‫אנטומיה ב'‬

‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫בטן‬
‫חלל הבטן הוא מעין חדר בעל צורה גלילית‪ ,‬החל מהסרעפת (הגבול עם חלל בית החזה)‪ ,‬ועד לרצפת האגן‬
‫והגפה העליונה‪ .‬נהוג לחלק את חלל ה‪ Abdomen -‬לשני אזורים‪ ,‬שהגבול בניהם הוא ה‪:Pelvic inlet-‬‬
‫‪ – Abdomen proper ‬מעל ה‪ ,Pelvic inlet-‬כולל את ה‪.Iliac fossa (False pelvis)-‬‬
‫‪ – Lesser pelvis ‬מתחת ל‪ ,Pelvic inlet-‬זהו אזור קטן המכיל את שלפוחית השתן ואיברי המין‪.‬‬
‫מכונה גם ‪.True pelvis‬‬

‫מבוא לאגן‬
‫מבנה שמורכבת משתי עצמות אגן (‪ ,)Hip bones‬ושני אזורים תחתונים – ‪ Sacrum‬ו‪.Coccyx-‬‬
‫עצמות האגן מופרדות זו מזו באמצעות ה‪ ,Symphisis pubis -‬מפרק סחוסי‪ .‬לכל עצם יש שלושה‬
‫חלקים‪:‬‬
‫‪ – Ilium ‬החלק העליון‪ .‬הגבול העליון שלו הוא ה‪ ,Iliac crest -‬וזהו אזור מפותח בבני האדם ויש לו‬
‫עובי כך שניתן להבחין בין השפה החיצונית לשפה הפנימית שלו‪ .‬הוא מהווה אזור מאחז עבור חלק‬
‫משרירי הבטן‪ ,‬כדי לתמוך במנח הזקוף‪ .‬האספקט הקדמי התחתון של ה‪ Iliac crest -‬הוא ה‪-‬‬
‫)‪ ,Anterior superior iliac spine (ASIS‬ובאזור הפוסטריורי לטרלי שלו ניתן לראות את ה‪-‬‬
‫‪.Iliac tubercle‬‬
‫‪ – Pubis ‬החלק האמצעי‪ ,‬עושה מפרק עם העצם השניה‪ .‬החלק הקדמי שלו שסמוך למפרק מכונה‬
‫‪ ,Pubic crest‬ולטרלית אליו נמצא ה‪ .Pubic tubercle -‬גם אלו מהווים נקודות אחיזה לרצועות‬
‫ושרירים‪.‬‬
‫‪ – Ischium ‬החלק התחתון‪.‬‬
‫לא ניתן לראות את הגבולות בין שלושת החלקים‬
‫של עצמות האגן‪ ,‬אך עד גיל ‪ 12-14‬שלושת‬
‫החלקים הללו מתאחים זה עם זה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫מבוא לבטן‬
‫חלל הבטן מכיל את חלל הפריטונאום‪ ,‬שמתקשר בחופשיות גם עם חלל הפלביס‪.‬‬
‫‪‬גבול עליון‪ :‬ה‪ Inferior thoracic aperture -‬והסרעפת‪.‬‬
‫‪‬גבול תחתון‪ :‬הקיר הבטני העמוק מתחבר עם קיר האגן ב‪ .Pelvic inlet -‬ברמה השטחית‪ ,‬הגבול‬
‫התחתון של הקירות האבדומינליים‪ ,‬מהווים את הגבול העליון של הגפה התחתונה‪.‬‬
‫האיברים בחלל הבטן יכולים להימצא בשני מקומות‪:‬‬
‫‪ ‬בחלל הפריטונאום – שם הם מוחזקים באמצעות שכבת ה‪ mesentery-‬של קרום הצפק‬
‫‪ ‬בין חלל הבטן לבין הקירות העשויים שרירים ועצמות‪.‬‬
‫האיברים שנמצאים בחלל הבטן‪:‬‬
‫‪ ‬מרבית האיברים של מערכת העיכול – קצה הושט‪ ,‬הקיבה‪,‬‬
‫המעי הדק והמעי הגס‪ ,‬הכבד‪ ,‬הלבלב וכיס המרה‪.‬‬
‫‪‬הטחול‬
‫‪ ‬איברים ממערכת השתן – הכליות והשופכן‬
‫‪‬בלוטות יותרת הכליה‬
‫‪‬כלי דם ועצבים רבים‬
‫קיימים שני מישורים שחשוב לשים אליהם לב‪:‬‬
‫‪ – Transpyloric plane‬נמצא בגובה חוליה ‪.L1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Transtubercular plane‬במנח אנטומי‪ ,‬נמצא בגובה‬ ‫‪‬‬
‫חוליה ‪.L5‬‬
‫בין שני המישורים הללו נמצא החלק המרכזי של הבטן‪.‬‬

‫תפקיד חלל הבטן‬

‫‪ ‬הכלה והגנה על איברים פנימיים גדולים – חלקם נמצאים עוד‬
‫בתוך הגבולות של כלוב הצלעות‪ ,‬וחלקם נמצאים רק אינפריורית‬
‫לו‪.‬‬
‫‪‬סיוע בנשימה – במהלך שאיפת אוויר‪ ,‬הקירות האבדומינליים‬
‫נרגעים כדי לאפשר הגדלה של חלל בית החזה‪ ,‬וכן איברי הבטן‬
‫נעים מטה בעת כיוון הסרעפת‪ .‬במהלך נשיפת אויר‪ ,‬הקירות‬
‫האבדומינליים מתכווצים כדי לסייע בהעלאת כיפת הסרעפת‪,‬‬
‫ולהקטין את נפח בית החזה‪.‬‬
‫‪‬שינויים בלחץ התוך‪-‬בטני – כיווץ השרירים של קירות הבטן יכול‬
‫להגדיל דרמטית את הלחץ‪ ,‬כשהסרעפת במיקומה הרגיל‪ .‬האוויר‬
‫נשמר בריאות באמצעות סגירת שסתומים בלרינקס‪ .‬לחץ תוך‪-‬בטני גבוה מסייע בריקון שלפחות השתן‬
‫והרקטום‪ ,‬וכן בעת לידה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫הקירות האבדומינאליים האנטרו‪-‬לטרליים‬

‫הקירות האבדומינאליים (אנטרו‪-‬לטרליים ופוסטריוריים) מכסים שטח נרחב‪.‬‬
‫‪‬גבול סופריורי‪ :‬ה‪ Xiphoid process-‬וצלעות ‪ XI, XII‬של בית החזה‬
‫‪‬גבול פוסטריורי‪ :‬עמוד השדרה (חמשת החוליות הלומבריות והדיסקים‬
‫(‬ ‫הפוסטריורי‬ ‫הקיר‬ ‫את‬ ‫המחזקים‬ ‫ושרירים‬ ‫חוליתיים)‪,‬‬ ‫הבין‬
‫‪.)Quadratus lumborum, Psoas major, Iliacus muscles‬‬
‫‪‬גבול אינפריורי‪ :‬החלק העליון של עצמות האגן‬
‫‪‬גבול לטרלי‪ :‬השרירים השטוחים של הקירות האבדומינאליים‪.‬‬
‫שכבות הקירות האבדומינליים כוללים עור‪ ,‬פאציה שטחית (סאב‪-‬קוטן)‪,‬‬
‫שרירים ופאציה עמוקה‪ ,‬פאציה אקסטרא‪-‬פריטונאלית‪ ,‬ואת הפריטונאום‬
‫הפריאטלי‪.‬‬

‫‪Superficial fascia‬‬
‫הפאציה השטחית של הקירות האבדומינאליים‪ ,‬רקמת הסאב‪-‬קוטן‬
‫(היפודרמיס) של הבטן‪ ,‬היא שכבה של רקמת חיבור שומנית‪ .‬לרוב מדובר‬
‫בשכבה אחת שדומה לפאציה השטחית של אזורים אחרים בגוף‪ ,‬ואף המשכית לה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחלק התחתון‬
‫של הקיר האבדומינלי הקדמי‪ ,‬מתחת לטבור‪ ,‬היא יוצרת שתי שכבות של פאציה שטחית‪:‬‬
‫‪ – Superficial layer (Camper's fascia) ‬שכבת שומן בעלת עובי משתנה‪ .‬היא ממשיכה מעל ה‪-‬‬
‫‪ Inguinal ligament‬יחד עם הפאציה השטחית של הירך‪ ,‬ועם שכבה דומה בפריטונאום‪.‬‬
‫‪ – Deeper layer (Scarpa's fascia) ‬שכבה ממברנוזית עמוקה יותר‪ ,‬דקה ומכילה מעט מאוד‬
‫שומן או בכלל לא‪ .‬אינפריורית‪ ,‬היא ממשיכה לירך‪ ,‬ומתחת ל‪ Inguinal ligament-‬היא מתמזגת עם‬
‫הפאציה העמוקה של הירך (‪ .)Fascia lata‬בקו האמצע‪ ,‬הפאציה מחוברת ל‪ Linea alba -‬ול‪-‬‬
‫‪ .Symphysis pubis‬היא ממשיכה לחלק הקדמי של הפריטונאום‪ ,‬שם היא מחוברת ל‪-‬‬
‫‪ Isochiopubic rami‬ולגבול האחורי של ה‪ .Perineal membrane-‬בנקודה זו‪ ,‬מתייחסים‬
‫לפאציה כ‪.Superficial perineal fascia (colles' fascia) -‬‬

‫‪3‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫שרירים אנטרו‪-‬לטרליים ופאציות‬

‫קיימים ‪ 5‬שרירים בקבוצת השרירים האנרטו‪-‬לטרליים של הקירות האבדומינליים‪:‬‬
‫‪ 3 ‬שרירים שטוחים (‪ – )Flat muscles‬הסיבים שלהם מתחילים פוסטרו‪-‬לטרלית‪ ,‬ועוברים אנטריורית‪,‬‬
‫כאשר בשלב מסוים הם הופכים לגיד‪ .‬סיבי הגידים נפגשים בקו באמצע המכונה ‪ ,Linea alba‬כאשר‬
‫סיבי ה‪ External oblique-‬ממשיכים כסיבי ה‪ ,Internal oblique -‬וסיבי ה‪Transversus abdominis-‬‬
‫ממשיכים זה את זה משני הצדדים‪ .‬מבנה זה מאפשר פעילות מתואמת של השרירים בעת שינוי הלחץ‬
‫התוך‪-‬אבדומינלי‪.‬‬
‫‪‬שני שרירים אנכיים – ממוקמים ליד קו האמצע‪ ,‬ועטופים באפונרוזה שנוצרת מהגידים של השרירים‬
‫השטוחים‪.‬‬
‫כל אחד מחמשת השרירים מבצע פעולה ספציפית‪ ,‬אך יחד הם קריטיים לשם שמירה על מגוון פעילויות‬
‫פיזיולוגיות נורמליות‪ .‬מיקומם מאפשר יצירת קיר מוצק אך גמיש‪ ,‬ששומר ומגן על האיברים הפנימיים בחלל‬
‫הבטן מפני פציעות ומכניעה לכוח הכובד‪.‬‬

‫‪Flat muscles‬‬

‫‪External oblique‬‬
‫השריר השטחי ביותר מבין שלושת השרירים השטוחים‪ ,‬שכן הוא‬
‫נמצא ממש מתחת לפאציה השטחית‪ .‬הסיבים שלו ממוקמים בצורה‬
‫אלכסונית ונעים בכיוון אינפרו‪-‬מדיאלי‪ .‬הוא מכיל אזור גידי‬
‫(אפונרוזי) נרחב שמכסה את הקיר האבדומינלי הקדמי‪ .‬באזור קו‬
‫האמצע‪ ,‬האפונרוזות משני הצדדים מתמזגות ויוצרות את ה‪Linea-‬‬
‫‪ ,alba‬שמתחילה מה‪ Xiphoid process-‬ומגיעה עד ה‪Pubic-‬‬
‫‪ .symphysis‬הגבול הלטרלי של האפונרוזה נמצא בקו ישר מעל‬
‫ה‪.Anterior superior iliac spine-‬‬
‫רצועות קשורות‪:‬‬
‫‪ ‬הגבול התחתון של האפונרוזה של שריר זה יוצר את ה‪Inguinal ligament-‬‬
‫בכל צד‪ .‬זוהי התעבות של השוליים החופשיים של האפונרוזה של השריר‪ ,‬והיא‬
‫נמצאת בין ה‪( Anterior superior iliac spine -‬לטרלית) וה‪Pubic-‬‬
‫‪( tubercle‬מדיאלית)‪ .‬ה‪ Inguinal ligament -‬מתקפלת על עצמה‪ ,‬ויוצרת‬
‫מעין ערוץ בעל תפקיד ביצירת ה‪ ,Inguinal canal-‬שהיא מהווה את בסיסו‪.‬‬
‫‪ – The lacunar ligament ‬התארכות של סיבים מהקצה המדיאלי של ה‪-‬‬
‫‪ ,Inguinal ligament‬שיוצרים רצועה בצורת חצי סהר‪ ,‬ומתחברים מצידם‬
‫השני ל‪( Pecten pubis-‬בראמוס העליון של עצם האגן)‪.‬‬
‫‪ – Pectineal (Cooper's) ligament ‬סיבים שיוצאים מה‪Lacunar-‬‬
‫‪ ligament‬לאורך ה‪ Pecten pubis-‬של ה‪.Pelvic brim-‬‬

‫‪4‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪Internal oblique‬‬
‫נמצא עמוק ל‪ , External oblique-‬קטן ודק ממנו‪ .‬רוב סיבי השריר נעים בכיוון סופרו‪-‬מדיאלי‪ .‬החלקים‬
‫הלטרליים שלו מסתיימים אנטריורית באפונרוזה שמתמזגת לתוך ה‪ Linea alba-‬בקו האמצע‪ .‬הסיבים‬
‫בחלקו האינפריורי מתחילים כמעט מכל אורך ה‪ .Inguinal ligament-‬בקצה התחתון של ה‪Inguinal-‬‬
‫‪ ,ligament‬קיים פתח בין הרצועה לשריר שבו עוברים מבנים‪.‬‬

‫‪Transversus abdominis‬‬
‫נמצא עמוק ל‪ . Internal oblique-‬הוא מכונה כך בשל הכיוון של סיביו‪ .‬הוא מסתיים באפונרוזה קדמית‪,‬‬
‫שמתמזגת עם ה‪ Linea alba-‬בקו האמצע‪ .‬בדומה ל‪ ,Internal oblique-‬סיביו התחתונים יוצאים מה‪-‬‬
‫‪ ,Inguinal ligament‬ומשאירים פתח קטן‪.‬‬
‫האפונרוזות של ה‪ Internal oblique-‬ושל ה‪ Transversus abdominis-‬מתאחדים בחלקם התחתון ויוצרים‬
‫‪Conjoint‬‬ ‫‪tendon‬‬ ‫המכונה‬ ‫משותף‬ ‫גיד‬
‫‪(in‬‬
‫‪gu‬‬
‫‪in‬‬
‫‪al‬‬
‫‪fal‬‬
‫)‪.x‬‬

‫‪Tr‬‬
‫‪an‬‬
‫‪sv‬‬
‫‪salis fascia‬‬ ‫‪er‬‬
‫כל אחד משלושת השרירים השטוחים מכוסה בחלקו הקדמי והאחורי בשכבה של פאציה עמוקה‪ .‬באופן‬
‫כללי‪ ,‬שכבות אלה בלתי ניתנות לזיהוי‪ ,‬למעט השכבה שנמצאת עמוק ל‪,Transversus abdominis-‬‬
‫המכונה ‪ ,Transveralis fascia‬והיא מפותחת יותר‪.‬‬
‫פאציה זה המשכית לפאציה העמוקה שעוטפת את חלל הבטן‪ ,‬וממשיכה לתוך חלל הפלביס‪ .‬היא חוצה את‬
‫קו האמצע אנטריורית‪ ,‬יחד עם ה‪ Transveralis fascia-‬של הצד הפוסטריורי‪ ,‬וממשיכה כפאציה למשטח‬
‫האינפריורי של הסרעפת‪ .‬היא ממשיכה פוסטריורית עם הפאציה העמוקה שמכסה את כל השרירים של‬
‫הקיר האבדומינלי האחורי (הפאציה של שרירי הגב) מכונה ‪.Thoracolumbar fascia‬‬
‫לאחר חיבורה ל‪ ,Crest of ilium-‬הפאציה מתמזגת עם הפאציה שמכסה את השרירים של האזורים‬
‫העליונים בעצמות האגן‪ ,‬ועם פאציה דומה שעוטפת את חלל הפלביס‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬מתייחסים לפאציה כ‪-‬‬
‫‪ .Parietal pelvic (endopelvic) fascia‬הפאציה הטרנברסאלית מכסה גם את החלק התחתון של‬
‫הסרעפת‪ .‬כלומר‪ ,‬יש המשכיות לפאציה העמוקה שמקיפה את חלל הבטן (שיכולה להיות עבה‪ ,‬דקה‪,‬‬
‫חופשיה‪ ,‬מחוברת) ומהווה תפקיד ביצירת מבנים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫שרירים אנכיים (‪)Vertical muscles‬‬

‫‪Rectus abdominis‬‬
‫שריר ארוך ושטוח‪ ,‬שרץ לאורך הקיר האבדומינלי‬
‫הקדמי‪ .‬קיים שריר אחד בכל צד‪ ,‬והם מופרדים בינים‬
‫באמצעות ה‪ .Linea alba-‬ככל שהשריר גבוה יותר‬
‫(כלומר קרוב יותר לצלעות)‪ ,‬הוא גם רחב ודק יותר‪.‬‬
‫לאורך מהלכו‪ ,‬הוא "נחתך" על ידי ‪ 3-4‬רצועות‬
‫המכונות‬ ‫אופקיות‪,‬‬ ‫גידים)‬ ‫(מעין‬ ‫פיברוטיות‬
‫‪ .Tendinous‬ניתן לראות את‬ ‫‪intersections‬‬
‫הרצועות הללו אצל אנשים בעלי ‪Rectus abdominis‬‬
‫מפותח‪.‬‬
‫הגבול הלטרלי שלו מכונה ‪.Linea semilunaris‬‬

‫‪Pyramidalis‬‬
‫שריר קטן בצורת משולש‪ ,‬שלעתים כלל לא נמצא בגוך‪ .‬הו אנטריורי ל‪ .Rectus abdominis -‬בסיסו נמצא‬
‫על עצם האגן (‪ ,)Pubis‬והאפקס שלו מחובר סופריורית ומדיאלית ל‪.Linea alba-‬‬

‫‪Rectus sheath‬‬
‫שני השרירים האנכיים עטופים באפונרוזה גידית‪ ,‬המכונה ‪.Rectus sheath‬‬
‫ה‪ Rectus sheath-‬עוטפת לחלוטין את שלושת הרבעים העליונים של ה‪ ,Rectus abdominis -‬וכן את‬
‫החלק הקדמי של הרבע הנותר (תחתון) של השריר‪ .‬אין שום רקמה שמכסה את הרבע התחתון האחורי של‬
‫השריר‪ ,‬ולכן חלק זה נמצא במגע ישיר עם ה‪Transveralis -‬‬
‫‪.fascia‬‬
‫אפונרוזה זו נוצרת משכבה מיוחדת של האפונרוזה של השרירים‬
‫השטוחים‪:‬‬
‫‪ ‬הקיר הקדמי של הרקמה מכיל את האפונרוזה של ה‪External -‬‬
‫‪Internal‬‬ ‫ה‪oblique -‬‬ ‫של‬ ‫מהאפונרוזה‬ ‫וחצי‬ ‫‪oblique‬‬
‫שמתפצל בגבול הלטרלי של ה‪.Rectus abdominis-‬‬
‫‪ ‬הקיר האחורי של הרקמה מכיל את החצי הנותר של האפונרוזה‬
‫ה‪-‬‬ ‫של‬ ‫האפונרוזה‬ ‫ואת‬ ‫‪,Internal‬‬ ‫ה‪oblique-‬‬ ‫של‬
‫‪.Transversus abdominis‬‬
‫בנקודת האמצע בין הטבור לבין ה‪( Pubic symphysis-‬הרבע התחתון של ה‪ ,)Rectus abdominis -‬כל‬
‫האפונרוזות נעות אנטריורית לשריר ה‪ .Rectus-‬כך‬
‫נוצר מצב שאין רקמה פוסטריורית באזור זה‪ ,‬אך‬
‫בחלק הקדמי הרקמה מכילה את האפונרוזות של‬
‫שלושת השרירים השטוחים‪ .‬מנקודה זו ומטה‪ ,‬ה‪-‬‬
‫עם‬ ‫ישיר‬ ‫בקשר‬ ‫נמצא‬ ‫‪Rectus‬‬ ‫‪abdominis‬‬

‫‪6‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫האפונרוזה של ה‪ .Transversus abdominis-‬נקודת השינוי הזו מסומנת באמצעות קשת של סיבים‪ ,‬ומכונה‬
‫‪.Arcuate line‬‬

‫‪Extraperitoneal fascia‬‬
‫עמוק ל‪ ,Transversalis fascia-‬נמצאת שכבה של רקמת חיבור המכונה ‪.Extraperitoneal fascia‬‬
‫פאציה זו מפרידה בין ה‪ ,Transversalis fascia -‬לבין הפריטונאום‪ .‬היא מכילה כמות משתנה של שומן‪,‬‬
‫ומקיפה גם את חלל הפלביס (ולא רק את חלל הבטן)‪.‬‬
‫השומן שנמצא בחלק הקדמי נמצא למעשה ב‪.Preperitoneal space-‬‬
‫חלקה האחורי מכונה ה‪ Retriperitoneal space -‬והוא מכיל הרבה מאוד שומן‪ .‬הוא נמצא בקיר‬
‫האבדומינלי האחורי – בעיקר סביב הכליות‪ ,‬ומעל איברים המכוסים ב‪ .Peritoneal reflections -‬כלי הדם (‬
‫‪ ,IVC‬אאורטה) ועצבים ממוקמים באזור זה‪ ,‬והפאציה ממשיכה לתוך שכבת ה‪ Mesenteries -‬של קרום‬
‫הצפק יחד עם כלי הדם‪.‬‬

‫עצבים‪ ,‬כלי דם ולימפה לחלל הבטן‬

‫עצבוב‬
‫העור‪ ,‬השרירים והפריטונאום הפריאטלי של הקיר‬
‫האבדומינלי האנטרו‪-‬לטרלי‪ ,‬מעוצבבים על ידי‬
‫הראמוס הקדמי של עצבים ‪ T7‬עד ‪ T12‬ו‪.L1-‬‬
‫הראמוס הקדמי של עצבים ‪ T7-T11‬מכונים‬
‫‪ .Thoraco abdominal nerves‬הם עוברים‬
‫בכיוון‬ ‫לאנטריורי‪,‬‬ ‫הפוסטריורי‬ ‫מהצד‬ ‫הגוף‪,‬‬ ‫סביב‬
‫אינפרו‪-‬מדיאלי‪ .‬לאורך מהלכם הם שולחים ענפים‬
‫לעצבוב השרירים האנטרו לטררליים‪ ,‬וכן מספר ענפים לעצבוב העור‪ .‬כל עצב מסתיים כסעיף עורי אנטריורי‪.‬‬
‫ה‪ Intercostal nerves (T7-T11)-‬עוזבים את המרווחים הבין צלעיים‪ ,‬ועוברים עמוק לסחוס הצלעי‪ .‬הם‬
‫וה‪Transversus-‬‬ ‫‪Internal‬‬ ‫ה‪oblique-‬‬ ‫בין‬ ‫האנטרו‪-‬לטרלי‪,‬‬ ‫האבדומינלי‬ ‫הקיר‬ ‫לאורך‬ ‫ממשיכים‬
‫‪ ,abdominis‬באזור המכונה )‪ .Transversus abdominis plate (TAP‬העצבים עוברים דרך השריר‬
‫ודרך ה‪ Rectus sheath-‬ומעצבבים מוטורית את השריר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יוצא סעיף עורי אנטריורי המעצבב את‬
‫העור‪.‬‬
‫העצב הספינאלי )‪ T12 (The subcostal nerve‬מבצע מהלך דומה כמו של העצבים האינטר‪-‬קוסטלים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סעיפים של )‪ L1 (The iliohypogastric nerve, the ilio-inguinal nerve‬שמקורם‬
‫הפלקסוס‬
‫הלומברי‪,‬‬
‫עוקבים‬
‫אחר מהלך‬
‫דומה כמעט‬

‫‪7‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫עד סוף המסלול‪ .‬ה‪ ilio-inguinal nerve-‬מספק גם את שק האשכים אצל גברים או השפתיים הגדולות‬
‫אצל נשים‪ ,‬וכן שולח סעיף עורי קטן לירך‪.‬‬

‫כדי לבצע הרדמה מקומית של האזור האבדומינלי‪ ,‬יש להזריק חומר הרדמה בין ה‪Transversus -‬‬
‫‪ abdominis‬וה‪ .Internal oblique-‬החומר מתפשט ב‪ ,Transversus abdominis plate -‬וכך מגיע לכל‬
‫ה‪ .Thoracoabdominal nerves-‬ככל שמזריקים את החומר בנקודה גבוהה יותר‪ ,‬מרדימים יותר עצבים‪.‬‬
‫ניתן לוודא באמצעות אולטרסאונד שהמחט אכן נמצא בין שני השרירים הנ"ל‪.‬‬

‫סעיפים עוריים‪:‬‬
‫‪ – Lateral cutaneous nerve ‬חודרים את שלושת השרירים השטוחים‪.‬‬
‫‪ – Anterior cutaneous nerve ‬חודרים את ה‪( Rectus abdominis-‬שהוא עבה) ואת ה‪Rectus-‬‬
‫‪ . Sheath‬העצבים חוצים את השריר דרך תעלות מיוחדות שעשויות מרקמת חיבור ומכונות‬
‫‪ .Neurovascular channels‬פגיעה בתעלות אלה עשויה לגרום לפגיעה בעצבוב או באספקת‬
‫הדם לאזור האבדומינלי ולמצב הנקרא ‪Abdominal cutaneous nerve entrapment‬‬
‫)‪ . syndrome (ACNES‬מצב זה מאופיין בכאב חד באזורים ספציפיים מאוד‪ ,‬לרוב בחלק הקדמי של‬
‫הבטן‪.‬‬

‫ניתן להציג את מפת העצבוב הסנסורי של הסעיפים העוריים‪:‬‬

‫‪ – T7-T9‬מה‪ Xiphoid process -‬ועד מעל הטבור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – T10‬סביב הטבור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – T11, T12, L1‬מתחת לטבור ועד אזור המפשעות (כולל)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אספקת דם וניקוז ורידי‬

‫מספר כלי דם מספקים את הקירות האבדומינליים האנטרו לטרליים‪.‬‬
‫החלק השטחי‪:‬‬
‫‪ ‬החלק העליון מסופק על ידי סעיפים של ה‪( Musculophrenic artery-‬סעיף טרמינלי של ה‪Internal-‬‬
‫‪.)thoracic artery‬‬
‫‪ ‬החלק התחתון של הקירות מסופק על ידי שני פיצולים של ה‪:Femoral artery-‬‬

‫‪8‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪o‬החלק המדיאלי מסופק על ידי ה‪.Superficial epigastric artery -‬‬

‫‪o‬החלק הלטרלי על ידי ה‪Superficial circumflex -‬‬
‫‪.iliac artery‬‬
‫החלק העמוק‪:‬‬
‫‪‬החלק העליון מסופק על ידי ה‪Superior epigastric -‬‬
‫‪ ,artery‬סעיף טרמינלי של ה‪Internal thoracic-‬‬
‫‪.artery‬‬
‫‪ ‬החלק הלטרלי מסופק על ידי ענפים של ה‪10th & 11th-‬‬
‫‪ intercostal arteries‬ועל ידי ה‪.Subcostal artery-‬‬
‫‪ ‬החלק התחתון מסופק על ידי שני פיצולים של ה‪-‬‬
‫‪:External iliac artery‬‬
‫ה‪Inferior-‬‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫מסופק‬ ‫המדיאלי‬ ‫‪o‬החלק‬
‫‪epigastric artery‬‬
‫‪o‬החלק הלטרלי מסופק על ידי ה‪Deep circumflex-‬‬
‫‪iliac artery‬‬
‫ה‪ Superior & Inferior epigastric arteries -‬נמצאים שניהם בתוך ה‪ .Rectus sheath -‬לאורך מהלכם‬
‫הם פוסטריוריים ל‪ ,Rectus abdominis-‬ועושים אנסתמוזה זה עם זה‪.‬‬
‫מבחינת הניקוז הורידי‪ ,‬קיימת מערכת ורידים זהה אשר עוקבת אחר מערכת העורקים‪.‬‬

‫ניקוז לימפתי‬
‫כלי הלימפה השטחיים מעל הטבור עוברים בכיוון סופריורי ל‪ ,Axillary nodes -‬בעוד שכלי הלימפה מתחת‬
‫לטבור עוברים בכיוון אינפריורי ל‪.Superficial inguinal nodes-‬‬
‫כלי הלימפה העמוקים עוקבים אחר העורקים העמוקים לאורך שלושה מסלולים‪:‬‬
‫‪‬עוקבים אחר ה‪ -‬ה‪ Internal thoracic artery-‬לכיוון ה‪Parasternal nodes-‬‬
‫‪‬עוקבים אחר ה‪ Abdominal aorta-‬לכיוון ה‪Lumbar nodes-‬‬
‫‪‬עוקרבים אחר ה‪ External iliac artery-‬לכיוון ה‪Iliac nodes-‬‬

‫המפשעה‬
‫מכונה ‪ groin‬או ‪ . inguinal region‬זהו האזור בין הקירות האבדומינליים האנטריוריים לירכיים‪" .‬מנקז" אליו‬
‫מבנים מכמה כיוונים‪.‬‬
‫‪ – Myopectial orifice‬הפתח בין ה‪( Pectineal line-‬רכס על ה‪ )Pubic-‬לבין ה‪ Internal oblique-‬או‬
‫ה‪ .Transversus abdominis-‬פתח זה מחולק לשני מבנים (עליון ותחתון) על ידי ה‪.Inguinal ligament -‬‬
‫ה‪ Inguinal ligament-‬נמתח מה‪ Anterior superior iliac spine -‬ועד ה‪ ,Pubic tubercle-‬והוא מהווה‬
‫המשך לשוליים החופשיים של האפונרוזה של ה‪.External oblique-‬‬

‫‪9‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪Inguinal canal‬‬
‫תעלה שנעה מדיאלית ולמטה‪ ,‬ונמצאת מעל החצי התחתון של ה‪ Inguinal ligament-‬ובמקביל אליה‪ .‬היא‬
‫מתחילה ב‪ ,Deep Inguinal ring-‬וממשיכה כ‪ 4-‬ס"מ עד שהיא מסתיימת ב‪.Superficial inguinal ring-‬‬
‫גבולות התעלה‪:‬‬
‫‪‬דופן קדמית – הפתח הקדמי של האפונרוזה של ה‪ .External oblique -‬האזורים הלטרליים מוחזקים גם‬
‫על ידי הסיבים התחתונים של ה‪ ,Internal oblique-‬שמקורם בשני שליש הלטרליים של ה‪Inguinal-‬‬
‫‪.ligament‬‬
‫‪‬דופן אחורית – ה‪ .Transversalis fascia-‬בשליש המדיאלי‪ ,‬התעלה מוחזקת גם על ידי ה‪Conjoint -‬‬
‫)‪.tendon (inguinal falx‬‬
‫‪‬דופן עליונה – סיבים של ה‪ Transversus abdominis-‬וה‪-‬‬
‫‪ ,Internal oblique‬שעוברים מהצד הלטרלי שלהם ב‪-‬‬
‫‪ ,Inguinal ligament‬לכיוון ה‪ Conjoint tendon-‬המשותף‪.‬‬
‫‪‬דופן תחתונה – החצי המדיאלי של ה‪,Inguinal ligament -‬‬
‫שמתעגל כלפי מטה מהשוליים חופשיים של האפונרוזה של ה‪-‬‬
‫‪.External oblique‬‬
‫התעלה מכילה מספר מבנים‪:‬‬
‫‪ – Ilio-inguinal nerve ‬לא נכנס דרך ה‪.Deep inguinal ring -‬‬
‫‪ Genital branch ‬של ה‪ – Geniofemoral nerve-‬קשור לדופן האחורית של הבטן‪ .‬נכנס דרך ה‪Deep-‬‬
‫‪.inguinal ring‬‬
‫אצל גברים‪:‬‬
‫‪ – The spermatic cord ‬מכיל את צינור הזרע‪ ,‬שמעביר זרם מהאשכים אל תוך חלל הבטן‪ .‬לא חודר‬
‫את הפאציה הטרנסברסלית‪.‬‬
‫אצל נשים‪:‬‬
‫‪ – The round ligament of the uterus ‬שריד של מבנה עוברי‪.‬‬

‫‪Deep (internal) Inguinal ring‬‬

‫תחילת התעלה‪ ,‬ונמצאת בנקודת האמצע בין ה‪ Anterior superior iliac spine-‬וה‪.Pubic symphysis-‬‬
‫נמצאת ממש מעל ה‪ Inguinal ligament-‬ולטרלית ל‪ .Inferior epigastric vessels-‬למרות שלעתים‬
‫מתייחסים לטבעת זו כפתח ב‪, Transversalis fascia-‬זו דווקא ההתחלה שבה הפאציה מתהפכת ויוצרת‬
‫מבנה צינורי המכונה ‪ Internal spermatic fascia‬של ה‪ Spermatic cord-‬בקרב גברים או ה‪Round-‬‬
‫‪ ligament of the uterus‬אצל נשים‪.‬‬

‫‪Superficial (external) inguinal ring‬‬

‫קצה ה‪ .Inguinal canal-‬נמצאת סופריורית ל‪.Pubic tubercle-‬‬
‫פתח בצורת משולש באפונרוזה של ה‪ – External oblique -‬האפקס מצביע סופרו‪-‬לטרלית‪ ,‬והבסיס נמצא‬
‫על ה‪ .Pubic crest-‬שני הצדדים הנותרים של המשלושת (הקרורה המדיאלית והקרורה הלטרלית) מחוברות‬
‫ל‪ Pubic symphysis-‬ול‪ Pubic tubercle-‬בהתאמה‪ .‬באפקס של המשלוש‪ ,‬שתי הקרורות מוחזקות יחד‬
‫באמצעות סיבים אינטר‪-‬קרורליים‪ ,‬שמונעים התרחבות של הטבעת השטחית‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫בדומה לטבעת העמוקה‪ ,‬הטבעת השטחית היא למעשה ההתחלה של התפתחות הפאציה של ה‪External-‬‬
‫‪ oblique‬ויצירת מבנה צינורי סביב ה‪ .Spermatic cord -‬רקמה זו מכונה‬
‫‪E‬‬
‫‪x‬‬
‫‪t‬‬
‫‪e‬‬
‫‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫‪a‬‬
‫‪l‬‬

‫‪.speramtic fascia‬‬

‫‪Hesselbach's (Inguinal) triangle‬‬

‫אזור די חלש בקירות האבדומינליים‪ ,‬מכיוון שהוא עשוי‬
‫מרקמות חיבור בלבד‪ ,‬ללא שרירים‪ ,‬וכל הלחץ של הבטן‬
‫נופל עליו‪ .‬ניתן לזכור כ‪.RIP-‬‬
‫גבולותיו‪:‬‬
‫ה‪-‬‬ ‫של‬ ‫הלטרליים‬ ‫–השוליים‬ ‫מדיאליים‬ ‫‪‬שוליים‬
‫‪Abdominis rectus‬‬
‫‪‬שוליים לטרליים –ה‪Inferior epigastric vessels-‬‬
‫‪‬שוליים תחתונים –השוליים העליונים של ה‪Inguinal-‬‬
‫‪.ligament‬‬

‫מקרים קליניים‬
‫‪ Inguinal hernia‬הוא מצב שבו נוצרת בליטה או שה‪ Peritoneal sac -‬עובר‪ ,‬עם או בלי מבנים נוספים‬
‫בבטן‪ ,‬דרך ה‪ .Hasselbach's triangle-‬ה‪ Peritoneal sac-‬יכול להיכנס ל‪ Inguinal canal -‬בשני אופנים‪:‬‬
‫‪‬באופן בלתי ישיר – דרך ה‪ .Deep inguinal ring -‬מצב זה מכונה ‪,Indirect inguinal hernia‬‬
‫ונפוץ יותר אצל צעירים‪.‬‬
‫זהו המצב הנפוץ יותר של ‪ ,inguinal hernia‬והוא נפוץ יותר בקרב גברים מאשר נשים‪ .‬הוא מתרחש‬
‫משום שחלק מסוים (או כל) של ה‪(processus vaginalis -‬השלב העוברי של התפתחות הפריטונאום‬
‫הפריאטלי) נשאר פתוח‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הוא נכנס ל‪ Inguinal canal -‬דרך ה‪,Deep inguinal ring-‬‬
‫לטרלית ל‪ .Inferior epigastric vessels-‬מידת החדירה שלו לתעלה תלויה בגודל הפתח שנוצר‬
‫בהתפתחות‪ .‬במידה וה‪ processus vaginalis-‬נותר פתוח לחלוטין‪ ,‬שק הפריטונאום עלול לעבור‬
‫לאורך כל התעלה ולצאת מה‪ Superficial inguinal ring-‬לכיוון שק האשכים אצל גברים או‬
‫השפתיים הגדולות אצל נשים‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪‬באופן ישיר – דרך הקיר האחורי של ה‪ .Inguinal canal -‬מצב זה מכונה ‪,Direct inguinal hernia‬‬
‫ונפוץ יותר אצל מבוגרים‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬שק הפריטונאום נכנס דרך הקצה המדיאלי של ה‪ Ingunal canal-‬ישירות לתוך הקיר‬
‫האחורי המוחלש‪ .‬לרוב זה מתרחש כאשר מערכת השרירים האבדומינלית נחלשת‪ ,‬וזה מצב נפוץ יותר‬
‫אצל גברים בוגרים‪ .‬הבליטה נוצרת מדיאלית ל‪ ,Inferior epigastric vessels-‬ב‪Hasselbach's-‬‬
‫‪ triangle. Inguinal hernia‬מסוג זה לא עובר את ה‪ Inguinal canal -‬כולה‪ ,‬אך עשוי לצאת דרך ה‪-‬‬
‫‪ Superficial inguinal ring‬בדומה ל‪ ,Indirect inguinal hernia-‬אך זה נדיר יותר‪.‬‬
‫פריטונאום‬
‫עמוק לפאציה האקסטרה‪-‬פריטונאלית‪ ,‬נמצא הפריטונאום‪,‬‬
‫‪PE‬‬
‫‪RI‬‬
‫המכונה בעברית קרום הצפק‪ .‬זוהי למעשה ממברנה דקה (‬
‫‪TO‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪AL‬‬
‫‪CA‬‬
‫‪-Serous‬ית)‪ ,‬המכילה שכבת אפיתל אחת‪ .‬היא עוטפת את‬
‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬
‫‪Y‬‬
‫דפנות חלל הבטן‪ ,‬ובמספר נקודות היא משתקפת על איברי‬
‫הבטן הפנימיים ומספקת גם להם עטיפה מלאה או חלקית‪.‬‬
‫‪ ‬הפריטונאום שנמצא בדפנות חלל הבטן (ומקיף גם את‬
‫הכליות מאחור) הוא ה‪ .Parietal peritoneum-‬באזור הסרעפת‪ ,‬הפריטונאום הפריאטלי צמוד‬
‫מאוד לפאציה האקסטרה‪-‬פריטונאלית‪ ,‬כך שקשה מאוד להפריד ביניהן (ויש לך חשיבות קלינית‬
‫בניתוחים)‪.‬‬
‫‪ ‬הפריטונאום שמקיף את האיברים הפנימיים הוא ה‪.Visceral peritoneum-‬‬
‫שתי השכבות הללו הן המשכיות זו לזו‪ ,‬וביניהן נמצא מרווח פונטציאלי (מעין שק) המכונה ‪Peritoneal‬‬
‫‪ . cavity‬אצל גברים‪ ,‬שק זה סגור‪ ,‬אך אצל נשים יש לו שני פתחים המחוברים לחצוצרות (\ ‪Fallopian‬‬
‫‪.)Uterine tubes‬‬
‫‪ – Peritoneal fluid‬נמצא בחלל הפריטונאלי‪ .‬מדובר ב‪ 50-‬מ"ל נוזל‪ ,‬שמקורו בפלסמה של הדם‪ .‬נוזל‬
‫זה מופרש ונספג דרך האפיתל של הסרעפת ( ‪ .)Msothelium‬אם האפיתל נפגע בעקבות תהליכים‬
‫זיהומיים‪ ,‬הוא עשוי להפוך לרקמת פיברוטית ובעקבות זאת מקטין את תנועתיות המעיים‪.‬‬
‫האיברים הפנימיים של הבטן‪ ,‬יכולים להיות בשלושה מיקומים ביחס לפריטונאום‪:‬‬
‫‪ – Retroperitoneal organs ‬איברים שנמצאים מחוץ לחלל הפריטונאום‪ ,‬ורק אחד המשטחים‬
‫שלהם מכוסה על ידי הפריטונאום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כליות‪ ,‬האאורטה האבדומינלית‪ ,IVC ,‬חלקים ‪ 2-4‬של‬
‫התריסריון‪.‬‬
‫‪‬איברים המכוסים חלקית על ידי הפריטונאום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המעי הגס העולה (‪)Ascending colon‬‬
‫והמעי הגס היורד (‪.)Descending colon‬‬
‫‪ – Intraperitoneal organs‬איברים רחוקים מהקיר‬ ‫‪‬‬
‫האבדומינלי האחורי‪ ,‬ולכן מוקפים בקפלים של הפריטונאום (‬
‫‪ .)Mesentries‬לדוגמה‪ ,‬הקיבה‪ ,‬החלק הראשון של‬
‫התריסריון‪ ,‬המעי הריק (‪ ,)Jejunum‬המעי העקום (‪,)Ileum‬‬
‫התוספתן‪ ,‬המעי הגס הרוחבי (‪ )Transverse colon‬והמעי‬
‫הגס העקול ‪ /‬הסיגמואידי (‪.)Sigmoid colom‬‬

‫‪12‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪Peritoneal cavity‬‬
‫אזור זה מחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫‪ – The grater sac ‬תופס את רוב החלל ב‪ .Peritoneal cavity -‬הוא מתחיל סופריורית בסרעפת‪,‬‬
‫וממשיך אינפריורית ל‪.Pelvic cavity-‬‬
‫‪ – The lesser sac \ The omental bursa ‬חלק קטן יותר ב‪ ,Peritoneal cavity-‬ונמצא מאחורי‬
‫הקיבה והכבד‪ .‬הוא המשכי ל‪ Greater sac-‬דרך פתח המכנה )‪The omental (epiplotic‬‬
‫‪ . foramen‬סביב פתח זה קיימים מספר מבנים המכוסים על ידי הפריטונאום‪:‬‬
‫‪o‬אנטריורית‪Portal vein, Hepatic artery proper, :‬‬
‫‪bile duct‬‬
‫‪o‬פוסטריורית‪Inferior vena cava :‬‬
‫‪o‬סופריורית‪ :‬הכבד ו‪The caudate lobe-‬‬
‫‪o‬אינפריורית‪ :‬החלק הראשון של התריסריון (‪)duodenum‬‬

‫נמצאים‬ ‫‪Peritoneal‬‬ ‫ב‪cavity-‬‬

‫פריטונאליים‬ ‫קפלים‬ ‫מספר‬
‫המחברים את האיברים אחד לשני‬
‫(‬ ‫האבדומינליים‬ ‫לקירות‬ ‫או‬
‫‪Omenta,‬‬ ‫‪mesentries‬‬ ‫‪and‬‬
‫אלה‬ ‫קפלים‬ ‫‪.)ligaments‬‬
‫מה‪mesenteries-‬‬ ‫מתפתחים‬

‫‪13‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫("מתלה המעי") הדורסלי והוונטרלי המקוריים‪ .‬חלקם מכילים כלי דם ועצבים המספקים את האיברים‬
‫הפנימים‪ ,‬בעוד שאחרים מסייעים בשמירה על המיקום התקין של האיברים הפנימיים‪.‬‬

‫‪Omenta‬‬
‫כל ‪ omenta‬מכילה שתי שכבות של פריטונאום‪ ,‬שעוברות מהקיבה ומהחלק הראשון של התריסריון לכיוון‬
‫איברים פנימיים נוספים‪.‬‬
‫‪ – The greater omentum ‬מחברת לקיר האבדומינלי האחורי‪ ,‬ומכסה את רוב המעיים מצידם‬
‫הקדמי‪.‬‬
‫‪ – The lesser omentum ‬מחברת לכבד‬

‫‪The greater omentum‬‬

‫נוצר מה‪ Mesentry-‬הדורסלי‪ .‬זהו קפל פריטונאלי גדול בעל ‪ 4‬שכבות‪ ,‬שמכסה כמו‬
‫סינר את כל המעיים הדקים‪ .‬הוא מתחיל ב‪ greater curvature -‬של הקיבה (פונה‬
‫לצד שמאל) ובחלק הראשון של התריסריון‪ ,‬וממשיך מטה‪ ,‬מעל ה‪Transverse colon-‬‬
‫וה‪ .Coils of the jejunum and ileum -‬לאחר מכן הוא פונה אחורה‪ ,‬ועולה על מנת‬
‫להתחבר לפריטונאום במשטח העליון של ה‪ Transverse colon-‬ולשכבה הקדמית של‬
‫ה‪ .Transverse mesocolon-‬לאחר מכן הוא מגיע לקיר האבדומינלי האחורי‪.‬‬
‫לרוב שכבה זו מכילה הרבה שומן‪ ,‬שיכול להיות די ניכר אצל אנשים מסוימים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוא מסייע במניעת הידבקויות בין הקפלים של המעי הדק והגס לבין הפריטונאום‬
‫הפריאטלי של הקיר הקדמי של הבטן‪.‬‬
‫במידה וקיימים זיהומים ב‪ ,Greater omentum-‬ניתן לבצע כריתה שלו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בין שתי השכבות הפריטונאליות‪ ,‬קיימים שני עורקים המלווים על ידי ורידים ‪-‬‬
‫‪ gastro-omental vessels‬הימני והשמאלי‪ .‬כלי דם אלה מצויים אינפריורית ל‪-‬‬
‫‪ Greater curvature‬של הקיבה‪.‬‬

‫‪The lesser omentum‬‬

‫נוצר מה‪ Mesentry-‬הונטרלי‪ .‬זהו קפל דק שמתמשך מה‪ Lesser curvature -‬של הקיבה ומהחלק הראשון‬
‫של התריסריון‪ ,‬ועד המשטח התחתון ‪ /‬פוסטריורי ‪ /‬ויסראלי של הכבד‪ .‬הוא חבוי מתחת לקיבה‪ ,‬ולכן על מנת‬
‫לראות אותו‪ ,‬יש לדחוף את הקיבה כלפי מעלה‪.‬‬
‫בקצה הימני של ‪ ,Lesser omentum -‬יש לו שוליים חופשיים‪ ,‬שיוצרים פתח קטן ( ‪The omental‬‬
‫‪ ,)(epiploic) foramen‬המוביל ל‪ – Lesser sac-‬חלל פוטנציאלי שנמצא מאחורי ה‪Lesser-‬‬
‫‪ omentum‬ומאחורי הקיבה‪ .‬ה‪ Lesser sac-‬נוצר בעקבות התפתחות‬
‫הכבד בעובר‪ .‬תחילה הוא תופס את כל האפסקט הימני העליון של‬
‫הבטן‪ ,‬אך עם הזמן נוצר מאחוריו חלל‪ ,‬אשר יתפתח להיות ה‪Lesser -‬‬
‫‪.sac‬‬
‫ה‪omental (epiploic) foramen -‬הוא בקוטר של אצבע או שתי‬
‫אצבעות‪ ,‬ויש לך משמעות קלינית‪ ,‬שכן זה מקשה על ביצוע ניתוחים‬
‫באזור ה‪( Lesser sac-‬לדוגמה‪ ,‬בתריסריון)‪ .‬לכן חייבים לבצע חתך‬

‫‪14‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫לאורך ה‪ Greater curvature-‬של הקיבה‪ ,‬לחתוך את ה‪ ,Greater omentum -‬ולהגיע ל‪Lesser sac-‬‬
‫מתחתיו‪ .‬נעדיף שלא לחתוך ישירות את ה‪ ,Lesser omentum-‬משום שקיימים באזור מבנים שמגיעים‬
‫מאזור הכבד‪ ,‬דרכי מרה וכלי דם חשובים‪.‬‬
‫קפל זה נמצא בחלק הקדמי והאחורי של משטחי הקיבה‪ .‬ניתן לחלק אותו לשני חלקים‪:‬‬
‫‪ – Medial hepatogastric ligament ‬מחברת בין הקיבה והכבד‪.‬‬
‫‪ – Lateral hepatoduodenal ligament ‬מחברת בין התריסריון והכבד‪ .‬רצועה זו מסתיימת בקצה‬
‫הלטרלי של כשוליים חופשיים‪ ,‬ומשמשת כגבול הקדמי של ה‪ .Omental foramen-‬השוליים החופשיים‬
‫מקיפים את ה‪ Hepatic artery proper, Bile duct-‬וה‪.Portal vein-‬‬
‫בין שתי השכבות הפריטונאליות של ה‪ Lesser omentum-‬נמצאים ב‪ Gastric vessels -‬הימני והשמאלי‪,‬‬
‫סמוך ל‪ Lesser curvature-‬של הקיבה‪.‬‬

‫‪Mesentries‬‬
‫‪( Mesentries‬מתלי המעי) הם קפלים פריטונאלים שמחברים את האיברים הפנימיים לקירות האבדומינליים‬
‫האחוריים‪ .‬הם מאפשרים מעט תנועה‪ ,‬ומספקים מעבר לכלי דם‪ ,‬עצבים וכלי לימפה על מנת שיוכלו להגיע‬
‫לאיברים הפנימיים‪.‬‬
‫הם נוצרים משום שקיימים איברים בחלל הבטן שמשנים את המיקום שלהם ביחס לקיר האבדומינלי האחורי‬
‫– צמודים לו או רחוקים ממנו‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬נוצרו הקפלים של פריטונאום באזורי שינוי המקום של‬
‫האיברים‪.‬‬
‫קיימים שלושה ‪:Mesentries‬‬
‫‪ – The mesentry ‬קשור לחלקים של המעי הדק‪ .‬זהו קפל גדול בצורת מניפה‪ ,‬בעל שתי השכבות של‬
‫הפריטונאום‪ .‬הוא מחבר בין ה‪( Jejunum-‬המעי הריק) והמעי העקום (‪ )ileum‬לבין הקירות‬
‫האבדומינליים הפוסטריוריים‪ .‬החיבור העליון שלו הוא ה‪ ,Duodenojejunal junction-‬מעט‬
‫שמאלה לחלק העליון בעמוד השדרה הלומברי‪ .‬הוא עובר באלכסון כלפי מטה וימינה‪ ,‬ומסתיים ב‪-‬‬
‫‪ ,Ileocecal junction‬סמוך לגבול העליון של ה‪ Sacro-ileac joint-‬הימני‪ .‬בשומן שבין שתי השכבות‬
‫הפריטונאליות קיימים כלי דם‪ ,‬עצבים וכלי לימפה שמספקים את המעי הריק ואת המעי העקום‪.‬‬
‫‪ – The transverse mesocolon ‬קשור ל‪ .Transverse colon-‬זהו קפל דו שכבתי בפריטונאום‬
‫שמחבר בין ה‪ Transverse colon-‬לקיר האבדומינלי הפוסטריורי‪ .‬הקפל עוזב את הקיר האבדומינלי‬
‫הפוסטריורי לאורך המשטח האנטריורי של הראש והגוף של הלבלב‪ ,‬ועובר החוצה סביב ה‪-‬‬
‫‪ . Transverse colon‬בין שתי השכבות של הקפל‪ ,‬נמצאים כלי דם‪ ,‬עצבים וכלי לימפה שקשורים ל‪-‬‬
‫‪ .Transverse colon‬השכבה האנטריורית של ה‪ Transverse mesocolon-‬צמודה לשכבה‬
‫הפוסטריורית של ה‪.Greater omentum-‬‬

‫‪15‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪ – The sigmoid mesocolon ‬קשור ל‪ .Sigmoid colon-‬זהו קפל פריטונאלי הפוך‪ ,‬בצורת ‪,V‬‬
‫המחבר את ה‪ Sigmoid colon-‬לקיר האבדומינלי הפוסטריורי‪ .‬האפקס של ה‪ V-‬של הקפל נמצא‬
‫סמוך להתפצלות של ה‪( Left common iliac artery -‬לסעיפיו ה‪ Internal-‬וה‪ .)External-‬החלק‬
‫השמאלי של ה‪ V-‬נמצא בגבול המדיאלי של ה‪ ,Left psoas major muscle -‬והחלק הימני של ה‪V-‬‬
‫יורד לכיוון האגן‪ ,‬עד לקצה‪ ,‬בגובה חוליה ‪ .SIII‬כלי הדם ה‪ Sigmoid and superior rectal -‬עוברים‬
‫דרך קפל זה‪ ,‬יחד עם כצבים וכלי לימפה מתאימים‪.‬‬

‫כיסים ו‪Hernia-‬‬
‫קפלים אלו גורמים להיווצרות כיסים‪ ,‬בין‬
‫הקפל לבין הקיר האחורי‪ .‬בחלק מהאנשים‬
‫אלו הם כיסים ארוכים‪ ,‬אך בחלק הם די‬
‫שטחיים‪ .‬ככל שהכיס עמוק יותר‪ ,‬יש סיכוי‬
‫גדול יותר שלולאת המעיים תיכנס לכיס‬
‫‪.Internal‬‬ ‫‪Hernia‬‬ ‫–‬ ‫בו‬ ‫ולהילכד‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬כלי הדם נחסמים והרקמות‬
‫דם‬ ‫אספקת‬ ‫מקבלות‬ ‫לא‬ ‫הרלוונטיות‬
‫תקינה‪.‬‬
‫לקיר‬ ‫צמוד‬ ‫מתחיל‬ ‫‪‬התריסריון‬
‫לאט‬ ‫ולאט‬ ‫האחורי‪,‬‬ ‫האבדומינלי‬
‫מתרחק ממנו‪ ,‬כך שנוצר קפל המחבר בין הקיר האבדומינלי‬
‫האחורי לבין דופן התריסריון‪.‬‬
‫‪ – Paraduodenal recess‬כיס שנמצא באיזור המעבר בין התריסריון ל‪.Jejunum-‬‬
‫‪ – Paraduodenal hernia‬כשאחת הלולאות של ה‪ Jejumum-‬נלכדת בכיס שנוצר (‬
‫‪ .)Paraduodenal recess‬יש לשחרר את הלולאה מהמקום באמצעות ניתוח‪ 53% .‬מהמקרים‬
‫‪‬באזור ה‪ – Ceccum-‬כאשר ה‪ Ilium-‬מתקרב ל‪( Ceccum-‬שהופך להיות ה‪ ,)Ascending colon-‬יש‬
‫שינוי במיקום – תחילה יש עטיפה של פריטונאום (‪ ,)Mesentry‬לאחר מכן אין עטיפה של פריטונאום‪.‬‬
‫‪ – Caecal recess‬כיס שנוצר מאחורי ה‪ .Ceccum-‬לעתים נוצר גם ‪ ,Retrocecal recess‬במידה‬
‫וה‪ Ceccum-‬מרוחק מהאגן‪.‬‬
‫‪ ‬המעבר בין המעי הגס היורד (צמוד לקיר האבדומינלי האחורי) למעי הגס הסיגמואידי (שיש לו ‪Sigmoid‬‬
‫‪ – )mesocolon‬נוצר ביניהם קפל של פריטונאום שנמתח מהדופן האחורית ל‪.Sigmoid colon-‬‬

‫‪16‬‬
 ‫אנטומיה ב'‬
‫עמית מנור‪ ,‬מחזור ‪2026‬‬

‫‪ – Intersigmoid recess‬אזור מעבר בין ה‪ Descending colon-‬וה‪.Sigmoid colon-‬‬

‫רצועות‬
‫הרצועות פריטונאליות כוללות שתי שכבות של פריטונאות‪ ,‬שמחבר בין שני איברים או בין האיבר לקירות‬
‫הגוף‪ .‬הרצועות עשויות ליצור חלק מה‪ .Omentum-‬לרוב‪ ,‬הן מכונות על שם המבנים שהן מחברות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ה‪ Splenorenal ligament-‬מחברת בין הכליה השמאלית לטחול‪ ,‬וה‪Gastrophrenic ligament -‬‬
‫מחברת את הקיבה עם הסרעפת‪.‬‬

‫‪17‬‬