Professional Documents
Culture Documents
אשד נ היועמש
אשד נ היועמש
105 סעיפים ,[263 ע׳ *52 ]ת וס״ א 1936 הפלילי, החוק פקודת
ש ה ו ח ל ף ב ־ ] 1 9 3 7ת ו ס ״ א ,740ע׳ ([ 251׳ 123 ,18 ,263 ,4׳ ,47 ,308 ,305 נ כפי
,[2738 ג׳ ע׳ ]חא׳יי כ ר ך 1922 במועצה, המלך ,(1)123פ ר ק יא — ד ב ר
,2 ]תזס״א ת ש ׳׳ ח ־ 1 9 4 8 והמשפט, השלטון סדרי פקודת — 46 סימן
ישירים(, אוטובוסים )שירותי הגנה הוראות — 11 סעיף ,[1 ע׳
ת ש י ״ ג ־ ] 1 9 5 3ק ה ״ ת ,387ע׳ . i 1404
י י ) — (public mischiefהוראותיו של גוף שיתופי לתחבורה להשבית את תנועת ב ו ר צ ה י ז ק
סעיף 105של הפקודה שלנו קובע היפוכו של דבר — לא רק לקביעת יסודות העבירה של תקלה לציבור
אין משפט Newlandמועיל אף לשם בירור פירושו של ביטוי זה אין אפשרות לפניה א ל י י ׳ משום
;
של דרכם שלנו — ז• שהוא אינו נותן לו כל פירוש וכל הגדרה — אין בעיה זו חדשה במשפט
המחוקקים בארצות החסות הבריטית להבליע לתוך המשפט המקומי בצורת חוק כתוב הלכה שנקבעה,
או אימרת־אגב שהושמעו־״ בפסק אנגלי — יש ובתי־משפט אנגליים מאוחרים מבטלים :אותה הלכה או
אותה אימרת־אגב ,אך ביטול זר ,אינו תופס לגבי הארצות אשר עשו אותן חלק מחוקם הכתוב — כ ך
היה בענין אשר נדון ב־ע״פ 2/48׳ ביע״פ 10/49׳ וב־ע״פ — 183/52לכן אין בית־המשפט ה;ה קשור
סעיף 105הוא סעיף עונשין יוצא דופן — א י ן העבירה בביטול ההלכה שנקבעה במשפט — Newland
האמורה בסעיף 105נוצרת אלא אם כן נעשה מעשה שיש בו משום תקלה ,ותקלה ז ו נגרמת ,או עלולה
להיגרם ,לציבור — יסודות אלה מצויים בגוף הסעיף — כל תוספת סממנים ,גון ש ל תחיקה ל ה ,ותחיקד,
היא רשותו של המחוקק בלבד — לכן אין זה רצוי ,ונוכח נוסחו הלקוני של הסעיף הנ״ל א י ו ז ה גפ
אפשרי ,לצקת דפוסים קבועים ועומדים בצורת הגדרה ,והמשפט האנגלי יורה לנו דעה בכר — כלום
שטחי ישכיל בית־משפט זה לעשות מהמשפטנים האנגליים שלא טרחו׳ וכנראה במתכוון• לגדור את
העבידה הזאת במשך יותר מ־ 150שנה — חוסר ההגדרה אינו מקרי גם בחוק שלנו — המחוקק המנד
טורי הלך בעקבות המשפט האנגלי בחלק מהדרך .וסטה ממנו בחלק מהדרך — מחד גיסא׳ הפריד מן
העבירה ,כפי שהיא נחשבת בעיני המשפט האנגלי ,כל אותם המעשים אשר ביקש להגדירם הגדרה
מדוייקת ומושלמת ,ועשאם עבירות עצמאיות וייחד להם מקום בסעיפים מיוחדים — מאידך גיכא• הלך
בעקבות בתי־המשפט באנגליה לגבי שאר המעשים המהווים את העבירה הזאת — בחוקקו אי .הסעיף
105הנ״ל ,לא נתן המחוקק שלני במתכוון הגדרה קולעת וברורה לעבירה זו הנדונה בו — לבן ל א
יצדק בית־משפט זה אם יבוא היום ,שבע־עשרה שנים לאחר שנחקק סעיף זה ,ויםכל במחי יד אחד את
כוונתו הברורה של המחוקק — ״תקלה ציבורית״ ,זו עבירה אשר כל הגדרה אינה תופסת בה — כ ל
מקרה •ומקרה צריך להיות נדון לפי מסיבותיו הוא — השיקולים אשר על־פיהם נחתכו המשפטים באנגליה
בעתים שונות אינם ממצים כלל ועיקר את כל האפשרויות ,אולם הם עשויים לשמש מורי־דרך לבתי-
המשפט בארץ — ספק רב אם תפקידו של בית־משפט זה לגדור גדרות ולסתום את הפרצות ולהביא
סוגיה זו של עבירת התקלה לציבור לידי תחימה — מעשהו של המערער לא רק שעלול היה אלא הביא
למעשה תקלה חמורה לציבור ,אשר התבטאה בטרדות ,באי־נוחיות וביציאות מיוחדות שנגרד־ לחלק
ניכר מהציבור — נגרמה כאן העבירה האמורה בסעיף 105הנ״ל גם אם נעדר כל יסוד ש ל קשירת קשר
— מטעמים אלד ,יש לדחות את הערעור.
הנסופם גויט״ן )דעת הרוב( :סעיף 105הנ״ל מצריך עיון מיוחד ,הואיל והמחוקק משאיר לבית־
המשפט את ההחלטה בכל מקרה ומקרה אשר יובא לפניו ,לקבוע אם המעשה ־,זה עלול לגרום או
להביא לידי היזק ציבורי — אין ספק ,כי יהיה הדבר לטובת בתי־המשםט ,המשטרה והאזרח כאחד באם
ביהמ׳׳ש ימצא הגדרה למלים ״היזק ציבורי״ — בסעיף 105הנ״ל קיימים ארבעה יסודות :א( י ש צורך
במעשה ,ב( המעשה גורם ,או עלול ג( להביא לידי חיזק ,ד( ההיזק צריך להיות ציבורי — אין כל קושי
ביסוד א( ,אולם ישנם קשיים ידועים ביסודות ב( ,ג( ו־ד> — קושי נוסף נגרם בגלל חוסר מלה מתאימה
— mischief״היזק״ ואף ״תקלה״ ,אינן בעברית אשר תהיה אפילו קרובה בלבד במשמעותה למלה
— mischiefהמלה הקרובה ביותר בשפה העברית הנה : מבארות את אפיה של המלה האנגלית
״שובבות״ או ״משובה״ — אולם היות ומלים אלו מסבירות רק את המעשה עצמו ולא את תוצאת
בשפה האנגלית ,מתוך עיון: mischief המעשה ,מוטב להשתמש במלה ״היזק״ — פירוש המלה
במילון האוכםפורדי ,בשפה האנגלית המדוברת ,בספרות האנגלית ,בתרגום התנ״ך ובספרות המשפטית
— מן הראוי גם לחפש את הפירוש הנכון של המלה ״ציבורי״ לשם היסוד נ( — מלה זו מוגדרת
בפקודת החוק הפלילי עצמה — הגדרת העבירה הכלולה בסעיף 105הנ״ל מובעת ע״י העקרונות הב
אים :א( אין צורך ב — mens rea -אם תוצאת המעשה מהווה היזק לציבור ,אין חשיבות לשאלה אם
העושה את המעשה אמנם חשב לגרום היזק לציבור ,אם לאו — ב( אין להאשים אדם לפי סעיף 105
הנ״ל באם קיים סעיף אחר בחוק הפלילי ,האוסר את המעשה האמור — ג( המעשה צריך להיות עלול
לגרום או להביא לידי היזק ציבורי ,באופן ישיר לכל הציבור ,או לחלק בלתי מסויים ממנו — ד( ההיזק
יכול להיות ממוני ,או נפשי ,או על־ידי הפרעה לסדר המקובל של רשויות הציבור — ה( אין להתחשב
בתוצאות הרחוקות העלולות לנבוע מהמעשה׳ אלא רק בתוצאות המידיות של אותו מעשה — ו( אם
המעשה גורם נזק לאיש או לגוף מםויים׳ והאיש או הגוף יכולים לקבוע ולתבוע את הגזיקים במשפט
אזרחי ,אין להפעיל את הסעיף 105הנ״ל — התוצאה הישירה של המעשה אשר עולל המערער היא גרימת
היזק בלתי־מסויים של הציבור ,ובזה סגי.
ה ש ו פ ט ז י ל ב ר ג ) ד ע ת ה מ י ע ו ט ( :יש לבקר בחריפות את עבירת ר,־ _ public mischiefו היא
ז
עבירה שאין לה שיעור ואין כמוה נוגדת את העקרונות השוררים בדרכי החקיקה והפרשנות של החוק
— שנים הם עקרונות נכבדים אלה ,המהווים נכסי צאן ברזל של מדינה דימוקרטית נאורה (1 :אין
מחוקק מבלעדי המחוקק׳ ולו לבד נתכנו עלילות החקיקה ! (2אין השופט רשאי לחרוג כמלוא נימה
מתחומי החוק הכתוב ,ולחדש עבירה ״משלו״ על טמך שיקולי הגיון — הביטוי ההולם את הרעיון
הנדון ניתן במאמר התלמודי :״אין עונשין מן הדין״ — אין השופט חפשי להשתמש בשיקולי ההגיון
שלו ,על מנת להפוך לדבר אסור את אשר לא נאסר בפירוש על־ידי המחוקק — אם המחוקק גופי,
מחוקק עולה מאיזה טעם שהוא ,ושכחה בכלל ,לא הטיל גושפנקה פלילית על המעשה׳ הרי ״שגגת
זדון״ ,והעבריין יצליח ,ובדין יצליח ,לחמוק ולעבור מבעד ללקונה ההיא — גדולה הסכנה הנשקפת
לאזרח ״העבריין בכוח״ ,ממציאותן של עבירות סתומות ובלתי מוגדרות — וגדולה הסכנה שבעתיים,
,public mischiefביחוד בתקופת קיבוץ גלויות ובתנאים השוררים כיום כאשר שם העבירה הוא
בארץ הזאת — ה״מוסר השכל" העולה מזה הוא׳ כי התרופה הרדיקלית והיעילה ביותר תהיה למחוק
כליל מספר החוקים את העבירה האמורה — אך סמכות זו ,לא לבית־המשפט היא ,אלא לכנסת —
כשם שאין השופם רשאי להוסיף על החוק ,כך אין הוא יכול לגרוע ממנו — נשארת רק ברירה אחת
והיא ,לצמצם את תחולת הסעיף הנדון ,וזה ע״י מתן הגדרה לעבירה האמורה בו ,הגדרה אשר תגדיר
ותגרור אותה תוך גבולות מסויימים ,ולא תתן לה להתפשט יותר מדי ברחבי החוק הפלילי — התרגום
public mischiefהוא לא ״תקלה לציבור״ אלא ״תקלה ציבורית״ העברי הנכון של המונח האנגלי
— יכול שתהא נגרמת תקלה לציבור ,והיא לא תהיה תקלה ״ציבורית״ במובן סעיף 105הנ״ל — הדגש
בעבירת התקלה הציבורית הוא על המושג ״ציבורית" — ירידה לעמקו של מושג זד ,תבאר את תחומי
העבירה בדיוק — לפי ע״פ ,125/50פסק־דין אנגלי אשר ניתן אחרי קום המדינה אינו מחייב את בתי־
המשפט הישראליים — ״התקלה הציבורית״ אשר בסעיף ,105פירושה :תקלה לציבור באמצעות רשויות
הציבור — היא מצויד ,רק כאשר כתוצאה ,או כהשתלשלות ,ממעשהו של הנאשם ,רשות ציבורית עושה,
או עלולה לעשות ,מעשים המביאים רעה לציבור — מעשה המערער ת ן נמצא מחוץ לגבולות סעיף 105
הנ״ל ,ועל כן יש לבטל את ההרשעה — מן הראוי לעיין בחוות דעת אחת של בית־הדין הבינלאומי
בהאג ,אשר יש בה חיזוק ואסמכתה לביקורת על סעיף 105הנ״ל ולצורך לתחום תחומים ,מוגדרים כל
שהוא ,להוראה הבלתי מוגדרת של סעיף זה.
[11 R . v. N e w l a n d and ors.: ( 1 9 5 4 ) , 3 7Cr. App. Rep. 1 5 4 , 163. 165, 166. 167 :
(1953), 2 All E.R. 1067; (1953), 3 W.L.R. 826, 830.
[2] R . v. H i g g i n s : (1801), 102 E . R . 269, 275; (1801-1802), 6 R.R. 358, 367,
368, 369, 370, 371, 373.
[3] R . y. B r a d f o r d and a n . : (1905), 2 K.B. 730. 745, 744; (1906), 93 L.T.
401, 406.
[4] R . v. Porter: (1909), 3 C r . App. Rep. 2 3 7 ; ( 1 9 1 0 ) , 1 K.B. 369, 373.
[5] R . Y. Bassey; (1930-31), 22 C r . App. Rep. 1 6 0 , 161.
[6] R . v. Elisabeth Madey. (1932-34), 2 4 C r . App. Rep. 25, 2 9 , 27, 2 8 ;
(1933), 1 K.B. 529, 534, 535.
Archbold's Pleading, Evidence and Practice in Criminal Cases. ר א ה גם
32nd ed. 1 9 4 9 , p . 1239, 1249.
[7] Woolmington v. D i r e c t o r of P u b l i c Prosecutions: (1934-36), A.C. 462; 25
C r . App. Rep. 7 2 .
[8] Ruse Y. Read; (1949), 1 All E.R. 398.
[9] R . Y. Robert Young; (1943-45), 3 0 C r . App. Rep. 57, 6 0 , 64, 63.
[10] R . v. D e Berenger and ors. : ( 1 8 1 4 ) , 105E.R. 536; (1814-1816). 15 R.R.
415. 418, 419, 420, 421, 416.
[11] R . Y. P r i c e ; (1883-4), 12 Q . B . D . 247.
[12] R . r. B r a m h a m ; (1939), The Journal of C r i m i n a l L a w , p .353, 355.
[13] Smith and ors. v. B r o w n and o s.; r (1870-71), L.R. 6 Q.B. 729, 732.
[14] T h e East Lancashire Railway Company v. Hattersley: (1849), 8 Hare 78,
90 ; 6 8 E . R . 278.
[15] R . v. Leese and a n . ; (1936).
Archbold's Pleading, Evidence and Practice in Criminal Case, 32nd ed. ראה
?.949, p . 1 2 8 9 .
[16] R . Y. Henderson; (1939), The Journal of C r i m i n a l Law, p . 35.
[17] R . v. Wood; (1939), The Journal of C r i m i n a l Law, p . 36-38.
,ישראל לנימשלת המשפטי היועץ נגד אבדאלוג׳ מסעוד מחמד — 2/48 [ ע ׳ ׳ פ19]
.283 ,276 ע ׳, ו9 4 8 / 4 9 ת ש ״ ם ־/ ת ש ״ ו ז, כ ר ך א, ״ פ ס ק י ם ״
השופט חשין
״ פ ס ק י ם ׳ ,כ ר ך ו ,ת ש י ״ ב ־ ,1951 / 5 2 כ ר ך ו ,ת ש ו ״ ב /ת ש י ״ ג ־ , 1 9 5 2ע ׳ ,565 ,564 ,514
ע ׳ .439
פםק־דין
בתל־אביב. המחוזי בית־המשפיט ערעור על פסק־דינו של זהו חשין: השופט ן
בעבירה ש ל עשיית מ ע ש ה העלול לגרום לידי היזק ציבורי א ש ר בו ה ו ר ש ע ה מ ע ר ע ר
ל פ י ס ע י ף 105ל פ ק ו ד ת ה ח ו ק ה פ ל י ל י 1936 ,׳ ו נ ד ו ן ל ת ש ל ו ם ק נ ם ,(public )mischief
ב ס ך — 200.ל״י.
ה ש ו פ ט וזשין
"Any person who does any act which may cause or tend to v״
''a public !mischief is guilty of a misdemeanour.
ן "••mischief לדעתי אין המונח העברי ״היזק״ מ מ צ ה א ת כל תכנו ש ל המונח האנגלי
המשתרע ,mischief ש ה ר י היזק מ מ ש — תמרי או מוסרי — אינו א ל א א ח ת מצורות ה־
ו מ ת פ ש ט ע ל כ ל מ ע ש ה המהווה פגע־רע או מכשול לרבים .יתכן ש ה מ ל ה ״ ת ק ל ה ״ מתאימה
ותקפה ש ל כל ,("mischief )ובמונחי זה א מ נ ם א ש ת מ ש להלן ב ש ב י ל ה מ ו ש ג יותר
ותקלה ,א ו כ ו ב ד מ ש ק ל ה לצורך ה ק ב י ע ה א ם י ש ב ה כ ד י ליצור א ת העבירה• ה ם תקלה
ן ענין ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט לדון בו בכל מקרה ומקרה על־פי מסיבותיו שלו.
ה ש ו פ ט וושין
היתד .זו • E . R 1 0 2 , •)1801(R ;v. Higgins . המשפט. ה
בית־המשפט אדוניו. מבית לגנוב משרת בפיתוי הואשם א ד ם פלילית ש ב ה תביעה
ה ר ש י ע א ת ה נ א ש ם ,ב ק ב ע ו כ י ש י ד ו ל ל ע ש ו ת מ ע ש ה פ ש ע ה ו א עוון ב מ ש פ ט ה מ ק ו ב ל .א ו ל ם
מגדרו — יצא )(Lawrence לורנס משפט — באותו לדין שישבו א ח ד השופטים
ח י ו ו ה ד ע ה ) ב ־ ע ׳ ,(275כ י ״ כ ל ה ע ב י ר ו ת ב ע ל ו ת א ו פ י צ י ב ו ר י ,כ ל ו מ ר ,כ ל ובמימרת־אגב
אותם ה מ ע ש י ם או הנסיונות העלולים להביא ד ע ה על הציבור ,א פ ש ר לתבוע עליהן לדין״. ה
"all offences of a public nature, that is all such acts )בלשון ה מ ק ו ר :
or attempts as tend to the prejudice of the community, are indictable").
קשרו זה במשפט : K . B 2 , [)19053 ,730. R . V . Brailsford and
הנאשמים ק ש ר להשיג בטענות ש ו א מ מ ש ר ד החוץ דרכון ב ש ם א ח ד מהם׳ בידיעה
ובקשה בדין׳ הורשעו ברוסיה .ה ם ובכוונה ש מ י ש ה ו א ח ר י ש ת מ ש בו במסעיו I
אלוורםטון הלורד זקךהשופטים נדחתה. ההרשעה על־ידם לבטל א ת שהוגשה
ה ס ת מ ך ,ב י ן ה ש א ר ,ע ל מ ש פ ט ה י ג י נ ס ,נ ,(2ו ב ק ב ע ו כ י מ ע ש י ה נ א ש )(Aiverstone
מ י ם עלולים ליצור ת ק ל ה לציבור׳ הגיע לכלל מסקנה כי הנאשמים הם בני עונשין.
ה ש ו פ ט !זשין
:ב מ ש פ ט ז ה ה ו ב ר ר ,כי cr. A p p .Rep22, )19315 (,160. R . v. B a s s e y : (
הומצאו ע״י ל מ ט ר ה זו למשפטים. בבית־ספר כתלמיד להתקבל ביקש הנאשם
ך ש פ ע ל ב ש ם הנאשם תעודות מזוייפות על דרגת השכלתו של הנאשם ועל מישהו
אפיו הטוב ,ועל סמך א ל ה נ ת ק ב ל ה ל ה כ ת ל מ י ד בבית־הספר• מ ש נ ת ג ל ה הדבר׳ נ ת ב ע
הנאשם לדין על קשירת ק ש ר ל ע ש ו ת מ ע ש ה העלול לגרום ת ק ל ה לציבור׳ והורשע.
ה ש ו פ ט םויפ׳ט באמרו מפי הערעור, דחה את לערעורים פליליים בית־המשפט
המתקבלים לטיבם ש ל אלה אחראים כלפי הציבור המוסד כי נאמני ),(swift
ח לבשרם ולהשכלתם .ואם בא מישהו ומשפיע על הנאמנים בדרכי רמיה כתלמידים,
ובטענות שוא ל ה ש ת מ ש ש ל א כהלכה בכוח הפיקוח הנתון בידם ולקבל כתלמיד
מ י שאינו ראוי להתקבל ,הריהו עושה בזה מ ע ש ה העלול להביא ת ק ל ה לציבור.
״ מ ע ש ה ב ו ד ד ׳ /א ו מ ר ה ש ו פ ט ,ש ם ,ב ־ ע ׳ ,161״ א י נ ו ע ש ו י ל פ ג ו ע ב צ י ב ו ר ,א ך ה ש א ל ה
ה י א א ם ה מ ע ש ה הוא ממין ה מ ע ש י ם העלולים לגרום תקלה לציבור .ל ד ע ת נ ו הדבר
ן כ ן הוא״.
,9 בהלסבורי—היילשאס ,כרך ופרוצידורה עונשין דיני על הפרק כותב ד.
א ו מ ר ב ק י צ ו ר נ מ ר ץ )בעי ,426ס י מ ן : (729
כ א ס מ כ ת א ל ש נ י ח ל ק י ה מ ש פ ט מ ב י א ה כ ו ת ב א ת מ ש פ ט היגינם(2) ,
השופט חשין
״ ל ד ע ת נ ו י ש ל ה ש י ב ע ל ש א ל ה ז ו בחיוב• א נ ו ס ב ו ר י ם ,כ י ה ח ו ק
,נ,(2 ע ו ד נ ו כ פ י ש נ ו ס ח ע ל ־ י ד י ה ש ו פ ט ל ו ר נ ס ב מ ש פ ט הויגי־נס
וכל ה ע ב י ר ו ת ב ע ל ו ת אופי ציבורי׳ כלומר ,כ ל א ו ת ם ה מ ע ש י ם או
לתבוע עליהן אפשר הציבור׳ להביא רעה על העלולים הנסיונות ך
ה ש ו פ ט דושין
,m פורטר• נ,(3 בריילנופורד׳ משפטי על ומסתמך זקן־השופטים מזכיר כאן
ו־בייסי ,נ ,(5הני׳ל׳ ש א ף ב ה ם היתד ,ה ע ב י ר ה מ מ י ז ה ק ש ר .ב ה מ ש ך ד ב ר י ו מ ט ע י ם ז ק ן ־
ב י ת ־ ה מ ש פ ט לנהוג ,בבואו לדון ב מ ע ש ה א ש ר לפי א ת הזהירות ,א ו ת ה חייב השופטים
ה ט ע נ ה מ ה ו ו ה ה ו א ע ב י ר ה ש ל ת ק ל ה ל צ י ב ו ר ,ו מ ס ב י ר ש א ם ל א כן ,ע ש ו י ה ד ב ר ,מ ש י ת ר ח ב
ל ת ת ב י ד י ש ו פ ט י ם א ת ה ס מ כ ו ת ל ה ג ד י ר ע ב י ר ו ת ח ד ש ו ת .זה הוא׳ כידוע• ע נ י ן ויתפשט.
ל מ ח ו ק ק ל ע נ ו ת בו ,ו ל א ל ש ו פ ט .ל ג ו ף ה מ ש פ ט ש ה י ה ל פ נ י ו א ו מ ר זקן ה ש ו פ ט י ם ו ב ־ ע ׳ (165
הדברים הבאים: את
של א ת גויי!״ פליליים לערעורים בית־המשפט למעשה חתך האמורים בדבריו .7
ו ה ו א ל א ה י ה חייב ל ה ו ס י ף ע ל י ה ם .מ ה ו ת ה ע ב י ר ה כאן ה י א ק ש ר ל ג ר ו ם ת ק ל ה הערעור׳
ן
ר א ה ב ר י י ל ס פ ו ר ד ,י,(3 ציבורית ,ועל ע ב י ר ת קשר כזאת מענישים לפי ה מ ש פ ט ה מ ק ו ב ל :
ב י ת ־ ה מ ש פ ט לא ה ס ת פ ק בכך׳ ובצאתו מ ג ד ר ו ה ש מ י ע גס כ מ ה דברים — אך וחבריו.
— נתן כן, בעשותו ש נ ק ב ע ה בו. ועל ההלכה ח ר י פ י ם ל מ ד י — ע ל מ ש פ ט מנלי ,נ,(6
כאמור — ביטוי לרוח הביקורת אשר פיעמה א ת ה מ ש פ ט נ י ם מעברים שונים במשך הרבה
שנים .א ת הנימוק העיקרי ל ע מ ד ת ו ה ב י ק ד ת י ת ש ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט אנו רואים בדבריו הבאים
Î ז ק ך ה ש ו פ ט י ם ) ב ־ ע ׳ : (166 של
ה ש ו פ ט חש־־ן
אותה של הרחב מצעה זה ,נ ,(4ה י ה נ ,(3ו ־ פ ו ר ט ר בריילספורד,
כתוצאה ממנה קשה כזאת ביקורת נמתחה עליו אשר אימרת־אגב
היה ניתן לשופטים הכוח להכריז על עבירות חדשות׳ ולאפשר להם לקבוע
כ י כ ל ד ב ר ה ע ש ו י ,ל ד ע ת ם ,ל ה ב י א ר ע ה ע ל ה צ י ב ו ר ה ו א עוון .ד ב ר ז ה ט ו ב
ה י ה אולי בתקופה ש ה פ ר ל מ נ ט היה מ ת כ נ ס לעתים רחוקות׳ או ל פ ח ו ת רק א
אולם ע ת ה — אין עוד ספק בכך כי ת פ ק י ד ו ש ל הפסקות ארובות: לאחר
ה פ ר ל מ נ ט הוא׳ ו ל א ש ל ה ר ש ו ת ה ש י פ ו ט י ת ׳ ל י צ ו ר ע ב י ר ו ת פ ל י ל י ו ת ח ד ש ו ת * .
ה ש ו פ ט ח־שי!
ב
ה י ו ע ץ ה מ ש פ ט י מ ש י ב ע ל ט ע נ ו ת א ל ה ואומר ,כ י ה ד ב ר י ם ש נ א מ ר ו ב מ ש פ ט ניולנר ,נ,(1
א י ן ב כ ו ח ם ל ס י י ע ב י ד י ה מ ע ר ע ר ,מ ה ט ע ם ה פ ש ו ט ש א י ן ה ם מ ח י י ב י ם א ת ב י ת ־ ה מ ש פ ט .וכל
דברים נ א מ ר ו א ח ר י קום המדינה׳ כלומר ,לאחר ש ה י ש ו ב הכריז על אותם למה? כך
ה מ ד י נ י ת ,ו ה פ ס י ק א ת ק ש ר ־ ת ל ו ת ו ב מ ד י נ ת א נ ג ל י ה .נ י ת ו ק זה מ ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י עצמאותו
ג — ט ו ע ן ה י ו ע ץ ה מ ש פ ט י ו א ו מ ר — ה ב י א ב ע ק ב ו ת י ו מ מ י ל א גם ה פ ס ק ת ז י ק ת ם ל ע ק ר ו נ ו ת
ב מ י ד ה ש א ו ת ם ע ק ר ו נ ו ת ט ר ם ק נ ו ש ב י ת ה ב מ ש פ ט ה א ר ץ הזאת• וכל האנגלי׳ המשפט
חידוש ש ה ת ח ד ש מאז קום המדינה ,או ש ע ת י ד ל ה ת ח ד ש ׳ ב ב י ת ־ מ ד ר ש ו ש ל ה מ ש פ ט האנגלי;
ו ב כ ל ל זה ג ם פ י ר ו ש י ם ח ד ש י ם ל ע ק ר ו נ ו ת י ש נ י ם ש ל ה מ ש פ ט ה מ ק ו ב ל ׳ כיי ה ח י ד ו ש י ם ה א ל ה
ש ו ב אין ל ה ם כוח מחייב ב מ ש פ ט הארץ הזאת.
ד
ש א ל ה זו א ש ר ע ו ד ר א ו ת ה ה י ו ע ץ ה מ ש פ ט י נ כ ב ד ה ה י א ע ד מ א ד ,ש כ ן מ מ נ ה י ת ד , .10
מ מ נ ה פ י נ ה ל ה מ ש ך ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל ה מ ש פ ט בארץ ,ב מ י ד ה ש ה ו א י ו נ ק ו ע ת י ד ל י נ ו ק מ ת ח ו מ י
ה מ ש פ ט ה א נ ג ל י ׳ א ם מ כ ו ח ה ס י מ ן 46ל ד ב ר ה מ ל ך ב מ ו ע צ ה ,ו א ם מ כ ו ח ס ע י ף 4ל פ ק ו ד ת ה ח ו ק
הדברים ה פ ל י ל י ׳ ,1936ו א ם מ כ ו ח כ ל ח ו ק א ח ר ה מ פ נ ה א ו ת נ ו ב מ י ו ח ד ׳ ל צ ו ר ך פ י ר ו ש
ה באיזו מ י ד ה ב א ו ת ו חוק ,ל מ ש פ ט ה א נ ג ל י .ש א ל ה זו ב ל ש ו ן פ ש ו ט ה ו ק צ ר ה ה י א : האמורים
ס ע י ף 11ל פ ק ו ד ת ס ד ר י ה ש ל ט ו ן חל ה מ ש פ ט האנגלי בארץ הזאת לאחר קום ה מ ד י נ ה י
ו ה מ ש פ ט כ ב ר ק ב ע כ י ״ ה מ ש פ ט ש ה י ה קיים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ב י ו ם ה ׳ ב א י י ר ת ש ״ ח ) 14ב מ א י
ודשויותיה״. המדינה הקמת מתוך הנובעים ״בשינויים 0948י ע מ ו ד ב ת ק פ ו ״ ב י ש ר א ל
״ ה מ ש פ ט ש ה י ה קיים״ אותו זמן כולל׳ כמובן׳ גם אותם חלקי ה מ ש פ ט האנגלי א ש ר הועברו
ו הארץ׳ וחייבו א ת ב ת י ־ מ ש פ ט ה ׳ על־פי הוראות חוק שונות .ע ל כך א י ן איש ב א למשפט
לחלוק .א ך מ ה דינם ש ל הלכות ש נ פ ס ק ו ופירושים ש נ ת ח ד ש ו שם ,ב מ ש פ ט האנגלי ,לאחר
השופט חשין
השופט וזשץ
א י מ ר ת השופט לורנס —
ה ש ו פ ט וזשין
השופט חשץ
ב משפט בשינויים הדרושים׳ א פ ש ר לומר גם בענין כוחו המחייב של דברים אלה,
נ י ו ל נ ד ,נו[ ,ב ע נ י ן ה מ ד ו ב ר בזה.
1 העלולות עבירות לאמירה כי טובה כאסמכתא נחשבו אלו ״מלים
לפגוע־בציבור׳ או הגורמות הוצאות לציבור ,מ צ ד י ק ו ת אישומים לפי ה מ ש פ ט
בעוון ג ר י מ ת ת ק ל ה לציבור.״ המקובל
ה ש ו פ ט ח ש ין
ב
באילו מקרים ובאילו מעשים יראה עלינו לברר עכשיו א ת השאלה הכל־מקיפה: .16
ע ב י ר ה ע ל ס ע י ף 1105ל ש ת א ח ר ת :מ ה ה י א א מ ת ־ ה מ ב ח ן א ש ר ע ל ־ פ י ה בית־המשפט
ניתן לקבוע אם מ ע ש ה פלוני מהווה א ת ה ע ב י ר ה ש ל ת ק ל ה לציבור ואם לאו ?
גבולין ל ע ב י ר ה זו ש ל ת ק ל ה לציבור ,ב צ ו ר ת י ש אומרים ,כי מן ה ה כ ר ח להציב
את ה י ד ר ה ש ל מ ה ומלאה ,כ ד י ל צ מ צ ם ב מ י ד ת ־ מ ה ,ולכוון ב א פ י ק ק ב ו ע ו מ ו ת א ם מראש, ג
ה ס מ כ ו י ו ת ה ר ח ב ו ת א ש ר נ י ת נ ו ל פ י ה נ ו ס ח ש ל ס ע י ף 105ל ש ו פ ט י ם ו ל ב ת י ־ מ ש פ ט ל ה כ ר י ז
ע ל ע ב י ר ו ת ח ד ש ו ת שאין ל ה ן ז כ ר בחוק הפלילי .ד ב ר ז ה דרוש ,א ו מ ד י ם הם ,למען ד ע ת
והודיע מ ה מותר ל ו לאזרח לעשות ,ו ע ל אילו מ ע ש י ם מ מ ע ש י ו ע ת י ד ה ו א ליתן א ת הדין.
)קשר להעלות מחירם E.R105 ) , ( ,536. R . v. De Berenger ; ( 1 8 1 4 1 0
ש ל ניירות ע ר ך על־ידי ה פ צ ת ש מ ו ע ו ת כוזבות( ר א ה בית־המשפנז א ת יסוד העבירה ש ל
התקלה לציבור ב ק ש ר שבין הנאשמים להונות א ת הציבור .יסוד ז ה ש ל ד מ י ה ה י ה קיים ז
Bassey¡(,R.v.ה ג ״ ל . ג ם ב מ ש פ ט ,נ5
)משפט הדרכון( א ו ש ר ה ה ה ר ש ע ה משום ש ב י ת ־ R . v. Braiisford ב מ ש פ ט ,נ,(3
ל ע ר ע ו ר י ם ר א ה ב ה ש ג ת ד ר כ ו ן על־ידי ט ע נ ו ת כזב ,ו ל מ ט ר ה ב ל ת י כשרה ,מ ע ש ה המשפט
זזשץ השופט
וחמש שנים ע ו ד קודם לבן נאמר על־ידי מ ש פ ט ן אנגלי — כפי שציין חברי ה ש ו פ ט
ג ו י ט י י ן ב ד ב ר ו ב פ ס ק ו ע ל נ , R . v. B r a m h a m ; (1939) ,(12״ ה ע ב י ר ה ) ש ל ת ק ל ה ל צ י נ ו ר (
״ תוגדר לעולם לאי כי יתכן לא הוגדרה מעולם בדיוק יתר ובגלל אפיה
).(Journal of C r i m i n a l L,aw, 1939, p. 355
ה ש ו פ ט חשי׳ן
המשפנז בעקבות המנדטורי הלך המחוקק בחוק שלנו. מקרי גם הדבר ואין •20
האנגלי בחלק מ ה ד ר ך ו ס ט ה מ מ נ ו ב ח ל ק מ ה ד ר ך :מ ח ד גיסא׳ ה פ ר י ד מ ן ה ע ב י ר ה ה נ ח ש ב ת
בעיני ה מ ש פ ט ה א נ ג ל י בתקלה לציבור א ת כל א ו ת ם ה מ ע ש י ם א ש ר ב י ק ש ל ה ג ד י ר ם ה ג ד ר ה
כך מקום בסעיפים מיוחדים! ע ש א ם עבירות עצמאיות וייחד ל ה ם ומושלמת, מתייקת
נ ה ג ל ג ב י ה מ ע ש י ם ש נ ק ב ע ו ב מ ש פ ט ה א נ ג ל י כ ע ב י ר ה ש ל ת ק ל ה ל צ י ב ו ר ב מ ש פ ט י מ נ ל י ,נ,(6 א
ד ר ר ב ר א נ ז י ה ,נ ,(10בריי־לםפורד ,נ ,(3ובייסי ,(5) ,ה נ ׳ ׳ ל ) ר א ה ס ע י פ י ם 123׳ 305ו־.308
ל פ ק ו ד ת ה ח ו ק ה פ ל י ל י .(1936 ,מ א י ד ך ג י ס א ,ה ל ך ב ע ק ב ו ת ב ת י ־ ה מ ש פ ט ב א נ ג ל י ה כסדרם,
ל ג ב י ש א ר ה מ ע ש י ם ה מ ה ו ו י ם א ת ה ע ב י ר ה ש ל ת ק ל ה צ י ב ו ר י ת ,ו ב ח ו ק ק ו א ת ס ע י ף 105
ל א נ ת ן ב מ ת כ ו ו ן ה ג ד ר ה ק ו ל ע ת ו ב ד ו ר ה ל ע ב י ר ה זו ה נ ד ו נ ה בה .כ ל ו ם נ צ ד ק א ם נ ב ו א
א נ ו היום ,ש ב ע ־ ע ש ר ה ש נ י ם ל א ח ר ש נ ח ק ק ס ע י ף ,105ו נ ס כ ל ב מ ח י ־ י ד א ח ד א ת כ ו ו נ ת ו ב
הברורה ש ל המחוקק?
ומן העקרונות הכלליים ל מ ק ר ה המיוחד שלפנינו .מ ע ש ה בחבר מחברי האיגוד .23 ו
הראשית בתחנת האוטובוסים התנועה בהסדרת תפקידו ש נ פ ט ר ב ע ת מילוי המערער
בתל־אביב .נתעורר החשד ,כי הוא מ ת בתוצאה מ ה ת ק פ ה שנערכה עליו על־ידי מ ת פ ר ע י ם
ש ע מ ד ו ב ת ו ר וחיכו למכונית שתסיעם .ה מ ע ר ע ר החליט מ ש ו ם כ ך לערוך ל ו ל נ פ ט ר הלוויה
ר ב ת ־ ע ם ולהפסיק ביום ההלוויה א ת ה ת נ ו ע ה ה ב י ך ע י ר ו נ י ת ל כ מ ה שעות .ה מ ט ר ה ה י ת ה —
לחברי האיגוד א ת האפשרות לגמול ח ס ד עם שמסביר בא־כוח המערער — לתת כפי ן
ח ב ר ם ה מ נ ו ת ולחלוק לו א ת ה כ ב ו ד האחרון .אך ברור כי ד ב ר זה אינו מדוייק כ ל צ ר כ ו :
ה ה ל ו ו י ה נ ק ב ע ה ל ש ע ה 11.30ל פ ה ״ צ ,ו ה ה ו ר א ו ת מ ט ע ם ה מ ע ר ע ר ה י ו ל ה פ ס י ק א ת ה ת ח ב ו ר ה
ל ח מ ש ש ע ו ת ר צ ו פ ו ת ,היינו ,מ ש ע ה 10ל פ ה ״ צ ע ד 3א ח ה ״ צ .נ א מ ר ע ו ד ,כ י ה ד ב ר נ ע ש ה
חש־! השופט
אינו זה דבר אותם .אף המתיחות אשר תקפה כדי ל ת ת לחברים ש ה ו ת ל ה ת פ ר ק מן
ה ה ו ר א ו ת היו ל ה פ ס י ק א ת ה ת נ ו ע ה בכל הארץ ,כלומר ,אף ב נ ק ו ד ו ת ה מ ר ו ח ק ו ת מדוייק:
ב י ו ת ר ,ו ל א ו ד ו ק א ב מ ק ו ם ש ב ו א י ר ע ה ה פ ו ר ע נ ו ת .א ו ת הוא ,ש ל א פ ו ר ק ן ב י ק ש ה מ ע ר ע ר
אם עוררות המגיעה ל ד ר ג ת הסתה .ממקומות שונים — ביניהם ממרכז הקואופרציה כי
ה ת א ו ר ה ש ל הממשלה — פנו למערער בבקשה ובעתידה לצמצם א ת ההשבתה וממשרד
ל ח צ י ש ע ה א ו ל ש ע ה א ח ת ב ל ב ד ,א ך ה מ ע ר ע ר ע מ ד ב מ ר י ו וקיים א ת ה ה ש ב ת ה ב מ ל ו א ה .
א ת תוצאות פעולתו של המערער מתאר השופט המלומד במלים דלקמן:
״ כ ן יש ל ה ד ג י ש ש ה נ א ש מ ת ה י א ה י ח י ד ה כ מ ע ט ה מ ק י י מ ת ש י ר ו ת א ו ט ו
בוסים בין־עירוני במדינה.״
גויםיין השופט
ה מ ל ה ״ צ י ב ו ר ״ ב מ ק ו ם ז ה ה נ ה ת ר ג ו מ ה ש ל ה מ ל ה ה א נ ג ל י ת .public
בפרק זה נכללים ב י ן ה י ת ר העוונות ה ב א י ם :
״ כ ל ה ע ו ש ה מ ע ש ה ה ע ל ו ל ל ג ר ו ם א ו ל ה ב י א ל י ד י ה י ז ק צ י ב ו ר י י א ש ם בעוון.״
וזה ל ש ו נ ו ב מ ק ו ר ו ה א נ ג ל י :
"Any person who does any act which may cause or tend to
"a public mischief is guilty of a misdemeanour.
א ש ת מ ש ב מ ל ה ״ ח י ז ק ״ כ ת ר ג ו ם ל מ ל ה ה א נ ג ל י ת .mischief לעת־עתה
ל״תקלה״. ה מ ל ו מ ד ,כ ב ׳ ה ש ו פ ט וזשין ,מ ת ר ג ם א ת ה מ ל ה mischief חברי
ב מ ש ך 150ש נ ה י ד ו ע עוון ז ה ל ב ת י ־ ה מ ש פ ט ה פ ל י ל י י ם ב א נ ג ל י ה ,א ו ל ם ע ד ה י ו ם אין
המשפט נ מ צ א ב ח ו ק ה ח ר ו ת ,א ל א מ צ ו י ה ו א בפס?)י־דין ב ל ב ד ו מ ה ו ו ה ע ב י ר ה ל פ י הוא
המקובל.
גדטיין חשופנו
— כבר התיישן ואיננו לענינגו. )(evil plight הפירוש הראשון — מזל־ביש (1
ה ש ו פ ט גוי־םיץ
ה ש ו פ ט גויסיי!
""The devil will some mischief find for idle hands to do.
גויטיין השופט
ה ש ו פ ט גויטיין
״ it would be a slander upon the law to suppose that an
offence of such magnitude is not indictable it is indictable at
the quarter sessions, as failing in with that class of offences,
which being violations of the law of the land, have a tendency,
as it is said, to a breach of the peace, and are therefore cog-
) ש ם ׳ D׳ nizable by that jurisdiction." .(368—369
האמורים לעיל ניתן ללמוד ,כי לורד קניון משווה היזק ציבורי ל מ ו ש ג מהדברים
ה מ ש פ ט י ש ל ה פ ר ת שלום הציבור.
ך ״ועבי־ ה א מ ו ר ל ע י ל מ ת א י ם ג ם ל כ ו ת ר ת ש ל פ ר ק י ״ א ל פ ק ו ד ת ה ח ו ק ה פ ל י ל י : 1936 ,
כלפי שלום הציבור״. רות
מ ש ת מ ש ב פ ס ק ־ ד י ן ז ה ) ה י ג י נ ש ,נ ,(2ב א ו ת ן ה מ ל י ם ,דהיינו:: )(Grose השופט גרוס
ה
לורנס מ ב י ע א ת הרעיון הנ״ל בפירוש ,ודבריו מהווים א ת יסוד היודיקטורה השופט
האנגלית לגבי הערעור שלפנינו ,ואלה דבריו:
ו־השופיט ל ו ר נ ס מ מ ש י ך ו א ו מ ר :
״ it seems to me also not to be necessary to specify the
persons, who became purchasers of stock, as the persons to be af-
fected by the conspiracy, for the defendants could not, except by
a spirit of prophecy, divine who would be the purchasers on a
"subsequent day ) ש ם ,ע ׳ .(419
השופט גויםיץ
"To raise the public funds may be an innocent act, but to con-
spire to raise them by illegal means, and with a criminal view,
is an offence ; an offence, perhaps not affecting the public in an
equal degree, as it were done with intend to affect the purchase
of the commissioners for the Redemption of the National Debt,
which would be affecting the public in its aggregate cap. .City";
.(420 ) ש ט י ן ׳
:וכן
: בטענותיו א מ ר בא־כוח ה ת ב י ע ה
"The defendants did a wrongful act which from its very na-
ture was calculated to cause public mischief between the count-
ries It was the 'doing an ׳act of which the probable conse-
quence may be highly injurious'. It is enough if persons do an
act which as its natural consequence has mischievous con-
sequence".
גויטיץ השופט
ג
ב מ ק ר ה שיברח ולא,במקרה זה ע ש ה ה נ א ש ם הסכם להחזיר ל ע ר ב א ת סכום הערבות
כ א ן ה ו ח ל ט כי ה ע ו ש ה חוזה מ מ י ן ז ה גורם להיזק.י ע מ ו ד בפגי ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב ש ע ת הדיון
: לורד אלורםטון אומר ב ש ם כל ה ש ו פ ט י ם .ציבורי
״ it is, in our opinion, difficult to conceive any act more ך
likely to tend to produce a public mischief than that which was
done in this case. It is the interest of the public that criminals
should be brought to justice, and therefore, that it should be
made as difficult as possible for a criminal to abscond ; and for
many years it has !been held that not only are bail responsible on
their recognizance for the due appearance of the person charged,
but that, if it comes to their knowledge that he is about to aib-
Bcond, they should at once inform the police of the fact."
.( ׳369 ,ב־נ1 י373KJB1 ,)1910(D, . )
ו
יברח אולם א פ ש ר ל פ ר ש ג ם פ ס ק ־ ד י ן זה כ ך שההיזק לציבור נ ב ע מ ה ת ו צ א ה ש ה נ א ש ם
היזק לציבור המעוניץ ד ה י י נ ו ׳ ע ל ־ י ד י מ ע ש ה ו י ג ר ו ם ב א ו פ ן ישיר ,ולא יבוא ע ל ענשו
לפניו ראה ,כגיל העבירה ב ה ס ב י ר ו את, ו י ת כ ן שאף ז ק ך ה ש ו פ ט י ס .ה נ א ש ם לדין בהבאת
.• י ר ו ש זה
ז
ביותר ובלי ש צ י ט ט איזה בפסק־דין קצר א מ ר ה ש ו פ ט ם ו י פ ם,(5 נ, ב י י ס י במשפט
:• ם ק ־ ד י ן שהוא בקשר לנימוק ש ל היזק ציבורי
גויטיין השופט
גויטיין השופט
משפט הוא מיוחד באופן בישראל כאן אותנו יעניין אשר פסק־דין
מ ש נ ת ,1936ב ו נ א ש מ ו מ ד פ י ס י ם ו מ ו ״ ל י ם ;R. v. Leese and another נ(1936), (15
דיבה בכתב על הקהילה היהודית באנגליה בלי להזכיר ש מ ו ש ל יהודי כלשהו. בהוצאת
הנאשמים הואשמו ב ה ו צ א ת דיבה ,ב ק ש ר לגרום להיזק ציבורי וכן ב ג ר י מ ת היזק ציבורי. א
ב ק ש ר לגרימת היזק אשמים נמצאו אולם הוצאת־דיבה, מעבירת זוכו הנאשמים
ו ב ג ר י מ ת ה י ז ק צ י ב ו ר י ) .ר א ה א ר צ ׳ ב ו ל ד ש ם ,ע ׳ ,1289נ.((15 ציבורי
ב ש נ ת 1938ה ו ר ש ע ה א ש ה א ח ת ב ע ב י ר ת ה י ז ק צ י ב ו ר י ע ל ש ה ו ד י ע ה כ י נ ג נ ב מ מ נ ה
בדוי סיפור סיפרה כלום ,א ל א ממנה ולא נגנב משהו ,בעוד שלאמיתו של ד ב ר ל א 2
למשטרה.
ם י נ ג ל ט ו ן ה ח ל י ט ב מ ש פ ט זה ,כ י ה מ ע ש ה מ ה ו ו ה ה י ז ק צ י ב ו ר י ה ו א י ל ו ה ד ב ר השופט
ג ר ם ל ע ב ו ד ה נ ו ס פ ת ו מ י ו ת ר ת ל מ ש ט ר ה ,נ.(16
ו מ ע ש ה א ח ר ,(17) ,ש ה י ה ב א ו ת ה ש נ ה כ ך ה י ה :
ג
במרכזיה ש ל א ח ת מעדי אנגליה ה י ט ע ה א ת המשטרה ,בהודיעו כי אוירוני טלפוניסט
מ ת ק ר ב י ם לאנגליה .על־ידי מ ע ש ה ז ה הוצרכה ה מ ש ט ר ה לבזבז א ת זמנה ולוודא האויב
א ם ה י ד י ע ה א מ נ ם נ כ ו נ ה היא.
) (Lewisש י ש ב ב ד י ן מ צ א א ת ה נ א ש ם א ש ם ב ע ב י ר ה ש ל ה י ז ק צ י ב ו ר י , השופט לואיס
בלבד אלא מעשה רשע mischievous מעשהו של הנאשם לא היה וציין ב ד ב ר י ו כ י ך
מוחלט:
ה
,Journal of Criminal ;Law מ ק ר י ם א ל ו ר א ה (1939) , )לגבי
ע מ ו ד י ם ,38—35נ.((17] ,(16
הנאשם ,א ש ר ה י ה ח ב ר עיריה א ח ת וגם מנהל חברה א ש ר ניהלה א ת עסקיה באותו ז
מהעיריה ועל־ידי־כך מ נ ע החברה, למען מקום ,ל ק ח פועלי העיריה לביצוע עבודות
ב ש י ר ו ת ם ש ל ה פ ו ע ל י ם .ב ס ך ־ ה כ ל ע ב ד ו ה פ ו ע ל י ם ב ע ב ו ד ה זו ב מ ש ך 211ש ע ו ת להשתמש
עבור הנאשם.
גויטיין השופט
ב א ־ כ ו ח ה נ א ש ם ט ע ן ש ל א ה י ה ז ה ה י ז ק צ י ב ו ר י א ל א כ י זוהי ל מ ע ש ה ת ב י ע ה א ז ר ח י ת
ש ל העיריה לקבל ת מ ו ר ה לערך העבודה ש ב ה נ מ נ ע מהפועלים לעבוד ל מ ע ן העיריה .בא־
כ ו ח ה נ א ש ם ה מ ש י ך וטען ,ש א ם כ י ה נ א ש ם ר י מ ה א ת מ ו ע צ ת ה ע י ר י ה ,י א ף כ י ה מ ו ע צ ה
מורכבת מאנשי ציבור — ה ר י הציבור גופו ל א רומה.
א ה בענין קיבל א ת ט ע נ ו ת בא־כוח ה נ א ש ם וזיכה אותו. השופט א ש ר
לגבי פםק־דין זה כותב ה ע ו ר ך :
״ ע ב י ר ה זו מ ע ו ל ם ל א ה ו ג ד ר ה ב ד י י ק נ ו ת מ ס פ י ק ה ,ו ב ג ל ל א פ י ה י ת כ ן
ו ל ע ו ל ם ל א י י ע ש ה ה ד ב ר ,א ו ל ם ג ב ו ל ו ת י ש לה ,ו ש מ ח י ם א נ ו כ י ג ב ו ל ו ת
3 א ל ה ה ו ע ר כ ו כ ר א ו י ע ל ־ י ד י ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב מ ק ר ה ז ה ״ )שם׳ ע׳ ,(355נ.(12
גויגויי! השופט
ד ב ר א ח ד מ ס ת ב ר ב ב י ר ו ר מ פ ם ק ־ ד י ן נ י ו ל נ ה ,mו ה ו א כ י ד ר ו ש ש ה מ ע ש ה א ש ר נ ע ש ה
י ה א עלול לגרום א ו להביא באופן ישיר להיזק הנזכר בפקודה שלנו.
זילברג השופט
זילברג השופט
מסופקני ,אמנם ,א ם השופט המודרני א ף הוא ידיר א ת עצמו ע ד כדי כך מן
ב ״ ד י ך .יתכן מאד ,כי ה ק ל וחומר התלמודי הקונקריטי הנ״ל ,ייראה בעיניו השימוש
מ פ ו ר ש ת ש ל החוק ,א ך ע צ ם הרעיון ה ע ת י ק ההוא ,ל א נם ליחו ע ד היום כהוראה
הזה ,ועדיין ה ו א ח י וקיים ב ש י ט ו ת ה מ ש פ ט הנאורות ש ל זמננו .אין ה ש ו פ ט חפשי
ב ש י ק ו ל י ה ה ג י ו ן שליו ,ע ל מ נ ת ל ה פ ו ך ל ד ב ר א ס ו ר א ת א ש ר ל א נ א ס ר להשתמש
ע ל ־ י ד י ה מ ח ו ק ק .ו א ם ה מ ח ו ק ק גופו ,מ א י ז ה ט ע ם ש ה ו א — א נ י מ ד ג י ש : בפירוש
מאיזה ט ע ם שהוא ,ושוכחה׳ ב כ ל ל — ל א ה ט י ל ג ו ש פ נ ק א פ ל י ל י ת ע ל ה מ ע ש ה ,ה ר י
כוונה מכוונת ,והעבריין יצליח ,ובדין יצליח, ״ ש ג ג ת מ ח ו ק ק ע ו ל ה זדון״ ,כ ל ו מ ר :
לחמוק ולעבור מ ב ע ד ללאקונה ההיא .במובן זה א מ ר מ י שאמר ,כי ״ספר החוקים
ה פ ל י ל י ה ו א ה ,מ ג נ א כ ר ת א ׳ ש ל ה ע ב ר י י ן ״ ,ו כ י מ ו ת ר לו ,ל א ז ר ח ,ל כ ל כ ל א ת מ ע ש י ו *
ה כ ת ו ב בו ,ועל־־פי ה כ ת ו ב בלבד. על־פי
זילברג השופט
זילברג השופט
זילברג השופט
ב ועכשיו שבאנו לכך ,ה נ ד ה לפנינו הדרך ל ב ד י ק ת השאלה ,מ ה ט י ב ה וטבעה ש ל .3
ה ע ב י ר ה ה נ ד ו נ ה ב ס ע י ף הנ״ל .ה ע ב י ר ה ה י א ״ מ ע ש ה ה ע ל ו ל ל ג ר ו ם א ו ל ה ב י א לידי ה ק ל ה
ו ה ד ג ש ה ו א ,כ פ י ש ר א י נ ו ,ע ל ה מ ל ה ״ צ י ב ו ר י ת ״ .א ם נ ש כ י ל ל ר ד ת ל ע מ ק י של ציבורית״,
מ ו ש ג זה ,וידענו ב ד י ו ק מ ה ה ם ת ח ו מ י ה ע ב י ר ה .
ג והתשובה מאין תימצא י ה י א תימצא בכמה מפסקי־הדין האנגליים העוסקים ב פ ר ש ת .4
בכמה מהם ,ולא בכולם .נ צ ט ר ך לנהוג כאן ברירה ממויימת ,ולהעדיף התקלה הציבורית:
א ת ה א ח ד ע ל פ נ י השני .כי א נ ו כאן ,בניגוד לאנגליה ,ל א מ פ י ״ ה ק ו מ ץ לאו״ ב ל ב ד אנו
חיים ,ב ב ו א נ ו ל פ ר ש א ת ה מ ו נ ה ה ט כ נ י ה נ ״ ל .א י ת ר ע מ ז ל נ ו ,א ו ל ה י פ ך :ש פ ר גורלנו .ויש
ל נ ו ח ו ק פ ל י ל י ח ר ו ת — פ ק ו ד ת ה ח ו ק ה פ ל י ל י —1936 ,ש נ ו ל ד לאחר מ ת ן פ ס ק י ־ ה ד י ן ההם,
ך ו ה ה ת ב ו נ נ ו ת א ל א י א ל ה מ ס ע י פ י ו ,ל א ו ד ו ק א ס ע י ף 105גופו ,ת ר א ה ל נ ו ,מ ה ל ק ב ל ו מ ה
ל ד ח ו ת מ ת ו ך פ ם ק י ־ ה ד י ן ש נ י ת נ ו ,ע ל פ נ י מ א ו ת ב ש נ י ם ,ב ס ו ג י א מ ש פ ט י ת וו ,ע ל ־ י ד י בתי־
ה מ ש פ ט האנגליים.
פםק־הדין האנגלי הרי דוגמא קונקריטית לכך ,בה אסביר א ת הרעיון הנ״ל ,והיא: .5
ה זה התקדים א ש ר היועץ , R . R 1 5 , ()181410 ,415. ( ;R . v. De Berenger
ה מ ל ו מ ד ה ס ת מ ך ע ל י ו ב ס ד ר ת ה ע ר ע ו ר י ם ש ל פ נ י נ ו .פ ם ק ־ ה ד י ן נ י ת ן ב י ו נ י ,1814 המשפטי
והענין הנדון בו ה ו א מ ע ש ה שהיה בשלהי ״המלחמה העולמית״ דאז ,בין נפוליאון ומעצמות
הברית — ,כחודש וחצי לפני ת ב ו ס ת ו ש ל הכובש הגדול ,והגלייתו א ל ה א י אלבה .העבידה
״קשר לגרימת ת ק ל ה ציבורית״ ,והמעשה שיוחס להם שהורשעו בה הנאשמים היתה:
ו כוזבות ,כ י ״ נ פ ו ל י א ו ן שמועות והפיצו אותה שנה ,ה ם הוציאו קול ה ו א ,כי ב פ ב ר ו א ר
בונפרטה הנ״ל״ נהרג ,וכי הנה־הנה ת כ ר ת ברית שלום ב י ן מ ל ך אנגליה והעם הצרפתי,
,,תוך ועל־ידי מעשיהם א ל ה ה ם גרמו לעליית מחיריהם ש ל מניות ובטחונות ממשלתיים,
כוונה פ ו ש ע ת ל ג ר ו ם פ ס י ד א ו נ ז ק ל כ ל נ ת י נ י ה מ ל ך א ש ר י ק נ ו ב י ו ם ה ־ 21ב פ ב ר ו א ר ,ח ל ק
או הלקים ,מניה או מניות ,במניות ה מ מ ש ל ה הפומביות ,ובבטחונות מ מ ש ל ת י י ם אחרים״
T )עי .(416
זילברג השופט
הוא הקשר הקשר. מטרת שהיתה ציבורית היא תקלה כי ״נקבע
ע ל ־ י ד י ש מ ו ע ו ת כזב ,א ת מחירם ש ל מ נ י ו ת ו ב ט ח ו נ ו ת פומביים להעלות
פ ו ג ע ת ב מ ח י ר ו שיל מ צ ר ך ה נ מ כ ר ה מ ט ר ה ג ו פ ה ה י א ת ק י ל ה ),(mischievous
בשוק ,ו א ם ה י א מ ק צ ה לו מחיר מדומה ,על־ידי ש מ ו ע ו ת כזב ,ה ר י זו היא
ת ר מ י ת ה ק ו ל ע ת א ל ה צ י ב ו ר כולו ,כי ה י א מ כ ו ו נ ת נ ג ד כ ל א ל ה ,א ש ר י ת כ ן א
ו י ה י ה ל ה ם ע ס ק כ ל ש ה ו א ע ם ה נ כ ס י ם ב א ו ת ו י ו ם מ ס ו י י ם ״ ) ע ׳ ,(10) ,(419—418
ה ע ו ב ד ה כ י ה מ ח ו ק ק ה א ״ י — א ש ר י ד ע ב ל י ס פ ק ע ל ה ת ק ד י ם ש ל דה־ביריאנז׳ה ,נ,(10
— מ צ א ל נ ח ו ץ ל ב נ ו ת ל ה ב י ת ,ל ע ב י ר ה זו ,ב ס ע י ף ,305ו ל א ש י כ ן א ו ת ה ע ם ״ כ ל ה נ ע ר י ם ״
כ״תקלה נחשב ש ל ס ע י ף ,105מ ע י ד ה כ מ א ה ע ד י ם ע ל כך ,כ י ה מ ע ש ה ה ה ו א ל א ה י ה
ב מ ו ב ן ס ע י ף זה .ש א ם ל א ת א מ ר כ ן — ע ל ש ו ם מ ה ו ל מ ה כ ל ה ט ו ר ח הלזה, ציבורית״
ומדוע לא הסתפק המחוקק ב מ ה שכבר נאמר על־ידו במרחק מאתיים סעיפים קודם לכן י ך
ע ד י י ן ל א א נ ס ה ל ה ס ב י ר כ א ן ,מ ד ו ע א י ן ה מ ע ש ה ש ל ס ע י ף 305נ ו פ ל ל ג ד ר ו ש ל ס ע י ף
בקביעת אסתפק רק לעת־עתה פםק־הדין — — 105ד ב ר ז ה י י ע ש ה ל ה ל ן ב ה מ ש ך
ה ת ק ד י ם ש ל ד ה ־ ב י ר א נ ז ׳ ה ,נ ,(10א י נ ו ע ש ו י ל ש מ ש ל נ ו מ ו ר ה ד ר ך ,ב ב ו א נ ו העובדה ,כי
להגדיר א ת סגולותיה ש ל ה ת ק ל ה הציבורית ,וכי — י ת ר ע ל כ ן — א פ ש ר לומר בוודאות,
כ י מ ע ש ה ב ג ו ן ז ה ל א י י ח ש ב כ ת ק ל ה צ י ב ו ר י ת ב מ ו ב ן ס ע י ף 105ש ל נ ו . ה
זילבוג השופט
תקלה בגרימת א ל י ז ב ט מנלי ,נ .(6ה י א ה ו ר ש ע ה קרה במשפט נראה ,מ ה הבה .8
ו ה מ ע ש ה ש י ו ח ס ל ה הוא ,כ י י ו ם א ח ד ה י א פ נ ת ה ל מ ש ט ר ת ה מ ט ר ו פ ו ל י ן ,מ ס ר ה ציבורית,
ה י א ו ר ש ל א י ש מסויים ,ו ה ו ד י ע ה כ י א י ש זה ה י כ ה א ו ת ה ב א ג ר ו פ ו ,ו ח ט ף מ ת ו ך א ר נ ק ה
מ ס פ ר ש ט ר י כ ס ף .א ת ה ת ק ל ה ה צ י ב ו ר י ת ש ב ד ב ר ר א ה ב י ת ־ ה מ ש פ ט בזה ,ש ה י א ג ר מ ה לכך,
כי קציני ה מ ש ט ר ה ,ת ח ת ל ה ת ע ס ק — כ פ י ש ה ם מצווים ועומדים — ב ד ב ר י ם ש ה ם ל ט ו ב ת
י ט פ ל ו ב ח ק י ר ת ה א ש מ ו ת כ ו ז ב ו ת ,ו י ב י א ו ע ל ר א ש ם ש ל נ ת י נ י ה מ ל ך צרור ,ש ל הציבור,
ח ש ד ו ת ,ה א ש מ ו ת ו מ א ס ר י ם ) ר א ה ש ם ,ע ׳ .(29—28
זילברג השופט
נ ג ר מ ה )או ע ל ו ל ה ה י ת ה ל ה י ג ר ם ( ר ע ה ל צ י ב ו ר ,א ך ל א ב ש נ י ה ם נ ג ר מ ה ה ר ע ה ל צ י ב ו ר ע ל ־
י ד י ר ש ו י ו ת ה צ י ב ו ר גופן .ד ה בירא־נז׳ה ,(10] ,ו ש ו ת פ י ו ה פ י צ ו ש מ ו ע ו ת כ ז ב ע ל מ ו ת ו ש ל
נפוליאון ,ו ג ר מ ו ,א ו ע ל ו ל י ם ה י ו ל ג ר ו ם ,ח ס ר ו ן כ י ס ל ח ל ק ג ד ו ל ש ל ה צ י ב ו ר .א ך מ ק ז ה
ה ם לא הזיקו לציבור ב א מ צ ע ו ת האורגנים הציבוריינז לציבור היה מ ע ש ה פרטי ש ל ה ם :
שלו .ל א כ ן ה י ה ה ד ב ר ב מ ק ר ה מ נ ל י ,נ .(6מ ה ש ה י א ע ש ת ה ,ה י ה ב ח י נ ת ״ י כ ה י ו ס י א ת י ו ס י ״ ,
ה י א ג ר מ ה ת ק ל ה ל צ י ב ו ר ב א מ צ ע י ו ת ה ז ר ו ע ה צ י ב ו ר י ת גופה .כ י ה ח ק י ר ו ת ,ה ה א ש מ ו ת ו ה מ א
על נעשים סרים שהיו יורדים ,ע ק ב התלונה הכוזבת ,על ראשו ש ל האזרח השקט ,היו
ידי המשטרה ,ו מ ט ע ם המשטרה ,והיא היא שהיתה גורמת במישרין לצרותיו ש ל הציבור.
ת ק ל ה כ ג ו ן זו ,נ א ה ל ה ו י א ה ל ה ש ת י ק ר א ב ש ם ״ ת ק ל ה צ י ב ו ר י ת ״ ,כ י ה י א צ י ב ו ר י ת מ כ ל
הן מ ב ח י נ ת הפוגע ,והן מ ב ח י נ ת הנפגע. הבחינות:
)R.v.Porter במשפט פורטר המקרה את פרטי הולמת גם דלעיל ההגדרה .10
, ( ( e r .א ש ר ב ע ק ב ו ת י ו ה ל ך ב י ת ־ מ ש פ ט ז ה ב ־ ע ״ פ 431/52 App. Rep 3 ,(1909. נ237 ,(4
) ״ פ ס ק י ־ י ד י ך ו .(21) ,(054 ,ה א מ ת נ י ת נ ה להייאמר ,כ י ה ד ב ר י ם ש נ א מ ר ו ע ל ־ י ד י ח ב ר י ,ה ש ו פ ט
א ג ת ט ,ב ־ ע ״ פ ,(21) ,131/52ה נ ״ ל ,מ ס ב י ר י ם א ת ה ר ע י ו ן ,ש ה ו נ ח ב י ס ו ד פ ם ק ־ ד י ן פ ו ר ט ר ,נ,(4
ב צ ו ר ה ה ר ב ה י ו ת ר מ ש כ נ ע ת מ ש נ ע ש ה ה ד ב ר ב א ו ת ו פ ס ק ־ ד י ן גופו .ה ת ק ל ה ה צ י ב ו ר י ת א ש ר
ר ב צ ה ל פ ת ח ו ש ל פ ו ר ט ר ,נ ,(4ה י ת ה ,כ י כ ד י ל ש ח ר ר א ד ם א ח ר מ מ ע צ ר ,ה ו א ע ר ב ב ס כ ו ם
ת מ ו ר ת ־ ה ס כ מ ת ו ש ל זה ל פ צ ו ת כ ס ף מסויים ל ה ו פ ע ת ו ש ל א ו ת ו ע צ י ר בבוא יום דינו,
אותו ,א ת פ ו ר ט ר ,ע ל כ ל ה נ ז ק י ם ש י י ג ר מ ו ל ז א ם ה ו א ,ה ע צ י ר ,ל א י ו פ י ע ב מ ש פ ט ,ו ס כ ו ם
הערבות יוחלט על־ידי בית־המשפט .ומה הוא הפסול שבדבר ,ומדוע ייענש א ד ם המסכים
ע ל כ ך א ו מ ר הגטופט א ג ר נ ט ,ב ה ת א י מ ו א ת ע ק ר ו ן פ ו ר ט ר ,ג,(4 משנה״ שכזה י ל״ביטוח
ה מ ע ש ה ב ־ ע ״ פ ,131/52נ ,(21ב ו ק י ב ל ה ע ר ב מ ן ה נ א ש ם — 150.ל ״ י ,ו ח ת ם ע ל לפרטי
ע ר ב ו ת ש ל — 1000.ל ״ י :
זילברג השופט
(, • K . B 2 , )730. )R. v Bransford; (1905 בי מקרה בריילספורד
שם, שהוכתר המעשה הנ״ל. 105 סעיף לגדרו של בארץ, כאן יפול, נ .(3גם ה ו א
להשגת קשר קשירת ובשם ״ ת ק ל ה ציבורית״ ,ה י ה : פלילי״ ״קשר בשם חליפות,
ה ו צ ה ר ב ב ק ש ה ,כ י ה מ ב ק ש זקוק ל א ו ת ו די־כון דרכון חוץ בריטי ,ב ט ע נ ו ת כוזבות ,ה י י נ ו :
בדי לנסוע ,הוא עצמו ,לרוסיה ,ואילו הכוונה ה א מ י ת י ת היתד״ לשלוח א ת הדרכון לשם,
כי המחשבה־תחילה, ואמנם סוף מ ע ש ה העיד על ש י ש ת מ ש בו מישהו אחר. על מנת
כ ע ב ו ר כ מ ה ה ד ש י ם נ מ צ א ה ד ר כ ו ן ה ב ר י ט י ע ל ג ו פ ו ש ל א ד ם א ח ד — לא מ ב ק ש ה ב ק ש ה —
א ש ר נהרג ,ע ק ב ה ת פ ו צ צ ו ת פצצה ,ב א ח ד מבתי־המלון ש ל ס ״ ט פ ט ר ם ב ו ־ ג ,ע י ר ה ב י ר ה
של רוסיה הצארית .ה ת ק ל ה לציבור ,כפי שראוה מחברי כתב־האישום ,ואתם ב י ת ־ ה מ ש פ ט ,
כ ל ו ל ה ה י ת ה ב כ ך ,כ י ע ק ב מ ע ש ה זה ,א ש ר ״ י ש מ ש ד ו ג מ א ר ע ה ל א ח ר י ם ״ ,ע ל ו ל ל ה י ג ר ם
אדוננו הנאמנים של והמקובלים בין נתיניו החוקיים ,החפשיים נזק ובלבול ,,ליחסים
אדוננו בין הקיימים השלום ״ליחסי וכן הנ״ל״, הרוסי הצאר ונתיניו של המלך
אדוננו המלך .כ ת ר המלבות ״בשלומו של לפגוע והדבר עלול והצאר הרוסי׳/ המלך
ו כ ב ו ד ה מ ל כ ו ת ״ )שם ,ע ׳ .(3) ,(744
זילברג השופט
ב ס ע י ף זה.
זילבו־ג השופט
זילברג השופט
לציבור תקלה פירושה: ב ס ע י ף ,105 הציבורית״ אשר ״התקלה סוף ד ב ר : .15 ג
ב א מ צ ע ו ת רשויות הציבור ,והיא מצויה ר ק כאשר כתוצאה ,או כ ה ש ת ל ש ל ו ת ,מ מ ע ש ה ו ש ל
ר ש ו ת ציבורית עושה ,או עלולה לעשות ,מ ע ש י ם ה מ ב י א י ם ר ע ה לציבור. הנאשם,
שלפנינו .א ם הפירוש הערעור להכרעת ופשוט, קצר רק צ ע ד אחד, ומכאן .16
ש י י ח ס ת י ל ס ע י ף 105נ כ ו ן ה ו א ,ה ר י א י ן מ פ ל ט מ ן ה מ ס ק נ ה ,כ י ה מ ע ש י ם ש נ ע ש ו ע ל ־ י ד י ך
ה מ ע ר ע ר אין ב ה ם משום עבירה ע ל הסעיף הנ״ל .ה ם )מנהלי אש״ד( ע ש ו מ ה ש ע ש ו מ כ ו ח
״ ס מ כ ו ת ם ״ ה ם ,ל א ״ ה ח ט י א ו ״ איזו ד ש ו ת צ י ב ו ר י ת ,ו ל א ע ש ו א ו ת ה כ ל י ש ר ת ב י ד ם ,ע ל
מ נ ת שהיא גופה — ה ר ש ו ת — תביא במו ידיה ר ע ה ע ל הציבור .יתכן מאד ,כי מ ב ח י נ ה
מוסרית אין ה פ ס ו ל ש ב מ ע ש י ה ם פ ו ח ת על־ידי־כך ,ויתכן ג ם כי הנזק ש נ ג ר ם כ א ן לציבור,
ענין ע ל ־ י ד י ת ק ל ה צ י ב ו ר י ת /,אמיתית״ .א ך זה הוא שנגרם אי פעם עולה על הנזק ק
ל ע נ ו ת בו ,ו א ם י ע ל ה ה ר צ ו ן ל פ נ י ו ל א ס ו ר ו ל ה ע נ י ש מ ע ש ה כ ג ו ן זה ,ה ו א י ע ש ה למחוקק
ז א ת ב ה ו ד א ת חוק ברורה ומפורשת .אפשר ,ש ה מ ח ו ק ק הישראלי כ ב ר מילא א ת החסר ההוא,
ע ל ־ י ד י צ ו ה ה ג נ ה מ י ו ם ) 6.9.53ק ו ב ץ ה ת ק נ ו ת ,(387ה מ ח י י ב א ת ה ש ו ת פ ו ת א ש ״ ד ל ק י י ם
כשבעה חדשים אחרי שניתן ו ב ש ע ו ת ה ק ב ו ע י ם בו — ,צ ו קוויה בימים שירותי את
טובת ויהא ה ד ב ר א ש ר יהא ,ה ר י על־כל־פנים, בפנינו. לדיון העומד המקרה קרות ן
ב מ ו ב נ ו ה י ו ת ר נ ר ח ב ש ל ב י ט ו י זה ,ד ו ר ש ת כ י ל א ת ה י י נ ה ב ח ו ק ע ב י ר ו ת ״ ב נ ו ת ־ הציבור,
בלי־־שם״ .ו כ י כ ל מ ע ש ה א ס ו ר י ה א נ ק ו ב ב ש ם ,א ו מ ו ג ד ר ה ג ד ר ה מ ס פ ק ת ,ב ״ מ ג נ א כ ר ת א
ש ל ה ע ב ר י י ן ״ .ל ש ם כ ך ט ר ח ת י ה ר ב ה ל ת ח ו ם ת ח ו מ י ם מ ד ו י י ק י ם ל ע ב י ר ת ס ע י ף ,105ואם,
כ פ י ש נ ר א ה לי ,ל א ט ע י ת י ב ה ת ו ו י י ת קווי ה י ק פ ה ,ה ר י מ ע ש ה ה מ ע ר ע ר ד נ ן נ מ צ א מ ח ו ץ
לגבול הסעיף הנ״ל. \
אחת לחוות ד ע ת תשומת הלב את להפנות רצוני דברי, אכלה את ובטרם .17
מרובה, חשיבות שהיא בעלת בהאג, הבינלאומי בית־הדין ) (Advisory opinionש ל
זילביג השופט
צווים אלה היה ב ה ם משום שינוי יסודי ,רדיקלי ,של החוק הפלילי הקיים• והש הינ:׳
ע ל ־ פ י ה וביטלו א ת ההוראה ה ק ו ד מ ת ש א מ ר ה :
— איגרי״ ״מרפסן ביניהן: — השונות הטענות בפירוט קולמוסי אטרוד לא
שהושמעו ל ה ג נ ת הצווים הנ׳׳ל .די אם אציין ,כי נציגי הםינאט הציגו א ת עצמם ,ל ל א
עליהם שנגלתה כפי — החדשה הנאצית, הקרימינאליסטית, התורה כחסידי בוש,
באו הללו כי הצווים וטענו, — מברלין ,ב מ א מ ר ו של א ח ד מ י נ י ס ט ר ש צ ו ט ט ע ל ־ י ד ם
ה״פורמאלי״ אשר הצדק במקום נציונאל־םוציאליםטי, צ ד ק ״אמיתי״ ,מהותי, להשליט
א ב ד עליו כלח .הם באו ,כביכול ,״לגאולי׳ א ת ה ש ו פ ט מ״כבליו״ של החוק ,והעניקו לו
זילברג השופט
א
(vide Permanent Court of International Justice, 1935, Series C, No. 77, at pp.
21—27, 54—68).
כך דיברו וכתבו וציטטו סניגורי הסינאט ש ל דנציג ,א ך שופטי בית־הדין של האג
מיד, אביאם ל א ה ת פ ע ל ו כ נ ר א ה מ ן ה א ר ג ו מ נ ט צ י ה ההיא ,ו ב כ מ ה ק ט ע י ם נפלאים ,א ש ר ב
ה ש ו פ ט זילברג