Professional Documents
Culture Documents
גלובס - רפורמה
גלובס - רפורמה
| ניתוח
ניצן שפיר
13.01.2023
הממשלה הנוכחית החלה בשבוע שעבר להוביל מהפכה ביחסי בית המשפט ,הכנסת והממשלה .את
טיוטת הצעות החוק
הפיץ השבוע שר המשפטים יריב לוין המוביל את הרפורמה ,מבלי שאלה עברו במחלקת יעוץ וחקיקה במשרד
המשפטים ,כמקובל.
●
נשיאת העליון אסתר חיות מגיבה על המהפכה המשפטית" :תוכנית לריסוק מערכת המשפט"
●
שר המשפטים יריב לוין על נאומה של נשיאת העליון חיות" :זו קריאה להבעיר את הרחובות
"
●
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה" :הרפורמה במערכת המשפט תבטל את האיזונים והבלמים"
-פרסומת -
על-פי לוין ,הרפורמה נועדה להגביר את יכולת הממשלה למשול .במקביל ,כל אחד מהתיקונים מפחית את הביקורת
השיפוטית על החלטות השלטון וחקיקת חוקים .אחת הטענות נגד הרפורמה היא שלא תהיה הגנה לזכויות המיעוט
בישראל .עברנו על עיקרי החוק וסיכמנו את המשמעויות.
איך הרפורמה המשפטית נראית מול העולם ,ומה בגין היה אומר עליה
הצג עוד
בנוסף ,מספר חברי הוועדה לבחירת שופטים יעמוד על ,11והרוב שיידרש למינוי יהיה .6זאת בניגוד למצב כיום ,בו
הוועדה מונה 9חברים ,והרוב הדרוש למינוי עומד על 7חברים -רוב שנועד להבטיח הסכמות רחבות בין חברי הוועדה.
בסופו של דבר הוועדה תכלול שלושה שרים; שני נציגי ציבור שימונו על-ידי שר המשפטים; שלושה ראשי ועדות של
הכנסת -ועדת החוקה ,ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה )חבר אופוזיציה(; ו 3-שופטי עליון .כלומר 7 ,חברי
קואליציה או גורמים שנבחרו על-ידה.
-פרסומת -
בתוך כך ,מצוין חידוש משמעותי לפיו הוועדה תוכל למנות לנשיא גם את מי שאינו שופט בעליון .בנוסף ,תוגבל כהונת
נשיא בית המשפט העליון -מ 7-שנים ל 6-שנים.
לזהות נשיא בית המשפט העליון יש חשיבות רבה :הוא בוחר את הרכב השופטים לעתירות עקרוניות ,קובע את גודל
ההרכב ודן בבקשות לפסילת שופטים מחשש לניגוד עניינים .העיקרון של בחירה לפי ותק ,שצפוי להתבטל ,נועד למנוע
פוליטיזציה של הליך המינוי ולהבטיח כי השופטים יישארו ניטרליים ובלתי תלויים בגורמים פוליטיים .זאת ,במטרה לשמר
את עצמאות בית המשפט העליון.
-פרסומת -
שינוי משמעותי נוסף הוא ההגדרה כי ניתן יהיה לפסול חוק יסוד רק אם הוא "סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת
בחוק יסוד" .אומנם חוק יסוד :כבוד האדם מציין ערכים בסיסיים מוגנים של כבוד האדם ,שמירה על החיים ,חירות ,קניין
ופרטיות; אך הזכות לשוויון וחופש הביטוי לא מצוינת באופן מפורש ,והיא נגזרת של כבוד האדם וחירותו.
לכן ,אם הרפורמה תעבור ,תעלה השאלה אם בג"ץ יוכל לפסול חוקים שיש בהם פגיעה בשוויון .בעבר בג"ץ עשה בכך
שימוש ופסל חוקים כדוגמת חוק הפונדקאות ,גיוס בחורי ישיבות ואפליה במס בין ישובים שונים.
פסקת ההתגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש את החוק ברוב של 61חברי כנסת ,המספר המינימלי של כל
קואליציה אפשרית -כלומר ,לא ניתן יהיה לפסול חוקים בניגוד לעמדת הקואליציה .זאת ,למעט במקרה שהחוק ייפסל
על-ידי כל שופטי בית המשפט העליון.
-פרסומת -
דרך עילה זו ניתן לתקוף את החלטות הממשלה ,גם אם הן לא נוגדות את החוק ,אך יש טעמים המצדיקים לבטלן .עילת
הסבירות היא אחת הטענות שנטענו בבג"ץ נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי :העותרים טענו כי המינוי של דרעי הוא
לא סביר באופן קיצוני ,נוכח הרשעותיו בפלילים ופרישתו מהכנסת על-מנת שבית המשפט לא ידון אם יש קלון במעשיו.
לפי טיוטת הצעת החוק ,בתי המשפט ,כולל בג"ץ ,לא יוכלו לפסול כל החלטה של הממשלה ,שר משריה ,רשות הנתונה
לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם ,על יסוד מידת סבירותה" ,תהא אשר תהא לטעמו".
לפי ההצעה ,שנוסחה על-ידי יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן ,עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה ,לממשלה או
לשרים" ,לא תחייב אותם" .כלומר ,השרים יוכלו לפעול בניגוד לעצת היועצים המשפטיים.
בנוסף ,מוצע כי הממשלה תוכל למנות ייצוג פרטי בהליכים שתבחר .זאת בשונה מהמצב הקיים ,בו היועץ המשפטי
לממשלה מאשר מינוי פרטי .בשלב זה אין התייחסות לאופן המינוי אלא רק לסמכויות.