‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הרצאה ‪ – 1‬מבוא לביולוגיה של התא‬

‫תאים פרוקריוטים קיימים בבקטריות (חיידקים) ותאים יוקריוטים נמצאים בכל העולם האנימלי‪ .‬בקורס נעסוק בעיקר בתאים‬
‫יוקריוטים‪ .‬מה שמבדיל ביניהם‪ ,‬מעבר לכך שבתאים פרוקריוטים אין גרעין‪ ,‬הוא גודל הגנום – לחיידקים יש בדרך כלל גנום קטן‬
‫שארוז בכרומוזום אחד‪ .‬לבעלי חיים וצמחים יש גנומים הרבה יותר גדולים‪ .‬הדנ"א של חיידקים הוא ערום‪ ,‬בעוד הדנ"א בתאים‬
‫יוקריוטים נמצא בתוך הגרעין‪ .‬בתאים פרוקריוטים אין שלד תא ואורגנלות עטופות ממברנה כמו מיטוכונדריה‪ ,‬בעוד בתאים‬
‫יוקריוטים קיימים כל הגורמים הנ"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬תהליכי החלוקה בחיידקים מהירים הרבה יותר מהחלוקה של תאים יוקריוטים‪.‬‬

‫חיים מוגדרים על ידי‪-‬‬

‫רבייה ‪reproduction‬‬ ‫•‬

‫נשימה ‪respiration‬‬ ‫•‬
‫תזונה ‪nutrition‬‬ ‫•‬
‫הפרשה ‪excretion‬‬ ‫•‬

‫מאפיינים בסיסיים אלו מתקיימים באורגניזם השלם ובכל אחד מהתאים המרכיבים אותו‪ .‬ישנם גורמים שנמצאים בכל תא יוקריוטי‬
‫שנועדו לקיים פעולות אלו‪:‬‬

‫עטיפה חיצונית שהיא הממברנה‪ .‬הממברנה מגבילה וקובעת את גודל התא‪ ,‬מגנה עליו ומאפשרת תקשורת בינו לבין‬ ‫•‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫שלד התא (ציטוסקלטון)‪ -‬גורם שמקנה לתא חוזק מכאני‪ ,‬מורכב מחלבונים סיביים‪.‬‬ ‫•‬
‫מיטוכונדריה‪ -‬גורם שמייצר אנרגיה בתא‪.‬‬ ‫•‬
‫גרעין‪ -‬גורם שמאחסן את המידע הגנטי‪ ,‬הדנ"א‪ ,‬ומעביר אותו מדור לדור‪.‬‬ ‫•‬
‫גדילת התא מתבטאת בסינתזה של חלבונים על ידי אורגנלות כמו ה‪ ,ER -‬מערכת הגולג'י וריבוזומים‪.‬‬ ‫•‬
‫ליזוזומים‪ -‬אורגנלות המשמשות כמערכת ההפרשה של התא‪.‬‬ ‫•‬

‫לפי התאוריה האבולוציונית‪ ,‬התאים הראשונים הופיעו לפני ‪ 2‬ביליון שנים (‪ 2.5‬ביליון שנים לאחר היווצרות כדור הארץ)‪ .‬התאים‬
‫הראשונים שהופיעו היו תאים שביצעו פוטוסינתזה בגלל היעדר של חמצן באטמוספירה‪ .‬לפני ‪ 1.5‬ביליון שנים הופיעו התאים‬
‫היוקריוטים הראשונים ולפני ‪ 0.5‬ביליון שנה הופיעו יצורים רב‪-‬תאיים וצמחים‪.‬‬

‫בתוך כל אורגניזם יש מספר רב של סוגי תאים שונים אשר יוצרים רקמות שונות‪ .‬כל רקמה מותאמת לביצוע מושלם של הפעילות‬
‫שלה‪.‬‬

‫על מנת לראות את התאים‪ ,‬שגודלם זעיר‪ ,‬פותחו טכנולוגיות שונות כגון טכנולוגיית המיקרוסקופיה‪ .‬שני המיקרוסקופים שבהם‬
‫נעשה שימוש על מנת לראות תאים הם מיקרוסקופ אור ומיקרוסקופ אלקטרונים‪ .‬ההבדל ביניהם הוא שאחד משתמש בקרני אור‬
‫כדי לבצע את האנליזה והשני משתמש בקרן אלקטרונים‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אור‪ -‬שימוש בעדשות זכוכית באיכות הולכת ומשתפרת‪.‬‬ ‫•‬

‫מיקרוסקופ אלקטרונים‪ -‬שימוש בסלילים אלקטרונים מגנטיים ‪ ,magnetic coils‬אשר מרחיבים או מצרים את קרן‬ ‫•‬
‫האלקטרונים‪ .‬מיקרוסקופ אלקטרונים נחלק לשני סוגים‪:‬‬
‫• מיקרוסקופ אלקטרוני מעביר )‪transmission electron microscope (TEM‬‬
‫• מיקרוסקופ אלקטרוני סורק )‪scanning electron microscope (SEM‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כדי שנוכל לראות תאים יש צורך בהגדלה שלהם פי סדרי גודל‪ .‬להגדלה (אמפליפיקציה) יש חיסרון של ירידה ברמת הרזולוציה‪.‬‬
‫כושר הפרדה היא תכונה שמאפשרת להגדיל גורם שגודלו זעיר תוך שמירה על רזולוציה גבוהה‪ .‬רזולוציה היא היכולת של‬
‫המערכת האופטית להפריד בין תמונות‪/‬אובייקטים שנמצאים בסמיכות גדולה אחד לשני‪ .‬יכולת הרזולוציה של מיקרוסקופ תלויה‬
‫באורך הגל של קרן האור‪/‬האלקטרונים‪ .‬אורך גל של קרן אלקטרונים הוא ‪ 0.004‬ננו‪-‬מטר‪ ,‬מה שמאפשר לו להגיע לרזולוציה של‬
‫‪ 0.05‬ננו‪-‬מטר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אורך גל של מיקרוסקופ אור הוא ‪ 530‬ננו‪-‬מטר‪ ,‬מה שמאפשר לו להגיע לרזולוציה של ‪ 200‬ננו‪-‬מטר‬
‫)‪.(nm = 10-9 m‬‬

‫מיקרוסקופ אור (אופטי)‬

‫מניחים את ה אובייקט בין מקור אור לבין העין‪ .‬התמונה המתקבלת בעדשה היא צללית של האובייקט‪ .‬מיקרוסקופ אור עושה שימוש‬
‫בעדשה אחת או שתיים בלבד לצורך הגדלה‪ .‬האור פוגש עדשה שמרכזת את האור על הדגימה והתמונה מגיעה לעין דרך עדשה‬
‫נוספת שמקנה הגדלה של פי ‪ ,8-10‬כך שבסופו של דבר התמונה מוגדלת עד פי ‪.400‬‬

‫תאי הגוף כמעט שקופים (חוץ מכדוריות הדם האדומות) ולכן כדי לראות אותם ואת האורגנלות שבהם‪ ,‬ניתן‪:‬‬

‫לצבוע אותם – שיטת ‪staining‬‬ ‫•‬

‫לשנות את הפאזה של קרני האור‪ ,‬מה שגורם להתנגשות של קרני האור ומגדיל את הקונטרסט‪/‬גורם להחשכה – שיטת‬ ‫•‬
‫‪ . phase-contrast‬כאשר שני גלי אור נמצאים באותה פאזה‪ ,‬האמפליטודה (גובה הגל) גבוהה יותר ומתקבלת תמונה בהירה‬
‫יותר‪ .‬כאשר שני גלי אור נמצאים בפאזות שונות‪ ,‬הם מבטלים אחד את השני חלקית ובהירות התמונה יורדת‪.‬‬

‫לפני אנליזה במיקרוסקופ‪ ,‬הרקמה הנחקרת עוברת פיקסציה‪ ,‬פריסה וצביעה‪ .‬הפיקסציה (קיבוע) דרושה הן על מנת לשמר את‬
‫המבנה הקיים והן על מנת להכין אותו לקראת חיתוך היסטולוגי (היסטולוגיה היא חקר מבנה הרקמות)‪ .‬בשימוש במיקרוסקופ‬
‫אלקטרונים יש צורך בחתכים דקים מאוד של הרקמה‪ ,‬מכיוון שהקרן לא מסוגלת לעבור דרך פרוסה עבה‪ .‬יש שימוש בחומרים‬
‫שונים על מנת להקשיח את הרקמה בהתאם לצורך של המיקרוסקופ (כדי לקבל פרוסה דקה של איבר‪ ,‬הוא צריך להיות מאוד‬
‫קשיח)‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬הרקמה עוברת צביעה )‪ (staining‬על ידי מגוון חומרים כגון ‪ hematoxylin‬ו‪ .eosin -‬הצבעים מבליטים את‬
‫המבנים השונים בתוך התאים אל מול הציטופלזמה‪.‬‬

‫מיקרוסקופ פלורסנטי )‪ -(fluorescence microscopy‬מאפשר לחקור רקמה שנצבעה על ידי חומר פלורסנטי‪ .‬צבע פלורסנטי‬
‫סופג אור באורך גל מסוים ופולט אותו באורך גל ספציפי אחר וארוך יותר‪ .‬ניתן לראות רק את האור שהמולקולה פולטת מבלי‬
‫לראות את האור שהיא קולטת‪ .‬יש משפחה שלמה של מולקולות שניתן להשתמש בהן כדי לסמן מבנים שונים בתא (לדוגמא‪:‬‬
‫‪ -fluorescein‬מחזיר אור ירוק‪ -rhodamine ,‬מחזיר אור אדום)‪ .‬האור במיקרוסקופ מוסת על ידי מראה פנימית לכיוון הדגימה‪.‬‬
‫בדגימה נמצא חומר פלורסנטי שיודע לקלוט אור כחול ולפלוט אור ירוק‪ ,‬למשל‪ .‬העין שמסתכלת במיקרוסקופ תראה רק את האור‬
‫הירוק‪ ,‬מכיוון שיש חסם בעינית ובעדשות לפני כן שמאפשר מעבר של אור ירוק בלבד‪ .‬מיקרוסקופ פלורסנטי משמש בדרך כלל כדי‬
‫לזהות חלבונים ספציפיים או מולקולות אחרות בתאים ורקמות‪ .‬נעשה שימוש בנוגדנים פלורסנטיים )‪(immunofluorescence‬‬
‫שיודעים לזהות חלבונים ספציפיים בתא‪ ,‬כמו למשל נוגדן שמזהה את חלבון האקטין‪.‬‬

‫במקום להחדיר נוגדן פלורסנטי לתוך התא‪ ,‬ניתן ליצור במעבדה חלבון זורח‪ .‬החלבון )‪ Green Fluorescent Protein (GFP‬מופק‬
‫מסוג של מדוזה‪ .‬חלבון זה מקודד על ידי גן בודד‪ ,‬שניתן לשבט אותו ולהכניסו לתוך פלסמיד‪ .‬את הגן ניתן לקשור לחלבונים שונים‬
‫בתאים חיים‪.‬‬

‫במיקרוסקופ פלורסנטי אין רזולוציה מספיקה‪ ,‬מכיוון ש בפלורסנציה נוצרת התאבכות‪ ,‬מה שגורם לפגיעה ברזולוציה (לדוגמא‪ :‬ירח‬
‫שמסביבו הילה)‪ .‬הפגיעה היא ברמת הרזולוציה בקצוות‪ .‬ככל שעוצמת האור יותר גדולה‪ ,‬נוצרת תופעה של ‪– edge effect‬‬
‫הפרעה של האור בקצוות האובייקט והופעה של צללים‪.‬‬

‫כדי להתגבר על הבעיה פותח מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי )‪ ,(laser scanning confocal microscopy‬שעושה שימוש בקרן לייזר‬
‫כדי לראות את האור שפולטים החומרים הפלורסנטיים‪ .‬מה שיוצר את ההגבלה במיקרוסקופ פלורסנטי רגיל הוא קרן האור‪ ,‬שהיא‬
‫בעלת אורך גל גדול‪ .‬במקום קרן אור‪ ,‬ניתן להשתמש בקרן לייזר כדי לראות את האור (האנרגיה) של החומרים הפלורסנטיים‪.‬‬
‫בהיעדר אור‪ ,‬התמונה לא תהיה ירוקה‪ ,‬כחולה או אדומה ולכן מגדירים פסאודו‪-‬צבעים‪ .‬מיקרוסקופיה שמבוססת על לייזר מאפשרת‬
‫רזולוציה גבוהה יותר‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני‬

‫מבוסס על קרן אלקטרונים‪ .‬קרן אלקטרונים עוברת דרך סלילים מגנטיים ומתפזרת סביב הדגימה‪ .‬התמונה מתקבלת‬
‫מהאלקטרונים שלא נתקלו בדגימה‪ .‬הסלילים המגנטיים מפקסים את קרן האלקטרונים‪ ,‬כפי שעדשת הזכוכית מפקסת את קרן‬
‫האור במיקרוסקופ אור‪ .‬בגלל שלאלקטרונים יש יכולת חדירה נמוכה‪ ,‬הדגימות (פרוסות הרקמה) צריכות להיות בעובי מאוד קטן של‬
‫בין ‪ 25‬ל‪ 100-‬ננו‪-‬מטר‪.‬‬
‫‪2‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני מעביר )‪ -Transmission Electron Microscopy (TEM‬מבצעים חתך ברקמה ומניחים אותה על רשת‬
‫קטנה המכוסה בפחמן ו‪/‬או סרט מפלסטיק‪ .‬את הרקמה צובעים ביוני מתכת כבדה‪ .‬קרן האלקטרונים פוגעת בדגימה ואלקטרונים‬
‫מתפזרים סביבה בשל פגיעה במתכות הצובעות את תאי הרקמה‪ .‬הם מוסתים הצידה ומה שמתקבל בעין הם רק את האלקטרונים‬
‫שחדרו את הרקמה‪ .‬איזור בהיר הוא איזור שדרכו התרחש מעבר של אלקטרונים‪ ,‬כלומר אזור זה בתא ספח פחות אורניל‪-‬אצטט‬
‫(חומר צבע)‪ .‬אזורים שספחו הרבה אורניל‪-‬אצטט הם אזורים שלא אפשרו לאלקטרונים לעבור והם יהיו כהים יותר‪.‬‬

‫מיקרוסקופ אלקטרוני סורק )‪ -Scanning Electron Microscopy (SEM‬מצפים את הדגימה במתכת כבדה כמו פלטינה‪.‬‬
‫הפלטינה לא נספגת בדגימה אלא רק מצפה אותה‪ .‬קרן האלקטרונים פוגעת בציפוי הפלטינה והאלקטרונים מוסתים ומותזים‬
‫הצידה‪ .‬כשיש על פני המשטח אזורים לא חלקים‪ ,‬כמו תאים או אברונים שבולטים מתוך המבנה הנחקר‪ ,‬הקרן שתפגע בהם תגיע‬
‫לגלאי בזוויות שונות‪ .‬הקרן יודעת לנוע על פני הדוגמא ולסרוק אותה‪ .‬בסופו של דבר מתקבלת תמונה תלת‪-‬ממדית‪.‬‬

‫‪ -TEM after Metal Shadowing‬שיטת ה‪ TEM -‬מאפשרת להסתכל גם על מולקולות ולא רק על תאים ואברונים‪ .‬מצפים את‬
‫הדגימה במלח מתכתי (פלטינה) ומחזקים את הצבע על ידי פחמן‪ .‬מסלקים את המולקולה‪/‬דגימה ודרך המיקרוסקופ האלקטרוני‬
‫רואים רק את הרפליקה (העתק) של המולקולה‪.‬‬

‫‪ -TEM after Negative Staining‬דגימה "שקופה" מונחת על פילם דק של פחמן ועליה מותז מלח מתכתי כבד (אורניל‪-‬אצטט)‪.‬‬
‫את הכיסוי המתכתי בוחנים על ידי ‪ .TEM‬מתקבלת תמונת ‪ negative‬של האזורים במולקולה אליהם נכנס האורניל‪-‬אצטט‪.‬‬

‫במבחן‪ 2 :‬שאלות‪ ,‬אחת פתוחה ואחת אמריקאית‪ .‬שאלות לדוגמא בשקף ‪( 66‬מצגת מבוא)‪.‬‬

‫ממברנת התא‬

‫הפונקציה המרכזית של הממברנה הפלזמטית היא הגדרת התא‪ .‬הממברנה מגדירה את הרכבו הכימי של התא היות והיא מהווה‬
‫חוצץ בין התא לסביבה החוץ‪-‬תאית‪ .‬הסביבה התוך‪-‬תאית מבוקרת היטב‪.‬‬

‫בתוך תאים יוקריוטים ישנם אברונים כמו המיטוכונדריה וה‪ ER -‬שתחומים גם הם על ידי ממברנה‪ .‬הממברנות של האורגנלות‬
‫יוצרות את התנאים הספציפיים לתפקוד האורגנלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הליזוזום שהסביבה בו היא מאוד חומצית ביחס לציטוזול‪.‬‬

‫מבנה הממברנה‬

‫לממברנה מבנה דק מאוד (ננו‪-‬מטרים ספורים)‪ ,‬שמורכב מליפידים וחלבונים‪ .‬יחס המסות של החלבונים והליפידים הוא ‪.1:1‬‬
‫הממברנה הפלזמטית היא מבנה דינאמי ופלואידי‪ .‬רוב המולקולות המרכיבות אותה נעות בתוך מישור הממברנה‪ .‬המודל הקלאסי‬
‫שתיאר את מבנה הממברנה ב‪ 1972 -‬הגדיר את הממברנה הפלזמטית כ‪.fluid mosaic structure -‬‬

‫דו‪ -‬שכבה של ליפידים יוצרת את המבנה הפלואידי הבסיסי של הממברנה ומתפקדת כחסם למעבר של רוב המולקולות שהן מסיסות‬
‫במים‪ .‬רוב חלבוני הממברנה חוצים את שכבת הליפידים הכפולה ומתווכים את פעילות הממברנה‪.‬‬

‫נדון על הרכיב הליפידי והרכיב החלבוני של הממברנה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הרכיב הליפידי של הממברנה ‪The lipid bilayer‬‬

‫הליפידים מקנים לממברנת התא את הפונקציה העיקרית שלה כמחסום בין התא וסביבתו החיצונית‪ .‬מחסום זה מאוד יעיל; הוא‬
‫מונע כניסה של חומרים רבים ומאפשר לחומרים אחרים לנוע בצורה חופשית דרכו‪ .‬ליפידים מהווים כ‪ 50%-‬ממסת הממברנה‪.‬‬
‫מבחינה כימית‪ ,‬הליפידים הם מולקולות אמפיפיליות‪ -‬יש בהן רכיב הידרופילי ("אוהב מים" ‪ ,‬יכול ליצור קשרי מימן) ורכיב הידרופובי‬
‫("אוהב שמן"‪ ,‬אינו יוצר קשרי מימן)‪.‬‬

‫הליפיד מורכב מראש פולרי‪ ,‬שהוא הרכיב ההידרופילי‪ ,‬ומזנב הידרופובי‪ ,‬שמורכב משתי שרשראות פחמימניות‪ ,‬שהן לרוב חומצות‬
‫שומן‪ .‬חומצות השומן הקלאסיות בליפידים מכילות ‪ 20-24‬אטומי פחמן‪ .‬אם יש קשרים כפולים מסוג ציס בשרשרת הפחמימנית‬
‫מתקבלת "ברך" בשרשרת‪.‬‬

‫הליפיד הממברנלי הנפוץ ביותר הוא הפוספוליפיד‪ ,‬שכולל קבוצת פוספט בראש הפולרי ושלד של גליצרול (פוספוגליצרידים)‪.‬‬
‫ארבעת הפוספוליפידים הנפוצים בממברנה של יונקים הם‪:‬‬

‫‪Phosphatidylethanolamine‬‬ ‫•‬
‫‪Phosphatidylserine‬‬ ‫•‬
‫‪Phosphatidylcholine‬‬ ‫•‬
‫‪Sphingomyelin‬‬ ‫•‬

‫גורם נוסף ברכיב הליפידי של הממברנה הוא כולסטרול‪ .‬הכולסטרול נפוץ בממברנות של תאי‬
‫הגוף‪ .‬הוא מורכב מראש פולרי קטן המכיל קבוצת הידרוקסיל‪ ,‬מבנה טבעתי סטרואידי וזנב‬
‫פחמימני (הידרופובי)‪ .‬הראש הפולרי של הכולסטרול קטן בהרבה מהראש הפולרי של‬
‫הפוספוליפידים‪ .‬הוא יושב בממברנה בין הפוספוליפידים‪ ,‬כך שקבוצת ההידרוקסיל שבראשו‬
‫הפולרי נמצאת בסמיכות לאזור הפולרי של הפוספוליפידים‪ .‬מסידור זה נגזרת פונקציה חשובה‬
‫שלו – הוא ממלא פערים קטנים )‪ (gaps‬בין הליפידים‪.‬‬

‫התארגנות של ליפידים‪ :‬הצורה הגאומטרית של המולקולה היא שמכתיבה את ההתארגנות‬

‫הספונטנית של הליפידים‪ .‬אם חומצות השומן מסודרות בצורת קונוס )‪ (cone-shaped amphiphilic molecules‬אז הליפידים יצרו‬
‫באופן ספונטני צורה של מיצלה; הזנבות נמצאים במרכז והראשים הפולריים פונים כלפי חוץ‪ .‬אם חומצות השומן מסודרות בצורת‬
‫צילינדר )‪ ,(cylinder-shaped amphiphilic molecules‬תתקבל צורה של ‪ ,bilayer‬דו‪-‬שכבה‪ .‬בסידור זה יש אזור שהוא חשוף‬
‫למים משני צדי הדו‪-‬שכבה‪ .‬על מנת למזער‪/‬להעלים את האינטראקציה עם המים‪ ,‬נוצרת ספירה (כדור) על ידי סגירת הקצוות‪ ,‬כך‬
‫שהחלקים ההידרופיליים נמצאים במגע עם המים והחלקים ההידרופוביים נמצאים במרכז ולא באים במגע עם המים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫בסידור זה‪ ,‬מים קיימים בתוך הכדור ומחוץ לכדור‪ .‬הרכיב ההידרופילי פונה כלפי המים (פנימה והחוצה) והרכיב ההידרופובי נמצא‬
‫ביניהם‪ .‬מבנה זה נקרא ליפוזום )‪ .(liposome‬זהו מודל פשוט של ממברנה הפלזמטית‪ .‬סגירת הממברנה למבנה של ליפוזום‬
‫מתבצעת בצורה מהירה מאוד (ננו‪-‬שניות)‪ .‬התקפלות מהירה זו מאפשרת התאוששות מהירה מטראומה ומניעה של שפיכת תוכן‬
‫התא אל הסביבה של תאים סמוכים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הליפידים בממברנה נמצאים בתנועה ומעניקים לה את תכונת הפלואידיות שלה‪ .‬הליפידים מבצעים תנועה חופשית של‬
‫‪ lateral diffusion‬לרוחב מישור הממברנה‪ .‬היא מתרחשת כל הזמן בצורה מאוד מהירה‪ .‬באופן נדיר‪ ,‬קורה שפוספוליפיד משנה‬
‫את מיקומו ועובר בין שכבות הממברנה (תנועה הנקראת ‪ .)flip-flop‬היוצא מן הכלל הוא הכולסטרול‪ ,‬שמבצע ‪ flip-flop‬באופן‬
‫קבוע ומהיר‪ ,‬וזאת מכיוון שיש לו ראש פולרי קטן שמאפשר את התנועה מבחינה כימית ופיזיקלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ליפידים מבצעים תנועות‬
‫של רוטציה‪ ,‬מסתובבים סביב צירם בתוך הממברנה‪ ,‬ופלקציה‪ ,‬הזזה של הזנבות‪ .‬כל התנועות חיוניות לדינמיקה ולפלואידיות של‬
‫הממברנה‪ ,‬שמשפיעות על שרידות התא‪.‬‬

‫גורם נוסף שמכתיב את הפלואידיות של הממברנה הוא טמפרטורה‪ .‬חימום של הממברנה מגדיל את הדינמיקה של הזנבות‬
‫ההידרופוביים‪ .‬התנועתיות שלהם גדלה בטמפרטורה גבוהה ובהתאם לכך האריזה שלהם במבנה ה‪ bilayer -‬פחות מסודרת‪ ,‬מה‬
‫שמגביר את הפלואידיות‪ .‬בטמפרטורה נמוכה הדינמיקה יורדת בצורה משמעותית ומתקבלת תנועה שדומה יותר לג'ל מאשר לנוזל‪.‬‬

‫"הברך" שיוצרים הקשרים הכפולים מסוג ציס בחומצות השומן חשובה גם היא לפלואידיות של הממברנה‪ .‬אם יש הרבה קשרים‬
‫כפולים‪ ,‬הזנבות יוצרים פער גדול יותר בין אחד לשני‪ ,‬וכל המבנה יהיה יותר דינמי‪ .‬אם יש פחות קשרים כפולים הסידור יהיה יותר‬
‫הדוק ותתקבל ממברנה פחות דינמית‪.‬‬

‫גוף האדם שומר על טמפרטורה קבועה‪ ,‬אך ישנם יצורים שחיים בטמפרטורות שונות‪ .‬הם שומרים על הדינמיות של הממברנה על‬
‫ידי סנתוז של גורמי ממברנה שיגבירו את הדינמיקה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם הם חיים באזורים קרים הם יסנתזו יותר חומצות שומן עם‬
‫קשרים כפולים‪.‬‬

‫כולסטרול מגביר‪/‬משפר את תפקוד הממברנה כמחסום‪ .‬הוא ממלא פערים בין הפוספוליפידים בצורה יעילה‪ .‬על אף שכולסטרול‬
‫סוגר פערים בין הפוספוליפידים ובכך מגביר את הצפיפות של הממברנה‪ ,‬הוא לא פוגע בפלואידיות שלה‪ .‬כשהטמפרטורה יורדת‪,‬‬
‫הנוכחות שלו מונעת מעבר מנוזל לג'ל או למוצק ולכן יש לו חשיבות גדולה‪ .‬השכיחות שלו היא כמעט ביחס של ‪ 1:1‬עם‬
‫הפוספוליפידים‪.‬‬

‫הרכב הליפידים משתנה בין ממברנות ביולוגיות שונות‪ .‬בחלקן הם דומיננטיים יותר ובחלקן פחות בהתאם לצורך של התא‪.‬‬
‫כולסטרול הוא רכיב דומיננטי בממברנת כל התאים‪ .‬הרכב הממברנה הפלזמטית נשמר בקפדנות והוא חשוב לתפקוד התאים‪.‬‬

‫מה גורם להרכב השונה של ממברנות בסוגים שונים של תאים?‬

‫ממדים‪ -‬עובי הממברנה מושפע מהליפידים שמרכיבים אותה‪ .‬פוספטידילכולין הוא פוספוליפיד נפוץ בממברנה וכשהוא נמצא‬ ‫•‬
‫לבדו‪ ,‬עובי הממברנה הוא ‪ 3.5‬ננומטר‪ .‬כולסטרול מגדיל את עובי הממברנה ל‪ 4-‬ננומטר‪ .‬ספינגומיילין הוא ליפיד גדול יותר‬

‫‪5‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫והעובי שלו הוא ‪ 5‬ננומטר‪ .‬במקרה זה‪ ,‬נוכחות כולסטרול לא משנה את עובי הממברנה‪ .‬עובי הממברנה משפיע על מיקום‬
‫החלבונים בה‪.‬‬
‫צורה‪ -‬יש חומצות שומן שחלקן בעלות מבנה של צילינדר וחלקן בעלות מבנה של קונוס‪ .‬הקומבינציות השונות יכולות להשפיע‬ ‫•‬
‫על מבנה הממברנה‪.‬‬

‫כשתאים זקוקים לליפידים‪ ,‬הם מסנתזים רצפטורים שקולטים ליפופרוטאינים שונים מזרם הדם (כמו ‪ ,)LDL‬ודרכם הם מקבלים את‬
‫חומצות השומן‪.‬‬

‫הסינתזה של חומצות השומן השונות מתרחשת ב‪ ,ER -‬שהוא אברון בעל ממברנה ‪ .‬כולסטרול או חומצות שומן אחרות מסונתזות‬
‫ב‪ ER -‬באזור שהוא הידרופובי – בין שתי השכבות של ממברנת ה‪ .ER -‬התא מאחסן עודפים של חומצות שומן על ידי יצירת‬
‫טיפות שומן ‪ .lipid droplets‬טיפות השומן מתפתחות ב‪ ER -‬באזור שבין שתי חלקי הממברנה‪ .‬כשהטיפה מחוברת לממברנה‬
‫המבנה נקרא ”‪ “lens‬ובהמשך היא מתנתקת מהממברנה אל הציטופלזמה‪ .‬מה שמייחד את טיפות השומן הוא שהן עטופות על ידי‬
‫שכבה אחת של ממברנה‪ ,‬מכיוון שהתוכן שלהן הוא הידרופובי‪.‬‬

‫למרות תכונת הפלואידיות של הממברנה‪ ,‬ניתן לאתר בה אזורים שהם מוגדרים וקבועים‪ .‬בממברנה יש אזורים הנקראים ‪lipid‬‬
‫‪ rafts‬שהם עבים יותר‪ ,‬מכיוון שאחד המרכיבים העיקריים בהם הוא ספינגוליפידים‪ .‬באזורים אלו ניתן לראות ריכוז גדול של‬
‫חלבונים שרובם רצפטורים‪ .‬אזורים אלו חשובים לאירועים של העברת סיגנל וכמו כן הם אתרים שעוסקים בהעברה של מטען דרך‬
‫ממברנת התא‪ .‬דומיינים אלו הם עבים יותר וקיימים בהם חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים שעטופים על ידי הממברנה בכל האזור‬
‫ההידרופובי שלהם (באזור דק יותר ייתכן וחלק מהאזור ההידרופובי של החלבון היה חשוף)‪.‬‬

‫הרכב הליפידים של כל אחת מהשכבות ב‪ lipid bilayer -‬בממברנות שונות הוא מאוד מגוון‪ .‬לא‪-‬סימטריה של ה‪ lipid bilayer -‬יש‬
‫חשיבות פונקציונלית‪ ,‬בעיקר בהעברת סיגנל מחוץ התא אל תוך התא‪ .‬ליפידים שונים מסונתזים ומשובצים בממברנה בצורה שונה‪.‬‬
‫האנזים ‪ flippase‬שנמצא בממברנה הפלזמטית מבצע ‪ re-shuffling‬בין שתי השכבות של הממברנה הפלזמטית והופך‬
‫פוספוליפידים בצורה אקטיבית‪ .‬הא‪-‬סימטריה חשובה מבחינה כימית‪ ,‬חשמלית ופיזית (עובי) כדי לשמור על הסביבה התאית‪.‬‬

‫מודיפיקציות של ליפידים‪ :‬גליקוליפידים הם ליפידים הכוללים שיירים של סוכר‪ .‬הם נמצאים בכל התאים היוקריוטים אך ורק‬
‫בשכבה החיצונית של הממברנה הפונה אל הנוזל הבין תאי (ולא בשכבה הפנימית הפונה אל הציטוזול)‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הפונקציה העיקרית של הממברנה הפלזמטית היא להוות מחסום על מנת לנהל את הסביבה התוך‪-‬תאית בקפדנות‪ .‬עיקרון‬
‫יסוד הוא‪ ,‬שככל שמולקולה היא קטנה והידרופובית יותר‪ ,‬היא תוכל לעבור ביתר קלות מהאזור החוץ‪-‬תאי לאזור התוך‪-‬תאי‪ .‬מה‬
‫מכתיב את מהירות המעבר? ההידרופוביות של המולקולה‪ .‬חמצן ופחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬שהם הידרופוביים‪ ,‬עוברים בקלות רבה דרך‬
‫הממברנה‪ .‬גם מולקולות קטנות שהן פולריות יכולות לעבור את הממברנה אך ייקח להן יותר זמן‪ .‬החלקיקים שכמעט ולא עוברים‬
‫את הממברנה ללא גורם מתווך הם יונים‪.‬‬

‫יש הבדלים אדירים בין הריכוז היוני החוץ‪-‬תאי והריכוז התוך‪-‬תאי‪ .‬תאים משקיעים אנרגיה רבה כדי שהבדלים אלו ישמרו‪ .‬בכדי‬
‫לשמר את ההבדלים‪ ,‬תאים פיתחו כלים נוספים כדי להעביר מולקולות ספציפיות ויונים דרך הממברנה‪.‬‬

‫הרכיב החלבוני של הממברנה ‪Membrane proteins‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫חלבוני הממברנה אחראיים על התפקודים הספציפיים של הממברנה‪ .‬הם מעניקים לכל ממברנת תא את מאפייניה התפקודיים‪.‬‬
‫חלבונים מהווים ‪ 50%‬ממסת הממברנה‪ .‬חלבונים ממברנליים נמצאים באינטראקציה עם הממברנה במספר דרכים‪:‬‬

‫חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים‪ -‬חלבונים אינטגרליים אמפיפיליים‪ ,‬אשר חוצים את הממברנה מצד אחד לצד שני לפחות פעם‬ ‫•‬
‫אחת‪ .‬חלק אחד של החלבון פונה אל תוך התא‪ ,‬חלק שני של החלבון נמצא בתוך הממברנה וחלק שלישי של החלבון פונה אל‬
‫חוץ התא‪ .‬יש מגוון גדול של חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים החל מחלבונים שחוצים את הממברנה פעם אחת ועד חלבונים שחוצים‬
‫את הממברנה מספר רב של פעמים‪.‬‬

‫חלבונים פריפריאליים‪ -‬חלבון שחלקו הידרופובי וחלקו הידרופילי‪ ,‬הוא מעוגן בממברנה אבל לא חוצה אותה מצד לצד‪.‬‬ ‫•‬
‫חלבונים שנמצאים באינטראקציה עם הממברנה דרך חלבון אחר‪ ,‬למשל באמצעות חלבון טרנס‪-‬ממברנלי או פריפריאלי‬ ‫•‬
‫(באמצעות קשרים לא קוולנטים)‪.‬‬

‫פונקציות של חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים‪:‬‬

‫טרנספורט‪ -‬העברה של יונים ומולקולות שונות אל תוך התא או מחוצה לו‬ ‫•‬
‫קישור‪ -‬חלבונים שמקשרים בין הממברנה לבין גורמים אחרים או חלבונים אחרים‬ ‫•‬
‫רצפטורים‪ -‬מתפקדים בהעברת סיגנל‬ ‫•‬
‫אנזימים‬ ‫•‬

‫כיצד חלבונים חוצים את הממברנה? ברוב המכריע של המקרים‪ ,‬האזור בחלבון שחוצה את הממברנה נמצא במבנה של ‪.α-helix‬‬
‫מספר חומצות האמינו שמרכיבות את האזור חוצה הממברנה משתנה לפי עובי הממברנה‪ .‬מבנה ה‪ α-helix -‬הוא יציב וכמו כן הוא‬
‫מציג כלפי חוץ שיירים הידרופוביים‪ ,‬כמו גליצין ופנילאלנין‪ ,‬ולכן יכול להימצא בפאזה ההידרופובית של הממברנה‪.‬‬

‫לאחר שחלבון ממברנלי מסונתז (ב‪ )ER -‬הוא מתארגן לצורתו הפעילה לאורך זמן‪ ,‬הוא עובר שלב נוסף של הרכבה שמתרחש‬
‫בממברנה‪.‬‬

‫הדוגמא הקלאסית לתפקוד לקוי של חלבון ממברנלי היא מחלת הציסטיק פיברוזיס‪ .‬בתאי אפיתל ישנו חלבון טרנס‪-‬ממברנלי‬
‫הנקרא ‪ ,CFTR‬שמתפקד כתעלה שמבצעת טרנספורט של יוני כלור‪ .‬במחלת הציסטיק פיברוזיס החלבון מסונתז ב‪ ER -‬אבל אינו‬
‫תפקודי‪ ,‬הוא לא מצליח להתקפל כראוי והוא לא מגיע אל הממברנה‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה הפרעה בטרנספורט של יוני כלור ונתרן בתאי‬
‫האפיתל בריאות‪ ,‬מה שמוביל להצטברות של נוזלים וקשיי נשימה‪.‬‬

‫מבנה נוסף שקיים בחלבון חוצה‪-‬ממברנה הוא ‪ .β-strand‬מספר מבנים של ‪ β-strands‬שנמצאים בממברנה יוצרים מבנה של ‪β-‬‬
‫‪ .barrel‬כמו כן‪ ,‬יש ספקטרום של מבנים בחלבון שיכולים לחצות את הממברנה‪ ,‬המכונים פורינים ‪ – porins‬מעין תעלות שקיימות‬
‫ב חיידקים ולכן בתאים יוקריוטים נראים בעיקר במיטוכונדריה‪.‬‬

‫חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים עוברים שורה של מודיפיקציות כמו גליקוזילציה – חיבור של שיירים סוכריים‪ .‬המודיפיקציות מתרחשות‬
‫ב‪ ER -‬ובגולג'י‪ .‬כמו בגליקוליפידים‪ ,‬השיירים הסוכריים נמצאים באזור החיצוני של הממברנה ולא בחלק הציטוזולי שלה‪ .‬הסיבה‬
‫לכך שהיא שהסביבה הציטוזולית מורידה את הסיכוי ליצירת קשרים דיסולפידים (קשרי ‪ . )S-S‬קשרים דיסולפידים קיימים בחלבון‬
‫בסביבה החוץ תאית ולא מתאפשרים בסביבה התוך תאית‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫חלק ניכר מהחלבונים הטרנס‪-‬ממברנליים והפריפריאליים מכילים שיירים סוכריים‪ .‬יש להם פונקציה חשובה והיא בראש ובראשונה‬
‫הגנה מכאנית וכימית על התא‪ .‬הם יוצרים מיסוך הנקרא ‪ ,cell coat‬שממלא פונקציה של הגנה‪ .‬הגנה זו מונעת אינטראקציה בלתי‬
‫רצויה עם תאים אחרים‪ .‬אחד מסוגי התאים שיש להם מעטה סוכרי רחב הם תאי סחוס‪ .‬במידה ויש צורך באינטראקציה עם‬
‫הסביבה‪ ,‬ניתן להיפטר מהשכבה הסוכרית על ידי אנדוציטוזה ופירוק‪.‬‬

‫צימוד של סוכר יכול להיות לחלבונים או לליפידים‪ .‬דוגמא תפקודית היא של קבוצות הדם ‪ B ,A‬ו‪ .O -‬ישנה שורה של אנזימים‬
‫שאחראיים על יצירת האנטיגנים הסוכריים‪ ,‬שהם חלק מה‪.cell coat -‬‬

‫הרצאה ‪ – 2‬גרעין התא‬

‫הגרעין הוא אברון הבקרה החשוב בתא והוא בעל פונקציות רבות‪:‬‬

‫אחסון דנ"א‬ ‫•‬

‫רפליקציה של דנ"א‬ ‫•‬
‫יצירה של רנ"א (‪)rRNA, mRNA, tRNA‬‬ ‫•‬
‫עיבוד של רנ"א ל‪mRNA -‬‬ ‫•‬

‫הגרעין מבקר את כל פעולות התא כמו גדילה‪ ,‬התמיינות‪ ,‬חלוקה ומוות תאי‪.‬‬

‫בתא יוקריוטי (בבעלי חיים‪ ,‬צמחים ופטריות) יש גרעין בעוד בתא פרוקריוטי (בחיידקים) אין גרעין‪ .‬הגרעין בתא יוקריוטי עטוף‬
‫בממברנה כפולה‪ ,‬פנימית וחיצונית‪ ,‬כאשר הממברנה החיצונית מחוברת ל‪ .Endoplasmic Reticulum -‬פנימית לממברנת הגרעין‬
‫הפנימית נמצאת ה‪ .nuclear lamina -‬ממברנת הגרעין מגנה על הדנ"א ויוצרת מידור בין הגרעין לבין שאר הציטוזול‪ .‬בממברנת‬
‫הגרעין ישנם פתחים גדולים‪ ,‬הנקראים ‪ ,nuclear pores‬דרכם עוברות מולקולות פנימה והחוצה מהגרעין‪.‬‬

‫צביעה במיקרוסקופ אלקטרונים של הגרעין‪:‬‬

‫בגרעין התא ישנו אזור הנקרא גרעינון ‪ -nucleolus‬קומפלקס גדול בגרעין שבו מסונתז ה‪( rRNA -‬אינו תחום על ידי ממברנה)‪.‬‬
‫הוא מכיל דנ"א‪ ,‬רנ"א וחלבונים‪ .‬הדנ"א שצבוע בצבע כהה הוא הטרוכרומטין‪ ,‬אותו ניתן לראות קרוב לממברנת הגרעין‪ .‬במרכז‬
‫הגרעין בצבע בהיר יותר נמצא אוכרומטין‪ .‬הטרוכרומטין הוא דנ"א שארוז בצורה צפופה ואינו עובר שעתוק‪ ,‬ואילו אוכרומטין הוא‬
‫דנ"א פעיל יותר שממנו משועתקים גנים‪ .‬בגרעינון יש אזורים שונים בהם נעשה השעתוק‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫קריוטיפ ‪ -Karyotype‬המאפיינים הנצפים של סט כרומוזומים שלם (מספר‪ ,‬סוג‪ ,‬צורה) של תא בזמן מיטוזה‪ .‬לפני שלב המיטוזה‬
‫לא ניתן לראות את הכרומוזומים כי הם נמצאים במצב פתוח בתוך הגרעין‪ .‬יש מספר דרכים ליצור קריוטיפ‪:‬‬

‫)‪ -Fluorescent In-Situ Hybridization (FISH‬בשיטות של היברידיזציה ניתן לסמן את הכרומוזום בצבע על פי גן ספציפי‬ ‫•‬
‫שנמצא על אותו כרומוזום‪ .‬כל זוג כרומוזומים נצבע בצבע שונה‪.‬‬

‫‪ -G-banding‬שיטה ספציפית יותר שנעשית על ידי צביעה של כרומוזומים בזמן מיטוזה בצבע שנקרא גימזה ‪.giemsa‬‬ ‫•‬
‫הצבע נקשר באופן חזק לאזורים שעשירים בנוקלאוטידים ‪ A‬ו‪ T -‬ופחות חזק לאזורים שעשירים בנוקלאוטידים ‪ C‬ו‪.G -‬‬
‫מתקבל דפוס שאופייני לכל כרומוזום‪ ,‬כך שניתן להפריד בין הכרומוזומים השונים‪ ,‬להבחין בשינויים בכרומוזומים‪ ,‬כמו למשל‬
‫טריזומיה של כרומוזומים או ‪ deletion‬של אזורים בכרומוזומים‪.‬‬

‫בקריוטיפ ניתן לראות ‪ insertions ,deletions‬וטרנסלוקציות (קפיצה של מקטעים מכרומוזום אחד לכרומוזום אחר) בתוך‬
‫הכרומוזום‪.‬‬

‫מיק ‪ Myc‬הוא חלבון שמבקר חלוקת תאים‪ .‬כאשר הוא מבוטא ביתר‪ ,‬הוא יכול לגרום לחלוקה בלתי מבוקרת‪/‬חסרת שליטה של‬
‫התא‪ ,‬מה שמאפיין תא סרטני‪ .‬בצילום ניתן לראות קריוטיפ של תאי סרטן‪ ,‬שמראה אמפליפיקציה של הגן המקודד לחלבון מיק‪-‬‬
‫ישנו מספר רב של עותקים שלו באותו מקום באחד הכרומוזומים ולכן גם כמות החלבון שתיווצר תהיה גדולה מהנורמלי‪ ,‬מה שיגרום‬
‫לחלוקה בלתי מבוקרת של התא‪.‬‬

‫קריוטיפ מתא של סרטן שד מתקדם‪:‬‬

‫‪9‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫בתמונה זו ניתן לראות מצב של ‪ ;genomic instability‬כל הכרומוזומים צבועים במספר צבעים‪ ,‬כלומר חלקים נרחבים של‬
‫הכרומוזומים עברו טרנסלוקציות והתחברו עם כרומוזומים אחרים‪ .‬יש מקרים בסרטן בהם הטרנסלוקציות שמתרחשות הן‬
‫ספציפיות והן מובילות ליצירה של חלבונים חדשים‪ .‬הן יוצרות ‪ fusion‬בין שני חלבונים קיימים בתא והחלבון החדש שנוצר הוא‬
‫אונקוגני (חלבונים שמתחילים את התהליך הסרטני‪ ,‬נקראים ‪.)drivers‬‬

‫אריזת דנ"א ‪DNA packaging‬‬

‫בזמן מיטוזה‪ ,‬כרומוזומים עוברים כיווץ משמעותי על ידי יצירת לולאות של דנ"א‪.‬‬
‫כרומוזומים הופכים קצרים פי ‪ 10,000‬בזמן מיטוזה‪ .‬דנ"א בתאים ארוז למבנה של‬
‫כרומטין‪ .‬היחידה הבסיסית של הכרומטין הם הנוקלאוזומים‪ .‬נוקלאוזומים הם מבנים‬
‫שמורכבים מהיסטונים שסביבם עטוף דנ"א‪ .‬ההיסטונים יוצרים מבנה של אוקטמר‪,‬‬
‫שסביבו מלופפים ‪ 146‬זיווגי בסיסים של דנ"א‪ .‬ניתן לפתוח את הכרומטין בעזרת‬
‫אנזימים (נוקלאזות) למבנה בלתי ארוז הנקרא ‪( beads on a string‬כאשר הדנ"א הוא‬
‫החוט והנוקלאוזומים הם החרוזים)‪ .‬נוקלאזות יכולות לחתוך את הדנ"א רק באזורים‬
‫שבין נוקלאוזום אחד לשני‪ ,‬מכיוון שהדנ"א שעטוף על גבי ההיסטונים מחובר אליהם‬
‫באפיניות גבוהה (בגלל המטענים החשמליים)‪.‬‬

‫ההיסטונים נקראים ‪ H2A, H2B, H3, H4‬ו‪ .H1 -‬כולם חלבונים קטנים ושמורים‬
‫באבולוציה מלבד היסטון ‪ .H1‬יש להם זנב ‪ C‬טרמינלי וזנב ‪ N‬טרמינלי והם עשירים‬
‫בשיירים של ארגנין וליזין‪ .‬ה‪ ,histone core -‬סביבו עטוף הדנ"א‪ ,‬בנוי משני חלקים‬
‫מרכזיים; ‪ ,histone fold‬האזור שבו ההיסטונים מקופלים וקשורים אחד בשני‪ ,‬וזנבות‬
‫ההיסטונים‪ ,‬שחשופים כלפי חוץ‪ .‬היסטון ‪ H1‬אינו משתתף ביצירת האוקטמר והוא מחבר‬
‫את הדנ"א אל ההיסטונים מבחוץ‪.‬‬

‫נוקלאוזומים יכולים לנוע על גבי סיב הכרומטין לפי דרישת התא‪ .‬אם יש אזור בדנ"א שצריך לעבור שעתוק‪ ,‬האזור יהיה פחות מוגן‬
‫על ידי נוקלאוזומים‪ ,‬כדי שגורמי השעתוק יוכלו להגיע לדנ"א ולפעול עליו‪.‬‬

‫אפיגנטיקה‪ -‬שינויים בביטוי גנים שלא מערבים שינוי ברצף הדנ"א‪ .‬שינויים אפיגנטיים מתרחשים על גבי הזנב ה‪ N -‬טרמינלי של‬
‫ההיסטונים‪.‬‬

‫בקרת אפיגנטיקה כוללת‪:‬‬

‫מודיפיקציות של זנבות ההיסטונים‬ ‫•‬

‫מתילציה של הדנ"א‬ ‫•‬

‫המודיפיקציות של ההיסטונים יכולות לגרום לכך שדנ"א יהיה פעיל‬

‫מבחינת שעתוק או שהוא יהיה מושתק ולא יעבור שעתוק‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫המודיפיקציות אחראיות על קביעת מצב הדנ"א מבחינת שעתוק‪.‬‬
‫רוב המודיפיקציות מתרחשות על גבי שייר של ליזין‪ .‬המודיפיקציות‬
‫הקוולנטיות שזנבות ההיסטונים יכולים לעבור הן‪methylation, :‬‬
‫‪.phosphorylation, acetylation, ubiquitylation‬‬

‫המודיפיקציות משנות לחלוטין את מבנה הכרומטין‪ ,‬מכיוון שהן‬

‫משמשות כקוד לקישור של חלבונים אחרים‪ ,‬שיקבעו האם הדנ"א‬
‫יהיה פתוח ויעבור שעתוק או שהוא יהיה ארוז בצורה חזקה ולא‬
‫יהיה פעיל מבחינת שעתוק‪.‬‬

‫‪ -Histone code‬השינויים בזנבות ההיסטונים להם גורמות‬

‫המודיפיקציות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם שייר ליזין בעמדה ‪ 9‬בהיסטון ‪ H3‬עובר‬
‫מתילציה‪ ,‬הקוד הוא שייווצר הטרוכרומטין והגן לא יהיה פעיל‬
‫מבחינת שעתוק‪ .‬אם היסטון ‪ H3‬עבר אצטילציה בשייר ליזין בעמדה ‪ 9‬ומתילציה בעמדה ‪ ,4‬הפירוש הוא שהגן יהיה פעיל מבחינת‬
‫שעתוק‪.‬‬

‫המודיפיקציות הן דינאמיות ויכולות להשתנות; אותה עמדה בהיסטון מסוים יכולה לעבור הן מתילציה והן אצטילציה‪ ,‬ולכל‬
‫מודיפיקציה תהיה השפעה שונה על השעתוק של הדנ"א‪.‬‬
‫‪10‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫לדוגמא‪ ,‬במקרה של תאומים זהים שאחד מהם סובל מסכיזופרניה‪ ,‬לא יהיה ביניהם הבדל ברצף הדנ"א אלא ברמת המודיפיקציות‬
‫בזנבות ההיסטונים‪.‬‬

‫רפליקציה וסגרגציה של כרומוזומים‬

‫ישנם אתרים רבים על גבי הדנ"א שבהם מתחילה הרפליקציה‪ .‬ישנם ‪ 3‬אלמנטים בדנ"א הדרושים ליצירת כרומוזום יוקריוטי שיכול‬
‫לעבור רפליקציה וסגרגציה בזמן המיטוזה‪:‬‬

‫טלומר‪ -‬בבני אדם יש ‪ 2‬טלומרים בקצה של כל כרומוזום‪.‬‬ ‫•‬

‫אתר רפליקציה )‪ -(replication origin‬מקום שבו מתחילה הרפליקציה‪ .‬יש כ‪ 70,000 -‬אתרי רפליקציה שבהם מתחילה‬ ‫•‬
‫ההכפלה של הדנ"א‪.‬‬
‫צנטרומר‪ -‬בבני אדם יש צנטרומר אחד בכל כרומוזום‪.‬‬ ‫•‬

‫צנטרומר הוא אלמנט של דנ"א שנמצא על גבי כל כרומוזום‪ ,‬אשר חשוב להפרדה של כרומוזומים לאחר שלב המיטוזה‪ .‬אורכו של‬
‫אזור זה הוא ‪ 100,000‬בסיסים והוא מורכב ממקטעים חוזרים של דנ"א‪ .‬הצנטרומר הוא אזור בדנ"א שאינו מקודד לחלבון‪ ,‬אלא‬
‫הוא יוצר מבנה ספציפי‪ ,‬אותו מכיר קומפלקס חלבונים הנקרא קומפלקס הקינטוכור )‪ .(kinetochore‬קומפלקס הקינטוכור חשוב‬
‫לקישור של כישור החלוקה לכרומוזומים בזמן חלוקת התא‪ .‬הכישור מורכב מסיבים של מיקרוטובולים‪ ,‬שמפרידים את הכרומטידות‬
‫האחיות בזמן החלוקה‪.‬‬

‫לפני חלוקת התא יש הכפלה של הדנ"א‪ .‬לאחר שכל כרומוזום הוכפל‪ ,‬התא מתחלק (שלב המיטוזה)‪ .‬בשלב חלוקת התא‪,‬‬
‫הכרומוזומים שהכפילו את עצמם עוברים הפרדה על ידי קומפלקס הקינטוכור‪ ,‬שמחובר לרשת ציטופלזמטית חזקה של פולמרים‪.‬‬
‫הפולימרים מורכבים מ סיבי חלבון (מיקרוטובולים)‪ ,‬שמפרידים בין הכרומוזומים‪.‬‬

‫הצנטרומר הוא חלק מהכרומוזום אך הוא בעל תפקיד מבני ואינו מקודד לחלבון‪ .‬הוא מורכב מיחידות חוזרות של דנ"א שנקראות ‪α-‬‬
‫‪ satellite‬באורך של ‪ 171‬בסיסים‪ .‬מבנה זה יוצר את ההטרוכרומטין וגורם לזיהוי של הדנ"א על ידי חלבוני הכישור‪ .‬ההטרוכרומטין‬
‫עטוף על ידי היסטונים רבים‪ .‬בקצה ה‪ N -‬טרמינלי של היסטונים אלו יש מודיפיקציות שהן ספציפיות לאזור הצנטרומר‪ ,‬מה‬
‫שמאפשר להכיר את האזור הספציפי בכרומוזום‪.‬‬

‫גם האזור בדנ"א שצמוד לצנטרומר אינו מקודד לחלבון אלא ארוז בצורה של הטרוכרומטין (נקרא ‪.)pericentric heterochromatin‬‬
‫מודיפיקציות של ההיסטונים העוטפים את הדנ"א באזור הצנטרומר‪:‬‬

‫היסטון שנקרא ‪ centromere-specific histone H3‬שנקשר לצנטרומר‬ ‫•‬

‫‪11‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫היסטון ‪ H3‬רגיל שנקשר לצנטרומר ועובר ‪ 2‬מתילציות על גבי שייר ליזין בעמדה ‪4‬‬ ‫•‬

‫טלומר‪ -‬דילגה‪.‬‬

‫מעבר מולקולות בין הגרעין והציטוזול‬

‫נעשה דרך פתחים גדולים בממברנת הגרעין הנקראים ‪ .nuclear pores‬באזור הפתחים הממברנה החיצונית והפנימית‬
‫מתחברות אחת לשנייה וכמו כן בפתחים נמצא קומפלקס הנקרא ‪ ,nuclear pore complex‬אשר מבקר את תנועת המולקולות‬
‫אל‪/‬מ הגרעין‪ .‬לגרעין נכנסים היסטונים‪ ,‬אנזימים כמו דנ"א ורנ"א פולימראז‪ ,‬וחלבונים נוספים שריכוזם בתוך הגרעין חשוב‪ .‬מהגרעין‬
‫יוצאים תת‪-‬יחידות ריבוזומליות ‪ .ribosomal subunits‬ריבוזומים מסונתזים בגרעינון ואינם יכולים לצאת שלמים מהגרעין‪ ,‬מכיוון‬
‫שהפתחים בממברנת הגרעין אינם מספיק גדולים‪ .‬לכן‪ ,‬הם יוצאים בצורה של תת‪-‬יחידות והם עוברים הרכבה סופית לריבוזום‬
‫השלם בציטוזול‪ .‬כמו כן‪ ,‬מהגרעין יוצאות מולקולות של ‪ tRNA‬ו‪ mRNA -‬לציטוזול‪.‬‬

‫ככל שהתא יותר פעיל בשעתוק ובתרגום‪ ,‬כך יש יותר ‪ nuclear pore complexes‬ויותר מעברים דרך הגרעין‪ .‬יש בממוצע ‪3000-‬‬
‫‪ 4000‬קומפלקסים בגרעין וקצב המעבר דרכם מאוד מהיר (בין ‪ 100‬ל‪ 1000 -‬מטענים בשנייה)‪.‬‬

‫ה‪ nuclear pore complex -‬בנוי מחלבונים שיוצרים מעין רשת‪ .‬המעבר‬
‫דרך הקומפלקס מבוקר על ידי רשת החלבונים‪ ,‬שאינה מאפשרת מעבר‬
‫חופשי של מולקולות‪.‬‬

‫כלפי פנים וכלפי חוץ יוצאים מהקומפלקס הטבעתי סיבים הנקראים פיברילים‬
‫‪ .nuclear fibrils‬יש פיברילים ציטוזוליים )‪ (cytosolic fibril‬ופיברילים‬
‫גרעיניים )‪ .(nuclear fibril‬יש כ‪ 30 -‬סוגים של חלבונים שבונים את‬
‫הקומפלקס‪ ,‬הנקראים ‪ .nucleoporines‬בחלבונים אלו יש אזורים חוזרים‬
‫של חומצות האמינו ההידרופוביות פנילאלנין וגליצין והם נקראים אזורי ‪.FG‬‬
‫חלבונים אלו יוצרים סביבה הידרופובית בתוך הרשת המרכיבה את‬
‫הקומפלקס‪.‬‬

‫הפתחים בממברנת הגרעין הם מספיק גדולים כדי שחלבונים יכולים לעבור במצבם המקופל (התלת‪-‬ממדי)‪ .‬יש שתי דרכים בהן‬
‫מולקולות יכולות להיכנס או לצאת מהגרעין‪ :‬דיפוזיה חופשית או כניסה מבוקרת על ידי טרנספורט אקטיבי‪ .‬כניסה בדיפוזיה‬
‫מוגבלת על ידי גודל המולקולה‪ .‬רק חלבונים ויונים קטנים שמשקלם עד ‪ 60 kD‬יכולים להיכנס לגרעין בדיפוזיה‪ .‬חלבון שמשקלו‬
‫יותר מ‪ 60 kD -‬יכול להיכנס לגרעין על ידי טרנספורט אקטיבי‪ ,‬מבוקר ובלתי חופשי‪ .‬פקטור נוסף של גודל הוא אורך‪ .‬חלבונים‬
‫ומולקולות שאורכם הוא עד ‪ 9‬ננו‪-‬מטר יכולים לעבור בדיפוזיה חופשית דרך ממברנת הגרעין‪ .‬מולקולות מ‪ 9-‬ועד ‪ 30‬ננו‪-‬מטר יכולים‬
‫לעבור רק דרך טרנספורט אקטיבי‪ .‬מולקולות ארוכות מ‪ 30-‬ננו‪-‬מטר לא יוכלו לחצות את הממברנה באף צורה‪.‬‬

‫הטרנספורט האקטיבי דרך הממברנה נעשה על ידי חלבונים שהם טרנספורטרים‪ ,‬שיכולים להיקשר ל‪ ,FG repeats -‬לפתוח את‬
‫הרשת ב‪ NPC -‬ולגרור יחד איתם את המטען‪ .‬טרנספורטר שמכניס מטען אל הגרעין נקרא ‪ importer‬וטרנספורטר שמוציא מטען‬
‫מהגרעין נקרא ‪.exporter‬‬

‫יש מספר רב של חלבונים שעוטפים את המטען ומובילים אותו כלפי חוץ (או פנים)‪ .‬החלבונים פותחים את הרשת ובכך מאפשרים‬
‫למטען לעבור‪ .‬החלבונים שנושאים את המטען נקשרים ל‪ FG repeats -‬אחד אחרי השני (לכן הם נקראים ”‪)“stepping stones‬‬
‫עד שהם מוציאים את המטען מהגרעין‪.‬‬

‫מרכיב נוסף שדרוש לטרנספורט האקטיבי הוא סיגנל על גבי המטען‪ ,‬כדי שהחלבון שנושא אותו ידע לזהות אותו‪ .‬נשאים שמכניסים‬
‫מטען לגרעין נקראים ‪ importins‬ונשאים שמוציאים מטען מהגרעין נקראים ‪ .exportins‬העברה אקטיבית דורשת אנרגיה‪.‬‬

‫כדי שהמטען יהיה מזוהה על ידי המערכת הוא זקוק ל"סיסמא" הנקראת )‪ .nuclear localization signal (NLS‬הסיסמא היא‬
‫רצף של חומצות אמינו‪ ,‬בעיקר כאלה שטעונות חיובית‪ .‬רצף זה יכול להיות ממוקם בכל מקום בחלבון והוא זה שקובע את מיקומו‬
‫בתא‪ .‬בתמונה העליונה‪ ,‬הסיסמא של החלבון היא כ זו שמאפשרת לו להיכנס לגרעין בשלמותו‪ .‬בתמונה התחתונה‪ ,‬חוקרים ביצעו‬

‫‪12‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מוטציה בחלבון והחליפו את אחד משיירי הליזין‪ ,‬מה שגרם לכך שה"סיסמא" לא זוהתה‪ .‬החלבון לא זוהה כחלבון שצריך להיכנס‬
‫לגרעין‪.‬‬

‫‪ Pyruvate kinase‬הוא חלבון ציטוזולי‪ .‬אם מוסיפים לו ‪ NLS‬באופן מלאכותי‪ ,‬הוא יכנס לגרעין‪ .‬ה"סיסמא" תגרום לגרעין לזהות‬
‫אותו כחלבון גרעיני‪.‬‬

‫יש מספר סוגים של חלבוני טרנספורטרים )‪ .(importins\exportins‬חלבונים שונים משמשים כנשאים של חלבונים שונים‪ .‬לפעמים‬
‫הקישור של המטען אינו ישיר לחלבון שמעביר אותו אלא הוא נקשר דרך חלבון נוסף שנחשב כחלבון עזר‪ ,‬הנקרא ‪( adaptor‬דוגמא‬
‫של ‪.)protein 4‬‬

‫ישנם חלבונים בתא שדרושים גם בגרעין וגם בציטוזול‪ ,‬לפי הצורך של התא‪ .‬לחלבון כזה יהיה גם רצף של ‪nuclear import signal‬‬
‫וגם רצף של ‪ .nuclear exportation signal‬לדוגמא‪ NF-AT ,‬הוא חלבון ציטוזולי אשר בנוכחות ריכוז גבוה של סידן נודד‬
‫לגרעין‪ .‬כאשר ריכוז הסידן יורד‪ ,‬החלבון נודד בחזרה לציטוזול‪ NF-AT .‬נמצא בציטוזול במצב מזורחן ויש לו ‪nuclear export‬‬
‫‪ signal‬במצב חשוף‪ .‬סידן מאקטב אנזים שהוא ‪ -protein phosphatase‬חלבון שמסיר פוספט‪ .‬כשה‪protein phosphatase -‬‬
‫אקטיבי‪ ,‬הוא מסיר פוספט מהחלבון ‪ .NF-AT‬כתוצאה מכך המבנה של ‪ NF-AT‬משתנה‪ ,‬נחשף בו ‪ nuclear import signal‬והוא‬
‫מובל לתוך הגרעין‪ .‬בתוך הגרעין הוא משפעל שעתוק של גנים‪ .‬כשרמות הסידן בתא יורדות יש הפעלה של ‪ ,kinase‬שמבצע זרחון‬
‫לחלבון ה‪ ,NF-AT -‬הגורם לשינוי המבנה התלת‪-‬ממדי של החלבון וחשיפה של הקוד המוציא אותו מהגרעין‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪Nuclear lamina‬‬

‫מבנה שנמצא בצמוד לממברנה הפנימית של הגרעין‪ .‬ה‪ lamina -‬היא פולימר העשוי מחלבונים‬
‫ממשפחת ה‪ .lamins -‬חלבונים אלו שייכים למשפחת חלבונים גדולה הנקראת סיבי ביניים‬
‫‪ .intermediate filaments‬ה‪ intermediate filaments -‬עשויים ממבנים של אלפא‪-‬הליקס‪,‬‬
‫שיכולים להיקשר אחד לשני וליצור פולימרים (רשתות)‪ .‬ה‪ nuclear lamina -‬היא פולימר גדול‬
‫וחזק שמקנה לגרעין יציבות מכאנית‪ .‬הרשת יושבת על גבי הממברנה הפנימית של הגרעין ותומכת‬
‫במבנה הגרעין‪ .‬כיום ידוע שיש לה גם תפקיד חשוב בקישור ההטרוכרומטין‪ ,‬בבקרה על שעתוק וגם‬
‫בתיקון של דנ"א‪.‬‬

‫בגרעין קיימים שלושה חברים ממשפחת חלבוני ה‪.lamin A, lamin B, lamin C :lamins -‬‬
‫החלבון ‪ lamin B‬נקשר לממברנה הפנימית של הגרעין והחלבונים ‪ lamin A & lamin C‬נקשרים‬
‫ישירות לכרומטין‪ .‬שלושתם יחד יוצרים את הרשת החזקה‪.‬‬

‫ה‪ lamins -‬עוברים מודיפיקציה של הוספת פרנזיל ‪ .farnesyl‬פרנזיל מאפשר את הקישור‪/‬עיגון של ‪ lamin B‬לממברנה הפנימית‬
‫של הגרעין‪.‬‬

‫הממברנה החיצונית של הגרעין ממשיכה ליצירת ה‪ .ER -‬ה‪ NPC -‬עוברים דרך ה‪ nuclear lamina -‬ובנוסף לכך יש חלבונים‬
‫שנקשרים הן ל‪ lamina -‬והן לממברנה הפנימית על מנת לקשר בין שתיהן‪ .‬ההטרוכרומטין נמצא קרוב מאוד ל‪.lamina -‬‬

‫‪ -Laminopathies‬משפחה של מחלות כתוצאה ממוטציות שונות בגן המקודד לחלבון ‪ ,lamin A‬שיכולות בין השאר לגרום‬
‫להזדקנות מוקדמת‪ ,‬לניוון שרירים‪ ,‬לבעיות בלב‪ .‬המחלה הנפוצה ביותר היא מחלת הפרוגריה ‪ -Progeria‬מחלה של הזדקנות‬
‫מוקדמת‪ ,‬שבה יש מוטציה בגן שמקודד לחלבון ‪ .lamin A‬כתוצאה מהמוטציה מבנה הגרעין קורס‪ ,‬אין לו את החוזק והייצוב‬
‫המכאני‪ ,‬מכיוון שרשת ה‪ nuclear lamina -‬לא עוברת פולימריזציה תקינה‪ .‬כאמור‪ ,‬ל‪ lamin B -‬יש קבוצה של פרנזיל שנחוצה כדי‬
‫לקשר אותו לממברנה‪ .‬גם ל‪ lamin A & lamin C -‬יש קבוצת פרנזיל‪ ,‬שאינה נחוצה לקישור לממברנה‪ .‬בזמן שחלבונים אלו נוצרים‬
‫הם מקבלים את המודיפיקציה‪ ,‬אך בזמן העיבוד של החלבונים הפרנזיל נחתך‪ ,‬כך שבחלבון הבשל אין את קבוצת הפרנזיל‪.‬‬
‫במוטציה שגורמת למחלת הפרוגריה הפרנזיל לא נחתך‪ ,‬בשל חוסר באזור שגורם לזיהוי של האנזים החותך‪ .‬למרות שהפרוטאז‬
‫נמצא בתא‪ ,‬האזור ב‪ lamin -‬שאמור לעבור חיתוך לא מזוהה כסובסטרט ולכן הפרנזיל לא נחתך מה‪ .lamin -‬לכן ה‪ lamin -‬נשאר‬
‫עם קבוצת הפרנזיל‪ ,‬שמקשרת אותו לממברנה‪ .‬חלבון ‪ lamin A‬פגום נקרא ‪.progerin‬‬

‫‪14‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הרצאה ‪ – 3‬שלד התא‬

‫שלד התא )‪ (cytoskeleton‬הוא אחד מהמרכיבים העיקריים החשובים לפעילות התא‪.‬‬

‫מה תאים צריכים בשביל לשרוד?‬

‫‪ -Structural integrity‬לשמור על השלמות שלהם‪ ,‬לשרוד מבנית ומכאנית‪ .‬לחץ בתוך כלי דם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יכול להיות אדיר‪.‬‬ ‫•‬
‫תאים צריכים לא להתפרק תחת לחצים מכאניים גדולים‪.‬‬
‫‪ -Shape‬לשמור על צורתם‪ .‬ישנם תאים בעלי צורה מורכבת כמו נוירונים‪ ,‬החיונית לצורך התפקוד שלהם‪ ,‬שמבוסס על‬ ‫•‬
‫תקשורת עם תאים אחרים‪.‬‬
‫‪ -Adhesion and polarity‬תאים מתקשרים אחד עם השני‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Internal organization‬ארגון פנימי‪ ,‬בתאים יש אברונים ווזיקולות שצריכים לנוע אחד ביחס לשני‪ .‬יש צורך במערכת‬ ‫•‬
‫הובלה יעילה שתישא אורגנלה מנקודה אחת בתא לנקודה אחרת‪.‬‬
‫‪ -Migration‬נדידה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תאים של מערכת החיסון רודפים אחר פתוגנים‪ ,‬הם חייבים לנוע על מנת לבצע את פעילותם‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Division‬כל תא עובר חלוקה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Force‬כל תאי הגוף יודעים להפעיל כוח‪ ,‬אך התאים שמתמחים בהפעלת כוח הם תאי שריר‪.‬‬ ‫•‬

‫המכנה המשותף לכל הגורמים הנ"ל הוא שלד התא‪ .‬שלד התא הוא מבנה אשר מקנה לתא את צורתו וארגונו הפנימי‪ .‬הוא מאפשר‬
‫לתאים לייצר כוח וכמו כן הוא מקנה יציבות מכאנית‪ ,‬שמאפשרת לתאים להוציא לפועל תפקודים שונים‪ ,‬חלוקה ותנועה‪.‬‬

‫אבנורמליות שקשורות לשלד התא‪:‬‬

‫‪ -Epidermolysis bullosa‬מוטציה בשלד התא‪ ,‬שבה תאים מאבדים את החוזק המכאני שלהם‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Spina bifida‬על מנת לסגור את עמוד השדרה בשלב העוברי יש צורך בתנועה של תאים‪ ,‬שקשורה בתפקוד של שלד התא‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Nemaline myopathy‬מוטציה בחלבון של שלד התא שמעורב בהפעלת כוחות‪.‬‬ ‫•‬
‫שמיעה‪ -‬באוזן ישנם תאים מיוחדים שמאפשרים שמיעה‪ .‬פגיעה בגורמים מסוימים בשלד התא של תאים אלו יכולה לגרום‬ ‫•‬
‫לחרשות מוחלטת‪.‬‬
‫סרטן‪ -‬גרורות הן מצב שבו תא עוזב את רקמת המקור שלו ונודד למקומות אחרים בגוף‪.‬‬ ‫•‬
‫‪15‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫עקרות בזכרים‬ ‫•‬

‫עקרונות יסוד של שלד התא‬

‫שלד התא בנוי מ‪ 3-‬רכיבים הנקראים פילמנטים ‪Actin, Microtubules, Intermediate filaments :filaments‬‬

‫סיבי האקטין קריטיים לצורת התא וליכולת שלו לנדוד‪ .‬הפונקציה העיקרית של המיקרוטובולים בתא היא הובלה‪ .‬התפקיד העיקרי‬
‫של סיבי הביניים הוא להקנות לתא חוזק מכאני‪/‬מבני‪ .‬יחד הם מהווים את שלד התא‪.‬‬

‫עקרונות משותפים לשלושת הפילמנטים‪:‬‬

‫כל אחד מהפילמנטים מורכב מתת‪-‬יחידות חלבוניות (מונומרים)‪ .‬המונומרים מתחברים אחד לשני ויוצרים‪ ,‬על ידי קשרים‬ ‫•‬
‫שאינם קוולנטים‪ ,‬סיבים‪/‬פולימרים‪.‬‬
‫ישנם מאות חלבונים מסייעים )‪ (accessory proteins‬אשר מווסתים את הפילמנטים של שלד התא‪ .‬הם מתווכים‬ ‫•‬
‫אינטראקציות בין הפילמנטים‪ ,‬יוצרים מהם מבנים מורכבים‪ ,‬מחברים אותם לממברנת התא‪.‬‬
‫הגורמים היוצרים את שלד התא הם דינאמיים‪ ,‬הם נוצרים ונהרסים בהפרשי זמן מאוד קצרים על מנת לענות על צרכיו השונים‬ ‫•‬
‫של התא‪ .‬מבנים בשלד התא יכולים להתקיים במשך דקות או במשך חיים שלמים‪ .‬הם יוצרים מבנים חיוניים לתפקוד התא‪.‬‬

‫‪Actin filaments‬‬

‫אקטין הוא חלבון שמור באבולוציה ביוקריוטים‪ .‬הוא נפוץ בתאי הגוף ובתאי שריר הוא יכול להגיע עד ‪ 10%‬מסך החלבון התא‪ ,‬מה‬
‫שמעיד על כך שהוא קשור להפעלת כוחות‪ .‬ישנם ‪ 3‬איזופורמים שונים של אקטין‪:‬‬

‫אלפא אקטין‪ -‬מוגבל לתאי שריר בלבד‬ ‫•‬

‫בטא אקטין וגמא אקטין‪ -‬נמצאים בכל סוגי התאים שאינם תאי שריר‬ ‫•‬

‫יחידת המבנה של האקטין היא פוליפפטיד באורך של ‪ 375‬חומצות אמינו‪ .‬מונומר של אקטין נקרא גם )‪globular actin (G-actin‬‬
‫והוא מסוגל לקשור ‪ .ATP‬צורתו של ה‪ G-actin -‬היא גלובולרית קוטבית – יש לה קצה הנקרא ‪ plus end‬וקצה הנקרא ‪minus‬‬
‫‪ .end‬כדי ליצור פולימר‪ ,‬יחידות של ‪ G-actin‬מתחברות בצורת ראש וזנב‪ ,‬כאשר קצה הפלוס מתחבר לקצה המינוס‪ ,‬והמשמעות‬
‫היא שגם הפולימר הוא פולרי‪ .‬פולימר האקטין נקרא )‪.filamentous-actin (F-actin‬‬

‫השלב הקריטי ביותר ומגביל הקצב בריאקציית היצירה של פולימר ממונומרים של אקטין הוא יצירת גרעין )‪ ,(nucleation‬המורכב‬
‫משלושה מונומרים‪ .‬דימר של ‪ G-actin 2‬אינו יציב ונוטה להתפרק‪ .‬שלוש יחידות של ‪ G-actin‬יוצרות טרימר יציב‪ ,‬הנקרא גרעין‪.‬‬
‫החל מיצירת הטרימר‪ ,‬יצירת הפולימר מתרחשת מאוד מהר‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫יצירת פולימר של אקטין במעבדה‪ :‬מכניסים יחידות של ‪ G-actin‬למבחנה ומוסיפים מלח על מנת להתחיל את הריאקציה‪ .‬השלב‬
‫הראשון הוא שלב ה‪ ,lag phase -‬לפני יצירת הגרעין‪ .‬לאחר שנוצר הטרימר‪ ,‬נכנסים לפאזה של גדילה )‪ .(growth phase‬הגדילה‬
‫בשלב זה היא לינארית ומהירה‪ ,‬והיא נעצרת כאשר יש שיווי משקל כימי בין מספר הפולימרים למספר המונומרים‪ .‬אם מוסיפים‬
‫למבחנה את גרעין האקטין באופן ישיר‪ ,‬מדלגים לחלוטין על שלב ה‪ lag phase -‬ומיד מתחילים ב‪.growth phase -‬‬

‫לסיכום‪ ,‬השלבים ביצירת פולימר של אקטין הם‪:‬‬

‫‪ – Nucleation – lag phase .1‬שלב זה אינו קיים בהכנסת גרעין באופן ישיר‬
‫‪Elongation – growth phase .2‬‬
‫‪Steady state – equilibrium phase .3‬‬

‫בהכנסת מונומרים‪:‬‬

‫בהכנסת גרעין‪:‬‬

‫כאמור‪ ,‬הן ה‪ G-actin -‬והן ה‪ F-actin -‬הם קוטביים‪ .‬הקוטביות באה לידי ביטוי בקצב יצירת הפולימר של האקטין; בקצה הפלוס‬
‫הפילמור מהיר פי ‪ 5‬עד פי ‪ 10‬מאשר הפילמור בקצה המינוס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬קצב העזיבה של מונומרים (מתוך הפולימר) דומה בשני‬
‫הצדדים‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שהפולימר מתארך בעיקר מצד הפלוס ומתקצר בעיקר מצד המינוס (כי אליו נוספים פחות מהר)‪ .‬ה‪G- -‬‬
‫‪ actin‬מצטרפים לפולימר ועוזבים אותו כמונומרים בודדים‪.‬‬

‫תכונה חשובה של האקטין‪ ,‬הנובעת מהפולריות שלו‪ ,‬נקראת ‪ -F-actin treadmilling‬ככל שנוספים לצד הפלוס מונומרים של‬
‫אקטין‪ ,‬מונומרים קודמים שנוספו לאזור זה הולכים ונדחקים לא זור המינוס של הפולימר‪ ,‬עד שהם משתחררים ממנו לגמרי‪ .‬האורך‬
‫של סיב האקטין הוא קבוע‪ ,‬אך בכל העת מתקיים בו שטף של מונומרים (‪ = treadmill‬הליכון‪ ,‬מונומרים חדשים נוספים לקצה‬
‫הפלוס והמונומרים הקודמים מתקדמים אל עבר קצה המינוס)‪ .‬כאמור‪ ,‬היציאה משני הקטבים זהה‪ ,‬אך הכניסה בקצה הפלוס‬
‫מהירה פי ‪ 5‬עד פי ‪ 10‬מהכניסה בקצה המינוס‪.‬‬
‫‪17‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מה הכוח שמניע את התנועתיות? מונומרים של ‪ G-actin‬יודעים לקשור נוקלאוטידים של ‪ .ATP‬כאשר האקטין אינו חלק‬
‫מהפילמנט‪ ,‬ההידרוליזה של ה‪ ATP -‬היא מאוד איטית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מעט לאחר שהוא מתחבר לפולימר‪ ,‬מתרחשת הידרוליזה‬
‫מהירה של ה‪ ATP -‬בפרק זמן קצר מאוד ומשתחרר ‪ .ADP‬ההידרוליזה של ה‪ ATP -‬ב‪ G-actin -‬משנה את הקונפורמציה שלו‬
‫ומעודדת את השחרור שלו מהפולימר‪ G-actin .‬נכנס לפולימר כשהוא קושר ‪ ,ATP‬מתרחשת הידרוליזה בעודו חלק מהפולימר‬
‫ומשתחרר ‪ G-actin‬עם ‪.ADP‬‬

‫החלבונים ‪ Cofilin‬ו‪ Profilin -‬הם שני חלבונים שמווסתים את הדינמיקה הפנימית‬

‫בפולימר האקטין‪ Cofilin .‬מתווך שבירה של הפילמנט למקטעים קצרים‪ ,‬ואילו ‪profilin‬‬
‫מקדם הרכבה מחדש של פילמנטים של אקטין‪ Cofilin .‬משנה את הקונפורמציה של‬
‫פולימר האקטין וגורם לשבירה של הסיב‪ .‬הוא עושה זאת רק כשאקטין קשור ל‪.ADP -‬‬
‫הוא לא פועל באזור שבו אקטין קשור ל‪ ATP -‬ולכן הוא לא פועל בקצה הפלוס אלא רק‬
‫בקצה המינוס‪ Profilin .‬נקשר ל‪ G-actin -‬כשהוא קשור ל‪ ADP -‬ומתווך את ההחלפה‬
‫של ‪ ADP‬ב‪ .ATP -‬כלומר‪ profilin ,‬ממחזר מונומרים של אקטין הקשורים ל‪ADP -‬‬
‫וקושר אותם ל‪ ATP -‬כדי שיכנסו לקוטב של הפלוס של הפולימר (הוא מתפקד כ‪-‬‬
‫‪.)nucleotide-exchange factor‬‬

‫חלבונים נוספים הקשורים לוויסות של פולימר האקטין נקראים ‪-Capping proteins‬‬

‫חלבונים היושבים על קצוות הפילמנט‪ .‬הם חוסמים הרכבה או פירוק של ‪.F-actin‬‬
‫כאמור‪ ,‬בקצה הפלוס יש בעיקר כניסה של ‪ G-actin‬ובקצה המינוס יש בעיקר יציאה של‬
‫‪ .G-actin‬החלבון ‪ CapZ‬חוסם את קצה הפלוס‪ ,‬כך ש‪ G-actin -‬חדשים לא יכולים‬
‫להתחבר לפולימר‪ ,‬והפילמנט יתפרק מקצה המינוס עד שהוא יעלם לחלוטין‪ .‬החלבון‬
‫‪ tropomodulin‬חוסם את קצה המינוס ובכך מייצב את הפילמנט‪ ,‬מכיוון שמונומרים ממשיכים להתווסף לקצה הפלוס ללא יציאה‬
‫מקצה המינוס‪.‬‬

‫בתוך האוזן ישנם תאי שיער )‪ (hair cells‬המבוססים על מבנה של אקטין‪ .‬גלי הקול‬
‫יוצרים תנועה‪/‬דוחפים את סיבי האקטין וככה שומעים‪.‬‬

‫מעכבים כימיים של אקטין‪ :‬ישנם כימיקלים שיכולים להתערב בדינמיקה של האקטין‪,‬‬

‫שהם בעיקר רעלנים שנמצאים בבעלי חיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ספוג נפוץ בים האדום‪ ,‬הנקרא‬
‫‪ ,latrunculin‬גורם לדה‪-‬פולימריזציה של סיבי האקטין‪ .‬אקטין הוא חלבון שמור‬
‫באבולוציה במגוון רב של מינים‪ .‬לכן‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כל אורגניזם שיתקל ברעלן זה יסבול‬
‫מההשפעה שלו בצורה דומה‪ .‬יש שימוש ברעלן זה כטיפול בגלאוקומה‪ ,‬על מנת‬
‫להפחית את יצור הנוזל מהסיבים בעין ולהוריד את הלחץ‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬השלב המגביל את קצב הפולימריזציה הוא היצירה של גרעין אקטין ראשוני‪,‬‬
‫ממנו גדל סיב האקטין‪ .‬לאקטין תפקיד מרכזי ביכולת הנדידה של התא‪ .‬ישנם תאים‬
‫בגוף שלא יכולי ם להמתין להיווצרות ספונטנית של גרעין‪ ,‬אלא הם כל הזמן צריכים‬
‫להיות במצב של נדידה (לדוגמא תא ‪ T‬חיסוני שרודף אחר פתוגן)‪ .‬ישנם שני סוגים של‬
‫חלבונים המתווכים את יצירת גרעין האקטין )‪:(actin nucleating proteins‬‬

‫)‪ -Arp2/3 complex (arp = actin related protein‬קומפלקס המורכב מ‪ 7-‬חלבונים‪ ,‬ששניים מהם הם ‪ arp2‬ו‪.arp3 -‬‬ ‫•‬
‫החלבון ‪ NPF‬קושר מצד אחד ‪ G-actin‬בציטופלזמה‪ ,‬ומצד שני קושר קומפלקס ‪ arp2/3‬בלתי פעיל‪ .‬היחידה כולה ‪(NPF-G-‬‬
‫)‪ actin + arp2/3 complex‬מתיישבת על סיב ‪ F-actin‬קיים‪ ,‬והחלבונים ‪ arp2‬ו‪ arp3 -‬יחד עם ה‪ G-actin -‬משמשים כגרעין‪,‬‬
‫‪18‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫ממנו יתפתח סיב חדש‪ .‬העובדה שהקומפלקס מתיישב על סיב קיים מובילה ליצירה של רשת מסועפת של סיבי אקטין‪,‬‬
‫הנקראת ‪.dendrite network‬‬

‫‪ -Formin‬חלבון שהוא דימר בעל ‪ 2‬אתרים )‪ (domains‬הנקראים ‪ .FH2‬הוא מבצע תנועה דמוית‪-‬נדנדה; אחד מהאתרים נע‪,‬‬ ‫•‬
‫מאפשר כניסה של ‪ ,G-actin‬ואז השני נע ו‪ G-actin -‬נוסף נכנס‪ .‬פלמור בעזרת חלבון זה מתרחש מאוד מהר‪ .‬בשלב כלשהו‬
‫יכול להשתלב קומפלקס ‪ arp2/3‬על הסיב הלינארי וליצור סעיפים‪.‬‬

‫ארכיטקטורה לינארית של סיב בדרך כלל נעשית על ידי החלבון ‪ formin‬וארכיטקטורה מסועפת בדרך כלל נעשית על ידי קומפלקס‬
‫‪.arp2/3‬‬

‫מפילמנטים למבנים – מבנים תאיים מבוססי אקטין‪:‬‬

‫‪ -Microvilli‬בממברנה של חלק מתאי האפיתל‪ ,‬הנמצאים במערכת הנשימה והעיכול לדוגמא‪ ,‬יש מבנים דמויי‪-‬אצבעות‬ ‫•‬
‫הנקראים ‪ .microvilli‬מבנים אלו מגדילים את שטח הפנים של הרקמה ומשפרים את יכולת הספיגה שלה‪ .‬כל אחד מה‪-‬‬
‫‪ microvillus‬מכיל ‪ 20-30‬סיבים של אקטין אשר מוצמדים אחד לשני בחוזקה על די חלבון מקשר הנקרא ‪.fimbrin‬‬
‫‪ -Cell cortex‬מבנה התומך בממברנה‪ ,‬מקנה לה חוזק‪ ,‬נוצר על ידי אקטין קורטיקלי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Filopodia & Lamellapodium‬מבנים שמקנים לתאים יכולת נדידה על ידי דחיפת הממברנה‪ .‬גם בתאים נודדים יש‬ ‫•‬
‫קורטקס שתומך בממברנה‪.‬‬
‫‪ -Contractile ring‬כל תא מתחלק יוצר טבעת אשר מתכווצת ומחלקת את תא האם לשני תאי בת (קיים בכל התאים)‪.‬‬ ‫•‬

‫בשלד התא ישנם חלבוני מנוע ‪ motor proteins‬שמנצלים אנרגיה על מנת לבצע עבודה מכאנית‪ .‬החלבון מיוזין ‪ myosin‬הוא‬
‫חלבון חשוב שמשתמש בהידרוליזה של ‪ ATP‬כדי לבצע עבודה מכאנית – תנועה לאורך סיבי האקטין‪ .‬מיוזינים הם משפחה גדולה‬
‫של חלבונים (יש כ‪ 40-‬גנים בגוף שמקודדים למיוזינים שונים)‪ .‬ניתן לחלק אותם ל‪ 2-‬קבוצות‪ :‬מיוזין קונבנציונלי (מיוזין ‪ )2‬ומיוזין‬
‫לא‪-‬קונבנציונלי‪.‬‬

‫מיוזין ‪ 1‬מקשר בין סיבי האקטין לבין הממברנה‪ .‬מיוזין ‪ 5‬נע על סיבי האקטין כשהוא נושא אורגנלה או וזיקולה ממקום אחד בתא‬
‫למקום אחר‪ .‬מיוזין ‪ 2‬יודע ליצור פעולה של כיווץ בנוכחות אקטין‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מיוזין ‪ 2‬הוא מיוזין קונבנציונלי הנמצא הן בתאי שריר והן בתאים שאינם תאי שריר‪ .‬מולקולה‬
‫של מיוזין ‪ 2‬היא הקסומר; היא מורכבת מ‪ 2-‬שרשראות כבדות ו‪ 4-‬שרשראות קלות‪ .‬ראשה‬
‫מורכב מ‪ 6-‬חלבונים והיא בעלת זנב‪ .‬מיוזין עובר הרכבה )‪ (assembly‬לצורתו הפעילה‪,‬‬
‫שהיא פילמנט המורכב מ‪ 6 -‬יחידות של מיוזין‪ .‬סיבי האקטין הם פולריים‪ ,‬ומיוזין ‪ 2‬נע אך ורק‬
‫לכיוון קצה הפלוס‪ .‬כתוצאה מכך ובגלל שהארגון של סיבי האקטין הוא אנטי‪-‬פרללי‪ ,‬כשמנועי‬
‫האקטין זזים מתקבלת התכווצות (נעים פעם אחת לשמאל ופעם לימין)‪.‬‬

‫תנועה של מיוזין על אקטין‪ :‬ראש מיוזין ללא ‪ ATP‬מחובר בחוזקה לסיב האקטין‪ ATP .‬נקשר‬
‫לראש המיוזין והוא משתחרר מהאקטין (‪ ATP‬מפחית את האפיניות של הראש לאתר הקישור בסיב האקטין)‪ .‬בשלב הבא‪,‬‬
‫מתרחשת הידרוליזה של ‪ ,ATP‬שגורמת לשינוי קונפורמציה של ראש המיוזין (שלב יוצר‬
‫אנרגיה) והוא זז לאורך סיב האקטין מרחק של כ‪ 5-‬ננומטרים‪ .‬שלב יוצר הכוח ‪(power‬‬
‫)‪ :stroke‬משתחרר פוספט א‪-‬אורגני‪ ,‬ראש המיוזין חוזר לצורתו המקורית ודוחף את‬
‫פילמנט האקטין‪ .‬משתחררת מולקולה של ‪ ADP‬תוך כדי שראש המיוזין קשור לסיב‬
‫האקטין בחוזקה‪ ,‬רק במיקום אחר‪ ,‬שהוא קרוב יותר לקצה הפלוס‪.‬‬

‫תנועה של תא‪ :‬נדידה של תא מערבת מספר מבנים מבוססי אקטין‪ .‬כשתא נע‪ ,‬קצה אחד‬
‫שלו נמתח ונדחף קדימה‪ ,‬והקצה השני מתכווץ לאותו כיוון‪ .‬מבנים שונים של אקטין‬
‫קשורים בדחיפה של הממברנה קדימה‪ -‬פילמור של אקטין צמוד לממברנה‪ ,‬ובכיווץ של‬
‫הממברנה‪ -‬סיבים של אקטין שמתכווצים לאותו כיוון שבו התרחשה ההתארכות‪.‬‬

‫‪Microtubules‬‬

‫מרכיב שני מתוך שלושת מרכיבי שלד התא‪.‬‬

‫יחידות המבנה החלבוניות של המיקרוטובולים הן טובולין ‪ .tubulin‬טובולין נמצא בכל התאים היוקרטים ויש לו מספר רב של‬
‫איזופורמים‪ .‬יחידת היסוד של מיקרוטובולים הן הטרודימרים‪ ,‬המורכבים מ‪ α-tubulin -‬ו‪ .β-tubulin -‬שניהם קושרים ‪ ,GTP‬אך‬
‫רק ה‪ GTP -‬בבטא‪-‬טובולין עובר הידרוליזה‪.‬‬

‫מיקרוטובולים קשיחים יותר מפילמנטים של אקטין‪ .‬מיקרוטובול הוא מבנה צילינדר חלול וקשיח‪ ,‬המורכב מ‪ 13-‬פרוטופילמנטים‪.‬‬
‫פרוטופילמנט הוא שרשרת ארוכה של הטרודימרים (אלפא ובטא טובולין)‪ .‬מיקרוטובולים הם מבנים פולריים; הקצה שנגמר בבטא‪-‬‬
‫טובולין הוא קצה הפלוס‪ ,‬והקצה שנגמר באלפא‪-‬טובולין הוא קצה המינוס‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הבדל חשוב בין מיקרוטובולים לאקטין הוא צורת הארגון שלהם‪ :‬גרעין של אקטין יכול להיווצר בכל מקום בציטופלזמה‪ ,‬אך‬
‫מיקרוטובולים יוצרים גרעין באזור מוגדר מאוד בתא‪ ,‬הנקרא )‪ Microtubule-organizing center (MTOC‬שמתקיים בצנטרוזום‬
‫‪ .centrosome‬מהצטנרוזום נובעים הפולימרים של המיקרוטובולים‪.‬‬

‫בתוך הצנטרוזום ישנם שני מבנים צילינדרים הנקראים צנטריולים ‪.centrioles‬‬

‫הצנטריולים מארגנים סביבם מטריקס (‪ centrosome matrix‬או ‪pericentriolar‬‬
‫‪ )material‬המכיל מספר רב של חלבונים שונים‪ .‬בתוך המטריקס‪ ,‬החלבונים‬
‫החשובים ביותר לפלמור של טובולין נקראים ‪γ-tubuling ring complex (γ-‬‬
‫)‪ ,TuRC‬המהווים אתר פלמור‪ .‬מאתר פלמור יוצא מיקרוטובול‪ .‬הפלמור תמיד‬
‫קורה הרחק מהצנטרוזום (מהמרכז אל הפריפריה)‪ .‬קצה המינוס תמיד נמצא קרוב‬
‫לצנטרוזום וקצה הפלוס תמיד נמצא הרחק מהצנטרוזום‪.‬‬

‫הדינמיקה המתקיימת במיקרוטובולים מכונה ‪ .dynamic instability‬קצה הפלוס‬

‫מרוחק מהצנטרוזום וקצה המינוס מחובר לצנטרוזום‪ .‬לכן‪ ,‬בקצה המינוס אין‬
‫דינאמיקה‪ ,‬הוא מקובע‪ .‬להבדיל מהאקטין‪ ,‬שבו יש דינאמיות בשני הקצוות‪,‬‬
‫במיקרוטובולים הן ההתארכות והן הפירוק של הפולימר מתרחשים בצד הפלוס‪ .‬כל‬
‫עוד בקצה המיקרוטובול יש בטא‪-‬טובולין הקשור ל‪ ,GTP -‬מתרחשת גדילה‪ .‬אם ה‪-‬‬
‫‪ GTP‬יעבור הידרוליזה ל‪ ,GDP -‬הפולימר יעבור פירוק‪ -GTP cap .‬גדילה‪ .‬ללא‬
‫‪ -GTP cap‬כיווץ‪/‬פירוק‪ .‬גדילה נקראת ‪ rescue‬ופירוק נקרא ‪.catastrophe‬‬

‫ויסות המבנה והדינמיקה של מיקרוטובולים נעשה על ידי חלבונים הנקראים )‪ .microtubule associated proteins (MAPs‬שני‬
‫סוגים של ‪ MAPs‬האחראיים על הארגון המרחבי של מיקרוטובולים הם ‪ MAP2‬ו‪ TAU .TAU -‬מבוטא בצורה חזקה באקסונים‪.‬‬
‫‪ MAPs‬אשר נקשרים לקצה הפלוס של המיקרוטובולים מכונים ‪ .+TIPS‬החלבון ‪ EB1‬הוא ‪ +TIP‬שנקשר לקצה הפלוס של‬
‫המיקרוטובול ומגייס אליו חלבונים אחרים אשר מבצעים פעילויות שונות (כלומר הוא נקשר רק למיקרוטובולים בעלי ‪.)GTP-cap‬‬

‫מעכבים כימיים של מיקרוטובולים‪ :‬ישנם רעלנים‪/‬כימיקלים שמקורם בעיקר בצמחים‪ ,‬אשר מהווים אינהיביטורים של מיקרוטובולים‪.‬‬
‫הם פוגעים בדינמיקה של מיקרוטובולים‪ ,‬שהם גם כן חלבונים שמורים באבולוציה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬היכולת של אקסונים לבצע הולכה של‬
‫סיגנל נפגעת באופן קשה בנוכחות רעלנים של מיקרוטובולים‪ Taxol .‬הוא חומר אשר נקשר למיקרוטובולים ומייצב אותם‪ ,‬מה‬
‫שגורם למיקרוטובולים לאבד את הדינמיקה שלהם‪ .‬משתמשים ב‪ Taxol -‬כתרופה כימותרפית‪ ,‬מכיוון שחומר זה פוגע בחלוקת‬
‫התא‪ .‬הכישור שנוצר בעת חלוקת התא בנוי ממיקרוטובולים‪ .‬הכישור מתארך כדי להגיע לכרומוזומים ומתקצר כדי למשוך אותם‬
‫לשני קצוות של תא האם כדי ליצור שני תאי בת‪ .‬טקסול מייצב את המיקרוטובולים ככה שהם לא יכולים להתארך ולהתכווץ‪.‬‬

‫בשלד התא‪ ,‬מיקרוטובולים משמשים כמסלולי הובלה של וזיקולות ואורגנלות‪ .‬הנעה של גורמים שונים מתווכת על ידי חלבוני מנוע‬
‫של מיקרוטובולים‪ ,‬הנקראים ‪ kinesin‬ו‪ .dynein -‬רוב חלבוני ה‪ kinesin -‬נעים לכיוון קצה הפלוס‪ ,‬וחלבוני ‪ dynein‬נעים תמיד‬
‫לכיוון קצה המינוס‪ .‬הם נעים על פני השטח של המיקרוטובולים ולא בתוכם‪ .‬כאמור‪ ,‬קצה הפלוס נמצא בפריפריה של התא וקצה‬
‫המינוס נמצא בצנטרוזום‪ ,‬שנמצא סמוך מאוד לגרעין בתא‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ Kinesins‬הם משפחה גדולה של חלבונים (יש ‪ 45‬גנים שמקודדים ל‪ kinesins -‬שונים)‪ .‬יש להם ראש וזנב‪ ,‬בדומה למיוזין‪ .‬רוב ה‪-‬‬
‫‪ kinesins‬נעים לכיוון קצה הפלוס‪ .‬קינאזין ‪ 14‬הוא כמעט הקינאזין היחיד שנע לכיוון קצה המינוס‪ .‬קצה ‪ N‬טרמינלי של קינאזין ‪1‬‬
‫מכיל את אתר המנוע וזנבו (בקצה ה‪ C -‬טרמינלי) נקשר לאורגנלות או לוזיקולות ונע איתם לאורך המיקרוטובולים‪.‬‬

‫‪ Dyneins‬הם חלבוני המנוע המהירים ביותר‪ ,‬כולם נעים לכיוון קצה המינוס של המיקרוטובולים‪ .‬המבנה של דיינין הוא מורכב‪.‬‬
‫במשפחת ה‪ dyneins -‬יש שני סוגים עיקריים‪:‬‬

‫‪ -Cytoplasmatic dyneins‬בדומה לקינאזין‪ ,‬מוביל וזיקולות על גבי המיקרוטובולים‪ .‬נע מכיוון הפלוס לכיוון המינוס‬ ‫•‬
‫(מהפריפריה למרכז)‬
‫‪Axonemal dyneins‬‬ ‫•‬

‫‪ Flagella‬ו‪ Cilia -‬הם מבני תנועה דמויי‪-‬שערות (ריסנים)‪ ,‬אשר מורכבים ממיקרוטובולים ו‪ Flagella .dyneins -‬מבצעים תנועות‬
‫דמויות גל ומאפשרים לתאים לנוע בתווך נוזלי‪ .‬הם מצויים בתאי זרע‪ Cilia .‬מבצעים תנועה מסוג ‪ .power/recovery strokes‬הם‬
‫מאפשרים לנוזל לנוע על פני קבוצת תאים ברקמה‪ .‬יש כמות אדירה של סיליה בכל ס"מ מרובע במערכת הנשימה והם דוחפים‬
‫בצורה יעילה הפרשות מו קוזיות או גורמים שיש להיפטר מהם‪ .‬סיליה הנמצאים בחצוצרות מניעים את הביצית לכיוון הרחם‪.‬‬

‫הארגון של מיקרוטובולים ב‪ flagellum -‬או ב‪:cilium -‬‬

‫יש סידור מיוחד של ‪ 9‬זוגות של מיקרוטובולים )‪ (doublet microtubules‬בהיקף‪ ,‬כאשר אחד מהם הוא שלם (מיקרוטובול ‪)A‬‬
‫והשני שלם חלקית ומאוחה למיקרוטובול השלם (מיקרוטובול ‪ .)B‬במרכז יש זוג נוסף של מיקרוטובולים שלמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם‬
‫חלבוני מנוע מסוג ‪ .axonemal dynein‬זנב הדיינין נצמד למיקרוטובול ‪ A‬וראש הדיינין נצמד למיקרוטובול ‪ .B‬הוא נקשר מצד אחד‬
‫ל‪ ,A -‬מצד שני ל‪ B -‬ודוחף שני צינורות אחד כנגד השני‪ .‬חלבוני קישור ‪ linking proteins‬גמישים קושרים בין המיקרוטובולים‬
‫ומונעים את ההחלקה שלהם אחד כנגד השני‪ .‬יחד עם הפעולה של הדיינין‪ ,‬סיבי המיקרוטובולים מתעקמים הלוך ושוב ויוצרים‬
‫תנועה של גל או של פעימה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ -Ciliopathies‬קבוצה של מחלות שנגרמו ת כתוצאה מאבנורמליות ביצירה או בתפקוד של סיליה‪ .‬לדוגמא‪Kartagener’s ,‬‬
‫‪ syndrome‬נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן ל‪ .axonemal dynein -‬סימפטומים של המחלה הם עקרות בזכרים כתוצאה מא‪-‬‬
‫מוטיליות של תאי זרע‪ ,‬פגיעות לזיהומים בריאות כתוצאה מסיליה שאינם מתפקדים במערכת הנשימה‪ ,‬וכשל בקביעה של ציר ימין‪-‬‬
‫שמאל בגוף בשלבי ההתפתחות המוקדמים‪ ,‬מה שיכול להוביל למצב של ‪.situs inversus‬‬

‫ישנו סוג של סיליה הנקרא ‪ ,primary cilia‬אשר נמצא כמעט בכל סוגי התאים ומתפקד כקולט סיגנלים חשוב בתא‪ .‬לסיליה זו אין‬
‫יכולת תנועה‪ ,‬להבדיל מסיליה רגילה‪ .‬פגמים בסיליה זו מובילים לפתולוגיות מורכבות שמשפיעות על הרבה תהליכים בגוף‪ ,‬כמו‬
‫לדוגמא מחלה הנקראת )‪ ,Bardet-Biedl Syndrome (BBS‬שאחד המופעים שלה הוא השמנת יתר‪ ,‬בעיות ברטינה ועוד‪.‬‬

‫‪Intermediate filaments‬‬

‫הרכיב השלישי בשלד התא‪.‬‬

‫חלבון שהוא הרבה פחות שמור באבולוציה מאשר אקטין ומיקרוטובולים (לא קיים בכל התאים היוקריוטים)‪ .‬משפחה מאוד מגוונת‪,‬‬
‫יש ‪ 70‬גנים שונים שמקודדים ל‪ ,intermediate filaments -‬שהם ספציפיים לסוג התא‪ .‬הם לא פולריים ולכן גם חסרי חלבוני מנוע‪.‬‬
‫הם חסרי אתר לקישור נוקלאוטיד (כמו ‪ ATP‬באקטין או ‪ GTP‬בטובולין)‪ .‬הפונקציה העיקרית שלהם היא הקניית חוזק מכאני‬
‫(קיימים בציפורניים‪ ,‬בשיער)‪.‬‬

‫המונומר של ‪ intermediate filaments‬הוא חלבון מאורך‪ .‬שני חלבונים יוצרים דימר מלופף )‪ ,(coiled‬ושני דימרים עוברים הרכבה‬
‫לטטרמר‪ .‬שמונה טטרמרים יוצרים יחד יחידה אחת‪ .‬מספר רב של יחידות יוצרים פילמנט‪.‬‬

‫יש מגוון רב של ‪ ,intermediate filaments‬כאשר לכל תא יש סוג של סיבי ביניים יחודיים לו‪ .‬בתאי אפיתל יש ‪ IF‬הנקראים‬
‫קראטינים ‪ .keratins‬משפחת הקראטין מונה ‪ 54‬חברים‪ .‬ברקמות אפיתל יש מגוון אדיר של קראטינים שונים‪ .‬בעור למשל‪ ,‬לכל‬
‫שכבה יש סוג קראטין משלה‪ .‬המגוון של קראטינים חשוב מבחינה קלינית לאבחון של סרטן של תאי אפיתל )‪ ;(carcinomas‬לכל‬
‫תא מקור יש התנהגות אופיינית מבחינת סיבי הקראטין‪ ,‬ולכן אם ניתן לדעת מה מוצא הגרורה‪ ,‬ניתן לדעת גם כיצד להילחם בה‬
‫בצורה יעילה‪.‬‬

‫‪ -Epidermolysis bullosa‬פתולוגיה הנובעת ממוטציה הפוגעת ב‪ .intermediate filaments -‬התפקוד העיקרי של ‪ IF‬הוא הקניית‬
‫חוזק מכאני לתא ובהיעדרם או כאשר הם לא מתפקדים כראוי‪ ,‬טראומה קטנה יכולה לגרום לשבר של התא (בעור‪ ,‬בפה‪ ,‬בוושט‪,‬‬
‫בעין ועוד)‪.‬‬
‫‪23‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ -Nuclear lamina‬מבנה העוטף את הגרעין‪ ,‬נמצא מתחת לממברנה הפנימית של הגרעין ותפקידו לשמור על שלמות הגרעין‪ .‬ה‪-‬‬
‫‪ nuclear lamina‬מורכבת ממשפחת חלבוני ה‪ ,lamins -‬שהם חלבוני ‪ .IF‬פתולוגיה מורכבת שקשורה אל משפחת ה‪ lamins -‬היא‬
‫פרוגריה‪ ,‬הנגרמת ממוטציה בחלבון ‪ .lamin A‬מוות ממחלה זו קורה כתוצאה מקריסה של המערכת הקרדיו‪-‬ווסקולרית‪ ,‬שבה קיים‬
‫לחץ מכאני רב שהגוף לא יכול לעמוד בו בגלל הפגיעה ב‪( IF -‬הגרעינים נשברים כתוצאה מהאבנורמליות של חלבון ‪.)lamin A‬‬
‫כלומר‪ ,‬רקמות שנמצאות תחת מעמסה מכאנית יותר מועדים לנזק ללא ‪ nuclear lamina‬בגרעין או ללא ‪ IF‬באופן כללי‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬שלושת סוגי המרכיבים של שלד התא‪:‬‬

‫הרצאה ‪ – 4‬הכוונה ותנועת חלבונים במערכת ההפרשה‬

‫על גבי חלבונים יש סיגנלים שמכוונים אותם למיקום מסוים בתוך התא או לתהליכים מסוימים שהם צריכים לעבור‪ .‬למיקום של‬
‫חלבונים בתא יש משמעות גדולה בהקשר של מחלות‪.‬‬

‫חלבונים מסונתזים על גבי תבנית )‪ (template‬של ‪ mRNA .mRNA‬נוצר בגרעין ועובר אל הציטופלזמה‪ ,‬שם מתרחשת סינתזת‬
‫החלבון‪ .‬יש מספר צורות הכוונה של חלבונים‪ ,‬במהלך או לאחר הסינתזה שלהם‪:‬‬

‫‪ -Post-translational‬הכוונה לאחר תרגום‪ .‬התרגום מתרחש בציטופלזמה ואחריו החלבון יכול להישאר בציטופלזמה‪ ,‬או‬ ‫•‬
‫שהוא יכול לעבור לגרעין או למיטוכונדריה‪.‬‬
‫‪ -Co-translational‬הכוונה תוך כדי תרגום‪ .‬מדובר בחלבונים שנכנסים אל ה‪ ER -‬ועוברים את מערכת ההפרשה‬ ‫•‬
‫)‪ .(secretory pathway‬הכניסה אל ה‪ ER -‬נעשית בשלב שהוא קו‪-‬תרגומי; בזמן שהחלבון מתורגם הוא מוכנס אל ה‪.ER -‬‬

‫כאמור‪ ,‬ישנם רצפים על גבי החלבונים אשר מכוונים אותם לאברון או לאזור מסוים בתוך התא‪ .‬חלבונים שנכנסים למערכת‬
‫ההפרשה מכוונים אל הממברנה הפלזמטית ומופרשים ממנה או שהם מוכנסים אל תוך הליזוזום‪ .‬דוגמא לחלבונים המופרשים‬
‫מהתא הם הורמונים‪ .‬דוגמא לחלבונים המגיעים אל הליזוזום הם אנזימים פרוטיוליטים שמפרקים חומרים שונים‪ .‬ישנו גורם שמבחין‬
‫האם החלבון מיועד לממברנה הפלזמטית או שהוא מיועד לליזוזום‪.‬‬

‫מערכת ההפרשה ‪Secretory pathway‬‬

‫סינתזה של חלבונים יכולה להתרחש –‬

‫בציטוזול‪ -‬אז הם יהיו חלבונים ציטופלזמטיים או מכוונים לאורגנלות‪.‬‬ ‫•‬

‫במערכת ההפרשה‪ -‬אז הם יכנסו אל ה‪ ,RER -‬יעברו ממנו אל מערכת הגולג'י‪ ,‬וממנה החלבון יכול לעבור לאורגנלות‪ ,‬יכול‬ ‫•‬
‫להיכנס לממברנה או להיות מופרש דרכה‪ .‬התנועה מה‪ RER -‬אל הגולג'י היא דו‪-‬כיוונית; מבנה תוך תאי שנושא חלבונים מה‪-‬‬
‫‪ RER‬לגולג'י חוזר ל‪ RER -‬כדי לשנע חלבונים נוספים‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫אתגרים במערכת ההפרשה‪:‬‬

‫העברה של החלבון אל תוך ה‪ER -‬‬ ‫•‬

‫קיפול של החלבון‬ ‫•‬
‫העברה )‪ (transport‬של החלבון אל ייעדו‬ ‫•‬
‫שליטה בהגעת החלבון אל ייעדו (אורגנלות‪ ,‬ממברנה פלזמטית‪ ,‬הפרשה)‬ ‫•‬

‫ריבוזומים וסינתזה של חלבונים‬

‫זמן הסינתזה של חלבון‪ :‬ריבוזומים מוסיפים לפולי‪-‬פפטיד כ‪ 20-‬חומצות אמינו בשנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬מולקולה כמו אקטין מסונתזת בכ‪-‬‬
‫‪ 20‬שניות‪.‬‬

‫ישנן אנטיביוטיקות שמכוונות אל הריבוזום ומעכבות סינתזה של חלבונים‪ .‬היתרון שלהן הוא בעיכוב סינתזה של חלבונים בתאים‬
‫סרטניים‪ .‬מנגנון זה יכול להוות חיסרון‪ ,‬מכיוון שהאנטיביוטיקות מעכבות סינתזה של חלבונים אחרים שהם תקינים והתא זקוק להם‪.‬‬
‫אנטיביוטיקה היא שימושית ביותר בטיפול בזיהומים בקטריאליים‪ .‬האנטיביוטיקה מכירה רק את הריבוזומים של החיידק ולכן זהו‬
‫טיפול סלקטיבי שלא פוגע בתא‪.‬‬

‫ישנן אנטיביוטיקות שפועלות רק על בקטריה‪ ,‬אנטיביוטיקות שפועלות גם על בקטריה וגם על יוקריוטים ואנטיביוטיקות שפועלות רק‬
‫על יוקריוטים‪ .‬פורומיצין ‪ Puromycin‬היא אנטיביוטיקה שפועלת הן על חיידקים והן על יוקריוטים‪ ,‬גורמת לשחרור מוקדם של‬
‫השרשרת החלבונית מהריבוזום‪.‬‬

‫‪Endoplasmatic Reticulum‬‬

‫ממברנת ה‪ ER -‬המשכית לממברנת הגרעין‪ .‬במיקרוסקופ אלקטרוני‪ ,‬ניתן להבחין בין שני אזורים ב‪,RER (rough ER) :ER -‬‬
‫שהוא עשיר בריבוזומים‪ ,‬ו‪ ,SER (smooth ER) -‬שהוא חסר ריבוזומים‪ .‬ה‪ SER -‬אינו שכיח ברוב התאים‪ ,‬לרוב נמצא בנקודות‬
‫יציאה מה‪ .ER -‬בחלק מהתאים יש הרבה ‪ ,SER‬בדרך כלל תאים שמפרישים הורמונים סטרואידים (תאי ליידיג באשכים)‪ ,‬תאי‬
‫כבד אשר מסנתזים ליפופרוטאינים‪ ,‬או תאי שריר שהם המקור העיקרי לסידן‪.‬‬

‫אתגר‪ :‬כיצד מתרחשת הטרנסלוקציה מהציטופלזמה לתוך ה‪?ER -‬‬

‫‪ -Translocon‬מושג שהוטבע על סמך היפותזה הנקראת ‪ ,the signal hypothesis‬לפיה תעלה מימית בממברנת ה‪ER -‬‬
‫עוברת הרכבה בכל פעם שהיא מוליכה חלבונים אל תוך ה‪ .ER -‬כיום ידוע שמדובר במבנה חלבוני קבוע בתוך ממברנת ה‪.ER -‬‬

‫ב‪( co-translational translocation -‬העברה תוך כדי תרגום) הריבוזומים נקשרים ל‪ ER -‬בחוזקה ושרשרת חלבונית‪ ,‬שהתחילה‬
‫את הסינתזה שלה בציטופלזמה‪ ,‬נכנסת אל תוך תעלה ב‪ .ER -‬מדידות אלקטרו‪-‬פיזיולוגיות הראו הופעה של תעלות כאשר‬
‫שרשראות חלבוניות שוחררו מריבוזומים מקושרי‪-‬ממברנה בעקבות טיפול בפורומיצין‪ .‬התעלה היא חלבון אינטגרלי בממברנת ה‪-‬‬
‫‪ .ER‬כל עוד ריבוזום לא מתיישב על ממברנת ה‪ ,ER -‬התעלה נמצאת במצב סגור וזאת על מנת לשמור על תנאים קבועים ב‪-‬‬
‫‪ lumen‬של ה‪ .ER -‬רק לאחר שהריבוזום מתיישב מעליה וכאשר השרשרת הפולי‪-‬פפטידית מגיעה לאורך מסוים‪ ,‬התעלה נפתחת‬
‫כלפי ה‪ lumen -‬של ה‪ ER -‬ומאפשרת את כניסת החלבון‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫התעלה מורכבת ממספר חלבונים ממברנליים‪ ,‬כאשר הריבוזום מתיישב על התעלה בצדה הציטופלזמטי‪ .‬מרכיב חשוב בתעלה הוא‬
‫החלבון ‪.Sec61‬‬

‫התעלה מספקת‪:‬‬

‫אפשרות מעבר לחלבונים הידרופיליים דרך הממברנה‬ ‫•‬

‫פתיחה צדית של הממברנה במידה והחלבון מיועד להישאר בתוכה (חלבון טרנס‪-‬ממברנלי)‬ ‫•‬
‫בקרה קפדנית כדי למנוע דליפה מה‪ ER -‬דרך התעלה‬ ‫•‬

‫לתעלה שני תפקודים עיקריים‪ :‬הכרה של הריבוזום‪ ,‬שמיועד להכניס את החלבון אל ה‪ ,ER -‬וטרנסלוקציה של החלבון‪.‬‬

‫)‪The signal sequence (signal peptide‬‬

‫כששמים במבחנה ‪ mRNA‬יחד עם כל המרכיבים הדרושים לסינתזה של חלבונים‪ ,‬אך ללא ממברנה‪ ,‬מתקבל חלבון באורך מסוים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כשאותו חלבון מסונתז בתוך התא‪ ,‬שבו יש נוכחות של ממברנה‪ ,‬הוא קצר יותר באורכו‪ .‬כלומר‪ ,‬גורם כלשהו‬
‫בממברנה (של ה‪ )ER -‬מוריד חלק מהחלבון‪ .‬חלק זה הוא ה‪.signal peptide -‬‬

‫ה‪ signal peptide -‬הוא רצף של ‪ 20-30‬חומצות אמינו הידרופוביות‪ .‬הוא נמצא בקצה ה‪ N -‬טרמינלי של חלבון (אך לא רק)‪,‬‬
‫מכוון את החלבון ל‪ ER -‬ומתחיל את תהליך הטרנסלוקציה‪.‬‬

‫איזה ניסוי ניתן לתכנן כדי להוכיח שההסרה של ‪ signal peptide‬מתרחשת בזמן קו‪-‬‬
‫תרגומי ולא לאחר התרגום‪ ,‬ושלשם כך דרושה ממברנה של ‪ ?ER‬ניתן לערוך ניסוי‬
‫שבו מוסיפים ממברנה של ‪ ER‬פעם לפני התרגום ופעם לאחר התרגום‪ .‬ניתן לראות‬
‫שאם מוסיפים את ממברנת ה‪ ER -‬לפני התרגום אז החלבונים שמתקבלים הם‬
‫קצרים יותר ולא מכילים את ה‪.signal peptide -‬‬

‫איזה ניסוי ניתן לתכנן כדי להוכיח שחלבונים נכנסים ו"נלכדים" ב‪ ?ER -‬ניתן לסמן‬
‫את החלבונים ולראות את מיקומם כעבור פרק זמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לטפל ב‪ER -‬‬
‫בדטרגנט שיחורר את הממברנה‪ .‬לאחר החירור של הממברנה נוסיף פרוטאז‪,‬‬
‫שתהיה לו גישה אל החלבון והוא יחתוך אותו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לא נוסיף דטרגנט‬
‫ונוסיף רק את הפרוטאז‪ ,‬לא תהיה לו גישה לחלבון והחלבון לא יעבור חיתוך‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫חשיבות קלינית של ה‪:signal peptide -‬‬

‫חלבון הנקרא )‪ dentin sialophosphoprotein (DSPP‬מופרש מתאים אודונטובלסטים ועובר חיתוך לשני חלבונים המרכיבים‬ ‫•‬
‫את הדנטין בשן (מרכיב דמוי‪-‬עצם שמקנה הגנה לשן)‪ dentin sialoprotein :‬ו‪ .dentin phosphoprotein -‬במחלה הנקראת‬
‫‪ Dentine Dysplasia Type II‬מתרחשת מוטציה אחת (החלפה של טירוזין בחומצה אספרטית) אשר משנה את ה‪signal -‬‬
‫‪ peptide‬בחלבון ‪ DSPP‬ומונעת ממנו להיכנס ל‪( ER -‬הוא נותר בציטופלזמה)‪ .‬לחולים במחלה חסרים שני החלבונים‬
‫שנחתכים ממנו‪ ,‬מה שגורם לפגיעה בשיניים‪.‬‬
‫במחלה הנקראת )‪ Osteoporosis-Pseudoglioma Syndrome (OPPG‬יש מוטציה ב‪ signal sequence -‬של‬ ‫•‬
‫הרצפטור ‪ LRP5‬לליפופרוטאין‪ ,‬שגורמת להחסרה של ‪ 6-9‬שיירים של לאוצין‪ .‬לאוצין היא חומצה אמינית הידרופובית והחסרה‬
‫שלה מונעת מהרצפטור להיכנס ל‪ ER -‬וגורמת לו להישאר בציטופלזמה‪.‬‬
‫וריאציות (נורמליות) של ה‪ signal peptide -‬ברצפטור ל‪ luteinizing hormone -‬הן בעלות משמעות בטיפול בחולות בסרטן‬ ‫•‬
‫שד‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנה תגובה שונה לטיפול בסרטן שד בקרב נשים שיש להן וריאציה ב‪ signal peptide -‬של הרצפטור‪.‬‬

‫ממברנות ה‪ ER -‬תופסות את רוב הציטופלזמה של התא ומהוות את רוב הממברנות התוך‪-‬תאיות‪ .‬ה‪ signal peptide -‬מכוון את‬
‫הטרנסלוקציה של החלבון אל ה‪ lumen -‬של ה‪ .ER -‬ניתן להוכיח זאת בניסוי‪ ,‬שבו מוסיפים לחלבון ציטופלזמטי ‪signal peptide‬‬
‫אשר מכוון אותו ל‪ ER -‬ומייעד אותו למערכת ההפרשה‪ .‬באותה מידה‪ ,‬אם נוריד לחלבון שמיועד למערכת ההפרשה את ה‪signal -‬‬
‫‪ peptide‬הוא יישאר בציטופלזמה‪.‬‬

‫ה‪ signal peptide -‬מוכר על ידי חלקיק הנקרא )‪ .signal recognition particle (SRP‬לחלבון זה יש שני אתרי הכרה חשובים;‬
‫אחד ל‪ signal peptide -‬ואחד לריבוזום‪ .‬ה‪ SRP -‬הוא חלבון שמור באבולוציה‪.‬‬

‫ריבוזומים בתא נמצאים בשיווי משקל בין ריבוזומים חופשיים‪/‬פוליזומים בציטופלזמה לבין ריבוזומים שקשורים לממברנת ה‪.ER -‬‬

‫סינתזה של חלבוני הפרשה והטרנסלוקציה הקו‪-‬תרגומית שלהם ל‪:ER -‬‬

‫ריבוזום מתחיל את הסינתזה של חלבון ממולקולה של ‪ mRNA‬בציטופלזמה‪ .‬ה‪ signal peptide -‬של החלבון המסונתז מייעד‬ ‫•‬
‫אותו אל ה‪ER -‬‬
‫ה‪ signal peptide -‬מוכר על ידי ‪SRP‬‬ ‫•‬
‫הקומפלקס הכולל את ה‪ ,SRP -‬הריבוזום והחלבון שנמצא בסינתזה נקשר ל‪ SRP receptor -‬בממברנת ה‪ .ER -‬ה‪SRP -‬‬ ‫•‬
‫‪ receptor‬נמצא בסמיכות ל‪translocon -‬‬
‫הריבוזום וה‪ signal peptide -‬נקשרים ל‪ translocon -‬תוך שחרור של ה‪ SRP -‬וה‪ ,SRP receptor -‬מה שדורש הידרוליזה‬ ‫•‬
‫של ‪GTP‬‬
‫בתוך ה‪ ER -‬ה‪ signal peptide -‬נחתך על ידי אנזים הנקרא ‪signal peptidase‬‬ ‫•‬

‫‪27‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫החלבון ממשיך להיות מסונתז ישירות אל תוך ה‪ ER -‬ושם הוא עובר קיפול‬ ‫•‬

‫לאחר שה‪ SRP -‬מתנתק מה‪ ,SRP receptor -‬הוא חוזר למחזור נוסף של הכרת ‪ signal peptide‬וקשירת ריבוזום ל‪.ER -‬‬

‫ל‪ ER -‬מוכנסים גם חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים‪ ,‬ביניהם תעלות שמתבטאות על גבי הממברנה הפלזמטית‪ .‬הם צריכים לשמור על‬
‫האוריינטציה הנכונה שבה הם מסונתזים אל ה‪ ER -‬כשהם יגיעו לממברנה הפלזמטית‪.‬‬

‫בחלבון טרנס‪-‬ממברנלי יש רצף הידרופובי הנקרא ‪ ,stop-transfer anchor sequence‬שמסמן ל‪ translocon -‬להפסיק את‬
‫ההעברה שלו אל תוך ה‪ lumen -‬של ה‪ .ER -‬מתרחשת פתיחה לטרלית שמאפשרת לשלב אותו בממברנה ולהמשיך את הסינתזה‬
‫שלו מחוץ ל‪ lumen -‬של ה‪.ER -‬‬

‫בחלבונים טרנס‪-‬ממברנליים ‪ ,type I‬הקצה ה‪ N -‬טרמינלי נמצא ב‪ lumen -‬של ה‪ ER -‬והקצה ה‪ C -‬טרמינלי נמצא בציטופלזמה‪.‬‬

‫בחלבונים טרנס‪-‬ממברנליים ‪ ,type II‬הקצה ה‪ N -‬טרמינלי נמצא בציטופלזמה והקצה ה‪ C -‬טרמינלי נמצא ב‪ lumen -‬של ה‪.ER -‬‬
‫הסינתזה שלהם מעט שונה מכיוון שהאוריינטציה של החלבון הפוכה; הסינתזה מתחילה בציטופלזמה אך לחלבון אין ‪signal‬‬
‫‪ peptide‬בקצה ה‪ N -‬טרמינלי‪ .‬בתוך החלבון ישנו רצף דמוי‪ signal peptide-‬הנקרא ‪ signal-anchor sequence‬שאינו עובר‬
‫חיתוך‪ .‬אותו רצף מוכר על ידי ‪ SRP‬ונקשר באמצעות ‪ SRP receptor‬אל ממברנת ה‪ .ER -‬הכניסה של החלבון אל ה‪ ER -‬היא‬
‫דרך הקצה ה‪ C -‬טרמינלי שלו‪ ,‬כאשר הקצה ה‪ N -‬טרמינלי יפנה אל הציטופלזמה‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הערה‪ :‬חלבונים מופרשים וחלבונים ממברנליים‪ ,‬אשר ישתלבו בממברנות של אורגנלות בתא (ב‪ ,ER -‬בממברנה הציטופלזמטית‬
‫או בממברנה של אורגנלות אחרות)‪ ,‬עוברים את מסלול ההפרשה ועוברים תחילה טרנסלוקציה ל‪.ER -‬‬

‫מנגנוני הטרנספורט של חלבונים הם שמורים באבולוציה‪ ,‬מה שמאפשר לחקור אותם במערכות ניסיוניות רבות‪ ,‬כמו בשמרים‪.‬‬
‫בשמרים ניתן לייצר מוטנטים מותני טמפרטורה‪ ,‬שאינם באים לידי ביטוי בטמפרטורה של ‪ 25‬מעלות אך באים לידי ביטוי‬
‫בטמפרטורה של ‪ 35‬מעלות‪ .‬ניתן להרבות את השמרים בטמפרטורה נמוכה ולחקור את התפקוד של החלבונים בטמפרטורה‬
‫גבוהה יותר‪ .‬בצורה כזו ניתן לאפיין מה הכשל התאי שקורה כשבאותם חלבונים יש מוטציות (שבאות לידי ביטוי רק בטמפרטורות‬
‫גבוהות בשמרים)‪.‬‬

‫מודיפיקציות שמתרחשות ב‪:ER -‬‬

‫‪ .1‬קיפול של החלבון ובקרת איכות‪ -‬על ידי חלבונים הנקראים ‪ ,chaperones‬שהם חלבוני ‪ ER‬אשר מסייעים לחלבון להתקפל‬
‫למבנה המרחבי התקין שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת קשרים דיסולפידים‪ -‬חלבון הנקרא ‪ PDI‬גורם לחמצון של שיירי ‪( SH‬בח‪.‬א ציסטאין) וליצירה של קשרים דיסולפידים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוא יכול לשחלף קשרים דיסולפידים בין עמדות שונות בחלבון‪ .‬בכך הוא למעשה שולט על קיפול החלבון‪ .‬קשרים‬
‫דיסולפידים אינם נוצרים בציטופלזמה‪ ,‬שם קיימת סביבה מחזרת‪ ,‬אלא ב‪ lumen -‬של ה‪ ,ER -‬שם קיימת סביבה מחמצנת‪.‬‬
‫בתהליך זה ה‪ PDI -‬עובר חיזור וכדי להמשיך את פעילותו הוא עובר חמצון על ידי אנזים הנקרא ‪.ERO1‬‬
‫‪ .3‬גליקוזילציה‪ -‬הוספה של שיירים סוכריים לחלבונים‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬אוליגוסכריד שמורכב מ‪ 14-‬סוכרים נוסף לחלבון ב‪.ER -‬‬
‫הוא נוסף לקבוצת ה‪ R -‬של חומצת האמינו אספרגין‪ ,‬שהיא קבוצה אמינית (ולכן התהליך נקרא ‪ .)N-glycosylation‬האנזים‬
‫שעושה זאת נמצא ב‪ lumen -‬של ה‪ ER -‬ונקרא ‪ .oligosaccharyl transferase‬בשלב הבא‪ ,‬מתרחש גיזום של חלק‬
‫מהשיירים הסוכריים‪ ,‬גם של גלוקוז וגם של מנוז‪ .‬האנזים ‪ oligosaccharyl transferase‬הוא חלק מה‪ .translocon -‬כלומר‪,‬‬
‫החלבון עובר גליקוזילציה ברגע שהוא נכנס אל תוך ה‪ .ER -‬שייר האספרגין שעובר את המודיפיקציה חייב להימצא ברצף של‪:‬‬
‫‪ ,NH2 – Asparagine-X-Ser/Thr – COOH‬כאשר ‪ X‬היא חומצה אמינית כלשהי (מלבד פרולין)‪.‬‬

‫‪ .4‬הרכבה של חלבונים המורכבים ממספר תת‪-‬יחידות‬

‫לחלבוני ‪ ER‬ממברנליים יש קצה הפונה אל ה‪ lumen -‬וקצה הפונה אל הציטופלזמה‪ .‬ההבדל בין הקצוות הוא הן של שיירים‬
‫סוכריים והן של קשרים דיסולפידים שקיימים רק בצד הלומינלי‪.‬‬

‫קיפול חלבונים‬

‫חלבוני ‪ chaperones‬מזהים מאפיינים ספציפיים בחלבון; רצפים‪ ,‬שיירים סוכריים‪ ,‬קונפורמציות ועוד‪ .‬קיימים מספר סוגים של‬
‫‪ .BiP, Calnexin, Calreticulin :chaperones‬בעזרת הפעילות של חלבונים אלו החלבון מגיע לקיפול הנכון שלו ב‪.ER -‬‬

‫מעגל ה‪ calnexin :calnexin -‬הוא ‪ chaperone‬ה מכיר חלבונים שעברו מודיפיקציות סוכריות‪ .‬אם החלבון מקופל נכונה‪ ,‬הוא‬
‫נקשר ל‪ ,calnexin -‬האנזים ‪ glucosidase‬יוריד ממנו חלק מהסוכרים והוא יצא מה‪ ER -‬אל המשך מסלול ההפרשה‪ .‬במידה‬
‫והוסר ממנו הסוכר אך הוא אינו מקופל נכון‪ ,‬האנזים ‪ glucosyl transferase‬יחזיר לחלבון את הסוכר כדי שהוא יוכל להיקשר‬
‫שוב ל‪ .calnexin -‬כלומר‪ ,‬האנזים ‪ glucosyl transferase‬יכול לחוש האם החלבון מקופל נכון או לא‪ .‬למעשה‪ calnexin ,‬מבצע‬
‫תפקיד של בקרת איכות‪ ,‬הוא מעביר את החלבון הלאה אל מחוץ ל‪ ER -‬אם הוא מקופל כהלכה‪ ,‬ואם לא הוא מחזיר אותו ל‪-‬‬
‫‪ ,glucosyl transferase‬שיחזיר לו את הסוכרים על מנת שיעבור קיפול נכון‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫ב‪ ER -‬מתקיימת בקרת איכות‪ ,‬שבודקת האם החלבון מוכן לצאת אל מערכת הגולג'י‪ ,‬שהיא התחנה הבאה במערכת ההפרשה‪.‬‬
‫החלבונים אשר נותרים ב‪ ER -‬הם‪:‬‬

‫חלבונים אשר מתפקדים ב‪ER -‬‬ ‫•‬

‫חלבונים אשר אינם מקופלים למבנה המרחבי התקין שלהם‬ ‫•‬
‫חלבונים שלא עברו הרכבה למבנה השלם שלהם‬ ‫•‬

‫כיצד ניתן להוכיח שגורם למחלה הוא חלבון מוטנטי שעובר עיכוב (יזום) ב‪ ER -‬ולא פגם תאי אשר גורם לחלבון להיות מעוכב ב‪-‬‬
‫‪( ER‬העובדה שיש מוטציה בחלבון היא שגורמת לו להישאר ב‪ ER -‬ולא בעיה בתאים של החולים)? נשווה בין חלבון בריא לבין‬
‫חלבון מוטנט בתאים בריאים‪.‬‬

‫חלבונים אשר מיועדים להישאר ב‪( ER -‬כמו ‪ chaperones ,PDI ,calnexin‬ועוד) מכילים סיגנל‪ ,‬שהוא רצף של ‪ 4‬חומצות אמינו‬
‫)‪ (Lys, Asp, Glu, Leu‬הנקרא ‪.KDEL‬‬

‫‪The Golgi apparatus‬‬

‫ממברנות הגולג'י הן דינאמיות‪ .‬וזיקולות כל הזמן מניצות מהגולג'י ומתאחות איתו‪.‬‬

‫תהליכים של גליקוזילציה של חלבונים ממשיכים גם ב‪ lumen -‬של הגולג'י‪ .‬ב‪ ER -‬נוסף העץ הסוכרי ומסולקות ‪ 3‬מולקולות של‬
‫גלוקוז ומולקולה אחת של מנוז‪ .‬בגולג'י מולקולות נוספות של מנוז מסולקות ונוספים שיירים סוכריים אחרים‪.‬‬

‫חשיבות הגליקוזילציה‪:‬‬

‫מתווכת חלק מתהליכי הקיפול של החלבון‬ ‫•‬

‫משפיעה על יציבות החלבון‬ ‫•‬
‫מאפשרת אינטראקציה עם אזורים קושרי‪-‬סוכר בחלבונים אחרים‬ ‫•‬

‫קבוצות דם הן נגזרת של מודיפיקציות סוכריות‪.‬‬

‫החלבון אריתרופואטין מיוצר בכליה‪ .‬לתאים במח העצם יש קולטנים להורמון זה וקישור ההורמון לקולטן מעודד יצירת תאי דם‬
‫אדומים‪ .‬חולי כליה שעושים דיאליזה מקבלים הורמון רקומביננטי כדי שיוכלו לסנתז מספיק תאי דם אדומים‪ .‬החלבון זמין בצורה‬
‫רקומביננטית לאחר שהוסיפו לו ‪ 2‬קבוצות סוכריות‪ .‬הוספה של שני אתרי גליקוזילציה גורמת לחלבון להיות יותר יציב ולהתפרק‬
‫פחות מהר‪ ,‬כך שחולים יכולים לנטול אותו בתדירות נמוכה יותר‪.‬‬

‫‪ -Congenital disorders of glycosylation‬מחלות מולדות שקשורות לפגמים בתהליך הגליקוזילציה‪ ,‬שהם תולדה של‬
‫מוטציות בגנים שמקודדים לאנזימים שמוסיפים את הסוכרים השונים‪ .‬המחלות הן כלל מערכתיות‪.‬‬

‫איתור ואבחנה של מחלות אלו יכולים להתבצע על ידי בדיקת דם‪ ,‬במסגרתה בוחנים חלבון שהוא גליקו‪-‬פרוטאין (חלבון שעובר‬
‫מודיפיקציה סוכרית) כמו חלבון הטרנספרין והרצתו בג'ל אלקטרופורזה ביחס לפרופיל נורמלי‪/‬תקין של החלבון‪.‬‬
‫‪30‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ER – Golgi transport‬‬

‫מערכת הגולג'י )‪ (golgi network‬מורכבת משלושה חלקים‪ .cis, medial, trans :‬ה‪ cis golgi -‬הוא החלק הראשון של הגולג'י‬
‫שפוגש את החלבונים המשונעים מה‪ .ER -‬ה‪ trans golgi -‬הוא החלק ממנו מתבצעות החלטות ה‪( sorting -‬מיון החלבונים)‪.‬‬

‫הטרנספורט מה‪ ER -‬אל הגולג'י מתרחש בוזיקולות‪ .‬וזיקולות מניצות מה‪ ER -‬ומתאחות עם ממברנת הגולג'י‪ .‬קיימת גם תנועה‬
‫הפוכה‪ ,‬מהגולג'י אל ה‪ ,ER -‬וכמו כן תנועה מהגולג'י אל הממברנה הפלזמטית‪.‬‬

‫תהליך האיחוי של וזיקולות מה‪ ER -‬עם ממברנת הגולג'י דומה לתהליכים ביולוגיים רבים‪ ,‬כמו איחוי של תא זרע וביצית‪ ,‬איחוי של‬
‫מיובלסטים‪ ,‬איחוי של וזיקולות סינפטיות בתאי עצב ועוד‪.‬‬

‫המסלול מה‪ ER -‬אל הגולג'י ואל הממברנה הפלזמטית נקרא ה‪ ,default pathway -‬אותו עוברים רוב החלבונים‪ .‬וזיקולות‬
‫המיועדות אל הגולג'י עוברות הנצה מאזור ספציפי ב‪ ,ER -‬הנקרא ‪ ,transitional\intermediate compartment‬שעליו אין‬
‫ריבוזומים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬חלבונים המכילים את הרצף ‪ KDEL‬הם חלבונים המיועדים להישאר ב‪ KDEL .ER -‬הוא למעשה ‪;ER retrieval signal‬‬
‫הרצפטור ל‪ KDEL -‬ממוקם בגולג'י והוא פועל בעיקר על מנת להשיב חלבונים המכילים רצף של ‪ KDEL‬אל ה‪ .ER -‬חלבוני ‪KDEL‬‬
‫אשר עוזבים את ה‪ ER -‬בויזקולות ומגיעים אל הגולג'י יתקלו ב‪ ,KDEL receptor -‬אשר יחזיר אותם בוזיקולות אל ה‪.ER -‬‬

‫הרצאה ‪ 5‬א' – הכוונה ותנועת חלבונים במערכת ההפרשה (המשך)‬

‫תהליך הטרנספורט של חלבונים ומולקולות שונות מתווך על ידי שורה של חלבונים שיוצרים מעטפת )‪ (coat‬מסביב לוזיקולה‪.‬‬
‫חלבוני המעטפת‪ ,‬שמצפים את הויזקולות‪ ,‬מאפשרים את התנועה התוך‪-‬תאית‪.‬‬

‫סוגים של חלבוני מעטפת‪:‬‬

‫‪ -COP2‬חלבונים אשר עוטפים וזיקולות שעוברות הנצה מה‪(forward pathway) ER -‬‬ ‫•‬

‫‪31‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ -COP1‬חלבונים אשר מתווכים תנועה בין מדורים בתוך הגולג'י וטרנספורט מהגולג'י חזרה אל ה‪(return pathway\ ER -‬‬ ‫•‬
‫)‪retrograde transport‬‬
‫‪ -Clathrin‬נדון עליו בהמשך‬ ‫•‬

‫הן ‪ COP1‬והן ‪ COP2‬הם קומפלקסים המורכבים ממספר חלבונים‪.‬‬

‫‪ :GTP binding proteins‬חלבונים קושרי ‪ .GTP‬כאשר ‪ GTP‬קשור אליהם הם נמצאים במצב פעיל‪ ,‬ואילו במצב הלא פעיל שלהם‬
‫הם קושרים ‪ GTP .GDP‬הופך ל‪ GDP -‬בתהליך של הידרוליזה על ידי ‪ .GTPase‬החלבון )‪GTP exchange factor (GEF‬‬
‫משחלף בין ‪ GDP‬ל‪.GTP -‬‬

‫)‪ :Forward pathway (anterograde transport‬החלבון ‪ Sar1‬הוא ‪ .GTP binding protein‬כשהוא קושר ‪ GDP‬הוא נמצא‬
‫במצב בלתי פעיל בציטופלזמה‪ Sar1-GEF .‬משחלף ‪ GDP‬ב‪ GTP -‬בחלבון ‪ .Sar1‬כשהוא קושר ‪ Sar1 ,GTP‬עובר עיגון‬
‫לממברנת ה‪ .ER -‬לאחר שהוא עובר עיגון לממברנת ה‪ Sar1 ,ER -‬מגייס מרכיבים של חלבוני מעטפת מסוג ‪ .COP2‬חלבון‬
‫שמיועד לצאת מה‪ ER -‬נקשר לרצפטור‪ ,‬שמצדו השני נקשר למרכיבים של ‪ .COP2‬כאשר כל מרכיבי ‪ COP2‬קיימים‪ ,‬נוצרת‬
‫וזיקולה שעטופה על ידי חלבוני ‪ .COP2‬תת‪-‬היחידות של ‪ COP2‬יוצרות יחד את המעטפת של הוזיקולה שתישא את החלבון מה‪-‬‬
‫‪ .ER‬הוזיקולה צריכה לעבור הכרה על ידי הגולג'י על מנת לעבור איחוי עם ממברנת הגולג'י‪ .‬לשם כך‪ ,‬ה‪ GTP -‬ב‪ Sar1 -‬עובר‬
‫הידרוליזה ל‪ ,GDP -‬כך ש‪ Sar1 -‬מוסר מהוזיקולה והוזיקולה עוברת ‪ un-coating‬מחלבוני המעטפת‪.‬‬

‫‪ Sar1‬מתפקד רק בוזיקולות שעטופות בחלבוני ‪ .COP2‬חלבון אחר שהוא תלוי ‪ GTP‬מגייס אליו מרכיבים של חלבוני המעטפת‬
‫‪.COP1‬‬

‫חלבונים שיש להם רצף של ‪ KDEL‬נקשרים לרצפטורים בגולג'י וחוזרים ל‪ ER -‬דרך וזיקולות שמצופות בחלבוני מעטפת מסוג‬
‫‪ .COP1‬כשהוזיקולה מגיעה ל‪ ,ER -‬החלבון ‪ KDEL‬מופרד מהרצפטור שלו כתוצאה מהבדלי ‪ pH‬בין הגולג'י וה‪.ER -‬‬

‫מוטנט של ‪ Sar1‬שימנע ממנו לעבור הידרוליזה של ‪ GTP‬יגרום לכך שוזיקולות לא יוכלו לעבור ‪ un-coating‬מחלבוני המעטפת‬
‫שלהן ואיחוי עם הממברנה של הגולג'י‪ ,‬מה שיוביל להצטברות של וזיקולות בתא‪ .‬המוטציה לא תפריע להרכבה של ה‪ coat -‬אלא‬
‫ל‪ un-coating -‬ולאיחוי‪ .‬היתרון הניסויי של מוטנט כזה הוא האפשרות לחקור את תוכן הוזיקולות שמתווכות על ידי ‪ Sar1‬מה‪ER -‬‬
‫אל הגולג'י‪.‬‬

‫ישנן מחלות גנטיות נדירות שקשורות לפגם‪/‬מוטציה במרכיבים של הקומפלקס ‪ .COP2‬לדוגמא‪ ,‬מוטציה באחד מהמרכיבים הנקרא‬
‫‪ sec23‬מובילה לטרנספורט לא תקין מה‪ ER -‬לגולג'י‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כיצד האוריינטציה של החלבון במסלולו נשמרת ביחס לאוריינטציה שלו בייעדו הסופי? לחלבון ממברנלי יש אזור בתוך הממברנה‪,‬‬
‫אזור ציטופלזמטי ואזור הפונה אל ה‪ lumen -‬של האברון (או לנוזל הבין תאי)‪ .‬החלקים של החלבון שהיו ב‪ lumen -‬של ה‪ER -‬‬
‫יפנו אל ה‪ lumen -‬של הגולג'י ואותו דבר חל לגבי חלקים ציטופלזמטיים של החלבון‪ .‬אותה אוריינטציה נשמרת כשהחלבון עובר‬
‫מהגולג'י אל הממברנה הפלזמטית; האזור הלומינלי הופך להיות אזור חוץ‪-‬תאי‪ ,‬והאזורים הטרנס‪-‬ממברנליים והציטופלזמטיים‬
‫נשארים ככאלה‪.‬‬

‫איחוי של וזיקולה‪ :‬האיחוי של הממברנות מתרחש לאחר הסרה של חלבוני המעטפת וחשיפה של חלבונים חדשים‪ .‬החלבונים‬
‫שנחשפים על פני הוזיקולה קובעים את הספציפיות של האיחוי עם ממברנת היעד‪ .‬ה‪ targeting -‬של הוזיקולה לממברנה הנכונה‬
‫נעשה על ידי חלבונים הנקראים ‪ ,Rabs‬והחלבונים אשר מתווכים ומשתתפים בתהליך האיחוי עצמו נקראים ‪ .SNAREs‬חלבוני‬
‫‪ Rabs‬הם חלבונים קושרי ‪ .GTP‬חשוב לזכור‪ ,‬שבטרם האיחוי‪ ,‬הוזיקולה חייבת לעבור ‪ .un-coating‬הדה‪-‬פולימריזציה (ההורדה‬
‫של ה‪ )coat -‬חושפת בוזיקולה חלבונים ממברנליים אינטגרליים הנקראים ‪ ,v-SNAREs‬המוטמעים בממברנת הוזיקולה בזמן‬
‫שהיא עוברת הנצה מהאורגנלה‪ .‬ממברנת המטרה מכילה חלבונים ממברנליים ספציפיים הנקראים ‪ .t-SNAREs‬יש סוגים רבים‬
‫של חלבוני ‪.SNAREs‬‬

‫לאחר שוזיקולה עוברת ‪ un-coating‬נחשפים בממברנה שלה הן חלבוני ‪ Rabs‬והן חלבוני ‪ .v-SNARES‬חלבון ה‪ Rab -‬יקבע עם‬
‫איזו ממברנה תתאחה הוזיקולה והוא יוכר על ידי רצפטור בממברנת היעד )‪.(Rab effector‬‬

‫הוזיקולה עוגנת בממברנה באמצעות ה‪ Rabs -‬ובשלב הבא ה‪ v-SNARES -‬וה‪ t-SNRAES -‬יוצרים אינטראקציה ביניהם‬
‫ומתווכים את תהליך האיחוי של הממברנות )‪.(fusion‬‬

‫חלבוני ‪ SNAREs‬אינם חד‪-‬פעמיים‪ ,‬הקומפלקסים עוברים פירוק כדי לחזור ולתווך מחזורים נוספים של טרנספורט‪ .‬החלבון ‪NSF‬‬
‫הוא ‪ ATPase‬שמפרק ‪ ATP‬כדי לבצע דיסוציאציה של האינטראקציה בין ה‪ v-SNARES -‬וה‪ .t-SNRAES -‬לאחר שהם עוברים‬
‫פירוק‪ ,‬כל אחד מהם פועל במחזורים נוספים של איחוי ממברנות‪.‬‬

‫הרצאה ‪ 5‬ב' – מיטוכונדריה‬

‫התפקידים העיקריים של המיטוכונדריה הם‪:‬‬

‫ויסות יצירת אנרגיה )‪(ATP‬‬ ‫•‬

‫מטבוליזם של חומצות אמינו וחומצות שומן‬ ‫•‬
‫ביו‪-‬סינתזה של הורמונים‬ ‫•‬
‫‪33‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫יצירה של רדיקלים חופשיים של חמצן‬ ‫•‬

‫בקרה על רמות סידן בציטוזול‬ ‫•‬
‫התחלה של תהליכי אפופטוזיס (מוות תאי)‬ ‫•‬

‫למיטוכונדריה שתי ממברנות‪ ,‬פנימית וחיצונית‪ ,‬ביניהן נמצא חלל )‪.(intermembrane space‬‬
‫פנימית לממברנה הפנימית נמצא המטריקס )‪ .(matrix space‬הממברנה הפנימית יוצרת קפלים‬
‫הנקראים ‪ ,cristae‬אשר מגדילים את שטח הפנים שלה‪ .‬ככל שלתא יש צריכת אנרגיה יותר גבוהה‪,‬‬
‫כך יש יותר קפלים בממברנה הפנימית‪.‬‬

‫המיטוכונדריות הן מבנים פלסטיים שיכולים לשנות את צורתם‪ .‬מיטוכונדריות יכולות להתחלק‬

‫ולהתחבר אחת לשנייה או לעבור ממקום למקום בתוך התא לפי צריכת האנרגיה באזורים שונים שלו‬
‫(דינאמיות)‪ .‬המיטוכונדריות מהוות כ‪ 25% -‬מנפח הציטופלזמה‪.‬‬

‫אורגניזמים חיים דורשים אנרגיה ל‪ 4-‬מטרות עיקריות‪:‬‬

‫ביצוע עבודה מכאנית‪ ,‬למשל בהתכווצות של שריר ובתנועות נוספות של התא‬ ‫‪.1‬‬
‫טרנספורט אקטיבי של מולקולות ויונים‬ ‫‪.2‬‬
‫סינתזה של מקרומולקולות מאבני בניין‬ ‫‪.3‬‬
‫ויסות ובקרה (גדילה‪ ,‬חלוקה‪ ,‬הפרשה)‬ ‫‪.4‬‬

‫נשימה תאית ‪ :Cellular respiration‬תהליך שבו התא מפיק אנרגיה בצורת ‪ .ATP‬ניתן לחלק את תהליך הנשימה התאית ל‪3-‬‬
‫חלקים‪:‬‬

‫גליקוליזה‪ -‬מתרחשת בציטוזול‪ .‬אין צורך בחמצן בשלב זה (מטבוליזם אנאירובי)‪ .‬על כל מולקולה של גלוקוז ו‪ 2-‬מולקולות של‬ ‫•‬
‫‪ ATP‬מתקבלות ‪ 4‬מולקולות של ‪ ,ATP‬ו‪ 2-‬מולקולות של ‪ NADH‬ו‪ 2-‬מולקולות של פירובט שעוברים למיטוכונדריה כדי לשמש‬
‫במעגל קרבס‪.‬‬
‫שני השלבים הבאים מתרחשים במיטוכונדריה ודורשים חמצן (חמצון אירובי)‪:‬‬ ‫•‬
‫• מעגל קרבס‪ -‬מתרחש במטריקס של המיטוכונדריה‪ .‬מתוכו מתקבלות ‪ 3‬מולקולות של ‪ ,NADH‬מולקולה אחת של‬
‫‪ FADH2‬ומולקולה אחת של ‪.ATP‬‬
‫• שרשרת העברת האלקטרונים‪ -‬מתרחשת בממברנה הפנימית של המיטוכונדריה‪ .‬גרדיאנט של פרוטונים על פני‬
‫הממברנה הפנימית של המיטוכונדריה חיוני לפעילות של ה‪.ATP synthase -‬‬

‫ממברנות המיטוכונדריה שונות אחת מהשנייה;‬

‫הממברנה החיצונית בנויה מליפידים וחלבונים‪ .‬החלבונים שייכים למשפחת הפורינים ‪ ,porins‬אשר יוצרים בממברנה תעלות‬
‫טרנס‪-‬ממברנליות גדולות בצורת חבית‪ ,‬הנקראות ‪ .β-barrel‬התעלות מקנות לממברנה חדירות גדולה (עד ‪ 5000‬דלתון)‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בממברנה החיצונית ישנם אנזימים שחשובים לסינתזה של ליפידים וחלבוני טרנספורט‪ ,‬שמטרתם להכניס חלבונים למיטוכונדריה‪.‬‬

‫הממברנה הפנימית מהווה מחסום של חדירות‪ .‬היא עשירה יותר בפוספוליפידים ופחות בחלבונים‪ .‬היא מכילה פוספוליפיד מסוים‬
‫הנקרא ‪ -Barth syndrome .cardiolipid‬מחלה שבה יש מוטציה בחלבון שנחוץ לביו‪-‬סינתזה של ‪ ,cardiolipid‬מתבטאת‬
‫בקריסה של הלב‪ .‬הממברנה הפנימית מקופלת לקפלים )‪ (cristae‬אשר מגדילים את שטח הפנים שלה ולכן מעצימים את היכולת‬
‫שלה לייצר ‪ .ATP‬החלבונים בממברנה הפנימית הם‪:‬‬

‫קומפלקסים של שרשרת העברת האלקטרונים‬ ‫•‬

‫‪ATP synthase‬‬ ‫•‬
‫חלבוני טרנספורט‬ ‫•‬

‫במטריקס נמצאים האנזימים של מעגל קרבס וכמו כן הוא מכיל את הדנ"א המיטוכונדריאלי )‪ .(mtDNA‬המטריקס מכיל גם‬
‫ריבוזומים‪ ,‬מה שמעיד על כך שמתרחשת בו סינתזה של דנ"א‪.‬‬

‫למיטוכונדריה תכונה של דינאמיות; היא חשה את נחיצות האנרגיה של התא ונעה לאזורים שונים בהתאם לכך‪ .‬היא משנה את‬
‫המבנה שלה מבחינת אורך‪ ,‬צורה וגודל‪ .‬כמות הקריסטות (קפלים של הממברנה הפנימית) וכן כמות המיטוכונדריות יכולות לגדול‪.‬‬

‫המיטוכונדריות בתא זרע עוברות איחוי אחת עם השנייה לצורה של סליל‪ .‬המבנה הספציפי שהמיטוכונדריות יוצרות חיוני לפוריות‪,‬‬
‫כדי לצור את האנרגיה הדרושה לתנועה המהירה של תא הזרע‪ .‬מוטציות שבהן המיטוכונדריה קיימת אך מבנה הסליל לא נוצר כמו‬
‫שצריך גורמות לפגיעה בפוריות‪.‬‬

‫מיטוכונדריות זזות בתא על גבי סיבי מיקרוטובולים‪ ,‬אחד מהמרכיבים של שלד התא‪.‬‬

‫‪ -Mitochondrial fission‬חלוקה של המיטוכונדריה‪ .‬הממברנות של המיטוכונדריה‬

‫מתכווצות עד כדי הפרדה לשני חלקים‪ .‬חלוקה זו דומה לחלוקה של חיידקים‪.‬‬

‫‪ -Mitochondrial fusion‬איחוי בין מיטוכונדריות‪ .‬כאשר שתי מיטוכונדריות עוברות איחוי יש‬
‫תיאום בין איחוי של ‪ 4‬ממברנות‪ .‬קודם יש חיבור של הממברנות החיצוניות ולאחר מכן חיבור‬
‫‪34‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫של הממברנות הפנימיות‪ .‬התוצאה היא ערבוב הן של הממברנות והן של המרווחים (מרווח אינטר‪-‬ממברנלי ומטריקס) של שתי‬
‫המיטוכונדריות‪ .‬התהליך דורש שפוטנציאל הממברנה הפנימית יהיה זהה לפוטנציאל המתקיים בעת שרשרת העברת‬
‫האלקטרונים‪ .‬כלומר‪ ,‬הגרדיאנט על פני הממברנה הפנימית משמש לא רק עבור שרשרת ההעברה‪.‬‬

‫המיטוכונדריות נמצאות בשיווי משקל מבחינת ‪( fission‬חלוקה) ו‪( fusion -‬איחוי)‪ .‬שיווי המשקל מבקר את מספר המיטוכונדריות‪,‬‬
‫את הגודל שלהן ואת צורתן‪.‬‬

‫ישנם מספר חלבונים שמשתתפים בתהליך האיחוי והביקוע‪:‬‬

‫‪ -b‬איחוי‪ -c ,‬ביקוע‬

‫הן החלבונים שמשתתפים בביקוע והן החלבונים שמשתתפים באיחוי הם חלבוני ‪ GTPase‬אשר קושרים ‪ GTP‬ועושים לו‬
‫הידרוליזה‪.‬‬

‫ביקוע‪ :‬החלבון החשוב ל‪ fission -‬הוא ‪ .Drp1‬הוא מזכיר את החלבון ‪ dynamin‬שחשוב לניתוק של וזיקולות‪ .‬החלבון ‪Drp1‬‬ ‫•‬
‫יוצר מבנה דמוי‪-‬ספירלה מסביב למשטח החיצוני של המיטוכונדריה באזור של המיטוכונדריה שאמור לעבור ביקוע‪.‬‬
‫איחוי‪ :‬החלבון ‪ Mitofusin‬חשוב לאיחוי של הממברנה החיצונית והחלבון ‪ OPA1‬חשוב לאיחוי של הממברנה הפנימית‪.‬‬ ‫•‬

‫מיטוכונדריות שלא יכולות לעבור ‪ fission‬או ‪ fusion‬בעקבות חוסר באחד מהחלבונים הנ"ל אינן שורדות‪.‬‬

‫ישנן מחלות הנגרמות ממוטציות בחלבונים הנ"ל‪:‬‬

‫)‪ -CMT 2A (Charcot-Marie-Tooth Disease 2A‬מחלה שבה יש ניוון של העצבים הפריפריאליים הארוכים (סנסורים‬ ‫•‬
‫ומוטורים) כתוצאה ממוטציה ב‪ .mitofusin -‬הדגש הוא על עצבים ארוכים‪ ,‬בהם האקסונים שנמצאים רחוק מגוף התא לא‬
‫מתפקדים בגלל חוסר יכולת של המיטוכונדריות לעבור איחוי‪ .‬אזורים שקרובים לגוף התא מנצלים את האנרגיה‬
‫מהמיטוכונדריות של גוף התא‪.‬‬
‫)‪ -ADOC (autosomal dominant optic atrophy‬מחלה הנובעת ממוטציה ב‪ .OPA1 -‬אחת התופעות של המחלה היא‬ ‫•‬
‫עיוורון‪ ,‬הנובע מהתפרקות של תאי העצב ברטינה‪.‬‬

‫‪Endosymbiosis‬‬

‫‪ The theory of endosymbiosis‬היא תאוריה לפיה המקור האבולוציוני של המיטוכונדריה והכלורופלסט הוא בפרוקריוטים‬
‫אירוביים‪ .‬חיידקים אלו פלשו אל תא יוקריוטי קדום‪ .‬שני הצדדים יצאו נשכרים‪ ,‬כי מצד אחד החיידק קיבל מזון והגנה ומצד שני הוא‬
‫סיפק לתא היוקריוטי אנרגיה‪ .‬בגלל שהחיידק נכנס לתוך התא המאחסן הוא רכש שתי ממברנות (הממברנה החיצונית הייתה‬
‫שייכת במקור לממברנת התא המאחסן והממברנה הפנימית הייתה של החיידק)‪ .‬הוכחות תומכות בתיאוריה‪:‬‬

‫גודל וצורת המיטוכונדריה‬ ‫•‬

‫‪ -mtDNA‬דנ"א מיטוכונדריאלי שונה מהדנ"א בגרעין‬ ‫•‬
‫ריבוזומים מיטוכונדריאליים‪ .‬מבנה הריבוזומים במיטוכונדריה אינו דומה למבנה הריבוזומים שנמצאים בציטופלזמה של התא‬ ‫•‬
‫אלא לריבוזומים של חיידקים‪ .‬ישנן אנטיביוטיקות שפועלות באופן ספציפי על ריבוזומים של חיידקים וחוסמים סינתזה של‬
‫חלבונים‪ .‬אנטיביוטיקות אלו משפיעות גם על הריבוזומים של המיטוכונדריה (לעיתים כאשר צורכים אנטיביוטיקה כנגד חיידק‬
‫זה פוגע גם בסינתזה של החלבונים במיטוכונדריה‪ ,‬מה שגורם לתחושה של חולשה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנטיביוטיקות אלו לא‬
‫משפיעות על הריבוזומים שנמצאים בציטופלזמה‪.‬‬
‫חלוקה על ידי ‪ fission‬שאינה קשורה למחזור התא‬ ‫•‬
‫חלבוני ממברנה דומים לחלבונים בחיידקים (לדוגמא‪)porins ,‬‬ ‫•‬

‫)‪Mitochondrial DNA (mtDNA‬‬

‫‪35‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫למיטוכונדריה יש דנ"א מעגלי הליקאלי‪ ,‬אשר נמצא בצברים )‪ (nucleoids‬בתוך המטריקס‪.‬‬ ‫•‬
‫בכל מיטוכונדריה יש הרבה מולקולות של ‪ ,mtDNA‬שהרפליקציה שלהן אינה קשורה למחזור התא (מתרחשת בשלב ה‪-‬‬ ‫•‬
‫‪.)interphase‬‬
‫הרפליקציה‪ ,‬השעתוק והתרגום של ה‪ mtDNA -‬מתרחשים במטריקס‪.‬‬ ‫•‬
‫בעת חלוקת התא יש נדידה אקראית של מיטוכונדריה לתאי הבת (ההורשה של המיטוכונדריות נקראת ‪cytoplasmic‬‬ ‫•‬
‫‪.)inheritance‬‬
‫ה‪ mtDNA -‬מכיל ‪ 17‬אלף זיווגי בסיסים (ביחס ל‪ 3*10 -‬זיווגי בסיסים בגנום הנמצא בגרעין)‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫•‬
‫ה‪ mtDNA -‬חסר אינטרונים‪ ,‬כלומר כל הדנ"א המעגלי מקודד לחלבון‪.‬‬ ‫•‬

‫הקוד הגנטי של המיטוכונדריה שונה מהקוד הגנטי בגרעין (הנקרא "הקוד האוניברסלי")‪ .‬לדוגמא‪ ,‬השלשה ‪ UGA‬בקוד האוניברסלי‬
‫מהווה ‪ stop codon‬אשר מפסיק את התרגום‪ ,‬ולעומת זאת בדנ"א המיטוכונדריאלי הוא מקודד לחומצה האמינית טריפטופן‪.‬‬

‫גודל הדנ"א המיטוכונדריאלי משתנה בין אורגניזמים שונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גודל הדנ"א המיטוכונדריאלי בבני אדם הוא כ‪ 16 -‬אלף זיווגי‬
‫בסיסים‪ ,‬בשמרים הוא כ‪ 68-81 -‬אלף זיווגי בסיסים ובצמחים הוא ‪ 200-2400‬אלף זיווגי בסיסים‪ .‬שמרים הם יצורים יוקריוטים‬
‫קדומים שמהווים חיזוק לתאוריית הסימביוזה; בבני אדם רוב הדנ"א ככל הנראה נדד לגרעין והגנום במיטוכונדריה נשאר‬
‫חלקי‪/‬מצומצם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשמרים‪ ,‬שהם רחוקים מבני אדם באבולוציה ומהווים את התאים היוקריוטים הראשוניים‪ ,‬הגנום ככל‬
‫הנראה דומה יותר לגנום של החיידק ורובו נשאר בציטופלזמה‪ .‬גודל הגנום המיטוכונדריאלי של צמחים נובע מקיומם של אינטרונים‪.‬‬

‫הגנום המיטוכונדריאלי בבני אדם מקודד ל‪-‬‬

‫‪ 13‬חלבונים מיטוכונדריאליים‬ ‫•‬

‫‪ 22‬מולקולות של )‪ ,transfer RNA (tRNA‬כולם משמשים לסינתזה של חלבונים‬ ‫•‬
‫‪ 2‬מולקולות של )‪ribosomal RNA (rRNA‬‬ ‫•‬

‫החלבונים המיטוכונדריאליים הם‪:‬‬

‫‪ 7‬תת‪-‬יחידות של הקומפלקס ‪( NADH-Q‬אחת משלושת משאבות הפרוטונים בשרשרת הנשימה)‬ ‫•‬

‫תת‪-‬יחידה אחת של האנזים ‪cytochrome reductase‬‬ ‫•‬
‫‪ 3‬תת‪-‬יחידות של האנזים ‪cytochrome oxidase‬‬ ‫•‬
‫‪ 2‬תת‪-‬יחידות של האנזים ‪ATP synthase‬‬ ‫•‬

‫כל הגנים המיטוכונדריאליים חיוניים לשרשרת הנשימה‪ .‬לאורך האבולוציה המיטוכונדריה איבדה את רוב הגנים שלה לטובת הגרעין‬
‫ונשארה עם גנים שרלוונטיים לתהליך הנשימה‪ .‬שאר החלבונים החיוניים‪ ,‬כגון אלו הדרושים למעגל קרבס‪ ,‬מגיעים אל‬
‫המיטוכונדריה מהגרעין‪.‬‬

‫תדירות המוטציות בגנום המיטוכונדריאלי גבוהה פי ‪ 5-10‬מתדירות המוטציות בגרעין‪ .‬הסיבות לכך הן‪:‬‬

‫ה‪ mtDNA -‬לא מוגן על ידי היסטונים‬ ‫•‬

‫מערכת תיקון דנ"א בלתי יעילה‬ ‫•‬
‫נוכחות גבוהה של חמצן ולכן גם של רדיקלים חופשיים‬ ‫•‬

‫כאמור‪ ,‬דרך התורשה של המיטוכונדריה היא תורשה ציטופלזמטית ‪ .cytoplasmic inheritance‬התורשה של המיטוכונדריה אינה‬
‫פועלת לפי כללי התורשה הפשוטה של מנדל‪ .‬ביונקים היא נקראת ‪ ,maternal inheritance‬מכיוון שהמיטוכונדריות עוברת‬
‫בתורשה מהאם ואילו האב אינו תורם את המיטוכונדריות שלו‪ .‬כאשר יש איחוי בין תא ביצית לתא זרע‪ ,‬המיטוכונדריות של תא‬
‫הזרע מזוהות על ידי תא הביצית ועוברות פירוק )‪.(maternal transmission & paternal elimination‬‬

‫‪36‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫המחשה של ‪ :maternal inheritance‬לאם יש מוטציה בגן מיטוכונדריאלי ולאב אין‪ .‬נולדים להם ‪ 4‬ילדים‪ 2 ,‬בנות ו‪ 2-‬בנים‪ .‬כולם‬
‫קיבלו את הגן הפגום‪ ,‬אך רק בן אחד ובת אחת מבטאים את המחלה והשאר בריאים (הם קיבלו כמות קטנה של המיטוכונדריות עם‬
‫הגן המוטנט ולכן לא חולים)‪ -Heteroplasmy .‬תאים אשר מכילים שילוב של ‪ mtDNA‬בריא ומוטנטי‪ .‬נשים לב‪ ,‬שכשהבת החולה‬
‫התחנה עם בן זוג בריא‪ ,‬נולד להם ילד חולה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשהבן החולה התחתן עם בת זוג בריאה‪ ,‬נולדה להם ילדה בריאה‪.‬‬

‫יצירת תא עוברי משלושה מטענים גנטיים שונים‪ :‬כאשר יש חשש למוטציות ב‪ mtRNA -‬של האם‪.‬‬

‫מוציאים מהביצית של האם‪ ,‬שמכילה מיטוכונדריות פגומות‪ ,‬את הגרעין המכיל חומר תורשתי של שני ההורים (לאחר הפריה‬ ‫•‬
‫עם תא הזרע)‪.‬‬
‫גרעין מביצית של תורמת מוסר מהתא ומושמד‪.‬‬ ‫•‬
‫מחדירים את גרעין הביצית‪ ,‬המכיל חומר תורשתי של שני ההורים‪ ,‬אל ביצית התורמת‪.‬‬ ‫•‬

‫כשהמיטוכונדריות עוברות איחוי וביקוע‪ ,‬הדנ"א המיטוכונדריאלי מתערבב ומתחלק‪ .‬אם יש מיטוכונדריה שהדנ"א בה נפגע‪ ,‬ערבוב‬
‫שלה עם דנ"א ממיטוכונדריה אחרת יכול להציל אותה‪ .‬תהליך האיחוי עוזר למהול את המולקולות הפגומות של ה‪ mtRNA -‬כך‬
‫שהמיטוכונדריות יתפקדו כמו שצריך‪ ,‬למרות הנוכחות של המולקולות הפגומות‪ .‬כאשר יש תאים שתהליך איחוי המיטוכונדריות‬
‫בהם לא עובד‪ ,‬הדנ"א הפגום יכפיל את עצמו עד לסף שבו תהיה לו השפעה של התא‪ .‬כלומר‪ ,‬אחד היתרונות לאיחוי וביקוע של‬
‫מיטוכונדריות הוא שליטה על מוטציות‪ ,‬שכל הזמן נוצרות‪.‬‬

‫טרנספורט של חלבונים אל המיטוכונדריה‬

‫במיטוכונדריה מסונתזים מעט מאוד חלבונים ולכן חלבונים רבים צריכים להגיע אליה‬
‫מהציטופלזמה‪ .‬על חלבון שמיועד למיטוכונדריה יש ‪ signal peptide‬באורך של ‪20-50‬‬
‫חומצות אמינו בקצה ה‪ N -‬טרמינלי שלו‪ .‬המבנה שמזוהה עם כניסה למיטוכונדריה הוא‬
‫הליקס אמפיפילי‪ ,‬שמציג מצד אחד חומצות אמינו טעונות חיובית (ארגנין וליזין) ומצד שני‬
‫חומצות אמינו בלתי טעונות הידרופוביות‪.‬‬

‫חלבוני טרנספורט בממברנת המיטוכונדריה מכניסים את החלבון עם ה‪signal peptide -‬‬

‫לתוך המיטוכונדריה‪:‬‬

‫)‪ -TOM (translocase of the outer membrane‬קומפלקס הנמצא בממברנה החיצונית של המיטוכונדריה‬ ‫•‬
‫)‪ -TIM (translocase of the inner membrane‬קומפלקס הנמצא בממברנה הפנימית של המיטוכונדריה‬ ‫•‬

‫חלבון שמיועד למיטוכונדריה לא עובר קיפול ב‪ ,ER -‬אלא הוא נכנס דרך הקומפלקסים הנ"ל במבנה לינארי ומתקפל למבנה‬
‫שניוני‪/‬שלישוני בעודו במיטוכונדריה‪ .‬אם באופן מלאכותי גורמים לחל בון להתקפל לפני שהוא נכנס למיטוכונדריה אז רק ה‪signal -‬‬
‫‪ peptide‬שלו יצליח להיכנס ושאר החלבון יתקע בחוץ‪.‬‬
‫‪37‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫ישנם אזורים בהם הממברנה החיצונית והממברנה הפנימית צמודות אחת לשנייה‪ ,‬מה שמאפשר לשני הקומפלקסים (‪ TOM‬ו‪-‬‬
‫‪ )TIM‬להיצמד אחד לשני ולתאם את ההעברה של החלבון אל תוך המטריקס של המיטוכונדריה‪ .‬למעשה‪ ,‬לאחר שה‪signal -‬‬
‫‪ peptide‬יקשר לרצפטור בקומפלקס ‪ , TOM‬הקומפלקס ינדוד לאורך הממברנה עד שהוא יגיע לאזור בו הוא יוכל ליצור‬
‫אינטראקציה עם קומפלקס ‪ .TIM‬לאחר שהוא מגיע למטריקס‪ ,‬ה‪ signal peptide -‬נחתך והחלבון עובר קיפול למבנה המרחבי‬
‫שלו‪.‬‬

‫קומפלקסים שונים מסייעים למקם את החלבונים במקום שאליו הם מיועדים בתוך המיטוכונדריה בעזרה של ‪.chaperones‬‬
‫חלבונים שמיועדים להיות ב‪ inner membrane -‬קודם כל נכנסים אל תוך המטריקס‪ ,‬שם מוסר מהם ה‪ .signal peptide -‬לאחר‬
‫שהוא מוסר‪ ,‬נחשף ‪ signal peptide‬נוסף שמ זהה אותו עם קומפלקס הנמצא בממברנה הפנימית‪ ,‬אשר מסייע לחלבון להתמקם‬
‫שם‪.‬‬

‫תהליכי ההכנסה של חלבון למיטוכונדריה וקיפולו דורשים אנרגיה‪ -Hsp .‬משפחה של חלבונים שאחראיים על קיפול החלבון‪.‬‬
‫‪ Hsp70‬ציטוזולי נקשר לחלבון ומונע קיפול שלו למבנה מרחבי‪ ,‬כך שהוא יוכל לחדור את ממברנת המיטוכונדריה‪ .‬כשהחלבון חוצה‬
‫את ממברנת המיטוכונדריה‪ Hsp70 ,‬ציטוזולי מתפרק מהחלבון תוך הידרוליזה של ‪ Hsp70 .ATP‬מיטוכונדריאלי נקשר אל החלבון‬
‫בתוך המטריקס ועובר שינוי קונפורמציה תוך הידרוליזה נוספת של ‪ ATP‬על מנת לאפשר לו להתקפל‪.‬‬

‫תנאי נוסף שדרוש לטרנספורט של חלבונים למיטוכונדריה הוא פוטנציאל הממברנה‪ ,‬כפי שמתקיים בשרשרת הנשימה‪.‬‬

‫‪Mitochondrial disease‬‬

‫מיטוכונדריות נמצאות בריכוז גבוה בתאים שזקוקים להרבה ‪ ,ATP‬כמו תאי שריר‪ ,‬ובריכוז נמוך בתאים שלא זקוקים להרבה ‪,ATP‬‬
‫כמו תאי שומן‪ .‬הרקמות ה נפגעות במקרים של מחלות מיטוכונדריאליות הן רקמות שדורשות הרבה ‪ ;ATP‬רקמות של שריר הלב‬
‫ושרירי שלד‪ ,‬רקמות נוירונליות‪.‬‬

‫הסיבות לחוסר פעילות של מיטוכונדריה יכולות להיות מוטציה ב‪ mtDNA -‬או מוטציות בחלבונים המקודדים בגרעין ודרושים‬
‫לפעילות המיטוכונדריה‪ .‬ישנן מוטציות ב‪ mtDNA -‬שקשורות לסיכון מוגבר לסרטן הפרוסטטה‪ ,‬למחלות נוירודגנרטיביות‬
‫(אלצהיימר‪ ,‬פרקינסון)‪.‬‬

‫)‪ -Leber hereditary optic neuropathy (LHON‬המחלה הידועה ביותר שנגרמת כתוצאה ממוטציות ב‪ .mtDNA -‬המוטציות‬
‫גורמות לעיוורון כתוצאה מהתנוונות של תאי עצב והאקסונים שלהם ברטינה‪ .‬הסיבה לעיוורון אינה ידועה לחלוטין‪ ,‬אך החשש הוא‬
‫שהמחלה נובעת מעליה ברדיקלים חופשיים וטיפול ניתן על ידי אנטי‪-‬אוקסידנטים‪.‬‬

‫’‪ -The ‘Warburg effect‬החוקר אוטו וורבורג גילה שתאים סרטניים מייצרים עודף לקטט בנוכחות חמצן (גליקוליזה אירובית)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תאיים סרטניים מעדיפים לבצע מטבוליזם של גלוקוז בהיעדר חמצן גם בתנאים בהם יש חמצן‪ .‬וורבורג חשב שמדובר‬
‫בחוסר תפקוד של המיטוכונדריות אך זהו לא המצב‪ ,‬שכן תפקוד המיטוכונדריה חיוני לשגשוג של תאים סרטניים‪ .‬אפקט וורבורג‬
‫משמש כיום בהדמיה; כאשר מבצעים ‪ PET-CT‬ניתן לגלות אזורים שיש בהם גידול‪ ,‬מכיוון שה‪ uptake -‬של הגלוקוז באזורים אלו‬
‫גבוה במיוחד‪ .‬בגלל שהתאים הסרטניים מעדיפים לא לבצע את תהליך הנשימה התאית הם צורכים הרבה יותר סוכר‪ ,‬מה‬
‫שמאפשר לזהות את אזורי הגידול על ידי סימון רדיואקטיבי של גלוקוז‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הרצאה ‪ – 6‬ההקשר הסוציאלי של תאים‬

‫תאים הם לא ישויות נפרדות‪ ,‬הם נמצאים בגוף כחלק מרקמה בעודם קשורים אחד לשני‪ .‬בזמן ההתפתחות של יצורים מרובי‬
‫תאים‪ ,‬קבוצות של תאים עוברות היצמדות אחת לשנייה כדי לצור רקמה‪ .‬רקמות שונות יוצרות איבר ומספר איברים יוצרים‬
‫גוף‪/‬מערכת‪ .‬אינטראקציה בין תאים היא בסיסית על מנת שהגוף יתפקד ויתפתח בצורה תקינה‪.‬‬

‫כל בעלי החיים מאורגנים ב‪ 5-‬סוגים עיקריים של רקמות‪:‬‬

‫רקמת האפיתל‬ ‫•‬

‫רקמת חיבור‬ ‫•‬
‫רקמת שריר‬ ‫•‬
‫רקמת עצב‬ ‫•‬
‫רקמת הדם‬ ‫•‬

‫תאחיזה בין תאים מתרחשת בשני מנגנונים עיקריים‪:‬‬

‫אינטראקציה בלתי ישירה‪ -‬דרך מטריקס חוץ‪-‬תאי )‪ ,extracellular matrix (ECM‬מאפיין רקמת חיבור‪.‬‬ ‫•‬
‫אינטראקציה ישירה‪ -‬דרך צמתים בין‪-‬תאיים ‪ ,intercellular junctions‬מאפיין רקמת אפיתל‪.‬‬ ‫•‬

‫רקמת חיבור ורקמת אפיתל‪:‬‬

‫תאי האפיתל קשורים הן אחד לשני והן למצע שמתחתיהם‪ ,‬שהוא ה‪ .basal lamina -‬ברקמת אפיתל‪ ,‬לחץ מכאני מועבר בין‬
‫התאים דרך פילמנטים של שלד התא‪ .‬התאים ברקמת החיבור הם פיברובלסטים‪ ,‬אשר מפרישים את המדיום החוץ תאי הנקרא‬
‫)‪ .extracellular matrix (ECM‬התאים לא נמצאים במגע אחד עם השני‪ ,‬כוחות מכאניים שפועלים על הרקמה מועברים דרך‬
‫המטריקס החוץ‪-‬תאי‪.‬‬

‫ארבעה סוגים של צמתים בין תאים ‪:cell junctions‬‬

‫‪39‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ -Anchoring junctions‬צמתים שמחברים בין שני תאים‪ ,‬גורמים להם להיות צמודים אחד לשני ומעבירים כוח המכאני דרך‬ ‫‪.1‬‬
‫שלד התא‪ .‬שני סוגים‪:‬‬
‫‪ .a‬צמתים שמחברים בין שני תאים ‪cell-to-cell‬‬
‫‪ .b‬צמתים שמחברים בין התא למצע שמתחתיו ‪cell-to-matrix‬‬
‫‪ -Occluding junctions‬נקראים גם ‪ .tight junctions‬תפקידם לחסום ולאטום מרווח בין שני תאי אפיתל‪ ,‬כך שלא תהיה‬ ‫‪.2‬‬
‫אפשרות מעבר של מולקולות בין שני תאים‪.‬‬
‫‪ -Gap junctions‬צמתים שמאפשרים מעבר של מולקולות קטנות בין ציטופלזמה של שני תאים סמוכים‪ .‬אלו הן תעלות‬ ‫‪.3‬‬
‫ספציפיות שמאפשרות מעבר סלקטיבי בין תא אחד לשני‪.‬‬
‫‪ -Signal relaying junctions‬צמתים ספציפיים למערכת העצבים‪ ,‬סינפסות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫תאי אפיתל הם תאים פולריים;‬

‫החלק העליון של התא נקרא החלק האפיקלי והוא תמיד פונה אל ה‪ lumen -‬של האיבר (חלל המעי‪ ,‬חלל הקיבה‪ ,‬חלל‬ ‫•‬
‫שלפוחית השתן וכן הלאה)‪.‬‬
‫החלק התחתון נקרא החלק הבזאלי והוא תמיד בא במגע עם המצע שמתחת‪.‬‬ ‫•‬

‫הפולריות חשובה לסדר הצמתים הבין‪-‬תאיים;‬

‫ה‪ tight junctions -‬נמצאים בחלק האפיקלי של התאים‪ ,‬גורמים לכך שהתאים יהיו אטומים למעבר ושאם יתקיים מעבר של‬ ‫•‬
‫מולקולות הוא יהיה בין הציטופלזמה של התאים ולא ביניהם (לא באופן פרא‪-‬סלולרי)‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים של ‪ anchoring junctions‬שמקיימים אדהזיה מסוג ‪:cell-to-cell‬‬ ‫•‬
‫• ‪ -adherens junction‬אוחזים בין שני תאים ונקשרים לשלד התא דרך פילמנטים של אקטין‬
‫• ‪ -desmosomal junction‬גם כן אוחזים בין שני תאים ונקשרים לשלד התא דרך ‪intermediate filaments‬‬
‫ה‪ gap junctions -‬מאפשרים מעבר של מולקולות בין ציטופלזמה של תאים סמוכים‬ ‫•‬

‫יש שני סוגים של ‪ anchoring junctions‬שמקיימים אדהזיה מסוג ‪ ,cell-to-matrix‬הנקשרים גם כן לשני מרכיבים שונים בשלד‬
‫התא‪ actin-linked adhesions :‬הנקשרים לסיבי אקטין ו‪ hemidesmosomes -‬הנקשרים לסיבי ‪.IF‬‬

‫צמתים מסוג ‪ gap junctions‬נפוצים בעיקר בשריר הלב‪ .‬הם מתפקדים בהעברת סידן מתא לתא‪ ,‬שמתווך את הפוטנציאל‬
‫החשמלי שמפעיל את שריר הלב‪.‬‬

‫‪Anchoring junctions‬‬

‫‪40‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫שני סוגים של צמתים‪:‬‬

‫‪ -cell-to-cell‬שני סוגים‪ adherens junctions :‬ו‪.desmosomes -‬‬ ‫•‬

‫מחזיקים תאים מחוברים אחד לשני בחוזקה על ידי חלבונים טרנס‪-‬‬
‫ממברנליים הנקראים ‪.cadherins‬‬
‫‪ -cell-to-matrix‬שני סוגים‪ hemidesmosomes :‬ו‪actin-linked -‬‬ ‫•‬
‫‪ .junctions‬קושרים תאים ל‪ ECM -‬דרך חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים הנקראים‬
‫‪.integrins‬‬

‫‪Cell-to-cell junctions‬‬

‫קדהרין הוא חלבון שמור באבולוציה‪ .‬חלבוני קדהרין מאופיינים בכך שהם חוצים‬
‫את הממברנה (חלבונים טרנס‪ -‬ממברנליים)‪ ,‬מה שמאפשר להם לקשר בין תאים‬
‫סמוכים‪ .‬החלק התוך‪-‬תאי של החלבון הוא קצר והחלק החוץ‪-‬תאי הוא ארוך‬
‫ומורכב מיחידות שחוזרות על עצמן בשם ‪ .cadherin repeat‬החלק החוץ‪-‬תאי‬
‫נקשר לקדהרין שנמצא על גבי תא אחר והדימר הוא מה שמעגן את שני התאים‬
‫אחד לשני‪.‬‬

‫משפחת חלבוני הקדהרין מונה מספר רב של חברים‪:‬‬

‫‪ E-cadherin‬נפוץ בתאי אפיתל‬ ‫•‬

‫‪ N-cadherin‬נפוץ בנוירונים‬ ‫•‬
‫‪ P-cadherin‬נפוץ בשליה‬ ‫•‬
‫‪ -Non-classical cadherins‬נפוצים בעור‪ ,‬מרכיבים את ה‪desmosomes -‬‬ ‫•‬

‫‪ :Adherens junction‬טבעת‪/‬רצועה המקיפה את התא לחלוטין‪ ,‬אשר מעוגנת לסיבי אקטין בשלד התא על ידי חלבון הקדהרין‪.‬‬
‫הטבעת נקראת ‪ = zonula( zonula adherens‬חגורה) והיא תמיד נמצאת מתחת ל‪ .tight junctions -‬העיגון מתבצע על ידי‬
‫מספר רב של חלבוני קדהרין‪.‬‬

‫הקישור בין החלק התוך‪-‬תאי של מולקולת הקדהרין לבין האקטין אינו ישיר‪ ,‬אלא הוא מתווך באמצעות חלבונים הנקראים‬
‫‪ ,catenin‬המווסתים ומבקרים את הקישור‪.‬‬

‫הקישור בין החלק החוץ‪-‬תאי של מולקולות קדהרין מתאים סמוכים הוא תלוי סידן‪ .‬בנוכחות יוני סידן‪ ,‬מולקולות קדהרין חוץ‪-‬תאיות‬
‫נמתחות ויוצרות דימרים‪ .‬קישור בין תאים מתבצע בין דימר לדימר‪ .‬בהיעדר סידן יש פגיעה באדהזיה בין תאים‪.‬‬

‫קדהרין חיוני כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות העוברית‪ ,‬שכן הוא מולקולת האדהזיה העיקרית בשלבי התפתחות ראשוניים‪.‬‬
‫במקרה של מוטציות‪ ,‬תהיה עצירה בהתפתחות בשלבים מאוד מוקדמים‪.‬‬

‫תפקידיו של קדהרין‪:‬‬

‫‪ .1‬מתווך ומבקר קישור בין‪-‬תאי תלוי‪-‬סידן‪ .‬כאשר סידן מסולק מהתווך‪ ,‬התאים נפרדים‪.‬‬
‫‪ .2‬מתפקד בתקשורת בין תאית )‪.(signaling‬‬
‫‪ .3‬מבצע קישור סלקטיבי בין תאים‪ .‬מולקולות הקדהרין נקשרות בצורה הומופילית )‪ ,(homophilic‬כלומר רק מולקולות קדהרין‬
‫מאותו סוג נקשרות אחת לשנייה‪ .‬אופן הקישור הסלקטיבי התגלה בניסוי‪ ,‬שבו פירקו תאים עובריים‪ ,‬ערבבו בין סוגיהם השונים‬
‫וראו‪ ,‬שהתאים התקשרו‪/‬התאחדו מחדש והתמיינו לרקמות מאורגנות לפי שכבות הנבט של העובר‪ .‬הסיבה לכך היא מולקולות‬
‫הקדהרין השונות‪ ,‬שגרמו לתאים מעורבבים ליצור את השכבות הנכונות בהתאם למולקולות שהתאים מבטאים על פני‬
‫הממברנה שלהם‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כמו כן‪ ,‬תאים שמבטאים רמות שונות של אותה מולקולת קדהרין‪ ,‬כמו לדוגמא ‪ ,E-cadherin‬יצרו גושים‪/‬מסות של תאים שיהיו‬
‫מסודרים על פי רמת הביטוי של המולקולה‪.‬‬
‫‪ .4‬מבקר התמיינות סלקטיבית של תאים ‪ .‬תאים עובריים שעוברים התמיינות מבטאים סוגים שונים של מולקולות קדהרין‪.‬‬
‫השינוי בביטוי של מולקולת הקדהרין מאפשר שינויים חשובים בהתפתחות של מערכות שונות כמו מערכת העצבים‪ .‬כל תא‬
‫מבטא סוג ספציפי של חלבון קדהרין ובכך יוצר תקשורת עם תאים סמוכים‪.‬‬

‫‪ .5‬מתאם פעילות מבוססת‪-‬אקטין‪ .‬צברים של אקטין קשורים לרשת תוך‪-‬תאית דרך קדהרין וחלבוני עיגון נוספים‪ .‬רשת זו‬
‫מתכווצת בעזרת חלבוני המנוע מיוזין כדי לאפשר תנועה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רצועת האדהזיה שמקושרת לפילמנטים של אקטין מאפשרת‬
‫אינבגינציה ויציאה מהרקמה ליצירת רקמות חדשות‪ ,‬כמו בלוטות (מה שקורה גם בסרטן‪ ,‬שם ביטוי קדהרין לא משתנה אלא‬
‫נעלם ותאים נפרדים אחד מהשני)‪.‬‬

‫‪ = desmo :Desmosomes‬רצועה‪ = soma ,‬גוף‪ .‬תפקידם העיקרי של צמתים אלו הוא לספק חוזק מכאני לתא ולכן הם נמצאים‬
‫בעיקר בשרירים ובעור‪ .‬חלבוני קדהרין בדזמוזומים אינם קונבנציונליים ואינם תלויי‪-‬סידן (נקראים ‪ desmoglein‬ו‪.)desmocollin -‬‬
‫הם חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים שנקשרים בצד הציטופלזמטי ל‪ intermediate filaments -‬באמצעות חלבוני קישור שונים‬
‫(‪.)desmoplakin ,plakophilin ,plakoglobin‬‬

‫במחלות עור אוטו‪-‬אימוניות נוצרים נוגדנים נגד חלבוני הקדהרין הדזמוזומליים‪ ,‬מה שגורם לשלפוחיות קשות בעור ולדליפה של נוזל‬
‫בין תאי אל האפיתל‪ .‬המחלה ‪ Pemphigus vulgaris‬נוצרת כשנוגדנים תוקפים את החלבון ‪ Desmoglein 3‬ממשפחת הקדהרין‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪Tight (occluding) junctions‬‬

‫יוצרים מחסום בין תאי אפיתל )‪ .(leak-proof barrier‬למחסום שני תפקידים עיקריים‪:‬‬

‫מונע דיפוזיה של מולקולות דרך מרווח בין‪-‬תאי בין שני תאי אפיתל סמוכים‬ ‫•‬
‫אחראי על שמירה של סדר בממברנה‪ .‬כאמור‪ ,‬ממברנת האפיתל אינה זהה בשני הקצוות התא ויש לה צד‬ ‫•‬
‫אפיקלי וצד בזאלי‪ .‬חלבוני ממברנה תחומים‪/‬מוגבלים לאזורים ספציפיים בממברנה‪ ,‬כך שחלבונים בצד‬
‫הלטרלי והבזאלי לא יכולים לחצות את ה‪ tight junction -‬לצד האפיקלי של התא ולהפך‪.‬‬

‫צמתים אלו נקראים גם ‪ -zonula ;zonula occludens‬הצמתים יוצרים רצועה שמקיפה את התא לחלוטין‪ ,‬ו‪-‬‬
‫)‪ -occlude (=to seal‬הם חוסמים את המרווח הבין‪-‬תאי בין שני תאים סמוכים‪.‬‬

‫ל‪ tight junctions -‬תפקידים חשובים בטרנספורט טרנס‪-‬תאי‪ :‬הצמתים גורמים לכך‬
‫שמעבר של מולקולות יתקיים דרך הציטופלזמה של תאים סמוכים ולא בין התאים‬
‫(לא באופן פרא‪-‬סלולרי)‪ .‬תאי אפיתל במעי קולטים נוטריינטים כמו גלוקוז מה‪-‬‬
‫‪ .lumen‬בממברנה האפיקלית ישנן תעלות שמאפשרות הכנסה אקטיבית של גלוקוז‬
‫לתא‪ .‬לאחר שגלוקוז מוכנס לתא‪ ,‬הוא יכול לעבור בדיפוזיה מתא לתא או לעבור‬
‫דרך הממברנה הבזו‪-‬לטרלית וה‪ basal lamina -‬לזרם דם‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ה‪ tight junctions -‬מבקרים הכנסה של גלוקוז לתוך התא ויציאתו לזרם‬
‫הדם ומונעים ‪ backflow‬של גלוקוז אל ה‪ lumen -‬של המעי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש שמירה על‬
‫מבנה מסודר (פולריות) של הממברנה‪ ,‬שמאפשר את הפונקציה הנכונה של התא‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ה‪ tight junctions -‬משמשים כמחסום בפני מומסים שנמצאים בנוזל הבין‪-‬‬
‫תאי (ניסוי שמראה שמולקולות של צבע נמצאות מסביב לתא אך לא חודרות דרך‬
‫הצמתים)‪.‬‬

‫ה‪ tight junctions -‬מורכבים משני חלבונים‪ ,‬הנקראים ‪ claudin‬ו‪ .occludin -‬הם‬
‫חוצים את הממברנה מספר פעמים ויוצרים מספר נקודות חיבור אחד עם השני‬
‫באזור החוץ‪-‬תאי‪.‬‬

‫מחלות הומניות הקשורות ל‪ tight junctions -‬גורמות ל –‬

‫אובדן האטימות‪ .‬המחלה הנפוצה ביותר הקשורה ל‪ tight junctions -‬היא צליאק‪ .‬צליאק היא מחלה אוטו‪-‬אימונית‪ ,‬שבה‬ ‫•‬
‫הגוף יוצר נוגדנים כנגד גלוטן‪ .‬התגובה של מערכת החיסון גורמת להרס של תאי המעי‪ .‬לאחרונה התגלה‪ ,‬שגלוטן גורם‬
‫להפעלה של החלבון ‪ ,Zonulin‬אשר משפיע על החדירות של ה‪ tight junctions -‬בין תאי האפיתל במערכת העיכול‪ .‬כאשר‬
‫אין תפקוד של ה‪ ,tight junctions -‬מעבר הנוטריינטים הופך בלתי מבוקר ותפקוד המעי כולו נפגע‪.‬‬
‫אובן הפולריות‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד התפקודים של ה‪ tight junctions -‬הוא לשמור על המיקום הספציפי של חלבוני הממברנה‪.‬‬ ‫•‬
‫בסרטן יש אובדן של ה‪ tight junctions -‬והמבנה השמור של הממברנה מפסיק להתקיים‪ .‬לאחר שהם מאבדים את הפולריות‪,‬‬
‫הקישור של התאים למצע נחלש‪ .‬יחד עם העובדה שהתאים מפסיקים לבטא את חלבון הקדהרין ומאבדים את ה‪anchoring -‬‬
‫‪ ,junction‬הם מסוגלים להתנתק מהרקמה ולנדוד‪ .‬אחד מהשלבים הראשונים בהיווצרות של גרורות )‪ (metastasis‬הוא אובדן‬
‫הפולריות של התאים‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪Gap (channel-forming) junctions‬‬

‫קומפלקסים של חלבונים שמאפשרים מעבר בין שני תאים ותקשורת בין תאים סמוכים‪ .‬באזור ה‪ gap junction -‬המרווח בין‬
‫ממברנות של תאים סמוכים הופך להיות קטן מאוד‪ ,‬הן נמצאות בסמיכות גדולה אחת‬
‫לשנייה‪.‬‬

‫קומפלקס של חלבונים שנוצר על גבי ממברנה אחת מתחבר לקומפלקס חלבונים שנוצר על‬
‫גבי ממברנה שניה ליצירת תעלה‪ .‬התעלה שנוצרת נקראת ‪ .connexon‬היא תעלה‬
‫הידרופילית המחברת באופן ישיר בין ציטופלזמה של שני תאים סמוכים ומאפשרת מעבר של‬
‫מולקולות קטנות (קוטרה של התעלה ‪ 1.4‬ננו‪-‬מטר)‪ .‬כל ‪ connexon‬בנוי מ‪ 6-‬יחידות של‬
‫החלבונים ‪.connexins‬‬

‫כאשר ההקסומר נוצר מ‪ 6-‬חלבוני ‪ connexins‬זהים‪ ,‬ה‪ connexon -‬נקרא ‪homomeric‬‬

‫וכאשר הוא נוצר מ‪ 6-‬חלבוני ‪ connexins‬שונים‪ ,‬ה‪ connexon -‬נקרא ‪ .hetromeric‬שני‬
‫קונקסונים שהם ‪ homomeric‬יוצרים תעלה שהיא ‪ ,homotypic‬ותעלה שנוצרת‬
‫מקונקסונים שהם ‪ heteromeric‬היא ‪.heterotypic‬‬

‫כדי לבדוק את גודל המולקולות שיכולות לחצות את ה‪ gap junctions -‬סימנו מולקולות פלורסנטית ובדקו את יכולת המעבר של‬
‫מולקולות בעלות משקל מולקולרי )‪ (Mw‬שונה‪ .‬התוצאה היא שרק מולקולות שיש להן ‪ Mw‬של עד ‪ 1000‬דלתון יכולות לעבור‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬החלקיקים שיכולים לחצות את ה‪ gap junctions -‬ישירות הם‪ :‬יונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬חומצות אמינו‪ ,‬נוקלאוטידים‪ ,‬ויטמינים‬
‫ומתווכים תוך‪-‬תאיים כמו ‪ .cAMP‬החלקיקים שלא יכולים לחצות את ה‪ gap junctions -‬הם חלבונים ומקרומולקולות‪.‬‬

‫תעלות אלו הן דינא מיות‪ ,‬הן יכולות להיסגר ולהיפתח בתגובה לסיגנלים חיצוניים ושינויים פיזיולוגיים‪.‬‬

‫במסגרת ניסוי הזריקו לתוך תאים ברטינה צבע ובדקו את אופן התפשטותו‪ .‬משמאל‪ :‬גוף התא המרכזי הוא מקור ההזרקה‪ .‬ניתן‬
‫לראות שהצבע התפשט לכל התאים מסביב וזאת באמצעות מעבר דרך ה‪ .gap junctions -‬דופמין הוא נוירוטרנסמיטר אשר גורם‬
‫לסגירת תעלות ה‪ .gap junctions -‬כאשר טיפלו בתאים בדופמין לפני הזרקת הצבע ‪ ,‬אז ניתן לראות (מימין) שרק הנוירון אליו‬
‫הזריקו את הצבע נצבע כולו‪ ,‬אך הצבע לא עבר לגופי תאים בסביבה‪.‬‬

‫)‪The Extra Cellular Matrix (ECM‬‬

‫רקמת החיבור שנמצאת מתחת לתאי האפיתל ול‪ .basal lamina -‬רקמה זו בנויה מתאים פיברובלסטים שמפרישים את ה‪.ECM -‬‬

‫המרכיבים העיקריים של ה‪:ECM -‬‬

‫)‪ -Glycosaminoglycans (GAGs‬פולי‪ -‬סוכרים טעונים שלילית‪ ,‬שמחוברים קוולנטית לחלבונים הנקראים‬ ‫•‬
‫‪ .proteoglycans‬חלבונים אלו יוצרים את המצע‪/‬בסיס של המטריקס החוץ‪-‬תאי במרקם שהוא דמוי‪-‬ג'ל (נקרא ‪“ground‬‬
‫”‪ .)substance‬מרכיב זה של המטריקס מתנגד לכוחות דחיסה‪.‬‬
‫‪ -Collagens‬קולגנים הם חלבונים שיוצרים סיבים ומסדרים את מבנה המטריקס‪ .‬קולגנים מהווים כ‪ 25% -‬מסך החלבונים‬ ‫•‬
‫בגוף האדם‪ .‬מרכיב זה של המטריקס מתנגד לכוחות מתיחה‪.‬‬
‫‪ -Non-collagen glycoproteins‬חלבונים שעוברים מודיפיקציות סוכריות (עם אוליגוסכרידים)‪ .‬הם מארגנים את המטריקס‬ ‫•‬
‫ועוזרים לתאים להיקשר למצע‪ .‬המוכר מבניהם הוא החלבון ‪.fibronectin‬‬
‫‪44‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ -Elastic fibers‬סיבים אלסטיים‪ ,‬מקנים למטריקס גמישות‪ ,‬מכילים הרבה חלבוני ‪ elastin‬ו‪.fibrillin -‬‬ ‫•‬

‫מבנה הקולגן‪ :‬סיב של קולגן מורכב משרשרת אלפא )‪ .(α chain‬יחד עם עוד שתי שרשראות נוצר ‪ triple-strand‬שמהווה את‬
‫מולקולת הקולגן‪ .‬מולקולת הקולגן עשירה בחומצה האמינית גליצין‪ ,‬שנמצאת במרכז ה‪ strand -‬ואחראית על יצירת הקישור בין‬
‫שלושת השרשראות‪ .‬סיבי הקולגן מסודרים ב‪ ECM -‬בצורה אורכית ורוחבית‪ .‬קיימים כ‪ 40-‬סוגים של מולקולות קולגן שונות‪ ,‬כאשר‬
‫הנפוצה ביותר היא ‪ type 1 collagen‬שקיימת בעצם‪ ,‬בעור‪ ,‬בגידים‪ ,‬בליגמנטים ועוד‪.‬‬

‫מבנה ה‪ :fibronectin -‬מולקולה השייכת ל‪ non-collagen glycoproteins -‬וחשובה בקישור לחלבון ה‪ .1integrin -‬לאחר‬
‫שפיברונקטין נקשר לאינטגרין הוא יוצר סיבים שהם חלק מה‪ .ECM -‬על גבי הפיברונקטין יש רצף חוזר של ‪ 3‬חומצות אמינו –‬
‫ארגנין‪ ,‬גליצין ואספרגין – הנקרא ‪ .RGD sequence‬רצף זה הוא הגורם המזוהה על ידי האינטגרין ומאפשר את הקישור בין‬
‫האינטגרין וה‪ .ECM -‬ללא רצף ספציפי זה‪ ,‬לא ייווצר הקישור בין פיברונקטין לאינטגרין‪.‬‬

‫התפקידים העיקריים של ה‪:ECM -‬‬

‫מצע מכאני‪/‬פיגום למבנה הרקמה‬ ‫•‬

‫מצע המשמש הן לעיגון‪/‬אחיזה והן לנדידה של תאים‬ ‫•‬
‫השפעה על צורת התא‪ ,‬התמיינות התא‪ ,‬פולריות התא‬ ‫•‬
‫משתתף ב‪cell signaling -‬‬ ‫•‬

‫)‪The basal lamina (basement membrane‬‬

‫צורת ארגון ספציפית של ה‪ .ECM -‬שכבה דקה שנמצאת באופן קבוע מתחת לתאי אפיתל‪.‬‬

‫הממברנה הבאזלית מורכבת מ –‬

‫‪ Glycoproteins‬מסוג ‪laminin, type 4 collagen, nidogen‬‬ ‫•‬

‫‪ Proteoglycans‬מסוג ‪perlecan‬‬ ‫•‬

‫חלבון ה‪ laminin -‬הוא המולקולה הבסיסית שאחראית על הסידור המבני של הממברנה הבזאלית‪ .‬מולקולת ה‪ laminin -‬מורכבת‬
‫מ‪ 3-‬שרשראות (אלפא‪ ,‬בטא וגמא)‪ ,‬כאשר אזורים שונים של המולקולה נקשרים לסוגים רבים של חלבונים שונים‪.‬‬

‫סכמה של המבנה המולקולרי של ה‪:basal lamina -‬‬

‫חלבון ה אינטגרין אחראי על עיגון הממברנה הבזאלית אל‬

‫התא‪ .‬חלבוני ה‪ laminin -‬נקשרים הן אחד לשני וקושרים‬
‫את שאר המרכיבים של הממברנה‪.‬‬

‫תפקידים עיקריים של הממברנה הבזאלית‪:‬‬

‫מקנה תמיכה מכאנית לתאי האפיתל‬ ‫•‬

‫מהווה את הגבול והחיבור בין רקמת האפיתל לבין‬ ‫•‬
‫רקמת החיבור‬
‫מהווה מחסום סלקטיבי לתנועה‪/‬מעבר של תאים‬ ‫•‬
‫משפיעה על הפולריות וההתמיינות של תאים‬ ‫•‬
‫במערכת הכליות לממברנה הבזאלית יש תפקיד של‬ ‫•‬
‫מסננת‪ ,‬היא קובעת אילו מולקולות יעברו מהדם אל‬
‫השתן‬

‫‪ Integrin 1‬הוא חלבון טרנס‪-‬ממברנלי שנמצא בצמתים מסוג ‪ cell-to-matrix‬כחלק מה‪anchoring junction -‬‬
‫‪45‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫בזמן ההתפתחות העוברית או באירועי פציעה‪ ,‬בהם הרקמה עוברת רגנרציה‪ ,‬הממברנה מהווה מצע לחלוקה ולתנועה של‬ ‫•‬
‫תאים‬

‫‪ -Junctional epidermolysis bullosa‬מחלה קשה שבה יש מוטציה בחלבונים של הממברנה הבזאלית או בקולגן שנמצא‬
‫בדרמיס (שכבה פנימית בעור)‪ .‬הקולגן נקשר לחלבונים בממברנה הבזאלית ויוצר את החיבור בין הממברנה הבזאלית לרקמת‬
‫החיבור שמתחת‪ .‬התוצאה היא היפרדות מוחלטת בין האפידרמיס לדרמיס‪ ,‬כאשר מגע עדין עם העור גורם לפצעים קשים‪.‬‬

‫‪Cell-to-matrix junctions‬‬

‫הסוג הנוסף של צמתים מסוג ‪.anchoring junctions‬‬

‫הצמתים בין התא למטריקס קושרים את שלד התא ל‪ ECM -‬דרך חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים הנקראים ‪ .integrins‬מולקולת ה‪-‬‬
‫‪ integrin‬היא דימר של שתי שרשראות‪ ,‬אלפא ובטא‪ .‬כשהשרשראות עוברות דימריזציה הן משנות את הקונפורמציה שלהן כדי‬
‫להיקשר מחוץ לתא לחלבונים ב‪ ECM -‬ובתוך התא לשלד התא‪.‬‬

‫ה‪ integrins -‬מעבירים סיגנלים לתוך התא והחוצה‪ .‬הם מעבירים סיגנלים מהתווך החוץ‬
‫תאי אל תוך התא עד הגרעין ולכן יכולים להשפיע על ביטוי של גנים וחלבונים ולמעשה על‬
‫כל התנהגות התא ולהפך; הם יכולים גם להעביר סיגנלים מהגרעין דרך שלד התא החוצה‬
‫אל ה‪.ECM -‬‬

‫‪ :Focal adhesion‬צמתי ‪ cell-matrix‬מסוג ‪ .actin-linked‬הקישור לשלד התא מתווך על‬

‫ידי חלבונים הנקראים ‪ .talins‬אלו הם מעין חלבוני פיגום שקושרים מצד אחד את החלק‬
‫הציטוזולי הקצר של ה‪ integrin -‬ומצד שני סיבים של אקטין‪ .‬נחקרו במסגרת‬
‫האינטראקציה של האינטגרין עם ה‪ ECM -‬ועם השלד התוך תאי‪.‬‬

‫‪ :Hemidesmosomes‬צמתי ‪ cell-matrix‬הנקשרים ל‪ intermediate filaments -‬בשלד‬

‫התוך תאי‪ .‬דומים מבנית לדזמוזומים‪ ,‬אך מבוססים על אינטגרין ולא על קדהרין‪ .‬אינטגרין‬
‫מתקשר בתוך התא עם קרטין (סוג של ‪ )intermediate filaments‬באמצעות החלבון‬
‫‪ ,plectin‬ומחוץ לתא עם חלבון ה‪ laminin -‬בממברנה הבזאלית‪.‬‬

‫הפונקציה העיקרית של המידזמוזומים היא לקשר בין התא והממברנה הבזאלית לבין הקולגן שנמצא ברקמת החיבור שמתחת‬
‫לתאי האפיתל‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫טבלה מסכמת של סוג ה‪ anchoring junctions -‬והגורמים בשלד התא אליהם הם נקשרים‪:‬‬

‫הרצאה ‪ – 7‬פירוק חלבונים חוץ תאי‬

‫מיון )‪ (sorting‬של חלבונים שמגיעים מה‪ ER -‬אל הגולג'י נעשה ב‪.trans golgi network -‬‬

‫חלק מהחלבונים שמועברים מה‪ ER -‬אל הגולג'י מיועדים לליזוזום‪ .‬הכוונה מהגולג'י אל הליזוזום נעשית באמצעות סיגנל שקיים על‬
‫חלבונים ליזוזומליים‪ ,‬שהוא )‪ .mannose-6-phosphate (M6P‬הרצפטור שקולט את הסיגנל הוא ‪mannose-6-phosphate‬‬
‫‪ .receptor‬סיגנל זה מבקר את ההכוונה מהגולג'י אל הליזוזום‪ .‬האנזים אשר מוסיף לחלבון שמיועד לליזוזום את הסיגנל הוא ‪N-‬‬
‫‪ .acetylglucosamine phosphotransferase‬אנזים זה מוסיף קבוצה של ‪ N-acetylglucosamine phosphate‬לסוכר מנוז‬
‫שנמצא על גבי החלבון הליזוזומלי‪ .‬כלומר‪ ,‬חלבונים אלו הם גליקופרוטאינים (חלבונים שעוברים מודיפיקציות סוכריות)‪.‬‬

‫הוספת הסיגנל לחלבונים ליזוזומליים‪ ,‬שהם לרוב אנזימים‪ ,‬הוא תהליך דו‪-‬שלבי המתרחש בגולג'י‪:‬‬

‫אנזים הנקרא ‪ ,GLcNAc-phosphotransferase‬הנמצא בגולג'י‪ ,‬מכיר את האנזים הליזוזומלי ומוסיף קבוצה של ‪N-‬‬ ‫•‬
‫‪ acetylglucosamine phosphate‬לעמדה ‪ 6‬בסוכר מנוז שנמצא על גבי האנזים הליזוזומלי‪.‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬אנזים נוסיף מסיר את קבוצת ה‪ N-acetylglucosamine -‬והאנזים הליזוזומלי נותר עם ‪( P-mannose‬מנוז‬ ‫•‬
‫שמחובר אליו פוספט בעמדה ‪.)M6P = 6‬‬

‫במידה והאנזים ‪ N-acetylglucosamine phosphotransferase‬אינו פעיל‪ ,‬חלבונים ליזוזומליים לא יקבלו סיגנל שמכוון אותם‬
‫לליזוזום‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם עדיין יופרשו מהתא‪ .‬אלא אם כן לחלבון יש סיגנל שמייעד אותו למקום מסוים בתא‪ ,‬הוא ימשיך במערכת‬
‫ההפרשה‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כאמור‪ ,‬הכוונה של אנזימים ליזוזומליים מתרחשת בגולג'י‪ .‬האנזים רוכש את הפוספט לפי התהליך הדו‪-‬שלבי המתואר לעיל‪ .‬בשלב‬
‫הבא‪ ,‬האנזים נקשר ל‪ mannose-6-phosphate receptor -‬ב‪ trans golgi network -‬ומתרחשת הנצה של וזיקולה שעטופה על‬
‫ידי חלבוני ‪ .clathrin‬ה‪ clathrin -‬מוסר מהוזיקולה כא שר היא עוברת איחוי עם הליזוזום‪ .‬הקשר בין האנזים לרצפטור מתנתק‬
‫בליזוזום כתוצאה מהפרשי ‪( pH‬בליזוזום יש ‪ pH‬חומצי)‪ .‬הרצפטור משונע בחזרה בויזקולה אל ה‪trans golgi network -‬‬
‫ומהאנזים הליזוזומלי מוסר הפוספט‪ .‬להסרת הפוספט מהאנזים שתי סיבות חשובות‪:‬‬

‫כדי שהוא לא יקשר שוב למנוז‪-6-‬פוספט רצפטור‬ ‫•‬

‫רק כאשר הפוספט מוסר‪ ,‬האנזים נהיה פעיל‪ .‬כל עוד הפוספט נמצא על המנוז‪ ,‬האנזים הליזוזומלי אינו פעיל‬ ‫•‬

‫‪( I-cell disease‬או ‪ -)Mucolipidosis‬מחלת אגירה ליזוזומלית‪ ,‬שנגרמת בעקבות חסר בפעילות של האנזים ‪GLcNAc-‬‬
‫‪ .phosphotransferase‬נוצרת אגירה של סובסטרטים בליזוזום שלא עוברים פירוק על ידי האנזימים הליזוזומליים‪ ,‬מכיוון‬
‫שכשהאנזים אינו פעיל‪ ,‬אין תנועה של חלבונים ליזוזומליים מהגולג'י אל הליזוזום‪ .‬כתוצאה מחוסר התפקוד של האנזים ישנן רמות‬
‫גבוהות של אנזימים ליזוזומליים בנוזל הבין תאי‪ .‬הם הופרשו אל מחוץ לתא במקום להגיע לליזוזום‪ .‬מודל המחקר של המחלה הוא‬
‫חתולים‪.‬‬

‫מוטציה באנזים ליזוזומלי שתגרום לו להיות בלתי פעיל‪ ,‬תביא לכך שרק סובסטרטים מסוימים לא יפורקו (אגירה חלקית)‪.‬‬

‫ליזוזומים – קורלציות קליניות‪ :‬הליזוזומים מכילים מספר רב מאוד של אנזימים‪ ,‬שמבצעים הידרוליזה לחלבונים‪ ,‬רנ"א‪ ,‬דנ"א‪,‬‬
‫פוליסכרידים וליפידים‪ .‬מוטציה בכל אחד מאנזימים אלו יכולה לגרום למחלת אגירה ליזוזומלית‪ ,‬כמו ‪,Gaucher’s disease‬‬
‫שנגרמת ממוטציה באנזים שאחראי על פירוק של גליקוליפידים‪ .‬הטיפול במחלות אגירה ליזוזומליות הוא על ידי מתן אנזים‬
‫רקומביננטי‪.‬‬

‫פירוק חלבונים‬

‫בגוף מתקיים הומיאוסטזיס שהוא מצב דינאמי ולא מצב סטטי‪ .‬רמות החלבונים בתא במצב ה‪ steady state -‬נמצאות בשיווי‬
‫משקל בין סינתזה לבין דגרדציה של חלבונים‪ .‬פירוק חלבונים יכול להתרחש –‬

‫מחוץ לתא – על ידי אנזימים במערכת העיכול‬ ‫•‬

‫בתוך התא – בליזוזום‪ ,‬בציטוזול‪ ,‬או לאורך מערכת ההפרשה (חיתוך של ‪)signal peptide‬‬ ‫•‬

‫פרוטיוליזה תוך‪-‬תאית מביאה להחלפה של ‪ 5%‬מהחלבונים בכל יום‪ .‬למה?‬

‫ויסות של תהליכים קצרי מועד‪ ,‬כמו קישור של ליגנד לרצפטור‪ ,‬חלבונים שקשורים למחזור התא – עוברים פירוק מיד לאחר‬ ‫•‬
‫שביצעו את תפקידם‬
‫פירוק של חלבונים שלא קופלו כהלכה‬ ‫•‬
‫שמירה על מצב ה‪steady state -‬‬ ‫•‬

‫יציבות של חלבונים‪:‬‬

‫ישנם חלבונים יציבים‪ ,‬שזמן מחצית החיים שלהם הוא ארוך‪ ,‬כמו המוגלובין וחלבוני עדשה‬ ‫•‬
‫ישנם חלבונים שזמן מחצית החיים שלהם הוא קצר‪ ,‬כ מו חלבונים שמשתתפים במחזור התא ורצפטורים ממברנליים‬ ‫•‬

‫האתגר הוא לוודא שהפירוק מתרחש בזמן הנכון‪ ,‬על ידי מנגנון ספציפי להכרה ולפירוק‪ ,‬באורגנלות או קומפלקסים חלבוניים‬
‫ייחודיים‪.‬‬

‫הליזוזום הוא התחנה הסופית של פירוק חלבונים בתא (לא של כל החלבונים)‪ .‬קומפלקסים נוספים שעוסקים בפירוק בתא כמו‬
‫הפאגוזום‪ ,‬האנדוזום והאוטופאגוזום‪ 2‬מתאחים עם הליזוזום‪ .‬הליזוזום מפרק בעיקר גורמים חוץ‪-‬תאיים שעברו הכנסה אל תוך‬
‫תא‪.‬‬

‫‪ 2‬אוטופגיה )‪ -(autophagy‬עיכול‪/‬פירוק של אורגנלות שחוקות‪ ,‬כמו מיטוכודנריות‬

‫‪48‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫דגרדציה בציטופלזמה‪ :‬ישנם אנזימים ציטוזוליים פרוטיוליטיים הנקראים ‪ caspases‬ו‪.calpains -‬‬

‫נקודות דמיון ביניהם‪:‬‬

‫שני האנזימים הם ‪ ,cysteine proteases‬יש להם שייר של ציסטאין באתר הפעיל‪.‬‬ ‫•‬
‫שני האנזימים נמצאים בציטופלזמה במצב לא פעיל כפרו‪-‬אנזים‪ .‬השפעול שלהם דורש פרוטיוליזה‪.‬‬ ‫•‬
‫שני האנזימים מכירים אתרים מוגדרים בחלבון וכתוצאה מכך הם יוצרים מהחלבונים מקטעים בעלי גודל מוגדר‪.‬‬ ‫•‬

‫ההבדל בין האנזימים הוא בסובסטרטים שהם מכירים‪ ,‬אך עם זאת ישנם סובסטרטים שמוכרים על ידי שני האנזימים ויכולים להיות‬
‫מפורקים על ידי שניהם‪.‬‬

‫המערכת התאית המעורבת בדגרדציה‪ :‬פרוטאוזום‬

‫פרוטאוזומים הם קומפלקסים גדולים של אנזימים פרוטיוליטיים‪ ,‬הנמצאים בציטוזול ובגרעין‪ .‬הפרוטאוזום אינו אורגנלה‪ ,‬הוא לא‬
‫עטוף על יד ממברנה‪ .‬פרוטאוזומים מפרקים חלבונים "מסומנים" לפירוק‪ .‬הסימון שמאפשר את ההכרה על ידי הפרוטאוזום הוא‬
‫מולקולה הנקראת ‪ .ubiquitin‬חיבור של ‪ ubiquitin‬לחלבון מסמן אותו לפירוק על קומפלקס הפרוטאוזום‪-Ubiquitination .‬‬
‫תוספת ה‪ ubiquitin -‬לחלבון‪ ,‬נעשה על ידי שלושה אנזימים‪:‬‬

‫‪ -E1‬משפעל את מולקולת ה‪ubiquitin -‬‬ ‫•‬

‫‪ -E2 + E3‬פועלים יחד כדי להוסיף את מולקולת ה‪ ubiquitin -‬לחלבון‪ .‬ה‪ ubiquitin -‬מוסף לקבוצת האמינו אפסילון בשייר‬ ‫•‬
‫ליזין בחלבון‬

‫רוב החלבונים בתא מפורקים בציטופלזמה על ידי פרוטאוזומים‪ .‬הפרוטאוזומים מפרקים חלבונים שסומנו לפירוק על ידי ‪.ubiquitin‬‬
‫על מנת ש‪ ubiquitin -‬תקשר לחלבון‪ ,‬הוא צריך להכיל סיגנל‪ .‬לרוב ישנה הצמדה של שרשרת של מולקולות ‪ ,ubiquitin‬הנקראת‬
‫‪ .poly-ubiquitin‬פירוק החלבון בפרוטאוזום דורש אנרגיה )‪.(ATP‬‬

‫האנזים ‪ E1‬משפעל את מולקולת ה‪ ubiquitin -‬ומעביר אותה לאנזים ‪ ,E2‬שמעביר אותה בהמשך ל‪ .E3 -‬האנזים ‪ E3‬מוסיף את‬
‫מולקולת ה‪ ubiquitin -‬לחלבון שמיועד לעבור פירוק בליזוזום‪ .‬נשים לב‪ :‬יש סוג אחד של אנזים ‪ ,E1‬ולעומת זאת ‪ E2‬ו‪ E3 -‬הם‬
‫משפחה של אנזימים‪ .‬יש מספר אנזימים מסוג ‪ E2‬ומספר גדול יותר של אנזימים מסוג ‪ .E3‬זאת מכיוון שאנזימי ‪ E3‬שונים מכירים‬
‫חלבונים שונים‪ ,‬ואנזימי ‪ E2‬מכירים אנזימי ‪ E3‬שונים‪.‬‬

‫הערה‪ :‬אנזים ‪ E3‬יכול להכיר חלבון אחד או מספר חלבונים‪ ,‬ומספר אנזימי ‪ E3‬יכולים להכיר את אותו סובסטרט‪ .‬אנזימי ‪ E2‬יכולים‬
‫להכיר אנזים ‪ E3‬או יותר‪.‬‬

‫הספציפיות של תהליך ה‪ ubiquitination -‬נקבעת על ידי האינטראקציה של אנזים ‪ E3‬עם הסובסטרט שלו‪.‬‬

‫החלבונים שעוברים פירוק על ידי מערכת ה‪ ubiquitin-proteasome -‬הם‪:‬‬

‫חלבונים ששייכים למחזור התא‬ ‫•‬

‫פקטורי שעתוק )‪(transcription factors‬‬ ‫•‬
‫רצפטורים ממברנליים לאחר שעברו שפעול‬ ‫•‬

‫ברוב המקרים הסובסטרטים עוברים ‪ ,poly-ubiquitination‬אך ישנם מקרים יוצאי דופן בהם יש תוספת של מולקולת ‪ubiquitin‬‬
‫אחת‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הפרוטאוזום הוא מטרה לטיפול מכוון לסרטן‪ :‬החומר )‪ Bortezomib (Velcade‬הוא מעכב של הפרוטאוזום‪ .‬תאים סרטניים‬
‫מתחלקים בקצב מוגבר‪ .‬בחלק מהמצבים הסרטניים הפרוטאוזום מפרק מעכבים של חלוקת התא‪ .‬לכן‪ ,‬עיכוב של הפרוטאוזום מונע‬
‫פירוק של מולקולה שדרושה כדי לעכב חלוקה של תאים‪ Bortezomib .‬נמצא בשימוש קליני לחולי מיאלומה נפוצה‪ ,‬סרטן של תאי‬
‫פלזמה‪ .‬תאי הפלזמה הם הצורה הבשלה של לימפוציטים‪ ,‬שמייצרים אימונוגלובולינים (נוגדנים)‪ .‬במיאלומה יש פרוליפרציה‬
‫מוגברת של תאי פלזמה ויצירה של נוגדן פתולוגי‪ .‬במסגרת ניסוי קליני מצאו שהמעכב של הפרוטאוזום יעיל מאוד ביחס לטיפולים‬
‫הקונבנציונליים שהיו דאז‪ .‬התוצאות שהתקבלו בניסוי היו חיוביות עד כדי כך שהפסיקו את הניסוי מוקדם מהמתוכנן וכל קבוצת‬
‫הביקורת קיבלה את הטיפול‪.‬‬

‫ב‪ ER -‬יש מערכת בקרת איכות שמונעת מחלבונים אבנורמליים או לא בשלים‪ ,‬כמו חלבונים שלא קופלו כהלכה‪ ,‬מלהמשיך הלאה‬
‫במערכת ההפרשה‪ .‬חלבונים אלו מעוכבים ב‪ ER -‬עד שהם מקופלים נכונה‪ ,‬או שהם עוברים פירוק בתהליך הנקרא ‪ER-‬‬
‫)‪ ;associated protein degradation (ERAD‬הם יוצאים מה‪ ER -‬אל הציטופלזמה דרך הטרנסלוקון ומפורקים בציטופלזמה על‬
‫ידי הפרוטאוזום‪.‬‬

‫מחלות הקשורות למערכת ה‪:ubiquitin-proteasome -‬‬

‫מוטציות בסובסטרטים‪ ,‬מחלות שקשורות בקיפול החלבונים )‪:(protein folding diseases‬‬ ‫•‬
‫• ‪Perlizaeus-Merzbacher‬‬
‫• ‪Alfa1 antitrypsin‬‬
‫• ‪CFTR‬‬
‫מוטציות במנגנון (ב‪ :)E3 ligases -‬חלבונים שצריכים לעבור ‪ ubiquitination‬על ידי ‪ E3 ligase‬לא עושים זאת ולכן לא‬ ‫•‬
‫עוברים לפירוק בפרוטאוזום‪ .‬מספיק פגם בסוג מסוים של ‪ E3‬כדי שתהליכים רבים בתא יפגעו‪ .‬חומרת המחלה תלויה ב‪E3 -‬‬
‫‪ ligase‬שנפגע‪ .‬אם מדובר בפגם ב‪ E3 -‬שנמצא רק בקומץ של תאים או שיש לו רק סובסטרט אחד‪ ,‬המחלה תהיה פחות קשה‬
‫מאשר פגיעה ב‪ E3 -‬שנמצא בשפע בהרבה סוגים של תאים‪.‬‬
‫• )”‪Angelman (“happy puppet‬‬
‫• ‪Parkinson‬‬

‫‪ :Alfa1 Antitrypsin deficiency‬אלפא‪-1‬אנטי‪-‬טריפסין מופרש מהכבד ומגן על הריאות מפני אלסטאז‪ ,‬שמופרש מתאי דם‬
‫הנקראים נויטרופילים‪ .‬אם יש מוטציה באלפא‪-1‬אנטי‪-‬טיפסין והוא לא מקופל כהלכה‪ ,‬הוא נשאר לכוד בכבד‪ ,‬אינו מגיע לריאות ולא‬
‫מגן עליהן מפני אלסטאז‪ ,‬מה שגורם לנזק בריאות )‪ .(emphysema‬אלפא‪-1‬אנטי‪-‬טריפסין שנשאר לכוד בכבד יוצר בו נזקים (ולכן‬
‫החולים חשופים יותר למחלות כבד)‪ .‬טיפול ב‪ :AAT deficiency -‬מתן ‪ AAT‬באופן חיצוני‪ .‬שאיפה של ‪ AAT‬מעכבת לחלוטין את‬
‫פעילות האלסטאז‪ .‬ישנן תרופות אשר מעודדות הפרשה של ‪ AAT‬מהכבד‪.‬‬

‫‪ :Parkinson disease‬האנזים ‪ Parkin‬הוא ‪ .E3 ubiquitin ligase‬מוטציה בחלבון ‪ Parkin‬קשורה למחלות אוטוזומליות רצסיביות‬
‫של פרקינסון בגיל צעיר‪.‬‬

‫כיצד ניתן לדעת את מקום הפירוק של חלבון מסוים בתא? קיימים מעכבים ספציפיים של איברי הפירוק בתא (ליזוזום‪ ,‬פרוטאוזום)‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬נרצה לבדוק האם חלבון מסוים מתפרק בליזוזום‪ .‬ניתן להכניס לתא חומרים שגורמים לליזוזום להיות פחות חומצי – במצב‬
‫שבו הליזוזום נהיה בסיסי‪ ,‬הפירוק בו יעוכב‪.‬‬

‫‪ -“dominant negative” ubiquitin‬חסר‬

‫שאלות מתוך ‪:Kahoot‬‬

‫‪1) A KDEL-containing protein is expected to be localized mainly in the‬‬

‫‪a. Golgi‬‬
‫‪b. ER‬‬
‫‪c. Lysosome‬‬
‫‪d. Mitochondria‬‬

‫‪2) Mannose 6 phosphate receptor binds to mannose 6 phosphate-tagged protein in the‬‬

‫‪a. Lysosome‬‬
‫‪b. Cytosol‬‬
‫‪c. ER‬‬
‫‪d. Trans golgi network‬‬

‫?‪3) Which of the following proteins has an ER targeting signal peptide‬‬

‫‪a. Actin‬‬
‫‪b. Tubulin‬‬
‫‪c. Insulin‬‬
‫‪d. Ubiquitin‬‬

‫‪50‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪4) Mark the correct answer:‬‬

‫‪a. E2 activates ubiquitin‬‬
‫‪b. Many types of E1‬‬
‫‪c. E3 ligates ubiquitin to proteins‬‬
‫‪d. E1 is an ER luminal protein‬‬

‫הרצאה ‪ – 8‬סיגנלים בתאים‬

‫כדי שתא יפעל באופן נורמלי הוא צריך להיות מודע ומותאם לסביבתו‪ .‬ההתאמה היא התקשורת הבין‪-‬תאית‪ .‬תאים מגיבים לסביבה‬
‫שלהם הן אנדוגנית והן אקסוגנית‪ .‬תא לא חי בואקום‪ ,‬הוא חש את הסביבה שלו ומגיב לה‪ .‬הסביבה של תא יכולה להתבטא מהתא‬
‫השכן או מסדרה של גורמים אקסוגנים‪ ,‬שיכולים להיות תוצר של תאים אחרים בסביבה או של תרופות‪ ,‬כימיקלים‪ ,‬פקטורי גדילה‪,‬‬
‫נוירוטרנסמיטרים‪ .‬גם גורמים חיצוניים לחלוטין כמו אור‪ ,‬שינויי לחץ וקרינה‪ ,‬משפיעים על התאים ודורשים מהם להגיב בתמורה‪ .‬גם‬
‫חיידקים‪ ,‬שהם חד‪-‬תאיים‪ ,‬מתקשרים זה עם זה ועם סביבתם‪ .‬האתגר העומד בפני תאים הוא תרגום של אינפורמציה חיצונית‬
‫לתגובה פנימית ← ‪.signal transduction‬‬

‫‪Cell signaling‬‬

‫תהליך האיתות התאי מתחיל ממולקולה חיצונית שהיא מולקולת סיגנל ‪ .signaling molecule‬היא יכולה להיות גורם חיצוני כמו‬
‫כימיקל‪ ,‬אור‪ ,‬קרינה‪ ,‬חומרי טעם וריח‪ .‬מולקולת הסיגנל החיצונית היא זו שמביאה את האינפורמציה לתא‪ ,‬והיא נקראת גם ליגנד‬
‫או שליח ראשוני ‪ .first messenger‬רוב מולקולת הסיגנל מופרשות מתאים בתהליך של אקסוציטוזה (הורמונים‪,‬‬
‫נוירוטרנסמיטרים‪ ,‬פקטורי גדילה)‪ .‬מולקולות אחרות משוחררות בדיפוזיה דרך הממברנה הפלזמטית או שהן קשורות לפני שטח‬
‫התא ומשפיעות על תאים סמוכים‪ .‬ההפרשה היא לעיתים מבוקרת ולעיתים בלתי מבוקרת‪ .‬הפרשה מבוקרת היא תהליך שמתרחש‬
‫בתגובה לסיגנל חיצוני‪.‬‬

‫מולקולת הסיגנל נקשרת לרצפטור‪ ,‬שהוא חלבון שיודע להכיר אותה באפיניות גבוהה‪ .‬רצפטור אשר קשור אליו ליגנד מעורר שינוי‬
‫תאי‪ ,‬כאשר שינוי תאי מעודד תגובה תאית‪ .‬לדוגמא‪ :‬מטאבוליזם של גלוקוז‪ .‬מולקולת הסיגנל היא גלוקוז ותא המטרה הוא תא‬
‫בטא של הלבלב‪ .‬הוא יקבל את האינפורמציה ובתגובה יבצע הפרשה מבוקרת של אינסולין‪ .‬האינסולין הופך להיות שליח ראשוני‪,‬‬
‫מולקולת סיגנל‪ .‬הוא נקשר לרצפטורים בתאי מטרה (תאי שומן‪/‬תאי שריר) ובתגובה לכך תתרחש הכנסה של גלוקוז לתאים‪.‬‬

‫רוב התאים באורגניזמים רב‪-‬תאיים הן פולטים והן מקבלים סיגנלים‪.‬‬

‫קלסיפיקציה של ‪:cell signaling‬‬

‫לפי המרחק בין התא שיוצר את מולקולת הסיגנל לבין התא שמגיב אליה (תא המטרה)‪ .‬איתות על ידי מולקולות חוץ‪-‬תאיות‬ ‫•‬
‫מסווגות למספר סוגים‪:‬‬
‫• איתות אנדוקריני‪ -‬התא שיצר את מולקולת הסיגנל הוא תא אנדוקריני והמולקולה נקראת הורמון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מולקולת‬
‫הסיגנל יכולה להיות הורמון מין‪ ,‬שמופרשת מההיפופיזה‪ ,‬ותא המטרה נמצא בגונדות‪ .‬כלומר‪ ,‬יכול להיות מרחק גדול‬
‫בין התא שיצר את הסיגנל לבין התא שקלט אותו‪ .‬האיתות מתאפשר בכך שמולקולת הסיגנל מופרשת אל מחזור‬
‫הדם‪.‬‬

‫איתות סינפטי‪ -‬מקרה פרטי של איתות בין‪-‬תאי‪ .‬בהולכה עצבית תא מפריש מולקולה שמשפיעה רק על תא קרוב‬ ‫•‬
‫אליו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הפרשה של ‪ NT‬מהטרמינל של תא עצב לתא אחר‪ .‬גופי התאים יכולים להיות רחוקים אחד מהשני אך‬
‫ההפרשה נעשית בסמוך לתא המטרה‪ .‬אין הפרשה של מולקולת הסיגנל למחזור הדם‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫איתות פרא‪-‬קריני‪ -‬התא המפריש והתא המגיב נמצאים בקרבה אחד לשני‪ .‬ההפרשה היא אל התווך הבין‪-‬תאי (ולא‬ ‫•‬
‫אל הדם) ומולקולת הסיגנל מגיעה אל תא המטרה בדיפוזיה‪.‬‬

‫‪ -Contact-dependent‬מולקולת הסיגנל (השליח הראשוני) אינה מופרשת‪ ,‬אלא נשארת קשורה לתא שיוצר‬ ‫•‬
‫אותה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חלבון טרנס‪ -‬ממברנלי‪ .‬מי שיכול להגיב אליה‪ ,‬שמבטא רצפטור לאותו ליגנד‪ ,‬חייב להימצא קרוב‬
‫אליה‪ .‬האיתות יתקיים רק בין תאים שבאים במגע‪.‬‬

‫איתות אוטוקריני‪ -‬התא מפריש מולקולה ובו זמנית מבטא רצפטורים שיודעים לקשור אותה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ -Gap junction‬לא בדיוק איתות בין‪-‬תאי‪ ,‬תאים שמעבירים חומרים בינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫•‬

‫לפי הזמן שלוקח לתא להגיב מהרגע שהוא קלט את השליח הראשוני‪ .‬נבחין בין‪:‬‬ ‫•‬
‫• תגובות מהירות‪ -‬ברגע שהתא קלט את הליגנד הוא מיד מגיב‪ ,‬לדוגמא בהולכה עצבית‪ .‬התגובה מתקיימת‬
‫בציטופלזמה‪.‬‬
‫• תגובות איטיות‪ -‬מובילות לשינויים בביטוי גנים וב סינתזה של חלבונים‪ .‬כדי להשפיע על טרנסקריפציה של גנים‪,‬‬
‫סיגנלים נודדים מהממברנה הפלזמטית אל הגרעין‪.‬‬
‫לפי סוג הליגנד‪ .‬נבדיל בין שני סוגים של ליגנדים‪:‬‬ ‫•‬
‫• ליפופיליים (הידרופוביים)‪ -‬יכולים לחצות את הממברנה בקלות ולחדור אל תוך התא‪ .‬לדוגמא‪ :‬הורמונים סטרואידים‪.‬‬
‫• הידרופיליים (ליפופוביים)‪ -‬אינם מסוגלים לחצות את הממברנה ולכן אינם נכנסים לתא‪.‬‬
‫לפי סוג הרצפטור‪ .‬בהתאמה לשני סוגי הליגנדים‪ ,‬יש שני סוגים של רצפטורים‪:‬‬ ‫•‬
‫• רצפטורים תוך‪-‬תאיים‪ -‬קושרים ליגנדים ליפופיליים‪.‬‬
‫• רצפטורים חוץ‪-‬תאיים‪ -‬יושבים על ממברנת התא‪ ,‬קושרים ליגנדים הידרופיליים שאינם חודרים את התא‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫אנו נדון במשפחת הליגנדים ההידרופיליים‪ ,‬משפחת הרצפטורים שיושבים על ממברנת התא וב‪.transmembrane signaling -‬‬
‫השליח הראשוני שמוסר את האינפורמציה נמצא בחוץ‪ ,‬התגובה של התא מתרחשת בפנים‪ ,‬והסיגנל צריך לחצות את הממברנה‪.‬‬

‫לרצפטור טרנס‪-‬ממברנלי יש חלק שפונה אל חוץ התא וחלק שפונה אל תוך התא‪ .‬השליח הראשוני נקשר לרצפטור באפיניות‬
‫גבוהה בחלק החוץ תאי‪ .‬לאחר שליגנד נקשר לרצפטור‪ ,‬הרצפטור עובר שינוי מבני (קונפורמציה)‪ .‬שינוי הקונפורמציה של‬
‫הרצפטור‪ ,‬בהשפעת הליגנד‪ ,‬הוא אירוע תוך‪-‬תאי‪ .‬השינוי הפנימי יכול להשפיע על ביטוי גנים‪ ,‬על תהליכים מטבוליים‪.‬‬

‫השינוי בתוך התא יכול להיות‪:‬‬

‫שינוי בריכוז של יון שנמצא בציטוזול‪ .‬אם אחד מהיונים ישנה את ריכוזו‪ ,‬התא יבין שחל שינוי‪ ,‬מה שיתורגם לתגובה תאית‪.‬‬ ‫•‬
‫שינוי בריכוז של מולקולה קטנה בתא (שאינה יון)‪ .‬המולקולה התוך תאית נקראת שליח שניוני ‪.second messenger‬‬ ‫•‬
‫ההבדל העקרוני בין השליח הראשוני לבין השליח השניוני הוא שהשליח הראשוני נמצא מחוץ לתא והשליח השניוני נמצא‬
‫בתוך התא‪.‬‬
‫מודיפיקציה (שינוי קוולנטי) פוסט‪-‬תרגומית בחלבון בתוך התא‪ .‬חלבון תוך‪-‬תאי שמשנה את צורתו‪.‬‬ ‫•‬

‫רצפטורים נחלקים ל‪ 3-‬משפחות‪:‬‬

‫‪ -Ion channel linked-receptors‬רצפטור שהוא תעלה יונית‪ .‬הקונפורמציה של הרצפטור בהיעדר ליגנד היא תעלה‬ ‫•‬
‫סגורה‪ .‬קשירה של ליגנד משנה את הקונפורמציה של הרצפטור‪ ,‬כך שהוא מאפשר ליון ספציפי לעבור דרכו‪ .‬אם ריכוז של יון‬
‫כלשהו בחוץ הוא גבוה מהריכוז בפנים‪ ,‬יונים יכנסו פנימה ← שינוי בריכוז היון בציטוזול‪ .‬לדוגמא‪ :‬רצפטור ניקוטיני לאצטילכולין‬
‫שנמצא בשריר המשורטט‪ .‬בהיעדר אצטילכולין התעלה סגורה וכאשר הוא נקשר התעלה נפתחת ויש שינוי בריכוז של יונים‪.‬‬

‫)‪ -G-protein coupled receptors (GPCRs‬השינוי שמשפחת רצפטורים זו עושה בתוך התא הוא שינוי בריכוז של יון או‬ ‫•‬
‫מולקולה‪ ,‬שהיא שליח שניוני‪ .‬הרצפטור אינו תעלה‪ .‬קשירה של ליגנד מאקטבת חלבון מסוג ‪ G-protein‬שקשור לרצפטור‪,‬‬
‫שבתורו מאקטב או מעכב אנזים‪ ,‬אשר מייצר שליח שניוני ספציפי‪.‬‬

‫‪ -Enzyme-linked receptors‬הרצפטור הוא אנזים‪ .‬בהיעדר ליגנד הוא בלתי פעיל וכאשר נקשר אליו ליגנד האנזים עובר‬ ‫•‬
‫הפעלה ויכול לבצע מודיפיקציה בחלבון אחר בתא‪ .‬השינוי בחלבון יהיה ‪ ,post-translational modification‬לאחר שהחלבון‬
‫עבר תרגום‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מה קובע את הספציפיות בתגובה התאית לליגנד?‬

‫‪ .1‬נוכחות או היעדר רצפטורים לליגנד ‪ .‬לא כל התאים מבטאים רצפטורים לכל הליגנדים‪ .‬בכך מתקבלת סלקטיביות בתגובתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬המנגנון התוך תאי שמגיב לרצפטור‪.‬‬

‫לא רק הנוכחות של רצפטור יכולה להשפיע על התגובה‪ ,‬אלא גם סוג הרצפטור‪ .‬ישנם ליגנדים שנקשרים ליותר מרצפטור אחר‪.‬‬
‫בהתאם לסוג הרצפטור הקיים‪ ,‬תתרחש סוג התגובה‪ .‬כמו כן‪ ,‬סוגים שונים של תאים יכולים להגיב בצורה שונה לאותו ליגנד‪ ,‬בגלל‬
‫מנגנוני התגובה השונים בתאים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לאצטילכולין יש שני סוגים של רצפטורים –‬

‫רצפטור ניקוטיני‪ -‬קיים בתאי שריר משורטט‪ .‬קשירה של אצטילכולין לרצפטור זה גורמת לשריר להתכווץ‪.‬‬ ‫•‬
‫רצפטור מוסקוריני‪ -‬קיים בתאי שריר הלב ובתאים מפרישים‪ .‬קשירה של אצטילכולין לרצפטור זה גורמת לתאים מפרישים‬ ‫•‬
‫להפריש ולתאי שריר הלב להרפות‪.‬‬

‫נגדיר שני מושגים מעולם הפרמקולוגיה‪:‬‬

‫אגוניסט‪ -‬חומר שנקשר לרצפטור ומעורר תגובה תאית‪ .‬יכול להיות ליגנד אנדוגני או תרכובת כימית‪/‬תרופה‪.‬‬ ‫•‬
‫אנטגוניסט‪ -‬חומר סינטטי לרוב‪ ,‬שנקשר לרצפטור ואינו מעורר תגובה תאית‪ .‬מעבר לכך שהמולקולה לא תפעיל את תגובה‬ ‫•‬
‫התא‪ ,‬היא תמנע את הקישור של הליגנד האנדוגני לרצפטור‪.‬‬

‫נשתמש בתרופות אגוניסטיות כאשר יש חסר ונרצה לקיים‪/‬להגביר פעילות בתא‪ .‬נשתמש בתרופות אנטגוניסטיות כשנרצה למנוע‬
‫תגובה בתא בגלל עודף של סיגנלים‪.‬‬

‫)‪G-protein coupled receptors (GPCRs‬‬

‫המשפחה הגדולה ביותר של רצפטורים (בין ‪ 800‬ל‪ 1000-‬סוגים של רצפטורים באדם)‪ .‬הליגנדים שלהם מגוונים מאוד‪ ,‬ביניהם ניתן‬
‫למצוא מולקולות קטנות ‪ ,‬גליקופרוטאינים‪ ,‬פפטידים קטנים‪ ,‬אודורנטים (מולקולות הריח)‪ ,‬פוטונים (מולקולות האור)‪.‬‬

‫לאחר קשירה של ליגנד‪ ,‬רצפטור זה יעבור שינוי קונפורמציה‪ ,‬מה שיגרום לשינוי בתוך התא‪ .‬השינוי בתא יגרום לאקטיבציה של‬
‫חלבון תוך‪-‬תאי הנקרא ‪ .effector‬הקשר בין הרצפטור ל‪ effector -‬הוא באמצעות ‪ .G-protein‬מדובר ברצפטורים שאינם פועלים‬
‫לבד אלא תלויים בגורמים נוספים‪ ,‬בניגוד לרצפטורים שהם תעלות יוניות או אנזימים‪ .‬היחידה התפקודית מורכבת מ‪ 3-‬חלקים‪:‬‬

‫הרצפטור ‪ ,GPCR‬שיקשור את הליגנד‬ ‫•‬

‫חלבון ה‪ G-protein -‬שהוא הטרו‪-‬טרימר‪ ,‬שיקבל את האינפורמציה ויעביר אותה הלאה‬ ‫•‬
‫מערכת חלבון ה‪ ,effector -‬מערכת תוך‪-‬תאית שתגרום לשינוי בעקבות האינפורמציה‬ ‫•‬

‫לרצפטורים ממשפחת ה‪ GPCRs -‬יש מבנה קבוע ומנגנון פעולה קבוע‪ .‬כל הרצפטורים‬
‫הם חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים שחוצים את הממברנה ‪ 7‬פעמים‪ .‬הם מורכבים מ‪7-‬‬
‫הליקסים הידרופוביים טרנס‪-‬ממברנליים‪ ,‬המחוברים אחד לשני על ידי לולאות‬
‫הידרופיליות חוץ‪-‬תאיות ותוך‪-‬תאיות‪ .‬לכן‪ ,‬שם נוסף לרצפטורים אלו הוא ‪7TM‬‬
‫)‪.receptors (7TMR‬‬

‫רצפטורי ‪ GPCRs‬מעורבים במספר רב של פונקציות – חוש הראיה‪ ,‬חוש הטעם‪ ,‬חוש‬

‫הריח‪ ,‬תגובות הורמונליות‪ ,‬תגובות נוירונליות‪ ,‬תגובות חיסוניות‪.‬‬

‫ה‪ G-proteins -‬הם תת‪-‬משפחה במשפחת חלבונים גדולה הנקראת ‪GTP-binding‬‬

‫‪ .proteins‬תפקידם של ה‪ G-proteins -‬הוא לקשר בין הרצפטור שקושר את הליגנד‬
‫לבין התגובה התאית‪ .‬חלבונים אלו פועלים כ"מתג מולקולרי"‪ .‬יש להם קונפורמציות אפשריות‪:‬‬

‫לא פעילה‪ -‬כאשר הם קושרים ‪GDP‬‬ ‫•‬

‫פעילה‪ -‬כאשר הם קושרים ‪ .GTP‬רק כאשר הם בקונפורמציה זו‪ ,‬הם יכולים לעבור אינטראקציה עם חלבון אחר ולבצע‬ ‫•‬
‫פונקציה‬

‫‪54‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫החלבון שמתווך שחלוף בין ‪ GDP‬ל‪ GTP -‬הוא )‪ .guanine exchange factor (GEF‬האפיניות ל‪ GDP -‬גבוהה מהאפיניות ל‪-‬‬
‫‪ GTP‬ולכן במצב הרגיל החלבון יעדיף להיות קשור ל‪( GDP -‬ולהיות בקונפורמציה לא פעילה)‪ .‬כדי שהם יקשרו ‪ GTP‬חלבוני ‪G-‬‬
‫‪ protein‬צריכים לעבור שינוי קונפורמציה‪ ,‬שיגרום לירידה באפיניות ל‪ .GDP -‬לרוב יש יותר ‪ GTP‬בתא ולכן אין צורך באפיניות‬
‫מאוד גבוהה‪ .‬לאחר קשירה של ‪ ,GTP‬החלבון עובר אקטיבציה‪ .‬חלבון ה‪ GEF -‬הוא זה שגורם לשינוי בקונפורמציה ולירידה‬
‫באפיניות ל‪.GDP -‬‬

‫הערה‪ :‬מדובר בריאקציית שחלוף ולא בריאקציית זרחון‪ ,‬שבה ‪ GDP‬נהפך ל‪.GTP -‬‬

‫חלבונים שקשורים ל‪ GTP -‬יכולים לפרק אותו (הידרוליזה) בסיוע של חלבון הנקרא )‪ .GTPase activating protein (GAP‬כאשר‬
‫החלבון האקטיבי שקשור ב‪ GTP -‬בא באינטראקציה עם ‪ ,GAP‬משתחרר פוספט והחלבון חוזר להיות בלתי פעיל (קושר ‪.)GDP‬‬

‫חלבון ה‪ GEF -‬של חלבוני ה‪ G-proteins -‬הוא למעשה הרצפטור ‪ .GPCR‬כשה‪ GPCR -‬אינו קושר ליגנד הוא לא מתפקד כ‪-‬‬
‫‪ GEF‬ולאחר שהוא קושר ליגנד‪ ,‬הוא עובר שינוי קונפורמציה‪ ,‬נהפך להיות ‪ GEF‬ומשפעל את ה‪.G-protein -‬‬

‫חלבוני ה‪ GAP -‬של חלבוני ה‪ G-proteins -‬שייכים למשפחת חלבונים הנקראת )‪.regulator of G-protein signaling (RGS‬‬

‫כל חלבוני ה‪ G-protein -‬הם הטרו‪-‬טרימרים‪ ,‬המורכבים מ‪ 3-‬חלבונים שונים‪ :‬אלפא‪ ,‬בטא וגמא‪ .‬כל תת‪-‬יחידה מקודדת על ידי גן‬
‫שונה‪.‬‬

‫תת‪-‬היחידה אלפא )‪ (Gα‬היא –‬

‫חלבון שקשור באופן פריפרי לממברנה מהצד הפנימי שלה‬ ‫•‬

‫כוללת את אתר הקישור ל‪ GDP -‬ו‪GTP -‬‬ ‫•‬
‫יש לה אתרי קישור לרצפטור ולחלבון ה‪effector -‬‬ ‫•‬
‫יש לה פעילות של ‪GTPase‬‬ ‫•‬

‫תת‪-‬היחידות בטא וגמא קיימות כדימר שמתפקד כיחידה )‪ (Gβγ‬אשר –‬

‫מעגנת את ה‪ G-protein -‬לממברנה‬ ‫•‬

‫שומרת את ‪ Gα‬במצב בלתי פעיל (כשהיא קושרת ‪)GDP‬‬ ‫•‬
‫יוצרת קשר עם חלבוני ה‪effector -‬‬ ‫•‬

‫כל אחד מתת‪-‬היחידות ‪ Gα, Gβ‬ו‪ Gγ -‬הן למעשה משפחה של חלבונים‪ .‬כל תת‪-‬משפחה דומה יותר בפונקציה כשהיא מבצעת‪.‬‬
‫חברים במשפחת ה‪ Gα -‬יכולים להיקשר ל‪ Gβ -‬ו‪ Gγ -‬שונים ובכך ליצור צירופים רבים של ‪ G-proteins‬הטרו‪-‬טרימרים‪.‬‬

‫נניח תא שבממברנה שלו נמצא רצפטור ‪ .GPCR‬לרצפטור קשור )‪ ,G-protein (Gαβγ‬שאליו קשור ‪( GDP‬כלומר הוא במצב לא‬
‫פעיל)‪ .‬ליגנד נקשר ל‪ GPCR -‬ובעקבות זאת הרצפטור עו בר שינוי קונפורמציה‪ .‬מי שחש בכך הוא ה‪ G-protein -‬שנמצא‬
‫באינטראקציה איתו‪ .‬כתוצאה מכך גם אצלו חל שינוי קונפורמציה‪ ,‬שגורם לירידה באפיניות ל‪ GDP -‬ולעליה באפיניות ל‪.GTP -‬‬
‫הרצפטור שנקשר אליו הלינגד פעל כ‪ GEF -‬והוביל לשחלוף בין ‪ GDP‬ל‪ .GTP -‬כאשר ‪ Gα‬קושר ‪ GTP‬הוא עובר שינוי‬
‫קונפורמציה‪ ,‬והשינוי מתבטא בירידה באפיניות לרצפטור ובאפיניות ל‪ .βγ -‬כתוצאה מכך‪ ,‬הוא נפרד מהרצפטור ומ‪ .βγ -‬רק כאשר‬
‫קשור אליו ‪ GTP‬ה‪ G-protein -‬יכול לעבור אינטראקציה עם ה‪ effector -‬שלו‪ .‬יש אפקטורים אחרים בתא שיכולים לקשור ‪.βγ‬‬
‫היחידה ‪ βγ‬לא יכולה לקשור ‪ effector‬כל עוד היא קשורה ל‪( Gα -‬כי האפיניות של ‪ Gα‬ל‪ βγ -‬גבוהה)‪ .‬ל‪ Gα -‬יש פעילות עצמית‬
‫של ‪ .GTPase‬לאחר אקטיבציה של אפקטורים ובעזרת חלבון ‪ RGS‬ה‪ GTP -‬שקשור ל‪ Gα -‬יעבור הידרוליזה ל‪ ,GDP -‬ישתחרר‬
‫פוספט והאפיניות של ‪ Gα‬תחזור להיות גבוהה ל‪ βγ -‬ולרצפטור‪.‬‬

‫התהליך הנ"ל יחזור על עצמו שוב ושוב כל עוד ליגנד נקשר לרצפטור‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫קריסטלוגרפיה של ‪ :Gα‬ניתן לראות של‪ Gα -‬יש שתי קונפורמציות – אחת‬

‫כשהיא קושרת ‪( GDP‬אינאקטיבי) ואחת כשהיא קושרת ‪( GTP‬אקטיבי)‪.‬‬
‫ההבדל בין שתי הקונפורמציות יוצר את ההבדל באפיניות ל‪ .βγ -‬ניתן‬
‫לראות ש‪ Gα -‬אינאקטיבי נקשר ל‪ βγ -‬בעזרת שלוחה‪ ,‬ואילו כש‪Gα -‬‬
‫קשור ל‪ GTP -‬יש שינוי קונפורמציה שגורם להיעלמות הזרוע שנקשרת‬
‫ולכן יורדת האפיניות ל‪.βγ -‬‬

‫הערה‪ -GαGTPγS :‬אחד החמצנים ביחידה ‪ γ‬של ה‪ GTP -‬הוחלף‬

‫בגופרית‪ .‬הסיבה לכך שהחליפו את אחד החמצנים בגופרית היא כדי ש‪-‬‬
‫‪ Gα‬לא יעשה הידרוליזה ל‪ .GTP -‬כשמחליפים את החמצן בגופרית‪,‬‬
‫‪ GTPγS‬לא יכול לעבור הידרוליזה‪.‬‬

‫התפקיד היחיד של הרצפטור‪ ,‬שנקשר אליו ליגנד‪ ,‬הוא להשפיע על ה‪G- -‬‬
‫‪ protein‬ולתפקד כ‪ .GEF -‬רק לאחר ש‪ G-protein -‬יעבור אקטיבציה‪,‬‬
‫הוא ישפעל את חלבון האפקטור‪ G-protein .‬יעבור אקטיבציה רק לאחר‬
‫שיקשר ליגנד לרצפטור‪.‬‬

‫נדון במנגנון ספציפי – ‪:the cAMP pathway‬‬

‫הרצפטור ‪ GPCR‬הוא ‪β-Adrenergic receptor‬‬ ‫•‬

‫הליגנד הוא אדרנלין‬ ‫•‬
‫חלבון ה‪ G-protein -‬הוא ‪Gs‬‬ ‫•‬
‫חלבון ה‪ effector -‬הוא ‪Adenylyl cyclase‬‬ ‫•‬
‫השליח השניוני הוא ‪cAMP‬‬ ‫•‬
‫חלבון המטרה הוא )‪PKA (protein kinase A‬‬ ‫•‬

‫במצב המנוחה אין הפרשה של אדרנלין‪ ,‬הוא לא נקשר לרצפטור ו‪ G-protein -‬קשור ל‪ .GDP -‬בתא יש אנזים הנקרא ‪adenylyl‬‬
‫‪ ,cyclase‬אשר יודע ליצור מ‪ ATP -‬מולקולה של ‪ .cAMP‬במצב מנוחה‪ ,‬האנזים ‪ adenylyl cyclase‬כמעט ולא פעיל ולכן במצב‬
‫המתואר הריכוז של ‪ cAMP‬בתא הוא מאוד נמוך‪.‬‬

‫במצב שבו רמת האדרנלין בגוף עולה‪ ,‬אדרנלין נקשר ל‪ ,β-Adrenergic receptor -‬הרצפטור יעבור שינוי קונפורמציה‪ ,‬מה‬
‫שיגרום לאקטיבציה של ה‪ .Gs -‬הוא ישחלף את ה‪ GDP -‬ב‪ ,GTP -‬יתנתק מהרצפטור ויאקטב את ה‪ effector -‬שלו‪ ,‬שהוא‬
‫האנזים ‪ .adenylyl cyclase‬רק כאשר ‪ Gs-α‬שקשור אליו ‪ GTP‬נקשר ל‪ ,adenylyl cyclase -‬הוא עובר אקטיבציה‪ .‬לאחר ש‪-‬‬
‫‪ adenylyl cyclase‬יעבור אקטיבציה הוא יצור ‪ cAMP‬ותהיה עליה בריכוז ה‪ cAMP -‬בתא‪ .‬מתקבל שינוי בריכוז של מולקולה‬
‫בתוך התא (שליח שניוני!) כפונקציה של קשירת הלינגד לרצפטור‪ cAMP .‬נקשר לאנזים )‪ PKA (protein kinase A‬ומאקטב אותו‪.‬‬
‫‪ PKA‬הוא חלבון מזרחן‪.‬‬

‫זרחון היא המודיפיקציה הפוסט‪-‬תרגומית הכי שכיחה בתא‪ ,‬והיא משמשת במקרים רבים למטרות של רגולציה‪ .‬זאת משום‬
‫שהמודיפיקציה היא רוורסיבלית והיא יכולה להשפי ע על קונפורמציה של חלבונים‪ .‬שינוי בקונפורמציה מוביל לשינוי בפונקציה‪ .‬יש ‪3‬‬
‫חומצות אמינו שיש להן קבוצת ‪ OH‬שיכולות לעבור זרחון‪ :‬סרין‪ ,‬טריאונין ותירוזין‪ .‬אנזימים הנקראים קינאזות מצמידים פוספט‬
‫לקבוצת ה‪ OH -‬של אחת מחומצות האמינו הנ"ל ובכך הם מזרחנים את החלבון שמכיל את החומצה האמינית‪ .‬בתא קיימים גם‬
‫פוספטזות‪ ,‬שהם אנזימים שיודעים לסלק פוספט מחלבון‪ .‬לכן תהליך זה הוא רוורסיבלי‪ .‬לחלבון מזורחן תהיה קונפורמציה מסוימת‬
‫וכשהוא לא מזורחן תהיה לו קונפורמציה אחרת‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫חלבון המטרה של ‪ cAMP‬הוא האנזים ‪ PKA‬שהוא קינאז – אנזים שמזרחן את הסובסטרטים שלו‪ .‬האנזים ‪ PKA‬מורכב מ‪ 4-‬תת‪-‬‬
‫יחידות‪:‬‬

‫שתי יחידות ‪ -C‬יחידות קטליטיות‪ ,‬קושרות סובסטרט ומבצעות את הזרחון‬ ‫•‬

‫שתי יחידות ‪ -R‬יחידות רגולטוריות‬ ‫•‬

‫במצב מנוחה‪ ,‬היחידות הרגולטוריות יושבות על גבי היחידות הקטליטיות ומונעות מהן להיות פעילות‪ .‬תת‪-‬היחידות הרגולטוריות‬
‫יודעות לקשור ‪ .cAMP‬כאשר ריכוז ה‪ cAMP -‬בתא יעלה‪ ,‬ורק כשהוא יעלה‪ cAMP ,‬יקשר לתת‪-‬היחידות ‪ R‬ויתרחש בהן שינוי‬
‫קונפורמציה‪ ,‬שיגרום לדיסוציאציה שלהן מתת‪-‬היחידות הקטליטיות‪ .‬היחידות הקטליטיות יהיו חופשיות לזרחן חלבונים‪.‬‬

‫מתרחש סילוק של אוטו‪-‬אינהיבציה על ידי קישור של ‪.cAMP‬‬

‫דוגמא לתפקוד של ‪ :PKA‬בתהליך הפירוק של גליקוגן לגלוקוז משתתף האנזים ‪Glycogen‬‬

‫‪ .phosphorylase‬כדי שאנזים זה לא יפרק גליקוגן כל הזמן‪ ,‬אלא רק לפי הצורך‪ ,‬חשוב שתהיה‬
‫עליו בקרה‪ .‬האנזים יכול להימצא בשתי צורות‪ :‬צורה פעילה וצורה בלתי פעילה‪ .‬כדי להפוך את‬
‫האנזים מבלתי פעיל לפעיל הוא צריך לעבור זרחון‪ .‬הערה‪ :‬בחלק מהמקרים‪ ,‬זרחון יכול לעכב חלבון‬
‫(ולא בהכרח לאקטב)‪ .‬האנזים שמזרחן את האנזים ‪ glycogen phosphorylase‬הוא‬
‫‪ .Phosphorylase kinase‬גם אנזים יכול להימצא בצורה פעילה ובלתי פעילה (כדי שלא יזרחן את‬
‫‪ glycogen phosphorylase‬כל הזמן)‪ .‬האנזים ‪ phosphorylase kinase‬מאוקטב לאחר שהוא‬
‫עובר זרחון על ידי ‪ PKA .PKA‬עצמו עובר אקטיבציה רק לאחר שנקשר אליו ‪ ,cAMP‬כפי שתואר‬
‫לעיל‪.‬‬

‫התהליך המתואר הוא תהליך קלאסי של ‪.signal transduction cascade‬‬

‫הגברת סיגנל ‪ :Signal amplification‬כאשר לינגד נקשר לרצפטור והרצפטור עובר הפעלה‪ ,‬הוא‬
‫מפעיל את ה‪ .G-protein -‬כאמור‪ ,‬תהליך זה אינו חד פעמי‪ ,‬הוא ממשיך כל עוד ליגנד קשור‬
‫לרצפטור‪ .‬המשמעות היא שמספר אנזימי ‪ adenylyl cyclase‬יעברו אקטיבציה בתא ובהתאם לכך‬
‫ייווצרו כמויות רבות של ‪ cAMP‬בתא‪ .‬כל ‪ 4‬יחידות של ‪ cAMP‬יפעילו אנזים ‪ .PKA‬בתורם‪ ,‬אנזימי‬
‫‪ PKA‬יבצע ו פוספורילציה למספר חלבונים אחרים בתא‪ .‬כלומר‪ ,‬יש העצמה של הסיגנל הראשוני‬
‫שנקלט בתא‪.‬‬

‫רצפטורים עודפים ‪ -Spare receptors‬בממברנת התא יש מספר רב של רצפטורים‪ ,‬אך אין צורך‬
‫שכל הרצפטורים בממברנה יקשרו ליגנד על מנת שתתרחש תגובה תאית‪ .‬מספיק שמעט רצפטורים‬
‫יקשרו ליגנד כדי שתתרחש תגובה תאית מקסימלית‪ ,‬בגלל הקסקאדה שמובילה להגברת הסיגנל‪.‬‬

‫‪G-protein associated diseases‬‬

‫כולרה ‪ -Cholera‬מחלה הנגרמת מחיידק שנמצא במים‪ .‬החיידק מפריש טוקסין הנקרא ‪ .cholera toxin‬לטוקסין יש שתי תת‪-‬‬
‫יחידות‪ .‬בעזרת אחת הוא מצליח לחדור לתא ולשנייה יש פעילות אנזימטית‪ .‬הפעילות האנזימטית היא ביצוע מודיפיקציה על תת‪-‬‬
‫היחידה ‪ Gα‬של ה‪ G-protein -‬מסוג ‪ .Gs‬המודיפיקציה של הטוקסין של החיידק מונעת מתת‪-‬היחידה אלפא את פעילות ה‪-‬‬
‫‪ .GTPase‬למעשה‪ ,‬הוא מונע את ההידרוליזה של ה‪ ,GTP -‬כך ש‪ Gα -‬נתקע עם ‪ GTP‬במצב פעיל‪ .‬בעקבות זאת ייווצרו כמויות‬
‫רבות של ‪ ,cAMP‬מה שיוביל לפעילות מוגברת של ‪ .PKA‬אחד מתוצרי הזרחון של ‪ PKA‬משפיע על טרנספורט של כלור‪ ,‬מה‬
‫שמשפיע על מאזן המים (גורם לשלשול בשל הפרה של מאזן המים)‪.‬‬

‫חיידק נוסף בשם ‪ Pertussis‬מפריש טוקסין (‪ )Ptx‬הגורם למחלת השעלת‪ .‬הטוקסין חודר לתא באנדוציטוזה‪ .‬תת‪-‬היחידה‬
‫הפעילה שלו פועלת על ‪ G-protein‬מסוג ‪ ,Gi‬שקשור לרצפטור מסוג ‪( α2-Adrenergic‬הליגנד של רצפטור זה הוא נור‪-‬אדרנלין)‪.‬‬
‫‪ Gi‬גורם לעיכוב של ‪( adenylyl cyclase‬פועל בצורה הפוכה מ‪ .)Gs -‬הטוקסין מונע מתת היחידות ‪ αβγ‬של ‪ Gi‬להיפרד אחת‬
‫מהשנייה‪ ,‬אינו מאפשר ל‪ Gi -‬לעבור דיסוציאציה ולכן גם מונע ממנו לעבור אקטיבציה‪ .‬ההשפעה היא שוב יצירת כמויות רבות של‬
‫‪ cAMP‬בגלל שיש עיכוב של המעכב של ‪.adenylyl cyclase‬‬

‫הערה‪ Gs :‬מבצע סטימולציה‪ Gi ,‬מבצע אינהיביציה‪.‬‬

‫מוטציות ב‪ G-proteins -‬וב‪GPCRs -‬‬

‫מוטציות מסוג ‪( gain of function‬מקנות פעילות) מובילות ל‪ .hyperfunction -‬מוטציה של ‪ gain of function‬בחלבון ‪G-‬‬
‫‪ protein‬יכולה לנטול מיחידת ה‪ Gα -‬את הפעילות של ‪ GTPase‬ובכך תגרום לפעילות קונסטיטוטיבית שלו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מוטציה‬

‫‪57‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫שתמנע מה‪ Gα -‬לעבור אינטראקציה עם חלבון ה‪ GAP -‬שלו‪ .‬אלו הן לרוב מוטציות דומיננטיות ולכן גם מוטציה הטרוזיגוטית‬
‫מספיקה כדי לגרום מחלה‪.‬‬

‫מוטציות מסוג ‪( loss of function‬מדכאות פעילות) גורמות ל‪ .hormone resistance -‬מוטציה מסוג ‪ loss of function‬ב‪G- -‬‬
‫‪ protein‬יכולה למנוע ממנו להכיר את ה‪ effector -‬שלו או לקשור ‪ .GTP‬אם ה‪ G-protein -‬לא יקשור ‪ GTP‬הוא לא יעבור‬
‫אקטיבציה ולא יעורר תגובה תאית‪ .‬תהליך זה נקרא ‪ – hormone resistance‬יש קישור של הורמון לרצפטור אך אין תגובה של‬
‫התא לקישור זה‪ .‬אלו הן לרוב מוטציות רצסיביות וצריכות להיות הומוזיגוטיות כדי לגרום למחלה‪.‬‬

‫‪Phosphatidylinositol signaling‬‬

‫מערכת ליגנדים ורצפטורים שעובדת עם חלבוני ‪ G-proteins‬מסוג ‪ Gq‬ו‪ .Gi -‬ה‪ effector -‬של ה‪ G-proteins -‬אינו ‪adenylyl‬‬
‫‪ cyclase‬אלא הוא אנזים הנקרא )‪ phospholipase C (PLC‬ובהתאמה‪ ,‬גם השליחים השניוניים הם שונים‪.‬‬

‫)‪ -Phosphatidylinositol (PI‬פוספוליפיד שקיים בתא בכמות קטנה‪ .‬הוא מורכב משייר שומני‪ -‬די‪-‬אציל גליצרול שקשורות אליו‬
‫שתי שרשראות של חומצות שומן ומראש פולרי אליו קשור סוכר ‪ .inositol‬ליפידים מסוימים שקשורים בטבעת סוכר יכולים לעבור‬
‫זרחון על קבוצות ה‪ OH -‬שנמצאות על טבעת הסוכר‪ PI .‬יכול לעבור זרחון בעמדות ‪ 4‬ו‪ 5-‬על ידי קינאזות שמזרחנות‬
‫פוספוליפידים‪ .‬הקינאז ‪ PI4K‬מזרחן את ‪ PI‬בעמדה ‪ 4‬והופך אותו ל‪ .PI(4)P -‬קינאז נוסף‪ ,‬הנקרא ‪ PI(4)P5K‬מזרחן את ‪PI(4)P‬‬
‫בעמדה ‪ 5‬והופך אותו ל‪.PI(4,5)P2 -‬‬

‫‪ PI(4,5)P2‬נקרא גם ‪ PIP2 .PIP2‬יכול לעבור פירוק על ידי האנזים ‪ phospholipase C‬לשני תוצרים‪diacylglycerol (DAG) :‬‬
‫אשר נשאר בממברנה ו‪ inositol triphosphate (IP3) -‬אשר משוחרר לציטוזול‪ .‬כדי ש‪ PLC -‬יהיה פעיל‪ ,‬צריך להיקשר אליו ‪G-‬‬
‫‪.protein‬‬

‫למעשה‪ ,‬בתהליך זה נוצרו שני שליחים שניוניים; חל שינוי הן בריכוז של די‪-‬אציל‪-‬גליצרול והן בריכוז של ‪ .IP3‬בהתאמה‪ ,‬יש שני‬
‫חלבוני מטרה‪ :‬די‪-‬אציל‪-‬גליצרול מאקטב קינאז הנקרא )‪ protein kinase C (PKC‬ו‪ IP3 -‬גורם לשחרור של יוני סידן מה‪.ER -‬‬

‫‪ IP3‬מתפקד כליגנד לרצפטור )‪ (IP3 receptor‬שהוא תעלה ליוני סידן שממוקמת ב‪ .ER -‬לאחר קישור של ‪ ,IP3‬התעלה נפתחת‬
‫ומאפשרת ליוני סידן לצאת מה‪ ER -‬אל הציטוזול‪ .‬ריכוז יוני הסידן בציטופלזמה עולה ומהווה שליח שניוני נוסף‪.‬‬

‫בדומה להסרה של האוטו‪-‬אינהיבציה של ‪ PKA‬בעקבות קשירה של ‪ ,cAMP‬גם מ‪ PKC -‬מוסרת אוטו‪-‬אינהיביציה בעקבות קשירה‬
‫של ‪.DAG‬‬

‫‪58‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הרצאה ‪ – 9‬מחזור חלוקת התא‬

‫חלוקה של תאים יכולה להיות –‬

‫חלוקה קבועה‪ ,‬כמו למשל בחיידקים‬ ‫•‬

‫חלוקות שיש להן ‪ ,end point‬לאחריה אין חלוקה‬ ‫•‬
‫חלוקת הפחתה‪ -‬מיוזה ויצירת גמטות )‪(2n → 1n‬‬ ‫•‬

‫הסיבות לחלוקת תא‪:‬‬

‫גדילה )‪ -(growth‬מספר התאים גדל‪ ,‬כאשר התאים נשארים קבועים בגודלם‬ ‫•‬
‫חידוש מתמיד של תאים‪ ,‬לדוגמא בקיבה‬ ‫•‬
‫בתגובה לאירוע‪ ,‬לדוגמא חלוקה של תאי פלזמה בתגובה לפציעה‬ ‫•‬
‫ישנם תאים שלעולם לא עוברים חלוקה‪ ,‬כמו תאים במערכת העצבים (נוירונים) ותאים בשריר הלב‬ ‫•‬

‫רוב התאים בגוף הבוגר אינם מתחלקים בנקודת זמן מסוימת‪ .‬המנגנונים שמבקרים את מחזור חלוקת התא הם אוניברסליים‪ ,‬מה‬
‫שמאפשר לחקור אותם במספר מודלים‪ :‬שמרים‪ ,‬ביציות של צפרדעים‪ ,‬תאים בתרביות רקמה‪.‬‬

‫יתרונות של שמרים כמודל מחקר‪:‬‬

‫מתחלקים בצורה מהירה (כמו חיידקים)‬ ‫•‬

‫גודל הגנום הוא קטן ביחס ליונקים‬ ‫•‬
‫ניתן לבצע מניפולציות גנטיות בקלות‬ ‫•‬
‫מתרבים במצב הפלואידי (חשיבות‪ :‬בגלל שמדובר במצב הפלואידי‪ ,‬האחראיות לפנוטיפ היא של גן בודד)‬ ‫•‬

‫הגורמים הדרושים לחלוקת התא‪:‬‬

‫התא צריך לגדול‪ .‬אם הוא יתחלק ללא גדילה מקדימה‪ ,‬הוא ילך ויקטן עד שהוא יעלם‬ ‫•‬
‫רפליקציה של הדנ"א (מתרחשת פעם אחת בלבד במחזור התא‪)“re-replication block” ,‬‬ ‫•‬
‫חלוקה של הגרעין (קריוקנזה)‬ ‫•‬
‫רפליקציה וסגרגציה של אורגנלות‬ ‫•‬
‫חלוקה של הציטופלזמה (ציטוקנזה)‬ ‫•‬
‫היפרדות תאי הבת‬ ‫•‬

‫עקרונות בבקרת מחזור חלוקת התא‪ :‬מחזור חלוקת התא מתקדם באופן חד‪-‬כיווני ספציפי‪ .‬הבקרה על מחזור חלוקת התא‬
‫מתבצעת במעצורים מולקולריים‪ ,‬מספר נקודות במחזור חלוקת התא הנקראות ‪ ,check points‬שבהן יש עצירה של התהליך‬
‫ובדיקה האם השלבים הקודמים התקיימו כהלכה‪ .‬חלבונים שונים מעורבים בנקודות בקרה אלו‪ .‬ה‪ check points -‬יכולות להיות‬
‫מווסתות על ידי גורמים חיצוניים (פקטורי גדילה‪ ,‬הורמונים)‪.‬‬

‫מחזור התא ‪Cell cycle‬‬

‫מחולק לשני שלבים‪ interphase :‬ומיטוזה‪.‬‬

‫תזכורת של שלבי המיטוזה (פרופסור מת אנא טלפן)‪:‬‬

‫‪prophase → metaphase → anaphase → telophase‬‬

‫שלב ה‪ interphase -‬כולל את השלבים ‪ S ,G1‬ו‪ .G2 -‬בשלב ה‪ S -‬מתרחשת סינתזה של דנ"א‬
‫(רפליקציה)‪ ,‬בשלב ה‪ G2 -‬יש הכנה לקראת החלוקה מבחינת שאר מרכיבי התא‪ ,‬כמו למשל‬
‫רפליקציה של אורגנלות‪ .‬בשלב המיטוזה (‪ )M‬מתרחשת חלוקת התא עצמה‪.‬‬

‫אורך כל אחד מהשלבים ‪ S ,G1‬ו‪ G2 -‬משתנה בין תאים שונים‪ ,‬אך שלב המיטוזה הוא תמיד‬
‫מאוד מהיר (פחות משעה)‪ .‬למה? בשלב זה תהליכים רבים נעצרים‪ ,‬התא צריך לסיים את השלב הזה מהר כדי לחזור לתפקד‪.‬‬

‫ישנן שיטות שמאפשרות לבחון באיזה שלב של החלוקה התא נמצא‪ .‬נתון זה מאפשר לאבחן תאים סרטניים‪ ,‬שיש להם פרופיל‬
‫חלוקה שונה מאשר תא בריא‪.‬‬

‫כיצד ניתן לדעת שתא נמצא בשלב ‪ ?S‬בשלב ‪ S‬מתקיימת רפליקציה של הדנ"א‪ .‬ניתן לזהות שמתרחשת רפליקציה בעזרת‬
‫נוקלאוטידים רדיואקטיביים שעוברים הטמעה לדנ"א בזמן הרפליקציה‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כיצד ניתן להבדיל בין שלב ‪ G1‬לשלב ‪ ?G2‬ניתן להבחין‪ ,‬על ידי צביעה‪ ,‬בכמות הדנ"א שנמצאת בתא‪ .‬בשלב ‪ G2‬תהיה כמות דנ"א‬
‫גדולה פי ‪ 2‬מאשר בשלב ‪.G1‬‬

‫כאמור‪ ,‬כל אחד מהשלבים ‪ S ,G1‬ו‪ G2 -‬אורך זמן שונה בסוגי תאים שונים‪ .‬בחלוקות הראשונות של העובר כל השלבים מאוד‬
‫קצרים‪ .‬רוב השלבים הנצפים הם ‪ S‬ו‪.M -‬‬

‫נקודות בקרה )‪ (check points‬במחזור חלוקת התא‪:‬‬

‫‪ -G1 checkpoint‬נקודת בקרה שתסמן לתא האם ניתן להתחיל לסנתז דנ"א‪ .‬לא תתחיל סינתזה של דנ"א אם התא לא ערוך‬ ‫•‬
‫לחלוקה עצמה‪ .‬בנקודה זו נבדקים‪ :‬גודל התא‪ ,‬סביבת התא‬
‫‪ -G2 checkpoint‬הכנה לכניסה לשלב המיטוזה‪ .‬בנקודה זו נבדקים‪ :‬גודל התא‪ ,‬סביבת התא‪ ,‬רפליקציה של דנ"א‬ ‫•‬
‫הנקודה השלישית נמצאת במהלך שלב המיטוזה‪ -Metaphase checkpoint ,‬תקבע האם המיטוזה יכולה להמשיך‪ .‬היא‬ ‫•‬
‫נמצאת בין שלב המטפזה לשלב האנפאזה‪ ,‬אז הכרומוזומים מבצעים ‪ alignment‬אחד מול השני על סיבי הכישור‪ .‬בנקודה זו‬
‫נבדקים‪ :‬הסתדרות הכרומוזומים ‪chromosome alignment‬‬

‫הבקרה על מ חזור חלוקת התא נעשית באמצעות פוספורילציה ודה‪-‬פוספורילציה של חלבוני מפתח במחזור התא על ידי קינאזות‬
‫ופוספטאזות‪ .‬הקינאזות העיקריות בתהליך הן קינאזות שמזרחנות את חומצות האמינו סרין וטראונין‪.‬‬

‫מחזור הצנטרוזום ‪The centrosome cycle‬‬

‫כל צנטרוזום מורכב מ‪ 2-‬צנטריולים‪ .‬בשלב ‪ G1‬יש היפרדות של הצנטריולים והנצה של צנטריול‪-‬בת מכל צנטריול‪ .‬עד שלב ‪ G2‬יש‬
‫דופליקציה מלאה של צנטריולי הבת ובשלב המיטוזה הראשוני הם נודדים לשני קצוות התא‪.‬‬

‫כל צנטרוזום מכיל לפחות ‪ 100‬חלבונים‪ ,‬חלקם צריכים להיות מזורחנים כדי שהצנטרוזום יוכל לעבור שכפול‪.‬‬

‫כישור מיטוטי ‪ :mitotic spindle‬כל צנטרוזום מארגן בתוכו‪/‬סביבו את סיבי המיקרוטובולין‪ ,‬ושני הצנטרוזומים משני קצוות התא‬
‫מתקשרים אחד עם השני כדי ליצור את הכישור המיטוטי‪ .‬במהלך שלב הפרופאזה‪ ,‬המיקרוטובולין מתייצבים ליצירת הכישור‪.‬‬

‫סוגי מיקוטובולין‪:‬‬

‫‪ -Polar microtubules‬מיקרוטובולין מצנטרוזומים נגדיים אשר נפגשים ויוצרים את הכישור‬ ‫•‬

‫‪ -Astral microtubules‬מיקרוטובולין קצרים שיוצאים מהצנטרוזום‬ ‫•‬
‫‪ -Kinetochore microtubules‬מיקרוטובולין אשר נקשרים למבנה הקינטוכור‪ .‬הקינטוכור הוא קומפלקס חלבוני אשר יושב‬ ‫•‬
‫על הצנטרומר‪ ,‬שנמצא על גבי הכרומוזומים בשלב המיטוזה‪ .‬יש לו תפקיד בתנועת הכרומוזומים לקצוות התא‪ .‬קינטוכורים‬
‫למעשה מעורבים גם בנקודות בקרה של מחזור התא וחשובים להבנה של הסגרגציה של הכרומוזומים‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫בחלק מהתאים‪ ,‬כמו בתאים של מערכת העצבים (נוירונים) ובתאי שריר הלב‪ ,‬יש יציאה משלב ‪ G1‬למצב ‪ G0‬שהוא מעין שלב‬
‫מנוחה ”‪ “resting state‬שבו אין חלוקה של התא (אלא אם כן מדובר במצב פתולוגי)‪ .‬מה היתרון ביציאה למצב של ‪ ?G0‬אי‬
‫השקעת משאבים כשאי אפשר או כשאין צורך‪ .‬ישנם תאים שזקוקים להיות במצב ‪ G0‬כדי לתפקד‪ ,‬כמו נוירונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במצב זה‬
‫קטן הסיכוי לכניסה של מוטציות‪ ,‬בגלל שלא מתרחשת הכפלה של הדנ"א‪.‬‬

‫כיצד בודדו חלבונים שקשורים למחזור התא? השתמשו בביציות של צפרדעים ובמערכת של שמרים‪ .‬ההנחה היא שנוכחות כל‬
‫הפקטורים שחשובים עבור מיטוזה יכולים לגרום לתא אחר גם כן להיכנס למיטוזה‪ .‬בביצית של צפרדע‪ ,‬לקחו ציטופלזמה מתא‬
‫שנמצא בשלב ה‪ ,M -‬הזריקו אותה לתא שהיה בשלב אחר (למשל ‪ )G2‬וראו יצירה של סיבי הכישור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשהזריקו לתא‬
‫ציטופלזמה שנלקחה מתא שהיה בשלב של ‪ interphase‬לא ראו יצירה של כישור‪.‬‬

‫השתמשו בשמרים כדי לאפיין חלבונים שקשורים למחזור חלוקת התא‪ .‬ישנם שמרים שגדלים באופן רגיל בטמפרטורה נמוכה (‪25‬‬
‫מעלות) ובמידה ויש להם מוטציה בחלבון‪ ,‬היא תתבטא רק בטמפרטורות גבוהות‪ .‬אם המוטציה היא בחלבון שהוא קריטי למחזור‬
‫התא ונעלה את הטמפרטורה‪ ,‬לא נראה חלוקה של אותם שמרים שיש להם את המוטציה בגן שקשור למחזור התא‪ .‬בצורה כזו‬
‫בודדו גנים שחשובים לצורך מחזור חלוקת התא‪ .‬בטמפרטורה נמוכה כל התאים יכולים להתחלק‪ .‬גם אם יש מוטציה בתא‪ ,‬היא לא‬
‫תבוא לידי ביטוי בטמפרטורה נמוכה‪ .‬אם מעלים את הטמפרטורה‪ ,‬ורואים למשל שכל התאים נתקעים בשלב ‪ ,G1‬נדע שיש‬
‫מוטציה שמונעת את המעבר ל‪ S -‬ולהתחיל את סינתזת הדנ"א‪ .‬במצב כזה גודל התאים יהיה יותר גדול מכיוון שהם ימשיכו לגדול‬
‫ללא חלוקה‪.‬‬

‫בבקרה על מחזור חלוקת התא יש ‪ 2‬משפחות עיקריות של חלבונים‪:‬‬

‫)‪ -Cyclin dependent protein kinases (CDKs‬קינאזות מסוג ‪ .ser-thr kinases‬נקראים גם ‪cdc – cell division‬‬ ‫•‬
‫‪ ,cycle‬בודדו משמרים‪.‬‬
‫‪ -Cyclins‬חסרי פעילות אנזימטית משל עצמם‪ ,‬תפקידם להיקשר ל‪ CKDs -‬ולאקטב אותם‪ .‬הרמות של חלבונים אלו משתנות‬ ‫•‬
‫במהלך מחזור חלוקת התא ומכאן שמם‪ .‬הם מתפרקים במהלך מחזור חלוקת התא‪.‬‬

‫רק קומפלקס של ‪ cyclin-Cdk‬הוא בעל פעילות ביולוגית‪.‬‬

‫קומפלקס ‪ cyclin-Cdk‬שמעורב במעבר משלב ה‪ G2 -‬לשלב ה‪ M -‬נקרא )‪ .M-phase\maturation promoting factor (MPF‬ה‪-‬‬
‫‪ MPF‬בודד מביציות של צפרדעים בתור קומפלקס של ‪ .cyclin-Cdk‬הקומפלקס נהיה פעיל רק לאחר שהוא עובר זרחון בשני‬
‫אתרים ולאחר מכן דה‪-‬זרחון‪ .‬כלומר‪ ,‬אחד מהפוספטים הוא פוספט מעכב‪ .‬לאחר הדה‪-‬זרחון הקומפלקס נותר עם פוספט אחד‬
‫ובמצב פעיל‪ .‬לאחר שהקומפלקס ממלא את תפקידו בבקרה על מחזור חלוקת התא‪ ,‬ציקלין עובר פירוק והקומפלקס נהיה בלתי‬
‫פעיל‪.‬‬

‫ציקלין עובר פירוק במערכת ה‪ .ubiquitin-proteasome -‬הקומפלקס )‪ APC (anaphase promoting complex‬הוא אנזים שיש‬
‫לו פעילות של ‪ ,E3‬הוא מכיר את חלבון הציקלין ומוסיף לו מולקולת ‪ ,ubiquitin‬שמייעדת אותו לפירוק בפרוטאוזום‪ .‬ה‪ APC -‬פועל‬
‫בסוף שלב המטאפזה‪ ,‬לפני שלב האנאפזה‪.‬‬

‫רגולציה של ‪ :MPF‬כאמור‪ ,‬במצב פעיל הקומפלקס ‪ cyclin-Cdk‬מזורחן על גבי שייר אחד על ידי פוספט משפעל‪ .‬במצב הבלתי‬
‫פעיל הוא מזורחן בשני אתרים‪ ,‬כאשר אחד מהפוספטים הוא פוספט מעכב‪ .‬ישנה סדרה של חלבונים קטנים (מופיעים בתור ‪+ p‬‬

‫‪61‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מספר‪ ,‬כמו ‪ )p27‬שנקשרים לקומפלקס ‪ cyclin-Cdk‬ומעכבים אותו‪ .‬כלומר ‪ MPF‬מבוקר גם על ידי זרחון וגם על ידי קשירה של‬
‫חלבון‪ .‬עודף של חלבון ‪ p‬יגרום לעיכוב של חלוקת התא וחוסר של חלבון ‪ p‬יגרום לחלוקה מוגברת של התא‪.‬‬

‫במצב של חסר ב‪ cdc25 -‬ועודף ב‪ wee1 -‬ייווצרו תאים גדולים מהרגיל‪ ,‬כתוצאה מגדילה ללא התחלקות‪ .‬במצב של עודף ב‪-‬‬
‫‪ cdc25‬וחוסר ב‪ wee1 -‬ייווצרו תאים קטנים מהרגיל‪ ,‬כתוצאה מהתחלקות מואצת‪.‬‬

‫במהלך מחזור חלוקת התא‪ ,‬ריכוז ה‪ MPF -‬עולה עד לשלב המטאפזה – כיצד? נקרא לציקלין ‪ M-cyclin‬כי הוא חשוב במיטוזה‪.‬‬
‫קומפלקס ‪ M-Cdk‬פעיל עושה שני דברים –‬

‫משוב חיובי ל‪ ,cdc25 -‬כך שנוצר יותר מהצורה הפעילה של ‪M-Cdk‬‬ ‫•‬
‫מעכב את הקינאז המעכב )‪(wee1 kinase‬‬ ‫•‬

‫בכך מתקבלת אמפליפיקציה חיובית של ‪ MPF‬פעיל‪.‬‬

‫רמות ה‪ MPF -‬הפעיל יורדות לאחר שלב המטאפזה‪ .‬כיצד? יש לעכב את קומפלקס ה‪ MPF -‬או לגרום לפירוק של הציקלין‪.‬‬
‫‪ cyclin-Cdk‬הוא קינאז‪ .‬אחד מהסובסטרטים שלו הוא ‪ ,APC‬שהוא ‪ .E3 ligase‬תפקיד ה‪ E3 -‬הוא להוסיף ‪ ubiquitin‬לציקלין‪ ,‬כדי‬
‫שיעבור פירוק בפרוטאוזום‪ .‬ה‪ APC -‬נהפך להיות פעיל לאחר שהוא עובר זרחון על ידי ה‪ .MPF (cyclin-Cdk) -‬ה‪ APC -‬הפעיל‬
‫יכול להוסיף ‪ ubiquitin‬לסובסטרט שלו‪ ,‬שהוא קומפלקס ה‪ ,MPF -‬רק לאחר שהוא עבר זרחון על ידי ‪.MPF‬‬

‫סובסטרט נוסף של ‪ APC‬נקרא )‪ .anaphase inhibitor (securin‬לאחר ש‪ APC -‬מוסיף ‪ ubiquitin‬ל‪,anaphase inhibitor -‬‬
‫יכול להתקיים שלב האנאפזה‪ .‬לאחר תחילת האנאפזה אין צורך ב‪ MPF -‬ולכן ה‪ APC -‬מבצע ‪ ubiquitination‬לציקלין‪ ,‬מה שגורם‬
‫לקומפלקס ‪ MPF‬להיות בלתי פעיל (בעקבות פירוק של ציקלין בפרוטאוזום)‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫לסיכום‪ anaphase promoting complex (APC) :‬מאוקטב על ידי ‪ APC .MPF‬מבצע פולי‪-‬יוביקוויטינציה ל‪anaphase -‬‬
‫)‪ inhibitor (securin‬ו‪ :mitotic cyclin -‬מתאפשרת כניסה לאנאפזה ← יציאה ממיטוזה‬

‫מנגנון הפעולה של ‪ securin :securin‬מעכב חלבון הנקרא ‪ .separase‬פירוק של‬

‫‪( securing‬בעקבות פולי‪-‬יוביקוויטינציה על ידי ‪ )APC‬מביא לחשיפה של האתר‬
‫הפעיל של חלבון ה‪ Separase .separase -‬יודע לחתוך מולקולות של ‪,cohesin‬‬
‫שמחזיקות את הכרומטידות האחיות צמודות אחת לשנייה על מישור החלוקה‪ .‬חיתוך‬
‫של מולקולות ה‪ cohesion -‬מתחיל את תהליך ההיפרדות של הכרומטידות האחיות‪.‬‬

‫במידה ו‪ securin -‬יהיה בלתי פעיל‪ ,‬תתרחש התחלקות בלתי נשלטת‪ .‬מוטציות ב‪-‬‬
‫‪ securing‬גורמות לחוסר יציבות כרומוזומלית‪.‬‬

‫מיהם הסובסטרטים של ‪ MPF ?MPF‬מזרחן את –‬

‫חלבון ה‪ lamin -‬בשיירי סרין‪ .‬מולקולת ה‪ lamin -‬חשובה למבנה מעטפת‬ ‫•‬
‫הגרעין‪ .‬כשהיא עוברת זרחון‪ ,‬מעטפת הגרעין עוברת פירוק‪ .‬מעטפת הגרעין‬
‫תעבור הרכבה נוספת על ידי דה‪-‬זרחון של מולקולת ה‪.lamin -‬‬
‫‪APC‬‬ ‫•‬
‫‪ -Histone H1‬יכול לעודד דחיסה של כרומוזומים‬ ‫•‬

‫התקדמות של מחזור חלוקת התא היא למעשה פירוק מתוזמן של ציקלינים ובצורה זו אינאקטיבציה של ‪.Cdk‬‬

‫רמות נוספות של מורכבות‪ :‬עד כה דיברנו על קומפלקס ‪ cyclin-Cdk‬מסוג ‪MPF‬‬

‫שמבקר את שלב המיטוזה‪ ,‬אך ‪ Cdk‬יכול להיקשר לציקלין אחר שיכניס את התא‬
‫לשלב ה‪ ,S -‬לדוגמא‪ .‬בכל פעם‪ ,‬לפני הכניסה לשלב הבא‪ ,‬ציקלין עובר פירוק‪.‬‬
‫בכניסה לשלב הבא‪ ,‬יש קישור בין ‪ Cdk‬לציקלין שונה‪ .‬למעשה‪ ,‬יש סוגים שונים‬
‫של ‪ Cdk‬וסוגים שונים של ציקלינים‪ .‬רק קומפלקס של שני החלבונים ידחוף לשלב‬
‫הבא של מחזור חלוקת התא‪ .‬היציאה מהשלב במחזור התא מושגת על ידי פירוק‬
‫של הציקלין במערכת הפרוטאוזום‪ ,‬כאשר לכל ציקלין יש ‪ E3 ligase‬שונה שמכיר‬
‫אותו‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬המצב הוא מורכב בהרבה‪ ,‬מכיוון שיש יותר מ‪ 3-‬נקודות בקרה במחזור‬
‫חלוקת התא ויותר מ‪ 3-‬סוגים של ‪ Cdk‬וציקלינים‪ .‬לכל שלב יש קומפלקס ‪cyclin-‬‬
‫‪ Cdk‬אופייני לו‪.‬‬

‫כיצד ניתן להוכיח שציקלין מסוים חשוב כדי לצאת משלב כלשהו במחזור חלוקת התא? ניתן לעכב את היצירה של אותו ציקלין‪,‬‬
‫לעכב את הפעילות שלו או לבצע בו מוטציה ולראות כיצד הדבר משפיע על מחזור חלוקת התא‪.‬‬

‫כיצד ניתן להגדיר את הסובסטרטים של ‪ Cdk‬מסוים? ניתן לבדוק אילו חלבונים עוברים זרחון בתא בריא ולהשוות אותם לחלבונים‬
‫בתא שבו יש מוטציה ב‪ .Cdk -‬החלבונים שעוברים זרחון בתא הבריא ולא עוברים זרחון בתא החולה הם ככל הנראה הסובסטרטים‬
‫של ה‪.Cdk -‬‬

‫‪DNA re-replication block‬‬

‫קיים מחסום שכפול‪ ,‬כך שדנ"א יעבור רפליקציה פעם אחת בלבד במחזור חלוקת התא‪.‬‬

‫הסבר מסרטון‪ :‬בשלבים המוקדמים של ‪ ,G1‬קומפלקסים של פרה‪-‬רפליקציה של דנ"א עוברים דה‪-‬פוספורילציה ובעקבות זאת‬
‫עוברים הרכבה באזורי ‪ origin of replication‬בכרומוזומים‪ .‬בהמשך שלב ‪ ,G1‬קינאזות מסוג ‪ G1-Ckd‬מסונתזות ומבצעות זרחון‬
‫לגורמי שעתוק‪ .‬אחת המטרות של גורמי שעתוק אלו היא גן שקשור לקומפלקס ה‪ .S-Ckd -‬בשלב זה‪ S-Ckd ,‬מעוכב על ידי מעכב‬
‫‪63‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫ספציפי (חלבוני ‪ + p‬מספר)‪ G1-Ckd .‬מזרחן את המעכב ולמעשה מוביל לשפעול של קומפלקס ה‪ .S-Ckd -‬כלומר‪ ,‬קומפלקס ‪Ckd‬‬
‫משופעל על ידי הקומפלקס בשלב שקדם לו‪ S-Ckd .‬מזרחן קומפלקסים של פרה‪ -‬רפליקציה ומעודד מחזור אחד של רפליקציה‪ .‬כל‬
‫כרומוזום עובר רפליקציה‪ ,‬כך שנוצרות שתי כרומטידות אחיות‪ ,‬שמחוברות על ידי מולקולת ‪ .*cohesion‬קומפלקסים מיטוטים של‬
‫‪ )MPF = ( Ckd‬נוצרים במהלך שלבי ‪ S‬ו‪ .G2 -‬אקטיבציה של ‪ MPF‬מתחילה את שלב ה‪ Ckd .M -‬אלו מזרחנים סובסטרטים‬
‫רבים בשלבים הראשונים של מיטוזה‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬יש אקטיבציה קומפלקס ה‪ APC .APC -‬שם למטרה את הפירוק של מולקולת‬
‫ה‪ , cohesin -‬מה שמאפשר את הסגרגציה של הכרומטידות אחיות‪ APC .‬מפרק גם קומפלקס של ‪ ,M-Cdk‬מה שמוביל לאירועים‬
‫המיטוטיים האחרונים‪ .‬המחזור מושלם בציטוקנזה‪.‬‬

‫*תזכורת‪ cohesin :‬מפורק על ידי ‪ ,separase‬שמעוכב על ידי ‪ ,securin‬שעובר פירוק בפרוטאוזום (אחרי סימון של ‪.)APC‬‬

‫ההקשר הביולוגי –‬

‫גורם גדילה ‪ growth factor‬נקשר לרצפטור ממברנלי ומתחילה קסקאדה של אירועים‪.‬‬ ‫•‬
‫בין הגנים שעוברים שפעול יכולים להיות גורמים חיוניים למערכת הבקרה של מחזור התא‪ ,‬כמו ‪ Cdks‬וציקלינים‪.‬‬ ‫•‬
‫סיגנלים שמשפעלים חלוקה של תא צריכים להתגבר על סיגנלים שמעכבים חלוקה של תא‪.‬‬ ‫•‬

‫‪Tumor suppressor‬‬

‫גורמים אשר מעכבים את המעבר בין שלבים במחזור חלוקת התא‪ ,‬למשל בתגובה לפגיעה בדנ"א או לחוסר גדילה של התא‪.‬‬
‫גורמים אלו מובילים להאטה בקצב החלוקה‪ ,‬כדי שלא ייווצרו תאים לא תקינים (תאים עם מוטציות)‪ .‬מוטציות ב‪tumor -‬‬
‫‪ suppressors‬יכולות לתרום למצבים סרטניים –‬

‫מוטציה בגן הרטינובלסטומה ‪ RB‬גורמת למחלת הרטינובלסטומה (סרטן של תאי רשתית העין)‬ ‫•‬
‫הגן ‪ p53‬עובר מוטציות בסוגים רבים של סרטן‬ ‫•‬
‫הגן ‪ BRCA1‬עובר מוטציה במקרים של סרטן שד‬ ‫•‬

‫רטינובלסטומה‪ cyclin-Cdk :‬מזרחן את חלבון הרטינובלסטומה‪ ,‬מה שמאפשר לתא לעבור משלב ‪ G1‬לשלב ‪ .S‬כשחלבון‬
‫הרטינובלסטומה מזורחן‪ ,‬יש שעתוק של חלבונים שנחוצים לסינתזה של דנ"א‪ .‬כשהחלבון אינו מזורחן‪ ,‬הוא מעכב שעתוק‪ .‬אם‬
‫החלבון יהיה מזורחן באופן תמידי‪ ,‬לא תהיה עצירה לצורך בקרה‪.‬‬

‫החלבון ‪ p16‬חוסם‪/‬מעכב את ‪ ,cyclin-Cdk‬שמזרחן את חלבון‬

‫הרטינובלסטומה כשהוא פעיל‪ .‬ברמות נמוכות של ‪ p16‬נראה יותר‬
‫‪ cyclin-Cdk‬פעיל‪ ,‬שגורם לפוספורילציה קונסטיטוטיבית של‬
‫רטינובלסטומה‪ ,‬אשר מוביל לשעתוק מוגבר וליצירה של מצבים‬
‫סרטניים‪ .‬רמות נמוכות של ‪ p16‬נמצאות בתאחיזה למטאסטאזיס‬
‫(יצירת גרורות)‪.‬‬

‫כדי לעצור תהליך זה ישנן תרופות אשר מעורבות בעצירה של ה‪ Cdk -‬אשר מזרחן את חלבון הרטינובלסטומה‪ .‬עיכוב של‬
‫פוספורילציה יגרום לעיכוב של מחזור התא ובכך לעיכוב של מצבים סרטניים (נכון לא רק בהקשר לחלבון הרטינובלסטומה)‪.‬‬

‫‪ :P53‬נקשר לדנ"א ומוביל לטרנסקריפציה של חלבון הנקרא ‪ .p21‬משמו אנו מבינים שהוא מעכב של קומפלקס ‪.cyclin-Cdk‬‬
‫במקרה זה‪ p21 ,‬מעכב את ‪ G1-cyclin-Cdk‬ולמעשה מעכב את הכניסה לשלב ה‪( S -‬לא מאפשר את המעבר של ה‪checkpoint -‬‬
‫הראשונה)‪ P53 .‬חוסם את המיטוזה בכך שהוא גורם לתרגום של ה‪ mRNA -‬של ‪ .p21‬כאשר יש זיהוי של דנ"א לא תקין בשלב‬
‫‪ p53 ,G1‬גורם לעצירה של ‪ G1‬דרך ‪ .p21‬מוטציות ב‪ p53 -‬או חסר של ‪ p53‬קיימים ביותר מ‪ 50%-‬מסוגי הסרטן‪.‬‬

‫החלבון ‪ Mdm2‬הוא ‪ E3 ligase‬אשר מבצע יוביקוויטינציה ל‪( p53 -‬כלומר ‪ p53‬מתפרק בפרוטאוזום)‪ .‬כש‪ p53 -‬פעיל‪ ,‬הוא מוביל‬
‫לשעתוק של ‪ .p21‬כיצד ניתן להשתמש ב‪ Mdm2 -‬בתור מטרה לתרופה? ניתן לעכב או לפרק אותו כדי להגביר את הפעילות של‬
‫‪.p53‬‬

‫‪64‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫)‪ Cyclin-dependent kinase (Cdk‬כמטרה לטיפולים תרופתיים במצבי סרטן‪ :‬עיכוב של ‪ Cdk‬ספציפיים לכל שלב במחזור חלוקת‬
‫התא‪ .‬מעכבים ספציפיים של ‪ Cdk‬יכולים להוות תרופות נגד סוגים רבים של סרטן‪.‬‬

‫שאלות מתוך ‪:Kahoot‬‬

‫‪1) A yeast mutant divides slower and the cells are larger due to an inhibitory mutation in:‬‬
‫‪a. Cdc 25‬‬
‫‪b. Wee1‬‬
‫‪c. Sec61‬‬
‫‪d. The mannose 6-phosphate receptor‬‬

‫‪2) CDKs are:‬‬

‫‪a. Degraded in the lysosome‬‬
‫‪b. Tyrosine kinases‬‬
‫‪c. Ser\Thr kinases‬‬
‫‪d. Polyubiquinated during the cell cycle‬‬

‫‪3) Mark the correct statement:‬‬

‫‪a. The levels of CDKs vary during the cell cycle‬‬
‫‪b. Lamin degradation causes nuclear membrane disassembly‬‬
‫‪c. Cyclins possess tyrosine kinase activity‬‬
‫‪d. Cyclins’ degradation regulates progression of the cell cycle‬‬

‫?‪4) Which of the following events will lead to cell cycle arrest‬‬
‫‪a. Phosphorylation of the retinoblastoma protein‬‬
‫‪b. Binding of p21 to G1/S cyclin/cdk complex‬‬
‫)‪c. Inactivation of p53 (e.g by a mutation in p53‬‬
‫‪d. Deletion of the retinoblastoma gene‬‬

‫הרצאה ‪ – 10‬שגשוג תאים‬

‫מחזור חלוקת התא הוא תהליך אי‪-‬רברסיבילי ומאוד מבוקר‪ .‬המנגנון לתהליך חלוקת התא (פרוליפרציה) נמצא בגרעין‪ .‬תהליך‬
‫הפרוליפרציה מייצג תגובה של תאים לסביבה החיצונית‪ ,‬לסיגנל חיצוני‪ .‬הסיגנל אינו רק סיגנל לחלוקה אלא יכול להיות גם סיגנל‬
‫למוות תאי (אפופטוזיס)‪ .‬למעשה‪ ,‬הסיגנלים החיצוניים שהתא קולט משרתים שתי מטרות‪ :‬חלוקה והישרדות‪.‬‬

‫סיגנלים חיצוניים יכולים להגיע בשתי צורות –‬

‫כפקטורים חיצוניים מסיסים – פקטורי גדילה‪ .‬ליגנדים חיצוניים שנושאים אינפורמציה לתא שהוא צריך להתחלק ולחיות‪.‬‬ ‫•‬
‫מה‪ -extra-cellular matrix (ECM) -‬חלבונים שהתאים מפרישים ושומרים על התאים ברקמה‪ .‬מלבד תאי הדם‪ ,‬שהם תאים‬ ‫•‬
‫מסיסים‪ ,‬כל שאר התאים אחוזים ברקמה‪ .‬הרקמה מתקיימת כשהתאים דבוקים לחלבונים‪ ,‬שהתאים עצמם מפרישים‪,‬‬
‫המהווים את ה‪ .ECM -‬ה‪ ECM -‬לא רק מספק תמיכה מכאנית לתאים‪ ,‬אלא הוא גם ממלא תפקיד חשוב בהעברת‬
‫אינפורמציה של חלוקה תאית ומניעת אפופטוזיס‪.‬‬

‫‪Tyrosine phosphorylation‬‬

‫החוקר ‪ Rous‬זיהה וירוס שגורם לסרטן בעופות (סרקומה‪ ,‬סרטן של רקמת חיבור)‪ ,‬אשר קיבל את השם ‪Rous Sarcoma Virus‬‬
‫)‪ .(RSV‬הוא דגם מהם את הגידול‪ ,‬הכין ממנו תמצית והזריק אותה לעופות בריאים‪ .‬החוקר גילה שהעופות הבריאים שהוזרקה‬
‫להם תמצית הגידול פיתחו את אותו גידול‪ Rous .‬קיבל פרס נובל על הגילוי של אונקוגן‪ – Oncogene .‬גן שיש לו את היכולת‬
‫לגרום לתאים בריאים להפוך לתאים סרטניים‪.‬‬

‫אנליזה של הגנום של הווירוס ‪ RSV‬הובילה לזיהוי של הגן הוויראלי שגורם לסרטן (האונקוגן)‪ ,‬שנקרא = ‪v-src (v = viral, src‬‬
‫)‪ .sarcoma‬בהמשך התגלה‪ ,‬שכשמסתכלים על הגנום בתאים אנימליים בריאים‪ ,‬ניתן למצוא גן דומה מאוד לגן ה‪ src -‬הוויראלי‪.‬‬
‫אותו גן נקרא )‪ c-src (c = cellular‬ובעקבותיו נוצר המונח ‪ – Proto-oncogene‬גן נורמלי שיש לו פוטנציאל להפוך להיות‬
‫אונקוגן‪ .‬פרוטו‪-‬אונקוגן הוא גן מקודד נורמלי לכל דבר‪ ,‬אבל שינוי שיחול בו עלול לגרום לו להפוך להיות גן שגורם לסרטן (אונקוגן)‪.‬‬

‫התברר כי החלבונים אשר מתורגמים מהגנים ‪ v-src‬ו‪ c-src -‬הם למעשה אנזימים מסוג ‪ .protein kinase‬זרחון חלבונים‪:‬‬

‫‪ 85%‬מכלל החלבונים עוברים זרחון על שייר של סרין )‪(Ser‬‬ ‫•‬

‫‪ 15%‬מהחלבונים עוברים זרחון על שייר של טריאונין )‪(Thr‬‬ ‫•‬
‫~‪ 0.05%‬מהזרחון נעשה על שייר של טירוזין )‪(Tyr‬‬ ‫•‬
‫‪65‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫לאחר שגילו ש‪ v-src -‬הוא קינאז‪ ,‬עשו אנליזה כדי לבדוק אילו שיירים עוברים זרחון בנוכחותו‪ ,‬והגיעו להבנה ש‪ v-src -‬לא מזרחן‬
‫סרין או טריאונין אלא טירוזין בלבד‪ .‬כלומר‪ v-src ,‬הוא ‪ .protein tyrosine kinase‬כך התגלה לראשונה שגם טירוזין עובר זרחון‪.‬‬

‫על פניו‪ ,‬לא ניתן לזהות פוספורילציה של טירוזין בגלל השכיחות הנמוכה של תהליך זה בתא‪ .‬התברר שבתאים שהוחדר להם ‪v-‬‬
‫‪( src‬רנ"א ויראלי) רמת הזרחון על שיירי טירוזין עלתה פי ‪ .8‬רק לאחר שהחדירו ‪ v-src‬ראו שרמת הזרחון של טירוזין עולה באופן‬
‫משמעותי‪ ,‬מה שיצר את הקשר בין מידת הזרחון של חלבונים על החומצה הספציפית טירוזין לבין חלוקה של תא‪ .‬ככל שיש יותר‬
‫פוספורילציה של טירוזין‪ ,‬יש יותר חלוקה‪.‬‬

‫גורמי גדילה ‪ :‬הובן שתאים מפרישים מולקולות‪ ,‬שפועלות כפקטורי גדילה ומשפיעות על גדילה של תאים אחרים‪ .‬שמות ה‪growth -‬‬
‫‪ factors‬נקראים בחלק מהמקרים לפי התא שמייצר ומפריש אותם ובחלק מהמקרים לפי התא שעליו הם פועלים‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן‬
‫להסיק על סמך השם מה המקור או על איזה תא הוא עובד‪ .‬לדוגמא‪:‬‬

‫‪ -PDGF‬גורם גדילה‪ ,‬מיוצר ומופרש על ידי טסיות דם‪ ,‬פועל על תאים של רקמת חיבור (פיברובלסטים) ושל שריר חלק וגורם‬ ‫•‬
‫להם להתחלק‪ .‬כאשר יש פציעה‪ ,‬מגיעות לאזור טסיות הדם כחלק מתפקידן בקרישת הדם‪ .‬באותה הזדמנות‪ ,‬הטסיות‬
‫מפרישות ‪ ,PDGF‬שהוא ‪ GF‬של פיברובסלטים‪ ,‬אשר יתחילו להתחלק ויובילו לריפוי של הפציעה‪.‬‬
‫‪ -EGF‬פועל על תאי אפיתל וגורם להם להתחלק‪.‬‬ ‫•‬

‫בעקבות הגילוי של ‪ ,GF‬החוקר סטנלי כהן בודד את הרצפטור ל‪ .EGF -‬הובן שישנם ‪ GF‬אשר נקשרים לרצפטורים ובכך מעודדים‬
‫חלוקה של תאים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הובן שיש קשר בין פוספו‪-‬טירו זין לבין פרוליפרציה‪ ,‬כי ראו שאונקוגן‪ ,‬אשר מעודד חלוקת תאים‪ ,‬מעלה את רמות הפוספו‪-‬‬
‫טירוזין בתא‪ .‬הועלתה ההשערה שגם באופן תקין‪ ,‬הפקטורים שפועלים בשביל לעודד חלוקה של תאים משתמשים באותו מנגנון‬
‫של זרחון על גבי שיירי טירוזין‪ .‬כך נולד הקונספט שכש‪ GF -‬נקשרים לרצפטור‪ ,‬הם גורמים לעליה בזרחון על שיירי טירוזין‪ ,‬מה‬
‫שגורם לחלוקה של תאים‪ .‬כאשר סטנלי כהן בדק זאת הוא בודד את הרצפטור ל‪ EGF -‬ובדק האם קשירה של ליגנד יכולה לגרום‬
‫לעליה בזרחון של טירוזין‪ .‬הוא גילה שאכן כך; כאשר ‪ EGF‬נקשר לרצפטור שלו הוא מגביר זרחון של טירוזין‪.‬‬

‫בהמשך התברר‪ ,‬שהרצפטור בעצמו הוא אנזים שהוא ‪ .tyrosine kinase‬התגלה שיש הרבה רצפטורים לפקטורי גדילה שהם‬
‫‪( tyrosine kinases‬לדוגמא‪ ,‬הרצפטור לאינסולין ול‪ .)PDGF -‬הקשר בין פוספורילציה של טירוזין לבין חלוקה של תא התברר‬
‫כנכון‪.‬‬

‫תזכורת – סוגי רצפטורים‪ :‬רצפטורים טרנס‪-‬ממברנליים‪ ,‬שעובדים על ליגנדים שאינם חודרים לתוך התא‪ ,‬יכולים להיות –‬

‫רצפטורים מצומדים לתעלות יוניות‬ ‫•‬

‫)‪G-protein coupled receptors (GPCR‬‬ ‫•‬
‫רצפטורים שמצומדים לאנזימים – הרצפטורים בהם אנו דנים‪ .‬הפעילות האנזימטית של הרצפטורים היא תלוית ליגנד‬ ‫•‬

‫מעצם העובדה שהרצפטור הוא קינאז‪ ,‬הוא מבצע מודיפיקציה פוסט‪-‬תרגומית בחלבון מסוג זרחון‪.‬‬

‫)‪Receptor Tyrosine Kinases (RTKs‬‬

‫משפחה של רצפטורים שכולם אנזימים מסוג ‪ .tyrosine kinase‬במשפחה כלולים ה‪ ,EGF receptor -‬הרצפטור לאינסולין ועוד‪.‬‬
‫כולם מאופיינים בכך שיש להם חלק חיצוני‪ ,‬חלק טרנס‪-‬ממברנלי‪ ,‬וחלק פנימי ציטוזולי‪ ,‬שבו מתקיימת הפעילות הקטליטית‪.‬‬

‫הערה‪ :‬לא כל הרצפטורים שמעורבים בחלוקה או בעידוד של פרוליפרציה הם ‪.RTKs‬‬

‫הרצפטורים שמעורבים בפרוליפרציה מתחלקים למעשה ל‪ 2-‬משפחות‪:‬‬

‫‪66‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫)‪ -Receptor tyrosine kinases (RTKs‬רצפטורים שהם למעשה טירוזין‪-‬קינאזות‪ PDGFR ,EGFR :‬ועוד‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ -Tyrosine kinase associated receptors‬רצפטורים שאין להם פעילות אינטרינזית של ‪ ,tyrosine kinase‬אלא הם‬ ‫•‬
‫עובדים בשיתוף פעולה עם טירוזין‪-‬קינאז ציטוזולי (כמו ‪ .)c-src‬יחד אתו הם מזרחנים שיירי טירוזין ומעודדים חלוקה של התא‪.‬‬
‫רצפטורים אלו נחלקים למספר סוגים‪:‬‬
‫• ‪Cytokine receptors‬‬
‫• ‪ -Integrins‬קושרים חלבונים של ה‪( ECM -‬הם ‪.)ECM receptors‬‬
‫• ‪ -Immunological receptors‬רצפטורים של מערכת החיסון כמו ‪ ,B-cell \ T-cell receptors‬גורמים לפרוליפרציה‬
‫של תאים של מערכת החיסון‪.‬‬

‫ל‪ RTKs -‬יש מספר ‪:domains‬‬

‫דומיין חוץ‪-‬תאי‪ ,‬תפקידו לקשור ליגנד שהוא ‪growth factor‬‬ ‫•‬

‫דומיין טרנס‪-‬ממברנלי‪ ,‬שמעגן את הרצפטור כחלבון אינטגרלי בממברנה‬ ‫•‬
‫דומיין תוך‪-‬תאי (ציטוזולי)‪ ,‬בו נמצא ה‪ .tyrosine kinase -‬יש בו מספר אתרי קישור;‬ ‫•‬
‫• ‪ – ATP-binding site‬לתהליך הזרחון דרושה אנרגיה‬
‫• אתר לקשירת סובסטרטים‪ ,‬אותם הוא יזרחן‬

‫בחלק הציטוזולי של הרצפטור יש ריבוי של שיירי טירוזין‪ .‬שיירי הטירוזין יכולים לעבור זרחון בעצמם‪ .‬כאמור‪ ,‬ה‪ RTKs -‬שייכים‬
‫למשפחת הרצפטורים שהם אנזימים‪ .‬כדי שיהיה מעורב ב‪ ,signaling -‬נצפה שהפעילות האנזימטית של הרצפטור תהיה מבוקרת‬
‫על ידי ליגנד‪ .‬קשירה של ליגנד לרצפטור מעוררת פעילות אנזימטית אינטרינזית‪.‬‬

‫נדון ברצפטור ל‪ EGF -‬כדוגמא לאקטיבציה של רצפטורי ‪ :RTK‬הרצפטור ל‪ EGF -‬נמצא בשיווי משקל בין‬
‫קונפורמציה מונומרית לבין קונמפורציה של דימר‪ .‬הקונפורמציה המונומרית של הרצפטור אינה פעילה‪ ,‬היא‬
‫מונעת מהרצפטור לפעול כטירוזין‪-‬קינאז‪ .‬בקונפורמציה הדימרית‪ ,‬הטירוזין‪-‬קינאז הופך להיות פעיל‪.‬‬

‫בהיעדר ליגנד‪ ,‬הרצפטור יעדיף להיות במצב מונומרי‪ .‬לאחר שליגנד נקשר לרצפטור‪ ,‬חל שינוי בשיווי‬
‫המשקל והרצפטור נמצא בעיקר בצורה דימרית (פעילה)‪ .‬הליגנד מייצב את הצורה הדימרית‪ .‬רק בנוכחות‬
‫ליגנד קשור‪ ,‬האפיניות של שני המונומרים אחד לשני גדלה ומתקבל דימר‪ .‬מאחר ודימר הוא תמיד קינאז‬
‫אקטיבי‪ ,‬התקבלה אקטיבציה תלוית ליגנד‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬שהשלב הראשון שמתרחש בעקבות קשירה של ליגנד‪ ,‬הוא דימריזציה של הרצפטור‪ .‬דימריזציה‬
‫מעודדת שינוי קונפורמציה‪ ,‬שמוביל לאקטיבציה של הטירוזין‪-‬קינאז באזור הציטוזולי‪ .‬לאחר שהטירוזין‪-‬‬
‫קינאז עבר אקטיבציה לאנזים פעיל‪ ,‬הוא מזרחן –‬

‫חלבוני מטרה‪ ,‬סובסטרטים‬ ‫•‬

‫את הרצפטור‪ -‬בחלק הציטוזולי של הרצפטור יש ריבוי של שיירי טירוזין‪ .‬כאשר הרצפטור קושר ליגנד‪ ,‬עובר דימריזציה‬ ‫•‬
‫והטירוזין‪-‬קינאז שלו עובר אקטיבציה‪ ,‬כל מולקולה מזרחנת את שכנה בדימר‪ .‬תהליך זרחון שיירי הטירוזין בקינאז עצמו נקרא‬
‫זרחון עצמי ‪ – auto-phosphorylation‬הרצפטור הוא הקינאז והוא גם זה שעובר את הזרחון‪ .‬מבחינה מנגנונית‪ ,‬תהליך זה‬
‫הוא למעשה טרנס‪-‬פוספורילציה; המולקולה עוברת זרחון על ידי המונומר השכן והיא לא מזרחנת את עצמה (אך שני‬
‫המונומרים שייכים לאותו דימר)‪ .‬התוצאה הסופית היא זרחון עצמי‪.‬‬

‫הזרחון של הרצפטור יוצר נקודות עיגון‪/‬קישור ”‪ “docking sites‬לחלבונים שנמצאים בציטופלזמה (חלבונים תאיים)‪ ,‬שיש להם‬
‫דומיינים‪/‬רצפים מיוחדים‪ ,‬אשר יודעים לקשור טירוזין מזורחן (פוספו‪-‬טירוזין ‪ .)p-Try‬הייחוד של הדומיינים בחלבונים הציטוזוליים‬

‫‪67‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הוא שהם קושרים טירוזין מזורחן ואינם קושרים טירוזין שאינו מזורחן‪ .‬הדומיינים שיש להם יכולת לקשור באופן ספציפי וסלקטיבי‬
‫פוספו‪-‬טירוזין הם רצפים של כ‪ 100-‬חומצות אמינו‪ ,‬הנקראים ‪.SH2‬‬

‫מקור השם ‪ :SH2‬האזור הקטליטי של הטירוזין‪-‬קינאז שהתגלה לראשונה ב‪ src -‬נקרא )‪.SH1 (src homology domain 1‬‬
‫בהמשך התברר שיש הרבה חלבונים שיש להם מכנה משותף – לכולם יש דומיין שנמצא גם כן באנזים ‪ .src‬לכן הדומיין נקרא‬
‫)‪ .SH2 (src-homology domain 2‬מכאן‪ ,‬ניתן לומר שהחלבון ‪ src‬נקשר לחלבונים מזורחנים על שיירי טירוזין‪ .‬ב‪ src -‬יש דומיין‬
‫נוסף‪ ,‬רצף של ‪ 60‬חומצות אמינו שנמצא במספר חלבונים ונקרא ‪.SH3‬‬

‫בתמונה‪ :‬לאחר שרצפטור קשר ‪ growth factor‬הוא הפך להיות דימר‪ .‬הטירוזין‪-‬קינאז של הרצפטור הפך להיות מאוקטב‪.‬‬
‫הרצפטור זרחן את שיירי הטירוזין שנמצאים בחלק הציטוזולי שלו‪ ,‬הם הפכו להיות טירוזינים מזורחנים ונקשרו אליהם חלבונים‬
‫תאיים‪ ,‬שלכולם יש דומיין של ‪.SH2‬‬

‫הרצפטור קושר בו זמנית הרבה חלבונים תאיים‪ .‬זאת בניגוד ל‪ ,GPCR -‬שכל תפקידו הוא לקשור אליו ליגנד ולהעביר את‬
‫האינפורמציה ל‪ .g-protein -‬כאן‪ ,‬ה‪ RTK -‬מבצע את ה‪ signaling -‬בעצמו בכך שהוא קושר אליו מספר רב של חלבונים‪ .‬כל‬
‫החלבונים יסייעו לו לבצע את ה‪ signaling -‬לפרוליפרציה ולהישרדות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אחד מהחלבונים שנקשר אליו הוא ‪ ,src‬שיש לו‬
‫‪.SH2‬‬

‫למה ש‪ RTK -‬יקשור ‪ ,src‬שהוא טירוזין‪-‬קינאז ציטוזולי? ל‪ RTK -‬ול‪ src -‬יש סובסטרטים שונים‪ .‬אם ‪ RTK‬לא יכול לזרחן‬
‫סובסטרט מסוים‪ ,‬אך ‪ src‬יכול‪ RTK ,‬יקשור אליו את ‪ src‬ובכך יוכל לנצל סובסטרטים שהוא עצמו לא מסוגל לזרחן (כלומר הקשירה‬
‫של ‪ src‬מגדילה את טווח הזרחון של ‪.)RTK‬‬

‫חלבון נוסף שיכול להיקשר ל‪ RTK -‬הוא )‪ ,phospholipase C (PLC‬שהוא אנזים אשר חותך ‪ PIP2‬ל‪ DAG -‬ו‪ IP3 -‬ויש לו‬
‫פוטנציאל ליצור שליח שניוני (סידן ו‪ PLC .)PKC -‬הם למעשה משפחה של אנזימים בעלי אותה פעילות ביולוגית‪ .‬חבר מסוים‬
‫במשפחה עובר אקטיבציה על ידי ‪ g-protein‬ויושב במסלול של ליגנדים שמפעילים ‪ – GPCRs‬נקרא ‪ .PLCβ‬חבר נוסף במשפחה‬
‫אינו עובר אקטיבציה על ידי ‪ g-protein‬אלא הוא מאוקטב כאשר הוא מזורחן בשיירי טירוזין‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מצומד לרצפטורים מסוג‬
‫‪.RTK‬‬

‫החלבונים אשר מכילים רצף ‪ SH2‬הם‪:‬‬

‫אנזימים – שהפעילות שלהם מושפעת מהקישור שלהם לרצפטור‪ .‬לדוגמא‪ c-src :‬שהוא טירוזין‪-‬קינאז‪ PLC ,‬שהוא פוספו‪-‬ליפאז‪.‬‬
‫האנזימים נקשרים לרצפטור ובעקבות זאת הפעילות האנזימטית שלהם עוברת מודולציה‪ .‬דוגמא למודולציה‪ :‬אנזים לא פעיל בעל‬
‫רצף ‪ ,SH2‬שרק לאחר קשירה לרצפטור נהפך להיות אקטיבי‪ .‬האנזים יכול לעבור אקטיבציה בשתי דרכים –‬

‫זרחון על שיירי טירוזין‪ .‬כזכור‪ ,‬ה‪ RTK -‬יודע לזרחן את עצמו אך גם סובסטרטים‪ .‬כדי שהרצפטור יזרחן ויאקטב את החלבון‪,‬‬ ‫•‬
‫החלבון חייב להכיל רצף של ‪ .SH2‬דוגמא‪ PLC :‬שנקשר לרצפטור מזורחן‪ .‬הרצפטור מזרחן אותו‪ ,‬מה שהופך אותו להיות‬
‫פעיל‪ .‬הסובסטרטים של ‪ PLC‬הם פוספוליפידים בממברנה‪ ,‬כלומר המקום שבו הוא אוקטב הוא המקום שבו נמצאים‬
‫הסובסטרטים שלו (בממברנה)‪.‬‬
‫קישור לרצפטור‪ .‬האנזים ‪ PI3-kinase‬יוצר פוספוליפיד הנקרא ‪ .PIP3‬הוא נקשר לרצפטור בעזרת דומיין ‪ .SH2‬כשאנזים זה‬ ‫•‬
‫עובר אקטיבציה על ידי הרצפטור הוא מבצע תהליכים מסוימים שמובילים לכך שהתא לא יעבור אפופטוזיס‪ PI3-kinase .‬הוא‬
‫אנזים מרכזי בהישרדות התא‪ .‬האקטיבציה שלו לא דורשת זרחון‪ ,‬אלא עצם הקישור לרצפטור מפעיל אותו‪ .‬רק לאחר ש‪PI3 -‬‬
‫‪ kinase‬יקשר לרצפטור באמצעות ‪ SH2‬הוא יצור ‪ ,PIP3‬שייתן סיגנל להישרדות‪.‬‬

‫‪ – Adaptor proteins‬חלבונים מתאמים‪ ,‬מתווכים בין תהליכים שהרצפטור לא יכול לעשות באופן ישיר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חלבון שאין לו‬
‫‪ SH2‬ולכן לא יודע להכיר פוספו‪-‬טירוזין‪ .‬החלבון יהיה קשור ל‪ ,adaptor protein -‬שיש לו ‪ ,SH2‬והאדפטור יקשר לפוספו‪-‬טירוזין‪.‬‬
‫החלבון יושפע מהרצפטור‪ ,‬למשל יעבור אקטיבציה‪ ,‬למרות שהוא עצמו לא מכיל ‪ .SH2‬חלבוני אדפטור משמשים כמתווכים בין‬
‫חלבונים שאין להם ‪ SH2‬לבין הרצפטור‪ .‬החלבון חייב להיות קשור לאדפטור על ידי ‪ .protein-protein interaction‬חלבונים‬
‫יודעים לעבור אינטראקציות עם חלבונים אחרים בתנאי שיש ביניהם התאמה‪ .‬ישנם דומיינים שמשמשים למטרות אלו‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫‪ SH2‬הוא דומיין שמאפשר ‪ protein-protein interaction‬עם חלבונים שמזורחנים על שיירי טירוזין‪ .‬דוגמא נוספת היא הדומיין‬
‫‪ SH3 .SH3‬הוא רצף של ‪ 60‬חומצות אמינו‪ ,‬שיש לו תפקיד ב‪ ,protein-protein interactions -‬ויכול להתקיים לבד או יחד עם‬
‫‪ .SH2‬חלבונים שיש להם ‪ SH3‬יכולים להיקשר לחלבונים אחרים שמכילים רצף עשיר בחומצה האמינית פרולין‪.‬‬
‫‪68‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫ניצור את הקשר בין הממברנה‪ ,‬אליה נקשר ה‪ ,growth factor -‬לבין הגרעין‪ ,‬שנותן את ההוראה להתחלק‪.‬‬

‫סרקומה‪ -‬גידול סרטני שנגרם בחולדות על ידי וירוס‪ .‬בשנת ‪ 1964‬בודדו את הגן שגורם לגידול‪ ,‬גם הוא ממקור ויראלי‪ ,‬הנקרא ‪v-‬‬
‫)‪ v-Ras .Ras (v = viral, Ras = rat sarcoma‬הוא גן שגורם לסרקומה בחולדות‪ ,‬כלומר הוא אונקוגן‪ .‬התברר ש‪ v-Ras -‬אינו‬
‫ייחודי לאותו וירוס‪ ,‬אלא שיש גן‪ ,‬שמתבטא בכל התאים‪ ,‬ונבדל מ‪ v-Ras -‬בחומצה אמינית אחת‪ .‬גן זה נקרא ‪ c-Ras .c-Ras‬הוא‬
‫פרוטו‪-‬אונקוגן ולכן‪ ,‬מוטציה בחומצה אמינית אחת תהפוך אותו מפרוטו‪-‬אונקוגן לאונקוגן‪.‬‬

‫שכיחות של ‪ Ras‬מוטנטי בגידולים סרטניים‪:‬‬

‫‪ Ras‬מתבטא בתאים באופן נורמלי וכשהוא מוטנטי ניתן לראות שכיחות גבוהה של אונקוגניות‪ .‬מטבלת השכיחויות ניתן ללמוד‪:‬‬
‫מדובר בסוגים שונים של סרטן‪ ,‬כלומר לא מדובר בסוג של תא או רקמה מסוימים‪ .‬באיברים שונים יש רצפטורים שונים‪ ,‬ובכל זאת‬
‫מוטציה ב‪ Ras -‬גורמת לפרוליפרציה מוגברת בסוגים שונים של איברים‪ .‬כלומר‪ ,‬נראה ש‪ Ras -‬אינו ספציפי לתא או לרצפטור‬
‫מסוים‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן להסיק ש‪ Ras -‬הוא חלבון שמשותף להרבה אם לא לכל התהליכים שמתרחשים בקסקאדת ה‪cell signaling -‬‬
‫לגדילה תאית החל מהרצפטור ועד לגרעין‪.‬‬

‫תזכורת‪ :‬ישנם חלבונים שמתפקדים כ"מתגים מולקולריים"‪ ,‬כמו משפחת החלבונים שקושרים ‪ .GTP‬יש להם קונפורמציה בלתי‬
‫פעילה כשהם קושרים ‪ GDP‬וקונפורמציה פעילה כשהם קושרים ‪ .GTP‬המעבר בין שתי הקונפורמציות מאפשר להן לעשות ‪on-off‬‬
‫לפעילות‪ .‬מי שגורם להם לשחלף ‪ GDP‬ב‪ GTP -‬ובכך לאקטב אותם הוא )‪ ,GEF (Guanine Exchange Factor‬ומי שגורם להם‬
‫לעבור אינאקטיבציה על ידי הידרוליזה של ‪ GTP‬הוא )‪.GAP (GTPase Activating Protein‬‬

‫‪The Ras pathway‬‬

‫חלבון ה‪ Ras -‬הוא חלבון מונומרי בעל משקל מולקולרי קטן‪ ,‬השייך למשפחת ה‪ .GTP-binding proteins -‬כשחלבון זה אקטיבי‪,‬‬
‫הוא מהווה את הקשר לפרוליפרציה ולגרעין‪ .‬כשהוא פעיל הפעילויות שלו קשורות בהתחלקות התא‪.‬‬

‫כמו שאר ה‪ GTP-binding proteins -‬גם ‪ Ras‬נמצא בלתי פעיל כשהוא קשור ב‪ .GDP -‬הוא נהיה פעיל כשהוא משחלף ‪ GDP‬ב‪-‬‬
‫‪( GTP‬לשים לב‪ :‬מדובר בשחלוף ולא בזרחון) בעזרת ‪ Ras .GEF‬יעבור אינאקטיבציה כאשר הוא יעשה הידרוליזה ל‪GTP -‬‬
‫בעזרת חלבון ה‪ GAP -‬שלו‪.‬‬

‫חלבון ה‪ Ras-GEF -‬נקרא ‪( SOS‬יש לזכור את שני השמות)‪ .‬חלבון ה‪ Ras-GAP -‬מתווך את ההידרוליזה של ‪ Ras-GTP‬ואת‬
‫האינאקטיבציה של ‪.Ras‬‬

‫בשנת ‪ 1984‬חוקרים מצאו‪ ,‬שאם מוסיפים לתא ‪ EGF‬מתקבל יותר ‪ Ras‬שקשור ל‪ .GTP -‬זו הייתה העדות הראשונה לקשר בין‬
‫‪ Ras‬לבין רצפטור ל‪( growth factor -‬כמו ה‪ .)EGFR -‬כלומר‪ ,‬רצפטור שקושר ליגנד גורם לחלבון ה‪ Ras -‬להיות אקטיבי‪ ,‬כי הוא‬
‫קושר יותר ‪ .GTP‬אם ‪ Ras‬למעשה עובר אקטיבציה‪ ,‬אזי יש קשר בין הרצפטור שקשור ללינגד‪ ,‬לבין ה‪ GEF -‬שמבצע אקטיבציה‬
‫ל‪ .Ras -‬כלומר האקטיבציה של ‪ Ras‬היא ‪.ligand-dependent‬‬

‫בציטופלזמה‪ :‬לחלבון ‪ Grb2‬יש ‪ 2‬אתרים של ‪ SH3‬ואתר אחד של ‪ .SH2‬החלבון )‪ Ras-GEF (SOS‬נמצא קשור לחלבון זה‪.‬‬
‫כזכור‪ SH3 ,‬נקשר לחלבונים שיש להם רצף עשיר בח‪.‬א פרולין‪ .‬במקביל‪ ,‬חלבון ה‪ Ras -‬קשור לממברנה ול‪( GDP -‬כלומר‪ ,‬הוא‬
‫בלתי פעיל)‪ .‬חלבון ה‪ Ras -‬הוא חלבון ממברנה פריפריאלי‪ .‬הוא לא חלבון אינטגרלי טרנס‪-‬ממברנלי‪ ,‬אך יחד עם זאת הוא לא‬
‫חלבון ציטוזולי‪ ,‬אלא הוא מעוגן לממברנה על ידי שייר ליפידי‪ .‬אחרי הסינתזה שלו הוא עובר מודיפיקציה פוסט‪-‬תרגומית שבה‬

‫‪69‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מוצמדת לו קבוצה ליפידית‪ ,‬המאפשרת לו להיקשר לממברנה‪ .‬האנזים שמבצע ל‪ Ras -‬את המודיפיקציה הליפידית נקרא‬
‫‪ .farnesytransferase‬כדי להיות פעיל ‪ Ras‬חייב להימצא בממברנה‪ ,‬לא מספיק שהוא קשור ל‪.GTP -‬‬

‫כל המתואר לעיל הוא מצב המנוחה‪ .‬בשלב הבא נקשר לרצפטור ליגנד‪ ,‬הרצפטור עובר דימריזציה ושיירי הטירוזין עוברים‬
‫פוספורילציה‪ .‬אתר ה‪ SH2 -‬של ‪ Grb2‬יקשר לפוספו‪-‬טירוזין ויביא איתו את ה‪ .Ras-GEF -‬כלומר‪ Ras-GEF ,‬משנה את מיקומו‬
‫ונהיה קרוב לחלבון ה‪ .Ras -‬קישור הלינגד והאקטיבציה של הרצפטור הובילו לקירוב של ‪ Ras-GEF‬ל‪ .Ras -‬ברגע ש‪Ras-GEF -‬‬
‫נמצא בקרבה ל‪ ,Ras -‬הוא ישפיע עליו כך שהאפיניות שלו ל‪ GDP -‬תרד והאפיניות ל‪ GTP -‬תעלה‪ .‬בכך מתקבלת אקטיבציה של‬
‫‪ Ras‬בעקבות קשירת ליגנד לרצפטור‪ Grb2 .‬הוא למעשה אדפטור‪.‬‬

‫מה קורה לאחר ש‪ Ras -‬עבר אקטיבציה? קסקאדה של קינאזות‪:‬‬

‫כש‪ Ras -‬קושר ‪ GTP‬הוא נהיה פעיל‪ ,‬נקשר לאנזים שנקרא ‪ Raf kinase‬ומאקטב אותו‪ .‬כלומר‪ ,‬חלבון המטרה של ‪ Ras‬הוא‬
‫קינאז‪ .‬הסובסטרט של ‪ Raf kinase‬פעיל הוא קינאז גם כן‪ ,‬הנקרא ‪ MAPKK .MAPKK‬מזורחן (פעיל) מזרחן ‪ MAPK‬שהוא‬
‫קינאז בעצמו‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר בקסקאדה של ‪ 3‬קינאזות‪ .‬הקינאזה הראשונה נמצאת תחת רגולציה של ‪ Ras‬ושל קשירת ליגנד‬
‫לרצפטור‪.‬‬

‫סוף הקסקאדה הוא ב‪ – MAPK -‬כשהוא עובר פוספורילציה ואקטיבציה‪ ,‬יש לו יכולת לתפקד כקינאז ולזרחן וכמו כן יש לו תכונה‬
‫נוספת מיוחדת – הוא עובר טרנסלוקציה לתוך הגרעין ומזרחן את הסובסטרטים שלו‪ ,‬שהם פקטורי שעתוק‪ ,‬ואז מתחילה הפעילות‬
‫בגרעין שקשורה למחזור התא‪.‬‬

‫הקסקאדה מתחילה כשמשתחרר ה"שסתום" העליון שמבקר אותה‪ .‬אם מסיבה כלשהי ‪ Ras‬נמצא במצב אקטיבי ללא תלות‬
‫בקישור של ליגנד לרצפטור‪ ,‬הקסקאדה בכל זאת תצא לפועל‪ .‬משום כך ניתן להבין את המסוכנות של ‪ .Ras‬ב‪ 90% -‬מהמקרים של‬
‫סרטן הריאה והלבלב יש מוטציה בחלבון ה‪ .Ras -‬קסקאדה זו נקראת ‪MAP kinase (Mitogen Activated Protein) cascade‬‬
‫ומשתתפים בה‪:‬‬

‫‪Raf = MAP kinase kinase kinase‬‬ ‫•‬

‫)‪Mek = MAP kinase kinase (MAPKK‬‬ ‫•‬
‫)‪Erk = MAP kinase (MAPK‬‬ ‫•‬

‫(צריך להכיר רק את השמות ‪ MAPKK ,Raf‬ו‪.)MAPK -‬‬

‫‪70‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כאמור‪ *Grb2 ,‬הוא חלבון אדפטור‪ .‬תפקידו להביא את ‪ Ras-GEF‬לקרבת חלבון ה‪ Ras -‬שמעוגן לממברנה‪ .‬ל‪ SOS -‬אין רצף‬
‫‪ SH2‬אך יש לו רצף עשיר בח‪.‬א פרולין‪ .‬לכן‪ Grb2 ,‬קושר אותו באמצעות ה‪ SH3 -‬ונקשר בעצמו לפוספו‪-‬טירוזין ברצפטור‬
‫באמצעות ‪.SH2‬‬

‫*‪Growth factor Receptor Binding protein 2‬‬

‫כאמור‪ ,‬לרצפטור נקשרים חלבונים רבים שיש להם ‪ ,SH2-domains‬ביניהם גם ‪ Grb2‬שנושא את ‪ .Ras-GEF‬למעשה‪ ,‬גם ‪Ras-‬‬
‫‪ GAP‬נקשר לרצפטור‪ .‬לאחר ש‪ Ras -‬עבר אקטיבציה‪ ,‬נרצה שגם יעבור אינאקטיבציה‪ .‬במצב תקין‪ Ras ,‬עובר אקטיבציה רק‬
‫בתגובה לסיגנל (קשירה של ליגנד) ומתקיים שיווי משקל דינאמי בין ‪ Ras‬אקטיבי ל‪ Ras -‬אינאקטיבי‪.‬‬

‫כיצד ניתן להפסיק את הסיגנל לאקטיבציה של ‪ Ras‬מהרצפטור? יש לבצע דה‪-‬זרחון לטירוזין (בעזרת פוספטאזה)‪ .‬בהיעדר פוספו‪-‬‬
‫טירוזין‪ ,‬ה‪ SH2 -‬יתנתק מהרצפטור וה‪ Ras-GEF -‬יתרחק מ‪.Ras -‬‬

‫הערה‪ :‬רוב הקינאזות בקסקאדה‪ ,‬כמו ‪ Raf‬ו‪ ,MAPKK -‬הן סרין‪-‬טריאונין‪-‬קינאזות‪ MAPK .‬הוא יוצא דופן‪ ,‬הוא גם סרין‪-‬טריאונין‬
‫קינאז וגם טירוזין‪-‬קינאז‪ .‬בגלל שבקסקאדה יש אנזימים שהם סרין‪-‬טריאונין‪-‬קינאזות‪ ,‬לא רק שיירים של טירוזין יעברו זרחון‪ ,‬אלא‬
‫יהיו גם חלבונים שיעברו זרחון על שיירים של סרין (לשים לב‪ ,‬יש לה נטייה לשאול דברים כאלה)‪.‬‬

‫‪ECM receptors‬‬

‫לא כל הרצפטורים שמסגנלים לחלוקת התא הם ‪ ,RTKs‬אלא יש משפחה גדולה של רצפטורים שפועלים בשיתוף עם טירוזין‪-‬‬
‫קינאז‪ ,‬כמו הרצפטורים של ה‪.ECM -‬‬

‫תאים שיכולים להתחלק ולחיות בלי ‪ ECM‬נקראים גרורות‪ .‬במצב תקין‪ ,‬תאים אחוזים בתוך רקמה‪ .‬האינטראקציה עם ה‪ECM -‬‬
‫הכרחית להישרדות ולפעילות של התאים‪ .‬לרצפטור של ה‪ ECM -‬אין טירוזין‪-‬קינאז משלו‪ ,‬אך הוא מגייס טירוזין‪-‬קינאז ציטוזולי‪,‬‬
‫כמו ‪ ,c-src‬ויחד הם מבצעים את אותה פעולה‪.‬‬

‫אחד מהרצפטורים של ה‪ ECM -‬הוא ‪ ,integrin‬שקושר חלבונים ששייכים למטריקס החוץ תאי‪ .‬הטירוזין‪-‬קינאז בדוגמא הוא ‪,src‬‬
‫שהוא טירוזין‪ -‬קינאז ציטוזולי‪ ,‬והוא זה שמזרחן את הרצפטור (במקום שהשכן בדימר יזרחן)‪ .‬תהליך זה נכון לכל הרצפטורים של ה‪-‬‬
‫‪ ECM‬שהם לא ‪ – RTKs‬הם יזורחנו על ידי טירוזין‪-‬קינאז ציטוזולי ומאותו רגע נראים ומתנהגים כמו ‪ RTK‬מזורחן‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הבקרה על חלוקה של תאים מגיעה משני כיוונים – סיגנלים בתוך התא שיודעים לעצור את החלוקה‪ ,‬למשל חלבוני ה‪check -‬‬
‫‪ points‬שיעצרו את חלוקת התא‪ ,‬ומצד שני חלבונים שנותנים באופן אקטיבי את ה‪ signaling -‬לגדילה‪ .‬שיווי המשקל בין העידוד‬
‫לעיכוב יקבע אם התא יתחלק או לא‪ .‬במידה ואחת מהזרועות תצא מאיזון‪ ,‬זה יתבטא בגידול‪ .‬כאשר התפקוד של ‪tumor‬‬
‫‪ suppressor‬נפגע יש ‪ .loss of function‬הפונקציה של ‪ tumor suppressor‬היא חיובית‪ ,‬הוא עוצר את הגדילה במקרים‬
‫סרטניים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במקרים של סרטן יש צורך במוטציה מסוג ‪ gain of function‬של גורמים שמעודדים גדילה‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬כאשר אחד מהתהליכים שמובילים ל‪ cell growth -‬מפסיק להיות נתון לבקרה של השלב הקודם לו‪ ,‬ונהיה פעיל באופן‬
‫קונסטיטוטיבי‪ ,‬במקום גדילה תקינה יתקבל סרטן‪ .‬כל אחד מהחלבונים שממלא תפקיד‪ ,‬בין אם הוא ‪ ,GF‬רצפטור‪ ,‬או מולקולה‬
‫‪ ,downstream‬הוא פרוטו‪ -‬אונקוגן‪ .‬אם משהו ישתבש בו‪ ,‬כך שהוא יהיה פעיל ללא תלות בסביבתו‪ ,‬הוא יהפוך להיות אונקוגן‬
‫שיגרום לסרטן‪.‬‬

‫הרצאה ‪ – 11‬שגשוג תאים (המשך) ואנדוציטוזה‬

‫כדי ששגשוג התאים יהיה מאוזן ומבוקר‪ ,‬התא מקבל מצד אחד סיגנלים עוצרי חלוקה (על ידי גנים שחלקם ‪)tumor suppressors‬‬
‫ומצד שני סיגנלים שמעוררים את הפרוליפרציה‪ .‬אם יש מצב של ‪ loss of function‬וה‪ tumor suppressor -‬אינו עוצר את‬
‫החלוקה‪ ,‬אין סיגנל איהיביטורי‪ ,‬מה שיכול להתבטא בחוסר בקרה על הפרוליפרציה‪ .‬אם יש מצב של ‪ gain of function‬באחד‬
‫מהגורמים שמעודדים פרוליפרציה אז גם במקרה זה הגדילה תהיה בלתי מבוקרת‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בהיעדר תלות בסיגנל חיצוני‪ ,‬אין‬
‫בקרה על תהליך החלוקה‪ .‬כדי שתתקיים גדילה נורמלית חייבת להיות תלות בסיגנל חיצוני שמורה לתאים להתחלק‪.‬‬

‫חלוקה תאית בלתי מבוקרת נקראת באופן כללי סרטן‪ ,‬תהליך הכרוך בפרוטו‪-‬אונקוגנים שהופכים להיות אונקוגנים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם יש‬
‫תא‪ ,‬שבמקום שיקבל את הסיגנל לחלוקה מהסביבה (מתאים אחרים‪/‬גורמים שנושאים אינפורמציה) הוא מייצר לעצמו את הסיגנל‪,‬‬
‫הוא הופך להיות בלתי תלוי בסביבה‪ ,‬הוא מייצר את ה‪ GF -‬וכמו כן יש לו רצפטור אליו‪ .‬מתקבל מעגל סגור שכל הזמן ממחזר את‬
‫עצמו‪ .‬זהו סיגנל אוטוקריני – תא מייצר מולקולה‪ ,‬שגם נקשרת לרצפטור שאותו תא מבטא ונוצרת לולאה סגורה של ‪.signaling‬‬
‫תא שמקיים ‪ signaling‬כזה הוא תא סרטני‪.‬‬

‫בסרטן במוח הנקרא גליובלסטומה ‪ Glioblastoma‬התאים רוכשים את היכולת לייצר פקטור שדומה ל‪ PDGF -‬אשר באופן תקין‬
‫מופרש מטסיות הדם ונותן אות חלוקה לפיברובלסטים‪ .‬המולקולה נקשרת לרצפטור של ‪ ,PDGF‬מה שגורם לחלוקה של תאים‬
‫באופן אוטוקריני‪ .‬זהו מצב שבו האונקוגן הוא הליגנד‪ .‬במקום שהוא ייווצר על ידי תא אחר‪ ,‬הוא נוצר על ידי התא שקולט אותו‬
‫בעצמו (תא המטרה)‪ .‬מתקיים ניתוק מהסביבה החיצונית כדי לקבל סיגנלים לחלוקה‪.‬‬

‫רצפטור הוא שחקן מרכזי בתהליך החלוקה של תאים‪ .‬כדי שהחלוקה תהיה מבוקרת‪ ,‬כאמור‪ ,‬פעילותו צריכה להיות תלויה בליגנד‬
‫שנקשר אליו‪ .‬היה והוא יפעל ללא תלות בליגנד‪ ,‬הרי שהוא כל הזמן יהיה פעיל‪ ,‬מה שהופך רצפטורים ל‪ GF -‬לפרוטו‪-‬אונקוגנים‪,‬‬
‫היות ויש להם את הפוטנציאל להפוך לאונקוגנים‪.‬‬

‫כיצד רצפטור פרוטו‪ -‬אונקוגני יכול להפוך להיות אונקוגן? ניקח לדוגמא את הרצפטור ל‪ EGF -‬הנקרא ‪ .EGFR‬הרצפטור ‪EGFR‬‬
‫יכול להפוך לאונקוגן בשלושה מנגנונים‪:‬‬

‫‪72‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫‪ .1‬ביטוי יתר של הרצפטור‪ .‬מדובר במצב שבו אין ברצפטור אף מוטציה אך הוא מבוטא ביתר‪ .‬רצפטור פעיל רק בעקבות קשירת‬
‫ליגנד‪ ,‬אז מדוע מספר רב של רצפטורים הופך להיות גורם אונקוגני? תיאורטית דימר הוא תמיד אקטיבי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬שיווי‬
‫המשקל בין דימר למונומר נוטה לכיוון הקונפורמציה המונומרית‪ ,‬אלא אם כן יש ליגנד שמייצב את הקונפורמציה הדימרית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אם יש ריכוז גדול מאוד של רצפטורים‪ ,‬זה משפיע על המערכת הדינאמית של שיווי המשקל בין הקונפורמציות‪ .‬כשיש‬
‫הרבה מאוד מונומרים‪ ,‬מתקבלת שכיחות גבוה ה יותר של דימרים‪ ,‬גם בהיעדר ליגנד (הרצפטור יכול ליצור דימר גם ללא ליגנד‬
‫אך הוא יתפרק במהרה)‪ .‬הליגנד אינו יוצר את האקטיבציה אלא מייצב את הדימריזציה‪ .‬בכל מקרה שבו נוצר דימר‪ ,‬הרצפטור‬
‫הוא אקטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬מוטציה ברצפטור שהופכת אותו לטירוזין‪-‬קינאז שפעיל באופן קונסטיטוטיבי‪ .‬באופן נורמלי‪ ,‬כדי שיתקבל דימר של ‪,EGFR‬‬
‫הוא צריך לקשור ליגנד‪ .‬יכולה להיות מוטצי ה ברצף של הרצפטור שמגדילה את האפיניות שלו למונומר‪ ,‬כך שהוא נדבק והופך‬
‫להיות דימר גם בהיעדר ליגנד‪ .‬דימריזציה יוצרת רצפטור פעיל גם בהיעדר ליגנד‪ .‬שני מונומרים הופכים להיות דימר בהיעדר‬
‫ליגנד‪.‬‬
‫‪ .3‬מוטציה שגורמת ל‪ signaling -‬ממושך‪ .‬תהליך האיתות התקין אינו אינסופי‪ .‬כפי שסיגנל מתחיל‪ ,‬חשוב שהוא גם יפסק‪ ,‬כדי‬
‫שהתא יוכל בכל רגע נתון לבחון האם יש צורך באיתות‪.‬‬

‫טרמינציה של הסיגנל ‪Signal termination‬‬

‫הדרך הטריוויאלית להפסיק איתות היא סילוק הליגנד מהרצפטור‪ .‬בפועל‪ ,‬בנוכחות של ליגנד האפיניות של הרצפטור לליגנד היא‬
‫מאוד גבוהה ולכן אין סיבה שהאיתות יפסק‪ .‬למעשה‪ ,‬כדי לעצור סיגנל יש לבצע אינאקטיבציה לרצפטור‪ ,‬כך שלמרות שקשור אליו‬
‫הליגנד הוא יפסיק להעביר אותות‪ .‬ה אינאקטיבציה צריכה להיות הפיכה באופן פוטנציאלי‪ ,‬כך שמצד אחד יפסק הסיגנל ומצד שני‬
‫ניתן יהיה לחדש אותו‪.‬‬

‫כזכור‪ ,‬קשירה של ליגנד לרצפטור מעלה את הריכוז של שליח שניוני כמו ‪ cAMP‬בתא‪ .‬העלייה בריכוז השליח השניוני היא זמנית‪.‬‬
‫הריכוז עולה וכמעט מיד יורד‪ ,‬מה שמדגים את הטרמינציה של הסיגנל‪ .‬הסיגנל מופסק במנגנון של ‪;receptor desensitization‬‬
‫הרצפטור עובר ממצב שבו הוא מגיב לליגנד למצב שבו הוא מפסיק להגיב אליו‪ ,‬למרות שהוא עדיין קשור אליו (לדוגמא‪ :‬דה‪-‬‬
‫סנסיטיזציה של רצפטורים לאודורנטים)‪.‬‬

‫דה‪-‬סנסיטיזציה של רצפטור נעשית במנגנון של זרחון הרצפטור‪ .‬זרחון הוא אחד מהמודיפיקציות השכיחות ביותר בביולוגיה‪ ,‬מכיוון‬
‫שיש לה יכולת לשנות מבנה של חלבון ולכן גם את הפעילות שלו ובו זמנית היא רוורסיבלית‪ .‬משפחת הקינאזות שמזרחנות את‬
‫הרצפטור נקראת )‪ .GPCR kinase (GRK‬רצפטורי ‪ GPCR‬שונים עוברים זרחון על ידי ‪ GRKs‬שונים‪ .‬זהו קינאז ספציפי‬
‫וסלקטיבי שמזרחן רצפטור ‪ GPCR‬רק כאשר קשור לרצפטור ליגנד‪ .‬כאשר הרצפטור מזורחן על ידי ‪ GRK‬הוא יודע לקשור חלבון‬
‫הנקרא ‪ .β-arrestin‬החלבון מפסיק את פעילותו של הרצפטור בכך שהוא לא מאפשר לו לקשור את ‪ .g-protein‬חשוב לזכור‬
‫שהרצפטור יכול לקשור את החלבון רק לאחר שעבר זרחון‪ .‬הרוורסיבליות של התהליך‪ :‬כאשר הרצפטור יעבור דה‪-‬זרחון‪ ,‬ה‪β- -‬‬
‫‪ arrestin‬יוסר והרצפטור יוכל לשוב לפעילות‪.‬‬

‫אם נרצה להבטיח שהאיתות יפסק דרוש מנגנון אי‪-‬רוורסיבלי על ידי סילוק הרצפטור מהממברנה (כי אין אפשרות לסלק את‬
‫הליגנד‪ ,‬בשל האפיניות הגבוהה של הליגנד לרצפטור)‪ .‬הרצפטור מסולק מהממברנה בתהליך של אנדוציטוזה‪.‬‬

‫חלבון ה‪ β-arrestin -‬לא רק מפריע ל‪ g-protein -‬להיקשר ולעשות ‪ ,signaling‬אלא הוא גם קושר אליו חלבונים אשר קשורים‬
‫לתהליך האנדוציטוזה‪ .‬כלומר‪ ,‬תהליך הדה‪-‬סנסיטיזציה יכול להיות תהליך רוורסיבלי על ידי דה‪-‬זרחון של הרצפטור או שהוא יכול‬
‫להיות תהליך אי‪ -‬רוורסיבלי על ידי קשירה של חלבונים אשר מכוונים לאנדוציטוזה של הרצפטור‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬רק רצפטור אשר קשור לליגנד עובר זרחון‪ ,‬כדי שלא ייווצר מצב שבו הרצפטור יזורחן ויעבור דה‪-‬סנסיטיזציה לפני שהוא‬
‫קשר ליגנד וביצע ‪ .signaling‬במצבי מחלה מסוימים יש זרחון של הרצפטור לפני קשירה של ליגנד על ידי קינאזות אחרות שאינן‬
‫‪ ,GRKs‬מה שמוביל לקשירה של ‪ ,β-arrestin‬ואז למרות שהליגנד נקשר לרצפטור‪ ,‬הוא לא מגיב ולא מבצע ‪ .signaling‬תופעה זו‬
‫נקראת סבילות ‪ .resistance‬סבילות להורמונים יכולה להיות בעקבות זרחון של רצפטור טרם זמנו‪.‬‬

‫במקרה של ‪ ,RTK‬הרצפטור הוא טירוזין‪-‬קינאז‪ ,‬אשר מזרחן ומזורחן על שיירי טירוזין‪ .‬כפונקציה של זמן‪ ,‬הרצפטור הופך להיות‬
‫מזורחן גם על שיירי סרין‪ .‬הרצפטור הוא טירוזין‪-‬קינאז ולכן הוא לא מזרחן את עצמו על שיירי סרין אלא על ידי קינאזות אחרות שהן‬
‫סרין‪-‬טריאונין‪-‬קינאז‪ .‬הזרחון על שיירי סרין מפסיק את הפעילות של הרצפטור כטירוזין‪-‬קינאז‪ .‬האינאקטיבציה של הרצפטור היא על‬
‫ידי זרחון על שייר סרין‪ ,‬שמעכב את הפעילות האנזימטית שלו‪ .‬גם כאן‪ ,‬דה‪-‬פוספורילציה תחזיר לרצפטור את הפעילות‬
‫(אינאקטיבציה רוורסיבלית)‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫הרצפטור לאינסולין הוא רצפטור מטאבולי (שמווסת את רמות הגלוקוז) וגם רצפטור שמסגנל לגדילה‪ .‬הוא שייך למשפחת ה‪-‬‬
‫‪ .RTKs‬אם הרצפטור לאינסולין עובר זרחון על שייר סרין הוא יהפוך להיות בלתי פעיל ולמעשה יהיה ‪ .insulin-resistant‬אחת‬
‫הסיבות לסבילות לאינסולין היא השמנת יתר ‪ . obesity‬במצב זה תאי שומן מפרישים חומר‪ ,‬אשר מפעיל קינאז שיודע לזרחן את‬
‫הרצפטור לאינסולין על שייר סרין ולמעשה להשרות את האינאקטיבציה של הרצפטור‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬התהליך שמפסיק את הסיגנל באופן בלתי הפיך הוא תהליך האנדוציטוזה‪.‬‬

‫אנדוציטוזה‬

‫אנדוציטוזה היא –‬

‫אמצעי להחדרת מטבוליטים נחוצים שאינם יכולים לחצות ממברנת התא‬ ‫•‬
‫אמצעי הגנה‪ ,‬מאפשר לתאים להגן על עצמם מפני גורמים חיצוניים כמו חיידקים‬ ‫•‬
‫חשובה להומיאוסטזיס של תאים‬ ‫•‬
‫מנגנון שמפסיק את התגובתיות להורמונים ול‪growth factors -‬‬ ‫•‬

‫‪ -Transcytosis‬תהליך ספציפי של אנדוציטוזה בתאים פולריים כמו תאי אפיתל‪ ,‬בהם צד אחד של הממברנה שונה מצד אחר‬
‫שלה (כמו תאים במערכת העיכול שבצד אחד פונים ל‪ lumen -‬ובצד שני למערכת הדם)‪ .‬מנגנון זה מאפשר להעביר חומר מה‪-‬‬
‫‪ lumen‬למשל לתאים אחרים‪ ,‬כמו בתהליך הספיגה של המעיים‪.‬‬

‫כלל התהליכים הנ"ל הכרחיים לתקינות התא‪ .‬וירוסים וטוקסינים למדו לנצל תהליך זה כדי לחדור לתוך התא‪ .‬לכן‪ ,‬לאנדוציטוזה יש‬
‫גם פן פתולוגי‪ .‬נדגיש שאנדוציטוזה הוא תהליך שמתחלק לתת‪-‬סוגים בעלי עקרונות דומים; בכולם מעורבת הממברנה הפלזמטית‪,‬‬
‫שתיצור חלקיק שיכנס לתוך התא‪ .‬ישנן וריאציות בגודל החלקיק ובאופן ההכנסה שלו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תהליך שבו הממברנה נסגרת על‬
‫עצמה ובכך שומרת על גודלה כחלק מההומיאוסטזיס‪ .‬תהליך של בליעת חיידקים נקרא פאגוציטוזה‪.‬‬

‫‪Receptor mediated endocytosis‬‬

‫אנדוציטוזה במנגנון מבוקר אשר מעורב בו רצפטור‪ .‬תהליך זה משרת שתי מטרות‪:‬‬

‫הכנסה של מטבוליטים חיוניים‪ .‬בתהליך זה מעורב רצפטור שמזהה באופן ספציפי את המטבוליט שהתא זקוק לו‪.‬‬ ‫•‬
‫מודולציה של איתות ותגובה תאית‪.‬‬ ‫•‬

‫טוקסינים למדו לנצל תהליך זה; ‪ -Cholera toxin‬מחלה שהמנגנון המולקולרי שלה הוא שיבוש של ‪ .Gs‬כדי לבצע את פעילותו‬
‫הטוקסין צריך להיכנס לתוך התא‪ .‬הוא עושה זאת בעזרת תת‪-‬יחידה שנקשרת לסוכרים שנמצאים על גבי התא‪ .‬התא טועה לחשוב‬
‫שמדובר בליגנד שנקשר לרצפטור‪ ,‬מבצע ‪ receptor mediated endocytosis‬ומכניס את כל הטוקסין‪.‬‬

‫גילוי של הרצפטור ל‪ – LDL -‬רצפטור שפועל במנגנון של ‪ :receptor mediated endocytosis‬ב‪ 1938 -‬נחקרה מחלה‬
‫שהתאפיינה בריכוז גבוה של כולסטרול בדם‪ .‬למחלה יש אלמנט גנטי ולכן היא נקראת )‪.familial hypercholesterolemia (FH‬‬
‫כולסטרול הוא מרכיב חשוב בממברנה הפלזמטית‪ ,‬הוא מיוצר בכבד ונצרך במזון‪ .‬כולסטרול נע בזרם הדם באמצעות‬
‫ליפופרוטאינים‪ ,‬שנבדלים לסוגים שונים על פי הצפיפות שלהם‪ .‬החלקיק העיקרי שנושא כולסטרול לתאים הוא ה‪ .LDL -‬בהמשך‬
‫נחקר מה גורם ל‪ LDL -‬אצל חולי ‪ FH‬להצטבר בדם ולא לחדור לתאים‪ .‬הצליחו ליצור תרביות תאים ולמדוד במעבדה רמות של‬
‫‪ LDL‬בתאים נורמליים ובתאים חולים‪ .‬הגיעו למסקנה שבתאים בריאים יש רצפטור על גבי הממברנה שקושר את ה‪ LDL -‬ומכניס‬
‫אותו לתא בעוד בתאים חולים אין את היכולת לקשור את ה‪.LDL -‬‬

‫כיום ידוע‪ ,‬שה מנגנון שמשמש לטרנספורט של מולקולות וקשירתן באופן ספציפי לרצפטור‪ ,‬דומה למנגנון של ליגנד ורצפטור ולכן‬
‫המנגנון דומה למצב של ‪.signaling-receptors‬‬

‫כאמור‪ ,‬ליגנד נקשר לרצפטור באפיניות גבוהה ולכן לא ניתן להפריד ביניהם‪ .‬לכן‪ ,‬הכנסה של רצפטור לתוך התא מלווה בהכנסה‬
‫של הליגנד בעודם מחוברים‪ .‬הממברנה נצבטת כלפי פנים ומתקבלת וזיקולה שמקורה בממברנה הפלזמטית‪ .‬לאחר ההכנסה של‬
‫הרצפטור לוזיקולה החלק הציטוזולי שלו ממשיך לפנות לציטוזול‪ ,‬בעוד החלק החוץ תאי שלו פונה אל תוך הוזיקולה‪ .‬תהליך יצירת‬
‫הוזיקולה מתוך הממברנה נקרא הנצה ‪.budding‬‬

‫כפי שלמדנו על טרנספורט של וזיקולות מה‪ ER -‬לגולג'י‪ ,‬שלב המפתח ביצירת הוזיקולה הוא יצירת המעטפת )‪ ,(coat‬המאפשרת‪:‬‬
‫‪74‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫את הכוח המכאני למשיכת הממברנה ליצירת וזיקולה‬ ‫•‬

‫לרכז את המטען שרוצים להוביל‬ ‫•‬

‫הנצה מהממברנה הפלזמטית מערבת חלבון הנקרא ‪ . clathrin‬זהו חלבון המעטפת אשר מסייע להנצה מהממברנה הפלזמטית‪,‬‬
‫שהוא השלב הראשון בתהליך האנוציטוזה‪ .‬לקלטרין יש נטייה ספונטנית להתחבר ליחידות נוספות של קלטרין וליצור גביש‪.‬‬
‫מולקולה זו מורכבת מ‪ 3-‬תת‪-‬יחידות כבדות ו‪ 3-‬תת‪-‬יחידות קלות בעלות צורת רגליים (נקראת גם ‪ .)triskelion‬גבישים רבים של‬
‫קלטרין משפיעים על העקמומיות של הממברנה‪ ,‬יוצרים מתח פנים ומביאים ל‪ bud -‬שלה לתוך התא‪.‬‬

‫קלטרין הוא חלבון ציטוזולי שקיים בתא בריכוז נמוך (לכן הוא לא מבצע ‪ self-assembly‬בתדירות גבוהה)‪ .‬נרצה לגייס את‬
‫הקלטרין למיקום מסוים בממברנה‪ ,‬כך שהריכוז המקומי שלו יעלה והוא יצור את ה‪.coat -‬‬

‫כאמור‪ ,‬המעטפת יוצרת לחץ מכאני על הממברנה וכמו כן דואגת לרכז את הרצפטורים שצריכים לעבור אנדוציטוזה‪ .‬בין הרצפטור‬
‫לקלטרין ישנו גורם מתווך‪ ,‬לא נוצר ביניהם קשר ישיר‪ .‬הגורם המתווך הוא ‪ adaptor complex‬הנקרא ‪ ,AP2‬אשר מורכב מ‪4-‬‬
‫יחידות של ‪ AP2 complex .adaptin‬יודע לקשור מצד אחד קלטרין ומצד שני את הרצפטור שצריך לעבור אנדוציטוזה‪ .‬ה‪AP2 -‬‬
‫נקשר לרצף בחלק הציטוזולי של הרצפטור הנקרא ‪ .endocytosis signal‬רק לרצפטור שחושף רצף של ‪endocytosis signal‬‬
‫יקשר ‪ ,AP2‬מה שיוביל לקשירה של קלטרין‪.‬‬

‫נבדיל בין שני סוגים של רצפטורים שיכולים לעבור אנדוציטוזה‪:‬‬

‫רצפטור ל‪ ,LDL -‬תפקידו להכניס ‪ LDL‬לתא‬ ‫•‬

‫רצפטור ל‪ ,EGF -‬תפקידו לבצע ‪signaling‬‬ ‫•‬

‫במקרה של הרצפטור ל‪ ,EGF -‬חשוב לא לסלק אותו מהממברנה לפני שהוא ביצע איתות ולכן סילוק שלו יתבצע רק לאחר שקשר‬
‫ליגנד ועבר זרחון על שייר סרין‪ .‬לאחר מכן יש שתי אפשרויות – חידוש האיתות על ידי דה‪-‬פוספורילציה או סילוק של הרצפטור‬
‫מהממברנה‪ .‬כדי שיסולק מהממברנה‪ ,‬הרצפטור צריך לחשוף ‪ ,endocytosis signal‬שאליו יקשר ‪ .AP2‬במקרה של הרצפטור ל‪-‬‬
‫‪ ,LDL‬תפקידו היחיד הוא להוביל ‪ LDL‬ממקום אחד לשני ולא לווסת איתות‪ .‬הרצפטור ל‪ LDL -‬יכול לעבור אנדוציטוזה גם בהיעדר‬
‫ליגנד‪ ,‬כלומר ה‪ endocytosis signal -‬שלו תמיד חשוף‪ .‬הפתרון לתהליך בלתי חסכוני זה הוא החזרה של הרצפטור ל‪ LDL -‬אל‬
‫פני הממברנה לאחר שעבר אנדוציטוזה‪.‬‬

‫‪ – Generation of coated vesicles‬הגורם אשר מנתק את הוזיקולה מהממברנה הוא חלבון הנקרא ‪ Dynamin .dynamin‬הוא‬
‫‪ GTPase‬אשר צובט את החלקיק ומנתק אותו מתוך הממברנה‪.‬‬

‫השלב הבא הוא ‪ un-coating‬של הוזיקולה‪ .‬כדי שהתא יוכל לנצל את תכולת הוזיקולה‪ ,‬היא צריכה לעבור איחוי עם אורגנלות‬
‫שונות‪ .‬תהליך האיחוי לא יכול להתרחש כל עוד הוזיקולה לא מתפרקת מה‪ coat -‬שלה‪ .‬ה‪ un-coating -‬נעשה בשיתוף פעולה של‬
‫שני חלבונים‪ ,‬שאחד מהם שייך למשפחת חלבוני ה‪ .chaperones -‬זהו חלבון ‪ ATPase‬שעובד בשיתוף עם קופקטור הנקרא‬
‫‪.auxilin‬‬

‫כאמור‪ ,‬שלב ה‪ un-coating -‬הוא הכרחי על מנת שהתא יוכל לנצל את המטבוליטים שעברו אנדוציטוזה (כמו ‪ )LDL‬ולווסת את‬
‫האיתות התאי (במקרה של ‪.)EGFR‬‬

‫‪75‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫האורגנלה הראשונה שאיתה הוזיקולה שעברה ‪ un-coating‬תעבור איחוי נקראת ‪ .early endosome‬שלב האיחוי ביניהם אורך‬
‫כדקה אחת‪ .‬בממברנה של האנדוזום הראשוני יש אנזים שפועל כמשאבת פרוטונים (היא צורכת ‪ ATP‬כדי לשאוב פרוטונים‬
‫מהציטוזול אל ה‪ lumen -‬של האנדוזום) ולכן ה‪ pH -‬בתוך האנדוזום הוא חומצי‪ .‬השינוי ב‪ pH -‬הוא הגורם היחיד שמאפשר‬
‫להתגבר על האפיניות הגבוהה בין הרצפטור לליגנד ולהפריד ביניהם‪.‬‬

‫ברצפטור ל‪ LDL -‬יש שני אזורים חשובים; אזור חוץ תאי המהווה אתר קישור ל‪ ,LDL -‬ואזור תוך תאי המכיל את הרצף‬
‫‪ . endocytosis signal‬שני אתרים אלו הכרחיים לפונקציה של הרצפטור‪ .‬שתי מוטציות אפשריות ברצפטור אצל חולי ‪ FH‬הן‪:‬‬

‫מוטציה באתר הקישור כך שהרצפטור לא יקשור ‪LDL‬‬ ‫•‬

‫מוטציה ב‪ endocytosis signal -‬שלא תאפשר את ההכנסה של הרצפטור באנדוציטוזה (גם אם נקשר אליו ‪)LDL‬‬ ‫•‬

‫האזור החוץ תאי הקושר את ה‪ LDL -‬מכיל צבר של חומצות אמינו שליליות (חומצה גלוטמית‪ ,‬חומצה אספרטית)‪ .‬חומצות האמינו‬
‫נמצאות במצבן הטעון שלילית ב‪ pH -‬נייטרלי וגבוה‪ .‬ב‪ pH -‬נמוך יקשרו אליהן פרוטונים והן לא יהיו פנויות לקשור ‪ .LDL‬זוהי דוגמא‬
‫לדרך שבה ה‪ pH -‬משפיע על האפיניות של הליגנד לרצפטור; כאשר הרצפטור נמצא בממברנת התא ופונה כלפי חוץ ל‪ pH -‬של‬
‫‪ ,7.4-7.6‬חומצות האמינו הן ברובן שליליות וה‪ LDL -‬נקשר אליהן באפיניות גבוהה‪ .‬כשהרצפטור פונה לתוך ה‪ lumen -‬של ה‪-‬‬
‫‪ ,early endosome‬שם ה‪ pH -‬נמוך‪ ,‬יש נפילה באפיניות של הרצפטור ל‪ LDL -‬ומתאפשרת ההפרדה ביניהם‪.‬‬

‫הוזיקולה המכילה את ה‪ LDL -‬עוברת תהליך של איחוי עם הליזוזום‪ ,‬שם הוא יעבור פירוק על מנת שהתא יוכל לנצל את‬
‫הכולסטרול‪ .‬המעבר מה‪ early endosome -‬לליזוזום אינו ישיר; תחנת הביניים נקראת ‪ .late endosome‬לעומת ה‪,LDL -‬‬
‫הרצפטור ל‪ LDL -‬אינו עובר פירוק אלא חוזר לממברנה במעין תהליך של אקסוציטוזה באמצעות ‪.recycling endosome‬‬
‫הרצפטור ממוחזר כך שיוכל לתפקד במחזורים נוספים של הכנסת ‪ LDL‬לתא‪.‬‬

‫מנגנון האנדוציטוזה של הרצפטור ל‪ LDL -‬נכון גם לרצפטור שמתפקד ב‪ .signaling -‬משתמשים במנגנון זה כדי להפסיק את‬
‫הסיגנל‪ .‬לאחר שרצפטור כמו ‪ EGFR‬עבר אנדוציטוזה‪ ,‬עומדות בפניו שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ -Receptor sequestration‬חזרה לפני הממברנה ללא הליגנד‪ ,‬כמו הרצפטור ל‪ .LDL -‬אפשרות זו פחות מועדפת במקרה‬ ‫•‬
‫של רצפטור ל‪( signaling -‬לא נרצה שהוא ישוב לאותת במידה ונותר בסביבה ליגנד)‪.‬‬
‫‪ -Receptor down regulation‬פירוק של הרצפטור בליזוזום‪ .‬האתגר באפשרות זו הוא שה‪ early endosome -‬מכיל הן‬ ‫•‬
‫רצפטור ל‪ LDL -‬והן רצפטור ל‪ ,EGF -‬כלומר הן רצפטור שמיועד למחזור והן רצפטור שמיועד לפירוק והתא צריך להבחין‬
‫ביניהם‪ .‬הגורם שמסמן את הרצפטור המיועד לפירוק בליזוזום הוא חלבון ה‪( ubiquitin -‬שמסמן גם חלבונים שמיועדים‬
‫לפירוק בפרוטאוזום)‪ .‬מולקולת ה‪ ubiquitin -‬מולבשת אך ורק על רצפטורי ‪.RTK‬‬

‫בעיה‪ :‬החלק הציטוזולי של הרצפטור לא יכול לעבור פירוק היות וגם כשהוא נמצא בממברנת הוזיקולה ובהמשך בממברנת ה‪-‬‬
‫‪ ,early endosome‬הוא פונה אל הציטוזול‪ .‬מי שפותר את הבעיה הוא תחנת הביניים בין ה‪ early endosome -‬לליזוזום‪ ,‬ה‪late -‬‬
‫‪ , endosome‬שיש לו יכולת לבצע אינבגינציה של הרצפטור‪ ,‬לצבוט את הממברנה שלו כלפי פנים‪ .3‬לכן‪ ,‬שם אחר של ה‪late -‬‬
‫‪ endosome‬הוא )‪ multi-vesicular bodies (MVBs‬מכיוון שהוא מכיל וזיקולות רבות‪ .‬כעת‪ ,‬כל החלקים של הרצפטורים‬
‫נמצאים ב‪ lumen -‬ויכולים לעבור פירוק בליזוזום‪.‬‬

‫בתחילת השיעור הזכרנו ‪ 3‬מוטציות שיכולות להפוך רצפטור שמעורב באיתות לאונקוגן‪:‬‬

‫ביטוי יתר‬ ‫•‬

‫‪ 3‬חלבונים הנקראים ‪ ESCRT 0,1,2,3‬מתיישבים על הממברנה של ה‪ late endosome -‬ומבצעים את ההנצה פנימה‪ ,‬נסגרים‬
‫ויוצרים את הויזקולה שכולאת בתוכה את הרצפטור‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫מוטציה ברצפטור שגורמת לפעילות קונסטיטוטיבית כטירוזין‪-‬קינאז (כדימר פעיל)‬ ‫•‬

‫מוטציה ברצפטור שגורמת לאיתות ממושך‬ ‫•‬

‫מה יכול לגרום לאיתות ממושך?‬

‫הרצפטור לא יעבור אנדוציטוזה‬ ‫•‬

‫הרצפטור לא יעבור יוביקוויטינציה ולכן יעבור מחזור (ויחזור לממברנה) במקום פירוק‬ ‫•‬

‫כזכור‪ ,‬דימר פעיל של טירוזין‪-‬קינאז קושר אליו חלבונים שיש להם דומיין ‪ .SH2‬לחלבון הנקרא ‪ Cbl‬יש דומיין ‪ SH2‬והוא נקשר‬
‫לחלק הציטוזולי של הרצפטור המזורחן ל‪ EGF -‬בעמדה ספציפית (‪ .)1045‬ישנם שני סוגים של חלבונים המכילים דומיין ‪– SH2‬‬
‫אנזימים ואדפטורים‪ .‬החלבון ‪ Cbl‬הוא אנזים מסוג ‪ ,E3 ligase‬כלומר הוא זה שמבצע את היוביקוויטינציה ל‪.EGRF -‬‬
‫היוביקוויטינציה חשובה לפירוק של הרצפטור בליזוזום‪ .‬מוטציה בעמדה הספציפית אליה נקשר החלבון ‪ Cbl‬תפריע לפירוק של‬
‫הרצפטור ותוביל לאיתות ממושך‪ .‬בסוגים מסוימים של סרטן קיימת מוטציה שבה הטירוזין בעמדה הספציפית אליה נקשר ‪Cbl‬‬
‫הופך לפניל‪-‬אלנין‪ .‬פניל‪-‬אלנין היא חומצה אמינית ארומטית שדומה לטירוזין ולכן בעקבות החילוף אין שיבוש במבנה או בתפקוד‬
‫הרצפטור‪ .‬ההבדל היחיד ביניהן הוא שלטירוזין יש קבוצת ‪ OH‬שיכולה לעבור זרחון ולפניל‪-‬אלנין אין‪.‬‬

‫הרצפטור ל‪ EGF -‬שייך למשפחת חלבונים שמסונתזים מגנים הנקראים )‪ .HER (Human EGF receptor‬הם נבדלים אחד‬
‫מהשני בליגנדים שלהם‪ .‬שם אחר לרצפטור ל‪ EGF -‬הוא ‪ .HER1‬חבר נוסף במשפחה הוא ‪( HER2‬נקרא גם ‪ )ErbB2‬שעד היום‬
‫לא זוהה הליגנד שלו‪ .‬לרצפטור זה יש יכולת ליצור הומו‪ -‬דימר פעיל בהיעדר ליגנד‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לו יכולת ליצור הטרו‪-‬דימר פעיל עם‬
‫‪ .EGFR‬כשהטרו‪-‬דימר זה נוצר‪ ,‬גם ה‪ EGFR -‬מאבד את התלות בליגנד ונהיה קינאז פעיל‪ .‬לעומת ה‪ ,EGFR -‬שקיימת לגביו דרך‬
‫לגרום לטרמינציה של האיתות שהוא משרה‪ ,‬ההומו‪-‬דימר של ‪ HER2‬וההטרו‪-‬דימר של ‪ HER2-EGFR‬כמעט ולא עוברים‬
‫אנדוציטוזה‪ .‬כשהם כן עוברים אנדוציטוזה הם עוברים מחזור וחוזרים לפני הממברנה‪ .‬הביטוי של רצפטור זה בתאים בריאים הוא‬
‫מאוד נמוך ולכן הסיכוי שהוא יפגוש מונומר כמותו ויצור דימר הוא אפסי‪ .‬מצבים בהם הרצפטור מבוטא בעודף הם בעייתיים‪ ,‬כי אז‬
‫גדל הסיכוי שלו לפגוש עוד מונומר כמותו או לפגוש ‪ .EGFR‬ב‪ 20-25% -‬ממקרי סרטן השד יש ביטוי יתר של הגן ל‪ HER2-‬ולכן‬
‫עליה גדולה בביטוי שלו‪.‬‬

‫ההתמודדות עם מצב זה היא על ידי "דחיפה" של הרצפטור לאנדוציטוזה על ידי הלבשה של נוגדן‪ .‬הרצפטור מזוהה על ידי‬
‫המערכת ככזה שקשר ליגנד והוא עובר אנדוציטוזה ו‪ .down regulation -‬הנוגדן במקרים של סרטן השד הוא מולקולה ביולוגית‬
‫הנקראת ‪.Herceptin‬‬

‫הרצאה ‪ 12‬א' – אונקוגנים וסרטן‬

‫עד היום לא ידוע מי הליגנד של הרצפטור ‪ HER2‬שבאופן תקין מתבטא בצורה מועטה בתאים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא עובר‬
‫אמפליפיקציה בסוגים מסוימים של סרטן‪ ,‬לדוגמא ב‪ 20-25%-‬מהמקרים של סרטן השד יש ביטוי יתר של הרצפטור ‪ .HER2‬ככל‬
‫שהביטוי של הרצפטור יותר גבוה‪ ,‬הפרוגנוזה יותר גרועה‪.‬‬

‫הרצפטור יודע ליצור הומו‪-‬דימר )‪ (ErbB2-ErbB2‬ולהפוך לקינאז פעיל גם בהיעדר ליגנד‪ .‬פעולה זו נמנעת באופן נורמלי רק בגלל‬
‫הריכוז הנמוך שלו בתאים‪ .‬הבעיה מתפתחת כאשר יש ביטוי יתר של הרצפטור‪ ,‬אז גדל הסיכוי שהרצפטור ימצא מונומר אחר‬
‫ויעבור דימריזציה‪ .‬מעבר לכך שהוא יוצר הומו‪-‬דימר‪ ,‬הוא גם עושה הטרו‪-‬דימר עם הרצפטור ל‪ .(EGFR-ErbB2) EGF -‬במצב זה‪,‬‬
‫ההטרו‪-‬דימר נהיה פעיל גם בהיעדר ‪ EGF‬בסביבה‪ .‬לכן‪ ,‬בריכוז גבוה ‪ HER2‬הוא אונקוגן ובריכוז נמוך הוא פרוטו‪-‬אונקוגן‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬ההומו‪-‬דימר וההטרו‪-‬דימר של ‪ HER2‬לא עוברים ‪ down regulation‬ופירוק‪ .‬לשם כך פותח נוגדן שיש לו יכולת לעבור‬
‫דיפוזיה מזרם הדם ולהתחבר לחלק החיצוני (הפונה אל הנוזל החוץ תאי) של הרצפטור ‪ .HER2‬כאשר הנוגדן נקשר לרצפטור‬
‫נוצרים יחסים דמויי ליגנד‪ -‬רצפטור‪ ,‬מה שדוחף את הרצפטור לאנדוציטוזה (נוגדנים מגבירים אנדוציטוזה כשהם נקשרים‬
‫לרצפטורים)‪ .‬הרצפטור עובר יוביקוויטינציה ו‪ , down regulation -‬מה שמפחית את מספר הרצפטורים על פני התא ולכן מפחית‬
‫את הסיכוי לדימריזציה‪.‬‬

‫‪ Herceptin‬היא תרופה (נוגדן) שמכוונת באופן ספציפי כנגד האונקוגן שמתבטא בתא הסרטני‪.‬‬

‫יש חשיבות רבה לזיהוי אונקוגן כשיטה לריפוי‪ .‬בעבר‪ ,‬הדרך העיקרית לטפל בתאים סרטניים התבססה על התכונה שלהם‬
‫להתחלק ביתר‪ .‬כל התרופות היו מכוונות כלפי תאים שנמצאים בחלוקה‪ .‬תרופות רבות כוונו לפגוע בסינתזה של דנ"א‪ ,‬לפגיעה‬
‫במערכת המיקרוטובולין וכן הלאה‪ .‬הבעייתיות היא בכך‪ ,‬שת רופה שמכוונת אל תאים מתחלקים‪ ,‬עלולה לפגוע גם בתאי גזע שהם‬
‫תאים שמתחלקים‪ .‬אחת הבעיות של כימותרפיה היא העובדה שהיא גורמת לתופעות לוואי רבות‪ ,‬שנובעות ממנגנון הפעולה של‬
‫התרופות‪ .‬כל התאים שתלויים בתאי גזע‪ ,‬בין אם תאים בשיער‪ ,‬ברירית המעי‪ ,‬במערכת הדם וכן הלאה‪ ,‬נפגעים ברגע שיש שימוש‬
‫בתרופות שמכוונות לתאים מתחלקים‪ .‬הקונספט של להחליף את הכימותרפיה הלא ספציפית שמכוונת לתאים מתחלקים בתרופה‬
‫ספציפית שמכוונת לאונקוגן הוא פתרון טוב‪ ,‬שפוגע רק בתאים שמבטאים את האונקוגן ולא פוגע בתאים בריאים‪.‬‬

‫‪77‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫בעבר‪ ,‬כשהיו לוקחים ביופסיה‪ ,‬היו בוחנים אותה בצביעה היסטולוגית (בודקים כל מיני מרקרים לחלוקה‪ ,‬מרקרים שמסמנים את‬
‫סוג התא‪ ,‬האם התא בחלוקה‪ ,‬האם הוא ממויין)‪ .‬כיום הביופסיה נלקחת לבדיקה גנטית כדי לבדוק נוכחות של אונקוגנים מוכרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כיום ניתן לבצע ריצוף מלא של גידול סרטני‪.‬‬

‫ישנם שני סוגים של אונקוגנים שמשותפת להם פעילות של טירוזין‪-‬קינאז‪ :‬רצפטורים שהם קינאזות (כמו ‪ )EGFR‬וקינאזות‬
‫ציטוזוליות (כמו ‪.)src‬‬

‫החוקר הישראלי אלכס לויצקי הגה את הרעיון שצריך לפתח מולקולות מעכבות של טירוזין‪-‬קינאזות בתור תרופות אנטי‪-‬סרטניות‪.‬‬

‫החוקרת ג'נט ראולי מצאה שהסיבה למצב סרטני מסוג לוקמיה )‪ (CML‬היא טרנסלוקציה של כרומוזומים‪ .‬הכרומוזומים ‪ 9‬ו‪22-‬‬
‫יוצרים במחלה זו קומבינציה בלתי רצויה והכרומוזום הרקומביננטי נקרא ‪ .Philadelphia chromosome‬גן בכרומוזום ‪9‬‬
‫שמקודד לחלבון הנקרא ‪ c-abl‬מתחבר עם גן בכרומוזום ‪ 22‬שמקודד לחלבון הנקרא ‪ .bcr‬במקום לקבל את החלבונים התקינים‬
‫מתקבל שילוב של החלבונים שנקרא ‪.bcr-abl‬‬

‫החלבון ‪ c-abl‬הוא טירוזין‪-‬קינאז ציטוזולי ממשפחת ה‪ .src -‬לחלבון יש תפקיד חשוב ברגולציה של המטופואזיס של תאי דם‬
‫(דיפרנציאציה ומטורציה = התמיינות והבשלה)‪ .‬החלבון ‪ c-abl‬מכיל אזורי ‪ SH1, SH2‬ואפילו ‪ .SH3‬בתוצר הטרנסלוקציה ‪(bcr-‬‬
‫)‪ abl‬עדיין יש דומיין ‪ ,SH1‬כלומר הוא עדיין טירוזין‪-‬קינאז‪ ,‬אבל אין לו ‪ SH2‬ו‪ SH3 -‬ולכן אין אתרי רגולציה על הקינאז‪ SH2 .‬הוא‬
‫חלק רגולטורי ששולט על החלק הקטליטי‪ .‬כאשר החלק הרגולטורי הוסר והחלק הקטליטי נותר‪ ,‬נוצר קינאז שפועל בצורה בלתי‬
‫מבוקרת‪ ,‬מה שהפך אותו מפרוטו‪-‬אונקוגן לאונקוגן‪.‬‬

‫פריצת הדרך הייתה כשחוקרים החליטו להתרכז באתר ברצפטור שקושר ‪ .ATP‬טירוזין‪-‬קינאז חייב לקשור ‪ ATP‬על מנת שיוכל‬
‫לזרחן סובסטרטים ולכן עלה רעיון שאם נמנע ממנו לקשור ‪ ATP‬אז הוא לא יוכל לזרחן‪ .‬בכל קינאז יש אתר קישור שונה והמטרה‬
‫הייתה לתכנן מולקולות ספציפיות שיתלבשו בצורה מושלמת לאתר הקישור של הקינאזות‪ .‬ב‪ 1998-‬פותחה מולקולה הנקראת‬
‫‪ Gleevec‬שמתלבשת על ‪ bcr-abl‬ומעכבת את הפעילות שלו‪ .‬היא הורצה במסגרת ניסוי קליני ובזכות התגובתיות הכמעט‬
‫מוחלטת של כל החולים הוחלט להפסיק את הניסוי ולתת את התרופה לכל חולי סרטן ה‪.CML -‬‬

‫‪78‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫כימותרפיה הורגת את התאים הסרטניים‪ ,‬בעוד תרופות ביולוגיות מעכבות את הגורם האונקוגני‪ .‬במידה והחולה לא ייקח את‬
‫המעכב‪ ,‬המחלה תתחדש‪ .‬לכן חשוב להבין שהתרופות הביולוגיות לעומת התרופות הציטוטוקסיות אינן מרפאות את המחלה אלא‬
‫פותרות את הבעיה באותה נקודת זמן‪ .‬אם לא ניתן לרפא את הסרטן‪ ,‬אז השאיפה היא להפוך אותו למחלה כרונית – מחלה‬
‫ש קיימת כל הזמן אך ניתן לחיות איתה בהינתן טיפול‪ .‬חולי ‪ CML‬צריכים לנטול את התרופה ‪ Gleevec‬כדי שהחלבון יהיה מעוכב‬
‫והלוקמיה לא תתפרץ‪ .‬תרופות ביולוגיות לא יוצרות תופעות לוואי מכיוון שאין פגיעה בכל תאי הגזע בגוף אלא רק באונקוגן‬
‫הספציפי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש תרומה רבה לאיכות החיים של החולה שכן על מנת לקבל כימותרפיה החולה נדרש להגיע למרפאה ואילו‬
‫התרופות הביולוגיות הן קטנות וניתנות כקפסולות‪.‬‬

‫בהמשך התברר שתרופת ה‪( Gleevec -‬נקראת גם ‪ )Imatinib‬מעכבת לא רק את ‪ bcr-abl‬אלא גם צורה אונקוגנית של רצפטור‬
‫הנקרא ‪ ,KIT‬אשר שייך למשפחת ה‪ .RTKs -‬הוא יכול לקבל מוטציה שהופכת אותו ל‪ constitutively active -‬ויש קשר ישיר בין‬
‫ביטוי האונקוגן לבין גידול שמתבטא במערכת העיכול (נקרא ‪ .)GIS‬מי ש"התמזל מזלו" לקבל את המוטציה הספציפית ב‪ KIT -‬יכול‬
‫גם כן להיות מטופל על ידי ‪ Gleevec‬שמעכבת את הרצפטור‪.‬‬

‫על אף שאמרנו שלתרופות ביולוגיות אין תופעות הלוואי‪ ,‬הן יכולות ליצור תופעות לוואי בכך שהן ידכאו גם את הפרוטו‪-‬אונקוגן‬
‫התקין המתבטא בתא‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הן ‪ c-abl‬והן ‪ KIT‬חשובים לתהליך ההמטופואזיס‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצב זה עדיף היות ו –‬

‫גם אם יש תופעות לוואי הן מינוריות ביחס לתופעות הלוואי בכימותרפיה‬ ‫•‬

‫לתאים תקינים יש רגולציה ביותר מרצפטור אחד‪ ,‬ולכן גם אם רצפטור אחד מעוכב‪ ,‬התאים מוצאים פתרון חלופי‬ ‫•‬

‫‪EGFR and cancer‬‬

‫קיימות שתי תרופות שנקשור ל‪ ATP-binding site -‬ב‪ EGFR -‬ומעכבות אותו‪ .‬המולקולה הראשונה שטיפלו בעזרתה היא ‪TKI‬‬
‫)‪ .(Tyrosine Kinase Inhibitor‬עם הזמן התברר שיעילות ה נמוכה‪ ,‬לא היה לה יתרון על כימותרפיה או אפילו על פלציבו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אחד החוקרים שם לב שחלק מהחולים הגיבו לתרופה ב‪( 100% -‬חולים יפנים שלא עישנו)‪ .‬התברר שלחולים אלו הייתה מוטציה‬
‫ספציפית ברצפטור‪ .‬בדקו האם יש הבדלים בין הרצפטור התקין לבין הרצפטור המוטנטי אצל אנשים שהגיבו לתרופה בכל הקשור‬
‫לקישור של ‪ .ATP‬כאמור‪ ,‬התרופה היא מעכב שנכנס לאתר הקישור של ‪ ,ATP‬היא למעשה מתחרה ב‪ .ATP -‬תזכורת‪ Km :‬הוא‬
‫גודל שמבטא את האפיניות בין אנזים לסובסטרט שלו וככל ש‪ Km -‬שיותר נמוך‪ ,‬האפיניות יותר גבוהה‪ .‬התגלה שלרצפטור ה‪-‬‬
‫‪ wild type‬יש אפיניות גבוהה יותר ל‪ ATP -‬מאשר לרצפטור המוטנט‪ .‬ככל שהאפיניות ל‪ ATP -‬יותר נמוכה‪ ,‬כך גדל הסיכוי‬
‫שהרצפטור יקשור את התרופה במקום ‪ .ATP‬כלומר‪ ,‬כדי לקבל אינהיביציה של רצפטור ה‪ wild type -‬צריך ריכוז גבוה יותר של‬
‫התרופה מאשר הריכוז הדרוש לאינהיביציה של הרצפטור המוטנט‪.‬‬

‫‪Src in cancer‬‬

‫נזכיר‪ src :‬התגלה בתור אונקוגן ויראלי וקיים גם בתור אונקוגן הומאני‪ c-src .‬הוא פרוטו‪-‬אונקוגן ו‪ v-src -‬הוא אונקוגן‪ .‬בבני אדם‬
‫יש ‪ 3‬סוגים של סרטן שבהם יש מוטציה ב‪( src -‬סרטן השד‪ ,‬המעי והלבלב)‪.‬‬

‫ל‪ c-src -‬יש אתר של קינאז‪ ,‬אתר של ‪ SH2‬ו‪ SH3 -‬וכמו כן יש לו שייר טירוזין בקצה ה‪ C -‬טרמינלי שלו‪ .‬קיים טירוזין‪-‬קינאז אחר‬
‫שמזרחן את ‪ c-src‬על הטירוזין שלו ובכך עושה לו בקרה שלילית‪ :‬אתר ה‪ SH2 -‬ב‪ c-src -‬נקשר לאותו פוספו‪-‬טירוזין (נקשר‬
‫לעצמו) ובכך מונע את הפעילות של ‪ c-src‬כטירוזין‪-‬קינאז‪.‬‬

‫מה הופך את ‪ c-src‬לאונקוגני? היעדר שייר הטירוזין‪ .‬ב‪ v-src -‬אין את שייר הטירוזין שעובר פוספורילציה‪ ,‬כך ש‪ SH2 -‬לא נקשר‬
‫אליו ולא חוסם את הפעילות שלו כטירוזין‪-‬קינאז‪.‬‬

‫בהקשר זה נזכיר גם את הפרוטו‪-‬אונקוגן ‪ c-Ras‬והאונקוגן ‪ .v-Ras‬השכיחות של ‪ Ras‬מוטנטי היא גבוהה בסוגים רבים של סרטן‪.‬‬
‫כדי להיות פעיל ‪ c-Ras‬צריך לעבור אינטראקציה עם ‪ GEF‬שיזרחן אותו‪ ,‬וכדי להיות בלתי פעיל הוא צריך לעבור אינטראקציה עם‬
‫‪ GAP‬שיבצע דה‪-‬פוספורילציה‪ .‬החלבון ‪ c-Ras‬יכול להפוך לאונקוגן בעקבות מוטציה שמונעת את האינטראקציה שלו עם ‪,GAP‬‬
‫כך שלאחר שהוא עבר אקטיבציה פעם אחת הוא לא יוכל להיפטר מה‪ GTP -‬ויישאר ‪ .constitutively active‬איזה סוג של טיפול‬
‫לא יעזור במקרה זה? ‪ TKI‬לא יעזור במקרה זה כי הוא ‪ downstream‬מדי לתהליך‪ .‬טיפולים ב‪ Ras -‬מוטנטי מכוונים כלפי האנזים‬
‫‪ farnesyl transferase‬אשר מבצע ל‪ Ras -‬מודיפיקציה ליפידית‪ ,‬אשר מחזיקה אותו בממברנה‪.‬‬
‫‪79‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫יש מקרים רבים בהם התרופה מתאימה בדיוק למוטציה ואנשים נוטלים תרופות ביולוגיות במהלך כל חייהם כדי למנוע את‬
‫התבטאות המחלה‪ .‬החיסרון בתרופות ביולוגיות הוא שיש להן תופעה של עמידות ‪ .drug resistance‬הגידולים הסרטניים מסוגלים‬
‫לפתח מוטציה חדשה ובחלק מהמקרים יש מספר מוטציות באותו גידול‪ ,‬שרק חלקן מגיבות לטיפול‪.‬‬

‫הרצאה ‪ 12‬ב' – תאי גזע‬

‫רפואה רגנרטיבית‪ -‬החלפה של רקמות ואיברים פגומים‪ ,‬שהתפקוד שלהם ירד כפונקציה של הזמן (גיל) או של טראומה‪ .‬ענף זה‬
‫ברפואה הוא מולטי‪-‬דיסציפלינרי‪ -‬מערב תחומי מחקר שונים‪ .‬האתגר ברפואה רגנרטיבית הוא –‬

‫מציאת פיגום שאותו יאכלסו התאים החדשים‬ ‫•‬

‫סוג התאים בהם משמשים‪ ,‬בכל איבר יש הרבה סוגי תאים‬ ‫•‬
‫ברמה הכירורגית‪ ,‬השתלה של איבר חדש‬ ‫•‬

‫נסתכל על דוגמא ראשונית וחלוצית ברפואה רגנרטיבית‪ :‬יצירת עור מלאכותי‪ ,‬החלפת חלקים של העור‪ .‬העור מורכב משתי שכבות‪:‬‬
‫השכבה החיצונית‪/‬הנראית‪ -‬אפידרמיס והשכבה הפנימית‪ -‬דרמיס‪ .‬לגוף יש יכולת רגנרטיבית‪ ,‬יכולת לתקן את עצמו‪ .‬בטראומה‬
‫לעור נפגעים הן האפידרמיס והן הדרמיס‪ .‬מה ה גודל המקסימלי (שטח) שהעור יכול להיפגע בו‪ ,‬מעליו הגוף לא מסוגל לחדש את‬
‫עצמו ללא התערבות כירורגית? התשובה היא קובייה שפאתה ‪ 4‬ס"מ‪ .‬מעבר לשטח זה‪ ,‬הפגיעה דורשת רפואה רגנרטיבית‬
‫והשתלת רקמה מלאכותית‪.‬‬

‫הרכיב התאי כ פונקציה של זמן‪ :‬תחילת התהליך היא ביכולת לגדל תאי אפידרמיס הנקראים קרטינוציטים‪ .‬התברר שקרטינוציטים‬
‫הם תאים של האפידרמיס‪ ,‬שכוללים תת‪ -‬אוכלוסיות ודרגות שונות של התמיינות‪ .‬כדי לגרום לרפואה הרגנרטיבית להצליח יש להבין‬
‫את הרכב התאים‪ .‬לא מספיק להשתיל קרטינוציטים אקראיים אלא יש לזהות את תת‪-‬האוכלוסיה שתפעל בצורה הטובה ביותר –‬
‫תאים שיחיו לאורך זמן ויצרו עוד ועוד קרטינוציטים (יצרו אפידרמיס בריא)‪ .‬הנטייה כיום היא להשתמש בתאי גזע‪ ,‬מתוך הבנה‬
‫שתאים אלו יכולים לחיות לאורך זמן ולחדש את הרקמה‪.‬‬

‫היצורים הפרימיטיביים ביותר התפתחו כחד‪-‬תאים‪ .‬במהלך האבולוציה תאים "ויתרו" על יכולות רבות לטובת התמחות ומורכבות‪.‬‬
‫בגוף יש כ‪ 200-‬סוגי תאים שונים‪ .‬יש רקמות שבהן מספר התאים הוא יחסית קבוע‪ ,‬ולעומת זאת יש רקמות בהן יש תחלופה‬
‫מתמדת של תאים‪ .‬הרקמה הדינאמית ביותר בגוף היא רקמת האפיתל במעי (היא מתחלפת כל ‪ 3-5‬ימים)‪.‬‬

‫הפונקציה החשובה ביותר של תאי גזע היא לספק תאים שמוכנים להתמיינות‪ .‬כל עוד הגוף נמצא במצב של הומיאוסטזיס יש קצב‬
‫חלוקה מסוים וכפונקציה של טראומה קצב החלוקה עולה‪.‬‬

‫מורכבות של אורגניזם‪ ,‬שמקורו בתא אחד (זיגוטה)‪ ,‬מתאפשרת באמצעות חלוקות‪ .‬שני סוגים של חלוקות‪:‬‬

‫חלוקה סימטרית מתרחשת כאשר תא האם מתחלק ו נותן מוצא לשני תאי בת זהים לחלוטין לתא האם‪ .‬ישנם יצורים‬ ‫•‬
‫פרימיטיביים‪ ,‬כמו אמבות‪ ,‬בהם נפוצה חלוקה סימטרית‪ .‬בגוף האדם תאי הכבד (הפטוציטים) מתחלקים באופן זה‪.‬‬
‫חלוקה א‪-‬סימטרית מתרחשת כאשר תאי הבת שונים מתא האם‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬מצב שבו שני תאי הבת שונים מתא האם‬
‫‪ o‬מצב שבו תא בת אחד זהה לתא האם ותא בת שני שונה מתא האם‬

‫ללא חלוקות א‪ -‬סימטריות לא ניתן להגיע למורכבות כפי שהיא קיימת בבעלי חיים‪ .‬מנגנון החלוקה נשלט על ידי שורה ארוכה של‬
‫גנים וכמו כן על ידי גורמים סביבתיים‪ .‬חלוקה סימטרית יכולה להגביר את מספר התאים‪ ,‬אך אינה תורמת למורכבות‪ .‬ניתן לעקוב‬
‫אחר העץ המשפחתי של תאים במערכות מורכבות ולהבין את ההתפתחות שלהם )‪.(cell lineage‬‬

‫תאי גזע‬

‫תא גזע הוא תא חסר התמחות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תא גזע של האפידרמיס עדיין אינו מבצע פונקציה של הגנה‪ .‬לתא גזע שתי פונקציות‪:‬‬

‫הוא מבצע ‪ ,self-renew‬משמר‪/‬מחדש את עצמו‬ ‫•‬

‫נותן מוצא לתא שמתחיל תהליך של התמיינות‬ ‫•‬

‫תאי גזע עוברים הן חלוקות סימטריות והן חלוקות א‪ -‬סימטריות; בחלוקה סימטרית הוא משמר את תא המקור ובחלוקה א‪-‬סימטרית‬
‫הוא יוצא תא שמתחיל התמחות‪ ,‬שיהיה בעל פונקציה ביולוגית‪.‬‬

‫תאי גזע עובריים מתקבלים מהעובר‪ .‬כשגודלו של העובר הוא עד ‪ 8‬תאים‪ ,‬כל התאים זהים ונקראים ‪ – totipotent‬תא שיכול‬
‫ליצור את כל האורגניזם (רקמות הגוף של העובר ורקמות חוץ‪-‬עובריות)‪ .‬את השלב ההתפתחותי הבא הנקרא בלסטוציסט ניתן‬
‫לחלק ל‪ 2-‬אזורים‪/‬סוגי תאים‪:‬‬

‫)‪ -Inner cell mass (ICM‬תאי הגזע העובריים‪ ,‬הם נקראים ‪ – pluripotent‬תאים שמסוגלים ליצור את כל הרקמות בגוף‬ ‫•‬
‫של העובר‬
‫)‪ -Trophectoderm (TE‬תאים שיצרו את הרקמות החוץ‪-‬עובריות (שליה‪ ,‬לדוגמא)‬ ‫•‬

‫את תאי הגזע העובריים מה‪ inner cell mass -‬ניתן לבודד ולזרוע בתרבית ובאופן פוטנציאלי ליצור מהם עובר שלם‪ .‬כיצד ניתן‬
‫להוכיח שתאים אלו הם פלורי‪-‬פוטנטים? ניתן לזרוע אותם בתוך בלסטוציסט מאוחר ולראות האם מתפתח אורגניזם שלם‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫‪80‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫דוגמים תאי ‪ ICM‬מעכבר שאמור להיות בעל פרווה חומה וזורעים אותם בבלסטוציסט שהפרווה שלו אמורה להיות שחורה‪ .‬מתקבל‬
‫עכבר כימרי ‪ -chimeric‬עכבר שחלק מהתאים שלו הם תאים חומים וחלקם תאים שחורים‪ .‬בכך ניתן להוכיח שהתאים הפלורי‪-‬‬
‫פוטנטים מסוגלים ליצור בעל חיים שלם‪ .‬כלומר‪ ,‬הם יודעים להתמיין לכל סוגי התאים‪.‬‬

‫לא ניתן לבצע ניסויים אלו בבני אדם ולכן ההוכחה הפורמלית שתאי ה‪ ICM -‬הם פלורי‪-‬פוטנטים לוקה בחסר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לקחת‬
‫תאים פלורי‪ -‬פוטנטים הומניים ולגרום להם להתחיל להתמיין למעין גופים‪/‬צברים הנקראים ‪ .embryoid bodies‬בצביעה‬
‫היסטולוגית ניתן לראות שה‪ embryoid bodies -‬יוצרים את שלושת שכבות הנבט (אנדודרם‪ ,‬מזודרם‪ ,‬אקטודרם)‪ .‬זוהי רמת‬
‫ההוכחה הגבוהה ביותר בבני אדם‪ .‬בבעלי חיים ניתן ליצור אורגניזם שלם ובבני אדם נייצר גופים עובריים שהולכים ומתמיינים‬
‫לרקמות השונות שבגוף‪.‬‬

‫במהלך ההתפתחות התאים העובריים מאבדים יכולות טוטי‪-‬פוטנטיות והופכים להיות פלורי‪-‬פוטנטים‪ .‬עד היום לא נמצאה שיטה‬
‫לשמר תאים טוטי‪-‬פוטנטים אלא רק תאים פלורי‪-‬פוטנטים‪.‬‬

‫מרבית התאים בגוף מכילים את כל הגנום‪ .‬נשאלת השאלה – האם ניתן להחזיר תאים מגוף בוגר בזמן ולגרום להם להיות תאי גזע‬
‫פלורי‪-‬פוטנטים? התשובה היא כן‪ .‬ההוכחה הגבוהה ביותר לכך היא יצירה של בעל חיים – יצירת הכבשה דולי‪.‬‬

‫היצירה של הכבשה דולי נעשתה בשיטה הנקראת )‪ -somatic-cell nuclear transfer (SCNT‬מסלקים את הגרעין מתא ביצית‬
‫(שמכיל חצי ממספר הכרומוזומים) ובמקומו שותלים גרעין של תא סומטי בוגר‪ .‬כעת הביצית מכילה ‪ 2n‬כרומוזומים‪ .‬נותנים לתא‬
‫שוק חשמלי‪ ,‬שמדמה את ההפריה ומעודד את ההתפתחות של התא‪ ,‬ושותלים את הביצית ברחם של כבשה‪ .‬יש להדגיש‬
‫שטכנולוגיה זו מאוד לא יעילה וכמו כן בעלי החיים שנוצרו בצורה זו יכולים לסבול ממחלות רבות‪.‬‬

‫חוקר בשם ‪ Yamanaka‬בודד גורמים שהם פקטורי שעתוק (טרנסקריפציה)‪ ,‬הגורמים לתא סומטי בוגר להפוך לתא פלורי‪-‬פוטנטי‬
‫עוברי‪ .‬הוא הדגים שמספיק להכניס לתא סומטי ‪ 4‬פקטורי שעתוק כדי לקבל תא פלורי‪-‬פוטנטי (הוא החדיר רטרו‪-‬וירוס שקודד ל‪4-‬‬
‫חלבונים)‪ .‬התאים הסומטיים שהפכו לתאים פלורי‪-‬פוטנטיים נקראים )‪ .induced pluripotent stem-cell (iPS‬כדי להוכיח את‬
‫שיטתו החוקר שתל את התאים בבלסטוציסט ויצר עכבר שלם‪.‬‬

‫אפליקציה של ‪ :iPS‬אם יש חולה שיש לו פגם בתאים נוירונליי ם‪ ,‬ניתן לדגום תאים מהעור שלו‪ ,‬להפוך אותם לתאי גזע פלורי‪-‬‬
‫פוטנטים‪ ,‬לגרום להם להתמיין לאותם תאים נוירונליים שחולים אצל האדם*‪ ,‬ולבדוק לאילו תרופות הם מגיבים‪ .‬באותה שיטה ניתן‬
‫לקחת ביופסיה של העור‪ ,‬להפוך את התאים ל‪ ,iPS -‬לגרום להם להתמיין לנוירונים בריאים (ליצור רקמה בריאה) ולהשתיל אותה‪.‬‬

‫*בעזרת פקטורים שונים שדוחפים את תא הגזע להתמיין לסוג תא ספציפי‬

‫לדוגמא‪ ,‬פרוטוקול ליצירת תאי בטא בלבלב‪:‬‬

‫‪81‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫התהליך דורש הוספה של פקטורים ספציפיים כדי ליצור מתאים פלורי‪-‬פוטנטים סוג תאים מסוים‪.‬‬

‫גם באדם הבוגר יש תאי גזע (הם ‪ )somatic stem cells‬היות ויש צורך מתמיד לחדש רקמות בגוף‪ .‬תאי גזע באדם בוגר נקראים‬
‫‪ -multipotent‬תאים שיודעים לתת מוצא לכמות מצומצמת של תאים‪ ,‬לרוב תאים של רקמה מסוימת‪ .‬תאים מולטי‪-‬פוטנטים הם‬
‫תאים בלתי‪ -‬ממוינים אשר נותנים מוצא הן לתאי גזע והן לתאים מתמיינים‪.‬‬

‫על אף מאמצים רבים לא נמצא אף תא גזע פלורי‪-‬פוטנטי בגוף של חולייתן בוגר‪.‬‬

‫תאי גזע מולטי‪-‬פוטנטים נמצאים בעור ובשיער‪ ,‬למשל‪ .‬הם יודעים ליצור זקיקי שיער‪ ,‬בלוטות חלב ואת האפידרמיס עצמו‪ .‬כשהם‬
‫נמצאים באפידרמיס‪ ,‬הם מאבדים את היכולת לתת מוצא לתאים אחרים‪ .‬הם מוגבלים לרקמה ספציפית‪ .‬כלומר הם יודעים ליצור‬
‫מספר סוגי תאים אך לא את כולם‪.‬‬

‫מאחר והם תאי גזע הם מבצעים ‪ self-renew‬ושומרים על מאגר תאים בסטטוס של מולטי‪-‬פוטנטיות‪.‬‬

‫כיצד תא גזע מולטי‪-‬פוטנטי יוצר מספר סוגי תאים? הדוגמה הקלאסית טוענת שתא גזע אינו מתחלק הרבה פעמים משתי סיבות‪:‬‬

‫התקצרות הטלומרים‬ ‫•‬

‫כניסה של מוטציות‬ ‫•‬

‫מלבד תא גזע‪ ,‬שמתחלק מספר מועט של פעמים‪ ,‬ישנם תאים שמתחלקים בצורה אינטנסיבית אך מוגבלת ונקראים ‪transient‬‬
‫‪ .amplifying cells‬יש להם יכולת מוגבלת לבצע ‪ self-renew‬ולשמר מאגר של תאים כמותם‪ .‬מתוך תאים אלו נוצרים תאים‬
‫הנקראים ‪ ,progenitor cells‬אשר לא מסוגלים לבצע ‪ , self-renew‬אך יכולים להתחלק על מנת ליצור סוגים ספציפיים וטרמינלים‬
‫של תאים ממוינים‪.‬‬

‫בכל פעם שיורדים בהיררכיית התאים יש איבוד של פונקציה מסוימת וירידה בפוטנציאל‪:‬‬

‫→ ‪Totipotent stem cells → Pluripotent stem cells → Multipotent stem cells → Transient amplifying cells‬‬
‫‪Progenitor cells‬‬

‫לדוגמא‪ hematopoietic stem cell ,‬הוא תא גזע שיודע לתת מוצא לכל התאים ההמטופואטים (תאי מערכת הדם)‪ .‬הוא מולטי‪-‬‬
‫פוטנטי ולא פלורי‪-‬פוטנטי מכיוון שהוא יודע לתת מוצא לכל תאי הדם אך לא לתאי עצם‪ ,‬למשל‪.‬‬

‫היכן נמצאים תאי הגזע המולטי‪-‬פוטנטים בגוף הבוגר? ‪ -Stem-cell niche‬הנישה של תאי הגזע היא המקום שבו התכונות של‬
‫תאי גזע נשמרות (היכולת ל‪ self-renew -‬ולהתחיל ליצור תא ממוין)‪ .‬האתגר במעבדה הוא לשמר את התכונות הייחודיות של‬
‫הנישה של תאי הגזע שמאפשרת להם להישאר ככאלה‪.‬‬

‫תאי גזע זקוקים לסביבה מסוימת כדי להישאר מולטי‪-‬פוטנטים‪ .‬תא גזע נמצא‬
‫באינטראקציה הן עם המטריקס החוץ תאי והן עם סוג מסוים של תאים (נקראים ‪stromal‬‬
‫‪ .)cells‬שתי האינטראקציות מהוות סיגנל לתא הגזע ויחד הן משמרות את התכונות של‬
‫הנישה ושל תא הגזע‪ .‬אם הנישה אובדת או נפגמת‪ ,‬למשל בתנאי מעבדה‪ ,‬התא יכול‬
‫להתמיין לחלוטין ולאבד היכולת שלו להישאר תא גזע‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬תאי גזע במעי יוצרים באופן מתמיד את כל תאי האפיתל התוחמים את המעי‪ .‬הם‬
‫אינם יכולים ליצור תאי לבלב‪ ,‬לדוגמא‪ .‬נשים לב‪ ,‬כי תאי הגזע נמצאים בנקודה פנימית‬
‫ביחס ל‪ lumen -‬של המעי‪ .‬כלומר‪ ,‬הנישה היא מקום מוגן ומוסתר מבחינה מכאנית‪ .‬גם‬
‫תאי גזע באפידרמיס לא נמצאים על פני השטח אלא במקום מוגן – בתוך זקיק השערה‪.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫ביולוגיה של התא ‪ /‬יערה ירושלמי‬

‫בחינה סופית בקורס‪:‬‬

‫כ‪ 35-40-‬שאלות רב ברירה (‪ 60-70‬נקודות)‬ ‫•‬

‫כ‪ 10-‬שאלות פתוחות ממוקדות (‪ 30-40‬נקודות)‪ ,‬מספר מועט של מילים‪ ,‬עד משפט‬ ‫•‬

‫שאלות פתוחות לדוגמא במצגת ב‪:Moodle -‬‬

‫תשובה לשאלת תאי גזע ‪ :‬ליצור מהם אורגניזם (עכבר) שלם‪ .‬אם לפי השאלה המדענים היו טוענים שהם פיתחו שיטה ליצירת‬
‫תאים פלורי‪-‬פוטנטים באדם‪ ,‬התשובה הייתה שהם ייצרו את ה‪.embryoid bodies -‬‬

‫תשובה לשאלת שלד התא‪ :‬כל הסיבים יוצאים מהצנטרוזום (סיבי האקטין וה‪ intermediate -‬לעולם לא נובעים מנקודה אחת)‪.‬‬

‫תשובה לשאלת מיקרוסקופיה‪ GFP :‬זה ‪ green florescent protein‬ולכן ניתן לדעת שהמיקרוסקופ הוא פלורסנטי‪ -A .‬מיקרוסקופ‬
‫פלורסנטי‪ -B ,‬מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי‪.‬‬

‫שאלה לדוגמא נוספת‪ :‬הצע שני חלבונים שיכולים לגרום להרס של סיבי אקטין (‪ cofilin‬ו‪.)Capz -‬‬

‫הרצאה ‪ – 13‬מוות תאים‬

‫חסר‬

‫הרצאה ‪ – 14‬התא וסביבתו בבריאות ובמחלה‬

‫חסר‬

‫‪83‬‬