתקיימו התנאים שהנאשם האמין בקיומם‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫קבוצת מקרים שבהם העובדות שהנאשם מאמין בקיומן אכן מתקיימות ואע"פ לא ייתכן שהעבירה‬
‫המושלמת תצליח‪ .‬הקבוצה הזאת מתחלקת לשתי קבוצות משנה‪:‬‬
‫הנאשם נוקט באמצעים שמטבעם אינם מתאימים להגשמת מטרתו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬ראובן מנסה להרוג את שמעון ע"י אמירת קסם‪/‬כישוף‪ .‬במצב דברים כזה לא ניתן להטיל‬
‫אחריות פלילית על נאשם למרות שסעיף ‪ 26‬כן חל על המקרה הזה‪ ,‬אבל בתי המשפט לא נוטים‬
‫לפרש את סעיף ‪ 26‬כחל על מקרים מהסוג הזה‪ .‬הנאשם מאמין שאם הוא יקלל מישהו מספיק טוב‬
‫ובוא יגיד את מילות הקסם מספיק טוב הוא יגרום למותו אבל האמצעים שהוא נוקט בהם‪ ,‬מטבעם‪,‬‬
‫לא יביאו להגשמת המטרה‪ .‬הרעיון הוא שאי היכולת כאן לא נובע בגלל מצב דברים ספציפי אלא‬
‫בגלל העובדה שיש חוסר התאמה של האמצעי למטרה‪ .‬אי אפשר שכישוף או מילות קסם יגרמו‬
‫למותו של אדם‪ .‬במקרה הזה בית המשפט אינו נוטה להטיל אחרות פלילית בגלל חוסר התאמה בין‬
‫האמצעי למטרה‪.‬‬
‫חוסר אפשרות לבצע את העבירה מחמת חוסר אפשרות חוקית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ראובן מייבא לארץ מכשיר חשמלי והוא בטוח שהמכשיר טעון מכס ולכן הוא מחביא אותו במזוודה‬
‫כדי להתחמק מהתשלום והוא בטוח שהוא עכשיו ביצע עבירה‪ .‬בדיעבד הסתבר שהמכשיר פטור‬
‫משתלום מס‪ .‬במקרה הזה בית המשפט אינו נוטה להטיל אחרות פלילית‪.‬‬

‫בשתי הקבוצות יש מקרים על מצבים של הפעלת סעיף ‪ ,26‬אבל ‪-‬‬

‫בקבוצה הראשונה ‪ -‬אין נפקא מינה וסעיף ‪ 26‬יחול ודין המנסה יהיה כדין מנסה – גם אם לא הצליח‪.‬‬
‫בקבוצה השניה – אין הטלת אחריות פלילית למרות שתיאורית ניתן לעשות כן‪.‬‬

‫דין המנסה‬
‫בעבר‪ ,‬העונש היה מחצית מהעונש על עבירה שהושלמה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר תיקון ‪ ,39‬לומדים מסעיף ‪34‬כד רבתי לחוק העונשין שכל עוד לא נאמר אחרת דינו של המנסה‬
‫כדין המבצע העיקרי‪ .‬משמעות הדבר שעונשו של המנסה זהה לחלוטין לעונשו של זה שמבצע העבירה‬

‫‪44‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫המושלמת‪ .‬השינוי מתבטא בכך שתיקון מס' ‪ 39‬איננו מכיר עוד בחומרת היתר שנודעת לעבירה המושלמת‬
‫לעומת עבירת הניסיון לעבור אותה‪ .‬הרציונל הוא השוואה בין העונשים‪.‬‬
‫הרציונל ‪ :‬השוואה בין העונשים‪ .‬מוסרית‪ ,‬אין הצדקה להבחין בין אדם שרק ניסה לבצע את העבירה ונכשל‬
‫לבין אדם שביצע את העבירה והצליח‪ ,‬משום ששניהם התכוונו לגרום לתוצאה האסורה‪ ,‬שניהם השתדלו‬
‫להגשים אותה ולכן הדין שחל על המנסה זהה לדין המבצע והדין שחל על העבירה המושלמת חל גם על‬
‫עבירת הניסיון‪.‬‬

‫שיעור ‪1.6.21 – 9‬‬

‫צורות נגזרות וצדדים לעבירה הפלילית‬
‫ארבעה סוגים של הצדדים לעבירה‪:‬‬
‫מבצע עיקרי‬ ‫‪.1‬‬
‫מבצע בצוותא‬ ‫‪.2‬‬
‫משדל‬ ‫‪.3‬‬
‫מסייע‬ ‫‪.4‬‬

‫ראובן פוטר מהעבודה במפעל וכדי להתנקם במעסיק הוא מייעץ ל‪ 3-‬חברים שלו איך לפרוץ למפעל ולהגיע‬
‫לכספת שיש במשרד‪ .‬שלושת החברים‪:‬‬
‫שמעון‪ ,‬לוי ויששכר מתכננים ביניהם את הפריצה‪ ,‬ומחלקים ביניהם את התפקידים‪ .‬שמעון ולוי פורצים‬
‫למפעל וגונבים את הכספת‪ ,‬בזמן שיששכר מסיח את דעתם של השומרים‪ .‬בתמורה לתשלום נכבד‪ ,‬גד מביא‬
‫את השלושה למפעל‪ ,‬ממתין להם עד לסיום הפריצה ובסופה הוא לוקח את שמעון לוי ויששכר לבניין בקצה‬
‫העיר‪ ,‬שם נמצא זבולון שנותן להם מקום לישון עד חלוף זעם‪.‬‬

‫האם ניתן להטיל אחריות פלילית על‪ :‬ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬יששכר‪ ,‬גד וזבולון בגין עבירה "הפורץ בשעת‬
‫לילה מאוחרת למקום‪ ,‬דינו‪ "...‬על נגזרותיה?‬

‫מודל פתרון מבחן עם מס' משתתפים‪:‬‬

‫לקרוא את הסיפור ‪ +‬העבירה ולרשום בצד שם מבצע ‪ +‬הפעולה‪/‬ות שהוא ביצע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪45‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫ניתוח הגדרת העבירה באופן יבש ללא קשר לסיפור ‪ :‬התנהגות‪/‬תוצאה‪ ,‬נסיבות‪ ,‬שותקת‪ ,‬מח"פ וכו'‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ניתוח סכמת ‪ - A‬מתחילים את ניתוח האחריות של מבצע העבירה בפועל (לא המשתתפים והעוזרים)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הפורץ‪ -‬אלו שמעון לוי ויששכר‪ ,‬כל השאר לא פרצו בפועל‪ .‬הפלת שיקול דעת‪.‬‬
‫ניתוח המעשים של כל שאר המשתתפים‪ ,‬כאשר הקושי המרכזי הוא האם ‪ X‬מסייע או מבצע בצוותא‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יששכר‪/‬גד – מבצעים בצוותא או מסייעים? ראובן – רק ייעץ להם‪ :‬עבירת שידול‪ ,‬זבולון – לא קשור‬
‫לנגזרות כי הוא סייע להם לאחר ביצוע העבירה וזה נקרא "סיוע לאחר מעשה" שזו עבירה נפרדת שלא‬
‫קשורה לצדדי העבירה‪:‬‬
‫ס' ‪ 260-261‬לחוק העונשין ‪ -‬מסייע לאחר מעשה‪:‬‬
‫‪( .260‬א)‪  ‬היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש‪ ,‬הריהו מסייע לאחר‬
‫מעשה‪ ,‬זולת אם‪...‬‬
‫‪(          ‬ב)‪  ‬מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע‪ ,‬אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה‬
‫או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה‪.‬‬
‫דין מסייע לאחר מעשה‬
‫‪ .261‬מסייע לאחר מעשה‪ ,‬דינו ‪-‬‬
‫(‪   )1‬אם העבירה היתה פשע ‪ -‬מאסר שלוש שנים;‬
‫(‪   )2‬אם העבירה היתה עוון ‪ -‬מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה‪.‬‬

‫המבצע בצוותא‬
‫בעבר היה "מבצע עבירה" שקיבל את מלוא העונש ו"מסייע לעבירה" שקיבל חצי מהעונש‪ .‬לאחר תיקון מס'‬
‫‪ – 39‬בית המשפט יצר את "המבצע בצוותא" שמאפשר לשופטים הרבה שיקול דעת‪ .‬על פניו‪ ,‬המבצע בצוותא‬
‫יכול לעשות מעשה קטן אבל הוא ייחשב "מבצע בצוותא" כי תיקון ‪ 39‬נתן משקל גדול לתכנון‪ ,‬למחשבה‪,‬‬
‫לעבודה המשותפת כחבורה ופחות למעשה הספציפי שעשה כל אחד‪ .‬זה מאפשר לבית המשפט היום לראות‬
‫אנשים שותפים מלאים לדבר עבירה גם כשהם כמעט ולא עשו כלום לצורך העבירה‪.‬‬
‫חלוקת התפקידים בין השופתים היא חלוקה לפי סוג התרומה של כל אחד מהחבורה‪ ,‬זה ענין מאד אמורפי‬
‫שנתון לשיקול דעתם של המשפט‪.‬‬
‫ההבחנה בין מסייע למסייע בצוותא הוא מכריע לניתוח העבירה‪:‬‬
‫מסייע בצוותא – נושא בכל העונש‬
‫מסייע – נושא מחצית מהעונש‬
‫הסעיפים בחוק שמגדירים "מסייע" ו"מסייע בצוותא" הם די דומים בהגדרתם אבל בית המשפט נותן כלים‬
‫להתאים במבחנים מתי גד שהסיע ‪ +‬המתין ‪ +‬הסיע הוא מבצע בצוותא ומתי הוא מסייע‪ .‬כלומר‪ ,‬גד יכול‬
‫לעשות אותו דבר בדיוק‪ ,‬בפעם אחת ‪ -‬הוא ייחשב מסייע בצוותא ובפעם אחרת ‪ -‬הוא יחשב מסייע‪ .‬זה‬
‫הקושי המרכזי במבחן‪.‬‬
‫הצדדים לעבירה ‪ -‬הכלל‪ :‬כל מי שביודעין תרם לביצוע העבירה נושא באחריות כצד לעבירה‪.‬‬
‫הסיוג שלו הוא לפי סוג התרומה שלו‪.‬‬
‫לתכנון יש משקל מאד גדול בהחלטה האם אדם הוא מסייע או מסייע בצוותא וזה נקבע ע"י הפסיקה ולא‬
‫ע"י החוק‪ .‬אם אדם היה חלק מתכנון הפעולה הוא כמעט בטוח ייחשב מבצע בצוותא‪ ,‬זה מחזק את היסוד‬
‫הנפשי‪ .‬גם הוא לא עשה כמעט כלום הוא ייחשב מבצע בצוותא‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫מבצע בצוותא – נחשב מבצע ראשי וגם שותף ישיר‪:‬‬

‫כי הוא נוטל חלק ישיר בביצוע העבירה‬ ‫‪.1‬‬
‫יש להם חשיבות גדולה בתכנון ובחלוקת המשימה העבריינית‬ ‫‪.2‬‬
‫ובהשוואה למסייעים הם לוקחים חלק מאד גדול במבצע "העבירה הפלילת"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ס' ‪ 29‬לחוק העונשין ‪ -‬מבצע‪:‬‬

‫(א)‪  ‬מבצע עבירה ‪ -‬לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר‪.‬‬
‫(ב)‪  ‬המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה‪ ,‬הם מבצעים בצוותא‪ ,‬ואין נפקה מינה (=אין‬
‫חשיבות)‪ ,‬אם כל המעשים נעשו ביחד‪ ,‬או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר‪.‬‬
‫(ג) מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על‪-‬ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו‪ ,‬כשהאחר‬
‫נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים‪ ,‬כמשמעותם בחוק זה‪:‬‬ ‫היה‬

‫ס' א ‪ -‬מגדיר ‪ 3‬מבצעים‪ :‬מבצע עבירה‪ ,‬מבצע בצוותא‪ ,‬מבצע באמצעות אחר‪.‬‬
‫ס' ב ‪ -‬התרומה של מבצע בצוותא היא גדולה‪ ,‬הפסיקה קובעת שהוא לוקח חלק בתכנון‪ ,‬הוא שותף ראשי‬
‫ושותף ישיר ‪ ,‬תרומתו גדולה הוא נושא באחריות פלילית מלאה לעבירה הפלילית גם אם הוא עשה פסיק‬
‫בעברה‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬אדם מבקש מילד קטן למסור תיק לאדם אחר‪.‬‬
‫הילד עושה את ה"אקטוס ראוס"‪ ,‬את המעשה עצמו‪ ,‬אבל אין לו שום יסוד נפשי‪ .‬היסוד הנפשי נמצא אצל‬
‫אותו אדם שתכנן ועליו תחול האחריות הפלילית כי הוא "המנס ריאה"‪ .‬לילד אי אפשר לעשות כלום‪.‬‬

‫המשדל‬
‫ס' ‪ 30‬לחוק העונשין ‪ -‬משדל‪ :‬המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע‪ ,‬בעידוד‪ ,‬בדרישה‪ ,‬בהפצרה או בכל‬
‫דרך שיש בה משום הפעלת לחץ‪ ,‬הוא משדל לדבר עבירה‪.‬‬
‫משתתף נוסף‪ ,‬הוא המשכנע לבצע את העבירה‪ ,‬הוא שותף ראשי בביצוע העבירה אבל לא שותף ישיר כי הוא‬
‫לא עושה את העבירה‪ ,‬הוא מביא אדם אחר שיעשה את העבירה‪ .‬מאחר והוא נטע את זרע הפורענות במוחו‬
‫של המבצע ויצא מהתמונה (לפעמים הוא גם חלק מהביצוע‪ ,‬אבל "המשדל הקלאסי" לא משתתף במעשה‬
‫עצמו)‪.‬‬
‫בגלל "המנס ריאה" הוא נושא באחריות פלילית מלאה‪ .‬המשדל והמבצע מקבלים את אותו עונש בדיוק‪ .‬לא‬
‫צריך לבצע כדי להיחשב מבצע בצוותא‪ ,‬כי ההגדרה של צדדים לעבירה היא מאד רחבה‪ .‬אפשר לקבוע‬
‫שמישהו מבצע בצוותא גם אם הוא ישן בזמן ביצוע העבירה וגם אם הוא נמצא בנופש במדינה אחרת‪,‬‬
‫ומישהו אחר עושה את העבודה עכשיו בארץ‪ ,‬כי זה לא בהכרח חשוב מה אדם עשה פיזית אלא מה חלקו ומה‬
‫תרומתו לחבורה‪ ,‬כמה הוא היה חלק מהתכנון‪ ,‬כמה הוא ראה את עצמו חלק מהעסק הזה‪ ,‬כמה ראו אותו‬
‫שותף רציני ובכיר‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫לפי ההגדרה בס' ‪ 29‬ב אדם יכול להיחשב מבצע בצוותא רק בגלל שהוא היה חלק מחבורה שחילקה את‬
‫התפקידים‪ ,‬ובמקום שאחד יבצע את ההתנהגות של העבירה‪ ,‬הרבה מאד אנשים עשו את העבירה ולכל אחד‬
‫מהם הייתה תרומה ממשית לביצוע העבירה‪ ,‬אז אם בסופו של דבר אחר מהם לא עשה את המעשה פיזית‬
‫הוא עדין נחשב מבצע‪ ,‬כי אין נפקא מינה אם כל המעשים נעשו ביחד‪ ,‬או אם נעשו מקצתם בידי אחד‬
‫ומקצתם בידי אחר‪.‬‬

‫אם יצאו כחבורה לדרך ורק שניים פרצו ואחד רק שמר‪ ,‬גם השומר תרם את חלקו לעברה וההגדרה‬
‫המרחיבה כוללת אותו ומכניסה אותו להגדרת המבצע בצוותא וכולם ישאו באותו עונש שלם לעבירה‪.‬‬
‫ההבדל בין מסייע בצוותא למבצע בצוותא הוא לא נראה לעיין‪.‬‬
‫אם גד היה חלק מתכנון העבירה והתפקיד שלו היה להסיע את הפורצים ולהמתין‪-‬הוא נחשב מבצע בצוותא‪.‬‬
‫אבל אם הוא לא היה בתכנון ורק גייסו אותו בשביל כסף לעבירה הזאת – הוא רק מסייע‪.‬‬
‫בשני המקרים גד עשה את אותן פעולות בדיוק אבל בגלל שהתרומה של המתכנן היא יותר גדולה מזו של‬
‫האדם שרק גייסו אותו בשביל כסף באמצע הפריצה‪.‬‬

‫לכל אחד מהמשתתפים יש יסוד נפשי ויסוד עובדתי משלו‪ ,‬לכל אחד יש עבירה אחרת שהיא נגזרת‪.‬‬

‫המסייע‬
‫ס' ‪ 31-32‬לחוק העונשין ‪ -‬המסייע‪:‬‬
‫‪   .31‬מי אשר‪ ,‬לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה‪ ,‬עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע‪ ,‬להקל עליו או‬
‫לאבטח אותו‪ ,‬או למנוע את תפיסת המבצע‪ ,‬גילוי העבירה או שללה‪ ,‬או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת‬
‫תנאים לשם עשיית העבירה‪ ,‬הוא מסייע‪.‬‬
‫עונש על סיוע (תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬
‫‪   .32‬הסיוע לעבור עבירה‪ ,‬עונשו ‪ -‬מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –‬
‫(‪   )1‬עונש מיתה או מאסר עולם חובה ‪ -‬עונשו מאסר עשרים שנה;‬

‫ההגדרה של מסייע ע"פ החוק מאד דומה להגדרת המבצע בצוותא בס'‪ ,29‬ולכן הפסיקה קבעה פרמטרים‬
‫להבחנה ביניהם ‪ :‬היסוד העובדתי של המבצע בצוותא זה אותם כללים שעלו בפסיקה שעוזרים להבין‬
‫שלפנינו אדם שמבצע בצוותא עם אדם אחר‪.‬‬

‫"הפורץ בשעת לילה דינו ‪ 3‬שנים"‬

‫אפיון העברה‪ :‬התנהגותית‪ ,‬יסוד נפשי שותקת > מח"פ ס' ‪19+20‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סכמת ‪ :A‬מתחילים ניתוח עם המבצע העיקרי‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שמעון ולוי– פרצו (‪+‬ניתוח מלא)‬

‫‪48‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫מבצע בצוותא או מסייע‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫יששכר – לא פרץ‪ ,‬הוא אבטח את הכניסה‪ .‬לכן נבחן האם מכח דיני השותפות יששכר מבצע בצוותא‪.‬‬
‫היסוד העובדתי של מבצע בצוותא‪ :‬בתשובה נענה על השאלות‪ :‬האם יששכר לקח חלק בתכנון? האם הוא‬
‫רואה את עצמו כשותף עיקרי (מפקד‪/‬בוס?) האם הוא שייך למעגל הפנימי של חבורה – רוחשי המזימה?‬
‫פרופ' פלר יצר מבחן סובייקטיבי ואובייקטיבי‪:‬‬

‫מבחן אוביקטיבי‪ :‬איך אדם מבחוץ רואה את יששכר? כשכיר או כחלק מהפיקוד?‬ ‫‪‬‬
‫מבחן סובייקטיבי ‪ :‬איך יששכר רואה את עצמו? אם הוא מתחלק בשכר הוא רואה את עצמו כשותף מלא‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אבל אם הוא מגיע באמצע ורק מקבל כסף כדי לשמור הוא לא רואה את עצמו כחלק מהמפקדים‪.‬‬
‫הפסיקה‪ ,‬בשורה ארוכה של מקרים‪ ,‬דיברה הרבה על "בצוותא"‪ ,‬גם אם אדם לא עשה את המעשה בפועל‬
‫אבל ניתן לומר עליו שהוא רואה את עצמו ואחרים רואה את עצמו ‪.‬‬
‫היסוד העובדתי של סיוע הוא הפוך‪ :‬אם הוא שותף זוטר‪ ,‬שותף ביכר‪ ,‬במעגל חיצוני ולא פנימי‪ ,‬קיבלל‬
‫תפקיד ברגע מסויים וכו' – אז הוא רק מסייע‪.‬‬
‫ההחלטה האם הוא מבצע או מסייע היא לפי המידע במצוין בשאלה‪.‬‬
‫המשדל‪ :‬משדל ברור לעין‬ ‫‪.4‬‬

‫סיום האפיון‪.‬‬

‫עבירה רבת משתתפים‬

‫(צדדים לעבירה – שיעור מוקלט מראש)‬

‫כל מי שביודעין תורם לביצוע העבירה‪ ,‬נושא באחריות לביצוע העבירה וההבחנה והסיווגים לסוגים שונים‬
‫הם לפי סוג התרומה של כל אחד מהם‪ .‬לפי הפסיקה גם צד לתכנון מהווה צד לביצוע ולכן נחשב צד לעבירה‪.‬‬
‫כאשר העברה הפלילית נעברת ע"י מס' רב של משתתפים צריך להבחין בין נושאי התפקידים השונים‬
‫בעבירה‪.‬‬

‫סימן ב' לחוק העונשין‪ :‬מס' צדדים לעבירה‬

‫המבצע‬
‫ס' ‪ :29‬הביצוע יכול להיות בידי מבצע יחיד או מס' מבצעים בצוותא‪.‬‬
‫המבצעים בצוותא הם שותפים ישירים משום שהם נוטלים חלק ישיר בביצוע העיקרי של העבירה‪ .‬המבצעים‬
‫בצוותא הם שותפים ראשיים לאור החשיבות של חלקים במשימה עבריינית‪ ,‬זאת בהשוואה למסייעים‪ ,‬שם‬
‫החלק שלהם קטן וחשוב פחות‪.‬‬
‫גם אדם שנוטל חלק בתכנון בלבד ולא בביצוע הפיזי עצמו נחשב מבצע ‪" -‬לרבות מבצעה בצוותא או‬
‫באמצעות אחר"‪ ,‬הביצוע יכול להיות ע"י מבצע עיקרי יחיד‪ ,‬בצוותא או ע"י אחר‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫המשדל‬
‫ס' ‪ :30‬המשדל הוא אדם ששיכנע את המבצעים לבצע את העבירה‪.‬‬
‫המשדל הוא שותף ראשי כי הוא תרם תרומה גדולה ומשמעותית למעשה והוא הביא את המבצע לידי קבלת‬
‫החלטה לביצוע העברה‪ ,‬הוא דחף את המבצע‪.‬‬
‫המשדל הוא שותף בלתי ישיר מפני שבניגוד למבצע‪ ,‬הוא לא לוקח חלק ישיר‪ ,‬התרומה שלו היא עקיפה‪ ,‬הוא‬
‫יוצר אצל המבצע את היסוד הנפשי הדרוש לביצוע העבירה בכל מיני דרכים‪.‬‬

‫המסייע‬
‫ס' ‪ :31-32‬המסייע תורם בכל מיני דרכים‪.‬‬
‫המסייע הוא שותף משני כי הוא נמצא מחוץ למעגל הפנימי של התכנון והביצוע‪ ,‬הוא לא יוזם או מתכנן או‬
‫משדל לביצוע‪ .‬הוא תורם אבל התרומה היא משנית‪.‬‬
‫המסייע הוא שותף בלתי ישיר כי תרומתו עקיפה‪ .‬היא מתבטאת בכך שהוא יוצר תנאים מכל מיני סוגים‬
‫לביצוע העבירה שמבוצעת ע"י העבריין העיקרי‪.‬‬

‫המסייע לאחר מעשה‬

‫ס' ‪ : 260-261‬מסייע לאחר מעשה הוא אדם שנתן מחסה למבצע‪ ,‬תרם למבצע בכל מיני דרכים‪ ,‬עזר להם‬
‫לחמוק מעונש‪ .‬בסופו של דבר הוא לא שותף לעשיית העבירה‪ ,‬ולכן הוא לא נדון בפרק של צדדים לעבירה‪,‬‬
‫אלא נמצא בתוך החלק שדן בשיבוש הליכי משפט‪ .‬למעשים שלו יש יסוד נפשי ועובדתי אחרים ולא חלק‬
‫מדיני השופתות הרגילים‪.‬‬
‫הצדדים לעבירה מוגדרים בסימן ב לחוק העונשין בניגוד למסייע לאחר מעשה שמוגדר בסימן אחר בחוק‪.‬‬
‫בשונה מהצדדים האחרים המסייע לאחר מעשה איננו חלק מהצדדים של העבירה במובן הרגיל או במסגרת‬
‫דיני השותפות של דיני העונשין‪ ,‬הוא עושה במעשיו עברה נפרדת מושלמת‪ ,‬לבדו‪.‬‬
‫ההבחנה הגדולה והקושי הטמון בהבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע‪:‬‬
‫עיקרי הדברים טמונים בתהליך ובשיקול הדעת שצריך להפעיל בהתבוננות במעשים‪ .‬למעשה‪ ,‬שניהם יכולים‬
‫לעשות את אותו מעשה בדיוק אבל בנסיבות מסוימות המעשה המסויים נעשה ע"ח מבצע ובנסיבות‬
‫לאחריות נעשה ע"י מסייע‪ .‬ההחלטה תלויה במבחנים שונים (תרומה‪ ,‬פיקוד‪ ,‬שליטה‪ ,‬תכנון‪ ,‬מעגל‬
‫חיצוני‪/‬פנימי)‪.‬‬

‫עבירת השידול‬
‫(צדדים לעבירה ‪ -‬שיעור מוקלט מראש)‬
‫ס' ‪ :30‬מגדיר את עבירת השידול ‪" -‬המביא אחר לידי עשית עבירה"‪.‬‬
‫המשדל הוא מי שהביא אדם אחר לידי החלטה לבצע את העבירה וגם הוא שותף לעבירה‪.‬‬
‫המשדל הוא שותף עקיף כי תרומות וחיצונית והוא לא מבצע חלקים עיקרים בעבירה‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫המשדל הוא שותף ראשי כי הוא תורם רבות באופן מהותי להתרחשות העבירה‪ .‬הוא מביא את המבצע‬
‫לקבלת החלטה לבצע את העבירה‪ ,‬יוצר אצלו את ה"מנס ריאה" לביצוע‪ .‬בתרומתו נפתחה הרעה‪.‬‬

‫דין המשדל כדין המבצע‬

‫מאחר והמשדל יצר את היסוד הנפשי של המבצע הוא נחשב שותף בכיר וראשי ולכן‪ ,‬למרות שהוא לא עשה‬
‫דבר במסגרת היסוד העובדתי (לא תקף‪ ,‬לא הצית‪ ,‬לא אנס וכו')‪ ,‬מכח ס' ‪34‬ד דינו של המשדל הוא כדין‬
‫המבצע‪.‬‬

‫חריגים‪:‬‬
‫ניסיון לשידול ‪ -‬סע' ‪ 33‬לחוק העונשין‬ ‫‪.1‬‬
‫שידול שלא הצליח ‪ -‬ניתן להאשים את המשל בניסיו לשידול ואז העונש הוא מחצית מהעונש בגין‬ ‫‪.2‬‬
‫העבירה המושלמת‪.‬‬
‫עבירות מסוג חטא – ע"פ ס' ‪ 34‬ג רבתי – שידול או ניסיון לשידול אינם ענישים כלל אם מדובר בעברה‬ ‫‪.3‬‬
‫מסוג חטא‪.‬‬

‫עבירת השידול היא כמו כל העבירות – כוללת יסוד עובדתי ויסוד נפשי‪.‬‬
‫היסוד העובדתי של עבירת השידול‬
‫עבירת שידול היא עבירה תוצאתית‪.‬‬
‫היסוד העובדתי‬
‫רכיב התנהגותי ‪ -‬הנאשם נוקט באחת מדרכי השידול כלפי אדם אחר‬ ‫‪.1‬‬
‫רכיב תוצאתי ‪ -‬השידול מביא אדם אחר לידי החלטה לבצע את העברה‬ ‫‪.2‬‬
‫קשר סיבתי ‪ -‬בעקבות ההחלטה הזו האדם האחר מבצע את העבירה או לפחות מנסה‬ ‫‪.3‬‬
‫דהיינו‪ ,‬קיים קשר סיבתי בין ביצוע העברה או הניסון לביצוע לבין עבירת השידול‪.‬‬
‫ברכיב ההתנהגות קיימות דרכי שידול רבות‪ ,‬אם הן מביאות אדם אחר לידי עשית עבירה הן מהוות שידול‬
‫לדבר עבירה‪.‬‬
‫לדוג'‪:‬‬

‫שכנוע‪ :‬כדאי‪ ,‬זה משתלם לך‪ ,‬דרך שכנוע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עידוד‪ :‬אתה מסוגל‪ ,‬אתה יכול אתה תצליח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דרישה‪ :‬אתה חייב‪ ,‬הוראה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפצרה‪ :‬אם תעשה אז אני אהיה חייב לך‪/‬אדאג לשפחה שלך‬ ‫‪‬‬

‫כלומר‪ ,‬הדרכים להביא עברין לידי עבירה הן רבות ומגוונות‪ ,‬יכולות להיות גם בדרך של הפעלת לחץ ואיום‪.‬‬
‫בס' ‪ 30‬מצוין שזו לא רק הרשימה שמופיעה בסעיף עצמו אלא‪" ,‬בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ" –‬
‫בדיבור‪ ,‬בהתנהגות ועוד‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫עבירת שידול במחדל‬

‫רכיב ההתנהגות‪:‬‬
‫בהקשר הזה עולה השאלה האם יכול להיות שידול במחדל – האם אפשר לדחוף אדם לבצע עבירה באופן‬
‫פאסיבי‪ .‬לאור האמור בס' ‪ 18‬לחוק רואים שניתן מעמד שווה למעשה או למחדל (בסעיף כתוב "לרבות")‪ ,‬אין‬
‫בעיה לשדל במחדל‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬ראובן מעסיק של שמעון והוא מחליט לשנות את התנהגותו לראובן ולא נותן לו חושפות והכשרות כי‬
‫שמעון מסרב לזייף חשבוניות מס'‪ .‬כך‪ ,‬ראובן משדל במחדל להעלים מס'‪.‬‬
‫מבחינת הרכיב ההתנהגותי ניתן לראות שדחיפת אדם לביצוע עבירה ושידול אדם יכולה להיעשות בכל מיני‬
‫דרכים‪ :‬בע"פ‪ ,‬התנהגות‪ ,‬ובשיטות איום שונות‪.‬‬
‫רכיב התוצאה‪:‬‬
‫כדי שעבירת השידול תושלם צריך לגרום לאדם לבצע עברה‪ .‬כדי שהעבירה תהיה מוגמרת נדרש שכתוצאה‬
‫מהשידול המשודל יבצע עבירה פלילית‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ :‬מה הדין כאשר המשודל ביצע ניסיון בלבד? התחיל לבצע את העבירה‪ ,‬אבל לא השלים אותה?‬
‫הכלל‪ :‬ברגע שהמשודל עבר את שלב ההכנה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ביצע לכל הפחות ניסיון עבור עבירה השידול התגבש‬
‫לכדי עבירה מוגמרת‪ .‬כי הניסיון כשלעצמו מהווה עברה‪.‬‬

‫שידול לביצוע עבירת אונס‬

‫סעיף ‪ + 345‬ס' ‪ 30‬לחוק העונשין – הנורמות האוסרות ‪ :‬ראובן שידל את שמעון לאנוס את לאה‪ .‬שמעון‬
‫השתכנע ואפילו ניסה אך ניסיונו לא הצליח‪ .‬בנסיבות כאלה עבירת השידול לאינוס התגבשה במלואה‪ ,‬אפילו‬
‫אם לא השלים את העבירה‪ .‬ברגע שעבר משלהב ההכנה לעבירת הניסיון ונכנס ל"מתחם הניסיון" – עבירת‬
‫האינוס היא ניסיון לאונס ועבירת השידול הושלמה‪.‬‬
‫העברי ייתפס ויואשם בניסיון לאונס אבל המשדל יואשם בעברית שידול לאנס – מוגמרת‪ ,‬העברה השתכללה‪.‬‬
‫אם למרות השידול המשודל לא עבר את כל העבירה‪ ,‬הוא נמצא במתחם ההכנה – הרי שמדובר בעבירת‬
‫ניסיון לשידול – ס' ‪ 33‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫שידול – עבירה עם רכיב התנהגותי ברור‪ ,‬ניתן לבצע אותה במחדל כתוצאה מהשידול נעברה עברה או ניסיון‬
‫לעבור עבירה אבל לצד היסוד העובדתי של העבירה הזאת יש גם יסוד נפשי‪.‬‬
‫בעבר היתה מחלוקת סביב מהו היסוד הנפשי הנדרש מהמחדל‪ ,‬אבל כיום‪ ,‬הואיל ולא מצוין בס' ‪ 3‬לחוק‬
‫העונשין מה הוא היסוד הנפשי הנדרש לשם ההשתכללות עבירת השידול – ניתן לטעון (ס' ‪ )19-20‬כי היסוד‬
‫נפשי הנדרש מהמשדל הוא י"נ של פזיזות‪ .‬כלומר‪ ,‬המשדל צריך להיות מודע לטיב מעשיו‪ ,‬מודע לאפשרות‬
‫שהם יגרמו לאדם אחר לבצע עבירה וכן‪ ,‬פזיז ‪/‬אדיש‪/‬קל דעת ביחס לאפשרות שהמשודל יבצע את העבירה‪.‬‬
‫היסוד הנפשי ביחד עם היסוד העובדתי משכללים את עבירת השידול לכדי עברה מושלמת אחת‪.‬‬

‫הניסיון לשידול‬

‫‪52‬‬
 ‫דיני עונשין ‪ – 2021‬הדר ישראלי‬ ‫בס"ד‬

‫ככלל‪ ,‬לא ניתן ליצור אחריות בדרך של גזירה של עבירה נגזרת‪.‬‬

‫אין נגזרת לנגזרת ולכן לא ניתן להעניש בגין ניסיון לסיוע או בין שידול לסיוע או בגין סיוע לשידול וכו'‪.‬‬
‫מכח אותו כלל‪ ,‬גם הניסיון לשידול לא אמור להיות עניש כי הוא מהווה נגזרת של נגזרת‪ ,‬אבל בעניין הזה‬
‫קבע המחוקק הסדר חריג ומיוחד‪:‬‬
‫בס' ‪ 33‬לחוק נקבע חריג‪ :‬החריג הגדיר את הניסיון לשידול כעבירה הניתנת לענישה‪ .‬העונש בגין ניסיון‬
‫לשידול הוא מחצית מהעונש המירבי המוטל על העברה שהנאשם ניסה לשדל אדם אחר לבצע‪.‬‬
‫החריגים לעונש ‪ -‬קבועים בס' ‪ 33‬סייפה‪:‬‬
‫"במקרים הבאים עונשו של מי שניסה לשדל לא יהיה מחצית העונש אלא עונש אחר"‪:‬‬
‫בעבירות שדינן מיתה או מאסר עולם חובה – דינו של המנסה לשדל – עונש מאסר ‪ 20‬שנה‬ ‫‪.1‬‬
‫בעבירות שדינן מאסר עולם שאינו חובה – דינו של המנסה שלדל מאסר ‪ 10‬שנים‬ ‫‪.2‬‬
‫אנו מוצאים שיש הגדרות מאד מדויקות לגבי החריג הזה והענישה אחרת בהקשר הזה‪ ,‬הניסיון לשידול כמו‬
‫כל עבירה אחרת‪ ,‬היא עבירה עם יסוד עובדתי ויסוד נפשי‪.‬‬

‫היסוד העובדתי של עבירת הניסיון לשידול‬

‫מצב ‪ :1‬המשדל לא הצליח לשכנע את המשודל‪ .‬לדוג'‪ :‬אב משכנע את בנו לרצוח את האחות משום שהיא‬
‫פגעה בכבוד המשפחה‪ .‬האח משתכנע‪ ,‬הולך לבצע את המעשה אבל בסופו של דבר הוא לא מבצע‪.‬‬
‫מצב ‪ :2‬המשודל לא התחיל לבצע את העבירה‪ .‬עבירת השידול מתגבשת רק כאשר המשודל התחיל לבצע –‬
‫עבר משלב ההכנה לשלב הניסיון‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מסיבה כלשהיא המבצע העיקרי הפסיק את הביצוע‪ ,‬המשדל‬
‫ביצע ניסיון לשידול בלבד‪ .‬זה עוד פרט ביסוד העובדתי‪.‬‬

‫היסוד הנפשי של הניסיון לשידול‬

‫כמו בכל עבירת ניסיון‪ ,‬גם כאן נדרשת מטרה להשלים את העבירה ‪ +‬את השידול‪.‬‬
‫בהקשר של ניסיון השידול נדרשת כוונה של המשדל שהשידול יצליח‪ .‬כלומר‪ ,‬שהמשודל ישתכנע ויבצע‬
‫את העבירה‪.‬‬

‫הערה ‪ :‬ישנה פסיקה שמתייחסת לכך שעבירת השידול היא התנהגותית ולא תוצאתית‪ ,‬הענין הוא‬
‫טרמינולוגי‪ .‬זה מינו שמשתמשים בו בפסיקה‪ ,‬למרות שמהותית בוחנים קשר סיבתי בין המשדל למשודל‪.‬‬
‫בוחנים איך אדם הביא אדם אחר לביצוע עבירה ולכן מדובר בע' תוצאתית‪ ,‬גם אם לעיתים נתקלים בפסיקה‬
‫במינוח אחר‪.‬‬

‫‪53‬‬