‫שיעור ‪19.3.

20 7‬‬
‫] ‪[S‬‬
‫‪V= Vxam‬‬ ‫משוואת מיכאליס מנטן – לפי המשוואה המתארת את עקומת מיכאליס‪-‬מנטן‪:‬‬
‫∗ [‪S‬‬
‫‪m] K‬‬
‫כאשר ריכוז הסובסטרט קטן משמעותית מ‪ Km‬נקבל [‪ – Km = Km+]S‬נראה שמהירות הריאקציה תלויה בו‬
‫ביחס ישר‪ ,‬וכאשר ריכוז הסובסטרט גבוה משמעותית מ‪ Km‬נקבל [‪ – Km = [S]+]S‬כך ניתן לצמצם את [‪]S‬‬
‫מהמונה והמכנה ונראה שהמהירות פשוט שווה למהירות המקסימלית‪ .‬כשריכוז הסובסטרט שווה ל‪ Km‬נקבל [‬
‫‪ ,Km = 2[S]+]S‬ולאחר צמצום עם המונה‪ ,‬נראה שהמהירות היא חצי מהמהירות המקסימלית‪.‬‬

‫‪mK‬‬
‫‪∗1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 xamV‬‬ ‫אם נהפוך את משוואת מיכאליס מנטן לעקומת קו ישר נקבל משוואה ליניארית‪:‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪V‬‬
‫‪xamV‬‬ ‫] ‪[S‬‬
‫ציר ה‪ Y‬הוא ‪ ,V/1‬ציר ה‪ X‬הוא ‪ .]S[/1‬שיפוע הגרף הוא ‪ .Km/Vmax‬נק' החיתוך עם ציר ה‪ X‬הוא ‪ ,Km/1-‬ונק'‬
‫החיתוך עם ציר ה‪ Y‬הוא ‪( .Vmax/1‬יש תמונה די ברורה במצגת)‪.‬‬

‫אינהיביטורים לאנזימים – חומרים אשר נקשרים לאנזימים וכתוצאה מכך מפריעים לפעולת האנזים‪ .‬ישנו‬
‫עיכוב בלתי הפיך ‪ ,‬בו הקשירה בין המעכב לאנזים חזקה מאוד‪ ,‬והוא אינו מתנתק (או ממש בקושי מתנתק)‪.‬‬
‫בנוסף ישנו עיכוב הפיך (‪ – )reversible inhibitors‬האנזים מסוגל גם להתנתק מהחומר המעכב אותו‪ .‬שני‬
‫סוגים חשובים של מעכבים הפיכים הם מעכב תחרותי – בו האינהיביטור נקשר לאנזים בדיוק לאותו אתר‬
‫פעיל כמו הסובסטרט‪ ,‬וכתוצאה מכך מתחרה עם הסובסטרט על מקום הקישור‪ ,‬ומעכב לא‪-‬תחרותי – בו‬
‫האנזים נקשר לאתר אלוסטרי אשר מפריע לפעילות האנזים‪ ,‬אך לא מונע את הקישור של סובסטרט לאנזים‪.‬‬
‫העלאת ריכוז הסובסטרט תעזור רק במצב של מעכב תחרותי – העלאת ריכוז הסובסטרט תעזור לסובסטרט‬
‫לנצח את המעכב התחרותי בהיקשרות לאתר הפעיל של הסובסטרט‪ ,‬אך במצב של מעכב לא תחרותי זה לא‬
‫יעזור ‪ ,‬כי המעכב הלא‪-‬תחרותי פשוט הופך את האנזים ללא‪-‬פעיל (בלי קשר להאם האנזים נקשר לסובסטרט‬
‫או לא)‪ .‬ההבדל הזה גורם לכך שמעכבים תחרותיים ולא‪-‬תחרותיים משנים את עקומת מיכאליס מנטן‬
‫באופן שונה‪:‬‬
‫עקומת מיכאליס מנטן עוזרת לנו להבחין בין מעכבים תחרותיים ומעכבים לא תחרותיים – בהוספת מעכב‬
‫תחרותי‪ ,‬ה‪ Km‬יגדל‪ ,‬אך ה‪ Vmax‬לא ישתנה‪ .‬בהוספת מעכב לא‪-‬תחרותי‪ ,‬ה‪ Vmax‬יקטן בעוד ה‪ Km‬לא‬
‫ישתנה‪ .‬הסיבה לכך היא זו‪:‬‬
‫בעיכוב תחרותי – הוספת סובסטרט בכמות מאוד גבוהה תביא אותנו למצב שכל האנזימים נקשרים‬
‫לסובסטרטים ולא למעכב התחרותי (כי יש המון סובסטרט בהשוואה למעכב) – אז נקבל את המהירות‬
‫המקסימלית של הריאקציה בלי בעיה‪ .‬מנגד‪ ,‬כשיש לנו מעכב תחרותי שמתחרה עם הסובסטרט על הקשר עם‬
‫האנזים – אנחנו פוגעים באפיניות של האנזים לסובסטרט (כי הסובסטרט בתחרות על האתר הפעיל) – ועל‬
‫כן אנחנו עולים ב‪( Km‬צריך להגדיל את ריכוז הסובסטרט כדי לקשור אנזימים)‪.‬‬

‫בעיכוב לא תחרותי – כביכול מה שעשינו זה להוציא חלק מהאנזימים מחוץ למשחק – הקטנת כמות האנזים‬
‫הפעיל פשוט תקטין את המהירות המקסימלית שהריאקציה יכולה להגיע אליה‪ ,‬אך לא משנה את ה‪ ,Km‬כלומר‬
‫לא משנה את האפיניות של האנזימים לסובסטרט (המעכב הלא תחרותי לא מפריע לקישור של‬
‫אנזים‪-‬סובסטרט)‪.‬‬
‫*אם מעכב לא‪-‬תחרותי הוא הפיך‪ ,‬למה העלאת ריכוז סובסטרט לא גורם לו להתנתק – המעכב הלא‪-‬תחרותי‬
‫אכן יכול להתנתק‪ ,‬וסביר שזה יקרה אם נוסיף חומר נוסף שיקשר לאתר האלוסטרי (אליו המעכב הזה נקשר)‪,‬‬
‫אבל הסובסטרט (ומעכבים תחרותיים) נקשרים לאתר הפעיל ‪ .‬כיוון שהסובסטרט והמעכב הלא‪-‬תחרותי‬
‫נקשרים לאתרים שונים באנזים‪ ,‬הם לא מפריעים זה לזה ולא גורמים זה לזה להתנתק‪.‬‬
‫רגולציה של פעילות אנזימטית – ישנה בקרה על פעילות של אנזימים במספר דרכים‪:‬‬
 ‫משוב שלילי (‪ – )feedback inhibition‬תוצר הביניים של ריאקציה‪/‬תוצר הסיום של הריאקציה נקשר‬ ‫‪‬‬
‫לאנזים המקטלז את הריאקציה ובכך מונע את המשך הקטליזה (מונע מהאנזים להיקשר לסובסטרט‬
‫נוסף)‪.‬‬
‫רגולציה על חלבון שמפעיל את האנזים – הרגולציה היא עקיפה כיוון שנעשית על מי שמפעיל את‬ ‫‪‬‬
‫האנזים – לדוגמה‪ ,‬חלבון קלמודולין מפעיל אנזים מסוים‪ ,‬אבל קלמודולין מופעל רק בנוכחות סידן –‬
‫אז ניתן להגיד שהסידן משמש כרגולציה על האנזים באופן עקיף‪.‬‬
‫על ידי קשרים קוולנטים – דוגמה לכך היא פוספורלציה – קישור של פוספט לאנזים אשר מפעיל את‬ ‫‪‬‬
‫האנזים‪/‬משבית אותו‪ .‬זוהי מודיפיקציה שנעשית (מן הסתם) לאחר יצירת האנזים‪ ,‬ולרוב מודיפיקציות‬
‫כאלו משמשות כמפסק של ‪ on/off‬לאנזים‪.‬‬
‫על ידי פירוק קשרים – אנזימים מסוימים מופעלים על ידי הידרוליזה של קשרים מסוימים בהם‪ ,‬לזה‬ ‫‪‬‬
‫אנו קוראים אקטיבציה פרוטאוליטית (אקטיבציה שנעשית על ידי פירוק אנזים‪/‬חלבון)‪ .‬אלו הם‬
‫‪ – zygomens‬אנזימים המסונתזים בצורה לא פעילה (למה זה קורה – בסוף הסיכום)‪ .‬אם אותו אנזים‬
‫פרוטאוליטי יכול לפרק חלבונים שדומים לו – נקבל מעין משוב חיובי בו אנזים פעיל מסוגל להפעיל‬
‫אנזימים לא פעילים‪ ,‬שבתורם מפעילים (מפרקים) אנזימים נוספים‪.‬‬
‫רגולציה אלוסטרית – חומרים שנקשרים לאנזים באתר שאינו האתר הפעיל‪ ,‬וכתוצאה מכך משנים‬ ‫‪‬‬
‫את המבנה המרחבי של האנזים‪ .‬זה יכול לגרום לאנזים לקשור סובסטרט טוב יותר‪ ,‬או טוב פחות‬
‫(כמו במקרה של אינהיביטור לא‪-‬תחרותי)‪ .‬אם כך רגולטור אלוסטרי הוא מודולטור – מווסת את‬
‫פעילות האנזים על הסובסטרט שלו‪ .‬הרגולטור האלוסטרי הוא לעיתים אנזים בעצמו‪ .‬כיוון שהרגולטור‬
‫האלוסטרי משפיע על האפיניות של האנזים לסובסטרט – הוא מגדיל‪/‬מקטין את ה‪( Km‬אם הוא‬
‫מגביר את האפיניות – מקטין את ה‪.)Km‬‬

‫האפקט הסיגמוידי של רגולציה אלוסטרית – כאשר יש לנו רגולטור אלוסטרי‪ ,‬הריאקציה לא עובדת לפי עקומת‬
‫מיכאליס‪-‬מנטן‪ ,‬אלא יוצרת מעין עקומה סיגמואידית‪ .‬זה קורה כאשר אנזים קושר יותר מחומר אחד בו זמנית‬
‫(שזה המצב שלנו בהינתן שקיים רגולטור אלוסטרי)‪ ,‬וקיים קשר קואופרטיבי בין החומרים השונים שנקשרים‬
‫לאנזים (קשירה של הרגולטור מעודדת קשירה של הסובסטרט)‪ .‬בריכוז בינוני‪-‬גבוה של סובסטרט‪ ,‬מהירות‬
‫הריאקציה תהיה גבוהה יותר בנוכחות של רגולטור אלוסטרי חיובי (שמעודד קשירת סובסטרט)‪.‬‬
‫פוספורלציות – כיוון שזו המודיפיקציה הכי שכיחה‪ ,‬צריך לזכור פה כמה דברים בעל פה – אנזים בשם קינאז‬
‫אחראי על להעביר קבוצת פוספט מ‪ ATP‬לחלבון כלשהו (על חומצה אמינית סרין‪ ,‬טירוזין‪ ,‬או תריונין –‬
‫‪ .)ser,thr,tyr‬האנזים פוספטאז בעצם עושה הידרוליזה של קבוצת הפוספט מהחלבון‪ .‬שני אנזימים אלו בעצם‬
‫מפעילים‪/‬מכבים את החלבונים השונים באמצעות הפוספט‪.‬‬
‫שליטה באנזים יכולה להיות על ידי שליטה בפעילות שלו (עיכוב תחרותי‪/‬לא תחרותי‪ ,‬רגולציה)‪ ,‬בכמות‬
‫שלו (בקרה גנטית על הייצור שלו)‪ ,‬במיקום שלו בתא (הרחקה של האנזים מהסובסטרט שלו)‪ ,‬בריכוז‬
‫הסובסטרט שלו (שליטה על ייצור הסובסטרט‪/‬הכנסתו לתא)‪ ,‬או בריכוז התוצר שלו (הסרת תוצר מהתא‬
‫תעודד המשך קטליזה)‪.‬‬

‫‪ – Zygomens‬הרבה פעמים אנחנו לא רוצים שאנזים יעבוד ללא בקרה במקום בו הוא נוצר כי יש לו פעילות‬
‫פרוטאוליטית‪ ,‬והפתרון לכך היא לרוב לשחרר אותו במצב לא פעיל אל מחוץ לתא עם החומר שמפעיל אותו‪.‬‬
‫למשל פפסין הוא חלבון פרוטאוליטי שאנחנו זקוקים לו בקיבה לפירוק מזון‪ .‬התא שמייצר אותו זורק אותו‬
‫החוצה בצורה לא פעילה ששמה פפסינוגן‪ .‬החומר שמפעיל את פפסינוגן הוא ‪( HCl‬חומצה)‪ ,‬והחומצה מצויה‬
‫רק בקיבה עצמה (לא בתא)‪ ,‬כך החלבון מופעל רק בקיבה ולא פוגע בתא שייצר אותו מלכתחילה‪.‬‬