‫שאלות מנחות פרק ‪ -21‬שליטת גירוי ‪ +‬מאמר חובה‪:‬‬

‫הסבירו מהי שליטת גירוי ותארו כיצד רוכש גירוי מבחין (‪ )SD‬את כוחו לעורר התנהגות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫התנהגות שמתרחשת בתדירות גבוהה יותר בנוכחות של ‪ SD‬מאשר בהעדרו נאמר כי הוא תחת‬
‫שליטת גירוי‪ .‬שליטת גירוי (‪ )stimulus control‬מופיע כאשר היקף‪ ,‬נפח או משך התגובה משתנה‬
‫בנוכחות של גירוי מקדים‪ .‬גירוי זה רוכש שליטה רק כאשר התגובות מבוצעות בנוכחות של גירוי זה‬
‫מפיקות חיזוק בצורה תדירה יותר מאשר בהיעדר אותם גירויים‪ .‬שליטת גירוי משחק תפקיד חשוב‬
‫במורכבות של התנהגויות יומיומיות‪ :‬אנשים לא יענו לטלפון בהיעדר הצלצול‪ ,‬אדם הנוהג ברכב יעצור‬
‫בתדירות יותר גבוהה בנוכחות אור אדום ברמזור מאשר בהיעדרו‪ .‬שליטת גירוי מושגת כאשר תגובות‬
‫מחוזקות רק בנוכחות גירוי ספציפי (ידועים גם כגירוי מבחין) ואינם מחוזקים בנוכחות גירויים אחרים‬
‫(גירוי דלתא)‪.‬‬

‫**גירוי רוכש את יכולתו לשלוט בהתנהגות רק כאשר תגובות מבוצעות בנוכחותו ומפיקות חיזוקים‬
‫תכופים יותר מאשר בהיעדרו**‬
‫שליטת גירוי‪-‬המצב בו התדירות‪,latency,‬המשך או העוצמה של ההתנהגות משתנים מעצם נוכחות‬
‫או היעדרות של גירוי מקדים‬

‫שליטת גירוי‪ -‬מצב שבו ההתנהגות שלנו מתרחשת יותר (בשכיחות גבוהה) בנוכחות גירוי מסוים‬
‫לעומת כשהוא איננו נוכח‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אני יודעת שהמים החמים בתמי בר שלי זמנים רק כשהכפתור צבוע באדום‪ .‬אם אני לוחצת‬
‫רק שיש אור אדום זה אומר שיש שליטת גירוי לאור בצבע אדום‪ ,‬שליטת הגירוי זה המצב שבו אני‬
‫מגיבה רק בנוכחות אור אדום ולא אור אחר‪ .‬זו העובדה שהתנהגות מתרחשת בנוכח גירוי אחד ולא‬
‫מתרחשת בנוכח גירוי אחר‪.‬‬
‫‪ -SD‬אור אדום ‪ S ,‬דלתא‪ -‬כל אור אחר‬

‫פרטו מתי גירוי רוכש שליטה על התנהגות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫גירוי משיג שליטה רק כאשר תגובות המופיעות בנוכחות הגירוי הזה מייצרות יותר חיזוק מאשר‬
‫תגובות בהיעדר הגירוי‪[ .‬כאשר ה ‪SD‬מאותת על לוח חיזוק צפוף‪ ,‬וה‪ S‬דלתא מאותת על אפס‬
‫הזדמנות לחיזוק (כלומר‪ ,‬הכחדה)‪ ,‬האורגניזם בסופו של דבר יגיב רק בנוכחות של ה‪ SD‬ולא יציג‬
‫תגובות בתנאי ה‪ S‬דלתא]‪ ,‬במקרים כאלה מושגת הבחנת גירוי‪.‬‬

‫בשליטת גירוי הופך גירוי מקדים‪ ,‬לגירוי מבחין!‬

‫התפתחות שליטת גירוי‪ :‬הגירוי המקדים "רוכש שליטה" כאשר ההתנהגות מלווה בחיזוק‪ ,‬ונוכחות‬
‫הגירוי המקדים מקושרת לעליה בתדירות ההתנהגות‪.‬‬

‫התוצאות הן אלו שמשפיעות על רכישת שליטת הגירוי‪ ,‬זה הופך את הגירוי לגירוי מבחין‪ .‬הלמידה‬
‫וההתנסות כולל החיזוקים בהתאם לגירוי יביאו לתוצאות שהן בעצם ההתרחשויות שמהן נוצרה‬
‫הלמידה‪.‬‬

‫הסבירו מהי הבחנת גירוי ומתי היא מתרחשת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הבחנת גירוי הינו התהליך בו חיזוק מוצג פעמים רבות יותר נוכחות גירוי מבחין לעומת פעמים שאינו‬
‫מוצג בנוכחות ‪ S‬דלתא‪ .‬הבחנת גירוי תתרחש כאשר האורגניזם בסופו של דבר יגיב רק בנוכחות של‬
‫ה‪ SD‬ולא יציג תגובות בתנאי ה‪ S‬דלתא‪.‬‬

‫תגובה מתרחשת בנוכחות גירוי מסוים המעיד על תוצאה מחזקת ואינה מתרחשת בנוכחות גירוי‬
‫אחר‪ .‬למשל תינוק מזהה כי קירבה של אימו משמעה אוכל‪ ,‬חום‪ .‬תינוק מפריד בין זרים לאמא ואבא‪.‬‬

‫הבחנת גירוי זה המצב שבו אני מבחינה בגירוי המבחין‪ ,‬מהו גירוי שיביא להתנהגות מסוימת ומה לא‬
‫(כלומר יקבל מחזק)‪.‬‬
 ‫נסחו דוגמא משל עצמכם המתארת שליטת גירוי וכתבו‪ :‬מהו הגירוי המבחין (‪ ,)SD‬מהו ה‪ S‬דלתא‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מהי ההתנהגות ומהו המחזק‪ .‬היעזרו בטבלה המצורפת‪.‬‬

‫מחזק‬ ‫התנהגות‬ ‫‪ S‬דלתא‬ ‫‪SD‬‬

‫אפשרות למחוק‬ ‫כתיבה בעיפרון ולא‬ ‫כל מבחן אחר שאין בו‬ ‫מבחן במתמטיקה‬
‫בעט‬ ‫הרבה מחיקות‬

‫קרן וגיל הלכו לחנות ריהוט גדולה בה המוכרים לובשים חולצה בצבע צהוב‪ .‬גיל רצה לשאול שאלה‬ ‫‪.5‬‬
‫לגבי אחד המוצרים ופנה לאחד האנשים בחולצה צהובה‪ .‬האיש בחולצה הצהובה עזר לגיל בשמחה‪.‬‬
‫בדוגמא זו‪ ,‬תארו מה היה הגירוי המבחין (‪ )SD‬מהו ה‪ S‬דלתא‪ ,‬מהי ההתנהגות ומה המחזק‪.‬‬
‫היעזרו בטבלה המצורפת‪.‬‬

‫מחזק‬ ‫התנהגות‬ ‫‪ S‬דלתא‬ ‫‪SD‬‬

‫קבלת מענה (עזרה)‬ ‫שואל שאלה לגבי המוצר‬ ‫איש בחולצה בכל צבע‬ ‫איש עם חולצה צהובה‬
‫וחיוך (בשמחה)‬ ‫אחר חוץ מצהוב‬

‫הסבירו מהי הכללת גירוי‪ .‬תארו מה ההבדל בין הכללת גירוי לבין הבחנת גירוי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫הכללת גירוי= מושג המתייחס להיקף שבו גירוי‪ ,‬מלבד ה‪ ,SD‬משיג שליטת גירוי על ההתנהגות‪.‬‬
‫גירויים החולקים מדדים דומים משותפים עם ה‪ ,SD‬הם הכי סבירים להשיג פונקציה מעוררת‪.‬‬
‫הבחנת והכללת גירוי הם מונחים יחסיים‪ .‬ההבדל ביניהם הוא שהכללת גירוי משקפת רמה‬
‫משוחררת של שליטת גירוי‪ ,‬בעוד הבחנת גירוי מצביעה על רמה הדוקה של שליטה‪.‬‬

‫הבחנה‪ :‬תגובה מתרחשת בנוכחות גירוי מסוים המעיד על תוצאה מחזקת ואינה מתרחשת בנוכחות‬
‫גירוי אחר‪ .‬שליטת גירוי גבוהה‪( .‬ההתנהגות נשלטת ע"י גירוי מבחין בנסיבות מסוימות)‪.‬‬
‫הכללה‪ :‬תגובה המחוזקת בנוכחות גירוי מסוים‪ ,‬ויש נטייה להגיב בצורה דומה בנוכחות גירויים‬
‫אחרים בעלי מימדים דומים‪ .‬שליטת גירוי נמוכה‪.‬‬
‫הכללה של גירוי מעניקה להתנהגות יציבות ועקביות‪ ,‬ההבחנה מגדירה את הייחודיות והשונות של‬
‫ההתנהגות!‬

‫תארו את הקשר בין שליטת גירוי לבין הכללת גירוי‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫לאחר שגירוי מקדים מקבל את כוחו כגירוי מבחין‪ ,‬ישנה נטייה לגירויים שחולקים עמו מאפיינים פיזיים‬
‫דומים‪ -‬לעורר את אותה התנהגות‪ .‬לגירויים המוכללים ישנה שליטת גירוי חלשה על ההתנהגות וככל‬
‫שדמיונם לגירוי המבחין המקורי קטן יותר ← כך השפעתם תהיה קטנה יותר‪.‬‬
‫שליטת גירוי והכללת גירוי נמצאות על רצף‪:‬‬

‫בקצה אחד של הרצף ישנה שליטת גירוי מוחלטת‪ ,‬בעוד שבקצה השני ישנה הכללת גירוי‪ .‬הכללת‬
‫גירוי מעידה על שליטת גירוי רופפת ‪ :‬כלומר‪ ,‬בתנאים מסוימים הגירוי כן יניב את הופעת ההתנהגות‪,‬‬
‫ובתנאים אחרים‪ -‬לא‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהכללת גירוי ישנם גירויים נוספים שמעוררים את אותה התנהגות‪.‬‬

‫מתייחס לשאלות ‪:6+7‬‬

‫הכללת גירוי‪ -‬המידה שבה גירוי אחר מהגירוי מהבחין גורם להתנהגות לקרות‪ .‬הגירוי קצת שונה‬
‫ואנחנו עדיין מגיבים אליו‪ ,‬זה הצד השני של הרצף אל מול שליטת גירוי‪.‬‬
‫כשמופיע גירוי שדומה לגירוי המבחין מבחינה פיזית ואז עשויה להופיע ההתנהגות‪.‬‬
‫אנחנו מעוניינים בהכללה מסוימת לצורך למידה כל עוד היא נכונה ולא הכללת יתר‪.‬‬
 ‫הסבירו מהי שליטת גירוי שגויה (‪ ?)Control Stimulus Faulty‬תנו דוגמא שתמחיש את הבנתכם‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫שליטת גירוי שגויה זה כאשר תגובה נפלטת בנוכחות גירוי אך היא בשליטה של גירויים קדומים לא‬
‫רלוונטיים‪ .‬כלומר תגובות לומד המתעוררות על ידי טווח לא רלוונטי או מוגבל של גירויים קדומים‪.‬‬

‫שליטת גירוי שגויה‪ -‬התנהגות הופכת להיות תחת שליטת גירוי של גירוי מקדים לא רלוונטי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ההתנהגות תחת שליטה של גירוי לא נכון‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ילדה שנגשת לדוד שלה וקוראת לו אבא‪ -‬זו הכללת יתר‪.‬‬
‫ילד בן שנתיים אומר על כל צבע ששואלים אותו "אדום"‪.‬‬
‫למשל שילד למד לצחוק שאחרים צוחקים במקום כשמשהו מצחיק‪ ,‬ואז הוא שמע מהצד מישהו צוחק‬
‫וגם צחק ללא הקשר וזה היה נראה "מוזר" או לא מתאים‪.‬‬

‫הסבירו מהי שליטת גירוי מותנית (‪ ?)Control Stimulus Conditional‬תנו דוגמא שתמחיש את‬ ‫‪.9‬‬
‫הבנתכם‪ .‬היעזרו בטבלה המצורפת‪.‬‬

‫שליטת גירוי מותנית= בהבחנה מותנית ‪ ,‬התגובה שתניב חיזוק בנוכחות גירוי מסוים‪ ,‬תלויה‪/‬מותנית‬
‫בנוכחות או היעדר של גירויים אחרים ‪ .‬לדוג' לחיצה על ברז המים הכחול כאשר חבר מבקש "מים‬
‫קרים בבקשה" זו הבחנה מותנית מאחר וקיימים לי שני ברזים‪ -‬כחול למים קרים ואדום למים חמים‪,‬‬
‫ועליי לבצע את ההבחנה בין שני גירויים אלה כדי שהתגובה שלי תניב חיזוק‪ .‬השגת חיזוק בד"כ‬
‫תלויה בהבחנה של ההקשר הסביבתי המסופק ע"י גירויים רבים‪.‬‬

‫שליטת גירוי מותנית‪ -‬זהו מונח המשמש לתיאור מצבים שבהם נוכחות והעדרו של גירוי אחד משנה‬
‫את ההשפעות של גירוי אחר‪.‬‬

‫שליטת גירוי מותנית‪ -‬התגובה שתפיק את החיזוק תלויה או מותנית בנוכחות של גירוי אחר‪.‬‬

‫מחזק‬ ‫התנהגות‬ ‫גירוי מבחין‬ ‫גירוי מותנה‬

‫מים קרים‬ ‫לחיצה על הברז הכחול‬ ‫צבע ברז המים (כחול)‬ ‫בקשת החבר למים קרים‬
‫שבח המורה‬ ‫הצבעה על עיגול בצבע זהה‬ ‫העיגול בצבע חולצת הילד‬ ‫בקשה מהילד להצביע על‬
‫עיגול בצבע החולצה שלו‬

‫תאר את הדומה והשונה בין גירוי מבחין (‪ )Discriminative Stimuli‬וגירוי מותנה (‬ ‫‪.10‬‬
‫‪ )Conditioned Stimuli‬ופרט כיצד כל אחד מהם רוכש את ההשפעה המעוררת שלו על‬
‫ההתנהגות‪.‬‬

‫דומה‪ :‬גם גירוי מבחין וגם גירוי מותנה הם גירויים מקדימים שנוכחותם מגבירה את התדירות של‬
‫התנהגות מסוימת‪ .‬שונה‪ :‬גירוי מבחין זו התנהגות אופרנטית שבה התוצאה היא המשפיעה (מה‬
‫שחשוב זו ההתייחסות לתוצאה)‪ ,‬ובגירוי מותנה זו התנהגות רספונדנטית שבה אין התייחסות‬
‫לתוצאות אלא למקדימים‪ .‬גירוי מותנה= מעורר התנהגות רספונדטית (כמו בניסוי של פבלוב והכלב)‬
‫שבה התנאים המקדימים הם המשמעותיים להתנהגות‪ ,‬גירוי מבחין= מעורר התנהגות אופרנטית‬
‫(נלמדת) שמתרחשת כשישנה איזושהי תוצאה מחזקת זמינה‪.‬‬

‫הגירוי המבחין והגירוי המותנה שניהם נסיבות המעלות את סבירות התרחשות ההתנהגות‪.‬‬
‫הגירוי המבחין רוכש את יכולתו לשחרר תגובה דרך חיבור עם שינויים אחרים בגירוי המתרחשים מיד‬
‫לאחר ההתנהגות‪ .‬הגירוי המותנה רוכש את יכולתו לשחרר תגובה דרך חיבור עם נסיבות אחרות‬
‫המשחררות את ההתנהגות(גירויים מותנים או בלתי מותנים אחרים)‪** .‬כל צורה של אנרגיה פיסית‬
‫אשר בני אנוש יכולים לאתר יכולה לשמש כגירוי מבחין**‬

‫השוני‪ -‬בגירוי מותנה מדובר על התנהגות רספונדנטית‪ .‬לעומת גירוי מבחין שהוא גירוי שמסמן‬
‫שחיזוק זמין‪ ,‬זה אופרנטי‪ .‬הדמיון‪ -‬שניהם קורים לפני ההתנהגות ומעוררים אותה‪ ,‬שניהם מקדימים‪.‬‬
 ‫הרחבה נוספת‪:‬‬
‫גירוי מבחין זה פונקציה להתנהגות אופרנטית וגירוי מותנה זה התנהגות רספונדנטית‪.‬‬
‫האופרנטית זה התוצאות והרספונדנטית זה הגירוי‪ .‬שניהם קורים לפני התנהגות‪ .‬בהתנהגות‬
‫רספונדנטית זה לא משנה מה קורה אחרי אבל באופרנטית התוצאות הם החשובות‪ .‬השונה בין‬
‫גירוי מבחין לגירוי מותנה זה שגירוי מבחין מתייחס לתוצאות ואילו גירוי מותנה זה מה קורה‬
‫לפני התנהגות רספונדטית‪ .‬הגירוי מבחין מסמן שהחיזוק זמין‪ SD .‬גירוי אופרנטי גירוי מותנה‬
‫זה התנהגות רספונדנטית‪ .‬ניסויים במעבדה על מצב אופרנטי ורספונדנטי הוכיחו באופן עקבי כי‬
‫גירויים קודמים יכולים לרכוש שליטה על התנהגות‪ .‬זמזם נשמע ועכברוש לוחץ על מוט‪ .‬זמזום נשמע‬
‫וכלב מרייר‪ .‬למרות הדמיון‪ ,‬לחיצות על המוט הן התנהגות אופרנטית‪ ,‬הריור היא התנהגות‬
‫רספונדנטית‪ ,‬והאופן שבו ‪ SD‬והגירוי המותנה רוכשים את פונקציות השליטה שלהם שונה מאוד‪SD .‬‬
‫רוכש את פונקציית השליטה שלו בהתנהגות אופרנטית על ידי זיווג לשינויי גירוי המתרחשים מיד‬
‫לאחר התנהגות (התוצאה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גירוי מותנה רוכש את פונקציית השליטה שלו בהתנהגות‬
‫רספונדנטית על ידי זיווג לגירויים מקדימים אחרים המעוררים את ההתנהגות (כלומר‪ ,‬גירוי לא מותנה‬
‫או גירוי מותנה)‪.‬‬

‫הסבר את הזהה והשונה בין ‪ EO‬ל ‪ SD‬תן דוגמא מהיום יום שתמחיש הבנתך‪ .‬היעזרו בטבלה‬ ‫‪.11‬‬
‫המצורפת‪.‬‬

‫דומה‪ :‬גירוי מבחין ‪ SD‬ו‪ EOs‬חולקים שתי נק' דמיון חשובות‪:‬‬

‫‪ .1‬שניהם מתרחשים לפני התנהגות המטרה‪.‬‬
‫‪ .2‬ולשניהם יש השפעות מעוררות‪.‬‬
‫שונה‪ SD :‬מעורר התנהגות כי נוכחותו קושרה עם הזמינות הדיפרנציאלית של מחזק יעיל‪ ,‬ואילו ‪EO‬‬
‫מעורר התנהגות כי קושר עם היעילות הדיפרנציאלית של מחזק מסוים‪( .‬כלומר‪ ,‬ה ‪ SD‬קשור לזמינות‬
‫המחזק ה ‪ EO‬קשור ליעילות שלו)‪.‬‬

‫מהפרק‪:‬‬
‫מורה מבקשת מתלמיד לבצע מטלה לימודית‪ .‬התלמיד מפיק התנהגות אגרסיבית מיד לאחר‬
‫הבקשה‪ .‬ההתנהגות האגרסיבית מסירה את הדרישה‪ .‬הדבר חוזר על עצמו בפעם השניה‪ .‬הבקשה‬
‫(גירוי מקדים) מעורר אגרסיביות שמחוזקת באופן שלילי (הדרישה יורדת)‪ .‬למרות שבקשת המורה‬
‫הוא גירוי מקדים שמעוררת אגרסיביות שמחוזקת שלילית (הבקשה היא הסרה)‪ ,‬זה לא ‪ .SD‬הבקשה‬
‫הינו ‪ EO‬שמעורר התנהגות אגרסיבית‪ .‬אין היגיון לדבר על ‪ SD‬שמעורר את ההתנהגות האגרסיבית‬
‫בהעדר הבקשה (‪ ,)McGill, 1999‬כמו שאין טעם לדבר על ‪ SD‬שמעורר תגובה בהיעדר ההלם‪.‬‬
‫לחולדת המעבדה אין מוטיבציה לברוח מהלם בהיעדר הלם‪ ,‬והתלמיד אינו "רוצה" להימלט מבקשות‬
‫המשימה של מורו בהעדר בקשות משימה אלה‪ .‬זה אינו ‪ SD‬מפני שהגירוי אינו מתקיים בהיעדר‬
‫הבקשה‪ .‬האדם אינו רוצה לברוח בהיעדר הבקשה (‪ .)EO‬גירוי מקדים מתפקד כ‪ SD‬רק כאשר הופעת‬
‫תגובה או סט תגובות מפיקות חיזוק‪ ,‬ואותה תגובה אינה מפיקה חיזוק בהיעדר הגירוי‪.‬‬

‫מחזק‬ ‫התנהגות‬ ‫‪SD‬‬ ‫‪EO‬‬

‫מאפה שוקולד‬ ‫כניסה למאפיה ובקשה‬ ‫מאפיה פתוחה‬ ‫חסך במאפה‬
‫מהמוכרת‬
‫כאב ראש פוחת‬ ‫נטילת הכדור‬ ‫אופטלגין‬ ‫רוויה מכאב הראש‬
‫תחושת הסנוור חולפת‬ ‫הרכבת משקפי השמש‬ ‫משקפי שמש‬ ‫השמש מסנוורת‪-‬‬
‫תחושת אברסיה‬
 ‫תארו כיצד ניתן לפתח הבחנת גירוי‪.‬‬ ‫‪.12‬‬

‫ניתן לפתח הבחנת גירוי בעזרת אימון להבחנת גירוי‪ .‬ההליך הבסיסי לאימון להבחנת גירוי כרוך בלוח‬
‫מרובה עם תנאי גירוי מקדים המייצגים כל רכיב בלוח‪ .‬תגובות בנוכחות תנאי גירוי אחד (‪)SD‬‬
‫מחוזקות‪ ,‬ותגובות בנוכחות הגירוי האחר (‪ S‬דלתא) לא מחוזקות‪ .‬כאשר הליך זה מיושם באופן נכון‬
‫ובעקביות‪ ,‬תגובה בנוכחות של ה ‪SD‬תעלה על תגובה בנוכחות של ה‪ S‬דלתא‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬עם‬
‫הזמן‪ ,‬המשתתף ילמד לא להגיב בנוכחות ה‪ S‬דלתא‪.‬‬
‫מחזקים דפרנציאלית פעם אחת אקבל חיזוק ופעם אחת לא אקבל‪ .‬לוח חיזוק מרובה התנהגות אחת‬
‫ושתי אופציות חיזוק‪ .‬כמו הכפתור האדום והכפתור הכחול‪ -‬הכפתור האדום מים חמים‪.‬‬

‫התהליך השגרתי לאימון גירוי מבחין דורש התנהגות אחת ו‪ 2-‬גירויים מקדימים (‪ SD‬וגירוי דלתא)‪.‬‬
‫התגובות מחוזקות בנוכחות אחד הגירויים המותנים‪ ,‬ה‪ ,SD-‬אבל תגובות אינן מחוזקות בנוכחות של‬
‫גירויים אחרים‪ -‬גירוי דלתא‪ .‬ברגע שמורה עושה אימון זה בצורה נכונה ועקבית‪ ,‬התגובות בנוכחות ה‪-‬‬
‫‪ SD‬יעלו על התגובות בנוכחות גירוי דלתא‪ .‬לעיתים‪ ,‬לאחר זמן‪ ,‬האימון יביא ללמוד שלא להגיב‬
‫בנוכחות הגירוי דלתא‪ .‬מנתחי התנהגות לעיתים מתארים תהליך זה עם חיזוקים דפרנציאלים‬
‫לסירוגין‪ ,‬שמותנים עם חיזוקים והכחדה‪ ,‬כלומר שתגובה מייצרת חיזוק בהתניה של ‪ SD‬אך לא במצב‬
‫התניה של גירוי דלתא‪ .‬משתמשים בגירוי דלתא בכדי להראות מצב של אפס חיזוקים (הכחדה) ולציין‬
‫מצב שמייצר פחות כמות או איכותיות של חיזוק בהשוואה למצב של גירוי מבחין‪ .‬דרכים לביצוע אימון‬
‫מבחין‪ :‬או הצגה סימולטנית‪ -‬שבה הגירוי המבחין והנייטרלי מוצגים בעת ובעונה אחת (מבחן עם ‪4‬‬
‫תשובות אפשריות‪ ,‬פנייה ברמזור)‪ ,‬או הצגה לסירוגין‪ -‬שבה התלמידים נחשפים לגירויים מבחינים‪,‬‬
‫בנפרד מן הגירויים הנייטרלים (נסיעה ברחוב וחיפוש מס' בית)‪.‬‬

‫קראו בעיון את המאמר ‪Developing Stimulus Control of Young Children's Requests to Teachers:‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪( Class-Wide Applications of Multiple Schedules‬מצורף במודל וסיכומו בעמוד ‪ 442‬בספר הקורס)‬
‫והיו מוכנים להסביר כיצד בוצע המחקר בו בקשת תשומת לבו של המורה נלמדה להיות תחת שליטת‬
‫הגירוי (הילדים למדו באילו תנאים ניתן לבקש ובאילו תנאים לא ניתן לבקש את תשומת לבו של‬
‫המורה)‪.‬‬

‫חוקרים השתמשו בלוחות מרובים כדי לעזור ללומדים לפתח שליטת גירוי של תגובות יזימה חברתית‪.‬‬
‫למרות שללמד תלמידים לגייס את תשומת לב המורה יכול להגביר את שבח המורה ואת העזרה‬
‫הלימודית‪ ,‬ולשפר את התפקוד האקדמי של התלמיד (הרחבה בפרק ‪ ,)30‬הכיתות הן מקומות‬
‫עמוסים ותשומת לב המורה אינה זמינה באופן עקבי‪ .‬צריך ללמד תלמידים לא רק איך לגייס את‬
‫תשומת לב המורה‪ ,‬אלא גם איך להבחין מתי גיוס תשומת לבו הוא מתאים (לדוג' לא כאשר הוא‬
‫עסוק עם תלמידים אחרים או מדבר עם אדם אחר)‪ .‬קמילרי ושות' (‪ )2008‬השתמשו בפרוצדורה‬
‫כיתתית עם לוח מרובה כדי להביא את הבקשות של ילדים צעירים למורים תחת שליטת גירוי ב‪3‬‬
‫כיתות יסודי‪ .‬בשני סשנים של ‪ 5‬דק' ביום‪ ,‬מתוך ‪ 4‬סשנים לאורך המחקר‪ ,‬המורים החליפו באופן‬
‫רנדומלי ענידת מחרוזת פרחונית ירוקה ומחרוזת פרחונית אדומה‪ .‬במהלך הבייסליין‪ ,‬תוצאות‬
‫דיפרנציאליות לא צומדו עם אף אחת מהמחרוזות‪ .‬המורים הגיבו ליזימה חברתית של התלמיד וסיפקו‬
‫סיוע לימודי כפי שנדרש‪ .‬במהלך תנאי הלוח המרובה‪ ,‬המחרוזת הירוקה (‪ )SD‬סימלה כי תשומת לב‬
‫המורה הייתה זמינה‪ ,‬והמחרוזת האדומה (‪ S‬דלתא) סימלה כי תשומת לב המורה לא הייתה זמינה‪.‬‬
‫לפני כל סשן במהלך תנאי הלוח המרובה‪ ,‬המורה תיאר את האתליה המקושרת עם המחרוזת‬
‫הרלוונטית‪" :‬בזמן שאני עונד את המחרוזת הירוקה‪ ,‬אני אוכל לענות על שאלותיכם" או "בזמן שאני‬
‫עונד את המחרוזת האדומה‪ ,‬אני לא אוכל לענות על שאלותיכם"‪ .‬בקשות תלמידים במהלך תנאי‬
‫הלוח המרובה נשמרו בפרקי הזמן המתאימים לכך‪ ,‬וצומצמו בפרקי הזמן שלא היו מתאימים לכך‪.‬‬

‫הילדים למדו כי בזמן שהמורה עם שרשרת ירוקה היא פנויה ויכולה לתת תשומת לב וברגע שהיא עם‬
‫שרשרת אדומה ‪ ,‬אינה יכולה לתת תשומת לב‪.‬‬
‫‪ -Multiple schedule‬כשאנחנו מדברים על איך אנחנו מפתחים הבחנת גירוי משתמשים בלוח מרובה‪.‬‬
‫זה לוח שבו יש לנו התנהגות אחת ויש שני לוחות חיזוק או יותר שמיושמים באופן אקראי או לסירוגין‬
‫ולכל אחד מהם יש גירוי מבחין משלו‪ .‬הרעיון הוא שיש לי התנהגות מסוימת ופעם אחת יש לה את‬
‫התנאים של הגירוי ‪( SD‬מקבלים את המחזק) ופעם אחת יש שם ‪ S‬דלתא (לא מקבלים את המחזק)‪.‬‬
‫זו בערך הפעם היחידה כמעט בה נראה את היישום של לוח חיזוקים מורכב‪.‬‬