‫חוץ‪:Symporter .‬מעבר של ‪ 2‬מולקולות באותו כיוון אחת עם מפל הריכוזים והשניה נגד‪.

‬אקטיבי משני‪-‬משאבה מכניסה‪/‬מוציאה יון נגד מפל ריכוזים תוך שימוש‬ ‫גליקוגן הינו צורת תשמורת של גלוקוז‪ ,‬הגליקוגן הינו פולימר גדול המורכב מיחידות גלוקוז המחוברים בקשרים גליקוזידים ‪ (a(1-4‬כאשר יש הסתעפות‬
‫באנרגיה ואקטיבי משני(לרוב סימפורטר( משתמש בגרדיאנט הנוצר כדי להכניס יון אחר ביחד עם היון של משאבה‪ .‬מודל‪:‬יש צימוד משום ש ‪ s1‬ו ‪ s2‬זקוקים אחד לשני‬ ‫בכל שייר עשירי ‪.(a(1-6‬הגליקוגן הינו מאגר אנרגיה חשוב כי‪.1:‬משמש בופר השומר על רמת גלוקוז בדם‪.2.‬מקור אנרגיה בהיעדר חמצן‪,‬פעילות‬
‫כדי לעבור‪:antiporter.‬מעבר ‪ 2‬מולק' בכיווים שונים‪ .‬אחד עם והשני נגד‪(.‬גם אקטיבי משני(‪ .‬מודל‪:‬האנטיפורטר בעל ‪ 2‬אתרי קישור‪-‬אחד בתוך התא והשני מחוץ‬ ‫אנאירובית‪.3.‬ניתן לגייסו בקלות ולכן טוב בפעילות פתאומית‪.‬הגליקוגן נאגר בכבד ובשרירי השלד(ציטוזול(‪.‬ריכוזו בכבד גבוה יותר אולם יש יותר‬
‫לו‪(.‬בציור ‪ +Na‬עובר עם מפל מבחוץ לבפנים והמימן נגד מבפנילבחוץ(‪=electrogenic*.‬גורם לשינוי במטען כתוצאה מהמעבר‪=electroneutral.‬לא גורם לשינוי‬ ‫שרירי שלד מכבד ולכן סה"כ יש יותר גליקוגן בשריר‪.‬הבדלים בין חומצות שומן לגליקוגן‪.1:‬גליקוגן פחות עשיר באנרגיה‪.2 .‬גלוקוז שמקורו בגליקוגן‬
‫במטען כתוצאה מהמעבר‪.‬רקונסטיטוציה‪-‬שחזור פעילות חלבון מנוקה בממברנה מלאכותית‪ .‬מוציאים את החלבון ע"י דטרגנט שהוא חומר הידרופובי לפחות בצד אחד‪.‬‬ ‫משמש כמקור אנרגיה לתהליכים אנארוביים‪ .‬בכבד‪-‬יש יצירה ופירוק של גליקוגן והם מבוקרים לשמירה על רמת הגלוקוז בדם על מנת לספק את צרכי‬
‫הדטרגנט מקיף את החלבון ומאפשר לצאת מהממברנה המקורית ללא פגיעה במבנה הנטיבי של החלבון‪ .‬לשם סילוק הדטרגנט מבצעים דיאליזה עם פוספוליפידים‪.‬סוגי‬ ‫האנרגיה של האורגניזם השלם‪ .‬בשריר‪ -‬התהליך מבוקר לשם הענות לצרכי השריר בלבד‪.‬פירוק גליקוגן‪-‬‬
‫תעלות‪.1:‬ליגנד‪-‬קישור לליגנד חיצוני‪-‬מחוץ לתא משרה שינוי קונפורמציה של התעלה‪ -‬פתיחת התעלה וכך יש העברה ספציפית‪(.‬לדוגמא‪-‬רצפטור לאצטיל כולין(‪.2‬‬ ‫‪ glycogen(n( + ( Pi =( HPO4 ←‬הפירוק הינו בעצם תהליך הפוספולירציה ‪,‬חיתוך מהקצה‬
‫‪2−‬‬
‫‪ ‬‬ ‫(‪→ G − 1 − P + glycogen(n − 1‬‬
‫‪gly phosphorilaze‬‬
‫‪ -voltage‬שינוי בפוטנציאל חשמלי של הממברנה גורם לשינוי קונפורמציה ופתיחת התעלה‪ .‬הסלקציה מאוד מדויקת (‪-K,Cl,Cu,Na(3.signal ligand‬תלויות ליגנד‬
‫אך נפתחת בעת קשירת ליגנד בתוך התא‪.‬תעלות תלויות מתח‪:‬ישנם שינויים מהירים במתח ואילו התעלה איטית יותר ולכן יש מנגנון ‪ chain&ball‬הסוגר ופותח את‬ ‫הלא מחזר‪ .‬שלושת תהליכי הפירוק‪.1:‬שחרור ‪ G1P‬מגליקוגן ע"י גליקוגן פוספורילאז הגליקוגן פוספורילאז מפרק קשרי ‪ (a(1-4‬ע"י הרחקת מים‬
‫התעלה מהר‪.‬יש סלקציה לפי גודל ומטען‪ .‬יש ‪ 2‬שלבי פילטרציה‪ -pore.1:‬סלקציה ראשונה עפ"י גודל‪.2.‬פילטר‪-‬הפילטר יכול להיות מטען כלשהו‪ .‬בפילטר עוברים רק‬ ‫מהאתר הפעיל‪ -‬בכדי למנוע הידרוליזה‪.‬הפירוק נעשה עד ‪ 4‬שיירים לפני הסתעפות ‪.a(1-6(.2‬התאמת הגליקוגן שנותר להמשך פירוק‪ .‬האנזים טרנספרז‬
‫חומרים ששכבת המיום שלהם ספציפית מאפשרת אינטרקציה עם התעלה‪ .‬תעלת נתרן תלוית מתח –מכילה ‪ 4‬יחידות זהות להן רצף זהה של ח‪ .‬אמינו‪ .‬הפילטר מאפשר‬ ‫מוריד את ‪ 3‬השיירים לפני ההסתעפות(ככה שנשאר רק שייר ‪ 1‬שמחבר לההסתעפות( ומעבירם לקצה חופשי של השרשרת‪ .‬בנוסף מתרחש פירוק‬
‫מעבר ‪ Na‬עם שכבת מיום שלו‪.‬ליתיום שהוא קטן מנתרן גם כן יכול לעבור בתעלה עם שכבת המיום שלו‪(.‬אשלגן ממוים גדול יותר ולכן לא יעבור(‪ .‬יש חשיבות‬ ‫ההסתעפות‪-‬קשר ‪(a(1-6‬ע"י גלוקוזידאז ‪-(a(1-6‬מתקבלת מולקולת גליקוגן לינארית עם קשרי ‪(a(1-4‬בלבד ומולק' גלוקוז‪.3.‬הפיכת ‪ G1P‬ל ‪G6P‬‬
‫לנוכחות של חמצן ‪/‬חנקן לאינטרקציה עם הפילטר‪ .‬תעלת אשלגן‪ -‬תלוית מתח‪ :‬בעלת ‪ 4‬תתי יחידות‪-‬כל אחת בעלת ‪ 2a‬הליקסים‪ .‬שינוי מתח קונפורמציית התעלה‬ ‫להמשך מטאבוליזם ע"י פוספוגלוקומוטאז‪ 3 .‬אפשרויות המשך ‪.G6P:1‬סובסטרט ראשוני לגליקוליזה ‪ .2‬הופך ל ‪ NADPH‬או לנגזרות ריבוז במסלול‬
‫משתנה ‪ ,‬אלפא הליקסים זזים ונוצר פתח הידרופילי המאפשר מעבר יון טעון‪ .‬החדירות ל אשלגן גדולה פי ‪ 100‬מלנתרן הסיבה‪:‬האשלגן מתחיל לעבור ממוים אולם‬ ‫פנטוז פוספט‪.3 .‬יכול להיות מומר לגלוקוז חופשי ולהשתחרר לדם‪ -‬מתרחש בעיקר בכבד‪.‬פירוט השלבים‪ -‬גליקוגן פוספוליראז‪-‬מקטלז תגובת‬
‫באמצע הדרך יש כווץ של התעלה והוא מוותר על שכבת המיום תוך יצירת אינטרקציות פולריות עם קבוצת קרבוניל הנמצאת בפילטר‪.‬האנרגיה המבוזבזת בשחרור‬ ‫פוספולירציה –הסרה של שיירי גלוקוז מקצוות לא מחזרים של הגליקוגן‪.‬יתרונות הפוספורילציה על פני הידרוליזה‪.1:‬הסוכר משתחרר כבר מזורחן ‪.2‬‬
‫המיום מתקבלת חזרה ביצירת הקשרים ‪.‬נתרן לעומת זו בגלל גודלו הקטן לא יכול ליצור את הקשרים עם הקרבוניל ולכן אין החזר אנרגטי והוא לא יעבור‪ .‬מוטציות‬ ‫‪ G1P‬יכול להכנס מיד למסלול הגליקוליזה ‪ G1P.3‬טעון שלילית ולכן לא יכול לחדור ממברנה ולצאת מהתא‪ .‬בהידרוליזה נקבל גלוקוז ללא פוספט‬
‫המשנות את השיירים בחלק זה של החלבון יבטלו את הסלקטיביות‪ .‬תעלה תלויות ליגנד‪:‬אצטיל כולין רצפטור‪:‬תעלה תלוית אצטיל כולין מכילה פילטר הטעון שלילית‬ ‫ונצטרך ‪ ATP‬ע מנת לקבל תוצר זהה לזה המתקבל ישירות בפוספורילציה‪ .‬התהליך הפיך אבל מתרחש בכל זאת בגלל היחס ‪ Pi/G1P‬גדול ממאה‪.‬חסרון‬
‫הקובע ספציפיות לקטיונים(מורכבת מ ‪ 5‬יח'(‪ .‬התעלה בנויה ממספר תתי יחידות וה ‪ pore‬נמצא בין תתי היחידות‪.‬התעלה נפתחת בקישור אצטיל כולין ל ‪ 2‬יחידות‬ ‫הפוספורילציה‪ -‬אין עדיפות לתהליך מבחינה תרמודינמית‪.‬מנגנון האנזים‪ -‬בנוי מ ‪ 2‬תתי יחידות ‪.‬כל תת יחידה בנויה מ ‪ 2‬מתחמים‪ .1-‬אמינו טרמינלי‪-‬בעל‬
‫אלפא‪.‬התעלה נסגרת ע"י אצטיל כולין אסטראז – הוא נקשר לאצטיל כולין מחוץ לתא ריכוז אצטיל כולין חופשי יורד ‪ .‬האצטיל כולין שקשור לתעלה משתחרר(על‬ ‫אתר קישור לגליקוגן ‪ .2‬קרבוקסיל טרמינלי‪ .‬האתר הפעיל יכול לקשור ‪ 4‬מול' גלוקוז בו"ז וזה מסביר למה הוא מפסיק ‪ 4‬לפני ההסתעפות‪.2.‬טרנספרז ו‬
‫‪ (a(1-6‬גלוקוזידאז ‪ (a(1-6‬גלוקוזידאז עושה הידרוליזה על קשר ‪ (a(1-6‬ומשחרר מולקולת גלוקוז חופשית שעוברת פוספורילציה ע"י הקסוקינאז‪2.‬‬
‫(‪A‬אצטיל כולין(‪.‬תעלת אצטיל כולין פחות ספציפית מתעלות אשלגן ונתרן‪.‬ברגע‬ ‫מנת להגדי את ריכוזו החופשי( והתעלה נסגרת‪AchR + 2 A ↔ AchRA2 .‬‬ ‫האנזימים נמצאים יחד בשרשרת פוליפפטידית המתפקדת כאנזים בי פונקציונלי‪ .2.‬פוספוגלוקומיטאזהופך ‪ G1P‬שהתקבל משלב ראשון ל ‪*.G6P‬גלוקוז‬
‫שהיא נפתחת יונים עם מטען חיובי יכולים לעבור – היון שיעבור הוא זה שעובר עם מפל הריכוזים‪.‬רעלנים‪:‬ספציפיים לתעלות נתרן‪-‬אבו נפחא‪ :‬מייצר רעלן טטרה‬ ‫‪ 6‬פוספטאז –אנזים הידרוליטי הנמצא רק בכבד והוא מבקע את קבוצת הפוספוריל מ ‪ G6P‬ליצירת גלוקוז חופשי ו ‪ Pi‬שיכול לצאת בקלות מחוץ לתאים‬
‫דוטוקסין שיודע להקשר לתעלות ספציפיות לנתרן ולמנוע מעבר חומרים דרכה ויצירת פוטנציאל פעולה‪-STX.‬סקסיטוקסין‪-‬אותה פעולה‪ .‬ספציפי לתעלת אשלגן‪-‬‬ ‫‪G1P + UTP ←‬‬ ‫לדם‪.‬סנטזת גליקוגן‪ →UDP − glu cos e + ppi :‬‬
‫‪UDPglu cos e pirophosphorilase‬‬
‫‪ dendrotoxinns‬לתעלת אצטיל כולין ‪-DM.1‬אנאלוג לאצטיל כולין שיוגע להקשר ל ‪ 2‬המקומות ברצפטור וכך לאפשר דהפולריזציה תמידית של התא‪-.‬אצטיל כולין‬
‫לא יודע לפרק ‪ DM‬כי אין בו קשר אסטרי‪.‬יתכן כי ל ‪ DM‬אפיניות גבוהה מאוד לרצפטור והוא נקשר באופן בלתי הפיך‪.2 .‬סוקסיניל כולין‪ -‬גם אנאלוג לאצטיל כולין‬ ‫‪UDP-glucose G1P + UDP + H 2O → UDP − glu + 2 pi‬הינה צורה‬ ‫‪gly (n( + UDP − glu cos e ↔ gly ( n + 1( + UDP‬‬
‫ונקשר לרצפטור אך מפורק מהר ע"י אצטיל כולין אסטראז – קישור הפיך לממברנה‪.tubocuranine, carbetoxinise, bangarotoxin.3.‬סוגי משאבות‪-P-type:‬‬ ‫פעילה של גלוקוז‪ .‬התגובה ליצירתו הינה בשו"מ אך מכיוון ש ‪ ppi‬עובר הידרוליזה ל ‪ 2Pi‬התגובה הישירה מועדפת‪.‬התארכות שרשרת הגליקוגן‪ -‬תחילה‬
‫משאבות שבמהלך פעולתן עוברות פוספורילציה עצמית באספרטט‪ .‬דורשות ‪ ATP‬להעברת היון‪.‬משאבות מסוג זה‪:‬נתרן‪ ,‬פרוטונים ‪,‬אשלגן ‪,‬סידן(קלציום(התנאי‬ ‫ישנו פריימר והוא הגליקוג'נין‪ -‬אליו מתחברות ‪ 8‬יחידות של גלוקוז המגיעות מ ‪ UDP‬גלוקוז שמתפרק ורק אח"כ גליקוגן סינתאז המחובר אליו יכול‬
‫‪- F-type E + ATP −‬משאבות‬ ‫למעבר במשאבה זו הוא קודם קיום היון שאמור לעבור ואז רק הידרוליזת ‪ ATP‬בכדי למנוע בזבוז אנרגיה‪→ EP .‬‬
‫‪ADP‬‬ ‫להתחיל לסנתז בעצמו ולהאריך את השרשרת בקשרי ‪ .(a(1-4‬לאחר מכן מתחילות ההסתעפויות שאותן מבצע ‪(a(1-6‬גלוקוזידאז‪ .‬חשיבות ההסתעפויות‪:‬‬
‫המעבירות רק פרוטונים ומעורבות בסינתזת ופירוק ‪ ATP‬תוך ניצול גרדיאנט פרוטונים‪ .‬לרוב נמצאות במיטוכונדריה‪,‬כלורופלסטים ובעלות מספר רב של תת יחידות‪.‬‬ ‫‪.1‬העלאת המסיסות בגליקוגן ‪.2‬מעלות קצב פירוק וסינתה של גליקוגן ובכך מאפשרות זמינות‪.‬בקרות‪ :‬גליקוגן פוספורילאז‪ :‬דימר הקיים ב ‪ 2‬צורות‪– a-‬‬
‫‪ V-type‬משאבות שמעבירות פרוטונים‪.‬דומות מבנית ל ‪:F.ABC-type‬לא ספציפיות ומנצלות סוגי אנרגייה שונים להעברת חומרים(לא רק ‪.(ATP‬משאבת ‪Ptype‬‬ ‫מזורחן פעיל(נוטה ל ‪ -R( b‬לא מזורחן לא פעיל (נוטה ל ‪ , (T‬כל אחת משתי צורות נמצאת בו"מ בין ‪ R‬ל ‪ T‬שלה‪ .‬הם נבדלים אחד מהשני בקב'‬
‫‪ -ּ+Na+//K‬משאבה אלקטרוגנית ‪ 3Na:2K 2‬היונים עוברים בניגוד למפל הריכוזים המשאבה בונה פוטנציאל ממברנה שלילי‪.‬הנתרן יוצא מהתא והאשלגן נכנס‪.‬יש‬ ‫פוספוריל ‪ 1‬בכל תת יחידה‪ .‬בשריר‪:‬א‪ .‬מעבר מ ‪ b‬ל ‪ a‬מתבצע ע"י זרחון של שייר סרין אחד ע"י ריכוז גבוה של אפינפירין שבסופו ישופעל פוספורליז‬
‫הפיכה של אנרגיה כימית לחשמלית‪.‬יש שימוש בהידרוליזת ‪.ATP‬התעלה בנויה מ ‪ 2‬יחידות אלפא ו ‪ 2‬יחידות בתא ‪a2b2 . a‬תת יח'קטליטית ו ‪b‬אחראית על קיפול וייצוב‬ ‫קינאז‪ .‬בקרה אלוסטרית מבתצעת ע"י ‪ .E.garge‬המעבר הינו ממצב ‪ bT‬למצב ‪ bR‬כאשר מודולטור חיובי זה ‪ AMP‬שליליים‪.ATP, G6P :‬בשריר‬
‫‪ .‬רק בנוכחות שניהם התעלה תעבוד‪.‬מעכבים ספציפיים למשאבה‪:‬א‪ Digitoxigenin.‬ב‪ Ouabain 2.‬מעכבים אלה הינם קאריוסטרואידים (בעלי מבנה דומה‬ ‫במנוחה ‪ b‬נמצא במצב ‪ T‬ועם התחלת מאמץ יש עליה בריכוז ‪ AMP‬ויש אקטיבציה של ‪ b‬למצב ‪.R‬כבד‪ :‬הכבד אינו מושפע ממצב אנרגתי והגורם‬
‫לכולסטרול( והם מונעים דה פוספורילציה של המשאבה המזורחנת ובכך מגבירים את קצב ההתכווצות‪ .‬ג‪-vanadate.‬אנאלוג לפוספט‪ ,‬נקשר לחומצה האספרטית –‬ ‫האלוסטרי השלילי הינו גלוקוז‪ ,‬ריכוז נמוך של גלוקוז הופך את הצורון מ ‪ aT‬ל ‪.aR‬פוספורליאז קינאז‪:‬אנזים בקרה המזרחן את גליקוגן פוספורילאז מ‬
‫המעכב ההפיך היחיד‪.‬כל המעכבים חוסמים את פירוק ‪ .E2-P‬תפקידי המשאבה אשלגן נתרן‪.1:‬שמירה על יציבות אוסמוטית‪.2.‬שומרת על ריכוז אשלגן גבוה בתא (נחוץ‬ ‫‪b‬ל ‪ .a‬בנוי ‪ 4‬יח'(א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד(‪ .‬אתר הפעיל גמא ושלושת האחרות משמשות לבקרות‪ .‬האנזים נצמא תחת בקרה כפולה‪ .1:‬פוספורלילאז קינאז לא רק מזרחן‬
‫לפעילות אזימים(‪.3.‬שומרת על ריכוז נתרן נמוך‪.4.‬שמירה על פוטנציאל הממברנה ושחזורו לאחר פוטנציאל פעולה ‪.5‬גרדיאנט הריכוזים שנוצר משמש כוח אקטיבי‬ ‫את המטרה אלא גם עובר זרון בעצמו בתת יחידה בטא וכך מתבצע שפעולו החלקי‪ .‬הזרחון מתבצע ע"י פרוטאין קינאז ‪ (A (PKA‬שהוא עצמו שמופעל‬
‫משני ‪.6‬יצירת חום – תורם לשמירה על טמפ' הגוף‪.‬מעבר סוכרים בתא‪:‬צימוד משאבה ‪ K/Na‬לסימפורטר של גלוקוז ונתרן‪ .‬העברת ‪ Na‬עם מפל הריכוזים וגלוקוז נגד‬ ‫ע"י שליח שניוני ב ‪ ,cAMP‬שפעול קסקדה זו מתבצע גם ע"י הורמונים כגון אפינפרין‪ .2.‬ע"י יוני ‪ Ca‬הנקשרים לתת יחדה דלתא שהינה קלמודולין‪.‬‬
‫ויוניפור של גלוקוז‪ .‬ריכוז הנתרן בחוץ גבוה כתוצאה ‪ symporter‬מכניס נתרן עם מפל הריכוזים לתא וגלוקוז נגד מפל הריכוים לתא‪(.‬יש אתר נפרד לגלוקוז ונפרד‬ ‫שפעול זה חשוב בשריר שבו הכיווץ נגרם ע"י שחרור יוני ‪ Ca‬מ ‪ .SR‬לשם שפעול מלא של האנזים יש צורך בשתי הבקרות‪ .‬במקרה ויש זרחון בתת יח'‬
‫לאשלגן(‪-uniporter.‬מעביר את הגלוקוז מהתא לדם עם מפל הריכוזים‪ .‬היוניפורטר לגלוקוז רגיש למעכב ‪.cytochelasim B‬אם נוסיף לכל המערכת הזו וובאין הוא‬ ‫‪ a‬זה הוף ךפוספאטזה‪ ,‬כלומר מסירה זרחון גם בגליקוגן סינטז וגם בפוספורילאז‪ .‬השפעת הורמונים על מטבוליזם של גליקוגןהורמון‪ >-‬חלבון ‪G-> AC-‬‬
‫יעכב את המשאבה כך שיתקבל שיוויון ריכוזים של נתרן מ ‪ 2‬צידיי הממברנה ‪ .‬מע' הסימפורטר לא תפעל‪.‬כנ"ל אם נוסיף ולינומיצין שהוא יונופור‪ .‬מנגנון הסימפורטר‬ ‫‪>->cAMP ->PKA‬פוספורילאז קינאז‪>-‬קליקוגן פוספורילז‪.‬בשריר ההורמון הינו אפנפירין ובכבד גלוקוגון (מופרש כאשר רמת סוכר נמוכה(‪ .‬קליקוגן‬
‫ב ‪- +Na‬גלוקוז‪ :+ATPase Mg2+ -Ca2.‬משאבת ‪ P‬נמצאת על ממברנת ‪ SR‬ושואבת את הסידן ל ‪– SR‬יוצרת מאגרי ‪Ca‬המשתחררים כתגובה לגירוי עצבי‪ .‬לאחר‬ ‫סינטאז‪-‬מבוקר ע"י שינוי קוולנטי‪ .‬עובר פוספורילציה (זרחון( באתרים מרובים ע"י ‪ PKA‬וקינאזות אחרות‪ .‬הפוספורליציה הופכת אותו ממצב פעיל‬
‫התכווצות השריר המשאבה מופעלת ושואבת חזרה את הקלציום‪ .‬המגנזיום הינו קופקטור‪ .‬קישור היונים לא תלוי ב ‪ .ATP‬בשלב הראשון יש אפיניות לסידן שמתנה‬ ‫‪a‬למצב לא פעיל ‪ .b‬צורה ‪b‬המזורחנת דורשת ריכוז גבוה של ‪ G6P‬כפקטור אלוסטרי לפעילותו בעוד שצורה ‪ a‬פעילה ללא קשר לנוכחות ‪.G6P‬מערכות‬
‫את הקישור ל ‪ ATP‬מלווה בפוספורילציה שמשרה שינוי קונפורמציה שגורמת לירידה באפיניות‪ ,‬שחרור סידן דה פוספורילציה ושינוי קונפורמציה‬ ‫בלימה של ‪.cMP:1‬ישנם תאים המכילים פוספודיאסטרז שהופך ‪ cAMP‬ל ‪ AMP.2.PKA‬מוסיף זרחון ‪ 2‬בתת יח' ‪a‬לאחר שכבר זרחן את בטא כאשר‬
‫חזרה‪.‬יונופורים‪:‬מולקולה שאינה חלבון ותפקידה להעביר יונים מצידי הממברנה ולבטל מפל ריכוזים(שנוצר ע"י משאבה(‪ .‬עובד תמיד עם מפל הריכוזים ולא תלוי‬ ‫שתי היח' מזורחנות הפוספורילאז קינאז הופך למטרה קלה לפרוטאין פוספטז ‪ (PP1(1‬שגורם להסרת זרחון ודיכוי של פוספורליאז קינאז‪.3 .‬תת יח' ‪a‬‬
‫באנרגיה‪ 2 .‬מנגנונים עיקריים של העברה מזורזת באמצעות יוניפורים‪:‬א‪– Protein pores .‬חורים בממברנה המאפשרים מעבר חומרים‪,‬דוגמא‪ :‬גרמיצידין ‪ A‬מייצר‬ ‫בחלבון ‪ G‬בעלת אפיניות ל ‪AC‬רק כאשר היא מצוותת ל ‪ .GTP‬לתת יח' ‪ a‬יש אפשרות להפוך ‪ GTP‬ל ‪ GDP‬והקסקדה נפסקת‪ .‬בקרה הדדית על פירוק‬
‫מעין תעלה ‪ ,‬חור שמאפשר מעבר חופשי וכך מבטל את מפל הריכוזים‪.‬הוא חודר לממברנה ולא נמצא שם באופן קבוע‪ .‬ב‪– Carrier molecules .‬מולקולות שנושאות‬ ‫וסנטזת גליקוגן ‪- .PKA‬מזרחן פוספורילאז קינאז וגורם לו להיות פעיל וגם מזרחן גליקוגן סינטאז וגורם לו להיות לא פעיל‪ .‬המנגנון הזה מונע התרחשות‬
‫חומרים מצד אחד של הממברנה לצד שני‪ ,‬דוגמא‪ :‬ולינומיצין בולע את היון באופן חופשי ויחד איתו עובר דרך הממברנה הוא ספיציפי ל ‪ . .K‬בדיקות ‪:‬מעכב‪ .1 :‬לסמן‬ ‫סינטזה ופירוק גליקוגן‪-‬האטת קצב הפירוק ובמקביל ‪-PP1‬מעכב פוספורילאז קינאז וקליקוגן פוסורילאז ‪ a‬ע"י הורדת זרחון‪.‬מצד שני הוא מסיר קבוצת‬
‫רדיאקטיבית את אותו המעכב‪,‬לבודד את המשאבה ולראות עם המעכב קשור אליה‪ .2.‬הוספת יונופור לאחר מעכב תביא לירידה מהירה בכמות יון מסויים בתא‪ .3.‬שינוי‬ ‫פוספט מקליקוגן סינטאז ‪ b‬והופך אותו לצורה פעילה ‪ -a‬האצת הסינטזה‪ PP1.‬בנוי משלוש יח'‪ PP1.1 :‬תת יח' קטליטית ‪ RG1.2‬יח' רגלטורית בעלת‬
‫ריכוזי מעכב‪-‬ריכוז נמוך יחסום חלק מתעלות ותיהייה פעילות חלקית לעומת גבוה שיחסום יותר‪ .‬יונופור‪:‬הכנסת יון אחר ובדיקה אם הוא נכנס דרך החור שיוצר‬ ‫אפיניות גבוה לקליקוגן‪ I1 3.‬תת יח' אינהיבטורית שכאשר היא מזורחנת (ע"י ‪ (PKA‬היא מעכבת את ‪ .PP1‬בקרה על ‪.PP1- 1‬יח' ‪ RG1‬מקרבת את‬
‫היונופור‪ .2.‬לקחת ליפוזום ולטעון אותו בסידן‪,‬לבדוק אם היונופור משפיע גם הפעם‪ .3,‬יונופור מסומן להכניס ולבדוק אם הוא אכן בקשר עם הממברנה‪.‬‬ ‫‪ PP1‬למולק' הגליקוגן ומביאה לפעילות של ‪ .PP1‬ברגע שיח' זו מזורחנת ע"י ‪ PKA‬יש ניתוק מ ‪, pp1‬אין קישור של קליקוגן לתת יח' קטליטית ופעילות‬
‫מעבר ‪-e‬מולקולות ה ‪NADH‬ו‪ FADH2 -‬שנוצרו במעגל ה ‪ TCA‬וכתוצאה מחמצון חומצות שומן הנן מולקולות עתירות אנרגיה‪-‬כל אחת מכילה זוג‬ ‫‪ PP1‬יורדת‪ ,‬אקטיבציה של קסקדת ‪ cAMP‬מובילה להשבתת ‪ PP1‬משום שאינו יכול לקשור סובסטרט‪.2.‬פוספורילציה של ‪ I1‬ע"י ‪ PKA‬מונעת‬
‫אלקטרונים‪.‬פוספורילציה מחמצנת‪-‬היא התהליך בו נוצר ‪ ATP‬כתוצאה מהעברה של אלקטרונים מ ‪NADH‬או ‪ FADH2‬ל ‪O2‬ע"י סדרה של נשאי אלקטרונים‪.‬תהליך‬ ‫קטליזה המוצעת ע"י תת יח' ‪.PP1. 3‬ריכוז סוכר גבוה בדם גורם להפרשת אינסולין הגורם לשפעול סנטזת גליקוגן‪-‬אינסולין נקשר לרצפטור שלו‬
‫זה הינו המקור העיקרי ל ‪ ATP‬בתהליך אירובי‪.‬שרשרת מעבר האלקטרונים ופוספורילציה של ‪ ADP‬מצומדים ע"י גרדיאנט הפרוטונים לאורך הממברנה‬ ‫(טירוזין קינאז( ומוביל לאקטיבציה של פרוטאין קינאז מסויימים שרגישים לאינסולין המזרחנים תת יח' ‪ RG1‬באתר שונה מזה המזורחן ע"י ‪,PKA‬‬
‫המיטוכונדיאלית הפנימית‪.‬פוספורילציה מחמצנת מהווה סיום שלסדרה של מעברי אנרגיה‪ :‬בתחילה פחממנים מתחמצנים במעגל החומצה הציטרית ליצירת אלקטרונים‬ ‫הזרחון גורם להעלאת אפיניות של ‪ RG1‬עם תת יח' ‪ PP1‬כתוצאה מכך יש הורדת זרחון של גליקוגן סינטאז(פעיל(‪ ,‬גליקוגן פוספורילז(לא פעיל(‬
‫בעלי פוטנציאל מעבר גבוה‪ .‬אח"כ אלקטרונים אלה מומרים ע"י שרשרת מעבר האלקטרונים לכוח מניע של פרוטונים (‪ (proton-motive force‬ואח"כ הכוח המניע‬ ‫ופוספורילאז קינאז(לא פעיל( ויש סינטזה של גליקוגן *אם נוצל כל הגליקוגן בשריר‪ ,‬האם זה יכול לסטנז גלוקוז דרך גליקואגינזה? לא ניתן כי לגליאו'‬
‫של הפרוטונים משמש ליצירת ‪.ATP‬למיטוכונדריה ‪ 2‬ממברנות‪ :‬ממברנה פנימית וממברנה חיצונית‪ .‬החלל שבין ‪ 2‬הממברנות נקרא החלל הבין ממברנלי והחלל שבתוך‬ ‫צריך ‪ G6P‬וזה הפך כולו לגלוקוז ויצא לדם‪ ,‬כמו כן הגליקוא' מתרחשת בכבד ולא בשריר‪-TCA.‬הקישור בין סיום הגליקוליזה למעגל החומצה הציטרית‬
‫הממברנה הפנימית נקרא מטריקס‪ .‬פוספורילציה מחמצנת מתרחשת על הממברנה הפנימית להבדיל ממרבית הריאקציות של מעגל החומצה הציטרית וחמצון השומנים‬ ‫הוא דקרבוקסילציה מחמצנת של פירובט ע"י האנזים פירובט דהקרבוקסילז‪/‬דההידרוגנז ליצירת אצטיל ‪.CoA‬מעגל החומצה הציטרית מתרחש בתוך‬
‫שמתרחשות במטריקס‪.‬הפונקציה העקרית של מעגל החומצה הציטרית הייתה לייצר ‪NADH‬ו‪FADH2 -‬ע"י חמצון של אצטיל ‪.CoA‬בפוספורילציה מחמצנת משמשים‬ ‫המטריקס במיטוכונדריה לעומת הגליקוליזה שמתרחשת בציטוזול‪.‬היצירה של אצטיל ‪ CoA‬מפירובט‪:‬הפירובט הינו התוצר של הגליקוליזה אשר‬
‫‪NADH‬ו‪ FADH2 -‬להפוך חמצן מולקולרי למים‪ .‬התהליך מתרחש ע"י סדרה של שרשרת מעבר אלקטרונים שמתרחשת דרך מספר נשאים ומכונה שרשרת מעבר‬ ‫בתנאים אנאירובים מותמר לחומצה לקטית‪/‬אתנול‪ .‬בתנאים אירובים הוא מוכנס למיטוכונדריה ע"י מסירה של ‪ -OH‬בעזרת נשא‪ .‬במטריקס של‬
‫האלקטרונים‪ .‬שרשרת מעבר האלקטרונים מכילה ארבעה קומפלקסים חלבוניים‪ 3 :‬משאבות פרוטונים וקשר פיזי למעגל החומצה הציטרית‪:‬האלקטרונים‬ ‫המיטוכונדריה הפירובט עובר דהקרבוקסילציה מחמצנת ע"י האינזים פירובט דהידרוגנז קומפלקס ליצירת אצטיל ‪ CoA‬בתגובה הבלתי הפיכה‪:‬‬
‫מועברים מ ‪NADH‬ל ‪O2‬דרך שרשרת של שלושה קומפלקסים חלבוניים (‪ .(1,3,4‬מעבר האלקטרונים דרך קומפלקסים אלה מוביל לטרנספורט של פרוטונים דרך‬ ‫‪ Pyruvate + CoA +‬בפעילות הפירובט דהידרוגנז משתתפים חמישה קואינזימים‪TPP, :‬‬ ‫‪NAD + → acetylCoA + CO2 + NADH‬‬
‫הממברנה הפנימית‪.‬פירוט שרשרת מעבר האלקטרונים‪:‬קומפלקס ‪ :1‬הריאקציה שמקוטלזת ‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ Lipoic acid, FAD, CoA‬ו‪.+NAD -‬ישנם ‪ 3‬שלבים לתהליך‪ :‬דהקרבוקסילציה‪ ,‬חמצון והעברת קבוצת האצטיל ל ‪.CoA‬שלב הדהקרבוקסילציה‬
‫‪ NADH‬קשירת ‪ NADH‬והעברת ‪ 2e‬ל ‪FMN‬לקבלת ‪( FMN2‬בנסוף ל ‪e‬נקשרים גם ‪ .(p‬ה‬ ‫‪+ Q + 5H‬‬ ‫‪matrix‬‬ ‫‪→ NAD + QH 2 + 4 H‬‬ ‫‪cytosol‬‬ ‫מניב את האנרגיה שמניעה את ‪ 2‬התהליכים שלאחר מכן‪ .‬פירוט שלבי התהליך‪:‬ב ‪ :E1‬פירובט נכנס לקומפלקס ונקשר ל ‪ TPP‬כתוצאה מכך יש שחרור‬
‫‪2e‬משם עוברים לקופל' ברזל המיוצב עי שיירי ‪(.S‬אין מעבר ‪ .(p‬הקב' הפרוסטטית השלישית שמקבלת ‪ e‬היא ‪ CoA Q (UQ‬נייחת(‪.‬יש שאיבת שני פרוטונים ומעבר‬ ‫של ‪ CO 2‬מפירובט‪ .‬הידרוקסילאתיל (מה שנשאר לאחר שיחרור הפד"ח( מועבר לקבוצה הפרוסטטית ליפואמיד של אנזים ‪.2E‬הליפואמיד מחובר‬
‫למצב ‪QH2‬ואח"כ העברת אלקטרונים ל‪.FeS-‬בסופו של דבר ה ‪ e‬מועברים ל ‪ Q‬נייד ונשאבים ‪ 2p‬נוספים מהמטריקס וה ‪ Qh2‬נע לקומפ' ‪.3‬קומפלקס ‪:2‬האנזים‬ ‫לאנזים באמצעות זרועה שנכנסת לתוך ‪ E1‬ומעבירה את ההידרוקסילאתיל ל ‪E2‬בקשירת ליפואמיד להידרוכסיל משתחררים ‪ 2e‬לאחר קשירה זו מוכנס‬
‫סוקסינאט דה הידרוגנאז אשר יוצר ‪FADH2‬במעגל ה ‪ TCA‬ע"י החמצון של סוקסינאט לפומראט מהווה חלק מקומפלקס ‪FADH2 .2‬אינו עוזב את הקומפלקס אלא‬ ‫ההידרוכסילאתיל לאתר הפעיל של ‪ E2. E2‬מחמצן את ההידרוקסילאתיל והופך ל ‪O=CCH3‬ושם מודבק לו ‪ COA‬ומשתחרר אצטיל ‪ .COA‬את שחזור‬
‫האלקטרונים שלו מועברים ל ‪ Fe-S‬ומשם ליוביקוינון נייד שהופך ליוביקוינול שנודד גם לקומפלקס ‪ .3‬קומפלקס זה אינו מעביר פרוטוניםוכתוצאה מכך פחות ‪ATP‬‬ ‫הזרוע של ‪ E2‬עושה ‪ E3‬ע"י העברת ‪ 2e‬ל ‪ +FAD2‬שהופך ל ‪ FADH2‬ואז ‪ NAD+‬הופך ל ‪.NADH‬פירוט שלבי המעגל‪:‬התגובה הראשונה שמתחילה‬
‫נוצר מחמצון של ‪ FADH2‬מאשר של ‪ .NADH‬קומפלקס ‪ :3‬ציטוכרום – חלבון מעביר אלק' בעלקב' הם‪ .‬יון הברזל עובר חמצון חזור‪ .‬תפקיד ל‪ CytC-‬המחומצן‪.‬‬ ‫את המעגל היא דחיסה אלדולית ובעקבותיה הידרוליזה‪:‬השלב ‪ .acetylCoA+Oxaloacetate→citrylCoA :1‬האנזים שמקטלז את התגובה הינו‬
‫החלבון מכיל ‪ 3‬קבוצות הם בתוךשתי יח' ‪ Cyt – Bl‬אפיניות נמוכה‪ Bh ,‬אפיניות גבוהה(שתי קב' בציטוכרום ‪ .(B‬בתוך ‪ CytC‬יש קב' הם‪ .‬מרכז רייסקי שונה מ‪FeS-‬‬ ‫ציטראט סינטאז (‪ citrate synthase(.Oxaloacete‬נקשר ראשון אל האנזים ומשרה שינוי קונפורמציה שיוצר אתר קישור ל ‪acetylCoA‬שלב שני‪:‬‬
‫רגיל כי הוא מיוצב יותר‪.‬יש שני אתרי קישור ל‪ UQ (Q0/Q1(. QH2-‬נקשר ל‪Q0 -‬העברת אלק' ושחרור פרוטון‪ .‬אלק' ‪ 1‬הולך למ‪ .‬רייסקי ציטו' ‪ C 1 ‬ציטו'‬ ‫‪ citrylCoA‬עובר הידרוליזה ליצירת ציטראט ו ‪ CoA‬תגובה זו היא עתירת אנרגיה וזה מה שדוחף את השלב כולו לכיוון התוצרים(השלב הראשון לבד‬
‫‪ C‬מחומצן צורהמחוזרת עוזבת את האנזים‪ .‬אלק' ‪ 2‬עובר ל‪CytB-‬ומשם למצב המחומצן של ‪ UQ‬באתר ‪Q1 ‬חיזורל‪Q-  -‬באתר ‪ Q0, UQ‬שהעביר אלקטרון‪,‬‬ ‫לא מועדף תרמודינמית(תגובת איזומריזציה של הציטראט לאיזוציטראט‪ :‬יש "הזזה" של ‪ OH. a-keto' dehidraginaze‬עובד כמו פורובט דהידרוגנאז‪.‬‬
‫פרוטון משתחרר מגיע אלק' שני ל‪ -Q-‬וגורם לשאיבת שניפרוטונים ליצירת ‪QH2 ‬דיפוזיה של ‪ QH2‬לאתר ‪Q0‬קומפלקס ‪:4‬‬ ‫שלב זה הינו השק"מ‪.‬סטויכומטריה של התגובה‪ 2:‬פחמנים נכנסים בצורת אצטיל ו ‪ 2‬עוזבים את הריאקציה בצורת פחמן דו חמצני‪ 4.‬זוגות יוני מימין‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫עוזבים (‪ 8‬אלקטרונים(‪.‬מיוצרת מולקולת ‪(GTP‬ולא ישירות מהמעגל נקבל ‪ ATP(2‬מולקולות מים נכנסות לתגובה‪.‬מקבלים ‪ 3‬מולק' ‪(NADH‬כל אחת‬
‫‪ 4Cyt _ c red + 8 H matrix + O2 → 4Cyt _ cox + 2 H 2 O + 4 H cytosol‬חמצון ‪ CytC‬מחוזר המצומדלחיזור מולק' ‪ O2‬לקבלת שתי מול' מים‪.‬קיימות ‪ 3‬תת‬ ‫‪(ATP 2.5‬מולק' ‪(FADH2 (1.5 ATP‬בסבוב ‪ 1‬של המעגל נקבל ‪.ATP 9‬יש לציין כי המעגל פעיל אך ורק בתנאים אירובים מפני שלא ניתן לקבל‬
‫יח'‪ ,‬שתי קב' הם‪ 3 ,‬יוני ‪ Cu‬מרוכזים בשני מרכזים ‪ A‬ו‪ .B-‬מרכז אחד(‪ (CuA/CuA‬מכיל שני יוני נחושת שמחוברים בגשר ציסטאיני‪.‬הגשר מקבל את האלק' מ‪-‬‬ ‫‪ NAD+,FAD‬במידה ולא מתרחשת שרשרת מעבר האלקטרונים שמחייבת חמצון‪.‬בקרה‪:‬הפירובט דהידרוגנז מבוקר אלוסטרית וע"י פוספורילציה‬
‫‪.CytC‬יון הנחושת האחרון ‪ CuB‬מחובר ל‪ 3-‬ח"א ‪.His‬שתי קב' ההם נקראות ‪( A‬מקבלות אלקט' מ‪ (CuA/CuA-‬ו‪( A3 -‬מעבירה אלק' ל‪CuB(. CuA3 +CuB-‬‬ ‫הפיכה‪:‬התגובה ליצירת אצטיל ‪ CoA‬מפירובט אינה הפיכה‪.‬ולכן מבוקרת ע"י מספר בקרות‪.1:‬ריכוז גבוה של תוצרי הריאקציה מעכבים את הריאקיה‪:‬‬
‫יוצרות את האתר הפעיל שבו ‪ O2‬מחוזר למים‪ CytC .‬מעביר אלק' ל‪ CuA/CuA-‬ומשם ל‪ HemA  -‬ל‪ HemA3 -‬ל‪ CuB-‬שעוברחיזור לקבלת ‪Cu+ ‬מול'‬ ‫‪ acetyl CoA‬מעכב את ‪ E2, NADH‬מעכב את ‪.E3. 2‬בקרה קוולנטית – פוספורילציה של הפירובט דההידרוגנז (‪ (E1‬ע"י קינז ספציפי מדכאת את‬
‫נוספת נקשרת ועוברתאותה הדרך אך האלקט' נעמד ב‪ A3-‬ועובר חיזורל‪ Fe+2 -‬אטום הברזל במצב זה קושר חמצן (אפיניות גבוהה(‪‬קשירת ‪ O2‬וקרבה בין ‪A3‬‬ ‫האקטיביות של הקומפלקס‪ .‬פעולתו של פוספוטאז ספציפי מאקטבת את הקומפלקס מחדש (ב ‪ .(E2‬יחס גבוהה של ‪NADH/NAD+, acetyl‬‬
‫ל‪( CuB-‬שהוא ‪ (+Cu‬גורמים לגשר פירוקסידי הוספת אלקטרון נוסף ע"י ‪ CytC‬בנוסף לשאיבת פרוטון שנקשר לחמצן הקשור ל‪ CuB-‬גורמת לביקוע הקשר של‬ ‫‪ CoA/CoA, ATP/ADP‬מעלה פוספורילציה ומעכב את הקומפלקס‪ .‬ריכוז גבוה של ‪ ,ADP‬פירובט‪ ,‬יהיה צורך בהפעלת הקומפלקס וכן הפעלת קינאז‬
‫ה‪ O2-‬כתוצאה מביקוע הקשר יש משיכה של פרוטון נוסף שגורמת לחיזור קבוצת ה‪ Fe-‬של ‪ A3‬ואז יש שאיבת שני פרוטונים ושחרור שתי מולק' מים‪.‬מעגל ה‪-‬‬ ‫–הגברת דהפוספורילציה‪ .‬עלייה בריכוז הסידן (‪( (Ca‬שמועלה הורמונלית ע"י אזופרסין ואינסולין( משפעלת את הפירובט דהידרוגנז ע"י שפעול‬
‫‪(:Q‬קומפ' ‪)3‬המנגנון עבור הצימוד של העברת אלקטרון מיוביקוינול לציטוכרום ‪ c‬אל שאיבת פרוטון ידוע בשם מעגל ‪.Q‬מעגל ה ‪ Q‬מבצע גם את המעבר מנשא של‬ ‫הפוספטז‪.‬נקודות בקרה נוספות‪:‬בקרה מבוצעת בשני אתרים נוספים‪.‬מעגל החומצה הציטרית כמקור לאבני בניין לביוסינתזה‪:‬באמצעות גלוקונאוגנזה ניתן‬
‫שני אלקטרונים – יוביקוינול‪ ,‬אל נשא של אלקטרון אחד – ציטוכרום ‪ .c‬סיכום מעגל ‪:Q‬שני מולקולת של ‪ QH2‬מחומצנות ליצור שני מולקולות ‪ ,Q‬מולקולה אחת‬ ‫להפיק גם כן אוקסואצטט ולהכניסו למעגל‪ ,‬ברמת אנרגיה נמוכה‪.‬לאצטיל קואנזים ‪ A‬יש יציאה לשומנים‪ .‬אוקסלואצטט יש יציאה לאספרטט‪-‬ח‪.‬אמינו‬
‫של ‪ Q‬מחומצנת ל ‪ ,QH2‬ששני מולקולות של ציטוכרום ‪ c‬מחוזרות‪ ,‬ארבעה פרוטונים משוחררים בצד הציטופלזמטי של הממברנה ושני פרוטונים נשאבים‬ ‫נוספות‪ ,‬פירינים פירומידינים‪.‬ציטראט הולך לח‪.‬שומן וסטורואידים‪.‬א' קיטו הולך ליצירת גלוטמט‪-‬ח‪.‬אמינו אחרות ופורינים‪.‬סוקסיניל קוא הולך ל ‪heme‬‬
‫מהמטריקס‪ .‬סדר הנשאים ומעכבים ‪NADHFMNFeSCoQCytBFeSCytC1CytCCytACytA3O2:‬רוטנון ואמיטל – מעכבים‬ ‫‪ ,‬כלורופיל ופורפירינים‪.‬מחלת ברי ברי‪ :‬נגרמת מחוסר בתיאמין‪ -‬ויטמין ‪ B1‬תיאמין מרכיב את הקבוצה הפרוסטטית של ‪ , E1‬פגיעה זו תמנע את השלב‬
‫בין ‪( FeS‬קומפ' ‪ (1‬ל‪( CoQ-‬יוביקוינון(‪ .‬אנטימיצין ‪ – A‬מעכב בין ‪( CytB‬קומפ' ‪ (3‬ל‪ (FeS (CytC1-‬ציאניד‪ – N3-, CO ,‬מעכבים את ‪( CytA3‬קומפלקס ‪  (4‬אין‬ ‫הראשון של הדקרבוקסילציה של הפירובט ולא יתקבל אצטיל ‪ -COA‬חוסר יכולת ליצור אנרגיה הגוף לא יכול לסנתז ויטמינים‪ .‬השפעה פיזיולוגית‪-‬‬
‫העברת אלק' לחמצן‪ .‬פריציאניד – מקבל אלקטרונים מלאכותי (אלק' אחד( בין ‪ CytA‬ל‪ .CytA3-‬מונע העברת אלק' לקומפלקס ‪ – Mg/HexoKinase.4‬קטלוז תהליך‬ ‫פגיעה במוח‪,‬העצבים נפגעים ממחלה זו‪ .‬ארסנט‪/‬כספית‪ :‬בעלי אפיניות גדולה לקב' ‪ SH‬של הליפואמיד ב ‪ E2‬גורמים לאנאקטיבציה של הקומפלכס ולכן‬
‫לא נוצר אצטיל ‪ .COA‬דומה למחלה ברי ברי‪ .‬פגיעה זהה תהיה בשלב בו האנזים הינו אלפא קטו דהידרוגנז‪-2O .‬דרוש ל ‪ TCA‬רק כמקבל ‪ -e‬בסוף‬
‫יצירת ‪ G6P+ADP‬שבלעדיו אין יצירת ‪ATP ‬אין שרשרת העברת אלקטרונים‪.‬העברת הפרוטונים לציטוזול יוצרת ‪PMF (ΔµH=ΔΨ+ΔPh=2.3RT*ΔPh+F‬‬
‫התהליך כדי ליצור מחדש את ‪ NAD+‬ו ‪ FAD‬ו ‪ TCA‬עצמו לא מייצר כמויות של ‪.ATP‬‬
‫‪ .(ΔΨ‬מבנה ופעולת ‪:ATPase‬בנוי משתי תת יחידות‪ -F1 :‬אתר סינטזת ‪ ATP‬פונה במצב הרגיל אל תוך המיטוכונדריה מכילה ‪ 5‬סוגים של שרשראות פוליפפטידית‪.‬‬
‫ציטוסקלטוןהוא שלד התא השומר על צורתו ומאפשר תנועתו‪ .‬משחקת תפקיד חשוב בניוד תוך תאי של חומרים וחלוקת התא‪ 3.‬חלבונים ציטוסקלטיים‬
‫‪ -F0‬תעלה לפרוטונים שממוקמת על גבי הממברנה הפנימית‪ 3.‬הקונפורמציות של תת היחידה ‪ -β:T- tight‬קונפורמציה זו קושרת ‪ ATP‬באפיניות מאוד גבוהה מה‬
‫בתוך התא‪.1:‬מקרופילמנטים‪:‬תת יח' שלו זה אקטין‪.‬יוצרים מבנים ארוכים מאוד‪.‬אקטין מאוד דינמי‪,‬הם יוכלים להתפרק ולהבנות מהר‪ -IF.2.‬תת יח'‪:‬‬
‫שמאפשר לה לסנטז ‪ ATP‬מ ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬עם קבוע שו"מ קרוב ל‪.1-‬קטנפורמציה שלא משחררת ‪-ATP.L- loose‬קושרת ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬אבל לא מסנטזת ‪ATP.O-open‬‬
‫קרטין‪-‬חלבון מרכזי בתאי העור ויוצר גם שערות‪.‬למינס‪-‬חלבון בודד בתוך גרעין המייצב את הממברנה הפנימית של מעטפת הגרעין‪.‬וימנטין‪-‬נותן חוזק‬
‫‪-‬יודעת לשחרר ‪ ATP‬אבל גם קושרת ‪ ATP‬ופוספט אבל לא כולאת אותם (כלומר יכול להשתחרר ולהיקשר – שו"מ(‪ .‬כאשר תת יח' ‪ γ‬מסתובת ‪ 120‬מע' נגד כיוון‬
‫מכני לתאים‪.‬ניורופילמנטים‪-‬מחזקים את ההקסונים הארוכים של נוירונים‪.‬הרכבה וארגון של ‪-IF‬ביחס לאקטין ‪(1‬סיבים רחבים יותר ‪(2‬אין להם קישור‬
‫השעון יח' ‪ T‬הופכת ל‪( O-‬ה‪ ATP-‬שסונטז יכול להשתחרר(‪ ,‬יח' שבמצב ‪ L‬תהפוך להיות ‪( T‬תסנטז ‪ (ATP‬והיח' שבמצב ‪ O‬תהפוך ל‪ L-‬ותלכוד את ה‪.ADP+Pi-‬‬
‫ספיציפי כלומר בכל רקמה יש חלבונים שונים ממשפחה זו ‪.3‬אינם פולריים‪ ,‬הבניה של ‪ IF‬הינה לשני הכיוונים כלומר בצורה הופכית‪ .3 .‬מיקרוטובולים‪-‬‬
‫סיבוב ‪ 120‬מע' עם כיוון השעון הידרוליזה של ‪ .ATP‬האנרגיה של הפרוטונים דרושה לשם שחרור ה‪ ATP-‬ולא לסינטוזו‪.‬הממברנה הפנימית של המטוכונדריה‬
‫תת יחידה טובולין‪ .‬מבנה המיקרוטובולים הינו דימר המורכב מ‪ a-‬טובולין ו‪-‬בטא טובולין במבנה של צבר‪ ,‬מבנה קשיח וגדול היוצר פילמנטים ארוכים‪.‬‬
‫חייבת להיות בלתי חדירה לרוב המולקולות אך קיימים חלבוני העברה למספר של מולקולות‪.‬הממברנה הפנימית אינה חדירה ל‪NADH -‬או ‪ NAD‬אז איך ‪NADH‬‬
‫תפקידם‪:‬גורמים לתנועה של תאי זרע משמשים כמסילות להעברת דברים ומהווים את הסיבים המפרידים את הכרומוזים בחלוקת התא‪*.‬המיקרופילמנטים‬
‫שנוצר בקליקוליזה עובר לתוך הממברנה להתחיל בשרשרת מעבר אלקטרונים?התשובה היא שרק האלקטרון מ ‪NADH‬עובר דרך הממברנה ודרך אחת לעשות זאת‬
‫וה‪ IF-‬נמצאים באותו מקום בתא ואילו המיקרופילמנטים במקום שונה‪.‬תנועה‪.1:‬תנועה דורשת אנרגיה ‪.2‬נעשית ע"י פירוק והרכבה של חלבונים‬
‫היא דרך ‪ glycerol 3-phosphate shuttle‬שם האלקטרונים מומרים ל ‪FADH2‬ונכנסים לשרשרת מעבר האלקטרונים דרך ‪ Q‬וכן בסופו של דבר יווצרו ‪1.5‬‬
‫ציטוסקלטיים (מיקרוטובולים ומיקרופילמנטים(‪.3‬חלבוני מנוע משתמשים בסיבי ציטוסקלטון כמסילות‪.‬אקטין‪ -‬תת יחידה מונומרית של ציטוסקלטון יכול‬
‫מולקולות של ‪ ATP‬במקום ‪ - 2.5‬הדרך הזו מתרחשת בעיקר בשרירים‪ .‬בכבד ובלב אלקטרונים מ ‪NADH‬מועברים ע"י ‪ .malate-aspartate shuttle‬אלקטרונים‬
‫לקשור ‪ ATP‬ו ‪ ADP‬בעל שתי צורות ‪G.‬אקטין צורה גלובולרית ומסיסה‪ F.‬אקטין צורה סיבית פולימרית ולא מסיסה‪.‬הפולימר לא קוולנטי ובעל קשרים‬
‫מועברים מ ‪NADH‬בציטוזול לאוקסלואצטט ליצירת מאלאטאשר נכנס למטריקס ועובר חמצון ע"י ‪ NAD‬ליצירת ‪NADH‬בריאקציה שמזורזת ע"י אנזים החומצה‬
‫אלקטרוסטטיים‪ .‬האקטין יוצר פולימר כיווני פולרי‪.‬לבני אדם ‪ 6‬גנים של אקטין כאשר כל אחד מקודד לאקטין אחר‪ 4:‬גנים של ‪a‬אקטין והם בתאי השריר‬
‫הציטרית מאלאט דההידרוגנאז ליצירת אוקסלואצטט‪ .‬האוקסלואצטט הופך לאספרטט שיכול לחזור לצד הציטוזולי מדובר בשרשרת הפיכה (לעומת בשריר(‪.‬וזה קורה‬
‫ואחראים לפעולות הכיווץ‪ 2 .‬גנים של בטאו‪-‬גמא אקטין הנמצאים בתאים אחרים הגורמים לתזוזה‪ .‬אקטין יודע לקשור ‪ ATP‬בנקיק מסויים בתוך‬
‫רק אם היחס ‪ NAD/NADH‬גבוה יותר בציטוזול‪.‬הכניסה של ‪ ADP‬למיטוכונדריה מצומדת ליציאה של ‪:ATP‬החלבון שאחראי על השחלוף הזה הוא ‪ATP/ADP‬‬
‫המולקולה המונומרית בנוכחות יון ‪ .Mg‬קונפורמציה של אקטין תלויה באם קשור ‪ ATP‬או ‪ ADP‬לאתר המונומרי‪ .‬צורת מונומר ראשונית ‪G‬אקטין‬
‫‪ - translocase‬אנטיפורטר‪ ADP .‬יכנס לתוך המטריקס רק אם ‪ ATP‬יצא ולהיפך‪ .‬הטרנסלוקאז מכיל אתר קשירה יחיד גם ל ‪ ATP‬ןגם ל ‪ .ADP‬במצב של פוטנציאל‬
‫‪ ATP‬עובר פולימריזציה ליצירת ‪F‬אקטין ‪ , ATP‬צורה זו עוברת הידרוליזה תוך כדי שחרור פוספט ומתקבלת צורת ‪F‬אקטין ‪ .ADP‬צורה זו עוברת‬
‫ממברנה חיובי קצב העברת ‪ ATP‬מהיר יותר מאשר עבור ‪ ADP‬בגלל של ‪ ATP‬יש מטען שלילי יותר (‪.(-4‬הטרנסלוקאז אינו מתהפך מהחוץ כלפי פנים עד שמולקולת‬
‫דהפולריזציה ליצירת ‪G‬אקטין ‪ ADP‬וצורה זו משחררת ‪ ADP‬וקושרת ‪ ATP‬במקומה‪.‬בדר"כ הפיכה זו נעשית בריכוז גבוה של ‪ ATP‬בציטוזול כאשר‬
‫‪ ADP‬לא נקשרת אליו‪.‬חשוב לציין שפוטנציאל הממברנה ו‪ pmv -‬קטנים בעת ההחלפה של ‪ ATP‬ן‪ ADP -‬שתוצאתה העברת מטען שלילי נטו החוצה‬
‫‪ ATP‬מהווה בקרה למערכת ולאקטין‪ .‬הפילמנט אקטין נבנה מהקצה‪ +‬לקצה ה‪ -‬והפירוק הוא מכיוון ‪ -ADP‬ל‪ . +ATPּ:‬במצב שו"מ יש‬
‫מהמטריקס‪.‬חישוב כמות ‪ ATP‬שנוצר מחמצון מלא של גלוקוז‪.1:‬גליקוליזה – הפיכה של גלוקוז לפירובט (בציטוזול(‪.2ATP.2 :‬הפיכה של פירובט לאצטיל ‪– CoA‬‬
‫‪ actintredmillimg‬שקצב הפירוק=קצב הרכבת האקטין זוהי נקודה קריטית התלויה ב‪ PH-‬טמפ' וריכוז מלחים‪ .‬מיוזין נע המקצה ה‪ -‬לקצה ה‪ . +‬חלבוני‬
‫נוצרות ‪ 2‬מולקולות ‪.NADH.3‬מעגל החומצה הציטרית (תוך המיטוכונדריה(‪.2ATP + 6NADH +2FADH24 :‬פוספורילציה מחמצנת (תוך המיטוכונדריה(‪#2:‬‬
‫‪ capping‬נקשרים לאחד מקצוות של הסיב ומונעים פירוק או הרכבה מקצה זה ללא קשר לריכוז המונומר‪ .‬לכן בתא יש ריכוז גבוה של מונומר כי ברגע‬
‫מולק' ‪ NADH‬מהגליקוליזה יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ‪ ATP.#2 3 :‬מולקולות ‪ NADH‬מהדקרבוקסילציה המחמצנת של פירובט כל אחת ‪ 2.5‬מולק'‬
‫שהתא יחליט להגדיל את הפולימר יהיו לו חלבונים זמינים‪ .‬דוגמאות ל ‪ capping :cytochalasins‬נקשר לקצה ‪ +‬של ‪F‬אקטין ומונע הוספת מונומרים‬
‫‪ – ATP‬סה"כ ‪ ATP.#2 5‬מולקולות ‪FADH2‬יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ - ATP‬סה"כ ‪ ATP.#6 3‬מולקולות ‪ NADH‬שנוצרו במעגל החומצה הציטרית כל אחת ‪2.5‬‬
‫ומתרחשת רק דהפולריזציה וכך אפשר לאבד את הפילמנט‪ phalloidin .2 .‬נקשר לשני צידי סיבי אקטין ומייצב אותו‪.‬מערכת זו טובה לבקרה‪ ,‬פירוק‬
‫מולק' ‪ – ATP‬סה"כ ‪. ATP 15‬סה"כ עבור מולקולה אחת של גלוקוז קיבלנו ‪ 30‬מולקולות של ‪.ATP‬קצב הפוספורילציה המחמצנת נקבע ע"י הצורך ב ‪ .ATP:1‬בגלל‬
‫ומונע בזבוז ‪.ATP‬חלבוני ‪ :crosslinking‬עוזרים לאקטין להסתדר בקבוצות וכך מיוזין יכול לבוא באינטראקציה עם אקטין‪-Arp 2/3.‬יוצר צומת בין‬
‫הצימוד אלקטרונים לא יעברו בשרשרת מעבר האלקטרונים אלא אם ‪ ADP‬הופך ל ‪ .ATP.2‬פוספורילציה מחמצנת דורשת אספקה קבועה של ‪( NADH‬או מקור אחר‬
‫שני סיבים בעל יכולת נוקלואציה(זה יתכן גם ע"י חלבונים אחרים(‪,‬מבצע איתחול לתהליך הפילמור ומהווה נקודת חיבור להסתעפות‪ .‬החלבון שמשפעל‬
‫לאלקטרונים(‪ O2, ADP ,‬ו‪ .Pi -‬הפקטור הכי חשוב בקביעת קצב הפוספורילציה המחמצנת הוא הכמות של ‪ ADP.3. ADP‬מהווה בקרה עבור הפוספורילציה‬
‫הוא ‪ ,WASP‬הוא משופעל ע"י חלבוני ‪ G‬הנמצאים בממברנה‪.‬מוטורפרוטאינס‪-‬מחליקים על סיבי הציטוסקלטון‪ .‬מיוזין נע על מיקרופילמנטים וקינאז‬
‫המחמצנת‪ .‬מעכבים‪ :‬פרוטונופורים‪ -‬מפרי צימוד‪ ,‬קושרים ומשחררים פרוטון בהתאם למפל הריכוזים‪ ,‬מסיסים בממברנה וגורמים לביטול ‪ ΔPH‬ו‪(ΔΨ -‬לדוגמא –‬
‫ודיאנין נעים על מיקרוטובולים‪ .‬הם משתמשים באנרגייה מהידרוליזת ‪. ATP‬מיוזין‪-‬נע על האקטין מחבר בין הידרוליזת ‪ ATP‬לתנועה פיסית‪ .‬עובר‬
‫‪ CCCP‬ו‪.(DNP-‬בנוסף הם מגבירים את שרשרת מעבר האלקטרונים‪ – DNP .‬מפר צימוד‪ ,‬נשא מלאכותי של פרוטונים ישווה ריכוזים ביטול‬
‫שינויים קונפורמטיביים‪ .‬קינאזין ינוע מ‪-‬ל‪ +‬של מיקרוטובולין‪-‬מיקרוטובולין ינוע לכיוון שלילי‪.‬דיאנין ינוע מ‪+‬ל‪ -‬של מיקורוטובולין‪-‬מיקרוטובולין ינוע‬
‫‪.ΔPH/ΔΨ‬אוליגומיצין – מעכב סינטזת ‪ ATP‬ע"י עיכוב –ה‪ .F0-‬במצב זה יש עצירה של כל השרשרת שכן אין החזרת פרוטונים פנימה והסביבה החיצונית הופכת‬
‫לכיוון חיובי‪..‬מעבר חומרים‪ -‬מערכות המעבר ממוקמות על הממברנה ולרוב אלה הם חלבונים חוצי ממברנה מסוג אלפא הליקס‪.‬חדירות חומרים‪:‬‬
‫חומצית יותר‪..‬גלוטאמאט‪ -‬מקור אלקטרונים‪ ,‬מזרז את מעבר האלקטרונים‪.‬יונופורים – פפטיד מעגלי שקושר ‪ ,K‬מסיס בממברנה‪ ,‬ביטול פוטנציאל מעכב סינטזת ‪,ATP‬‬
‫מולקולות לא פולריות ולא טעונות (ליפופיליות( יעברו בדיפוזיה פשוטה עם מפל הריכוזים‪.‬למולקולות פולריות או גדולות במיוחד דרוש חלבון על מנת‬
‫מזרזר מעבר ‪e. ‬ביטול ‪( ΔΨ‬ולינומיצין(‪ .‬תעלת ‪- UCP1‬משופעלת ע"י ח‪ .‬שומן ומתחרה ב‪ ,ATP Syntase-‬מעבירה פרוטונים חזרה אל המטריקס עם המפל שלהם‬
‫לעבור ממברנה כאשר יון או מולקולה פולרית עוברת ממברנה עם מפל הריכוזים זה נקרא העברה פסיבית מזורזת ‪ -‬טרנספורט פאסיבי‪.‬טרנספורט‬
‫אבל זה מתבזבז כחום ולא ליצירת ‪- ATP. DCCD‬חומר שתוקע את ‪ F0‬של ‪ ATP‬סינטאז (מונע מעבר פרוטונים(‪,‬הוא נקשר לקב' קרבוקסילית של ‪ ,asp glu‬קבוצה‬
‫אקטיבי‪-‬מולקולה הנעה נגד מפל הריכוזים‪ ,‬תהליך הדורש אנרגיה ותוצאת התהליך הינה גרדינט ריכוזים‪.‬בדיפוזיה פאסיבית ככל שנעלה בהפרש‬
‫החיונית לצימוד ומעבר ‪ .e‬טריפסין – הפרת צימוד ע"י ניתוק ‪( F0‬חוץ ממברנלי( והשארת ‪F0 ‬תעלה שמעבירה פרוטונים ביטול הגרדיאנט (שרשרת מעבר‬ ‫הגרדיאנט ‪ ,‬מעבר דרך בממברנה יהיה לינארי‪ .‬בהעברה מזורזת‪ -‬מעבר חומרים בעזרת חלבונים יתקבל גרף מיכאליס מנהטן כאשר המינוחים משתנים‬
‫אלקטרונים מואצת(‪ –DCCD .‬כשמוסף לאחר טריפסין יחזיר את הצימוד כי הוא חוסם את הגרדיאנט‪ .‬ניגרסין– משחלף ‪ – Na/H‬מכניס ‪ +H‬עם המפל ומוציא ‪Na‬‬ ‫שכן אין שינוי קטליטי ודיסוציאציה אלא רק שינוי קונפורמציה‪ -‬לא מקבלים תוצר‪.‬במצב ריוויון קצב הכנסה ויציאה שווים‪ 3.‬סוגי טרנספורט‪:‬‬
‫החוצה מפר צימוד מניחים כי לא משאבה אלקטרוגנית פגיעה ב‪ ΔPH -‬ו‪ – ΔΨ. Urea -‬מפריד בין ‪ Fo‬ל‪ F1-‬בסינטאז‪ ,‬מפר צימוד‪ .‬הוכחה לצימוד מעבר‬ ‫‪.1‬טרנספורטר(נשא(‪-‬מעבירים לפחות יון ‪ 1‬עם מפל הריכוזים‪.2.‬תעלות‪-‬מעבר עם מפל הריכוזים‪,‬טרנספורט פאסיבי מאוד מהיר‪.3.‬משאבה‪-‬תהליך הדורש‬
‫אלקטרונים וסינטזת ‪ :ATP‬גרדיאנט הפרוטונים שנוצר ממעבר האלק' מנוצל ליצירת ‪ (ATP. 1‬קצב העלמות החמצן – כשאין ‪ ADP‬קצב ההעלמות איטי‪ ,‬כשמוסיפים‬ ‫אנרגיה‪ .‬המעבר הינו בניגוד למפל הריכוזים‪ .‬המעבר דרך תעלה הכי מהיר כי יש צורך בשלב ‪ 1‬בלי צורך בקישר סובסטרט‪.‬סוגי נשאים‪uniporter :‬‬
‫‪ ADP‬מערכת סינטזת ה‪ ATP-‬עובדת – קצב העלמות חמצן גדל‪ (2 .‬מעכבי סינטזת ‪ – ATP‬אולגומיצין‪ ,‬מאטים את צריכת החמצן‪ .‬אנטיפורטר‪ATP/ADP -‬‬ ‫‪:‬נשא חד כיווני מעביר עם מפל הריכוזים‪.‬מודל‪:‬הנשא פונה כלפי חוץ ונקשר אליו סובסטרט ‪ ,‬בעקבות הקישור יש שינוי קונפורמיציה כך שאתר קישור‬
‫‪ -translocase‬כניסתו של ‪ ADP‬למיטוכונדריה מצומד ליציאת ‪ ATP‬ע"י טרנספורטר זה‪ ATP/ADP(.‬הן עוברים בדיפוזיה דרך הממברנה(‪ ADP.‬נכנס למטריקס רק‬ ‫הסובסטרט פונה לפנים התא‪.‬בפנים ריכוז הסובסטרט נמוך יותר כך שהסובסטרט ישתחרר והנשא שוב ישנה קונפורמציה כך שאתר הקישור יפנה כלפי‬
‫אם ‪ ATP‬יוצא‪.‬כאשר יש פוטנציאל ממברנה חיובי קצב התהפכות אתר הקישור מהמטריקס לציטוסול יותר מהיר עבור ‪ ATP‬מכיוון שיש לו מטען שלילי אחד‬
 ‫ציטראטשמסיר חלקית את העיכוב ע"י כך שציטראט מקל על הפולריזציה של האוקטמר הלא פעיל (קרבוקסילאז( לפילמנט פעיל‪ .‬רמת הציטראט גבוהה כאשר רמת‬
‫האצטיל ‪ CoA‬ורמת ה ‪ ATP‬גבוהות‪.‬פלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את ההשפעה של ציטראט ע"י היקשרות במצב של הרבה חומצות שומן‪ .‬כמו כן הפלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב‬
‫את הטרנסלוקאז שמעביר ציטראט מהמיטוכונדריה לציטוזול ‪.‬תגובה לשינויים בדיאטה‪ -‬בהרעבה רמת חומצות השומן החופשיות גבוהה בגלל הורמונים כמו אפניפרין‬
‫וגלוקגון שמשפעלים ליפאזות בתאי אדיפוס לעומת אינסולין שמעכב ליפאזיס‪.‬כולסטרול‪ :‬על מנת ליצר כולסטרול יש ‪ 3‬שלבים‪ :‬יצירה של ‪isopentyl‬‬
‫‪ pyrophosphate‬מאצטיל ‪ ,CoA‬סינטזה של ‪ squalene‬ויצירה של הכולסטרול‪ .‬שלב ‪ :1‬אצטואצטיל ‪+ coa‬אצטיל ‪ coa‬תוך שימוש במים נותן‬
‫‪ 3hydroxy3methilglutaryl coa‬זה הפוך ל‪:‬א‪.‬בציטוזול למבלונאט‪ .‬ב‪.‬במיטוכונדריה לאצטיל ‪+Coa‬אצטואצטט‪ .‬מבלונאט הופך ל ‪5phospho mevalonate‬זה‬
‫הופך ל ‪ 5pyrophospho mevalonate‬וזה ל‪ .3isopentenyl pyrophosphate -‬סינטזה של כולסטרול מתחילה בייצור המולקולה ‪ .3HMG-CoA‬המולקולה הנ"ל‬
‫נוצרת מאצטיל ‪ CoA‬וגוף קטון‪ .‬לאחר הסינטזה של המולקולה יש ‪ 2‬אופציות‪ :‬או חזרה למיטוכונדריה והתפרקות חזרה‪ ,‬או הפיכה ל ‪ Mevalonate‬בציטוזול (שלב‬
‫ראשון בסינטזת כולסטרול ולכן הרבה תרופות תוקפות את השלב הזה(‪ .‬כשמתחיל להיות מספיק כולסטרול נשלח מסר לגרעין התא להפסיק לסנטז רצפטורים שיבלעו‬
‫‪ CO2‬והופכות אותו ל ‪ phosphoglycerate-3‬ע"י סדרה של ריאקציות שנקראות מעגל קלווין או ראקציות החושך‪.‬פוטו'מתרחשת באורגנלות שנקראות‬
‫‪ LDL‬וכן מפסיקה סינטזת כולסטרול ב ‪ ER‬והאנזים שאוגר כולסטרול מתחיל לעבוד‪ .‬שרירים ‪ -‬השריר מורכב מצבר של סיבי שריר כאשר כל שיב הוא בעצם תא‬
‫גרעיני ארוך‪ .‬סיבי שריר מכילים מיופיברינים שלהם יש יחד' חוזרת הסרקומר‪ .‬כיווץ‪ :‬החלקת סיבי מיוזין על גבי אקטין‪ .‬המיוזין נע לכייון ‪ +‬של אקטין וגגורם ל ‪zline‬‬
‫התילקואיד ישנה לכידת האור עי כלורופ' הגורם למעבר ‪.e‬השלב ‪1‬הוא הלכידה של אור עי מול' פוטורצפטור (שהסוג העקרי בכלורופלסט הוא כלורופיל‬
‫להקרב‪ .‬בשרירים גודל אקטין הינו קבוע ויציב בגלל טרומפומיוזין‪ .‬על הטרומ' יושב טרופיונין הבנוי מ ‪ 3‬תת יח'‪ TnT :‬תת יח' קושרת טרומפומיוזין‪-TnI ,‬מעכבת‬
‫‪ a‬שיון ‪ Mg‬נקשר במרכזו(‪ .‬ה ‪ E‬מהאור מערערת ‪ e‬ממצב היסוד שלו (‪ ground energy level‬ול ‪ e‬מעורר זה יכולים להיות מס' גורלות‪.1:‬פשוט יחזור‬
‫התכווצות שריר‪TnC.‬בעלת ‪ 2‬דימרים‪ C .‬בעל אפיניות גבוה ל ‪ Ca‬וקושר אותו תמיד‪ .‬ל ‪ N‬אפיניות נמוכה‪ .‬בריכוז גבוה של סידן הוא נקשר ל ‪ N‬ומאשפר שינוי‬
‫למצב היסוד ו ‪ E‬שנבלעה יומר לפליטת חום‪2.‬מעבר של ה ‪ e‬למולקולת ‪ – acceptor‬מה שיוצר מטען חיובי במולק' המקורית ומטען שלילי ב ‪acceptor‬‬
‫קונפורצמיה לקישור מיוזין‪ .‬שחרור ‪ Ca SR‬ונקשר ל ‪ TNC‬נגרם שינוי קונפורמציה לקומפלקס אשר מאפשר לרטומפומיוזין לחשוף את אתר קישור אקטין מיוזין‪.‬‬
‫בהעברת סיגנל של תאי עצב משתחרר ‪ Ach‬ונפתחת תעלת ‪ , Ach‬תעלת ‪ Na‬הגורמת לשינוי בפוטנציאל פעולה וכך נפתחת תעלת תלוית מתח של סידן וזה יוצא מ‬
‫‪ SR‬לתא‪ DHP.‬תעלה תלוייה מתח מצומדת לפתיחת תעלת רצפטור לריאדין המשחררת יוני ‪ Ca‬מ ‪ SR‬לתא‪ .‬הסידן מתשחרר נשקר ל ‪ TNC‬וגרום לשינוי‬
‫קונפורמציה‪.‬בהרפייה משאבת ‪ ATPASE‬שואפת את יוני ‪ Ca‬בחזרה ל ‪ SR‬חוזרים לפוטנציאל מנוחה‪ .‬בירדת ריכוז ‪ Ca‬טרומפומיוזין‪-‬טרופומיונין עוברים שינוי‬
‫קונפורמציה ואתר קישור מיוזין אקטין נחסם‪-Tenuty .‬רמת ‪ ATP‬מאוד נמוכה‪ ,‬המיטוכונדריה מרגישה זאת ומתחילה לשאוף יוני ‪ Ca‬וכך גורמים להרפיה‪ .‬במות‬
‫הגופה קשה‪ ,‬כי אין ‪ ATP‬ויש קישור חזק בין מיוזין לאקטין ואין הרפיה‪ .‬מוות גורם חלהפסקה בנשימה ארובית ואין הובלת חמצן התאים מסתמכים על נשימה‬
‫אנרארובית‪ .‬בתהליך זה מופקת כמות קטנה של ‪ .ATP‬כמו כן יוני ‪ Ca‬דולפים החוצה‪ ,‬הרי אין אנרגיה למשאבות‪.‬המצב ההתקשות של גובה הוא זמני כי אחרי ‪48‬‬
‫שעות הגוף צובר חומצה לקטית המורידה ‪ pH‬ויש הרפיית השריר‪ .‬ריאנודין‪ -‬גורם להתכווצות שריר‪ ,‬הוא רעלן המגיע מצמח‪.‬‬
‫אינטגרציה ‪ -‬עקרונות ‪ – ATP .1‬המטבע הנפוץ האנרגתי – אפשר לנצל את האנרגיה שאגורה בהידרוליזת ‪ ATP‬ולהפוך ראקציות לא ספונטניות לראקציות מועדפות‬
‫אנרגתית‪ ATP.2.‬נוצר ע"י החמצון של מולקולות דלק כמו גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וחומצות אמינו‪ NADPH.3.‬הינו תורם האלקטרונים העקרי בביוסינטזות‪4 .‬גדול בא‬
‫מקטן – לדוגמא אצטיל ‪ CoA‬הינו תוצר ביניים‪/‬התחלתי של רוב מולקולות הדלק‪5.‬ביוסינטזה ופירוק הן לרוב מסלולים שונים – מה שגורם לשליטה ובקרה יעילה‬
‫יותר על כל מסלול בנפרד‪.‬בקרה‪.1:‬אינטראקציות אלוסטריות – הזרימה של המולק' ברוב הריאקציות המטבוליות קוראת בעיקר בגלל הפעלתו של איזים‪ .‬התגובות‬
‫המועדפות לבקרה הן לא הפיכות והראשונת במסלול‪ .‬הבקרה היא אלוסטרית שמאפשרת לאינזימים אלה להבחין במהירות בסיגנל ולהתחיל לפעול‪.2.‬שינויים קוולנטים‬
‫– פוספורילציה ע"י אינזימים שאחראים לכך‪.3 .‬רמת האינזים – רמת האינזים נשלטת בעיקר ע"י הורמונים‪.4.‬אנזימים שונים במקומות שונים בתוך התא‪.5 .‬אופי‬
‫מטבולי שונה לכל איבר בגוף מאפשר בקרה יעילה‪.‬התהליכים המטבולים ‪:‬גליקוליזה – קוראת בציטוזול‪ ,‬הופכת מולקולה אחת של גלוקוז לשתי מולקולות פירובט עם‬
‫תוצר של ‪ ATP‬ו‪ +NADH. NAD -‬שנצרך בריאקציה שמקוטלזת ע"י ‪ glyceraldehyde 3-phosphate dehydrogenase‬חייב להיווצר מחדש‪ .‬בתנאים אנאירובים‬
‫כמו פעילות שרירים מוגברת זה מושג ע" חיזור פירובט ללקטאט‪ .‬בתנאים אירובים יש מעבר של אלקטרונים מ ‪ NADH‬לחמצן בשרשרת מעבר אלקטרונים‪.‬‬
‫‪ Phosphofructokinase‬אשר מקטלז את התגובה מ ‪ F-6-P‬ל‪ F-1,6-BisP -‬נתון לבקרה ומעוכב ע"י רמת אנרגיה גבוהה‪/‬מאוקטב ע"י רמת אנרגיה נמוכה‪.2.‬מעגל‬
‫חומצה ציטרית ופוספורילציה מחמצנת – חמצון של מולקולות דלק‪ ,‬מתרחש במיטוכונדריה‪ ,‬רוב המולקולות נכנסות כאצטיל ‪ .CoA‬האלקטרונים שנוצרים ב ‪ TCA‬כ‬
‫‪ NADH‬או ‪ FADH2‬מועברים לחמצן מולקולרי דרך שרשרת מעבר אלקטרונים שתוצרתה הוא ‪ PMF‬שמניע יצירת ‪ .ATP‬תורמי האלקטרונים מחומצנים ומוחזרים‬
‫למעגל החומצה הציטרית רק אם ‪ ADP‬עובר במקביל פוספורילציה ל ‪ ATP‬מה שמבטיח שקצב מעגל ה ‪ TCA‬יתאים לצריכה של ‪ .ATP‬כמו כן עודף ב ‪ ATP‬מעכב‬
‫‪:Ferredoxin – NADP+ Reductase . Pc (Cu + ( + Fd ox light‬למרות שפרודוקסין (‪ (Fd‬מחוזר הינו‬
‫שני אינזימים ב ‪.TCA. 3‬גלוקוניאוגינזה – במיטוכונדריה ע"י פירובט שעובר קרבוקסילציה לאוקסלואצטט‪ .‬ואז אוקסלואצטט הופך בציטוזול לפוספואנול פירובט‪.‬‬
‫הבקרה נעשית באופן כזה שלא יעבוד במקביל עם גליקוליזה‪.4.‬סינטזה ופירוק של גליקוגן – מבוקרים ע"י הורמונים שמפעילים קסקדה שפוספורילאז פעיל כשסינטאז‬
‫לא פעיל ולהפך‪.4 .‬סינטזה ופירוק של חומצות שומן‪.‬צמתים‪.1:‬גלוקוז ‪ 6‬פוספאט – גלוקוז שנכנס לתא עובר פוספורילציה לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ובעקבות זאת או מאוחסן‬
‫כגליקוגן (כשיש הרבה ‪ ATP‬וגלוקוז ‪ 6‬פוספט(‪ ,‬או הופך בגליקוליזה לפירובט (כשנדרשת אנרגיה( או שהופך לריבוז ‪ 5‬פוספט (בסיס של ‪ .(DNA‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט‬
‫יכול להיות מיוצר מפירוק גליקוגן או מגלקוניאגינזה‪.2 .‬פירובאט – מיוצר בעיקר מגלוקוז ‪ 6‬פוספט‪ ,‬אלאנין ולאקטאט‪.‬א‪.‬פירובט יכול להיות מחומצן ללקטאט ע"י מעגל‬
‫קורי – ריאקציה זו מאפשרת לגליקוליזה להמשיך באופן זמני בתנאים אנאירובים ברקמות פעילות כמו שרירים מכווצים‪ .‬הלקטאט מחומצן שוב לפירובט ברקמות‬
‫אחרות‪.‬ב‪.‬ראקציה הפיכה אחרת בציטוזול היא ההפיכה של פירובאט לאלאנין לייצור חומצות אמינו‪.‬ג‪.‬אופציה אחרת היא בתהליך קרבוקסילציה במיטוכונדריה להפוך‬
‫לאוקסלואצטט (השלב הראשון של גלוקוניאוגינזה( שבסופה מסונתז גלוקוז‪ .‬הקרבוקסילציה של פירובט חשובה למעגל ה ‪ TCA‬למילוי מחדש של חומרי ביניים‪.‬‬
‫אצטיל ‪ CoA‬מאקטב פירובט קרבוקסילאז מגדיל את הסינטזה של אוקסלואצטט כשהמעגל מועט בגלל מחסור בתוצרי ביניים אלה‪.‬ד‪.‬אופציה נוספת היא‬
‫דהקרבוקסילציה מחמצנת לאצטיל ‪ CoA‬ראקציה לא הפיכה במיטוכונדריה רק אם ‪ ATP‬נצרך או או לסינטזה של ליפידים‪.2.‬אצטיל ‪ – CoA‬נוצר מדה קרבוקסילציה‬
‫מחמצנת של פירובט וממעגל חמצון בטא של חומצות שומן‪.‬א‪.‬יכול להיות מחומצן לגמרי לפחמן דו חמצני במעגל ‪.TCA‬ב‪.‬יכול ליצור גופי קטון או כולסטרול‪.‬ג‪.‬עובר‬
‫לציטוזול בצורה של ציטראט לצורך סינטזת חומצות שומן‪.‬איבר המוח‪:‬גלוקוז הוא כמעט הדלק היחידי למוח מלבד בהרעבה ממושכת‪ .‬במוח אין מחסני דלק ונדרשת לו‬
‫אספקה מתמדת של גלוקוז‪ 60% .‬מהגלוקוז בזמן מנוחה מגיע למוח‪ ,‬מתוך זה בין ‪ 70%-60%‬מנוצלים להפעלת משאבת נתרן אשלגן שמוציאה נתרן החוצה ואשלגן‬
‫פנימה אחרי אות עצבי‪ .‬השאר משמשים לסינטזה של ניורוטרנסמיטורים וכו'‪ .‬בזמן פעילות מוחית אין שינוי בצריכת הגלוקוז הכללית אלא רק המקומית‪ .‬הגלוקוז‬
‫מועבר אל תאי המוח בעזרת גלוקוז טרנספורטר ‪3‬בעל ‪ Km‬נמוך לגלוקוז (=העברה יעילה(‪.‬חומצות שומן אינן משמשות כדלק למוח מכיוון שהן קשורות לאלבומין‬
‫בפלסמה ואינן עוברות את ה ‪ .(BBB (blood-brain barrier‬במצב הרעבה גם גופי קטון משמשים מקור אנרגיה‪.‬השריר‪:‬הדלק העקרי לשריר מקורו בגלוקוז‪ ,‬חומצות‬
‫שומן וגופי קטון‪ .‬בשריר אגור גליקוגן רב שמומר לגלוקוז ‪ 6‬פוספט לצורך האנרגתי של תאי השריר‪ .‬בשריר אין גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז ולכן לא יוצא ממנו גלוקוז‪ .‬בעת‬
‫מאמץ וכיווץ השרירים הקצב של הגליקוליזה מהיר הרבה יותר מזה של מעגל ה ‪ TCA‬והרבה מהפירובט שנוצר מחוזר ללקטאט שחלקו זורם לכבד שם מומר בתהליך‬
‫הגלוקוניאוגינזה שוב לגלוקוז (מעגל קורי(‪ .‬חלק מהפירובט גם הופך לאלאנין שיכול גם הוא להפוך לגלוקוז בכבד‪ .‬בשריר במצב מנוחה חומצות שומן הן הדלק העקרי‬
‫שמספקות ‪ 85%‬מהאנרגיה‪.‬הלב‪:‬שריר הלב מתפקד באופן אירובי כראייה יש בשריר הלב הרבה מיטוכונדריות‪ .‬חומצות שומן וגופי קטון כמו גם לקטאט מספקות דלק‬
‫ללב‪ .‬רקמות אדיפוס‪ :‬הטריאציל גליצרול שמאוחסן בתאי אדיפוס הינו מקור דלק חשוב‪ .‬רקמות אדיפוס מתמחות באסטרפיקציה של חומצות שומן ושחרורם‬
‫נוסף‪,‬לכן הוא יועבר יותר מהר מ ‪. ADP‬ולכן פוטנציאל הממברנה וכן ‪ PMF‬יורדים בגלל החלפת ‪ ATP‬ב ‪ * .ADP‬הפקטור שקובע את קצב‬
‫הפוספורילציה הוא רמת ‪.ADP‬קצב צריכת החמצן עולה כאשר מוסף ‪ ADP‬ואז חוזר לערכו ההתחלתי כאשר אותו ‪ ADP‬הופך ל ‪ *.ATP‬תפקיד‬
‫גרדיאנט פרוטונים הוא לא ליצור ‪ ATP‬אלא לשחררו מ ‪** .ATPsyntase‬בהפרת צימוד יש יצירת חום וכתוצאה מכך נוצר שומן חום‪-Mg .‬קואפקטור‬
‫ליצירת ‪ .ATP‬הקסוקינאז‪-‬מזרז תגובה שהופכת גלוקוז‪ ATP+‬ל ‪-G6P+ADP. TMPD‬נשא ‪ e‬מלאכותי המסוגל להתחמצן ולהתחזר‪ .‬לוקח ‪e‬מקומפלקס‬
‫‪ 1‬ומעביר לקומפלקס ‪.4‬‬
‫‪ CO2 + H 2 O light‬כאשר (‪ (CH2O‬מייצג פחמימנים וכו'‪.‬פוטוסינתזה בצמחים ירוקים מתרחשת בכלורופלסט‪:‬‬ ‫‪‬‬‫פוטוסינטזה‪→(CH 2 O ( + O2 -‬‬
‫אנרגיית האור נקלטת ע"י מולקולות פיגמנט (כלורופילים(ונמצאות בכלורופלסט ומשמשת ליצירת אלקטרונים גבוהים באנרגיה עם פוטנציאל חיזור‬
‫גבוה‪ e.‬אלה משמשים ליצירת ‪ NADPH‬כמו גם ‪ ATP‬בסדרה של ריאקציות שמכונות ריאקציות האור‪ NADPH .‬ן‪ ATP -‬שנוצרו מחזרות אח"כ‬
‫כלורופלסטים‪ .‬כמו המיטוכונדריה לכלורופלסט יש ממברנה חיצונית ופנימית‪.‬לומן בתוך תלקואיד והסטרומה בין תלקואיד וממברנה ה ‪ .2‬בממברנת‬
‫ומכונה ‪ .photoinduced charge separation‬האתר בו קורים הפרדת המטענים מכונה מרכז הריאקציה‪ e 3..‬יכול לחזר מולק' אחרת לאחסן את ‪E‬‬
‫האור בצורה כימית‪ .‬בכל התהליך ‪ 2‬מולק מים מתחמצנות ליצירת מולק ‪O2‬ולהעברת ‪:4e.PS2‬הריאקציה הכללית שמקוטלזת ע"י ‪ PS2‬היא‪:‬‬
‫‪ 2Q + 2 H 2O light‬כאשר ‪ Q‬מייצג פלסטוקוינון ו‪ QH2 -‬מייצג פלסטוקווינול‪ PS2 .‬מקבלת את ‪ e‬ממים שמייצרים את מולק' ‪ O2‬ע"י‬
‫‪‬‬
‫‪→ O2 + 2QH 2‬‬
‫ריאקציה שמתרחשת במרכז מיוחד שמכיל ‪ 4‬יוני ‪ .Mg‬ב ‪ PS2‬קיימים זוג של כלורופילי ‪ a‬שבולעים אור באורך גל ‪ max‬של ‪ 680nm‬ולכן נקראים‬
‫‪+‬‬
‫‪ P680. P680‬מעביר ‪ e‬לפאופיטין צמוד (כלורופיל עם ‪ ( 2H‬משם ‪ e‬מועבר ראשית ל ‪ Q‬באתר ‪ QA‬ואח"כ ל ‪ Q‬ב‪ QB -‬עם הגעה של ‪ e‬שני והתפיסה‬
‫של ‪ 2‬פוטונים ה ‪ Q‬שב ‪ QB‬מתחזר ל ‪ .QH2‬לאחר יצירת הפרדת המטענים ‪+P680‬מחמצן חזק מאוד מושך ‪ e‬ממים במרכז ‪ .Mn‬מרכז המנגן בצורתו‬
‫המחוזרת מחמצן שתי מולק' מים ליצירת מולק' ‪ O2‬בודדת‪ .‬בכל פעם שהבליעה של פוטון מוציאה ‪ e‬החוצה מ ‪ P680‬החלק הטעון חיובית מושך ‪ e‬ממרכז‬
‫‪ Mn. 4 e‬שמגיעים מפירוק המים משמשים לחיזור שני ‪ Q‬ל ‪ QH2.PS2‬משתרעת לאורך ממברנת התילקואיד כך שהאתר לחיזור קוינון נמצא בצד של‬
‫הסטרומה והאתר עם מרכז המנגן בו המים מוסרים אלקטרונים נמצא בצד של הלומן‪ .‬ולכן שני הפרוטונים שנלקחים לחיזור של כל מולק' של‬
‫פלסטוקוינון באים מהסטרומה וארבעת הפוטונים שמשתחררים בביקוע המים משוחררים ללומן מה שעוזר ביצירת גרדיאנט הפרוטונים בין הלומן (בה‬
‫יש "עודף" פרוטונים( בהשוואה לסטרומה‪ .‬מפל הפרוטונים כאן הוא בדיוק הפוך לזה שבמיטוכונדריה וההיפוך הזה הוא גם קונסיסטנטי בהקשר לשאר‬
‫חלבוני ממברנה כולל ‪ ATP‬סינטאז‪.‬ציטוכרום ‪:bf‬הפלסטוקוינול שנוצר ב‪ PS2 -‬תורם את ‪ e‬שלו שימשיכו בשרשרת מעבר ‪ e‬שמסתיימת ב ‪PS1. e‬‬
‫‪. QH 2‬‬ ‫מועברים אחד אחד לפלאסטוציאנין (‪ (Pc‬חלבון שנמצא בלומן של התילקואיד‪+ 2 Pc(Cu +2 ( → Q + 2 Pc (Cu + ( + 2 H + lumen :‬‬
‫‪ 2‬הפרוטונים מהפלסטוקוינול משוחררים אל הלומן‪ e .‬מהפלסטוקוינול עוברים דרך חלבון ה‪ Fe-S -‬להפוך פלסטוציאנין מחומצן לצורתו המחוזרת‪.‬‬
‫פלסטוציאנין הוא חלבון קטן ומסיס עם יון נחושת בודד‪ .‬בחלק השני ציטוכרום ‪ bf‬מחזר מולקולה נוספת של פלסטוקוינון לפלסטוקוינול ע"י לקיחת שני‬
‫פרוטונים מצד אחד של הממברנה ואז מחמצן שוב את הפלסטוקוינול לשחרור הפרוטונים ללומן‪:PS1 .‬השלב האחרון של ריאקציות האור מקוטלז ע"י‬
‫‪ PS1‬שני כלורופילי ‪ a‬נמצאות במרכז החלבון ובולעות באורך גל ‪ max‬של ‪ .700nm‬המרכז הזה‪ ,P700 ,‬יוצר הפרדת מטענים‪ e .‬מועברים דרך‬
‫כלורופיל באתר ‪ A0‬וקוינון באתר ‪ A1‬לסט של ‪ .4Fe-4s‬משם ‪ e‬מועברים לפרודוקסין (‪ -(Fd‬חלבון מסיס שמכיל ‪ 2Fe-2S‬שקשורים לארבעה שיירי‬
‫ציסטאין‪.‬המטען החיובי של ‪+P700‬מנוטרל ע"י העברה של אלקטרון מפלאסטוציאנין מחוזר‪ .‬ולכן סה"כ התגובה הכוללת שמקוטלזת ע"י ‪ PS1‬עם‬
‫‪‬‬‫אלקטרון אחד‪→ Pc(Cu +2 ( + Fd red :‬‬
‫מחזר חזק הוא אינו מספיק טוב להנעת הרבה ריאקציות גם בגלל שהוא נשא של אלקטרון אחד‪ ,‬לעומתו ‪ NADPH‬מחזר של שני אלקטרונים‪ ,‬מאוד יעיל‬
‫בהרבה תהליכים (כולל במעגל קלווין(‪ .‬הריאקציה של חיזור ‪+NADP‬ל‪ NADPH -‬מקוטלזת ע"י פרודוקסין ‪ +NADP‬רדוקטז‪ FAD .‬הקשור לאינזים‬
‫מקבל אלקטרונים (כל פעם אחד( משתי מולקולות של פרדוקסין מחוזר שהופך למחומצן‪ .‬האנזים אח"כ מעביר יון הידריד ל ‪ +NADP‬ליצירת‬
‫‪ -NADPH‬יש לשים לב שהריאקציה הזו קוראת בצד של הסטרומה אבל הלקיחה של פרטון בחיזור ה ‪ +NADP‬תורמת לגרדיאנט הפרוטונים לאורך‬
‫התילקואיד‪.‬גרדיאנט הפרוטונים הוא זה שיוצר סינטזת ‪ :ATP‬העקרונות של ‪ ATP‬סינטאז בכלורופלסט כמעט זהים לאלה שבמיטוכונדריה‪ .‬לאורך כל‬
‫שרשרת מעבר האלקטרונים שבכלורופלסט נוצר גרדיאנט פרוטונים בשלוש מקומות עקריים(כלומר הכנסת ‪ +H‬ללומן(‪ – PS2.1:‬שחרור של ארבעה‬
‫פרוטונים כתוצאה מהביקוע של המים אל הלומן‪.2.‬ציטוכרום ‪ – bf‬פרוטונים עוברים בצורה וקטוריאלית מהסטרומה אל הלומן‪.3.‬פרודוקסין רדוקטאז‬
‫לוקח שני פרוטונים מהסטרומה מה שמגדיל את הגרדיאנט‪.‬הגרדיאנט נשמר כי ממברנת התילקואיד בלתי חדירה ביסודה לפרוטונים‪ .‬הלומן נעשה חומצי‬
‫כלומר האור יוצר גרדיאנט פרוטונים שהוא המקור העקרי בכלורופלסטים ל ‪ PMF‬לעומת המקור העקרי במיטוכונדריה –דלתא פסאי‪ .‬ההבדל נובע מכך‬
‫שממברנת התילקואיד הינה חדירה ליונים כמו כלור ומגנזיום‪ .‬ההשפעה של האור על יצירת הגרדיאנט של הפרוטונים מלווה בהעברה של יוני כלור‬
‫באותו כיוון או יוני מגנזיום (ביחס של ‪ (1:2‬בכיוון ההפוך‪ .‬וכתוצאה מכך לא נוצר פוטנציאל חשמלי גדול‪ .‬מערכת ה‪ ATP -‬סינטאז‪ :‬מערכת כמעט זהה‬
‫לזו שבמיטוכונדריה‪ -F0 :‬ממוקם בממברנה מורכב מארבע שרשראות פוליפפטידיות‪ ,‬מעביר פרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד‪ F1 .‬מקטלז את היצירה‬
‫של ‪ .ATP‬כמובן שהמיקום בממברנה של ה‪ ATP -‬סינטאז הפוך בכלורופלסטים לעומת המיטוכונדריה ולכן פרוטונים יוצאים החוצה מהלומן של‬
‫התילקואיד דרך ‪ ATP‬סינטאז אל הסטרומה‪ .‬כלומר הן ‪ ATP‬והן ‪ NADPH‬התוצרים של שרשרת ריאקציות האור משוחררים אל הסטרומה מוכנים‬
‫להיקלט למעגל קלווין‪ .‬מסלול מעגלי‪ :‬כשאין ‪ NADP+. Fdx‬מעביר ‪ e‬חזרה ל‪ CytBf-‬ונוצר גרדיאנט‪ .‬יש לנו מעגל ‪ e‬שעובד רק ב‪ ,PS1-‬אין יצור‬
‫‪ ,O2‬אין יצור ‪ NADPH‬ויש ייצור ‪ .ATP‬יש יצירת ‪ ATP‬על כל ‪ e 2‬שעוברים‪.‬סטריוכימיה עבור תגובות האור‪ :‬הבליעה של ‪ 4‬פוטונים ע"י ‪PS2‬‬
‫יוצרת מולקולה אחת של חמצן‪ ,‬ומשחררת ‪ 4‬פרוטונים אל הלומן‪ 2 .‬מולקולות של פלסטוקוינול מחומצנות במעגל ‪ Q‬של ציטוכרום ‪ bf‬ומשתחררים ‪8‬‬
‫פרוטונים אל הלומן‪ .‬בסופו של דבר האלקטרונים מארבע מולקולות של פלסטוציאנין מועברים לפרודוקסין ע"י העברה של ארבעה פרוטונים נוספים‬
‫הארבע מולקולות של פרדוקסין מחוזר יוצרות ‪ 2‬מולקולות של ‪.NADPH‬תגובה כוללת‪:‬‬
‫‪ 12 2 H 2O + 2 NADP + + 10 H stroma‬הפרוטונים מהלומן עוברים דרך ‪ ATP‬סינטאז ומשחחררות ‪ 3‬מולקולות‬ ‫‪+‬‬
‫‪→ O2 + 2 NADPH + 12 H lumen‬‬ ‫‪+‬‬

‫מטריאצילגליצרול‪ .‬בבני אדם המקום העקרי לסינטזת חומצות שומן הוא הכבד שמעביר את חומצות השומן בליפופרוטאינים‪ .‬טריאציל גליצרול עוברות הידרוליזה ע"י‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪+‬‬
‫של ‪.ATP‬לסיכום‪ 2 NADP + 3 ADP + 3Pi + H → O2 + 2 NADPH + 3 ATP + H 2O :‬התהליך הציקלי בו לא נוצר ‪ NADPH‬יותר‬
‫‪−4‬‬
‫ליפאז חוץ תאי שמשופעל עי אינסולין‪ .‬אחרי שחומצות השומן נכנסות לתא המטרה תאי האדיפוס מסנתזים אותם‪ ,‬לשם כך נדרש גלוקוז‪.‬בפירוק ברקמות אדיפוס‬
‫(שהינו ע"י ליפאזות שמופעלות ע"י הורמונים( הגליצרול מועבר לכבד וחומצות השומת עוברות רהאסטרפיקציה אם גליצרול ‪ 3‬פוספט זמין או משוחררות לפלסמה אם‬ ‫פרודוקטיבי בהתייחס לסינטזת ‪ .ATP‬בליעה של ארבעה פוטונים ע"י ‪ PS1‬תשחרר ‪ 8‬פרוטונים ללומן ותצור שתי מולקולות ‪.ATP‬מעכבים‪ :‬הרבה קוטלי‬
‫אין גילצרול ‪ 3‬פוספט בגלל מיעוט בגלוקוז‪.‬כלומר רמת הגלוקוז בתאי אדיפוס הינה פקטור משמעותי בקביעה האם חומצות שומן ישוחררו לדם‪.‬הכבד‪:‬הפעילות‬ ‫עשבים מבוססים על הפרעה לפעולה של ‪ PS2‬או ‪ .PS1‬מעכבים של ‪ PS2‬חוסמים מעבר אלקטרונים בעוד מעכבים של ‪ PS1‬מטים אלקטרונים מהחלק‬
‫המטבולית של הכבד חיונית בלספק אנרגיה למוח‪ ,‬לשרירים ולרקמות אחרות‪ .‬הכבד הינו לב התהליכים המטבולים‪ .‬הכבד מוציא ‪ 2/3‬מהפחמימות והחד סוכרים בדם‬ ‫הטרמינלי של ה ‪ .PS1‬מעכבי ‪ PS2‬כוללים‪ :‬אוריאה‪ ,‬דיורון ואטרזין שנקשרים לאתר ‪QB‬של ‪ PS2‬וחוסמים את יצירת פלאסטוקוינול‪ – Paraquat.‬מעכב‬
‫אליו והופך אותם לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ולגליקוגן‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט בעודף הופך לאצטיל ‪ CoA‬וליצירת חומצות שומן‪ ,‬כולסטרול ומיץ מרה‪ .‬הכבד יכול לספק גלוקוז לדם‬ ‫של ‪ .PS1‬מקבל אלקטרונים מ ‪ PS1‬והופך לרדיקל שמגיב עם ‪ O2‬ליצירת סופרוקסיד או הידרוקסיד רדיקל שגורמים להרס ממברנות חיוניות‪.‬השוואה‬
‫ע"י שבירה של גליקוגן‪ ,‬או גלוקוניאוגינזה שחומרי המוצא אליה הם לקטאט ואלנין מהשריר‪ ,‬גליצרול מתאי אדיפוס וחומצות אמינו מהמזון‪ .‬במצב של שובע הכבד‬ ‫בין שרשרת מעבר ‪ e‬במיטוכונדריה לכלורופלסט‪ ATP.1:‬סינטאז הפוך‪ :‬בכלורופלסט נכנס אל הסטרומה‪ ,‬במיטוכונדריה‪ ,‬נכנס אל המטריקס‪.‬‬
‫מסנטז חומצות שומן ומסיע אותן בדם בצורה של ‪ .VLDL‬במצב של רעב הכבד הופך חומצות שומן לגופי קטון‪ .‬כאשר יש עודף של מלוניל ‪( CoA‬מצב טוב(‬ ‫‪.2‬כלורופלסט – מבקעים מים‪ ,‬במיטוכונדריה – יוצרים מים‪.3.‬אתרי יצירת גרדיאנט פרוטונים‪ :‬כלורופלסט – ‪ 3‬אתרים‪ ,‬במיטוכונדריה פעם ‪ 2‬ופעם ‪3‬‬
‫שרשראות ארוכות של חומצות שומן לא יכנסו אל המטריקס וחומצות שומן יועברו אל תאי האדיפוס ליצירת טריאציל גליצרול‪ .‬במצב של חוסר במלוניל ‪( CoA‬חוסר‬ ‫תלוי מה מקור האלקטרונים‪.4.‬מקור האלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה ‪ .NADH, FADH2 -‬פוטוסינתזה – ביקוע מים‪.5.‬חמצן‪ :‬במיטוכונדריה הוא נצרך‬
‫בדלק( חומצות שומן נכנסות למיטוכונדריה והופכות לגופי קטון‪.‬הכבד מספק את צרכיו האנרגתיים ע"י פירוק של מעט חומצות אמינו וחלבונים משלו ‪ 3‬מצב של הרעבה‬ ‫והופך למים‪ ,‬בכלורופלסט הוא תוצר של ‪ 2‬מולק' מים שמוסרות אלקטרונים‪.6.‬גרדיאנט הפרוטונים‪ :‬במיטוכונדריה – ‪+H‬גבוה בחלל הבין ממברנלי ביחס‬
‫מתמשכת ‪ -‬במצב של הרעבה המקורות הפחממניות נשרפות ביום הראשון‪.‬המטרה העקרית של המטבוליזם במצב של הרעבה היא לספק גלוקוז למוח ולרקמות אחרות (תאי דם‬ ‫למטריקס‪ ,‬בכלורופלסט ‪ +H -‬גבוה בלומן ביחס לסטרומה ‪ :PMF.7‬במיטוכונדריה –דלתא פסאי משמעותי יותר‪ ,‬בכלורופלסט – דלתא ‪ ph‬משמעותי‬
‫אדומים( שנשענים רק עליו כמקור אנרגתי‪ .‬נזכיר שחומצות שומן לא יכולות להפוך לגלוקוז בגלל שאצטיל ‪ CoA‬אינו יכול להפוך לפירובאט‪ .‬רק הגליצרול יכול להפוך לגלוקוז בכמות‬ ‫יותר‪.8.‬מספר שרשראות להעברת אלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה אחת בכלורופלסט שתי שרשראות שמקושרות ע"י ציטוכרום ‪ .bf‬ריאקציית ‪: HILL‬מצא‬
‫קטנה‪ .‬ולכן המקור הנוסף של גלוקוז הן חומצות אמינו שמפורקות מחלבונים‪ .‬כמו כן גליקואגינזה לןקחת אוקסלואצטט ליצירת גלוקוז וזה לא נכנס ל ‪ TCA‬ולכן אצטיל ‪coa‬שמצטבר‬ ‫שכאשר מאירים כלורופלס מבודד‪,‬יש פליטת חמצן וחיזור תרכובות מקבלות ‪ e‬לא ביולוגיות‪ 2AH2+O2-2H2O+2A> :‬כאשר מה שמחליף את ‪ A‬זה‬
‫ילך לגופי קטון‪ .‬סכרת‪ :‬חוסר באינסולין‪,‬נוכחות גבוה של גלוקגון‪,‬הרבה גלוקוז בדם‪,‬אין אפשרות של גלוקוז להיכנס לתאים‪.‬הכבד תקוע במצב גלוקונאוגנטי‪.‬רמה גבוה של גלוקוז‬ ‫‪ +NADP‬שמקבל ‪ *e‬ממברנת התילקואידים והממברנה הפנימית‪,‬ממברנה מיטוכונדריאלית פנימית‪-‬בלתי חדירות* ממברנה חיצונית של כלורופלסט‬
‫משוחררת לדם‪-‬אין גליקוליזה אין פירובאט אין אוקסלאצטט שמשמש לדחיסה עם אצטיל ‪(.CoA‬נוצריםגופי קטון( לא לקח אינסולין פגיעה ברמות גלוקוז (התנהגות דומה‬ ‫ומיטוכונדריה –חדירה למולק' ויונים‪ .‬פוטורצפטור‪-‬כלורופיל ‪ a‬נמצא ברוב הכלורופלסטים של הצמחים הירוקים‪-‬טבעת פירול מותמרת מחזרת(‪Mg‬‬
‫להרעבה( ‪ ‬פירוק חלבוני שריר יצור ח"א‪ ,‬שיהוו סובסטרט לגלוקנאוגנזה יווצר גלוקוז לא יכול להתפרק חזרה לח"ש או ח"א מרזים‪ .‬אצטיל ‪ – CoA‬נוצר מדה‬ ‫מחובר ל ‪.(N 4‬‬
‫קרבוקסילציה מחמצנת של פירובט וממעגל חמצון בטא של ח‪ .‬שומן‪ a( .‬יכול להיות מחומצן לגמרי לפחמן דו חמצני במעגל ‪ TCA. (b‬יכול ליצור גופי קטון או כלסטרול‪ c( .‬עובר‬ ‫ח‪.‬שומן‪-‬תפקידים של ח' שומן‪ .1:‬אבני בניין לפוספו וגליקו ליפידים‪ .2 .‬קושר חלבונים לממברנה‪ .3 .‬מול' דלק‪.4 .‬סינתזת הורמונים ושליחים תוך‬
‫לציטוזול בצורה של ציטראט לצורךסינטזת חומצות שומן‪.‬כבד‪ -‬כאשר יש עודף של מלוניל ‪( CoA‬מצב טוב( שרשראות ארוכות של חומצות שומן לא יכנסו אל המטריקס וחומצות שומן‬ ‫תאיים‪ .‬שומן לא סופח מים ולכן מתאים יותר לאחסנת אנרגיה‪.‬תא שומן‪-‬עיקר תוכנו טריאצילגילצרול ‪ -TAG‬החומר המאחסן אנרגיה‪ .‬ח‪.‬שומן בודדות‬
‫יועברו אל תאי האדיפוס ליצירת טריאציל גליצרול‪ .‬במצב של חוסר במלוניל ‪( CoA‬חוסר בדלק( חומצות שומן נכנסות למיטוכונדריה והופכות לגופי קטון‪.‬הכבד מספק את צרכיו‬
‫נחשבות כמפרי צימוד‪ -‬אם מוסיפים אותן למיטוכונדריה אין סינתזת ‪ ATP‬ח‪.‬שומן מאד מחוזרת‪ .‬ח‪.‬שומן מעוכלות בדכ ‪(TAG‬מולק' פולרית(‪ .‬פירוק‬
‫האנרגתיים ע"י פירוק של מעט חומצות אמינו וחלבונים משלו‪** .‬צום‪/‬סכרת‪ -‬אוקסלואצטט משמש ליצירת גלוקוז ע"י גלוקונאוגנזה‪-‬לכן לא זמין ל ‪ >= TCA‬נוצרים גופי קטון‪.‬‬
‫‪ TAG: TAG‬ע"י ליפאז הופך ל ‪+glycerol‬ח‪.‬שומן‪ .‬שפעול תהליך זה הודות ל*אפינפרין*גלוקגון*נוראפונפרין‪ ,‬אלו גורמים לשפעול ‪ Ac‬שגורם‬
‫ליצירת ‪ CAMP‬המשפעל ‪ PKA‬אשר מזרחן‪/‬מאקטב אצ הליפאז‪ .‬אינסולין מעכב תהליך זה‪ .‬ח‪.‬שומן אינן מסיסות ולכן ‪ BSA‬נושא אותן לתאי מטרה‪.‬‬
‫הגליצרול נספג בכבד ושם עובר פוספו'‪ ,‬חמצון ואיזומריזציה והופך ל ‪ glyceraldehyde 3 phosphate‬שזה חומר ביינים בגלירוליזה‪/‬גליקואגינזה‪.‬‬
‫פירוק ח‪.‬שומן‪-‬מתרחש במיטוכונדירה‪ .‬שלב ‪ 1‬מתרחש בין ממברנות של מיטוכונדריה‪.‬ח‪.‬שומן‪ ATP+‬הופך ל ‪(PPi+Acyl adenylate‬מכיל ‪ .(AMP‬זה‬
‫מגיב עם קואנזים ‪ A‬לתת ‪ acyl CoA+AMP‬ע"י אנזים ‪ acylCoa‬סנטאז‪ 2.‬הריאק' הנ"ל הן בשו"מ אך המניע להתרחשות זה פירוק ‪ .PPi‬שלב ‪-2‬‬
‫טרנספורט למטריקס‪ -‬אציל קרניטין טרנספראז ‪ – I‬הקשור לממברנה החיצונית של המיטוכונדריה‪ -‬לוקח קרניטין ‪ +‬האציל ‪ coa‬ומשחרור ‪.CoA‬‬
‫אציל קרניטין טרנסלוקאז מעביר את האציל‪-‬קרניטין לתוך המטריקס‪ .‬אציל קרניטין טרנספראז ‪ II‬בממברנה הפנימיתמפרק את אציל קרינטין יחד עם‬
‫‪ coa‬לאציל ‪+coa‬קרניטין‪ .‬ואז קרניטין מועבר בחזרה למרווח בין ממברנלי‪*.‬קרניטין טראנספארס ‪ 1‬מדוכא עי מלוניל ‪ coa‬אלוסטרית‪ ,‬כדי למנוע פירוק‬
‫והרכבה יחד‪ .‬חמצון ‪.β:1‬חמצון ע"י ‪ -FAD‬אציל ‪ CoA‬מחומצן ל ‪( trans-Δ2-enoyl-CoA‬בעלת קשר כפול( תוך יצירת ‪ FADH2 .‬ע"י אציל ‪coa‬‬
‫‪+‬‬
‫‪CoA, ADP‬‬ ‫דהידראגינז‪.2.‬הידרציה‪ -‬הכנסת מים (פירוק קשר כפול( וקבלת ‪ -L-3-Hydroxyacyl CoA‬סטריאוספציפית‪.3.‬חמצון ע"י ‪ – +NAD‬קבלת ‪-3‬‬
‫‪Pyruvat‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ ,ketoacyl CoA‬ו ‪.NADH + H+.4‬תיוליזה – הוספת ‪ CoA‬וקבלת אציל ‪ CoA‬מקוצר בשני פחמנים‪ ,‬ואצטיל ‪.CoA‬משמעות הריאקציה‪-‬אצטיל ‪CoA‬‬
‫‪NAD‬‬ ‫יכנס למעגל ‪ TCA‬לתת ‪ FADH2‬ו ‪ ,NADH‬שאותם קיבלנו גם מהחמצון עצמו‪ .‬סטוכיומטריה של התגובה לדוג' עבור ‪ 16‬פחמנים‪ 7 -‬מחזורי תגובה‬
‫יתקבלו ‪ 8‬אצטיל ‪ coa‬שיתן ‪ATP.7FADH2 10‬שיתנו ‪ATP. 7NADH 1.5*7‬שיתנו ‪.ATP 7*2.5‬כלומר ‪ ATP-2 ATP 108‬סה"כ ‪.106‬גופי קטון‪-‬‬
‫נוצרים בכבד כתגובה לחוסר אוקסאלואצטט (אי פעילות מעגל קרבס(‪ ,‬או עודף אצטיל ‪ (CoA: 1‬דחיסת שני אצטיל ‪ CoA‬יוצרת אצטואצטיל ‪ CoA‬תוך‬
‫שחרור ‪ (CoA. 2‬הוספת אצטיל ‪ CoA‬נוסף ומים‪ .‬מתקבל ‪ (hydroxy-3-methyl-glutaryl CoA. 3-3‬יציאת אצטיל ‪ CoA‬נותנת אצטואצטאט‪(4 .‬‬
‫מכאן שתי אפשרויות‪ :‬א‪ .‬יציאת ‪ CO2‬לקבלת אצטון ב‪ .‬חיזור לקבלת ‪ D3‬הידרוקסי בוטראט(נמצא בשו"מ עם אצטואצטאט( ע"י ‪ NADH‬ל ‪.+NAD‬‬
‫נפוץ אצל חולי סכרת שאינם מטופלים – אין אינסולין‪ ,‬ריכוז גלוקוז בתאים נמוך‪ ,‬רמת אוקסלואצטאט נמוכה‪ .‬אצטואצטאט מהווה בקרה‪ ,‬ריכוז גבוה שלו‬
‫מעיד על שפע אצטיל ‪ coa‬וכך מובילים לירידה בליפוליזה‪ .‬סינטזת ח‪.‬שומן מתרחשת בציטוזול‪ .‬ההתארכות נמשכת עד קבלת ששרשת של ‪16‬‬
‫פחמנים‪ .‬כלומר בגמר שלב ‪ 7‬הבוטיריל ‪ ACP‬חוזר לשלב ‪ 4‬וכך עד קבלת ‪ 16‬פחמנים‪ 16 .‬בגלל שזה סובסטרט טוב לתיואסטרז שיוצר ממנו‬
‫פלמיטאט‪ .ACP+‬פירוק מול סינטזה‪ :‬מיקום ‪ -‬מיטוכונדריה ‪ /‬ציטופלסמה‪ .‬נשא ‪ .CoA / ACP -‬קונפיגורציה ‪L-β-hydroxyacyl / D-β- -‬‬
‫‪ .hydroxyacyl‬מול' ‪ -2C‬נוצר אצטיל ‪ CoA‬שיכול להיות מנוצל ב‪ / TCA-‬מקבלים מול' ממלוניל ‪ .CoA‬מקבלי‪/‬תורמי אלק' ‪+FAD, NAD -‬‬
‫(מקבלים( ‪( NADPH /‬מוסר(‪ .‬האנזימים ‪ -‬נפרדים ‪ /‬על פוליפפטיד אחד‪ .‬פלמיטול ‪ CoA)16‬פחמנים)‪ -‬רמה גבוהה שלו מצביעה על עודף ח‪ .‬שומן‬
‫בתא‪ -‬עיכוב סינתזת ח‪ .‬שומן נוספות ודה אקטיבציה של אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילז‪ -‬גורם לו להיות פחות פולימר‪ ,‬ועיכוב טרנסלוקז (מעביר ציטרט‬
‫ממיטוכונדריה לציטוזול(‪.‬ציטרט‪ -‬עלייה בסינתזת ח‪ .‬שומן ושפעול חלקי של קרבוקסילז‪.‬‬

‫קורי גליקוליזה‬
‫בכבד‬

‫דקרבוקסילציה‬ ‫‪ATP +‬‬

‫מחמצנת‬ ‫‪G6P +‬‬
‫‪ATP‬‬
‫נמוך‬
‫בציטו'‬ ‫מסנטז‬
‫נוקלאו'‬

‫בקרה גלובלית‪ -‬ע"י פוספורילציה הפיכה‪ .‬הקרבוקסילאז מעוכב ע"י פוספורילציה ומאוקטב ע"י דה פוספורילציה‪ .‬הזרחון נעשה ע"י ‪AMP-‬‬
‫‪ dependent protein kinase‬שמזרחן את הקרבוקסילאז וקבוצת הזרחן מוסרת ע"י ‪protein phosphatase 2A.AMP-dependent protein kinase‬‬
‫מאוקטב ע" ‪ AMP‬ומעוכב ע"י ‪ – ATP‬כלומר דהקרבוקסילאז מעוכב כשמצב האנרגיה ירוד‪ .‬העיכוב של פוספטאז ‪ 2A‬נחוץ לשמירה על הקרבוקסילאז‬
‫במצבו המפוספט‪ .‬אפנפרין וגלוקגון מאקטבים ‪ PKA‬אשר מעכב את הפוספטאז ע"י הוספת קבוצת פוספט אליו‪ .‬ולכן ההורמונים האלה מעכבים סינטזת‬
‫חומצות שומן ע"י שמירה על קרבוקסילאז במצבו המפוספט‪.‬אינסולין גורם לדהפוספורילציה‪.‬בקרה לוקאלית‪ -‬הקרבוקסילאז מופעל אלוסטרית עי‬