lOMoARcPSD|6228193

‫[ן היגולויבורקימ‬

‫ןב תטיסרבינוא( היגולויבורקימ‬-‫)בגנב ןוירוג‬

StuDocu is not sponsored or endorsed by any college or university

Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com)
 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪8.3.20‬‬

‫מיקרוביולוגיה וירולוגיה ואימונולוגיה‬

‫מדע המיקרוביולוגיה (מצגת ‪)1‬‬
‫מיקרוביולוגיה עוסקת במבנם ובתפקודם של יצורים שקוטרם קטן מאוד ואת רובם‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לראות רק במיקרוסקופ ‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים הם יצורים חד תאיים הקיימים כחד תאים או כרבי תאים המהווים‬ ‫‪‬‬
‫את צורת החיים העתיקה ביותר בכדור הארץ‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים נמצאים בכל מקום – באוויר‪ ,‬במים ‪ ,‬באדמה ובמזון ‪ .‬הם מצויים‬ ‫‪‬‬
‫במערכת העיכול‪ ,‬שותפים פעילים במחזור החומרים בטבע‪ ,‬מכלים פסולת ופולטים‬
‫חמצן‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו משתמשים במיקרואורגניזמים באופן מודע לצורכי יומיום ‪ ,‬לצרכי‬
‫מחקר ולצרכים ביוטכנולוגיים ‪.‬‬
‫למיקרואורגניזמים רבים יש תפקידים חשובים בסביבה ובגופנו ‪ .‬לדוגמא –‬ ‫‪‬‬
‫מיקרואורגניזמים שמסייעים להרכבה של וויטמינים מסוג ‪ , B‬וויטמין ‪ K‬במעי‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים שמבצעים פוטוסינטזה ‪.‬ובנוסף רבים שמשמשים בתעשיית המזון‬
‫(לחם‪ ,‬גבינות וכו) והתרופות‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים הם יצורים זעירים שלא ניתן לראותם בעין‪ .‬השם מיקרואורגניזם‬ ‫‪‬‬
‫מורכב מין המילים מיקרו ו‪ -‬אורגניזם ‪ .‬מיקרו מלשון קטן‪ ,‬ואורגניזם הוא יצור חי ‪,‬‬
‫המסוגל להתקיים ולהתרבות ‪.‬‬
‫מיקרומטר – הוא מליונית המטר ‪.‬מיקרואורגניזמים הם יצורים מסדר גודל מיקרוני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיקרואורגניזמים לרוב מסוגלים לקיים את כל תהליכי הגדילה‪ ,‬ייצור ואנרגיה באופן‬ ‫‪‬‬
‫עצמאי ובלתי תלוי ‪.‬‬
‫חקר המיקרוביולוגיה מתמקד במבנה ואופי המיקרואורגניזמים ‪ ,‬מגוון ואבולוציה ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התאמה ויחסי גומלין בין המיקרואורגניזם לסביבה ‪ ,‬מנגנונים ביולוגיים ‪ ,‬מדע בסיסי‬
‫ומדע יישומי – ההפעה של המיקרואורגניזמים על האדם ‪.‬‬

‫חלוקת התאים לאאוקריוטים ולפרוקריוטים ‪:‬‬

‫תא = יחידת החיים הקטנה ביותר שמסוגל‬ ‫‪‬‬
‫לקיים הזנה‪ ,‬הפרשה‪ ,‬רבייה וכו‪.‬‬
‫חלוקה לשני סוגי תאים ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫תאים פרוקריוטים – הסוג העיקרי הוא‬ ‫‪o‬‬
‫חיידקים ‪ .‬אלו תאים חסרי גרעין ‪ .‬יש‬
‫להם ‪ DNA‬במרכז התא ללא הגנה ‪.‬‬
‫תאים אאוקריוטים – תא של בעלי‬ ‫‪o‬‬
‫חיים‪ .‬תאים יותר מורכבים המכילים‬
‫אברונים ויש גרעין בתא ‪ .‬הגישה‬
‫לגרעין מורכבת כיוון שהוא מוקף‬
‫בממברנה ממדרת (מלשון מידור)‪.‬‬

‫תא אאוקריוטי ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ריבוזום – חלקיק המורכב מחלבונים ומ‪ . RNA -‬אחראי על תרגום ‪ RNA‬לחלבון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נמצאים על ה‪ . RER -‬כלומר‪ ,‬ריבוזום מסנטז חלבונים ‪.‬‬
‫‪ – RER‬רשת אנדופלסמית מחוספסת ‪ .‬איזור תוך תאי בו נמצאים הריבוזומים ונוצרים‬ ‫‪‬‬
‫החלבונים ‪.‬‬
‫‪ – SER‬רשת אנדופלסמית חלקה – מסנטזת שומנים ‪ .‬בה נוצרים הליפידים‪.‬‬
‫ליזוזום – אברון שמפרק דברים שהתא לא צריך ‪,‬מתבצע בו עיכול תאי וסילוק גופים‬ ‫‪‬‬
‫זרים באמצעות אנזימים ‪.‬‬
‫ציטוסקלטון – מערך של חלבונים שיש להם תפקיד במבנה ‪ ,‬יציבות והובלה תוך‬ ‫‪‬‬
‫תאית ‪( .‬בהובלה הכוונה לא לנשאים‪ ,‬אלא כמו "כביש" סלול של דרך בין החלקים‬
‫השונים של התא )‪.‬‬
‫מיטוכונדריה – מפעל האנרגיה של התא ‪ .‬בתא יש כל הזמן תהליכים כימים של‬ ‫‪‬‬
‫בנייה ופירוק ובשביל כל התהליכים האלה צריך אנרגיה‪ .‬המיטוכונדריה היא "מפעל‬
‫הכוח" של התא המפיקה את האנרגיה – ‪ ATP‬באמצעות חמצן ‪ .‬לתהליך זה קוראים‬
‫"הנשימה התאית" ‪.‬‬
‫קרום התא – מערכת של חלבונים ופוספוליפידים שעוטפת את התא וממדרת אותו‬ ‫‪‬‬
‫מהסביבה החיצונית (ממברנה)‪ .‬המידור מתבטא בחום ‪ , pH ,‬מעבר של חומרים אל‬
‫ומתוך התא ‪,‬יציבות התא – יוצרת מבנה וקשיחות מסויימת ‪.‬‬
‫גולג'י – אברון שבו מתבצע תהליך עיבוד של חלבונים ‪ .‬חלבונים – בנויים מחומצות‬ ‫‪‬‬
‫אמינו וכל חלבון מורכב מסדר ‪ ,‬הרכב ומספר שונה של חומצות אמינו‪ .‬החלבונים‬
‫מסונטזים בריבוזום ובסוף תהליך הסינטוז החלבונים עדיין במצב גולמי ולכן הגולג'י‬
‫מעבד את החלבונים ונותן להם את מצבם הסופי ‪.‬‬
‫גרעין התא – בו נמצא ה‪ , DNA -‬במצב שמור ובטוח ‪ .‬בגרעין מתבצע התהליך של‬ ‫‪‬‬
‫שיעתוק ה‪ DNA -‬ל‪ . RNA -‬זה קורה כדי שהתא יוכל לעבוד עם הקוד הגנטי ‪.‬ה‪RNA -‬‬
‫יוצא החוצה מהגרעין ‪ ,‬הולך לריבוזום ושם הוא מסנטז חלבונים‪ .‬בנוסף הגרעין‬
‫מהווה את מרכז הבקרה של התא ‪" ,‬המוח" ‪ .‬גרעין נמצא רק בתאים אאוקריוטים‪.‬‬
‫ציטופלזמה (ציטוזול) – נוזל התא‪ .‬התווך בו נמצאים האברונים‪ .‬יש לה שני‬ ‫‪‬‬
‫תפקידים – ייצוב האברונים בתא‪ ,‬שלא יזוזו ממקום למקום ‪ ,‬ומאגר של כל הרכיבים‬
‫שהתא צריך לכל הפעולות המטבוליות שלו ‪.‬‬

‫תא פרוקריוטי ‪:‬‬

‫תא פשוט ללא גרעין ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש ממברנה וציטופלזמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעל מולקולת ‪ DNA‬אחת מעגלית הממוקמת במרכז התא (ללא גרעין!) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתא יש ריבוזומים ‪ ,‬שתפקידם לבנות חלבונים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המשותף לתא אאוקריוטי – ‪ ,DNA‬ממברנה‪ ,‬ציטופלזמה וריבוזומים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תא חיידק ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תא פרוקריוטי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נוקלאואיד – ‪ DNA‬החיידקי ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כל האורגניזמים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות המוגדרות מבחינה אבולוציונית‪ .‬שתי‬
‫קבוצות הן אורגניזמים חד תאיים‪ -‬חיידקים וארכאה ‪ ,‬ואאוקריוטים (בעלי חיים‪ ,‬בני אדם‬
‫ועוד) בהם ישנם אורגניזמים רב תאיים‪.‬‬
‫עולם החיידקים – בקטרולוגיה ‪:‬‬
‫יצורים מיקרוסקופים חד תאיים הגדלים במושבות או כבודדים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימים מאות אלפי מינים שונים של חיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלקם פתוגנים ‪-‬גורמים למחלות‪ ,‬וחלקם לא פתוגנים ואף מועילים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הארכאות – חייקדים קדומים העומדים בתנאי קיצון של חום‪ ,‬מלח ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פטריות – הן אאוקריוטיות ‪ .‬לדוגמא ‪ -‬שמרים‪ ,‬פטריות ועובש ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שקופיות ‪ 21-22‬לא צריך ‪.‬‬
‫עולם הנגיפים – ווירולוגיה ‪:‬‬
‫הנגיפים מצויים על הגבול שבין יצור חי לדומם‪ ,‬כיוון שהם אינם יכולים להתרבות‬ ‫‪‬‬
‫באופן עצמאי אך הם כן מכילים את החומר התורשתי ‪.‬‬
‫הנגיף חודר לתוך תאים אחרים ומשתמש במערכת ההתרבות של התא שבו הוא‬ ‫‪‬‬
‫מתאכסן על מנת להתרבות ‪.‬‬
‫הנגיף עצמו אינו תא‪ ,‬הוא עשוי כולו מהחומר התורשתי‪ ,‬עטוף במעטפת חלבונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נגיפים הפוגעים בחיידקים נקראים בקטריופאג'ים ‪ ,‬ויש להם שימוש כאנטיביוטיקה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיידקים ‪bacteria -‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫רכיבים חוץ תאיים של החיידקים ‪:‬‬

‫‪( Flagella‬פלג'לה) – אלו הם סיבים של חיידקים המאפשרים תנועתיות לחיידק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פלג'לה מחולקת לסוגים על פי צורת הביטוי של הפלג'לה על גוף החיידק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סוגי הפלג'לה השונים ‪:‬‬
‫‪ – peritrichous‬חיצוני לתא ועל פני כל שטח התא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פולרי ‪: polar -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – monotrichous‬פלג'לה אחת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – amphitrichous‬משני צידי התא‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – lophotrichous‬מספר קטן של פלג'לה מאותו צד של התא ‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫בנוסף לפלג'לה‪ ,‬להרבה חיידקי גרם מינוס יש כמעין שערות קצרות ודקות המשמשות‬
‫להידבקות ולהעברת ‪ , DNA‬מבנים אלו בנויים מחלבון שנקרא ‪ pilin‬והם מתחלקים לשני‬
‫סוגים ‪:‬‬
‫‪( fimbria‬פימבריה) – רכיב שמאפשר היצמדות לריקמה ומשטחים ‪ .‬הם מפוזרים‬ ‫‪‬‬
‫על פני השטח החיצוני של התא ‪ .‬בכך הם מעורבים ביצירת ביופלם והצטברות של‬
‫חיידקים על פני סלעים ‪ ,‬זכוכית‪ ,‬רקמת האפיתל ועוד ‪.‬‬
‫‪( fili‬פילי) – התפקיד העיקרי שלהם הם העברת ‪ DNA‬מתא אחד לשני‪ .‬העברה‬ ‫‪‬‬
‫היא בקלות יחסית כיוון שהקוד הגנטי לא מוגן בגרעין ‪ .‬הפילי נצמד לקולטן על פני‬
‫תא חיידק אחר ליצירת קשר בין התאים ואז נעשית העברת ה‪. DNA -‬‬
‫דופן תא החיידק ‪:‬‬
‫בנוסף לממברנה‪ ,‬ישנה דופן פנימית שמקיפה את התא ונותן לו קשיחות והגנה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדופן מונעת מהתא מצב של התפוצצות בעקבות שינוי בריכוז המלחים בסביבה שלו‬ ‫‪‬‬
‫(לחץ אוסמוטי)‪.‬‬
‫הדופן מעגנת את הפלג'לה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבחינה קלינית – הדופן מאפשרת לכמה סוגי מינים לגרום למחלות וזהו איזור שעליו‬ ‫‪‬‬
‫פועלות חלק מהאנטיביוטיקות ‪.‬‬
‫ההרכב הכימי של דופן התא מאפשר מיון של החיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דופן התא בנויה מרשת של מולקולות שנקראת פפטידוגליקן (חלבון וסוכר) ‪ .‬לחלק‬ ‫‪‬‬
‫הסוכרי בפפטידוגליקן יש שתי יחידות של סוכרים שחוזרות על עצמן לסירוגין ‪NAM :‬‬
‫ו‪ . NAG -‬החלק החלבוני קצר ומחבר רצף של מולקולות סוכרים הקשורות יחד לרצף‬
‫נוסף כזה ‪.‬‬

‫צביעת גראם ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫צביעה מבדלת המאפשרת להבחין בין שתי קבוצות של של חיידקים הנצבעות באופן שונה ‪.‬‬
‫על פי הצביעה הזו מחלקים את החיידקים לחיידקי גראס פלוס הנצבעים בצבע סגול ‪,‬‬
‫ולחיידקי גראס מינוס הנצבעים בצבע ורוד‪/‬אדום ‪ .‬ההבדל בצביעה נובע מהבדלים במבנה‬
‫דופן החיידקים ‪.‬‬
‫מבנה דופן חיידקי גראם מינוס ‪:‬‬
‫שכבה דקה של פפטידוגליקן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממברנה חיצונית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריפלסמה – חלל שנוצר בין‬ ‫‪‬‬
‫הממברנה החיצונית לממברנה‬
‫הציטולסמטית (הדופן הפנימית)‪ ,‬זה מרווח צמיגי ‪ .‬בפריפלסמה נמצא‬
‫הפפטידוגליקן‪.‬‬

‫מבנה דופן חיידקי גראם פלוס ‪:‬‬

‫מורכב משכבה מאוד עבה של פפטידוגליקן שמכילה חומצה טכיאודית החוצה את‬ ‫‪‬‬
‫הפפטידוגליקן ‪.‬‬
‫ללא ממברנה חיצונית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ללא פריפלסמה או ליפופליסכריד ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיידקי גראם פלוס ‪:‬‬

‫בחיידקים אלו הדופן בנויה משכבה עבה של פפטידוגליקן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכילה ‪ – teichoic acids‬זהו פולימר טעון שלילי שמייצב את הפפטידוגליקן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בנוסף לפולימר הזה יש תפקיד בפתוגניות של החיידק על ידי כך שמסייע בקישור‬
‫החיידק לרקמות ‪.‬‬
‫לחיידקי גראס פלוס אין‬ ‫‪‬‬
‫ממברנה חיצונית ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫חיידקי גראם מינוס ‪:‬‬

‫דופן של חיידק גראם מינוס בנויה‬ ‫‪‬‬
‫משכבות בודדות של פפטידוגליקן‬
‫וממברנה חיצונית‪.‬‬
‫הפפטידוגליקן קשור לממברנה החיצונית‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות ליפופרוטאינים ונמצא‬
‫בפריפלסמה – שזה למעשה נוזל דמוי‬
‫ג'ל שבין הממברנה החיצונית לבין‬
‫הממברנה הפנימית ‪.‬‬
‫בפריפלסמה יש ריכוז גבוה של אינזימים מעכלים וחלבונים‪ ,‬אין לחיידקי גראם מינוס‬ ‫‪‬‬
‫‪. teichoic acids‬‬
‫בממברנה החיצונית של חיידקי גראם מינוס יש ‪,LPS – lipopolysaccharides‬‬ ‫‪‬‬
‫טעון שלילית ולכן מהווה מחסום לדטרגנטים‪ -‬חומרים שמפרקים את התא‪ ,‬מתכות‪,‬‬
‫מלחי מרה‪ ,‬צבעים שונים וכן לאנטיביוטיקות מסויימות‪ .‬ה – ‪ LPS‬מורכב מחלק ליפידי‬
‫וחלק סוכרי ‪ .‬ה‪ LPS -‬מעלה את הפתוגניות של החיידק ‪.‬‬
‫בממברנה החיצונית יש פורינים – חלבונים היוצרים תעלות וכך מתאפשר לחומרים‬ ‫‪‬‬
‫לצאת ‪ /‬להיכנס אל התא וממנו ‪.‬‬
‫מבנה ה ‪: LPS‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Lipid A‬הוא חלק מהשכבה העליונה של הממברנה‬ ‫‪o‬‬
‫החיצונית ‪ .‬הוא מעוגן בה ונמצא בה ‪.‬‬
‫ליבה – מורכבת מפוליסכרידים שנותנים לה יציבות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פוליסכריד ‪ – O‬הוא המשתנה בין החיידקים ובעצם משמש‬ ‫‪o‬‬
‫לזיהוי של סוגים שונים של חיידקי גראם מינוס ‪.‬‬
‫כאשר חיידק גראם מינוס מת‪ ,‬משתחרר הליפיד ‪ A‬ומתפקד‬ ‫‪‬‬
‫כאנדוטוקסין‪ -‬רעלן‪ .‬ובכך אחראי על סימפטומים של זיהום כמו חום‪ ,‬התרחבות כלי‬
‫הדם וכו ‪.‬‬
‫סיכום ההבדלים בין חיידקי גראם מינוס לגראם פלוס‪:‬‬
‫הרכב הדופן – גראם פלוס ‪ :‬ממברנה פנימית ‪ .‬גרם מינוס ‪ :‬ממברנה פנימית‬ ‫‪‬‬
‫וחיצונית ‪.‬‬
‫פפטידוגליקן – גרם פלוס ‪ :‬פפטידוגליקן עבה ‪ .‬גרם מינוס ‪ :‬פפטידוגליקן דק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צביעת גרם – גראם פלוס ‪ :‬צביעה סגולה ‪ .‬גראם מינוס ‪ :‬צביעה אדומה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קפסולה ‪:‬‬
‫מבנה נוסף של חיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבנה שעוטף את דופן התא ‪ ,‬יכולים להיות מספר סוגים מבחינת ההרכב הכימי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התא מייצר את הקפסולה בתוכו ומפריש אותה החוצה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקפסולה נותנת לחיידק יתרון וחסינות מפני תאים פאגוציטוזים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בצביעה סגולה פשוטה ניתן לראות את הקפסולה ‪ :‬זו נקראת צביעה שלילית שבה‬ ‫‪‬‬
‫למעשה הקפסולה לא נצבעת ורק אחרי שצובעים את הכל חוץ ממנה ניתן לראות‬
‫אותה בתור "הילה" מסביב לחיידק ‪.‬‬
‫דוגמאות לחיידקים עם קפסולה (לא לכולם יש) ‪ :‬סטרפטקוק פנמוניה – גורם לדלקת‬ ‫‪‬‬
‫ריאות‪ .‬המופלוס ינפלואנזה – גורם למנינגיטיס בילדים ‪ .‬ועוד‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫נבגים ‪: endospores -‬‬

‫מאפיין רק את חיידקי גראם פלוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נבג זו תוצאה של מצב שבו החיידק נמצא במצב של סטרס ‪ /‬מצבי קיצון שונים ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסר במזון ‪ ,‬תנאי מליחות קיצוניים ‪ pH ,‬קיצוני וכו ‪ .‬תנאי הקיצון האלו לא מאפשרים‬
‫לחיידק להתרבות ולכן הוא מכניס את עצמו למצב של ‪ -‬נבג ‪.‬‬
‫נבג – כאשר החיידק מנסה לשמור על מינימום דברים הכרחיים בתוכו כדי שלא‬ ‫‪‬‬
‫יושמד ‪ .‬שומר על ה‪ DNA -‬וכמה חלבונים בסיסיים‪.‬‬
‫הנבג בצורה הזאת יכול להתקיים שנים רבות כיוון שהוא "אורז" את החומר הגנטי‬ ‫‪‬‬
‫ושאר החומרים ההכרחיים לספורה יבשה ומוגנת שעמידה בפני חום‪ ,‬קרינת ‪,UV‬‬
‫יובש‪ ,‬כימיקליים וכו ‪ .‬כל הפעילות המטאבולית נפסקת וכך הנבג נמצא במצב רדום‪.‬‬
‫הנבג יכול לחזור לתא חי שיכול להתרבות גם לאחר שנים ‪ ,‬ברגע שתנאי הסביבה‬ ‫‪‬‬
‫משתפרים ‪.‬‬
‫האנדוספורה (הנבג) מכילה חומצה אורגנית שנקראת ‪dipicolinic acid – DPA‬‬ ‫‪‬‬
‫אשר מגנה על ה‪ DNA -‬מנזקים ‪ .‬באנדוספורה יש גם כמות קטנה של ‪ ,RNA‬אנזימים‬
‫וריבוזומים – המינימום שהחיידק יצטרך כדי לחזור לפעילות מטבולית ורבייה‪ ,‬במידה‬
‫ותנאי הסביבה יחזרו להיות תקינים‪.‬‬
‫כאשר תנאי הסביבה משתפרים (טמפרטורה תקינה‪ ,‬מליחות תקינה וכו) עוברת‬ ‫‪‬‬
‫הספורה תהליך של ‪ germination‬והופכת בעצם חזרה לתא ווגטטיבי – תא חי בעל‬
‫מטבוליזם ויכולת רבייה ‪.‬‬
‫כל תא חיידק יכול ליצור נבג אחד – וכל נבג נהפך חזרה לחיידק אחד – כלומר‪ ,‬אין‬ ‫‪‬‬
‫התרבות בתהליך ‪.‬‬
‫אחד הדברים שמאפיינים חיידקים שיוצרים נבגים זה היכולת לשרוד בחימום כי הם‬ ‫‪‬‬
‫פשוט נכנסים למצב של נבג ‪ .‬ואז לדוגמא במזון יש סיכון להיווצרות זיהום כי הנבגים‬
‫עומדים גם בחימום מאוד גבוה ואז כשהטמפרטורות חוזרות להיות נמוכות הם פשוט‬
‫חוזרים להיות תאים חיים ‪.‬‬
‫לתהליך יצירת הנבג קוראים ‪: sporogenesis‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב ‪ :1‬הכפלת ה‪ . DNA -‬ברגע שהתאים‬ ‫‪o‬‬
‫הופכים להיות לא תקינים עבור החיידק‬
‫הספציפי התא מכפיל את החומר הגנטי ‪.‬‬
‫שלבים ‪ : 2-4‬תנאי הסביבה ממשיכים‬ ‫‪o‬‬
‫להחמיר ‪ .‬התא עדיין לא מת אך הוא מבין‬
‫שהוא בצרה ‪ .‬הנבג מתחיל להיווצר בתוך‬
‫התא – החיידק אורז יחד עם ה‪ DNA -‬את‬
‫החלבונים הרלוונטים ‪ .‬ובשלב ‪ 4‬כבר רואים‬
‫את הנבג שנוצר בתוך התא החייידקי ‪.‬‬
‫שלבים ‪ : 5-6‬תנאי הסביבה כבר מאוד‬ ‫‪o‬‬
‫גרועים ‪ ,‬ה‪ DNA -‬המרכזי נהרס ולא עמד‬
‫בתנאי הסביבה הקיצוניים ‪ .‬כלומר התא‬
‫החיידקי מת ‪ .‬ובעצם עכשיו נוצר קרע בממברנה דרכו יוצא הנבג ‪.‬‬
‫ברגע שהתנאי הסביבה יחזרו להיות תקינים הנבג יחזור להיות תא חי שיכול‬ ‫‪o‬‬
‫להתרבות ‪.‬‬

‫ה‪: nucleoid -‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ה‪ DNA -‬החיידקי נקרא נוקלאואיד‪ .‬הוא מכיל ‪ DNA‬כפול‪ ,‬ארוך ומעגלי – כלומר סגור‬ ‫‪‬‬
‫על עצמו ‪.‬‬
‫הנוקלאואיד מהווה את הכרומוזום התאי ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התא החיידקי הוא פרוקריוטי‪ ,‬כלומר ללא גרעין ‪ .‬ולכן החומר הגנטי נמצא פשוט‬ ‫‪‬‬
‫בתוך התא ללא הגנה ולא ארוז ללא הסטונים‬
‫הוא קשור לחלבונים מסוימים שאחראים על שכפול ה‪ DNA -‬במקרה הצורך ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪: Plasmid‬‬
‫בנוסף לנוקלאואיד יש לחיידקים מולקולת ‪ DNA‬כפולה‪ ,‬קטנה ומעגלית הנקראת‬ ‫‪‬‬
‫פלסמיד ‪.‬‬
‫פלסמיד קיים רק אצל חיידקים ‪ .‬אינם קשורים לכרומוזים התאי ויש להם יכולת‬ ‫‪‬‬
‫הכפלה עצמית‬
‫מכילים ‪ 5‬עד ‪ 100‬גנים לא הכרחיים להישרדותו‬ ‫‪‬‬
‫פלסמידים הם לא חלק מהכרומוזומים ‪ ,‬ויכולים לעבור הכפלה בצורה עצמאית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו מקטע ‪ DNA‬שמכיל מעט גנים שלא חיוניים לגדילה והישרדות החיידק‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬‬
‫דברים אחרים כמו לדוגמא – עמידות בפני אנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫בדר"כ הפלסמידים מקנים יתרון לחיידק (עמידות בפני מצבי סטרס וכו) אבל אין בהם‬ ‫‪‬‬
‫מידע שקשור לאחריות המיידית והתקינה של החיידק ‪.‬‬
‫המידע הגנטי שיכול לעבור בין חיידקים הוא בעצם בצורת פלסמיד ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משתמשים בפלסמידים לצורכי מחקר בתחום הביוטכנולוגיה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השימוש בפלסמידים במחקר ‪ :‬ניתן לקחת פלסמידים קיימים ולהשתמש בהם או‬ ‫‪‬‬
‫לבנות פלסמיד לפי הצורך שלנו ‪ .‬הפלסמיד בנוי כך שניתן לחתוך חלק מהאתרים‬
‫שלו ולקודד אותם באופן שונה ‪ .‬למשל – פלסמיד שנבנה ב‪ 1977-‬שיש לו עמידות‬
‫לשתי אנטיביוטיקות ‪ .‬משתמשים בחיידקים כמו מפעל – יש המון פלסמידים‬
‫שמבטאים את הגן שאנחנו רוצים וכך ניתן להפיק חלבונים באופן סינטטי‬
‫החיידק מתרבה והפלסמיד מתרבה איתו‬ ‫‪‬‬
‫מסנתזים פלסמידים לפי הצורך‬ ‫‪‬‬
‫שיטת ‪ :PCR‬בשיטה זו צריכים בראימר מקטע דנא ומגבירה אותו‪ ,‬אנחנו רוצים‬ ‫‪‬‬
‫לשכפל המון מקטעי דנא בכדי להכניס אתם לפלסמיד‪ .‬השכפול דרך דנא פולימרז‪.‬‬
‫מקבלים מליוני עותקים‪.‬‬
‫אחכ איחוי‬
‫והתארכות‬
‫מה צריכים‪:‬‬
‫דגימת דנא עם רצף מוכר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צריכים בראימרים‬ ‫‪.2‬‬
‫נוקלוטודים בעודף שלא יחסר‬ ‫‪.3‬‬
‫פולימרז "תק פולימרז" והוא עמיד לחום לכן הוא לא נהרס בשלב הראשון ב‪95‬‬ ‫‪.4‬‬
‫טמפ מקורו ממעינות‬
‫והמכשיר אבל מה קורה במכשיר?‬
‫דנטורציה‪ :‬בשלב ראשון המכשיר מעלה ל ‪ 95‬מעלות מה שגורם לדנטורציה ל‬
‫דנא ומתחרשת הפרדה‪ ,‬אורכו חצי דקה‪ .‬טמפ פה קבועה‪.‬‬
‫שלב ‪ :annealing‬הפראימרים מתאחים שניהם כל אחד בצד מקביל בטמפ ‪45‬‬
‫בין ‪ 70‬אוררכו ‪ 5‬שניות הטמפ תלויה יגודל ואורך המקטע של הדנ"א ‪.‬‬
‫סנתזת דנא‪ :‬דנא פולימרז מתחיל לעבוד באורך ‪ 4‬דקות בסביבות ‪ 60‬מעלות‪.‬‬
‫מה עושים בכדי לבדוק נכונות לשכפול?‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מכניסים חומר בשם באתיודים ברומיד הוא מתישב בים מקטעי הדנא‪ .‬תוצרי‬
‫הדנא נצבעים ומופרדים על גל אגוריז על ידי אלקטרופזה הפרדה איכותית לא‬
‫כמותית של כמויות דנא‪.‬‬
‫ריאל טיים‪ :‬לראות במצגת היא דיברה על זה יש שם מפורט‬

‫מורפולוגיה של חיידקים ומושבות ‪:‬‬

‫מורפולוגיה = המבנה מבחינה חיצונית‪.‬‬
‫מורפולוגיה של חיידק – איך החיידק‪ ,‬התא הבודד נראה ‪.‬‬
‫מורפולוגיה של מושבות – איך חיידקים נראים כשהם גדלים במושבות (במעבדה) ‪.‬‬
‫החיידקים סמוכים אחד לשני ומתחלקים וגדלים ויוצרים מושבה של מליוני חיידקים שניתן‬
‫לראות בעין ‪ .‬יהיה שוני במבנה המושבה בין סוג חיידק אחד לסוג חיידק שני לפי המאפיינים‬
‫של החיידקים ‪.‬‬
‫בשביל לאפיין מורפולוגיה של חיידקים מתייחסים ל ‪:‬‬
‫גודל התא וצורתו – לא לכולם יש את אותה צורה ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צורת התקבצות התאים – איך התאים מסתדרים אחד עם השני‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יכולת תנועה ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מבנים מיוחדים ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מורפולוגיה של תא החיידק ‪:‬‬

‫חיידק יכול להיות בצורה של עיגול ובצורתו כך נקרא ‪. coccus‬‬ ‫‪‬‬
‫יכול להופיע בצורה של שניים ‪ , diplococcus :‬שורה ‪:‬‬
‫‪ stereptococcus‬ובצורת אשכולות ‪.staphylococcus :‬‬
‫צורת מתג – מקל ‪ ,‬נקרא ‪ . bacillus‬המתג יכול להופיע כיחיד ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . diplobacilli‬שרשרת ‪ , streptobacillus :‬ועוד צורה מיוחדת‬
‫של מצב ביניים בין צורת העיגול לצורת המתג‪ ,‬דמוי ביצה ‪:‬‬
‫‪. coccobacillus‬‬
‫צורות נוספות ‪:‬צורת מקל כפוף ‪ ,‬צורת סליל ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות לחיידקים נפוצים ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מורפולוגיה של מושבות ‪:‬‬

‫כשחיידקים גדלים במעבדה הם יוצרים מושבה ‪ ,‬למושבות יש מאפיינים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פני המושבה ‪ :‬שטוחה‪ ,‬קמורה‪ ,‬קעורה ‪ ,‬מבריקה ‪ ,‬חלקה ‪ ,‬מחוספסת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גבולות המושבה ‪ :‬עגולה ‪ ,‬בלתי סדירה ‪ ,‬ריסנית ‪ ,‬מפורצת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אטימות ‪ :‬מושבה שקופה או אטומה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ריח ‪ :‬יש או אין ריח אופייני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צבע ‪ :‬מושבות צבעוניות או נטולות צבע ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל המאפיינים נובעים ממאפייני החיידק – חלבונים שהוא מסנטז ‪ ,‬מאפייני גדילה ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫צורת הדופן וכו ‪.‬‬

‫צרכי גדילה של מיקרואורגניזמים ושונות מטבולית בין מיקרואורגניזמים (מצגת ‪)2‬‬

‫לגבי מיקרואורגניזמים בכלל ובפרט לגבי החיידקים – יש צרכי גדילה שונים ותנאים אידיאלים‬
‫ספציפיים בעבורו ‪ .‬ולכן יש המון סוגים של חיידקים שלא ניתן לבודד – כלומר לגדל במעבדה‬
‫– כיוון שיש המון תנאים שצריכים להיות מדוייקים עבור החיידק כדי שהוא יצליח לגדול ‪.‬‬
‫צרכי הגדילה ‪:‬‬
‫מקור אנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫מקור הפחמן‬ ‫‪‬‬
‫צריכת חמצן‬ ‫‪‬‬
‫אבני הבניין‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורה‬ ‫‪‬‬
‫‪PH‬‬ ‫‪‬‬
‫מליחות‬ ‫‪‬‬
‫צרכי הגדילה – פירוט ‪:‬‬
‫מקור האנרגיה ‪:‬‬
‫‪ .1‬מקור האנרגיה יכול להיות משימוש באנרגיית השמש ע"י פוטוסינטזה ‪ .‬ישנם חיידקים‬
‫וצמחים שיכולים לבצע פוטוסינטזה ולהשתמש באנרגיית האור ‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש באנרגיה מתרכובות כימיות ‪.‬‬
‫חיידקים שמשתמשים באנרגיית האור נקראים פוטותרופיים ‪ ,‬וחיידקים שמשתמשים‬ ‫‪‬‬
‫באנרגיה מתרכובות כימיות נקראים כימותרופיים ‪.‬‬
‫מקור הפחמן ‪:‬‬
‫במערכת ביולוגית הרוב למעשה מורכב מפחמן וחשוב לדעת מה מהווה את מקור‬ ‫‪‬‬
‫הפחמן ‪:‬‬
‫הטרוטרופים – תלוי באחרים ‪ .‬מנצלים חומרים אורגניים כמקור לפחמן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אוטוטרופיים – עצמי ‪ .‬מנצלים חומרים אנאורגניים ‪ -‬בעיקר פחמן דו חמצני‪ -‬כמקור‬ ‫‪‬‬
‫לפחמן ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בדר"כ יש שילוב של מקור הפחמן ומקור האנרגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ישנה חלוקה של המיקרואורגניזמים לפי מקור האנרגיה ולפי מקור הפחמן ‪:‬‬
‫כימואטוטרופים – חיידקים שגם מקור הפחמן וגם מקור האנרגיה שלהם אורגניים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פוטואטרוטרופים – מקור אנרגיה מהאור ומקור הפחמן אורגני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פוטואוטוטרופים – מקור אנרגיה מהאור ומקור פחמן אנאורגני – ‪. co2‬‬ ‫‪‬‬

‫צריכת חמצן ‪:‬‬

‫החיידקים מתחלקים לחיידקים שצריכים חמצן וחיידקים שלא צריכים חמצן ‪:‬‬
‫אירובים – חיידקים שצריכים חמצן ‪ :‬מתחלקים בתוכם ל‪ 3 -‬סוגים ‪:‬‬
‫אירובים אובליגטורים – חייבים נוכחות של חמצן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אירובים פקולטטיבים – כאשר יש נוכחות של חמצן הם מתנהגים כאירובים ‪ ,‬וכאשר‬ ‫‪‬‬
‫אין נוכחות של חמצן הם מתנהגים שאנאירובים ויש להם קולט אלקטרונים אחר ‪.‬‬
‫אירובים מיקרואאופילים – דורשים ריכוז חמצן נמוך (‪. )1%‬‬ ‫‪‬‬
‫אנאירובים – חיידקים שלא צורכים חמצן ‪ .‬מתחלקים ל – ‪ 2‬סוגים ‪:‬‬
‫אנאירובים אובליגטורים – חמצן מזיק להם ‪ ,‬צריכים קולט אלקטרונים אחר ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנאירובים אירוטולרנטים – חמצן לא מזיק להם אבל הם לא משתמשים בו ‪ .‬יכולים‬ ‫‪‬‬
‫לגדול בנוכחות חמצן אבל מעדיפים בלי ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫אבני בניין ‪:‬‬

‫כמעט כל החיידקים צריכים אבני בניין כמו פוספט‪ ,‬גופרית ‪ ,‬מגנזיום ‪ ,‬ברזל ‪ ,‬קלציום ‪ ,‬סודיום‬
‫וכו בריכוזים ומינונים שונים ‪.‬‬

‫טמפרטורה ‪:‬‬
‫השפעת הטמפרטורה על גדילת החיידקים ‪:‬‬
‫לרוב החיידקים יש טווח טמפרטורה לגידול אופטימלי ‪ ,‬אשר מעל או מתחת לטווח‬ ‫‪‬‬
‫הזה יש ירידה בגידול החיידקים ‪.‬‬
‫במצב של טמפרטורות קיצוניות אין גידול של חיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורה הינה אחת מפקטורי הגידול המשמעותיים ביותר המשפיעים על‬ ‫‪‬‬
‫הישרדות וגדילה של מיקרואורגניזמים בטבע ‪.‬‬
‫הטמפרטורה משפיעה על רמת הפתוגניות של החיידק ‪ .‬לדוגמא – חיידק אשר יכול‬ ‫‪‬‬
‫לשרוד בטמפרטורת הגוף רמת הפתוגניות יותר גדולה כיוון שהוא יכול להתחלק‬
‫ולהתרבות בטמפרטורת הגוף ‪ .‬אך למשל חיידק שהטמפרטורה האידיאלית בעבורו‬
‫היא ‪ 20‬מעלות רמת הפתוגניות שלו יורדת כיוון שהוא לא יכול לשרוד ולהתחלק‬
‫בטמפרטורת הגוף שהיא ‪ 36‬מעלות‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫עקומת קצב גדילת החיידקים כפונקציה של הטמפרטורה ‪:‬‬

‫בעקומה אין מספרים כיוון‬ ‫‪‬‬
‫שהיא מתארת משהו כללי‪.‬‬
‫ציר ה – ‪ X‬מתאר‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורה כלשהי ‪ ,‬וציר ה‪-‬‬
‫‪ Y‬מתאר את קצב הגדילה ‪.‬‬
‫דנטורציה = הרס של‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים ‪.‬‬
‫ליזיס = פירוק התא‬ ‫‪‬‬
‫החיידקי כתוצאה מעליה‬
‫בטמפרטורה שהתא לא‬
‫עמיד בה ‪.‬‬

‫אפיון מיקרואורגניזמים על פי‬

‫תלות גידול בטמפרטורה ‪:‬‬
‫ניתן לחלק מיקרואורגניזמים למספר קבוצות ע"פ הטמפרטורה האופטימלית והאידיאלית‬
‫שלהם ‪.‬‬
‫פסיכרופילים – אוהבי קור ‪ ,‬עד ‪ 20‬מעלות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מזופילים – ממוצע ‪ 37 ,‬מעלות ‪ .‬כאן מופיעים כל החיידקים מחוללי המחלות משום‬ ‫‪‬‬
‫שזוהי טמפרטורת הגוף ולכן הפתוגניות שלהם גדולה בחום הזה ‪.‬‬
‫תרמופילים – ‪ 41-68‬מעלות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היפרתרמופילים – מעל ‪ 65‬מעלות (מעל ‪ 100‬מעלות גדלים רק ארכי‪-‬בקטריה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪: pH‬‬
‫רוב המיקרואורגניזמים גדלים בתחום ‪ - pH 5-9‬ניטרלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רק בודדים מצליחים לשרוד בתחום ‪ pH‬מעל ‪( 10‬בסיסיים) או פחות מ‪( 2-‬חומציים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים מתחלקים לקבוצות לפי ה‪: pH -‬‬

‫‪ – Acidophiles‬חיידקים שגדלים בסביבה מאוד‬ ‫‪‬‬

‫חומצית ‪. pH = 2 ,‬‬
‫‪ – Neutrophils‬חיידקים שגדלים בסביבה ניטרלית ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סביב ה‪.pH = 7 -‬‬
‫‪ – Alkalinophiles‬חיידקים שגדלים בסביבה‬ ‫‪‬‬
‫בסיסית ‪ pH ,‬מעל ‪. 10‬‬

‫תנאי המליחות ‪:‬‬

‫סביבה אשר מכילה ריכוזי מלח גבוהים חושפת את החיידקים הגדלים בה ללחץ אוסמוטי‬
‫גבוה ולהשפעות ייחודיות של מומסים שונים אשר יכולים להוות רעלנים או לגרום לדנטורציה‬
‫של חלבונים ועוד ‪.‬‬
‫כאשר ריכוז המומסים בתא גבוה מריכוזם בחוץ ‪:‬‬
‫יש נטייה של המים להיכנס פנימה (כדי להגיע לשיוויון ריכוזים )‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בתאים קיימים מנגנונים טבעיים למניעת נזק ‪ ,‬שיכול להיגרם מכניסת המים ‪ ,‬כמו‬ ‫‪‬‬
‫פיצוץ של התא ‪ .‬למשל דופן ‪ .‬אך המנגנונים מחזיקים מעמד עד גבול מסויים ‪..‬‬
‫כאשר ריכוז המומסים בתא נמוך מריכוזם בחוץ ‪:‬‬
‫מים מופרשים מן התא החוצה אל הסביבה (שוב – כדי להגיע לשיוויון ריכוזים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דבר זה מוביל לכך שנפח הציטופלסמה קטן והתא מתכווץ ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחיידקי גראם חיוביים הממברנה מתנתקת מהדופן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחיידקי גראם שליליים הממברנה מושכת עמה את הדופן ונקרעת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הודות למנגנונים מיוחדים ישנם אורגניזמים שמסוגלים או מעדיפים להתקיים‬ ‫‪‬‬
‫ולהתחלק בסביבה עם ריכוז מומסים גבוה (בעיקר שמרים ‪ ,‬פטריות ‪ ,‬עובש ואצות‬
‫אך גם חיידקים וארכיבקטריה )‪.‬‬
‫חלוקת סוגי החיידקים על פי תנאי המליחות בסביבת גידולם ‪:‬‬

‫‪ – Nonhalophile‬רוב החיידקים אוהבים סביבה עם ריכוז מלחים נמוך (‪0.01-‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ , 1%‬כמו ריכוז המלח בגוף שהוא כ‪ . ) 0.9% -‬הם גדלים בתמיסות איזוטוניות ‪.‬‬
‫והתמיסה המקובלת לשימוש בעבור חיידקים אלה היא סליין ‪.‬‬
‫‪ – Halotolerant‬חיידקים אשר מסוגלים לסבול ריכוזי מלח בינוניים אך מעדיפים‬ ‫‪.2‬‬
‫סביבה עם תכולת מים גבוהה ‪.‬‬
‫‪ – Halophiles‬חיידקים הגדלים בתנאים היפרטונים ודורשים ריכוז מלח נתרן‪-‬כלורי‬ ‫‪.3‬‬
‫גבוה לגידולם ‪ .‬חיידקים אלה נקראים גם ‪ – osmotolerant‬מסוגלים לשרוד ולגדול‬
‫בסביבה עם פעילות מים נמוכה ‪ ,‬או ריכוז מומסים גבוה ‪.‬‬

‫רביית חיידקים ‪:‬‬

‫ברגע שנותנים לחיידק את התנאים האידיאלים בעבורו – מבחינת כל הפרמטרים –‬ ‫‪‬‬
‫מגיעים למצב שהחיידק מתרבה ‪.‬‬
‫גדילה‪ /‬רבייה של חיידקים הכוונה לא בגודל אלא מבחינת המספר – מאחד הוא‬ ‫‪‬‬
‫מתחלק לשניים וכו ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תא של חיידק גדל עש אשר הוא מגיע לגודל שבו היחס בין שטח‬ ‫‪‬‬
‫הפנים שלו לנפחו מקשה על תפקודו של התא – ואז הוא מתחלק‬
‫לשניים ‪.‬‬
‫דרך התרבות זו הינה רבייה אל מינית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקה של חיידקים נקראת חלוקה בינארית – תא החיידק נחצה‬ ‫‪‬‬
‫לשניים ומתקבלים שני תאים זהים בגודל ובמטען הגנטי ‪.‬‬
‫הזמן שלוקח לתא חיידק להתחלק ‪ ,‬ובכך להכפיל את מספר‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים ‪ ,‬נקרא זמן דור ‪.‬‬
‫זמן דור משתנה מחיידק לחיידק ויכול להשתנות גם בהתאם לסביבה‬ ‫‪‬‬
‫החיצונית ‪ .‬לרוב החיידקים יש זמן דור של שעה עד שלוש שעות ‪.‬‬
‫קצב ההתרבות מושפע מאוד מתנאי הסביבה ‪ .‬לדוגמא – טמפרטורת גוף גבוהה‬ ‫‪‬‬
‫בעת מחלה תאט את קצב הגידול של החיידקים ותאריך את זמן הדור ‪.‬‬
‫כאשר זמן הדור ארוך יותר מערכת החיסון מצליחה להרוג את החיידקים ביעילות‬ ‫‪‬‬
‫רבה יותר ‪.‬‬
‫כאשר זמן הדור קצר יותר קצב ההתרבות של החיידקים הרבה יותר מהיר והם‬ ‫‪‬‬
‫מכפילים את עצמם במהירות גדולה ‪.‬‬
‫כדי שנוכל לראות בעין את קצב גידול החיידקים ולהוציא מזה נתונים ‪ ,‬משוואות וכו‬ ‫‪‬‬
‫וכו בנו את גרף גידול החיידקים בצורה של גרף חצי לוגריתמי ‪ .‬והכוונה היא שהעלו‬
‫את כל ציר ה‪ Y -‬בלוג כדי שתיווצר עקומה ישרה (הקו המקווקו ) ולא עקומה לא‬
‫נכונה מבחינה וויזואלית (הקו הרציף) ‪.‬‬
‫הדוגמא שבגרף ‪ :‬לחיידק ‪ e.coli‬זמן דור של ‪ 20‬דקות ‪ .‬כעבור ‪ 20‬דורות (קצת פחות‬ ‫‪‬‬
‫משבע שעות) יהיו למעלה ממליון תאי חיידק ‪ .‬כעבור עשר שעות אוכלוסיית‬
‫החיידקים כבר מגיעה ללמעלה מבליון חיידקים ‪.‬‬
‫תרבית סגורה – זו מערכת סגורה שברגע שזרענו את החיידקים אין שום דבר שנכנס‬ ‫‪‬‬
‫או יוצא ‪ ,‬פרט לגזים ‪.‬המשמעות היא שבאיזשהו שלב כמות המזון שהחיידקים‬
‫צריכים הולך ואוזל וכמות הפסולת שמצטברת הולכת ועולה מה שמשנה למעשה את‬
‫תנאי הסביבה ‪ .‬יש לזה השפעה על עקומת הגידול ‪.‬‬

‫החיידקים ‪:‬‬ ‫גידול‬

‫ציר ‪y‬‬ ‫עקומת‬
‫רק על‬ ‫מפעילים ‪log‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בגרף ישנו ייצוג של צורת גידול של חיידקים בתרבית סגורה‪ .‬ציר ה‪ – Y-‬גדילה של‬
‫החיידקים וציר ה‪ X-‬הוא הזמן ‪ ,‬ככל שעובר הסמן מה קורה לחיידקים ‪ .‬ישנם ‪ 4‬שלבים‪:‬‬
‫שלב ‪ – 1‬שלב ההשהיה או הסתגלות ‪: Lag‬‬
‫החיידקים מסתגלים למצע ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסנטזים את החומרים הדרושים לחלוקה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עדיין לא מתרבים ‪ ,‬אבל גדלים מבחינת הנפח שלהם ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב ‪ – 2‬שלב הגידול הלוגרתמי (המעריכי) ‪:‬‬
‫לאחר שהתאים הסתגלו לכל התנאים הסביבתיים התאים מתחילים להתרבות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב ה‪ , log -‬או השלב האקספוננציאלי ‪ ,‬קצב הגידול הוא מקסימלי וקבוע ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זמן הדור הוא מינימלי ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאחר וקצב הגידול קבוע מקבלים עקומה של קו ישר וניתן להוציא ממנה נתונים כמו‬ ‫‪‬‬
‫משוואת ישר‪.‬‬
‫במצב הזה התנאים טובים – יש מספיק מזון ‪ ,‬מספיק חמצן ‪ ,‬עדיין אין כמויות גדולות‬ ‫‪‬‬
‫של פסולת ‪ .‬החלוקה מתרחשת בקצב קבוע והתאים מאוד רגישים למעכבים – כמו‬
‫אנטיביוטיקות ‪ ,‬וזה השלב בו אנטיביוטיקות עובדות טוב – בפאזה הלוגריתמית ‪.‬‬
‫שלב ‪ – 3‬פאזה סטציונרית ‪:‬‬
‫סטציונרית – מהמילה סטטי ‪ .‬הגרף ישר בשיווי משקל ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כמות החיידקים המתחלקים והחיידקים המתים נמצאים בשיווי משקל ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התאים קטנים יותר ומכילים פחות ריבוזומים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחלק מהמקרים התאים לא מתים אבל גם לא מתחלקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פאזה זו נובעת מירידה בכמות החמצן ‪ ,‬שינוי ‪ PH‬של המצע ‪ ,‬ירידה בנוטריינטים‬ ‫‪‬‬
‫ועלייה בחומרי פסולת ורעלנים ‪.‬‬
‫שלב ‪ – 4‬פאזת תמותה ‪:‬‬
‫כיוון שהתרבית היא תרבית סגורה אין איך לפנות את הפסולת ולהוסיף מזון ולכן‬ ‫‪‬‬
‫תנאי הסביבה מחמירים ‪.‬‬
‫אוכלוסיית החיידקים מתחילה למות כך שיש יותר תמותה מתאים חדשים ולכן הגרף‬ ‫‪‬‬
‫שמתקבל הוא קו ישר בירידה ‪ .‬בסוף מגיעים ל‪ 0-‬חיידקים ‪.‬‬
‫ישנה ירידה במסת התא המתרחשת במקביל לירידה במספר החיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התמותה נובעת מתנאי הסביבה שמתחילים להיווצר בפאזה הסטציונרית ואשר‬ ‫‪‬‬
‫מחריפים בשלב הזה‪ .‬ובעקבות התמותה יש ליזיס – פירוק‪ ,‬התפוצצות התא ‪ ,‬אשר‬
‫גורמת להשתחררות אינזימים ‪.‬‬

‫‪22.3.20‬‬

‫חיידקים מחוללי מחלות (מצגת ‪)3‬‬

‫חיידקים מחוללי מחלות = חיידקים פתוגנים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא כל החיידקים הם פתוגנים ‪ ,‬ישנם גם חיידקים טובים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים תוארו לראשונה ב‪ 1684 -‬על ידי אנתוני ליוונהוק – סוחר הולנדי שתחביבו‬ ‫‪‬‬
‫היה ליטוש עדשות ובניית מיקרוסקופים ‪ .‬הוא היה הראשון שזיהה מיקרואורגניזמים‬
‫ותאר אותם במכתב מדעי ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫באותה תקופה היה וויכוח מדעי סביב תיאוריית ההיווצרות הספונטנית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רוב המדענים האמינו בתיאוריה הזאת הטוענת שחיים יכולים להיווצר מדבר שאינו‬ ‫‪‬‬
‫חי ‪ .‬כגון – צפרדעים ועכברים יכולים להיווצר מבוץ וכו ‪.‬‬
‫לואי פסטר – נולד ב‪ , 1822-‬היה כימאי ‪ .‬אחראי לכמה מהתגליות המדעיות‬ ‫‪‬‬
‫החשובות ביותר במאה ה‪. 19-‬‬
‫בניסיון להפריך את תיאוריית ההיווצרות הספונטנית (שטענה כי יצורים חיים יכולים‬ ‫‪‬‬
‫להיווצר מחומר חסר‪-‬חיים) הוא ערך סדרה של ניסויים ‪.‬‬
‫ניסוי ‪ : 1‬התבסס על בקבוק מיוחד שהכיל מדיום גידול‪ -‬שחיידקים יכולים לגדול בו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקצה הבקבוק במקום פיה רגילה יצא פסטר צינורית מעוקלת מצינור זכוכית אותו‬
‫כופף עד שהיה בצורת האות ‪.S‬‬
‫פסטר הוסיף שמרים (=מיקרואורגניזמים) למדיום הגידול ואז חימם את הבקבוק עד‬ ‫‪‬‬
‫שהגיע לטמפרטורת רתיחה ‪ .‬במהלך החימום השמרים מתו והשתחרר קיטור רותח‬
‫מן המדיום ונפלט מהבקבוק דרך הפיה וכך כל הבקבוק חוטא והפך לסטרילי‪ .‬וכך‬
‫הוכנו בקבוקים רבים ‪ .‬לאחר מכן הונח הבקבוק באוויר הפתוח – מועדון ‪ ,‬על הר‬
‫גבוה ‪ ,‬על האדמה וכו ‪ -‬ופוסטר חיכה לראות אם נוצרים בתוכו מיקרואורגניזמים ‪ .‬אך‬
‫הבקבוק נשאר סטרילי במשך חודשים רבים ‪ .‬כלומר – לא נותרו בתוכו חיים ‪.‬‬
‫הבקבוק לא היה חסום בשום צורה ‪ .‬אז מה קרה ? כאשר נכנס אוויר עם חיידקים‬ ‫‪‬‬
‫לצינורית שמובילה לבקבוק האוויר נכנס בלי הפרעה לבקבוק אך כל מה שנכנס עם‬
‫האוויר‪ -‬חיידקים ‪,‬אבק וכו – שקע באזור המעוקל של הצינורית ונתקע שם ‪.‬‬
‫פסטר לקח את אחד הבקבוקים והשכיב אותו על הצד כך שמדיום הגידול נשפך‬ ‫‪‬‬
‫והגיע לחלק הנמוך של הצינורית ‪ .‬לאחר ימים ספורים הבקבוק התמלא לגמרי‬
‫בצורות חיים זעירות שהגיעו מאותה שכבת אבק שהצטברה בשקע של הצינורית‬
‫המעוקלת ‪.‬‬
‫פסטר הראה כי חיידקים אינם גדלים על מצע מזין שנאטם מיד לאחר עיקורו ‪ ,‬אך הם‬ ‫‪‬‬
‫כן גדלים על מצע מעוקר שנותר חשוף לאוויר ‪ .‬ובכך הפריך את תיאוריית ההיווצרות‬
‫הספונטנית ‪.‬‬
‫בכך הוא הראה שחשיפה לאוויר – המכיל חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים – היא‬ ‫‪‬‬
‫חיונית להתפתחות צורות חיים על מצע ‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים ומחלות ‪:‬‬
‫רק במאה ה‪ 19-‬החלו החוקרים להבין שיש קשר בין מיקרואורגניזמים ומחלות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרופא האוסטרי זמלוויס הבחין שיש תמותה גדולה של יולדות במחלקה שבה‬ ‫‪‬‬
‫המטפלים היו רופאים לעומת מחלקה שבה המטפלות היו מיילדות ‪ .‬הוא הסיק שיש‬
‫משהו שהרופאים מעבירים ליולדות מהחולים במחלקות האחרות אך לא ידע מהו‬
‫הגורם הזה ‪.‬‬
‫הוא הורה לרופאים לרחוץ ידיים בכלור לפני הכניסה למחלקה וכתוצאה מכך תומתת‬ ‫‪‬‬
‫היולדות ירדה באופן דרסטי והשתוותה למחלקה האחרת ‪ .‬אבל המלצותיו לא‬
‫התקבלו טוב והוא פוטר מעבודתו בבית החולים ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬התחילה להיווצר ההבנה שיש קשר בין מיקרואורגניזמים ומחלות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העקרונות של קוך ‪:‬‬
‫היינריך הרמן רוברט קוך הוא רופא גרמני ‪ ,‬מהמייסדים של מדע הבקטריולוגיה ‪ .‬הוא‬ ‫‪‬‬
‫זה שגילה את מקור מחלת השחפת וקיבל פרנס נובל לרפואה בשנת ‪. 1905‬‬
‫קוך ניסח ארבעה עקרונות (פוסטולטים) המשמשים עד היום כדרך להוכיח‬ ‫‪‬‬
‫שאורגניזם מסוים גורם למחלה מסוימת ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫עיקרון ‪ : 1‬החיידקים ממין החשוד כגורם המחלה חייבים להימצא אצל החולה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר אם לוקחים דגימה כלשהי מהחולה (רוק‪ ,‬שתן ‪ ,‬דם) חייבים למצוא את‬
‫החיידק שחושבים שהוא זה שגורם למחלה באותה הדגימה ‪.‬‬
‫עיקרון ‪ : 2‬יש לבודד את החיידקים החשודים מגוף החולה ולגדלם במצע גידול‬ ‫‪‬‬
‫בנפרד מחיידקים אחרים במעבדה – בתרבית טהורה ‪ :‬תרבית של חיידק אחד‬
‫בלבד‪.‬‬
‫עיקרון ‪ : 3‬לאחר בידודם במעבדה יש להזריק את החיידק המבודד לחיית ניסוי‬ ‫‪‬‬
‫בריאה ולוודא שאותם סימני מחלה שהופיעו בחולה מופיעים עכשיו בחיית הניסוי ‪.‬‬
‫עיקרון ‪ : 4‬אחרי שגורמים לחיית הניסוי להיות חולה‪ ,‬יש לבודד את החיידקים ממין‬ ‫‪‬‬
‫החיידק המוזרק מחיית הניסוי ‪ .‬ולוודא שמקבלים את אותו החיידק מהדגימה של‬
‫חיית הניסוי ‪.‬‬
‫מגבלות העקרונות של קוך ‪:‬‬
‫עם הזמן התברר שלעקרונות של קוך ישנן מגבלות ‪:‬‬
‫התברר שמספר לא מבוטל של מחלות זיהומיות קיים במצב של נשאות – כלומר‬ ‫‪‬‬
‫אדם שהחיידק נמצא אצלו אבל הוא לא גורם למחלה ‪ .‬לדוגמא – את החיידק הגורם‬
‫למחלת הכולרה אפשר לבודד גם מאנשים בריאים ‪ ,‬המהווים נשאים ‪ .‬דוגמא נוספת‬
‫– החיידק הליקובקטר פילורי ‪ ,‬הגורם לכיב קיבה‪-‬אולקוס ‪ ,‬נמצא אצל ‪30%‬‬
‫מהאוכלוסייה אך רק ‪ 10%‬חולים במחלה ‪.‬‬
‫בנוסף לא תמיד החיידקים מעוררים בחיות ניסוי מחלה דומה לזו שבאדם ‪ .‬ולחלק‬ ‫‪‬‬
‫מגורמי המחלה לא נמצאו חיות ניסוי מתאימות היכולות לשמש מודל למחלה ‪.‬‬
‫כמו כן התברר שהכלל השני אף הוא בעייתי במקרים בהם אין יכולת לבודד את‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים ולגדלם בתרבית טהורה ‪ ,‬כמו החיידקים הגורמים לעגבת והחיידקים‬
‫הגורמים לצרעת ‪.‬‬
‫כללי קוך מולקולריים ‪:‬‬
‫חלק מהבעיות שאינן מאפשרות שימוש בכללי קוך אפשר לפתור ע"י שימוש במודל‬ ‫‪‬‬
‫מולקולרי ‪.‬‬
‫מודל מולקולרי של כללי קוך פורסם בשנת ‪ , 1988‬עם התפתחות השיטות לזיהוי ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בידוד ושיבוט של גנים ‪ .‬במודל המולקולרי משתמשים בגנים הפתוגניים הנמצאים‬
‫בזיהום ולא בחיידק הפתוגני עצמו ‪ .‬כלומר על בסיס העקרונות של קוך בודקים את ה‬
‫‪ DNA‬של החיידק בלי הצורך לגדל אותו ‪.‬‬
‫כלומר – בודקים תכונה פתוגנית של החיידק ולא את החיידק השלם ‪ .‬למשל – את‬ ‫‪‬‬
‫היכולת של החיידק לפוצץ תאים ‪ ,‬את היכולת לחדור לתא מסויים וכו ‪.‬‬
‫הכללים המולקולריים ‪:‬‬
‫התכונה הפתוגנית הנחקרת צריכה להימצא בזנים האלימים של החיידק וחסרה‬ ‫‪‬‬
‫בזנים בלתי אלימים של אותו חיידק ‪.‬‬
‫הפתוגניות תקטן בעקבות מוטציה (פגיעה) בגן הפתוגני ‪ .‬ברגע שפוגעים בחיידק‬ ‫‪‬‬
‫היכולת שלו לחולל מחלה יורדת‪.‬‬
‫החלפת הגן המוטנטי בגן נורמלי תחזיר את הפתוגניות ‪ .‬כלומר אם מחזירים את‬ ‫‪‬‬
‫הגן שיכול לחולל מחלה בתאים רוצים לראות שהיכולת שלו באמת חזרה ‪.‬‬
‫הגן הפתוגני צריך להתבטא ברמה מסויימת במהלך הזיהום והתפתחות המחלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר – חלבון שמתבטא כאשר יש מצב מחלה‪ ,‬וזהו חלבון שהוא תוצא של הגן‬
‫הפתוגני ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫נוגדנים או תאים של מערכת החיסון המכוונים נגד תוצר של הגן הפתוגני צריכים‬ ‫‪‬‬
‫להגן על המאכסן – על האדם ‪ .‬שהגוף יודע לזהות את המחלה ולהגן על האדם‬
‫מפניה ‪.‬‬
‫מבנה החלבונים ‪:‬‬
‫חלבונים מבנויים מחומצות אמינו שקשורות בשרשראות ‪ ,‬אך הביטוי שלו בגוף הוא‬ ‫‪‬‬
‫במבנה תלת מימדי ‪ .‬כדי להגיע למבנה הזה יש ‪ 4‬שלבים שהחלבון עובר ‪.‬‬
‫שלב ‪ : 1‬מבנה ראשוני ‪ -‬רצף חומצות האמינו שנקבע לפי רצף ה ‪. DNA‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב ‪ : 2‬מבנה שניוני ‪ -‬קיפול של חומצות האמינו ‪ .‬יש שני סוגים – אלפא הליקס –‬ ‫‪‬‬
‫צורת סליל ‪ .‬וביטא הליקס – צורת קו שטוח ‪ ,‬כמו דף ‪ .‬חלבון יכול להיות מורכב רק‬
‫מאלפא ‪ ,‬רק מביטא או שילוב של שניהם ‪.‬‬
‫שלב ‪ : 3‬מבנה שלישוני – גוש של סלילי או קווי‬ ‫‪‬‬
‫חומצות האמינו ‪ .‬כלומר מבנה שלישוני מורכב מהרבה‬
‫מבנים שניוניים ‪ .‬המבנה השלישוני הוא תלת מימדי‬
‫והוא המבנה הסופי של רוב החלבונים ‪ ,‬שכן הוא‬
‫מאפשר קרבה של כל החומצות האמינו אחת לשניה‬
‫שבמבנה השניוני היו רחוקות זו מזו ‪( .‬כמו שלוקחים‬
‫דף ומקפלים אותו הרבה פעמים ) ‪.‬‬
‫שלב ‪ : 4‬מבנה רביעוני – יש חלבונים מועטים‬ ‫‪‬‬
‫שהמבנה הסופי שלהם הוא תת יחידות ‪ .‬רק לאחר שכל תתי היחידות נהיות במצב‬
‫של מבנה שלישוני הם מתחברות אחת לשניה ויוצרות חלבון שלם ‪.‬‬
‫מבנה שלישוני ‪:‬‬
‫מתייחס למבנה החלבון התלת מימדי שנוצר בעקבות קשרים כימיים בין שיירי חומצות‬
‫אמיניות המרוחקים זה מזה ברצף הקווי ‪ .‬מדובר בהתקפלות תלת מימדית של השרשרת‬
‫הפוליפפטידית ‪.‬‬
‫בחלבון נפוצים שני סוגי מבנה שלישוני תלת‪-‬מימדי ‪:‬‬
‫חלבונים כדוריים – ‪ , globular proteins‬המבנה הגלובולרי ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מאורגנים ככדור וניתן לתאר אותם על ידי הרדיוס או הקוטר שלהם ‪ .‬חלבונים‬
‫פונקציונליים הם בדרך כלל חלבונים כדוריים ‪ .‬לדוגמא – כדוריות דם ‪ ,‬אנזימים ‪,‬‬
‫הורמונים ‪ .‬הם מורכבים בדרך כלל ממבנה שניוני מסוג אחד (אלפא או ביטא – סליל‬
‫או שטוח) ‪.‬‬

‫חלבונים סיביים – ‪: fibrous proteins‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מאורגנים במרחב סביב ציר אורך דמיוני ‪ .‬יחסית לאורך הקוטר שלהם זניח ‪ .‬חלבוני‬
‫המבנה הם בדרך כלל חלבונים סיביים ‪ .‬לדוגמא – שיער ‪ ,‬שרירים ‪ ,‬גידים ‪,‬‬
‫ציפורניים ‪ .‬חלבונים אלו מורכבים בדר"כ מכמה מבנים שניוניים ‪.‬‬
‫חשיבות המבנה השלישוני בחלבונים ‪:‬‬
‫יצירת מבנה וצורה המקנים לחלבון יציבות והתאמה לתפקיד ‪ -‬חלבונים גלובולרים ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫שצריכים לנוע ולהיקשר לחלבונים אחרים ‪ .‬או חלבונים סיביים – שצריכים להיות‬
‫יציבים ‪.‬‬
‫יצירת אתרים מיוחדים על פני החלבון כמו אתר פעיל של אנזימים על גבי החלבון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התאמה לתגובה עם הסביבה – ממס ‪ ,‬ממברנות ‪ ,‬חומר בין תאי וכו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יצירת אתרים מיוחדים לביקוע פרוטאוליטי – ביקוע ‪ ,‬חיתוך ע"י חלבונים אחרים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫גם עבור חלבונים בעלי מבנה רביעוני הנקודות האלה רלוונטיות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רצפטורים ‪:‬‬
‫תקשורת בין תאים חשובה בגוף כי כך התאים מעבירים מידע מאחד לשני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התגובה בתא המתקבלת על ידי הסיגנל‪ ,‬מתווכת על ידי קולטן – ‪. receptor‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנם קולטנים המופעלים על ידי עירור פיזיקלי – אור‪ ,‬מגע ‪ ,‬חום ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קולטנים אחרים מופעלים באמצעות מולקולות כימיות ‪ -‬חומצות אמינו ‪ ,‬נגזרות‬ ‫‪‬‬
‫ליפידיות ‪ ,‬גזים ‪ ,‬פפטידים ‪ ,‬הורמונים ועוד ‪.‬‬
‫מולקולות כימיות אלו הנקשרות לקולטנים בתאים ומעבירות את המידע נקראות‬ ‫‪‬‬
‫בשם כללי – ליגנד – ‪ . ligand‬הליגנד נקשר לרצפטורים ומעביר את המידע לתוך‬
‫התאים ‪.‬‬
‫קולטנים הנמצאים על פני הממברנה מורכבים משלושה מתחמים ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מתחם חוץ תאי ‪ ,‬הפונה לנוזל הבין תאי ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מתחם טרנסממברנאלי ‪ ,‬אזור החוצה את הממברנה ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מתחם תוך תאי ‪ ,‬הפונה לציטופלסמה ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כאשר הליגנד נקשר אל הקולטן הספציפי שלו בחלק החוץ תאי ‪ ,‬נגרם שינוי מבנה‬ ‫‪‬‬
‫(קונפורמציה) בקולטן (מתקפל ‪ ,‬משנה זווית וכו) שבכך מעביר את המידע פנימה‬
‫לתוך התא ‪.‬‬
‫מידע זה שמגיע לתוך התא יכול לגרום לקישור ולפעילות של חלבונים לאחר מכן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר לאקטיבציה (שפעול) של חלבונים ‪ ,‬או להיפך – לעיכוב פעולתם ‪.‬‬
‫ברוב המקרים החלבונים התוך תאיים שמופעלים כתוצאה מקישור של ליגנד‬ ‫‪‬‬
‫לקולטן ‪ ,‬מפעילים בתוך התא חלבונים נוספים או מולקולות אחרות ‪ ,‬כגון קלציום ‪,‬‬
‫הנקראות "שליח שניוני" – ‪. second messenger‬‬
‫שליחים אלו מעבירים את המידע עד הגיעו לאברון המטרה או לחלבון המטרה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למעשה ‪ ,‬התהליך כולו של המרת מידע חיצוני לתגובה תוך תאית נקרא‬ ‫‪‬‬
‫‪. signal transduction‬‬
‫דוגמא לתגובות בעקבות קבלת המידע – סינטזה של חומרים ‪ ,‬הפרשה של חומרים‬ ‫‪‬‬
‫החוצה ‪ ,‬עיכוב הפרשה וכו ‪.‬‬

‫חיידקים פתוגנים ‪:‬‬

‫חיידקים גורמי מחלה נקראים חיידקים פתוגנים ‪.‬‬
‫מחלקים את החיידקים הפתוגנים לשתי קבוצות ‪:‬‬
‫פתוגנים ראשוניים – המסוגלים לגרום למחלה באנשים בריאים ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פתוגנים משניים (אופורטוניסטיים) – המסוגלים לגרום למחלה רק במאכסנים בעלי‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת חיסון ירודה ‪.‬‬
‫מנגנוני פתוגניות של חיידקים ‪:‬‬
‫על מנת לגרום למחלה החיידקים צריכים להיכנס אל המאכסן ‪ ,‬להיצמד לרקמות ‪ ,‬לחמוק‬
‫ממנגנוני ההגנה של התאים והגוף ולגרום נזק לרקמות הגוף ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫השלבים ‪:‬‬
‫בכחול – דרכי הכניסה של‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים ‪.‬‬
‫בירוק – מנגנוני החיידקים‬ ‫‪‬‬
‫שבאמצעותם הם יכולים לגרום‬
‫למחלה ‪.‬‬
‫באדום – הנזק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בכחול ‪ -‬יציאה של החיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב ‪ - 1‬דרכי כניסה של פתוגנים‬
‫לגוף ‪:‬‬
‫ממברנות במוקוזה ‪:‬‬
‫ממברנה מוקוזיאלית יש בדרכי הנשימה ‪ ,‬במערכת הרבייה ובלחמית העין ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רוב הפתוגנים נכנסים דרך מערכת הנשימה – אנחנו מיקרובים דרך האף והפה יחד‬ ‫‪‬‬
‫עם חלקיקי אבק ולחות ‪ .‬המחלות שנגרמות בדרך כלל בכניסה דרך מערכת הנשימה‬
‫הן לדוגמא‪ -‬הצטננות ‪ ,‬דלקת ריאות ‪ ,‬שחפת ‪.‬‬
‫דרך מערכת העיכול – למיקרואורגניזמים ישנה גישה גם למעי ‪ ,‬באמצעות האוכל‬ ‫‪‬‬
‫והשתיה וכן דרך ידיים מזוהמות שמכניסים לפה ‪ .‬רוב המיקרובים שנכנסים דרך‬
‫מערכת העיכול נהרסים בקיבה על ידי חומציות הקיבה או ע"י אנזימים מפרקים שיש‬
‫במעי הדק ‪ .‬אך מי ששורד את אמצעי ההגנה האלו עלול לגרום למחלה ‪.‬‬
‫דרך מערכת הרבייה – עוברים גורמי מחלות מין ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עור ‪:‬‬
‫עור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף ‪ ,‬במונחים של שטח פנים ומשקל ‪ .‬הוא מהווה‬ ‫‪‬‬
‫הגנה בפני מחלות שכן רוב המיקרואורגניזמים לא יכולים לעבור דרכו כאשר הוא‬
‫שלם ולא פצוע ‪.‬‬
‫ישנם מיקרואורגניזמים שיכולים להיכנס דרך אזורים בעור בהם יש פתחים מזעריים‬ ‫‪‬‬
‫שאנחנו לא יכולים לראות אותם‪ .‬למשל – זקיקי שערה‪ ,‬בלוטות זיעה וכו ‪.‬‬
‫כניסה ישירה לרקמה – בזמן פציעה ‪ ,‬זריקות ‪ ,‬נשיכות ‪ ,‬חתכים ‪ ,‬ניתוחים וכו ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לחמית העין ‪:‬‬

‫מדובר בממברנה מוקוזיאלית אשר תוחמת את העפעף ומכסה את החלק הלבן של‬ ‫‪‬‬
‫גלגל העין ‪.‬‬
‫מדובר על רקמה מאוד דקה ורגישה שישנם מיקרואורגניזמים שיכולים לחדור אותה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נקודות חשובות על דרכי הכניסה ‪:‬‬
‫גם לאחר שמיקרואורגניזם נכנס לרקמה אין זה אומר שבהכרח תתפתח מחלה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפתחות של מחלה תלויה בכמה גורמים ‪.‬‬
‫לכל חיידק יש את צורת הכניסה לגוף המועדפת עליו וכניסה בדרך אחרת יכולה‬ ‫‪‬‬
‫להביא לכך שללא תתפתח מחלה ‪.‬‬
‫לדוגמא – סלמונלה תגרום למחלה רק בזמן בליעה ולא במגע עם העור ‪ .‬או‬ ‫‪‬‬
‫סטרפטוקוק שגורם לדלקת ריאות אם שואפים אותו ולא אם בולעים אות ‪ .‬וכו ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בנוסף אם ייכנסו לגוף מספר בודד של חיידקים ‪ ,‬סביר להניח שהם לא ייגרמו‬ ‫‪‬‬
‫למחלה ויזוהו ע"י מנגנוני ההגנה של הגוף ‪ .‬אך כניסה של אוכלוסיית חיידקים גדולה‬
‫עלולה לגרום מחלה ‪.‬‬
‫שלב ‪ - 2‬מנגנוני המיקרואורגניזמים שתורמים לפתוגניות ‪:‬‬
‫מה עוזר לחיידקים להיכנס אל הרקמה ?‬
‫אדהזיה – ‪: adhesion‬‬
‫לרוב המיקרואורגניזמים הפתוגנים יש יכולת להיצמד את רקמות המאכסן ‪ .‬היצמדות זו‬
‫נקראת אדהזיה ‪ .‬היצמדות חיידקים פתוגנים לקרומי התאים מקנה לחיידקים מספר יתרונות‪:‬‬
‫עמידות בפני מנגנוני שטיפה מכניים הפועלים על הרקמה הרירית ‪ .‬לדוגמא – זרם‬ ‫‪‬‬
‫הדם ‪ ,‬זרם הרוק ‪ ,‬זרם האוויר ‪ .‬זה לא משפיע עליהם כי הם צמודים לרקמה ‪.‬‬
‫שיפור יכולתם לקלוט חומרי מזון ועקב כך שיפור יכולת גידולם ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגברת פעילות רעלנים המופרשים על ידיהם ‪ .‬רעלנים הם חומרים שגורמים לתגובה‬ ‫‪‬‬
‫של הגוף ‪.‬‬
‫הגנה עליהם מפני חומרים שמזיקים להם ‪ ,‬כמו מערכת החיסון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליך האדהזיה ‪:‬‬
‫תהליך הדהזיה חיוני לפתוגניות של החיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההיצמדות נעשית ע"י אדהזינים או ליגנדים הנקשרים לקולטנים ספציפיים על פני‬ ‫‪‬‬
‫התא המאכסן‪ -‬התא שאותו הם מדביקים ‪.‬‬
‫הקולטנים כמובן לא מיועדים לחיידקים אלא מיועדים לדברים אחרים כמו‬ ‫‪‬‬
‫נוירוטרנסמיטורים והחיידק מנצל את הקולטנים האלה ומדביקים את התא דרכם ‪.‬‬
‫ולכן אתר הכניסה של החיידק הוא קריטי לפתוגניות שלו כיוון שהרצפטורים בגוף‬ ‫‪‬‬
‫שונים מאיבר לאיבר והמולקולות של החיידק שמהוות ליגנד של החיידק מתאים‬
‫לרצפטור שנמצא באיבר מטרה ספציפי ‪ .‬ולכן אם החיידק נכנס לאיבר אחר –‬
‫לדוגמא למערכת העיכול במקום למערכת הנשימה – לא יהיה לו לאן להיקשר ולכן‬
‫הוא לא יחולל מחלה ‪.‬‬
‫לדוגמא – ל ‪ e.coli‬ישנם אדהזינים בפימבריה המאפשרים קישור של החיידק למעי‬ ‫‪‬‬
‫הדק ‪ .‬הקישור למעי הדק מאפשר כניסה של החיידק לתוך התא והתרבות בתוכו ‪.‬‬
‫רוב האדהזינים המיקרוביאליים הם גליקופרוטאינים או ליפופרוטאינים והקולטנים‬ ‫‪‬‬
‫שעל פני התא הם סוכרים מסוגים שונים ‪.‬‬
‫ביופילם – ‪: biofilm‬‬
‫למיקרואורגניזמים יש יכולת להיצמד אל רקמת המאחסן יחד ‪ ,‬כמסה של תאים‬ ‫‪‬‬
‫ליצירת ביופילם ‪ .‬הביופילם נוצר באיזור לח שמכיל חומר אורגני ‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬פלאק שנוצר על השיניים ‪ ,‬חיידקים על קטטר רפואי ‪ ,‬חיידקים על גבי‬ ‫‪‬‬
‫סטנט – תומכן רפואי המשמש לצנתור ‪.‬‬
‫לאחר ההיצמדות ישנה התרבות של החיידקים והפרשה מהחיידק של גליקוקליקס –‬ ‫‪‬‬
‫‪ glycocalyx‬המצמיד את החיידקים יותר זה לזה ולמשטח ‪.‬‬
‫הגליקוקליקס נקרא גם קפסולה – זהו שם כללי לחומרים שעוטפים ומקיפים את‬ ‫‪‬‬
‫התא ‪ .‬זהו פוליסכריד או פוליפפטיד או שילוב של שניהם ‪ ,‬שמיוצר בתוך התא‬
‫ומופרש אל פני שטח התא החוצה ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫יש שני סוגים של גליקוקליקס – קפסולה או סלים ‪ .‬כאשר החומר מאורגן ומחובר‬ ‫‪‬‬
‫לדופן התא הוא נקרא קפסולה ‪ .‬אם החומר אינו מאורגן וקשור בצורה חלשה לדופן‬
‫התא הוא נקרא סלים ‪.‬‬
‫ישנו סוג מסוים של גליקוקליקס שמסייע לתאים להיקשר אל מטרתם וכן אחד לשני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫והוא נקרא ‪EPS- extracellular polymeric substance . -‬‬
‫ה – ‪ EPS‬מגן על התאים שבתוכו ‪ ,‬מסייע בקשר בניהם ומאפשר לתא לשרוד ע"י‬ ‫‪‬‬
‫קישורם למגוון משטחים ‪ .‬בנוסף הוא מגן על התא בפני התייבשות וצמיגותו מונעת‬
‫תנועה החוצה של מזון ‪.‬‬
‫לחיידקים במצב זה ישנה עמידות לתרופות אנטיבקטריאליות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפעמים בביופילם יש יותר מסוג אחד של מיקרואורגניזמים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪29.3.20‬‬
‫התחמקות חיידקים ממערך ההגנה של המאחסן ‪:‬‬
‫קפסולה ‪:‬‬
‫לחלק מהחיידקים יש קפסולה העוטפת את דופן התא ‪ .‬הקפסולה מגנה על החיידק‬ ‫‪‬‬
‫בפני התאים הפגוציטוזים ‪ .‬הקפסולה מונעת היצמדות של התא הבלען אל החיידק‬
‫ובכך נמנעת בליעתו ‪.‬‬
‫לדוגמא – לחלק מהזנים של סטרפטוקוק פנמוניה יש קפסולה ואלה הם הזנים‬ ‫‪‬‬
‫הווירולנטיים – גורמי המחלות ‪.‬החיידק שגורם למנינגיטיס בילדים ‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫דופן התא‪:‬‬
‫לחלק מהחיידקים ישנו רכיב בדופן התא התורם לווירולנטיות של החיידק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא – ‪ streptococcus pyogenes‬מייצר חלבון הנקרא ‪ M-protein‬המקנה לו‬ ‫‪‬‬
‫עמידות לחום ולחומצה ‪.‬‬
‫חלבון זה נמצא גם על פני שטח התא וגם בפימבריה ‪ .‬הוא מתווך את היצמדות‬ ‫‪‬‬
‫החיידק לתאי אפיתל ומסייע לעמידותו בפני תאי הדם הלבנים ‪ .‬כלומר‪ ,‬החלבון גם‬
‫מסייע לאדהזיה וגם מאפשר עמידות בפני הפגוציטוזה של תאי הדם הלבנים בגוף ‪.‬‬
‫לחיידק ה ‪ Neisseria gonorrhoeae‬יש חלבון שנקרא ‪ opa‬המאפשר היצמדות לתא‬ ‫‪‬‬
‫המאחסן וכניסה של החיידק לתא ‪ .‬עצם הכניסה לתא מגנה על החיידק ממערכת‬
‫החיסון ‪ ,‬כיוון שתאי מערכת החיסון בודקים גורמים זרים מחוץ לתאים ולא בתוכם ‪.‬‬

‫אנזימים ‪:‬‬
‫יצירה של אנזימים חוץ תאיים – ‪ , exoenzymes‬שיכולים לעשות עיכול לחומר הבין‬ ‫‪‬‬
‫תאי ‪ ,‬ליצור קרישי דם או לפרק קרישי דם ‪.‬‬
‫אנזים א' ‪ : coagulases -‬אנזימים בקטריאליים שגורמים ליצירת גושים של‬ ‫‪‬‬
‫פיברינוגן‪.‬‬
‫פיברינוגן – הוא חלבון פלסמה שמיוצר בכבד והופך ע"י האנזימים לפיברין ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפיברין יש תפקיד מרכזי בתהליך קרישת הדם ‪ .‬כאשר נוצר קריש דם הוא מגן על‬ ‫‪‬‬
‫החיידק בפני פגוציטוזיס ומבודד אותו מסביבתו ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫כלומר ‪ ,‬החיידק לוקח מנגנון שנמצא כבר בגוף שלנו ‪ :‬לקיחת פיברינוגן והפיכתו‬ ‫‪‬‬
‫לפיברין ‪ .‬והחיידק משתמש במנגנון הזה לצרכים שלו – החיידק יוצר קריש דם סביבו‬
‫וכך הוא מוכן ממערכת החיסון כיוון שהמערכת לא מזהה את החיידק בתוך קריש‬
‫הדם ‪ .‬בתוך קריש הדם החיידק יכול להתרבות ‪.‬‬
‫אנזים ב' – ‪ : kinases‬שם כללי לאנזימים ‪ .‬לדוגמא‪ -‬יצירת‬ ‫‪‬‬
‫אנזימים המפרקים את הפיברין ‪ .‬לדוגמא ‪streptococcus :‬‬
‫‪ pyogenes‬מייצר אנזים הנקרא ‪ . streptokinase‬אנזים זה‬
‫מפרק פלסמינוגן לפלסמין אשר תפקידו לפרק קרישי דם‪.‬‬
‫שוב ‪ ,‬החיידק משתמש במנגנון של הגוף בשביל עצמו –‬ ‫‪‬‬
‫ברגע שלחיידק נהיה צפוף מדי בתוך קריש הדם ‪ ,‬והמזון‬
‫עומד להיגמר ‪ ,‬החיידק גורם לקריש הדם להתפרק וכמות‬
‫החיידקים שגדלה לה בתוך קריש הדם מתפזרת בגוף ‪.‬‬
‫ישנם חיידקים שיש להם גם יכולת ליצור סביבם קריש דם באמצעות אנזימים ‪ ,‬לגדול‬ ‫‪‬‬
‫ולצמוח בתוך קריש הדם ‪ .‬ואז גם יכולת להפעיל קינאזות על מנת לפרק את קריש‬
‫הדם ולהתפזר ‪.‬‬
‫אנזים ג' – יצירת ‪ biofilm‬ע"י החיידק ‪ : staphylococcus aureus‬שימוש‬ ‫‪‬‬
‫בקואגולאז אשר הופך פיברינוגן לפיברין למטרת יצירת ביופילם ‪.‬‬
‫‪ – Hyaluronidases‬אנזימים נוספים אשר מופרשים ע"י חלק מהחיידקים ‪ .‬תפקידם‬ ‫‪‬‬
‫לפרק בהידרוליזה חומצה היאלרונית – סוג של פוליסכריד המחזיק יחד תאים‬
‫מסוימים בגוף ‪ .‬חומצה היאלרונית נמצאת בעיקר ברקמות חיבור ‪ .‬זאת אומרת‬
‫שברגע שיש לחיידק את האנזים הילרונידאז הוא יכול לפרק רקמת חיבור ולחדור בין‬
‫תאים וכך לחדור לחלקים עמוקים ותר ברקמה וליצור דלקת ‪.‬‬
‫‪ – Collagenase‬נוצר ע"י חיידק הקלוסטרידיום ‪ .‬אנזים זה מפרק את החלבון קולגן‬ ‫‪‬‬
‫שתפקידו ליצור רקמות חיבור ‪ ,‬שרירים ורקמות נוספות בגוף ‪ .‬חיידקים שיש להם גם‬
‫גולקנזות יכולים לחדור עוד יותר לעומק הרקמה כיוון שהם יכולים לפרק אותה יותר ‪.‬‬

‫אנטיגנים – ‪: antigenic variation‬‬

‫כאשר יש נוכחות של אנטיגנים בגוף ‪ ,‬הגוף מייצר כנגדם נוגדנים שתפקידם להיקשר‬ ‫‪‬‬
‫לאנטיגן ולנטרלו ‪ .‬כלומר‪ ,‬נוכחות של אנטיגנים בגוף מעוררת את מערכת החיסון ‪.‬‬
‫ישנם פתוגנים שיכולים לשנות את האנטיגן שעל פני השטח שלהם בתהליך שנקרא‬ ‫‪‬‬
‫‪ . antigenic variation‬וכך עד שהגוף מכין תגבה חיסונית ספציפית נגד אנטיגן‬
‫מסויים ‪ ,‬האנטיגן כבר השתנה והנוגדנים שנוצרו אינם יעילים ‪.‬‬
‫לדוגמא – לחיידק ‪ nisseria gonorrhoeae‬יש כמה עותקים לגן המקוד לחלבון ‪opa‬‬ ‫‪‬‬
‫וכך ישנם כמה סוגי ‪ opa‬שונים שמתבטאים לאורך הזמן ‪ .‬זה אותו חלבון מבחינת‬
‫הפונקציה שלו אך רק הביטוי שלו מבחינת צורה משתנה ולכן הגוף מזהה אותו‬
‫כחלבון שונה שצריך נוגדן ספציפי אחר ‪.‬‬
‫חדירה לציטוסקלטון ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תהליך האדהזיה גורם לתהליכי העברת סיגנל בתוך התא שמביאים בסופו של דבר‬ ‫‪‬‬
‫לכניסתם של חלק מהחיידקים לתוך התא ‪ .‬לא כל החיידקים מצליחים להיכנס לתאים‬
‫אבל יש כאלה שכן ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬החיידקים מנצלים את המנגנון התאי של הקולטנים ‪ ,‬שתפקידם בעצם‬ ‫‪‬‬
‫להכניס לתא דברים אחרים ‪ ,‬אך יש חיידקים מסויימים שמצליחים לנצל את‬
‫המנגנונים האלה כדי לחדור לתאים ‪.‬‬
‫מנגנון הכניסה נעשה דרך הציטוסקלטון ‪ ,‬תוך שימוש באקטין ‪ ,‬שמשמש גם לתנועת‬ ‫‪‬‬
‫החיידק בתוך התא ‪ .‬כלומר ‪ ,‬החיידק נצמד אל התא ‪ ,‬חודר אליו ‪ ,‬ואחרי שהוא נכנס‬
‫הוא יכול לנוע בתוך התא עצמו באמצעות הציטוסקלטון ‪.‬‬
‫ציטוסקלטון = אברונים בתא שאחראיים לצורה של התא ולמסלולים של התא בתוכו‬ ‫‪‬‬
‫(כבישים) ‪.‬‬
‫לדוגמא – סלמונלה ו‪ E.coli -‬פתוגני יוצרים מגע עם התא המאחסן ב‪= PM -‬ממברנת‬ ‫‪‬‬
‫התא (פלסמת ממברן)‪.‬‬
‫חיידקים אלו יוצרים אנזימים הנקראים ‪ invasins‬שגורמים לארגון מחדש של סיבי‬ ‫‪‬‬
‫האקטין ‪ .‬ברגע שהם נכנסים לתא ישנם חיידקים שמניעים את עצמם באמצעות‬
‫האקטין גם בתוך התא וכן בין תא אחד לשני ‪.‬‬
‫המעבר מתא לתא נעשה דרך קדהרינים – ‪ , cadherins‬חלבונים המשמשים כגשר‬ ‫‪‬‬
‫בין תא לתא ‪.‬‬
‫כל זה עוזר להם להתחמק ממערכת החיסון ‪ ,‬כיוון שהתאים של מערכת החיסון‬ ‫‪‬‬
‫נמצאים בדם ובנוזל הבין תאי ‪ ,‬אך החיידקים האלה לאחר שכבר חדרו לתאים כמו‬
‫מוגנים ממערכת החיסון כיוון שגם בשביל לעבור מתא לתא הם לא צריכים לצאת‬
‫לנוזל הבין תאי אלא משתמשים בגשר החלבוני בין התאים ‪.‬‬
‫שלב ‪ – 3‬גרימת נזק למאחסן ‪:‬‬
‫כאשר חיידק הצליח להיכנס לתא ולהתחמק מפאגוציטוזה הוא יכול לגרום נזק לתא בארבע‬
‫צורות ‪:‬‬
‫שימוש במלאי המזון של התא ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫גרימת נזק מיידי וישיר ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יצירת טוקסינים שיכולים לעבור בזרם הדם ובכך לגרום לנזק ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שוק ספטי ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫שימוש במזון התאי – לדוגמא ברזל ‪:‬‬

‫ברזל – הברזל ברובו אינו נמצא באופן חופשי בתא ‪ ,‬אלא הוא קשור לחלבונים כגון‬ ‫‪‬‬
‫‪ , ferritin‬המוגלובין ועוד ‪ .‬כאשר חיידק צריך להשתמש במאגרי הברזל התאיים הוא‬
‫מפריש חלבונים הנקראים ‪. siderophores‬‬
‫חלבונים אלו לוקחים את הברזל מהנשאים שלהם (המוגלובין לדוגמא) ע"י קישור‬ ‫‪‬‬
‫חזק יותר לברזל ‪ .‬ברגע שנוצר קישור בין ה‪ siderophores -‬לברזל ‪ ,‬הוא נלקח אל‬
‫פני שטח החיידק ומשם לתוך תא החיידק ‪.‬‬
‫ישנם חיידקים שהם יותר משוכללים‪ -‬יש להם קולטנים הנקשרים ישירות לנשאי‬ ‫‪‬‬
‫הברזל (פריטין ‪,‬המוגלובין) והם נלקחים עם הברזל אל תוך תא החיידק ‪.‬‬
‫גורם לתא להיות בחוסר של ברזל ולאורך זמן זה פוגע בתא ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נזק ישיר ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫חיידקים תוך תאיים (ווירוסים) אשר מתרבים בתוך התא גורמים בסופו של דבר‬ ‫‪‬‬
‫להרס התא‪ ,‬כיוון שהתא לא עומד בעומס מבחינת השימוש במלאי המזון וכו ‪.‬‬
‫כאשר התא נהרס החיידקים שהיו בתוכו מתפזרים ברקמה הסמוכה ‪ .‬לחלק‬ ‫‪‬‬
‫מהחיידקים למשל – ‪ , E.coli , shigella‬יש מנגנון שגורם לאפיתל להכניס אותם אליו‬
‫באופן הדומה לפאגוציטוזה ‪.‬‬
‫הפרשת טוקסינים ‪:‬‬
‫טוקסינים (רעלנים) הם חומרים רעילים שחלק מהחיידקים מפרישים ‪ .‬הם בדר"כ‬ ‫‪‬‬
‫פקטורים שתורמים לפתוגניות של חיידקים אלו ‪ .‬היכולת של יצירת טוקסינים נקראת‬
‫– ‪ , toxigenicity‬והיא תורמת לפתוגניות החיידק ‪.‬‬
‫טוקסינים אשר עוברים בזרם הדם או דרך הלימפה יכולים להיות בעלי השפעה‬ ‫‪‬‬
‫חמורה ואף לגרום למוות ‪ .‬המונח "טוקסימיה" מתאר מצב בו יש טוקסינים בזרם‬
‫הדם‪.‬‬
‫חלק מהטוקסינים גורמים לחום ‪ ,‬הפרעות קרדיו‪-‬ווסקולריות ‪ ,‬שלשול ושוק ‪ .‬כמו כן‬ ‫‪‬‬
‫יש לטוקסינים יכולת לעכב סינתזת חלבונים ‪ ,‬להרוס תאי דם וצינורות דם ולפגוע‬
‫במערכת העצבים ‪.‬‬
‫כ‪ 40%-‬מהטוקסינים הידועים גורמים לפגיעה בממברנת התא ובכך גורמים למחלה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר – יש חיידקים שיש להם יכולת לשחרר לתאים חומרים רעילים אשר יכולים‬ ‫‪‬‬
‫לפגוע בגוף בהרבה דרכים ‪.‬‬
‫ישנם שני סוגי טוקסינים ‪ :‬אקסוטוקסין ואנדוטוקסין‪:‬‬
‫‪: Exotoxins‬‬
‫אקסוטוקסין נוצרים בתוך תא החיידק כחלק מהמטבוליזם שלו ומופרשים החוצה ע"י‬ ‫‪‬‬
‫החיידק או משתחררים עקב ליזיס (כאשר התא מת) של תא החיידק ‪.‬‬
‫אקסוטוקסין הם חלבונים ‪ ,‬הרבה מהם הם אנזימים – חלבונים שמזרזים ראקציות‬ ‫‪‬‬
‫כימיות ‪ .‬ומה שמאפיין אנזימים זה שהם לא משתתפים בראקציה הכימית ‪ ,‬כלומר‬
‫איך שהם נכנסו לראקציה ככה הם יצאו ולכן לא צריך מהם כמות גדולה ‪ .‬כלומר‪ ,‬בכך‬
‫שרבים מהאקסוטוקסינים הם אנזימים גם כמות קטנה שלהם עלולה לגרום לנזק‬
‫נרחב בגלל שהם פועלים שוב ושוב על הסובטרט – מצע שלהם ‪.‬‬
‫כמעט כל הגנים המקודדים לאקסוטוקסין נמצאים בפלסמיד החיידקי‪ ,‬ולא ב‪DNA -‬‬ ‫‪‬‬
‫המרכזי שלהם ‪ .‬הם מסיסים בנוזלי הגוף ובכך עוברים בקלות דיפוזיה לדם‬
‫ומתפזרים בקלות בכל הגוף ‪.‬‬
‫האקסוטוקסין הורסים חלקים ספציפיים בתא המאחסן ‪ .‬הם ספציפיים מאוד‬ ‫‪‬‬
‫בפעילותם והסימפטומים הנגרמים במחלה הם תוצאה שלהם ‪ .‬לכן האקסוטוקסין הם‬
‫ספציפיים למחלה מסויימת ‪.‬‬
‫לדוגמא – הרעלת מזון ב – ‪ staphylococcal‬נגרמת מהטוקסין של חיידק ולא‬ ‫‪‬‬
‫מהחיידק עצמו ‪.‬‬
‫האקסוטוקסינים מתחלקים לשלושה סוגים על פי צורת פעילותם והמבנה שלהם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫טוקסינים מסוג ‪ : A-B‬הם הטוקסינים הראשונים שנחקרו ‪ .‬הם מורכבים משני‬ ‫א‪.‬‬
‫חלקים – ‪ A‬ו‪ . B -‬ה – ‪ A‬הוא החלק הפעיל – אנזים ‪ .‬ו‪ B-‬הוא רכיב קישור‬
‫שגורם להכנסת החלק הפעיל אל תוך התא ‪ .‬כדי שהחלק האנזימתי יפעל‬
‫(את הפעולה הלא רצויה בשביל הגוף) הוא צריך להיכנס לתוך התא ‪A .‬‬
‫לבדו לא יכול להכינס לתא ולכן יש לו את ‪ B‬שנקשר לקולטן וברגע שהתא‬
‫מזהה אותו כתקין (כי התא לא מרגיש את ‪ A‬אלא רק את ‪ ) B‬הקולטן מכניס‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫את ‪ B‬לתא ובעקבותיו נכנס גם ‪ . A‬כאשר הם נכנסים לתא הם נפרדים ואז‬

‫האנזים חופשי לבצע את הפעולה שלו ‪.‬‬
‫טוקסינים שפוגעים בממברנה ‪ :‬טוקסינים אלו גורמים לליזיס (הרס ‪,‬פיצוץ)‬ ‫ב‪.‬‬
‫של התא ע"י כך שהם יוצרים תעלות בממברנת התא (כמו הטוקסין של‬
‫החיידק ‪ ) staphylococcus aureus‬או פוגעים במבנה הפוספוליפידי של‬
‫הממברנה (כמו הטוקסין של החיידק ‪ .) perfringens clostridium‬הפגיעה‬
‫של הטוקסינים האלה היא תלויית מינון – במינון נמוך הם יגרמו לפגיעה אבל‬
‫לא להרס ‪ ,‬ובמינון גבוה הם כבר יגרמו להרס ‪.‬‬
‫סופר אנטיגן ‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אלה הם אנטיגונים אשר גורמים לתגובה חריפה של מערכת החיסון‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הם גורמים לפרוליפרציה ‪ -‬התרבות של תאי ‪( T‬סוג של‬
‫הלימפוציטים)‪ .‬פרוליפרציה זו גורמת לשחרור ציטוקינים ‪.‬‬
‫ציטוקינים הם חלבונים קטנים שמתווכים את התגובה החיסונית‬ ‫‪o‬‬
‫ומאפשרים תקשורת בין תאית ‪ .‬רמה גבוהה של ציטוקינים בזרם‬
‫הדם גורמת לסימפטומים של חום ‪ ,‬בחילות ‪ ,‬הקאות ‪ ,‬שוק ואפילו‬
‫מוות ‪.‬‬
‫סופר‪-‬אנטיגנים יכולים לגרום גם ל ‪– TSS = toxic shock syndrome‬‬ ‫‪o‬‬
‫נקרא תסמונת הלם רעלי ‪ .‬מצב זה מתאפיין בעליית חום מהירה ‪,‬‬
‫הקאות וירידה בלחץ הדם ‪ .‬עלול לגרום גם למוות ‪ .‬לדוגמא – רעלן‬
‫של החיידק ‪. staphylococcus aures‬‬
‫דוגמאות לאקסוטוקסינים ‪:‬‬
‫רעלן הכולרה – ‪: cholera toxin‬‬
‫חיידק הכולרה חודר לגוף עם שתיית מים מזוהמים ‪ .‬הוא נע במערכת העיכול וכאשר‬ ‫‪‬‬
‫הוא מגיע למעי הדק הוא מפריד רעלן הגורם למחלת הכולרה ‪.‬‬
‫התסמינים האופייניים למחלה הם שלשולים ‪ ,‬הקאות ‪ ,‬התכווצויות שרירים מלוות‬ ‫‪‬‬
‫בכאב ‪ ,‬ירידה בחום הגוף ‪ ,‬הלם והפסקת שתן ‪.‬‬
‫התמותה במקרים חמורים ובלתי מטופלים מגיעה לכ‪ . 50% -‬סיבת המוות העיקרית‬ ‫‪‬‬
‫היא איבוד נוזלים בעקבות השלשול וההקאה ‪.‬‬
‫רעלן הכולרה נקשר אל קולטנים מיוחדים הנמצאים על פני תאי האפיתל בדופן‬ ‫‪‬‬
‫המעי‪ .‬הרעלן חודר אל תאי האפיתל ומשבש בהם את הפרשת המלחים והנוזלים ‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ‪ ,‬תאי המעי מפרישים כמויות גדולות של מלח ומים אל חלל המעי ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ומחלל המעי יוצאים המים מהגוף כצואה מימית ‪.‬‬
‫גם כאשר החולה מקבל כמויות גדולות של מים בשתיה המים לא נספגים בגלל‬ ‫‪‬‬
‫שיבוש הפרשת המלחים והנוזלים בתאי אפיתל המעי ‪.‬‬
‫רעלן הטטנוס ‪:‬‬
‫טטנוס היא מחלה קשה הנגרמת ע"י החיידק ‪ , clostridium tetani‬הנפוץ בקרקע ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בהפרשות בעלי חיים ‪ ,‬בצואת אדם ואפילו באבק הבית ‪.‬‬
‫החיידק הוא אנאירובי וחי רק בסביבה דלה בחמצן‪ .‬כאשר הוא נמצא בסביבה‬ ‫‪‬‬
‫המכילה חמצן חיידק הטטנוס יוצר נבג שמאפשר לו להישאר במצב רדום לפרק זמן‬
‫ארוך ‪ ,‬אפילו של שנים ‪.‬‬
‫הדבקה מתרחשת אם אזור חשוף בא במגע עם הנבגים ‪ .‬למשל – זיהום של פצעים‬ ‫‪‬‬
‫פתוחים בנבגים של החיידק ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫כאשר הנבגים מגיעים לסביבה חסרת חמצן הם חוזרים להיות חיידקים חיוניים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מתחלקים ומפרישים חומרים שונים ‪ .‬ובהם את הרעלן ‪– tetanospasmin‬‬
‫טטנוספסמין ‪.‬‬
‫ברגע שהרעלן מופרש באזור הפצע המזוהם הוא מתפזר דרך נוזלי הרקמה או זרם‬ ‫‪‬‬
‫הדם ומגיע לכל חלקי הגוף ‪ .‬החיידק עצמו אינו פולש למקומות אחרים והזיהום נשאר‬
‫מוגבל למקום הכניסה בלבד ‪ ,‬אבל הרעלן כן מועבר דרך זרם הדם ‪.‬‬
‫כאשר הרעלן מגיע לקצות העצבים ‪ ,‬הוא נספג ע"י קרום תא העצב ומועבר אל‬ ‫‪‬‬
‫מערכת העצבים המרכזית ‪ .‬בסינפסות המחברות קצות עצבים לשרירים תנועתיים‬
‫הרעלן גורם להתכווצויות נוקשות ומתמשכות של שרירים ולתופעות כגון נעילת‬
‫לסת ‪ ,‬התכווצות שרירי הפנים הנראית כחצי חיוך ופרכוסים קשים ‪ ,‬אשר לעיתים‬
‫קרובות מובילים לשברים בעצמות ולמוות בשל קושי נשימתי ‪.‬‬
‫טטנוספסמין הוא אחד הרעלנים הקטלניים ביותר הידועים כיום ‪ 175 .‬ננוגרם רעלן‬ ‫‪‬‬
‫יכולים להרוג אדם שמשקלו ‪ 70‬ק"ג ‪ .‬התפקיד של הרעלן בחיידק אינו ברור והסיבה‬
‫שהחיידק מייצר אותו עדיין אינה ידועה ‪ .‬מנגנון הפעולה של הטוקסין הוא ‪. A-B‬‬
‫‪: Endotoxins‬‬
‫אנדוטוקסינים הם חלק מדופן התא של חיידקי גראם מינוס ‪ .‬זהו רכיב ה‪ lipid A -‬של‬ ‫‪‬‬
‫ה‪. LPS -‬‬
‫האנדוטוקסינים הינם ליפופוליסכרידים אשר משתחררים מהחיידק בזמן שהוא מת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר יש ליזיס של דופן התא יש שחרור של האנדוטוקסין ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬האנדוטוקסין‬
‫משתחרר בזמן הכפלת החיידק ‪.‬‬
‫השפעת האנדוטוקסין נעשית באמצעות שפעול מאקרופגים לשחרר ציטוקינים‬ ‫‪‬‬
‫(מתווכי דלקת) בריכוז גבוה שהופך אותם לרעילים ‪.‬‬
‫הסימפטומים הנגרמים הם – צמרמורות ‪ ,‬חולשה ‪ ,‬חום ‪ ,‬כאבים ‪ ,‬שוק ומוות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השלכות נוספות של האנדוטוקסין זה אקטיבציה (שפעול) של חלבוני קרישה בצורה‬ ‫‪‬‬
‫לא תקינה‪ ,‬מה שגורם לחסימת כלי הדם ‪ ,‬ירידה באספקת הדם לרקמה מה שעלול‬
‫להביא למותה ‪.‬‬
‫לסיכום – ההבדלים בין אקסוטוקסינים לאנדוטוקסינים ‪:‬‬
‫אקסוטוקסינים מופרשים החוצה מתוך תא החיידק לעומת אנדוטוקסינים שהם חלק‬ ‫‪‬‬
‫מהרכיב של הדופן (‪. )LPS‬‬
‫מקור החיידק – אקסוטוקסין – גראס פלוס ‪ .‬אנדוטוקסין – גראם מינוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבחינה כימית – אקסוטוקסין – חלבונים ‪ ,‬בדר"כ אנזימים שצריך מהם כמות קטנה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנדוטוקסין – רכיב ליפידי ‪.‬‬
‫היכולת לגרום לתגובות של הרעלן – אקסוטוקסין – טוקסיסיות גבוהה‪ .‬אנדוטוקסין –‬ ‫‪‬‬
‫טוקסיסיות נמוכה ‪.‬‬
‫‪ – Septic shock‬שוק ספטי ‪:‬‬
‫אלח דם הוא מצב מסכן חיים שנגרם בעקבות תגובת יתר של מערכת החיסון של‬ ‫‪‬‬
‫הגוף לזיהום ‪.‬‬
‫הדבר מתבטא בסדרה של תגובות חיסוניות שעלולות לגרום לדלקת נרחבת ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לנפיחות ולהיווצרות קרישים בזרם הדם ‪ .‬לפגיעה במערכת הנשימה ותפקוד‬
‫האיברים ‪ .‬ספסיס עלול לגרום בסופו של דבר לשוק ספטי ‪.‬‬
‫אלח דם עלול להיגרם עקב זיהום חיידקי ‪ ,‬נגיפי או פטרייתי ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שוק ספטי (הלם זיהומי) – זהו מצב מסכן חיים המתרחש כשלחץ הדם צונח בעקבות‬ ‫‪‬‬
‫זיהום חיידקי חמור המתפשט בדם ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫שוק ספטי הוא מצב מסוכן ביותר הגורם לשיעור תמותה גבוה אם אינו מטופל‬ ‫‪‬‬
‫במיידי‪ .‬יותר ממחצית מהחולים אינם שורדים ‪ .‬סיכויי ההחלמה מושפעים ממקור‬
‫הזיהום הראשוני ‪ ,‬מהיקף הפגיעה באיברים השונים ומהזמן שעבר עד לקבלת טיפול‬
‫רפואי ‪.‬‬
‫‪: Infection dose of 50%‬‬
‫מאחר וישנם הרבה גורמים שקובעים את הווירולנטיות של מיקרואורגניזמים ‪ ,‬נקבע‬ ‫‪‬‬
‫ערך שנקרא ‪. infection dose of 50% :‬‬
‫‪ – ID50‬מספר החיידקים שדרושים כדי לגרום זיהום ל ‪ 50%-‬מחיות המודל ‪ .‬נקרא‬ ‫‪‬‬
‫מנה מדבקת ומתבטא כ ‪ , ID50‬אשר נחשב גם כמדד לאלימות של החיידק ‪.‬‬
‫זהו לא ערך מוחלט והוא משמש להשוואה בין מיקרואורגניזמים ובעבור אותו החיידק‬ ‫‪‬‬
‫באתרי כניסה שונים ‪.‬‬
‫לדוגמא – עבור החיידק ‪ bacillus anthracis‬בהדבקה דרך העור ה‪ ID50 -‬הוא ‪10-50‬‬ ‫‪‬‬
‫אנדוספורות ‪ .‬לעומת זאת בהדבקה בנשימה ה ‪ ID50‬הוא ‪ 10-20‬אלף אנדוספורות ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬זהו מדד מספרי שבא לבטא את מספר החיידקים הדרוש לגרום לזיהום ‪ .‬ככל‬ ‫‪‬‬
‫שהמספר נמוך יותר אלימות החיידק גבוהה יותר כיוון שזה אומר שצריך פחות‬
‫חיידקים כדי לגרום לזיהום ‪.‬‬
‫‪: Lethal dose 50 – LD50‬‬
‫ערך נוסף המודד את עוצמת הטוקסינים נקרא ‪ . LD50‬זוהי מדידה סטנדרטית‬ ‫‪‬‬
‫המייצגת את מנת המיקרואורגניזמים הנדרשת כדי להרוג ‪ 50‬אחוזים מהאוכלוסייה‬
‫של חיות הניסוי ‪ .‬כלומר ערך שמודד תמותה ולא חולי ‪.‬‬
‫בעזרת ערך זה ניתן להשוות את האלימות של מיקרואורגניזמים שונים כך שערך‬ ‫‪‬‬
‫‪ LD50‬קטן מעיד שהמיקרואורגניזם אלים מאוד ‪.‬‬
‫כלומר האלימות של החיידק גבוהה יותר ככל שצריך פחות ממנו כדי להרוג – ערך‬ ‫‪‬‬
‫‪ LD50‬קטן יותר ‪.‬‬

‫‪19.4.20‬‬

‫אנטיביוטיקה (מצגת ‪)4‬‬

‫אלכסנדר פלמינג ‪:‬‬
‫פלמינג היה מדען סקוטי שחקר חיידקים וגידל אותם על גבי צלחות מיוחדות ‪ .‬באחד‬ ‫‪‬‬
‫הימים ‪ ,‬בשנת ‪ , 1928‬הוא ראה שעל אחת הצלחות שנשארה פתוחה התםתח‬
‫עובש – תופעה שהייתה ידועה כזיהום כך שבדרך כלל צלחת עם עובש הייתה‬
‫נזרקת לפח ‪.‬‬
‫פלמינג בחן היטב את הצלחת ה "מקולקלת" עם העובש וגילה שהחיידקים גדלו‬ ‫‪‬‬
‫בהמוניהם על כל שטח הצלחת – חוץ מאשר בסביבתו של כתם העובש ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫פלמינג בחן את התופעה שגילה והצליח להפיק מהעובש חומר כימי קוטל חיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא קרא לחומר "פניצילין" ‪ ,‬שם שנגזר משמו של העובש שיצר אותו ‪ .‬זו הייתה‬
‫האנטיביוטיקה הראשונה שנמצאה ‪.‬‬
‫פלמינג קיבל פרס נובל לרפואה יחד עם שני מדענים אחרים – פלוריי וצ'יין –‬ ‫‪‬‬
‫שהצליחו לייצר את הפניצילין בכמויות גדולות ‪.‬‬
‫אנטיביוטיקה ‪:‬‬
‫אנטיביוטיקה – הגדרה ‪ :‬גורמים אנטיבקטריאלים המופקים ממיקרואורגניזמים אשר‬ ‫‪‬‬
‫יכולים להרוג או לעכב מיקרואורגניזמים אחרים ‪.‬‬
‫פעם מקורן של רוב התרופות האנטיביוטיות היה בחומרים שיוצרו באופן טבעי ע"י‬ ‫‪‬‬
‫פטריות וחיידקים החיים בקרקע כאמצעי להילחם במיקרואורגניזמים אחרים הגדלים‬
‫בסביבתם ‪ .‬כלומר אנטיביוטיקה הייתה חומר טבעי שיוצר בטבע‪ .‬אך כיום קיימות גם‬
‫תרופות אנטיביוטיות סינתטיות ‪.‬‬
‫אנטיביוטיות סינתטיות – אלו מולקולות בעלות משקל מולקולארי נמוך (קטנות) שאינן‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים ‪ ,‬המיוצרות כמטבוליט משני (שניוני) בעיקר ע"י מיקרואורגניזמים שהם בעלי‬
‫יכולת ליצור ספוארות ‪.‬‬
‫תוצרים שונים של מיקרואורגניזמים ‪:‬‬
‫מטבוליטים ראשוניים ‪:‬‬
‫מטבוליטים (חומרים) חיוניים המיוצרים בתהליך הגדילה של המיקרואורגניזמים‬ ‫‪‬‬
‫כחלק מחילוף החומרים של המיקרואורגניזמים ‪.‬‬
‫לדוגמא – אתאנול ‪ .‬מהווה מטבוליט ראשוני ‪ ,‬שעקומת הצמיחה שלו היא כמו‬ ‫‪‬‬
‫עקומת גידול של חיידקים (הפאזה הלוגריתמית) ‪ .‬כלומר ‪ ,‬הוא נוצר בזמן החלוקה‬
‫והגדילה של המיקרואורגניזמים ‪ ,‬המיקרואורגניזם צריך אותו בשביל לגדול ולכן‬
‫עקומת הצמיחה של אתאנול צמודה לפאזה הלוגריתמית של החיידק ‪.‬‬
‫מטבוליטים שניוניים ‪:‬‬
‫מיוצרים לקראת סוף הגידול (סוף הפזה הלוגריתמית) ‪ ,‬בעיקר בשלב הסטציונרי‬ ‫‪‬‬
‫(הקו הישר שמתאר את השלב שבו אחות התמותה ואחוז החיים שווים) ‪.‬‬
‫מיוצרים במסגרת תהליכים שניוניים בתא ‪ ,‬בעיקר במצב עקה – מצב סטרס ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הם אינם חיוניים למיקרואורגניזמים בשביל הגדילה ‪ ,‬אלא נותנים יתרון הסתגלותי‬ ‫‪‬‬
‫במצבי הסטרס ליצור החי ‪.‬‬
‫לדוגמא – פניצילין ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לסיכום – התוצרים ‪:‬‬

‫תוצר ראשוני (מטבוליט ראשוני) – נוצר בשלב הגידול ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תוצר שניוני (מטבוליט שניוני) – נוצר בסוף שלב הגידול או‬ ‫‪‬‬
‫בשלב הסטציונרי ‪.‬‬
‫לדוגמא – אלכוהול תוצר ראשוני כיוון שהוא נוצר בשלב‬ ‫‪‬‬
‫הגידול – רואים בגרף שהעקומה האדומה של גידול התאים‬
‫חופפת את העוקמה הירוקה של היווצרות האלכוהול ‪ .‬כלומר‬
‫– כאשר התאים נוצרים וגדלים ומתחלקים נוצר גם‬
‫האלכוהול ‪ .‬במקביל – העקומה הכחולה המציינת סוכר יורדת‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ככל שחולף הזמן כיוון שהתאים משתמשים בסוכר לאנרגיה של הגדילה וההתחלקות‬
‫‪.‬‬
‫דוגמא שניה – פניצילין הוא תוצר שניוני כיוון שהוא נוצר רק‬ ‫‪‬‬
‫בסוף שלב הגידול ‪ .‬בגרף רואים שהעקומה הירוקה המציינת‬
‫את היווצרות הפניצילין מתחילה רק כאשר העקומה האדומה‬
‫המציינת את גידול התאים מתחילה לרדת ‪ .‬בנוסף גם פה‬
‫העקומה הכחולה המציינת סוכר יורדת עם הזמן כי התאים‬
‫עושים בו שימוש לאנרגיה ‪.‬‬
‫עוד דוגמאות למטבוליטים ראשוניים – החיוניים לגדילה‬ ‫‪‬‬
‫ולצמיחה של החיידק ‪ :‬חומצות אמינו ‪ ,‬ויטמינים ‪,‬‬
‫נוקלאוטידים ‪ ,‬פוליסכרידים ‪ ,‬אתאנול ‪.‬‬
‫עוד דוגמאות למטבוליטים שניוניים – המסונטזים בזמן סטרס‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,‬כאשר תנאי הסביבה לא אידיאלים לחיידק ‪ :‬אנטיביוטיקה ‪,‬‬
‫פיגמנטים – חומרי צבע ‪ ,‬טוקסינים ‪ ,‬אלקלואידים – חומרים בעלי אופי בסיסי ‪.‬‬
‫מושגים חשובים ‪:‬‬
‫ספקטרום פעילות – מונח המתאר את טווח פעילות האנטיביוטיקה ‪ .‬כלומר ‪ ,‬האם‬ ‫‪.1‬‬
‫היא פועלת על גרם פלוס או גרם מינוס או על שניהם ‪.‬‬
‫יש אנטיביוטיקות הפועלות על טווח רחב של חיידקים ‪ ,‬לדוגמא – גם על גרם‬ ‫‪‬‬
‫מינוס וגם על גרם פלוס ‪ .‬ולעומתן יש אנטיביוטיקות הפועלות על טווח‬
‫מצומצם של חיידקים ‪.‬‬
‫אנטיביוטיקה רחבת טווח אינה בהכרח יותר טובה מקצרת טווח ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח יעיל כאשר אנחנו לא יודעים מה זהות‬ ‫‪‬‬
‫הפתוגן ואנחנו לא רוצים לאבד זמן יקר ‪ .‬החיסרון הוא הרג של חיידקים‬
‫מהמיקרוביוטה התקינה של הגוף ‪.‬מיקרוביוטה = אוכלוסיית החיידקים‬
‫שמאכלסת את הגוף באופן תקין ‪ ,‬חיידקים טובים שעוזרים לנו ‪.‬‬
‫אחת הדרכים בה המיקרוביוטה עוזרת לנו היא בכך שבדרך כלל היא‬ ‫‪‬‬
‫מתחרה בחיידקים פתוגנים – "רעים" ‪ ,‬ובמיקרובים אחרים וחוסמת את‬
‫גדילתם ‪ .‬אם האנטיביוטיקה לא פוגעת בחיידקים של המיקרוביוטה אבל‬
‫פוגעת במתחרים שלהם ‪ ,‬מי ששורד ישגשג ויהפוך לפתוגן אופורטוניסטי (=‬
‫הזדמנות ‪ :‬התנהגות המאופניינת בניצול הזדמנויות מרבי תוך ויתור או שינוי‬
‫המטרה הראשונית לפי מה שנראה כנוח יותר להשגה) ‪ .‬לדוגמא – ‪candida‬‬
‫‪ albicans‬שלא מושפעת מאנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬אחד החסרונות של טיפול באנטיביוטיקה רחבת טווח היא פגיעה‬ ‫‪‬‬
‫בחיידקים הטובים ‪ .‬ובנוסף יכולה לגרום למצב של הפיכת חיידק טוב לחיידק‬
‫מחולל מחלה – פתוגן ‪.‬‬
‫השגשוג בגדילה במצב הזה נקרא ‪ . superinfection‬במונח זה נהוג‬ ‫‪‬‬
‫להשתמש גם עבור מצב שבו פתוגן פיתח עמידות לאנטיביוטיקה וגורם בכך‬
‫להמשך המצב הזיהומי ‪.‬‬
‫לסיכום – אנטיביוטיקה רחבת טווח טובה למצבים מסויימים אבל צריך לקחת‬ ‫‪‬‬
‫בחשבון שיכולה להיגרם פגיעה במיקרוביוטה ושגשוג של חיידקים שבדרך‬
‫כלל לא מחוללי מחלה אך פתאום בגלל שהם משגשגים הם הופכים‬
‫לפתוגנים ‪.‬‬
‫דוגמאות לאנטיביוטיקות שונות ‪:‬‬
‫פניצילין ‪ – G‬אנטיביוטיקה ספציפית לחיידקי גרם פלוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫סטרפטומיצין – אנטיביוטיקה ספציפית לחיידקי גרם מינוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טטרהציקלין – אנטיביוטיקה רחבת טווח – עובדת גם על חיידקי גרם‬ ‫‪‬‬
‫פלוס וגם על חיידקי גרם מינוס ‪.‬‬

‫פעילות – הכוונה מבחינה כמותית ‪ :‬אנטיביוטיקה נחשבת פעילה יותר כאשר מספיק‬ ‫‪.2‬‬
‫ריכוז נמוך שלה כדי להרוג חיידק ‪ .‬נחשבת פחות פעילה כאשר נצרך ריכוז גבוה‬
‫שלה כדי להרוג חיידק ‪.‬‬
‫בקטריוסטאטי – כאשר האנטיביוטיקה לא גורמת להרג החיידק אלא להפסקת‬ ‫‪.3‬‬
‫ההתרבות שלו ‪ .‬נותנים אנטיביוטיקות כאלו על מנת לאפשר למערכת החיסון‬
‫להשלים את עבודתה ‪ .‬כלומר ‪ ,‬כאשר עומס החיידק הקיים הוא בכמות שמערכת‬
‫החיסון יכולה להתמודד איתה אך אם העומס יגדל מערכת החיסון לא תוכל להתמודד‬
‫עם החיידק נותנים אנטיביוטיקה שתעצור את התרבות החיידק וככה נותנים לגוף‬
‫להשלים את העבודה של הרג החיידקים ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬זה נותן למערכת החיסון להכיר‬
‫את החיידק כך שבפעם הבאה יהיה זיכרון חיסוני ותגובה חיסונית יותר טובה ‪.‬‬
‫בקטריוצידי – כאשר אנטיביוטיקה גורמת להרג החיידק ‪ .‬נותנים במצב שבו הגוף‬ ‫‪.4‬‬
‫לא יכול להתמודד עם עומס החיידקים ולא מסוגל להרוג בעצמו את החיידקים ‪.‬‬
‫יש אנטיביוטיקות שבריכוז נמוך הן בקטריוסטאטיות ובריכוז גבוה הן בקטריוצידיות ‪.‬‬
‫כלומר יש אנטיביוטיקות שבמהות שלהן הן הורגות ‪ /‬עוצרות חיידקים או שזה בא‬
‫לידי ביטוי באותה אנטיביוטיקה בריכוז שונה ‪.‬‬
‫מדידת פעילות אנטיביוטית ‪:‬‬
‫‪MIC = minimum lnhibition concentration‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו הריכוז המינימלי של תרופה מסויימת הדרושה על מנת לדכא (לעצור) את‬
‫צמיחת החיידק ומידת פעילותו‪ .‬ככל שה – ‪ MIC‬נמוך יותר – צריך פחות תרופה‬
‫להשיג אפקט של שיתוק והפעילות האנטיביוטית נחשבת גבוהה ‪ .‬לדוגמא – ככל‬
‫שהערך נמוך יותר – ‪ – 5,2 ,10‬צריך פחות אנטיביוטיקה כדי לעצור את החיידק ‪.‬‬
‫‪MBC = minimum bactericidal concentration‬‬ ‫‪‬‬
‫הריכוז המינימלי של אנטיביוטיקה שגורם להרג של חיידק ‪ .‬בדרך כלל ה ‪ MBC‬יהיה‬
‫גבוה מה ‪. MIC‬‬
‫יעילות של אנטיביוטיקה – נמדדת כיחס בין הכמות המקסימלית שניתן לתת‬ ‫‪‬‬
‫מאנטיביוטיקה ‪ X‬שלא תפגע באדם ‪ ,‬לבין הכמות המינימלית שתפגע בחיידקים ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬ערך של כמות אנטיביוטיקה שתהיה יעילה מבחינת הפגיעה בחיידקים אך‬
‫שלא תפגע באדם ‪.‬‬
‫‪: Tube dilution MIC‬‬
‫ניסוי ‪ :‬הוספת אנטיביוטיקה מהולה בריכוז הולך ויורד במבחנות עם חיידקים באותה‬ ‫‪‬‬
‫כמות בכל המבחנות ‪ .‬בנוסף יש שתי מבחנות ביקורת – אחת ללא אנטיביוטיקה כדי‬
‫לראות שאם החיידקים מתים זה לא בגלל האנטיביוטיקה או שמשהו לא בסדר‬
‫בהם ‪ ,‬ושניה בלי חיידקים כדי לראות שהמצע לא מזוהם ‪ .‬עכירות של מבחנה מראה‬
‫על הימצאות של חיידקים ‪.‬‬
‫‪ – MIC‬הריכוז הראשון שבו אין עכירות אבל בזריעת חיות על צלחת ללא‬ ‫‪‬‬
‫אנטיביוטיקה נראה גדילה‪ .‬כלומר ‪ ,‬היה עיכוב בגדילת החיידקים – כיוון שאין עכירות‬
‫‪ .‬אך עדיין יש חיידקים ‪.‬‬
‫‪ – MBC‬הריכוז הראשון בו אין עכירות וגם אין גדילה‪ .‬כלומר – הרגנו את החיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫המיהולים יכולים להשתנות – כלומר‪ ,‬ניתן להקטין או להגדיל את הטווח של‬ ‫‪‬‬
‫ההפרשים של הנאטיביוטיקה בין מבחנה למבחנה ‪ .‬ככל שההפרש בין מבחנה‬
‫למבחנה קטן יותר הדיוק של הערכים יהיה יותר גבוה ויותר מדויק ‪.‬‬
‫בדיקת רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה ‪ – in vitro‬שיטת הדסקיות ‪:‬‬
‫זורעים מספר חיידקים ידוע על פני צלחת אגר כך שתיווצר שכבה אחידה ‪ .‬הריכוז‬ ‫‪‬‬
‫הסטנדרטי הוא ‪ 105*4‬חיידקים למ"ל ‪.‬‬
‫על פני שטח האגר שמים דיסקיות קטנות הספוגות עם סוגי אנטיביוטיקה שונים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מכן מכניסים את הצלחות עם הדיסקיות לאינקובטור‪ .‬לאחר הדגרה של‬ ‫‪‬‬
‫‪ 24-48‬שעות מופיעים אזורי עיכוב המתבטאים כעיגול מסביב לדיסקית‬
‫האנטיביוטיקה ‪ .‬קוטר העיגול תלוי בפעילות ביחס ישר – ככל שאזור האי צמיחה‬
‫גדול יותר זה אומר שהאנטיביוטיקה משפיעה יותר על החיידק הנמדד ‪ ,‬ככל שאזור‬
‫האי צמיחה קטן יותר האנטיביוטיקה הספציפית משפיעה פחות ‪.‬‬
‫המדידה יכולה להתבצע או בין אנטיביוטיקות שונות ‪ ,‬או בין אותה אנטיביוטיקה‬ ‫‪‬‬
‫בריכוזים שונים ‪.‬‬
‫מודדים את המרחק שבו לא הייתה צמיחה של חיידקים ומשווים לטבלאות‬ ‫‪‬‬
‫סטנדרטיות לפי סוג ומינון האנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫לפי הטבלאות מאפיינים את החיידק ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – S – susceptible‬רגיש לאנטיביוטיקה‪.‬‬
‫‪ – I – intermediate‬ביניים‪.‬‬
‫‪ – R – resistance‬עמיד לאנטיביוטיקה‪.‬‬
‫כמות האנטיביוטיקה הולכת ופוחתת באופן רדיאלי ככל שמתרחקים מהדיסקית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש צורך בריכוז מסויים של חיידקים בתרחיף ‪ .‬כאשר התרחיף מהול מאוד הקוטר‬ ‫‪‬‬
‫מסביב לאנטיביוטיקה יכול להיות גדול אך לא מעיד על עמידות אלא אין צמיחה‬
‫מחוסר חיידקים ‪ .‬כמו כן כאשר יש יותר מדי חיידקים הקוטר יכול להיות יותר קטן‬
‫מהקוטר האמיתי ‪.‬‬
‫יכולה להיות הטיה של התוצאות כאשר האנטיביוטיקה הומסה במים ואז היא‬ ‫‪‬‬
‫מתרחקת מאוד בקלות מהדיסקית וקוטלת חיידקים רחוקים – נוצר עיגול גדול ללא‬
‫צמיחה שאינו אמיתי ‪ .‬ההפך קורה כאשר לאנטיביוטיקה יש קושי להתפזר באופן‬
‫רדיאלי על גבי המצע – יווצר עיגול עיכוב צמיחה קטן ‪.‬‬
‫קוטר העיכוב לא ניתן להשוואה אמינה בין שתי תרופות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש אנטיביוטיקות שיש להתאים את מצע המזון לבדיקתן – אם נבדוק סולפות‬ ‫‪‬‬
‫הפועלות במנגנון של עיכוב סינתזת חומצה פולית יש לגדל את החיידקים על גבי‬
‫מצע ללא חומצה פולית ‪ .‬כלומר ‪ ,‬יש אנטיביוטיקות שזקוקות לחומר מסויים או‬
‫זקוקות להיעדר חומר מסויים אחרת זה לא עובד ‪.‬‬

‫‪27.4.20‬‬

‫מנגנוני פעילות של אנטיביוטיקה (מצגת ‪)5‬‬

‫דוגמאות שונות ‪:‬‬
‫עיכוב סינתזה של דופן התא ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיכוב סינתזת חלבונית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיכוב הכפלת ה‪. DNA -‬‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בממברנה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיכוב חלבונים ששייכים למסלולים מטבולים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪ .1‬מעכבי דופן ‪:‬‬

‫סוגים של אנטיביוטיקות המעכבות בניית דופן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיכוב הדופן מתייחס גם לחיידקים שהם חיידקי גרם פלוס – עם שכבת פפטידוגליקן‬ ‫‪‬‬
‫עבה ‪ ,‬עם ממברנה פנימית וללא ממברנה חיצונית ‪ .‬וגם לחיידקי גרם מינוס – עם‬
‫שכבת פפטידוגליקן דקה ‪ ,‬מרווח פריפלסמה ‪ ,‬ממברנה חיצונית וממברנה פנימית ‪.‬‬
‫פניצילין ‪:‬‬
‫בזמן חלוקת החיידק ישנה יצירה של דופן ‪ .‬הדופן נבנית ע"י ‪cross‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ linking‬המחבר שרשראות פפטידוגליקן אחת לשניה‪ ,‬דבר‬
‫המאפשר עמידות בפני לחץ אוסמוטי ובניית דופן יציבה ‪.‬‬
‫האנזימים היוצרים את ה – ‪ cross linking‬נקראים טרנס‪-‬פפטידזות‬ ‫‪‬‬
‫‪ .‬הפניצילין נקשר לאנזימים אלו ומונע את בניית הדופן היציבה‬
‫והחיידק מת מוות אוסמוטי ‪.‬‬
‫החלק הירוק – האנזים המקשר את הפוספט שמשני צידי‬ ‫‪‬‬
‫השרשראות כדי לחבר את הדופן ולחזק אותה ‪.‬‬
‫הסגול – הפניצילין הנקשר לאנזים וכך מונע מהפוספט לחבר את הדופן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבנה הפניצילין ‪:‬‬
‫למולקולת הפניצילין יש שני חלקים ‪:‬‬
‫מבנה של שתי טבעות – טבעת מחומשת שאליה קשורה טבעת‬ ‫‪‬‬
‫המכונה טבעת בטא‪-‬לקטמית ‪ .‬חלק מבני זה משותף לכל‬
‫הפניצילינים ‪.‬‬
‫קבוצה משתנה – ‪ R‬בפניצילינים השונים ‪ .‬את קבוצת ה‪ R-‬אפשר‬ ‫‪‬‬
‫לשנות לכל מני מבנים כך שהתכונות הכימיות של החומר ישתנו ‪.‬‬
‫באמצעות הטבעת הבטא‪-‬לקטמית נקשר הפניצילין לטרנס‪-‬פפטידזות (האנזימים) ומונע את‬
‫בניית דופן החיידק ‪.‬‬
‫השפעת אנטיביוטיקה על דופן התא ‪:‬‬
‫דופן התא היא מבנה קשיח הנוצר מחוץ לקרום‬ ‫‪‬‬
‫התא ‪ .‬הדופן בנויה משכבות של מולקולות‬
‫פפטידוגליקן ‪ .‬הפפטידוגליקן הוא פולימר‬
‫המורכב משרשראות ארוכות של רב‪-‬סוכרים‬
‫הקשורות בניהן באמצעות פוליפפטידים ‪.‬‬
‫כל שכבה קשורה לשכבה הסמוכה בקשרים צולבים ( ‪ ) cross linking‬המקנים חוזק‬ ‫‪‬‬
‫למבנה הדופן ‪ .‬האנזים טרנספפטידאז יוצר את הקשרים הצולבים ע"י חיבור חומצות‬
‫אמיניות בשני פוליפפטידים סמוכים ‪.‬‬
‫טבעת הבטא‪-‬לקטאם נקשרת לאתר הפעיל באנזים טרנספפטידאז וחוסמת אותו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חומרים אנטיביוטיים מקבוצת הבטא‪-‬לקטאם הם מתחרים חזקים וקושרים את‬ ‫‪‬‬
‫האנזים אליהם באופן בלתי הפיך ‪ .‬האנזים הקשור לאנטיביוטיקה לא יכול להיקשר‬
‫לסובסטרט שלו ופעולת יצירת הקשרים נפסקת ‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ‪ ,‬כאשר חודרים מים בסביבה היפוטונית לתא החיידק הדופן הפגומה‬ ‫‪‬‬
‫אינה עומדת בעומס והחיידקים מתפוצצים ‪.‬‬
‫דוגמאות לנגזרות של פניצילין ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫פניצילין ‪: G‬‬
‫פניצילין ‪ G‬הוא הנגזרת הטבעית של הפניצילין אבל הוא רגיש לחומצה ‪ .‬ולכן הוא‬ ‫‪‬‬
‫ניתן רק בצורת מתן ‪ IV‬ופעיל רק נגד חיידקי גרם פלוס ‪.‬‬
‫את הפניצילין ‪ G‬המקורי אי אפשר היה לקחת דרך הפה בגלל שהוא עובר פירוק‬ ‫‪‬‬
‫בקיבה ‪ ,‬שהיא מאוד חומצית ‪ .‬לכן עשו שינויים בקבוצת ה‪ R-‬ויצרו את הרפפן שנקרא‬
‫גם פניצילין ‪ VK‬שזאת אנטיביוטיקה שעמידה לחומציות הקיבה ‪ .‬וכך ניתן לקחת את‬
‫הפניצילין גם לדלקות קלות וכו ‪ ,‬כלומר במצבים בהם לא צריך טיפול ‪ IV‬וניתן טיפול‬
‫דרך הפה ‪.‬‬
‫אמפיצילין ואמוקסיצילין (מוקסיפן) ‪:‬‬
‫אמפיצילין ומוקסיפן – הן שתי תרופות נוספות הנגזרות מפניצילין ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפניצילין פועל על חיידקי גרם פלוס אך אמפיצילין ומוקסיפן פועלות גם על חיידקי‬ ‫‪‬‬
‫גרם פלוס וגם על חיידקי גרם מינוס (רחבות טווח)‪.‬‬
‫את שתי האנטיביוטיקות האלה ניתן לקחת גם דרך הפה‪ ,‬כלומר אין רגישות‬ ‫‪‬‬
‫לחומצה‪.‬‬
‫בטא‪-‬לקטמזות ‪:‬‬
‫ישנם חיידקים שפיתחו עמידות לפניצילין ע"י אנזימים הנקראים בטא‪-‬לקטאמזות –‬ ‫‪‬‬
‫אנזימים המפרקים את הטבעת הבטא‪-‬לקטמית ‪.‬‬
‫ולכן סינטזו נגזרות מפניצילין שאינן מפורקות ע"י אנזימים אלו וגם עמידות לחומצה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא – קלוקסצילין ‪ ,‬דיקלוקסצילין – עמידים לחומצה ולבטא‪-‬לקטמזות ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .2‬מעכבי סינתזת חלבונים ‪:‬‬

‫סינתזת חלבונים נעשית בריבוזום ‪ .‬יש לו שני חלקים – ‪ 50s‬ו‪ . 30s -‬ה‪ RNA-‬נמצא‬ ‫‪‬‬
‫בין שני החלקים והוא האחראי לבניית החלבונים ‪ .‬כל שלושה בסיסים של ‪RNA‬‬
‫מהווים קודון ‪ ,‬כל קודון זה חומצה אמינית וכך יש תרגום מהחומר הגנטי לחלבון ‪.‬‬
‫עיכוב הסינתזה יכול להיות במגוון דרכים – עיכוב של הקישור בין חומצה אמינית‬ ‫‪‬‬
‫אחת לשניה ‪ ,‬עצירה או פגיעה בקישור ה‪ RNA-‬ליחידה הקטנה של הריבוזום (‪)30s‬‬
‫ועוד ‪.‬‬
‫אנטיביוטיקה הפוגעת ברכיבים שונים של מערכת ייצור החלבון מונעת התפתחות‬ ‫‪‬‬
‫וגדילה של חיידקים ‪ ,‬ע"י פגיעה בייצור אנזימים וחלבונים החיוניים להתפתחות‬
‫החיידק וביצוע תהליכים בו ‪.‬‬
‫הודות לשוני במבנה הריבוזומים בחיידקים בהשוואה לריבוזומים ביצורים‬ ‫‪‬‬
‫אאוקריוטיים אפשר לפגוע בייצור החלבונים בחיידקים בלי לפגוע בייצור החלבונים‬
‫באדם או בבעלי חיים מאכסנים אחרים ‪.‬‬
‫‪ – Aminoglycosides‬אנטיביוטיקות ממשפחת האמינוגליקוזידיות ‪:‬‬
‫הריבוזום הוא היחידה המייצרת חלבון ‪ .‬לריבוזום החיידק יש שתי יחידות – ‪ 30s‬ו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . 50s‬התרופות האמינוגליקוזידיות מתחברות לתת היחידה ‪ 30s‬ומונעות את המשך‬
‫התקדמות יצירת החלבון ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫האפקט של תרופות אלה הוא בקטריוצידי (מוות) ‪,‬שכן חלק מהחלבונים שמופסקת‬ ‫‪‬‬
‫יצירתם הם חלבונים חיוניים לחיי החיידק ומצב של אי סינתזה שלהם גורמת למוות‬
‫החיידק ‪.‬‬
‫האנטיביוטיקות האמינוגליקוזידיות פועלות בעיקר על חיידקי גרם מינוס ‪ .‬עבור זיהום‬ ‫‪‬‬
‫הנגרם ע"י חיידקי גרם פלוס משלבים אותן עם פנצילינים – הפניצילין מחליש את‬
‫הדופן והאמינוגליקוזידים יכולים להיכנס ולפגוע בריבוזומים ‪.‬‬
‫‪:Streptomycin‬‬
‫אנטיביוטיקה ממשפחת האמינוגליקוזידיות ‪ ,‬הראשונה שפעלה נגד חיידקי השחפת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סטרפטומיצין נקשרת ליחידה הקטנה באתר הקישור של ה‪ mRNA -‬וגורמת לשינוי‬ ‫‪‬‬
‫במבנה היחידה הקטנה ‪ .‬שינוי זה גורם למוטציה נקודתית הגורמת להזזת מסגרת‬
‫הקריאה של הקוד הגנטי ולשיבוש בתרגום שלהם ‪ .‬תרגום משובש גורם לשילוב‬
‫חומצות אמיניות שגויות ולהפרעה ביצירת החלבון ‪.‬‬
‫בריכוזים נמוכים הסטרפטומיצין גורמת לשיבושים בקריאת הקוד הגנטי ויצירת‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים פגומים ‪ .‬בריכוזים גבוהים נפסק ייצור החלבונים ‪.‬‬

‫מבנה ה‪: mRNA -‬‬

‫בנוי מנוקדת התחלה ונקודת‬ ‫‪‬‬
‫סוף ‪.‬‬
‫החלוקה בתוכו היא לפי‬ ‫‪‬‬
‫שלשות של קוד גנטי – כל‬
‫שלשה מקודדת לחומצה‬
‫אמינית אחרת ‪ ,‬וכך‬
‫הריבוזום קורא את‬
‫השלשות ויודע איזה‬
‫חלבונים לייצר בהתאם‬
‫להן ‪.‬‬
‫מסגרת הקריאה – ‪– AUG‬‬ ‫‪‬‬
‫זוהי השלשה הראשונה‬
‫תמיד והיא מסמלת את‬
‫מסגרת הקריאה ‪ ,‬הריבוזום‬
‫יודע שהוא צריך להתחיל משם ‪.‬‬
‫האנטיביוטיקה שפוגעת במסגרת הקריאה – גורמת לכך שכל יחידה זזה מקום אחד‬ ‫‪‬‬
‫ימינה וכך במקום ‪ AUG‬מקבלים ‪( UGA‬וזה כמובן שינוי קריטי) וכן הלאה ‪ ,‬וכך הגנים‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫משתבשים וכשהריבוזום קורא את הקודון הוא מייצר חלבון פגום ‪ /‬לא מצליח לייצר‬
‫את החלבון כיוון שבעצם כל הקוד הגנטי שובש ‪.‬‬
‫‪ – Tetracyclines‬משפחה של אנטיביוטיקות בקטרוסטאטיות ‪:‬‬
‫בעלות ספקטרום פעולה רחב – עובדות גם על גרם מינוס וגם על גרם פלוס‬ ‫‪‬‬
‫(בקטרוסטאטיות) ‪.‬‬
‫מעכבות קישור של ה‪ aminoacyl tRNA -‬לתת היחידה ‪ A‬שביחידה הקטנה של‬ ‫‪‬‬
‫הריבוזום – ‪ , 30s‬ע"י קישורן אליו ומניעת גדילת השרשרת הפוליפפטידית ‪.‬‬
‫ה‪ tRNA -‬יודע להביא את החומצה האמינית הנכונה בהתאם לרצף של ה‪. RNA -‬‬ ‫‪‬‬
‫הטטרציקלינים מדכאים צמיחה של המיקרוביוטה במעי ובכך גורמים לדלקת ול –‬ ‫‪‬‬
‫‪ superinfection‬של ‪ – candida‬זיהום ‪.‬‬
‫טטרציקלין נקשרת ליחידה הקטנה של הריבוזום גם בתאים פרוקריוטיים וגם בתאים‬ ‫‪‬‬
‫אאוקריוטיים ‪ .‬כלומר ‪ ,‬השפעת התרופה באדם היא אמנם קטנה אך קיימת ‪ ,‬ולכן‬
‫תרופה זו ניתנת בעיקר למבוגרים בשל פגיעתה בהתפתחות העצם ושיניים בילדים ‪.‬‬
‫תאי החיידק מכניסים באופן אקטיבי את הטטרציקלין לתוך הציטופלזמה שלהם ע"י‬ ‫‪‬‬
‫משאבות ‪ ,‬בעוד שבתאי יונקים (אאוקריוטיים) הדבר לא נעשה ‪.‬‬
‫‪:Chloramphenicol‬‬
‫אנטיביוטיקה רחבת טווח (עובדת על גרם מינוס וגרם פלוס) ‪ ,‬בקטריוצידית או‬ ‫‪‬‬
‫בקטריוסטאטית – על פי המינון ‪.‬‬
‫פועלת ע"י כך שנקשרת ליחידה הגדולה בריבוזום – ‪ 50s‬ומעכבת את‬ ‫‪‬‬
‫האנזים ‪ peptidrl transferase‬ובכך לא מאפשרת יצירת קשר פפטידי בין‬
‫החומצות אמינו ‪ ,‬מונעת גדילה של שרשרת פפטידית שמתהווה בריבוזום‬
‫החיידקי ‪.‬‬
‫בדוגמא – האנזים מחבר בין שתי יחידות החלבון ( ‪ VAL‬ו‪, ) MET -‬‬ ‫‪‬‬
‫האנטיביוטיקה פוגעת באנזים וכך החלבון לא יכול להיווצר ‪.‬‬
‫בתאים אאוקריוטיים (בני אדם למשל) מעכבת אנטיביוטיקה זו סינתזה של‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים מיטוכונדריאליים וזוהתה כגורמת לאנמיה אפלסטית (מחלה שבה‬
‫מח העצם לא מייצר מספיק תאי דם לתפקוד תקין של הגוף ) ‪.‬‬
‫הכלורמפניקול מסונתזת ע"י סטרפטומיצס אך ניתן לסנתזה באופן סינתטי ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬אנאלוג מטבולי ‪:‬‬

‫קבוצת הסולפות ‪:‬‬
‫חומצה פולית היא פרהקורסור (אבן בניין) לבניית חומצות גרעין ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בני האדם אינם יודעים לסנתז חומצה פולית ונדרשים להשיג אותה מן המזון בתור‬ ‫‪‬‬
‫ויטמין ‪.‬‬
‫חיידקים מייצרים חומצה פולית מ – ‪. para amino bezoic acid - PABA‬‬ ‫‪‬‬
‫במצב תקין אצל החיידק – ‪ PABA‬אחראי לייצור של חומצה פולית ובעקבות כך ייצור‬ ‫‪‬‬
‫‪ DNA‬ו‪ . RNA -‬במצב לא תקין – בו נכנסות סולפות – הדומות ל ‪ PABA‬מבחינה‬
‫כימית‪ -‬לפעולה אין סינתזה של חומצה פולית וכך כל התהליך של יצירת חומצות‬
‫גרעין משתבש ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫הסולפנאמידים הם אנלוגיים מבניים של ‪ , PABA‬הם מתחרים איתו על האתר הפעיל‬ ‫‪‬‬

‫באנזים ‪( Dihydropteroate rynthetase‬האנזים שלוקח את ה‪ PABA -‬ובונה מממנה‬
‫חומצה פולית) וכתוצאה מכך נוצר אנלוג בלתי פעיל של חומצה פולית ‪.‬‬
‫תרופות אלו הן בדרך כלל בקטריוסטטיות ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪3.5.20‬‬

‫עמידות לאנטיביוטיקה (מצגת ‪)6‬‬

‫העמידות מוגדרת בערכי ‪. mic‬‬ ‫‪‬‬
‫מושג העמידות קשור בזן ספציפי ‪ ,‬אנטיביוטיקה מסוימת ובריכוז מסוים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Multiple resistance‬מיקרואורגניזם עמיד כנגד שתי אנטיביוטיקות או יותר‬ ‫‪‬‬
‫הפועלות במנגנונים שונים (לדוגמא עיכוב דופן וסינתזת חלבונים)‪.‬‬
‫מיקרואורגניזם העמיד לאנטיביוטיקה עם מנגנון עיכוב מסוים ‪ ,‬פעמים רבות יהיה‬ ‫‪‬‬
‫עמיד לאנטיביוטיקות אחרות מאותה משפחה ‪.‬‬
‫אנטיביוטיקות אינן גורם מוטגני (=גורמות לסרטן) אך פועלות פעמים רבות כגורם‬ ‫‪‬‬
‫סלקטיבי ‪ .‬לדוגמא נותנים איזשהו מינון של אנטיביוטיקה ויש חיידקים שמתים מזה‪,‬‬
‫אך יש חיידק אחד שעמיד לאנטיביוטיקה – הוא יכול להתחלק ולגרום להרבה‬
‫חיידקים עמידים ‪ .‬כלומר ‪ ,‬ישנן מוטציות ספוטניות – מתא אחד עמיד תיבנה‬
‫אוכלוסייה של תאים עמידים ‪ .‬עמידות לאנטיביוטיקה יכולה להיגרם ממוטציה = שינוי‬
‫גנטי ‪ .‬האנטיביוטיקה עצמה לא גורמת לשינויים גנטיים אך עצם זה שיש חיידק‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫שעמיד לאנטיביוטיקה זה גורם להתפתחות מוטציות ועמידות לאנטיביוטיקות נוספות‬

‫‪ ,‬מה שטוב לחיידק אך פחות טוב בשבילנו ‪.‬‬
‫חיידקים יכולים להעביר את גורם העמידות לחיידקים רגישים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מנגנוני עמידות לאנטיביוטיקה ‪:‬‬

‫חסימת הכניסה לתא החיידק וכך‬ ‫‪‬‬
‫אנטיביוטיקה לא יכולה להיכנס ‪.‬‬
‫שינוי של מולקולת המטרה ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שעליה האנטיביוטיקה אמורה‬
‫לפעול ‪.‬‬
‫שינוי של האנטיביוטיקה ע"י‬ ‫‪‬‬
‫אנזימים ‪ ,‬מה שגורם לה לא‬
‫להיות פעילה ‪.‬‬
‫הוצאה החוצה – האנטיביוטיקה‬ ‫‪‬‬
‫נכנסת לחיידק והוא זורק אותה‬
‫החוצה ‪.‬‬

‫‪ .1‬מניעת כניסת האנטיביוטיקה ‪:‬‬

‫חומרים אנטיביוטיים צריכים לחדור לתא החיידק על מנת להגיע אל אתר המטרה‬ ‫‪‬‬
‫שלהם (לדוגמא בשביל עיכוס סינתזת חלבונים צריך להגיע לריבוזום)‪ .‬הם חודרים‬
‫דרך הקרום החיצוני של חיידקי גרם מינוס באמצעות תעלות חלבוניות ‪.‬‬
‫מגוון של חיידקי גרם מינוס מפחיתים את כניסת האנטיביוטיקות מסוג‬ ‫‪‬‬
‫בטא‪-‬לקטאמים והאמינוגליקוזידים ע"י שינויים בתעלות אלו ‪ .‬למשל – ירידה במספר‬
‫התעלות ‪ ,‬הקטנת הקוטר שלהן או שינוי בתעלות שגורם להן להיות בררניות כלפי‬
‫מעבר חומרים דרכן ‪.‬‬
‫לדוגמא – ונקומיצין המעכב את יצירת הקשרים הצולבים במולקולת הפפטידוגליקן ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יעל רק בחיידקי גרם פלוס ‪ .‬בחיידקי גרם מינוס הוא אינו יכול לעבור את הקרום‬
‫החיצוני ואין לו גישה את מולקולת הפפטידוגליקן ‪ .‬מנגנון זה אינו מונע לחלוטין את‬
‫כניסת האנטיביוטיקה ‪ ,‬אך הוא מוריד את כמות האנטיביוטיקה לרמה נמוכה שאינה‬
‫יעילה ‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאת האנטיביוטיקה ‪:‬‬
‫לחיידקים מסוימים יש מולקולות חלבון מיוחדות הממוקמות בקרום ופועלות‬ ‫‪‬‬
‫כמשאבות המוציאות אנטיביוטיקה שחדרה לתא החיידק ‪ .‬המשאבות מסלקות את‬
‫התרופה אל מחוץ לתא כנגד מפל הריכוזים ‪ ,‬תוך כדי השקעת אנרגיה (‪.)ATP‬‬
‫יש משאבות שהן ספציפיות לאנטיביוטיקה מסוימת ויש חיידקים רבים שהמשאבות‬ ‫‪‬‬
‫שלהם מוציאות טווח רחב של חומרים ומקנות לחיידקים עמידות לתרופות רבות ‪.‬‬
‫עמידותם של זנים מסוימים של חיידקי "אי קולי" בפני טטרציקלינים נובעת ממנגנון‬ ‫‪‬‬
‫כזה ‪ .‬שאיבת טטרציקלין אל מחוץ לתא גורמת לכך שריכוז האנטיביוטיקה נמוך מכדי‬
‫לעכב ביעילות את סינתזת החלבונים ‪.‬‬
‫בקרום הציטופלסמטי (ממברנה) של כל החיידקים קיימות "משאבות שטיפה" והן‬ ‫‪‬‬
‫משמשות להוצאת חומרים רעילים שונים מתא החיידק אל הסביבה החיצונית ‪.‬‬
‫משאבות אלו הן המקור למשאבות המוציאות אנטיביוטיקה ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מוטציה בגן המקודד למשאבה יכולה לייעל את הוצאת האנטיביוטיקה או אפילו סוגים‬ ‫‪‬‬
‫אחדים של אנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫מוטציה הגורמת לביטוי יתר של הגן המקודד למשאבות היא המוטציה הנפוצה‬ ‫‪‬‬
‫בחיידקים העמידים לקבוצות שונות של אנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫‪ .3‬פירוק או שינוי האנטיביוטיקה ‪:‬‬
‫נטרול פעולת האנטיביוטיקה היא העמידות הנפוצה ביותר בחיידקים ‪ .‬הנטרול יכול‬ ‫‪‬‬
‫להיות ע"י פירוק האנטיביוטיקה או ע"י שינוי המבנה שלה ‪.‬‬
‫פירוק מולקולת האנטיביוטיקה הוא מנגנון העמידות הראשון שהתגלה ונחקר ב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪, 1940‬עם גילוי האנזים פניצילינאז (אנזים שמפרק פניצילין)‪ .‬מאז זוהו אלפי אנזימים‬
‫שונים ביכולים לפרק או לשנות חומרים אנטיביוטיים מקבוצות שונות ‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬חיידקים רבים הם בעלי עמידות לפניצילינים עקב הימצאות של האנזים‬ ‫‪‬‬
‫בטא‪-‬לקטאמאז (אנזים הפוגע בטבעת הבטא לקטאמית בפניצילין) ‪ .‬האנזים מפרק‬
‫את טבעת הבטא‪-‬לקטאם במולקולת האנטיביוטיקה ואינו מאפשר לה להיקשר לאתר‬
‫הפעיל של האנזים טרנספפטידאז ‪ .‬האנטיביוטיקה הופכת לבלתי פעילה ואינה‬
‫מצליחה למנוע את ייצור דופן החיידק ‪.‬‬
‫גם שינוי מבנה האנטיביוטיקה יכול להפוך אותה לבלתי פעילה ‪ .‬לדוגמא – הוספת‬ ‫‪‬‬
‫קבוצת אצטיל לסטרפטומיצין הופכת את האנטיביוטיקה לבלתי פעילה ‪ .‬שינוי מבנה‬
‫הסרפטומיצין גורם לכך שהוא אינו יכול להיקשר ליחידה הקטנה של הריבוזום‬
‫ומנטרל בכך את פעילותו ‪.‬‬
‫‪ .4‬שינוי אתר המטרה של האנטיביוטיקה ‪:‬‬
‫רוב החומרים האנטיביוטיים נקשרים באופן ייחודי לאתר המטרה שלהם בחיידק‬ ‫‪‬‬
‫ומונעים בכך פעילות תקינה של אתר המטרה ‪.‬‬
‫שינוי באתר המטרה המונע את הקשירה של האנטיביוטיקה אך אינו פוגע בפעילות‬ ‫‪‬‬
‫האתר ‪ ,‬מקנה עמידות לחיידקים ‪ .‬עמידות כזאת מתפתחת כתוצאה ממוטציה‬
‫במולקולת אנזים או בחלבון מבני ‪.‬‬
‫שינויים במבנה הריבוזומים בחיידקים הם מקור לעמידות נגד חומרים אנטיביוטיים‬ ‫‪‬‬
‫הפוגעים בייצור חלבוני החיידק ע"י פגיעה בריבוזומים ‪ .‬שינוי המבנה מונע קשירה‬
‫של האנטיביוטיקה אל הריבוזום ומנטרל בכך את פעילותה ‪.‬‬
‫לדוגמא – הוספת קבוצת מתיל ‪ CH3‬ליחידה הגדולה של הריבוזום מפריעה‬ ‫‪‬‬
‫להיקשרות אריתרומיצין ומנטרלת את פעילותו ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫גם עמידות לבטא‪-‬לקטאמים מתרחשת במקרים רבים כתוצאה משינויים שחלו‬ ‫‪‬‬
‫בטרנספפטידאז – בעקבות השינוי במבנה האנזים ‪ ,‬האנטיביוטיקה לא יכולה‬
‫להיקשר אליו ולכן איננה מעכבת את ייצור הקשרים הצולבים בדופן תא החיידק ‪.‬‬

‫התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫עמידות לאנטיביוטיקה היא תכונה המקודדת בגנום החיידק (‪ . )DNA‬העמידות יכולה‬ ‫‪‬‬
‫להיות תורשתית או שהיא נרכשת במהלך חיי החיידק ‪.‬‬
‫חיידקים שנעשו עמידים לאנטיביוטיקה במהלך חייהם רכשו את הגן לעמידות‬ ‫‪‬‬
‫כתוצאה ממוטציה שהתרחשה בגנום שלהם או באמצעות העברה של גנים מחיידקים‬
‫אחרים ‪.‬‬
‫כאשר מטפלים בחיידקים בעזרת אנטיביוטיקה ‪ ,‬נוצרת עקה סביבתית (סטרס) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים הרגישים לתרופה מתים והחיידקים העמידים לה מתרבים ומעבירים‬
‫לצאצאים את הגן לעמידות בתורשה ‪.‬‬
‫תדירות מוטציה ספונטנית לעמידות היא ‪ 10-8‬עד ‪ . 10-9‬כאשר חיידקי "אי קולי"‬ ‫‪‬‬
‫נחשפים במעבדה לריכוז דבוה של סטרפטומיצין ‪ .‬נמצא שאחד מכל ‪ 10‬בחזקת ‪9‬‬
‫חיידקים הוא מוטנט בעל עמידות לסטרפטומיצין (במונחים של מוטציה ספונטנית‬
‫המספר לא נחשב גדול מאוד כיוון שכל ‪ 20‬דקות בממוצע אי קולי מתחלק ולאחר‬
‫שעות ספורות כבר יש כמות גדולה של חיידקים)‪.‬‬
‫השלבים ‪:‬‬
‫שלב ‪ – 1‬חיידקים עמידים ולא עמידים‬ ‫‪‬‬
‫לאנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫שלב ‪ – 2‬החיידקים הלא עמידים‬ ‫‪‬‬
‫(הכחולים) מתו ‪ ,‬והחיידקים העמידים‬
‫(כתומים) נשארו בחיים ‪.‬‬
‫שלב ‪ – 3‬החיידקים העמידים מתרבים‬ ‫‪‬‬
‫ויוצרים אוכלוסייה שלמה של חיידקים‬
‫עמידים ‪.‬‬
‫שלב ‪ – 4‬העברה של הגן העמיד מחיידק אחד לחיידק אחר שהופך עכשיו לעמיד גם‬ ‫‪‬‬
‫הוא ‪.‬‬
‫העברת גנים מחיידק אחד לחיידק שני ‪:‬‬
‫אנטיביוטיקה מהווה מעין "מחלה" עבור החיידקים ‪ .‬כאשר הם נחשפו אל‬ ‫‪‬‬
‫האנטיביוטיקה בתחילה רגישותם הייתה מאוד גבוהה ושיעור התמותה היה גבוה ‪,‬‬
‫כך ששרדו מעט מאוד חיידקים מאוכלוסייה של מיליונים ‪.‬‬
‫החיידקים ששרדו היו בדרך כלל עם מאפיינים גנטיים שאפשרו את הישרדותם ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שינויים גנטים אלו מקורם במוטציות מקריות (רנדומליות) שיכולות להיות מועברות‬ ‫‪‬‬
‫בין חיידקים ‪.‬‬
‫העברת מידע בין חיידקים נעשה בארבע דרכים ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. conjugation , transduction , transposons , transformation‬‬
‫‪ .1‬קונגוגציה – ‪: conjugation‬‬
‫העברת מידע בין חיידקים באמצעות פלסמידים ‪ .‬פלסמידים הם רצפי ‪ DNA‬חיצוניים‬ ‫‪‬‬
‫ל‪ DNA-‬הכרומוזומלי ‪ ,‬הנושאים גנים שאינם חיוניים לחיי החיידק ולגדילתו ‪.‬‬
‫תהליך הקונגוגציה דורש מגע ישיר בין תאי החיידק וצריך שהחיידק המוסר יכיל את‬ ‫‪‬‬
‫הפלסמיד והחיידק המקבל יהיה ללא הפלסמיד הספציפי ‪.‬‬
‫בתהליך הזה הפלסמיד עובר הכפלה בזמן העברתו – כך שלשני התאים יש את הגן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בנוסף הפלסמיד יכול לעבור איחוי ל‪ DNA-‬החיידקי ובעצם להפוך‬
‫להיות אחד‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪ .2‬טרנסדוקציה – ‪: transduction‬‬
‫בתהליך זה ‪ DNA‬בקטריאלי מועבר מתא תורם לתא הנתרם באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫ווירוס‪ ,‬בקטריופאג' שמדביק חיידקים ‪.‬‬
‫כאשר בקטריופאג' מדביק חיידק ‪ ,‬המידע הגנטי שלו נארז בתוך החיידק על‬ ‫‪‬‬
‫מנת שיוכל לקבל מעטפת ולצאת החוצה מהתא החיידקי‪.‬‬
‫לפעמים ‪ DNA‬חיידקי ‪ /‬פלסמיד נעטף יחד עם ה‪ DNA-‬הוויראלי ובאמצעות‬ ‫‪‬‬
‫ההדבקה הוויראלית עובר לתא חיידקי אחר ‪.‬‬
‫בתמונה – הדבקה של וירוס את החיידק ‪ :‬הזרקת ‪ DNA‬של הוירוס לתוך תא‬ ‫‪‬‬
‫החיידק ‪ ,‬התרבות ויצירת וירוסים חדשים ואז יציאה מהחיידק להדבקת‬
‫חיידקים נוספים ‪.‬‬
‫לפעמים חלק מה‪ DNA-‬הוויראלי נעטף יחד עם ה‪ DNA-‬החיידקי או עם‬ ‫‪‬‬
‫הפלסמיד וכך נוצר למעשה איחוי גנטי והווירוס יוצא מהחיידק עם מטען גנטי‬
‫שלא שלו – והוא יכול להעביר אותו הלאה ‪.‬‬
‫‪ .3‬טרנספוזומים – ‪: transposons‬‬
‫טרנספוזומים הם סגמנטים קצרים של ‪ DNA‬שיכולים לנוע מאזור אחד ב‪ DNA-‬לאזור‬ ‫‪‬‬
‫אחר ללא סדר ‪ .‬הם בגודל של כ ‪ 700-40,000‬בסיסים ‪.‬‬
‫הטרנספוזומים יכולים לנוע בתוך הכרומוזום החיידקי ‪ ,‬מאתר אחד לשני או‬ ‫‪‬‬
‫לפלסמיד‪.‬‬
‫הטרנספוזומים יכולים לגרום להפסקת ביטוי גנים מסויימים שהם‬ ‫‪‬‬
‫נכנסים אליהם ‪ ,‬אם הם נכנסו האמצע הרצף ‪ .‬או לגרום למוטציות‬
‫ושינויים ‪ ,‬בתוכם גם שינוי שיכול לגרום לעמידות לאנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫תהליך זה הינו נדיר בתדירותו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל טרנספוזום מכיל את המידע הגנטי לטרנספוזיציה של עצמו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טרנספוזום מורכב יכול להכיל גם גנים שאינם קשורים לתהליך הטרנספוזיציה שלו‬ ‫‪‬‬
‫אלא גם רצפים ל – ‪ enterotoxin‬או לעמידות לאנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫‪ .4‬טרנספורמציה – ‪: transformation‬‬
‫העברה של מקטעי ‪ DNA‬מחיידק אחד לשני בעקבות הרס של‬ ‫‪‬‬
‫תא חיידקי אחד ‪.‬‬
‫כאשר תא חיידקי מת תכולתו מתפזרת בסביבה ‪ .‬ה‪ DNA-‬שלו‬ ‫‪‬‬
‫יכול להילקח ע"י חיידקים סמוכים שלא מתו ‪.‬‬
‫החיידק יכול לאחות את ה‪ DNA-‬שגנב ל‪ DNA-‬שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ DNA-‬הזה יכול גם להכיל גנים עם עמידות לאנטיביוטיקה ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪10.5.20‬‬
‫עמידות על של חיידקים לאנטיביוטיקה (מצגת ‪)7‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בשנות ה‪ 70-‬החלו להופיע עשרות זנים חדשים של חיידקים עמידים בכל שנה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיידקים שפיתחו עמידות למספר קבוצות אנטיביוטיקה שבעבר היו יעילות נגדם‬
‫מכונים "חיידקי על – ‪. "superbugs‬‬
‫החיידקים הראשונים שפיתחו עמידות היו חיידקים שלרוב לא נתקלים בהם מחוץ‬ ‫‪‬‬
‫לבתי חולים ולמוסדות סיעודיים וגרמו למחלה באנשים שכבר היו חולים ‪.‬‬
‫כיום ישנם חיידקים המפתחים עמידויות ורובם כבר יוצאים החוצה מבתי החולים‬ ‫‪‬‬
‫לקהילה הבריאה ‪.‬‬
‫אירגון הבריאות העולמי פרסם ב‪ 2014-‬תוצאות סקר שנערך ב‪ 114-‬מדינות‬ ‫‪‬‬
‫החברות בו ‪ .‬נמצא ששלושת חיידקי העל המאיימים ביותר גם בבתי החולים וגם‬
‫בקהילה הם ‪:‬‬
‫‪ – E. coli‬פתוגני ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – KPC – Klebsiella pneumoniae carbapenemase‬חיידק שעמיד‬ ‫‪o‬‬
‫לאנטיביוטיקה המכילה טבעת בטא‪-‬לקטמית ‪.‬‬
‫)‪. Methicillin-resistant S.aureus (MRSA‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪: Staphylococcus aureus‬‬

‫חיידק גרם חיובי שמהווה חלק מהפלורה של העור ושל רקמת אפיתל בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מועבר במגע ישיר בין אנשים ובמגע בין אדם למשטחים יבשים שונים (מעקה ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בגדים‪ )..‬בהם הוא יכול לשרוד לזמן ארוך ‪.‬‬
‫כ‪ 20-‬אחוז מהאוכלוסייה הם נשאים קבועים של סטאפילוקוקוס אריוס ‪ .‬החיידק‬ ‫‪‬‬
‫נמצא בעיקר בנחיריים ‪ ,‬אולם גם באתרים נוספים כגון בתי השחי ‪ ,‬מפשעות ודרכי‬
‫העיכול ‪.‬‬
‫הסיכון ללקות בזיהום עם סטאפילוקוקוס אריוס גבוה יותר בנשאים והזיהום מתרחש‬ ‫‪‬‬
‫בדרך כלל ע"י הזן הנישא על החולה ‪.‬‬
‫חיידק זה גורם למחלה או ע"י יצירת טוקסינים או ע"י חדירה ישירה והרס של רקמה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זיהום מתרחש כאשר יש ירידה בתנגודת החיסונית ‪ ,‬הפרעה בשלמות העור או‬ ‫‪‬‬
‫פרוצדורות בהן החיידק יכול לחדור אל הרקמה מהעור ‪ ,‬כגון – החדרת עירוי ‪,‬‬
‫החדרת צנתר ‪ ,‬החדרת שאנט לחדרי המוח ‪ ,‬ניתוח וכו ‪.‬‬
‫בנוסף מהווים הנשאים מאגר להתפשטות החיידק לחולים אחרים במוסדות בריאות‬ ‫‪‬‬
‫או בקהילה ‪.‬‬
‫‪: MRSA‬‬
‫‪ MRSA‬הוא סוג עמיד של סטאפ‪ .‬הוא הופיע לראשונה ב‪ 1960-‬והפך מאז לאחד‬ ‫‪‬‬
‫הגורמים העיקריים לזיהומים במוסדות בריאות ולאחרונה גם בקהילה ‪.‬‬
‫עמידות של ‪ MRSA‬לתכשירי אנטיביוטיקה רבים הגבילה את אפשרויות הטיפול בו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ונקומיצין הפכה לתרופת הבחירה לטיפול בזיהומים עם ‪. MRSA‬‬
‫ונקומיצין היא תרופה הפועלת נגד חיידקי גרם פלוס ‪ .‬אנטיביוטיקה בקטריוצידית‬ ‫‪‬‬
‫המעכבת סינתזה של דופן החיידק ‪.‬‬
‫לאחרונה דווח על הופעה של זנים עמידים גם לונקומיצין ‪ .‬בחולים אלה יש אוכלוסייה‬ ‫‪‬‬
‫הטרוגנית של זני ‪ MRSA‬וכמה מהחיידקים עמידים חלקית לונקומיצין ‪.‬‬
‫מדובר בדרך כלל בחולים עם עומס חיידקי גבוה מאוד אשר טופלו במינונים יחסית‬ ‫‪‬‬
‫נמוכים של ונקומיצין ‪ .‬מצב זה הוביל לסלקציה של הזנים – היו חיידקים שאכן מתו ‪,‬‬
‫אך היו גם חיידקים שגילו עמידות לאנטיביוטיקה ולכן גרמו לונקומיצין להיות לא יעיל‪.‬‬
‫בקהילה רוב הזיהומים שנגרמו ע"י ‪ MRSA‬היו זיהומי עור ורקמות רכות והוא גרם‬ ‫‪‬‬
‫להתפרצויות במשפחות ובאוכלוסיות הנמצאות בתנאים של היגיינה ירודה ‪ ,‬או חיים‬
‫בתנאי צפיפות כגון אסירים ושחקנים בקבוצות ספורט ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫בניגוד ל‪ MRSA-‬הקלאסי בבתי החולים (שיש לו עמידות על) ‪ MRSA ,‬מהקהילה‬ ‫‪‬‬
‫עמיד רק לתכשירי אנטיביוטיקה ממשפחת הבטא‪-‬לקטאם ורגיש לטווח רחב יחסית‬
‫של תכשירי אנטיביוטיקה ‪.‬‬
‫גורמי הסיכון הקלאסיים לנשאות ל‪ MRSA-‬הם ‪ :‬אשפוז לאחרונה ‪ ,‬טיפול אנטיביוטי‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ 3-‬החודשים לפני האשפוז ‪ ,‬גיל מבוגר ‪ ,‬שהות בבית אבות ונוכחות של נגעים‬
‫עוריים פתוחים ו‪/‬או גופים זרים ‪ .‬גורמי הסיכון משתנים מעט בהתאם לאוכלוסיית‬
‫החולים שנבדקה ולפי מיקום גיאוגרפי ‪.‬‬
‫שימוש בשיטות זיהוי מהירות ומדויקות כגון ‪( – PCR‬שיטה שבה עושים הגברה של‬ ‫‪‬‬
‫‪ DNA‬ולה עושים אנאליזה ‪ .‬הדגימה יכולה להיות מאוד קטנה ויוצרים ממנה המון‬
‫מקטעים של ‪ . ) DNA‬מעלה את יעילות הזיהוי ומאפשר בידוד מהיר של נשאים ‪.‬‬
‫‪ KPC‬ו‪: E.coli -‬‬
‫חיידקים ששייכים למשפחת ה‪ . Enterobacteria -‬הם חיידקי גרם מינוס בצורת מתג‬ ‫‪‬‬
‫המהווים חלק מהמיקרוביום בפה ‪ ,‬במעי ובעור ‪.‬‬
‫הם גורמים לזיהומים ‪ – opportunistic‬חיידק טבעי הנמצא אצלנו בגוף תמיד‬ ‫‪‬‬
‫ובעקבות הפרה כלשהי באיזון הנובעת ממערכת חיסונית ירודה ‪ ,‬זיהום אחר וכו ‪,‬‬
‫החיידק נהפך לפתולוגי ולגורם זיהום בעצמו ‪.‬‬
‫‪ -KPC‬גורם לזיהום בעיקר אצל אנשים עם מערכת חיסונית ירודה והוא גורם בשאיפה‬ ‫‪‬‬
‫לדלקת ריאות ול – ‪ . bronchitis‬בנוסף הוא גורם לזיהום לאחר ניתוחים בדרכי השתן‬
‫ובדרכי המרה ‪.‬‬
‫חיידק זה הוא חלק מחיידקי ‪. CRE – carbapenem-resistant Enterobacteriaceae‬‬ ‫‪‬‬
‫אנטיביוטיקה בעלת מנגנון של טבעת בטא לקטאמית ‪.‬‬
‫‪ – E.coli – Escherichia Coli‬מהווה חלק מהמיקרוביום במעי אך כאשר עוברים לחלל‬ ‫‪‬‬
‫הבטן יכולים לגרום למחלה עקב רכישת פקטורים ווירולנטים ספציפים ‪.‬‬
‫‪ – ETEC – Enterotoxigenic E.coli‬זן אי‪-‬קולי הגורם למחלות הנגרמו עקב היגיינה‬ ‫‪‬‬
‫לקויה וזיהומי מים ואוכל ‪ .‬ישנם זנים נוספים הגורמים למחלות ‪.‬‬

‫‪10.5.20‬‬
‫המיקרוביוטה (מצגת ‪)8‬‬
‫בגוף האדם כולו ובעיקר במעי שלנו ‪ ,‬חיים המוני מיקרואורגניזמים – חיידקים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נגיפים ופטריות ‪ .‬רובם הגדול הם חיידקים ‪ .‬מכלול החיידקים המאכלסים את גוף‬
‫האדם וחיים איתו בסימביוזה נקרא "המיקרוביום האנושי" (מיקרוביוטה ‪/‬פלורה) ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫קיומם של חיידקים בגוף האדם היה ידוע מאז המצאת המיקרוסקופ ‪ .‬אך חקר‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים התמקד בחיידקים מסוימים ‪ ,‬אשר ניתן היה לגדלם בתנאי מעבדה ‪,‬‬
‫ואופיינו באמצעות תכונות החיידק ‪ ,‬כגון – מבנה דופן התא ‪ ,‬רכיבי התא וחילוף‬
‫החומרים שלו ‪.‬‬
‫בתרביות הסטנדרטיות שמשתמשים בהן בעולם הרפואה לאבחון מחלות חיידקיות‬ ‫‪‬‬
‫צומחים רק כ‪ 1%-‬מכלל החיידקים ‪ .‬היכולת לבדוק את האוכלוסייה הרחבה של‬
‫החיידקים במעי האדם הייתה בלתי אפשרית ‪ ,‬מאחר שרוב החיידקים המאכלסים‬
‫את המעי הם אנאירוביים ואי אפשר לגדל אותם בתרבית ‪.‬‬
‫רק כשפותחו הטכנולוגיות לקביעת רצף ה‪ DNA-‬אפשר היה להשתמש בהן לקביעת‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ DNA-‬של החיידקים ‪ .‬ואז אפשר היה לראשונה לחקור גם את המיקרוביוטה של‬
‫האדם ‪.‬‬
‫המונח מיקרוביוטה – ‪ microbiota‬הוטבע ב‪ 2001-‬והוא מתאר את אוכלוסיית‬ ‫‪‬‬
‫המיקרואורגניזמים הנמצאת בתוך מערכת העיכול בכל אחד מאיתנו ‪ .‬היא מורכבת‬
‫מחיידקים ‪ ,‬ארכאה ‪ ,‬אאוקריוטים ווירוסים ‪.‬‬
‫יש בגופנו פי ‪ 10‬חיידקים מאשר תאים ‪ .‬חיידקים אלה מהווים את הפלורה הנורמלית‬ ‫‪‬‬
‫בגוף ‪ .‬הפלורה – המיקרוביוטה איננה רק במערכת העיכול אלא בכל הגוף ‪.‬‬
‫בעבר חשבו שתינוק הנמצא ברחם אימו אינו חשוף לחיידקים ‪ .‬כיום יודעים שכבר‬ ‫‪‬‬
‫בבטן האם מעי התינוק מאוכלס החיידקים ‪.‬‬
‫מרגע הלידה עצמה ובמהלכה ‪ ,‬נחשף גוף התינוק לחיידקים נוספים הנמצאים בגוף‬ ‫‪‬‬
‫האם ‪ .‬ראשוני החיידקים מאכלסים את המעי‪ ,‬העור ודרכי הנשימה של התינוק ‪.‬‬
‫לאחר היציאה אל העולם קיימת חשיפה נוספת משמעותית של התינוק לחיידקים‬ ‫‪‬‬
‫ממקורות שונים‪ ,‬כמו‪ :‬אוויר‪ ,‬מים‪ ,‬מזון‪ ,‬אנשים אחרים‪ ,‬בעלי חיים ואדמה‪ .‬אוכלוסיית‬
‫החיידקים גדלה ומשתנה בהתאם לתנאים המסופקים להם‪.‬‬
‫בסביבות גיל שלוש אוכלוסיית החיידקים מתייצבת‪ .‬מספר תאי החיידקים הוא כ‬ ‫‪‬‬
‫‪ -100‬טריליון ‪ ,‬גדול פי עשרה ממספר התאים בגוף‪ ,‬וכמות החומר הגנטי של כלל‬
‫החיידקים (כשני מיליון גנים) גדולה פי מאה מכמות החומר הגנטי של תאי האדם‬
‫(כעשרים אלף גנים)‪.‬‬
‫החשיפה הראשונית (בלידה רגילה) היא לחיידק ‪( lactobacilli‬חיידק גראם חיובי)‬ ‫‪‬‬
‫שהופך לעיקרי במעי התינוק וכן לחיידק ‪( E.Coli‬גראם שלילי) שמקורו במזון של‬
‫התינוק ובנשימה‪ .‬חיידקים אלה נשארים בגוף התינוק לכל חייו‪.‬‬
‫מערכת העיכול האנושית היא המאוכלסת ביותר בחיידקים‬ ‫‪‬‬
‫מכל מערכות הגוף‪ ,‬ומכילה מיליארדי תאים חיידקיים‬
‫מאלפי סוגים שונים‪ ,‬שהרכבם המדויק משתנה בבריאות‬
‫ובחולי‪.‬‬
‫במעי הגס‪ ,‬יש את אחת מאוכלוסיות החיידקים הצפופות‬ ‫‪‬‬
‫ביותר‪ .‬מסות קטנות יותר של חיידקים מאכלסות את‬
‫העור‪ ,‬את חלל הפה ואת האף‪ ,‬ובנשים גם את הנרתיק‪.‬‬
‫בסך הכול מאכלס גוף האדם כ ‪ -1.3‬ק"ג חיידקים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בהם‬ ‫המקומות בגוף‬
‫הטבעיים ‪:‬‬ ‫נמצאים החיידקים‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫זנים שונים של חיידקים במיקרוביוטה ‪:‬‬

‫המגוון הרחב של המיקרוביוטה מאורגן ב‪ 15,000-36,000 -‬זנים ‪ ,‬אך למרות המגוון הגדול‬
‫של האוכלוסייה מרבית המיקרואורגניזמים שייכים לארבעה זנים עיקריים ‪:‬‬
‫פירמיקיוטס (‪ – )Firmicutes‬נמצאים בעיקר באזור הסמוך לרירית המעי (מוקוזה) ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הם מורכבים בעיקר מחיידקי קלוסטרידיום ‪ .‬לקבוצה זו שייכים כ‪ 274-‬סוגים של‬
‫חיידקי גרם פלוס שהם בעלי תכולת ‪ G-C‬נמוכה (ה‪ DNA-‬שלהם מכיל פחות בסיסים‬
‫מסוג ‪ G‬ו‪ , ).C-‬שיכולים ליצור אנדוספורה ‪.‬‬
‫בקטרואידים (‪ – )Bacteroides‬חיידקי גרם מינוס אנאירוביים פקולטטיביים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרוטובקטרואידים ( ‪. )protobacteroides‬‬ ‫‪‬‬
‫אקטינוהקטריה (‪ – )Actinobacteria‬חיידקי גרם פלוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיידקי הפירמיקיוטס וחיידקי הבקטרואידים מהווים את הקבוצה הדומיננטית (כ‪.)70%-‬‬
‫החיידקים גדלים באזורי מחיה שונים בגוף כך שכל סוג של חיידק מתאים במיוחד לאזור שבו‬
‫הוא נמצא ‪.‬‬
‫תפוצת המיקרוביום בגוף ‪:‬‬
‫בגוף ישנם איברים שבהם אופי פעילות האיבר משפיעה על המיקרוביום בגוף ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פעולת הלעיסה המתבצעת ע"י הלשון והשיניים יכולה לגרום לניתוק אוכלוסיית‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים מאזורים אלו של החיך‪ ,‬השיניים והלשון ‪.‬‬
‫במערכת העיכול – תנועת המזון בוושט ‪ ,‬בקיבה ותנועתיות המעי יחד עם נוזלים‬ ‫‪‬‬
‫המופרשים במעי יכולים לגרום לפיזור של חיידקים שאינם צמודים לרקמה כלשהי ‪.‬‬
‫גם במערכת השתן – זרימת השתן יכולה לגרום לפיזור חיידקים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪: Human Microbiome Project‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬החלו בארגון הבריאות העולמי בפרוייקט שמטרתו הייתה לנתח את‬ ‫‪‬‬
‫אוכלוסיית החיידקים הנמצאת בגוף על מנת לקבוע את היחסים והשינויים בין‬
‫המיקרוביום לבין מחלות שונות ‪.‬‬
‫בעזרת דגימות שנלקחו ממתנדבים מופו כל הגנים של החיידקים שיש לנו בגוף ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המונח מיקרוביום מתאר את מכלול הגנים השייכים למיקרוביוטה (כלל החיידקים‬ ‫‪‬‬
‫שחים בגוף באופן נורמלי) ‪ .‬הגנים של החיידקים מקודדים ליכולות שונות‪ ,‬בין היתר‬
‫יכולות מטבוליות ‪ ,‬שלאנשים אין את היכולות האלה בלי הגנים ‪ .‬לדוגמא – פירוק‬
‫סוכרים ‪ ,‬לסנתז ויטמינים מסוימים ועוד ‪.‬‬
‫חשוב לדעת ‪ -‬שלכל איבר בהתאם לאופי שלו ולמיקום שלו בגוף יש אוכלוסיית‬ ‫‪‬‬
‫חיידקים שונה ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫הרבה מאוד פקטורים קובעים את הרכב ותפוצת המיקרוביוטה עבור כל אדם –‬ ‫‪‬‬
‫תזונה (האם התינוק יונק או מקבל תחליפים)‪ ,‬עמידות חיסונית ( איידס ‪ ,‬השתלות ‪,‬‬
‫מחלה כרונית) ‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב בריאותי‪ ,‬סגנון חיים (סגנון חיים בסטרס לדוגמא) וכו ‪.‬‬
‫המיקרואורגניזמים משתנים בהתאם למקור המזון שזמין להם (מה שאנחנו אוכלים)‬ ‫‪‬‬
‫וכן על פי מקור האנרגיה הזמינה‪ .‬מקורות אלו יכולים להיות על פי תוצרי ריאקציות‬
‫המתרחשות בתא שמופרשות החוצה מהתא‪ ,‬חלקי תאים מתים‪ ,‬רכיבים בנוזלי הגוף‬
‫ומזון במערכת העיכול‪.‬‬
‫גם פקטורים כימיים ופיזיקליים משפיעים על הרכב המיקרוביוטה‪ ,PH :‬טמפרטורה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫זמינות חמצן ופחמן דו חמצני‪ ,‬אור וכו ‪.‬‬
‫סימביוזה ‪:‬‬
‫המיקרוביוטה הינה מגוונת וחיידקים ממינים שונים מתקיימים זה לצד זה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת היחסים בין המיקרוביוטה למאכסן ובין סוגים שונים של מיקרוביוטה נקראת‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Symbiosis‬סימביוזה – הדדיות ‪ ,‬חיי שיתוף ‪ .‬צורה של חיי שיתוף שלפחות אחד‬
‫מהצדדים תלוי בשני לקיומו ‪.‬‬
‫יש כמה צורות שבהם מיקרואורגניזמים יכולים לחיות זה עם זה ‪:‬‬
‫קומנסליזם – ‪. Commensalismv‬‬ ‫‪‬‬
‫מוטואליזם – ‪. Mutualism‬‬ ‫‪‬‬
‫טפיליות – ‪. Parasitism‬‬ ‫‪‬‬
‫קומנסליזם ‪:‬‬
‫שותף אחד מבני הזוג שבמערכת נהנה והשותף השני אינו מושפע (‪. )0 , +‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא – סטאפילוקוקוס אפידרמידיס שנמצא על גבי העור‪ ,‬הקורניבקטריה שנמצא‬ ‫‪‬‬
‫בעין וכו ‪ .‬אלו מיקרואורגניזמים שלא מזיקים לאדם ‪ ,‬כלומר הגוף לא מושפע מהם ‪.‬‬
‫מוטואליזם ‪:‬‬
‫חיי שיתוף המועילים לשני האורגניזמים (‪ )+ , +‬וללא חיי השיתוף לא יוכלו לשרוד ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא – חיידקי אי‪-‬קולי במעי אשר מסנתזים ויטמין ‪ K‬וכמה סוגים של ויטמין ‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫שמועברים דרך מערכת הדם לכל האיברים ‪ .‬ובתמורה המעי הגס מספק מזון‬
‫המשמש את החיידק לקיומו ‪.‬‬
‫טפיליות ‪:‬‬
‫שותף אחד נהנה בעוד שהשותף השני ניזוק (‪. )- , +‬‬ ‫‪‬‬
‫הרבה חיידקים מחוללי מחלות הינם פרזיטים וכן וירוסים (לדוגמא וירוס השפעת)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוירוס נהנה אך התא ניזוק ‪.‬‬

‫תרומת המיקרוביוטה לגופנו ‪:‬‬

‫בשנת ‪ 1946‬פותחו שיטות שאפשרו את גידולן של חולדות סטריליות ועכברים‬ ‫‪‬‬
‫סטריליים – הנקיים ממיקרואורגניזמים ‪ ,‬והחלו לחקור את המיקרוביוטה ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫שימוש במודל זה של חיות סטריליות מאפשר לחקור את התרומה של חיידקים‬ ‫‪‬‬

‫במצבים שונים של בריאות וחולי ‪ ,‬ומערכת זו מאפשרת לחקור את התפקיד הספציפי‬
‫של חיידקים ספציפיים ‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬בעלי‪-‬חיים שגדלו בתנאים סטריליים פיתחו תופעות של מחסור בוויטמינים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תוספת מלאכותית של ויטמינים למזון פתרה את הבעיה‪ ,‬ובעלי החיים גדלו והתפתחו‬
‫באופן תקין‪.‬‬
‫אך ברגע שהוצאו בעלי החיים מהתנאים הסטריליים‪ ,‬ונחשפו לאוויר ולחיידקים‬ ‫‪‬‬
‫הנלווים אליו‪ ,‬הם שרדו שעות אחדות בלבד‪ .‬התברר שהחיידקים שמתפתחים בגוף‬
‫הכרחיים לקיום בעל החיים המאכסן אותם‪ ,‬וחשיבותם מתבטאת לא רק בייצור‬
‫ויטמינים אלא גם בתחומים נוספים‪.‬‬
‫הרכב אוכלוסיית החיידקים באדם משפיע על האופן שבו הגוף מעכל מזון‪ ,‬מתנהג‬ ‫‪‬‬
‫ברמה המטבולית וגם מגן על עצמו מפני מחלות‪ .‬החיידקים המועילים מספקים‬
‫ויטמינים‪ ,‬מפרקים שיירי מזון‪ ,‬חוסמים גישה לחיידקים גורמי מחלות‪ ,‬מפתחים את‬
‫מערכת החיסון — ובהיעדרם יקשה עלינו להתקיים‪.‬‬
‫לאחרונה מסתבר שהרכב החיידקים במעיים משפיע גם על יעילות ניצול האנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫מהמזון ועל ומצב רוחנו ‪ ,‬ולכן זה נקרא ציר מעי‪-‬מוח ‪ .‬וניתן להשפיע על אובסיסיביות‬
‫‪ OCD ,‬ועוד ע"י תזונה ‪.‬‬
‫‪17.5.20‬‬
‫תפקיד המיקרוביוטה ‪:‬‬
‫מסייעת בתהליכי עיכול ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משפיעה על התפתחות ותפקוד מערכת החיסון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השמנה וסינדרומים מטבוליים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיים קשר בין המיקרוביוטה למחלות מעי כרוניות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיים קשר בין המיקרוביוטה לסרטן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬סיוע בתהליך העיכול ‪:‬‬
‫ייצור ויטמינים ‪:‬‬
‫ויטמין ‪ B12‬דרוש לנו להפקת אנרגיה בתאים ‪ ,‬סינתזה של ‪ DNA‬וייצור חומצות שומן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רק מיקרואורגניזמים ‪ ,‬כמו פטריות ‪ ,‬אצות וחיידקים ‪ ,‬יכולים לייצר ויטמין ‪. B12‬‬
‫חלק מחיידקי המעיים הם הספקים הבלעדיים של ויטמין ‪ K‬לאדם ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיכול של פחמימות מורכבות ‪:‬‬
‫חיידקי המעיים מסייעים לנו לעכל פחמימות מורכבות שאינן מתפרקות ואינן נספגות‬ ‫‪‬‬
‫במערכת העיכול שלנו ‪.‬‬
‫פחמימות מורכבות הן רב סוכר המכונים סיבים תזונתיים ‪ .‬הם בנויים ממספר רב של‬ ‫‪‬‬
‫חד‪-‬סוכרים המחוברים זה לזה ‪.‬פחמימות מורכבות מצויות בדגנים ‪ ,‬פירות וירקות ‪.‬‬
‫הגוף לא יכול לפרק את סוג הקשר שקיים בין יחידות הפחמימה ולכן לא יכול לעכל‬
‫את הסיבים התזונתיים ‪.‬‬
‫לחיידקים לעומת זאת ‪ ,‬יש אנזימים המתאימים לפירוק חומרים אלה ‪ .‬תוצרי הפירוק‬ ‫‪‬‬
‫הם חד‪-‬סוכרים וחומצות שומן קצרות‪-‬שרשרת ‪ .‬כלומר ‪ ,‬החיידקים במיקרוביוטה‬
‫מפרקים את הסיבים התזונתיים כדי להפיק לעצמם אנרגיה ‪ ,‬ועל הדרך יש תוצרים‬
‫המשמשים את הגוף שלנו – חומצות שומן שונות ‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת החיסון והמיקרוביוטה ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מערכת ההגנה של הגוף אמורה למנוע חדירה וזיהום ע"י מיקרואורגניזמים זרים‬ ‫‪‬‬
‫ומצד שני להכיר ולזהות את החיידקים הסימביוטיים החיוניים לגדילה ‪ ,‬להתפתחות‬
‫ולמטבוליזם שלנו ‪ .‬כלומר ‪ ,‬מערכת החיסון צריכה לזהות את החיידקים הטבעיים של‬
‫הגוף ולדעת לא לתקוף אותם ‪.‬‬
‫האפיתל במעי מספק את קו ההגנה הראשון ‪ .‬שכבת האפיתל מכילה מספר תאים‬ ‫‪‬‬
‫המסוגלים לזהות ולהבדיל בין המיקרוביוטה הטבעית לבין מיקרואורגניזמים פולשים‬
‫ולהפעיל בהתאם את מערכת החיסון המולדת הלא ספציפית (‪ )innate‬והתגובתית (‬
‫‪ )adaptive‬המפותחות במעי ‪.‬‬
‫ההשערה כיום היא שהמיקרוביוטה מעוררת דלקת קלה בדופן המעי ‪ ,‬באופן מבוקר‬ ‫‪‬‬
‫ובדרגה נמוכה ‪ ,‬ללא סימפטומים ‪ .‬לדלקת זו יש חשיבות בשמירת שיווי המשקל‬
‫החיסוני (הומיאוסטאזיס) ‪ ,‬ובשמירת היכולת החיסונית של המעי במניעת מחלות‬
‫זיהומיות חיצוניות (כמו סלמונלה שיגלה ‪ ,‬אי‪-‬קולי פתוגני) ‪ .‬כאשר שיווי משקל עדין‬
‫זה מתערער מתפתחות מחלות כרוניות כמו תסמונת המעי הרגיש ‪ ,‬דלקת מעיים‬
‫כרונית ומחלות אימוניות סיסטמיות ‪.‬‬
‫מחקרים רבים הוכיחו שיש השפעה הדדית בין מערכת החיסון המולדת לבין‬ ‫‪‬‬
‫המיקרוביוטה ‪ .‬המיקרוביוטה נחוצה לשם התפתחות ותפקוד תקינים של מערכת‬
‫החיסון המולדת ומצד שני ‪ ,‬מערכת החיסון שומרת על הרכב יציב של אוכלוסיית‬
‫המיקרוביוטה ‪.‬‬
‫כאשר אחד מהצדדים לא פועל באופן תקין ‪ ,‬אם ישנה הפרעה לפעילות מערכת‬ ‫‪‬‬
‫החיסון שנגרמת בהיעדר המיקרוביוטה ‪ ,‬או הרכב לא תקין של המיקרוביוטה‬
‫בהיעדר תפקוד תקין של מערכת החיסון המולדת ‪ ,‬יכולה להיגרם מחלה ‪.‬‬
‫כאשר ישנה חשיפה לא מספקת למיקרוביוטה בשלבים מוקדמים של החיים ישנה‬ ‫‪‬‬
‫רגישות להתפתחות של מחלות דלקתיות ואוטואימוניות שונות ‪ ,‬כגון – אלרגיה ‪,‬‬
‫אסטמה ‪ ,‬מחלות מעי דלקתיות וטרשת נפוצה ‪ .‬חשיפה לא מספקת היא לדוגמא –‬
‫לא לזחול על הרצפה ‪ ,‬לא לבוא במגע עם ילדים אחרים ו‪/‬או בעלי חיים וכו ‪ .‬הרצון‬
‫הוא להגן על הילד אך בפועל זה הפוך – אוכלוסיית המיקרוביוטה המתייצבת בגוף‬
‫לא מספיקה כדי להגן על הילד ‪.‬‬
‫גם המיקרוביוטה עצמה מהווה הגנה בפני מיקרואורגניזמים פתוגנים ‪ ,‬בכך שהיא‬ ‫‪‬‬
‫מתחרה עם חיידקים מזהמים על מקורות אנרגיה וקשרי הצמדות לרצפטורים‬
‫השונים‪.‬המיקרוביוטה יכולה למנוע גדילה של מיקרואורגניזמים ‪ .‬הכוונה היא שנוצרת‬
‫תחרות בין מיקרואורגניזמים ‪.‬‬
‫אחת התוצאות של תחרות מסוג זה היא הגנה על הגוף בפני פתוגנים ‪ .‬ההגנה‬ ‫‪‬‬
‫נעשית תוך תחרות על משאבי מזון ‪ ,‬סינתזה של חומרים שפוגעים במיקרואורגניזם‬
‫שפלש ושמשפיעים על ה – ‪ , pH‬צריכת החמצן וכו ‪.‬‬
‫כאשר יש הפרה באיזון שבין המיקרוביוטה לפתוגן יכולה להיגרם מחלה ‪ .‬לדוגמא –‬ ‫‪‬‬
‫אצל האישה בצוואר הרחם ה‪ PH-‬הינו ‪( 4‬חומצי מאוד) ‪ .‬המיקרוביוטה באזור הזה‬
‫מונעת התפתחות של ‪ – candida albicans‬פטריה שנמצאת בצורה מעטה ולא‬
‫גורמת למחלה ‪.‬‬
‫אבל בעקבות טיפול אנטיביוטי או תכשירים שונים ה‪ PH-‬משתנה ועולה קרוב ל‪7-‬‬ ‫‪‬‬
‫(ניטרלי) ‪ ,‬ואז יש הפרה של האיזון בין ‪ candida albicans‬לבין המיקרוביוטה ‪ .‬ה‪-‬‬
‫‪ candida albicans‬הופכת להיות דומיננטית ‪ ,‬דבר היכול להוביל לדלקות ‪.‬‬
‫דוגמא נוספת – במעי הגס ‪ .‬חיידקי ‪ E.coli‬מייצרים בקטריואידים ‪ ,‬שהם חלבונים‬ ‫‪‬‬
‫המעכבים גדילה של מיקרואורגניזמים אחרים כגון סלמונלה ושיגלה ‪.‬‬
‫תהליך התקשורת (העברת המידע) בין המיקרוביוטה במעי ‪ ,‬תאי המעי ופתוגן‬ ‫‪‬‬
‫מתבצעים ע"י מולקולות כימיות ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מיקרואורגניזמים ‪: opportunistic‬‬
‫למרות שישנם יחסים מוגדרים בין המיקרואורגניזמים בגוף ‪ ,‬ישנם מצבים שבהם‬ ‫‪‬‬
‫יכול לחול שינוי – ‪ , PH‬מקורות מזון – כל שינוי בתזונה (לדוגמא מעבר לטבעונות)‬
‫וכו ‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ E. coli -‬הוא חיידק שאינו מזיק לאדם‪ ,‬כל עוד הוא נשאר במעי הגס‪ .‬אך‬ ‫‪‬‬
‫אם מתאפשרת לו גישה לשלפוחית השתן‪ ,‬לריאות או לפצעים הוא יכול לגרום‬
‫לדלקת בשלפוחית השתן או לדלקת ריאות או לאבסס (כיב) ‪.‬‬
‫מיקרואורגניזמים כאלה נקראים פתוגנים אופורטיוניסטים ‪ .‬במקור הם אינם גורמים‬ ‫‪‬‬
‫למחלה ברקמה שבה הם נמצאים‪ ,‬אך יגרמו לה בסביבה שונה ‪.‬‬
‫המצב הנפוץ ביותר לזיהומים מסוג זה הוא בזמן ירידה של מערכת החיסון כדוגמת‬ ‫‪‬‬
‫מחלת האיידס ‪ .‬במצב זה יש פגיעה במערכת החיסון של החולה ולכן יש ירידה‬
‫ביכולת ההגנה ונגרמים לו זיהומים אופורטיוניסטים – מחיידקים שנמצאים בגוף שלנו‬
‫והם חלק מהמיקרוביוטה ‪ ,‬בדר"כ הם לא גורמים למחלה אך פתאום יש שינוי כלשהו‬
‫לטובתם בתנאים שגורם להם לשגשג וליכולת להיות פתוגנים בעצמם ‪ .‬למשל‪ -‬דלקת‬
‫ריאות‪ ,‬על ידי ‪ , Pneumocystis jirovecii‬קנדידה‪ CMV ,‬ועוד ‪.‬‬
‫גורמים לעליה בזיהומים אופורטיוניסטים – זקנה ‪ :‬מערכת החיסון נחלשת ותהליכים‬ ‫‪‬‬
‫מטבוליים מואטים ‪ ,‬תינוק עד גיל ‪ 6‬שבועות ‪ :‬נמצא ללא מערכת חיסונית‪ .‬מחלות‬
‫כמו איידס ‪ ,‬ניתוחים ‪ ,‬פרוצדורות שונות ‪ ,‬טיפול אנטיביוטי ‪ ,‬השתלות ‪ :‬המטופל‬
‫מקבל תרופות המדכאות את מערכת החיסון כדי למנוע דחיה של האיבר ‪ .‬מחלות‬
‫כמו סרטן ‪ ,‬סוכרת ‪ ,‬מחלות כבד ‪ ,‬כימותרפיה ‪ ,‬חיים בסטרס חמור לאורך זמן ‪.‬‬
‫אלו הגורמים העיקריים שיגרמו להפרה באיזון בין המיקרוביום לבין המערכת‬ ‫‪‬‬
‫החיסונית ‪ .‬ההפרה הזאת נקראת דיסביוזיס – הפרה באיזון של המיקרוביוטה‬
‫שיכולה להיגרם מהגורמים הללו ובעצם גורמת גם לזיהומים אופורטיוניסטים וגם‬
‫לחדירה של פתוגנים חיצוניים הגורמים למחלה בצורה טובה יותר כי יש ירידה‬
‫בתפקוד מערכת החיסון ‪.‬‬
‫‪ .3‬השמנה וסינדרומים מטבוליים ‪:‬‬
‫למיקרוביוטה יש חשיבות גדולה במשק האנרגיה‪ .‬החיידקים מספקים את האנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫הנדרשת לקיומם ולפעילות של תאי רירית המעי הגס (קולונוציטים) ע"י פירוק‬
‫ותסיסה של פחמימות מורכבות שאינן נספגות ואינן מתפרקות במערכת העיכול שלנו‬
‫(כמו עמילן‪ ,‬גליקאן‪ ,‬פוליסכרידים) ‪.‬‬
‫התוצרים הסופיים של פירוק זה הם מגוון רחב של חומצות אורגניות ובעיקר חומצות‬ ‫‪‬‬
‫שומן קצרות כמו בוטיראט‪ ,‬סוקסינאט ופרופריונאט‪ ,‬המספקות כ‪ 5-15% -‬מהאנרגיה‬
‫היומית שלנו ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלק מהתפקידים של המיקרוביוטה כוללים סינתזה של ויטמינים (ביוטין‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ויטמין ‪ K‬ופולאט)‪ ,‬פירוק של מלחי מרה ועידוד ספיגה של ברזל‪ ,‬סידן ומגנזיום‪.‬‬
‫במחקר המיקרוביום נמצא שיש לחיידקי המעי השפעה על בקרת המשקל בבני אדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנן מגוון גדל והולך של מחלות אשר נמצאו קשורות לשינוי אוכלוסיית החיידקים‬
‫הנורמלית במעי ובהן השמנה וסוכרת ‪ .‬השינוי העיקרי המאפיין מצבי חולי אלה הוא‬
‫ירידה במגוון חיידקי המעי ובשונותם ‪.‬‬
‫אחד הגורמים החשובים בהשמנה הוא המאזן האנרגטי‪ ,‬אשר מושפע גם הוא‬ ‫‪‬‬
‫מהמיקרוביוטה ‪.‬‬
‫בבדיקת השמנת יתר בבני אדם נמצא בתאומים זהים שאחד מהם רזה והשני בעודף‬ ‫‪‬‬
‫משקל כי יש שוני מהותי בהרכב החיידקים שלהם במעי ‪ .‬אך אי אפשר היה לקבוע‬
‫האם שוני זה מהווה סיבה או תוצאה להשמנה ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ג'פרי גורדון וקבוצת המחקר שלו באוניברסיטת וושינגטון במיזורי‪ ,‬הצליחו לעשות‬ ‫‪‬‬
‫מחקרים בהם הראו שעכברים‪ ,‬שגדלו בסביבה ללא חיידקים (‪ ,)Germ free‬והודבקו‬
‫ע"י חיידקים מעכברים שמנים‪ ,‬עלו במשקל באופן פתולוגי‪ .‬וכאשר הודבקו בחיידקים‬
‫מעכברים רזים — לא השמינו ‪.‬‬
‫בנוסף הראו‪ ,‬שניצול המזון בעכברים שמנים יעיל יותר מאשר בעכברים רזים ‪ ,‬עקב‬ ‫‪‬‬
‫שיפור הספיגה של מונוסכרידים במעי ועקב שיפור השקיעה של שומן באדיפוציטים‬
‫(תאי שומן) ‪.‬‬
‫המסקנה מכל הממצאים האלו היא שלשמנים יש יכולת‬ ‫‪‬‬
‫ניצול טובה של אנרגיה ממזון ושתכונה זו קשורה להרכב‬
‫החיידקים במעי ‪.‬‬
‫ניסוי נוסף שנעשה על ידי ג'פרי גורדון היה להשתיל חיידקי‬ ‫‪‬‬
‫מעי מתאומים זהים גנטית שאחד מהם שמן והאחר רזה ‪,‬‬
‫במעי של עכברים סטריליים זהים גנטית ‪ .‬עכבר אחד‬
‫הודבק בחיידקי התאום השמן והאחר בחיידקי התאום הרזה‬
‫‪ .‬העכבר עם חיידקי התאום השמן השמין‪ ,‬בעוד העכבר עם‬
‫חיידקי התאום הרזה נותר רזה ‪ ,‬למרות ששני העכברים‬
‫צרכו בדיוק אותה כמות מזון ‪.‬‬
‫מחקרים הראו שתהליך ההשמנה מלווה בשינויים בהרכב‬ ‫‪‬‬
‫אוכלוסיית המיקרוביוטה במעי ‪ .‬כאשר גם בעכברים וגם‬
‫בבני אדם השמנה מלווה בעלייה בכמות היחסית של חיידקי ‪ Firmicutes‬וירידה‬
‫בכמות חיידקי ה ‪. Bacteroidetes‬‬
‫ישנם ארבעה הסברים אפשריים למתאם הישיר בין עליה במספר חיידקי פירמיקיוטס‬
‫לבין ספיגת חומצות השומן ‪:‬‬
‫החיידקים מעודדים את המטבוליזם בגוף ועשויים להגדיל את הזמינות של חומצות‬ ‫‪‬‬
‫השומן ע"י שינוי ההרכב של מלחי מרה ויצירתם ‪.‬‬
‫לחיידקים יש השפעה ישירה על הפעילות הליפוליטית (פירוק השומן) בגוף ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לחיידקים יכולה להיות השפעה בלתי ישירה על תגובות פיזיולוגיות במעי ‪ ,‬מה שיכול‬ ‫‪‬‬
‫להגביר את ספיגת השומנים ‪.‬‬
‫החיידקים יכולים להפחית את קצב החמצון של חומצות השומן ‪ ,‬מה שמאפשר‬ ‫‪‬‬
‫ספיגה גדולה יותר של חומצות אלה ‪.‬‬
‫כל אלה גורמים לכך שתהיה יותר אגירה בתאי שומן וכתוצאה מכך – השמנה ‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות ‪:‬‬
‫לאחר ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה)‪ ,‬חל שינוי בהרכב המיקרוביוטה ‪ ,‬המתבטא‬ ‫‪‬‬
‫בעלייה ברמות ה‪ Bacteroidetes-‬כך שלמעשה הוא הופך לדומה יותר להרכב‬
‫המיקרוביוטה באנשים רזים‪.‬‬
‫שינוי זה יוחס בתחילה לירידה במשקל בעקבות הניתוח‪ ,‬ואולם הוכח כי הוא חל תוך‬ ‫‪‬‬
‫ימים‪ ,‬עוד טרם השינוי במשקל‪.‬‬
‫לכן עלתה ההשערה שמרכיב חשוב בהרזיה ‪ ,‬המיוחסת לניתוחי קיצור קיבה ‪ ,‬נובע‬ ‫‪‬‬
‫לא רק מהשינוי המכאני ברציפות מערכת העיכול‪ ,‬אלא גם מהשינוי המטבולי כתוצאה‬
‫משינוי במיקרוביום של חיידקי המעי ‪.‬‬
‫כמו כן ראו אצל מטופלים שסבלו ממחלת הסוכרת בעקבות השמנה ועברו ניתוח‬ ‫‪‬‬
‫בריאטרי‪ ,‬היעלמות של המחלה עוד בטרם חלה ירידה במשקלם‪ ,‬דבר המרמז על‬
‫אפקט אנטי‪-‬סוכרתי‪ ,‬המתווך בין השאר גם ע"י חיידקי המעי ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪ .4‬הקשר בין המיקרוביוטה למחלות מעי כרוניות ‪:‬‬

‫ישנם אנשים הסובלים ממוטציות שונות של מערכת החיסון של רירית המעי וכתוצאה‬ ‫‪‬‬
‫מכך נפגמת היכולת של המעי לשמור על השיווי משקל עם המערכת של‬
‫המיקרוביוטה ‪.‬‬
‫בחולים הסובלים מפגמים תורשתיים אלו‪ ,‬נפגע שווי המשקל הרגיש עם החיידקים‬ ‫‪‬‬
‫הטבעיים במעי ומתפתחת מחלה דלקתית כרונית ‪.‬‬
‫מנגנון נוסף הקשור להתפתחות מחלות מעי נובע מכך שבמצבי מחלה שונים כמו‬ ‫‪‬‬
‫השמנה‪ ,‬מחלת מעי דלקתיות כרונית וסוכרת מסוג ‪ ,1‬הרכב המיקרוביוטה שונה‬
‫מאשר באוכלוסייה בריאה ‪ .‬השינוי בהרכב החיידקים מכונה דיסביוזיס ‪.‬‬
‫להרכב החיידקים (דיסביוזיס) יש חשיבות בפתוגנזה של המחלה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסר שווי המשקל בין אוכלוסיית החיידקים‪ -‬דיסביוזיס ‪ , dysbiosis -‬יכול לעורר‬ ‫‪‬‬
‫מחלות במעי כמו דלקת מעיים כרונית‪ ,‬אטופיה‪ ,‬אלרגיה ומניפולציות טיפוליות כמו‬
‫אנטיביוטיקה ‪ .‬פרוביוטיקה‪ /‬פרביוטיקה יכולות לשקם את שווי המשקל‪ ,‬למנוע או‬
‫לטפל במצבי מחלה אלו ‪.‬‬
‫בחולי קרון לדוגמא‪ ,‬ישנה ירידה משמעותית בחיידקי הפירמקיוטס ובבקטרואידים‬ ‫‪‬‬
‫ועליה בפרוטובקטרואידים ‪.‬‬
‫‪ .5‬הקשר בין המיקרוביוטה לסרטן ‪:‬‬
‫אחד מכל חמישה מקרים של סרטן קשור להדבקה חיידקית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות המבוססות ביותר לקשר בין סרטן ומיקרואורגניזמים (גם חיידקים וגם‬ ‫‪‬‬
‫וירוסים) ‪ :‬פפילומה וירוס ‪ ,‬הפטיטיס וירוס ‪ ,‬אנדוקרצינומה גסטרית (אולקוס)‬
‫שנגרמת ע"י הוירוס הליקובקטר פילורי המשפיע גם על ה‪ DNA-‬ומערכת החיסון‪,‬‬
‫סרטן כיס המרה שנגרם ע"י סלמונלה‪.‬‬
‫הרכב המיקרוביוטה ברקמות סרטניות מגוון פחות וחיידקים מסוימים מעורבים‬ ‫‪‬‬
‫בהתפתחות סרטן ‪.‬‬
‫מצאו שהרכב המיקרוביוטה השונה בקרב חולי סרטן המעי הגס מוריד את ייצור‬ ‫‪‬‬
‫חומצת השומן הקצרה בוטיראט‪ .‬בוטיראט הינה בעלת תפקיד חשוב בוויסות של‬
‫גדילת תאי מעי והתמיינותם‪ ,‬היא מעכבת את התפשטות התאים הסרטניים של‬
‫המעי הגס תוך כדי גרימת תהליך האפופטוזיס (מוות של תאים שאינם תקינים) של‬
‫תאים אלו‪ .‬בוטיראט גם מקטינה את הנזק החמצוני ל‪ , DNA‬מעודדת מוות תאי‬
‫בעקבות נזק‪ ,‬ומעכבת את קצב גידול התאים הסרטניים ‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים חולי סרטן‬
‫המעי סובלים גם ממחסור בוטיראט ולכן לא מקבלים את ההשפעות החיוביות שלה ‪.‬‬
‫המיקרוביוטה הנורמלית ידועה בכך שהיא מייצרת ומשחררת רעלנים שיכולים‬ ‫‪‬‬
‫להיקשר לקולטנים על פני התאים של המאכסן‪ ,‬וכך להשפיע על מסלולי הסיגנל‬
‫בתא‪.‬‬
‫דוגמא לרעלן המיוצר על ידי חיידקים ומשפיע על התפתחות סרטן הוא ‪bacteroides‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,fragilis toxin‬בזמן דיסביוזיס (‪-‬הפרה באיזון המיקרוביוטה) הוא נקשר לתאי‬
‫אפיתל במעי ומעודד גדילה של התאים‪ ,‬קוליטיס‪ ,‬ואף גידולים במעי‪.‬‬
‫העדויות לכך שהמיקרוביוטה מעורבת בדלקות מעי כרוניות הולכות ומצטברות‬ ‫‪‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬וכעת ברור גם שדלקת כרונית היא בעלת תפקיד חשוב‬
‫בהתפתחות סוגי סרטן שונים‪ .‬מספר מחקרים הראו‪ ,‬שמטופלים החולים בדלקות‬
‫מעי כגון קרוהן וקוליטיס‪ ,‬מועדים יותר לפתח סרטן במעי הגס בראיה של שנים ‪.‬‬
‫בעקבות הפרה באיזון המיקרוביוטה – עליה בקלוסטרידיום ובבקטריואידים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליכים מטבוליים וחומרים שהחיידקים מפרישים הגורמים לציטוטוקסיות‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫(רעילות) ‪ ,‬יכול להיות נזק ל‪ DNA-‬בעקבות הפרשת חומרים הפוגעים בו כמו ‪ROS‬‬
‫(חומרים מחמצנים) ובמהלך שנים יכול להתפתח מצב של קרצינוגנזיס (סרטן) ‪.‬‬
‫הקשר בין מיקרוביוטה למחלות שונות – אלרגיה ‪ ,‬אוטיזם ‪ ,‬מחלות שקשורות במוח ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מחלות קרדיו‪-‬ווסקולריות ‪ ,‬סוכרת ‪ ,‬מחלות עור ‪ ,‬מחלות כבד כבד וכו ‪.‬‬

‫‪24/5/20‬‬

‫וירוסים (מצגת ‪)9‬‬

‫בשנת ‪ 1935‬בודד הווירוס הראשון ‪ .‬המונח וירוס מגיע מהמילה הלטינית – רעל ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ווירוסים הם אינרטים מחוץ לתא מאחסן ואינם מהווים אורגניזם חי‪ .‬ברגע שהם‬ ‫‪‬‬
‫נכנסים לתא המאחסן (צמח ‪ ,‬בני אדם ‪ ,‬חיידקים וכו) חומצות הגרעין הוויראליות‬
‫הופכות לפעילות ויש הכפלה של הנגיף ואז הוא נחשב לחי ‪.‬‬
‫הווירוסים הם ‪ , obligatory intracellular parasites‬כלומר הם חייבים את נוכחות‬ ‫‪‬‬
‫התא המאחסן על מנת להתרבות ולחיות ולגרום לנזק ‪.‬‬
‫הווירוסים מכילים סוג אחד של חומצות גרעין – ‪ DNA‬או ‪( RNA‬לא את שניהם)‬ ‫‪‬‬
‫ושכבה חלבונית – ‪ protein coat‬העוטפת את חומצות הגרעין ‪ .‬לא ניתן לדבר על‬
‫הווירוס כ‪" -‬תא" כיוון שהוא מורכב רק ממטען גנטי עטוף ‪.‬‬
‫הווירוסים מתרבים בתוך תא חי תוך שימוש במערכת הסינתזה של התא ‪ ,‬כיוון שהם‬ ‫‪‬‬
‫בעצם לא יכולים לעשות את זה לבד ‪.‬‬
‫גורמים לסינתזה של מבנים מיוחדים ובכך הם מתרבים ומאפשרים העברה של‬ ‫‪‬‬
‫המידע הגנטי של הנגיף לתא חדש ‪.‬‬
‫לווירוסים יש מעט מאוד אנזימים משלהם ולכן על מנת להתרבות הם חייבים‬ ‫‪‬‬
‫להשתלט על המערך המטבולי של התא המאחסן (אנזימים ‪ ,‬ריבוזומים וכו) ‪ .‬עקרון‬
‫זה חשוב בפיתוח תרופות אנטיוויראליות – קשה לפתח אותן מכיוון שתרופה‬
‫שלדוגמא תפגע בחלוקה או התרבות יכולה לפגוע גם בתא שלנו כי הווירוס משתמש‬
‫במערך המטבולי של התאים שלנו ‪.‬‬
‫רוב הווירוסים יכולים להדביק תאים של זן מסוים (צמחים ‪ ,‬חיידקים ‪ ,‬אאוקריוטיים) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ווירוסים המדביקים חיידקים נקראים בקטריופאגים ‪ .‬כלומר‪ ,‬ווירוס של חיידק לא‬
‫ידביק תא אאוקריוטי וכו ‪.‬‬
‫על מנת להדביק ‪ ,‬ישנו קישור כימי של פני שטח הווירוס עם רצפטורים הנמצאים על‬ ‫‪‬‬
‫פני התא המאחסן ‪ .‬הקישור הכימי הינו חלש אך כאשר יש היקשרויות רבות לתא‬
‫המאחסן נוצר קשר חזק ‪.‬‬
‫גודלו של וירוס ‪:‬‬
‫גודל של וירוס נקבע בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני ‪ ,‬והוא נע בין ‪ 20‬ל‪ 1000-‬ננומטר ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר הווירוסים הם מאוד קטנים ולא ניתן לראות אותם במיקרוסקופ אור כמו‬ ‫‪‬‬
‫חיידקים ‪.‬‬
‫מבנה הוירוס ‪:‬‬
‫המונח ‪ virion‬מייצג חלקיק וויראלי המכיל חומצות גרעין ומוקף ע"י מעטפת חלבונית‬ ‫‪‬‬
‫מחוץ לתא מאחסן ומהווה גורם מעביר (מדביק) מתא אחד לשני (שוב – לא‬
‫מתייחסים לווירוב כתא אלא כחלקיק וויראלי כיוון שהוא לא חי) ‪.‬‬
‫ווירוסים מוגדרים על פי חומצות הגרעין שלהם ועל פי המעטפת החלבונית המקיפה‬ ‫‪‬‬
‫אותם ‪.‬‬

‫חומצות הגרעין ‪:‬‬

‫לווירוסים יכול להיות מטען גנטי שהוא ‪ DNA‬או מטען גנטי שהוא ‪ – RNA‬אך לא את‬ ‫‪‬‬
‫שניהם ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ה‪ DNA-‬או ה‪ RNA-‬יכול להיות חד גדילי או דו גדילי ‪ ,‬ליניארי או מעגלי ‪ .‬וישנם‬ ‫‪‬‬
‫וירוסים כגון ווירוס האינפלואנזה שהמטען הגנטי מופיע כסגמנטים המופרדים זה‬
‫מזה (מקטעים ) ‪.‬‬
‫לשונות של המטען הגנטי בין הווירוסים יש משמעות מבחינת היכולת של הוירוס‬ ‫‪‬‬
‫להשתכפל לאחר שהוא נכנס לתא המאחסן וגם משמעות מבחינה מטבולית –‬
‫האנזימים שהווירוס זקוק להם כדי לחיות‪.‬‬
‫‪: Capsid and envelope‬‬
‫המטען הגנטי של הווירוס מוגן ע"י מעטפת חלבונית הנקראת ‪. capsid‬‬ ‫‪‬‬
‫מבנה הקפסיד נקבע ע"פ המטען הגנטי ומהווה את רוב מסת הווירוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל קפסיד מורכב מרכיב חלבוני שנקרא ‪ - capsomeres‬קפסומרים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנם ווירוסים שהחלבון המרכיב את הקפסומרים זהה ‪ ,‬וישנם‬ ‫‪‬‬
‫ווירוסים שכמה חלבונים מרכיבים אותו ‪ .‬ארגון הקפסומרים מאפיין‬
‫כל ווירוס ‪.‬‬
‫הקפסיד מגן על חומצות הגרעין בפני עיכול ע"י אנזימים ומאפשר את‬ ‫‪‬‬
‫היצמדות הווירוס לתא המאחסן ‪.‬‬
‫כלומר ‪ :‬חומצת גרעין ‪ DNA / RNA ‬עטוף בקפסיד ‪ ‬הקפסיד‬ ‫‪‬‬
‫מורכב מחלבונים הנקראים קפסומרים ‪.‬‬
‫ישנם ווירוסים שבהם בנוסף לקפסיד עצמו יש מעטפת ‪ - envelop‬אנבלופ‪ .‬מעטפת זו‬ ‫‪‬‬
‫עוטפת את הקפסיד ומורכבת משילוב של חלבונים ‪ ,‬ליפידים וסוכרים ‪ ,‬ומכילה‬
‫רכיבים וויראליים וכן רכיבים המאפיינים את התא המאחסן (דברים המתאימים לתא‬
‫שהווירוס מדביק) ‪.‬‬
‫כלומר ‪ :‬חומצות גרעין ‪ ‬קפסיד המורכב מקפסומרים ‪ ‬מעטפת אנבלופ עם ‪ /‬בלי‬ ‫‪‬‬
‫ספייק (קוצים להיצמדות)‪( .‬זוהי עוד הפרדה בין סוגים שונים של ווירוסים – כיוון‬
‫שלכל הוירוסים יש חומצות גרעין וקפסיד אבל לא לכולם יש גם מעטפת אנבלופ ) ‪.‬‬
‫לחלק מהווירוסים – לא לכולם ‪ -‬יש ‪ spikes‬על המעטפת – אלה הם קומפלקסים של‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים וסוכרים הבולטים החוצה מהמעטפת (כמו קוצים ) ומשמשים חלק‬
‫מהווירוסים להיצמדות לתא המאחסן ‪ .‬לדוגמא – וירוס האינפלואנזה שנצמד גם‬
‫לתאי דם אדומים ‪.‬‬
‫ההיצמדות לתאי הדם האדומים יוצרת ‪ hemagglutination‬ומהווה מדד מעבדתי‬ ‫‪‬‬
‫שניתן לבדיקה ‪.‬‬
‫בוירוס האינפלואנזה יש כל הזמן שינויים בהרכב ה‪ spikes -‬ולכן נוגדנים שמתפתחים‬ ‫‪‬‬
‫נגדו בגוף אינם יעילים עבור הדבקה נוספת בווירוס זה ‪ .‬ולכן אנו חולים בשפעת כמה‬
‫פעמים ‪.‬‬
‫חומצות הגרעין של הוירוס מכילות רק מעט מהגנים הנחוצים לסינתזה של וירוס‬ ‫‪‬‬
‫חדש‪ .‬אלה הם גנים לחלבוני הקפסיד וגנים לאנזימים ספציפיים שיש להם תפקיד‬
‫במעגל החיים של הוירוס ‪ .‬גנים אלו באים לידי ביטוי רק כאשר הוא נכנס לתא מאכסן‬
‫והופך לחי ‪.‬‬
‫אנזימים הנחוצים לסינתזת חלבונים ‪ ,‬ריבוזומים ‪ tRNA ,‬ואספקת אנרגיה ‪ ,‬מגיעים‬ ‫‪‬‬
‫מהתא המאכסן והווירוס משתמש בהם ‪ .‬לכן על מנת להתרבות חייב הווירוס להיכנס‬
‫אל התא המאכסן ולהשתלט על המערך המטבולי האנזימטי שבו ‪.‬‬
‫מווירוס אחד יכולים להיווצר אלפי וירוסים זהים בתא מאכסן אחד ‪ .‬תהליך זה גורם‬ ‫‪‬‬
‫בסופו של דבר למוות התא המאכסן ולשחרור כל הווירוסים שנוצרו‪.‬‬
‫דרכי כניסת הווירוסים לגוף הם בדיוק כמו בחיידקים ‪:‬‬
‫דרך מערכת הנשימה‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫דרך עור פצוע‬ ‫‪‬‬

‫דרך מערכת העיכול‬ ‫‪‬‬
‫דרך מערכת המין‬ ‫‪‬‬
‫התרבות של וירוס בתאים אאוקריוטים ‪:‬‬
‫התרבות זו נעשית בשישה שלבים ‪:‬‬
‫היצמדות‬ ‫‪‬‬
‫כניסה‬ ‫‪‬‬
‫פירוק המעטפת וחשיפה של המטען הגנטי‬ ‫‪‬‬
‫ביוסינתזה ובניית עותקים חדשים של וירוסים‬ ‫‪‬‬
‫יצירת ווירוסים חדשים‬ ‫‪‬‬
‫שחרור הווירוסים החוצה‬ ‫‪‬‬
‫הרחבה ‪:‬‬
‫‪ .1‬היצמדות ‪:‬‬
‫הוירוס נקשר אל קולטן קיים בתא המאחסן ("תופס טרמפ") ‪ .‬בתא אאוקריוטי‬ ‫‪‬‬
‫ההיצמדות היא לחלבוני הממברנה המסוכררים ‪ .‬הסוכר מאפשר את החיבור בין‬
‫החלבון של הוירוס לקולטן בתא המאחסן ‪ .‬קישור כזה גורם להגעה של קולטנים‬
‫נוספים לאתר ההיצמדות בממברנה ובכך יש הגברה של ההיצמדות ‪.‬‬
‫ההיצמדות היא ספציפית לתא מסויים ‪ ,‬כלומר לא כל וירוס יכול להדביק כל רקמה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלב ההיצמדות הוא הכרחי לוירוס – בלעדיו הוירוס לא יכול להיכנס לתא וכתוצאה‬ ‫‪‬‬
‫מכך לא יכול לגרום לנזק ולהתרבות ‪.‬‬
‫‪ .2‬כניסה ‪:‬‬
‫לאחר ההיצמדות יש הכנסה של חומצות הגרעין לתוך התא המאחסן ‪ ,‬הוירוס חייב‬ ‫‪‬‬
‫להיכנס לתא כדי להתרבות ‪ ,‬מכיוון שאין לו מערכת מטבולית משל עצמו כדי לעשות‬
‫זאת ‪ .‬הכניסה יכולה להתרחש בשתי דרכים ‪:‬‬
‫אנדוציטוזיס – מנגנון כללי בו התא מכניס לתוכו דברים שגדולים מדי לעבור‬ ‫‪‬‬
‫בממברנה ובתעלות (לא רק ווירוסים) ‪ .‬המנגנון עובד כך שממברנת התא עוטפת את‬
‫הוירוס (במקרה שלנו) ומכניסה אותו פנימה ‪ .‬ולאחר ההכנסה של הוירוס הממברנה‬
‫שסביב הוירוס מתפרקת כך שהוירוס חופשי בתא ‪.‬‬
‫תהליך איחוי ‪ fusion‬עם הממברנה – שבו הממברנה הויראלית מתאחה עם‬ ‫‪‬‬
‫ממברנת התא ‪ ,‬וכך הוירוס נכנס פנימה ‪.‬‬

‫‪ .3‬הפרדה ‪:‬‬
‫זהו תהליך שבו יש הפרדה בין חומצות הגרעין מהמעטפת החלבונית שלו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליך זה מתרחש כאשר הוירוס עטוף בבועית הממברנאלית (באנדוציטוזה) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקפסיד מתפרק בזמן הפירוק של הבועית או שמשתחרר בציטופלסמה‪ .‬עכשיו יש‬
‫לנו ‪ DNA‬או ‪ RNA‬חשופים‪.‬‬
‫‪ .4‬ביוסינתזה ‪ -‬שכפול בגרעין התא ‪:‬‬
‫החומר הגנטי של הווירוס עובר במקביל שני תהליכים ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ה‪ DNA -‬הויראלי עובר שכפול בגרעין התא תוך שימוש באנזימים ויראלים (ואז נהיה‬ ‫‪‬‬
‫לנו הרבה ‪ DNA‬של ווירוסים) ‪.‬‬
‫במקביל יש סינתזה של הקפסיד ושל חלבונים ויראליים תוך שימוש באנזימי התא ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מכן החלבונים נכנסים לגרעין ושם מצטרפים ל ‪ DNA‬החדש שנוצר ליצירת‬
‫‪ . RNA‬ה‪ RNA -‬יוצא לציטופלסמה ונפגש עם הריבוזום שהופך אותו לחלבונים‪.‬‬
‫וכך יש עותקים רבים של ‪ DNA‬וויראלי יחד עם מעטפת הקפסיד והחלבונים החיוניים‬ ‫‪‬‬
‫– וניתן "להרכיב" מהם עוד ווירוסים חדשים ‪.‬‬
‫‪ .5+6‬מטורציה ויציאה החוצה ‪:‬‬
‫בשלב המטורציה ישנה הרכבה של הקפסיד עם ה ‪. DNA‬‬ ‫‪‬‬
‫מעטפת הוירוס כוללת שומנים וסוכרים המקודדת על ידי גנים וויראלים משתלבת‬ ‫‪‬‬
‫בממברנת התא של התא המאכסן‪.‬‬
‫היציאה מהתא נעשית בצורת ‪ – budding‬הנצה ‪ :‬הקפסיד המורכב נדחף דרך‬ ‫‪‬‬
‫ממברנת התא וכך חלק ממברנת התא מהווה את ממברנת הוירוס ‪.‬‬
‫תהליך ההנצה – לא הורג את התא כאשר זה רק ווירוס ‪-‬שניים ‪ ,‬אך כאשר כמות של‬ ‫‪‬‬
‫ווירוסים יוצאים כך דרכו התא לא שורד ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬וירוסים עם מעטפת יוצאים דרך ממברנת התא ועוברים דרך הממברנה‬ ‫‪‬‬
‫ולוקחים חלקים ממנה ‪ .‬כשלוירוס אין מעטפת הוא פשוט קורע את הממברנה ‪.‬‬
‫לסיכום התהליך ‪:‬‬
‫הוירוס נצמד לתא המאחסן באמצעות הספיק או חלבוני הקפסיד ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר הוא נכנס לתוך התא חלבוני הקפסיד מתפרקים והמטען הגנטי נשאר חשוף ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המטען הגנטי נכנס לתוך הגרעין ‪ ,‬כי בגרעין יש את מערך החומר הגנטי ממנו אפשר‬ ‫‪‬‬
‫לייצר עותקים ‪ .‬בתוך הגרעין יש את תהליך הביוסינטזה – יצירת עותקי ‪DNA ‬‬
‫‪ RNA ‬יציאה החוצה לציטופלזמה ויצירת חלבוני הקפסיד בריבוזומים (במקביל‬
‫ממשיכים להיווצר עוד עותקים של ‪ DNA‬וויראלי ) ‪.‬‬
‫החלבונים הוויראלים נכנסים לגרעין ושם הם עוטפים את ה‪. DNA-‬‬ ‫‪‬‬
‫הווירוס החדש יוצא החוצה – אם יש לו מעטפת הוא יוצא בהנצה ואם אין לו מעטפת‬ ‫‪‬‬
‫הוא פשוט מחורר את הממברנה בדרך החוצה ‪.‬‬
‫הדבקה של וירוסים תאי חיידק ‪:‬‬
‫הדבקה של וירוסים נלמדה ממערכת של בקטריופאג' – ווירוסים שמדביקים חיידקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהמודל הזה למדו שיש לווירוסים שני מנגנונים עיקריים של הדבקה ‪.‬‬
‫ישנם שני מנגנוני התרבות לוירוסים – ליטי ‪ ,‬וליזוגני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התרבות בצורה ליטית – דומה מאוד לזו של תאים אאוקריוטיים עם הבדלים קטנים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההבדל המרכזי הוא הכנסת החומר הגנטי ישירות לתא ללא כניסת הקפסיד (כלומר‬
‫הווירוס עצמו לא נכנס אלא רק מזריק את המטען הגנטי) ‪ .‬התא בסופו של דבר‬
‫יעבור ליזיס – מוות של התא ‪.‬‬
‫התרבות בצורה ליזוגנית ‪ -‬לא נגרם נזק לתא המאכסן ‪ .‬ה‪ DNA‬הויראלי נכנס ל‪DNA‬‬ ‫‪‬‬
‫של התא החיידקי (וזה קורה גם אצלנו בגוף) ועובר איחוי עם ה‪ DNA-‬של התא‬
‫המאחסן ללא גרימת נזק ‪ .‬הוירוס נשאר לטנטי – לא פעיל ‪ ,‬וזה יכול להישאר ככה‬
‫במשך שנים ‪ .‬אך הוירוס יכול גם להתעורר בשלב מסוים ולעבור למסלול הליטי‪.‬‬
‫כל מצב שבו יש ירידה בתפקוד מערכת החיסון יכול לעורר וירוס לטנטי ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סוגי הדבקה ויראלית ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫הדבקה ויראלית יכולה להיות משלושה סוגים ‪:‬‬

‫הדבקה חריפה – הוירוס גורם לחולי עם סימני מחלה‪ ,‬לאחר מכן בעזרת תרופות‬ ‫‪‬‬
‫ומערכת החיסון יש שליטה על הווירוס ואז ישנה ירידה בתסמינים ובסימני המחלה ‪.‬‬
‫הדבקה כרונית‪ -‬כאשר נדבקים בוירוס וניתן למצוא חלבונים ויראלים בבדיקות דם‬ ‫‪‬‬
‫אבל ברמה נמוכה ‪ ,‬ללא סימני מחלה ותסמינים ‪ .‬אך יש אפשרות בה מסיבה כלשהי‬
‫יש התפרצות של הוירוס ואז יהיה ניתן לראות תסמינים – מחלה ‪.‬‬
‫הדבקה לטנטית – הוירוס נכנס לגוף ונשאר בו בצורה מורדמת ‪ .‬יכולים לעבור‬ ‫‪‬‬
‫חודשים ושנים לפני שיתפרץ ויגרום למחלה ‪ ,‬בעקבות טריגר שמעורר את הווירוס ‪.‬‬
‫הדבקה לטנטית‪:‬‬
‫וירוס יכול להיות בשיווי משקל עם התא המאחסן ולא לגרום למחלה למשך הרבה‬ ‫‪‬‬
‫זמן – גם שנים ‪ .‬הדבקה כזו היא הדבקה לטנטית ‪.‬‬
‫לדוגמא וירוסי ההרפס יכולים להיות לטנטים בתא למשך תקופת חיים וכאשר יש‬ ‫‪‬‬
‫מצב של אימונוסופרסייה (חולשה של מערכת החיסון) יכולה להיווצר מחלה וויראלית‬
‫קטלנית‪.‬‬
‫וירוס אבעבועות רוח – גם יכול להיות במצב לטנטי ‪ .‬זוהי מחלת ילדות המתבטאת‬ ‫‪‬‬
‫בנגעים על פני העור ‪ .‬הוירוס מגיע אל העור דרך הדם ומהדם הוא גם יכול להגיע אל‬
‫מערכת העצבים ושם הוא נשאר במצב לטנטי (רדום)‪ .‬שינויים שעלולים להתרחש‬
‫בתגובה החיסונית בגיל מבוגר עלולים לשפעל את הוירוס הלטנטי ‪ .‬אקטיבציה של‬
‫וירוס זה גורמת לשלבקת חוגרת ‪ -‬זוסטר‪ .‬מחלה שבה מופיעה פריחה באיזור הבטן‬
‫והגב ‪ ,‬עם כאבים חזקים ‪.‬‬
‫הדבקה כרונית ‪:‬‬
‫ההבדל בין הדבקה לטנטית להדבקה כרונית היא בכך שבהדבקה כרונית ניתן לראות רמה‬
‫נמוכה של חלקיקי וירוס מדביקים לאורך תקופה ארוכה ולא בפתאומיות (לדוגמא ‪, HIV‬‬
‫הרפס) ‪.‬‬
‫מנגנוני חמיקה של וירוסים ממערכת החיסון ‪:‬‬
‫לוירוסים יש מגוון דרכים להתחמק ממערכת החיסון‪ ,‬קודם כל בעצם כניסתם לתא‬ ‫‪‬‬
‫מאחסן והתרבות בתוכו ‪ ,‬כך הם חומקים מתאי מערכת החיסון ומתגובה חיסונית ‪.‬‬
‫וירוס ה ‪ HIV‬לדוגמא נכנס לתאים של מערכת החיסון – תאי ‪. T‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמא נוספת ‪ -‬וירוס ציטומגלו‪ hCMV -‬פוגע במערך הצגת האנטיגנים בתא על ידי‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה במולקולה ה ‪ MHC‬שזה תפקידה – להציג את האנטיגן על פני התא כדי‬
‫למשוך את מערכת החיסון ‪.‬‬
‫גם ה ‪ HSV7‬פוגע במערך הצגת האנטיגנים במנגנון דומה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפקט ‪: cytopathic‬‬
‫האפקט הוויראלי על התא נקרא ‪.cytopathic effect – CPE‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Noncytocidal effect‬פגיעה בתא ללא תמותה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Cytocidal effect‬תמותה של התא ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האפקט הציטופטי משתנה מווירוס לווירוס ומשמש כלי לאבחון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפקטים ציטופתיים אפשריים ‪:‬‬
‫ווירוסים שגורמים להפסקת סינתזה של מאקרומולקולות בתא (חלבונים למשל) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא – וירוסי ההרפס שגורמים להפסקת המיטוזה בתא ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ווירוסים אשר גורמים להרס הליזוזומים (המגרסה של התא – מפרק בעזרת אנזימים‬ ‫‪‬‬
‫חלבונים ) בתא ‪ .‬התכולה האנזימתית של הליזוזומים נשפכת לתא והאנזימים‬
‫גורמים בכך להרס התא ולתמותה שלו ‪.‬‬
‫‪ – Inclusion bodies‬אלה הם גרנולות שנמצאות בציטופלזמה ובגרעין התא ‪ .‬גרנולות‬ ‫‪‬‬
‫אלו הן למעשה חלקיקים וויראליים שנמצאים בתהליכי אריזה לוויריונים חדשים ‪.‬‬
‫גרנולות אלה ואופיין משתנות בגודלן ובצורתן מווירוס לווירוס ‪ .‬ניתן לאפיין את‬
‫הגרנולות בצביעה המאפשרת זיהוי של הווירוס הספציפי שגרם ליצירתן ‪.‬‬
‫‪ – Syncutium‬לפעמים תאים סמוכים שמודבקים בווירוס עוברים איחוי ליצירת תא‬ ‫‪‬‬
‫מולטינוקלארי שנקראים סינציטיום ‪ .‬זהו תא גדול שבו הווירוסים יכולים להתרבות ‪.‬‬
‫הדבקות ווירליות שגורמות לשינויים בתפקידים של התא המאחסן – גורם לתא‬ ‫‪‬‬
‫לשינויים בהפרשה של חלבונים מוסיימים כך שיש פחות יכולת לתא להילחם בווירוס‪.‬‬
‫ישנם ווירוסים שיכולים לגרום לשינויים אנטיגניים על פני שטח התא המודבק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שינויים אלו מגבילים את התגובה האימונית נגד התא המודבק ‪.‬‬
‫ישנם ווירוסים שגורמים לשינויים כרומוזומליים בתא המאחסן ‪ .‬דבר שיכול להוביל‬ ‫‪‬‬
‫לסרטן ‪.‬‬
‫השינויים הכרומוזומליים הם המובילים להתמרה סרטנית – איבוד ‪contact‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ inhibition‬וגדילה לא מבוקרת של תאים ‪.‬‬
‫ישנם וירוסים שגורמים לתא המאחסן להפריש אלפא וביטא אינטרפרונים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטרפרונים גורמים לתמותה של התאים המודבקים ומגנים על תאים סמוכים‬
‫שטרם נדבקו ‪ .‬זה בעצם מנגנון של התא כדי לשמור על עצמו אך במקרה של‬
‫הווירוס זה טוב שבילו – התא מתפוצץ והווירוסים משתחררים ‪ ,‬ובגלל‬
‫שהאינטרפונים מגנים על התאים האחרים שלא נדבקו יש לווירוסים תאים טובים‬
‫להיכנס אליהם ולהתרבות – ושוב התא מתפוצץ והם יוצאים ממנו ‪.‬‬

‫נגיפי ‪( RNA‬מצגת ‪)10‬‬

‫נגיפי ‪ RNA‬הם נגיפים שהמידע הגנטי אצלם נמצא בצורה של ‪. RNA‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות לנגיפי ה‪ RNA -‬החד‪-‬גדילי הפתוגניים – נגיף הפוליו הגורם לשיתוק ילדים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נגיפים הגורמים להצטננות והנגיף הפטיטיס ‪ A‬הגורם לדלקת כבד זיהומית ‪.‬‬
‫נגיפי ה‪ RNA-‬אינם יכולים להיעזר באנזימי השעתוק והשכפול של התא המאחסן‬ ‫‪‬‬
‫(המודבק) כמו נגיפי ה‪ . DNA-‬מאחר ובתא המאחסן אין מערך אנזימתי שיכול לבצע‬
‫שעתוק או שכפול של ‪. RNA‬‬
‫לכן תהליכי השעתוק והשכפול נעשים בציטופלזמה (ולא בגרעין) של התא המאחסן‬ ‫‪‬‬
‫בעזרת אנזימים של הנגיף עצמו (וזה אחד ההבדלים המשמעותיים בין ווירוסים עם‬
‫‪ RNA‬לווירוסים עם ‪. )DNA‬‬
‫חלק מהאנזימים של הווירוס המיועדים לפעולה זו מגיעים מוכנים לפעולה בקפסיד‬ ‫‪‬‬
‫של הווירוס ‪ .‬וחלקם נוצרים בציטופלזמה מייד לאחר חדירת הנגיף ‪ ,‬על פי המידע‬
‫הגנטי במולקולת ה‪ RNA-‬הנגיפית ‪.‬‬
‫התרבות של נגיפי ‪: RNA‬‬
‫קשירה של הווירוס לתא המאחסן (התא‬ ‫‪.1‬‬
‫שלנו) ‪.‬‬
‫חדירה והשתלת הקפסיד לתוך הציטופלזמה‬ ‫‪.2‬‬
‫של התא האמחסן ‪.‬‬
‫שכפול ותעתוק בציטופלזמה בעזרת‬ ‫‪.3‬‬
‫אנזימים של הווירוס ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תרגום וייצור חלבוני הווירוס בציטופלזמה ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הבשלה ושחרור הוירוסים החדשים ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫רטרו‪-‬ווירוסים ‪:‬‬
‫רטרו ווירוסים הם וירוסים עם ‪ , RNA‬אך הם לא עושים את‬ ‫‪‬‬
‫תהליך ההתרבות הנ"ל אלא קודם כל הופכים את ה‪ RNA-‬ל‪-‬‬
‫‪ DNA‬ואז ממשיכים בתהליך של ההכפלה ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬רטרו וירוס הוא נגיף שגנום ה‪ RNA -‬שלו משמש‬ ‫‪‬‬
‫תבנית ליצירת ‪ . DNA‬רטרו – משום שזה התהליך ההפוך של‬
‫שעתוק מ‪ RNA -‬ל‪. DNA-‬‬
‫בתוך מעטפת הנגיף יש קפסיד המכיל שני עותקים זהים של‬ ‫‪‬‬
‫‪ . RNA‬הנגיף נושא עמו בקפסיד ‪ ,‬נוסף על שתי מולקולות ה‪-‬‬
‫‪ , RNA‬שלושה אנזימים ‪.‬‬
‫אנזים ‪ – reverse transcriptase (RT) – 1‬האחראי לתיעתוק‬ ‫‪‬‬
‫במהופך של ה‪ RNA-‬ל‪.DNA -‬‬
‫אנזים ‪ – integrase – 2‬המכניס את ה‪ DNA-‬הנגיפי לאחר ייצורו לגנום התא המאחסן‬ ‫‪‬‬
‫(הוא הופך להיות חלק מהתא המאחסן) ‪.‬‬
‫אנזים ‪ – protease – 3‬המבקע (חותך) חלבונים ארוכים של הנגיף ‪ .‬הווירוס מייצר‬ ‫‪‬‬
‫את החלבונים בשרשרת ארוכה מחוברת והאנזים חותך אותם ‪.‬‬
‫‪: HIV‬‬
‫נגיף הרטרו‪-‬ווירוס המוכר ביותר הוא נגיף ה‪HIV – humane immunodeficiency -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ , virus‬הגורם למחלת האיידס ‪.‬‬
‫המעטפת החיצונית של הנגיף מכילה חלבונים המזהים את הקולטן ‪ CD4‬אשר מצוי‬ ‫‪‬‬
‫על פני קרום של תאי הדם הלבנים מסוג ‪. T helper‬‬
‫מחזור ההתרבות של הנגיף בתא זה מסתיים בהרס התא וכך גורם הנגיף להרס תאי‬ ‫‪‬‬
‫מערכת החיסון ‪.‬‬
‫התרבות של רטרו‪-‬ווירוסים (על הדוגמא של ‪: )HIV‬‬
‫קשירה לתא המטרה – על גבי תאי ‪( T helper‬תא ששייך למערכת החיסון) ישנם‬ ‫‪.1‬‬
‫קולטנים מסוג ‪ . CD4‬כאשר נגיף האיידס חודר אל מערכת הדם הוא נקשר לקולטן‬
‫הזה ‪ .‬הקישור נעשה בעזרת הגליקופרוטאין ‪ gp120‬הנמצא על פני המעטפת‬
‫החיצונית של הנגיף ‪.‬‬
‫קשירה לקולטן מאפשרת את כניסת הנגיף לתא ‪ .‬נוצר פתח בקרום התא שדרכו‬ ‫‪.2‬‬
‫משתחרר הקפסיד אל תוך התא ‪ .‬מן הקפסיד משתחררות מולקולות ה‪ RNA-‬יחד עם‬
‫שלושת האנזימים החיוניים לשכפול הנגיף – ‪ protease , integrase‬ו‪reverse -‬‬
‫‪. transcriptase‬‬
‫מולקולת ה‪ RNA -‬הנגיפית משועתקת למולקולת ‪ DNA‬דו גדילית ‪ .‬באמצעות האנזים‬ ‫‪.3‬‬
‫הנגיפי ‪ , reverse transcriptase‬נוצר העתק ‪ DNA‬של גנום ה‪ . RNA-‬האנזים יוצר‬
‫תחילה גדיל ‪ DNA‬על גבי ה‪ RNA-‬הנגיפי ‪ ,‬אחר כך מפרק האנזים את ה‪RNA-‬‬
‫ששימש תבנית ובונה גדיל ‪ DNA‬משלים ‪ ,‬וכך מקבלים ‪ DNA‬דו‪-‬גדילי ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ה‪ DNA-‬הנגיפי שנוצר חודר יחד עם האנזים ‪ integrase‬אל תוך גרעין התא ‪ .‬האנזים‬ ‫‪.4‬‬
‫משלב את ה‪ DNA-‬הנגיפי ב‪ DNA-‬הגנומי של התא המאחסן ‪ .‬ה‪ DNA-‬הנגיפי‬
‫המשולב נקרא פרו‪-‬וירוס ‪ .‬הפרו‪-‬וירוסים מתחילים להתרבות בתוך התא ‪ ,‬יש‬
‫שיעתוק של הגנים הנגיפיים ‪ .‬השעתוק נעשה ע"י האנזים ‪ RNA‬פולימראז של התא‬
‫המאחסן ‪ .‬והתעתיקים משמשים גם כ‪ mRNA -‬וגם כ‪ RNA -‬גנומי ‪.‬‬
‫מולקולות ה‪ mRNA -‬וה‪ RNA-‬הגנומי שנוצרו יוצאות מגרעין התא לציטופלזמה בה ה‪-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ mRNA‬עובר תרגום לחלבונים ‪.‬‬
‫הרכבת הנגיף מתרחשת בציטופלזמה ‪ ,‬בסמיכות לממברנת התא ‪ .‬הוירוס החדש‬ ‫‪.6‬‬
‫שנוצר הוא כמו הווירוס שנכנס (עם ‪ RNA‬גינומי) ‪.‬‬
‫הקפסיד יוצא מן התא בתהליך הנצה ומתעטף בדרכו החוצה במעטפת שמקורה‬ ‫‪.7‬‬
‫בקרום התא המאחסן ‪.‬‬
‫לסיכום ‪ :‬קשירה לתא המטרה ‪ ‬כניסה לתא עם ‪ 3‬האנזימים ‪ ‬שיעתוק ‪ RNA‬נגיפי ‪DNA-‬‬
‫נגיפי ‪ ‬כניסת ה‪ DNA-‬לגרעין והתאחות עם ה‪ DNA-‬שלנו (פרו‪-‬וירוס) ‪ ‬הפיכת ‪ DNA‬ל‪-‬‬
‫‪ RNA ‬יציאה לציטופלזמה וסינטוז חלבונים ‪ ‬בניית וירוסים חדשים עם ‪ RNA‬גינומי ‪.‬‬
‫פירוט על שלב ‪ – 6‬הרכבת הנגיף ‪:‬‬
‫במהלך התרבות הנגיף נוצרת מולקולת חלבון ארוכה המכילה חלבונים אחדים‬ ‫‪‬‬
‫המחוברים יחד ‪.‬‬
‫הנגיפים עוברים תהליך הבשלה שבו מולקולת החלבון הארוכה שנוצרה עוברת‬ ‫‪‬‬
‫חיתוך לחלקים החלבוניים הבונים של הנגיף ‪ .‬חיתוך זה נעשה ע"י האנזים ‪protease‬‬
‫הנגיפי ורק לאחר מכן הנגיפים החדשים יכולים להדביק תאים חדשים ‪ .‬נגיף בודד‬
‫יכול ליצור כ‪ 2000-‬נגיפי איידס בתוך תא אחד ‪.‬‬
‫לאחר השתלבות הפרו‪-‬וירוס בגנום של התא ‪ ,‬הנגיף נכנס לשלב לטנטי (חבוי ‪ ,‬חלק‬ ‫‪‬‬
‫מה‪ DNA-‬של התא המאחסן) ‪ .‬כלומר ‪ ,‬ה‪ DNA-‬של הווירוס נשאר בגרעין התא במצב‬
‫רדום מה שיוצר מחלה כרונית ‪( .‬למרות שכדי להיות לטנטי אין חובה לעשות‬
‫אינטגרציה עם ה‪ DNA-‬של התא המאחסן) ‪.‬‬
‫כלומר ‪ ,‬ה‪ HIV-‬נהיה לטנטי ויוצר מחלה כרונית – שבבדיקות דם ניתן לראות תמיד‬ ‫‪‬‬
‫נוכחות של הוירוס ברמה נמוכה ‪ .‬לעומת זאת ישנם ווירוסים שכשהם נכנסים למצב‬
‫לטנטי לא ניתן לראות נוכחות שלהם בגוף עד שיש טריגר מעורר ‪.‬‬
‫הנגיף כפרו‪-‬וירוס עובר שכפול עם גנום התא בכל פעם שהתא עובר חלוקה (בתהליך‬ ‫‪‬‬
‫המיטוזה) ‪ ,‬וכך עובר לתאים נוספים בגוף ‪.‬‬
‫מספר הפרו‪-‬וירוסים (המצב שבו יש ‪ DNA‬נגיפי מחובר ל‪ DNA-‬שלנו) הולך וגדל ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אולם נגיפים חדשים אינם נוצרים ‪ .‬הנגיף נמצא במצב רדום ואינו גורם למחלה ‪.‬‬
‫במצב זה ‪ ,‬שיכול להימשך שנים ‪ ,‬האדם הוא נשא של המחלה ‪ .‬לא מתבטאים אצלו‬
‫התסמינים של מחלת האיידס ‪ ,‬אולם הוא יכול להדביק אנשים אחרים ‪.‬‬
‫ווירוסי ההרפס ‪:‬‬
‫ווירוסי ההרפס הם משפחה של שמונה נגיפים ‪ ,‬של וירוסי ‪ DNA‬עם סליל כפול‬ ‫‪‬‬
‫הגורמים למחלות בבני אדם ובבעלי חיים ‪.‬‬
‫ווירוסי ההרפס יכולים להישאר לטנטים בגוף לתקופות ארוכות ולהפוך לפעילים עקב‬ ‫‪‬‬
‫מצב סטרס ‪ ,‬הדבקה של מחולל אחר או דיכוי של מערכת החיסון ‪.‬‬
‫לוירוס ההרפס יש שתי דרכים בהן הוא נכנס לתא – אחת באנדוציטוזה ושניה באופן‬ ‫‪‬‬
‫ישיר ע"י איחוי של מעטפת הוירוס עם ממברנת התא ‪.‬‬
‫הנוקלאוקפסיד נכנס לגרעין שם יש פירוק של הקפסיד ויציאה של המטען הגנטי ה‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . DNA‬חלבונים וויראליים מעכבים סינטזה של מאקרומולקולות ע"י המאחסן ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫על מנת להיכנס למצב לטנטי ‪ ,‬הגנום הוויראלי נארז בהיסטונים (‪-‬חלבונים ששומרים‬ ‫‪‬‬
‫על ה‪ )DNA-‬ועובר מתילציות (מנגנון השתקת גנים) ‪ .‬בזמן המצב הלטנטי ‪ ,‬ה‪DNA-‬‬
‫הוויראלי עובר הכפלה ע"י חלבוני התא אך החלבונים לא מתבטאים (כלומר לא ניתן‬
‫לראות אותם בדם) ‪.‬‬
‫‪:Herpes simplex virus‬‬
‫‪ : HSV-1‬מדביק תאי אפיתל שנמצאים מסביב לפה ובשפתיים ‪ ,‬הוא מועבר במגע‬ ‫‪‬‬
‫מהנגע באמצעות רוק ‪ .‬יש לו זמן אינקובציה של ‪ 3-5‬ימים ‪ ,‬והפצעים שמופיעים‬
‫נרפאים תוך ‪ 2-3‬שבועות ‪ ,‬ללא טיפול ‪.‬‬
‫‪ : HSV-2‬גורם להופעה של פצעים ‪ /‬נגעים מכאיבים באברי המין ‪ .‬הוא מועבר במגע‬ ‫‪‬‬
‫מיני וכן יכול להיות מועבר לתינוק בזמן הלידה ‪ .‬בתינוקות שרק נולדו ‪ ,‬המחלה יכולה‬
‫להיות ממחלה אסימפטומטית עד מצב של פגיעה מוחית ומוות ‪.‬‬
‫הנגיף עובר באופן ישיר בין התאים ויוצר סינציטיום (כאשר הוירוס מחבר ביחד כמה‬ ‫‪‬‬
‫תאים ויוצר לעצמו מקום להתרבות) ובכך מקטין את המגע עם מערכת החיסון ‪.‬‬
‫נגיפי הרפס הגורמים לפצעים בפה (‪ , )HSV-1‬חודרים לתאי עצב ונודדים לאורך‬ ‫‪‬‬
‫הנוירון עד לגוף תא העצב ‪ ,‬שם הם הופכים ללטנטיים ‪ .‬ה‪ DNA-‬שלהם נשאר בתא‬
‫כחלקיק ‪ DNA‬עצמאי הנקרא אפיזום (כלומר‪ ,‬לא הופך לחלק מה‪ DNA-‬של התא‬
‫המאחסן) ‪.‬‬
‫גורמים שונים כמו טמפרטורה קיצונית ‪ ,‬טראומה ‪ ,‬לחץ רגשי ומערכת חיסון מוחלשת‬ ‫‪‬‬
‫גורמים לאפיזום לנדוד חזרה לאורך תא העצב ולעבור שכפול בתאי האפיתל ‪.‬‬
‫בשלב זה התסמינים של מחלת ההרפס באים לידי ביטוי ‪ .‬לכן ‪ ,‬כאשר נשא חולה‬ ‫‪‬‬
‫במחלה כלשהי הגורמת לעליה בטמפרטורת הגוף ‪ ,‬מופיעים הפצעים בפה ‪.‬‬
‫כאשר האדם מבריא וטמפרטורת הגוף יורדת ‪ ,‬הנגיפים שוב עוברים למצב רדום‬ ‫‪‬‬
‫והפצעים נעלמים עד לשינוי הבא ‪.‬‬
‫נשאות הנגיף היא לכל החיים כל עוד לא יחוסל הנגיף הלטנטי מכל התאים שבהם‬ ‫‪‬‬
‫הוא נמצא ‪.‬‬
‫מבנה וירוס ההרפס ‪:‬‬
‫מבנה הוירון של נגיף ההרפס מורכב ‪ :‬הוא וירוס עם מעטפת ו‪ dsDNA -‬ליניארי ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנוקלואוקפסיד הוא בעל מבנה ‪( icosahedral‬זוויות בקפסיד) שמורכב מ‪162-‬‬
‫קפסומרים ‪.‬‬
‫מחוץ לקפסיד יש לנגיפי ההרפס שכבה סיבית שנקראת ‪ tegument‬שייחודית רק‬ ‫‪‬‬
‫להם ‪ .‬מסביב לטוגיומנט יש מעטפת עם ‪. spikes‬‬
‫בעקבות ההדבקה נוצרים שלושה סוגים של ‪: mRNA‬‬
‫תזכורת – ווירוס ההרפס הוא ווירוס ‪. DNA‬‬
‫‪ – Immediate early‬מקודד לחמישה חלבונים בקרתיים (שעושים בקרה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Delayed early‬מקודד לחלבונים שאחראיים על רפליקציה (בנית עותקים) של‬ ‫‪‬‬
‫‪ .DNA‬החלבונים האלה נכנסים חזרה לגרעין ויוצרים עותקים של ‪ DNA‬שבסופו של‬
‫דבר ייארזו לווירוס חדש ‪.‬‬
‫‪ – Late‬מקודד לחלבונים מבניים של החלקיק הוויראלי (חלבונים שבונים את הקפסיד‬ ‫‪‬‬
‫ואת המבנה ההיקוזו‪-‬הידראלי – המבנה שיוצר את הזוויות של הווירוס) ‪.‬‬
‫נגיפים ממשפחת ההרפס ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪: Epstein barr virus – EBV‬‬

‫התגלה בשנת ‪ 1964‬בביופסיה מחולה ‪( Burkitt lymphoma‬סרטן לימפומה) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו נגיד ‪ DNA‬דו גדילי ליניארי ‪ ,‬המכיל ‪ 172‬בסיסים ‪ .‬ה‪ DNA-‬עטוף בקפסיד של‬ ‫‪‬‬
‫‪ 162‬קפסומרים העטופים במעטפת גליקופרוטאינית ‪.‬‬
‫ה‪ EBV-‬מדביק תאי ‪ B‬ותאי אפיתל ‪ .‬הוא מועבר ברוק ומכאן שם המחלה לה הוא‬ ‫‪‬‬
‫גורם – מחלת הנשיקה ‪.‬‬
‫ה‪ EBV-‬גורם להדבקה של תאי אפיתל בלוע ‪ ,‬נכנס לרוק וכך נגיש לתאי ‪ B‬ברקמה‬ ‫‪‬‬
‫הלימפתית ובדם ‪.‬‬
‫גם במצב לטנטי מבטא ה‪ EBV-‬חלק קטן מאוד מהגנים שלו (כלומר ניתן לראות‬ ‫‪‬‬
‫בבדיקות דם ‪ ,‬ולכן הוא יוצא דופן) ‪ .‬יש לו שלושה מצבי לטנטיות שונים ‪.‬‬
‫הדבקה של תאי אפיתל‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬הדבקה ליטית ‪:‬‬
‫התרבות התאים תוך‬
‫גרימת הרס לתא‬
‫המאחסן ‪ ‬תגובת‬
‫מערכת החיסון היא‬
‫הגורמת לתסמינים של‬
‫המחלה ‪.‬‬
‫במקביל ‪ -‬הדבקה של‬ ‫‪‬‬
‫תאי ‪ -B‬תאים של מערכת‬
‫החיסון ‪ ‬יכול ליצור‬
‫הדבקה לטנטית‬
‫ולהתחבא בתאי ‪ , B‬ויכול‬
‫‪ )B‬ולאימורטליזציה –‬ ‫לגרום עם הזמן לטרנספורמציות (שינויים בתאי‬
‫מצב סרטני ‪.‬‬
‫הרבה ילדים נדבקים בוירוס בשלב מוקדם של חייהם ובדרך כלל סובלים ממחלה‬ ‫‪‬‬
‫סבקלינית – ללא סימפטומים ‪.‬‬
‫בוגרים צעירים ומבוגרים הנדבקים יכולים להראות פנוטיפ שונה בחומרת המחלה‬ ‫‪‬‬
‫(כלומר צורת ביטוי שונה של המחלה) ‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהאוכלוסייה נושאת וירוס זה בצורתו הלטנטית בתאי ‪. B‬‬ ‫‪‬‬
‫ל‪ EBV-‬יש לתפקיד חשוב בפתוגנזה של מחלות לימפופרוליפראטיביות (=מחלות‬ ‫‪‬‬
‫סרטניות בתאי הלימפה)‪ .‬כלומר ‪ ,‬מצאו קשר בין ‪ EBV‬למגוון מחלות סרטניות‬
‫שקשורות לתאי לימפה ‪ .‬למשל ‪:‬‬
‫‪ – Burkitts lymphoma – BL‬סרטן בתאי הלימפה ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – Nasopharyngal carcinoma – NPC‬סרטן בתאי אפיתל של הלוע ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – Hodgkin's lymphoma – HL‬סרטן בתאי הלימפה ‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חולים אימונוסופרסיביים (= חולים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת ‪ .‬למשל –‬ ‫‪‬‬
‫טראומה ‪ ,‬לחץ וכו) נמצאים בסיכון גבוה למחלות לימפופרוליפראטיביות המתחילות‬
‫לאחר הדבקה ב‪. EBV-‬‬
‫‪: Cytomegalovirus – CMV‬‬
‫ה‪ CMV-‬מועבר דרך נוזלי הגוף כמו חלב אם ‪ ,‬רוק ‪ ,‬שתן ‪ ,‬דם וזרע ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדביק תאים מונוציטים ‪ ,‬תאי אפיתל ולימפוציטים ‪ .‬מופיע אצל כ‪50-85% -‬‬ ‫‪‬‬
‫מהאוכלוסייה הבוגרת ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מבוגר בריא שנדבק ב‪ CMV-‬יחווה מעט סימפטומים של עייפות ‪ ,‬חולשה וכאבי‬ ‫‪‬‬
‫שרירים ‪.‬‬
‫סימפטומים בולטים יותר יופיעו בעיקר אצל תינוקות שנדבקו ב‪ CMV-‬ברחם או זמן‬ ‫‪‬‬
‫קצר לאחר הלידה ‪ ,‬ואצל אנשים עם מערכת חיסונית פגועה ‪ .‬הדבקה של עובר‬
‫ברחם ב‪ CMV-‬עלולה לגרום לפגמים מולדים (ולכן בדיקת נוגדים לווירוס הזה היא‬
‫אחת הבדיקו הראשונות שעושים לנשים בהריון) ‪.‬‬
‫‪ CMV‬נשאר לטנטי בתאים ויכול להפוך לפעיל בזמן דיכוי מערכת החיסון או ירידה‬ ‫‪‬‬
‫בתפקודה ‪.‬‬
‫לאנשים עם אימונוספרסיה ‪ ,‬למשל אנשים שעברו השתלה ‪ ,‬חולי סרטן ‪ ,‬חולי‬ ‫‪‬‬
‫דיאליזה וחולי איידס ‪ CMV ,‬יכול לגרום למחלת הנשיקה ‪ ,‬דלקת ריאות ‪ ,‬דלקת‬
‫עיניים ומחלות מעיים באופן חמור שיכול לגרום גם לתמותה ‪.‬‬
‫‪: Varicella zoster virus – VZV‬‬
‫הדבקה ב‪ VZV-‬גורמת לאבעבועות – הופעת נגעים מגרדים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוירוס יכול לעבור ראקטיבציה (עירור מהמצב הלטנטי) בשלב מאוחר יותר בחיים‬ ‫‪‬‬
‫וגורם למחלה שנקראת ‪ herpes zoster‬או ‪ shingles‬ובעברית – שלבקת חוגרת ‪.‬‬
‫במקרה זה הווירוס גורם לפריחה באזור מצומצם בגוף ובאופן ממוקד יותר ‪.‬‬
‫הנגיף נודד מתאי העור לתאי עצב בשל התאמה של חלבון שנמצא על גבי הנגיף‬ ‫‪‬‬
‫לקולטן שיש בתאים אלו ‪ .‬בתאי העצב נשאר ה‪ VZV-‬לטנטי ‪.‬‬
‫תרופות נגד נגיפים ‪:‬‬
‫הטיפול הטוב ביותר שיש נגד ווירוסים הוא טיפול מניעתי ‪ :‬מתן חיסונים ‪ .‬מתן‬ ‫‪‬‬
‫חיסונים מראש גורם לכך שהגוף מייצר נוגדנים אשר יתקפו את הנגיף אם וכאשר‬
‫ידביק אותו בעתיד ‪.‬‬
‫ישנם חיסונים יעילים כיום כנגד מחלות נגיפיות רבות שניתנים כיום לתינוקות ולילדים‬ ‫‪‬‬
‫כחלק מתוכנית שגרתית לחיסון האוכלוסייה ‪.‬‬
‫לוירוסים עם יכולת של ‪ antigenic variation‬כדוגמת נגיף השפעת ונגיף ה‪, HIV-‬‬ ‫‪‬‬
‫קשה לפתח נגדם חיסון ‪ .‬חלבוני מעטפת הוירוס משתנים כתוצאה ממוטציות‬
‫ושינויים גנטיים נוספים ‪.‬‬
‫תרופה אנטי נגיפית אמורה לעכב את התרבות הנגיף בלי לפגוע כלל בתאים‬ ‫‪‬‬
‫המאחסנים ‪ .‬אך מאחר שנגיפים מתרבים בתוך תאי המאחסן ומשתמשים במערכות‬
‫שלו לצורך התרבותם קשה למצוא מטרות בוירוס שהתרופות יפגעו בהן בלי לפגוע‬
‫בתא המאחסן ‪.‬‬
‫בפיתוח התרופות מנסים למצוא חלבונים של הנגיף אשר שונים מאוד במבנה שלהם‬ ‫‪‬‬
‫מהחלבונים המצויים בתאי גוף האדם ‪ ,‬על מנת להקטין את תופעות הלוואי ‪.‬‬
‫בנוסף מנסים למצוא חלבונים שיהיו משותפים לסוגי נגיפים רבים או למינים שונים‬ ‫‪‬‬
‫של אותה משפחה ‪ ,‬כל שלתרופה אחת תהיה השפעה רחבה ככל האפשר ‪.‬‬
‫רוב החומרים האנטי נגיפיים שפותחו הם ספציפיים ומתאימים לפגוע בנגיף אחד ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בניגוד לתרופות אנטיביוטיות ‪ ,‬עדיין לא נמצא חומר בעל טווח גדול שיכול לפגוע‬
‫בהרבה סוגי נגיפים ‪.‬‬
‫הבדל נוסף הוא אופי הפגיעה ‪ .‬בעוד שרוב התרופות האנטיביוטיות הורסות את‬ ‫‪‬‬
‫החיידקים ‪ ,‬החומרים האנטי‪-‬נגיפיים מעכבים את התפתחות הנגיפים ‪.‬‬
‫קושי נוסף בפיתוח תרופות נגד וירוסים ‪ ,‬הוא בשונות הנגרמת עקב ‪antigenic‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( variation‬ווריאציות שונות של חלבון ספציפי‪ .‬כל פעם החלבון מתבטא בצורה‬
‫אחרת וכך הגוף לא מצליח לסנתז נגדו נוגדן) ‪ .‬מבנה הוירוסים משתנה כתוצאה‬
‫ממוטציות ושינויים גנטיים נוספים‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫שינויים אלה מקנים עמידות לתרופות ומונעים את פעולת העיכוב שלהן ‪ .‬רוב‬ ‫‪‬‬
‫השינויים הגנטיים הם נקודתיים ומתרחשים בגנים ויראליים ‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הצטבר ידע רב על מנגנוני ההתרבות של וירוסים ונמצאו דרכים‬ ‫‪‬‬
‫רבות יותר בפיתוח תרופות החוסמות תהליכים ייחודיים לווירוס מבלי לפגוע בתא‬
‫המאחסן ‪.‬‬
‫רוב התרופות אנטי‪-‬ויראליות הנמצאות כיום בשימוש בן לטיפול בנגיף ‪ , HIV‬ומיעוטן‬ ‫‪‬‬
‫לטיפול בהרפס (אציקלוויר) ‪ ,‬בהפטיטיס ‪ B‬ו‪ C-‬ובנגיפי שפעת ‪.‬‬
‫התרופות שפותחו פוגעות בעיקר בתהליכים האלה ‪:‬‬
‫חדירה של נגיף לתא המאחסן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שעתוק חלבוני הווירוס ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יציאת נגיפים מן התא המודבק ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבשלת הנגיפים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיכוב חדירת הנגיף ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא ‪:‬‬
‫התרופה ‪( Tamiflu‬שם גנרי ‪ – )oseltamivir‬מיועדת לטיפול במחלת השפעת‬ ‫‪‬‬
‫ולמניעתה ‪ .‬התרופה מעכבת את פעולת האנזים הנגיפי נוירואמינידאז הנמצא על פני‬
‫שטח נגיף השפעת ‪ .‬האנזים מסייע ליציאת הנגיפים שנוצרו בתא המודבק ‪ ,‬עיכוב‬
‫פעולת האנזים מונע את יציאת הנגיפים ומעברם לתאים אחרים ‪ ,‬וכך מונע את‬
‫התפשטותם בריאות ‪ .‬מומלץ להתחיל את הטיפול מייד עם הופעת תסמיני השפעת ‪.‬‬
‫התרופה זובירקס – ‪( zovirax‬שם גנרי ‪ – )acyclovir‬היא תרופה נוגדת וירוסים‬ ‫‪‬‬
‫ממשפחת ההרפס (מסוג הרפס סימפלקס ‪ , HSV ,‬הרפס זוסטר ‪ HZV ,‬וכן וריצלה) ‪.‬‬
‫תרופה זו מעכבת את האנזים פולימראז הנגיפי ‪.‬‬
‫ישנן תרופות אנטי‪-‬וויראליות שנראות כמו בסיסי ה‪ DNA-‬ובכך עוצרות את סינטזת‬ ‫‪‬‬
‫חומצות הגרעין של הנגיף ‪.‬‬
‫וירוסים וסרטן ‪:‬‬
‫הקשר בין ווירוסים וסרטן הודגם לראשונה ב‪ 1908-‬כאשר ניסו לבודד את הגורם‬ ‫‪‬‬
‫ללאוקימיה של העופות ‪.‬‬
‫החוקרים ווילהלם אלרמן ואולף בנג' מצאו שהלוקימיה יכולה לעבור לתרנגול בריא‬ ‫‪‬‬
‫ע"י העברה של מיצוי תאי שהכיל ווירוסים ‪.‬‬
‫שלוש שנים לאחר מכן התגלה שסוג של סרטן של רקמות חיבור בעופות עובר‬ ‫‪‬‬
‫באותה צורה ‪.‬‬
‫ב‪ 1936-‬התגלה וירוס המשרה גידול של רקמות אפיתל של בלוטות ‪ .‬ובאותו הזמן‬ ‫‪‬‬
‫הוכח שגידול של בלוטת החלב בעכברים ‪ ,‬מסוג אדנוקרצינומה ‪ ,‬עובר מהאם‬
‫לצאצאיה בחלב ‪.‬‬
‫הקושי בהוכחת מעורבות וויראלית בסרטן נובע מכך ש ‪:‬‬
‫רוב החלקיקים הוויראליים מדביקים תאים ולא גורמים לסרטן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סרטן יכול להיגרם זמן רב לאחר ההדבקה הוויראלית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סרטן ‪ ,‬גם אם נגרם מווירוס ‪ ,‬אינו בהכרח מדבק כמו הדבקה וויראלית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כמעט כל דבר אשר משנה את החומר הגנטי בתאים אאוקריוטיים הוא בעל פוטנציאל‬ ‫‪‬‬
‫לגרום לסרטן ‪ .‬לדוגמא – חומרים כימיים ‪ ,‬קרינה ‪ ,‬ווירוסים ‪.‬‬
‫ווירוסים אונקוגניים ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ווירוסים המסוגלים לגרום לסרטן נקראים ‪ oncogenic viruses‬או ‪. oncoviruses‬‬ ‫‪‬‬

‫למעשה ‪ ,‬כ‪ 15% -10%-‬ממקרי הסרטן נגרמים ע"י וירוסים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המאפיין של הוירוסים האונקוגניים הוא שהחומר הגנטי שלהם עובר אינטגרציה ל‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ DNA‬של התא ‪ .‬כלומר המטען הגנטי של הוירוס הופך להיות חלק מה‪ DNA-‬שלנו ‪.‬‬
‫מחלקים את הוירוסים האונקוגניים לווירוסי ‪ DNA‬ולווירוסי ‪. RNA‬‬ ‫‪‬‬
‫וירוסי ‪ DNA‬אונקוגניים ‪:‬‬
‫בקבוצה זו נכללים מספר ווירוסים (לדוגמא‪ -‬אדנו‪-‬וירוס) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבין ה‪ papovaviridae -‬יש את וירוס הפפילומה (‪ )HPV‬שגורם לסרטן צוואר הרחם‬ ‫‪‬‬
‫ולסרטן אנאלי ‪.‬‬
‫למשפחת ווירוסי ההרפס שייך גם ה‪ , EBV-‬שב‪ 1964 -‬בודד מתאי לימפומה ‪ .‬ווירוס‬ ‫‪‬‬
‫זה גורם למחלת הנשיקה ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1985‬ילד בן ‪ 12‬שעבר השתלת מח עצם ‪ ,‬נפטר כמה חודשים לאחר מכן‬ ‫‪‬‬
‫מסרטן ‪ .‬בביופסיה שנלקחה ממח העצם שלו נמצא הווירוס ‪. EBV‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬ווירוס ה‪( HBV -‬הפטיטיס ‪ )B‬הוכח שגורם לסרטן בכבד ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫וירוסי ‪ RNA‬אונקוגניים ‪:‬‬
‫מבין ווירוסי ה‪ RNA-‬רק ווירוסים ממשפחת הרטרו‪-‬וירוס הוכחו כגורמים לסרטן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לדוגמא‪ HTLV 1+2 -‬הוכחו כגורמים ללאוקימיה בתאי ‪( T‬ובכללי גם בבעלי חיים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪7.6.20‬‬
‫נגיף הקורונה (מצגת ‪)11‬‬
‫הנגיף הוא נגיף ‪ RNA‬ממשפחת ה‪ . coronavirus -‬הוא נקרא ‪. SARS-CoV-2‬‬ ‫‪‬‬
‫גורם למחלה המוגדרת כקורונה (‪. )COVID-19‬‬ ‫‪‬‬
‫הנגיף התגלה לראשונה בדצמבר ‪ , 2019‬בעיר אוהן שבסין ‪ .‬קיימת השערה כי מקור‬ ‫‪‬‬
‫הנגיף הוא מעטלפים ‪.‬‬
‫הדבקה בנגיף – מתרחשת עקב מגע עם הפרשות ממערכת הנשימה העליונה של‬ ‫‪‬‬
‫אדם נגוע ‪ .‬בנוסף גם הפרשות גוף אחרות כמו שתן ‪ ,‬צואה ודם ‪ ,‬עלולות להכיל נגיף‬
‫חי ולהיות מדבקות (לגבי דם הדעות עדיין חלוקות) ‪.‬‬
‫מנגנון ההדבקה ‪:‬‬
‫על פני שטח הנגיף ישנו גליקופרוטאין ‪ , S‬המהווה חלבון ששייך ל‪ . spike -‬בעזרת‬ ‫‪.1‬‬
‫חלבון ‪ S‬נקשר הנגיף לקולטן ‪ ACE2‬שנמצא על פני תא המטרה ‪ ,‬וחודר לתוך התא‬
‫באמצעות אנדוציטוזה ‪.‬‬
‫בשלב הבא יש תהליך של ‪ uncoating‬ושחרור ה‪ RNA-‬הנגיפי בציטופלזמה של התא‬ ‫‪.2‬‬
‫המודבק (אין כניסה לגרעין כיוון שהוא וירוס ‪ RNA‬ולא ‪. )DNA‬‬
‫הגנום הנגיפי משמש כ‪ mRNA -‬ליצירת חלבונים וגנום ויראלי חדשים ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מורכבים נגיפים חדשים היוצאים מהתא באקסוציטוזיס ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תהליך ההדבקה ‪:‬‬
‫הדבקה ראשונית מתרחשת בדרכי הנשימה העליונות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מכן מתקדם הנגיף לריאות ‪ ,‬שם נקשר חלבון ‪ S‬של הוירוס לקולטן ממבראנלי‬ ‫‪‬‬
‫בשם ‪. ACE-2 – angiotensin-converting enzyme 2‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫קולטן זה נמצא באופן נרחב בהרבה רקמות כגון – לב‪ ,‬כליות ‪ ,‬תאי אפיתל של תאי‬ ‫‪‬‬
‫הדם ‪ ,‬מעי ועוד ‪ .‬בעיקר מתבטא בתאי אפיתל של הריאות ‪.‬‬
‫הופעה נרחבת זו של הקולטן ברקמות יכולה להסביר את מגוון התסמינים של‬ ‫‪‬‬
‫המחלה – תסמינים נשימתיים ‪ ,‬תסמינים של שלשולים ופגיעה במעי ‪ ,‬פגיעה בכבד ‪,‬‬
‫בכליות וגם במוח ‪.‬‬
‫אופי הקישור של חלבון ‪ S‬עם הקולטן ‪ ACE-2‬הוא נוקשה (חזק) עם הרבה נקודות‬ ‫‪‬‬
‫היצמדות‪ .‬דבר זה יוצא מעין הידבקות של חלבון ‪ S‬אל הקולטן ‪.‬‬
‫תסמינים עיקריים ‪: covid 19‬‬
‫חום – מעל ‪ 38‬מעלות (‪ 99%‬מהחולים ) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיעול ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עייפות (‪ 70%‬מהחולים) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קוצר נשימה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאבי גרון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאבי שרירים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחילות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נזלת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאבי ראש לא אופייניים ( חד ‪ ,‬חזק ) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאבי בטן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איבוד חוש הטעם והריח ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למחלה זו יש שלושה שלבים ‪:‬‬
‫שלב ויראלי ‪ -‬זמן הדגירה יכול להיות ארוך (עד שבועיים) ‪ ,‬כאשר שיא העומס הנגיפי‬ ‫‪‬‬
‫והסכנה להדבקה כיום אחד לפני הופעת התסמינים ‪ .‬לאחר מכן הנגיף נכנס ומעמיק‬
‫לדרכי הנשימה התחתונות ‪ ,‬ואצל רוב האנשים החולים הדבר התאפיין בתסמינים‬
‫קלים ‪ ,‬בעיקר נשימתיים ‪.‬‬
‫סערת ציטוקינים והפעלת הקרישה – כאשר מערכת החיסון יוצאת משליטה ‪ ,‬תוקפת‬ ‫‪‬‬
‫תאים בריאים ומציפה אותם בנוזלי הדם ‪ ,‬בחלבונים ובחלקי תאים ‪ .‬תאי נאדיות‬
‫הריאה נפגעים משמעותית מפעילות יתר זו של מערכת החיסון ‪.‬‬
‫שלב נשימתי – בו עלולה להתפתח דלקת ריאות חריפה ‪ ,‬עד כדי צורך בהנשמה‬ ‫‪‬‬
‫מלאכותית של המטופל ‪ .‬כמו כן עלול להצטבר נזק בלתי הפיך לריאה ‪ ,‬עם היווצרות‬
‫רקמה צלקתית שמחליפה את הרקמה הבריאה ‪.‬‬
‫גורמי סיכון המגבירים ביטוי של הקולטן ‪ ACE-2‬על פני התאים ‪:‬‬
‫נטילת תרופות להורדת לחץ דם ‪:‬‬
‫‪ ACE‬הוא אנזים המשפעל אנגיוטנסין ‪ II‬אשר גורם לעליה בלחץ הדם ‪ .‬תרופות‬ ‫‪‬‬
‫המעכבות ‪ ACE‬הן תרופות הניתנות על מנת למנוע עליה בלחץ הדם עבור אנשים‬
‫הסובלים מלחץ דם גבוה ‪.‬‬
‫נמצא כי תרופות אלה מעלות את ביטוי הקולטן ‪ ACE2‬על פני התאים (כיוון שהגוף‬ ‫‪‬‬
‫מנסה לפצות על עיכוב הקולטנים) ‪ ,‬דבר שמעלה את הסיכון בהדבקה בקורונה ‪.‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬מצאו ראיות לכך שנגיף הקורונה עצמו גורם לתאים לבטא יותר קולטנים‬ ‫‪‬‬
‫מסוג ‪ ACE-2‬דבר שמגביר את קצב ההדבקה ומסכן את החולה ‪.‬‬
‫נוגדי דלקת ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫איבופרופן היא קבוצה של תרופות המיועדות לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים‬ ‫‪‬‬
‫ולהורדת חום (נורופן ‪ ,‬אדוויל ‪ ,‬אדקס ) – כאבי ראש ‪ ,‬כאבי שיניים וכו ‪.‬‬
‫ישנן עדויות המעלות חשד שתרופות אלו מעלות את רמת קולטני ה‪ ACE2 -‬על פני‬ ‫‪‬‬
‫התאים ולהחמיר הדבקה בקורונה ‪ .‬אך המידע אינו מבוסס דיו עדיין ‪.‬‬
‫עישון ‪:‬‬
‫נמצא כי בקרב מעשנים רמת ביטוי הקולטנים גבוהה יותר ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יחד עם ההשפעה השלילית של העישון על בריאות הריאות ונזקים של העישון על‬ ‫‪‬‬
‫מערכת החיסון ‪ ,‬אנשים מעשנים הינם בסיכון מוגבר להדבקה בקורונה ‪.‬‬
‫חוסר בוויטמין ‪: D‬‬
‫מאחר וראו שהתפוצה העולמית של הנפטרים מנגיף הקורונה חופפת את האוכלוסייה‬
‫הסובלת מחוסר בוויטמין ‪ , D‬ההשערה כיום היא שחוסר בוויטמין ‪ D‬מעלה את הקולטנים ‪,‬‬
‫שכן יש לוויטמין זה תפקיד במערכת השומרת על לחץ דם תקין ‪.‬‬
‫גורמי סיכון להתפתחות מחלה קשה ‪:‬‬
‫גיל ‪ 65‬ומעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעיות קרדיווסקולריות‬ ‫‪‬‬
‫סוכרת‬ ‫‪‬‬
‫מחלת ריאה כרונית‬ ‫‪‬‬
‫לחץ דם גבוה‬ ‫‪‬‬
‫אי ספיקה כלייתית כרונית‬ ‫‪‬‬
‫קרישיות יתר‬ ‫‪‬‬
‫סרטן‬ ‫‪‬‬
‫מדוכאי מערכת החיסון (מושתלים ‪ ,‬חולי איידס)‬ ‫‪‬‬
‫עישון‬ ‫‪‬‬
‫השמנת יתר (‪ BMI‬מעל ‪)40‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫‪7.6.20‬‬

‫אימונולוגיה ‪ -‬מערכת החיסון (מצגת ‪)12‬‬

‫מערכת החיסון היא מערכת המגנה על הגוף בפני פתוגנים וגורמים מזהמים ‪ .‬מערכת החיסון‬
‫מגינה על הגוף מ‪ 4-‬סוגים של פתוגנים ‪:‬‬
‫פתוגנים חוץ תאיים (חיידקים ‪ ,‬פטריות וטפילים) – חיידקים שחיים בתוך הרקמה ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אך מחוץ לתא ‪ .‬לדוגמא – סטרפטוקוקוס ‪.‬‬
‫פתוגנים תוך תאיים (לדוגמר וירוסים) – פתוגנים מסוג זה פיתחו מנגנוני הגנה ‪ ,‬כך‬ ‫‪‬‬
‫שהמאקרופאג' לא יכול לעכלם והם חיים בתוכו ‪ .‬מערכת החיסון התאית היא‬
‫שפועלת נגדם ‪ .‬לדוגמא – מיקרובקטריום ‪.‬‬
‫וירוסים – כאשר וירוסים חודרים לגוף הם חשופים לנוגדנים שלנו ‪ .‬במידה והם‬ ‫‪‬‬
‫מצליחים לחדור לתא הם מדביקים אותו ומתרבים ‪ .‬הוירוסים מכפילים את עצמם‬
‫והתגובה שמתרחשת היא הרס של התאים המודבקים ע"י מערכת החיסון התאית ‪.‬‬
‫תולעים טפיליות – נוגדנים מצפים את התולעים ‪ ,‬והדבר מהווה סיגנל להרג ע"י‬ ‫‪‬‬
‫התאים האאוזינופילים ‪.‬‬
‫פתוגן – מחולל המחלה (ויאוסים ‪ ,‬חיידקים וכו) ‪.‬‬
‫אנטיגן – רכיב של הפתוגן (חלבונים ‪ ,‬רעלנים וכו) ‪.‬‬
‫ישנן שתי מערכות הגנה פנימיות ‪:‬‬
‫מערכת החיסון המולדת – ‪ – innate immunity‬אינה ספציפית ואין לה זיכרון חיסוני ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת החיסון הנרכשת – ‪ – acquired immunity‬מערכת החיסון הספציפית ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מערכת החיסון המולדת ‪:‬‬

‫מערכת הגנה שאינה ספציפית ‪ ,‬בעלת מנגנונים טבעיים מולדים של הגנה בפני פתוגנים ‪.‬‬
‫המערכת פעילה בעיקר בתקופה הראשונה לאחר פלישת פתוגן ולפני שמתחילה לפעול‬
‫מערכת החיסון הספציפית ‪.‬‬
‫מרכיבי המערכת החיסונית המולדת – ‪: innate system‬‬
‫מחסום פיזיקלי – המחסום מונע מעבר של רוב הפתוגנים ‪ .‬לדוגמא – העור ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ממברנות המכוסות רירית עדינה במערכות הנשימה והעיכול ‪.‬‬
‫מנגנונים כימיים – כדוגמת ‪ PH‬נמוך בקיבה המונע התרבות של חיידקים וגורמים‬ ‫‪‬‬
‫פתוגנים ‪.‬‬
‫מנגנוני תנועה מכנית – כמו תנועת המעיים או נוכחות של ריסים בעלי תנועה חד‬ ‫‪‬‬
‫כיוונית במערכת הנשימה ‪.‬‬
‫אנזימים אנטיבקטריאליים – לדוגמא הליזוזים שנמצא בדמעות ומפרק דופן של‬ ‫‪‬‬
‫חיידקים ‪.‬‬
‫מנגנונים שיש בדם וברקמות – לדוגמא תאים בלעניים (פאגוציטים) הבולעים‬ ‫‪‬‬
‫חלקיקים הזרים לגוף ומפרקים אותם ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬מנגנון של כמוטקסס – הכוונה לתאים‬
‫מסויימים להגיע למקום מסויים בגוף באמצעות הפרשה של חומר כימי ‪ .‬לדוגמא –‬
‫פציעה במקום מסויים בגוף גורמת לתאים הפצועים לשחרר חומרים כימיים ‪,‬‬
‫והחומרים הכימיים מושכים אליהם טסיות גם ממקום מרוחק בגוף ‪ .‬כלומר הטסיות‬
‫נמשכות לריכוז הכימי הגבוה (כדי ליצור קריש דם) ‪ .‬גם התאים הפגוציטים נמשכים‬
‫באמצעות החומרים הכימיים ‪ .‬בעצם התאים הפגועים שולחים מסר של קריאה‬
‫לעזרה‪.‬‬
‫מערכת החיסון הנרכשת ‪:‬‬
‫זוהי מערכת הגנה שיכולת התגובה שלה נרכשת עם הזמן כתוצאה מחשיפה לגורמי‬ ‫‪‬‬
‫זיהום שונים ‪ .‬כלומר ‪ ,‬לאחר היכרות ראשונית שנעשתה עם מחולל המחלה ‪ ,‬דרך‬
‫חיסון או דרך חולי ‪.‬‬
‫מערכת החיסון האדפטיבית פועלת נגד אנטיגן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגן – הוא חומר (בדרך כלל חלבון) שיגרום לתגובה חיסונית ספציפית ‪ .‬התגובה‬ ‫‪‬‬
‫תהיה כנגד החיידק או החלבון המסוים (שמקורו בחיידק או בוירוס) ‪ .‬אין צורך‬
‫בהזרקה או כניסה של הפתוגן בשלמותו על מנת לעורר תגובה חיסונית ‪.‬‬
‫אנטיגן אחד יכול להכיל כמה אזורים שונים שיזוהו‬ ‫‪‬‬
‫כל אחד ע"י נוגדן אחר ‪ .‬אזור כזה נקרא ‪. epitope‬‬
‫אפיטופ נקרא גם ‪ . antigenic determinants‬כלומר‬
‫לאנטיגן אחד יכולים להיות כמה אזורים שהגוף‬
‫יסנטז כנגדם נוגדנים ‪ .‬בתמונה ‪ :‬הכחול – זה‬
‫החלבון ששייך למחולל המחלה ‪ .‬בירוק‪ ,‬צהוב וורוד‬
‫– אלה האפיטופים שהם האתר על החלבון שנגדם מיוצר הנוגדן ‪.‬‬
‫מאפייני מערכת החיסון הנרכשת ‪:‬‬
‫יכולת בליעה – לחלק מהתאים השייכים אליה יש יכולת בליעה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת להרוג – ישנם תאים השייכים למערכת חיסונית זו שיש להם יכולת להרוג‬ ‫‪‬‬
‫תאים אחרים ‪.‬‬
‫מייצרת נוגדנים – נוגדנים הם מולקולות בעלות יכולת הכרה ספציפית ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מערכת תקשורת – מערכת זו אחראית על העברת מידע למערכת החיסון בנוגע‬ ‫‪‬‬
‫לקיומו של זיהום ‪ .‬תאי מערכת החיסון נמצאים בכמות קטנה בכל אברי הגוף ‪ .‬ברגע‬
‫שיש העברת מידע על זיהום במקום מסוים אותם תאים הנמצאים באזור המועד‬
‫לזיהום עוברים שפעול (אקטיבציה) ‪ ,‬ישנה יצירה של הורמונים הפועלים כמערכת‬
‫תקשורת ודרך נוזל הגוף מועבר המידע כך שתאים רחוקים מגיעים אף הם לאזור‬
‫המזוהם ‪ .‬לדוגמא‪ -‬הפרשה של ציטוקינים ‪ ,‬הם מולקולות שמתווכות תהליך דלקתי ‪.‬‬
‫אמצעי זיהוי – תאי מערכת החיסון יכולים לזהות תאים אחרים באמצעות חלבוני‬ ‫‪‬‬
‫ממברנה שנמצאים על פני התאים ‪ .‬כך שכל תא יכול להגיב בנפרד ‪.‬‬
‫בקרה – התגובה החיסונית תפעל כל עוד יש בה צורך ‪ .‬ברגע שיש השמדה של‬ ‫‪‬‬
‫הפתוגן מופסקת התגובה החיסונית ‪.‬‬
‫סיכום – תכונות‬
‫היסוד של מערכת‬
‫החיסון הנרכשת ‪:‬‬

‫מערכת החיסון הנרכשת (ספציפית ‪ ,‬אדפטיבית) מורכבת משני גורמים ‪:‬‬

‫חסינות הומורלית – ייצור הנוגדנים ‪ .‬נוגדנים אלו חומרים שמופרשים ע"י תאי‬ ‫‪‬‬
‫הלימפוציטים מסוג ‪ B‬ונמצאים בנוזלי הגוף ‪ .‬תפקידם הוא לקשור אנטיגנים ולנטרל‬
‫אותם ‪ .‬נוגדנים שונים נוצרים בזמנים שונים לאחר פלישת האנטיגן והם בעלי‬
‫פעילויות ביולוגיות שונות ‪.‬‬
‫חסינות תאית – ‪ – cell mediated immunity‬משתתפים בה תאי ‪ . T‬תאי ‪ T‬אינם‬ ‫‪‬‬
‫פועלים כנגד אנטיגן מסיס ‪ ,‬המצוי כחלבון חופשי בנוזלי הגוף (כלומר לא יזהו חלבון‬
‫חיידקי) ‪ .‬אלא הם רואים את האנטיגן רק כאשר הוא מוצג על גבי תאי הגוף ‪ .‬ישנן‬
‫מספר תת‪-‬אוכלוסיות של תאי ‪ , T‬בעלות תפקידים שונים ‪.‬‬
‫חסינות תאית – הרחבה ‪:‬‬
‫‪ : T killers – TK‬תאים ציטוטוקסיים ‪ .‬הם תופסים תאים המודבקים בוירוסים או תאים‬ ‫‪‬‬
‫סרטניים ‪ .‬לדוגמא – כאשר וירוס מדביק תא כלשהו הוא יוצא בהנצה ולכן חלק‬
‫מהחלבונים הויראליים יופיעו על פני התא המודבק ‪ .‬תאי ‪ TK‬יודעים לזהות את‬
‫החלבונים הללו והם נצמדים לתא המודבק ומביאים למותו (‪. )host defense‬‬
‫‪ – T helpers – TH‬עוזרים לתאים בלעניים בפירוק הפתוגן שבלעו ‪ .‬כאשר‬ ‫‪‬‬
‫מיקרובקטריה נבלעים ע"י מאקרופאג ‪ ,‬הם אינם עוברים עיכול ‪ .‬זאת מכיוון שאין‬
‫איחוי בין בועית הבליעה והליזוזום בתוך תא המקרופאג ‪ .‬חלק מחלבוני החיידק‬
‫(אנטיגנים) מופיעים על פני המקרופאג ‪ ,‬ואם תא ‪ TH‬מזהה את האנטיגנים על‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫המקרופאג הוא נקשר אליו ועובר אקטיבציה ‪ .‬כתוצאה מכך מתאפשר האיחוי בין‬
‫בועית הבליעה והליזוזום והמיקרובקטריה מחוסל ‪.‬‬
‫מח העצם ‪:‬‬
‫מקורם של כל תאי הדם הוא במח העצם ‪ ,‬בתא אב‬ ‫‪‬‬
‫– ‪ , pluripotent hematopoietic stem cell‬שממנו‬
‫מתפתחים כל התאים ‪.‬‬
‫התאים שמרכיבים את מערכת החיסון הם תאי הדם‬ ‫‪‬‬
‫הלבנים – ‪. WBC‬‬
‫התמיינות התאים הלבנים ‪ :‬תא אב המטופואטי ‪‬‬ ‫‪‬‬
‫תא מיילואידי ‪ ‬נויטרופילים ‪ ,‬אאוזינופילים ‪,‬‬
‫בזופילים ‪ ,‬מונוציטים ‪.‬‬
‫התמיינות נוספת ‪ :‬תא אב המטופואטי ‪ ‬תא‬ ‫‪‬‬
‫לימפואידי ‪ ‬לימפוציטים – ‪. B , T , NK‬‬
‫בנוסף התא ההמטופואטי מתמיין גם לאריתרוציטים‬ ‫‪‬‬
‫(תאים אדומים) ולטסיות ‪.‬‬
‫מיילואידים – ‪: myeloid‬‬
‫סדרה של תאים המכילים בתוכם גרנולות ‪ .‬מהווים כ‪-‬‬
‫‪ 70%‬מהתאים בדם ‪ .‬נקראים גם תאים גרנולוציטים ‪.‬‬
‫נויטרופילים – נבצעים בצביעה ניטרלית ‪ .‬תאים פגוציטים אשר מאקטבים מנגנונים‬ ‫‪‬‬
‫להרג החיידק הפולש ‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר הם יפגשו בפתוגן הם ייגרמו להרג שלו ‪.‬‬
‫אאוזינופילים – הרג של טפילים המסומנים ע"י נוגדנים ‪ .‬מגיבים בעיקר לתולעים‬ ‫‪‬‬
‫טפיליות ‪.‬‬
‫באזופילים – מצויים בנוזל הדם ‪ ,‬אך תפקידם אינו ידוע ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי מאסט – ‪ – mast‬מכילים גרנולות של היסטמין ‪ ,‬מביאים לתגובה אלרגית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מונוציטים – מהם מתמיינים התאים הבלעניים (ברקמות) – מאקרופגים ‪ .‬תפקידי‬ ‫‪‬‬
‫המאקרופגים הם בפאגוציטוזה והצגת אנטיגנים בפני תאי ‪ B‬ו‪. T-‬‬
‫לימפואידים – ‪: lymphoid‬‬
‫תאי ‪ – B‬תאים שמתמיינים במח העצם ‪ .‬הם מהווים את מקור הנוגדנים – עם קבלת‬ ‫‪‬‬
‫הסיגנל המתאים הם מתמיינים לתאי פלזמה ‪ -‬בית חרושת לנוגדנים ‪.‬‬
‫תאי ‪ – T‬תאים שמתמיינים בבלוטת התימוס (איבר לימפתי הממוקם מעל הלב) ‪ .‬אלו‬ ‫‪‬‬
‫תאים אקטיביים שהורגים פתוגנים ‪.‬‬
‫תאי )‪ – NK (natural killers‬תאי הרג טבעיים ‪ .‬מקורם במח העצם והם מסתובבים‬ ‫‪‬‬
‫בדם ובמערכת הלימפה ‪ .‬כאשר הם באים במגע עם תא המודבק בוירוס או תא‬
‫סרטני ‪ ,‬הם עוברים אקטיבציה והורגים את התא ע"י החדרת גרנולות שעושות‬
‫אינדוקציה לאפופטוזיס (מוות) של התא הפולש ‪ .‬הגנולות מכילות אנזימים‬
‫ליזוזומליים שמפרקים הכל – פוליסכרידים ‪ ,‬פרוטאינים וכו ‪.‬‬
‫התאים הללו עוברים מהדם לבלוטות הלימפה ‪ ,‬ושם עוברים התמיינות נוספת ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬תאי ‪ B ‬תא פלזמה (המייצר נוגדנים) ‪.‬‬
‫‪ o‬תא ‪ T ‬תא ‪ T‬משופעל ‪.‬‬
‫‪ o‬תאי ‪ NK ‬תא משופעל היכול להרוג את התא המודבק בוירוס ‪ /‬התא‬
‫הסרטני ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תא דנדריטי ‪:‬‬

‫שמו ניתן לו עקב צורתו ‪ .‬מדובר בתא בלעני ‪ ,‬שמקורו במח העצם ‪ .‬תאים דנדריטים‬ ‫‪‬‬
‫קושרים אנטיגנים באתרים פריפריאליים (בהיקף הגוף) ומציגים אותם בפני תאי‬
‫מערכת החיסון בקשרי הלימפה ‪ .‬תאי ‪ B‬ו‪ T-‬הם שייצרו תגובה חיסונית כנגד‬
‫האנטיגן‪.‬‬
‫תא דנדריט שונה ממאקרופג בכך שתפקידו של תא הדנדריט הוא לתפוס פולש זר‬ ‫‪‬‬
‫ולהביאו בפני תאי מערכת החיסון במערכת הלימפה ‪ .‬מאקרופג לעומת זאת מזהה‬
‫אנטיגן והורג אותו במקום ‪.‬‬
‫אברי מערכת החיסון ‪:‬‬
‫שקדים‬ ‫‪‬‬
‫בלוטות לימפה‬ ‫‪‬‬
‫טחול‬ ‫‪‬‬
‫צינורות לימפה‬ ‫‪‬‬
‫בלוטת התימוס‬ ‫‪‬‬
‫תוספתן‬ ‫‪‬‬
‫מח העצם‬ ‫‪‬‬
‫המערכת הלימפתית ‪:‬‬
‫מזון ונוזלים מגיעים מהנימים אל הרקמות ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר שכל הרקמות והאברים צרכו את‬
‫המזון והנוזלים ‪ ,‬מערכת צינורות הלימפה ‪ ,‬אשר נמצאת במקביל לכלי הדם ‪,‬‬
‫מעבירה את העודפים והפסולת (שהופרשו מהתאים ) מהרקמות השונות אל הלב ‪.‬‬
‫הריכוז הגדול של הלימפוציטים הוא בקשרי הלימפה ‪ .‬באזורים אלה יש סינון של נוזל‬ ‫‪‬‬
‫הדם ‪ ,‬כך שכל תאי הדם הלבנים שקשרו פתוגנים שונים ‪ ,‬יכולים להביא אותם בפני‬
‫תאי ‪ B‬ו‪ T-‬שנמצאים בשפע בקשרי הלימפה ‪.‬‬
‫מרכיבי המערכת ‪ :‬מח העצם ‪ ,‬בלוטת התימוס ‪ ,‬קשרי לימפה ‪ ,‬כלי לימפה ‪ ,‬טחות‬ ‫‪‬‬
‫וזקיקים לימפתיים ‪.‬‬
‫מערכת הלימפה מתנקזת לצינור גדול ומרכזי – צינור החזה – ‪ , thoracic duct‬אשר‬ ‫‪‬‬
‫מתחבר לאחד הוורידים הגדולים כך שכל מה שנמצא במערכת הלימפה חוזר‬
‫למערכת הדם ‪.‬‬
‫צינורות הלימפה מסתעפים לנימים המגיעים לכל אברי הגוף ‪ .‬נוזלים בין תאיים‬ ‫‪‬‬
‫נסחפים ונשאבים לתוך נימי הלימפה‪.‬‬
‫הלימפוציטים ‪ ,‬ובעיקר תאי ‪ , T‬אינם שוהים באיברים הלימפואידים זמן ממושך ‪ .‬הם‬ ‫‪‬‬
‫נעים בגוף דרך הרקמות והאברים הלימפואידים אל הדם ‪ ,‬וחוזרים מהדם את‬
‫הלימפה ‪.‬‬
‫תנועה זו חיונית לפעולת מערכת החיסון שכן התנועה המתמדת מאפשרת תחלופה‬ ‫‪‬‬
‫שלהם ‪ ,‬מאפשרת פגישה בין אוכלוסיות שונות של לימפוציטים עם תאים אחרים‬
‫ממערכת החיסון וכך מאפשרת מפגש עם אנטיגנים ‪.‬‬
‫לנימי הלימפה יכולים להיכנס גם חיידקים ‪ ,‬וירוסים וגופים זרים שהזדמנו למקום וכן‬ ‫‪‬‬
‫תאי דם לבנים ‪ .‬האנטיגנים והתאים שחדרו ללימפה נלכדים בתוך קשרי הלימפה‬
‫המפוזרים בגוף ‪.‬‬
‫צינורות הלימפה מתחברים לצינור אחד גדול שנקרא ‪ . thoracic duct‬זהו צינור‬ ‫‪‬‬
‫לימפה בבית החזה שמתחבר לוריד הנבוב שמוביל דם ללב ‪ .‬שם מתערבב נוזל‬
‫הלימפה בדם הוורידי ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫המפגש בין האנטיגן עם הלימפוציטים נקבע על פי אופי האנטיגן ואופן חדירתו לגוף ‪:‬‬
‫אנטיגן שחודר ישירות לדם – ייפגש במונוציטים או במאקרופגים שיש בכבד ובטחול ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגן שחודר לרקמות (עור או שריר) ‪ -‬נסחף באמצעות לימפה לקשר לימפה סמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגן שאינו נייד (כגון במקרה של השתלה) ‪ -‬ייפגש בלימפוציטים במקום שבו הוא‬ ‫‪‬‬
‫נמצא ברקמה ‪.‬‬
‫הלימפוציטים עוברים שפעול ע"י האנטיגן ומופעלים ע"י גורמי גידול ייחודיים שמופרשים‬
‫ממאקרופגים ומלימפוציטים ‪ .‬הם עוברים סדרה של חלוקות ומתמיינים לתאי פעולה ולתאי‬
‫זיכרון ‪.‬‬
‫בהתמיינות הלימפוציטים מבחינים בשני שלבים ‪:‬‬
‫התמיינות מוקדמת – שאיננה תלויה בנוכחות אנטיגן ‪ .‬בשלב הזה מתפתחים מתא‬ ‫‪.1‬‬
‫אב פלואיפוטנטי תאי ‪ B‬ותאי ‪ . T‬תאים אלו מסוגלים להכיר אנטיגנים שונים ולפתח‬
‫נגדם תגובה חיסונית ‪ .‬בשלב הזה התאים נקראים נאיבים ‪ ,‬כיוון שהם עוד לא פגשו‬
‫עדיין פתוגן או אנטיגן ‪.‬‬
‫התמיינות התלויה באנטיגן – בשלב הזה מתמיינים תאי ‪ T‬שהופעלו ע"י האנטיגן‬ ‫‪.2‬‬
‫לתאי פעולה ולתאי זיכרון ‪ ,‬ותאי ‪ B‬שהופעולו לתאי פלסמה המייצרים נוגדנים ‪.‬‬

‫‪14.6.20‬‬
‫המשך מערכת החיסון (מצגת ‪)13‬‬
‫הפעלת מערכת החיסון ‪:‬‬
‫מערכת החיסון האדפטיבית פועלת באמצעות תאים לימפוציטים מסוג ‪ B‬ומסוג ‪. T‬‬
‫תאי ‪ -B‬הם תאים שמתווכים את ייצור הנוגדנים ‪ .‬נוגדנים נקראים ‪immunoglobulins‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . – IG‬הנוגדנים מסתובבים בנוזלי הגוף עד אשר הם פוגשים את האנטיגן שגרם‬
‫ליצירתם ‪.‬‬
‫קישור של נוגדן לאנטיגן – גורם לניטרול האנטיגן ו‪/‬או סימון שלו לתאים פגוציטים‬ ‫‪‬‬
‫(בלעניים) שיגיעו לבלוע ולפרק את האנטיגן ‪.‬‬
‫תאי ‪ – T‬מתווכים תגובה כנגד אנטיגן שמוצג על פני תאים וכך מזהים פתוגנים תוך‬ ‫‪‬‬
‫תאיים ויכולים לפגוע בתא המודבק או לעורר מנגנונים בתא להרג הפתוגן ‪.‬‬
‫תאי ‪ T‬ותאי ‪ B‬מתמיינים במח העצם מתא ראשוני‪ . progenitor -‬לאחר מכן תאי ‪T‬‬ ‫‪‬‬
‫מתמיינים בבלוטת התימוס ותאי ‪ B‬מתמיינים במח העצם ‪ .‬שני סוגי התאים‬
‫מאוקטבים (משופעלים) ע"י אנטיגן זר בבלוטות לימפה והופכים לתאים אפקטורים‬
‫(מלשון אפקט ‪ ,‬יש להם יכולת לפעול) – תא ‪ T‬יוכל להרוג ‪ ,‬ותא ‪ B‬יוכל לייצר נוגדנים‬
‫בתור תא פלסמה ‪.‬‬
‫בלוטת התימוס היא איבר חיוני שמתפתח כבר בשלב העוברי ולקראת גיל עשר הוא‬ ‫‪‬‬
‫מתנוון ‪ .‬הוצאת בלוטת התימוס בסמוך ללידה יכולה לגרום למוות ‪.‬‬
‫תאי ‪ B‬אפקטוריים הם תאי פלזמה שמפרישים נוגדנים ‪ .‬הנוגדנים מתפזרים עם זרם‬ ‫‪‬‬
‫הדם ולכן פועלים באופן מפושט בכל מקום בגוף ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תאי ‪ T‬אפקטוריים הם תאים שמפרישים ציטוקינים ‪ ,‬שהם חלבונים קטנים שיש להם‬ ‫‪‬‬
‫תפקיד בתיווך ובתקשורת של התגובה החיסונית ‪ .‬הם פועלים באופן מקומי ‪ .‬והם‬
‫למעשה מתווכי דלקת ויוצרים את התופעות הדלקתיות ‪.‬‬
‫יש שלושה סוגים של תאי ‪: T‬‬
‫‪ – CTL – cyroroxic T cell‬הורגים באופן ישיר את התא המודבק בפתוגן ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ – TH – helper T cells‬עוזרים לאקטב תאים מקרופגים ‪ ,‬תאי ‪ , B‬תאים דנדריטים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ותאים ציטוטוקסיים ע"י הפרשת ציטוקינים וחלבונים מסויימים ‪.‬‬
‫‪ – Regulatory (suppressor) T cells‬מעכבים את פעולת תאי ה‪ T-‬המסייעים ותאי ה‪-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ T‬ההורגים ‪.‬‬
‫התגובה ההומורלית – ייצור נוגדנים (אימונוגלובולינים) ע"י תאי ‪: B‬‬
‫‪: Clonal selection theory‬‬
‫תאי ‪ B‬יכולים להגיב למגוון עצום של פתוגנים ולייצר נוגדנים ספציפיים לכל פתוגן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת זאת טמונה בתיאורית ה‪. clonal selection -‬‬
‫לפי תיאוריה זו ‪ ,‬תאי ‪ B‬הנוצרים בתחילה – נוצרים באופן רנדומלי נגד אנטיגנים‬ ‫‪‬‬
‫מסוימים ‪ ,‬בלי שהם פגשו אותם ובצורה אקראית ‪ .‬יש ביטוי של קולטן על פני תאי ‪B‬‬
‫שמתאים לאנטיגן מסוים ‪ .‬ברגע שיש מפגש של תא ‪ B‬עם אנטיגן שמתאים לקולטנים‬
‫שעל פני התא ‪ , B‬זה גורם לאקטיבציה של תא ‪ B‬הספציפי ולפרוליפרציה (התרבות ‪,‬‬
‫חלוקה) שלו ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בהתחלה ‪ ,‬לפני האקטיבציה ‪ ,‬יש כמה סוגי תאי ‪ B‬עם קולטנים שונים‬ ‫‪‬‬
‫המתאימים לאנטיגנים שונים (בלי מפגש באנטיגן) ‪ .‬ברגע שאנטיגן מתאים לרצפטור‬
‫ספציפי זה הוא גורם לתא ה‪ B-‬ליצור המון תאי ‪ B‬שקושרים גם הם את האנטיגן‬
‫הזה ‪ ,‬ואז כל תאי ה‪ B-‬האלה יהפכו להיות מפרישי נוגדנים ‪ .‬כלומר‪ ,‬מתא אחד‬
‫מקבלים אוכלוסיה שלמה של תאים זהים המפרישים נוגדנים המסיסים בזרם הדם ‪.‬‬
‫אז כל תא כזה הוא בסיס לאוכלוסייה שיכולה להיווצר ממנו ‪ ,‬במקרה של שפעול ‪.‬‬
‫חלק מהלימפוציטים עוברים לייצור נוגדנים שמופרשים לסביבה והם נקשרים לאנטיגן‬ ‫‪‬‬
‫באופן ייחודי ‪ .‬וכך ישנה יצירת נוגדנים מזורזת כנגד האנטיגן ‪.‬‬
‫למעשה ‪ ,‬אוכלוסיית הלימפוציטים בגוף מחולקת למשפחות ‪ ,‬או ל‪ clones-‬של תאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לימפוציטים משבט מסוים נושאים קולטנים ממבראנליים בעלי אתר קשירה יחיד‬
‫ובעלי מבנה האופייני לאותו שבט ‪ .‬כך שלימפוציטים שונים נבדלים זה מזה במבנה‬
‫של אתר הקישור של הקולטן שלהם‪.‬‬
‫תאי ‪: B‬‬
‫תאי ה‪ B-‬הם תאי אב לתאי פלזמה האחראיים לייצור הנוגדנים בגוף ‪ .‬בנוסף ‪ ,‬תאי ‪B‬‬ ‫‪‬‬
‫מתמיינים בעקבות חשיפה לאנטיגן לתאי זיכרון ‪.‬‬
‫על מנת להתמיין לתאים מייצרי נוגדנים זקוקים תאי ‪ B‬גם לנוכחות אנטיגן וגם לסיוע‬ ‫‪‬‬
‫של תאי ‪ T‬שהופעלו ע"י אנטיגן ‪ .‬סוג הנוגדנים המיוצר ע"י אוכלוסייה של תאי ‪ B‬זהה‬
‫לסוג הקולטנים הנמצאים על פני תאי השבט ‪.‬‬
‫בגוף של כל אחד מאיתנו ישנו אוסף גדול של תאי זיכרון שמקורם במחלות שחלינו‬ ‫‪‬‬
‫ובחיסונים שקיבלנו ‪.‬‬
‫לכל אחד מאיתנו יש בדם אוסף של לימפוציטים מסוגים שונים – תאים נאיביים ‪ ,‬תאים‬
‫משופעלים (אפקטוריים) ותאי זיכרון ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫כאשר תא נאיבי פוגש באנטיגן בפעם הראשונה ‪ ,‬הוא גורם לשפעול ויצירת תאים‬ ‫‪‬‬
‫אפקטורים ליצירת התגובה החיסונית ‪ .‬חלק מהתאים הללו ששופעלו (הנאיבים)‬
‫מתמיינים לתאי זיכרון – שישופעלו באופן מהיר בפגישה נוספת עם האנטיגן ‪.‬‬
‫תאי הזיכרון יכולים להגיב באופן מהיר יותר ‪ ,‬יעיל יותר ורגיש יותר לאנטיגן מאשר‬ ‫‪‬‬
‫התאים הנאיבים ‪ .‬בנוסף לכך ‪ ,‬הנוגדנים הנוצרים כתוצאה מהמפגש השניוני בעלי‬
‫זיקה גדולה יותר לאנטיגן ‪.‬‬
‫לנוגדנים יש שני אתרי קישור זהים לאנטיגן ‪ ,‬כמו שתי זרועות בהן הם יכולים לתפוס‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגנים ‪ .‬ולכן הם נקראים – ביוולנטיים – ‪. bivalent‬‬
‫כתלות במספר הדרטרמיננטות (=אתר ספציפי על האנטיגן שמזוהה ע"י הנוגדן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נקרא גם אפיטופ) האנטיגניות שיש על האנטיגן ‪ ,‬הנוגדנים יכולים ליצור קומפלקסים‬
‫קטנים של אנטיגן‪-‬נוגדן (‪ . )A-C‬כלומר ‪ ,‬לאנטיגן אחד מיוצרים כמה סוגי נוגדנים ‪.‬‬
‫לרוב האנטיגנים יש כמה וכמה דרטמיננטות ולכן נוצר קומפלקס גדול תלת מימדי (‪)D‬‬ ‫‪‬‬
‫של נוגדנים שונים נגד דרטרמיננטות שונות ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מבנה האימונוגלובולינים ‪:‬‬

‫כל נוגדן בנוי משתי זרועות ‪ ,‬והאנטיגן נקשר לקצה כל זרוע‬
‫(ולא לרווח שבין הזרועות) ‪.‬‬
‫מולקולת הנוגדן מורכבת מארבע שרשראות פוליפפטדיות ‪:‬‬
‫שתיים כבדות וזהות זו לזו – שרשראות ‪( H‬בכחול)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שתיים קלות וזהות זו לזו – שרשראות ‪( L‬בירוק) ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גם בשרשרת הקלה וגם בכבדה מבחינים בשני סוגי אזורים ‪:‬‬
‫האזור המשתנה – ‪ – V‬כלומר רצף חומצות האמינו בו‬ ‫‪‬‬
‫שונה ממולקולה למולקולה ‪ .‬האזור המשתנה בכל‬
‫השרשראות הוא קצה הזרוע – המקום בו נתפס האפיטופ‬
‫של האנטיגן ‪ .‬וזה הגיוני כיוון שהקצה צריך להיות מותאם‬
‫באופן מושלם לאנטיגן הספציפי ולכן צריך שישתנה מנוגדן לנוגדן ‪.‬‬
‫האזור הקבוע ‪ – C-‬בשרשרת הכבדה האזור הקבוע ארוך פי שלושה מזה‬ ‫‪‬‬
‫שבשרשרת הקלה ‪.‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬אפשר לחלק את הרצפים שבשרשראות הקלות והכבדות למתחמים ‪ ,‬לכל מתחם יש‬
‫תפקיד ביולוגי מוגדר ‪ :‬הקצה הוא הקושר את האנטיגן ‪ ,‬בסיס השרשרת הכבדה ‪ ,‬באזור‬
‫הקבוע שלה ‪ ,‬משמש לקישור של מאקרופגים ‪ ,‬ולמערכת המשלים (פירוט בהמשך) ‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫גם לאזור הקבוע יש תפקיד בנוגדן ‪.‬‬
‫יש שני סוגים של שרשרת קלה ‪ ,‬ותשעה סוגים של שרשרת כבדה ‪ .‬שוני זה בין השרשראות‬
‫הביא לחלוקה לחמש קבוצות של אימונוגלובולינים ‪. lgG , lgA , lgM , lgD , lgE :‬‬
‫יש חלוקה לחמש קבוצות של אימונוגלובולינים ‪:‬‬
‫נוגדנים מקבוצת ה‪: lgM -‬‬
‫נוגדנים אלו נמצאים בעיקר בדם ‪ .‬זוהי קבוצת הנוגדנים הראשונה המופיעה בגוף‬ ‫‪‬‬
‫לאחר חדירת אנטיגן ‪.‬‬
‫מולקולות אלה יכולות לגרום לאופסוניזציה (בליעה) של האנטיגן ולהפעלת מערכת‬ ‫‪‬‬
‫המשלים ‪.‬‬
‫ה‪ lgM -‬הוא פנטמר שמורכב מחמש יחידות ‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא לא מסתובב לבד אלא‬ ‫‪‬‬
‫בקבוצות של חמש ‪.‬‬
‫נוגדנים מקבוצת ‪: lgG‬‬
‫נוגדנים אלה יעילים במיוחד בנטרול רעלנית ‪ ,‬חיידקים ונגיפים ‪ .‬הם מפעילים את‬ ‫‪‬‬
‫המשלים וגורמים לאופסוניזציה ‪.‬‬
‫בתגובה השניונית ריכוז ה‪ lgG -‬משתנה ‪ -‬ועולה לרמות גבוהות ביחס לרמתו‬ ‫‪‬‬
‫בתגובה ראשונית (כלומר‪ ,‬כאשר תאי הזיכרון פועלים‪ .‬לפי ריכוז הנוגדן הזה ניתן‬
‫לראות בבדיקות דם האם הגוף נמצא בתגובה ראושנית או בתגובה שניונית) ‪.‬‬
‫הם היחידים שעוברים את המחסום אם‪-‬עובר ובכך מקנים לתינוק הגנה ראשונית –‬ ‫‪‬‬
‫חסינות פסיבית בשבועות הראשונים לחייו ‪.‬‬
‫נוגדנים אלה נקשרים דרך ה‪ FC -‬שלהם (= השרשרת הכבדה הלא משתנה )‬ ‫‪‬‬
‫לקולטנים ספציפיים על נויטרופילים ועל מאקרופגים (רצפטורי ‪ , )FC‬ואז הפאגוציטים‬
‫הורסים ומפרקים את הפתוגן שגרם למחלה ושתפוס בנוגדן ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫נוגדנים מסוג ‪: lgA‬‬

‫נוגדנים אלו נמצאים בהפרשות הגוף השונות – רוק ‪ ,‬דמעות ‪ ,‬חלב ‪ ,‬נוזלים שיש‬ ‫‪‬‬
‫במעי ובמערכת הנשימה ‪.‬‬
‫נוגדנים מסוג זה נמצאים בנוזלים בצורה דימרית – זוגות זוגות (לא מסתובבים לבד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוגדנים מסוג ‪: lgE‬‬
‫קשורים לתגובה אלרגית ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר שהם מופרשים מתאי ‪ , B‬נוגדנים אלה נקשרים באמצעות ה‪ FC-‬שלהם (האזור‬ ‫‪‬‬
‫הקבוע בשרשרת הכבדה) לתאי ‪ mast‬ברקמות ולבזופילים בזרם הדם ‪ .‬קישור זה‬
‫גורם להפרשת ציטוקינים והיסטמין (‪ ‬תגובה אלרגית) ‪.‬‬
‫לתאי ‪ mast‬ולבזופילים יש קולטני ‪ FC‬לסוגים שונים של ‪ . lgE‬כאשר ה‪ lgE -‬נקשרים‬ ‫‪‬‬
‫לקולטנים אלו הם משתמשים כקולטנים לאנטיגנים ‪ .‬קישור של אנטיגן ל‪lgE-‬‬
‫הממברנלי מביא להפרשת היסטמין ‪.‬‬
‫הנוגדנים נוצרים בעיקר באיברי הלימפה השניוניים ומתפזרים בגוף דרך מערכת הלימפה‬
‫והדם ‪ .‬כאשר הנוגדנים פוגשים באנטיגן מוכר הם נקשרים אליו ויוצרים איתו תצמיד – באתר‬
‫הקישור המתאים לכך ‪ .‬אז נעשית הפעלה של מערכות ההשמדה והסילוק של האנטיגן ע"י‬
‫החלק הקבוע של מולקולות הנוגדן ‪.‬‬
‫קומפלקסים אימונים – חיבור בין נוגדן לאנטיגן ‪:‬‬
‫בתחילת הזיהום יש רק אנטיגנים בדם והרמה שלהם עולה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המערכת האדפטיבית נכנסת לפעולה ‪ ,‬מתחילה לייצר את הנוגדנים נגד האנטיגן‬ ‫‪‬‬
‫ונוצר קומפלקס אימוני – חיבור בין נוגדן ואנטיגן ‪ .‬והרמה שלהם מתחילה לעלות ‪.‬‬
‫כשרמת הנוגדנים גדלה נוצרים קומפלקסים אימונים שמתחברים יחד ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תודות לקומפלקסים האלה רמת האנטיגן החופשי נעלמת מהדם משום שהנוגדן‬ ‫‪‬‬
‫מוביל את החיידק לתא פאגוציט ‪.‬‬
‫כאשר רמת האנטיגן יורדת הנוגדנים משייטים לבד ולא יוצרים קומפלקס ‪ .‬בשלב‬ ‫‪‬‬
‫הזה ישנה ירידה בתהליך החיסוני ‪.‬‬
‫תגובה ראשונית ותגובה שניונית ‪:‬‬
‫מערכת החיסון "זוכרת" גירויים שנתקלה בהם בעבר ‪ ,‬דבר המאפשר לה להגיב‬ ‫‪‬‬
‫ביעילות נגד גירויים אלה בעתיד ‪ .‬הזיכרון הזה נקרא "זיכרון חיסוני" והוא זיכרון‬
‫לטווח ארוך ‪.‬‬
‫התגובה המתפתחת לאחר החשיפה של הגוף לאנטיגן נקראת "תגובה ראשונית"‬ ‫‪‬‬
‫והתגובה המתפתחת לאחר החשיפה השניה של הגוף לאנטיגן נקראת "תגובה‬
‫חיסונית שניונית" ‪.‬‬
‫ההבדל בין התגובה הראשונית לשניונית נובע מכך שלאחר המפגש הראשון עם‬ ‫‪‬‬
‫האנטיגן נוצרים תאי זיכרון ‪ .‬לאחר שהם נוצרים הם נמצאים בזרם הדם וכך ישנה‬
‫עליה בסיכוי של אנטיגן לפגוש לימפוציט עם קולטנים מתאימים ‪.‬‬
‫בנוסף לכך הנוגדנים הנוצרים כתוצאה מהמפגש השניוני בעלי זיקה גדולה יותר‬ ‫‪‬‬
‫לאנטיגן ‪.‬‬
‫בגוף של כל אחד מאיתנו ישנו אוסף גדול של תאי זיכרון שמקורם במחלות שחלינו‬ ‫‪‬‬
‫ובחיסונים שקיבלנו ‪.‬‬
‫נוגדנים מקבוצת ‪ , lgM‬הנמצאים בעיקר בדם ‪ ,‬היא קבוצת הנוגדנים הראשונה‬ ‫‪‬‬
‫המופיעה בגוף לאחר חדירת אנטיגן ‪ .‬מולקולות אלה יכולות לגרום לאופסוניזציה‬
‫(בליעה) של האנטיגן ולהפעלת מערכת המשלים ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫מערכת המשלים ‪:‬‬

‫הינה מערכת חלבוני פלסמה הפועלים יחד על מנת לתקוף פתוגנים חוץ תאיים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת זו מופעלת או ע"י פתוגן או ע"י קישור נוגדן לפתוגן ‪ .‬הפתוגן מוקף בחלבוני‬ ‫‪‬‬
‫המשלים ומועבר לפגוציטים או שמערכת המשלים מפרקת והורגת אותו ‪.‬‬
‫בתגובה הראשונית נוגדנים מקבוצת ‪ lgG‬מופיעים לאחר הנוגדנים מסוג ‪ . lgM‬בתגובה‬
‫השניונית ריכוז ה‪ lgG-‬עולה בהרבה ‪.‬‬
‫התגובה התאית – מתווכת ע"י תאי ‪: T‬‬
‫התגובה התאית נעשית ע"י תאי ‪. T‬‬ ‫‪‬‬
‫מאחר ותגובתם של תאי ‪ T‬תלויה במגע ישיר עם תא מציג אנטיגן ‪ ,‬לתאי ‪ T‬יש קולטן‬ ‫‪‬‬
‫שאינו מסיס אלא קשור לממברנה – )‪. T cell receptor (TCRs‬‬
‫תאי ‪ T‬נאיבים ‪ ,‬צריכים להיות משופעלים על מנת לעבור פרוליפרציה ‪ ,‬להרוג או‬ ‫‪‬‬
‫לסייע לתאים אחרים ‪ .‬אקטיבציה זו מתרחשת באברי מערכת הלימפה על גבי תאים‬
‫דנדריטים משופעלים ‪.‬‬
‫תאים דנדריטים משופעלים (לאחר שבלעו אנטיגן זר) מציגים על פניהם את‬ ‫‪‬‬
‫האנטיגנים הזרים באמצעות מולקולת ‪ . MHC‬הצגת האנטיגן יכולה לגרום לשפעול‬
‫תאי ‪ T‬או לדיכויים ‪.‬‬
‫תאים דנדריטים משופעלים מציגים על פניהם שלושה סוגי חלבונים ‪:‬‬
‫‪ – MHC proteins‬שמציגים פפטיד לתאי ‪. T‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Co- stimulatory proteins‬שנקשרים לקולטנים שונים על פני תא ה‪. T-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Cell-cell adhesion molecules‬שמאפשרים קישור ארוך של תא ‪ T‬לדנדריט למשך‬ ‫‪‬‬
‫כמה שעות ‪ ,‬על מנת שתא ‪ T‬יהפוך לפעיל ‪.‬‬
‫‪: Cytotoxic T cells – CTL‬‬
‫מגנים על התאים בפני פתוגנים תוך תאיים ‪ ,‬כמו וירוסים וחיידקים מסוימים ‪ ,‬ע"י‬ ‫‪‬‬
‫הרג התא לפני שהגורם הפתוגני יוכל לברוח לתא סמוך ‪.‬‬
‫ישנם שני מנגנונים של הרג ע"י תאי ‪ , T‬שניהם מובילים לכך שהתא המודבק מבצע‬ ‫‪‬‬
‫אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן ) ‪ .‬תאי ‪ T‬ציטוטוקסים (הורגים) נצמדים לתא המודבק‬
‫וגורמים לו למות בשתי דרכים שונות ‪.‬‬
‫במנגנון הראשון – תא ה‪ T-‬משחרר ‪ perforin‬שזה חלבון שיוצר פוארות בממברנת‬ ‫‪‬‬
‫התא ‪ ,‬יחד עם אנזימים פרוטאוליטים ‪ .‬הדבר יוצר העברת מידע בתוך התא המדבק‬
‫לאפופטוזיס ‪.‬‬
‫במנגנון ההרג השני – חלבון שנמצא על פני ממברנת תאי ‪ T‬שנקרא ‪, fas ligand‬‬ ‫‪‬‬
‫נקשר לקולטן ‪ fas‬שעל פני התא המודבק וזה מעביר סיגנל תאי לאפופטוזיס ‪ ,‬ע"י‬
‫הפעלת חלבוני קספאזות שיש להם תפקיד באפופטוזיס ‪.‬‬

‫‪: Helper T cells‬‬

‫תאי ‪ Th‬מגוייסים להגנה גם בפני פתוגנים תוך תאיים ועבור פתוגנים חוץ תאיים ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫הם מסייעים לתאי ‪ B‬לעבור אקטיבציה לייצור נוגדנים ‪ ,‬מסייעים למאקרופגים‬ ‫‪‬‬
‫בתהליך הליעה‪ ,‬ומסייעים באקטיבציה של ‪ – CTL‬תאי ‪ T‬ציטוטוקסים ‪ .‬בנוסף הם‬
‫מסייעים לתאים דנדריטים להישאר במצב מאוקטב ‪.‬‬
‫כאשר תא מציג אנטיגן ומפעיל את תאי ‪ Th‬הם מתמיינים לשני סוגים – ‪ TH1‬ו‪. TH2 -‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי ‪ TH1‬מעורבים בעיקר בזיהום שמקורו בפתוגן תוך תאי ‪ ,‬ותאי ‪ TH2‬מעורבים‬ ‫‪‬‬
‫בעיקר בזיהום במקורו בפתוגן חוץ תאי ‪.‬‬
‫חלבוני ה‪: MHC – major histocompatibility complex -‬‬
‫חלבוני ה‪ MHC-‬מתבטאים על פני כל התאים ‪ ,‬ועליהם בעצם מוצג האנטיגן החוצה‬ ‫‪‬‬
‫למערכת החיסון ‪ .‬זה כמו קולטן הנמצא על הממברנה של התא שתפקידו זה להציג‬
‫אנטיגן לתאי ‪ T‬וגם להבחין בין חלבונים של תאי הגוף לבין חלבונים זרים שמקורם‬
‫בפתוגן ‪.‬‬
‫ישנם שני סוגי ‪ MHC : class I MHC‬ו‪. class II MHC -‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקידם להציג אנטיגן לתאי ‪ . T‬מערכת ה‪ MHC-‬מבחינה בין עצמי לבין זר ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תאי ‪ CTL‬מזהים אנטיגן זר דרך מערכת ה‪ , MHC I -‬ואילו תאי ‪ Th‬מזהים אנטיגן זר‬ ‫‪‬‬
‫דרך מערכת ה‪ . MHC II -‬בשני המקרים הצגת האנטיגן נעשית על גבי תא דנדריט או‬
‫על פני תא המטרה ‪.‬‬
‫המערכת החיסונית התאית והמערכת החיסונית ההומורלית משתפות פעולה ‪:‬‬
‫לדוגמא – תא דנדריט פגש בחיידק שחדר לעור ‪ ,‬תא הדנדריט עובר שפעול ונודד‬ ‫‪‬‬
‫לבלוטת הלימפה הקרובה ‪ .‬שם הוא גורם לשפעול של תאי ‪ T‬שעוברים פרוליפרציה‬
‫ונודדים לאיזור הדלקתי ‪.‬‬
‫עוד דוגמא – תא דנדריט או מקרופג בלעו חלבון זר (הם לא תאי ספציפיים ולכן הם‬ ‫‪‬‬
‫לא יודעים שבלעו חלבון זר ‪ ,‬הם רק חושדים) ‪ ,‬הם מפרקים את החלבון ומציגים‬
‫רכיב קטן (‪ 8-12‬חומצות אמינו) על גבי התא ‪ ,‬בתיווך ה‪ MHC-‬לתא ‪ T‬הלפר ‪ .‬התא ‪T‬‬
‫שנצמד מזהה את האנטיגן כמחולל מחלה ועובר שפעול ‪ .‬ברגע שהוא משופעל הוא‬
‫נקשר לתא ‪ B‬שמתאים לאותו אנטיגן ‪ ,‬מפעיל אותו והופך אותו לתא פלזמה ‪ ,‬ואז תא‬
‫הפלסמה מייצר נוגדנים כנגד האנטיגן ‪.‬‬
‫השפעול מתרחש תמיד ע"י ציטוקינים – חלבונים מתווכי דלקת ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עוד דוגמא לשיתוף הפעולה בין‬

‫המערכות ‪:‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫תא מציג אנטיגן באמצעות מולקולת ה‪ HMC -‬תא ‪ T‬מזהה את האנטיגן ועובר‬ ‫‪‬‬
‫אקטיבציה (באמצעות ציטוקינים) ‪.‬‬
‫תא ה‪ T-‬המשופעל גורם לשפעול תא ‪ T‬ציטוטוקסי שיכול להרוג תאים בשני‬ ‫‪‬‬
‫מנגנונים ‪.‬‬
‫בנוסף יש הפעלה של תאי ‪ T‬מסייעים (‪ T‬הלפר) ‪ ,‬העוזרים גם בתהליך יצירת תאי ‪T‬‬ ‫‪‬‬
‫הורגים ‪ ,‬וגם בתהליך יצירת נוגדנים ע"י תא ‪. B‬‬
‫תא ‪ B‬משופעל ע"י תא ‪ T‬הלפר – הפיכה שלו לתא פסלמה המייצר נוגדנים ‪ ,‬וגם‬ ‫‪‬‬
‫לתא זיכרון שיישאר לתמיד כמערכת החיסון הנרכשת‪.‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬שפעול תא ‪( T‬המקורי) גורם לכך לשפעול מאקרופגים (עליה במאקרופגים)‬ ‫‪‬‬
‫ועליה בפעילותם ‪ ,‬כך שהם יוכלו לבלוע את האנטיגן ולפרק אותו ‪.‬‬
‫הנוגדנים שנוצרים ייקשרו לאנטיגן מסיס (חלבון זר שנמצא בנוזלי הגוף) של אותו סוג‬ ‫‪‬‬
‫שגרם למחלה ‪ ,‬וברגע שהם יצפו אותו וייצרו קומפלקס של אנטיגן‪-‬נוגדן ‪ ,‬אותם‬
‫מאקרופגים שעברו שפעול יוכלו לפרק את האנטיגן המצופה נוגדנים (כאשר‬
‫המאקרופג בולע קומפלקס של אנטיגן‪-‬נוגדן הוא לא יציג את האנטיגן על גבי התא‬
‫כיוון שהוא כבר זיהה בעזרת הנוגדן שמה שהוא בלע אכן היה גורם זר) ‪.‬‬

‫חיסונים‬
‫חיסון זוהי תמיסה המכילה אורגניזם או רכיבי אורגניזמים ומטרתה להשרות אימוניות‬
‫ולהפעיל את מערכת החיסון ‪ .‬ישנם כמה סוגי חיסונים ‪:‬‬
‫א‪ .‬חיסון פעיל ‪:‬‬
‫‪ – Live attenuated vaccines‬חיסון שבו נותנים את גורם המחלה באופן מוחלש ונוצר‬ ‫‪‬‬
‫חיקוי של מחלה מוחלשת מבחינת מערכת החיסון (בדרך כלל לא מרגישים את‬
‫המחלה מבחינת סימפטומים) ‪ .‬יש תגובה תאית וכן יצירת נוגדנים וזיכרון חיסוני‬
‫כנגד מחולל המחלה ‪ .‬החיסון הוא בדרך כלל לכל החיים ללא צורך בחיסון נוסף‬
‫להגברת האפקט ‪ .‬לדוגמא‪ -‬אבעבועות רוח ‪.‬‬
‫‪ – Inactivated killed vaccines‬חיסון שבו משתמשים במיקרואורגניזם מומת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נחשבים בטוחים יותר למרות שלרוב דורשים מתן חיסון נוסף כדי לעורר שוב את‬
‫מערכת החיסון ‪ .‬לדוגמא – חיסון נגד כלבת ופוליו ‪.‬‬
‫‪( – Subunit vaccines‬תת יחידות) ‪ ,‬שימוש בפרגמנטים אנטיגנים (רכיבים של מחולל‬ ‫‪‬‬
‫המחלה ולא את מחולל המחלה עצמו) אשר מעוררים באופן הכי טוב את מערכת‬
‫החיסון ‪ .‬הכנת החיסון נעשית בשיטות של ביולוגיה מולקולרית ‪ .‬לדוגמא‪ -‬חיסון נגד‬
‫וירוס הפטיטיס ‪ B‬הוא חלבון ממעטפת הוירוס שמסונטז בשיטות מולקולריות ‪.‬‬
‫‪ – Conjugated vaccines‬חיסון מצומד ‪ ,‬מיועד לתינוקות לפני גיל ‪ 15-24‬חודשים ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שמערכת החיסון שלהם לא מגיבה טוב לאנטיגנים שלא מעוררים את התגובה‬
‫התאית ‪ .‬לדוגמא – רכיבי פוליסכרידים מקפסולה של וירוסים ‪ .‬לכן רכיבים אלה‬
‫מוצמדים לחלבונים שכן מעוררים את התגובה התאית ‪ .‬כמו החיסון להמופילוס‬
‫אינפלואנזה סוג ‪ , B‬שמגן כבר בגיל חודשיים ‪.‬‬
‫‪ – Nucleic acid vaccines‬נקראים גם חיסוני ‪ . DNA‬מבצעים החדרה של ‪ DNA‬נקי‬ ‫‪‬‬
‫לשריר שבגוף מקודד לחלבון ‪ .‬סוג החיסון הזה עוד בתהליכי פיתוח ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיסון סביל ‪:‬‬
‫חיסון סביל נועד לתת מענה מהיר למחלה שמתפשטת בגוף בקצב מהיר או לרעלן‬ ‫‪‬‬
‫מסוכן שחדר לגוף ‪ ,‬למשל עקב הכשת נחש ‪ ,‬או רעלן שמפריש חיידק פולש ‪.‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫במצב כזה מזריקים לגוף ישירות נוגדנים ‪ .‬הנוגדנים פועלים ישירות נגד מחולל‬ ‫‪‬‬
‫המחלה – וירוס ‪ ,‬חיידק או רעלן ‪ ,‬ונקשרים אליו כדי להקל על תאים בולעניים לזהות‬
‫אותו ‪.‬‬
‫היתרון של החיסון הסביל הוא מהירות התגובה ‪ ,‬משום שהחיסון "עוקף" את תהליך‬ ‫‪‬‬
‫התגובה החיסונית שעלולה לקחת זמן יקר שבו כבר תהיה פגיעה קשה לאדם ‪.‬‬
‫החיסרון הוא שמערכת החיסון לא פעלה בעצמה נגד מחולל המחלה ולא יצרה‬ ‫‪‬‬
‫בעצמה את הנוגדנים ולכן לא נשאר זיכרון חיסוני ‪ .‬ופגישה נוספת עם מחולל המחלה‬
‫תהיה כמו חשיפה ראשונה ‪.‬‬
‫חיסרון נוסף שעלול להיווצר הוא שהגוף עלול לזהות את החיסון עצמו כמחולל מחלה‬ ‫‪‬‬
‫ולפתח נגדו נוגדנים ‪ .‬ובמקרה שמחולל המחלה יחזור והחולה יקבל חיסון חוזר עם‬
‫אותם הנוגדנים הגוף עלול להגיב בצורה חריפה נגד החיסון עצמו ‪.‬‬
‫דוגמא לחיסון סביל הוא חלב אם שמכיל נוגדנים שמועברים לתינוק ‪ .‬ולכן הנקה‬ ‫‪‬‬
‫מעניקה הגנה לתינוק בחודשי חייו הראשוניים ‪ .‬מערכת החיסון של תינוק מתחילה‬
‫להתפתח בגיל חצי שנה ולכן מומלץ עד גיל זה להזין את התינוק בהנקה ‪.‬‬
‫‪: Adjuvants‬‬
‫‪ Adjuvants‬הוא רכיב שעוזר ליעילות מערכת החיסון ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר פיתחו חיסונים ראו שהכנסת חיסון בצורתו הנקייה ‪ ,‬כלומר רק בגורם שמעורר‬ ‫‪‬‬
‫חיסון ‪ ,‬הביאה ליעילות חיסונית נמוכה ‪ .‬החלו לחפש תוספות כימיות שיגבירו את‬
‫יעילות החיסון ‪.‬‬
‫ואכן גילו שישנם מלחים מסוימים הנקראים מלחי אלומיניום ‪ ,‬ששיפרו את יעילות‬ ‫‪‬‬
‫החיסונים ושילבו אותם בחיסונים רבים ‪.‬‬
‫מלחי אלומיניום אלה נקראו ‪( Adjuvants‬מהמילה הלטינית "לעזור") ומאז גילו‬ ‫‪‬‬
‫חומרים נוספים שמשמשים כ ‪ Adjuvants‬שמצרפים אותם לחיסונים והופכים בכך את‬
‫החיסון ליעיל יותר ‪.‬‬
‫לא ידוע בדיוק כיצד הם עובדים רק ברור כי הם משפרים את התגובה התאית ואת‬ ‫‪‬‬
‫מערכת החיסון ה ‪ – innate‬המולדת ‪.‬‬

‫אלרגיות ורגישות יתר של מערכת החיסון‬

‫אלרגיות מתרחשות כאשר ישנה יצירה של נוגדני ‪ IgE‬בתגובה לאלרגן ‪ .‬האלרגן‬ ‫‪‬‬
‫גורם לאקטיבציה של תאי ‪ mast‬ובכך לתגובה אלרגית ‪.‬‬
‫רוב האלרגיות נגרמות על ידי גורמים חלבוניים שחודרים לגוף בנשימה בריכוזים‬ ‫‪‬‬
‫מאוד נמוכים ‪.‬‬
‫רוב האלרגניים הם חלבונים קטנים ‪ ,‬מסיסים ‪ ,‬הנישאים על גבי דגן‪ /‬אבקנים‪/‬גרגרים‬ ‫‪‬‬
‫או קרדית האבק ‪ .‬במגע עם דרכי האוויר‪ ,‬החלקיק האלרגני עובר דיפוזיה למוקוזה ‪.‬‬
‫אלרגיה מוגדרת כ ‪ – hypersensitivity‬תגובת רגישות יתר ‪ .‬יש ארבעה סוגים של‬ ‫‪‬‬
‫רגישות יתר המתווכים על ידי מערכת החיסון שגורמים נזק לרקמה ‪.‬‬
‫לדוגמא – רגישות יתר מסוג ‪( I‬הנפוץ ביותר) ‪:‬‬
‫‪ IgE‬מופרש מתאי פלסמה שנמצאים בבלוטות הלימפה ‪ ,‬או על ידי תאי פלסמה‬ ‫‪‬‬
‫ברקמות ‪ IgE .‬קשור לתאי ‪ mast‬וקישור של האנטיגן ל ‪ IgE‬גורם לשחרור כימיקלים ‪.‬‬
‫גם באזופילים ונויטרופילים קושרים על פניהם ‪ IgE‬ולכן גם הם לוקחים חלק‬ ‫‪‬‬
‫בהתפתחות רגישות יתר מסוג ‪. 1‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬

 ‫‪lOMoARcPSD|6228193‬‬

‫ברגישות יתר מסוג ‪ - 1‬אקטיבציה של תאי ‪ mast‬גורמת לאקטיבציה של תהליכי‬ ‫‪‬‬

‫דלקת על ידי שחרור כימיקליים מגרנולות שיש בתאים אלה ‪ .‬הכימיקלים הם‬
‫ציטוקינים ‪ ,‬כמוקינים ‪ ,‬מתווכים שומניים ‪ ,‬היסטמין ואנזימים שונים ‪.‬‬
‫תגובה אלרגית מחולקת לתגובה מיידית ותגובה מאוחרת ‪:‬‬
‫אקטיבציה של תאי ‪ mast‬מתרחשת כתגובה מיידית תוך שניות מהחשיפה לאלרגן ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התגובה המאוחרת נגרמת לאחר כמה שעות ‪ ,‬עקב סינתזה של כמוקינים ‪ ,‬ציטוקינים‬ ‫‪‬‬
‫ומתווכים אחרים אשר מגייסים אאוזינופילים ולימפוציטים לאתר הדלקת ‪.‬‬
‫הפאזה המאוחרת היא החשובה בגרימת התסמינים לאלרגיה ‪ ,‬כמו אסתמה כרונית ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪Downloaded by ???? ???? (miri.2all@gmail.com‬‬