‫‪021473020‬‬ ‫ברוג מיכי‬

‫‪033560137‬‬ ‫בוטבול עמיר‬

‫ניסוי מספר ‪ :3‬הכוונת תנועת תאי הסגירה של הפיונית‬

‫מבוא‪:‬‬
‫מהן הפיוניות ?‬
‫פיוניות ‪ Stomata -‬הן פתחים בשכבה העליונה של העלה‪ -‬האפידרמיס של העלה ‪,‬אשר מווסתות את‬
‫תהליך חילוף הגזים(אדי‪-‬מים ופחמן דו חמצני) בין הצמח והאטמוספירה‪.‬‬
‫הפיונית מורכבת משני סוגים של תאים‪ :‬תאי סגירה ‪,‬בצמוד לכל תא סגירה נמצאים תאי אפידרמיס‬
‫הנבדלים משאר התאים ברקמה ונקראים‪ :‬תאים מצרניים‪ .‬כאשר תאי הסגירה קולטים מים לאחר שינוי‬
‫הפוטנציאל האוסמוטי שלהם‪ ,‬הם מתנפחים באופן אסימטרי כתוצאה של הארגון הרדיאלי של‬
‫המיקרופיברילות שלהם מהכוון להתפשטות תאים בכיוון הרוחבי ומאפשר את התפשטות הדופן בציר‬
‫האורך התאי‪ .‬התפיחה האסימטרית גורמת להיווצרות פתח ביניהם‪ ,‬והוא הפיונית‪ .‬ישנם מס' גורמים‬
‫אור באורך גל כחול‪ .‬אור זה גורם לתאי‬ ‫שאחראים לכניסת מים לתאי הסגירה‪ ,‬החשוב ביניהם הוא‬
‫השמירה לקלוט יוני אשלגן בהעברה פעילה ומים נכנסים אחריהם באוסמוזה עד ליצירת לחץ טורגור‪.‬‬
‫אורך הגל הכחול חזק ביותר בשעות הצהריים (בד"כ השעות החמות של היממה) ודועך ככל שהשמש‬
‫שוקעת‪ ,‬או אז יוני אשלגן יוצאים בתעלות ייעודיות מהתאים ואחריהם המים והפיונית נסגרת‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים עיקריים של פיוניות‪ :‬דמוי כליה ובצורת ענבלים (עצמות)‪ ,‬כשההסבר לעיל מתאים‬
‫פיונית דמוי הכליה בעוד בפיונית דמוית העצם מתנפחים אך ורק הקצות העליונים של תאי הסגירה‬
‫שגורמים לכך שהדפנות במרכז יתרחקו אחת מהשנייה‪.‬‬
‫להלן קישור להדגמה מהממת של תהליך הסגירה והפתיחה‪:‬‬
‫‪http://science.cet.ac.il/science/transportation/transport7.asp‬‬

‫ניסוי ‪ 3‬א' – מאזן המים של תאי הסגירה‬

‫מטרת הניסוי‪:‬‬

‫מדידה והשוואה של הפוטנציאל האוסמוטי בתאי הסגירה ותאי האפידרמיס‪.‬‬

‫בדיקת הקשר שבין אחוז הפיוניות הפתוחות באור ובחושך לבין הצטברות של אשלגן בתאי הסגירה‪.‬‬
‫בדיקת השפעת הורמון ‪ ABA‬על מהלך הפיוניות‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬
‫השיטה בניסוי זה בודקת את ריכוז המומסים בתאי האפידרמיס ותאי פיוניות באור ובחושך‪ ,‬ע"י השריית‬
‫רקמת האפידרמיס בתמיסות סוכרוז בריכוזים שונים‪ ,‬ובדיקה מתי הרקמות מגיעות למצב של ‪50%‬‬
‫פלסמוליזה‪.‬‬
‫הוכנו מספר מבחנות ובהן תמיסות סוכרוז בריכוזים שונים עם ממס ‪.) KCl ) mM20‬‬
‫מכניסים פיסות אפידרמיס מעלים של קומלינה ששהו באור ומעלים ששהו בחושך ‪.‬‬
‫התבצעה צביעה של הפיסות ב"אדום ניטרלי" לשם בדיקת חיוניות התאים ולמען צביעת החללית וכך‬
‫נוכל לעקוב אחר הפלסמוליזה‪ ,‬ולאחר מכן הכנסה לצלחות פטרי שמכילות את התמיסות הסוכרוז‬
‫בריכוזים השונים למשך ‪ 30‬דקות‪.‬‬
‫ביצוע בדיקה של כל אחת מהפיסות ומדידת הגעה יחסית (ב‪ )%-‬לפלסמוליזה‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫להלן טבלה המסכמת את ממוצעי האחוזים שהתקבלו לקבוצות השונות במעבדה ע"פ תנאי הניסוי‬
‫שנקבעו לכל קבוצה (אור או חושך)‪.‬‬

‫טבלה מס' ‪ :1‬ריכוז תוצאות הפלסמוליזה בריכוזים שונים‬

‫אור‬ ‫חושך‬
‫אחוז תאי‬ ‫אחוז תאי‬
‫ריכוז תמיסה‬ ‫אחוז פיוניות‬ ‫אפידרמיס‬ ‫אחוז פיוניות‬ ‫אפידרמיס‬
‫‪KCL‬‬ ‫בפלסמוליזה‬ ‫בפלסמוליזה‬ ‫בפלסמוליזה‬ ‫בפלסמוליזה‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4.16‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1.66‬‬ ‫‪4.166‬‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪5.66‬‬ ‫‪22.33‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪1.66‬‬ ‫‪53.33‬‬ ‫‪6.66‬‬ ‫‪23.33‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪3.33‬‬ ‫‪62.67‬‬ ‫‪25.66‬‬ ‫‪31.66‬‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪96.66‬‬ ‫‪46.66‬‬ ‫‪58.33‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪61.66‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪85.66‬‬ ‫‪72.5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬

‫גרף מספר ‪ 1‬אחוז תאי האפידרמיס הנמצאים בפלסמוליזה ביחס לריכוז התמיסה‪:‬‬

‫אחוז תאי אפידרמיס בפלסמוליזה כפונקציה של ריכוז התמיסה‬

‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫אחוז התאים‬

‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫אפידרמיס‬
‫חושך‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫אפידרמיס אור‬ ‫ריכוז התמיסה [‪]M‬‬
‫ניתן לראות ע"פ מגמת הגרף שככל שהריכוז עולה גדל ‪ %‬התאים שמגיעים לפלסמוליזה‪.‬‬
 ‫ניתן לראות שהריכוז הגורם ל‪ 50%-‬פלסמוליזה של תאי האפידרמיס באור דומה לזה שבחושך‬

‫גרף מספר ‪ 2‬אחוז תאי הסגירה הנמצאים בפלסמוליזה ביחס לריכוז התמיסה‪:‬‬

‫אחוז תאי סגירה בפלסמוליזה כפונקציה של ריכוז התמיסה‬

‫אחוז תאים‬ ‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫סגירה‬ ‫‪40‬‬
‫חושך‬
‫‪ 20‬סגירה אור‬

‫‪0‬‬
‫‪-20 0‬‬ ‫‪0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫ריכוז התמיסה [‪]M‬‬
‫ניתן לראות ע"פ מגמת הגרף שככל שהריכוז עולה גדל ‪ %‬התאים שמגיעים לפלסמוליזה‪.‬‬
‫ניתן לראות שריכוז התמיסה שהביא ל ‪ 50%‬פלסמוליזה בתאי הסגירה באור גבוה מזה שבחושך‬

‫ואיפה ההשוואה בין תאי אפידרמיס ותאי הסגירה?‬

‫דיון ומסקנות‪:‬ניסוי ‪ 3‬א'‬

‫מהשוואה בין התוצאות שהתקבלו בעלים השונים לגבי תאי האפידרמיס ניתן לראות כי התאים בעלים‬
‫המוחשכים מתחילים פלסמוליזה מהר יותר (בסביבות ‪) M 0.2‬מאשר התאים בעלים המוארים בריכוז‬
‫עולה של תמיסות סוכרוז(בסביבות ‪. ) M 0.3‬‬
‫בהמשך המגמה מתחלפת וניתן לראות שקצב הכניסה לפלסמוליזה של התאים שטופלו באור גדול יותר‬
‫מאשר אלו ששהו בחושך‪,‬דבר העולה בקנה אחד עם הנחות היסוד של ניסוי זה הגורסת כי "תא‬
‫אפידרמיס באור מכיל פחות מומסים מאשר המקביל שלו בחושך" ‪,‬וזאת משום שבאור עוברים מומסים‬
‫לתוך תאי הסגירה ע"פ התהליכים שנלמדו בהרצאות (סיגנל אור כחול ו\או אדום וכו')‪.‬‬
‫מאחר וישנם פחות מומסים הפוטנציאל האוסמוטי עולה ומכאן שפוט' המים גם כן עולה‪,‬כך שההגעה‬
‫לפלס' מהירה יותר מאשר בתאי אפידרמיס ששהו בחושך‪ ,‬מאחר ובהם קיממת תופעה הפוכה של ריכוז‬
‫מומסים גבוה יותר‪,‬ובגרף ניתן לראות שבריכוזים השונים לאחר הסטיה ההתחלתית(ראה לעיל) אכן באור‬
‫ההגעה לפלסמוליזה מהירה יותר (גרף התאים המוארים היה צריך להתרומם ראשון)‪.‬‬

‫מהשוואה בין התוצאות שהתקבלו בעלים השונים לגבי תאי הסגירה ניתן לראות כי התאים בעלים‬
‫‪ ) M 0.4‬מאשר תאי הסגירה בעלים המוארים‬ ‫המוחשכים מתחילים פלס' מהר יותר (בסביבות‬
‫(בסביבות ‪.) M 0.5‬‬
‫היחס בין השיפועים נשמר לכל אורך הגרף והוא שתאי הסגירה מפיסות העלים שטופלו בחושך מגיעים‬
‫מהר יותר לפלסמוליזה מאשר אלו שנלקחו מעלים שטופלו באור וזאת בהתאם להנחת היסוד שגורסת‬
‫ש"בעלים שטופלו באור‪ ,‬הפיוניות פתוחות עקב כניסת מים לתאי הסגירה" ומכאן שמכיוון שהם מלאים‬
‫במים (פוט' מים גבוהה יותר)‪ ,‬ההגעה שלהם לפלסמוליזה תתרחש מאוחר יותר לעומת ההגעה של תאי‬
‫הסגירה שהיו בחושך בו רוב הפיוניות סגורות ובתאי הסגירה שלהן כמות מועטה של מים יחסית לתאי‬
 ‫הסגירה בפיוניות פתוחות‪.‬‬

‫מהשוואה בין סוגי התאים –תאי הסגירה בפיוניות לעומת תאי האפידרמיס הצפי היה להבדלים בין‬
‫התאים בפיסות שהוארו וזאת משום שהאור נותן סיגנל לכניסת מומסים מהאפידרמיס אל תאי הסגירה‬
‫‪,‬מכאן שהגעה לפלסמוליזה תהיה בריכוז גבוה יותר לגבי תאי הסגירה מאשר בתאי האפידרמיס‪.‬‬
‫לעומת זאת בתאים שטופלו בחושך נצפה לכך שסוגי התאים השונים יגיעו לפלסמוליזה בריכוזים זהים‪/‬‬
‫קרובים וזאת עקב העובדה שבחושך משתווים ריכוזי המומסים בין תאי הסגירה לתאי האפי' שמסביבם‬
‫וזה מאפשר למים לצאת מתאי הסגירה ולפיוניות להיסגר‪,‬ואילו באור כאשר יש צמח זקוק לפתיחת‬
‫הפיוניות נוצר באופן מלאכותי‪ ,‬ע"י השקעת אנרגיה‪ ,‬פוטנציאל מומסים שלילי ‪,‬שמאפשר כניסת מומסים‬
‫ובעקבות זאת מים לתאי הסגירה ופתיחת הפיוניות‪.‬‬
‫ואכן בהתאם לציפיות אלו ניתן לראות שיש הבדל בין ההגעה ל ‪ 50%‬פלס' באור של תאי אפידרמיס‬
‫(בסביבות ריכוז ‪)M 0.5‬לעומת ‪ 50%‬מתאי הסגירה (בסביבות ריכוז ‪.) M 0.75‬ואילו בחושך ההגעה של‬
‫‪ 50%‬מתאי הסגירה ו ‪ 50%‬מתאי האפידרמיס מתרחשת בסביבות ריכוז ‪M 0.6‬‬

‫ההסבר שלכם לא לגמרי ברור‬

‫ניסוי ‪ 3‬ב' ‪ -‬השפעת האור‪ :‬תפקיד יוני האשלגן‬

‫שיטה‬
‫השיטה בניסוי זה מודדת את ריכוז יוני האשלגן שבפיוניות (בבדיקה איכותית בלבד‪-‬בראייה) ע"י העברת‬
‫רקמות אפידרמיס‪ ,‬שחלקן שהו באור וחלקן בחושך‪ ,‬סדרת תגובות אשר תוצריהן מעידים על נוכחות‬
‫גבוהה\נמוכה של אשלגן‪.‬‬
‫כמו כן נבדקה פיסת עלה ששהתה באור ללא טיפול במנדף בחומרים הנ"ל כביקורת למס' הפיוניות‬
‫הפתוחות מתוך כלל הפיוניות‪ ,‬באור במצב רגיל של העלה‪.‬‬

‫תגובה אחת יוצרת חומר ביניים בנוכחות יוני אשלגן ‪. K2 ]NaCo)NO2([6‬‬

‫בתגובה השנייה חומר הביניים מגיב עם (‪ NH4(2S‬והתוצר ‪ CoS‬שוקע ונוכחותו מתבטאת כמשקע שחור‬
‫באזור התאים בהם ריכוז האשלגן הינו משמעותי‪..‬‬
‫ככל שריכוז האשלגן גבוה יותר‪ ,‬כך כמות המשקע תהיה גדולה יותר ונראה כתם כהה יותר באזור הנדון‪.‬‬

‫תוצאות‬
‫טבלה מס' ‪ : 2‬ריכוז האשלגן בפיונית לעומת פתיחה\סגירה‬

‫יחס‬ ‫פיוניות‬ ‫פיוניות‬

‫פתוח\סגור‬ ‫פתוחות‬ ‫סגורות‬ ‫דגימה‬
‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ללא טיפול‬
‫‪7‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אור‪+‬טיפול‬

‫‪0.11‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫חושך‪+‬טיפול‬

‫בביקורת לא נראו כתמים כהים מה הייתה הביקורת בניסויי הזה?? ‪,‬לא בתאי הסגירה ולא בתאים‬
‫?שסביבם‪ .‬הטבלה לא ברור מה הטיפול? איזה טיפול‬
 ‫(בדגימה שנחשפה לאור נצפו כתמים כהים‪-‬שחורים באזור תאי הסגירה (מעין שפתיים כהות‬
‫בדגימה שנשמרה בחושך רוב הצבע הכהה נצפה באזור התאים שסביב לפיונית‪-‬ולא בתאי הסגירה‬
‫עצמם‪ .‬הניסוי פה לא ברור ולא מובן לי מה סיכמתם‬
‫דיון ומסקנות‬

‫בניסוי זה ניסינו לבדוק את הקשר בין רמת פתיחת הפיונית ובין כמות האשלגן הנמצאת בתאי הסגירה‬
‫באותו שלב‪.‬‬
‫ההשערה המוצעת היא ‪ :‬ריכוז גבוה של יוני אשלגן בתאי הסגירה גורם לכניסת מים לתא (כתוצאה‬
‫מהפרש פוטנציאלי המים) ולפתיחת הפיונית בשל המבנה המיוחד של הדפנות וסידור המיקרופיברילות‪.‬‬
‫הבדיקה עם ריאגנט קובלט איששה את ההשערה‪ :‬בתאים שהיו באור‪ ,‬מצאנו גרגירי משקע של התגובה‬
‫עם הריאגנט הנ"ל‪ -‬משמע שהיה בהם ריכוז גבוה של יוני אשלגן‪ .‬בתאים שהושמו קודם לכן בחושך‪,‬‬
‫לעומת זאת ‪,‬כמעט ולא מצאנו משקעים של התגובה בתוך תאי הסגירה‪ ,‬אלא בעיקר מחוצה להם בצורה‬
‫מפוזרת ולא מרוכזת‪.‬‬

‫ומכאן שכניסת אשלגן לתאי הסגירה מביאה לפתיחת הפיוניות ויציאתו מביאה לסגירתן כך שניתן למצוא‬
‫פחות אשלגן בתאי הסגירה ופיזור רחב יותר בסביבה האפידרמלית העוטפת אותם‪.‬‬

‫ניסוי ‪ 3‬ג'‪:‬השפעת ההורמון הצמחי ‪ABA‬על פיוניות‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫‪ ABA‬הוא אחד מהורמוני הצמח המסונתזים על ידו בצורה טבעית‪.‬‬
‫ההורמון מופרש בד"כ במצב של עקה ‪-‬מאזור השורש לכיוון הנצר‪ ,‬והוא מהווה למעשה סיגנל לסגירת‬
‫הפיוניות ע"מ שהצמח יצמצם את איבוד המים שלו בטרנספירציה (דיות)‪.‬‬
‫ההורמון מהווה גם מאיץ של תרדמת זרע \האטת תהליך הנביטה) וכן גורם להאטת קצב חלוקת תאים‪.‬‬
‫בעקת מים הנגרמת בשל טרנספירציה מוגברת‪ ,‬עולה קצב הגעת ההורמון מן השורשים אל החלק העליון‬
‫של הצמח‪ ,‬דבר הגורם להצטברות של ההורמון באזור העלווה‪.‬‬
‫עם קליטתו ע'י רצפטור‪ ,‬ההורמון ‪ ABA‬מפעיל שרשרת תהליכים‪ ,‬שהמשותף להם ‪-‬העלאת יוני הסידן‬
‫(שכאמור גורמת לסגירת הפיוניות)‪:‬‬
‫א‪ .‬עליה במי חמצן ובסופראוקסיד הגורמת לפתיחת תעלות סידן‪.‬‬
‫ב‪ .‬עליה ב – ‪ NO‬הגורמת לעלייה ב – ‪ cADPr‬שפותח תעלות סידן בחללית‪.‬‬
‫‪ – PIP2‬המפרק פוספוליפיד מזורחן ‪ C,‬שגורם לשפעול האנזים פוספוליפז ‪ G,‬ג‪ .‬עליה בכמות חלבון‬
‫פועל כשליח משני (‪ )IP3‬המכיל פוספטידיל‪-‬אינוזיטול‪ .‬אחד מתוצרי הפירוק‪ ,‬אינוזיטול טריס פוספט‬
‫הפותח תעלות סידן בקרומי מאגרים תוך תאיים בטונופלט ויתכן שגם ברשת האנדופלסמטית‪ .‬תוצר פירוק‬
‫‪.‬פעיל אף הוא בשחרור יוני סידן מתוך המאגרים הפנימיים – ‪ – IP6‬נוסף‬
‫‪:‬שיטה‬
‫שיטה זו בודקת את השפעת ההורמון חומצה אבסיסית (‪ )ABA‬על סגירת הפיוניות‪ .‬הבדיקה נעשתה ע"י‬
‫השריית פיסות אפידרמיס בתמיסת בופר עם ‪.ABA‬‬
‫בקבוצת הביקורת השרינו פיסות אפידרמיס בתמיסת בופר ללא ‪.ABA‬‬
‫בדקנו את אחוז הפיוניות הפתוחות במרווחי זמן של ‪ 10‬דקות עד לסגירת רוב הפיוניות בשדה הנבחר‬
‫בקבוצת הניסוי‪.‬‬
 ‫‪:‬תוצאות‬

‫טבלה מס' ‪ :3‬תוצאות אחוזי הפיוניות הפתוחות כפונקציה של הזמן‪ ,‬בנוכחות ‪ABA‬‬

‫אחוז תאים פתוחים באור‬

‫תמיסת‬
‫‪ABA‬‬
‫‪0.1mM‬‬ ‫זמן‬
‫בופר בלבד‬ ‫בבופר‬ ‫(דקות)‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪88.88‬‬ ‫‪6.66‬‬ ‫‪20‬‬

‫גרף מס ‪ :3‬השפעת אבא על פתיחה לאורך הזמן‬

‫אחוז הפיוניות הפתוחות כפונקציה של הזמן‬

‫השפעת ‪ ABA‬על פתיחת הפיוניות כפונקציה של זמן‬

‫‪120‬‬
‫אחוז פתיחה של הפיוניות‬

‫‪100‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬
‫בופר ‪ABA +‬‬
‫‪60‬‬
‫ללא ‪ABA‬‬
‫בופר‪50‬‬
‫אחוז הפיוניות‬ ‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫בופר בלבד‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪10‬‬ ‫בופר‪ABA+‬‬
‫זמן (דקות)‬
‫זמן [‪]Min‬‬ ‫‪20‬‬

‫ניתן לראות שלאורך זמן יש ירידה בכמות הפיוניות הפתוחות בפיסות שטופלו בא‪.‬ב‪.‬א‪.‬אבא זה רק‬
‫‪.‬באנגלית מכוון שחומצה אבסיסית לא בדיוק יוצא א‪.‬ב‪.‬א‬
 ‫‪:‬דיון ומסקנות‬

‫השפעת ‪ ABA‬על פתיחה וסגירה של הפיוניות בצמח‪.‬‬

‫בניסוי הודגמה סגירת פיוניות בנוכחות של ההורמון ‪ABA‬‬
‫בקבוצת הבקרה נשאר מספר הפיוניות הפתוחות ‪,‬שהושרו רק בבופר ‪ ,‬כמעט באותו איזור ערכים‪.‬‬
‫מכאן שלהורמון ‪ ABA‬השפעה ודאית על מנגנון סגירת הפיוניות‪.‬‬

‫השערת הניסוי‪ :‬ההורמון הצמחי הנ"ל הינו גורם (סיגנל) לסגירת הפיוניות‪.‬‬
‫נצפה לראות כי תאי הסגירה של פיונית שהושמו קודם לכן באור (כלומר הפיוניות פתוחות)‪ ,‬הועברו‬
‫לתמיסת ‪ ABA‬והמשיכו להיות מוארים יסגרו‪ .‬בעוד שתאים ששהו בחושך לפני כן לא יושפעו כמעט‬
‫מ ‪ ABA‬היות ורוב הפיוניות שלהן כבר סגורות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי איששו את השערתנו ואכן כפונקציה של הזמן ‪ ABA‬גרמה לסגירת הפיוניות‪.‬‬
‫בבופר אחוז הפיוניות נשאר קבוע ולא השתנה לאורך הזמן – מעיד על השפעת ‪. ABA‬‬

‫סיכום‬
‫בניסוי הנ"ל הודגם הקשר בין האות שנותן האור למערך התאים שבעלה‪,‬לבין תנועת המומסים אל ומהתאים‬
‫הסוגרים ובעקבותם סגירתה ופתיחה של הפיונית תוך דגש על ההבדלים הקרדינליים שבין התאים השונים‪.‬‬
‫הודגם הקשר שבין נוכחות יוני האשלגן לבין תנועת המים ויחד עמם פתיחת וסגירת הפיונית‪.‬‬
‫לבסוף נבחנה השפעת ההורמון הצמחי ‪ aba‬והודגמה סגירה של פיוניות בתגובה להורמון הנ"ל‪.‬‬

‫מיכי עמיר‬
‫ציונכם ‪93‬‬
‫בהצלחה!‬